פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 721 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה-2025 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה גפני – מ"מ היו"ר נאור שירי חברי הכנסת: משה טור פז מיקי לוי עדי עזוז יסמין פרידמן מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: עומר כהן – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר יואב הכט – רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר מירב ליבנה – עו"ד, משרד האוצר שקד כסלו – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר אורלי ליימן עייני – אגף תקציבים, משרד האוצר ראם אלנקרי – רע״ן מאקרו כלכלה, משרד הביטחון עו"ד איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית אמהות בחזית תמר תשובה גוסק ולנטינה מאור אטיאס יוסף אבי יאיר אנגל חנה קטן חנה כהן צביקה מור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> 1. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה-2025 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 << הצח >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. הקראה. בבקשה, חברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר הצעה לסדר? תודה. אני רוצה לקרוא לך ביחס לתקציב ולתוכנית כלכלית – לנו – התייחסות ממישהו שמבין. חכה. תנחש לבד. נקודת המוצא השנייה של התוכנית היא שהמצב הקשה. המצב הקשה שהמשק נתון בו אינו תוצאה של חולשת המשק הישראלי אלא תוצאה של התפתחויות הנובעות מסיבות אחרות. במשק הישראלי קיימים פוטנציאל ויתרונות יחסיים גדולים. אזכיר רק חמישה מתוכם, בראשי פרקים: שילוב מרחיק לכת בשוק הבין לאומי ובמשק הבין לאומי. קרוב למחצית מהתפוקה הלאומית הגולמית שלנו מיוצאת היום. שנית, הסכמי סחר שיש לנו עם השוק האירופי המשותף עם ארצות הברית, כלומר עם שני הגושים הכלכליים הגדולים בעלי כוח הקנייה הגדול ביותר בעולם, יוצר יתרון יחסי למשק הישראלי, ושילוב של שני ההסכמים הללו לצורך הפיכת ישראל לצורכי עיבוד מוצרים חצי מוגמרים. שלישית, מבנה מקצועי שקיים היום במשק הישראלי כאשר קצב הצמיחה וגידול התפוקה גדול מהממוצע של המשק כולו וגבוה גם לקצבי צמיחה בעולם של תעשיות או ענפי משק, ויתרון אחרון לעם היהודי בפוטנציאל הטמון בו הן בהקשר להיקף המשאבים שהוא מחזיק בידו והן בהקשר למעורבותו במשק הבין לאומי, ולהנהגה, היזמות והמחקר. מי אמר? בצלאל סמוטריץ? לא. גדול עליו. ניר ברקת? ממש לא. אמר זאת שר הכלכלה גד יעקובי ב-30.6.1985. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא כבר נפטר, נכון? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מצב. לפני 40 שנה גד יעקובי אחרי התוכנת הכלכלית של עיצוב המשק והצלתו מונה את יתרונות המשק הישראלי, רק מה - 40 שנה וכמעט כל היתרונות של המשק הישראלי האלה מתערערים בתקופה האחרונה. השילוב עם המשק הבין לאומי, הסכמי סחר עם השוק האירופי שעומדים עכשיו בסכנה, הסיפור של הפיכת ישראל לגשר לצורכי עיבוד. לצערנו זו הייתה פנטזיה שנעלמה, איי צמיחה במשק הישראלי שהולכים ומצטמצמים ועם היהודי והפוטנציאל – הפוטנציאל נשאר. אני איש חינוך אז כשאומרים למישהו שיש לו פוטנציאל, סימן שהוא בבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מוכרח לומר לך, חבר הכנסת טור פז, ביום חמישי קיבלנו מצגת מאלפת וארוכה מאוד שהכין אגף תקציבים על מצב המקרו של המשק הישראלי, ואני ממליץ – היא בחומר שנשלח - שתעיין בה ואני בטוח שתשאב הרבה עידודים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממה שאבת עידוד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצב הבורסה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם הבורסה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העתיד הפנסיוני עד כמה שהוא קיים - שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חושב שנראה שקל אחד מהפנסיות שאתה ואני מפרישים, כולנו מפרישים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מקווה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שום סיכוי לביטוח לאומי להתקיים כפי שהוא מתקיים. עולם התעסוקה בעשרים השנים הבאות הולך להתהפך עלינו 400 פעמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אני מסכים איתך. צריך יהיה לעשות התאמות גדולות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבורסה זה מה שעודד אותך שם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כפי שאתה יודע היטב אין דבר שקרני יותר ממספרים. מספרים יכולים לשקר בצורה מדהימה בניגוד לאגדות אבל בריחת מוחות וחרם אקדמי זה בוועדה אחרת שאני מוביל הם לא משקרים לצערי והמספרים שם מאוד לא מעודדים אז אפשר להתנחם בבורסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק הבורסה. יש עוד דברים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בדרך הנכונה להרוס גם את זה. הימים האחרונים - בורסה זה דבר מאוד חמקני. לפעמים היא עולה, לפעמים יורדת. יש לה שיקולים משלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה רואה את הגרף של התעלמות המשק הישראלי מטרום קורונה עד היום, כל מי שרואה את זה, בהחלט- - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון אבל זה כמו להתגאות בהייטק הישראלי. בסוף הממשלה צריכה לשאול עצמה מה היא עשתה כדי לתרום או להפריע. למשל הסכמי סחר זה לא דבר שמשקר. אם מישהו אומר: אני כבר לא סוחר איתך, גם אם נתוני המקרו שלך נהדרים אין מקום לעידוד רב. הגירעון התקציבי שבזה אנו עוסקים כי בסוף רוב הכסף החסר פה מגיע מהגדלת הגירעון – זה לא מספר על הנייר. זה חוב שאני ואתה וילדינו ונינינו הולכים לשלם. אנחנו הולכים לגייס כסף יותר יקר. סוכנויות הדירוג לא רק אנטישמיות אלא גם משקפות סיכונים הולכים וגדלים. בסופו של דבר פריצת הכללים הזו – זה שאנו בעצמנו לא מצייתים לדברים כמו נומרטור זה מתנקם בנו ולצערנו הרב גם אמון הציבור, בורסה משקפת מקום מסוים אבל הרבה מאוד מאמון הציבור הוא בעייתי מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משקיעים בבורסה יש גם כאלה שהם לא במדינת ישראל. בסוף מה משפיע הכי גדול עליי ועליך, אדם ממוצע? עגלה בסופר, יוקר המחיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עגלה בסופר יש שם מיליון רכיבים – לא מוצרים, שמשפיעים. אני מסכים איתך שעד עכשיו כשאתה מסתכל על חמש השנים האחרונות מה שקורה במדינת ישראל מבחינת יוקר המחיה הוא מטורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא נורמלי. קח 20 שנים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא לאחרונה כשנפתחנו עם הסכמי אברהם וכו', בסוף לאזרח בסופר זה לא משנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כולם מרגישים את זה. מחיר המעונות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלכתי לאכול שווארמה – 90 ₪. לקחתי בצלחת. על המעבר מהפיתה לצלחת 90 שקל לקחו ממני. אומנם ברעננה שזה מאוד קרוב לישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסופו של יום ילדים במדינת ישראל, מניסיון אישי, חלק עצום מהשיקולים האם להביא ילדים במדינת ישראל זה כלכלה. אתה היום לא יכול – לא אתה ספציפית – אזרחים לא יכולים להביא ילדים בצפיפות כי אתה יודע שאם תביא ילדים בצפיפות, ששניים במסגרות בגיל הרך, אתה משלם 10,000 שקל בלי שהילד עשה גרעפס ומה אכפת לי מממד ה-SNP שאני לא יודע לשלם מעונות? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> פיתחנו השכלה גבוהה מדהימה שעולה מעט מאוד, ובית ספר בינוני שעולה מעט מאוד, אבל בגיל הרך המדינה לא מצליחה לעבוד. זה עולה לאזרח 5,000 שקל בחודש. זה דברי פתיחה. ציטטתי מדבריו של גד יעקובי ע"ה מתוכנית העיצוב של המשק בשנות ה-80 כשמדינת ישראל עמדה בסיכון, בדומה לסיכון שלנו היום, אולי אפילו יותר גרוע. 30.6.85 – בוא נלמד מהדברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתמול לדעתי ראיתי כתבה בכאן 11 – אני יודע שחצי אסור לומר את המילים האלה – של ליאל קנייזר. לא ראיתי כזה דבר. אחד הדברים שאני הכי שונא בבית כנסת – ותתפלא, אני הולך – זה הקטע – ותסבירו לי אחרי זה מה עומד מאחורי המסורת הזו שמשלמים על ברכות. אף פעם לא הבנתי. אז קודם כל, תכף נבקש סקירה מהאוצר על כמה הולך לבתי כנסת במדינת ישראל – תתפלא כמה מיליארדים אבל נניח שצריך. יש גם דרך להביא את זה. אני שונא את זה כי זה מייצר חוסר נעימות. אתמול היה פטנט מדהים בישיבת ממשלה. היה 50 שנים לימ"מ והעביר איתמר בן גביר דף, ובדף הזה – אמר: תרשמו מה אתם רוצים. כאילו אחד הולך להפטרה. הם אשכרה תרמו כסף לימ"מ, שזה אירוע שערורייתי לא כי כסף הלך לימ"מ. איזה שר רושם בזכות מה, מאיזה תקציב, מי קבע, רושמים תרומות. משרד התחבורה תורם ב-2026 2 מיליון. במקרה לגמרי משרד שוויון חברתי תורם מיליון. איך זה קשור – כי בתקציב 25' – לא 26' – 27' – כי חילק להם גם את זה לשנים. תודה איתמר על פריסה לתשלומים. ממש מדהים. משרד לביטחון לאומי 10 מיליון. משרד החינוך נותן מיליון. שוויון חברתי מיליון. משרד הבינוי והשיכון מיליון. משרד הכלכלה והתעשייה מיליון. משרד הביטחון 3 מיליון. זה במסגרת ההתייעלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעלות במשרד הביטחון אני לא הכתובת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד המורשת עוד מיליון. משרד האוצר, זה התנהלות של דוכן לימונדה ממוצע של ילדים שלומדים חינוך פיננסי בכיתה ז' או ממשלת ישראל? אני רוצה לראות איפה המספרים האלה בתקציב ובאיזה חוק יסודות התקציב גברתי היועמ"שית, מותר לשר לתרום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה קשור לעבודת הממשלה ואם זה יגיע לפה, יהיה רלוונטי אבל מה שאנו דנים בו היום זה לא דף תרומות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי אהבה גדולה לפנסיות. מסכים איתך בהרבה דברים ממה שאמרת אתמול אבל זה לא היה הדיון אתמול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קשור בעבותות לדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אותו הקשר בדיוק. אם אנחנו דנים בהגדלת הגירעון – השאלה שלי, האם זה משהו אל"ף חוקי – זה שאלה לשלומית. שתענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש ייעוץ משפטי לממשלה. נראה לך שהוא מאפשר? את מאוד מאפשרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם את מאוד מאפשרת אני עותר לבג"ץ על אפשור היתר שלך אבל אם זה לא קשור לתקצב מה כן? אם הימ"מ צריך כסף ממשל ישראל צריכה לתקצב אותם. אני רוצה להבין האם זה דבר שאל"ף הוא חוקי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שזה ימי מילואים. זה לא דובר על הסיפור של ימי המילואים של הימ"מ? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יודע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי תשובה לזה. לא יודע אם לחבר'ה מהאוצר יש פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה מישהו מאגף התקציבים. הוא לא ידע מה קורה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגף תקציבים, בדקתי – וגילוי נאות – אני באה מתחום של נוער בסיכון ואנשים עם מוגבלויות, ממה שראיתי בהגדלת הגירעון, רציתי לתת מבט מגדרית בתוך התקציב בעיקר על נשות גם מילואימניקים, גם הלומי הקרב, גם הפצועים, ולא רק תקציב לתת ללוחמים עצמם אלא ישירות אליהם. גם למשל באלף אלפי הבדלות לחטופים שחזרו, בבתי חולים שמו להם מספרה, שמו מניקור ג'ל וזה אולי יכול להישמע תלוש, מי שחזרה חטופה מעזה, או נשים של מילואימניקים, הלומי קרב, זה מה שהן צריכות? הרבה פעמים התשובה היא כן אם שואלים את הנשים, ובאמת התייחסות גם אנושי, גם נשי, גם טיפולים זוגיים, גם טיפולים פרטניים עבורן וגם עבור הילדים שלהם. למשל ילדים עם צרכים מיוחדים מגיע להם שלושה טיפולים בשבוע, אתם בטח מכירים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אולי לעשות אנלוגיה גם לתקופה מסוימת לילדים של האנשים הכי טובים שיש לנו במדינה הזאת. הייתי שמחה לשמוע התייחסות לנשים ולילדים. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. יואב, תתייחס לכול. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתחיל בשאלתך. הצגנו את התוספות כבר כמה פעמים כאן, את הרכב התוספת. אחזור על העיקר. בגדול, יש פה תוספות תקציב מחויבות המציאות בעיקר לביטחון ומעט לריבית וממש קצת לנפגעי איבה – אין פה שינוי מדיניות. זה לא חוק תקציב רגיל שבו הממשלה מקדמת כל מיני מהלכים שמשנים את התפיסה שלה ואפשר לדון האם התפיסה היא כך או אחרת. ודאי שאפשר לשאול את השאלות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כלומר נקודת מבט מגדרית היא לא משהו שאתם בודקים אותו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנו מגישים את הניתוח המגדרי של התקציב לצד חוק תקציב שנתי. מבחינת ריבית, לתפיסתי, קשה לטעון שיש פה היבטים מגדריים, בסוף החוב שלנו מגויס ואנו צריכים לשלם עליו ריבית. לא חושב שמאוד מעניין לנתח אותו בצורה מגדרית. מבחינת נפגעי פעולות איבה, החוק למיטב הבנתי הוא שוויוני לחלוטין מבחינת הנפגעים עצמם. מבחינת הטיפול במשפחות איני מספיק בקי בפרטים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש פה תכף דיון על זה בוועדה לקידום מעמד האישה שעל זה הנשים של בני הזוג וגם בני הזוג מגיעים לכאן לוועדות וממש מבקשים שבנות הזוג שלהם יקבלו עזרה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כיוון שמדובר בפגיעה אזרחית – בסוף מדובר בטילים שפגעו בבניינים, אין פה עד כמה שידוע לי הטיה סטטיסטית, מבחינת הנפגעים, אם זה יותר נשים או גברים – זה אזרחים, אותו דבר. לא יודע להתייחס לפרטים לגבי כמה ילדים מקבלים. אם יש שאלה פרטנית אשמח להתייחס, מה היושב-ראש יגיד שהוא רוצה לקחת את הדיון לשם. מבחינת ביטחון שזה עיקר התוספת פה, רוב ההוצאה – לא נפרט את השימושים אבל היא לא הולכת לתשלומים לציבור. איפה למשל כן – תשלומים מילואימניקים. שם ודאי יש הטיה מגדרית. רוב המילואימניקים הם גברים בעולמנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אחדד. אני שמחה לשמוע שחלק למילואימניקים. אין על זה חולק. העניין הוא שבתוך המילואימניקים יש הנשים של אותם מילואימניקים שהן העורף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש בעולם המילואים – ויש פה אנשים שמוסמכים לדבר על זה הרבה יותר טוב ממני – אומר את התשובה בקצרה - בסופו של דבר התשלומים שנמצאים פה זה בעיקר חלף השכר של המילואימניקים. זה לא המעטפת. המעטפת היא תוקצבה במקום אחר והיא זו שממנה משולמים כל המענקים המיוחדים וכל הטיפולים וכו' שהמדיניות של הממשלה במלחמה הזו אבל לא ההוצאות על פי חוק עבור המילואימניקים. אם יש עוד שאלות, אשמח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לגבי השאלה שהעלה חכר הכנסת שירי לגבי ההקצאות לתקציב לימ"מ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקצאות זו הטרמינולוגיה? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> יותר נכון לומר ייעוד התקציב. החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול בעדינות - לא עברה את ההליך הרגיל שבו החלטות ממשלה עוברות מבחינת הזמנים ומבחינת בדיקת המשרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו פרקטיקה שהייתה בעבר? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> היא לא הפרקטיקה הנהוגה וגם לא נכונה. הנכונה היא בחינת הקצאות מראש על ידי גורמי מקצוע, בין היתר על ידי אגף תקציבים שמוסמך להגיד האם המקום הזה רלוונטי או לא. לשאלתך, איך יש להם מיליון שקל להקצות, בסופו של דבר שאלה לאן הכסף הזה משויך כרגע. בהחלט ייתכנו בעיות יישום של ההחלטה, כי יכול להיות שיתברר, שהבטיחו תקציב שלא כל כך לניידו עבור השימוש הזה. זו הבעיה עם הפרקטיקה הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אומר משהו שיחזק את האמירה שלך ואין מחלוקת שכל כסף בעיניי שהולך לימ"מ או לדברים האלה הוא כסף מבורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנו אליי ראשי רשויות ושאלו אותי לגבי האפשרות לעשות שיפוטינג של חלק מהכסף של החלטת ממשלה שקיבלו. אמרו: מגיע לנו איקס כסף שקיבלנו על זה, ואנו רוצים במקום זה להעביר את זה לפה. בשביל זה יש לתקן את החלטת הממשלה. יש לעשות הליך של החלטה מחדש ממש. לכן זה קצת תמוה כל האירוע הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלא לומר על הנראות ועל הניהול התקין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יודע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת מה אמרו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח שר רווחה יכול להחליט, יש לו פרוגרטיבה – מחוץ להקשר של אתמול, מלמעלה – סתם אומר – שמעביר כסף לרשות מקומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הליכי הקצאה במשרד אתה צריך לעשות בדרך מסוימת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. משרד הרווחה מחליט שרוצה את זה אז צריך להקים סעיף תקציבי לאירוע הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסופו של דבר הליכי הרכש, הליכי העברות, כל התשלומים- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוצים אפודים לתושבי באר שבע, סתם אומר. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אם זה לא בתחומו, אפילו אם הוא אומר: יש לי תקציב שהתפנה לי מפרויקט שלא קורה או מפרויקט שביטלתי יכול לבקש להעביר את הסכום לטובת משהו שנראה בסדר עדיפויות. בדרך כלל יהיה סדר עדיפויות של הממשלה. לא של השר עצמו. הממשלה תצטרך לאשר. כמובן כשיגיע לכספים, כל שינוי הקצאה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה קצת תמימות לחשוב. דואגים להעביר בקומות שרוצים. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> התייחסתי ברמה יותר כללית. אם שר אומר: יש לי פרויקט שנראה לי יותר חשוב אבל הוא במשרד אחר – אני בחינוך אבל אתם יודעים טוב ממני - בדרך כלל האופן שבו זה ייעשה, יגיש את ההצעה הזאת בתיאום שר החינוך לממשלה, הממשלה תקבע שזה שינוי סדר עדיפויות שלה, ויכול להיות שיש עוד תנאים שצריך לקבוע כמו סמכויות ואז יצטרך להיות ה הליך הפרוצדורלי שמביא את זה לאישור הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד אחד שפועל ואחד שמתקצב. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> הכינוי זה תקציב הסעיף כדי להעביר תקציבים בין סעיפים. כמובן זה מגיע לשולחן הזה וחברי כנסת יכולים לחוות את דעתם ולאשר או לאשר האם מסכימים עם הממשלה או רואים זאת אחרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתמול אמר שר האוצר לפני שברח בצורה שערורייתית, שהתקציב למעשה מרביתו כבר בוצע. התקציב הזה, חלק מה-31.8. הוא נתן הסבר שאני מנסה להבין את הרציונל מאחורי זה. יכול להיות שאיני מדייק על המילה אבל החשכ"ל חתם על האירוע הזה כי נקודת המוצא הייתה שאם לא נעביר את זה, יושלך קיצוץ רוחבי על משרדי הממשלה השונים כדי להביא אותו סכום כסף שבוצע כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד קיצוץ רוחבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא למה אין האלטרנטיבה הזו? נכון שזה נשמע מופרך אבל אולי יותר נכון להשית קיצוץ רוחבי על משרדי ממשלה מאשר להגדיל ב-30 מיליארד את הגירעון? לפחות חברי הכנסת יעשו כאילו יש לנו סיי, כי אנו מצביעים פה על משהו רטרואקטיבי – הכסף בוצע או מרביתו – אשמח לדעת את הסכום ואין לנו שום חלופה לבחור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נראה לי משהו סופר מקצועי. זה כמו שתאמר שלהנהלה האדמיניסטרטיבית של בית החולים סיי אם חולה יקבל טיפול זה או אחר. זה מקצועי. בשביל זה הם קיימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מגדילים את הגירעון ב-32 מיליארד שקלים. יכול להיות שהחלופה של קיצוץ 20 מיליארד שקלים – אני יודע שזה נשמע מופרך. << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> לעניין הביצוע, כיוון שאנו מביאים פה הוצאות שנובעות בעיקרן מחודשי המלחמה הקרוב – מבצע איראן כבר קרה, מרכבות גדעון א' כבר קרה, רוב התשלומים למשל תשלומים למילואימניקים כבר קרו. במובן הזה המלחמה לא מחכה להעברת התקציב והיו כבר הביצועים. יש ביצועים שיקרו במהלך השנה בצורה מאוחרת יותר כמו למשל השלמת תחמושת – הזמנות שקורות במהלך השנה – חלקן מגיעות מאוחר יותר, חלקן מוקדם יותר ולאו דווקא קורות תוך כדי הלחימה. אז גם אם ההתחייבות כבר בוצעה ונרשמה הזמנה בחודשים שמשלימה אותה תחמושת, יכול להיות שהביצוע יירשם בחודשים האחרונים של השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הערה. בגדול אני מסכים. עדיין לא נוגד את מה שאמרתי. אחת, אם אנו באים לפה ויש חלופה להביא את הכסף ממקומות אחרים ראוי שתוצג לנו. יכול להיות שזו החלטה בין שחור ללבן או שברור לכולם שעדיף להגדיל את הגירעון אבל עדיין ראוי שתוצג לנו – ברמת האינפורמציה ושיקול הדעת שלנו. שתיים, שלושה וחצי חודשים אחרי המלחמה עם איראן היה נכון לייצר – ברור לי שאף אחד לא יגיד: נחכה שוועדת הכספים תאשר טיל כזה או אחר ברמת ההצטיידות והכנה של למעלה מ-15 שנים לאותו מבצע אני חושב שפחות או יותר ידענו מה אנו רוצים לעשות, האפקטיביות וכמה זה יעלה לנו כן או לא, אם יהיה חודש או 12 ימים. זה פעם שנייה. פעם שלישית, למה לא באנו לפה חודש אחרי – לא שבוע או שבועיים אחרי? ברמתנו זה היה נכון. ידעתם מה יצא, ידעתם פלוס מינוס לאמוד את סדר גודל הכספים, תכנון מול ביצוע. אנחנו באים כמעט 4 חודשים אחרי וגם באים לנו עם מוצר מוגמר. או כן או כן, ותעשו עכשיו דיון למראית עין ותאשרו, לא תאשרו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמו שבאים בטענות לצבא ואומרים: תציג חלופה א', חלופה ב', אותו דבר תקציב. << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> לעניין החלופה המימונית מציעה שיואב יתייחס. לעניין התזמון נכון שידענו בשלב יותר מוקדם מהתאריך של היום כמה עולה המבצע של מרכבות והילה – זה כן טויב תוך כדי המבצעים. למשל איראן לא ידעו בדיוק כמה זמן זה יהיה. השתנה תוך כדי תנועה. העניין של התזמון מושפע גם מכמה זמן לוקח לממשלה לאשר את זה וכמה זמן מגיע לכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הממשלה אישרה את ה-30? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-19.8. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלומית, סבבה שמאשרים רטרו ככה? היום זה על ביטחון. מחר זה על חינוך, מחרתיים זה על רווחה ושיהיה לנו בהצלחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ברור שהיה מוטב שהיו מגיעים קודם מבחינת לוחות הזמנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון לנו להגדיר זאת רק לביטחון? << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> יש פה הבחנה בין היכולת להגדיל את ההוצאה בשל צרכים ביטחוניים או צרכים אזרחיים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשמח להתייחס. שאלת התזמון. בסופו של דבר לכולנו ברור שהיה נכון שלא ייצא שום דבר לפני שהוא מתוקצב ומאושר על ידי הכנסת ועל ידי הממשלה. מצד שני, אני מאמין שלכולנו ברור, שאירוע כגון עם כלביא לא אירוע שאתה אומר: נעשה קודם את הפנייה התקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא הייתה הכוונה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> יודע. מציג את זה בכוונה בשני קצות של הדילמה. שני הדברים האלה נכונים. באמצע עובר קו שבו ודאי היה עדיף שהממשלה הייתה מזדרזת ומביאה את התקציב גם לאישור הממשלה הרבה לפני 19.8. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא דנה בחלופות אחרות? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> רגע, וגם מזדרזת לקצר את הזמן בין אישור הממשלה לבין ההנחה על שולחן הכנסת. בפועל הייתה פה הדממה מייד אחרי שאושר בממשלה ולא היה מאוד רלוונטי אם נניח את זה ב-2.9 או לא – לא הייתה מליאה. ודאי שהיה עדיף להתכוונן למועד יותר מוקדם. כולנו מבינים את זה. אלא שמטבע הדברים גם אם 80% או 90% מהסכום מוסכם, וזה המצב כאן, תמיד אפשר להתווכח על עוד 2% פה, עוד חצי מיליארד שם. הסכומים האלה משמעותיים. יש פה הבדלים בשיטת מקצועיות. כי יש רקע מקצועי לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם משפיעים על אמון שהשווקים. אם הגדלת ב-30 ויכולת להגדיל ב-25, יש מי שמסתכל- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו הסיבה שהם אמרו לנו שבחרו לא להכניס לפה את כל הסיפור של מרכבות גדעון ב' כי אל"ף, רוב ההשפעה שלו תהיה ב-26' והם לא רצו לקחת בלי שברור שאתה חייב לקחת כדי לא לייצר בדיוק את האפקט שאתה מדבר עליו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצד שני שינוי שישי בשנה זה לא בדיוק תעודת כבוד למדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נבחנו אופציות אחרות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבחינת המימון, כפי שאמר השר וגם אנחנו דיברנו על זה בישיבות הקודמות, כן יש פה רכיבים אחרים, בעיקר ההוצאות האזרחיות שנלוו למבצע עם כלביא, למשל ההוצאות של תגבור בתי החולים במשמרות 12-12. זה לא מופיע פה בחוק אבל זו הוצאה שמייד ביום פתיחת המבצע אושר ומייד היה צריך לעגן בשביל זה מקור. הממשלה כן נקטה פה בכמה צעדים כדי לשמנות את סדר העדיפויות שלה ולא מביאה את הכול לציבור כתוספת גירעון. כפי שמניתי גם בהזדמנות הקודמת שדנו על זה, אחד הדברים שעשתה שהיו משמעותיים – הסיטה את התקציבים שהיו מיועדים לתוספות שכר במערכת החינוך החרדית, הסיטה משם סכום די ניכר עבור מימון של הוצאות אזרחיות למבצע עם כלביא. זו מדיניות הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוץ מההוצאות האזרחיות על עם כלביא חלק מה-31? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש קצת הוצאות ביטחוניות שממומנות לא פה, למשל היה סיפור של מיגוניות שהיה צריך להציב וזה לא פה בתוך התקציב אבל בסופו של דבר, רוב התקציב הביטחוני וזה משהו – להביא 30 מיליארד שקל מתוך התקציב הנוכחי, ודאי בשלב הזה של השנה אבל גם לא בשלב הזה של השנה, לקצץ 30 מיליארד שקל מתוך התקציב, זה די דרמטי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מקצץ 3 ואז מוסיף 27 היחס אליך בחברות דירוג הוא אחר לגמרי. זה כמו שעושים הסדר מימון לאדם שפשט את הרגל, אז אומרים: אתה לא יכול לכסות את האירוע אבל עכשיו נמכור את הבית שלך וניקח לך כל מה שאנו יכולים וזה מכסה בסך הכול 10% אבל אתה משלם מחיר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כל 20 מיליון וכל 100 מיליון וכל מיליארד במקום לממן אותו מתוך הגדלת הגירעון היו מממנים אותו על חשבון הוצאות אחרות, הדבר בראייה פיסקלית בלי לחשוב מה היו ההוצאות – בראייה פיסקלית גרידא ודאי שהיה עדיף אפילו אם הסכום הוא 20 מיליון שקל. אני מנסה לומר, זה לא שהחלוקה הנוכחית משמים אלא שבתוך סך ההוצאות שהיו נדרשות לצורך מימון ההוצאות הביטחוניות העודפות והוצאות הריבית העודפות יש סכום מסוים שהממשלה עשתה במסגרת שינוי עדיפויות עדיפויות וברור לכולנו שלא יכולה הייתה לקחת על עצמה את כל הסכום, לא יכלה לקחת על עצמה 30 מיליארד. גם כשעשינו תקציב 25' היקף של צעדי ריסון פיסקליים בהיקף של סדר גודל כזה של 30 ומשהו מיליארד שקלים חדשים, רוב הכסף הגיע מהגדלת מיסים, כי בטווחי הזמן האלה קשיחות ההוצאה גבוהה מאוד. קשה להוריד עשרות מיליארדים מתקציב המדינה. מאוד מורכב. הדבר מצריך שינויים משמעותיים באופן שבו הממשלה מתנהלת מבחינת תשלומי העברה, מבחינת תפקוד שלה בכל המערכים החברתיים. ודאי שעמדתנו ברורה לכולם שראוי ונכון ויש בזה הרבה דברים טובים לצמצם את הוצאות הממשלה. זו דעתנו הכללית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מבקש לעבור להקראה. << אורח >> עו"ד איריס שפירא: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עו"ד איריס שפירא: << דובר_המשך >> אני מהחזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית. ארגון אזרחי. אתם רוצים להגדיל רטרואקטיבית ב-390 מיליארד את תקציב הביטחון. האם מחר כשידברו על מרכבות גדעון ג', ד', ה', ו' האם יש פה תקציב שנערך מראש לתוספת הנוספת שתהיה או ששוב יפרצו את התקציב והגירעון וכלפי חברות דירוג האשראי אנו נראים כחברה לא אחראית כלכלית, לא מתוכננת, כל פעם פותחים אד הוק את התקציב לא כי מגלים שיש הוצאות שלא לקחנו בחשבון? ה-30 יום האלה מכסים גם אחורה או צופי פני עתיד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הנושא הזה נדון די בהרחבה בישיבה הראשונה בנושא הזה שנערכה ביום חמישי ונדונה שוב אתמול במהלך שני דיונים. אגיד בכל זאת בתמצית. רוב ההוצאה היא בגין אירועים שקרו בעבר. זה לא אומר שההוצאה כבר קרתה אבל האירועים קרו. גם עבור המבצע הנוכחי, ככל שהוא לא עד סוף השנה אלא משך תקופת זמן לא ארוכה לא יידרש תיקון. לפי דעתי השגיאה, אם תרשי לי לקרוא לזה כך, בהנחות שלך, שזה נראה יותר חסר אחריות לתקן את חוק התקציב בהתאם להתפתחויות מאשר לתכנן תקציב מוגדל מאוד למקרה שיהיו התפתחויות. את מדבר ת גם על ג' וד' לכאורה. בסוף יש פה גם הבדלי גישות, גם היושב-ראש נגע בזה עכשיו – האם נכון לתקצב עשרות מיליארדים אבל יהיו אירועים שהם לא ודאיים או לא. לתפיסתנו ודאי שזה יותר חסר אחריות לתקצב את האירועים האלה בהיקף הזה מאשר לבוא לאור ההתפתחויות ולדרוש תוספת תקציבית. הדבר נדון בהרחבה ביום חמשי. << דובר_המשך >> עו"ד איריס שפירא: << דובר_המשך >> מה הנחת היסוד שלכם, מרכבות גדעון ב' מתוקצבת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא חומר שאפשר לדבר עליו פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אורלי, היושב-ראש העלה בישיבה הקודמת בנושא הפנסיות אבל אני רוצה לגעת בעוד בורות שחורים בתוך תקציב הביטחון. מה בעצם במסגרת הזו שאנו מגדירים משמעותית לכוחות הביטחון, בעיקר לצה"ל, איזה צעדי התייעלות דרשתם מצה"ל כחלק מהמהלך הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפס. אני אענה לך. שאר המשרדים משלמים את ה-30 מיליארד שהביטחון מקבל. זה ההבדל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם נעשו צעדי התייעלות במסגרת הזו בתקציב 25' כדי להקטין חלק מההגדלה הזו או להוסיף עליה במסגרת התקציב? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> התיקון שאנו מביאים היום הוא לשנת 25'. במובן הזה אין פה שינוי שהוא על בסיס 26' והלאה כולל לא התייעלות לבסיס. מה שכן, נראה לי לא סוד וגם פורסם בתקשורת שבמהלך הדיונים משרד הביטחון רצה סכום הרבה יותר גבוה ואנו סברנו שאפשר להתכנס לסכום יותר נמוך. בסופו של דבר ההבנות האלה משקפות גם התייעלות של מערכת הביטחון לעניין הוצאות הלחימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חייב להבין. כשאני בא במשא ומתן ורוצה 100 ואתם אומרים לי: תסתפק ב-80 סימן שביצעתי התייעלות ב-20%? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> העלויות שהוצגו משקפים את שני הצדדים ולכן כדי להתכנס לסכום יותר נמוך נעשו גם צעדי התייעלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אורלי, מי שיושב בחדר הזה שירתו בצה"ל ואנו מכירים כמה בזבוזים יש במערכת הגדולה הזו ואני לא אומר זאת כדי להלעיז אלא נאמנים פצעי אוהב. אתם יודעים על מה בנויה התוספת הזאת, על מה היא הולכת ושהיא נשפכת לדברים הנכונים? כי היו לנו כמה דיונים כולל בוועדה והזו וגם בחוץ וביטחון על נושא ימי המילואים. בקושי של צה"ל להפעיל אנשי מילואים הם הפעילו יחידות מתמרנות במילואים עושות שבוע-שבוע. גם על זה היו כתבות. יחד עם זאת יש בצה"ל ולא טבחים ולא מתמרנים שגם עושים שבוע-שבוע. יש פרסומים מדי שבוע שמחפשים חיילים בנרות – אצלי בישוב פרסמו: חייל למשמרות בשמירות במילואים, דבר שלא היה לפני 7.10 – נכון שזה בשטחים, ומשלמים על שתי משמרות ככה - וכל מיני קומבינות. אתם על האירוע הזה? סגרתם קצת מהזרימה המטורפת שהייתה בהקשר של ימ"מים ועוד שהלכה לכל מיני מקומות? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> כמובן אנו יודעים לאן הלך הכסף ואיך ההקצאה נעשתה ברמה הפרטנית ביותר. לעניין התייעלויות כמובן או חושבים שיש מקום לניהול הדוק יותר של המערכת, אבל זה כבר שאלות למשרד הביטחון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים על ה-30 מיליארד האלה לאן הם הולכים, איך מחולקים, יש לכם בקרה להבין, שזה נכון פיסקלית, כלכלית ועוד? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל ההתייעלות הזאת לטובתנו כי תקציב 26' זה יהיה האפס שלו. לא יחזרו לקודם. זה יהיה האפס כי כבר יודים להתייעל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לגבי הטבק שאמרת שיש פה שגיאה – בדקנו את זה. אני חושב שמה שזכרת שאישרתם לא מזמן והיה פרוס, זה היה הדיוטי פרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהופיע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שורה אחרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אותה שורה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> מה שהתייחסת אתמול זה שורה 9 בטבלה ותסתכל שורה 17 לגבי הדיוטי פרי. זה מה שיהיה בשתי פעימות ב-27' ו-28'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מיסוי טבק מה זה? חפיסה של סיגריה אלקטרונית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> צעד ישן. נכנס לתוקף בתחילת שנה. לא צעד מעכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה צעד שהעלו את המס על ייבוא סיגריה אלקטרונית. אתם זוכרים את זה? היו דיונים על זה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> לא זוכר שנכחתי בהם. אני זוכר שוודאי היה מאוד קשה לוועדה לאשר את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפוך. באו היבואנים ואמרו שאין שום בעיה. אפילו חנוך דיבר על זה ואמרו שאין בעיה לאשר את המס, פשוט לא מייבאים סיגריה אלקטרונית. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> נכון. יש ייבוא נפרד של המוצרים ושל הנוזל. לא יודע לומר לך בדיוק מה הצעד הספציפי הזה. זוכר שהיה העניין שהיה צריך לנסות את החומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מיסו את החומר – רק את הייבוא. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> זה תוקן. לא היה קל בוועדה לאשר את זה עד כמה שזכור לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מס גודש? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> בסוף לא יגבו את המס לפני שהמערכות יוקמו. יש קצת עיכובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה אמור להיכנס לתוקף ב-25'. דיברנו על זה אתמול. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> בפועל זה לא יקרה. לא חושב שזו – אולי נחקק ככה אבל לא הפתעה גדולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם שמים מיליארד ו-400 ב-28'? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> יש דחיות אובייקטיביות ויש דחיות שנובעות מזה שדברים לוקחים יותר זמן. לצערנו לא מתקדם בקצב שהינו שמחים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדחייה היא כי משרדי ממשלה לא עושים מה שהיו אמורים לעשות כדי ליישם את מס הגודש. זה עניין של מדיניות שעושים זאת בתצורה של לא להקים למשל את המכונים, את המעגלים. לא ניכנס לזה. אבל תמחרתם את זה במיליארד ו-400 ב-28' בהכנסה וזה לא יהיה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> למה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בטוח שאני אהיה פה. אבל בתקציב 28' שלומית תהיה, וגפני. קינלי יהיה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אנו מעדכנים את הטבלה הזו באופן סדיר ואם יתבררו פרטים ומידע שלאורם נבין שזה לא יהיה ב-28', אני מניח שהרבה לפני שנגיע לתקציב 28' נוכל לעדכן. דובר: מי שאחראי על הכספים, למה הוא לא אתנו בוועדה שם? אנחנו ועדה של מתאבדים הלומי קרב. אין נציג אחד מהאוצר בוועדה אתנו. בבקשה תשלחו אחד. בואו תעזרו לנו למנוע את המתאבד הבא. חלאס. דובר: מתחננים אליכם, תהיו אתנו. אחד מכם יבוא, משרד הביטחון שם שלח נציג. זה שצה"ל שולחים ילדה בת 19 שעוד לא התחילה את החיים שלה. אנו 31 מתאבדים מתחילת המלחמה. אני מתחנן אליכם. בסוף יהיה לכם מוות על השולחן. על השולחן. בקשה מכם, אחד מכם שיקום, ייתן לנו תשובות שם. חלאס לשבת כאילו כלום. חלאס. אני מבקש עכשיו תקומו אחד מכם. << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> יש שם נציגת משרד האוצר. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> בת 19? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, וגם אם היא בת 19, זה מי שהמדינה מחליטה לשלוח. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> זה אומר הרבה על המדינה, על האכפתיות שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי בפעם הבאה שתפריעי, תצאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעמ' 29 כתבתם על שינויים שנעשים – ביחס לפרסום הקודם השינוי הקודם בקבוצת המשרדים הזו ורשמתם על הוצאות שיקום ותשלומי משפחות. בשל הימשכות הלחימה במסגרת חרבות ברזל הותקנה תחזית בנושא פצועי צה"ל והתגמולים למשפחות שכולות. מה השינויים שנעשו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עמ' 29. חבר הכנסת שירי מייחס לדרג של התוכנית התקציב התלת שנתית, היא תוכנית שפרסמנו כבר בחודש יוני, אני חושב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל רשמתם: השינוי העיקרי. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> נכון. מדובר בחלק מתחזית הוצאות לשנים הבאות שאנו מפרסמים מדי שנה. בפעם הקודמת שפרסמנו, הפרסום הקודם, זה הפרסום שהיה לצד חוק התקציב 25', משמע זה שהוכן בקיץ 24'. ביחס לאותו מסמך, פה מוצגים בקצרה השינויים העיקריים בתחזית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ביחס ל-24' או ל-25'? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> זה מסמך שפורסם - - 25', ומדבר על שינויים לעומת קיץ 24'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא למרס 25'? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> כי במרס 25' לא פורסם מסמך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל העברנו תקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אבל הגשנו את מסמכי התקציב בנובמבר. המסמך הזה הוכן לממשלה - באוקטובר עצמו היה הפינישים. הכינו את המסמך לפני החגים, בקיץ שעבר. חלק מהשינויים הם של מדיניות ממשלה וחלקם של מצב המשק. זה לדעתי של מדיניות ממשלה. אפשר להתייחס לשינוי הספציפי הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אמור להבין מזה שהיקף מחויבות הממשלה צפוי להיות גבוה מכפי שהונח בפרסום הקודם זה 24'? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> זה ביחס לאותו מסמך שגרסתו הקודמת הוכנה בקיץ 24'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שהעברנו תקציב בקיץ. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> דיוני התקציב של שנה שעברה התקיימו באופן מאוחר יחסית פה בכנסת. הכנו את התשתית עבור התקציב כבר בחודשי הקיץ המוקדמים ומסיבות רבות, שחלקן קשורות למלחמה בצפון וחלקן לא, הממשלה דנה בתקציב רק באוקטובר, והגישה לכנסת רק בתחילת דצמבר. הכנסת אישרה רק במרס. פערי הזמנים אלה, לא הכנו תוך כדי שוב את התוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קצב גיוס ופרישת כוח אדם בגופי הבל"מ, מה זה? ביטחון לאומי? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> כן. זה הגופים שחוסים תחת המשרד לביטחון לאומי – משטרה, שב"ס, כבאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נוכח מגמות בקצב הגיוס בפועל במקביל קצב הפורשים עלה ועלות קצבאות הפרישה, כלומר אתם צריכים להזרים יותר כספים לקצבאות כי יש יותר פורשים? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> כן. המשטרה וגם שירות בתי הסוהר, כל פורש מקבל מענק פרישה ואז מקבל קצבה. ברגע שיש לך יותר פורשים, התשלומים שלך לפורשים עולים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. בעמ' 22 פירטתם על כל הסיכומים של הייצוא, ברכיבי התוצר – זה גם ל-24'. רשמתם פה תחזית יולי 25' על 2.4 בייצוא. יש שינוח במספר הזה אל מול התחזית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כיוון שעיקר המסמך פורסם ביוני ומאז גם עבר קצת זמן ובעיקר חל אירוע משמעותי שזה עם כלביא שמשפיע מאוד מבחינת התוצר, של הקיץ, יש לנו נספח למסמך של הקיץ. הכנו אותו גם כן באוגוסט, נספח שמפרט קצת על השינויים, שעיקר השינויים הם בעקבות מבצע עם כלביא. מבחינת התוצר זה משפיע. מה שיש במצגת מחיל. למשל בצמיחה הכוללת בשורה הראשונה תחת העמודות של 25', עמ' 22 בחוברת דברי ההסבר, הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 25', עדכון לוח 5, רכיבי התוצר. שורה ראשונה – צמיחה. בעוד ביוני 25' לפני מבצע עם כלביא תחזית משרד האוצר הייתה לצמיחה של 3.6%, כעת התחזית 3.1%, שזה משקף בעיקר את עם כלביא ואת התארכות המבצע מרכבות גדעון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה בייצוא אל מול תחזית 2.4%? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> זו ירידה שמשקפת את הירידה בהיקף הפעילות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הנתונים דה פקטו אל מול הנתונים של יולי בייצוא? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> לא בטוח שהבנתי את השאלה. מדובר בתחזית שנתית אז הנתונים של כל החודשים שהתרחשו עד אותו רגע הם נתונים שאפשר להסתמך עליהם, במידה שהלמ"ס פרסם אותם. לגבי חודשים שעוד לא היו או שעוד לא פורסם לגביהם נתונים של הלמ"ס, צריך להכין תחזית – וזו טניה שהציגה אותם כאן ביום חמישי. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> כבוד יושב-ראש הוועדה, אנחנו משפחות שכולות. אנחנו רוצים לחזור ל-7.10. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד חמש דקות תדברו. אתמול הוועדה עסקה שעתיים וחצי בנושא משפחות שכולות. יהיה גם דיון המשך. כרגע אני רוצה להשלים את השאלות של חבר הכנסת שירי, ואחר כך. תשאל שאלה אחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על העלאת המיסוי בארצות הברית, איך זה ישפיע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם תחזית יוני וגם יולי שתיהן מחילות ההנחה שיש מכסים, כיוון- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 17%? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אני חושב ש-17 היה הפרסום הראשוני של זה. בסופו של דבר זה מן הסתם עשוי לפגוע לנו בייצוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין את זה גם במצגת של טניה, לא הייתה התייחסות. לכן שאלתי את זה. בקיצור מחר או בהמשך - מה גובה המכסים, מה עשינו ואיך זה משפיע על הייצוא. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אומר בקצרה שזה פוגע בייצוא אבל הפגיעה בשנת 25' תהיה לא בהכרח מאוד משמעותית, כי בחלק ניכר מהשנה המכסים בפועל עוד לא חלו, וגם היה מרווח זמן שלפני כניסה לתוקף של המכס ושם הקדימו כל מיני רכישות. אנו יודע את זה מנתונים אמריקאיים שהקדימו שם רכישות בתקופה שלפני שהמכס חל ואז יכול להיות – אם זה יוליך אותנו קדימה- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קבוע. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> כל המסמך הזה מתייחס למצב אופקי קיים כמצב מתמשך אלא אם כן אנו יודעים שיש הוראה שחלה שעומדת לפוג, ובוודאי הדבר נכון לגבי המצב בשוק האמריקאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> קודם כל, אני אחות שכולה מ-7.10. אשמח אם תוכל לתת לי מה היה לנו אתמול כי לא תמיד אנו יכולים להגיע - יש לנו טיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשאירו מספרי טלפון שלכם או מייל ותקבלו הודעות על כל דיון נוסף שיהיה ומה ידונו שם. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> שלום, אני אימא שכולה של ולנטינה שנרצחה בכיבש מוות 232 ביחד עם בן זוגה ועוד 72 ילדים נרצחו שם בשעה 6:30 פתאום. לגבי מינהלת, אתם כבר דנים? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי ועדת חקירה. יושבים פה שני חברי אופוזיציה שאמורים להיות נציגי ציבור, ולא תומכים בוועדת חקירה שתהיה מקובלת על רוב המשפחות השכולות ותומכים בוועדה ממלכתית למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו ועדה לא תמכנו שהגיעה לכנסת? << דובר_המשך >> תמר תשובה: << דובר_המשך >> קודם כל אתם תומכים רק בוועדה ממלכתית. זה לא קיים בחוק. זו ועדת חקירה מ-69'. אנחנו משפחות פורום דין וצדק. לכן אנו רוצים שאם אתם נציגי ציבור, תשאלו פעם אחת עוד משפחות שכולות שלא בדעה הזו ולא רק ללכת לפי הדעה של מה שנוח לכם ללכת שזה כמות מסוימת של אנשים שהם לא הרוב ולא ועדה ממלכתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הגיע שום אירוע של ועדת חקירה זו או אחרת. << דובר_המשך >> תמר תשובה: << דובר_המשך >> ישבתי פה כמה פעמים. שמעת אותי מדברת על זה שאנו רוצים שתקום ועדה לא תלויה לחקר האמת? כנראה שהאמת לא חשובה לכם. הינה אני אומרת לך – אנחנו לא מעוניינים בוועדה ממלכתית. תתמכו גם בנו. למה לא? כי אנחנו לא בדעות שלכם? אנחנו בפורום דין וצדק 150 משפחות שכולות קרבה ראשונה, פורום גבורה, של חיילים שלא מעוניינים בוועדה ממלכתית כי זו ועדת טיטוח. אם אתם סומכים על שופטים היום, שנותנים אוכל לנוחבות, שרצחו את היקרים שלנו, איזו אמת אתם רוצים? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אמת מטויחת כמו התחקירים. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אני יושבת שלשום בטלוויזיה, רואה תחקיר אצל אילה חסון, מגיע אורן סלומון, מדווח לטייס, מדווח לכולם שיש עשרה טנדרים מפוצצים במחבלים. מגיע טייס ולא עשה שום דבר? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> המטוס הזה הוא מכונת מלחמה. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> הטנדרים הגיעו לטיול שנתי? למה הגיעו? למה לא קיבלו פקודה לירות עליהם? ראו שיש RPG בטנדרים. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אני מאור אטיאס, אבא של דורין אטיאס. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> 10 טנדרים מפוצצים במחבלי נוחבות. איפה בינדר היה? אה? בשעה 8 רק נזכר לצאת? למה לא נתן הוראה? ואז תגידו לי שלא הייתה בגידה. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> גם כשהמסוק היה שם, למה חזר אחורה? למה לא נשאר בגזרה? ראה אותם ונסע אחורה לבסיס? לא מצליח להבין את ההיגיון הזה. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> 50 שיחות טלפון התנהלו בבוקר. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> ואתם רוצים לומר לי שוועדת חקירה ממלכתית? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אנחנו המשפחות השכולות רוצות ועדת טיוח? אנחנו לא רוצות את האמת? מה נראה לכם, שאנחנו מסתכלים על פוליטיקה? אתם מעניין רק להפיל ממשלה. לא מעניין אתכם האמת. לא החטופים ולא השיקולים ולא מעניין אתכם שום דבר. רק הכיסא שלכם. אנחנו שנתיים אחרי האסון. משפחות קורסות. משפחות שמות קץ לחייהם שלהם. אין לכם בושה לתמוך רק בצד אחד? תתמכו גם בנו. גם במלחמת לבנון לא הייתה ועדה ממלכתית. יש תקדים לדברים האלה. שום חוק. השופטים שלנו מושחתים, זה מה שהם. אם הם יכולים להאכיל את הנוחבות, אלה שרצחו את היקרים שלנו ודואגים לתנאים שלהם, איזה מין חוק זה? איזה מין חוק זה? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אבי אבות הבגידה, רונן בר, השופט קורא לו אחד מהפלאים. זה אבסורד. פשוט אבסורד. אתם חושבים שכולם מטומטמים? לא מבין. לא מבין. אתם חושבים שאנחנו ממש חמורים? לא מבין את זה. מה, אנחנו נשענים על התחקירים שלכם, על הטיוחים שלכם? שום דבר לא נאחז בזה. מה שיתפרסם זה התחקירים האמיתיים ולאט-לאט הפאזל מסתדר במקום, אפילו הולך לבד. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> הכול צירופי מקרים, מעניין. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> או דנ"א. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> דנ"ט שיפוטי. איפה הצבא? לא איפה נתניהו. הצבא היה אמור לשמור על ילדים שהלכו לרקוד וליהנות. במדינה שלהם. 5,000 מחבלים וזה רק מה שאומרים. יש 9,000 מחבלים שנכנסו. פתאום נכנסים למדינה ופורצים אותה? והכול בגלל נתניהו, נכון? פעם אחת לא שמעתי אתכם מאשימים את רונן בר או את חליבה או את הרצי. מה איתם? מה איתם? באמת. תסכלו עלינו בעיניים. רצחו לנו את היקרים, שחטו לנו אותם. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> 43 קליעים היו ברכב של הילדה שלי. איזה סיכוי היה לה להינצל? היא לא נדרסה, לא נפלה מהר. הלכה לעבוד בנובה. דורין אטיאס עם אלף תוכניות. ילדה של אור, מדברת איתי פעמיים, שלוש בשבוע. נפגשת איתי. מה אתה חושב שקרה לנו? אנחנו קמים כל בוקר ומתים מחדש וזה מה שיהיה עד שארית חיינו. אתם כל חודש מה שחשוב לכם זה המספר בתלוש משכורת. העלמתם את הנושא הזה משפחות הנרצחים. הפכתם דף. תשכחו אותם. זו התחושה שלנו. ועדת טיוח. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אתם תצטערו על זה יום אחד כי יהיה לנו פה עוד 7.10 ופעם הבאה אולי זה יפגע גם בכם ואז נראה אתכם גיבורים. כולכם פה. במקום להוציא את האמת. לחקור מה היה פה באמת. אתם חשופים בטוח לתחקירים שאנחנו רואים. הכול צירופי מקרים? רק להפיל ממשלה, זה מה שמעניין אתכם? למה רונן בר לא בכלא? גם אם הוא ידע וגם אם לא ידע – הוא ראש שב"כ, הוא היה צריך להיות אחראי על האזור. היה צריך לדווח. איך ראש שב"כ לא יודע מה קורה מסביבו? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> כי לא היה ער. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> העיקר מטייל בחו"ל. זה מטייל, ההוא מטייל. זה מקבל מדליות והמשפחות פה מרוסקות, אין להם חיים. יש פה הורים שאיבדו 2 ילדים ביום. רצחו 2 ו-3 ילדים. זה מעניין אתכם? מדברים על החטופים. למה בעצם יש חטופים? אולי בגלל בגידה? אתם באים לנתניהו? אולי בגלל הבגידה. למה לא ירו על הטנדרים? אולי אם היו יורים על הטנדרים האלה היו מונעים את החטופים ואת הנרצחים. למה אתם לא מסתכלים מה היה שם בין 6 ל-7 באוקטובר? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> כל העובדות מוגשות על מגש של כסף ואתם לא מתייחסים. זה לא מעניין אף אחד. יש לכם תחקירים מזוהמים, נוח לכם להיאחז בזה. כל התחקירים מזוהמים. להקיא עליהם. אתם הופכים אותנו למטומטמים? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> משפחות שקולן לא נשמע. ערוץ 12, 13 לא נותנים לנו לעלות לשידור. מה יותר מזה? אני משפחה שכולה. אני מבוטלת? הוא מבוטל? 150 משפחות מבוטלות? נרצחו לכם אותם יקרים כמו אלה שמדברים בערוצים האלה אז אנחנו הקול שלנו לא נשמע כי הדעה שלנו שונה, הדרך שלנו שונה? כי אנחנו באמת רוצים את האמת? אנחנו רוצים לחקור את האמת ולראות מה קרה בלילה הזה ולהבין וללמוד, שלא יהיה שוב הדבר הזה? אין לנו במה ואין לנו קול. אנחנו רק באים לפה להשמיע את קולנו. מבטלים אותנו בכל מקום. אחי לא נרצח? הבת שלה ובן זוגה לא נרצחו? מה לעזאזל? למה אנחנו מבוטלים? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אין תשובות. הוא מקשיב לך ואין תשובות. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> אני רוצה לפנות מפה לראש הממשלה. הגיע הזמן כבר, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, בבקשה, אתה הבטחת לנו כששבתנו רעב, אני אישית שבוע שבתי רעב כדי שאתה תוכל להחליף ראש השב"כ הכושל בתולדות המדינה למישהו יותר ראוי. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> עכשיו לא טוב להם עם זיני. עוד לפני שיצא מהבטן של אימא שלו חקרו עליו רק כדי להכשיל אותו שלא יעלה בטעות לתפקיד. ממה אתם פוחדים? << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> עכשיו יש לנו סוף ספטמבר. עוד מעט יהיה לנו 7.10 הבא. איפה ועדת החקירה? איפה חוק חדש על ועדת חקירה לאומית? אנחנו הגשנו גם לחבר הכנסת מלביצקי כנראה את הטיוטה של זאב ליף על ועדת החקירה הלאומית שמקובלת על רוב העם, שלא ממומנת על ידי שופט העליון. בבקשה, תדונו על זה. שבו 120 ותדונו על חוק חדש. תכריזו על 7.10 כעל אסון לאומי ואישי, ומזה יהיה לנו כסף למינהלת למשפחות השכולות שקורסות באופן כלכלי, באופן אנושי, ותדונו על זה. למה הלומי קרב שם שלחתם לשם את מי ששלחתם? מי זאת הילדה הזאת? למה היא לא יכול לעזור? למה אתה לא פה? אתה. תגיד בבקשה לבנימין נתניהו - חייב להיות ועדת החקירה הלאומית. תדונו על זה גם אתם. תרדו בבקשה מוועדת החקירה הממלכתית. צריך לרדת משם. היא בלי שיניים. היא תימשך שנים ארוכות ואת כל מי שאשם לא יקבל עונש וצריך שיישבו בכלא. שיורידו מהם פנסיות ודרגות. אז אתם, שיושבים בכיסאות מפתח, אל תעיזו לעשות לנו שוב אותו דבר, להשתמש בילדים שלנו כבמגן אנושי לכל המדינה. אל תעיזו. ועדת החקירה הלאומית, שמקובלת על כולם, שאין בה אף שופט עליון. רק את מי שלא היה מעורב בפוליטיקה עשרות שנים לפני, רק להם יש זכות, גם נציגי המשפחות שהשכולות צריכות להיות בוועדה. אני לא אוריד את היד מוועדת החקירה. שידור חי. שידור חי בערוץ הכנסת. זה הוועדה. הבנתם? לא ממלכתית. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> ואם דאגתם, גם נתניהו ייחקר. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> הוא הראשון שייחקר. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> קודם אשמים ואז אחראים. אבל יש אשמה ויש אחראי. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אמר שייחקר אז מה אתם פוחדים? << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> אם הוא נתן להם לעשות לנו את זה. הוא לא הכניס אותם בזמן. הוא ידע שהם לא כפופים לו. הוא ידע. חליבה, רונן בר והרצי הלוי וגלנט לא היו כפופים לראש הממשלה. מה זה הממשלה הזאת לעזאזל בכלל? לא מושלת, לא עושה כלום. לא יכולה אפילו להציב ראש שב"כ. איפה זיני? יש תשובה? מתי הוא ימנה? יתמנה? למה היועצת המשפטית הנוכחית היא אתנו עד דצמבר? עד דצמבר. למה התלונה שלנו כמשפחות השכולות, 200 משפחות שכולות כתבו תלונה למשטרה על רונן בחשד לרשלנות פושעת ולזדון. מה עושה המשטרה? למה האישה הזאת היא לא מחליטה על תחילת תחקיר נגד רונן בר, ראש השב"כ הכושל מאז תולדות המדינה? למה אתם מחזיקים בה בכלל, הפקידה הזאת? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> חברי האופוזיציה, אתם פה מקרה שניים. בשום ועדה לא שמעתי אתכם - ואני פה שנה וחצי ואתם מכירים אותי – מדברים על רונן בר, על חליבה ועל הרצי חוץ מעל נתניהו ולומר כמה – אין לכם – אין לכם חוץ מזה שום דבר. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> מה יש לכם בראש? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> כי אנחנו לא אותו עם. יש פה שני עמים. תראו את השיח ברחוב. יש עם אחד שרצח לנו את הילדים והחובה שלנו לנקום את הנקמה הזו. אנחנו שני עמים. אני ואתה לא באותו עם. זה לא אותו עם. אנו שני עמים. אתם שונאים אותי ואני שונא אתכם עוד יותר. זה יהיה לנצח נצחים. המדינה הזו מחולקת לשני עמים. תזכרו את זה טוב. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> מי עושה את זה? ככה אתם רוצים להיראות? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> רקוב פה הכול. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> ככה אתם רוצים להיראות מול האויב הרצחני? יש לי את סרט הזוועות פה בפלאפון. ראיתם אותו? כן? אתה ראית אותו? מי האויב? חמאס לא אויב, נכון? הם רוצים להחזיר את החטופים על מגש? בואו קחו אותם. אולי תפסיקו עם השטויות האלה? איזו עסקה הם רוצים? תגידו לי, משפחות של חטופים לא מוכנים לעסקה חלקית שהילדים שלהם בעזה. זה או עסקה כוללת או כלום. אתה חושב שהם רוצים להחזיר את כל החטופים? תגידו לי את האמת. הייתה עסקה כזו על הפרק? << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> מה המחיר של העסקה הזו? הלבנת בתי כלא ורק סער אופיר יישאר שם גיבור ישראל שיצא ב-7.10 להציל נפשות? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> כי לא הייתה מדינה. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> מחזיקים אותו 9 חודשים בכלא על מה? על משהו שעשה שאחרים לא עשו? << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> כי הוא יודע פרטים על 7.10. לכן רוצים לגרום להתאבדות שלו ומחזיקים אותו בתנאים בלתי. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> הייתם פעם במשפט שלו, זה עניין אתכם לראות מה קורה עם הבחור החייל הזה שיושב תשעה חודשים במאסר על כלום? עניין אתכם פעם? << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> ולנוחבות אין כתבי אישום. זה בסדר? צחוקים פה על סיגריות אלקטרוניות. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> בקיצור מי שמת הוא גיבור. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> על קניות בסופרים. במה אתם מתעסקים פה? במה? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אסור שתתנהל שום ועדה חוץ מזה. חקר האמת. תרימו את הכפפה. תהיו אמיצים ותגידו: בואו נקים חקירה אמיתית. אמיתית. לא ועדת טיוח. אנחנו נהיה פה ואנחנו פה ואנחנו הרבה. נילחם ולא ניתן שתקום ועדה שתטייח את האמת כי לנו מגיע תשובות ואם כל מה שאמרתי לא נראה לכם, שמישהו אחר יוכיח לי אחרת. עוד לא קם אחד כזה שהוכיח לי אחרת. ואני בטוחה שזה הייתה בגידה. אין משהו אחר. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אימא של הבגידה. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> תמשיכו את הצחוקים שלכם. סיימנו. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> תודה רבה. זה יכול להיות הילדים שלך. זה רק מזל. זה רק חוסר מזל במדינה. מדינת המוות הזאת. אין פה כלום ושום דבר. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> אחרי שכבר אנסו אותם ולא בין החיים אבל עדיין שוחטים ומתעללים בגופה שלהם. אם הייתם רואים את היקרים שלכם שזה מה שעשו להם. << דובר >> גוסק ולנטינה: << דובר >> אני רוצה התייחסות. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> וככה היה המוות שלהם, איך הייתם מרגישים? אחי היה גיבור. הציל 32 צעירים בגוף שלו, כי את כל ההדף הוא קיבל מתוך המיגונית. אז הקו שלי לא שווה? אני צריכה לבוא לפה כמעט שנתיים להשמיע את הקול שלי, כי הדעה שלי שונה? אני לא מקבלת במה? למה? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, 43 קליעים ברכב. אני ספרתי. כל קליע מגרד את הפח. עושה בור כזה. אני ראיתי בעיניים שלי וספרתי בצמיגים 43 קליעים. היה לה סיכוי להינצל? איזה סיכוי נשאר לה? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> שש שנים היה ב-669, אחי. שלוש שנים בקבע ושלוש שנים בסדיר ואף אחד לא בא להציל אותו משם. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אני כל בוקר עולה לבית הקברות. קברתי אותה לידי בסביון, מבקש ממנה סליחה שגידלתי אותה במקום המסריח הזה. זה מקום מטונף. זה מדינה לא קיימת. אתם פה עם השולחנות היפים. צא החוצה, תשמע את השיח. אנשים מיואשים. אין להם נשמה. מיואשים. אני אומר לכם, מיואשים. אם אפשר בורחים. לא נשארים במדינה הזו שנבנתה על דם וממשיכה להיבנות על דם. 43 קליעים בצרורות. תספור עד 43. איזה סיכוי היה לה להינצל? מה עשתה לא נכון? << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> בטח, הם לא לקחו אחריות לירות על הטנדרים. כולם ברחו. עוד 4 שעות אחרי הטבח. כולם ידעו שיש טבח, בטלוויזיה ידעו שיש טבח. בטלוויזיה ראו שיש טנדרים עם מחבלים אבל המסוק לא קיבל פקודה. לא ידענו. תשובה, חשבנו אולי יש בפנים – נראה לך אמיתי? מה, אנחנו מטומטמים? << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> אתם מנסים לעשות אותנו מטומטמים אבל הרחוב לא יסלח לכם, והוא מבין יותר טוב מכם. בדיוק מה היה שם. רק ממה שיתפרסם. יש תחקיר מלא. להפוך אותנו למטומטמים גמורים? ולהמשיך לבוא לפה כל בוקר ולסיים אחר הצהריים, ללכת הביתה כאילו לא קרה כלום? אתם חושבים שהעם הזה מטומטם? העם הזה מבין היום בדיוק מה זה המדינה הזו. אנחנו שני עמים. הם שונאים אותנו ואנחנו שונאים אותם עוד יותר. הם רצחו לנו את הילדים – חובה עלינו לנקום את נקמתם. חד משמעית. << דובר >> תמר תשובה: << דובר >> ואז קם אחד הדמוקרטי, אדון דמוקרטיה. כמו יאיר גולן שמפלג ומסית את העם עוד יותר. לא רוצה להרחיב את הדיבור עליו כי הוא לא שווה את זה. << דובר >> מאור אטיאס: << דובר >> הכול כל כך רקוב פה. גם אם היטלר היה הולך לבחירות פה היה זוכה בבחירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נצא להפסקה עד 11:45. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:40 ונתחדשה בשעה 11:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה הצהרה של שר החקלאות בנוגע לאיפוס המכסים. יש משהו כזה על הפרק שאתם נכנסים בנעלי היצואנים כדי לגשר? שאז בבית הלבן היו הדיונים על זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא חושב שהיה שם משהו שהבשיל לכדי מדיניות בפועל. לא יודע לומר האם יש תהליך מקצועי שבוחנים אותו. לא בקי מספיק בפרוצדורה של זה. יכול להיות שיש משהו שמתבשל. כן יודע לומר שאין משהו שכרגע הבשיל לכדי מדיניות בפועל, לא שאני מכיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לי יש כמה שאלות. קודם כל, בעמ' 10 ביחס לביטוח הלאומי אני רואה שהסכום שמדובר עליו פה הגידול הוא 2 מיליארד ו-684,449. זו התוספת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. הטבלה הזו מציגה את השינויים שנערכו עד פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה השינוי שהיה עד זה. מכאן ואילך אין עוד שינויים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוועדה מוסמכת לדון בעוד שינויים. בחוק התקציב הנוסף כרגע יש 200 מיליון שקל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה מגלם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הצגנו בעבר ואין לנו בעיה להציג שוב - את העלויות הנוספות בגין נפגעי איבה לאור הנפגעים שלנו במבצע עם כלביא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מכניס את כל הנזקים של עם כלביא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> רק את תוצאות האיבה בגינן. מי שנהרג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעם כלביא כל הנזקים הפיזיים לא מגולמים פה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ודאי שלא. זה במס רכוש. בביטוח לאומי אין תשלום על נזקים פיזיים. ביטוח לאומי זה קצבאות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מגלם את ההרוגים והפצועים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 250 מיליון זה העלויות הנוספות בשנת 25' בגין הנפגעים מתוקף חוק נפגעי איבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה יכסה את כל העלויות האלה של 25'? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגין עם כלביא כן. עם כלביא נגמר. רוב הלחימה ב-25' למעט עם כלביא רובה לא נגעה בביטוח לאומי כי רוב הנפגעים לצערנו, הם חיילים או אנשי הביטחון. לכן הסכום שאנחנו מבקשים פה נוגע לעם כלביא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעמ' 13 יש התייחסות לשינויים מ-26.5 לאור סיפור שדרוג התשתיות בכותל המערבי אך כחלק מהמטה לביטחון לאומי. תוכל להסביר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הטבלה הזו מציגה את השינויים הקודמים בתקציב בסעיף הוצאות ביטחונית שונות. עד כה סך כל השינויים בתקציב היו הפחתה של 4 מיליון שקל מתוך סעיף שך 19.9 מיליארד שמתוכם הוקצו כספים, כמה מיליונים - פעם אחת לתשתיות וביקורים ברחבת הכותל שזה לפי החלטת ממשלה 3305. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשתיות שהן באופיין ביטחוניות? זה תחת הוצאות ביטחון. לא שיפור נגישות אלא שיפור בהיבט הביטחוני של ביקורים אני מבין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא יודע. בטוח שיש שם רכיבים שקשורים לאופן שבו מאבטחים את האתר אך לא חושב שבהכרח דווקא החלק הזה מממן, בתחשיב הפרויקט החלק הביטחוני שווה ערך לסכום הזה. חלק מהכסף הועבר למל"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה היועצת המשפטית שלכם? אני רוצה לשאול אותה אם הכינה מה שביקשתי. תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעמ' 14, אנו עוברים ממיליונים למיליארדים. אחרי שדיברנו על ירידה של 4 מיליון נדבר על עלייה של 1.7 מיליארד בכל נושא הריבית והעמלות. נדמה לי כאן זה תוספת ריבית. אנחנו היום ב-15.9. נדמה לי שעוד לא הייתה הודעה על שינויים בריבית של בנק ישראל. צריכה להגיע היום. מה המשמעות של שינוי פה על מה שמוצג לנו פה בתקציב? אם היום לצורך העניין – מה שכנראה לא יקרה אבל נניח שיקרה היום או עוד חודש ירידה בריבית של חצי או רבע אחוז, מה ההשלכה של זה על התקציב שאנו רואים היום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא תהיה השלכה משמעותית מאוד – כמובן שיש השלכות – אבל לא משמעותית מאוד משני טעמים. אחד, שבסוף זה לא הלוואה שלקחנו עם פריים פלוס משהו. השוק מתמחר תמחור לגבי מה מונח שהבנק יעשה. אנו מניחים שהבנק יעשה משהו די דומה בתמחורים האלה. גם הרבה משתלומי הריבית רוב הסכום לא יושפע. גם נשאר עוד רבעון אחד אז כל ההשפעה שכן יש מחולקת בארבע. יותר ישפיע על הנפקות חדשות, ורובן לא ישולמו - אם יונפקו אג"חים חדשים אחרי שתרד הריבית, נניח שהורדת הריבית תגרור וישפיע על מחיר הגיוס אז כן יכול להיות שיהיה קצת שונה מהתחזית שלנו אבל כיוון שהקופונים ישולמו כמעט לא השנה – כעבור חצי שנה או שנה, לא ישפיע, לא יהיה חלק מהתקציב של 25'. סיבה שנייה שמונח בבסיס התחזית שהריבית תרד. הניחו שדווקא תהיה ירידה אחת בתאריך כזה ואחת בתאריך כזה. בגדול השוק מניח וגם אנחנו מניחים שיש תוואי מסוים של מספר ירידות ובסוף מה שרלוונטי פה זה מה שהשוק מניח. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמשיך ברשותך. אנחנו עולים בהשלכות התקציביות. בעמ' 18 יש התייחסות בנספח לתוכנית התקציב התלת שנתית לתחזיות הצמיחה. בתחזית הצמיחה של 25' הייתה 3.6%. כל פעם אנו מופתעים מחדש שיש עוד מבצע, מרכבות גדעון, עם כלביא ואז מרכבות גדעון ב' שכמו כל תסריט הוא פחות טוב מהסרט המקורי. עוד מעט יהיה גם ג' וכו'. והינה תחזית הצמיחה עודכנה למטה ל-3.1%. מסתכל על תחזית הצמיחה קדימה ל-26' שעומדת על 5.1%. האם אתם לא חוששים שלאור הפספוס בתחזית צמיחה קודמת, גם פה נפספס את תחזית הצמיחה, תהיה נמוכה יותר ויש מקום לעדכן גם כאן בעוד סדר גודל דומה את תחזית הצמיחה ל-26'? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשיב אבל אם אפשר הערה קודם – תחזית הכלכלן בהקשר הזה לא פספסה. לא הניחה אותו באופן מוצדק. אם היו בסוד העניינים, לא היה נכון שהיו מפרסמים מספר שהיה מניח את עם כלביא- - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברו על זה בתקשורת כל היום שאנחנו הולכים לתקוף באיראן, השאלה האם מחר או עוד שבוע או עוד חודש. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בהקשר הזה יש חשיבות גדולה למה עמדת הממשלה. נכון שכל גופי הממשלה יהיו מתואמים בעמדה הזאת, ולא נכון 0 בסדר שמישהו יגיד מה שחושב. תחזית שמגישה הממשלה לא נכון להניח שיהיה עם כלביא אלא אם כן הממשלה מניחה. זו הערה אחת. לשאלתך, אני חושב שכל דחייה בצמיחה ב-25' ככלל משפעה על 26' בצורת גידול בצמיחה. כמובן אם יהיה עוד מבצע – זה לא מונח בבסיס התחזית. אם המלחמה תתארך -26' מן הסתם הצמיחה תהיה נמוכה יותר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלת המשך, בעמ' 21, כשעוסקים בתחזיות הצמיחה, איך שהוא משרד האוצר לעומת גופים אחרים הוא בהסתכלות בעין טובה על 26'. בנק ישראל חוזה חצי אחוז פחות, קרן המטבע אחוז וחצי פחות ובסוף אנו נשענים עליכם בבניית התקציב. ממה נובע הפער הזה ולמה אתם חושבים שאתם צודקים ולא הם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסוף מי שיידע לענות הכי טוב על השאלה זה נציג הכלכלן הראשי שהיו פה ביום חמישי והציגו את הסקירה שלהם בצורה הזו וגם דנו ספציפית בצורה שממש משווה את התחזיות שלהם לתחזיות אחרות אך כיוון שהם הציגו את זה בדיון בחמישי, אומר בקצרה מה שאני יודע. מקווה שזה יספק. ככלל, זה שהמספר שלנו יותר נמוך ב-25' גורם למספר להיות יותר גבוה ב-26', מתמטית. כולנו מסכימים שהמספר זהה. בי"ת, גם היסטורית הרבה פעמים אנו עם הנחות קצת יותר גבוהות לגבי הצמיחה. אני חושב שמבדיקה היסטורית לא ייצא שהתבררנו כגוף אופטימי יתר על המידה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנק ישראל שולט בשאלה מה תהיה הריבית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אולי שולט אבל לא חושב שיודע – כמובן אני לא יודע איך הוא קובע. יש עצמאות מוחלטת. אני בממשלה אבל אין לי שום השפעה על הדבר. אנחנו שולטים בהוצאות. זה בוודאי משפיע ישירות על הצמיחה, אז אולי יכולת לומר ששיקוף של זה, אבל אני חושב שלגבי קרן המטבע שאין שם מספרים שונים. אולי היא מניחה שהמלחמה ממשיכה או שההתאוששות מהמלחמה תהיה יותר איטית אבל ההבדל בינינו לבין בנק ישראל – הם לא עדכנו כל כך למטה את התחזית של 25' ולכן לא עדכנו למעלה. כולנו מקווים שהמלחמה תסתיים בתוצאות כמה שיותר טובות. אבל אני חושב שיכול להיות שזה מסביר את הפער המשמעותי מול- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, שלום. יש לך תשובה בשבילי מאתמול? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> יש לי תשובה. לא בטוחה שתהיה מספקת. נמסר לי שמדובר בסוגיה שנדונה כבר הרבה שנים, סוגיה מאוד מורכבת עם היבטים שונים. בחלקם היבטים משפטיים. ההבנה הממשלתית בגלל העתירה התלויה ועומדת הייתה שיש הסכם כולל שנועד לפתור את כל הדברים – אותו יש לעגן בחקיקה וזה המקום שבו הדברחם מצויחם כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני צריך להבין משהו, ויכול להיות שמה שאני צריך לקבל אם זה היחס, ואיני מאשים אותך חלילה זו חוות דעת בכתב כי לא ייתכן מצב ואני למד את זה מההתנהלות שלכם באוצר בנושאים אחרים בעבר וגם כרגע – נושא המעונות למשל. לכאורה יש הסדר שאמור להשפיע עליו, אותו חוק גיוס שאמור לפתור את כל האירוע ובכל זאת לא עוברים כספים בשום צורה ודרך. פה יש מצב, שבו משרד הביטחון 10 שנים אחרי שיוצא דוח מבקר המדינה שמסביר שיש בעיה, כבר לא יודע כמה שנים אחרי שנמסרת עמדתו הרשמית של הייעוץ המשפטי לממשלה שאני בטח לא מחסידיו אבל כך הוא קובע שאין מקור תקציבי, אין סמכות לבצע את התשלומים הללו, כאשר בתלושי השכר עצמם מופיע לאנשים שמקבלים את הכספים הללו שיש בעיה עם הכספים האלה ונטענים תחת דיסקליימר כזה שנותנים שם, משרד הביטחון ממשיך לשלם למעלה ממיליארד שקלים כל שנה למרות שאסור לו. אולי מתישהו יהיה מותר לו. כרגע אסור לו. והעתירה שיש בבג"ץ היא בכלל יותר דרסטית מכל הסיפור הזה. בג"ץ לא דחה אותה על הסף. הוא מחכה כבר 22 דחיות לזה שאולי יהיה חוק אבל כרגע אין חוק. ואני יכול לומר שיש התנגדות גדולה בתוך הקואליציה גם של החוק הזה. איך אתם מאפשרים במשך כל התקופה הזו –לא מדובר בקופה קטנה של לשכת מנכ"ל. זה למעלה ממיליארד שקל שמשולמים בלי שיש סמכות לשלם אותם. אין מחלוקת על זה שיש סמכות. משרד הביטחון היה יכול לטעון פעם שהוא חושב שהיועצים המשפטיים שלו אמרו לו שיש סמכות אבל מרגע שניתנה חוות דעת של ייעוץ משפטי לממשלה שום יועץ משפטי משרדי לא יכול לומר – יכול לומר אבל במדרג בסופו של דבר דעתו של היועץ המשפטי קובעת, בין אם אני אוהב את זה ובין אם לא. זה המצב. מנעו מאתנו את הרפורמה. לכן זה עדיין קיים האירוע הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קשור לרפורמה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר על מעמד הייעוץ המשפטי. לכן לא ברור לי איך רק במקרה הזה במובחן ובמנוגד מכל המקרים לרבות המקרים של המעונות שאתמול הבנתי שזה באזור 200 מיליון שקל בשנה- - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה אין לך פסיקת בג"ץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה לדעת האם האירוע של פסיקת בג"ץ זה מה שמשנה. אני חושב שזה לא מטעם פסיקת בג"ץ. אני חושב שזה בגלל הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה. פה יש לך משרד. זה צריך גם להטריד אותך, נאור. זה כספי ציבור. לוקחים מיליארד שקל כל שנה מכספי ציבור שלא כדיון, ממשיכים לשלמם כאילו דבר לא קורה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי שזה לא מטריד אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני רוצה להבין איך משרד האוצר בא לפה לבקש מאתנו שנאשר תוספת לאותו משרד שלמעלה מעשר שנים משלם – עושה זאת כבר 20 או 30 שנה, אף אחד לא יכול לומר לי בדיוק כמה הם עושים את זה אבל אין מחלוקת שמדוח מבקר המדינה נגמרה השאלה האם מותר או לא. ממשיך להפר חוק – אין דרך אחרת להסתכל על זה כי לשלם מיליארד שקל כספי ציבור בלי הסמכה זה להפר חוק. ממשיך לעשות זאת. כל עירייה שהייתה עושה זאת לא עם מיליארד שקל – עם אלף שקל היו נמצאים במקום אחר לגמרי, והכול זורם, ולא רק זאת - אתם מביאים תוספת תקציב בעשרות מיליארדים. כשלמעלה ממיליארד משלמים כל שנה שלא כדין. איפה הקיזוז לפחות? תגידו: בסדר, אנחנו נלחמים, קורים כל הדברים האלה, לא נתקע את המלחמה אבל אתם את המיליארד שקל האלה שאתם משלמים שלא כדין – תתקזזו. תראו לי התייעלות לא בזה שאתם מבקשים 100 ואנחנו נותנים לכם 80. את המיליארד שאתם משלמים כדין תראו לי התייעלות. תסגרו את זה מהמקורות שלכם. משפטית איך אתם מאפשרים את זה? איך האיפה ואיפה הזו לעומת דברים אחרים? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כפי שהיושב-ראש הציג, מדובר בסוגיה מאוד מורכבת. בין יתר המורכבויות האלה גם הימשכות הזמן שבו הדברים ניתנים. לכן גם הפתרון שלה אינו פשוט. לכן אם עושים אותו הכוונה לעשותו בחקיקה. במסגרת אותו הסכם כולל גם להפסיק את התשלומים - יש בזה מורכבות. גם משרד האוצר הוא חלק מהממשלה והדברים נבחנים על ידי הממשלה כולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מדברים על להפסיק. כאשר אתם מדברים לבקש תוספת של 30 מיליארד שקל, כאשר יש תקציב של 170 מיליארד שקל, ומתוך זה לוקחים אחד חלקי 17 לצורך העניין ומשלמים אותו שלא כדין אפשר לומר: אם אתם עושים את זה, את החלק הזה שאתם משלמים בניגוד להנחיות בינתיים תישאו עליכם. אם נפתור אותו ואם יהיה חוק וכל הדברים הללו אפילו נוסיף לכם אותו. נשים לכם אותו בצד. אבל לא ייתכן שאתם כמשרד האוצר, כמחלקה משפטית של משרד האוצר עוצמים את העיניים מזה שכל משנה משלמים למעלה ממיליארד שקל שלא כדין ואתם על סכומים הרבה יותר קטנים לא במקרה אחד, לא בשניים ולא בשבע פועלים אחרת לגמרי. הגיע לפה אסי מסינג בכבודו ובעצמו כמה פעמים. כשהיו בעיות עם כספים שאולי אין להם מקור מוסמך כדי להזהיר אותנו – תדעו לכם שהאירוע פה לא בטוח שתהיה לו הסמכה. לא בטוח שאפשר יהיה לקבל את הכסף. יותר מזה, על פי המצב החקיקתי היום אי אפשר לשלם את הכסף. והינה פה הפוך לחלוטין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מנצל שתנצל את כוחך, תעצור את כל חקיקת התקציב עד שיראו לנו התייעלות בכל התחומים, גם בתחום הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם לא הייתה מלחמה, יכול להיות מאוד שזה מה שהיה צריך לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מיומך הראשון בוועדת הכספים הסכמנו על שני דברים – אחד שצריך לטפל בזה והשני חברות הייטק שבסוף דבר לא קרה. גם לפני המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אז לא הייתי יו"ר. זה עולם אחר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שהיה היה. אי אפשר עכשיו לייצר הסדר חקיקתי – שיבוא שר הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניסיתי במסגרת דיוני ועדת חוץ וביטחון, ישבנו ובאנו עם כמה הצעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הסכם פשרה בנוגע לכספים שכבר שולמו. מהיום והלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור של השולמו הוא קטן. כל האירוע של ההתעסקות בשולמו נובע כי על הבסיס להתייחסות של הדברים שכבר שולמו הולכים לבנות את העתידי. הכסף הגדול נמצא בעתיד. לא במה שכבר היה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבין את זה כי פנסיה היא תמיד - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן הצענו כל מיני הצעות אבל לצערי הרב והאדונים הנכבדים והיית פה, קיבלו הנחיה ממי שאחראי עליהם. אפס פשרה. זה מה שקיבלו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל יש שר אחראי עליהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אספר לך אנקדוטה. כאשר הודיעו לי בלשכת ראש הממשלה שאני צפוי להתמנות ליושב-ראש ועדת הכספים יצאתי החוצה ופגשתי את שר הביטחון. התחלנו לדבר. מה הדבר הראשון שאנו מדברים - על הפנסיות. כעס עליי מאוד. איך אתה לא מעביר את זה? עוד לפני שמוניתי. יש לי פה מחלוקת גם עם שר הביטחון. אני לא מדבר על קצינים בצבא אף פעם. יש משרד שאחראי – משרד הביטחון. תחתיו קורים כל התשלומים האלה והוא מבחינתי אחראי לכל האירוע הזה. לכן כשאני אומר שכל הזמן במשך כל השנים האלה מאשרים לו עוד ועוד- - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הם מייצגים לך את מדיניות הממשלה. זה כמו שאכעס על יואב שלא סדר משרד אחד אז תגיד לי: זה המדיניות. אין מה לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתמול שאלתי את שר האוצר לגבי מדיניות ממשלה וענה את אשר ענה. אני פה שואל משפטית. אותי מעניין העיקרון המשפטי כי בעיניי זה לא יכול להיות. אומנם אני לא משפטן גדול אבל השכלה משפטית יש לי – הייתי עורך דין 20 שנה. אומנם ענייני תכנון ובנייה אבל קצת אני מבין. יודע לקרוא חוק. לכן אני רוצה להבין את הקונסטרוקציה המשפטית שעל בסיסה את זה מאשרים כי יכול להיות שיש פה משהו שיכול להיבנות ממנו לדברים נוספים. לא יודע. לכן כיוון שזו התגובה מבקש מאוד והיום הבנתי שהתפנה לנו עוד יום – התרווח קצת הזמן בגלל האיחור שהגיעו השינויים של השימושים, פירוט השימושים של התוספת שאמור להיות בוועדה המשותפת, הם הביאו את זה רק אתמול בלילה. אני מבקש לקבל חוות דעת כתובה לוועדה שמסבירה את האפשור של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר במקרה הזה או הייעוץ המשפטי לממשלה, היינו הך, לעומת מקרים אחרים שבהם אתם מתנהגים אחרת לגמרי. חוות דעת משפטית מנומקת כמו שמגישים חוות דעת משפטיות. בחוות דעת משפטית אני מצפה לראות תקדימים, פסיקות והנחיות חוק. לא הדעת נותנת, או סביר לחשוב וכו' או לעמדתנו צריך. כשאומרים לעמדתנו צריך אני צריך לראות את הקונסטרוקציה ואת האסמכתה שעל בסיסו זה קורה. המדרג הנורמטיבי זה פחות עניינים בעיניי לחוות דעת משפטית. לכן אני מאוד מקווה לראות פה את הקונסטרוקציה המשפטית, הטיעונים, האדנים המשפטיים שעל בסיסם מאפשרים את זה לעומת מקרים אחרים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> שוב, איני הגורם שמטפל בנושא. אני יכולה להעביר את הבקשה הלאה. העניין כולו נבחן- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העניין כולו נבחן ונבדר ושמעתי את זה מאה פעם. יהיה לי מאוד קשה להעלות את הנושא פה להצבעה בלי שתהיה לי חוות דעת כזו כי אני מרגיש שאני חוטא לתפקידי כי מדובר פה באירוע שאיני יודע להסבירו. אני כן יכול לומר מדיניות וכך החליטה הממשלה, וכמו שאמר שר האוצר אתמול, למרות שהוא חושב שהטיעונים שלי צודקים הוא חתם על הסכם ורוצה לעמוד בו – אבל להסביר משפטית איך אתה מאשרים ומספרים אחרים לגמרי לא מאשרים, כדי להעלות את זה אני צריך לראות בסיס משפטי לקביעה הזו. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> תמיד כשהוועדה שואלת שאלות לפחות מנסים לתת את התשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם מאוד תרצו בטוח שתצליחו. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> כל נושא נבחן לגופו. לא הייתי מקישה מאחד לאחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאת לא מקישה מאחד לאחר, גם זה, כשאנו עוסקים בעולם המשפט, בעולם שאמורות להיות בו נורמות בטח מטעם משרד שאחראי על הכספים של מדינת ישראל, ושוב אנו מדברים על מיליארדים – לא על 100 שקל של מסעדה – אני מצפה שתהיה עקביות. הרי יש אינטרס ההסתמכות, יש עיקרון המעשה המינהלי שעליו – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עילת הסבירות. זה לא סביר. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> משרד האוצר אינו כל הממשלה. הנושא נבחן על ידי משרדי הממשלה השונים גם בהיבטים המשפטיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתם מסתמכים על חוות דעת של הייעוץ המשפטי, אנא העבירו לי את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> שקד כסלו: << דובר_המשך >> הדבר בא לידי ביטוחי בחקיקה ממשלתית שהובאה בפני הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל היא לא עברה. גם אם יהיה דיון נוסף, הגשנו שם אלפי הסתייגויות שהיושב-ראש הקודם קבע שתי דקרת להסתייגות. היה מאוד נדיב. לכן הדבר צפוי לקחת אי אילו ימים, בטח בהתמחשב בכך שאנו בפגרה ואני למד מהיועצת המשפטית לוועדה שיש בפגרה ימים ואתה לא יכול לעשות כמה דיונים שאתה רוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קשור למלחמה. זה בתקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הפנסיות לא קשורות למלחמה. בזה אני לא מסתפק באמירות האלה. אם יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לאפשר את זה אנא הביאי אותה הלום כדי שאני ומדינת ישראל כולה תוכל להיווכח בה. אם אין הנחיה כזו ואתם בייעוץ המשפטי של משרד האוצר החלטתם על בסיס עקרונות כאלה ואחרים שמותר, אנא נמקו אותם בצורה שיכולה לעמוד במבחן כי אני רוצה להבין איך זה קורה כי עד כה לא הצלחתי להבין איך זה קורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד אפשרות זה להגיש בג"ץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי בעיה לטעון נגד מוסד מסוים ואז ללכת- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לבטל את בג"ץ? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אמרתי. אני אישית לא מאמין במוסד הזה ולכן אין לי מה לעתור. כך אני חושב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כמו שאני אומר שאני לא מאמין בממשלת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לבוא ולפנות אליכם לסעד יותר מהר יהיה שלום עולמי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקרה הזה הוא היחיד שייתן לך בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בינתיים כשיש אצלו עתירה, שהגיש לא איש ימין - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתחנן לממשלה שייתנו תשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הממשלה כבר 22 דחיות משך כמה שנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יודע כמה על עתרו על הגיוס? 22 שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפרופו – אמרת שיש חוק ממשלתי אז בוועדת חוץ וביטחון יש חוק ממשלתי נוסף, חוק הגיוס, שאמור גם להסדיר את כל האירוע הזה ואיכשהו זה לא משליך על הכספים. כל מקרה לגופו. יש מקומות שאומרים שאין כזה מקצוע משפטים. אני עדיין כי בכל זאת עסקתי רוצה להאמין שיש. תעזרו לי להוכיח שיש ואני מבקש לקבל חוות דעת. בבקשה, חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הונאת פירמידה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, קודם כל שאלה אחת שכבר שאלתי אבל עכשיו אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים כי מנכ"ל משרד האוצר אמר לפני כמה דקות שניהול ימי המילואים – נעשה ללא מעצורים. אמר את זה לא לפני חודש או שנה אלא עכשיו. אני קורא לכם להדק את הפיקוח בעניין הזה. אני לא מדבר על לוחם בעזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגב כל האירוע, וזה אני אומר בפעם האלף - כל הדיון והעניין שלנו סביב הדברים הללו כמובן שלא נוגעים לכל המערך של הלחימה, כך זה נקרא בצבא, אלא לדברים אחרים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בתחנת גל"צ שאני לא בעד לסגור אותה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין ניצול. יש ניצול של ימ"מים בימים רגילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק שם. המחלה של הבזבוז ימ"מים מטורפת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המחלה של בזבוז כספים – ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, האחרונים שאני מאשים אותם הם המפקדים. יצא לי לפגוש כמה מהם, ואמרו לי: אני לא מצליח להביא אנשים – לא לוחמים. יש לי משימה לוגיסטית – אין לי איך להביא. אם הסטנדרט לפני המלחמה הוא שבוע-שבוע לטבחים, היום זו נקודת הפתיחה כי המדינה הזו לא נבנתה לשעת מלחמה. זו הייתה הערה, אורלי את לא צריכה לענות לי. בעמ' 34 יש התייחסות לעדכון התחזית להוצאה עבור התוכנית לשיקום ופיתוח הצפון .מי מחזיק את זה אצלכם? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> הצוות הרלוונטי לא פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי תחושה שאני מתפרץ לדלת פתוחה אך לא הייתי פה בדיונים הקודמים, שההקצאה נמוכה מדי, ואתם מנסחים את זה בעדינות. נכון לגיבוש תחזית זו טרם התקבלו כלל ההחלטות הדרושות ליישום תוכנית החומש. עודכנה ההוצאה כך שבשנים הראשונות צפויה ירידה בהוצאה, ובשנים המאוחרות עלייה. אני לא אוהב ביצוע כשיטה, בטח לא כשמדובר בזה אך בוודאי לא כשמדובר בשיקום חבלי ארץ שנפגעו. בעיניי החזית הנוכחית כמו בנושא ביטחון שהופתענו שיש עם כלביא ושיש מרכבות גדעון ב' גם פה נופתע – אני חושב שהתחזית הזו לא מעודכנת. השיבה הביתה בעוטף היא מפתיעה לטובה. בשבוע שעבר היה סיור של ועדת חינוך, ועדה אחרת שאני יושב בה, והופתענו לטובה עד כמה השיבה לרוב ישובי העוטף, אלה שאפשר לחזור אליהם היא מעל התחזיות. לא רק זה – הביקוש מעל ההיצע מבחינת יחידות דיור. אני מאוד רוצה לקוות- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מקימים ישוב חדש על שם ראש המועצה שנרצח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלהקים ישובים חדשים בפריפריה ובאזורים שצריכים חיזוק זו הדרך הכי לא טובה לחזק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מעבר לחיזוק האזור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם בצפון מקימים עכשיו. למה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפעמים אני מבין את השיקולים בצפון, גם בדרום, אך לא נכנס לזה. תחזית הירידה בהוצאה בתוכנית החומש – אני מקווה שלא מחוברת למציאות, לא משקפת את הצורך. ספציפית, הצפון חזר כידוע לכולנו מאוחר יותר ויחד עם זאת אני רוצה לקוות שמה שאנו רואים בעוטף נראה גם בצפון, קרי ביקושים שעולים על ההיצע, ולאור זאת יידרש להערכתי עדכון של תוכנית החומש כלפי מעלה בניצול תקציבים דווקא ב-26', 27' ולא עדכון תחזית לתת ביצוע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשמח להתייחס. בסופו של דבר גם היום יש רכיבים משמעותיים מאוד מתוך הסכום האמור בפסקה שטרם הגיעו לכדי מדיניות ממשלתית כלומר מסגרת שעוד לא נקבעו השימושים שלה עד הקצה ויש מחלוקות לגבי יישום המדיניות הזו. לכן אנו חושבים, שלעומת מה שחזינו קודם, קיווינו שהממשלה תצליח לקדם את המדיניות שלה בצורה יותר מהירה כי הצורך ברור, ועובדים על זה במרץ, אבל בפועל אנחנו בשלב מאוחר יותר בשנה ורואים שעדיין לא התקבלו כל ההחלטות. לכן אנו מעריכים שהאופן שבו זה יתבצע הוא יותר מאוחר לעומת מה שהנחנו קודם. אף אחד לא אומר שהם לוקחים את הכסף ממקום אחר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רוצה לקוות שאתה טועה לאומית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני בדרך כלל חושב שההנחה שאם החלטה התקבלה יותר מאוחר- - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב. אשאל עוד שאלה אחת ואתן לחבריי. בעמ' 36 סביב כל נושא החלטות מדיניות שמונחות לפתחה של הממשלה – דווקא לא אגע בוועדת נגל אדוני, אלא אגע בנושא התעצמות המשרד לביטחון לאומי וכרגע גם לא אגע באישיותו של מוביל השנורר השר לביטחון לאומי. אשאל על החלק של שירות בתי הסוהר באירוע הזה. האם התעצמות המשרד לביטחון לאומי מבחינת הנחות התקציב מתמודדת עם סוגית עומס הכליאה בבתי הסוהר אל מול החריגה מההנחיות? אורלי בטח מכירה את הסוגיה – יש לנו מצב נתון היום ללא קשר לאסירים הביטחוניים ששירות בתי הסוהר לא עומד בהנחיות בג"ץ לגבי המטר המרובע לאסיר בבתי הסוהר. אני בכוונה שם בצד את האסירים הביטחוניים. רק באסירים האזרחיים נקרא להם במדינת ישראל. לאור - - הוועדה השנייה שאני יושב בה וגם את, שבה דנים בסוגית העריקים בעיקר מהחברה החרדית כי רוב העריקות יושבת שם היום אל מול הוצאת הצווים והתחזיות לחודשים הקרובים, האם תקציב שירות בתי הסוהר שכידוע מסייע פה לצבא בסוגית הכליאה מקבל חלק מהכלואים גם בתוכניות העבודה שלו – האם יש פה מענה לחריגה הזו מצו בג"ץ? לא רוצה להפנות את השאלה הזו לייעוץ המשפטי. רוצה להשאיר את השאלה הזו באזור התקציבי. האם נתתם מענה לצורך להגדיל את מקומות הכליאה על מנת לעמוד בהנחיות בג"ץ? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> כפי שאמרת משבר הכליאה הוא משבר חמור שמתנהל כבר כמה שנים, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, כי המצב של האסירים הביטחוניים כן משפיע גם על האסירים הפליליים למרות שזה מתנהל בנפרד. כרגע כל העתודות לבנייה מתוקצבות ומקודמות. אין פרויקט שאפשר היה לבנות ולא נבנה. נתנו לזה תוספות גם במהלך המלחמה וכולם במוד של חירום של תוספות כמה שאפשר. יש לזה תופעות אחרות שאנו הופכים להיות מעצמת כליאה ויש לזה הבעיות של זה אבל מבחינת פוטנציאל מימוש של בינוי, אנחנו נמצאים במקסימום וזה לא שיש פה עוד עתודה שאפשר להוסיף לה עוד תקציב מעבר למה שכבר הוסף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והפתרונות הזמניים שדובר עליהם – בין השאר כליאה באוהלים ודברים - בסוגית העריקים שמדובר בוועדת חוץ וביטחון על מאות כלואים חדשים – בימים האחרונים הצטרפו עשרות אבל אם לא יהיה שיפור, אם לא יהיה חוק וגיוס המוני אנו צפויים לשינוי כזה. התקציב נותן מענה לזה? << דובר >> אורלי ליימן עייני: << דובר >> בחודשים האחרונים אני אחראית על תקציב הביטחון ולא תקציב הביטחון הלאומי ולא מכירה את הדיונים שהתנהלו על אוהלים לעריקים אבל אפשר לבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התנהלו נראה לי בעיקר בתקשורת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר היום לחזות בצורה מאוד פשוטה. הם לא היו עריקים עד לפני כמה חודשים. אבל הבריחה כוללת כמעט 100,000 בחורים. מרגע שהוצאו צווים ל-80%, 90% מהם יש הליך מקוצר שתוך 45 יום הם הופכים לנפקדים. משם הדרך למעצר עריקים היא קטנה. נסיעות לחו"ל – נעצרו כרגע 12 אבל אם הם באים לנתב"ג הם נעצרים. זה יכול לפגוש אותך ביום אחד - היה דיון ודובר על היערכות נניח ל-300 עריקים. המערכת לא מסוגלת להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ב-12:45 אני עושה הפסקה עד 13:00 ואז אנו עוברים לנושא הבא. אז תנהלו את זה איך שאתם רוצים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קצר. תודה. אשמח שתפנו אותי במסמך הארוך הזה, איפה מופיעה התוספת לשיקום סורוקה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדעתי היא לא מופיעה פה. פה בתקציב הנוסף אין כסף שנועד לנזקים של מבנים שנפגעו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא בניינים אלא בית החולים היחיד בנגב. יש פה הבדל עצום. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם הוא וגם כל הוצאות הבריאות וגם כל הוצאות הנזקים הפיזיים שנגרמו בעם כלביא אינם חלק מהתקציב. התקציב הנוסף כפי שהצגנו בכל הדיונים שהיו עד כה נוגע להוצאות הביטחון, להוצאות הריבית ולהוצאות איבה בלבד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מופיע באיזה מקום שאתה יודע עליו התקציב לסורוקה? כי אני לא יודעת, בשום תקציב. לא נוסף. אין תקציב לשיקום סורוקה וזו בעיה מאוד קשה אחרי שלושה חודשים אבל תושבי הנגב לא מעניינים אף אחד. שאלה נוספת בעמ' 31 לגבי הביטוח הלאומי, טכנית אני לא מבינה מה כתוב פה – הממשלה החליטה על העלאת גובה דמי הביטוח הלאומי בשיעור של 1.6 נקודות אחוז לשכירים ועצמאיים וב-50% למי שאינו שכיר ואינו עצמאי. תסביר לי את זה. מה זה אומר לא שכיר ולא עצמאי? ו-50% ממה? לא הבנתי את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשאל את הגורם המוסמך. בגדול אני יכול להסביר על הפסקה הכללית. בגדול, קביעת העלאת דמי ביטוח לאומי, מה שהיה בתקציב האחרון שהיה פה כחלק מצעדי ההתאמה למימון הגידול בגירעון, נקבע, שעובדים ישלמו יותר דמי ביטוח לאומי, עובדים וכמובן המעסיקים שלהם, וזה נקבע במקור על ידי הממשלה כצעד קבוע. ועדת עבודה ורווחה שדנה בזה קבעה אותו כהוראת שנה לשנתיים כדי להאירכו בעוד שנתיים. כיוון שהפרק הזה מתייחס ל-26' עד 28', אנו משקפים פה את השינוי ביחס לשינוי ב-27', 28' שלעומת המסמך שהוגש במקור יש שינויים ב-27', 28', ש- - -הכנסת אוטומטית תאשר את ההארכה של הצו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה 50%? נשמע מוזר לחלוטין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אברר את זה. נעביר לך את התשובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על סורוקה אומר לך, אחרי שהזמינו אותי ההנהלה – יש הסיפור של הציוד השוטף, תרופות, ציוד רפואי וכו' שנפגע. הועמד מימון ביניים של 50 מיליון שקל על ידי מס רכוש שעדיין לא מוצה ודיברתי עם אנשי מס רכוש שאמרו שאם זה יגיע למצב שיצטרכו להוסיף, יוסיפו מייד כך שמבחינת הסיפור של ההתחדשות של הציוד והמלאי הרפואי אין בעיה תקציבית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש. היה דיון בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע שהיה דיון. אין מבחינה שופטת. הבעיה קיימת מבחינת מקום. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק. לפני שאתה עובר לסעיף הבא, עם מס רכוש יש בעיה. יש פער. מס רכוש משפה אותך נניח על מכשיר חדר ניתוח שנהרס אבל לא על חדש. אם המכשיר היה בן חמש שנים תקבל את העלות, והם מבינים. יש פה פער תקציבי מאוד גדול. אם אתה בונה חדר ניתוח חדש, אתה לא יכול להשתמש- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה שלך בחדרי ניתוח, כשחדר הניתוח נהרס את צריכה קודם לשקם את המבנה שבו קיים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתתי סתם דוגמה. גם ציוד פשוט שהוא לא של חדרי ניתוח. יש פערים של מיליונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון ועדיין הם רחוקים מלמצות את הקרן שהעמידו כמימון ביניים עוד לפני זה. יש 50 מיליון שקל שאמרו להם: מה שאתם צריכים, עכשיו תיקחו והם עוד לא קרובים למצות את כל הסיפור הזה. אמרו לי שעם זה לא תהיה בעיה. זה אל"ף. בי"ת, מבחינת המבנים, הייתה שם פגיעה ו-2.5 קומות נהרסו. קיימת מחלוקת בין הנהלת בית החולים שטוענת שהמבנה כבר אי אפשר להשתמש בכולו כי הוא נפגע ורוצים להרוס אותו לבין השמאי ואנשי המקצוע של מס רכוש שאמרו שאפשר לשקם רק את 2.5 קומות. הלכו למישהו שנחשב האב של הקונסטרוקטורים במדינת ישראל שאמור לתת חוות דעת על זה. נכון לשבוע שעבר עדיין לא השלים את חוות דעתו. כאשר מס רכוש אמרו שילכו עם חוות דעתו ואם אכן יקבע שצריך שם להרוס, זה ילך להריסה. מעבר לזה, בהנהלת בית החולים רוצים לבנות עוד 3 קומות כדי למלא פערים שלא קשורים לפגיעה אלא פערים שהיו קיימים גם ככה בצורכי בית החולים ויש מקרה נוסף ונפרד של מגדל התקומה שזה מגדל חדש עם ליבה מוגנת שאפשר לעבוד בו גם תחת התקפת טילים. על זה הייתה פגישה עם ממלא מקום שר הבריאות וכולם, ששם הם צריכים להגיש תוכנית סופית ואז יחליטו על סכום של חלוקת מימון בין המדינה, קופת חולים שכרגע מסרבת להשתתף במימון לגמרי ופילנתרופים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מודעת לאירוע. עזוב. נדבר אחר כך על סורוקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה בסורוקה כרגע לא תקציבית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא כן. אסביר לך אחר כך. הבעיה שם שאין לך איפה לאפאז אנשים או לנתח אנשים ואנשים מתים. זו הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, הייתי שם אבל הבעיה לא תקציבית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נדבר על זה אחר כך. תבין שזה כן, גם, בין היתר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתמול היה פה שר האוצר, והצביע על 1.3 מיליארד שקל כאשר הכותרת סעיפים אזרחיים. לא שולל, אם יש לך פילוח של הסעיפים והנחת צינור מים על ידי צה"ל לצורך העניין לא מעניין אותי. אם יש פילוח של הסעיפים התקציביים האלה, כמה כסף הולך עבור סיוע הומניטרי? לא ידע להשיב לי אתמול. אתה יודע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדעתי הסכום של 1.3 שהשר התייחס אליו הוא לא הוצאות אזרחיות של צה"ל אלא הוצאות של משרדים אזרחיים שקשורים לעם כלביא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אחד מהמשרדים האזרחיים מטפל בהכנסת מזון? רוכשים את המזון ומכניסים אותו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין משרד אחר שמוציא הוצאות- - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע לפלח את 1.3? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדעתי זה אולי קצת פחות. אוכל להעביר את זה למייל של הוועדה, למייל של חברי הכנסת, ובי"ת זה מופיע בהחלטת ממשלה 3327, שימוש ספציפי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולל אוכל? סיוע הומניטרי זה נחמד שמשרד הביטחון מניח צינור. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני התייחסתי למשרדים אזרחיים בנושא מבצע עם כלביא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה תחת משרד הביטחון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגיש שאילתה למשרד הביטחון. כמה כסף הכניסו על חשבון משלם המיסים הישראלי. אין לי טענות אליך. לדרג המקצועי אף פעם אין לי טענות אלא לדרג שאני שייך אליו שאומר שלא יכנס גרגר ונכנס וצריך הכניס. לא נגד כי אי אפשר להרעיב אותם. שאלה נוספת, האם בתקציב הזה או הבא יש הכרזה של השר בן גביר שאחרי הכרעה תוקם שכונת שוטרים מפוארת בעזה? האם זה נכלל בתוך התקציב? ואם אתם יודעים איפה הרשימות, כשוטר אני רוצה להירשם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנו כאן לא כוללים בתוך התקציב הנוסף הוצאות של המשרד לביטחון לאומי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא היה אליך. מתנצל. זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אולי זה טעות – בלוח 8 על שוק העבודה בכל הנוגע לתחזית האבטלה, עמ' 55, זו טעות, ב-26' אתם חוזים 5.9% אבטלה או זה 2.9%? בטבלה בסוף. לוח 8, שוק העבודה. 5% ירידה שמגיעה עד 3%, 25' 3.1 פתאום זינוק ב-26' ב-2.8%. זה משוחררי צה"ל? מסיבה מסוימת? מה אתם חוזים פה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מעריך שזו טעות. בעדכון של לוח 8 בנספח בעמ' 23 המספר הוא כבר יותר דומה למספרים – 3.2. מעריך שזו שגיאה, טעות סופר. אנחנו מאשימים את עצמנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדכון לו"ז – אנחנו חיים מהיועצת המשפטית. אני פה רק כתפאורה. נעשה הקראה עכשיו. זה נקרא הפחתת הגירעון וזה הגדלת הגרעון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי איפה מפחיתים. היחידים שהפחיתו הייתה ממשלת שינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה הזאת חוזרת ונשאלת ואנו מסבירים שהחוק נקרא חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית ולכן כשמתקנים את החוק גם אם המתווה עולה, מתקנים את חוק - אבל אולי לנוכח ההעלאות, יש לשנות את שם החוק. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> הסעיף הראשון לתיקון החוק מתקן את סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5(20), במקום "4.7%" יבוא "5.0%". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה אתם מבקשים לשנות את מתווה הגירעון אבל הדרך שבה משנים אותו לא משקף נכונה את שיעור הגירעון הנוכחי שיהיה אחרי קבלת החוק כי במרס 25' אושר יעד גירעון של 4.7% כשבעצם לאחר מכן במסגרת חוק מסגרות התקציב התאפשר להעלות את שיעור הגירעון ב-0.2% בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף ואנו היום עומדים על גירעון של 4.9%. אתם מבקשים להעלות אותו עכשיו ל-5.2% ואני מבינה שהדרך שבה ניסחתם את החוק הייתה כיוון שלא רציתם שיהיה בלבול יחד עם אותו סכום נוסף שמשקף 0.2%. נכון? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כל מה שנאמר מדויק. התוספת של 0.2 הייתה תלויה בסכום הנוסף. רצינו להבהיר שלא מדובר בתוספת נוספת על ה-5.2 ולכן השארנו את זה מופרד. אפשר לחשוב על לעשות זאת בדרך אחרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חושבת שננסח את זה בדרך אחרת שבה כן נכתוב כדי שיהיה ברור שלשנת 25' הגירעון בסופו של דבר עומד על 5.2% - לא על 5%. זה יכול להיות מבלבל. נחשוב על הדרך ונביא נוסח למחר שמשקף את ה-5.2% כבר כאן ומשמיט את ההתייחסות של ה-0.2% במסגרת חוק מסגרות התקציב. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> מקובל. לנו חשוב שיהיה ברור מנוסח החוק שתקרת הגירעון היא 5.2 ולא יהיה מקום לספק אם יש בנוסף לזה עוד 0.2. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נבקש כמובן לראות את הנוסח לפני שמגיע לוועדה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אמשיך. הסעיף השני לתיקון הצעת החוק מתקן את סעיף 22 לחוק העיקרי. בסעיף 22 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בסעיף 20(א)" יבוא "ולעניין פסקאות (3) ו-(4) לסעיף קטן (ב) - לרבות המערכה מול איראן בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025)"; בסעיף 22 לחוק העיקרי יש התייחסות לפעולות הצבאיות המשמעותיות שלתפיסתנו היה צורך לדייק ולהוסיף- - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נתחיל מההתחלה. הפעולות הצבאיות המשמעותיות שמוגדרות בסעיף 20א שמתייחס לכך שהפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד, 8.10.23. אלה הפעולות הצבאיות המשמעותיות. אתם מבקשים להוסיף התייחסות גם למערכה מול איראן. זה לא הגיע לאישור ועדת החוץ והביטחון? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הרצון לחדד כאן שמדובר במבצע עם כלביא היה שמדובר במקום גיאוגרפי שונה לחלוטין ולכן הייתה חשיבות להבהיר שלא מדובר עוד רק בדברים שהם בלבנון או ברצועת עזה. הייתה הכרזה נפרדת. החשש שלנו היה שיהיה בלבול בהקשר הזה. עד כה כל הפעולות הצבאיות המשמעותיות היו או ברצועת עזה או בלבנון, סוריה ולא באזור גיאוגרפי שונה לחלוטין. ההכרזה שנעשתה בזמנו לא התייחסה לזה ולכן הייתה ההכרזה חדשה, ורצינו להבהיר שזה מתייחס גם לדברים שנעשו אגב המבצע באיראן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה זה מתייחס למערכה מול איראן בתקופה אך לא מתייחס לזמן שבו הובא לוועדת החוץ והביטחון כמו בהתייחסות המקורית של הפעולות הצבאיות המשמעותיות. שם זה הגיע לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה וניתנה הודעה לוועדת החוץ והביטחון. תעשו בדיקה ותחזרו אלינו. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> (2) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 5.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א; נוסח חוק הפחתת הגירעון מסתכל כל שנה לפי השנה הקודמת לה כלומר ב-25' אנו חוקקנו שהממשלה יכולה להוציא סכום נוסף מעבר למגבלת ההוצאה המחושבת לפי סעיף 6א לחוק. בהצעת החוק הזו אנו מציעים להגדיל את אותו סכום שמעבר למגבלת ההוצאה לפי סעיף 6א. זה אותו סכום שאנו מדברים עליו. 30.8 מורכב מ-5.6 הוצאות ביטחוניות ו-0.4 הוצאות אזרחיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה משקף 5.6%? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> 28.9, ו-0.4% – 1.9 מיליארד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה זה ביחס להוצאה הממשלתית בשנת התקציב 24'? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> באופן כללי מגבלת ההוצאה כפי שהיא מחושבת נלקחת כל שנה בהתאם לשנה הקודמת בקידום של כמה מקדמים שזה מדד המחירים לצרכן, הדמוגרפיה והיחס בין יחס חוב תוצר ליחס חוב תוצר של 50. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא ל-25'? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> איך שמחושבת מגבלת ההוצאה לשנת 25', לוקחים את ההוצאה לשנת 24' ומקדמים אותה ויש פה בסעיף 22, סעיף ב(1) אנו מעבר למגבלת ההוצאה הזו שיוצאת לפי הנוסחה אפשרנו להוסיף עוד 13.6%. את זה הגדלנו בעוד 6%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התחלתי לשאול בדיון הקודם – כשמסתכלים על הסעיפים האלה שסך הכול חוזרים על עצמם מבחינת הטרמינולוגיה, הם מתייחסים לצרכים אזרחיים וצבאיים ופה אתם מבקשים לשנות את זה לצרכים ביטחוניים. תחדד לנו למה. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> כפי שהוזכר- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אעזור לך. מערכת הביטחון מורכבת ממספר זרועות. הצבא הוא אחת מהן. זה כולל את כל הזרועות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת השיעור, לפי פסקה (1) השיעור הוא 13.6%, כלומר הפסקה הזו מאפשרת בעצם הגדלת ההוצאה הממשלתית ב-19.2%? 13.6% ועוד 5.6% ועוד? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> נכון. אוסיף, יש לנו 0.2 לגירעון שהיו מותנים בתנאים וכו'. במונחי הוצאה זה 0.8% ואפשר לראות את זה בסעיף (2). יש 13.6 ועוד 0.8, שזה מביא אותך ו-14.4%. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:53) << מנהל >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חזרת לתפקידך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חזרתי. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אנחנו מתחילים מ-13.6%. בנוסף יש 0ץ8% שהיו מותנים בתנאים האמורים שהוזכרו. זה מביא אותנו ל-14.4% לפני תיקון החוק הנוכחי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה זה בשיעור נוסף על השיעור האומר בפסקה (1) ולא על פסקאות (1), (2)? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> כי רצינו להפריד שפסקה (2) תתייחס רק לקיום התנאים האמורים. אנו אומרים שאותה תוספת שאנו נותנים עכשיו אינה תלויה בתנאים או פשוט בעצם דומה לסעיף 1 או מבוססת על התוספת הזו, שהיא תוספת מאושרת לפי חוק מעל מגבלת ההוצאה ללא שום תנאים נוספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עדיין לא מבינה. כשאנו מסתכלים על כמה אפשר להגדיל בסופו של דבר את סכום ההוצאה הממשלתית במתמטיקה זה יהיה 13.6% ועוד 5.6% או גם מוסיף את 0.8%? שיתקיימו תנאים כדי שאפשר יהיה. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> בסופו של דבר כדי להבין כמה יהיה מותר כן צריך לכלול את 0.8 ועוד 13.6 שני הדברים החדשים. זה יביא אותנו למספר הנכון. חשבנו לנכון ואולי בהתאם לתיקון שהצעת ש-0.2 בגירעון או 0.8 בהוצאה כן יוחד להם התייחסות נפרדת וכו'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נסתכל על זה בנוסח ונראה איך אפשר להעביר את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב האחרון שהעברנו היה סכום שנתנו להם 0.6 לחרוג- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 0.2% בגירעון שזה שיקף את העלייה בין 4.7 בגירעון לבין 4.9 והסכום היה 4.2 מיליארד שהתחלק ל-3 מיליארד הוצאות ביטחון ו-1.2 תיירות וביטוח לאומי לפינויים. השתמשו בזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במלואו. פה אין תקרה כזו שאנו מאפשרים להם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מאפשרים להגדיל מה שהם מבקשים עכשיו, עוד 30 מיליארד לביטחון. 30.8 לצורכי ביטחון, וגם את הגירעון בעוד 0.3%. זה משקף את ה-30 מיליארד – תקנו אותי אם אני טועה. זו התוספת. אמיתי כהן: הסבירה קודם כשהקריאו את סעיף 1 שבסוף התקרה המאושרת זה 5.2 בלי עוד 0.2. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בגירעון. מגבלת ההוצאה זה כסף שמיתוסף כתוצאה מהגירעון. תקנו אותי אם אני טועה, אגף תקציבים. אמרנו שבסופו של דבר כשקובעים שהגירעון עומד על 5.2%, וזה חוזר גם לשאלות שחבר הכנסת שירי שאל בתחילת הדרך שבסופו של דבר כשנוספים מקורות נוספים שמעלים – שהם נותנים את המקור להוצאה או שבסופו של דבר 5.2% של הגירעון הם אלה שנותנים את הסכום המדויק שמאפשר את ההוצאה של ה-30 מיליארד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כדי להגדיל את ההוצאה ב-30.8 מיליארד צריך בחוק הזה לעשות שני תיקונים: אחד בתקרת הגירעון ובמקביל אחד במגבלת ההוצאה. אם נעשה רק אחד מהם זה לא יהיה אפשרי. זה עניין תיקון סעיף 1. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טעות נגררת – כי הטעות היא להגדיל את הגירעון וזה לתקן את תקרת ההוצאה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במקרה הזה היינו שמחים לא להגדיל את הגירעון אך במקרה הזה נראה שאין ברירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נוגד את הסעיף הראשון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא נוגד. << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 12:59) << מנהל >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציגי צה"ל, שלום. אתם רוצים לומר משהו? אתמול היו שני דיונים שקשורים אליכם, ולא היו נציגי משרד הביטחון בכלל. לכן אחד מהם גם לא התקיים. אין משהו שרלוונטי לכם לומר? אוקיי. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> (4) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים, הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות- - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר את האירוע על האזרחי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שר האוצר בא אליי, אמר: הוצאתי מהחוק הזה את הצרכים האזרחיים. פיצויים אישרנו פה. זה לא הבעיה. הבעיה שעושים לך כאילו תקציב נוסף בשקט בלי שאתה שם לב. הם הוציאו את זה. היה פה תקציב ממש. אמרתי שאני לא מסכים לזה. צריך לדון על תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה היית? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא היינו כי לא היינו רוצים להיות נגד. אל תעשה לנו השוואות. הייתה החלטה אצלנו להימנע. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> (4) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים, הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א." << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהם הצרכים האזרחיים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הסעיף הזה על ריבית? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> וביטוח לאומי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במתמטיקה, ב-13.6% ועוד 0.4 או גם פה 0.8? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> בסוף כדי להגיע למגבלת ההוצאה החדשה של התקציב צריך לקחת- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה ברור. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אפשר היה לומר את זה גם בפסקה (3). בסוף כל הפסקאות האלה כל אחת מהן סכום עצמאי על זה שקדם לו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כדי לחדד - כשמדובר בסכום נוסף על השיעור האמור בפסקה (1) במתמטיקה המשמעותית היא 13.6 ועוד 0.4 << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אתייעץ עם היועצת המשפטית שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה מתיישב עם סעיף קטן (ג)? תסבירו את ההשלכות מבחינת סעיף קטן (ג). << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הסיבה שזה בנוסח בנוסף לסעיף קטן (1) - הקבלה לנוסח של פסקה (2). בסוף אפשר ואולי אפילו נכון למחוק גם מפסקה (2) וגם מהפסקאות המוצעות ב-(3) ו-(4) את הנוסח בנוסף לשיעור האמור בפסקה (1) – כי כל הפסקאות האלה כולן סכום עצמאי אחד מהשני. לא אחד מתוך השני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה שלא יעלה על - למה לכתוב את זה? לא היה מספיק אם היו כותבים שזה לצורך- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא. זה לשם מימון הוצאות הדרושות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה בהתאם לנוסח שבו נעשו בדברים ב-24'. בחרנו להיצמד לנוסח קיים כפי שהיה ב-24' וגם ב-23'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 2(4) – לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים? גפני כל פעם שואל על זה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אלו אותם ריבית וביטוח לאומי שהתייחסנו אליהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה מסתדר עם סעיף קטן (ג)? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התוספות עכשיו לא משליכות על (ג). << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בסעיף קטן (ג) התייחסנו להיקף היחיד שאולי ניקח בחשבון. כרגע גם עם הסכומים שאנו מוסיפים לא משנים מזה ולכן אין לזה השפעה, נשאר רק 2.9%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי סעיף קטן (ד) שקיים כיום, על אף הוראות סעיף 5(20) נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות והשלכותיהן לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין בשנת התקציב 25' והימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות ולמטרה זו בלבד ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, בשנת 25' רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל בתמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.2%, אלה ה-0.2% שעליהם דיברנו שהעלו את הגירעון מ-4.7% ל-4.9%. כיוון שממילא אנו רוצים לתקן בסעיף הגירעון בסעיף 5 שהיום קובע את שיעור הגירעון שהיום בהצעת החוק מופיע כ-5% אבל להעלות אותו ל-5.2%, אנו נצטרך למחוק את הפסקה הזו כדי שלא תיווצר, כדי שיהיה ברור שמדובר בשנת 25' על גירעון של 5.2% ושלא תהיה פרשנות שלפיה אפשר להוסיף על 5.2% עוד 0.2%. כי 0.2% כבר נמצאים. דיברנו על זה בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הקראת חוק שני נעשה מחר. ג'וחא, בבקשה. << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >> תודה. חברי הכנסת, כמה זה הזוי שאנחנו סופרים כבר 710 ימים מאז השואה של 7.10 שנגרמה בעטיה של הממשלה הזאת שכבר 710 ימים לא מצליחה להשיב את 48 החטופים והחטופה הנמקים אי שם במנהרות החמאס אותם בנה הארגון מכספים שקיבל באישור ממציא האמירה ה"חמאס הוא נכס". ואתם חברי הכנסת כאילו כלום. שום דבר לא מזיז אתכם, ולחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. מראייה מפוקחת על מצב החברה המתפוררת, סבל בלתי נגמר של המשפחות, המצב הכלכלי המידרדר, מערכת היחסים עם ארצות העולם שהגיעה לקצה בלתי אפשרי, הפכנו להיות העם הכי מאוס על פני האדמה. חברי הכנסת, להלן כמה דברים שאמרתי כאן ב-15.4.24, לפני שנה וחצי: 192 ימים עברו מאז ש-133 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. מדברים על ניצחון מוחלט. איזה ניצחון? אחרי השואה של 7.10 המשוואה "ניצחון מוחלט והחזרת החטופים", בסדר זה, לא תתקיים לעולם. חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון, כשהמשוואה נאמרה לראשונה על ידי ראש הממשלה, וחזרו אחריו שרי ממשלתו. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובכוח יוצרים מעמדות שאינם שווים בחברה הישראלית. ההסברה בחו"ל על מה שקרה כאן ב-7.10 מדאיג. מדאיג שראש הממשלה שלנו טוען שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית, לכן אין הסברה בחו"ל, ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק ובעולם גואה האנטישמיות ברמות שלא הכרנו מאז מלחמת העולם השנייה. אף אחד בהנהגת המדינה לא לקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה לנו ב-7.10. לא התנצלות, לא סליחה. כלום. כאילו נפל עלינו אסון משמיים ואין אשמים, האם ייתכן? בשבוע שעבר הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 192 ימים, אולי אתה לא מסוגל? ואולי כדאי לתת למישהו אחר לנסות? זה היה לפני שנה וחצי. ובדיוק לפני שנה, ב-16.9.24 נאמר: חברי הכנסת, ישראלים נמקים, חלקם כבר אינם בין החיים שם רחוק-רחוק, 4-5 ק"מ מהגבול, ו-346 ימים המדינה עם הצבא החזק במזרח התיכון לא מצליחה לשחררם. האם אתם עדיין מאמינים בשטות של ניצחון מוחלט והחזרת החטופים? האם לא נפל האסימון אחרי 346 ימים שההפסד כולו שלנו, ובעיקר כי ההנהגה שלנו כשלה? עד מתי נמשיך בדרך ללא מוצא המפוררת את החברה שלנו כמו בסוף ימי החשמונאים? מפוררת את הכלכלה, מבריחה מוחות טובים מהארץ וממאיסה אותנו על העולם. האם לא הגיע העת לשינוי כדי לחזור להיות מדינה שפויה, אחרי שנגיע להסדר שישיב לנו את החטופים? ממה החשש, שהחמאס שוב יתעצם אם נצא מציר פילדלפי? אל תיתנו לו. אבל קודם כל יש לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה, מי לחיק המשפחה ומי לקבורה מכובדת באדמת המדינה. חברי הכנסת, מה השתנה מאז אותם דברים שנאמרו בעבר? אנו סופרים כבר, מגיע ל-710 ימים והעובדה שעדיין ישנם 48 חטופים וחטופה, 20 מהם עדיין חיים שעושה רושם שזה לא מזיז לכם בכלל. במה אתם עוסקים במרבית זמנכם? השר אמסלם קורא לעצור את היועמ"שית על אמירתה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. השר אמסלם, אם היית דואג שכל החטופים ישובו הביתה לא היה צורך במחאות. תאמין לי, זה תענוג קטן מאוד לעמוד מול ביתו של נבחר ציבור ולהעמידו על כישלונו הגדול בקול גדול. במה עסק הקבינט בימים האחרונים? בדרכים להחזרת החטופים? חס וחלילה. באיום על נבחרי הציבור שמא יקרה להם דבר מה. זה שהחטופים שם ומשפחותיהן נאנקות מכאב נוראי כלל לא על סדר היום. זה שלא קיימת כלל הסברה בחו"ל כדי לעמוד מול גלי הצונמי נגד כל דבר הקשור למדינה, לא מעניין. עד מתי? אמש באירוע בבית הנשיא אמר בין היתר כבוד הנשיא: לפני יומיים שבתי ממסע מדיני קצר בבריטניה – זירה שיש בה עוינות רבה מאוד כלפינו בעת הזו. כמי שזוכה לשרת את עם ישראל כבר לא מעט שנים אני קובע בפירוש: עוינות כזו מדינת ישראל לא חוותה מעולם. בוודאי לא במרחבים האסטרטגיים והמשפיעים ביותר. שנאת ישראל מרימה את ראשה המכוער במלוא עוצמתה, ומחייבת אותנו לעמוד ולהילחם בה - בכל הכלים ובכל הזירות. אני יודע שנהוג לומר שאנחנו מנהלים מלחמה בשבע חזיתות, והיום אני מדגיש: מדובר בחזית שמינית - החזית המדינית-הסברתית - שאסור להפקיר אותה. כבוד הנשיא, אתה צודק. חזרתי לפני שבוע מביקור קצר בהולנד. אותו דבר. אבל כנראה שבממשלה אין מי שיצדיק אותך. ועוד תוספת קטנה מהבוקר, שהשר בן גביר הופיע באירוע גדול של המשטרה, שהוא מתכוון להקים שכונה גדולה על שפת הים בעזה. רק לא אמר שזה הולך להיות על הגוויות של החטופים. חברי הכנסת, האם אתם באמת לא רואים את מה שקורה כאן במדינה היקרה שלנו? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> חנה קטן: << דובר >> אני באה בשם אימהות הלוחמים. אנחנו ארגון של עשרות אלפי אימהות מכל המגזרים. אנחנו כבר שנתיים זוכים לכך שהבנים שלנו לוקחים את הזכות של הנטל. הנטל שהוא זכות של להיות לוחמים במלחמה הצודקת הזו. אנו רוצים לברך את הממשלה שלנו על הניצחון שזכינו לו בחזיתות רבות נגד החיזבאללה, נגד סוריה. יש לי בן עם שמונה ילדים שעושה מילואים בסוריה, תמונות מסוריה – מי היה מאמין – נגד האיראנים, הינה הקטרים על הכוונת, ויהודה ושומרון. אנחנו מנצחים ב"ה, אנחנו בדרך הטובה. מי שעושה את העבודה זה החיילים שלנו. אצלי בבית יש שמונה לוחמים. היו שבעה ויש לי עוד בן בסדיר בשריון ועזה עכשיו. לפני שבוע ישבנו פה כמה אימהות והלב פשוט הפסיק לפעום. זה כבר שנתיים שאני בקושי ישנה בלילה אבל אני מאוד מודה על הזכות הגדולה הזאת. אבל אנחנו מבקשות שבמערכה כעת, שהיא מתוכננת, שלא יהיה תעדוף של חיי האויב על חיי בנינו. הכוונה היא לסגור את המים, את החשמל, את הדלק לאויב שלנו. אלופים אמרו את זה כבר לפני שנתיים, לא אנחנו אמרנו את ה. אנחנו רוצים לראות אויב מוכנע ועייף וחלש. אין שום הצדקה מוסרית לכך שחיילים שלנו, ועל זה יש קונצנזוס, ייכנסו לסכנה כדי להגן על חיי האויב, גם באמנת ז'נבה. ברגע שמדובר על אויב שהוזהר ונשאר בשטח אויב, אנחנו יכולים להתייחס אליו כאויב. זה אומר לסגור לו את השיבר ולהחלישו בזה שלא יהיה לו דלק או חשמל ולא להכניס חיילים לקרב מסוכן כל עוד הדברים האלה לא נעשו. החיים של החיילים שלנו יקרים. אין דם יותר יקר מהדם של החיילים שלנו. בעז"ה אנו מאמינים שיהיה לנו גם פה ניצחון גדול אך כן מבקשים בכל פה, שהמערכה הזו תיעשה באחריות גדולה כלפי לוחמינו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> אני דודה של ענבר שהופקרה ב-7.10 על ידי מדינת ישראל שלא הגנה עליה בטבח הגדול. לאחר מכן – אקצר את כל הסיפור, אגיע לעיקר של הסיפור כי נמאס לי לספר כל הזמן אותו סיפור. ענבר נסה על נפשה 3 שעות, כשמחבלים דולקים אחריה, והיא נתפסת בסופו של דבר, יוצא סרטון מזעזע אחרי יומיים שמראה את מצבה שהיא שרועה ברצפה, יורים בה, מרימים אותה כשידיהם נוטפות דם. זה הסיפור של ענבר. אני באה לפה, וכל פעם זועקת את נשמתי כדי לקבל את ענבר שלנו חזרה לקבורה ראויה. אני שנתיים מגיעה לפה. כשיצאה עסקה חלקית לפני חצי שנה, ששחררה חלק מהחטופים, ביניהם את כל הנשים הצעירות ואת ענבר הפקירה מאחור. אני לא מאחלת לאף הורה לאבד ילד בצורה כזו טראגית. ממש לא מאחלת לאף הורה. אז גם לא לקבל אותה שנתיים לקבורה? אה, אתה איתי, חבר הכנסת מלביצקי? שנתיים אנחנו לא מקבלים את הילדה לקבורה, וכולם פה אבות שיושבים מסביב לשולחן. אני רוצה לדעת, באמת, תסבירו לי, איך אפשר לאבד ילדה ככה סתם באמצע החיים? סך הכול הולכת להתנדב במסיבה. לאבד אותה בצורה כל כך אכזרית ולבוא לפה שנתיים להתחנן לקבל אותה לקבורה? לאן הגענו? ויודע למה אנחנו שנתיים אחרי? כי על הזמן יצאו עסקיות חלקיות שהבטיחו לנו שענבר חלק מהם והשם שלה היה רשום בפנים וכל פעם קיבלנו סטירה לפרצוף כשאמרו לנו – לא, היא עכשיו לא עומדת בקריטריונים כי היא לא חלוטה. אחרים חלוטים. חשבתי שחליטה יש רק בתה. לא הכרתי את המושגים האלה. אחר כך הבנתי שזה סתם שקר נחמד – חלוטה, לא חלוטה וידעתם שהם חלוטים ובכל זאת השתחררו בעסקה של 33. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה חלוטה? << דובר >> חנה כהן: << דובר >> נראה לי אנחנו במצב לא טוב. אסביר - חלוט זה אדם שיודעים שהוא נרצח, לא בין החיים אבל לא קיבל חותמת של הרבנות. ולפי הקריטריון הזה, חרצו את גורלה של ענבר, בעוד חצי שנה, כי היא חלוטה והנרצחים השניים היו לא חלוטים. אני מראה לך את השיקולים הרים וחסרי ההיגיון שמשפחה שאיבדה את היקר לה מכול צריכה לקבל ולהשלים איתם. וכשאני מדברת עם אחד ממקבלי ההחלטות ואני אומרת לו: מה זה חלוטה? אני רוצה להבין. למה הוא יוצא, אדם מבוגר בן 90 וזה לא שהוא לא צריך לצאת. צריך לצאת, וענבר בת 27 שיש לה הורים שצריכים לקבור אתה, שזה האסון הכי גדול על אדמות – אתם לא משחררים להם את הילדה לקבורה. למה? אם אתם יודעים שהם חלוטים – אתם חולטים אותם לפני שאתם מביאים אותם לפה. אל תשחררו אותם. אנחנו הולכים לפי קו קר – בואו נמשיך אותו. אז הוא אמר: איך אני יכול לא לסגור למשפחות מעעל? איך לא אביא להם את היקירים לקבורה? לא הבנתי. מה הולך לפה? הם צריכים לקבל את הילדים לקבורה. אחי שאיבד ילדה בת 27 בגלל מחדלים של מדינת ישראל לא צריך לקבלה לקבורה? ואז אני יושבת לראות מי ה-33 ההומניטריים שמשתחררים. עניין אותי מאוד לראות. לא ראיתי אף אחד שירד עם כיסא גלגלים או שיצא עם אלונקה. אז לפי מה, ואולי היום יש מישהו שלא שמעתם עליו כי המשפחה שלו לא מופיעה בתקשורת, והוא יושב בתוך המנהרה ואין מי שיילחם עליו אבל הוא במצב קריטי? אז איך הוצאתם את ה-33 האלה? איך בחרתם להוציא חללים כאלה ולהפקיר ילדה בת 27 שהיא גם חלל? איך? לפי איזה קריטריון בחרו במדינה הזו את ה-33 חטופים? יותר מזה, כבר עברה חצי שנה. ואני אתמול יושבת מול הטלוויזיה ורואה את כל הבניינים שנופלים והחרבות. ואני שואלת איפה אמצא את ענבר? מה, אתם רוצים לגזור דין מוות גם על ההורים שלה? לא הבנתי. אני צרכה לבוא לפה, כל פעם להתחנן לקבל את ענבר לקבורה? לא מבינה איפה אנחנו נמצאים. אתם הפקרתם את הילדה שלנו. אתם הפקרתם אותה. למה אנחנו לא מקבלים אותה חזרה שנתיים? מה הסיבה? למה אני צריכה לעלות לפה, להתחנן לקבל את הילדה שלנו? אני רוצה להציל את המשפחה שלי. מה לא מובן בזה? אני לא רוצה שעזה תיבנה על שרידי הילדה שלי. מה לא ברור בזה? ושוב אנחנו מדברים על הסכנות שצפויות לחטופים החיים ל-20, זה באמת סכנות, הם באמת בסכנה. לאן נעלמו החללים? חשבתם שאתם יכולים להפגיז אותם מלמעלה ולהפוך אותם לעפר ואפר? חשבתם מה זה יעשה למשפחות שלהם, במיוחד שיש הורים צעירים שיש להם ילדים שם? לכן אני אומרת פה – לא תהיה יותר שום עסקה חלקית. אסור לנו להסכים לשום עסקה חלקית. ואני מבינה את הטיעונים של אלה שאומרים: מה, לא נציל את אלה שאנו יכולים להציל? תסתכלו על זה הפוך. אתם מפקירים מחצית מהחטופים שכבר לא יחזרו. לא יחזרו יותר לעולם. זו החתיכה האחרונה של הסלמי. אין יותר. זהו. אני באה לפה לבקש עסקה אחת כוללת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> צביקה מור: << דובר >> שלום. אני מגיע מאליקים, בסיס אימונים של פיקוד בצפון. הייתי שם עם חיילים שעושים סבב שישי, 87% התייצבות באותו גדוד. היו חמישה סבבים בעזה ועכשיו בצפון. לא אתן פרטים, אין צורך, אבל מי שרוצה לבוא לבית הבראה, להתמלא בכוחות, מוזמן לשבת שעה עם החיילים הגיבורים שלנו, מילואימניקים שמשאירים את האישה והילדים מאחור בבית, עבודה, ובאים ונותנים עוד עשרות ימים, 80 יום – לא ייאמן איזה כוחות יש לאנשים. ואני רוצה למסור את המסר שלהם, מעבר לקושי האישי והמשפחתי והעבודה, וברור לכולם שאנשים פוטרו ממקומות עבודותיהם, זה לא מסתדר, מעבר לקושי של הגעגוע הביתה, של הדאגות של האישה והילדים, מעבר לקושי הפיזי של המשימות יש קושי שהוא סובייקטיבי שאפשר לטפל בו מהר מאוד. אני מדבר כמובן על מה שקורה פה בארץ. אני מדבר על אמירות קשות, התנהגות של חוסר אחווה בין חלקי העם. אני מדבר על אמירות של עיתונאים כמו נחום ברנע אתמול שמחפש את האלוף, תת אלוף, מח"ט, מג"ד, מ"פ שיגיד די וקורא לסרבנות, קורא לפירוק הצבא כאילו לא למדנו מספיק. אני מדבר על זה שמה שקרה לשרה מאי גולן השבוע בפתח תקווה. והדבר הזה קשה מאוד לחיילים. חיילים שאמורים לשמור על ביטחוננו, לחסל את אויבינו, להשיב את חטופינו צריכים להעמיס על עצמם גם את הנטל הרגשי הזה, שאין להם התמיכה המלאה כאן מהבית. דווקא עכשיו לפני ראש השנה אנחנו חייבים את הנקודה הזו לתקן. אני באמת חושב, שיש מספר קטן מאוד של אנשים במדינת ישראל שמסית לאלימות הזו הפיזית והמילולית, לאיומי הרצח על ראש הממשלה ושרים. קומץ קטן מאוד של אנשים, על יד אחת. שמותיהם מוכרים לכולם, שבגללם כל הבלגאן הזה קורה. הרוחב המוחלט של הציבור בישראל תומך במלחמה, מבין את הכרחיותה, בלי קשר לחטופים, וקל וחומר כשיש לנו חטופים, ורוצה שנסיים את הסיפור הזה בניצחון. שלא נמשכן את עתידנו שוב ולא ניכנע לעכשוויזם שיגרום שאחר כך הילדים שלנו יצטרכו שוב לנקות אחרינו בעזה. והרוב המוחלט הזה קשור אחד בשני באחווה של אלפי שנים, של היסטוריה של גורל משותף, של ייעוד ומבקש שכך ייראו פני המדינה, ובמיוחד כשהחיילים שלנו בכל החזיתות. אני רוצה לבקש מכולם לחשוב על הנקודה הזאת, לדבר על הנקודה הזו בכל מקום, כי לפי המעשים שראינו בפתח תקווה ובמקומות אחרים – להוקיע עיתונאים שבאים לשבור את הצבא חס וחלילה ולשבור את רוח העם בזמן מלחמה. נאחל לכולנו שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ובשורות טובות ואולי יקרה לנו טנס ואחבק את בני עוד לפני ראש השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. שתי דקות הפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>