פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 710 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ט"ז באלול התשפ"ה (09 בספטמבר 2025), שעה 11:45 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025 -משהד << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה – 2025 – אשדוד << נושא >> << נושא >>3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025 – הרצליה << נושא >> << נושא >> 4. צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025<< נושא >> << נושא >> 5. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023 - דלית אל כרמל << נושא >> << נושא >> 6. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024 - תמר << נושא >> << נושא >> 7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ה-2025 – מגדל תפן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: קיץ זהבי – המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביבית ברקאי אהרונוף – עו"ד, רפרנטית קטינים, מחלקה פלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים בתאל בן עזרא – עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הפנים דנה גיל נזרי – מתמחה משפטית, הלשכה המשפטית, משרד הפנים פרד ארזואן – מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ליאורה עופרי – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה חיים שטרן – עו"ד, יועץ משפטי לאיגוד ערים כנרת אריק טל – מנהל מחלקת פיקוח ואכיפה, איגוד ערים כנרת ליאור אוחנה – עו"ד, יועמ"ש מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן עבד חסן – ראש מועצה משהד ד"ר רפיק חלבי – ראש רשות דלית אל כרמל סא"ל במיל' עאטף חסבאני – ממונה חירום וביטחון תפן אמנון שמעוני – מנהל מחלקת חופים וגינון, מועצה מקומית תמר רוני טל – סגן מנהל מחלקת פיקוח, ביטחון וחירום, מועצה מקומית תמר יפית גרין נהרי – עו"ד, ייעוץ משפטי, מועצה מקומית תמר יעקב אזולאי – מנהל יחידת הפיקוח על הבנייה, מועצה מקומית תמר איל רייך – עו"ד, משנה ליועמ"ש ותובע עירוני, עיריית הרצליה עדי מגנאג'י – עו"ד, עיריית הרצליה עלא אגבאריה – יועץ עיריית טמרה איתמר כהן – ראש תחום פסולת, מגמה ירוקה תמי בנגייב – רכזת מחקר, מגמה ירוקה ד"ר יובל ארבל – סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, "צלול" מאיר בירנבוים – משנה ליועץ המשפטי ותביעה עירונית, עיריית אשדוד נטע שליט – ראש תחום צרכנות, גרינפיס ישראל ייעוץ משפטי: טליה ג'מאל מנהל הוועדה: אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025 -משהד << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוסקים היום בהצעות צווי רשויות מקומיות, תיקונים ועבירות קנס. יש פה מספר רשויות וגם מספר אנשים מכובדים שהגיעו לכבד אותנו וכמובן אנחנו נשמע את הדברים. אנחנו נתחיל באישור צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), של המועצה המקומית משהד. נציגי המועצה נמצאים? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, מי יציג את הצו? גברתי תציג? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד רק במילה. בעצם מדובר במשהד בצו ראשון של המועצה המקומית הזאת ולכן בדרך כלל קודם כל זו הזדמנות לברך אתכם ולאחל לכם הצלחה בהפעלת הצו. בדרך כלל הוועדה פה נוטה לבקש גם לשמוע מעבר לעבירות הספציפיות וקצת הסבר על הצו הספציפי גם לשמוע קצת רקע על ההיערכות שלכם להפעלה של הצו. כמה פקחים יש לכם, האם אתם מתכוונים לתת קודם אזהרות? האם הכנת רשות הציבור. מעבר לזה, אני רק אגיד לאדוני גם, שהצו של משהד הוא צו שבעצם הטמענו בו את כל ההערת של היו"ר הקבוע ושל מדיניות הוועדה לאורך השנתיים האחרונות. כרגע למיטב ידיעתי אין בו מחלוקות. כלומר, אם אתה תשמע את הדברים וזה מקובל עליך אז אפשר לאשר על פי הנוסח שבפנינו. כן שווה להגיד אולי כמילה לפרוטוקול כאן, כי יש פה הרבה מאוד גורמים. שבשונה מהרגיל ובשונה מתקנות וחוקים, זה בעצם הכלי היחיד שאנחנו לא נקריא את כל הטבלה אלא כשאנחנו מצביעים אנחנו מצביעים על בסיס מה שמונח בפני חברי הכנסת. זה גם מפורסם באתר ונמצא אצלכם בטאבלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. אז אנחנו נתחיל במועצה מקומית משהד. אנחנו באמת מברכים על כך שחוקי העזר חוקקו על ידכם ושהצווים מגיעים אלינו לאישור. אנחנו נאחל לכם גם הצלחה במימושם. אז בבקשה, מי ידבר? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אני אציג את הצו. שלום לכולכם, אני עלא אגבאריה, עורך דין ורואה חשבון, מלווה את המועצה המקומית משהד בנושא של חקיקה מוניציפלית וכל מה שקשור לזה, לרבות צו עברות קנס. לפני שאני אתחיל אני רק אתן את זכות הדיבור לראש המועצה שייתן קצת סקירה על היישוב ויסביר מה החשיבות של הנושא של צו עבירות קנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מר חסן, בבקשה. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> שלום לכולם, אני עבד חסן, ראש מועצה מקומית משהד. משהד הוא יישוב שבגליל תחתון, קרוב מאוד לנוף הגליל, על ציר 77, מחבר את צומת גולני עם צומת המוביל. 9,250 נפשות. אנחנו יישוב ששואפים באמת להיות יישוב שטוב לחיות בו ונעים לחיות בו. לכן נעזרנו במר עלא על מנת לחוקק חוקי עזר וליישם את חוקי העזר האלה על מנת באמת שיהיה נעים וטוב לחיות בכפר משהד. החוקים מתייחסים למרחב הציבורי, ניקיון במרחב הציבורי, למטרדים שונים שאנשים סובלים מהם. אנחנו כבר הכשרנו שני פקחים על מנת ליישם את חוקי העזר אלה. ואני מאוד מקווה שאחרי שיאושרו חוקי העזר אנחנו נתחיל בהתחלה לתת התרעות לתושבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאיזה תקופה? << אורח >> עבד חסן: << אורח >> חשבנו על זה וגם דנו בזה במליאת מועצה. לתקופה של שלושה חודשים. אחרי שלושה חודשים אנחנו באמת נתחיל ליישם את זה. ליישם את החוקים האלה. ומההתחלה אם נסתכל על הסכומים שם, גם הם סכומים לא גבוהים והכוונה היא באמת חינוך. באמת לחנך את האנשים לשמור על הניקיון ולא להפריע לאחרים ולשמור על המרחב הציבורי. הקנס הוא באמת לא גבוה, שאנשים באמת יוכלו לשלם את זה. המטרה העיקרית היא לא להעניש את האנשים אלא באמת לתת להם מקום באמת שהוא נעים וטוב לחיות בו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד רק במילה שהתאמנו פה את דרגות הקנס, בעצם הוועדה, בגלל שבשלוש שנים האחרונות היא דנה בערך ב-50 צווים, אז היא די קבעה איזה שהוא רף סטנדרט. בדיון הקודם בעניין מגדל ראש הוועדה הקבוע קבע להפחית את דרגות הקנס של מגדל באופן פלט, בדרגה אחת בכל פעם, בגלל שמדובר במועצה רק של 8,000 תושבים לעומת מועצות גדולות יותר. אז כאן במקרה של משהד התאמנו את הדרגות למה שהוא עשה במגדל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו רוצים לברך אתכם על היוזמה הזאת. יצירת חוק וסדר וגם בעיקר שמירה על ניקיון ועל חזות פני היישוב שיהיה ראוי, זה דבר מאוד חשוב. בבקשה אדוני. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> נתחיל מזה שמועצה מקומית משהד אישרה ב-2019 חוק עזר לאיכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הניקיון. כמובן כאשר אישרנו את החוק עשינו פרסום וחינוך לתושבים בנושא הזה. אבל אין מה לעשות, חייבים גם להשתמש בכל ארגז הכלים שיש לרשות המקומית, מעבר לאישור החוק וחינוך, אלא גם להכין צו עבירות כדי שמי שיפר את העבירות אז הוא יכול לקבל קנס. אנחנו בעבודה משותפת עם משרד הפנים, משרד המשפטים, ועדה, כמו שאמר ראש המועצה, המדיניות היא בעצם לקחת דברים שהם קיימים, עובדים, ולקחת להטיל קנסות שהם נמוכים כדי שנעשה את זה באופן הדרגתי. גם הרבה ראשי רשויות, ואני מאמין בשינוי תרבותי. ושינוי תרבותי אי אפשר לעשות אותו בזבנג וגמרנו. יש רשויות שמי שהולך עם הכלב שלו ואת הגללים לא אוסף אותם אז מקבל קנס 730. אנחנו לא שם, אנחנו רחוקים המון. אנחנו מתחילים את התהליך. אז בעצם אנחנו בחרנו את העבירות הכי קריטיות למועצה המקומית, למרחב הציבורי, לניקיון. זה בעצם פסולת בניין, גזם, על המדרכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רעש. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> גם רעש, גם ריח. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> לקחנו את כל הדברים האלה שבעצם חשובים לסדר הציבורי, למרחב הציבורי, לאיכות החיים. ובשיתוף עם משרד הפנים כאן נציגות נחמדות ומדהימות של משרד הפנים ומשרד המשפטים ועם הוועדה הכנו את הצו בהתאם לצווים. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> אני אוסיף ברשותכם משפט אחד. למי שלא יודע, במשהד עובר שביל ישראל, עובר באמצע הכפר והרבה מבקרים שם. אבל לצערי לאורך כל המסלול שעובר בתוך משהד אנשים לא מכבדים וזורקים כל פסולת בצירי המסלול. ובאמת חוקים כאלה הם באים לעזור ולתת לאנשים שבאים למשהד באמת לטייל שם ולעבור בכיף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואנחנו קוראים לכל המטיילים להקפיד על ניקיון, בייחוד במקטע הזה של משהד ובכלל לאורך כל ישראל. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> בוודאי. ושיגיעו למשהד לבקר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לגמרי. בואו למשהד. יש למישהו התייחסויות, הערות? אם לא, אז נצביע. מי בעד אישור הצו של מועצה מקומית משהד ירים את ידו. שניים. פה אחד למעשה. הצבעה הצו אושר. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> מי נגד? מי נמנע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אין צורך. כאשר זה פה אחד זה פה אחד. רבותיי, בהצלחה רבה. מזל טוב. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> תודה לכם, באמת תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ושתדעו, אני מאחל לכם שלא תיאלצו להשתמש בקנסות האלה. << אורח >> עבד חסן: << אורח >> אני מאוד מקווה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהצלחה. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023 - דלית אל כרמל << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נעבור למועצת דלית אל כרמל. בבקשה אדוני ראש המועצה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק נגיד, צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) תיקון מס' כלשהו, התשפ"ג-2023. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. כן, בבקשה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> קודם כל, דלית אל כרמל למי שלא מכיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רפיק חלבי, ראש המועצה, שהפרוטוקול ישמע והקהל ידע. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני מקווה לפחות שכולם היו כבר בדלית אל כרמל, זה לא יישוב שאפשר לפסוח עליו במדינת ישראל. אנחנו 20,000 תושבים, כפר תרבות וכפר תיירות. מאז שנכנסתי למועצה לפני שנת 2014, קדנציה שלישית, אנחנו חוקקנו 12 חוקי עזר מתוך 19 שחוקקו מאז נוסדה המועצה ב-1951. כמעט כל חוקי העזר נמצאים אצלנו חוץ מחוק אחד שאנחנו אתמול כבר דנו בו, חוק השמירה. בעצם כמעט כל חוקי העזר קיימים. וחוק עבירות קנס הוא מאוד חשוב לנו. אני לא הולך לחנך את התושבים, אני הולך שהתושבים ימלאו אחר החוק. אם צריך לקנוס אותם אז צריך לקנוס אותם ואם צריך פשוט לפתור את הבעיה הזאת באופן דרסטי, לפתור אותה. יש לנו פקח לאיכות הסביבה. יש לנו פקח עירוני, יש לנו שיטור עירוני עם חמישה פקחים. יש לנו עכשיו משטרה טקטית שאנחנו פשוט מטפלים בכל נושא החנייה בצורה מאוד קפדנית. אני חושב שמי שרוצה לחיות בחברה מתוקנת צריך להתנהג בצורה מתוקנת. לכן אנחנו הולכים על זה בכל הכוח. אני צריך לספר לכם עוד דבר מאוד חשוב. מסתבר שהשתכנזנו, אז היום הגידול הטבעי בדלית אל כרמי הוא 1.1, כאשר בכל בית כמעט יש חתול או שני כלבים, או שני חתולים וכלב. לכן נושא הווטרינריה הפך להיות נושא מאוד מרכזי וחשוב. ואנחנו משקיעים הרבה מאוד בנושא הזה. גם בנושא של פיקוח, מכל הבחינות. בקיצור, אנחנו בתהליך של להיות עיר ואם בישראל ועיר ואם בישראל צריכה חוקי עזר וחוק עזר עבירות קנס זה מאוד חשוב לנו כדי לקדם את הנושא הזה. זה מאוד ברור, חד וחשוב לנו מאוד. צריך להזכיר כאן, כפי שאמר חברי ראש מועצת משהד, אנחנו לא מתחילים מקנסות גבוהים, אלא מתחילים דווקא בקנסות רכים, אפשר לומר כך. אני רק רוצה לספר, אני מספר את זה לכל התושבים בדיוור ישיר. כשאני הולך לבקר בבית חולים בני ציון בחיפה או ברמב"ם בחיפה אני נאלץ להשתמש בחנייה, אני משלם שם מ-60-70 לפעמים אפילו יותר עבור ביקור של שעתיים או שלוש שעות במקום הזה. לכן אנשים צריכים להבין שדין חיפה כמו דין דלית אל כרמל. אז נכון, הקנסות עכשיו נמוכים כדי להתחיל לאט לאט. אבל הם צריכים להבין שאנחנו בהליך של להיות עיר מסודרת, מאורגנת. ומי שנוהג טוב יקבל פרס ומי שלא נוהג טוב ישלם קנס. אנחנו משתמשים, דרך אגב, אני מספר לחברי הוועדה כאן, משתמשים במצלמות רחף בכביש המחבר בין דלית אל כרמל לניר עציון. אנחנו משתמשים עכשיו במצלמות רחף באזורים אחרים, באזור המוחרקה. כדי שאנחנו נעלה גם על מי ששופך חלילה פסולת או מלכלך את הסביבה. הסביבה חשובה לנו מאוד. אנחנו בעצם מתחם ביוספריה, אנחנו צריכים לדאוג לסביבה ולכל מה שקורה מסביב. יש לנו, אמנם הוא מצלם עכשיו, אבל יש לנו עובד בכיר במועצה שהוא מנהל את כל נושא האקלים ואיכות הסביבה. ולנו נושא איכות הסביבה מאוד חשוב. זה הדגל שהרמנו ונמשיך להרים אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשוב מאוד לקיים מועצה מקיימת. מי מטעמכם פה בקיא בצווים. יש לנו פה מספר שאלות שהיינו רוצים לשאול אותך ביחס לצו שביקשתם. בסעף 48 לצו דיברתם על גן ציבורי שמגודר ועכשיו אתם רוצים למנוע פעילות, משחקים מסוימים. רצינו רק שתפרטו במה מדובר. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני אסביר, לא בטוח שהוא מכיר את הגנים. אנחנו בשנים האחרונות בנינו הרבה גנים ציבוריים בתוך היישוב. שצ"פים השתמשנו בהם, יש הרבה משחקיות. דברים רגילים שם, לפעמים ילדים באים ופוגעים במשחקים, אנחנו מטפלים בזה בצורה חינוכית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוונדליזם. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> כן, עובדים בצורה חינוכית. אנחנו עכשיו בונים גן קק"ל, גן ממש בהר שוקף, שהוא גן מדהים שמשקיף על הים ופשוט מקום יוצא מן הכלל. אנחנו יש כל מיני דברים שאנחנו לא מכניסים אותם לגנים האלה. גנים שיש מקום למתקנים האחרים יש מקומות אחרים. כל גן יש לו את הייחוד שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה הכוונה שלא יישחק אדם במשחקים שראש המועצה לא אישר בעצם? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אני אגיד לך, יש גנים שהם יותר - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אם בא בחור עם טרקטורון עם אופנוע שטח אני לא מרשה לו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל אדוני, זה לא נחשב בסעיף הזה. יש סעיפים אחרים שעוסקים בלא להיכנס עם רכב לגן. יש גם סעיפים אחרים שעוסקים בוונדליזם. הסעיף הזה של איסור המשחק ממש קובע "לא ישחק אדם במשחקים שלא הותרו למשחק בגן" – זה סעיף שאנחנו בדרך כלל לא מאפשרים. לפחות בשלוש-ארבע שנים האחרונות לא זכור לי שאישרנו אותו לאף מועצה. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אני אגיד לך. יש גנים שהם ילדים קטנים ומשפחות קטנות ולא רוצים שם שיהיו משחקי כדורגל או של גדולים. זה יישוב, זה אמור להיכנס להילחם על ידי המועצה המקומית בהתאם לגנים ובהתאם לצרכים של הגנים, בהתאם לאופן הגן, מיקום הגן, את מי הוא משרת. ואז לקבוע את האיסורים האלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אני אגיד רק. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> זה לא נקבע עכשיו. אבל יש גנים שהם שכונתיים לילדים קטנים. אז אי אפשר לעשות שם למשל כדורגל, שאנשים ייפגעו למשל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני מבינה. אני אגיד לחברי הוועדה בעצם שמה שנהוג כאן זה קודם כל כל עוד אין כבר איסור ואין כוונה לממש את זה במיידי בדרך כלל הוועדה באופן כללי לא מאשרת סעיפים כאלה. בוודאי סעיף כזה שלא אושר בשנים האחרונות. כמובן שזה לשיקול דעתכם. אבל זה מעורר קושי. כי בעצם יש פה איזה שהיא הרחבה. אנחנו בעצם מדברים פה האיסור שלכם בחוק העזר עדיין יהיה תקף ועדיין אם יהיה מקרה חריג תוכלו לאכוף אותו באמצעות כתב אישום, בלי קשר לשאלה של הצו. השאלה היא האם אנחנו בעצם מקלים את ההליך המשפטי הפלילי וממש משתמשים בכלי הפלילי באמצעות עבירות קנס. חוסכים לבן אדם את הצורך שהרשות תלך לבית משפט ותוכיח מעבר לספק סביר שאני קידמתי עבירה בנסיבות האלה של משחק בכדור, עד כל הוועדה לפחות בכנסת הזאת וגם לדעתי בכנסת לפניה הוועדה סברה שזה לא המקום הנכון להשתמש בכלי הזה, הספציפי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה אדוני. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אני שוב חוזר ומציין שהגנים שנמצאים בדלית אל כרמל - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אני רוצה להגיד לך משהו. בכל רשות מקומית יש גנים. יש גינות ציבוריות וכו'. אגב, פה זה לא רק גינה ציבורית של ילדים קטנים, זה גם חורשה וזה שטח ירוק וזה שדרה וזה מקום הרבה יותר רחב מזה. ולכן בכל רשות מקומית יש גנים. יש גנים שמתאימים לגילאים כאלה וגילאים אחרים, שהם מתקנים יותר נכון מתאימים. ואתה יודע, אז היום תגיד, לא יודע, כדורגל לא ופריזבי כן ומחר לא. זה בלתי נגמר. לכן אני שואל, האם הסעיף הזה לאור זה שלא אושר לרשויות אחרות, האם אתם עומדים עליו? כיוון שנראה לי שזה קצת - - - << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> ממש ממש לא עומדים עליו. ממש לא עומדים עליו. אבל חבל. אבל זה לא קריטי מבחינתנו. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אנחנו חשבנו שברגע שאנחנו רושמים את האיסור - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האיסור עדיין קיים מבחינתכם. האיסור עדיין, עדיין תוכלו לאסור. העונש יהיה פשוט טיפה יותר חמור. אבל אני פשוט רוצה שתהיה האחדה מול רשויות אחרות. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> אנחנו חשבנו שזה מקל עלינו בנושא של, אתה יודע, כתב אישום זה תהליך ארוך. אז אמרנו חשבנו להשתמש בנושא של הצו כדי לפתור את זה. אבל שוב, אומר ראש המועצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראש המועצה, זה חשוב לך הסעיף הזה? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני חושב שהוא יותר נוח לתושבים, במקום ללכת להליך פלילי וכתבי אישום ותביעות ובתי משפט וכו', זה הרבה יותר קל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מסכים איתך. האמת שאני מסכים איתו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ההחלטה היא שלכם. אנחנו בדברים האלה, בגלל שזה זוטי דברים, לרוב אנחנו לא נוטים לאשר את הדבר הזה, אבל זו החלטת מדיניות של אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע, כמי שמגיע מרשות מקומית אני לא רואה אירוע שבו הולכים להגיש כתב אישום על ילד שמשחק בכדור. אגב, אני לא בטוח שצריך להטיל עליו קנס, על זה שהוא שיחק בכדור. ואם אנחנו נאשר לכם את זה, אז מעכשיו, לצורך העניין, לפי הדוגמה שלך, כל משחק כדור יקבל קנס. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אני מתחייב שבקדנציה הזאת שלי וקדנציה הבאה אני לא אשתמש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אנחנו עושים רק קדנציאלי. בוא נוריד את זה, בסדר? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז מורידים את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, נוריד את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אוקיי, זה סעיף 48. הסעיף הבא שאני מציעה שנסתכל עליו ביחד, בעמוד 13, יש לנו פה, אני אגיד, אולי אני אקצר את זה. יש לנו "לא יזרוק, לא ישאיר, לא יניח, לא יחזיק, לא ירשה לאחר" – סעיף שעוסק בחפצים מיושנים במרחב הציבורי. בצו שהשרים העבירו לנו הם בעצם הציעו להגיד את זה לעניין השארה ברשות הרבים רק של חפץ מיושן המיועד לשם העברתו או לתיקונו ולא יותר מן הזמן הסביר הדרוש לכך. כאן אני חושבת שלטובת המועצה כדאי להוריד את הסיפה הזאת. אני פשוט לא נוטה לעשות את זה מראש, כי - - - מכוח יו"ר הוועדה בדרך כלל ההסכמות שלנו זה לגבי צמצום עבירות ולא הרחבתם. אני מציעה פשוט שנוריד את הסיפה הזאת. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> מקבל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי הפקח לא יידע בשביל מה זה נועד. אז אני מורידה מהמילים בעצם "שנועד לשם העברתו". בסדר? << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> הכוונה למי שזורק שם רהיטים פשוט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן, כן. פשוט שהפקח לא יצטרך כיסוד בעבירה להוכיח למה הוא התכוון להשאיר את זה, האם הוא התכוון לקחת את זה או לא. בסעיף 52 באותו עמוד, דומה לסיפור של המשחקים, רק על "לא יתרחץ אדם בבריכה, אגם, או במעיין או במזרקה שמצויים בשטח הגן". כאן אנחנו בעצם אומרים את זה בגן, פארק. זאת הכוונה. השאל האם יש כאלה בכלל בדלית? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> בריכות, בתוך הגנים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדרך כלל אם אין אנחנו לא מאשרים. בריכות בתוך הגנים. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> עדיין לא. יש לי מעגלי תנועה שיש בהם מים, שהם יכולים שם להיכנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נאשר את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. אני אגיד, בגן ציבורי מגודר, הכוונה היא לפארק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה ההגדרה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, זו לא הגדרה של חוק העזר, זה הגדרה של המדיניות של היו"ר שבעצם בגלל שהם נתנו, חוק העזר נותן הגדרה לגן שבעצם מדבר על כל שטח העיר, כולל רחוב, כולל מעברים וכו'. אז בסעיפים שעוסקים בגנים תמיד היו"ר מסייג את זה רק לעניין בעצם פארקים וגנים ציבוריים, כי זאת הכוונה כנראה של המועצה. אם אתם רוצים את זה בכיכר אפשר לעשות פה משהו אחר. אפשר לכתוב את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה הייתה הכוונה שלכם כשרשמתם את זה? למה התכוונתם? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> שוב, אנחנו התכוונו שלא יהיה שימוש שהוא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אין לכם. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> כשאתה עושה צו, אתה לא עושה צו רק לצרכים, אתה צופה פני עתיד בדברים שאתה הולך לעשות. כי לא כל שני וחמישי מגיעים לוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה אני חושבת ההבדל בין חוקי העזר. כשאתה עושה צופה פני עתיד ובדרך כלל כשאנחנו הופכים עבירה פלילית לעבירה שאפשר לאכוף אותה בדרך של עבירת קנס, של מודל של ברירת משפט, שזה משהו שהוא יחסית חריג במשפט הפלילי, אנחנו בדרך כלל מחפשים לראות את העבירה הקונקרטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נאשר את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתה מאשר את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, מאשר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> עם גן ציבורי? כמו שאנחנו מאשרים תמיד עם גן ציבורי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא חל על כיכרות אבל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי הוא מדבר על כיכרות, זה משהו אחר. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אם מחר יהיה, טליה, בגן ציבורי הכוונה. בסדר? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, בסדר. אבל פה אתה מאשר משהו תיאורטי בעצם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא חל על כיכר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא חל על כיכר. אוקיי. אפשר לשמוע אותי את משרד המשפטים? כי זה שונה מבדרך כלל. זה צו בסוף של שרי המשפטים והפנים. מקובל עליכם לאשר? כי זה פשוט שונה, אז לשמוע שזה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאשרים. סעיף 54 או 55. אה, זה ירד? בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני עוברת לעמוד 19 אני חושבת. סעיף 60. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> 60 פעם אחת אנחנו דורשים מהמפעל דוח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק השאלה, יש פה בעצם סעיף שמדבר גם, הוא יחסית חריג. רק להכיר, אין בעיה עקרונית עם לאשר אותו. אבל בעל מפעל שנמסרה לו הודעה להמציא דין וחשבון שנתי צריך למלא את הדרישה הזאת ולהמציא את דין והחשבון השנתי. ההגדרה של מפעל כוללת הרבה מאוד סוגי עסקים. השאלה אם זה נהוג בכלל בשטח הרשות. האם אתם דורשים את זה מכל סוגי העסקים? << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> לא, מפעלים. יש אזור תעשייה, יש בו מפעלים שמייצרים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי שוב, ההגדרה של המפעל פה זה כאילו - - - << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> נכון, ההגדרה היא רחבה, אבל אנחנו דורשים את זה רק ממפעלים מייצרים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> יש מחלקת רישוי עסקים שיודעת לאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל העניין שאתם הגדרתם מפעל לא רק מפעלים כאלה. אתם הגדרתם מפעל גם כל-בו וחנות וסופר מרקט. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> שהם הכי מלכלכים, דרך אגב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אדוני יכול לסייג את עבירת הקנס לעניין מפעל מייצר או משהו כזה, כמו שהוא אומר. או להסתפק באמירה הזאת לפרוטוקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני מאשר את זה כמו שהוא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר גמור. נראה לי שזהו מבחינתי. כרגע הכוונה היא בעצם להצביע על זה עם הנוסח, בשינויים שאמרנו כאן, אבל בעצם הנוסח שנמצא בפניכם, גם האדום וגם הצהוב. השאלה אם יש לכם איזה שהן הערות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שני שינויים למעשה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> אנחנו מקבלים. << אורח >> עלא אגבאריה: << אורח >> מקבלים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש למישהו ממשרדי הממשלה הערות לגבי זה? לא. חברי הוועדה? לא. אם כך, נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצו ירים את ידו. << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >> שניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פה אחד. הצבעה הצו אושר << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצו אושר. בהצלחה לדלית אל כרמל. וישר כוח על העבודה שלכם. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ה-2025 – מגדל תפן << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מגדל תפן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה גם צו ראשון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. שמי עו"ד ליאור אוחנה, אני היועץ המשפטי של המועצה. נמצא איתי כאן עאטף חסבאני שהוא ממונה חירום ביטחון ופיקוח במועצה. אני אגיד שבגלל ההתרעה אז קודם כל ראש המועצה, רואה חשבון פאז חאנה מבקש להודות לוועדה, הוא לא יכול היה להגיע בגלל עניין רפואי משפחתי שהיה קבוע מספיק זמן מראש ולא היה יכול לבטל אותו. בכל מקרה הוא מבקש להודות לוועדה ולחברים. אני אתן כמה מילים בגדול על מגדל תפן. מגדל תפן בעצם היא רשות קומית כמעט לכל דבר. היא הוקמה לפי צו כינון מכוח סעיף סעיף 2א, היא בעלת תחום שיפוט עצמאי של כ-2,700 דונם. מועצה תעשייתית, נכון להיום אחת מבין שתיים בארץ. "אחותה" נאות חובב בדרום, כנראה שתסופח לבאר שבע והיא תישאר כנראה היחידה. מליאת הרשות שלנו מונה תשעה חברים שהם שלושה נציגי משרדי ממשלה, שלושה נציגים של יישובי סביבה ושלושה נציגי תעשיינים. אנחנו בעצם ביקשנו כאן את צו עבירות הקנס כדי להתמודד עם כל מיני סיטואציות שאנחנו נתקלים בהם ביום יום. המועצה בעצם נמצאת על ציר מאוד מרכזי. ציר 854 שזה ציר שבערך עוברים בו כ-12,000 כלי רכב ביום. אנחנו מתמודדים עם כל מיני מקרים שראינו לנכון כן להטיל את צו עבירות הקנס. וזאת בנוסף כמובן להתמודדות שיש לנו עם מפעלים שמייצרים גם שטחי תעשייה. ואנחנו רוצים לאכוף את העניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. בבקשה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד קודם כל לאדוני ולחבר הכנסת הנוסף שבעצם אנחנו נמצאים פה בפעם הראשונה שהוועדה מתכוונת כנראה לאשר צו עבירות קנס למועצה אזורית תעשייתית. אז זה פעם ראשנה ויכול להיות שמבחינתכם ההסתכלות צריכה להיות אחרת, לשיקול דעתכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי זה לכם? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פשוט בדרך כלל כשאנחנו מתעסקים בדבר הזה וכאשר אנחנו מסתכלים על העבירות האלה אנחנו חושבים על היחיד שנמצא בתוך הרשות. בדרך כלל זה התושב הוא האדם הרגיל שאנחנו מתייחסים אליו. אנחנו מתייחסים לפעמים קצת אחרת לבעלי עסקים. כאן בעצם אין לך את התושבים הפרטיים. אבל שוב, אין שום מניעה. אני חושבת אולי גם משרד הפנים רוצים להגיד על זה מילה. מבחינתכם אתם מתייחסים לזה אותו דבר. נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אוקיי. לגבי ההערות שיש לנו פה על הסעיפים, אני מפנה אתכם רגע לעמוד השני, סעיף 3א לחוק העזר של מודעות ושלטים. כאן אדוני ביקש שאני אזכיר לו שיש לו הערה. אנחנו בעצם מדברים על עבירה שעוסקת בבעל עסק התקין על דלת הכניסה לעסק שלט שמידותיו לא יחרגו מ-20 על 35 ס"מ ובו יצוין שם בעל העסק, מספר הטלפון ושם האדם המחזיק במפתחות לשעת חירום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בואו רגע נדר על הסיפור הזה. כי ההגדרה פה של שילוט היא מאוד רחבה. היא לא רק השילוט שכולנו עכשיו יכולים רגע לחשוב במוחנו מעל בית העסק. פה אנחנו כבר נכנסים לעולמות המשרדים, כל שלט על דלת של כל בעל עסק, מרופא, עורך דין, רואה חשבון ולא משנה איזה משרד יש לו, אם הוא לא יעמוד בכללים האלה יקבל קנס. נראה לי קצת מרחיק לכת. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> קודם כל, מעטים המשרדים שיש בתפן, אבל למען ההגינות אני אציין שקיימים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם מי יודע, אולי יבנו בעתיד. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> יכול להיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ארנונה לא רעה. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> ארנונה לא רעה, אבל האפשרות התכנונית היא קצת מצומצמת יותר, כי רוב הייעוד הוא לתעשייה. אבל אני מקבל את ההערה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתי פשוט בעבר בסיטואציה שבה יצא דוח ביקורת על כך שרשות מקומית לא אוכפת או לא מקיימת את החוק, כי לא נותנת קנסות לבעלי עסקים כאלו שיש להם על דלת העסק שלהם שילוט במידות האלה, בתנאים האלו וכו'. ואז העירייה אצא רצה למלא את דוח הביקורת והתחילה לתת קנסות לכל רופא ועורך דין שלא שם שלט לפי הכללים. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> זו לא המטרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין שזו לא המטרה, אבל זו יכולה להיות התוצאה. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> הבנתי. אוקיי, אנחנו נקבל כל עמדה של הוועדה כמובן בהכנעה ובהרכנת ראש. השאלה אם יש איזה שהוא תיקון שאפשר להציע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשאתם דיברתם על דלת הכניסה, זה מעבר לשטח - - - << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אנחנו דיברנו על המרחב הציבורי, יש מפעלים. אנחנו בעצם עשינו שילוט אחיד לכל המפעלים, על חשבון המועצה ובשיתוף הציבור. וראינו מקומות מסוימים שמפעלים מוציאים לעצמם בעצם להציב שלטים נוספים מעבר לאלו שאנחנו בדרכים הציבוריות וממש על סף הכניסה למפעל. ורצינו פשוט ליצור האחדה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש פה אבל - - - של ההסרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מדבר על בעל עסק יתקין על דלת הכניסה לעסק שלט שמידותיו כאלו וכאלו ובוא יצוין שם, הטלפון שלו וחירום. זה לא להסיר. זה על הדלת. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל בעל עסק יצטרך לעשות את השלט הזה על הדלת שלו? ואם הוא רוצה לעשות דלת ממותגת כולה? לא יודע. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אנחנו נוכל לחיות עם זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז להוריד את הסעיף הזה? << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> כן, אין מניעה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אני מורידה את סעיף 3א לפרט 2. ואני מעבירה את אדוני לעמוד האחרון. בעצם יש לנו פה שני סעיפים. אחד סעיף שלא יטפל אדם בתעלה, לא יחבר אליה צינורות ולא ישתמש במים הזורמים בתוכה אלא על פי היתר מראש המועצה ובהתאם לתנאי ההיתר. פשוט המונח "לא יטפל" הוא די עמום. אז נשמח לשמוע למה הכוונה. מה התופעה שמטרידה אתכם? << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> ראיתי את ההערות ואני מסב את תשומת הלב שבעצם אלה עבירות קנס לחוק עזר למגדל תפן תיעול משנת 2002. בחוק יש הגדרה לתעלה שהיא תעלת ניקוז המיועדת להעברת מי גשמים ומים עליונים, לרבות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אותה מטרידה המילה "לא יטפל". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו שואלים מה התופעה שאתם רוצים. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אני רק אציין שיש לנו סיטואציות שטיפלנו בהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חיבורים פיראטיים? << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> בדיוק. אבל לקולטנים. לא למערכת ביוב, למערכת של מי גשמים. ואת זה אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, מאושר. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> גם בהערה השנייה ראיתי שהצעתם לפתור את זה דרך חוק העזר להיטל ביוב. אבל הוא לא רלוונטי, כי אנחנו מדברים על חוק העזר תיעול ואנחנו מדברים על מערכת מים נפרדת. לא על מערכת הביוב, אלא על מערכת הגשמים. קליטת מי גשמים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נציג את מסודר, שנדע גם על מה מדובר. כי גם אחר כך אנחנו חוזרים על זה עם כל מיני רשויות מקומיות שמבקשות את זה. אומרים עשיתם את זה שם. אז שוב, אנחנו מדברים פה על עבירה של "לא יטיל אדם לתעלה חפץ, מי שפכים, מים דלוחים, מי פסולת, תעשייה או נוזל אחר". יש חוק עזר אחר, כמו שהוא אומר, שעוסק בהקשר של הביוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, אבל יש הבדל בין הביוב שזה הצרכים, לבין התיעול שזה מי גשמים וכו'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון, לגמרי. עכשיו השאלה, וזה אני חושבת לא רגיל שאנחנו אוסרים על הטלת דברים לתוך תעלה. כן? אנחנו לא אוסרים על הטלת מים. בדרך כלל זה סעיפים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, מי פסולת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא. לא יטיל אדם לתעלה חפץ, מי שפכים, מי זה או נוזל אחר. אנחנו אוסרים פה, זה איסור שהוא יחסית כללי. אז יש פה בעצם שאלות כפולות: אחד, מלכתחילה אנחנו בדרך כלל לא מאשרים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה לא? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי אתה לא הופך עבירה פלילית ולא קונס אנשים על זה שהם שפכו מים לתוך תעלה. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אפשר רגע? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שנייה. לא, יש פה או כל נוזל אחר. כל חפץ או כל נוזל אחר. זה כולל גם מים רגילים, לצורך העניין. לכן אני אגיד, מלכתחילה אנחנו בדרך כלל לא מתעסקים בסעיפים כאלה. אני מניחה שזאת הסיבה, ובגלל זה אני אומרת, זה היה עבירה בחוק העזר, עוד לא הגענו לסוף. כי לעניין עבירת הקנס הממשלה והשרים כשהם חתמו על זה הם סייגו את זה רק לנסיבות מסוימות. כי את הכללי הזה בדרך כלל לא מאשרים. והנסיבות שהם סייגו את זה זה לעניין הטלה הנעשית אגב פעילות עסקית ולעניין הטלה לתעלה ציבורית בלבד. אני לא בטוחה שהסייג הזה, וזה בעצם השאלה כאן מופנית יותר לממשלה קודם כל, מה זה הסייג הזה? איך אני יודעת אם מישהו מטיל מים לתוך תעלה או מטיל משהו אחר, אגב מה זה נעשה? האם זה בכלל נעשה אגב פעילות עסקית? אז השאלה היא קודם כל הסייג שהממשלה הציעה, כדי להבין את הסיטואציה ולקבל החלטה. אין פה התנגדות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי. ואם נכתוב למעט מים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד הפנים? << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> בתאל, לשכה משפטית, משרד הפנים. כעיקרון אנחנו אין לנו מניעה לאשר את הסעיף הזה בלי הסייג הזה. מה שאנחנו עושים עם צווים שמגיעים לוועדה הזאת זה מטמיעים את מדיניות הוועדה. עכשיו, במקרה של המועצה הזו, למעשה אנחנו התנהלנו מול ייעוץ משפטי חיצוני. אז יכול להיות שזה הגיע משם. לנו אין בעיה למחוק את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את מה? << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> את הסייג לעניין פעילות עסקית או חקלאית בלבד. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ואז לאסור, לתת קנס בדרגה 730 על הטלת מים ונוזל אחר? << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> לא, אבל הרשות פה מסבירה באיזה נסיבות היא רוצה את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז השאלה אם יש לכם סייג חלופי. משרד המשפטים? הרי כאן אני גם אגיד, אגב, דיברנו קודם על דרגות הקנס. כאן אנחנו כן בגלל שאנחנו מבינים שזה כנראה מטרד שהוא משמעותי, אנחנו מדברים על עסקים, אנחנו גם מדברים פה על אולי גם היה שווה להגיד את זה לפרוטוקול באמת, טוב שהזכירו לי. כי כאן לצורך העניין לא הטמענו את מדיניות הוועדה עד הסוף. אני לפחות ברמתי, לא הורדתי את דרגות שבדרך כלל אנחנו מתחילים איתן במועצות מקומיות דווקא בגלל ההבנה שזה מטרד שהוא יותר משמעותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם מדובר פה בעסק ולא בתושב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון, נכון. לכן נשארנו פה על 730. עכשיו השאלה מה האיסור שאתם מבקשים לקבוע. אנחנו לא נוטים להרחיב מעבר למה שהשרים ביקשו בלי, באופן כללי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל היא עכשיו מסבירה. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> אפשר למעט מים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למעט מים. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אפשר אולי מי שתייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי שתייה, כן. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> מים זה מאוד רחב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, כתוב פה, רגע, סליחה. כתוב פה מי שפכים, מים דלוחים או נוזל אחר. למעט מי שתייה או משהו כזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אפשר, מה שמטריד אתכם זה מי השפכים והמים הדלוחים? << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> כן, מה זה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אפשר להגיד לעניין הטלת מי שפכים, מים דלוחים ומי פסולת תעשייה. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> וגם פסולת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אם נניח מחר יהיה מים עם צבע, זה דלוח? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני לא יודעת, הם יצטרכו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מים צבועים נגיד או מים, זה דלוח? איך אתם? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זאת השאלה. זה הקושי. כשאנחנו מגדירים עבירות קנס אנחנו מחפשים משהו שהוא ברור. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> אנחנו מחפשים מצב שהמערכת שלנו של התיעול תישאר נקייה. גורם פרטי לא אמור בכלל להזרים אליה שום דבר. בינינו, גם לא מי שתייה. אבל זאת אומרת, קולטנים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני משאיר את זה ככה. חזקה על אדם שמטיל מי שתייה לתוך קולטנים שלא פקח לא יעשה לו קנס. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> לגבי ההערה הראשונה, לגבי החקלאית, אני מקבל את זה. כי אני אומר, לגבי המחיקה של החקלאית אין לנו בעיה עם זה כי אין לנו שטחים חקלאיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז רק לפרוטוקול אני אגיד, אנחנו בעצם מאשרים את הקנס פה על סעיף 5ב לפרט 3, לעניין הטלה הנעשית אגב פעילות עסקית ולעניין הטלה לתעלה ציבורית בלבד. אנחנו מאשרים את זה בדרגה א'. אתה רוצה להחריג? למעט או נוזל אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. מי שתייה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> למעט מי שתייה. אני מוסיפה למעט מי שתייה. זו תמיד הנטייה שלנו לרצות לתקן את חוק העזר. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> עם הסייג? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> עם הסייג ולמעט מי שתייה. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> ובלי חקלאי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון. שוב, 5ב לעניין הטלה הנעשית אגב פעילות עסקית ולעניין הטלה לתעלה ציבורית בלבד ולמעט מי שתייה. כמובן שאחר כך אתם בנוסח תוכלו לסדר את זה איך שתרצו. << אורח >> ליאור אוחנה: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ובהצלחה. שמחנו לסייע. עוד הערות יש? מי בעד אישור הצו? פה אחד. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצו אושר. בהצלחה למועצה. << נושא >> הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשפ"ד-2024 - תמר << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נעבור לנושא הבא, תמר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> תמר. מועצה אזורית תמר נמצאים? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> שלום, נעים מאוד. אני עו"ד יפית גרין נהרי, היועצת המשפטית של הוועדה. איתי שלושה חברי מועצה, מנהלים שמכירים היטב את השטח. מנהל מחלקת החופים שלנו, הסגן של קב"ט המועצה ומנהל מחלקת הפיקוח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מילה על המועצה ולמה אתם מבקשים את הצו. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז לא פעם ראשונה, אנחנו כבר כמה פעמים מעדכנים. אנחנו חוקקנו חוק חדש, חוק שיחליף את החוק בנושא של חופי רחצה. כמו שאתם יודעים, מועצה אזורית תמר משופעת בחופי רחצה, לאורך ים המלח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה חוף רחצה יש בים המלח? באיזה חוף אני יכול להתרחץ בים המלח? שאין בו בולענים. << אורח >> אמנון שמעוני: << אורח >> יש לך 14 חופים שאתה יכול לשחות בהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באגן הצפוני? << אורח >> אמנון שמעוני: << אורח >> בדרום ים המלח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא ים המלח. אוקיי. טוב, רק לתקן. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> מוגדר בריכה חמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. הבריכות המלאכותיות לא מחוברות לים המלח ולכן ראוי שדווקא אתם תגדירו על המושגים שלא מדובר בים המלח. כי אין אפשרות לאזרחי ישראל לרחוץ בים המלח, עקב המצב המחפיר שבו הוא מוחזק. אבל זה לצד העניין. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> קיבלתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם יש בים המלח עצמו מקום לרחוץ, אני מאוד אשמח לדעת. אני חושב שגם אזרחים רבים ישמחו לדעת. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> קיבלתי את הביקורת. בנוסף אנחנו לאורך השנים ראינו בשטח כל מיני בעיות כאלה ואחרות שדורשות טיפול באמצעות הטלת קנסות. זה בעיקר מכוח חוק העזר של השמירה על הסדר הציבורי. לכן הבנו שצריך לעדכן את העבירות ולהכניס סעיפים שקודם לכן לא היו בתוך צו עבירות קנס, על מנת לטפל באותן תופעות כפי שניתן לראות במסגרת הצו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד לאדוני, שוב, בנוהל יש פה, היה סיג ושיח מראש עם המועצה ועם משרדי הממשלה. אנחנו בעצם הטמענו את הדברים. יש פה נוסח שנמצא בפניכם. אני מציעה שאם יש לכם עוד הערות ביחס לנוסח שנמצא תוכלו להציג עוד רגע. אני אגיד רק יש לי שתי שאלות לפני כן. קודם כל, בעמוד 4, סעיף 51, אנחנו מדברים פה על ניקיון של מקלטים. בעצם יש לכם כבר חוק עזר לדוגמה בעניין החזקת מקלטים שמאפשר כבר הטלה של קנס. אז השאלה למה אתם מבקשים את זה כאן ואם אתם מתכוונים להעביר את האכיפה מכוח חוק עזר זה, אז אולי לבטל את הפרט הקודם. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> חוק העזר שאימצנו אותו שם הוא מדבר באמת על תקינות המקלט, שמירה על תקינות המקלט ועל ניקיון המקלט. אז אנחנו לא יכולים לוותר עליו, כי יש שם את הנושא של התקינות. אפשר לסייג פה ללא מקלט. ואז למקלט נאכוף שם וכל היתר פה. כי פה זה לא רק מקלט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל הקנס המבוקש הוא רק לעניין מקלט. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז לא, אנחנו לא ביקשנו רק למקלט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השרים הגישו לוועדה בקשה רק לעניין ניקיון מקלט. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז אנחנו, בואו נגיד ככה, אנחנו לא ביקשנו רק לעניין מקלט. אם זה רק לעניין מקלט אז באמת אנחנו יכולים לאכוף מכוח החוק הקיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז כרגע, כן, לאור זה שהשרים לא אישרו את מה שביקשתם ולוועדה הגיע רק על מקלט, אנחנו נוריד את הסעיף הזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אנחנו מורידים את 51 לגמרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תצטרכו לעבור שרים שוב ולבקש את מה שביקשתם בצורה מחודשת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נגיד שיש פה עניין גם, בדרך כלל הוועדה פחות נותנת עבירות קנס על הסיפור של ניקיון, אלא במקרים מאוד מסוימים כמו המקלטים. אני מעבירה אותנו לעמוד 7, לחוק העזר של רחצה על שפת הים. פשוט בעצם מדובר פה בהחלפה של חוק עזר ישן יותר שהיה בעבר. את חוק העזר עצמו החלפתם ולכן מן הסתם אתם מבקשים גם לעדכן את הקנסות. אבל כדאי אולי שהוועדה תשמע אם אפשר קצת על האכיפה שהייתה בעבר. איך הדבר הזה פועל. מה התופעות שמטרידות אתכם עדיין? האם ראיתם שיש לכם פתרונות דרך קנסות, האם הטלתם קנסות שאתם עכשיו באים ומבקשים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על איזה סעיף את מדברת? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני מדברת על חוק העזר, על פרט 10. עמוד 7. בעצם יש פה רשימה של קנסות שהם מבקשים ביחס לרחצה על חוף הים. בדרך כלל כאשר מבקשים על משהו שכבר היה בעבר אנחנו מבקשים קצת לשמוע על איך היה הפיקוח לפני שמאשרים את השינויים. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז באופן כללי את רוצה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתם מבקשים העלאה של דרגות קנס. כמה ניתנו בדרגה הראשונה? כדי לדעת אם צריך העלאה. << אורח >> רוני טל: << אורח >> שלום, רוני סגן קב"ט במועצה אזורית תמר. תופעת כניסת הרכבים לחופים מאוד מטרידה אותנו ואנחנו פעלנו בנושא לפי חוק עזר לתמר, רחצה לשפת הים. במרבית המקרים היינו פועלים קודם על מתן התראה ורק אחר כך מגיעים לדוח. התופעה מטרידה אותנו מאחר וחופי הרחצה שלנו הם חופים שהם מאוד צפופים ומגיעים אליהם הרבה מאוד אנשים. אנחנו מתירים כניסה עם רכבים רק בתיאום מראש לאנשים שהם נכים וההורדה שלהם בחוף הים נועדה בעצם להקל עליהם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתה יודע להגיד כמה קנסות הטלתם? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כן. משנת 2020 עד מרץ 2025 הטלנו 58 קנסות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> על איזה סעיף אנחנו מדברים? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אנחנו מדברים על להכניס רכב. 38 דוחות מתוך ה-58 זה רק על הסעיף הזה, סעיף 10. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אוקיי. בהתחשב בזה שהם עושים אכיפה והם מתנהלים, זה נראה לי תקין לגמרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, 39ד, למה סעיף ד' מנוסח כך? אני מבין את הסיפה, אני לא מבין את הרישה. "לא ירשה אדם לבעל חיים שבאחזקתו לעשות את צרכיו בתחום רשות הרבים". << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה קצת הקושי, אני אגיד לאדוני, אתם חברים חדשים פה בצוות של המועצות, של חוקי העזר. יש לנו בעצם עניין. אנחנו דנים פה בדין פלילי. באופן עקרוני דין פלילי כדי שמשהו יהיה עבירה פלילית הוא חייב לעבור אישור של הכנסת. או שזה מחוקק בכנסת או שזה תקנות שמקבלות את האישור בכנסת. החריג היחיד לזה זה חוקי העזר. ואז אנחנו מוצאים שחוקי העזר נכתבים לפעמים בסטנדרטים קצת שונים ולפעמים לא בדיוק ברף שאנחנו היינו קובעים למשהו שהוא פלילי. אני מניחה שגם הדבר הזה יעלה עוד רגע בנושאים אחרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה הניסוח הסטנדרטי? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה הניסוח של חוק העזר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה הניסוח של העיריות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כך העירייה אישרה את זה. המועצה של העירייה אישרה את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא דנים בזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה היום עבירה פלילית. בתחומי תמר לאפשר לכלב לעשות את צרכיו ברשות הרבים זו עבירה פלילית, כי ככה נקבע. עכשיו השאלה היא האם אנחנו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יוראי, זה לדעתי נוסח - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, ממש לא. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> מדובר בחוק עזר שחוקק בשנת 2013. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדרך כלל זה לא כתוב ככה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> בוא נגיד שהסעיף הזה קיים בחוקי עזר גם של רשויות אחרות. הוא לא סעיף שהומצא במועצה אזורית תמר. סעיף שקיים גם בחוקי עזר של מועצות אחרות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי עניין, אני סתם שואל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא. בדרך כלל, רוב הרשויות, במקרה הזה, יש דברים שזה טעות, אנחנו רואים אותה נגררת. פה בהקשר הזה, ברוב הרשויות כתוב שהוא חייב לאסוף את הגללים, לא שאסור לו לעשות את צרכיו. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה ניסוח שהוא משנת 2013 שהוא באמת היה קיים גם ברשויות אחרות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בגלל שאנחנו לא יכולים בעצם כאן לשנות, אז אנחנו עושים את הסייג. יש פה עוד משהו אחד, כן, סליחה. אני אגיד, לכן אנחנו עושים את הסייג ברמת עבירת הקנס. אנחנו נותנים אותה רק ליישום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סעיף 13 בסדר? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> יש לנו כמה דברים מהותיים פה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר. אם להם יש הערות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. איזה סעיף? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> הסייג הראשון, סעיף 16א בחוק העזר שמירה על סדר הציבורי. הבעיה עם שתי ההערות שלכם בסייגים. אחד, לגבי הסייג של גרימת הרעש על ידי מישהו, בעל עסק או משלח יד. ואם בעל עסק או משלח יד גורם לרעש שהוא בלתי סביר, מה ההבדל בינו לבין בן אדם? למה לאפשר את זה במקרה הזה? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני שוב אסביר גם לוועדה. אנחנו מדברים פה על הסיפור של לא לעשות רעש בלתי סביר. הוועדה דנה בזה ארוכות בשנה האחרונה והמדיניות שלנו פותחה בהקשר של פתח תקווה, אחר כך גם לעניין רעננה שאישרה את זה. יכול להיות שעוד צווים שאני לא זוכרת כרגע. בעצם הוועדה אומרת אני לגבי רעש בלילה עושה הפרדה. אם זה לעסק, אין בעיה, תן את הקנס מיד. אם אנחנו מדברים על אדם פרטי שהוא לא פועל מטעם עסק, תן לו התראה לפני שאתה נותן לו את הקנס. זאת הבקשה. תבקש ממנו קודם להפסיק את הרעש. אם הוא לא מפסיק אז תיתן לו את הקנס. זאת הדרישה של הוועדה בהקשר הזה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לא הבנו. חשבנו שאפשר, אה, רק בכפוף למתן התראה. בסדר, מקובל. אין בעיה, בסדר, מקובל עלינו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר? מקובל? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> והבעיה הנוספת שאני מבינה שגם אתם לא מאשרים את זה ברשויות אחרות, אבל פה צריכים להבין, זו מועצה אזורית תמר שזה אזור תיירותי של ספא, של מרפא. ובין 14:00 ל-16:00 עדיין רלוונטי. רלוונטי לאורך כל היום כי אנחנו ממותגים, אנחנו שונים. ואנחנו מתייחסים לרפואת מרפא, לאזור תיירותי שקט. ו-14:00 -16:00 יש חשיבות עליונה שבין השעות האלה יהיה שקט. אני מבינה שאולי זה פאסה, עבר מן העולם, כך מתייחסים לזה. אבל לא אצלנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לאשר קנס על רעש בין 14:00 ל-16:00? זה מה שהיא מבקשת עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה דבר ראשון זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, זה מקובל. אנחנו בעמוד הבא, בעמוד 3. היא מבקשת לאשר קנס על רעש בין 14:00 ל-16:00, זה משהו שהוועדה גם לא בכנסת הזאת, גם לא בכנסת הקודמת. בדרך כלל מלכתחילה בממשלה זה כבר יורד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו, צריך להגיד את האמת. זה לא אומר שאתם לא יכולים לאכוף את זה. אפשר לאכוף את זה. זה בחוק שלכם. אתם מבקשים לאכוף את זה באמצעות קנס. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> ברור, לא באמצעות הגשת כתב אישום. זה פשוט לא ריאלי להתחיל להגיש כתבי אישום. קל יותר בנושא של קנסות ובטח ובטח שחשוב לנו לחנך שלא יהיה רעש בין השעות האלה, ובטח באזור כמו שלנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לכם. אני, כיוון - - - << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> שהתיירות בו היא תיירות מרפא וזה בעצם המיתוג של כל האזור שלנו, ארץ ספא ים המלח. של שקט, שלווה ונחת וטיפולי בריאות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השאלה אם הכנסת עכשיו הייתה מאשרת חוק זה, של איסור רעש. האם היא הייתה מונעת את האפשרות לעשות רעש בין 14:00 ל-16:00 ואז יותר מזה גם מאפשרת לרשויות לאכוף את זה. שוב, בלי הגשת כתב אישום, בלי להוכיח מעבר לכל ספק סביר. בלי לעשות את כל המהלך הזה של לפנות לבית משפט שמפקח על עצם ההטלה של הקנס. יש פה שאלה כפולה בהקשר הזה. וגם הממשלה, אם יש לכם איזה שהיא עמדה בהקשר הזה. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> העברנו את זה לוועדה. אנחנו היום לא מאשרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה אתם לא מאשרים. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> אנחנו לא מאשרים צווי עבירות קנס בין 14:00 ל-16:00. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל מדיניות הוועדה או בגלל שזה עמדה שלכם? << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> גם מדיניות הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא אושר? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה עבר אותם, כנראה, תראו, יש פה הרבה מאוד צווים, הרבה מאוד עבירות, חלקם שנים אחורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם זה מקובל על הממשלה. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> לכן אמרתי, שהועבר לוועדה כך. יחד עם זאת, עכשיו לגבי צווים חדשים אנחנו כבר לא מאשרים בין 14:00 ל-16:00. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אבל צריכים להבין את הייחודיות אצלנו. אני לא מבינה את ההיגיון למה לא. ובטח באזור כמו שלנו, שיש חשיבות עליונה לשמירה על שקט. אנשים מצפים לזה אצלנו באזור, זה חלק מהעניין. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> אנחנו רוצים לבדוק משהו בהקשר הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אורח עכשיו עושה, מקים רעש בין 14:00 ל-16:00 תקנסו אותו? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> בבקשה, כן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> את תיכנסי למלון ותקנסי? << אורח >> רוני טל: << אורח >> אנחנו נפעל קודם כל לאזהרה, אבל במידת הצורך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממילא כתוב פה בכפוף להתראה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> ואם צריך נקנוס. << אורח >> רוני טל: << אורח >> ואם צריך נקנוס. כיוון שהוא מפריע לרווחת הכלל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש לכם דוגמאות לזה שעשיתם את זה בעבר, שמלונות קוראים לכם? יש להם, היה להם. << אורח >> רוני טל: << אורח >> יש לנו דוגמאות. לא בהכרח רק בין 14:00 ל-16:00, יותר בשעות לא קונבנציונליות. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> מאחר שראנו שיש לנו בעיות אנחנו מבקשים להכניס את הסעיף הזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה לא סעיף שהיה לכם בעבר? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה סעיף שלא היה לנו בעבר. לא חשבנו שניתקל בבעיות האלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, בסדר, סליחה, טעות שלי. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה סעיף שלא היה לנו בעבר. לא חשבנו שניתקל בבעיה הזאת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> קשה לומר שלא חשבתם שיהיו לכם בעיות בלילה גם. זה פשוט לא היה. עד עכשיו לא נגענו בחוק עזר. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> בשיחת טלפון היינו, הרי מדובר בסך הכול במועצה שהיא מבחינת קשרים עם בעלי עסקים יש קשרים ישירים ושיחות טלפון וכו', הקשרים הם הדוקים, בטח עם כל בעלי המלונות. אז כן היה אפשר לפתור. אבל לפעמים, בואו נגיד בשנה-שנתיים האחרונות נוצר מצב שלא תמיד נענים. ולכן אין לנו ברירה, חייבים שיהיה לנו את הכלי הזה. עד כמה נשתמש בו? אם לא נצליח דרך התראה נשתמש בו. נקווה שלא הרבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה הממשלה מאשרת את זה היום? << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> אנחנו עשינו איזה שהיא בדיקה לאור מה שנציגת הרשות אמרה לנו. עשינו בדיקה לגבי אילת, האם יש את זה לאילת ומצאנו שהוועדה אישרה את זה באילת. אמנם נכון, זה לא מהשנים האחרונות, זה מ-2014, אבל יש את זה לאילת. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> קל וחומר אצלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני בעד. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לכן כנראה מלכתחילה זה הובא לוועדה. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> כן. אנחנו עומדים מאחורי האישור הזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מאשרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאשרים, לאור העובדה שמדובר באזור תיירות מיוחד נאשר את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בעצם רק לפרוטוקול גם אני אבהיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחרגה למדיניות הוועדה, לאור העובדה שמדובר באזור תיירותי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ואנחנו מאשרים את זה בין 14:00 ל-16:00. גם כאן אנחנו עושים את אותה הפרדה של הוועדה, כשזה אדם פרטי עם התראה מראש, כאשר זה עסק אין בעיה מיידית. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אני מודה לכם מאוד. הדבר הבא שאקוטי לנו ומחקתם פתאום זה סעיף 13. יושב כאן, הגיע קובי רק בשביל הסעיף הזה. רק בשבילו הוא פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוך הבא קובי. << אורח >> יעקב אזולאי: << אורח >> שלום, שלום. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> תציגי את הסעיף אולי קודם. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> להסביר? אם צריך יש לנו תמונות וכו', כי זה באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תסבירי את הסעיף. << אורח >> יעקב אזולאי: << אורח >> הסעיף שאנחנו מבקשים, בעצם אנחנו רוצים לגדר נכסים והיתרי בנייה. בעיקר מהות הסעיף הזה זה מתייחס לאתרי בנייה, שהאכיפה, כמובן התחיל ממתחם התיירות שהוא מתחם תיירות שנמצא כרגע בתנופת בנייה של חמישה-שישה מלונות חדשים במתחם התיירות וגם יישובי המועצה. יש לנו תנופת בנייה מאוד רחבה. הסעיף הזה מתייחס בעצם לגידור אתרי בנייה. שאנחנו רוצים להטיל קנס למי שלא מתחזק את הגדר כמו שצריך באתר במהלך הבנייה ומי שלא בונה גדר באתר בנייה אז אנחנו רוצים להטיל עליו קנס. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד רגע שנייה. אני אציג את זה רגע. אנחנו פה בעצם מדברים, אין פה, מה זה אין מחלוקת? אני לא יודעת, אני בטוחה שאתם באמת מתכוונים שזו בעיה ואתם צריכים את חובת הגידור. הקושי שלי פה הוא בחוק העזר. חוק העזר לא אומר מתי צריך לבנות גדר ומתי לא. חוק העזר אומר ראש המועצה או המפקח רשאי בהודעה בכתב לדרוש ממחזיק בנכס או מבעל נכס לגדרו מחמת קיום צורך ציבורי לכך. בהתאם לפרטים, לתנאים ולמועדים הקבועים בהודעה ומי שנמסרה לו הודעה כאמור ימלא אחריה. מוסיף חוק העזר ואומר קביעת ראש המועצה ומפקח בעניין קיום צורך ציבורי בגידור נכס תהיה ראיה לכאורה. אז אתם עכשיו, אנחנו בעצם מדברים פה על דין פלילי, בסדר? כאשר המטרה של הדין הפלילי להכווין התנהגות. שהאדם יידע מה הוא אמור לעשות ומה מותר ומה אסור לו לעשות. כאן בעצם אין חובה, עד הרגע שבו ראש המועצה לא אמר שיש חובה. ואין לי פה את ההתוויה של שיקול הדעת. מעבר לזה, יש לי פה אמירה שאומרת איך אני יודעת שיש צורך ציבורי? כי ראש המועצה קבע שיש צורך ציבורי, קבע שיש לגדר, זה כבר צורך ציבורי. הקושי כאן הוא לאכוף את הדבר הזה במודל של ברירת משפט בגלל הסטנדרטים הסובייקטיביים. בגלל שאין לנו ספק שהיום ראש המועצה יעשה את זה כמו שצריך, אבל אולי בעתיד יהיה ראש מועצה אחר שישתמש בזה כנגד סוג אחד של אוכלוסייה ולא כנגד סוג שני. אין לנו פה את הבהירות שאנחנו מחפשים בדין פלילי בכלל ובפרט בעבירות קנס, כאשר המטרה היא בדרך כלל לשים את הדבר הזה שאנחנו נותנים את הסמכות לפקח שטח להחליט. ואנחנו בעצם לא רק אין את הצורך להוכיח מעבר לספק סביר. אין פה לא את התובע שמפעיל שיקול דעת ולא את בית המשפט שמפעיל שיקול דעת. לכן אנחנו עושים עבירות קנס כאשר זה משהו שהוא מאוד מובהק אם קרה או לא קרה עבירה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לכם מספר דוגמאות למצבים שבהם אכפתם את הסעיף הזה בבית משפט? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> בבית משפט לא. אבל רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התראות נתתם אבל? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התראות לפני הגשת כתב אישום? << אורח >> יעקב אזולאי: << אורח >> אכיפה מכוח תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, שנייה. אני מדבר על חוק העזר. יש לכם חוק עזר, הוא קיים, הוא תקף. אתם עכשיו להפוך את ברירת הגשת כתב אישום לקנס. אני מבין. השאלה היא האם עד היום, חוק העזר מאיזה שנה? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> חוק העזר שלנו, הסעיף הזה הוסף אבל מאוחר יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 2014. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לא, אבל הסעיף הזה הוסף מאוחר יותר. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> מתי שלא הוספתם את זה. האם בעקבות החוק הזה שהוספת וחוקקתם הגשתם התרעות לפני הגשת כתב אישום? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לא לפני הגשת כתב אישום, אבל הגשנו התראות. תגדר, תגדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה עשיתם עם זה? מה עשיתם עם ההתראות? אחרי שהגשתם התראה גידרו? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> דרישה לגדר זה תנאי בחוק עזר כדי שבכלל תהיה חובה. הדרישה המקורית היא בכלל יוצרת את החובה. בלעדיה אין פה חובה בכלל. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אפשר לסייג את חוק העזר, את העבירה הזאת כאן רק למקרה של הודעה של ראש המועצה ביחס לנכס בבנייה. זהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אנחנו לא נוגעים בחוק. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אדוני שמדבר על חוק התכנון והבנייה. ככל שהאכיפה היא מכוח חוק התכנון והבנייה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> היא לא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ככל שהדרישה היא מכוח חוק התכנון והבנייה ובהתאם לחוק התכנון והבנייה, למה אנחנו בכלל נמצאים פה במישור של חוק העזר? גם אין לי בעיה עקרונית, באמת, אין בעיה עקרונית עם הסיפור הזה. אם הייתם מביאים פה חוק עזר שקובע מתי צריך היתר ומה החובה ואיך נותנים את הדרישה. זה משהו אחד. אנחנו פה בעניין שהוא לחלוטין נתון לשיקול דעת של ראש המועצה. האדם, שהמטרה של עבירת קנס שהיא הכוונת התנהגות לא תתבצע, כי אדם לא יודע מתי הוא צריך ולא צריך. העלות, אגב, של הקמת גדר עשויה להיות גם משהו שעולה הרבה כסף מאדם, שזה גם משהו שבדרך כלל הדרישה היא לעשות דבר שעולה כסף לרוב הוועדה בכלל לא מאשרת את זה מלכתחילה בעבירות קנס. יכול להיות שאנחנו נוגעים בזה בהקשרים אחרים היום. אנחנו עושים את זה, אנחנו מאפשרים, הוועדה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה קצת כמו חוק עזר שמירת הרחובות, שבו רשות מקומית יכולה לדרוש מבעל בניין לשפת את חזית הבית. מתוקף חוק התכנון והבנייה. זה די דומה אני חושב. ולכן אני חושב שיש פה בעיה עם החוק עצמו. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אבל אפשר לסייג אותו "ובלבד שמדובר בהודעת ראש רשות לנכס בבנייה". ואז זה פותר את העניין. כי רק במצב של נכס בבנייה אנחנו מבקשים את הגידור הזה וזה מתייחס לסיטואציה הספציפית הזאת. נכס בבנייה חייב להיות מגודר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה חוק התכנון והבנייה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> את מדברת על הקמת גדר לנכס או על אזור הבנייה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפי מה? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> תיחום אזור הבנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא לפי חוק העזר העירוני? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז תיחום אזור הבנייה יש לנו בדרך כלל הוראות אחרות שעוסקות בזה, בבנייה, בפסולת בניין וכו'. זה מבחינתם, הממשלה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וסליחה גברתי, החוק לא מדבר על כך. החוק מדבר על, חוק העזר, מדבר על לגדר מקיום צורך ציבורי. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע מה זה צורך ציבורי, גברתי. היום זה בנייה לטעמך, אבל מחר ייקחו שטח אחר ויגידו יש צורך ציבורי, תגדרי את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> או יצירת אומנות שנמצאת בחצר של בית שראש העיר חושב שהיא לא ראויה לציבור כי היא פוגענית למשל. אז הוא יורה לגדר את הנכס. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לא, אבל זה לא. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> לכן אדוני, מבחינת הממשלה סייגנו. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לגדר את הנכס זה צורך ציבורי להגן על הציבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צורך ציבור זה מאוד אמורפי. זה מאוד אמורפי. ובואי, יושבים פה פוליטיקאים שחושבים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סעיף חוק העזר שלכם הוא מאוד רחב. אתם רוצים להפוך את שיקול הדעת הרחב מאוד של הרשות המקומית לברירת קנס ולא להתמודד בבית משפט. אני מציע לכם אחד משניים: אם אתם רוצים להשאיר את שיקול הדעת הרחב אתם פונים לבית משפט. אם אתם רוצים להתנות את זה ולהתוות את זה לסוגיות מסוימות תשנו את החוק ואז נאשר לכם את הקנס. אי אפשר בצורה כזו לאשר קנס כל כך גורף לשיקול דעת פקח או ראש רשות. כי זה מה שמבוקש. כי זה קנס. על כל דבר. תגידו רק לבנייה, נקבל את זה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לצורך ציבורי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה צורך ציבורי אבל גברתי? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אפשר להגיד צורך ציבורי, כל מצב שיש בו פגיעה בביטחון הציבור. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל חוק העזר קובע שקביעת ראש המועצה או המפקח בעניין זה ראיה לכאורה לזה שיש צורך ציבורי. אני לא יכולה לשנות את חוק העזר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל את חוק העזר אתם צריכים לשנות, לא אנחנו. אפשר לגדר את הקנס, לא יודע. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו באופן כללי לא - - - בדרך כלל בסעיפי סל כאלה. המטרה היא הכוונת התנהגות של אדם ואין לי פה בכלל חובה שחלה על האדם עד הרגע של הדרישה שבכלל חוק העזר לא מפרט מתי הוגשה דרישה, איזה שהם שיקולים לעניין הזה. חוץ משיקול דעת ראש המועצה. בעיניי זה מורכב. המשרדים אולי יש לכם מה להוסיף. אני לא זוכרת שנתתם, ביקשתם מהוועדה לאשר סעיפים בסגנון הזה בתקופה, בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הייתה ההתניה של המשרדים? << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> ביקשנו לסייג את זה לצורך הגנה על ביטחון הציבור. זה הועבר, אושר והועבר לוועדה מזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה ביטחון הציבור? << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> זה הועבר לוועדה - - - << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> ביטחון הציבור כשמישהו עובר ליד המלון שתשובה בונה והכול שם פתוח ויש שם בורות והוא יכול ליפול, זה ביטחון הציבור. שזה מה שקורה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל בשביל זה יש להרבה מאוד רשויות הוראות מאוד ספציפיות בעניין. כשאתה עושה שיפוץ או בנייה מה צריך להיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה, גברתי? מה הבעיה? עד היום לא אכפתם את זה בכלל. בתוך החוק שאתם חוקקתם לפני כמה שנים. זה לא שאת אומרת לי שמע, יש המון אכיפה וזה לא הגיוני ללכת לבית משפט, בוא נהפוך את זה לעבירת קנס. לא אכפתם את זה. מלבד דרישה שהיא הבסיס של החוק שלכם, לא אכפתם. אין לי יכולת היום, אני מאמין לכל מילה שאת אומרת. אבל אין לי יכולת היום להגיד לך בואי נהפוך את זה מברירת משפט לברירת קנס. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אדוני, זה לא נכון להגיד שלא בדיוק אכפנו, כי יש בהמשך של הסעיף יש אפשרות, וזה היינו מאיימים עליהם, אני הייתי מוציאה את המכתבים האלה, שמאיימים עליהם שאם אתם לא תשלימו את הגדר והמועצה תעשה את זה במקומכם, היא תשית עליכם את ההוצאות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נו, זו גם אופציה שיש לכם. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נכון. והיינו מאיימים עם זה ובסופו של דבר זה היה נפתר. אבל זה היה כרוך בחודשים, במכתבי התראה שלי ואז עורכי הדין היו עונים ואז אני מתקשרת לעורכי הדין ומדברים וקובעים מועדים וזה. בינתיים השטח נשאר כפי שהוא, כן, מישהו יכול היה ליפול. כן, מישהו יכול היה להיפצע. במזל זה לא קרה עד היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם בקנס. גם הוא יכול לשלם את הקנס הזה כל פעם מחדש. כמה אתם ביקשתם פה? 400 שקלים? תשובה, יכול לשלם 400 שקלים ליום ואם הוא לא רוצה לגדר הוא לא יגדר. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> תאמין לי, מטילים עליו קנס הוא ירוץ. לא 400 שקלים, 100 שקלים הוא ירוץ. אם מטילים עליו את הקנס הוא ירוץ. הוא וכל בעל עסק אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, הסעיף הזה רחב מידי. הוא רחב מידי. צריך לגדר אותו. אנחנו לא יכולים לאשר. יש לכם היום את האפשרות להפעיל סנקציה. היא קיימת לכם. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> היא פשוט לא ישימה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ישימה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> היא בעייתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא לא בעייתית. היא יוצרת לכם עבודה, זה נכון. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> היא לא מיטבית, בוא נגיד, כמו קנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. תגדרו את החוק. אנחנו לא יכולים - - - << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה עניין של שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא עניין של שנים. בהצעה הבאה מעבירים הצעת חוק, מעבירים למשרד המשפטים, מאושר. נגמר האירוע. לא הבנתי. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה לשנים? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כי זה לוקח הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי שרוצה מעביר. בעיניי זה, יש לך עמדה, יוראי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני איתך. אני חושב שזה לא נכון לאשר להצעה כל כך רחבה קנס כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא מאשרים את הסעיף הזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אציין שבסעיף הבא, 25, אנחנו בעצם עוד פעם מאשרים קנס בהתאם למה שאמרת מקודם, בין 14:00 ל-16:00. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, מאה אחוז. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. יש עוד הערות? עוד משהו במועצה תמר? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> ירד לנו, לא הבנו למה פתאום זה ירד. בסעיף 32(ב). לא יאכיל אדם בעל חיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אני רק אגיד למה זה ירד. אני אגיד גם משהו, בגלל זה זה מסומן בצהוב כמשהו שלא קיבלנו את הסכמת הרשות. אבל אני כן אגיד רגע באופן כללי שהדרך שבה הדבר הזה מתנהל, ההסכמה עם הממשלה בהתוויית היו"ר הייתה שאנחנו בעצם מטמיעים פה את ההערות של הוועדה ואנחנו מבקשים מהממשלה להסביר את זה גם לרשויות. אני אסביר את זה במקרה הזה. יש פה סעיף שאומר "לא יאכיל אדם בעל חיים ברשות הרבים באופן שיש בו כדי לזהם את המקום". אנחנו, שוב, אנחנו מדברים על עבירות קנס. המטרה היא משהו שברור אם הוא מתקיים או לא. האם אני חונה באדום לבן, כן או לא קל מאוד להוכיח. האם הפקח יכול לדעת בקלות האם האופן שבו אני האכלתי את החיה מזהמת או לא – זאת שאלה כבר יותר מורכבת שצריכה שיקול דעת. אלא אם כן אומרים זה תמיד מזהם. ואז אם זה תמיד מזהם, אז למה יש לי את הסיפה הזאת? אנחנו הרבה פעמים מאשרים עבירות והיו לנו את הדיונים האלה אני חושבת עכשיו בעניין של מצפה רמון ובעניין של בית שאן. אישרנו שם איזה משהו חריג על יעלים, על איזה משהו ספציפי שהיה להם. אבל אני אומרת, באופן כללי היה לנו כבר כמה דוגמאות למקרה הזה שיש לא יאכיל ברשות רבים זה אחד. וכשיש לא יאכיל אלא אם זה באופן מזהם אנחנו לא מאשרים את זה כעבירת קנס. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אפשר להסביר רק אצלנו מה קורה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה יש לכם נגד כלבים, תגידו? לא לעשות צרכים בחוץ, לא לאכול בחוץ? אז שיישארו בבית הכלבים. מה העניין שלכם? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז אני אסביר. אנשים באים, זורקים בחניונים, גם בחניונים של בתי המלון ובחניונים הציבוריים, פשוט מפזרים, זורקים שם אוכל וכל מיני דברים. ואז מגיעים זאבים, צבועים, תנים ומסכנים אנשים. כי הם מגיעים לאוכל הזה שהם מפזרים שם וזורקים שם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל אם מישהו מפזר פסולת - - - << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כן, זה קורה. זה קורה באופן תדיר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> - - - יש לך קנס על פיזור פסולת. אני לא יודעת אם ביקשת אותו פה, יש לך כבר בעבר. אבל יש כנסות על פיזור של פסולת. זה לא הסעיף הזה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> לא, אנשים, אני אומרת, התוצאה מזה שאנשים זורקים ומפזרים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, מה, הסעיף הזה אומר לא יאכיל אדם בעל חיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר? להאכיל זה משהו אקטיבי. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נרד מהסעיף הזה. שיהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לכם סעיף שנותן לכם פתרון לסעיף של זאבים וזה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נלך לסעיף אחר, נרד מהסעיף הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> סעיף הבא זה הנושא של רכב, הכנסת רכב לחופים. יש לנו בעיה עם להכניס אופניים ותלת אופן. כאילו, יש כאן סייג עם האופניים ותלת אופן. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שוב, אנחנו מדברים פה על, א', אני הבנתי שזה מוסכם האירוע הזה. יש איזה הטמעה של משהו שאנחנו עושים לאורך הרבה זמן עם כל הרשויות. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> יכול לספר פה על הבעיה הזאת שאנשים עם אופניים נכנסים שם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רגע, רגע, אני מסתכלת. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה הסעיף הכי בעייתי. לגביו נותנים את הכי הרבה - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, לא, אני אגיד יותר מזה. רגע, סליחה, תנו לי שנייה. אבל אני אגיד, הסעיף פה זה "לא יכניס אדם למקום רחצה רכב, למעט רכב להורדת נכה" וכו'. "וכן למעט עגלות נכים ולמעט אופניים כשהם מובלים ביד לצורך העמדה אותם במקום הרחצה". זה כל האירוע הזה הוא מחוק העזר. ההגדרה של רכב היא שונה ומפנה לפקודת התעבורה. ששם ממועט אופניים. כלומר, מלכתחילה בחוק העזר ההגדרה שלך לא כוללת אופניים. ולכן הסיבה שהוספנו את זה פה לסייג זה כדי להבהיר שאין לך סמכות לאופניים. כדי שמי שקורא את הצו, אם אדם הולך לבדוק מה, קיבלתי קנס על אופניים, שלאותו אדם בציבור שקיבל את הקנס יהיה ברור שאי אפשר היה לתת לו על אופניים. כי בחוק העזר שלך המעטת אופניים. << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> סליחה, אפשר להגיד משהו? ההגדרה לרכב בפקודת התעבורה זה לרבות אופניים. זה לא למעט. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל הם לא הפנו פה לפקודת התעבורה, הפנו פה לסעיף 1 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? כתוב פה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ואז יש שם הפניה נוספת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אם אי אפשר לתת קנס אז למה אנחנו דנים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן, רכב כהגדרתו בחוק איסור נהיגה בשפת הים. למעט רכב ביטחון זה רכב כמשמעותו בתקנות התעבורה. אבל ההגדרה העיקרית של רכב היא ביחס לחוק איסור נהיגה בים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שטליה אמרה זה נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> וחוק איסור נהיגה בים ממעט אופניים. אז מלכתחילה אסור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה אנחנו דנים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי הם ביקשו להוסיף אופניים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ירד כאילו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הם ביקשו להוסיף אופניים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר להוסיף אופניים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> טוב, אנחנו בבעיה עם זה. אוקיי . << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל שוב, גברתי, תתקנו את החוק שלכם. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לוקח שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא לוקח שנים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו לא יכולים לאשר קנס על משהו שהוא לא עבירה פלילית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד משהו גברתי? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כן. הורדתם לנו בסעיף 13(ב) "לא יכניס אדם למקום רחצה מוכרז חומרים העלולים להתפוצץ, להתלקח ולסכן". קורה לנו שמכניסים בלוני גז, נרגילות, נשרפות מדשאות בחופים. לכן יש לנו בעיה עם כך שמורידים את הסעיף הזה. כבר קרה לנו פעמיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל אם מישהו מכניס בלון גז זה לא מספיק להגשת כתב אישום? אתם תגישו פעם או פעמיים כתב אישום זה לא יפתור את הבעיה? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נרגילות. שוב, לא בהכרח פותר את הבעיה. באים עם כל מיני. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני חושבת שלנו לא היה ברור מהסעיף הזה שהוא אוסר באיסור עישון נרגילות בחוף הים. אנחנו מדברים פה, שוב, על סעיף מאוד כללי ובגלל זה גם הורדנו אותו מלכתחילה בהסכמה גם של היו"ר הקבוע אם אני זוכרת נכון. מתוך עמדה שבעצם זה סוג של סעיף סל ולא ממש ברור לנו על מה זה חל. לא זכורה לנו בקשה דומה שהוגשה לבקשה לפחות בארבע שנים האחרונות ובטח ממילא שהוועדה אישרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם כל חומר עלול להתלקח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן. לא יכניס אדם למקום רחצה מוכרז חומרים העלולים להתפוצץ, להתלקח או לסכן את בטיחות הציבור באופן אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה להתקלח? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> השארנו פה איזה פתח כי חשבנו שאולי מדובר בבלוני גז. אם מדובר בנרגילות, זה איסור שהיה צריך להגיד לציבור בחוק העזר אסור לכם להכניס נרגילות. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> בסדר. אתה לא רושם ספציפית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר גברתי, אבל מה זה חומר שעלול להתלקח? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה יכול להיות הרבה חומרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, בסדר, הבנו. לא לעשן נרגילות בחוף, את צודקת. חומר שעלול להתלקח? על מה חשבתם? זה רחב, זה מה שאני רוצה להגיד. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> נכון, כי אתה לא יכול לדעת מראש איזה חומרים יכולים להכניס שיכולים להתלקח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל המטרה בדין פלילי זה להכווין התנהגות. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> זה סעיף שהוא קיים בהרבה מאוד חופים אחרים, כי אתה באמת לא יכול לדעת ספציפית. אני לא ארשום אל תכניס נרגילות או אל תכניס חומר - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> קודם כל, יש הוראות של איסור עישון. אבל אני אגיד, שוב, אם אנחנו מדברים על אנחנו לא יכולים לדעת מראש, אז מלכתחילה זה מעורר שאלות על למה אנחנו מדברים על זה פה בהקשר של הדין הפלילי, שהמטרה שלו זה הכוונת ההתנהגות. אבל בוודאי ובוודאי כשאנחנו מדברים על להקל על הרשות, באמת, אפילו הרשות לא מסוגלת להגיד לנו מה הדברים שפה אסורים להכנסה ועליהם אנחנו נקנוס. אז אנחנו נקל עליכם וניתן לכם את הפטור מללכת להגיש כתב אישום? מזה שתובע יבחן את הפקח, מזה שבית משפט יראה את הדבר הזה? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אנחנו באים ואומרים. בלוני גז ונרגילות זה בעיקר, בשנים האחרונות, שנה-שנתיים האחרונות זה עיקר הבעיות שלנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> עשיתם עם זה משהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש הבדל בין נרגילה לבין בלון גז. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> הנה, תסביר. << אורח >> רוני טל: << אורח >> אני יכול להגיד שבאמת בשנים האחרונות מגיעות הרבה קבוצות. צריך לזכור שאצלנו האנשים שמגיעים לחופים אלה אנשים מזדמנים, הם לא תושבים. ויש לנו הרבה קבוצות בעיקר של עובדים זרים שמגיעים למנוחה ופריקה ללילה. והם מגיעים עם בלוני גז בעיקר. והחשש שלנו הוא באמת מבטיחות הציבור. אמנם לא היה עדיין אירוע שמישהו נפגע, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים להמתין לזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני רוצה להגיד לך משהו. אני חושב שבלון גז זה באמת אירוע משמעותי. אני לא חושב שנרגילה דומה לבלון גז. אלה שני עולמות שונים. לכן אני מתקשה לשים אותם באותו סל. אז אפשר, אתם רוצים להחריג, לרשום את הסוגייה של בלוני הגז, זה נראה לי סבבה. בסדר? << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אוקיי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז אנחנו נכתוב פה סעיף (ב) בכפוף למתן התראה עובר להטלת הקנס, כמו שביקשה הממשלה, ובעניין בלוני גז בלבד. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> הדבר האחרון, אני מצטערת שאני ככה מלאה אתכם. הדבר האחרון, הורדתם לנו את הסעיף שמי שקיבל אזהרה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד על זה רק שנייה לאדוני הערה, בסדר? אני רק אסביר שנייה את הסוגייה, כי הוועדה דנה בזה יחסית לאחרונה. אני חושבת במאי האחרון וגם קצת לפני כן. באופן כללי, בעניין של חוקי עזר, שוב, היו"ר הקבוע וגם יו"רים לפניו, לא אוהבים את האפשרות של לאפשר לרשויות להטיל עבירות מכוח סעיפי סל. בסדר? במקרה הזה סעיף הסל אומר מי שקיבל אות אזהרה או הודעה מציל, מפקח או מסדרן למניעת סכנה לעצמו או לאדם אחר, למניעת הפרעה למתרחצים או לשמירת הסדר והניקיון במקום רחצה מוכרז, יציית להם. כלומר המציל אומר משהו ואני כבר עברתי עבירה פלילית אם לא צייתי. הממשלה באה בגלל ההתנגדות הזאת של היו"ר הקבוע. אני חושבת שזה היה דיון בעניין תל אביב לפני בערך שנה או שנתיים. היו"ר, גם היו כל מיני הצעות שהיו בהקשר הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ב-2022. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, זה כבר היה רוטמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא חשוב. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא משנה. בקיצור, גם עם כל מיני הצעות של הרשות הוא פשוט לא הסכים לשום סייג ופשוט לא הסכים לאשר את הסעיף לעיריית תל אביב. אחר כך הגענו והממשלה הגישה את זה כבר כמה פעמים. ההצעה לגדר את זה לעניין התרחקות מגבולות רחצה מותרים, אני אגיד, גם את זה היו"ר עד כה לא אישר, כי הוא לא חשב שזה נכון להישען על הסעיף סל הכללי הזה בהקשר של עבירות קנס וזה נדון ממש לאחרונה בדיון. והיו"ר החליט שהוא לא מוכן. אני אגיד, במקרה הספציפי של תמר הקושי הנוסף הוא להגיד לעניין התרחקות מגבולות רחצה מותרים זה שיש להם סעיף ספציפי שעוסק בהתרחקות מגבולות רחצה מותרים ולא מכוחו ביקשו פה את הקנס. אז באים לאיזה סעיף סל וכאילו מצדיקים אותו בדיעבד. אבל לכאורה אם בזה אתם רוצים לעסוק, אז בואו נלך על סעיף 16 ששם יש את כל הגידור שהמועצה עצמה עשתה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> אז בואו אני אגיד ככה: הבעיה שלנו זה לא רק שבן אדם יתרחק מגבולות מותרים. הבעיה שלנו שים המלח הוא שונה מכל ים אחר. פה אתה לא רוצה לקרוא לו ים המלח, נקרא לו בריכה חמש. אבל יש לו את הייחודיות שלו לעומת ים אחר. אנשים נכנסים, כיף להם, הם יכולים לצוף עם בקבוק שתייה. הם קצת שותים, הם לא מבינים שהם יכולים כתוצאה מזה למות. הם יכולים לאבד את ההכרה. קצת מים, מעט מים, אנשים יכולים לאבד את ההכרה. הם לא מבינים את הסכנות שיכולות לקרות להם. אצלנו המצילים מתריעים להם. מתריעים בפני אנשים גם שלא ישפריצו אחד על השני מים, כי אנשים כבר קרה להם שהתעלפו שם. לכן אנחנו זקוקים ביתר שאת לא רק, הבעיות שלנו הן לא רק שאנשים מתרחקים מגבולות מותרים, אלא בעיות אחרות שנגרמות כתוצאה מאופיו המיוחד של המקום. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פה אני אגיד לאדוני שגם אתה יכול להצדיק פה את הקנס, כאן בעצם זה לא נכלל בבקשה של שר המשפטים ושר הפנים. הם ביקשו רק לעניין התרחקות מגבולות רחצה מותרים ולא לעניין דברים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה אושר, על ידי השרים? << אורח >> בתאל בן עזרא: << אורח >> זה מה שאושר בעבר. אנחנו הטמענו את מדיניות הוועדה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה אושר בחוק הכרמל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אה, סליחה, זה אושר בעבר בחוק הכרמל. מתי? לא, בחוף הכרמל הוא - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, חוף הכרמל עכשיו עשינו בדיקה. חוף הכרמל היה ממש לאחרונה. לדעתי זה היה הדיון האחרון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> והוא לא אישר את זה בסוף. סליחה. אבל בכל מקרה, פה יש סעיף ספציפי והעירייה לא מדברת על התרחקות מגבולות רחצה מותרים. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> כי זה לא רק הבעיה היחידה שלנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אלא על משהו אחר שלא נכלל בבקשה של השרים. אבל אני שנייה בודקת את חוף הכרמל גם. << אורח >> רוני טל: << אורח >> אם אני יכול להוסיף משהו תוך כדי, ברשותכם. זה לא רק העניין של ההתרחקות. אדם יכול להיות בים התיכון או בכנרת במצוקה מספר דקות. אצלנו כאשר הוא במצוקה מספר שניות זה מספיק בשביל לגרום לקריסת מערכות. כמו שיפית אמרה, מספיק רבע כוס מים של ים המלח בשביל צורך לפנות אותו מיידית. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא אושר בחוף הכרמל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי. אז לאור העובדה שמשרדים עצמם לא אישרו את זה, אני או שזה יהיה רק לעניין גבולות רחצה או שנעשה את הסעיף. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> גבולות רחצה פה, רק אני אומרת, זה מורכב. אחד, כי באמת היו"ר כבר שלוש פעמים אני חושבת התנגד. ב', כי יש סעיף אחר שבו המועצה קבעה מה שיקול הדעת בהקשר, שקובעת הוראה שעוסקת בזה ואנחנו לא רוצים להטיל קנס מכוח הסעיף שהמועצה עצמה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה רחב מידי, כן. חברים, עשינו שינויים אבל גם התקדמנו. שיהיה לכם הרבה מאוד הצלחה. אני באמת מעודד אתכם לעשות שינויים בחוק. זה לא כזה כואב כמו שזה נראה. זה לא כואב וזה רק עניין של רצון. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> מאוד כואב אדוני. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אם מגיעים אלינו עם סעיף אחד או שניים זה יחסית קל להגיע לוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ממשיכים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו מצביעים על צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ד-2024, בעניין תמר, עם השינויים שנעשו והנוסח שבפני הח"כים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? אחד. נגד? נמנע? אין. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוב של אחד הצו אושר בכפוף לתיקונים ולשינויים שהוטמעו. תודה רבה. << אורח >> יפית גרין נהרי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דרישת שלום. << נושא >> צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא, כנרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מהדרום לצפון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כנרת בעצם יש פה בקשה לעניין קביעת חופים שקטים ויצירת קנסות בחוף שקט. הדבר הזה בעצם לרוב לא נמצא בפנינו ואושר פעם אחת לחוף הכרמל לפני אני חושבת שלוש-ארבע שנים בתקופה של גלעד קריב כיו"ר הוועדה, בגלל נסיבות ספציפיות שהוצפו שם שהצריכו את הדבר הזה. וגם עם התייחסות לעניין שהם יצרו גם חופים שבהם אפשר להקים רעש. אז השאלה איך ההיערכות שלכם לזה? כמה אחוז מהחופים צפויים להיות חופים שקטים? קצת להבין את הרקע לבקשה. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> שמי עו"ד חיים שטרן, אני יועץ משפטים לאיגוד ערים כנרת. נמצא איתי גם מר אריק טל, שהוא מנהל יחידת פיקוח ואכיפה של האיגוד. אני אפתח ואומר שמדובר ממש בעבירה מסכנת חיים. זאת אומרת, העבירה שאנחנו דנים בה היא עבירה באופן מובהק מסכנת חיים. מדוע? בעצם אני אפתח בדוגמה שתסביר את הכול. בפסח 2017 טבעו למוות שלושה נערים בכנרת. שהובהר לאחר חקירה, אחר כך גם זה קיבל ביטוי בתיק נזיקין שהתברר בבית משפט שהנערים הללו לא שמעו את אזהרות המצילים בחוף שנמצא בצפון מזרח הכנרת. זה היה חוף לבנון, במזרח הכנרת. לא שמעו את התרעות המצילים מפאת רעש של מוזיקה שהושמעה מתוך מגברים שהיו מחוברים לרכב וכו'. לו היו שומעים את אזהרות המצילים, מן הסתם, אגב, האזהרות היו על היסחפות עקב השרקייה המפורסמת של הכנרת. לו היו שומעים את אזהרות המצילים מן הסתם לא היו טובעים למוות. אגב, יחד איתם נמשו מהכנרת ברמת פגיעה כזו או אחרת עוד כמה עשרות נערים. לא רק נערים, גם נופשים אחרים. שוב, בגלל שלא שמעו את אזהרות המצילים. לכן מדובר פה בעבירה מסכנת חיים באופן מובהק. תראו, מדובר פה בתיקון לצו קנסות קיים. זה לא, אנחנו לא מבקשים פה אישור לצו קנסות מלא, כיוון שיש לנו כבר משנת 2024 צו קנסות קיים שתומך ומגבה את חוק העזר להסדרת הרחצה בכנרת משנת 2014. לכן אם תואילו לעיין בצו הקנסות הקיים תראו שעל עבירות פחות חמורות אישרו לנו את דרגת הקנס הגבוהה שהיא א'. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה היה בשנת 2014 אם אני זוכרת נכון. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> 2014 זה חוק העזר להסדרת הרחצה בכנרת. כן, זה כלי עזר רציני מאוד שאנחנו מפעילים אותו כבר 11 שנים. אני פשוט אומר לשם הדוגמה, אם תסתכלו בחוק העזר ובצו הקנסות שתומך בו, אז תראו למשל שיש לנו עבירת וונדליזם. שהיא כמובן עבירה חמורה לטעמנו, אבל לא מסכנת חיים. או לפחות, כן, על פניו היא לא מסכנת חיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הכוונה שלכם היא שכל החופים יהיו שקטים בגלל זה? << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> מה שקורה בכנרת זה כך: מועצת האיגוד החליטה למעשה שרוב מכריע של החופים הציבוריים בכנרת, שהאיגוד מנהל אותם, מתפעל אותם, הן בעצמם או באמצעות זכיינים. רובם יהיו חופים שקטים למעט נדמה לי שניים או שלושה חופים. << אורח >> אריק טל: << אורח >> לא, לא, אני אתקן רגע. יש לנו 17 חופים שהאיגוד אחראי עליהם, מנהל אותם. 16 חופים שקטים. חוף אחד שנקרא שיזף רותם הוא חוף שמותרת השמעת מוזיקה. היחיד. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> יש את דיימונד. << אורח >> אריק טל: << אורח >> הוא לא שייך לאיגוד ערים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, בואו נעשה רגע ממוקד. בואו נדבר על המחלוקת. אני פשוט לחוץ בזמן. מה אנחנו רוצים? << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> קודם כל, אנחנו שכנענו, צריכים להסביר לאנשי משרד הפנים, הלשכה המשפטית ולשר, מדוע זה נחוץ. והראיה ששכנענו אותם והם מגבים את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד, כאן אין בעצם מחלוקת. זה מובא בעצם לפתחכם, כי זה משהו שהוועדה לא כל כך דנה בו. היא אישרה את זה, שוב, פעם אחת לפני ארבע שנים. רק בתנאי שהם ידעו שיש גם חופים שבהם מותר להשמיע מוזיקה. אז לכן הצעתי שתשמעו על ההסדרה. אם זה נשמע לכם בסדר ש-16 חופים יהיו שקטים ורק אחד יהיה מותר לעשות בו רעש. וב-16 חופים יוטלו קנסות על המוזיקה, אין בעיה. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> הייתי רוצה להוסיף עוד משהו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אציע פה, אדוני, שהקנס הקבוע על רעש הוא בדרך כלל בדרגה ג', בשיעור של 320 שקלים ולכן אני אציע שנעשה את זה בדרגה 320 שקלים. בטח אם זה מופנה כלפי כל הציבור. כלפי ילדים. זאת ההצעה שלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מה אני חושב. א', ההצדקה ברורה לי ומובנת לי ומקובלת עליי. אני חושב שגם הקנס, אני הייתי בעד להעלות אותתו מ-730 אם זה אכן מסכן חיים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה המקסימום האפשרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני חושב שצריך ללכת למקסימום האפשרי. והשאלה היחידה שלי זה כמה פקחים יש לכם? << אורח >> אריק טל: << אורח >> יש לנו שישה פקחים. הם עוסקים בזה המון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שכתוב פה ממש מקובל עליי ככזה. אני מבין את האירוע. לא הרבה חוקים נכתבו בדם. וזה חוק שנכתב, תקנה. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> תראו, נתתי כדוגמה את האירוע של פסח 2017. וזה קורה המון. יאמר לכם אריק שמדובר במאות אולי אלפי התרעות שניתנות כל שנה בעונות הרחצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הגשתם כתבי אישום? << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> כתבי אישום, אני לא זוכר. אני לא הצד הפלילי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> אני לא התובע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק תקנות מניעת הרעש, אתם זוכרים מה דרגת הקנס שם? מכוח התקנות, לא החוק עזר. כי בדרך כלל אתם מבקשים את ה-320, אם אני זוכרת נכון, כדי להיות מתחת מה שיש בתקנות. בהקשרים של רעש. אם אני לא מערבבת פה. פה אני לא בטוחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השרים ביקשו משהו? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדרך כלל הוועדה בעניין של רעש מורידה ל-320 באופן גורף, גם כאשר זה צו ראשון וגם כשזה פעם ראשונה שמטילים קנס על העבירה הספציפית. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> על ונדליזם 330. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו רק נשמע מהם. כי בדרך כלל המדיניות שלהם היא מאוד אחרת. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> תקנות למניעת מפגעים, מניעת רעש. יש שם איזה שהיא בעיה פרשנית בחוק, אם את זוכרת. יש שם עניין פרשני שעדיין לא הוסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. אנחנו נאשר את הצו כמבוקש, 730. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> 730, כמו שזה. << אורח >> חיים שטרן: << אורח >> תודה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> להצביע. . צו הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? אחד. אושר. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהצלחה רבה. << אורח >> אריק טל: << אורח >> תודה רבה לכם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אחד זה רק יוראי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, שניים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פה אחד. בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פה אחד. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה – 2025 – אשדוד << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוברים לאשדוד. << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> אני עו"ד מאיר בירנבוים, המשנה ליועץ המשפטי לעניינים פליליים והממונה על התביעה העירונית. אשדוד בעצם עיר, תלוי לפי מה אנחנו בוחנים. יש מחלוקת לגבי כמות התושבים. לפי הלמ"ס 225,000 תושבים, לפי משרד הפנים 250,000 תושבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני מציע שניגש ישר לעניין. << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> בבקשה. אז אנחנו בעצם מדברים על הנושא של תיקון החוק של הכנסת כלים חד פעמיים לחוף הים, לרבות מכירה. ואני רואה שלעניין הזה יש פה איזה שהיא הסתייגות לגבי הנושא של ההכנסה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה לא הסתייגות. אני אגיד, אנחנו בעצם יש לנו את הצו לפנינו. מבחינתנו הצו יכול, אפשר להשאיר אותו כמו שהוא מתבקש על ידי השרים. יש פה רק שאלת הבהרה אחת. סעיף (ז) בחוק העזר, 10(ז) קובע שלא ימכור אדם בשפת הים ולא ישאיל וכן לא ירשה למכור בשפת הים או להשאיל מוצרים חד פעמיים כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) אלא בהיתר מאת ראש העירייה ובהתאם לתנאיו. השאלה היא מה ההפניה הזאת? מה המשמעות שלה מבחינה פרשנית. על מי תטיל קנס? האם אתה תטיל על מי שהפר את סעיפים (ה) ו-(ו)? על מי שהפר את (ז)? כי יש הגדרות למוצרים חד פעמיים כבר ואתה פה מפנה למשהו אחר. זאת השאלה. << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> בעצם אנחנו מפנים את זה לגבי גם סעיף המכירה וגם סעיף ההכנסה עצמו. זה בעצם העניין של החוק שאנחנו מבקשים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, אתה מבקש קנס על עבירה שלא ימכור אדם ולא ישאיל וכן לא יורשה למכור ולא יורשה להשאיל. ואתה מפנה לסעיפים שמדברים על לא יכניס שקיות נשיאה חד פעמיות על כל אדם ולא יזרוק אותן ולא ישאיר. אלה סעיפים אחרים. השאלה היא פרשנית לחוק העזר. אתה בכוונתך רק לעניין מכירה והשאלה. << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> רק לעניין מכירה והשאלה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כהגדרת מוצר חד פעמי בחוק העזר. << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מבחינתכם זה שזה מובהר לפרוטוקול זה מספיק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. לא הבנתי את ההבהרה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הסעיף אומר לא ימכור אדם בשפת הים ולא ישאיל ולא יורשה למכור בשפת הים וכו'. ואז הוא אומר מוצרים חד פעמיים, זה הדבר שאסור למכור ולהשאיל. יש הגדרה בחוק העזר למה זה מוצר חד פעמי. אבל הם באים ואומרים כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אלא בהיתר מאת ראש העירייה ובהתאם לתנאיו. סעיפים (ה) ו-(ו) עוסקים למשל בהכנסה של שקיות וזריקה של שקיות נשיאה חד פעמיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תוכן הסעיף זה מה שכתוב ב-(ה), נכון? לא יכניס אדם לשפת הים מוצרים חד פעמיים ולא יזרוק וכו'? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן. כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו). << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר מה שאתה אומר זה שפקח יעמוד בכניסה ואם אדם יכניס מוצרים חד פעמיים הוא ייקנס? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, רגע, חה"כ להב הרצנו, אנחנו מדברים על הסעיף מתחת. (ה) זה בסדר. אנחנו מדברים על (ז). לא ימכור אדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו). << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון. וזה מפנה ל-(ה) שראינו ו-(ו) שעוסק בשקיות נשיאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז השאלה שלי, האם בכוונת העירייה לקנוס אנשים שנכנסים עם מוצרים חד פעמיים לחוף הים? << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> אז אני אומר, העניין הוא, כן. התשובה היא כן. אני לא יכול לבוא ולהגיד שאנחנו נעמיד עכשיו פקח בכניסה לכל חוף רחצה. יש לנו תשעה חופי רחצה. לא נעמיד פקח שיקנוס. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אתה מתכוון לקנוס אדם, אולי זאת הייתה הערה חשובה. אתה מתכוון לקנוס אדם על הכנסה של חד פעמי לאזור חוף הים דרך הסעיף של המכירה וההשאלה? << אורח >> מאיר בירנבוים: << אורח >> לא, לא. אני מתכוון לקנוס אדם רק באמצעות לא הכנסה והשאלה, אלא רק באמצעות סעיפים (ה) ו-(ו). << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אז הבקשה פה של הממשלה, רגע, אולי נעשה פה סדר. יש פה כמה סעיפים. אנחנו קיבלנו בקשה לאשר שתי עבירות: אחת על סעיף (ה) לא יכניס אדם לשפת הים וכו'. ששם הבקשה היא לאשר לעניין זריקה, פיזור, השארה או הטמנה של מוצרים חד פעמיים. זו הבקשה של השרים. ואז קיבלנו בקשה על לא ימכור ולא ישאיל. עכשיו, בכוונה שאלנו את השאלה הזאת, כי הסעיף בחוק העזר שמדבר על לא ימכור ולא ישאיל מפנה לסעיפים אחרים, שזה הסעיף הקודם בלי הסייג של השרים ומפנה לסעיף על הכנסה של שקיות חד פעמיות שבכלל לא התבקש עליו קנס. אז האם אתה מתכוון דרך הסעיף של לא ימכור ולא ישאיל כאילו לכרוך פנימה דברים שהשרים כרגע לא ביקשו, זו שאלה שהיא הרבה יותר מורכבת. לכן גם אני פה מציעה להכניס את משרד המשפטים לאירוע. להבין מה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה התכוונתם? משרד המשפטים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה שוב המורכבות הזאת של איך מנסחים חוקי עזר. כן? יכול להיות שההבהרה, אולי הם לא מסתפקים בהבהרה לפרוטוקול פה. ההבהרה צריכה להיות לעניין מוצרים חד פעמיים. << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> זה עניין של נוסח. אני פניתי להתייעץ עם מי שאחראית על זה. אז אני יכולה לעשות רגע, להתייעץ. לעבור לצו הבא בינתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה אותו צו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם הצו הבא עוסק בזה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא, אבל הצו הבא לא מנוסח בצורה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה שוב מה שדיברנו על זה שחוקי עזר אין לנו אפשרות לגעת בחוק עצמו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תבדקו את זה. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אפשר להתייחס לצו הזה משהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. אני ממש לחוץ בזמן, אנחנו צריכים לסיים, יש לנו עוד דיון. אז בואו נעבור להרצליה ותפתרו את הסיפור הזה. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אבל זה דיון חשוב ובאנו במיוחד מחיפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין, אבל אנחנו צריכים לעמוד בסד הזמנים ולעמוד ביעדים שיש. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אבל כרגע יש סתירה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אנחנו כרגע מנהלים דיון על משהו שאנחנו לא דנים בו. אנחנו לא דנים באשדוד כרגע. עכשיו עוברים להרצליה. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה-2025 – הרצליה << נושא >> << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הרצליה אנחנו בעצם מדברים על איסור דומה. יש פה בקשה גם על הסיפור של הכנסת כלים חד פעמיים לחוף הים. מה שבעצם הוועדה פה הציעה זה להפריד בין סעיף (א) של הזריקה והטמנה והשארה של מוצרים חד פעמיים שיהיה בדרגת הקנס המקסימלית. לעניין המכירה וההשאלה שדיברו עליה לעשות את זה כמו שהוועדה גם אישרה לעיריית תל אביב אחרי דיון משמעותי. אז לעשות את זה גם בדרגת קנס 475, דרגה ב', כמו שהיא עשתה בעבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> תוך הבהרה שמדובר - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן, כן, מכירה והשאלה. בקיצור, ההצעה פה היא לעשות את זה בעצם מה שכתוב פה, זה בדיוק מה שהיה לנו בתל אביב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. מה עמדת עיריית הרצליה? << אורח >> איל רייך: << אורח >> צוהריים טובים, עו"ד איל רייך, המשנה ליועצת המשפטית לעירייה ואיתי עו"ד עדי מגנאג'י. ההצעה מונחת בפניכם, אנחנו קיבלנו את ההערות של הייעוץ המשפטי. אנחנו נבקש לאשר את הבקשה כפי שהיא, לתקן את צו העיריות. באמת העירייה פועלת ומתכוונת להמשיך לפעול למידור התופעה הבעייתית של זיהום חופי הים והים עצמו ושימוש במוצרים חד פעמיים. לכן הפנייה אליכם לסייע לנו בכלים לאכיפה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אם אפשר רק שאלה אחת. כשיש לך פה על הסיפור של איסור מכירה וכו', אלא בהיתר בכתב מאת ראש העירייה ובהתאם לתנאיו. יש היתרים כאלה שאתם נותנים? איזה מדיניות בנושא? << אורח >> איל רייך: << אורח >> אין לנו כרגע היתרים כאלה שניתנים, אבל אנחנו יכולים להעריך שלא מן הנמנע שעם שיפורים טכנולוגיים עתידיים ביחס למזעור הנזק שעלול להיגרם מכלים שכאלה. אני יודע על כלים חד פעמיים מתכלים היום. יכול להיות שיהיו נסיבות חריגות שכן ניתן יהיה לאשר, לכן הכנסנו גם את הסיפה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש הערות? << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> כן, אם אפשר. ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת "צלול". קודם כל, אני רוצה לברך את עיריית הרצליה שמובילה בעצם את איסור ההכנסה של החד פעמי לחופים עוד מהתקופה שעשינו אתכם פרויקט משותף עיר ללא פלסטיק. וגם הוציאה את החד פעמיים ממשרדי העירייה וממוסדות חינוך ובאמת עושה פעולה חשובה בתחום הזה. בעצם עכשיו מוסיפים נדבך חשוב שיהיה גם מעבר לאיסור שכבר קיים להכנסה של חד פעמי בחופים, חופי רחצה, גם את הקנס. ואנחנו מברכים על זה. עם זאת, אנחנו חושבים שיש פה גם פה וגם באשדוד בעיה. כי בעצם כרגע מה שאישרתם בסעיף של הצו עצמו, לא בפרשנות שזה בטור ג', הוא לא מצוין הכנסה. ואני באמת רוצה להבין. אני לא משפטן, אני רוצה להבין מתוך מה שכתוב פה כרגע בטור ב' כתוב לעניין זריקה, השארה, פיזור או הטמנת מוצרים חד פעמיים בלבד. זה בעצם השלכה כמו שיש לך כבר היום חוק ניקיון שאוסר. זאת אומרת, אם אני משליך פסולת בחוף הים אתה כבר יכול לקנוס אותי. אז בעצם אין פה תרומה משמעותית חוץ מעניין של המכירה, שזה כן. אבל בתוכן הסעיף, בטור כתוב לא יכניס אדם. וצריך בעצם גם לא יהיה שימוש. אני מסכים עם נציג עיריית אשדוד שלא כל כך הגיוני שהוא ישים פקח שיחטט עכשיו בתיקים של כולם. אבל אם אני יושב על חוף הים עכשיו ואוכל צ'יפס על צלחת חד פעמית, עם סכום חד פעמי, אז בעצם אתה לא יכול לקנוס אותי כי זה בשימוש. אתה יכול לקנוס אותי רק על עצם זה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואם לא הכניס, הוא קיבל ממישהו אחר והוא עושה בזה שימוש? << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> בסדר, זה אני אומר - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז זה בסדר. אנחנו מדברים בדין הפלילי אין דבר כזה הנחות. דברים צריכים להיות מאוד ברורים. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> זה כבר כתוב אצלם בחוק. החשיבה העירונית שלהם אומרת לא יכניס. אוקיי? והכוונה היא לא ישתמש. עכשיו נגיד יש לך בקבוק זכוכית. אם אתה יושב עם בקבוק זכוכית בחוף הים ויכול להיות שמישהו אחר הכניס את זה, אז אתה יכול להיכנס. בקבוקי זכוכית אסור להחזיק אותם בחוף הים. אז זה מותר לקנוס ועל חד פעמי שאנחנו יודעים שיוצא נזק. אני הולך היום עם הילדים שלי לחוף הים הם לא רואים צדפים, הם רואים פלסטיק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנקודה ברורה. כן, בבקשה, טליה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני אגיד קודם כל, כמו שאמרנו, זה בעצם לא נמצא בבקשה של השרים. אנחנו כרגע מדברים על קנס על זריקה, הטמנה, השארה וכו'. בדרך כלל כאשר מדברים על זריקת פסולת סתם ברשות הציבור אנחנו מאשרים היום את הקנסות בדרגה של 165 שקלים. כאן אנחנו מאשרים בדרגה המקסימלית בגלל ההבנה של המורכבות בחוף הים. זה דבר ראשון. אדוני מתפרץ בעצם לדלת פתוחה. יש פה איזה שיח בין הרשויות על הנושא הזה של איסור שימוש או איסור הכנסה, כל רשות איך שהיא בדיוק ניסחה את זה. הדבר הזה התחיל כבר בשנת 2020, אפשר ללכת אחורה. אבל בשיח בין הממשלה לבין הוועדה הזאת הוועדה אמרה שבעיניה הסיפור של איסור של הכנסה או שימוש במוצרים חד פעמיים, שזה משהו שרוב האנשים חושבים שהוא יחסית לגיטימי. בוודאי שהם לא משאירים את זה או לא יוצרים נזק לסביבה, אלא רק משתמשים בכלי, זה מעורר שאלות - - - << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> סליחה גברתי היועצת המשפטית, אבל כבר יש תשע רשויות שחוקקו את חוק העזר הזה שאסור להכניס חד פעמי לחופים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> נכון, נכון. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> זה מקובל היום בתשע רשויות מקומיות בישראל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל שוב אני אומרת, הנושא הזה, הרי בסוף הוועדה לא מאשרת חוקי עזר. אמרנו, זה החריג לדין הפלילי שבו יש משהו שהכנסת לא מאשרת את עצם האיסור הפלילי. הוועדה באה והביאה עמדה, כי ניסו לאשר את זה אצלנו בעבר, הביעה עמדה שבעיניה ראוי שהאיסור עצמו יחוקק כאיסור ארצי. אין הבדל בין חוף הים באשדוד לחוף הים בהרצליה לחוף הים במקום אחר בהקשר הזה וראוי להסתכל על זה ברמת הסדרה ארצית. וכאשר מכינים פה, בעצם מייצרים עבירה פלילית חדשה. אנחנו דיברנו על זה בבוקר, על המורכבות של יצירת עבירה פלילית חדשה, שזה ייעשה עם השיח הציבורי ועם ההיכרות של הציבור לדבר הזה. עם הידיעה של הציבור שבעצם אסור לאכול בכלי חד פעמי. הבמה הנכונה לזה זה הכנסת. אני אגיד, כבר בשנת 2020 בפעם הראשונה שזה הגיע לוועדה, הוועדה אישרה את זה פעם אחת לחוף הכרמל בנסיבות מסוימות, בדרגה מאוד נמוכה על דברים מסוימים, אחרי שיח של יו"ר הוועדה דאז חה"כ גלעד קריב עם השרה לאיכות הסביבה דאז. וההסכמה הייתה שזה לא יאושר שוב בוועדה בלי שקודם כל המשרד להגנת הסביבה ילך ויעשה עבודת מטה ויחזור אל הוועדה עם האמירה האם לקדם את זה ברמה ארצית והאם הם יקדמו על זה החלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בקיצור, כולנו מסכימים שהדבר הזה חשוב מאוד. אני גם רוצה לברך את עיריית הרצליה על האופן שבו היא מקדמת את כל סוגיית הקיימות בעיר. אני מכיר גם את ראש העירייה, שעושה שם עבודה טובה גם בהקשר הזה והקשרים אחרים. אני חושב שאפשר אם אין התנגדויות לאשר את הבקשה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בנוסח שפורסם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יוראי, אתה בעד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בטח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפ"ה-2025, הרצליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? פה אחד. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצו אושר, בהצלחה. דרישת שלום. << נושא >> הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ה – 2025 – אשדוד << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אשדוד, יש לנו תשובות ממשרד המשפטים? << אורח >> אביבית ברקאי אהרונוף: << אורח >> כן. סעיף קטן (ז) נסייג ונכתוב שזה לעניין מכירה והשאלה בלבד. האמת שכפי שנעשה בהרצליה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר? << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אפשר משהו לגבי אשדוד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. במשפט כי אני צריך לסיים. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> במשפט, כן. כרגע הקנס הוא זהה לעסקים ולאנשים פרטיים. זה נראה לנו לא נכון. זאת אומרת, אם עסק הוא יכול לגלגל את - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שהם ביקשו. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אני יכול כאזרח, כנציג עמותה סביבתית שעוסקת בנושא הזה משנת 2019, אני יכול להגיד שתי מילים, משפט על זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. רק אני אומר שהפנייה צריכה להיות לרשות שביקשה את הקנס הזה. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> אז אני פונה לוועדה, אני פונה לרשות. אנחנו בקשר עם עיריית אשדוד, אנחנו עושים איתם אצלנו ברשויות, אנחנו בשיח איתם. יש פה גם, נמצא גם בזום ראש אגף פיקוח ואכיפה שלהם. אבל אני חושב שזה גם משהו שאם אתם אומרים שאתם רוצים לקיים חוק ארצי אז שהוועדה הזאת תכוון לכך שהקנסות יהיו בעתיד שונים לעסק ולאדם פרטי. לא צריך שעסק יקבל, זה צריך להיות מרתיע יותר. 150 שקלים לעסק זה מגוחך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 105. << אורח >> יובל ארבל: << אורח >> קל וחומר. << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> אני יכול גם להתייחס, בקצרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי אדוני? << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> אני איתמר כהן ממגמה ירוקה. אפשר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> ממש בדקה, אני ממש מקצר. פשוט אני אומר, איתמר כהן, ראש תחום פסולת במגמה ירוקה. ארגון שפועל כבר 30 שנה לקידום מדיניות סביבתית בישראל. אני כמובן מברך את הרשויות. אני אומר לא רק בפורום הזה, חשוב לי להגיד זה לא רק המקום של הרשויות לעשות את זה. זה גם המקום של הממשלה. גם של המשרד להגנת הסביבה וגם של משרד הפנים. שר הפנים יכול לקבוע בצו לעשות הסדרה כוללת של כל החופים מכוח חוק הסדרת מקומות רחצה ולקבוע שבכל מקום יש קנס על הכנסה ושימוש בפלסטיק חד פעמי. חייבים לעשות את זה כבר. זה משמעותי גם מבחינת זיהום פלסטיק, זיהום סביבתי, גם מזיהום בריאותי. כמות הפלסטיק שיש לנו בגוף של כל אחד מאתנו היום זה פסיכי. גם אפילו מבחינת הפחתת כמות הפסולת שאנחנו צריכים לטפל בה. ובגלל באמת מדיניות כושלת ארוכת שנים של המשרד להגנת הסביבה ובמיוחד של השרה להגנת הסביבה הכושלת היום עידית סילמן אנחנו לא מתקדמים בזה. אז הממשלה גם חייבת להיכנס לאירוע. זה לא רק מאבק של הרשויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אצטרף אליך. אני שמח לשמוע קול צעיר, מנהיגותי, שמדבר בצורה מאוד נחרצת על עתיד הכדור שלנו ועל הסביבה והמקום שבו אנחנו חיים ובכלל. אני מצטרף גם לקריאתך שהממשלה תיזום הסדרה לכל חופי ישראל. זה מאוד חשוב לקדם את כל הסוגייה הסביבתית והמקיימת. זה החיים שלנו וזו הסביבה שלנו וזו המדינה שלנו. ואני ממש מצטרף אליך, לא צריך לחכות לרשויות המקומיות. אבל בעידן שאין שלטון אפקטיבי אז אנחנו נאלצים ואולי אפילו שמחים שיש שלטון מקומי שיש לו רמת אמון גבוהה בקרב הציבור וטוב שיש גם להם סמכויות כדי לאכוף ולהעביר כאלה חוקים טובים שמשפרים את איכות חייהם של התושבים. לפיכך אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצו של אשדוד ירים את ידו. בעד. פה אחד. הצבעה הצו אושר. << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> אם אפשר להגיב, בתור המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אתה תגיב אחרי שנסיים להצביע. פה אחד, הצו אושר. אם תרצה בבקשה להגיב עניינית. << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> נאמר שהמשרד להגנת הסביבה כושל פשוט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הוא אמר שרת הגנת הסביבה כושלת. << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> השרה היא חלק מהמשרד. אני רק אגיד שהמשרד להגנת הסביבה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא איננה כושלת? << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> ב-20 שנים האחרונות תוכנית שקוראים לה תוכנית חוף נקי שמקדמת ומסייעת לרשויות המקומיות בהצלחה מרובה מאוד לצמצם את בעיית הפסולת בחופים. הקידום של חוק העזר העירוני נעשה במסגרת שיתוף פעולה ובשיח משותף עם הרשויות המקומיות והעמותות. ונעשה, קודם בשנים האחרונות והגענו להישגים משמעותיים בניקיון החופים. חושבים שהנדבך הזה של איסור שימוש בכלים חד פעמיים בחופים הוא נדבך חשוב. הוא לא היחיד. הוא חלק מרכיב, כי יש אכיפה, יש הסברה, יש תגבור ניקיון, יש חינוך. יש הרבה נושאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואנחנו מברכים אתכם על כך. מבקשים מכם להיות אקטיביים יותר, אפקטיביים יותר. וגם אפשר לומר שהשרה תהיה אפקטיבית יותר ואקטיבית יותר בתחום של הגנה על הסביבה וקידומה. אני מודה לכל המשתתפים בדיון החשוב הזה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:28. << סיום >>