פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 725
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"ה (16 בספטמבר 2025), שעה 10:00
סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה-2025 << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
נאור שירי
חברי הכנסת:
קארין אלהרר
אורי מקלב
מוזמנים:
עומר כהן
–
רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר
יואב הכט
–
רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר
שקד כסלו
–
סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר
ישראל שור
–
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הצח >> 1. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה-2025 << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 << הצח >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. לפני שנתחיל - בבקשה.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
שלום, אני אח שכול. אני בא לכאן בשם החטופים והמשפחות השכולות. אני חושב שכל דיון בוועדות הכנסת חייב להתחיל באזכור של החטופים והמשפחות השכולות. אני רואה שביבי ראש הממשלה מכריז היום שהמבצע בעזה בעצימות גבוהה מתחיל היום. ברור לכולנו שזה מסכן שוב חיים נוספים ואת חיי החטופים. כולנו יודעים שהחטופים שחזרו עד לפני שנה, חזרו בהסכמים ולא בלחץ צבאי, וזה ברור לכולנו שאנו מסכנים שוב באופן מאוד ברור את חיי החיילים ואת חיי החטופים.
מהמקום הפרטי שלי, של משפחה שכולה, לא יודע כמה אנשים מכירים את חייה של משפחה שכולה, אך אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת מלביצקי – אפתח סוגריים ואומר, שהסיבה שאנו המשפחות השכולות ומשפחות החטופים מגיעות לוועדות כאן כי זה הקשר המהיר והמאוד ישיר שמתאפשר לנו להביע את הדברים בפני יושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת - אחרת ברחובות ובעיתונים ובכל מיני מקומות אחרים בקושי שומעים אותנו. אני רוצה לשאול אותך כשאני מסתכל לך בעיניים האם ברורים לך המחירים של המבצע הזה בעצימות גבוהה ומה אתה עושה כיושב-ראש ועדת כספים כדי למנוע את מותם של חיילים נוספים וכדי למנוע את המלחמה העצימה שלא ברור לאף אחד מאתנו ציבור מה תכליתה אלא אם כן לשמר את כיסאו של ראש הממשלה. יש סיכוי לשמוע הסבר למלחמה העצימה הזאת, שכל כך הרבה משפחות היום נכנסו למגננה, משפחות שיש להם חייל או שניים או שלושה או ארבעה או משפחות שכולים שמבינות את המחירים האלה או משפחות החטופים שהיום התיישבו מול ביתו של ראש הממשלה כדי למנוע את ההסלמה במצב הזה? אשמח לשמוע ממך. אנחנו פה מעט אנשים. אולי יש לך דקה להסביר, מה תכליתה של המלחמה הזו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ארי יכול לומר את עמדתי. זו לא עמדת הממשלה. לא מדבר בשם הממשלה. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אני חלילה מתנצח איתך כי זה מבחינתי כשאתה בא לפה - - -
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
עשיתי סיבוב בין הוועדות, וזו כבר פעם שנייה שאני מופיע בפניך ויש פה מעט אנשים וזו הזדמנות מצוינת. אני רוצה לשמוע את דעתך. ממש לא רוצה להתנצח איתך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין לי בעיה להביע את עמדתי. עמדתי שונה בתכלית מהעמדה שאתה הצגת. עמדתי היא שהמלחמה בעזה לא רק שלא מיותרת – תכליתה ברורה מאוד והיינו צריכים לבצע את המהלך הזה לשיטתי מזמן, ושהרבה פעמים אין לך ברירה כמו בכל אירוע צבאי, מסתכנים חיילים ולפעמים דברים נוספים. מבחינתי לא נסבל שחמאס יישאר בעזה. מבחינתי לא נסבל שיהיה שם כוח חמוש אחר שאינו ישראלי, לפחות לא בשלב הזה ואיני רואה פתרון אחר לעזה למעט שלטון צבאי ישראלי בכל שטח הרצועה. זו עמדתי.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
אתה מדבר כמה דקות. לא הזכרת במילה אחת את החטופים. כולנו יודעים את מצבם. זה שזה מסכן את חיי החטופים זה ברור לכולם ומשום מה לא אתם חברי הקואליציה, לא השרים, לא הממשלה, אף אחד לא מזכיר את החטופים. כל אחד אומר משפט כדי לצאת ידי חובה – מקווים שהחטופים יחזרו לקראת החגים ודברים כאלה אבל אתם לא עושים דבר. אתם לא פותחים את הישיבות שלכם באף מילה על החטופים. לא יוזמים שום יוזמה בעניין הזה. לא מסבירים מה אתם עושים. אתה נותן לי נאום שלפי דעתך המלחמה הזו חשובה. תסביר לנו, למה היא חשובה? ומשהו על החמאס: מי שאומר שאנחנו צריכים להשמיד את החמאס או לסלקו מעזה, אומר: אני פוחד מהחמאס, ואני אומר לך שאני לא פוחד מהחמאס. אני הצבא החזק ביותר במזרח התיכון ואני יכול לעשות עם החמאס מה שאני רוצה, ואם יהיה משא ומתן בינינו לבינם – אנחנו נחליט ולא הם אבל אתם מתעלמים ממצב החטופים, לא אומרים מילה על זה, אומרים משפטים בכל הוועדות. למה המלחמה הזו הכרחית? מבין שזה הכרחי אבל למה? מה זה ייתן לנו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ייתן הכרעה צבאית. אין תחליף בעיניי להכרעה צבאית. יש לך נאור שירי שאולי חושב אחרת. הכרעה צבאית זה שליטה צבאית ישראלית בכל שטח הרצועה. כיבוש.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
כדי לכבוש את הרצועה ואת עזה זה אומר שהצבא צריך לגדול ולהיכנס לעזה ולהגן על כל החיילים שיהיו שם, נכון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
איך זה מתיישב עם מה שקורה בוועדת חוץ וביטחון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא אכנס איתך ברשותך לאירוע חוק הגיוס. אם אתה רוצה אתה מוזמן ללשכה שלי. נמצאת פה אור העוזרת שלי – אפשר לקבוע זמן ואנהל איתך שיחה רחבה בנושא הזה כמה שאתה רוצה. באמת. אני לא חושב שכרגע זה נכון שבפלטפורמה הזו נדבר על כל האירוע הזה.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
תן לי משפט לסיום כי אנו מתקרבים לחגים, ושבוע הבא בשעה טובה נפרס עלינו חג ראש השנה וכולנו מסתכלים אחורה כולנו מסתכלים מה השגנו בשנה שעברה ומאחלים לנו מה יקרה לנו בשנה הקרובה ואף חותמים את זה ביום כיפור. תוכלו לומר מילה שיש בה טיפת אופטימיות למשפחות החטופים, למשפחות השכולות, מילה של אופטימיות מחבר כנסת שיושב בראש ועדה חשובה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קודם כל, למרות שחלק אני יודע ממשפחות החטופים חושבים אחרת, הנושא הזה מעסיק אותנו כל הזמן. אנחנו כחברי כנסת לא יודעים ואנו לא יודעים מסיבות טובות בדיוק מה נעשה בכל רגע ומה בדיוק המצב. יש לדעתי שלושה, ארבעה אנשים במדינת ישראל שיודעים, וטוב שכך. כן אני בתפילות שלי כל בוקר, ואני פותח כל בוקר בתפילות, הנושא הזה בהחלט נמצא שם כל הזמן. כן ברור לי לחלוטין הפחד והחיים הבלתי נסבלים שיש למשפחות שעדיין היקירים שלהם לא חזרו עד היום, בין אם הם חיים ובין אם הם כבר לא בין החיים. כן ברור לי האימה של הורים שהבן שלהם נמצא עכשיו בלחימה או צפוי להיכנס ללחימה.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
אז אני מבקש שוב, מילה של תקווה, טיפה של אור. האם אתה אופטימי לגבי השנה הקרובה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מאוד.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
מה גורם לך להיות אופטימי? שתף אותנו. חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חושב שאחרי תקופה ארוכה מאוד, מדי, הבינו שאין תחליף למה שמתחילים לעשות עכשיו, שהוא פעולה צבאית עצימה, שאמורה להביא סוף לאיום העזתי על מדינת ישראל, והיא גם תביא להחזרה של כמה שיותר מהחטופים. אני לא סבור אגב, שהיינו מקבלים בכל דרך אחרת חטופים, בטח לא את כולם. לכן אני סבור שאין מנוס מלבצע את הדרך שהתחילו לבצע עכשיו. מתפלל באמת שייקחו את זה עד הסוף, ולא יחליטו שעוצרים וחושבים ומתניידים כל רגע. אני בהחלט מתפלל ומייחל ובטוח ומשוכנע, שאם ילכו עד הסוף, אני נמצא המון בקשר עם חיילים, יש לי חברים שם, ילדים של ילדים שם, של חברים שם. המון אני נמצא ומדבר ומרגיש גם את הגדלות ואת העוצמה שיש בקרב החיילים שלנו ואני מאוד משתדל להיות ראוי להם כל הזמן בדברים שאני עשה.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
אני מרחיב את התמונה יחד איתך ואומר: כניסה לעזה, אנחנו בלמעלה מ-900 הרוגים חיילי צה"ל מתחילת הלחימה הזו. ברור שאם נכנסים למבצע עצים, עצם החיכוך בין האוכלוסייה המקומית וחמאס לבין חיילינו ייהרגו שם אנשים. ברור שכיוון שחודשים מכריזים שהולכים להיכנס לעזה, הם מכינים לנו את האימ-אימא של המלכודות שם. ברור שחלילה יהיה שם פיגוע או מישהו ייפצע שם ויבואו לחלצו - גם במחלצים ייפגעו, ואם חלילה ייכנסו להציל חייל מבניין, הוא יקרוס וגם כל השכונה תקרוס. הם מכינים לנו את כל הדברים ואנחנו נכנסים בעיניים פקוחות בהובלת ראש הממשלה למלכודת הנוראית הזו שכל מה שתביא שום הישג צבאי. כל המשפטים שאתם אומרים כל הזמן שהמטרה למוטט את החמאס ושלא יהיה שלטון חמאס ומלחמה עצימה- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא אמרתי למוטט את החמאס. אמרתי לכבוש את הרצועה.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
זה לא אותו דבר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. יש שחושבים שאפשר למוטט את החמאס בלי לכבוש את הרצועה. אני לא חושב שזה ריאלי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ריאלי לכבוש את הרצועה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה עושים עם 4 מיליון אנשים שם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אל"ף, יש פחות מכך. לא יודע מאיפה המספר הזה. לפי הערכות שאני שומע- -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מאיפה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שומע. ועדת חוץ וביטחון. תשאל את חבריך.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כמה מיליוני אנשים. מה עושים איתם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חלק לא נמצאים וחלק אחר יש תוכנית שנשיא ארצות הברית חתם עליה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
די.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כדי לממש אותה צריך לשלוט שם בשטח. עמדתכם ברורה בנושא הזה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם עמדתכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון. זו המחלוקת. מתי שהוא בשנת 26' יהיו בחירות והעם יאמר את דברו סביב הנושא הזה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
העם לגמרי יאמר את דברו.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
חבר הכנסת מלביצקי, כיוון שבאתי לשמוע את דעתך, לך יש תוכנית משלך איך לסיים את המצב הנורא הזה במדינת ישראל? כי אני שומע אותך אומר, סליחה שאני אומר את זה, יכול להיות שזה יכעיס אותך אך זו דעתי – אני שומע אתכם מצטטים שוב ושוב את המלחמה העצימה הזו. זה ברור לי – לא שבדקתי ואין לי אפשרות לבדוק את זה – שאתם מצטטים מסרים שמגיעים מלמעלה כי כולכם אומרים אותו דבר, וגם הבוקר התפרסם שראש הממשלה אומר את זה. אנו מדברים על דעתך האישית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צר לי שאתה חושב שדעתי האישית מוכתבת מדף מסרים. זה ממש לא כך, ואם תבדוק תראה שדעתי האישית לא תואמת את עמדת הממשלה וגם לא היססתי להעביר ביקורת בלא מעט מקרים על מהלכים בתחום הזה שנראו לי מוטעים. הביקורת היא מהצד השני שלך. אני חושב שלא נעשתה מספיק עצימות, אני חושב שהיה צריך לנהוג אחרת לגמרי מבחינת היחס לאוכלוסייה אזרחית, מבחינת מצור וכו'. זו עמדתי. את הדיון הזה בינינו נוכל לנהל עוד ארוכות, אך אני לא חושב שזה נכון כרגע. אשמח לעשות זאת בלשכתי. תתאם איתה, כי פה אנחנו היום בדיונים על תוספת תקציבית של כ-30 מיליארד שקל שנחוצה כדי לממן את העלויות לא של העתידי אלא מה שהיה – מרכבות גדעון א' ושל המבצע באיראן.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
מטבע הדברים לא אכנס לדיון התקציבי ולאן הולכים הכספים- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה כסף שהולך למשרד הביטחון כולו.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
אם אתה מסוגל לפרוטוקול, לקראת ראש השנה, אם אתה מסוגל להסתכל למשפחות החטופים בעיניים, למשפחות השכולות ולאלה שחלילה כבר מסתובבים עם שלטים של הותר לפרסום ברצועה וזה רק עניין של זמן עד שחלילה יצטרפו למשפחות האלה, ולומר להן מילה של תקווה לקראת השנה החדשה. לא לספר מה קורה שם. אתה יושב בראש אחת הוועדות החשובות ביותר בכנסת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני בטוח שהשנה הזאת תהיה שנה טובה בהרבה מקודמתה. לא יודע לומר לך את זה בוודאות. לא חושב שאף אחד יכול, אבל מתפלל ומייחל שהשנה הזו תהיה שנה של הכרעה מוחלטת ברצועת עזה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כיבוש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על זה אני מדבר. בלי כיבוש אין הכרעה מוחלטת.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
כמובן מתוך שימת דגש חשובה מאין כמוה לחיי החטופים וחיי החיילים שייכנסו לשם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה היינו הך.
<< דובר_המשך >> ישראל שור: << דובר_המשך >>
אתה לא אומר את זה. אתה כל הזמן אומר הכרעה ועצימות ומלחמות, ונכריע את החמאס. אתה לא מתייחס לחיי החטופים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חושב שהתייחסתי אבל אם זה לא היה ברור – אני כל בוקר מתפלל לשלומם של החטופים ואני בטוח שהדרך שבה פועלים כרגע היא הטובה ביתר בין שלל אופציות לא מוצלחות כדי להביא כמה שיותר מהם הביתה. זו המציאות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זו מציאות הפוכה. הלחץ הצבאי הורג. עסקאות מביאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
העסקאות מגיעות כתוצאה מלחץ צבאי, וכאשר- -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שנתיים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
• - יש מחנה שלם שעסוק כל הזמן בדברור מסרים- -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני דובר החמאס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא אמרתי אתה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שנתיים אתם נלחמים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה לעשות? יודע מה היה צריך לעשות לדעתי? היה צריך לגמור את זה מזמן. פחות לדבר מזמן, פחות ללכת לעסקאות חלקיות מזמן. היה צריך לכבוש את הרצועה מזמן. זו דעתי.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מי שהביא את העסקאות החלקיות זה ראש ממשלת ישראל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
והוא יעמוד בסופו של דבר למבחן הציבור. יודע שיש זחיחות מסוימות או גבוהה במחנה שלך. אני חש אותה בשלוש השנים האחרונות. אתם באמת חושבים שאתם פה לעולם ועד. אתה רואה את זה גם אתמול – כאלה שאומרים להם לבוא לחקירה ולא באים לחקירה. אתם מורמים מעם. הזחיחות הזו קיימת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יודע כמה מהמחנה שלך שאמרו להם לבוא ולא באו? לקח להם הרבה זמן עד שבאו? לא רוצה לומר כי אין בזה שום תועלת. אנחנו לקראת ראש השנה כפי שאמר ישראל. בזמן הזה, אני חושב שמצווה לא להרבות מחלוקות איפה שלא חייבים. לכן כל העימותים האלה לא חושב שנכונים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה הבעת דעה. העם היהודי יודע להחליף דעות וזה מקור החוזקה שלו. לא כל דבר זה עימות. גם לומר לכם שמשך שנתיחם כל פעם יש סיסמה אחרת – עד הניצחון המוחלט, עושים כובעים, פסע מהניצחון, ציר פילדלפי, רפיח, בעזה, אי אפשר לחזור למלחמה אחרי עסקאות, כן אפשר לחזור למלחמה אחרי עסקאות, כן עסקה חלקית, לא עסקה חלקית – שנתיים. אני לא מבין כלום מהחיים שלי. אתם לא 30 שנה שולטים במדינה. שם הכול בצד. שנתיים אתם נלחמים וכל פעם יש משהו אחר. כל פעם. האדם הסביר שנוחת עכשיו ממאדים- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין אדם סביר. יודע שלשיטתכם היינו צריכים להיכנע לפני שנה וחצי.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לשיטתי לא היה צריך לשלם לחמאס 18 שנים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך אמר יאיר לפיד – אנחנו לא בנויים למלחמות ארוכות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זו תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. ראינו מה קורה לתפיסת הביטחון שלכם. אתם הייתם בשלטון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנשים שלכם שישבו שם, האנשים שלכם שישבו שם במשך שנים.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הממשלה מנובמבר 23'. אתם 30 שנה בשלטון. עדיין אתם כל פעם מאשימים אחרים. אין לתאר. אם נדבר על איראן, תפאר את קונספציית הביטחון של ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שמעת אותי מפאר? אל תהיה בטוח.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בטוח שתאפשר ובצדק, את מה שראש הממשלה וממשלת ישראל עשו עם איראן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אתה לוקח מ-7.10 איפה היינו, איפה אנחנו היום, ההובלה של ראש הממשלה מדברת בעד עצמה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הוי חיים גם לפני. אותם 20 חיים שעכשיו נמצאים ברצועה חיו לפני. אותם 48 אחים שלנו היו לפני. הדר גולדין, אורון שאול, שאם יש מישהו שצריך לבקש מהם סליחה במדינת ישראל זה מהמשפחות האלה. שלא הפכנו את המדינה כבר אז.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא חושב שצריך להפוך את המדינה על גופות. לא חושב שצריך לסכן חיילים על גופות.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ההפקרה היא הפקרה, וזה מיטוט מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חושב שזה הפקרה ללכת לחו"ל ולהוציא את דיבת ישראל. זו הפקרה. הפקרה לעמוד מעל במת הכנסת ולקרוא הפקרה. אני חושב שהפקרה כל ההתייחסות שלכם במשך של השנתיים האלה שאתם מנסים, של רבים במפלגה שלך שמדברים על זה כאילו יש מישהו שלא רוצה להחזיר את החטופים.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אף אחד לא אומר שאתם לא רוצים. אתם פחות רוצים. יותר חשוב לך ולמפלגה שלך ולממשלת ישראל כיבוש רצועת עזה מאשר החזרת החטופים. זו אמת שאתם לא אומרים. אומרים את זה בציטוטים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. זה שאתה מסתכל ככה על החור של הגרוש. אומר לך מה יותר בעיניי חשוב – הביטחון ארוך הטווח של מדינת ישראל, ולא רק בעיניי. הוא לא יכול לכלול ישות עוינת ששולטת ברצועת עזה. ניסינו את זה, וזה הביא את 7.10. לכן לשיטתי, לביטחון מדינת ישראל - על זה נפלו ונהרגו חיילים לכל אורך קיומה של מדינת ישראל, ולכן לעיתים ובטח מה שחווינו ב-7.10 מצדיק פעילות צבאית. הניסיון הזה לברוח מביא עלינו כל הזמן מלחמות נוספות.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מצרים למשל הייתה ישות עוינת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל לא מדינה. ומתי עשית איתה שלום? אחרי שהכית אותה שוק על ירך.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בניגוד לראש הממשלה, שאתמול עשה אירוע היסטורי ואמר שאנחנו ספרטה, הבן של ההיסטוריון שלא יודע איך ספרטה גמרה, שתיאר אחת לאחת את מה שקורה- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אמר שאנחנו צריכים להיות אתונה וסופר ספרטה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ספרטה בסוף קרסה בדיוק מהסיבות האלה. מעצמה אזורית, מלחמה מהמוצלחות שנראו, וקרסו לתוך עצמן. לא משנה. נגיע לזה עוד. במצרים, בירדן, בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל בסופו של דבר בכל סוף של מהלך צבאי מדינת ישראל הגיע לשלום, בדיוק כפי שדיברו על מצרים שהייתה ישות עוינת. בדיוק כמו סבבי המלחמות. אתם בעצמכם אומרים את זה. אתם כבר 30 שנה בשלטון. ולומר אוסלו – תשנה את אוסלו. כמו שאתם באתם לכנסת ושיניתם סריה שלמה של חוקים, מאוסלו להסכם Y, לכל ההסכמים, להסכם מול חיזבאללה, להסכם מול לבנון, להסכם מול הרצועה, שהחזרתם שטחים עכשיו לירדן עכשיו בנהריים. אתם עשיתם את זה. בסופו של כל מהלך צבאי יש המהלך המדיני ומזה אתם בורחים.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
חבר הכנסת מלביצקי, יש לי תחושה שמה שאתה אומר לפרוטוקול זה לא מה שאתה חושב. יש לי תחושה, שלא רק אתה כזה אלא שרבים מחברי הקואליציה חושבים אחרת, כי אני נפגש עם יושב-ראש ועדות ועם חברי כנסת ואני שומע דברים אחרים לגמרי לפרוטוקול ולא לפרוטוקול. אני שואל, האם זה נכון שהחשש לשלם בכיסא שלכם כי אני רואה איך מזיזים פה יושבי-ראש ועדה מכאן לכאן הוא נכון מול מטרות המלחמה האלה כפי שחבר הכנסת שירי מתאר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת שירי שייך ליש עתיד.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שייך לאימא ואבא שלי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פוליטית ליש עתיד.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
אני מדבר על עובדות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
העובדות כפי שהצגת אותן לא מקובלות עליי. אני חושב אחרת לגמרי. כך אני חושב באמת. לא פוחד לומד את עמדתי אף פעם ובפני אף אחד. יש פעמים כמו דעתי על קצינים בצבא שאני לא אגיד במיקרופון או בחדר פתוח אלא רק בפורומים סגורים. לא מדבר לעולם על קצינים בצבא.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא דיברת על הרמטכ"ל?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ציינתי עובדה לגביו. אמרתי שהביקורת שלי על משרד הביטחון. לא חושב שנכון פוליטיקאי ידבר על הרמטכ"ל. אם יש לנו ביקורת על הדרג הצבאי זה צריך להיות בפני משרד הביטחון ולא לדבר אף פעם על קצינים. זו המגבלה היחידה שאני מטיל על עצמי.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
אני לא מהמפלגה של נאור שירי אבל חושב שזו מפלגה פלורליסטית, מה שאי אפשר לומר על המפלגה שלכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה זכאי לדעתך. חייב לחזור לדיון. בבקשה.
<< דובר >> ישראל שור: << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הצעת פתיחה. אנו דנים על גירעון. אשמח לשמוע ממך שבחים, מחמאות ומילה טובה ליצחק עמית ולבג"ץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
השקעת. אתמול בג"ץ פסק בנושא הפנסיות הצבאיות. נגיע לדיון הכלכלי. שני דברים שאני רוצה לומר: אחד, דיברת הרבה על הבורסה. אתמול ראש ממשלת ספרטה, THIS IS SPARTA הוריד את מדדי הבורסה בכמעט 3%, 4% אבל גם הוא דיבר על הבורסה שזה קטע כי דיברנו על מסרים. אומר: תראו את הבורסה שלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
במקרה הזה אני חושב ששמעת את זה ממני לפני ששמעת את זה גם משר האוצר וגם מראש הממשלה. והם לא מקבלים מסרים ממני.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אצלכם המסרים דו סטריים. זה מתחיל תמיד בתיאוריית הבגידה של עדנה קרנבל בואכה טלי גוטליב, ואז אתה שומע את זה מהקונסול הכללי במיאמי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שמעת אותי מדבר על בגידה?
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אמרתי אתה? הפעם גם נקבתי בשמות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שמעת את החבר'ה שהיו פה אתמול. אמרתי שאני לא חושב שזה מה שהיה והם ביקרו אותי קשות.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה שנאמר פה גם על הטייסים אבל משפחות שכולות בסופו של דבר זכאיות לומר את שעל ליבן. אבל לומר שהטייסים הם בוגדים ורונן בר הוא בוגד- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אלה היו דברים קשים וצר לי שנאמרו אתמול. זה קורה לפעמים גם מהצד השני גם כן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להחזיר אותנו למציאות כי המועצה הישראלית פרסמה את מדד המחירים לצרכן, שעלה ב-0.7% לקראת החג, כ-15% עלה סל הקניות לחג, בהשוואה לשנה שעברה. אפשר גם לקחת שנים אחורה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. לדעתי זה יותר.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מדד המחירים לחודש 15%. התרבות עלתה ב-3%, תקשורת ב-1.6%, ירקות – 1.5, דיור – 1%, אורז – 5%, קפה – 4%, שוקולד 3%, ופלים – לא שאני אוכל - 2.5%, עוף – לא שאני אוכל - 2%, אבוקדו – 4%, תפוזים, שכירות עלתה ב-5.5. מוצרי ניקיון – הכול. ואז הוא מעלה אוטומטית. זה החיים האמיתיים. לא הבורסה .להפסיק לומר הבורסה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה שני דברים שונים.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה מדד אחד שאתה יכול לתת שערוך לגבי חוזק הכלכלה שאמון המשקיעים במשק הישראלי אבל בסופו של דבר הכול עולה. ואם ינון אזולאי ומפלגת ש"ס הייתה מקיימת כפי שביקשתי את ההסכם הקואליציוני והיו מחליפים את שר האוצר, יוקר המחיה במדינת ישראל היה מטופל בצורה שונה. אין קבינט של יוקר מחיה במדינת ישראל.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
3 פעמים התקיים הקבינט.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בלמעלה משנתיים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מסכים איתך שבנושא יוקר המחיה הנתונים מדברים בעד עצמם ואנו לא עושים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אפילו אין תוכנית. שיכנסו את הקבינט, יגידו: יש תוכנית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בדיון הראשון אמרתי את המילים האלה שאף אחד לא מטפל, שאנחנו בבעיה גדולה בנושא הזה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להקריא לך משהו: שלום וברכה, לאחר עיון בחשבון הבזק איני מבינה מדוע לא שולם חשבון נתב על סך 6.58 ₪. אין שום סיבה לא לשלם את זה כי זה מה שמפעיל את קו האינטרנט בבית. כך זה כבר שנים. כמו כן בסך כל החשבון חסרים עוד 6.27 שקלים. זה מייל שהופנה – מדובר על 6.5 שקלים, שהיו צריכים לחזור כחלק מהוצאות שהכנסת נותנת הוצאות לחברי הכנסת על נתב אינטרנט לשירותי תקשורת. נתנו. היום יש הסדר חדש. 6.5 שקלים יש התכתבות מיילים שהם דורשים מחשבות הכנסת להחזיר. על 6.5 שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מאי גולן לחשבות הכנסת. יכול להיות שמאי גולן צריכה לקבל את הכסף הזה אבל כשאתם מדברים על סגירת משרדים מה אתה תמיד אומר – לא רק אתה – זה לא יכסה את ה-30 מיליארד. אמר את זה גם יואב. זה לא הקייס הגדול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה נראות וזה חשוב.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל תסתכל איך על 6.5 שקלים עומדים לקבל את מה שמגיע להם. ואני לא מזלזל בזה. מי שצריך לקבל שיקבל עד האגורה האחרונה אבל תראה כמה חשיבות יש ל-6.5 שקלים וגם אנחנו בתפקידנו, כולם, גם בוועדת הכנסת, מזלזלים לפעמים בהרבה כספים ולא רואים בסגירת משרדים, בהתייעלות ממשלתית ערך עליון. מעולם לא יצאה הודעה לתקשורת: ועדת הכספים של כנסת ישראל דורשת לצמצם משרדי ממשלה. אפילו בשביל הפרוטוקול ההיסטורי שמישהו עוד 20 שנה יסתכל לאן הלכה כלכלת ישראל ואיך התפרקה בדיוק כמו ספרטה יגידו: ישבו חברים בוועדת הכספים גם מהאופוזיציה, גם מהקואליציה ואמרו לממשלה: את פשוט בזבזנית וכושלת.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
לגבי 6.5 שקלים, אולי כמו שאנו דנים פה באלפי – היא התכוונה לזה. תבדוק.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הקראה, בבקשה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
רביב דרוקר הביא את זה אתמול בחדר מלחמה. שלא יגידו שפרצתי לכנסת.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
אתחיל בהקראת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025-התשפ"ה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו בדיון על הפחתת הגירעון. אתמול הקראנו את הנוסח, סיימנו את הדיון. עלו כמה הערות ביחס לנוסח. שוחחתי אתמול עם נציגי אגף תקציבים בלשכה המשפטית במשרד האוצר, והכנסנו כמה תיקונים בנוסח שנמצא בפניכם. אקריא.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יואב, אני רק אומר, חלק מהערכות הסיכונים שהצגתם וטניה ישבה פה והציגה – זה היה השפעות הבאות על הייצוא, יחסים בין לאומיים, הסכמי סחר ומיסים. אני ביקשתי שתביאו לנו תרחישים של זה, וגם ינון ביקש תרחישים. מילא אני. בדיוק כפי שהצגתם תרחישים להמשך הלחימה. סופר לגיטימי שנקבל את זה. שנדע איך אתם נערכים. מה הבעיה? אתם גם בטוח נערכים לזה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שירה אמרה שיודעים שיש תקציבים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תרחישים לגבי הסיכונים מכל עולם הייבוא או הייצוא, הסכמי סחר – כן, אתם צריכים להיערך לזה. אל תציג לנו אפילו.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
יש סכומים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ודאי. לא יודע מה אתם מתכוונים בסכומים. אומר מה כן מתקיים. יודע שהכלכלן הראשי בעצמו וגם כאגף עסוקים מאוד בנושא ומוטרדים בנושא. יצאו לתהליך של בחינה מקצועית. הם לא כותבים את הנייר הזה תוך יום-יומיים. הם עכשיו עובדים על זה. כותבים על זה עבודה. מניח שכשיהיה תוצר הוא יפורסם. לא למגירה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר שנעשה בדיון בפתיחת המושב?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בשמחה.
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
לא יודע אם זה יסתיים עד אז.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
עוד חודש וחצי לא?
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
לא יכול להתחייב בשם הכלכלן הראשי ואם זה עבודה של שבועיים, חודש או חודשיים. הם לוקחים את הנושא הזה מאוד ברצינות. מבחינת תרחישים – האופן שבו זה משפיע על חוק התקציב הנוסף מה שאמרתי גם אתמול בהיבטי הצמיחה כבר עכשיו מוחלת פגיעה בייצוא, כפי שדייקת והצגת בפני הוועדה, וככל שהמהלכים הבין לאומיים יתגברו כך זה יתעצם. לעניין המכסים האמריקאיים שה הצעד הממשי הראשון, שכבר קיים- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שהוחלו כבר. 15%. לא 17. זה מטורף.
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
כיוון שזה לא הרבה חודשים מתוך השנה, וכיוון שהתחיל שיח כזה עוד לפני שזה הוחל, הרבה רכישות כבר הוקדמו, אנו מאמינים שמבחינת הצמיחה זה לא יהיה מאוד דרמטי השנה אך זה יהיה דרמטי, כי אם נישאר במצב כזה גם השוק האמריקאי ובוודאי אם זה מהלכים דומים או מהלכים של ביטול הסכמים וכו', זה יכול להיות דרמטי בעתיד.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה אירוע שמתרחש עלינו כבר עכשיו – זה קרן הון סיכון הנורבגית שהוציאה את ההשקעות שלה. יש פה אירועים שהם כאילו לא מתומחרים. בסוף אנחנו אנשים יחסית חסרי הבנה. אני, לא אנחנו. יש פה אנשים שמבינים הרבה יותר ממני. מנסה גם לעצמי וגם לציבור מסוים לגרום להבין כמה זה עולה לנו? מה הסיכון פה?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בסופו של דבר מישהו משלם על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל יש לזה צד שני – כמה שאתה מדבר על זה שאוי ואבוי מה עושים לנו ואוי ואבוי, זה כשלעצמו מעלה את המחיר.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
בסדר, אבל אתה לא יכול לא לדבר על זה. אם אתה שקוף, הכול בסדר, אבל אם אני צריך כל פעם לבוא ולסחוט את המידע ודאי שאתה צודק. יש דברים שקיימים. רק רוצה לדעת על מה זה. לא מבקש משהו מוסתר. זה לא משהו ביטחוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קרן הון סיכון נורבגית זה משהו אחר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל היא כבר הוציאה את זה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אם אתה כבר נמצא בחוץ, נבין על מה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבדתי בעוונותיי במשרד האוצר, לא הרבה זמן - באגף תשתיות שהיה, כשישראל כץ היה שר האוצר. ראיתי איך אגף תקציבים עובד. זה האנשים האחרונים שמתעלמים מסיכונים ומנסים להצניע אותם. ההפך. והם עובדים תמיד מתוך נקודת מוצא סופר שמרנית.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אין לי ספק שהם נערכים. זה התפקיד שלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני משוכנע שהם לוקחים בחשבון את כל הדברים האלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא אמרתי שלא. אמרתי שמונעים מאתנו מידע. בטוח שהם עושים את זה. לא רוצה לומר: לא רוצה לדבר על המכסים או כעל ההשפעה על היחסים הבין לאומיים בהקשר הכלכלי כי אולי זה יהיה קטליזטור. תעשה החלפת מקומות. אני אציב סיכונים ואומר לך: בוא לא נדבר על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מבין את עמדתך.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
עכשיו אני מבין למה במשרד האוצר, במסדרונות אומרים יש יושב-ראש ועדת כספים אחד משלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נראה לי שאומרים בדיוק הפוך.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
חשוב לי להגיב לסיפור של קרן הון הסיכון הנורבגית. אנחנו לחלוטין לא מסתירים מידע.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא להסתיר מידע. יש שאלת שנשאלות, אפילו לפני זה צריכה להיות שקיפות. לפעמים הרגשה כמו עם התקציב של מלחמה. יש תקציב. יש תרחישים. אנחנו יודעים את זה. אמרתם לנו שבוע שעבר שאין תקציב, לא יודעים הערכה תקציבית.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
אני לא האיש שנמצא במגעים עם מערכת הביטחון. אני חושב ש - והדבר גם בא לידי ביטוי בעבודה במסירת המידע בעבודה המשותפת – יש קושי בסגירת הנתונים, יש קושי בבירור התרחישים. אני חושב שהדברים הללו מובנים מאליהם. אני לא הדובר הכי טוב בנושא. אני חושב שהנציגים שלנו שדנו בדבר הזה והציגו בפניכם אמרו את כל האמת שניתן לומר אותה בפורום הנוכחי. לא חושב שנכון לומר שאנו מסתירים מידע.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה זה כל האמת? לומר שאין הערכה תקציבית זה כל האמת?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כשאתה רוצה לומר יש הערכה תקציבית, אתה נותן הערכה תקציבית של הממשלה. אתה לא מתכוון הערכה תקציבית של האוצר. זה לא הנושא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כשצה"ל מגיש תוכנית הוא מגיש עם הערכה תקציבית. זה מה שביקשתי לדעת. יש תרחיש א', ב' וג'. זה מה שביקשתי לדעת.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
חבר הכנסת ינון אזולאי יודע היטב – וגם הדבר נאמר פה כדוגמה, אז אני יכול להשתמש בה – שהיו מחלוקות משמעותיות לגבי הסכומים שמופיעים פה. איך היית אומר לנו להציג את המידע, שמשוקף פה בחוק לפני שהיו הסכמות עליו?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הייתי אומר לך שמשרד הביטחון בתרחיש א' מחשב אותו כ-20 מיליארד, בתרחיש ב' כ-40, בתרחיש ג' כ-60 – סתם זרקתי מספרים - ואנו כמשרד האוצר חושבים שלא נכון כפי שאמר שר האוצר כי הכסף הזה כבר משולם, היה נכלל ולא צריך להוסיף עליו. המקסימום להוסיף עליו – 10 מיליארד. קיבלתי. הייתי אומר לך: אני מאמין שתעברו את 10 מיליארד, ואת ה-60 מיליארד גם לא יקבלו. איפשהו שם. זה מה שהייתי חושב. והייתי שואל אותך: אם תסגרו על 30 מיליארד, האם נצטרך להביא תקציב חדש? ואז היית אומר: הרוב אמור להיות לשנת הכספים הבאה ולכן לא נצטרך לפתוח את התקציב.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
אשמח לענות. אומר במילה כדי שלא נשאיר את זה כך. אני חושב שדברים שהם עדיין בדיונים פנים משרדיים או בין משרדיים ולא סגורים זה בגדר שיח ממשלתי שעוד לא בשל להביאו כמידע עבור הכנסת. כרגע זה לא מידע. כרגע זה סברות ותזות שלא לומר עמדות.
אשמח להתייחס לחבר הכנסת נאור שירי. קודם כל, יש הבחנה משמעותית בין ייצוא כשלעצמו להשקעות. כמובן הדברים מחוברים אך באופן שבו באים לידי ביטוי בתוצר גם ברמה הטכנית של חישוב התוצר וגם ברמה המהותית – שונים. לגבי ייצוא, ודאי שהטלת מכסים על ייצוא ישראלי והטלת סנקציות אחרות על ייצוא ישראלי, בין אם זה סנקציות גיאוגרפיות או סנקציות שאומרים לנו דווקא ישראל , ובין אם זה לבטל אתנו הסכמים או להקפיא דברים - ודאי שזה משפיע על הייצוא ואנו רוצים להיות משק שפתוח לעולם, מייצא הרבה. אנחנו חושבים שזה תומך את הכלכלה.
לגבי השקעות, גם פה, אם אנו רוצים להיות מדינה עם שוק מפותח, מתקדם ומודרני, אנו חייבים להיות עם גישה רחבה להשקעות מחו"ל. כשהם מסתכלים על הנתונים או על המגמה בהשקעות מחו"ל, המגמה דווקא מפתיעה לטובה בתקופה הזו של השנה בהתחשב בזה שאנו עדיין במלחמה. אנו רואים שיש הרבה מאוד השקעות שנכנסות לארץ גם של חברות שכבר נוכחות פה – חברות שמרחיבות את הנוכחות שלהן וגם גישה של חברות ישראליות לשווקים בחו"ל. נכון שלא היינו רוצים לראות משקיעים אומרים: אנו לא מעוניינים ברכישת נכסים ישראליים כי הם ישראליים או כי הם במקום מסוים בארץ – זה רע למשק אבל לא נכון לצייר את זה באותו אופן שבו מכסים ופגיעות בייצוא כי הנזק פחות ישיר. כרגע לא נראה שבאגרגט אנחנו במצב רע מבחינת המצב שלנו להשקעות חיצוניות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
נאור התחיל – אולי לא ספציפית לתקציב הזה אבל כל דבר משליך על התקציב. אתה מכיר תוכנית, איך אנחנו יוצרים מהסיפור של יוקר המחיה? יש תוכניות באוצר? כי זה לא הולך. זה הדבר היחיד שיש כרגע, זה האטה בשוק הדיור עם ירידה קלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין ירידה. יש הקפאת עסקאות.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
יש מקומות מסוימים של אחוז, אחוז וחצי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם תהיה פה ירידה המצב שלנו יהיה קטסטרופלי. הבנקים יעשו חרקירי על הרבה מאוד אנשים.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
גם כך הם עושים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ברמה הכלכלית יש שני מענים שברמה המקרו כלכלית-
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש לך פרויקט בנייה, ממונף בין 80% ל-90%. כשיש לך ירידה, אתה מוכר דירה במחיר פחות – אומרים: אין בעיה. תביא 2, 3 שקל לביטחונות, תגדיל לי. לרובם אין להביא, בטח לא עכשיו. הדרך חייבת להיות, הדרך חייבת להיות – זה לא משהו – מה שקורה עכשיו לדעתי הכי גרוע. עכשיו נותנים לגלגל- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מי נתן את ה-80-20?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנקים. תראה מה קרה בארצות הברית. יודע מה ההבדל פה? להבדיל מארצות הברית אין לך נומריקורס. פה ברגע שאתה חתום זה גם הבית שלך. בארצות הברית אתה על הפרויקט ואחר כך אי אפשר לגעת לך. זה ההבדלים הגדולים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אם הבנק אומר: אני מאפשר את כל אירוע בועת ה-80-20 ומאפשר לקבלן להמשיך למנף את עצמו- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרבה אנשים קנו דירה ב-150,000 שקל שהביאו מהבית וצריכים להשלים את השאר צמוד מדד וכו' שטס למעלה בינתיים- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה כבר מתחיל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן. והם ימכרו את זה לפני באיזה רווח. היום הם בבעיה כי הם לא יכולים למכור ברווח.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שים לב שמשרד האוצר לא כתב על זה מילה בסיכומים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא יודע אם אתה זוכר את הדיונים בתקציב האחרון. הייתה לי ביקורת גדולה על ההתייחסות לשוק הנדל"ן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הנדל"ן היחיד שכתבתם כסיכון זה השקעות נדל"ן מחו"ל.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
לא, דווקא כתוב נדל"ן ואז אפילו נשאלה שאלה על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מעבר לכל המשבר של העובדים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ברמה המקרו כלכלית – מה מניע אינפלציה – בעיקר ביקוש. יש אפקטים של צד ההיצע. בעולמות ההיצע יש סיפור המילואים שמהווים מגבלת היצע אבל לא חושב שהאינפלציה בישראל נוגעת מסיפור ההיצע אלא יותר מעולמות הביקוש, וביקוש שמניע אינפלציה, ניתן לרסנו בשני אופנים: אחד, ביקוש ציבורי, רכיב משמעותי מאוד מסך התוצר. בערך 30% מהתוצר – קצת פחות - זה הוצאות ממשלתיות והאופן שבו מאיצים אינפלציה – להגדיל גירעון, והאופן שבו מרסנים אינפלציה זה להקטין גירעון, בין אם זה על ידי העלאות מס, על ידי צמצום הוצאה. כך מרסנים את הביקורים. העלאות מס זה מרסן את הביקוש הפרטי. האופן השני – מדיניות הומניטרית – באחריות בנק ישראל. אנחנו לא מקבלים שם החלטות, לא פוגעים בעצמאות שלהם. בגדול המדיניות ההומניטרית – רואים שבנק ישראל מנסה לרסן את האינפלציה על ידי שמשאיר את הריביות במצב סטטי יחסית, לדעתי כבר שנה וחצי לפחות לא הוריד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא עוזר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
עוזר לבנקים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
עוזר במובן הזה שלא הוריד. בשאר העולם אנו רואים שיש ירידה של האינפלציה בצורה יותר מהירה ולכן בנקים מרכזיים- -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שנה וחצי שאין תזוזה בריבית שהיא גבוהה – מה קרה לאינפלציה?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כיוון שהאינפלציה לא ירדה, לא ניתן להוריד את הריבית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז למה שר האוצר דורש להוריד את הריבית?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כלומר חלק מהצעדים שבנק ישראל עושה לצורך העניין כדי להוריד אינפלציה. נכון?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
בנק ישראל כדי להוריד אינפלציה צריך להעלות את הריבית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הריבית כרגע גבוהה. לא יורדת. כלומר לפי דבריך שיעלה עוד את הריבית. ההסתכלות שלך האישית. אני פתחתי בנק, תגיד לי מה לעשות. לא לבנק ישראל.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
במאזן השיקולים שלו הבנק גם לוקח בחשבון השלכות של הריבית על הצמיחה אבל כשמסתכלים על האינפלציה כשלעצמה, ודאי נראה שבנק ישראל מוטרד מזה שהריבית בארץ לא יורדת בקצב של שאר המדינות במערב, וזה משפיע על השיקולים שלו, אני מניח, שכשדן בהורדות ריבית אפשריות. זה ברמת הריבית. ברמה הפיסקלית, שזה כן תחום אחריותנו אני חושב שהממשלה נוקטת בגישה של לנסות כמה שיותר לצמצם את הגירעון, ובוודאי שהגירעונות הגבוהים של השנים האחרונות פוגעים באינפלציה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אנו פה וקצת מבינים בתקציב המדינה, צופים בנו עכשיו - ערוץ הכנסת הוא אחד הערוצים הכי נצפים. אותם צופים בבית שואלים שאלות. הוא בא לחג, הוא הביא רשימה, יוקר המחיה, הולך למכולת, הביא רשימה, בתחילת הדיון - דברים שעלו ב-3%, 4%, מאמין שיש יותר. האם יש לכם תוכנית, משהו שאנחנו רואים איך אותו אחד – לראש השנה כבר לא תספיקו, לפחות לסוכות שיוכל לקבל ירידה במחירים?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין שום תוכנית שתעשה ירידה במחירים מראש השנה לסוכות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז לראש השנה הבא.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
יש הרבה דברים, בטח בעולם הכלכלי אבל בטח גם בכללי. בסוף הביטויים על פני השטח של עליות המחירים במוצר כזה או אחר, התמונה המצרפית מונעת מעובדות כלכליות יותר רחבות, שהן מה שאני התייחסתי אליו, אז כל העליות המחירים האלה נשענות על זה שהביקוש בישראל חזק מאוד. אומר דוקא לשלילה - בגדול זה דבר טוב. אומר שאנשים ממשיכים לקנות. אבל ביקוש מצרפי גבוה תומך באינפלציה, וכשאנחנו כמדינה מתעדפים מפונים ומתעדפים מילואימניקים, וכמובן אלה דברים בפרורגטיבה של הממשלה ולדעתי גם בקונצנזוס הציבורי, העובדה היא שיש לאנשים יותר כסף בכיס והם מוציאים אותו וזה מייצר אינפלציה. איך התחילה האינפלציה העולמית אגב – בתקופת הקורונה – אני מדבר על אמריקה כי שם זה היה המוקד ומשם התפשט, אצלנו היה במידה יותר מרוסנת, אבל גם אצלנו זה קרה – באמריקה מצד אחד, ההיצע הצטמצם. מצד שני, הביקושים גדלו מאוד כי הממשלה הכניסה את היד לכיס ושפכה אותו בצורה מאוד ישירה, הביאה כסף לאזרחים. אנשים לא הוציאו את כל הכסף הזה, הכסף נצבר ואנשים הרגישו שהמצב הכלכלי שלהם השתפר. סגרו מינוסים, סגרו הלוואות, צברו חיסכון רב, וכעבור שנה שנתיים הביקוש הזה פרץ לשוק. אז גם כשההיצע השתפר ומגבלות ההיצע של הקורונה הוסרו ב-22' במהלך השנה אנו רואים שהאינפלציה עדיין שרדה הרבה זמן עד שהריביות בשוק עלו במידה מספיקה כדי שהאינפלציה תרד. וכשהמענקים של הקורונה נגמרו וכשהריבית הגבוהה שהייתה באמריקה, באירופה, באנגליה וכו' הייתה לה מספיק זמן להשפיע, האינפלציה שם ירדה לאזור 2% באירופה, ירדה מתחת ל-3% לדעתי לאחרונה. אנו רואים שם את המגמות. שם האינפלציה הייתה 10%, 11%, 9%. הרבה יותר מאשר אצלנו בשיא שהיה 5.5.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אתה אומר: כל הטוב לאזרח לשעתו.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
הרבה דברים שנראים טוב ביום שאתה מקבל אותם, אחרי זה אתה צריך לשלם את זה. כל אדם חכם יודע את זה בדברים אחרים וזה נכון גם בכלכלה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
הדבר היחיד שירד – מנגו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא. אננס.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
התחלו לחלק חינם בבית אריזה בקריית שמונה, כמויות.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
באננס – הקרדיט לא לי אלא לאחרים אבל הממשלה בשעתה קידמה צעדים שאפשרו את הייבוא של האננס וזה שיפר לדעתי את המחירים.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
דפקתם את המרוקאים. העגבניות עלו.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ככל שהמגבלות על העגבניות מטורקיה הם שהשפיעו על מחיר העגבניות אפשר גם את זה לרשום בתור אחד הנזקים של פגיעה- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתם יודעים מי עשה את הכסף הגדול ביותר בתקופה הזו? הבנקים. רק על הריבית, אתה יושב בבית, 20 מיליארד שקל רווח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנתי שחושבים את החוק שהיה שנה של היטל או לא יודע איך קראתם לזה, תוספת, על הכסף של הריבית של הבנקים, היינו אמורים לעשות על זה דיון השבוע אבל זה לא הסתייע כי שר האוצר הגיע אז נדחה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ברח כמו שפן צוקים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למה לא מתנהלים ביותר אגרסיביות כלפי הבנקים בתחום הזה? אין להם היום תמריץ לא לגבות הרבה ריבית. ההפך.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
אענה בשלושה רכיבים. הראשון, בשנת 23' הבאנו לכאן תיקון לחוק, הצעת חוק, שמטילה מס מיוחד על הבנקים, והדיונים פה היו לא אומר ממצים אך ארוכים ומעמיקים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בסופו של דבר נקבע שלא מדובר במס. חידוד חשוב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הגיע הזמן לפתוח את זה.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
הייתה פה התחייבות של הממשלה – הממשלה נתנה פה התחייבות במסגרת הדיונים האלה, לעניין המשך המדיניות הזו שזה צעד זמני.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מתי היה הצ'ופר? 25', 26?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
לדעתי 23', 24'.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כלומר 26' אנחנו פתוחים להצעות.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
חשוב לומר, הרגל השנייה של תשובתי אליך, היושב-ראש, עמדת משרד האוצר, וזה משתקף בכמעט כל חוק הסדרים שאנו מביאים לפה לצד חוק תקציב היא מאוד אגרסיבית ביחס להרחבת התחרות ביו הבנקים ובין הבנקים לבין גורמים שהם לא בנקים או עשויים להיות בנקים בעתיד מתוך תפיסה כלכלית מגובה ברקע תיאורטי משמעותי שהתחרות היא זו שתייצר את המצב שבו לבנקים כן יהיה תמריץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנו רואים שזה נכשל פעם אחר פעם.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
אני חושב שהרבה מהצעדים לא נכשלו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה שקורה כיום עם הבנקים במדינת ישאל – אתה חושב שיש תחרות אמיתית? אין.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
זה שמשרד האוצר שם פה פוקוס גדול מאוד על ייצור התחרות- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יצא לי להיפגש לא מזמן עם קבוצת פילנתרופים יהודים מחו"ל שתורמים פה ביחד בשנה כ-300 מיליון דולר, הקבוצה שלהם. הם אומרים שביום שיהיה פה בנק שאפשר לעבוד איתו בסטנדרטים שהם רגילים לעבוד, יהיה פה עולם אחר. הם אומרים שהם מזהים שאחד הדברים שהכי פוגעים ופוגמים בכל היכולות האלה זה הבנקים במדינת ישראל. אני לא חושב שיש תחרות כמו שאין לך תחרות בהרבה נושאים אחרים שמתנהלים, תחרות אמיתית. לא ברשתות השיווק כל כך כו'. אשליה של תחרות אבל אין באמת תחרות. זה שיש לי עוף בשקל באיזה מקום זה לא באמת תחרות. תחרות זה כמה אחוזים לוקחים לי על הסל כולו, ועגבנייה זעוזבת את החקלאי ב-30 אגורות ושאני משלם עליה 4.90 במקרה הטוב, יש פה בעיה. סתם זרקתי. זה 6.90 היום.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למעלה מעשרה שקלים כיום עגבניות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני זוכר 6.90. אני גרוש, חצי מהזמן הילדים אצלי. אני פעמיים בשבוע בסופר. רמי לוי 4.90. שופרסל 8.90.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש 9.90. נע בין 6.5 שקלים- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רמי לוי 4.90.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תלחץ על לרכוש, תראה איך מעלה לך.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בסופרים זה בסדר – שילמת על העגבנייה יותר זול והטישיו במחיר לא יודע מה. אגב אני קונה בשוק.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
במהלך הדיון הקודם- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה עם מכון ויצמן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה עם מכון שמשון? זה מערכון של הגשש.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא הולך לסיור לראות מה קורה במכון ויצמן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. אל"ף לא הזמינו אותי לשם. אם מישהו היה מזמין אותי, הייתי הולך כמו כשמזמינים אותי לכל מקום אחר – אני הולך.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מכון ויצמן זה דבר שישראל מתגאה בו. זה הופצץ. יש שם מחקרים שהלכו לאיבוד. איך מדינת ישראל לא התעוררה לאירוע הזה? איך ייתכן שעוד לא הייתה החלטת ממשלה על זה? איך יתכן שלאף אחד לא אכפת?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אדאג שיתקשרו אליך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סורוקה ביקשו ממני לבוא – יום אחרי הייתי שם.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מתי הייתה החלטת ממשלה על סורוקה? כמה כסף הקצו?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בעניין של סורוקה אני מעורב על צוואר. שאסביר לך מה קורה שם?
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רוצה לדעת מתי יבוא הכסף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אסביר. אין בעיה של כסף. אתמול הסברתי ליסמין – עכשיו לכך. יש שם כמה אירועים. ראשית, כל נושא הציוד של התרופות והציוד השוטף שנפגע. הועמדה קרן זמנית, לפני שגמרו את החישוב של 50 מיליון שקל, על ידי מס רכוש. נכון לשבוע שעבר בית החולים היה רחוק מאוד מלנצל עד הסוף את הקרן הזו ונאמר לי על ידי מס רכוש שאם יצטרכו להעמיד עוד 50, זה יעמוד מייד- -
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין מיטות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תני לי לסיים. קודם כל מבחינת הצטיידות ולדברים שצריך מייד אין בעיה. מבחינת המבנה שניזוק, ראיתי את המבנה שניזוק. יש מחלוקת קונסטרוקרטיבית בין הקונסטרוקטור של בית החולים שהגיש חוות דעת שאומרת שצריך להרוס את המבנה כולו, לבין הקונסטרוקטור של מס רכוש שאמר שאפשר להסתפק בשיפוץ 3 הקומות שנפגעו. הצדדים החליטו ללכת לקונסטרוקטור שמאוד ידוע ומוכר – ברח לי שמו אבל נחשב לאבא של כל הקונסטרוקטורים בארץ. היה שם, בדק, ומחכים לחוות דעתו. כשהיא תהיה מוכנה, כשהיא תוגש, על בסיס הזה יחליטו מה עושים עם הבניין הזה. שם אין בעיה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עוד כמה זמן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
היה אמור להיות לפני שבועיים וחוות הדעת מתעכבת. הדבר הזה גם לגביו אין בעיית כסף. זה מס רכוש ישלם עד הסוף. הבעיה הכספית נעוצה ברצון של בית החולים סוג של לנצל את האירוע הזה כדי להתרחב ולגדול ולסגור פעמים שיש מול בתי חולים אחרים, בין היתר הוא כבר מסתכל על שיבא באר שבע שאמור לקום שם, ורוצה לשפר עמדות מולו. לכן הוא רוצה לבנות במבנה נוסף - לא במבנה שנפגע – עוד 3 קומות של מחלקות ורוצה להקים את מגדל התקומה, ששם זה אמור להיות מגדל חדש של 12, 15 קומות, שהליבה שלו ממוגנת, לא כמו המבנים שנמצאים שם היום שהם משנות ה-60, חלקם משנות ה-50 ואמור להיות הבניין המרכזי שבו יהיו רוב המחלקות. עלות הבניין הזה מוערכת בסביבות 1, 1.2 מיליארד שקל, כאשר מה שמדברים עליו עם משרד הבריאות, משרד האוצר והנהלת בית החולים, שהמדינה תביא בסביבות שליש, קופת חולים תביא שליש, והשליש השלישי תדאג הנהלת בית החולים באמצעות פילנתרופיה. יש בעיה עם קופת חולים שמסרבת להשתתף בעלות הזו לחלוטין, והעובדה שהם עוד לא הגישו תוכנית סופית איך הם רוצים שזה יהיה. הייתה פגישה של הנהלת בית החולים עם שר האוצר ושר הבריאות במשרד האוצר לפני שבועיים. הם קיבלו משימות, הנהלת בית החולים להגיש מבחינת תוכניות וקידום הדברים וזה מתקדם. אני ביקשתי אחרי שהזמינו אותי להיות מעורב, מערבים אותי גם אנשי מס רכוש וגם אנשי משרד האוצר - אני מדבר עם מנהל בית החולים פעם בשבועיים, מתעדכן מה קורה איתו. זה המצב. אין בעיה בסורוקה של אין תקציב. הבעיה בסורוקה היא שלא החליטו איך פותרים את המבנה שניזוק.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נניח שעוד שבוע תהיה חוות דעת של קונסטרוקטור על, בעזרת השם. יש לך הקצאת תקציבים לאירוע הזה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הקרן של מס רכוש אמורה לדאוג לסיפור הזה, לעלות הפגיעה. עלות הפגיעה מכוסה. העניין הגדול הוא הרצון של בית החולים לעשות דברים נוספים באותה הזדמנות שהוא רצון מוצדק כי גם טרם הפגיעה היו בבית החולים פערים- -
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תראה אותו לעומת שיבא. יש להם רפואה מעולה עם ציוד של שנות ה-50.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מסכים אבל זה גם היה טרום הפגיעה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אם כבר עושים שיפוץ- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא שאם עושים שיפוץ כמו אצלך ואצלי בבית שאם מחליפים את הריצוף בסלון, מחליפים גם בשירותים. פה השיפוץ שהם רוצים הוא לשפץ את הדירה ולקנות בניין ליד.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
העניין הוא שמדינת ישראל המתקדמת כרגע – לא יודעת מה יהיה - לא יכולה להרשות לעצמה שזה יהיה בית החולים בדרום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין מחלוקת על זה. לכן מקימים עוד בית חולים.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך
כל זה ואתם עדיין ממשיכים במלחמה, ויהיו חלילה עוד פצועים, ואתה צריך לתת מענה לכולם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה נכון.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל לא קורה כלום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא נכון. הסברתי לך שאין בעיה תקציבית.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש למס רכוש בלתי מוגבל?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין פה שריון. קרן מס רכוש קיימת. שם יהיה בסביבות כמה מאות מיליונים. שם אין בעיה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם הכסף שאנו מעבירים עכשיו חלקו ילך לקרן מס רכוש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא יודע. מה שאנו מעבירים עכשיו הולך למס רכוש?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ביטוח לאומי זה הוצאות מתוקף נפגעי איבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בקיצור קארין, האירוע הזה מטופל.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
עד אז נהיה עם משק סגור, לא יהיה כסף. יש גבול לכל תעלול. ואף אחד לא אומר כלום? זהו? משק סגור, נגמר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צריך לגדל. זה העניין. יש לך שטחים לגדל. אין לך בעיה לגדל.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אף אחד לא אומר: רגע, יש בעיה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין בעיה. ברור שזה לא טוב. טוב שראש הממשלה אומר את מה שברור לחלוטין לכל מי שעיניו בראשו שמתרחש ועתיד להתרחש - אירופה אבודה. היא נכבשה לחלוטין על ידי המהפכה הירוקה. היא תהיה יותר ויותר עוינת למדינת ישראל ומי שלא רואה את זה חי באשליות. הייתי עם יושב-ראש הכנסת בצרפת ובגרמניה. ראיתי בדיוק מה הולך שם. נפגשנו עם ראש הממשלה הקודם שאמר לנו בגילוי לב שארצו הפסידה את המלחמה נגד האיסלם הרדיקלי וזה לא שאלה של אם אלא של מתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה קשור? לנתק קשרים?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא אומר לנתק קשרים רק צריך להיות ריאליים ולהבין לאן זה הולך.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתם לא יודעים לאן זה הולך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו יודעים בדיוק לאן זה הולך. רק אנחנו לא מוכנים להתפרק מכל נכסינו ולהרים דגל לבן. אבל בזה סיימנו את הדיון. מה שחשוב היום זה להתקדם בחוק.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
איזה תקציב יעזור לך אם תהיה מבודד מהעולם?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
התיקון הראשון הוא בסעיף 1 שמתקן את סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית כך שבמקום 4.7% לא יבוא 5% כי זה לא משקף באמת את שיעור הגירעון אלא 5.2%, כלומר בפסקה (20) יהיה: בשנת התקציב 2025 באופן שלא יעלה על 5.2%.
בסעיף 2 שמתקן את סעיף 22 לחוק הפחתת הגירעון, תוכלו לראות בעקוב אחר השינויים את התיקונים בפסקה (2). זה תיקון טכני שעלה מדיון אתמול. לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות ולמטרה זו בלבד בשיעור נוסף על האישור האמור, בפסקאות (1) ו-(2) – לא רק בפסקה (1). השיעור הנוסף הוא יכול להיבנות אחד על השני כלומר 13.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית כפי שנקבע בפסקה (1) ועוד 0.8% כפי שנקבע בפסקה (2), ואז פסקה (3), פסקה (4) ולכן יש תיקון בפסקה (4), מקביל, כך שזה יהיה נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) עד (3).
בנוסף בהתאם לדיון הקודם הוספנו תיקון שמבטל את סעיף קטן (ד), הקראתי אותו אתמול. התיקון הזה נדרש כדי שלא ייווצר מצב שבו אפשר יהיה לפרש כך שה-0.2% יהיה בנוסף ל-5.2% כלומר תיקנו את ה- 5.2% כדי שישקפו את הגירעון האמיתי, והורדנו את הפסקה של 0.2% שלא תיוסף נוסף על האמור בסעיף 5.
במהלך הדיון הקודם ביקשתי גם ממשרד האוצר לבדוק, האם יש אפשרות או צורך להתייחס למערכה מול איראן בדומה לדרך שבה זה נכתב כבר בחוק הפחתת הגירעון, בהתייחס למועד שבו הובא בפני ועדת החוץ וביטחון. רוצה להתייחס?
<< אורח >> שקד כסלו: << אורח >>
עשינו בדיקה וראינו שלמועד עצמו שבו התקבלה החלטת הקבינט וגם למועד של ועדת החוץ והביטחון לא הייתה התייחסות עד כה בחקיקה, היה באחד התקש"חים אך גם שם מועד לא מדויק. אנו חשבנו שכדי לא ליצור תקלה נכון יותר להתייחס לתקופה שבה הייתה המערכה מול איראן אך לא למועדים כי זה עלול להתנגש במועדים שקבועים ממילא בסעיף הקיים ולכן אנו מציעים להשאיר את זה כך.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז נשאיר את זה כך. מבחינת תחילת החוק?
<< אורח >> שקד כסלו: << אורח >>
תחילת השנה, כמו תמיד.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו בהפחתת הגירעון. מיום פרסומו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
גם ככה זה רטרואקטיבי. הכסף יצא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אנחנו לא מדברים על התקציב. הפחתת הגירעון. את הגירעון אתה מעמיק עכשיו, במועד הזה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הגירעון כבר עמוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על הגירעון נקיים הצבעות מחר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הסתייגויות, כן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה מופיע בסדר-היום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עכשיו להצעת חוק התקציב. שינויים בתקציב לבקשת אגף תקציבים דוחים ל-13:00. בבקשה.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025. בחוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 – להלן: החוק העיקרי - בסעיף 2(א), במקום "755,906,699,000" יבוא "786,755,699,000",
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זה תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
נכון. במקום "547,406,561,000" יבוא "578,837,501,000" ובמקום "208,500,138,000" יבוא "207,918,198".
אסביר. כפי שאמרת, התיקון הראשון נוגע לסך ההוצאה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
משקף את הפער של 30.8 מיליארד שאתם מבקשים עכשיו.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
נכון. שני התיקונים הבאים מתייחסים לחלוקה בין תקציב רגיל ותקציב פיתוח. יש צורך לפרט? מכירים את החלוקה הזו?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תפרט.
<< דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >>
תקציב רגיל מתייחס לתקציבים השוטפים של המשרדים והוא מאגד כל מיני סעיפים תקציביים שמתייחסים לפעילות השוטפת, בעוד שתקציב הפיתוח זה עיבוד של כמה סעיפים תקציביים שמתייחסים לפעילות פיתוח או השקעה של משרדים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
וכן של החזרי חוב.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
בהתאם אנו פורטים את התוספת גם לחלוקות שלה.
2. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי – (1) ביחס למשרד הביטחון (מסומן 15) - תחת העמודה "הוצאה", במקום "109,827,371" יבוא "135,702,876", במקום "44,253,875" יבוא "50,606,691".
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כיוון שהמספרים בטבלה הם לכתחילה באלפי ₪, אומנם הסכומים הם במיליארדים, מה שאומר מיליון אבל כדי לא להוסיף אפסים בטעות. שהיועצת תגיד לי איך להקריא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כמו שהוא רשום.
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
כל המספרים בטבלה הם באלפי ₪, ולכן מה אומר יגיד מיליון הוא מיליארד וכן הלאה.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
במקום "32,663,185" יבוא "39,016,001", במקום "54,977,494" יבוא "74,500,183" ובמקום "54,950,494" יבוא "74,473,183";
בתוספת הראשונה אנו פורטים כל סעיף לתוכניות השונות שלו, ועל כן אנו פורטים פה את השינוי בתוכניות השונות שבסעיף 15, סעיף משרד הביטחון. נעבור על זה בזריזות. בתוכנית – החומרים לפניכם לדעתי - של הוצאות כוח אדם יש גידול מ-32 מיליון ל-39 – שנייה, אעלה למעלה לתחום כוח אדם שזה הגידול הראשון שאנו מתייחסים אליו מ-44 מיליון באלפי שקלים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תתייחסו במיליארד. תקריא עכשיו ברצף.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
ארבע הפסקאות הקרובות בתיקון החוק מתקנות את העמודים של המספרים לפי תוכנית עבור ארבעת הסעיפים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
טוב שאמרת עמודים. הערה טכנית – בחוקים קודמים קראנו לזה טורים. למה עכשיו קראתם לזה עמודים?
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
טורי תקציב מתייחסים לסוגי תקצוב שונה - הוצאה או הוצאה מותנית בהכנסה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם כשתיקנו בפעם הקודמת בתקציב הנוסף התייחסנו לזה כטורים. כך או כך, רק שתהיה אחידות. אם תסתכל על חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 24' מס' 3- -
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
יכול להיות שנתקן את זה. נבדוק את הסוגיה הזו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תסיים את הקראת הצעת החוק ואז נעבור על המספרים.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
במקום "44,253,875" יבוא "50,606,691". במקום "32,663,185" יבוא "39,016,001", במקום "54,977,494" יבוא "74,500,183" ובמקום "54,950,494" יבוא "74,473,183";
(2) ביחס להקצבות לביטוח הלאומי (מסומן 27), תחת העמודה- -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
צריך להיות: ביחס להקצבות לביטוח לאומי ולא הלאומי.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
"הוצאה", בכל מקום, במקום "61,035,374" יבוא "63,964,823", ובכל מקום במקום "12,044,626" יבוא "14,970,825"- -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם פה צריך להיות ובכל מקום כי זה מופיע פעמיים בסעיף.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
בטבלה זה מופיע פעמיים – פעם אחת בתור תחום ופעם אחת בתור תוכנית. הכוונה הייתה ובכל מקום- -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אבל לא כתוב ובכל מקום אלא במקום ולכן כדאי שמישהו מהמשפטית יהיה בדיון ולא רק אגף תקציבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אגב יואב, מה שדיברתי עם שקד לא היה בהצלה. הכול באווירה טובה אבל ביקשתי חוות דעת ואם לא אראה חוות דעת, לא יעלה להצבעה.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
לא לקחנו את זה כהלצה. אנחנו עובדים על זה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
חוות דעת על מה? יש לך פסיקת בג"ץ. שחרר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
דווקא בגלל פסיקת בג"ץ.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
היא כתבה את חוות הדעת אבל נוכח פסיקת בג"ץ צריכה לשנות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שתשנה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
שקד, אחזור בשבילך על מה שהערתי – כתוב: תחת עמודה. בפעם הקודמת בתקציב מס' 3 לשנת 2024 היה טור ולא עמודה. תבדקו האם צריך להיות טור או עמודה.
<< אורח >> שקד כסלו: << אורח >>
אין לנו התנגדות שיהיה כך או כל.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא משנה, רק תבדקו למה אין אחידות ולמה שיניתם. בפסקה (2) צריך להיות הקצבות לביטוח לאומי ולא הלאומי, ואיפה שכתוב במקום 411,515 צריך להיות: בכל מקום במקום ולא רק במקום.
<< אורח >> שקד כסלו: << אורח >>
אוקיי. יכול להיות שנפלו לנו טעויות. נבדוק אותן תוך כדי, גם ביחס לתקצב הקודם של 24' השלישי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אז במקום 411,515 יבוא: 414,765. אתה רוצה להמשיך?
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
(3) ביחס להוצאות ביטחוניות שונות (מסומן 31), תחת העמודה "הוצאה", בכל מקום, במקום "19,912,202" יבוא "26,132,202"; (4) ביחס לתשלום ריבית ועמלות (מסומן 45).
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה הוצאות ביטחוניות שונות? לא במשרד הביטחון?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
גם שם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
יש סעיף משרד הביטחון 15 ויש הוצאות ביטחוניות שונות 31.
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
הם ביחד תקציב הביטחון. לא רק משרד הביטחון.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
(4) ביחס לתשלום ריבית ועמלות (מסומן 45) תחת העמודה "הוצאה", בכל מקום, במקום "56,200,000" יבוא "57,910,000", במקום "43,895,119" יבוא "45,340,000", במקום "8,608,163" יבוא "8,750,000", במקום "18,627,330" יבוא "19,800,000", במקום "2,417,673" יבוא "2,548,047", במקום "9,494,133" יבוא "9,530,000", במקום "1,119,427" יבוא "1,155,294" ובכל מקום במקום "2,810,748" יבוא "3,040,000";
תחילה. 3. תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).
פרסום. 4. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם בפעמים הקודמות שדנו בחוקי תקציב נוסף נתבקשנו על ידי הוועדה לדאוג שהפרסום ייעשה באופן מהיר יותר, כדי לא להביא את זה עד סוף השנה. אנחנו כפי שעשינו בתקציבים נוספים, נעשה את המאמץ לפרסם את זה תוך מספר שבועות בהתחשב בחגים ולא למשוך את זה שלושה חודשים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
תודה.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
תיקון חוק התקציב לשנת הכספים 2025. 5. חוק זה הוא חוק תקציב נוסף לפי סעיף 3(ג) לחוק יסוד: משק המדינה, אשר מתקן את חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025.
מה שקראנו פה בחלק הראשון היה התיקונים של תחומי הפעולה והתוכניות בתוספת הראשונה שהיא הטבלאות שמצורפות בסוף החוק. אפשר לעבור עכשיו לפי הסעיפים, אם תרצו. בסעיף 15, משרד הביטחון, התיקון הראשון היה של גג ההוצאה שעמד על – המספרים המעודכנים: גג ההוצאה החדש הוא 135,702,876, באלפי שקלים והמשמעות היא 135 מיליארד. בתחום הפעולה כוח אדם גג ההוצאה החדש הינו 50,606,691. הוצאות כוח אדם 39,016,001. גמלאות 11,590,690. תחום הפעולה של הוצאות ביטחון – הגג החדש עומד על 74,500,183. תוכנית הוצאות ביטחוניות – 74,473,183. הרשות לפינוי שדות מוקשים – 27,000. אגפי שיקום ומשפחות – תחום חדש – 10,596,0002. תוכנית שיקום משפחות והנצחה – 10,596,002. חדש – הכוונה שבקראה עברתי לתחום אחר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
עתודה להסכמים קואליציוניים זה תוכנית ריקה?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כן.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
הסעיפים, התוכניות והתחומים מופיעים כפי שאושרו בשנת 25'. אין שינוי.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
לא בסעיף הזה ולא באחרים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
הוצאה מותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם- -
<< דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >>
חשוב לומר - אין פה שינויים.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
הוצאה מותנית בהכנסה – גג של סעיף 15 של משרד הביטחון – 28,200,000, של תחום פעולה. הרשאה להתחייב –78 מיליון, שיא כוח אדם - 2,424. משרות - - - 73.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוצאה מותנית בהכנסה – מה הכנסות?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
הדוגמה הבולטת ביותר זה כמובן הסיוע האמריקאי. סכום נכבד. הרכיב השוטף עובר באופן שוטף והאקסטרה מתוקף החבילה לא מכיר שיש עיכובים. יכול לבדוק.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוא עבר במלואו?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
יש רכיבים שאמורים לעבור בשנים הבאות. שנה שעברה הנחנו שכל הסכום יגיע בשנה הראשונה. נוכחנו לדעת שלא יגיע כולו. הבנו מה הפריסה וכרגע מתוקצב לא היתרה שלא הגיעה שנה שעברה אלא רק חלקה ונראה עוד סכומים כאלה בשנים הבאות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
איך הסכומים בדיוק זהים בהוצאה המותנית בהכנסה בין סעיף 11 ל-15?
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
הטבלה מציגה רק את סעיף 15. בתוכו מוצגות תחומי הפעולה והתוכניות בתוכו. אז נניח תחום פעולה 11 של הוצאות ביטחון זה חלק מהסעיף.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל באגף שיקום ומשפחות שזה חלק—
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
השורה העליונה היא שורת הסכימה. כמובן כל תחום סוכם את התוכניות שמתחתיו והסעיף סוכם את כל התחומים שמתחתיו. המשמעות שכל הסכומים זהים, שמלוא ההוצאה המותנית בהכנסה כולה תחת תוכנית 1101.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אגף שיקום משפחות יכול להיות שייקחו מסעיף תקציבי של ההוצאה המותנית בהכנסה?
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כיוון שבאגפי שיקום אין הכנסה שמיועדת לשם, אין הוצאה שמותנית בהכנסה. כל הוצאה היא הוצאה תקציבית רגילה ב- - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל הרשות לפינוי שדות מוקשים כן יכול.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא, ההוצאות הביטחוניות. ההכנסה היחידה שיכולה להיות של הוצאה המותנית בהכנסה יהיה רק בהוצאות ביטחוניות. לכן מופיע בהוצאות ביטחוניות. אתה רואה את זה בסכימה של הוצאות ביטחון כי זה תחת התחום הזה. התוכנית של הוצאות ביטחוניות היא תחת התחום של הוצאות ביטחון, שתחת התחום של משרד הביטחון. זה לכן עולה למעלה.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
כמובן ככל שמשרד הביטחון ירצה לעשות שינוי בהקצאת השימושים, בגין הסיוע או כל הכנסה אחרת, יצטרך לבוא לבקש את אישור הוועדה לתקן את הסכומים.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
סעיף 27. הקצבות לביטוח לאומי. גג ההוצאה המעודכן של הסעיף הוא 63,964,823. תחום 11, השתתפות אוצר המדינה לפי חוק – הגג המעודכן – 46,137,818. תוכנית 1101, השתתפות בגבייה – סכום זהה. התוכנית היחידה בתחום. תחום 12, תשלומי העברה במימון אוצר המדינה – 14,970,825. תוכנית 1201 – שוב, התוכנית היחידה בתחום ולכן באותו גג. תחום 13, השתתפות בהוצאות מינהל – 414,765. גם כאן זה תחום בעל תוכנית אחת, בעל אותו גג. תחום 14 – רזרבה – 2,441,415.
סעיף 31. הוצאות ביטחוניות שונות. הגג המעודכן של הסעיף בהוצאה הוא 26,132,202. הגג המעודכן של תחום הפעולה היחיד והתוכנית היחידה בסעיף הוא זהה.
הוצאה המותנית בהכנסה – גג הסעיף - זה גם בתוכנית שמתחתיו – 278,000. הרשאה להתחייב- 6,100,000. שיא כוח אדם – 84.5.
סעיף 45. תשלום ריבית ועמלות. הגג המעודכן של הסעיף בהוצאה הוא 57,910,000. תחום 05, מלוות פנים, הגג המעודכן הוא 45,340,000. תוכנית 0501, ביטוח לאומי, הגג החדש הוא 8,750,000. תוכנית מלוות שכירים – 19,800,000. תוכנית מלוות לא שכירים – 2,548,047. תוכנית סבסוד יתרות חוב מיועדות – 14,241,953. תחום 06, מלוות חוץ, הגג החדש – 9,530,000. תוכנית 0601, מלוות העצמאות והפיתוח – 1,119,427.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
פה יש טעות. תיקנתם את זה ל-1,155,294. תיקנתם את זה בחלק המילולי אך לא יישמתם את זה בחלק המספרי.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
נבדוק את זה ונתקן.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
תוכנית 0602, מלוות באמצעות ערבויות – 1,519,739. תוכנית מלוות אחרים – 6,890,834.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
גם פה יש טעות. את זה לא תיקנתם אבל זה שונה ממה שאושר בחוק התקציב המקורי לשנת 25'. צריך להיות 6,854,967. סעיף 0603, מלוות אחרים.
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
הפער הוא אותו סכום כמו בטעות הקודמת. מניח שבמקום אחד שם את זה בטעות בתוכנית לא נכונה – כלומר כתוב בתוכנית אחת, והמספרים במקום אחר. אני מעריך שהמספרים הם שנכונים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תבדקו שזה נסכם כמו שצריך, ונפרסם את התיקונים לקראת הדיון מחר.
<< אורח >> עומר כהן: << אורח >>
תחום 07, השלמת - - - לקרנות הפנסיה – 3,040,000. זה תוכנית אחת באותו סכום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נפרסם נוסח מסודר, מעודכן ומתוקן שיניח דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה עד מועד הדיון הבא. יהיו הצבעות מחר.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
רק לגבי המערכת המספרית –
<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>
לגבי הטעות שהיועצת המשפטית מצאה – היא בתיקון המילולי של החוק. המספרים שבעמוד הם נכונים. כמובן, נתקן את המספרים גם בחלק המילולי, ונשלח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר גמור. תודה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לפי ההודעה שנמסרה על ידי מזכירות ועדת הכספים, המערכת המספרית הייתה צריכה להיסגר היום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תצא הודעה מסודרת לגבי המועד הנדחה של המערכת המספרית. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>