פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו באלול התשפ"ה (08 בספטמבר 2025), שעה 9:34
סדר היום:
<< נושא >> מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם << נושא >>
ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-23.6.2025, ב-2.7.2025, ב-15.7.2025, ב-21.7.2025 וב-6.8.2025
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
מוזמנים:
שמעון אור
–
דודו של אבינתן אור שחטוף בעזה
משתתפים באמצעים מקוונים:
חיה לוי
–
מנהלת תחום נזקים עקיפים, רשות המסים
רותם כהן
–
מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה
אהוד קוגן
–
מפקח ארצי, המוסד לביטוח לאומי
ורד אחיהון
–
מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית
אלכס זרנופולסקי
–
יו"ר משותף ועדת העלייה, לשכת עורכי הדין
נטע כ"ץ
–
מנהל החטיבה לקליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"
עליזה גרייבין
–
מחלקת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"
שירה טאובר
–
קשרי חוץ, ארגון שיבת ציון
גסטון אריאל סיידמן
–
חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית
אליהו שאול
–
מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים הבוקר סדרת דיונים. הדיון הראשון שלנו הוא דיון מעקב קצר מאוד בנושא הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות. כאמור, אנחנו בדיון המשך, דיון שישי במספר בכל מה שנוגע לטיפול הרשויות במשפחות המפונות בעקבות מבצע עם כלביא. הישיבה היא ישיבה קצרה, כל המשתתפים קיבלו אישור להשתתף בזום.
אני בפתח הדברים אציין שאנחנו משתתפים בלב כבד באבלה של משפחת פרץ על נפילתו של רס"מ ניב פרץ, בלש במשטרת ישראל, שנפל אתמול בעיצומו של קרב יריות עם מבריחי אמל"ח באזור ואדי ערה, באזור מעלה עירון. המאבק בהברחות האמל"ח ובארגוני הפשיעה הוא משימה אסטרטגית, ומשטרת ישראל ראויה לכל גיבוי במאבק הזה. וליבנו עם משפחתו, עם הוריו, עם אחיו ועם אחותו של רס"מ ניב פרץ, יהי זכרו ברוך. אנחנו בדיון הבא נזכיר עוד שמות של גיבורים שצריכים לעמוד לנגד עינינו.
על פי בקשתו של שמעון אור, אנחנו נפתח בדברים שלו ומייד נעבור לדיון. אני מתנצל על כך שהדיון הזה הוא דיון שמתנהל כולו בזום, אבל הדברים שלך בוודאי חשובים ויישמעו. בבקשה, שמעון.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
תודה רבה לך, תודה רבה לכם. שמי שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור, אחי התאום ירון הוא האבא, גיסתי דיצה. תמיד אני שואל את עצמי כשאני מגיע בימי שני, למה אני מגיע? מה אני משפיע? האם כשיש פורום רחב זה משפיע? כשיש פורום צר זה פחות משפיע? אני לא אשתף אתכם בתסכול שיש ברוטינה הזאת של כמעט שנתיים. אנחנו כבר בחודש אלול, אנחנו מריחים כבר את החגים, מריחים את שמחת תורה, שמחת תורה הארור לפני שנתיים, כשהייתי אצל אחי ירון בסעודה וקיבלנו למעשה באמצע הבוקר את הידיעה ואת הסרטון של החטיפה של אבינתן ושל נועה ארגמני.
לכן כשאמרת לי שיש מיעוט משתתפים, אמרתי שאני אף פעם לא יודע מאיפה תגיע הישועה, ואני אומר את הדברים, איך אומרים? לאוויר העולם. אני רואה שיש דרך שנקטה ממשלת ישראל כדי להביא את החטופים וגם להביא את הניצחון על חמאס. אני יכול להבין את האסטרטגיה שאומרת שאי אפשר להשאיר את חמאס כגורם צבאי בעזה בגלל הסכנה שיש לדרום, אני יכול להבין את הדרך שאומרת שהפסקת המלחמה עם השארת חמאס, עם המחויבות שהם מחייבים אותנו גם להשאיר אותם צבאית וגם להשאיר את כל אזורי הכניסה של האמל"ח פתוחים זה דבר שראש ממשלת ישראל לא יכול לקחת על עצמו, את זה אני מבין.
אני מבין את הסיכון שיש לחטופים בדרך הזאת, אבל אני דורש דבר אחד, אני לא דורש את זה ממך, אני דורש את זה מהכנסת, אני דורש את זה מהממשלה, שאם הולכים בדרך מסוימת, ללכת איתה עד הסוף. כלומר, לא יכול להיות שאנחנו נעשה, כבר שמונה חודשים מהעסקה שאני קורא לה עסקת מוות, עסקה שאנחנו התנגדנו לה נחרצות, כי חשבנו שאפשר להביא את כולם, לא ייתכן שראש הממשלה ילך לעוד מרכבות גדעון, מרכבות גדעון שתיים, שלוש, ארבע, עכשיו זה על העיר עזה, כשלמעשה הקריצה הנסתרת היא לארגון החמאס, לבצע איתו עסקה נוספת. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות לאבינתן ולחטופים, וזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות גם לחיילי צה"ל.
כי כשהולכים בדרך הזאת חמאס מבין ששם המשחק הוא סבלנות, סבלנות. אוקיי, מי ישבר ראשון? החברה בישראל מפוררת, או חושבים שהיא מפוררת, יש הפגנות, אפשר לצפות שאולי יצליחו לקפל את ראש הממשלה, ואז למעשה יש אמביציה מאוד מאוד גבוהה גם לפגוע בחיילים ממרחק אפס או ניסיון לחטוף אותם, כמו שהיה במגנן של כפיר, וגם אולי לאיים על שלום החטופים.
הדרך היחידה שאנחנו רואים שיכולה להועיל זה רק אם יש כאן שיקוף ברור שלא יהיה חמאס ביום שאחרי. זה אומר שראש הממשלה וממשלת ישראל, הלכתם בדרך מסוימת, תעשו את זה עד הסוף. זה אומר משילות מלאה, הכרזת משילות מלאה על עזה צבאית ואזרחית עד שאחרון החטופים יחזור. אני בכוונה אומר שעד שאחרון החטופים יחזור, גם החיים וגם החללים. אחרי כן מדינת ישראל, החברה בישראל תצטרך להכריע, או בבחירות או במשאל עם, מה עושים עם המקום הזה, איך מתקדמים הלאה. כי אין מה לעשות, אי אפשר להכריח את החברה בישראל ללכת בדרך מסוימת ללא ששואלים אותם.
אבל עד אז, כל עוד לא תהיה לקיחת אחריות של ישראל, של ראש ממשלת ישראל, על המקום הזה, כולל ההומניטרי, לחמאס תהיה אמביציה לפגוע בנו, העזתים לא יאמינו שהחמאס לא נמצא ביום שאחרי ולא ישתפו איתנו פעולה. אני לא בונה על מבצעים צבאיים ואני לא בונה על קריסת גורדי שחקים, הכול זה שטויות, זה לא יועיל לכלום. יועיל רק כשהם יבינו שפשוט זה לא יהיה, החלום שלהם לא יהיה. ואם החלום שלהם לא יהיה, הם יחכו לפעם הבאה. חמאס זה לא ארגון מתאבד, זה ארגון שיש לו חזון, הוא רואה איפה יש לו אפשרות להיכנס בחברה הישראלית ולקרוע אותה ולהביא חזרה את עצמו למשילות.
ולכן אני אומר לראש הממשלה, דרכך, דרך האוויר הזה שפה בכנסת, אני אומר, לך, אבל אם אתה הולך בדרך שלך, תלך עד הסוף, וגם תיקח אחריות. אירופה תבין שיש בעל בית, העזתים יבינו שיש בעל בית. לא יגידו, אוקיי, בואו נקים מדינה פלסטינית, כי יש בעל בית. בהתחלה נהיה לבד, אחרי כן ישתפו איתנו פעולה. רוצים? כולם מסתכלים לראות האם יש לך אומץ לקחת את האחריות הזאת? אחריות זה לא רק להרוג וזה לא רק להרוס, זה גם לבנות וגם לתת תקווה. וכשיש תקווה, יש שיתופי פעולה, וכשיש שיתופי פעולה, גם הדרג הנמוך שמחזיק את החטופים, יש מצב שהוא יחזיר לנו את החטופים. אלי שרעבי העיד שהעסק הזה אצלם מתפורר, הם לא מאמינים ואין להם כוח להמשיך הלאה. צריך פשוט לתת את הגז האחרון, אבל לקחת אחריות.
אני מסיים בזה שאחי ירון אמר לראש הממשלה פעמיים בטלפון, אם יהיה לך כוח לקחת אחריות על כל עזה, לא ללכת על חלקי, לא על עסקה חלקית, כמו שלמעשה שמונה חודשים אתה גררת אותנו וחיילים נהרגו והחטופים היו בסכנה, הקריסה של חמאס תהיה יותר מהירה ממה שקרה לסוריה בצפון. זה הסיום שלי, ואני פונה פה כמו שאני פונה תמיד לאבינתן ואני אומר, אבינתן, יש לך חירות ויש לך עצמאות. אני לא רוצה להציג אותו לעולם, לא כמעונה ולא כאדם שסובל או כאדם שהולכים לקחת לו את החיים. מבחינתי אבינתן זה חירות ועצמאות. ואני דורש שאותו דבר יהיה גם אצל ראש הממשלה וממשלת ישראל בדרך שהיא בחרה. ותודה רבה לך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה, שמעון, על הדברים הנוקבים והחשובים. והלוואי ונזכה כולנו שתכלה שנה וקללותיה.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
ואנחנו לצערנו נודדים מוועדה לוועדה ואנחנו לא יודעים מה יועיל ומה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון, אבל חשוב שהדברים ייאמרו ושיישמעו, ושמתוך ריבוי הדעות תתברר האמת המשותפת לכולנו, שצריך להשיב את הבנים והבנות.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
זה נכון. אנחנו יודעים, במשפחות החטופים, גם אם יש לנו דעות ממש מנוגדות אחת לשנייה, אנחנו יודעים שהלב שלנו הוא לב אחד כי אנחנו באותו מקום בדיוק. תודה רבה לכם גם כן על ההקשבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה. מכובדיי, אנחנו עוברים לדיון.
עומד לרשותנו זמן לא רב והמטרה שלנו היא לבצע איזשהו יישור קו. בסיכום הדיון הקודם אנחנו עמדנו על כך שנושא הארכת השהות במלונות יועבר להכרעת הרשויות המקומיות, אנחנו נבקש להבין מה תמונת המצב היום במלונות. אנחנו נבקש להבין כמה תביעות הוגשו עד היום בשני המסלולים, כמה תביעות שולמו כבר, בדגש על המסלול המהיר. אנחנו נבקש להבין מה קורה עם נושא דמי התיווך ודמי ההובלה, האם באמת נפתח המסלול של הגשת הבקשות. וישנן סוגיות נוספות שבהן אנחנו נעסוק.
אנחנו נפנה ראשית לנציג משרד העלייה והקליטה, לרותם כהן, לתת לנו תמונת מצב שמתמקדת בציבור העולים שנפגע מעם כלביא, ונעבור אז לרשות המיסים. רותם, בבקשה.
<< אורח >> רותם כהן: << אורח >>
תודה, אדוני היושב ראש. אנחנו ממשיכים בליווי העולים. אני אציין בתחילת דבריי ואני אודה לרשות המסים. רשות המסים הקצתה אשת קשר שעומדת איתנו בקשר גם בהקשר של הטיפול בתביעות. ככל שיש התמשכות, אנחנו באמת יוצרים קשר ומקדמים באמת את הטיפול בתביעות.
לגבי המלונות, אני אומר שמרבית העולים מצאו דיור חלופי, בעיקר בשכירת דירה חלופית. אנחנו מסייעים להם גם בנושא של השתלבות, בשיתוף פעולה עם הקרן לידידות, במענקי השתלבות. העברתי לוועדה את הנתונים, אבל עד עכשיו אנחנו מטפלים ב-50 משפחות שלהן אנחנו נותנים מענק של כ-10,000 שקלים לקניית ציוד וחומרים כדי להשתלב בדיור החדש, ואנחנו כל הזמן עומדים בקשר.
צריך להגיד בצורה ישרה, לא כל, או מרבית התביעות כרגע עוד לא טופלו, אנחנו כן מתחילים לראות איזושהי התקדמות. שוב, רשות המסים באמת הולכת איתנו יד ביד פה. אני רוצה להיות אופטימי ולהעריך שבזמן הקרוב העולים במרביתם יקבלו את הכספים שלהם.
אבל זה כרגע מתמונת המצב שלנו, כן יש התקדמות, אנחנו כן רואים שאנשים בסופו של דבר מתמקמים. זאת אומרת, אין לנו אילו שהם מקרי מצוקה מאוד גדולים, אנחנו גם בקשר עם הרשויות המקומיות, היו לנו כמה מקרים של אנשים, בעיקר עם ילדים עם מוגבלות, שנטשו או נאלצו לעזוב את הארץ בתקופת הלחימה, חזרו ולא היה להם מקום לחיות או לגור בו, ובאמת מצאנו להם את הפתרון יחד עם הרשויות המקומיות במלונות. כך שאנחנו בסופו של דבר כן בקו התקדמות ביחס לדיונים הקודמים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כרגע אני מבין שישנן עוד שש משפחות שמלוות על ידיכם שנמצאות במלונות.
<< אורח >> רותם כהן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הנושא של הענקת אותו מענק מהמשרד ל-50 משפחות, הבסיס להענקת המענק הוא סוציואקונומי? זאת אומרת, אנחנו יודעים על למעלה מ-200 משפחות של עולים.
<< אורח >> רותם כהן: << אורח >>
נכון, אבל זה באמת על בסיס סוציואקונומי. צריך להגיד, זה מענק שניתן על ידי הקרן לידידות, המשרד פועל יחד עם הקרן, צריך גם להגיד להם תודה על ההירתמות. וכן, זה נעשה על ידי מבחן סוציואקונומי. אני יכול להגיד לך שהתחלנו עם 57 פניות, מתוכן 32 כבר אושרו, ועוד 19 כרגע נמצאות בשלבי טיפול, 7 נדחו בגלל היבטים סוציואקונומיים. זו כרגע התמונה מבחינת היחסים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר. אני רק אשאל שאלה אחרונה, רותם. יש היום תהליך במשרד של הפקת לקחים, של הכנת תיק לאירוע הבא, שבתקווה לא יגיע, אבל יש עבודת מטה מסודרת בנושא הזה?
<< אורח >> רותם כהן: << אורח >>
בהחלט, מובלת על ידי המנכ"ל וגם על ידי מבקר הפנים של המשרד עבודה עכשיו של תחקור אירועי מבצע עם כלביא, מה הדברים שעבדו טוב יותר והדברים שעבדו טוב פחות. אני יכול להגיד לך שגם ברמת החטיבה הספציפית שלי אנחנו עושים עבודה פנימית של סוג של תו"ל, לא עלינו, אבל באמת למצב חירום, מה לקחת מעוטף עולים שעשינו, מה צריך לעבוד יותר טוב, גם במדיניות ההסברה לעולים. כן, אנחנו מובילים עבודות מטה בכמה מעגלים שישתלבו בסופו של דבר בתהליך שיפור. אני יכול להגיד שוב, שגם ביחס ל-7 באוקטובר, נעשו המון הפקת לקחים שאני חושב שיושמו בעם כלביא והביאו אותנו לתפקד בצורה יחסית טובה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, רותם, תודה על העדכון. אני אבקש, אנחנו נעשה את זה כמובן בתיאום איתכם, שבכנס או במושב ובכנס שנפתחים מייד לאחר החגים אנחנו נייחד דיון בוועדה שבו תציגו את המסקנות שלכם, אולי גם באמת מההיערכות ב-7 באוקטובר ובעם כלביא ומה תו"ל החירום שמתגבש במשרד.
<< אורח >> רותם כהן: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יופי, תודה לך, רותם. אנחנו נעבור לחיה לוי, מנהלת תחום נזקים עקיפים ברשות המסים. חיה, בוקר טוב, תודה שאת מצטרפת אלינו. אנחנו נבקש, חיה, לשמוע ממך את התשובות לשאלות. אני אומר שנתון אחד שאנחנו מבקשים להבין זה את היקף האזרחים והתושבים שעדיין נמצאים כרגע במלונות. אנחנו מבינים שיש שש משפחות עולים, אבל מה הנתון הכללי? ולהבין איפה אנחנו עומדים מבחינת התשלומים לתביעות, בדגש על המסלול המהיר, אבל באופן כללי, כמה תביעות הוגשו בשני המסלולים, והאם החלו התשלומים בפועל, בדגש על המסלול המהיר. ישנן עוד כמה סוגיות שאנחנו נציף אחרי שנשמע את שני הדברים האלה.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אוקיי. בוקר טוב. אני ביקשתי שימציאו לי נתונים, ונכון ל-1 בספטמבר יש לנו 450 חדרים עדיין בבתי מלון, כ-920 מפונים. זה הנתון שקיבלתי. לעניין מסלול מהיר, אני מבינה שנכון להיום יש לנו כ-9,700 תביעות שהן עדיין בטיפול במסלול המהיר, סיימו טיפול של 9,200, וחלק מהתביעות שהוגשו במסלול המהיר, מסיבות של אי-המצאת מסמכים או אי-התאמה וכולי, עברו למסלול רגיל. אלה הנתונים לגבי מסלול מהיר.
לגבי מקדמות וכולי, אלה דברים שהם פר תיק, אני לא יכולה לתת תשובה כוללת. ואנחנו לא יכולים לדעת מבחינתנו, אמרתי את זה כבר גם בפעמים קודמות, אין לנו את האופציה לדעת מי עולה חדש ומי לא עולה חדש, לנו יש מספר תיק, שם, מספר זהות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה ברור לי. למרות שאפשר להצליב את זה עם משרד העלייה והקליטה, אבל השאלה, אני אומר, בואו רגע לא נעשה את ההבחנה. את אומרת שבממוצע כ-9,500 כבר טופלו במסלול המהיר, כ-9,500 עדיין בטיפול, ואת אומרת שיש עוד מספר מסוים שאין לך כרגע את הנתון שעברו מהמהיר למסלול הרגיל. כשאת אומרת ש-9,200 תביעות טופלו, זה אומר שהתשלום כבר הועבר?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
טופלו ושולמו, כן. מדובר בטופלו, זה טופלו ושולמו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וה-9,700 שעדיין בטיפול, מה הגורם המעכב?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
חסרים מסמכים, חסרה חשבונית, דברים מהסוג הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ופה, ברגע שיומצאו המסמכים, התשלום יועבר?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
ברגע שהתמונות יועברו כראוי, החשבוניות יועברו, אנחנו סוגרים את התיקים, משלמים וסוגרים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את יודעת לומר מה הסכום ששולם עד עכשיו במסגרת התביעות?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
לא, אין לי את הנתון הזה. אני יכולה לבדוק אותו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש שנקבל אותו, בסדר? שלדיון המעקב הבא יהיה לנו את הנתון. אבל את אומרת שעל פי המידע שלכם, אתם כבר העברתם תשלום על 9,200 תביעות במסלול המהיר?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
כן, תביעות במסלול המהיר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לגבי המסלול הלא מהיר, האם יש לנו את הנתונים כמה תביעות טופלו, או שאף אחת מהתביעות במסלול הרגיל עוד לא - - -
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
כמובן שטופלו, כמובן שטופלו גם במסלול הרגיל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה המספרים?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אין לי את המספרים, אבל ככל שהיה שמאי ואין אילו שהן עילות לעיכוב, אנחנו משלמים את התביעה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, חיה. גם לטובת תמונת המצב הכללית של הוועדה, ואני חושב שאלה נתונים שגם חשוב שיימצאו בידי הציבור, אנחנו נבקש לקבל במסמך קצר פשוט את הניתוח של כמות התביעות שטופלו בשני המסלולים, כמה נותרו בכל אחד מהמסלולים, ומה הסכומים ששולמו בפועל עד לשלב זה. נפנה מהוועדה ונבקש שזה יועבר בכתב.
אני חושב שזה גם חשוב מאוד לטובת המעקב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שבוודאי עסוק בנושא הזה. אני יודע שאתם נמצאים בשיג ושיח עם כמה ועדות של הכנסת, לכן אני לא רוצה סתם להכביד. תעבירו את המידע בכתב, אני בטוח שזה יעזור למרכז המחקר והמידע גם להציג את הנתונים האלה בוועדות האחרות שאתם בוודאי נדרשים לומר.
האם הצלחנו לבצע מהלך בנושא של תשלום מקדמות לעולים או בכלל? אני מזכיר שאנחנו עמדנו על זה שבמקרה של עולים, משפחות עולים מתקשות להעמיד ערבויות.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אני שוב חוזרת, אנחנו לא יכולים לכמת מי העולים ומי לא, ולכן זה פר תיק. אם מישהו מציג לנו נתונים, אנחנו נתחשב בהתאם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אשאל את זה אחרת. קודם כול, לדעת, יש אקסל מאוד פשוט שאפשר להעביר ממשרד העלייה והקליטה אליכם כדי לסמן, כדי לבוא ולומר. בסופו של דבר, מדובר לא על אלפי מקרים, הנה 300 מקרים, אנחנו יודעים שהם מוגדרים כעולים על ידי משרד העלייה והקליטה, אם רותם עוד נמצא איתנו.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
עכשיו רציתי להגיד שהבנתי מרותם קודם שציוותו לו מישהי שהוא מולה, אולי הוא באמת יכול לבקש ממנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, אנחנו נוציא בסיכום שאנחנו מבקשים שמשרד העלייה והקליטה, ביחד עם אותה רפרנטית ברשות המסים שהיא אשת הקשר למשרד, יבדקו אם יש כרגע בעיות ספציפיות בקרב משפחות עולים בנושא הזה של ערבויות ושל מקדמות. אני חוזר ואומר לציבור שעל פי הדברים שלך יש אפשרות לפנות. משפחות שמתקשות להעמיד ערבויות או מקדמות יכולות לפנות לרשות המסים ולבקש טיפול יותר זריז בהעברת מקדמות.
נושא מהגרי העבודה, אתם הזכרתם בדיון הקודם שבצורה חד משמעית כל מהגר עבודה שנמצא כאן באופן חוקי שהיה לו חוזה שכירות מקבל את אותו הטיפול כמו אזרח ותושב קבע, נכון?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתם יודעים לומר לנו כמה פניות? כי אני מניח שבעניין הזה זה נפרד, הם לא עם תעודת זהות רגילה, אלה מספרים אחרים שעוברים אליכם.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אלה מספרי 66, מול אלכס היו לנו כמה מקרים שהוצגו של דיפלומטים. לי אין את הנתון הזה כאן, אני יכולה לבדוק אם יש אופציה ל - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, אני מבקש שלדיון הבא שלנו כן תהיה תשובה כמה בקשות הוגשו על ידי אנשים שהם לא אזרחי ותושבי ישראל, תושבי קבע, בסדר? אני מניח שמיעוטם דיפלומטים ורובם הם מהגרי עבודה. תכף אנחנו נשמע לגבי נושא הדיפלומטים, אולי את רוצה לומר אם נפתר נושא הדיפלומטים, הטיפול.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אלכס פנה אליי עם שני מקרים, אני העברתי אותו למישהו שיטפל בו, ואני הבנתי שהוא בקשר איתו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, תכף נשמע מאלכס. איפה אנחנו עומדים בנושא המענה הטלפוני בשפות אצלכם במוקד?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
בפעם הקודמת אני זוכרת שהדוברת שלנו אמרה שאנחנו פתחנו אכן מענה טלפוני גם מעבר לשפות הרגילות שהן עברית וערבית ואנגלית, גם בצרפתית, ברוסית ובספרדית. אני חושבת שענינו על זה כבר בפעם הקודמת, אני לא חושבת שיש משהו מעבר לזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רק אזכיר מה הייתה הבקשה, ועוד פעם, אנחנו גם נכתוב את זה שוב. הדיווח שאנחנו קיבלנו הוא שישנם מוקדנים שחוזרים אל האנשים בשפות השונות. זאת אומרת, אם אדם פונה למוקד ואומר, אני רוצה לנהל את השיחה ברוסית, חוזרים אליו. אבל הבעיה שעמדנו עליה, שבמערכת המענה האוטומטי, הנתב הוא רק בעברית, זאת אומרת, אין שם אמירה בהתחלה שפותרת את העניין הזה כמו שיש בשירותים אחרים. בכלל, אני חושב שרשות המיסים מטפלת בהרבה עניינים לא רק בנושא המפונים, וצריך להיות עם נתב של מוקד המידע של רשות המסים, שמאפשר נתב בשפות השונות, לכל הפחות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, אלה ארבע שפות שמאות אלפי ישראלים משתמשים בהן. אנחנו נבקש לפעם הבאה לבדוק את העניין הזה.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
- - - שירות לקוחות, אנחנו נפנה אליו את השאלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. חיה, תודה. אנחנו נוציא מסמך, אני אומר עוד פעם, אחרי סוכות תתקיים כאן עוד ישיבת מעקב, אבל אני מבקש שנקבל את הנתונים המספריים שאנחנו מבקשים לפני זה בכתב. תודה, חיה. אנחנו עוד עשר דקות מסיימים, חיה, תישארי איתנו אם תעלינה עוד שאלות בבקשה.
עוה"ד אלכס זרנופולסקי, יו"ר משותף של ועדת העלייה והקליטה של לשכת עורכי הדין. בבקשה, אלכס, דברים שעדיין פתוחים.
<< אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >>
בוקר טוב. אני רוצה לעדכן שבמסגרת הפרויקט שלנו אנחנו טיפלנו כמעט בכל הפניות, יש לי רק פניות בודדות שנותרו לטיפול. מרביתן הן בנושא של דיפלומטים. היום בבוקר, קודם כול תודה, חיה, על הקישור מול הגורמים הרלוונטיים. מסתבר שיש לכם מישהי שממונה על נושא של דיפלומטים בשם שירה, היא יצרה איתי קשר על הבוקר ואני מעביר אליה כבר את כל המסמכים. מקווה מאוד שזה יסייע ואנחנו נשלים את הטיפול. יש את המשפחה של אזרחי אוקראינה, חמישה אנשים שנהרגו כולם בבת ים. גם דיברתי עם מנהלת תחום בת ים אתמול באמצעות אשר, גם אחד העובדים שלך, וסיכמנו שמטפלים בזה. גם, אני מרגיש שזה מתקדם.
יש לי שאלה שלא בדיוק ברורה לי לגבי דמי תיווך ודמי הובלה. לפי המידע שקיבלתי בינתיים, מי שביטל את ההסכם בגלל שהדירה לא ראויה למגורים, מבחינת מס רכוש, כביכול הוא לא זכאי לקבל דמי תיווך ודמי הובלה. אני לא מבין את ההיגיון, כי מבחינתי, אין הבדל בין מי שהסכם השכירות שלו בוטל לבין אלה שהמשיכו את הסכם השכירות וממשיכים לשלם את הכסף למשכיר בגין דמי השכירות הנוכחיים והקודמים ואתם מעבירים אליהם את דמי השכירות.
מה ההבדל? אני רוצה פשוט להבין. כי נגיד יש לי חלק מהאנשים שביטלו את ההסכם ולכאורה לא זכאים לקבל את דמי התיווך, על אף שהם נאלצו, הם נפגעים בדיוק באותה מידה כמו האנשים שממשיכים לשלם בגין הסכם השכירות. מצד אחד הם לא זכאים לקבל מכם דמי שכירות בגלל שהם ביטלו את ההסכם הקודם, וזה בסדר, אין פה טענות, אבל מה ההבדל ביניהם לגבי דמי ההובלה ודמי התיווך? זאת השאלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זו השאלה שעומדת, בסדר גמור. אלכס, תודה, אני שב ומודה גם לך וגם ללשכה על העשייה. יש משהו קצת אבסורדי בזה שדיפלומטים במדינת ישראל ממדינות זרות צריכים את העזרה פרו בונו של לשכת עורכי הדין כשיש מחלקה במשרד החוץ שאמונה על הטיפול בעניינים של דיפלומטים, אבל טוב שיש את הלשכה ואת הוועדה שלכם שמקדמת את העניינים, ותודה, אלכס.
חיה, אם את איתנו, את יכולה רק לתת מענה בנושא של דמי התיווך וההובלה? אני אחדד את העניין. בזכות המסלול שנוצר במעורבות שלכם כאן בחקיקה שמאפשר למשכירים לקבל שיפוי, יש הרבה היגיון בביטול הסכמי השכירות, כי אז לא צריך שאתם תעבירו כסף לשוכרים והם יעבירו למשכירי עבר שלהם, יש בזה הרבה היגיון, אבל אם הדירה השכורה נפגעה והשוכר מבטל את ההסכם, ומעכשיו אתם מעבירים ישירות למשכיר, אם הוא תובע במסלול שנוצר, אבל עדיין אותו שוכר צריך לפנות את הציוד מהדירה ולהוביל אותה לדירה החדשה שהוא שכר, ויכול להיות שעכשיו הוא הוציא דמי תיווך, כי במקרה של עולים קשה להם מאוד לשכור לבד דירות, הם תמיד הולכים למתווכים שמדברים את שפתם. אנחנו הבנו שאתם אמרתם שאם תוגש בקשה להחזר דמי התיווך וההובלה, אתם תטפלו בבקשה הזו.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
נכון לעכשיו זה מה שאני יודעת. אני אשמח לקבל דוגמאות ספציפיות ולבחון אותן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אני רוצה לומר, א', אנחנו מבקשים מאלכס להעביר דוגמאות ספציפיות, אבל אני אומר, אנחנו צריכים להבין פה את המדיניות, כי יוצא מפה מסר לציבור.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
כעיקרון, אנחנו אמורים לשלם את דמי התיווך ואת ההובלה למי שנפגע ונאלץ להעביר את הציוד שלו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה לדייק, כולל מי שביטל?
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
אני לא מכירה את ההבחנה הזאת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש רק שהיא תיבדק ושנקבל על זה תשובה בהקדם. לא צריך לחכות לדיון הבא, פשוט גם שלומית, מנהלת הוועדה, תכניס את זה לסיכום, וגם אנחנו נוודא, הצוותים המקצועיים, שיש על זה תשובה, כי הציבור צריך לדעת. לכם יש אינטרס, כדרך אגב, שאנשים יבטלו את הסכם השכירות, אתם תעבדו ישירות למול המשכירים. אין שום היגיון להעברות הכספים האלה, זה רק מקור לעוד תביעות ולעוד עניינים משפטיים ולמה עשיתם כך ואחרת.
<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>
ברור. אני באמת לא מכירה את ההבחנה הזאת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב, אנחנו נבקש מאלכס להתייחס לעניין. תודה, חיה. אנחנו כמובן נקיים עוד דיון מעקב עם פתיחת המושב מייד לאחר חג הסוכות. הדוברת האחרונה להיום, ארגון שיבת ציון, שירה טאובר. שירה, בבקשה, בקצרה, עניינים קונקרטיים. שירה נמצאת איתנו?
אני רק אנצל את ההזדמנות כדי לברך את סוניה רומנובה שהצטרפה אלינו, מתנדבת שירות לאומי, שהיא בוגרת נעל"ה. אין מתאים מלקבל בברכה בוגרת נעל"ה מאולפנת הר נוף אל הוועדה, ושיהיה בהצלחה ושירות משמעותי. ומקווה שגם תתרמי לנו מהניסיון האישי שלך כשנדבר כאן על נעל"ה ועל קליטת צעירים. אני מסכם ואנחנו חותמים. סליחה, אתם רוצים להוסיף משהו, מרכז המידע? בסדר גמור.
אני מסכם. אנחנו בכנס הבא נקיים כאן דיון שבו משרד העלייה והקליטה יציגו את המסקנות שלהם מתקופת החירום ומה התו"ל שהתגבש. רשמנו לפנינו את המספרים שהוצגו על ידי רשות המסים, אנחנו מבקשים לקבל באמת פירוט, לא רק לגבי המסלול המהיר, גם לגבי המסלול הרגיל, וכמה כסף שולם על ידי רשות המסים במסגרת התביעות במסלול המהיר ובמסלול הרגיל.
אנחנו נבקש ממשרד העלייה לוודא באמצעות הרפרנטית שהועמדה לטובת הקשר עם המשרד ברשות המסים שאין משפחות עולים שיש להן בעיה של מקדמות. אנחנו מבקשים את המספר של תביעות שהוגשו לא על ידי אזרחים ותושבי קבע כדי לעמוד על סוגיית מהגרי העבודה, נושא הנתב בשפות השונות במוקד רשות המסים, ורשמנו לפנינו את ההודעה לגבי המדיניות של תשלום דמי תיווך והובלה גם למי שביטלו את הסכם השכירות, רק נבקש באמת לוודא שכך הם הדברים.
אנחנו מקבלים כאן הודעה שאכן יש בעיה עם הנושא הזה של תשלום דמי תיווך והובלה למי שביטלו את הסכם השכירות, אנחנו נבקש מרשות המיסים לסגור את הפער הזה ובאמת לוודא שמה שנאמר כאן בוועדה הוא נכון. אלכס, נבקש גם באמת את עזרתך בהצפת מקרים ספציפיים. אבל אני אומר עוד פעם, עמדת הוועדה היא שאכן גם מי שמבטל את הסכם השכירות, וזה אינטרס של המדינה לצורך חיסכון בתביעות משפטיות ובביורוקרטיה, יקבל פיצוי על דמי התיווך וההובלה. הם בכל מקרה לא עולים על 30,000 שקלים, כך שאנחנו נשתמש כאן במסלול המהיר לאותן תביעות, וזו הדרך באמת לבצע את העניין.
אלא אם יש עוד הערות, מכובדיי, אני חותם את הדיון הזה. אנחנו בעוד ממש דקות אחדות נפתח את הדיון החשוב הבא. תודה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:11. << סיום >>