חומר רקע

מב ק ר המ ד י נ ה הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 7 5 ג ▪ אלול ▪ ▪ התשפ" ה ספטמבר 2025 מבקר המדינה | דוח מיוחד 2 * אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הקידום התיירותיוהפיתוח הכלכלישל העיר אילת בראי מלחמת חרבותברזל מבוא תעשיית התיירות היא ענף משמעותי מאוד לכלכלה המקומית והעולמית, ובמאה ה- 21 גדלה צריכת התיירות בעולם בין היתר בעקבות התפתחות תרבות הפנאי והצריכה ובעקבות התגברות התחרות בענף התעופה בעולם (וגם בישראל)1 . בשנת 2023 הוערכה התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות לתמ"ג העולמי בכ- 9.9 טריליון דולר (4% פחות לעומת שנת 2019 ,) ושבשנת 2024 גדלה התרומה לכ- 10.9 טריליון דולר בשל הגידול במספר התיירים העולמי שצפויה לנגיע לכ- 16.5 טריליון דולר 2035 2. כמו כן, תעשיית התיירות היא תחום רגיש המושפע מתנודות ומגמות עולמיות ומקומיות הקשורות להיבטים חברתיים, כלכליים,פוליטיים,ביטחוניים,סביבתיים,בריאותייםוטכנולוגיים שמשפיעיםעלמגמותהתיירותבעולם ועל הגעת תיירים למדינות3. תעשיית התיירות בישראל תורמת לתוצר הלאומי, למאזן התשלומים ולתדמיתה ולמעמדה של ישראל בעולם; והיא אחד ממנועי הצמיחה של המשק המסייע בהגדלת הכנסות המדינה מהתיירות הנכנסת באמצעות מטבע חוץ (מט"ח). לפי משרד התיירות, השפעתה הכלכלית והתעסוקתית הגדולה ביותר של תעשיית התיירות היא באזורי פריפריה, וחשיבותה היא ביצירת אפקט תעסוקתי נרחב שכן תעשיית התיירות בכלל, ובפרט ענף המלונאות, הם עתירי הון ועתירי כוח אדם, ולהם מאפייני תעסוקה ייחודיים וב כלל זה העסקה בפריפריה שבה אפשרויות התעסוקה מוגבלות יותר, תחלופת ה עובדים גבוהה ו עובדים שחלקם מוגדר כ"בלתי מיומנים" 4. להלן התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות לכלכלת ישראל בשנת 2019 . 1 כךלמשלבישראל הנושאנבדקבעבודהשלבנקישראל בנושא"רפורמת'שמייםפתוחים'והשפעתהעלענפיהתיירות ועלהצרכןהישראליבאוקטובר2021;ולפיהבמהלךהרפורמהשהייתהבישראלכחלקמקידוםהסכםתעופהגלובלי אחיד בין מדינות האיחוד, הוגברה התחרות בתחום הטיסות שהובילה להוזלה במחירי הנסיעות לחו"ל, אשר הגדילו את צריכת שירותי התיירות שלישראליםבחו"ל. 2 ראו: Statista, Total contribution of travel and tourism to gross domestic product (GDP) worldwide in 2019 and 2024, with a forecast for 2025 and 2035(in trillion U.S. dollars). יוערכי כיווןשתעשייתהתיירות תורמתלתמ"גשלמדינותמסוימות במידהמשמעותית,יש בעולםתחרותגדולהבין מדינות ואתרי נופש על הגעת תיירים אליהן. כך למשל, בשנת 2023 שיעור התרומה של תעשיית התיירות לתמ"ג במספרמדינות באזוראגןהים התיכוןהיהכמפורט להלן: קרואטיה - 26% , יוון - 19.2%, פורטוגל - 19.6% , וספרד - % 14.5 ראו:. אתרStatista - Share of travel and tourism's total contribution to GDP in European Union member countries (EU-27) and the United Kingdom(UK) in 2019 and 2023. 3 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי"; עמ'), 1288 - 1295 . 4 במשרד התיירות ה אגף להכשרה מקצועית בתיירות אחראי על טיפול בהון האנושי של תעשיית התיירות ומבצע הכשרות ב מטרה לפתח,לקדם ולהעשיראת מקצועות התיירות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 3 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמתחרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים1 : התרומה הכלכליתשלתעשייתהתיירות לכלכלתישראל, 2019 המקור: דוח מבקר המדינהבנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירותבמשבר הקורונה"5. מהתרשים עולה כי כ- 62% מתרומת תעשיית התיירות לכלכלת ישראל בשנת 2019 (כ- 26.8 מתוך כ- 43 מיליארד ש"ח, וכ- 83,000 מתוך כ- 140,000 מועסקים), מקורם בענפים העוסקים בתיירות בלבד, כדוגמת מתקני אירוח ולינה ומורי דרך; ועוד כ- 38% מתרומה זו (כ- 16.2 מתוך כ- 43 מיליארד ש"ח, וכ- 57,000 מתוך כ- 140,000 מועסקים) מקורם בעסקי תיירות של הענפים הרב-תחומיים אשר מספקים שירותים ומוצרים גם לפעילות כלכלית שאינה קשורה לתיירות באופן מובחן, ובהם שירותי תחבורה, אטרקציות ושירותי מזוןומשקאות. השפעת מצבי חירום על תעשיית התיירות: במהלך השנים 2020 עד 2024 שררו בארץ ובעולם מצבי חירום מורכביםוממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופןניכר: 7 5 ג 5 מבקרהמדינה, מקבץדוחותמיוחדים (2023 ,) "הסיוע הייחודילתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'234 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 4 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמתחרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 1. בשנת2020 פרצהמגפתהקורונה,שגרמהלמשברחסרתקדיםלתעשייתהתיירותהעולמית; היאנפגעה מיד ובצורה הקשה ביותר לעומת ענפים אחרים. במשך כשנתיים הטילו מדינות העולם ובכללן ישראל הגבלותשונותשכללוביןהיתרסגירתגבולותלכניסתתייריםזריםוסגירהשלאתרינופשואטרקציות תיירותיות. בתחילת שנת 2022 הוסרו ההגבלות ברוב המדינות, ותעשיית התיירות העולמית החלה להתאושש; הדבר ניכר בתנועתהתיירים בעולם. 2. בשנת 2022, כשת עשיית התיירות העולמית והישראלית החל ה להתאושש ממגפת הקורונה, פרצה מלחמתרוסיה- אוקראינהשצמצמהבאופןניכראתהתיירותהנכנסתממדינותאלהלישראל,ועקבכך נפגעה במיוחד תיירות החורף לאילת6. 3. באוקטובר 2023 פרצה מלחמתחרבות ברזל,ושובעמדהתעשיית התיירות בישראל בפני משבר. התמשכות מצבי חירום אלו על פני פרקי זמן ארוכים וסמיכותם זה לזה השפיעו משמעותית על מגמות תיירות הפנים7 והתיירות הנכנסת8 לישראל, בין היתר בשל הפגיעה בתחושת הביטחון, והתגברות תחושת אי-הוודאות בנוגע לעתיד וביטול טיסות אל ישראל וממנה9 .להלן בתרשים2 נתוני כניסתהתייריםהזרים לישראל בשנים2018 עד 2024 מחצית השנה הראשונה)(10 : תרשים2 : נתוני כניסת תייריםזריםלישראל,2018 - 2024 באלפים)( עלפי נתוני הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) 11 בעיבודמשרדמבקר המדינה., 6 הלמ"ס (לוח4 ;) כניסותתיירים לפיארץואזרחות לשנת2022 . 7 המושג תיירות פנים מתייחס לכלל פעילות הצריכה של תושב ישראל בעת טיול, חופשה או נופש בישראל, לפי סקר תיירות פנים לשנת 2023 . 8 המושג תיירות נכנסת מתייחס לפעילות הצריכה של תושבי חוץ בעלי דרכון זר אשר מגיעים לארץ דרך הים, דרך 7 5 ג היבשהוהאוויר באופן חוקיושוהיםבמדינה לפחות לילה אחד, לפי סקר תיירות נכנסת לשנת2019 . 9 מבקרהמדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודילתעשיית התיירות במשבר הקורונה."), 10 הלמ"ס, הודעה לתקשורת,כניסות שלמבקרים לישראל, 6.5.24 . 11 הלמ"ס,רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה כרך53 מס'.2 , יולי2025 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 5 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מהתרשים עולה כי בשנת 2019 נרשם שיא בתעשיית התיירות הנכנסת: הגיעו לישראל כ- 4.5 מיליון תייריםזרים.לאחריה,בשנותמגפתהקורונה,התרחשהירידהדרסטיתבמספרם,ובשנים2022 ו- 2023 חלה התאוששות, ומספר התיירים שנכנסו לישראל גדל באופן ניכר. התאוששות זו נבלמה עת פרצה מלחמת חרבות ברזל ב- 7.10.23, ובסיומ ה של שנה זו הסתכם מספר התיירים הזרים בכ- 3 מיליון בלבד - ירידהשלכשלישלעומתשנת2019,ולפימשרדהתיירותהפוטנציאללכניסתתייריםבשנת2023 היה גדולאףיותראלמלאהמלחמה12 . בשנת2024 חלהירידהגדולהבמספרהתייריםשעמדעלכ- 961.3 אלף תיירים בלבד (ירידה של כ- 68% לעומת שנת 2023 ,) נתונים אלה מלמדים על רגישות תעשיית התיירות בישראל למצבימשבר. למלחמת חרבות ברזל היו השפעות נרחבות על מדינת ישראל שכללו פגיעות רבות בגוף, בנפש וברכוש, עקירהשל מאות אלפיתושביםמבתיהםוסגירתעסקיהםוהשפעותכלכליותופיסקליות,ובכללזההאטה חדה בפעילות המשק, גידול בהוצאות הממשלה, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים וגידול צפוי בגירעון וביחס חוב-תוצר13 . נתונים אלה מלמדים כי המלחמה פגעה במגזרים רבים במשק, אך "ככלל, תעשיית התיירות רגישה יותר למצבי חירום ממגזרים אחרים במשק, כיוון שהיא מהתעשיות הראשונות להיפגע ממצבי חירום ומהאחרונות לצאת מהם"14 , כך שתעשיית התיירות נפגעה באופן קשה גם הפעם במהלך מלחמתחרבות ברזל, בדומהלתקופתמגפת הקורונה. בעקבות המלחמה חברות תעופה זרות עצרו או הפחיתו באופן ניכר את טיסותיהן לישראל לסירוגין; התיירות הנכנסת הופסקה כמעט לחלוטין; בתי המלון בישראל, ובכלל זה בעיר אילת, קלטו עם פרוץ המלחמה עשרות אלפי מפונים משני חבלי ארץ - אוכלוסייה שכוח הקנייה שלה לא גבוה - לשהות ארוכת טווח(חלקםעדסוף שנת2024 ) באופןשצמצםמשמעותיתאתיכולתםשלבתיהמלוןלקלוטתיירותפנים ותיירותנכנסת;ועסקי תיירות רביםנסגרו באזורים שונים בישראלובכלל זה בתחוםהכנסים,האירועים והטיולים. להלן בתרשים 3 ההשפעות המרכזיות של המלחמה על תעשיית התיירות בישראל לפי אומדן משרד התיירות15 : 12 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 . 13 מרכז המחקר והמידע של הכנסת , "סקירהמקרו-כלכליתוההנחות המקרו- כלכליותבבסיס התקציב המעודכן לשנת 2024 ( " 11.2.24 .) 14 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים - מרץ 2023 "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" עמ', 209 , 223 . 15 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 6 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים3 : ההשפעות העיקריותשל מלחמתחרבות ברזל עלתעשיית התיירות בישראל,2024 * המקור: משרדהתיירות. *הנתונים לשנת2024 מתבססים עלאומדנימשרד התיירות. ** עלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס),בעיבוד משרד מבקר המדינה16 . 16 הלמ"ס, רבעון סטטיסטילתיירות ולשירותי הארחה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 7 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 אילת כעיר ליבה תיירותית: לעיר אילת חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל שכן היא ממוקמתבאזוראסטרטגי-השערהדרומישלישראל, ומצויהבגשריבשתיביןאפריקהואסיה.ישלהנמל ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה בין- לאומי, הוקמו בה מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ופיתוח, והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות ועסקיות משמעותיות עבור מדינת ישראל. אילתהיאהרשותהמקומיתהפריפריאליתביותרבמדינתישראל- היא מרוחקתכ- 350 ק"מממרכזהארץ, כלכלת העיר נשענת בעיקר על תעשיית התיירות שכן כ- 90% מהעסקים בה תלויים באופן ישיר ועקיף בתייריםישראליםוזרים, ש מהוו יםבממוצעכ- 30% מסך הש והים בעיר.בשניםהאחרונותמתמודדתאילת עםתחרותהולכתוגוברת עםאתרינופשבמדינו תסמוכות ובמדינות אחרות17 .הדבריוצרקושיתעסוקתי ותלותיותכלכליתבתעשייתהתיירותבעת שגרה,ומכיווןשהעיראילתמוטת תיירות ואיןלהמנועיצמיחה כלכלייםחלופיים,היאמושפעתמאודמ מצביחירוםשוניםוממגמותכלכליותבארץובעולם.ולכן,בשנים האחרונות תעשיית התיירות בעיר הושפעה ב אופן ניכר בתקופת מגפת הקורונה ושוב במהלך חודשי המלחמה הראשונים, לעומת ערי תיירות אחרות הן ברמה הכלכלית והן ברמת חיי התושבים (ראו פירוט להלן). לצד זאת לאילת קשיים נוספים הקשורים בפריפריאליות של העיר ובבידודה, אשר מייקרים את עלויות הקיום של התושבים ואת עלויות התפעול המוניציפלי של העיר ושל העסקים בה וגורמים לעלויות שינוע גבוהות. כל אלה מהווים חסם בפני אוכלוסיית העיר לעבוד מחוץ לעיר ובפני עסקים בעיר לקלוט עובדים ממרכזים עירוניים אחרים, וכן מקשים גם לקלוט אוכלוסייה חדשה בעיר ולפתח תעסוקה בתחומים כלכליים אחרים18 . במהלך השנים נעשו ניסיונות להתמודד עם קשיים אלו באמצעות ת וכניות ממשלתיות לחיזוק תעשיית התיירות ולפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר, שהם נדבך חשוב בפיתוחה וחיזוקה החברתי והכלכלי של העיר, ובד בבד יכולים לחזק את חוסנה של העיר ולסייע לה בצליחת מצבי חירום המתרחשים בישראל. משרד מבקר המדינה התייחס לעניין זה ולפעולות הממשלתיות הנדרשות בדוח שפרסםבשנת2021 בנושא "פעולותהממשלהלקידום התיירותבאילתותוכניותלפיתוחההכלכלי"(להלן - דוח קידום התיירות באילת)19 . חשיבותה האסטרטגית של העיר באה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת חרבות ברזל, עת נתנה העיר מענה נרחב ומתמשך לצרכים ביטחוניים ואזרחיים ובפרט במצבי חירום, כשקלטה בימים הראשונים של המלחמה עשרות אלפי מפונים20 , חלקם ללא רכוש, שהגיעו לעיר בן לילה והכפילו את מספר תושביה. במהלך חודשים רבים היא אירחה אותם ב בתי ה מלו ן שלה ובמתקני אכסון נוספים, ונדרשה לתת להם 17 כגון עקבה (ירדן), טאבה ושארם א-שייח (מצרים) השכנות, וכן עם יעדים במדינות אגן הים התיכון ובאירופה שמושכיםאליהם תייריםישראליםוזרים. 18 המשרדלפיתוחהפריפריה,הנגבוהגלילועירייתאילת,תוכניתאסטרטגיתכלכליתלגיווןתעסוקתיבאילת,שנעשתה על ידי חברת סמקאי, אוקטובר 2020 [תוכנית שהוכנה בעבור עירית אילת בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי]; מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 ), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחההכלכלי", עמ'1393 . 19 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'), 1269 . 20 יוער כי חלק מהמפונים שהגיעו לאילת בימיםהראשונים פונובהמשךלמתקניאכסוןאחרים בערים אחרות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 8 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מענה רווחתי ובריאותי, שהצריך פתיחה של עשרות מוקדי סיוע נפשי ובריאותי; מענה תזונתי שכלל יותר מ- 5,000 ארוחות ביום ועוד אלפי סלי מזון; מענה חינוכי עבור 15,000 תלמידים וסיוע כלכלי. לצורך השלמת המענה למפונים העיר קלטה נציגים רבים של משרדי ממשלה, מתנדבים, הקימה חמ"לים21 ושלושה מרכזים לוגיסטיים, ותוגברו בה צוותי המשטרה, הרווחה והרפואה בעיר. כל זאת בעת התגברות של איומים ביטחוניים על העיר בשל שיגור כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטל"שים (טילי שיוט) אליה, ובכך היא הפכהגם לעירחזית זאת בזמן שיש בהפערי מיגון בדירות ובבתי המלון., כלכלתהעיראילתמתבססתבעיקרה עלענףהתיירות,ללאמנועיםכלכלייםמשמעותייםנוספים:90% מ- 7,000 העסקים הפועלים בה מתבססים ב אופן ישיר ועקיף על תעשיית התיירות. כמו כן ריחוקה הגיאוגרפיאינומאפשרלתושביהלמצואחלופותתעסוקהבעריםשכנותבעתשגרהובפרטבמצביחירום, דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. סיכון זה התממש במהלך תקופת מגפת הקורונה, ושב והתממש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשני מצבי חירום אלה נפגעה תעשיית התיירות בישראל ובאופן משמעותי בעיר אילת לעומת ערי תיירות אחרות, כאשר במלחמת חרבות ברזל הפגיעה בתעשיית התיירות הוחמרה מפני שבחודשים אוקטובר 2023 עד מרץ 2024 קלטה אילתבבתיהמלוןשלהובמתקניאכסוןנוספיםעשרותאלפימפונים,בתקופהבהלאהייתהכללתיירות נכנסת וירידה בתיירות הפנים. כדי להתגבר על האתגרים שעימם התמודדה אילת בשנים האחרונות בתקופות חירום וביתר שאת עם פרוץ מלחמ תחרבותברזלוכדי לחזקאתח וסנהשלהעירבהיבטהתיירותיוהכלכלילטווחהקצרוהארוך הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה להתאושש בראייה צופה פני עתיד. פעולות הביקורת בחודשים דצמבר 2023 עד ספטמבר 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות והמענה של הממשלהלמצב החירום שנוצר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזלעל העיר אילת להניע את התאוששות ה ושיקו מה ה כלכלי. במסגרת זו נערכה גם ביקורת מעקב על ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת 2023 22 (להלן - דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה); ו נבחנו בביקורת גם כמה היבטים באופן היישום והמימוש של החלטות ממשלה מהשנים 2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי של אילת וחבל אילות23 (להלן- אזור אילת), שחלקםנסקרו בדוח ביקורת קידוםהתיירות באילת שפורסם בשנת 2021 24 . 21 מוקד ניהול אירועים וקבלת החלטות, לרוב במצבי חירום, שבומרוכזת מידע ומתבצעת מתן מענה לצרכים שונים. 22 מבקרהמדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודילתעשיית התיירות במשבר הקורונה"),, עמ'256 - 263 . 23 החלט ת הממשלה 4662 , "תוכנית רב-שנתית לפיתו ח העיר אילת וחבל איל ו ת ותיקון החלטת ממשלה" ( 4.8.19 ;) החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה" ( 15.5.22 .) 24 מבקרהמדינה, דוח שנתי71ג 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירותבאילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי.", מבקר המדינה | דוח מיוחד 9 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בחלקהראשון שלהדוחנבחנוההשפעותהכלכליותשלמלחמתחרבותברזלעלאילתבחודשיםהראשונים של המלחמה כעיר מוטת תיירות, והמענה ה ממשלתי שניתן לעיר ולעסקים בה. נוסף על כך, נבח נו בחלק זההיערכות משרדהתיירותלשעת חירום(ביקורת מעקב)והמענהשלהמשרדופעולותיולשיקוםתעשיית התיירות באילת בעקבות פרוץ ה מלחמ ה. בחלק השני של הדוח נבח נו אופן יישום החלטות הממשלה מהשנים 2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים ה אלה:ה פיתוחו השדרוגשל המוצרהתיירותי;יצירתענפיםכלכלייםבניקיימהנוספיםבעירכגוןבתחום החקלאותהימיתבישראל;פיתוחמקורותתעסוקהמגוונ ים לתושביהעיר;שיפורההסדריםהתחבורתיים אלהעירוממנה;ושיפור שירותיהבריאותהניתנים באזור אילת. הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה,) הבריאות, החקלאות וביטחון המזון (להלן - משרד החקלאות) , משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ובעיריית אילת. בירורי השלמה התקיימו במשרדי האוצר, האנרגייה, העבודה, המשרד להגנת הסביבה (להלן - המשרד להג"ס), ברשות המיסים, ברשות שדות התעופה בישראל (להלן - רש"ת,) ברשות מקרקעי ישראל (להלן - רמ"י), במכוןלחקרימיםואגמים לישראל (להלן- חיא"ל,) בחברה הממשלתית להגנותים המלח (להלן - חל"י,) בקרן קיימת לישראל (להלן - קק"ל), בשירותי בריאות כללית (להלן - הכללית). במהלך ה חודש ים ינואר עד מרץ 2025 בוצעה בדיק תה שלמה, ועודכנו כמה היבטים שנבחנו בדוח. חלק ראשון - המענההממשלתי לאילת בחודשיהמלחמההראשונים העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות ערי ליבה תיירותיות: ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון, שהן בעלות פוטנציאל תיירותי משמעותי (להלן - ערי ליבה תיירותיות)25 . בשנים 2018 עד 2023 כ- 32% מהלינות של תיירים (ישראלים וזרים)בבתימלוןבישראלבממוצעהיו באילת.חופשהממוצעתשלתיירזרהשוההבעירהוערכהבהכנסות בש ווי של כ- 807 דולר; והאומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות מתיירות (תיירות הפנים והתיירות הנכנסת) באילתבשנת2019 היהכ- 5.2 מיליארדש"ח.להלןבתרשימיםהשוואהביןהעיראילתלעריליבה תיירות יות אחרות בישראל בכמה מדדים עיקריים: 25 משרד התיירות,חוזר מנכ"ל 2/2023 , נוהל פיתוחתשתיות תיירות ציבוריות"" ( 20.4.23 ) .בנוהל נקבע כי לפחות70% מתקציב הפיתוח וההשקעהבתשתיותתיירותיות ציבוריות יוקצו לפרויקטים ב'עריליבה.' מבקר המדינה | דוח מיוחד 10 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשי מים4 עד7 : השוואה בין העיראילת לערי תיירות אחרות בישראל - מדדים עיקריים תרשים4 : מספר הלינות באילתלעומת מספר הלינות בעריתיירותאחרות,2022 באחוזים)(* המקור: התאחדות בתי המלון. תרשים5 : מספרחדרי המלון באילת לעומת עריםאחרות,2022 באחוזים)(* עלפי נתוני הלמ"ס,בעיבודמשרד מבקר המדינה26 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 11 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים6 : ממוצע תפוסות החדרים באילת לעומת ערי תיירותאחרות, 2022 באחוזים)( תרשים7 : מספרמשרות השכיר באילת לעומת ערים אחרות,2017 - 2022 באלפים)( על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה27 . *נתוני השוואה של שיעור הלינות באילת לעומת שיעור הלינות בערי תיירותאחרות ולאמסךכלל הלינות בישראל. 26 הלמ"ס, רבעון סטטיסטילתיירות ולשירותי הארחה. 27 הלמ"ס, רבעון סטטיסטילתיירות ולשירותי הארחה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 12 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הנתונים שבתרשימים שלעיל מעידים על מרכזיות העיר אילת בענף התיירות בישראל ועל התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות שבה לעיר עצמה ולכלכלת מדינת ישראל. על כן, למצבי חירום ולמשברים הפוגעים בעיר אילת יש השפעות רחבות לא רק על תעשיית התיירות באילת אלא גם על תעשיית התיירות הישראלית כולה ועל הת ל"ג של ישראל28 . 1.1 . השפעת קליטת המפונים באילת עלהעיר 1. במהלךמלחמתחרבותברזלקלטהאילתבבתיהמלוןשלה אתמספרהמפוניםהגדולביותרבפערניכר לעומתעריתיירותאחרות. להלןבתרשים8 מספרהמפוניםששהובאילתבחודשיםאוקטובר2023 עד מרץ2024 לעומת מספרם בעריליבה תיירות יות אחרות: 28 תוצר מקומי גולמי, או באנגלית (GDP) Product Domestic Gross הוא מונח המבטא את הערך הכספי של כל המוצריםוהשירותיםשיוצרובתוךגבולותהמדינהבפרקזמןמסוים,המאפשרלעשותהערכהלגביעוצמתההכלכלית שלהמדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 13 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים8 : מספר המפונים ששהו באילת לעומת מספרם בעריתיירות מרכזיות אחרות, אוקטובר2023 - ינואר 2024 * עלפי נתוני מערכת"יחד," מערך הדיגיטל הלאומי,בעיבוד משרד מבקר המדינה. * מספר המפונים אינו מצטבר אלאמשקף את תמונת המצב מדי חודשבחודשו. לנוכח מספר י המפונים והמתפנים עצמאית הגדול ים שאילת קלטה ואירחה ולנוכח הצורך במתן מענה לצורכיהם , שהוערך על ידי עיריית אילת ב כ- 3.1 מיליון ש"ח לשבוע, העבירו כמה משרדי ממשלה תקציביםלעיריית אילת אשריועדו באופן ספציפיעבור מימון צורכי המפונים, כמפורט בלוח 1 : מבקר המדינה | דוח מיוחד 14 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לוח1 : התקציבים העיקרייםשהעבירומשרדי ממשלה לעיריית אילת עבור צורכי המפונים בחודשים אוקטובר2023 עד ינואר 2024 המקור: עיריית אילת. בפרוטוקול דיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת בנובמבר 2023 בנושא בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיראילתעקבמצבהלחימההמתמשכת והנזקיםשנגרמולעיר בחודשיםהראשוניםלמלחמה,נאמרו בין היתרהדבריםהאלה: "המנועשמניעאתאילתעל80 אחוזיהעסקיםשקשוריםבתיירותהואש- 300,000 אנשים חדשים כל חודש מתחלפים שם. הם לא בנויים על שום דבר אחר אלא רק על הלקוחות האלה ועל התשתית של הלקוחות האלה שמגיעים. כל חודש, 300,000 כרטיסי אשראי חדשים - אלה האנשים שמקיימים את התיירות. נתוני][ 60,000 מפונים][ שנוספו היום... הם מטעים. זאת לא הכלכלה של אילת. השכירויות הגבוהות בקניון בנויות על כך שכל חודש הןמביאות 300,000 לקוחות חדשים. המנוע הזה כבהבימים האלה"29 . משרדמבקרהמדינה בחןאת הפגיעה בעסקים באילתבחודשיםהראשוניםשל מלחמתחרבות ברזל בהשוואה לתקופות קודמות ובהשוואה ל ערי ליבה תיירותיות אחרות. בבחינ ה עלה שהסיבות 29 פרוטוקול ישיבה מס' 256 "בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה" ועדת הכספים, מ- 28 בנובמבר 2023 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 15 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 המרכזיות לפגיעה הנרחבת בעסקים באילת - שרובם ככולם נשענים על תעשיית התיירות - נבעה מהשהות הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש; מהיעדר חלופות כלכליות אחרות בניגוד לעריליבהתיירותיותאחרותשקלטוגםהןמפונים;ומ התפוסההגבוההשלבתיה מלון במהלךחודשי המלחמה הראשוניםש לא א י פשרהל הם לקלוטתיירות פנים. 2. להלן פירוט השפעותהמלחמהו ה קליט ה של מספרגדול של מפונים באילת ב חמישה תחומים כלכליים עיקריים במהלךהחודשים הראשונים של מלחמתחרבות ברזל: א. השפעה על לינות תיירים זרים וישראלים: בעקבות המלחמה נרשמו ירידות במספר הלינות של תיירים זרים וישראלים באילת. בתרשימים שלהלן מוצגת השוואה של מספר הלינותביןשתיתקופותזהות- אוקטובר2022 עדפברואר2023 ואוקטובר2023 עדפברואר2024 ; יוער כי מספרי הלינות של תיירים ישראלים וזרים בחודש אוקטובר 2023 מתייחסים לתקופת החגים שקדמהל- 7.10.23 : תרשים9 : מספר הלינות שלתייריםישראלים באילת בהשוואה בין אוקטובר2022 עד פברואר 2023 לאוקטובר2023 עד פברואר2024 באלפים)(* לפינתוני התאחדות בתיהמלון באילת (אפריל2024 ומערךהדיגיטל הלאומי,בעיבודמשרדמבקר המדינה.) * הנתוניםאינםכוללים את מספר לינותהמפונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 16 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים10 : מספר הלינות של תיירים זרים באילת בהשוואה בין אוקטובר 2022 עד פברואר2023 לאוקטובר2023 עד פברואר 2024 באלפים)( לפינתוני התאחדות בתיהמלון באילת (אפריל2024)ומערךהדיגיטל הלאומי,בעיבודמשרדמבקר המדינה. מהתרשימים עולה כי מספר הלינות של תיירים ישראלים תיירות פנים)( במהלך מלחמת חרבות ברזלהיהקטןמשמעותיתבחודשיםנובמבר2023 עדינואר2024 ( 371 אלףלינות)לעומתהתקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2022 עד ינואר 2023 ) שבה היה מספר הלינות של תיירים אלה ( כ- 1.3 מיליו לינות) - פי כ- 3.5; כמו כן בחודשים אוקטובר 2023 עד פברואר 2024 - תוך כדי תקופת המלחמה-כמעט שלא הגיעה תיירות חוץ לישראל. ב. נתוני תעסוקה: עודלפניהמלחמהדורגה אילת בתחתיתדירוגהיציבותהפיננסית30 השנתי שלעריםבישראל-במקוםה- 37 מתוך41 31 .דירוגזה מושפעביןהיתרמההכנסההממוצעתלנפש, שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שיעור הסטודנטים, שיעור דורשי העבודה ויחס תלות ושיעור מקבליגמלהלהבטחתהכנסה;כךשנקודתהמוצאשלהעירבתחילתהמלחמהכברהייתהנמוכה והשפיעהעלהשיעורהגדולשלדורשיהעבודה. מלחמתחרבותברזל ה גדילהמשמעותית אתשיעור דורשי העבודה בעיר, בין היתר מפני שאנשים רבים איבדו את פרנסתם שהייתה תלויה בתעשיית התיירות בהיותה המעסיק הגדול אילת. בעקבות זאת משפחות רבות נפגעו כלכלית, ובפרט במקרים שבהם שני בניהזוג עבדו בתעשיית התיירות. 30 לפי אתר BDI יציבות פיננסית מבטאת את החוסן הפיננסי של הרשויות, את מוסר התשלומים והיעילות, לצד סיכון עסקינמוך. 31 רשימת העיריות היציבות מהבחינההכלכלית לשנת 2022 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 17 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מדוחות שירות התעסוקה עולה כי במהלך מלחמת חרבות ברזל נרש ם בעיר אילת גידול ניכר במספר דורשי העבודה, שלפי דוחות אלה הוא חריג ומחייב טיפול ממוקד בעי ר32 . להלן בתרשים 11 נתוניםעל מספר מבקשי העבודה מינואר 2022 עד מרץ2024 : תרשים 11 : מספר דורשי העבודה באילת, ינואר 2022 - מרץ 2024 המקור: שירות התעסוקה - סטטיסטיקה חודשית33 . מהתרשים עולה כי בינואר 2024 נרשמו 3,529 דורשי עבודה בשירות התעסוקה בעיר, לעומת 979 בספטמבר 2023 - גידול של 260% . כמו כן עולה כי חל גידול של פי 3.5 במספר הממוצע של דורשי העבודה בעיר ב חודשים נובמבר 2023 עד ינואר2024 ,לעומתהתקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2022 עד ינואר 2023 .) ג. נתונים כלכליים - פדיון מרכזים מסחריים ונתוני אשראי (1) בדיקת נתוני הפדיון החודשי למ"ר34 בארבעת מרכזי הקניות המרכזיים הפועלים באילת בהשוואה לנתונים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד, בתקופה שבה מספר המפונים בעיר היה בשיאו, העלתהאת הנתונים המפורטים להלן בתרשים12 : 32 שירות התעסוקה, נתוניינואר 2024 ( 8.2.2024 ,) עמ'15 . 33 שירות התעסוקה, סטטיסטיקה חודשי, אתר שירותהתעסוקה. 34 הפדיוןהחודשי הוא ההכנסה החודשית של עסק, לפני ניכוי העלויות שנדרשו לשם יצירתהכנסהזו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 18 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים12 : השוואת הפדיון למ"ר בקרב המרכזים המסחרייםבאילתבחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 לעומתהתקופההמקבילהאשתקד בש"ח)( , בעיבודמשרדמבקרהמדינה. המקור:חברתRIS ניתן לראות בתרשימים את הירידות המשמעותיות בפדיון למ"ר בארבעת המרכזים המסחרייםהגדוליםבאילת,שנמשכוגםבינואר2024 ,שלושהחודשיםמפרוץמלחמתחרבות ברזל: ירידהשל59% בממוצעבפדיוןלמ"רבנובמבר2023 , 37% בדצמבר2023 ו- 29% בינואר 2024, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידות אלה מעיד ות על ההשפעה הכלכלית השלילית של המלחמהעל העסקים באילת. (2) בדיקת נתוני חברת שבא (Shva) - שירותי בנק אוטומטיים בע"מ35 - לגבי מגמת השינוי בהוצאות כרטיסי האשראי בערים שונות בישראל מהשבוע הראשון למלחמה (החל ב-8 באוקטובר) ואילך במשך17 שבועות מוצגתבתרשים 13 שלהלן: 35 שבא (shva ) היא חברה ציבורית המספקת שירותים טכנולוגיים למערכת הפיננסית ולבתי עסק בישראל. החברה מהווה צומת מרכזי ותשתיתלאומית לסליקהבכרטיסי אשראי של כלחברות האשראי. מבקר המדינה | דוח מיוחד 19 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים13 : הירידה בשימוש בכרטיסיאשראי בערים שונות בישראל בשבועות 1 עד17 של מלחמת חרבות ברזל, בהשוואהלשבוע ממוצע בשנת2023 המקור: חברת שבא. מהתרשים עולה כי מהשבוע הראשון למלחמה ובמשך 17 שבועות חלה ירידה של בין כ- 25% לכ- 45% בשימוש בכרטיסי אשראי באילת בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023 , זאת כאשר ב ארבע ערי תיירות מרכזיות אחרות (למעט טבריה) חלה בתקופה זאת עלייה בשימוש בהם. ד. פגיעה בעסקים: בסקר שערכה עיריית אילת בקרב עסקים בעיר מתחילת המלחמה עד אמצע נובמבר 2023 , דווח כי כמחצית מהעסקים בעיר חוו ירידה של 75% בהכנסותיהם לעומת התקופה המקבילה אשתקד והתקשו לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות בשל הפגיעה הניכרת בהכנסותיהם. כמו כןהפגיעה בעסקים ניכרתגם בנתוני ה פתיחה ו ה סגיר ה של עסקים באילת: מ- 1.10.23 עד7.4.24 נסגרו באילת95 עסקים. בפברואר2024 מסרה עיריית אילת למשרדמבקר המדינה כי בשלהמלחמה בוטלו אירועי ספורט בין- לאומיים(כגון ה גראנדפונדו''36והמרתוןהמדברי37 ),כנסיםוועידותרבי- משתתפים,שמהווים בדרך כלל מוקדי משיכה עבור תיירים ישראלים וזרים, שהיו אמורים להתקיים בעונת החורף 2023 עד 2024 והדברהביא לנזקים כלכליים נוספים לעסקים בעירולפגיעה בפרנסתעובדיהם., 36 מרוץ אופני כביש בין-לאומי שעושהסבב גםבאילת. 37 מרתון מדבריבין-לאומי שמתרחשבתחילת החורףבאילת ומושך רציםמכל העולם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 20 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ה. השפעה על קופת העירייה: בשנים 2020 עד 2023 היה תקציב העירייה מצוי בעודף ממוצע של כ- 2.3 מיליון ש"ח בכל שנה. תקופת המלחמה גררה הפסדי הכנסות והוצאות לקופת העירייה בין היתר בשל הצורך לתת מענה לצרכים שונים של אוכלוסיית המפונים שהגיעו לעיר, כמפורט להלן: ביטול אירועי תרבות גדולים שמומנו על ידי העירייה, כגון פסטיבל הג'אז, פסטיבל אילת למוזיקהקאמרית,תיאטרון רחוב. • נגרמו לעירייתאילת הפסדיםבסך שלכ- 1.8 מיליוןש"ח,חלק ם בגין פיצוילמפיקים. עלויות הפעלת מרכזים לוגיסטיים גדולים שבהם העירייה ריכזה ציוד רב שחלקו נשלח לאילתעל ידימשרדיהממשלהוחלקו התקבלמתרומות. • עלות הפעלתמרכזיםאלה והעסקת העובדיםבהם הוערכהבכ- 700,000 ש"ח38 . בחודשים אוקטוברעדדצמבר 2023 לא אכפההעירייה אתהסדריהחניהבעיר. • הכנסותיה מאגרות חניה פחתו בתקופה זו בכ- 1.5 מיליון ש"ח לעומת התקופה המקבילה אשתקד ( מכ- 5.6 מיליוןש''חבשנת2022 לכ- 4.1 מיליוןש"ח). ✰ תמונת המצב העולה מהנתונים שלעיל משקפת את ההשפעות הכלכליות הקשות של המלחמה על העיר אילת אשר קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר בחודשי המלחמה הראשונים לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות: בראש ובראשונה נפגעו עסקים בעיר בשל התלות הכמעט מוחלטת שלה ם בתעשיית התיירות (כ- 90% מהעסקים) ללא חלופות כלכליות ותעסוקתיות, וגם נגרמו הפסדים לקופת העירייה - שהעלו את הצורך בסיוע ממשלתי מיוחד לעיר אילת ולעירייה. נתונים אלה ממחישים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כזה המותאם למאפייניה של העיראילת ולחוסנה התיירותי וזאת בשל השפעתם המיידית והרחבה על כלכלת העיר. 1.2 . המאפייניםוהסיכוניםשלהם הייתהחשופההעיר אילת ערב מלחמתחרבות ברזל ביולי 2014 אישרה ממשלת ישראל צעדים לחיזוק העורף לנוכח הצרכים שנבעו ממבצע צוק איתן. במסגרת החלטה זו נקבע בין היתר כי בשל רגישותה המיוחדת של תעשיית התיירות למצבי חירום, יוקםצוותבין-משרדיבראשותמנכ"למשרדהתיירות שתפקידולגבשפתרונותסיועלתעשייהזולצורך התמודדות עם האתגרים הקיימים במצבי חירום, ולהציגם לפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בדוח שהוגשלמנכ"למשרדראשהממשלהבאוגוסט2014 הודגשכינכוןלמועדגיבושו, איןלממשלתישראל מנגנוני פיצוי או "ארגז כלים" המותאמים לסיוע לתעשיות שונות במשק בשעת חירום. על רקע זאת אישרה הממשלה בספטמבר 2014 במסגרת החלטה 2026, שעניינה "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות 38 כיוון שפעילות חלק מהמרכזים הלוגיסטיים בוצעה על ידי עובדי העירייה ומתוך מבנים של העירייה כמו מתנ"סים, מדוברבהערכה של העירייה לגבי העלויות הנוספות שנגרמו בשל המלחמה לקופת העירייה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 21 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מבצע צוק איתן", הפעלה ש ל כמה מ נ גנוני סיוע לתעשיית התיירות והכירה בצורך לגבש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות לאחר אירועים גיאופוליטיים39 . 1. ייעוד משרד התיירות במצבי חירום: כאמור, תעשיית התיירות היא מהתעשיות הראשונותלהיפגעממצביחירוםומהאחרונותלצאתמה ם40 .משרדהתיירותהדגישאת היותהתשתית לאומית חיונית ב מצבי חירום לאור פעילותה במלחמת חרבות ברזל בקליטת מפונים בבתי המלון41 . ייעוד משרד התיירות הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום לאומיים המשפיעים על תעשיית התיירות קודם התרחשותם, לצמצם את הפגיעה בתעשיית התיירות, ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה "ביום שאחרי"42; זאת כחלק מההיערכות הלאומית הכוללת - ובכך להבטיח את האינטרסיםהכלכליים של המדינה לטווח הארוך (להלן גם- ייעודהמשרד במצבחירום.) 2 . מאפייני אילת כעיר ליבה תיירותית והתאמת המענה במצבי חירום: במצבי חירום הפגיעה בערי התיירות אינה אחידה, והשונות ביניהן בעניין זה תלויה במאפייני העיר: מיקומה הגיאוגרפי, היקף הפעילות התיירותית, מידת התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות, תנועת התיירות אל העיר בזמן מצב החירום, קיומם של ענפים כלכליים אחרים שיכולים למתן את הפגיעה הכלכליתבגיןהפגיעהבתעשייתהתיירותושאלתהתמשכותהפגיעהבעסקיהתיירותובמועסקיםבהם. הבדלים אלה משקפים את חוסנה של תעשיית התיירות באותה עיר. על פי מסמכי משרד התיירות וכעולה מהספרות המקצועית, יש חשיבות לכך שמשרד התיירות יתאים את המדיניות והמענה שלו למצבי חירום לכל עיר תיירות בהתאם לנסיבות וההשפעות השונות של המשבר עליה ובהתאם למאפייניההספציפיים ולמידתחוסנה. לאילת שני מאפיינים מרכזיים אשר משפיעים על חוסנה של תעשיית התיירות בה: (א) הריחוק הגיאוגרפיוהתלותבתעשייתהתיירות;(ב)תנודתיותתיירותית עונתיות)(במעברביןעונתהחורףלעונת הקיץ. להלןנתונים בעניין זה: א. הריחוק הגיאוגרפי והתלות בתעשיית התיירות: החלטת הממשלה 1442 מפרטת את המאפיינים העיקריים של אילת כדלקמן43 : 39 החלטת הממשלה1897 "צעדים לחיזוק העורף כתוצאהמהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן"',(14.7.14 ); החלטת הממשלה2026 "סיועלתעשייתהתיירותבעקבותמבצע'צוקאיתן"',(23.9.14 ;) בהמשךהועברהגםהחלטת הממשלה 333, "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאו- פוליטיים" (2.8.15 .) ראו בעניין זה מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודי לתעשייתהתיירות במשבר הקורונה";עמ'),256 - 259 , 269 . 40 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 ) , "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", שם, עמ' 209 , 223 . 41 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 עמ',624 . 42 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 עמ',623 - 624 . 43 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה("15.5.22 ). הנתונים לגבי אילת נכללו בהחלטת הממשלה עצמה עלבסיסדוח שהוכן של חברת ייעוץ פרטית עבור משרדהאוצר בשנת 2016 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 22 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים14 : המאפיינים העיקרייםשל אילת לעפי נתוני הלמ"ס והחלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיראילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה" (4.8.19 ),בעיבוד משרד מבקרהמדינה. * הנתון מעודכן לשנת 2022 על פי הלמ"ס. ** המדד משקללנגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייהוקרבה למחוזתלאביב. מדדפריפריאליות1 משמעוכי אילת היא עיר מבודדת יחסית לערים אחרותבארץוהיא באשכולהנמוך ביותר (עםחבל אילות.) עולה מן התרשים כי אילת תלויה באופן ניכר בתעשיית התיירות - כ- 90% מעסקיה תלויים בתיירות; ובהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי ריחוקה הגיאוגרפי מביא גם לפגיעה ביכולת שלה לפתח ענפי תעסוקה משמעותיים בתחומים אחרים שאינם תיירות, אשר משפיעים עלחוסנה התיירותי של העירלהתמודדותעם משברים וליציאהמהם. ב. תנודתיות ( "עונתיות" ) תיירותית: אילתמאופיינתבתנודתיותתיירותיתבמעברבין עו נת הקיץ לעונת החורף: ב חודשים אפריל עד ספטמבר יש גידול במספר הלינות ותפוסה גבוהה שלבתימלוןבעיקרבידיתיירותהפנים(להלן- עונתהקיץ);ולעומתזאת,בחודשים אוקטוברעד מרץ קיימתירידהניכרתבתיירותהפניםו גידול במספרהלינותשלהתיירותהנכנסת(להלן- עונת החורף)44 , . בתרשים 15 שלהלן מתוארת התנודתיות בתנועת התיירות באילת בעונות הקיץ והחורף: 44 מקובל לראות את חג הסוכות וחג הפסח כמסמלים את המעבר בין עונת הקיץ לעונת החורף, ובשל לוח השנה העברי עונות אלה יכולות להתחיל ולהסתיים במועדים שונים במהלך החודשים ספטמבר- אוקטובר שאז מתחילה באילת עונת החורףובמהלך החודשים מרץ- אפריל שאז מתחילה עונת הקיץ. מבקר המדינה | דוח מיוחד 23 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים15 :התנודתיות העונתיות)( התיירותית באילת בעונ ות הקיץ והחורף בשנים2018 עד2020 ו- 2022 עד 2023 באלפים)( על פי נתוני התאחדות המלונות, בעיבוד משרד מבקר המדינה (לא כולל תיירים הלנים באכסניות, בדירות אירוח ובמתקניאכסוןדומים שמפורסמיםבאתריםכגוןAirbnb- .) הנתוניםהמוצגיםבתרשיםממחישיםאתהתנודתיותהתיירותיתהמאפיינתאתתעשייתהתיירות באילת: בין עונת הקיץ לעונת החורף מתרחשת ירידה של כ- 40% בממוצע במספר הלינות של תייריםישראלים,ואילובעונתהחורףמספרהלינותשלהתייריםהזריםמכפילאתעצמו.כלומר, חוסן תעשיית התיירות בעיר אילת תלוי בין היתר בהגעת התיירים הזרים בעונת החורף אליה מבקר המדינה | דוח מיוחד 24 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 שמסייעת כאמור לצמצם את הירידה הניכרת במספר הלינות של התיירים הישראלים, ובכך מקטינה את התנודתיות ואת הפגיעה הכלכלית בתעשיית התיירות בעיר בעונת החורף,. לפרוץ מלחמת חרבות ברזל בתחילת עונת החורף 2023 - 2024 (בין אוקטובר 2023 עד מרץ 2024 ) היו השפעות מיידיות על תעשיית התיירות באילת, שאחת מהן היא החמרת התנודתיות בתיירות בעיר.בעקבותיההעירכלל לאקלטהתיירותנכנסתבעונתחורףזו(מגמהשנמשכהגםלתוךעונת הקיץ של שנת2024 ,) דבר שהחמיר אתהפגיעההכלכלית בעסקי התיירות בעיר. ריחוקה הגיאוגרפי של העיר אילת, התלות הבולטת שלה בתעשיית התיירות ללא חלופות תעסוקתיות וכלכליותוהתנודתיותשלהעירבמעברמעונתהקיץלעונתהחורףמבחינת מספרהלינותשל התיירים, הם ממאפייניה העיקריים של העיר אילת כעיר ליבה תיירותית ומחייבים התייחסות אליהם במסגרת מענה משרד התיירות למצבי חירום, שיהיה יעיל ומותאם למאפייני העיר וצרכיה ויסייע לה בהתאוששות ו ביציאה מהירה מהמשבר. דוח קידום התיירות באילת משנת 2021 כבר הצביע על כך ש כלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על תעשיית התיירות שמושפעת מתנודתיות (עונתיות) בעונות החורף ומצויה בתחרות עם אתרי נופש במדינות אחרות, זאת ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים, וריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות. בדוח צוין כי מצבור נתונים אלו מהווה איום תמידי עליציבותההכלכליתועלפרנסתתושביה. בתקופתמגפתהקורונהאיוםזההתממשבאופןמשמעותי, והדבר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים ולמשבר כלכלי קשה בעיר. הדוח הקודם גם הצביע על כך שהניסיונות הממשלתיים בשנים האחרונות לקדם תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים חדשיםבעירועיסוקיםמגווניםלתו שביהוכןפרויקטיםפרטנייםשישכללואתהמוצרהתיירותיבאילת לאהבשילו, והעיר אילת נותרהחשופהלסיכונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד - ענף התיירות. התאחדות בתיהמלון באילתמסרהלמשרדמבקרהמדינה ביוניובאוגוסט 2024 כי נדרשתהגעתם של עשרותאלפיתייריםמחו"ללאילתבתקופתהחורףלצדתיירותהפניםכדישזותשמשמנועכלכלילכל העסקים הקטנים והבינוניים בעיר : המסעדות, האטרקציות והחנויות, לצד בתי המלון. עוד ציינה ההתאחדות כי תיירות החורף מאפשרת המשך פעילות עסקית רציפה בעיר לאורך כל חודשי השנה, מציאות החיוניתלהצלחת העסקיםהקיימיםולפיתוח עסקים חדשים בעיר. מלחמת חרבות ברזל הייתה אירוע חסר תקדים שבו העיר אילת קלטה במשך חודשים רבים אלפי מפונים בבתי המלון שלה, העירייה וגורמים רבים בעיר התגייסו לסיוע למפונים - במחיר כלכלי משמעותי. הועלה כי משרד התיירות אומנם לא השלים את היערכותו למצבי חירום קודם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אך במשך חודשים רבים התמודד עם האתגרים הכרוכים במשימה הלאומית שלטיפולבמפוניםהשוהיםבבתיהמלוןבישראללרבותבאילת.מצביהחירוםשעמםהתמודדמשרד התיירותבשניםהאחרונות,מחדדיםאתהחשיבותבהשלמתהיערכותהמשרדלמצביחירוםובפיתוח העיראילת באופןשתוכללהתמודד טוב יותר עם האתגרים הכרוכים במצביחירום. מבקר המדינה | דוח מיוחד 25 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 1.3 . גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם - ביקורת מעקב בנושאהסיוע הייחודי לתעשייתהתיירות במשברהקורונה ( 2023 ) 1. עקרונות בהתמודדות תעשיית התיירות עם מצבי חירום: מצביחירוםוסכסוכים צבאיים גורמים למשברים מיידיים וממושכים בתעשיית התיירות. הם גורמים לירידה ניכרת במספר התיירים (פנים וחוץ), לנזק לתשתיות תיירותיות ולפגיעה בתדמית המוצר התיירותי. כאמור, ייעוד משרד התיירות במצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום קודם התרחשותם, לצמצם אתהפגיעה בתעשייתהתיירותולקדםפעולות שיסייעו להתאוששותה. גם בספרות העולמית נדונו השפעות מצבי חירום ובפרט מצבי מלחמה על תעשיית התיירות במדינות 45 שונות כגון באוקראינה)( ; ופורטו המלצות על סמך עקרונות Better Back Build לפעולה ממשלתית בהיערכות למצבי חירום, במהל כם ולאחריהם - כדי ל מזער את הפגיעה בתעשיית התיירות המקומית במהלךהמשבריםולהבטיחאתהתאוששותההמהירהושיפור ה לעומתתקופתטרוםהמשבר,כמפורט בתרשים16 שלהלן: 45 סוכנותהאו"ם להפחתת סיכוני אסונות(UNDRR ) הגדירהעקרונותBetter Back Build כ: "The use of the recovery, rehabilitation and reconstruction phases after a disaster to increase the resilience of nations and communities through integrating disaster risk reduction measures into the restoration of physical infrastructure and societal systems, and into the revitalization of livelihoods, economies and the environment". מבקר המדינה | דוח מיוחד 26 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים16 : המלצות הספרותהמקצועיתל היערכות ולסיועלתעשיית התיירות במצביחירוםלפיגישת BuildBackBetter המקור: ספרות מקצועית, בעיבוד משרד מבקר המדינה46 . כמפורט בתרשים, על מדינות ל גבש ולאשר מראש (בעת שגרה) תוכני ות היערכות שיסייעו להן לתת מענה לתעשיית התיירות במהלך מצבי חירום, להפחית את השפעות המשבר, לשקם אמון ביעדי התיירות בקרב תיירים מקומיים וזרים תוך שיקום הכלכלה המקומית; זאת כדי לשמר רמה מסוימת של פעילות תיירותית תוך מקס ו ם המשאבים הזמינים ו מעורבות בעלי העניין בת עשיית התיירות - לצורךהתאוששות ויציאה מהירה מןהמשבר. 2. דוח קודם - גיבוש תפיסת הניהול במשרד התיירות להיערכות למצבי חירום והמענה להם: בדוח מבקר המדינה הקודם בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות 46 ראו: Ritchie, B. W . & Jiang, Y. (2019). A review of research on tourism risk, crisis and disaster management:Launchingtheannalsoftourismresearchcuratedcollectionontourismrisk,crisisand disaster management. Annals of Tourism Research, 79, 102812; Tomej, K . Bilynets, I . & Koval, O. (2023). Tourism business resilience in the time of war: The first three months following Russia's invasion of Ukraine. Annals of Tourism Research, 99. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160738323000208; Saya, S . Hasan, T. M. Mimura,S.Okada,T.Roth,M.Kohler,S.Rector,I.Morgan,G.Griekspoor,A.Missal,R.Vasta, K.Takase,C.Erginthe,E.Manluta,J.I.Bhatt,M.R.Martin,N.Morgan,D.Brassard,C.Wilkinson, S. Coppola, D. (2017); Build Back Better: In recovery, rehabilitation and reconstruction. מבקר המדינה | דוח מיוחד 27 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 במשבר הקורונה משנת 2023 צוין כי מענה ממשלתי יעיל למצבי חירום מחייב גיבוש תפיסת ניהול למצבי חירום ותפיסת היערכות שמסייע ו ת להפחית את אי- הוודאות המאפיינת מצבים אלה ומצמצמ ות את הסבירות לטעויות בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרת תפיסת היערכות למצבי חירום היא להבטיח את הרציפות התפקודית של המשרד הממשלתי ושל הגופים והתחומים שעליהם הוא מופקד, ולשם כך יש לגבש מדיניות ניהול משברים בשעת חירום ולהסדיר מראש את המנגנונים שניתן יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה ("תוכניות מגירה למענה", ארגז כלים שיאפשר סיוע מהיר, משאבים תקציביים, משאבי כוח אדם ועוד)47 . תהליךגיבושתפיסתהניהולוההיערכותלמצבי חירום נדרשלהתקייםבעתשגרהעלבסיסקבוע,והוא כולל זיהוי מקדים של המשבר, היערכות לקראתו וקביעת מדיניות לניהולו כדי לצמצם את עוצמת פגיעתו והקטנת הצורך בהשקעת המשאבים הכרוכים בהתמודדות ע ימו וכדי להביא להתאוששות מהירה ויציאה מןהמשבר שלהתעשייה. הליקוי: עד תחילת משברהקורונה בשנת2020 משרדהתיירות גיבש שלושה מסמכים בשנים 2018 עד 2020 כדי להיערך למצבי חירום וכך לצמצם את השפעותיהם על תעשיית התיירות עם זאת,. עד מועד סיום הביקורת, בנובמבר 2022 , לא נתן משרד התיירות מענה לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי החירום שלו שהעלה מנהל אגף הביטחון של המשרד בנובמבר 2019 . מדובר בין היתר בפערים הנוגעים להערכות מצב בעת משבר; לבחינת המועילות והיעילות של מנגנוני סיוע שיופעלו; לשמירת החוסן של תעשיית התיירות במצבי חירום; ולהסדרת שיתופי פעולה עם גופי מדינה שפעילותם רלוונטית לתעשייתהתיירותועםנציגי הענפיםהשונים בתעשייה. ההמלצה: מומלץכימשרדהתיירותיצמצםאתהפעריםהקיימיםבתפיסתובנוגעלהיערכותלמצבי חירום בתיירות ולניהולם. זאת, כחלק מההיערכות ומהמוכנות הממשלתית לסיוע לתעשיית התיירות במצביחירוםעתידייםולשםהבטחתהרציפותהתפקודית שלתעשייהזובמצביחירום;ויעודדענפים בתעשייה לגבש תוכניות חוסן עסקי, לנוכח המציאות הישראלית "המזמנת מצבי חירום בתעשיית התיירות בתדירות גבוהה"48 . תגובת משרד התיירות על הדוח הקודם: מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות גורמי המקצוע במשרד כדי לבחון את המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית העבודההשנתית.בתוךכךהקיםמנכ"להמשרדצוותהיגויפנימילהתמודדותעםמצביחירוםשיסייע לתעשיית התיירות בבניית ארגז כלים לצורך כך והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר לגבש מסמך המלצות לאישור הנהלת המשר ד עם ארגז הכלים להיערכות ולמענה של המשרד למשברים שפוקדיםאת תעשייתהתיירות ולשיקומה בעקבותיהם ולהעבירולפורום ההנהלה. 47 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'), 256 . ראו גם:מבקרהמדינה, דוח ביקורת מיוחד-התמודדותמדינתישראלעםמשברהקורונה( 2021 ,) הפרקעלניהולמשבר הקורונה ברמה הלאומית - תהליכיקבלת החלטות ומימושן, עמ' 50 . 48 מבקרהמדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודילתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'),263 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 28 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ביקורת המעקב ביקורת המעקב העלתה כי מאז הדוח הקודם בשנת 2023 נקט משרד התיירות כמה פעולות לקידום תפיסת הניהול של מצבי חירוםוההיערכותהמשרדית אליהם: א. התקיימו כמה דיונים במשרד התיירות ובהם הועלה הצורך לתקף את תפיסת הניהול המשרדית בזמןחירוםבעקבותהמלצותדוח מבקרהמדינהבנושאהסיועהייחודילתעשייתהתיירותבמשבר הקורונה , ובין היתר לעדכן ולסיים את הכנתו של מסמך שהוכן במשרד התיירות בנובמבר 2019 שמפרטאתדרכיהפעולה(ארגזכלים) שאותן ינקוטהמשרדבעתחירוםכסיועלתעשייתהתיירות. ב. החלה עבודה לגיבוש תפיסת ניהול משרד התיירות להיערכות ו למענה למצבי חירום, אשר כוללת ריכוז של סדר הפעולות במשרד התייר ות במעבר ממצב שגרה למצב חירום ו לגיבוש תפיסת השליטה המוצעת במשרד בעת קרות אירוע חירום. ג. החל תהליך הכנת תיק חירוםאגפי מול כללהאגפים במשרדהתיירות. ב דוחמבקרהמדינה בנושא הסיוע הייחודילתעשיית התיירותבמשבר הקורונה (משנת2023 ) נמצא כימשרדהתיירותלא השליםמענהלפעריםבתפיסתניהולמצביחירוםבמשרדובהיערכותאליהם. בביקורתהמעקבנמצאכיערבמלחמתחרבותברזל,למשרדהתיירות:עדייןלאהייתהתפיסתניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת, ולא הושלם מענה המשרד לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי ה חירום שלו , כך שלא נוצלה התקופה שלאחר משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל להשלמת תפיסת ההיערכות המשרדית; כמו כן, לא הושלמו הפעולות הדרושות לעדכון מסמך דרכי הפעולה ש אות ן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות ארגז הכלים)(, מנובמבר 2019 והוא נשארבמתכונתוהמקורית; ותיקהחירום של אגפי ה משרד טרם תוקף,. במסגרת בירורי השלמה מינואר 2025 הועלה כי משרד התיירות מצוי בתהליך לעדכון תפיסת ההיערכות שלו למצבי חירום, בין היתר בשל השפעות המלחמה על המשימות שהמשרד מונה לטפל בהן, ובעיקר משימת קליטת אוכלוסייהבמתקני אכסון. משרדהתיירות מסרבמאי2025 למשרדמבקרהמדינה (להלן-תשובתמשרדהתיירות)כיהוא התקשר עםחברתייעוץהפועלתעםאגףחירום,ב י טחון,מידעוסייברלעדכוןת וכניתהחירוםהמשרדיתלגיבוש ותכנון מדיניות לשעת חירום במשרד וההיערכות אליה, הן בנוגע לתעשיית התיירות והן בנוגע לנושא המפונים. נמצאכי ב מהלך מלחמתחרבותברזלהחלמשרדהתיירותבתהליךלקידוםתפיסתניהולמצביחירום והיערכות אליהם ו להשלמת פערים שנמצאו ב דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, אולם עד מאי 2025 למעלה משנה וחצי מפרוץ המלחמה,, תפיסת ניהול מצביחירום עדיין לא גובשה במלואה והיערכות של המשרדלמצבי חירוםלא הושלמה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 29 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 על משרד התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל לעדכון ולאישור של תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום שעל ביצוען הומלץ בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע ה ייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ולכלול בהם גם תובנות הנוגעותלהתמודדותו עם ה ה שלכות וההשפעותשל ה מלחמה על תעשיית התיירות. מידת תיקוןהליקוי 3. דוח קודם - מענה מיידי לתעשיית התיירות ב אירוע י חירום: בשנים 2014 עד 2015 התקבלו כמה החלטות ממשלה אשר התייחסו להשפעה המיוחדת של מצבי חירום על תעשיית התיירות. בהחלטת הממשלה 333 משנת 2015 נקבע כי בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך 14 יוםמפרוץמצבהחירום(להלן-החלטתהממשלה333 ) 49 ;זאתלנוכחהחשיבותהטמונהבגיבושמנגנוני סיוע עתידיים שניתן יהיה להפעילם במהירות וביעילות כדי לספק מענה לצורכי הענפים השונים בתעשיית התיירות במצבי חירום "שיביאו להתאוששות מהירה בתיירות ובכך תימנע פגיעה אנושה בתעשייה." דוח מבקר המדינה בנושא הסיו ע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע על כך שהפעולות נדרשות כדי "לאפשר לתעשיית התיירות לשרוד את חודשי המשבר"50 . הליקוי: במועד סיום הביקורת (נובמבר 2022 ) החלטת הממשלה 333 בנושא "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים" שאמורה הייתה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות - הגורם שהיה אמור לבצע את ההחלטה, אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה. יישומה של החלטת הממשלה 333 היה יכול להניח תשתית תפקודית שהייתה מסייעת לתעשיית התיירות להתמודד עם משבר הקורונה בשנים 2020 ו- 2021 . עוד הועלה כי עד תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 לא השלים משרד התיירות את גיבושם של מנגנוני סיוע אלה, וכתוצאה מכך נותר על כנו מצב שבו יכולת הממשלה לסייע לענפים בתעשיית התיירות במהירותוביעילות בעת משברהיא מוגבלת,וספקאם קיימת. 49 החלטת הממשלה 1897 "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן", (14.7.14 ); החלטת הממשלה 2026 "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות מבצע צוק איתן", (23.9.14 ;) החלטת הממשלה 333 , "סיוע לתעשייתהתיי רות לאחר משברים גיאו- פוליטיים" (2.8.15 .) 50 ראו בעניין זה מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה;"), עמ'256 - 259 , 269 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 30 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ההמלצה: על משרד התיירות לפעול ליישום החלטת הממשלה 333 בנושא גיבוש מנגנונים לסיוע לתעשייתהתיירותבעתמשבר,ובהתחשבביןהיתרבממצאידוחביקורתזה,שכןהצורךבגיבושמענה סדור בתחום זהעדיין קיים. תגובת משרד התיירות על הדוח הקודם: מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות גורמי המקצוע במשרד במטרה לבחון המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית העבודה השנתית. בתוך כך, המנכ"ל הקים צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע בבניית ארגז כלים לסיוע לתעשיית התיירות והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר במשרד לגבש ולמסור לו מסמך המלצות שיועבר לפורום ההנהלה המשרדי עם ארגז הכלים להיערכות ושיקום תעשייתהתיירות בעקבות משברים. ביקורת המעקב ביקורת המעקב העלתה כי החלטת הממשלה 333 ולפיה משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץלממשלהעלמנגנוניסיועלתעשייתהתיירותשניתןיהיהלהפעילםבתוך14 יוםמפרוץמצב החירום - לא יושמה על ידו, והמשרד לא הוביל גיבוש של תוכנית סיוע לתעשיית התיירות בכלל ולאילת בפרט. במענהלמשרדמבקרהמדינהמאפריל2024 מסרמשרדהתיירותכיהואקיים"שיחמולמשרדהאוצר לשימור מומחים בענף התיירות הנכנסת ולשיקום בתי מלון שאירחו מפונים"; וכי הוא עתיד לפרסם נוהל ייעודי לתמיכה בפעולות שיווק אירועים בעיר אילת ובמצפה רמון, לרבות אירועים בעקבות החלטת ממשלה של שרהאוצר בעניין (החלטה 1702).נכוןלסיוםהביקורת (מרץ2025 ) נוהל ייעודיזה לאפורסם על ידי המשרד. יצוין כי תוכנית העבודה של משרד התיירות לשנת 2024 (שפורסמה באפריל שנה זו בספר תוכניות הממשלה) התייחסהלענייןזה,ונכתבבהביןהיתרכיהמשרדנערךלפעולהיעילהומהירהלהתאוששות תעשיית התיירות; וכי המשרד מתכוון להשקיע מאמץ ממוקד בעיר אילת "מתוך הכרה ובייחודיות שלה ובתרומתה לתנועת תיירות הפנים בישראל"51 . עודהעלתהביקורתהמעקבכיהגםשמשרדהתיירותלאביצעמרכיבים מסוימיםבהחלטתממשלה 333 ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזלהואנרתםלטיפולבמשימההלאומיתלטיפולבמפוניםמשניחבליארץבאופןשסייעלבתימלון רבים באילת: בתאריך 16.10.23 נחתם הסכםלאירוח מפונים ביןמדינתישראללהתאחדות המלונות בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברההאחריות על הלנת המפוניםלמשרד התיירות. במהלך מלחמת חרבות ברזל נתן משרד התיירות מענה לחלק מתעשיית התיירות בעיר אילת בכך שטיפלבמשימההלאומיתשלהלנתהמפוניםבמרביתבתיהמלוןבעיר.לצדזאתנמצאכיגםבמהלך תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין- משרדי 51 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 עמ',624 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 31 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 שתפקידולהמליץלממשלהעלכליםומנגנוניסיועלתעשייתהתיירותבכללובעיראילתבפרט- כפי שנקבעבהחלטתהממשלה333 ;וגםלאקבעמדדיםלפעולהשלולסיועלתעשייתהתיירותכפישציין בתוכניתהעבודהשלולשנת2024;כךשנכון למרץ 2025 הואעדייןלאגיבשתוכניתפעולהאופרטיבית להתאוששות תעשיית התיירות ב עירלשנים הקרובות. 4. מגמות בתנועת התיירות לעיר אילת לאורך חודשי המלחמה הראשונים: בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע בתוך 14 יום מפרוץ המלחמה ו במהלך החודשים הראשונים של המלחמה, ועל רקע המשבר הכלכלי בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטתהמפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית. כאמור, העיר אילת קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות בישראל. בנובמבר2023 שהובה יותר מ- 18,000 מפונים, ובדצמבר 2023 כ- 17,000 מפונים. אולם, כבר בינואר 2024 הסתמנה נקודת מפנה בכל הנוגע לאפשרות תחילת ההתאוששות של תעשיית התיירות באילת, תוך כדי המלחמה. בחודש זה נרשמה ירידה ניכרת במספר המפונים ששהו בבתי המלון בעיר לעומת דצמבר2023 - מכ- 17,000 לכ- 12,000 , ומגמת עזיבתהמפוניםנמשכה גם בחודשיםהבאים; כך למשלבחודשבפברואר2024 שהובבתיהמלוןבאילתכ- 8,000 מפוניםבלבד.מגמהזומשתקפתבשינוי המגמות במספר הלינות בבתיהמלון באילת, כפי שמופיע בתרשים17 שלהלן: תרשים17 : השינוי במספר לינות התיירים הישראלים והמפונים בבתי המלון באילת(באלפים) המקור: הלמ"ס, התאחדות בתי המלוןומערך הדיגיטל הלאומי,בעיבודמשרד מבקר המדינה מבקר המדינה | דוח מיוחד 32 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מהתרשים עולה כי לעומת דצמבר 2023 , מינואר 2024 חלה ירידה ניכרת במספר לינות המפונים בבתי המלון באילת ב- 31%, לצד גידול בלינות של תיירים ישראלים (ב- 12% ); בפברואר 2024 נמשכה מגמת הירידהבמספרלינותהמפוניםב- 57% לעומתדצמבר2023,לצדגידולבלינותשלתייריםישראלים(ב- 119% .) בד בבד עם עזיבת המפונים פעלה עיריית אילת בתחילת שנת 2024 כדי להניע את ההתאוששות של תעשיית התיירות בעיר. במהלך החודשים ינואר-פברואר 2024 השיקה העירייה ומימנה ממקורותיה כמהמיזמיםתיירותייםובהםקמפייןעבורמיזםתיירותבשםbackloveEilat בעלותשלכ- 1.3 מיליון ש"ח, ללא מעורבות משרד התיירות בפעולות אלה. הקמפיין כלל מכירת לינות מוזלות בעשרות בתי מלוןבעירוהענקתשובריםלמזמיניםבסךשל300 ש"ח(בהזמנתשנילילות)ללאתשלוםנוסףלמימוש בכ- 400 מסעדות, עסקים ואטרקציות בעיר. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי המיזם משך אל העיר אילת תנועהערה ביותר של תיירים: במשך24 ימים במהלךפברואר 2024 התארחו בה כ- 12,200 נופשים בכ- 4,500 חדרים, שמימשו כ- 12,300 שוברי לינה, הסעדה ואטרקציות. הצלחת הקמפיין התבטאה גם בנתוני האשראי של חודש זה באילת, לעומת הנתונים בחודשיים שקדמו לו, כמפורט להלן: תרשים18 : נתוני פעילות כרטיסי האשראי באילת בפברואר2024 לעומת דצמבר2023 וינואר 2024 המקור: חברת שבא. מהתרשים עולה כי בתקופת הפעלת המיזם בחודש פברואר 2024 חל זינוק בהוצאות כרטיסי האשראי באילת לעומת השבועות שקדמו לו . המשמעות היא שפעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של הוצאות כרטיסי אשראי בשבוע ממוצע בשנת 2023 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 33 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 נתוניםאלהמעידיםכיביצועשלפעולותשיווקבאילתגםבמהלךמצבהחירוםבמטרהלקדםפעילות תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית, כפי שנקטה בעניין זה עיריית אילת, נשא פרי, דבר המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי חירום. 5. הפקת לקחים במשרד התיירות במהלך מלחמת חרבות ברזל: בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע מבקר המדינה על הצורך בקיום תהליכי הפקת לקחים בידי משרד התיירות בעת ניהול משבר ולאחריו52 . הועלה כי משרד התיירות יישם המלצה זו במהלך מלחמת חרבות ברזל עת יזם המשרד תהליך ביצוע הפקת לקחים במהלך דצמבר 2023 וינואר 2024 , שבמסגרתו הוכן דוח ביקורת מיוחד פנימי בנושא התנהלות משרד התיירות בעת מצב החירום (מלחמת חרבות ברזל) וזאת בזיקה לטיפולו במפונים, והוא כלל שורה של המלצות.בדיוןהנהלהשלהמשרדצויןכייישוםהמלצותהדוח"יהווהבסיסלתכניתעבודהבחירום." ישלציין לחיובאת פעולת משרד התיירות ליישום המלצת דוחמבקרהמדינה בנושא הסיועהייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (2023 ) ולביצוע ביקורת פנימית והפקת לקחים בנוגע לתפקודו במהלך מלחמת חרבות ברזל כדי לייעל את התנהלותו בנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התיירותלהמשיךולעקובאחריישוםהמלצותהביקורתהפנימיתכדילשפראתהיערכותולמשברים ולמצביחירוםעתידיים. 1.4 . הסיוע הממשלתילעיראילתבמלחמתחרבותברזל כאמור, ייעודו של משרד התיירות במצבי חירום הוא להקטין את השפעות מצב החירום על תעשיית התיירותתוךקידוםפעולותלחיזוקהחוסןהתיירותישלה,לעידודתיירותהפניםועוד,וזאתכדילשמר רמהמסוימתשלפעילותתיירותיתתוךתמיכהבכלכלההמקומיתכדילמקסםאתהמשאביםהזמינים שיסייעו ביציאה מהירה מן המשבר. כחודש לאחר פרוץ המלחמה גיבשה הממשלה תוכנית סיוע לעסקים ברחבי הארץ, אשר עוגנה בחוק התוכניתלסיועכלכלי(הוראתשעה-חרבותברזל),התשפ"ד- 2023 53,שהתקבלבכנסתב- 9.11.23 (להלן - מתווה הסיוע הכללי)54 . מתווה סיוע ייחודי לבעלי עסקים בעיר אילת: מתווההסיועהכלכליחלגםעלבעלי עסקים באילת בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 . בבדיקה הועלה כי בחודשים אלה הגישו 3,718 בעלי עסקים הפועלים בעיר תביעה לרשות המיסים; מהן הסתיים הטיפול ב- 3,116 תביעות (84% ,) 52 מבקרהמדינה, מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "הסיוע הייחודילתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'),275 - 276 . 53 חוק התכניתלסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל) התשפ "ד- 2023 . 54 במסגרתחוקהת וכניתלסיועכלכלי(הוראתשעה-חרבותברזל),התשפ"ד- 2023 .בחוקנקבעהזכאותעוסקבכלרחבי הארץ לפיצוי על נזק עקיף שאירע מ- 7.10.23 עד 31.12.23 , אם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2022 עולה על 12,000 ש"ח ואינו עולה על 400,000,000 ש"ח, והירידה במחזור עסקאותיו נובעת כתוצאה מאירועי מלחמת חרבות ברזל. מתווה הסיוע הכללי כלל הקלות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום) ובהן קיצור התקופה הנדרשת לשם זכאות לקבלת דמיאבטלה לשישה חודשיםבמקום18 חודשים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 34 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ושולמו בגינן (נכון ליוני 2024) כ- 99 מיליון ש"ח. כמו כן, לפי נתונים שהתקבלו מרשות המיסים ביוני 2024 , הוגשו על ידי בעלי עסקים ותושבים בעיר אילת 64 תביעות לפיצוי לפי מסלולי פיצוי אחרים הנובעים מחוקמס רכושוקרןפיצויים, התשכ"א- 1961 55 ,ושולמובגינן 1.68 מיליון ש"ח. לנוכחהתגברותוהתמשכותהקושיהכלכליבקרבהעסקיםבעירשנבעביןהיתרמקליטתאלפימפונים בבתיהמלוןומהיעדראפשרותלארחתיירותפנים,פנתהעירייתאילתבמהלךתקופתהמלחמהלראש הממשלה, לכמהשרים ולכנסת(באמצעות ועדתהכספים)לצורךקידוםמתווהסיוענוסף ייחודי שייתן מענה לעסקים בעיר, מלבד מתווה הסיועהכללי, ולצו רך הגדרת העיר במעמד מיוחד56 . לנוכח השפעת המלחמה על העיר, גובש מתווה סיוע י יחודי על ידי משרד האוצר (ללא מעורבות משרד התיירות) ובתחילת ינואר 2024 פירסמה דוברות משרד האוצר הודעה ולפיה סוכם מתווה סיוע ייחודי בין משרד האוצר לעיריית אילת "בהקשר לנזקי המלחמה... שיסייע לעיר לתושבים ולבעלי העסקים שבה לצלוח את התקופה הזו ולהמשיך לפרוח ולפתח את העיר עוד שנים רבות קדימה" 57 . מנוסח ההודעה ומהדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בעניין עולה כי הכוונה הייתה ליישם את המתווה באופן מיידי לנוכח הנזקים שגרמה המלחמה לעיר אילת ולעסקיה בחודשים הראשונים של המלחמה, במהלך שנת 2024 . המתווה עוגן בשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בסוף מרץ ובאמצע אפריל 2024 (להלן - המתווה הייחודי לסיוע לאילת:) א. החלטת הממשלה 7361 : במרץ2024 התקבלההחלטתהממשלה1637 בנושא"מענקסיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות - חרבות ברזל"58 . ההחלטה קבעה כי יוארך מתווה הסיועהכללילעסקיםבעריםאלההעומדיםבתנאיההחלטהגםלחודשיםינואר ופברואר2024 59 . הארכת הסיוע נומקה בכך שמצב ענף התיירות ברשויות המקומיות האמורות טרם חזר לפעילות באופן שמשפיע על חלק ניכר מהעסקים ברשות. בתנאים שנקבעו בהחלטה זו עמדו העיר אילת והמועצההאזורית תמר. במסגרת יישום החלטת הממשלה 1637 פתחה רשות המיסים באפריל 2024 אפשרות לעסקים באילת להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה עבור החודשים ינוארופברואר2024 . נכוןלאוגוסט2024 הוגשו879 תביעותלרשותהמיסיםבגיןהחודשיםהללו, והמדינה שילמה להם פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ- 216 מיליון ש"ח. 55 חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הת שכ"א- 1961 , מסדיר פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמתיות שונות.ראופירוט באתר רשות המיסיםבישראל. 56 פרוטוקול ישיבהמס' 256 של ועדת הכספים,הכנסת ה- 25 ( 28.11.20 ). 57 משרד האוצר,הודעת דוברות שר האוצר, 4.1.24 . 58 החלטת הממשלה37 16 ,"מענק סיוע לעסקיםברשויות מקומיות מוטותתיירות - חרבות ברזל"''(31.3.24 .) 59 להלןהתנאיםהמצטברים:(א)שיעורחיובהארנונהמנכסיםשמסווגיםכביתמלון,ביחסלסךחיוביהארנונהמנכסים שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח הכספי המבוקר האחרון, עולה על 20% ; (ב) היקף האוכלוסייה המפונה מכוח החלטת הממשלה 1193 מיום 29.12.23 שנקלטה ברשות המקומית המזכה בחודשים ינואר ופברואר 2024 , עלה על 20% מתושביהרשות המקומית; (ג)הרשות המקומית המזכה מדורגתבאשכול1 במדדהפריפריאליות של הלמ"ס. מבקר המדינה | דוח מיוחד 35 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ב. החלטת הממשלה 2071 : באפריל 2024 התקבלההחלטת הממשלה 1702 בנושא"תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (להלן - החלטת הממשלה 1702 ) 60 . מטרת ההחלטה הייתה "לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר מגביריםאתהתלותבפעילותהכלכליתשמקורהבענףזהולאורהפגיעההמתמשכתבענףהתיירות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל". לפי דברי ההסבר להחלטה: "החל מחודש ינואר 2024 , חזרה לשגרה הפעילות הכלכלית במרבית אזורי הארץ למעט באזורים שפונו אשר הינם יישובי ספר... מלבדהישוביםהאמורים,ישנםישוביםנוספיםאשרמסתמכיםבעיקרעלענףהתיירותאשרטרם חזר לפעילות מלאה ואוכלס בחודשים האחרונים בעיקר על ידי אוכלוסייה שפונתה לפי החלטות הממשלה". עוד צוין בדברי ההסבר כי "מוצע לקבוע פיצוי עבור ישובים הנסמכים באופן ניכר על ענףהתיירותמחד, ועבורם קיים מיעוטאפשרויות לאלטרנטיבות כלכליותותעסוקתיות שנובעות מפעילות כלכלית שמקורה בענפים אחרים מאידך... במטרהלעודדאתחזרתהתיירות." עוד נקבע בהחלטת הממשלה 1702 שמשרד התיירות יקצה מתקציבו 25 מיליון ש"ח בשנת 2024 לפעולות שיווק למשיכת תיירים ליישובים הזכאים, לרבות סיוע בקידום ובשיווק אירועים תיירותיים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים; ו- 25 מיליון ש"ח נוספים מתקציבו בשנת 2024 לפיתוחתשתיותבמרחבהתיירותיביישוביםהזכאים.לפיההחלטה,ביצועההקצאהבפועלייעשה על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות של משרד התיירות (נוהל צת"פ) בוועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח ) המשרדית61 . יוער כי לפי נוסח החלטת הממשלה 1702 , לא ניתנה תוספת תקציבית ליישוםהחלטת הממשלה. ההחלטה קבעה כי יישוביהיה זכאי לתמיכהולסיועייחודיים אם: 1. הוא מוגדר כ"עיר ליבה בתחום התיירות", והפעילות התיירותית בו נפגעה בין היתר בשל קליטת מפונים במהלךחודשיהמלחמה הראשונים. 2. הוא באשכולפריפריאליות 1. 3. הוא נעדרחלופות כלכליות ותעסוקתיות אחרות מלבד תחוםהתיירות. העיראילתוהמועצה המקומית מצפהרמוןהןהיישוביםהיחידיםשעמדובתנאיהחלטתהממשלה 1702, ומרבית התקציב לפי תנאי הזכאות יועד לאילת62 . בספטמבר 2024 , בבדיקת משרד מבקר המדינה של יישום החלטת הממשלה 1702 עלה כי כתשעה חודשים לאחר סיכום המתווה הייחודי לסיוע לאילת ופרסומו על ידי משרד האוצר בתחילת ינואר 60 החלטת הממשלה1702 בעניין "תמיכהבערים מרוחקות הנסמכות עלענף התיירות"(17.4.24 .) 61 לפי הנוהל המשרדי, שעוגן בחוזר מנכ"ל 2/2023 , ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) מופקדת על בחינת בקשות של רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התיירות לקבלת כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת את שיעור ההשתתפות לפיאמותמידה שמופיעות בנוהל. 62 לפיההחלטהחלוקתהתקציביםביניהןתבוצעבהתאםלשיעורהיחסיביןסךהחדריםהקיימיםבבתימלוןהנמצאים באותו יישוב זכאי, מתוך סך החדרים הקיימים בבתי מלון בכלל היישובים הזכאים. בעיר אילת יש כ- 11,000 חדרי מלון לעומתכ- 300 חדרים במצפה רמון (97.3% מהחדריםבאילת.) מבקר המדינה | דוח מיוחד 36 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 2024 , וכחמישה חודשים לאחר החלטת ממשלה 1702 בעניין, משרד התיירות טרם הקצה ליישובים הזכאים (אילת והמועצה המקומית מצפה רמון) סך כולל של 50 מיליון ש"ח מתקציבו השנתי לשנת 2024 ,כפישנקבעבהחלטתהממשלה1702 :סךשל25 מיליוןש"חלפעולותשיווקשלאירועיתיירות ביישובים הזכאים; ו- 25 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות במרחב התיירותי בהם. עוד עלה כי משרד י התיירות והאוצר לא סיכמו מראש את אופן ביצוע החלטת הממשלה כדי לאפשר את יישומה של ההחלטההמהיר, וכי ההחלטהלא גובשהעל בסיס עבודתמטה משותפתמקדימה. עירייתאילתמסרהבספטמבר2024 למשרדמבקרהמדינהכיפניותיהלמשרדיהאוצרוהתיירותבעניין העברת תקציבים אליה לא הועילו והם לא נתנו לה מענה בעניין, וכי השיהוי במימוש ההחלטה פוגע בהתפתחות העיר וביישום הפרויקטים לסוגיהם שהיו אמורים להתממש באמצעות התקציב המוקצה ולסייע בהתאוששותהעיר. בספטמבר 2024 הוקמהבכנסתועדהמיוחדתלענייןטיפולהמדינהביישוביםבגבולהמזרחי,ש"תקיים דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב"63 . הוועדה התכנסה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2024 ודנה בהיבטים תיירותיים ותחבורתיים הנוגעים לאילת, לרבות מימוש החלטת הממשלה 1702 64 . בדיוניה עלה כי החלטת הממשלה 1702 , שיועדה למימוש מתקציב משרד התיירות בשנת 2024, טרם עלתה על מתווה יישום בגין אי-הסכמות בין-משרדי האוצר והתיירות בנוגע אליה, כשלפי משרד התיירות נוסח ההחלטה לא נכתב על ידו אלא על ידי משרד האוצר. תמונת המצב שעלתה בדיונים בוועדה היא שהתקציבים בסך כולל של 50 מיליון ש"ח שיועדו לשיווק אירועים ולפיתוח תשתיות באילת בשנת 2024 עדיין לא הוקצו. במהלך דיוני הוועדה הצביע יו"ר הוועדה, הח"כ דאז זאב אלקין, על הקשיים באי- מימושההחלטה: "המצב הזה, שאנחנו נמצאיםב-1 באוקטובר ואין אפילו קצה חוטאיך בדיוק הכסף יופעל, הואבלתינסבל לחלוטין" (עמ'9 לפרוטוקולמס'3 , 1.10.24 ;) "אנימאודמוטרדמהתמונהשאנירואה...שאיןאפילוהסכמהברורהביןהמשרדיםעלמה אנחנו מדברים ומה המנגנון שדרכו זה יעבור... אני לא יוצא מזה אופטימי" (עמ' 11 לפרוטוקולמס'3 , 1.10.24 ;) "זהבאמתלאיעלהעלהדעתשזהלוקחכלכךהרבהזמן,ההחלטהשהביאואותהכהחלטת חירום כדי לעזור לעיר במצב חירום, ובסוף אתם [עיריית אילת] שמתם את התקציב שלכם ורצתם קדימה, על דעת שהממשלה תביא את הכסף אחר כך ולמרות שאתם הוצאת ם][ את הכסף הממשלהנעלמהלכםבדרך" (עמ'3 לפרוטוקולמס'5 , 7.11.24 ;) "מתקבל פה הרושם שפועלים פה במכוון כדי לשרוף את הכסף הזה, על מנת שהוא לא יגיע למטרה ולא יגיע לאילת... פשוט לשרוף תקציב שהמדינה הקצתה" (עמ' 14 לפרוטוקול מס' 5 , 7.11.24 .) 63 הוועדה הוקמהב- 12.9.24 עלידי הכנסת. 64 פרוטוקול ישיבהמס' 3 ( 1.10.24 פרוטוקול ישיבהמס'); 5 ( 7.11.24 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 37 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בבדיקהמשלימהשערךמשרדמבקרהמדינהבפברואר2025 הועלהכירקבתחילתדצמבר2024 משרד התיירות כינס את ועדת הצת"פ המשרדית ואישר הקצאת תקציב בסך 24.35 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיותציבוריותתיירותיותבמרחבאילת,אשרעתידלהיותממומשבמהלךשנת2025 לטובת פיתוח של כמה תשתיות תיירותיות ציבוריות באילת (24.35 מיליון ש"ח לאילת ו- 650,000 ש"ח למועצה מקומית מצפה רמון). עוד הועלה כי חלקו הנוסף של התקציב בסך של 25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק אירועים, לא הוקצה ליישובים הזכאים על ידי משרד התיירות עד סוף שנת 2024, ו בשל כך לא ניתן לממשובמהלךשנת2025 בהעדרמקורתקציבילכך,ועלכןהואלאמומשלטובתשיווקאירועיתיירות שהעיראילתהפיקהבמהלךשנת2024 כדילקדםהגעתתיירותפניםלעירואתהפעילותהכלכליתשבה. משרדהתיירותמסר למשרדמבקרהמדינהבפברואר2025 כיכדילאפשראתהעברתהתקציבשמיועד לשיווק אירועי תיירות ביישובים הזכאים הוא סיכם עם משרד האוצר שהחלטת הממשלה נכתבה על ידו, שיש לתקן את הנוסח המקורי של ההחלטה, כדי לאפשר את ביצועה בשנת 2025 , בכפוף להקצאת מקור תקציבי מתאים. עוד מסר המשרד כי הוא מכין תוכנית שיווק ליום שאחרי, ליציאה מהמשבר שפקד את תעשיית התיירות, שאינה פרטנית לעיר אילת ותלויה במגבלת התקציב. עוד ציין המשרד כי בשנת 2024 הוא אישר בוועדת הצת"פ סך של 62.35 מיליון ש"ח לטובת פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות,וביוזמתונערךעדכוןלתמ"א13 באופןשמאפשרתוספתקומותלבתיהמלוןהקיימיםבאילת - וזאתלאורהרצון לתמוך בחיזוק המרקםהתיירותי שלהמלונות בחוף הצפוני באילת. משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי במהלך שנת 2024 , לאחר ההצבעה על החלטתהממשלה,התבררכימשרדהתיירותאינויכוללממשאתהתקציבבהתאםלשימושיםשנקבעו בהחלטה.עלכןהתקיימהבחינהעםמשרדיממשלהאחריםלהעברתהתקציבאליהםממשרדהתיירות כדי שימומש בשנת 2024 , אולם בחינה זו העלתה כי לא ניתן לממש את תקציב סעיף זה גם במסגרת משרדים אחרים. עוד מסר משרד האוצר כי משעה שהתקציב הוקצה לעניין החלטת הממשלה לשנת 2024 ולא מומש, נדרש לאתר מקור תקציבי חלופי לעניין זה לשנת 2025 לצד תיקון החלטת הממשלה 1702 . בהחלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 נקבע כי יש להקצות בשנת 2024 תקציבי פיתוח ושיווק בסך כולל של 50 מיליון ש"ח. הועלה כי בפועל, נכון למרץ 2025 , החלטת ממשלה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי: התקציב שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת הצת"פ שבמשרדהתיירותרקבדצמבר2024,כ- 11 חודשיםלאחרפרסוםסיכוםהמתווההייחודילסיועלעיר אילתבינואר2024 ,והואצפוילהיותממומשרקבשנת2025;והתקציבשיועדלשיווקאירועיםבשנת 2024 רובו ככולו לעיר אילת,)( לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד מתווה למימושה, כדי לאפשר את יישומה המהיר. זאת, על אף שעל פי החלטת הממשלה תקציב זה אמור היה להוות מרכיב משמעותי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בשנת 2024 בעקבות השפעות מלחמת חרבות ברזל. עקבאי- הקצאתהתקציבבסך25 מיליוןש"חלשיווקאירועיםבשנת2024 כנקבעבהחלטתהממשלה 1702 , ביצועהתקציביידחהלשנת2025 אלא אם כן תתוקן ההחלטה ויוקצה מקור תקציבי בהתאם., כלעודההחלטהלאשונתה,לאניתןלקדםאתמימושהתקציב. כתוצאהמכךעדמועדסיוםהביקורת מבקר המדינה | דוח מיוחד 38 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 החלטתהממשלהשהתקבלהבאפריל2024 לגביתקציבזהשמיועדלשיווק- לאבוצעה,והדברעיכב את יכולתה של העיר להתאוששמהבחינה הכלכלית. על משרדי האוצר והתיירות לפעול למימוש החלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 בעניין התמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות על שני מרכיביה. לנוכח חשיבות העברת התקציבים לערים אלה , מוצע כי משרדים אלה ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בכנסת שקיימה דיוני פיקוחעל פעילות רשויות המדינה בנושא זה. ✰ העיר אילת היא עיר הליבה התיירותית הגדולה בישראל, ויש בה עשרות רבות של בתי מלון לצד אלפי עסקי תיירות בענפים רבים נוספים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים שנתן מענה לחלק מבתי המלון ועם זאת, הפעילות התיירותית והכלכליתבהנפגעהבמהלךחודשיהמלחמההראשוניםכתוצאהמהיעדרחלופותכלכליותותעסוקתיות אחרות ובשל קליטת המפונים, והיא הגיעה לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים האלה: גידול של פי שלושה וחצי במספר דורשי העבודה בעיר בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 , לעומתהתקופההמקבילהאשתקד(נובמבר2022 עדינואר2023 ) ;ירידותניכרות בחודשיםנובמבר2023 עד ינואר 2024 ב פדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין 29% ל- 59% ,) לעומת התקופההמקבילה בשנהשקדמהלה ;ו ירידהשלביןכ- 25% לכ- 45% בשימושבכרטיסיאשראיבאילת במהלך 17 השבועות הראשונים של המלחמה, בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023 . הועלה כינדבכיםבהיערכותמשרדהתיירותלמצביחירוםובמענהלהם,שעליהםהחליטההממשלהושעלי הם הצביע גם דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במש בר הקורונה משנת 2023 , לאמומשוכהלכהקודםמלחמתחרבותברזל;זאתועוד,חלקיםעיקרייםבהחלטתהממשלהשה תקבלה כמה חודשים מפרוץ המלחמה בנוגע למקטעי פעילות מרכזיים בשיקום ו בהתאוששות של תעשיית התיירות בעיר (שיווק תיירות ופיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות) לא יושמו או יושמו בשיהוי רב. מציאות זומשקפת פעולה ממשלתית חסרה הן במישור ההיערכות והן במישור מתן מענהבזמן אמת. להלן בתרשים 19 ציר זמן המסכם את הפעולות ואת מהלכי הסיוע הכלכליים העיקריים שביצעה הממשלה מתחילת מלחמת חרבות ברזל ואופןמימושם עד פברואר2025 לרבות בעניין העיראילת: מבקר המדינה | דוח מיוחד 39 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים19 : עיקרי פעולות הסיועלערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמתחרבות ברזל בכללהארץ ובדגש עלהעיראילת, אוקטובר2023 - פברואר 2025 * מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיבלה הממשלה שורה של החלטות בדבר סיוע לתושבים ועסקים ביישובים שנקבע לגביהם כי הם מצויים בטווח של סיכון ביטחוני, ובהם יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי אשקלון, מערב לכיש ומערב הנגב ותושבי יישובים בצפון הארץ בעיקר מאזור הגלילומטבריה65 . ** החלטת הממשלה1637 ( 31.3.24 .) *** החלטת הממשלה1702 ( 17.4.24 .) 65 החלטותהממשלההעיקריות:950 ( 12.10.23 ,) 975 ( 18.10.23 ,) 978 ( 19.10.23 ,) 988 ( 23.10.23 ,) 1006 ( 29.10.23 ,) 1074 ( 21.11.23 ,) 1193 ( 29.12.23 ,) 1478 ( 29.2.24 ,) 1504 ( 7.3.24 ,) 1553 ( 20.3.24 ,) 1709 ( 17.4.24 ,) 1833 ( 5.6.24 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 40 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי עליו לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות הממשלהלסיועבמצביחירוםלעריתיירותמרכזיותשנסמכותבאופןניכרעלתעשייתהתיירות- כאילת -ימומשו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשריבטיחו את אפקטיביות הסיוע. חלקשני - פעולות הממשלה ויישוםהחלטותיה בשנים 2019 ו- 2022 לפיתוחההכלכלי והתיירותישלהעיר אילת משנת 2009 נעשו ניסיונות לקדם תוכניות ממשלתיות ואחרות, רב- תחומיות ומקיפות, במגוון תחומים לצורך פיתוח העיר אילת בראייה כוללת, יצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים, שדרוג התשתיות התיירותיות והתחבורתיות ושיפור שירותי הבריאות בעיר. ניסיונות אלו (להלן - היוזמות) נעשו בין היתר במסגרותהאלה:(א)תוכניתארוכתטווחשקידמהעירייתאילתמשנת2009 לביסוסהשלהעיראילתכעיר תיירות בין- לאומית בשנים 2010 עד 2031 ; (ב) תוכנית כלכלית לעיר מהשנים 2011 עד 2012 שבמסגרתה הוקם צוות שרים בראשות ראש הממשלה לקידום התוכנית; (ג) תוכנית אסטרטגית שגיבש משרד האוצר בשנים 2015 עד 2016 באמצעות חברת ייעוץ בין- לאומית מוכרת שערכה ניתוח עומק של מצב העיר אילת וכללה שורה של המלצות על צעדי מדיניות66 ; (ד) החלטת הממשלה 4662 בנושא "תוכנית רב- שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות"67 (להלן - החלטת הממשלה 4662); והחלטת ממשלה בנושא התוכנית הרב- שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר (להלן - החלטת הממשלה 1442 ) 68 . להלן בתרשים20 פירוט היוזמותהמרכזיות בתחומים שונים שהועלו בנוגע לאילת משנת2009 . 66 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי". עמ'), 1278 - 1300 . 67 החלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילתוחבלאילות ותיקון החלטת ממשלה" (4.8.19 .) 68 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה"(15.5.22 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 41 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים20 : היוזמותהמרכזיות שהועלו בנוגעלעיראילת, 2009 - 2024 מבקר המדינה | דוח מיוחד 42 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מבקר המדינה | דוח מיוחד 43 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 משרד מבקר המדינה בחן את מידת היישום של כמה פעולות שהופיעו בהחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך השנים 2019 ו- 2022 לפיתוח העיר אילת (החלטות הממשלה 4662 ו- 1442 בהתאמה)69 להקטנת התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות, ואת מידת יעילותן בהשגת מטרותיהן בתחומי התיירות, הגיוון התעסוקתי, הפיתוח הכלכלי, פיתוח ענף החקלאות הימית, קידום ההסדרים התחבורתיים לאילת וממנה ושיפור שירותי הבריאות הניתנים לתושבי האזור. השגת מטרות אלה נועדה לשרת את העיר בעת שגרה ולאפשר לה להתפתח ולשגשג, ויש להן חשיבות רבה גם במצבי חירום שכן כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל, התלות הכמעט מוחלטת של אילת בתעשיית התיירות הביאה כאמור לכך שהפגיעה במרבית העסקים בעיר הייתה חמורה יותר לעומת ערים אחרות, וזמן ההתאוששות היה ארוך יותר. להלן עיקרי הממצאים: 2.1 . יישום החלטת הממשלה 4662 בהיבטיתיירות כאמור, אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 הייתה מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין- לאומית מובילה באמצעותהיעדים האלה: תרשים21 : היעדים לקידום ולמיצוי הפוטנציאל התיירותי הבין- לאומי של אילת לפי החלטת הממשלה 4662 לצורך יישום החלטת ממשלה זו הוטל על משרד התיירות בין היתר לקדם הפקת אירועי תיירות בין- לאומיים באילת ולשווקם ולפתח את רצועת החוף שלה: 69 מטרות החלטת הממשלהכוללות את העיר אילת ואת חבל אילות בדוח זההמיקוד הואבעיר אילת בלבד.. מבקר המדינה | דוח מיוחד 44 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 קידום ושיווק של אירועיתיירות רבי-משתתפים 1. בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי לצורך יצירת תוכן תיירותי וחוויה חיובית לתיירות הנכנסתשתעניקערךמוסףלביקורבאילתובחבלאילות,ישלסייעבקידוםובשיווקשלאירועיתיירות בין- לאומיים באילת שימשכו תיירים מחו"ל בעונת החורף (אוקטובר עד מרץ). לצורך יישום סעיף זה נקבע בהחלטה כי יוקצו 30 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023 , ומתוכם משרד האוצריקצהמתקציבו15 מיליוןש"חלהפקהבפועל;ומשרדהתיירותיקצהמתקציבו15 מיליוןש"ח כאמור בפריסה שווה כמפורט לצורך שיווק האירועים בחו"ל במסגרת פעילויותהשיווק של המשרד. לנוכח התפרצות מגפת הקורונה, עת השמיים היו סגורים לתיירות נכנסת, תוקן הסעיף בהחלטת הממשלה70 , וניתנה תוספת בסך של 5 מיליון ש"ח על ידי משרד האוצר לעניין הפקת האירועים בלבד כךשתקציב הפקתהאירועיםהיה20 מיליוןש"ח71 .להלןהממצאיםלענייןהפעולותלהפקתהאירועים ושיווקם: א. הפקת אירועים: לצורך העברת התקציבים ממשרד האוצר לשם הפקת אירועים כנקבע בהחלטת הממשלה, הוקמה בתחילת שנת 2022 , ועדה משותפת למשרד התיירות, אגף התקציבים במשרדהאוצר,עירייתאילתוהמועצהאזוריתחבלאילות(להלן- הוועדה).הוועדההתכנסהכמה פעמים בשנה ודנה בבקשות התקצוב של עיריית אילת ושל המועצה האזורית חבל אילות לגבי אירועים שהן הפיקו באזור. ממסמכי משרד התיירות נמצא כי הוועדה העמידה את מלוא סכום ההתחייבות (20 מיליון ש"ח) להפקת האירועים72 , ועיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות מימשו מסכום זה כ- 18.5 מיליוןש"ח(93% )לצורךהפקת32 אירועיםתיירותיים,זאתעלאףהקשייםשהציבהמגפת הקורונה בפני ענף התיירות העולמי בכללובאזור אילת בפרט. ב. שיווק האירועים: בהחלטת הממשלה 4662 ובתיקון שנעשה בה נקבע כאמור שמשרד התיירותיתקצבאתשיווקםשלאירועיםרבי- משתתפיםבאילתלתיירותהנכנסתולתיירותפנים, שיופקועל ידי עיריית אילת בתקציב בסך 15 מיליון ש"ח. בשנים2021 עד2023 ובהמשךלהחלטתהממשלהפנתהעירייתאילתכמהפעמיםלמשרדהתיירות לצורך מימון השיווק של אירועים רבי-משתתפים שהיא הפיקה, אולם פניות אלה לא נענו בחיוב מאחר שלעמדת המשרד הוא "לא משקיע בשיווק בערים וברשויות מקומיות ולכן הפנייה למשרד 70 סעיף3 (ב) בהחלטה 4662 . 71 יוער כי בשנים 2020 עד 2022 התחוללה מגפת הקורונה בעולם ובישראל ובשל כך החלטת הממשלה 4662 בנושא התוכנית הרב- שנתית לסיוע ולפיתוח העיר אילת וחבל אילות תוקנה בכמה החלטות ממשלה כך שלפי התיקונים, האירועיםשיופקובאזוראילתישווקוכאירועיםרבי-משתתפיםשימשכומבקריםלאזור- לתיירותהנכנסתולתיירות .( הפנים.ראו החלטות הממשלה 105 ( 14.6.20 ,) 683 ( 28.12.20 )ו- 1204 ( 3.3.22 72 בתקופת מגפת הקורונה, עת השמים היו סגורים במשך כשנתיים לטיסות מחו"ל, העמידה הוועדה סכום גבוה יותר מזה שנקבע בהחלטת הממשלה כדי להגביר ככל הניתן את מספר האירועים שהופקו לציבור הרחב בתקופות שבהן ניתןהיה לערוך אירועיםמושכי קהל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 45 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 התיירות שישקיע בשיווק אירועים בעיר אילת - לא אפשרית", והוא אינו נוהג להתערב בגיבוש קמפיינים שיווקיים אזוריים באופןישיר. בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 בסך 15 מיליון ש"ח לשיווק של אירועים תיירותיים רבי- משתתפים באזור אילת שהתקיימו בשנים 2021 עד 2023 , לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין זה, ואף שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים הקטיןאת הפוטנציאל למשיכת תיירותנכנסת ותיירות פניםלאילת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי אם סבר שהחלטת הממשלה בעניין תקצוב השיווק של אירועים רבי- משתתפים אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול לעדכונה. כל עודהחלטת הממשלה לא בוטלה, היה עליולבצעה. 2. מרכז הכנסים באילת (פרק מעקב) כנסים מקצועיים, מפגשים עסקיים וועידות הם בעלי פוטנציאל כלכלי רב למדינות בעולם, והם חלק מענף הולך ומתפתח של תיירות כנסים בין- לאומית and Conferences Incentives, Meetings, (MICE- Exhibitions) . ענף זה נחשב לאחד מסוגי התיירות הצומחים בעולם, והתועלת שבו מתבטאת בגידול הכנסות המדינה ממיסים ובגידול במשרות ישירות ועקיפות73 . אחרי תקופת מגפת הקורונה, אשר שינתה את אופי הכנסים בעולם והביאה להעברתם למרחב הדיגיטלי, ניכרת מגמת התאוששות ברחבי העולם ורצון בולט להחזירם למרחב הפיזי (in-person) ; למשל, בשנת 2022 התקיימו בעולם כ- 10,500 כנסים בין-לאומיים פיזיים (לעומת כ- 13,250 בשנת 2019 ) 74. בישראל מתקיימים כנסים, לרבות בין- לאומיים, בעיקר בשלושה מרכזי כנסים: בתל אביב (אקספו), בירושלים (בניני האומה) ובחיפה (מרכז הקונגרסים הבין- לאומי), שאליהם מגיעים גם תייריםמכלהעולם(חלקםהגדולבמסגרתתיירותעסקיתוממוסדתשלחברותוארגוניםמקצועיים)75 . לפי משרד התיירות, תייר המגיע לכנס בארץ מוציא במהלך שהייתו כ- 210 דולר ביום בממוצע, לעומת תייר רגיל שמוציא כ- 149 דולר בממוצע (נכוןלשנת 2023 .) לעיר אילת מאפיינים ייחודיים, והיא משלבת נופים מדבריים, ים והרים. יש בה פוטנציאל רב לקיום כנסים, לרבות בין- לאומיים, שיביאו אליה תיירים רבים מישראל ומחו"ל, לגיוון המוצר התיירותי 73 Hong Yen, Ph.D. (2021). An Economic Impac - Tsu ראו: Northern in Center convention A of Study t California. 74 , 2022 Business Analytics, cou ICCA ראו: 5 3, Pp. 2023; rankings, city and ntry . 75 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ')," 1341 - 1348 ;יוערכיבשנת2022 דורגהישראלבמקוםה- 53 מתוך94 מדינותהמובילותבעולםבאירוחכנסים.ראו: ICCA,2022BusinessAnalytics,countryandcityrankings,2023;Pp6;ICCA,2019BusinessAnalytics, countryand cityrankings, 2022; Pp 6. מבקר המדינה | דוח מיוחד 46 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ולמשיכתקהליםחדשים76 .כדילמצותאתהפוטנציאלהטמוןבתיירותכנסיםנדרשותתשתיותפיזיות ובמרכזן - מרכז כנסים ואירועים בסטנדרט בין-לאומי בעל כמה אולמות אירוח ושטחי מסחר הכולל גישהנוחהוחניה,מרכזתקשורתוציודאורקולי,שירותיהסעדהוקיבולתאירוחשלאלפימבקריםוכן נגישותלאפשרויותלינהבאזורמרכזהכנסיםבכמותמספקת.למשל,מרכזאקספובתלאביבכולל 20 אולמות כנסים, 8 ביתני תצוגה, 25,000 מ"ר של שטחי תצוגה וכ- 5,000 מקומות חניה סמוכים; והוא מארח כ-3 מיליוןמבקרים בשנה, שיכולים להתאכסן בכ- 10,500 חדרי מלון באזור תל אביב. באילתישיותרמ- 11,000 חדרימלון,ובסמוךאליהנמצאנמלתעופהבין- לאומי,ומתקיימיםבהכנסים המיועדים בעיקר לתיירות פנים ולארגונים מקצועיים בישראל. כנסים אלה מתקיימים באולמות של בתי המלון בעיר אשר מוגבלים במספר המקומות שיש בהם77 , ואינם מציעים את מכלול התנאים הנדרשים לקיום כנסים רבי-משתתפים ובכמה אולמות בו-זמנית. החלטת הממשלה 4662 הטילה על משרד התיירות לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, ונקבע בה כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז הכנסים." הדוח הקודם בנושא קידום התיירות באילת הליקוי: בדוח קידום התיירות באילת צוין כי רעיון הקמתו של מרכז כנסים באילת (להלן - מרכז הכנסים) עלה בשנת 2009 בתוכנית ארוכת טווח שגיבשה עיריית אילת. המרכז הוכר על ידי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה המחוזית אישרה את התוכנית שהוגשהלהקמתו. בביקורת נמצא כי יותר מעשורמאזהחלוהדיוניםלגביו, ולמרות החלטת הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עדייןלאהגיעלשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שענייןהיתכנותוהכלכליתלאהוכרע במשך זמן רב. ההמלצה: לאור עמדת הממשלה בהחלטה 4662 בנושא הקמת מרכז כנסים, ולפיה מרכז כזה יכול לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה - על כל הגורמים הממשלתיים והעירייה לפעול להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף פעולה כדי לעשות כל שניתן כדי להוציאאת היוזמהלהקמתוואת החלטותיהם בנושא מן הכוח אלהפועל. תגובת משרד התיירות לדוח הקודם78 : משרד התיירות רואה בעיר אילת יעד אסטרטגי ולכן הוא משקיע בעיר משאבים רבים ובכלל זאת תקציבי עתק לפיתוח תשתיות תיירות. נושא הקמת מרכזהכנסיםנבחןבמסגרתדיוניועדתהצת"פ.בדיון שלועדתהצת"פשהתקייםבנובמבר2020 :ניתן אישור לתכנון הקמת מרכז הכנסים עם התניה לקידום תכנון מפורט וביצוע; ניתנה הרשאת תקציב בהזמנת עבודה מיום 30.5.20 בסך 2.44 מיליון ש"ח, ובהזמנה נוספת מיום 11.4.21 לחל"י (החברה הממשלתיתלהגנותיםהמלח)בסך12.6 מיליוןש"חלקידוםתכנוןמרכזהכנסים.זאת,בכפוףלאישור 76 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ')," 1334 , 1341-1342 , 1345 . 77 מבקרהמדינה, דוח שנתי71ג ( 2021 פעולות הממשלהלקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי.")," 78 משרד ראש הממשלה, הערות ראש הממשלה לדוחמבקר המדינה 71ג ( 21 20 עמ'), 355 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 47 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הפרוגרמהומודלההפעלה. יודגש כי שאלת אופןההפעלה שלמרכזהכנסים מצויה גםהיא בימים אלו בדיוןמולעירייתאילת. יצויןכיבתשובתמשרדהתיירותשהוצגהבספרהערות רא שהממשלה מחודש מאי 2021 נכתב כי "לוח הזמנים המתוכנן והמשוער ליציאה למכרז לקבלת הצעות להקמת מרכז הכנסים, הוא הרבעון השלישי של שנת 2021 ." ביקורת המעקב לפני כ- 15 שנה הכירו גורמים ממשלתיים בכך שפרויקט הקמתו של מרכז הכנסים באילת הוא בעל חשיבות לעיר אילת ויש לקדמו; הממשלה עיגנה את קידום הפרויקט בהחלטתה בשנת 2019 (החלטת הממשלה4662 וגורמים ממשלתיים נוספים ועיריית אילת קידמו אותו; כמפורט להלן:) א. בדיון שהתקיים ביולי 2011 בוועדת שרים לענייני אילת בראשות ראש הממשלה צוין כי מרכז כנסים ואירועים בין- לאומייםהוא מרכיב מהותי במיצובההבין- לאומי שלהעיר ומנוף משמעותי ביותר להשקעות מלונאיות ותיירותיות בעיר, וכי ישלקדמו ב"מימוןהמדינה." ב. כאמור, בשנת 2019 החליטה הממשלה בהחלטה 4662 להטיל על משרד התיירות לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות ובכלל זה בין היתר תכנון והקמה של מרכז כנסים באילת. בהחלטה צוין כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז הכנסים"79 . ג. בשנת 2021 כתבה שרת התיירות דאז לראש עיריית אילת כי משרדה אישר הקמת מרכז כנסים (לצדפרויקטיםתיירותייםציבורייםנוספיםבעיר),וכיהיארואהבהם"פוטנציאלממשילקידום התיירות לישראל... בימים של משבר כלכלי [יש] חשיבות בקידום פרויקטים שיביאו עמם בשורה שלפיתוח כלכלי ודחיפה לעיר אילת ולאזור כולו." ד. תהליך ההקמה של מרכז כנסים באילת, ובכלל זה התכנון שלו ואופן מימון הקמתו, קודם לאורך השנים עלידיעירייתאילת מתוךראייה כיהמרכזיהיה מרכיבמרכזיבמנועיהצמיחההעתידיים של העיר מתוך ראייה כי מרכז הכנסים יהיה מרכיב מרכזי במנועי צמיחה עתידיים של העיר, וביולי2016 אישרה הוועדה המחוזית דרום תוכנית שמאפשרת הקמת מרכז כנסים ואירועים80 . בשנים2015 עד 2020 נדון מרכזהכנסים במשרד התיירות במסגרת סמכותה של ועדתהצת"פ בהתאם לנוהל שעוגן בחוזר מנכ"ל81 (להלן - הנוהל). מטרת הנוהל - שהיה תקף בתקופת יישום החלטת 79 סעיף3 א.. להחלטת הממשלה 4662 . 80 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג ( 2021 פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ')," 1345 . מדוברבתוכנית מס' 77/114/03/02 , מבניםומוסדותציבור לתרבותופנאי - מגרש201 החוף הצפוני אילת. 81 חוזר מנכ"ל משרד התיירות 2/2023 , "פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות", עודכן באפריל 2023 . הוועדה מופקדת עלבחינתבקשותשלרשויותמקומיותאותאגידיםשהוקמועלפיחוקשהםבעליזיקהמהותיתלענףהתיירותלקבלת כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת את שיעור ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 48 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הממשלה 4662 , היא להסדיר את התהליכים הכרוכים בהשתתפות המשרד בהקמה ובתחזוקה של פרויקטים תיירותיים תשתיתיים, ובכלל זאת קביעת אמות מידה ניקוד)( למיון ולדירוג של פרויקטים פוטנציאליים לצורך הבחירהוהתעדוף שלהם במסגרת התקציבהקיים. על פי הנוהל, בסמכות ועדת הצת"פ צוות תקציב פיתוח)( לאשר תקצוב לפיתוח פרויקטים תיירותיים ציבוריים אך גם: (א) "לדחות פרויקטים שאינם בשלים לביצוע, שחסר לגביהם מידע מהותי"82 (ב); לאשר תקציב לתכנון בלבד של פרויקט במקרים בהם הצת"פ לא השתכנע כי הפרויקט מגובש דיו," כאשרקיימתאיודאותבאשרלעלותהקמתהפרויקטהעשויהלהתבררלאחרהתכנון"83 ;(ג)"במקרים בהםיחולשינוימהותיבאופיהפרויקטאושינוימשמעותיבאומדןהמצריךהגדלתהשתתפותהמשרד, הפרויקט ייבחן ב שנית על ידי הצת"פ ואפשר שיבוטל",84 ההדגשה אינה במקור.)( להלן בלוח 2 הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות לרבות בוועדת הצת"פ בעניין מרכז הכנסים החל בשנת2015 : לוח2 : הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות בעניין מרכזהכנסים התאריך תיאורעיקריהפעולה נובמבר ועדת • הוועדה החליטה לאשר את הקמתו של מרכז הכנסים באילת 2015 צת"פ1 : בעלותשל19.3 מיליוןש"חשמתוכםישתתףמשרדהתיירותבסך שלכ- 15.44 מיליון ש"ח. ספטמבר ועדת • בדיוןצויןכימדוברב"פרויקט הדחוףוהחשובביותר"באילת. 2019 צת"פ2 : • אושרתקציב לפעולותתכנון בסךשלכ- 2.44 מיליוןש"חשימומש על ידי חל"י עבור בדיקת היתכנות, גיבוש מודל מימון והקמה, קביעתמיקוםשטח המרכז ותכנוןראשוני שלמרכזהכנסים. אוגוסט בדיקתהיתכנות עיקרי הממצאים שעלובבדיקתההיתכנות: 2020 כלכלית שביצעה • הרוב המוחלט של מרכזי אירועים בארץ ובעולם מוקמים חל"יבהזמנת ומנוהלים בשליטה ובמימון ציבוריים מתוך ראייה מקרו- משרדהתיירות: כלכלית, שבה הכדאיות הכלכלית מתבטאת בתרומה לעיר, למדינהולמשק. • איןכדאיותכלכליתבהקמתמרכזכנסיםביוזמהפרטית. • אילת משוועת למרכז כנסים שישמש תשתית ציבורית לפיתוח התיירות והכלכלה שלהעיר. • תחזיות הביקושים והפוטנציאל להפוך את אילת ליעד אטרקטיבי לקיום כנסים לתיירות נכנסת עומדות בסטנדרטים בין- לאומיים ומצביעות על כך שהמרכז צפוי להיות מאוזן כלכלית (ללאמרכיב השקעהבהקמת המרכז.) נובמבר ועדת • הוועדההחליטהעלהקצאתתקציבנוסףבסך12.6 ש"חלהקמת 2020 צת"פ3 : המרכז, ובסך הכול אישר משרד התיירות תקציב בסך 82 משרד התיירות, נוהלצת"פ 2/2023 מאפריל2023 ,סעיף 10.5.1 לנוהל. 83 משרד התיירות, נוהלצת"פ 2/2023 מאפריל2023 ,סעיף 10.5.7 לנוהל. 84 משרד התיירות, נוהלצת"פ 2/2023 מאפריל2023 ,סעיף 12.2 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 49 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 התאריך תיאורעיקריהפעולה 15,040,000 ש"חעבורתכנוןמפורטועבודותלבנייתכ- 5,000 מ"ר ובהם המרכז, חניותותשתיות מקדימות. • נקבע כי כתנאי למעבר מתכנון ראשוני לתכנון ביצוע (התכנון המפורט)נדרשאישורצוותהצת"פ,והואיקודםרק לאחראישור משרד התיירות לפרוגרמה הסופית והמפורטתשלו. נובמבר • משרדהתיירותמסרלמשרדמבקרהמדינהכיהפרסום"לאהניב פרסוםRFI 2021 תוצאות המתעניינותבפרויקט." בין- לאומי* יולי אגף אסטרטגיה • צויןבוכימדוברבניתוחכלכליראשוני. 2022 במשרדהתיירות • מטרתו - "לבצע ניתוח כלכלי של העבודות אשר נמסרו למשרד הכין ניתוח אודותאפשרות הקמתמרכז כנסים, של ההתכנות להפעלתוושל כלכליראשוני המודלים השוניםלהפעלת המרכז." (להלן- הניתוח • עודצויןבוכי"בהתאםלהנחותהיסודשפורטויהיהקושילהגיע הכלכלי לרווחיות, ובוודאי קושי להגיע לרווחיות מדי שנה. יש לגבש אם הראשוני:) כך,תפיסת הפעלהשתהאכלכלית למפעילורצויה למדינה." עלפי מסמכי משרד התיירות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. RFI Request for Information) * ) - תהליך פומבי שמטרתו לאסוף מידע מנותני שירות,קבלנים או ספקים במטרה לבדוק את היתכנות הפרויקט בפועל. משרד מבקר המדינה בחן את ההתפתחויות הנוגעות לקידום פרויקט מרכז הכנסים בהתאם להחלטת הממשלה משנת2019 : א. מסמך הניתוח הכלכלי הראשוני מיולי 2022 , שהוכן על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות והועברלמנכ"להמשרד,ניתחעבודותקודמותשבוצעולרבותבהנחייתמשרדהתיירות,שבחנואת הכדאיות הכלכלית להקמת מרכז כנסים באילת. בניתוח זה עלה כי ייתכן שעלויות הקמת המרכז ועלויותהשכרשפורטובעבודותהקודמותהוערכובחסר,וההכנסותהוערכוביתר,ועלכןהוצעבין היתר לשקול לכלול בהקמתו של המרכז מרכזי רווח נוספים. במסקנות הניתוח צוין בין היתר כי "לא ברורה הכדאיות הכלכלית ליזםלבנותמרכז כנסים וקיים ספק גם לגביהרווחיותהתפעולית שלו";וכי"מודלההפעלה שלמרכזהכנסיםלאפוצחבמלואו".עלכןהומלץבניתוחלהתקדםעם הפרויקט בשלבים "תוך שמירת האפשרות לבצע נקודות עצירה בהמשך, בהתאם לכדאיות הכלכלית, בהתאם לאבני הדרך המרכזיות שהוצגו בפתיחה, כלומר, המשך הליכי התכנון, לאחר מכןפרסוםמכרזלהפעלה- מציאתזוכהבמכרזהפעלה שיאשרכיקיימתכדאיותכלכליתלבניית המתחםולאחרמכןפרסוםמכרזלהקמה.באופןזההזוכהבמכרזהפעלהיוכללסייעבהכנתמכרז ההקמה באופן שימקסם אתהתועלתהכלכלית מהפעלת המתחם." עם זאת במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני נכלל פירוט של תועלות כלכליות ולא כלכליות נוספות מהקמת מרכז הכנסים ובהן "הכנסות ישירות הנובעות מהוצאות לינה, אוכל ושתייה, תחבורה, בידור וקניות... הכנסות לא ישירות הנובעות מרכישות שיבוצעו על ידי הגורמים מהם יבוצעו ההוצאות הישירות... כנסים יכולים לווסת את העונתיות בהזמנת חדרי מלון באילת היות וניתן מבקר המדינה | דוח מיוחד 50 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לתכנן את קיום הכנסים לתקופות שפל בתיירות המקומית"; עוד צוין במסמך זה כי מרכז כנסים באילת יסייע ב שיפור המוניטין של העיר ובקידוםחדשנותויזמות. לאחר פירוט השיקולים השונים והיתרונות שבהקמת מרכז הכנסים לצד העלאת ההסתייגות בהיבט של הכדאיות הכלכלית, הומלץ במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני "לבצע בחינה מעמיקה, בשיתוף גורם מתמחה בינלאומי של הגודל האופטימלי למרכז הכנסים ושל תמהיל הבנייה שלו. גודל אשר ישקף מחד את עלות ההקמה והתחזוקה מנגד את פוטנציאל ההכנסות הנגזר מגודל הכנסים.יש לנתחאת הגורמים אשר מנבאים את הצלחתמרכזהכנסים,ולראות כיצדניתןלשפר סוגיות אלו"; וצוין בו כי "יובהר כי מדובר בניתוח כלכלי מקדים המתבסס על עבודות קיימות ולצורך קבלתהחלטה סופיתיש לבצע ניתוח מעמיק אשריכלול סקירה הנדסית ושיווקית" ב. בדיון מעקב שהתקיים במשרד ראש הממשלה ביולי 2023 במסגרת ועדת היגוי ליישום החלטת הממשלה 4662 (להלן - ועדת ההיגוי)85 , מסר משרד התיירות כי הוא מצוי בתהליך של "בדיקה מקצועית וכלכלית בנושא הקמת מרכז הכנסים באילת". בסיכום הדיון הנחה משרד ראש הממשלה כי לאחר שמשרד התיירות יגבש המלצה סופית בנושא "יתקיים דיון בהשתתפות משרד ראשהממשלה, נציגי אגף החשבהכללי במשרדהאוצר, משרדהתיירות ועיריית אילת." משרד התיירות כתב למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 ובפברואר 2025 כי הוא עשה בדיקות נוספות בהיבט הכדאיות הכלכלית, ועל בסיסן הוצגו ל פני שר התיירות ו מנכ"ל המשרד באוגוסט 2023 מסמכים בעניין"הקמתמרכזכנסיםבאילת- סוגיותפתוחותוהמלצות"שלאגףאסטרטגיה במשרד. במסמכים הוצגו '"נקודותפתוחותלהחלטה" המתייחסותלהיבטיםהכלכליים של מרכז הכנסים ובהם בחינת אפשרות לרשת ביטחון כלכלית מצד המדינה, שאלת גודל מרכז הכנסים הרצויוהאפשרותלשיתוףפעולהעםארנתהספורטהמוקמתבאילת.כמוכןכללוהמסמכיםכמה המלצות ובהן: התקשרות עם יועץ בעל מומחיות בהקמת מרכזי כנסים; בחינת מוקדי רווח נוספים; ואפשרות לפרסם מכרז להפעלת מרכז הכנסים כדי לבחון את כדאיותו. המשרד ציין כי הוצגה לפני השר והמנכ"ל גם עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 שהמשרד הזמין מחל"י. יצוין כי עבודה כלכלית זו של חל"י תמכה בהקמתו של מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטת הממשלה4662 . בביקורת עלה כי בדיון האמורהוצגו בפניהשר כמה נתיביפעולהאפשריים בנושא: קידוםהמרכז באמצעות שילובו עם ארנת הספורט באילת, הפסקת הפרויקט, או הקמתו במתווה BOT (Build, Operate, Transfer) שכולל אפשרות של מתן רשת ביטחון כלכלית והסכמות עם משרד האוצר על מימוןממשלתי.משרדהתיירותמסרלמשרדמבקרהמדינהבאוגוסט 2024 כיבסיכוםהדיוןקבע 85 החלטת הממשלה 4662 קבעה בסעיף 12 כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שתקיים מעקב רצוף אחר יישום החלטת ממשלה זו ותפעל להסרת חסמים במידת הצורך בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד התרבות והספורט, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מנכ"לית מנהל התכנון, ראש עיריית אילת (משקיף)וראש מועצת חבל אילות (משקיף.) מבקר המדינה | דוח מיוחד 51 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 השר בעל פה כי "אין להמשיךלקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת". יצוין כי לא נמצא במשרד התיירות סיכוםלדיון זה על אף חשיבותהנושא שנדון בו. חל"ימסרה למשרדמבקרהמדינהבמאי2025 (להלן- תשובתחל"י)כישאלתהכדאיותהכלכלית של מרכז הכנסים נבחנה על ידה במסגרת עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 בהזמנת משרד התיירות, והמסקנה הייתה שאין כדאיות כלכלית להקמה והפעלה של מרכז הכנסים ביוזמה פרטית. סמכותה ותפקידיה של ועדת הצת"פ הוגדרו בנוהל של משרד התיירות שקבע כי הוועדה תקבל החלטות בעניין בקשות לתקצוב פרויקטים תיירותיים ציבוריים או תדחה אותן כאשר ה פרויקטים אינם בשלים לביצוע. זאת ב התאם לאמות המידה שהוגדרו כאמור בנוהל המשרדי לקביעת ניקוד לפרויקטים, שלפיו ייקבע סדר העדיפות בהקצאת המימון מתקציב הפיתוח של המשרד. לפי הנוהל, במקרה שיחול שינוי באופי הפרויקט או שיחול שינוי משמעותי באומדן המצריךהגדלתהשתתפותהמשרד,הפרויקטייבחןשניתעלידיהצת"פ,ואפשרשיבוטל.הועלה כי עמדת שר התיירות שלא להקים את מרכז הכנסים לא הובאה לדיון בוועדת צת"פ של משרד התיירות אשר משמשת כאמור לפי סמכותה בנוהל הצת"פ פורום מקצועי לבחינה של בקשות למימון פרויקטי םבתחוםהתיירות.שיתוףהוועדהבבחינתהנושאנדרשאףלאחרשהיאתקצבה את הפרויקט מלכתחילהלביצוע במהלך השנים 2015 עד2020 . משרדמבקרהמדינהמעירלמשרדהתיירותכילנוכחההיבטיםהשוניםשפורטובמסמךהניתוח הכלכלי הראשוני והחלופות וההמלצות שהוצגו בפני השר על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות באוגוסט 2023 , נכון היה כי קודם החלטת השר בעניין, המשרד היה מכנס את ועדת הצת"פומציגבפניהאת הניתוחהכלכלישנערךעלידיאגףאסטר טגיהבמשרד,כדישהיאתבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה על פי הנוהל את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין מהאגף האחראי במשרד לבחינת כדאיות הקמת מרכז הכנסים (אגף אסטרטגיה) ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בענייןמשמעותיזה,משרדמבקרהמדינהממליץלוועדתהצת"פלפעולכךגםבמקריםעתידיים. ג. בדיוןמעקבשקיימהועדתההיגויבמשרדראשהממשלהביולי2024 דיווחמשרדהתיירותכיהוא בחן את היתכנות הקמת מרכז הכנסים באילת ומצא כי הקמתו צפויה להיות ה פסד ית, וכי עלות ההקמה במתכונת המקורית שנקבעה בהחלטת הממשלה 4662 ובמימון ממשלתי גבוהה משמעותיתמהמשוער(הנתיבהמקורילהקמתמרכזהכנסים);ולכןמשרדהתיירותהמליץלבחון הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט "שתשמש להיכל רב תכליתי (אירועי ספורט, כנסים ומופעים)". בסיכום הדיון הנחתה ועדת ההיגוי את משרד התיירות לבחון שני נדבכים מקבילים: הראשון - הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים וירידים;והשני- קידום מרכזהכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית אילתורמ"י עלידי מכרז. בדיון התקדמות נוסף שהתקיים בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה בדצמבר 2024 צוין כי לא חלה התקדמות בקידום הנושא: משרד התיירות חזר על דיווחו מיולי 2024 כי " לאחר בחינה מבקר המדינה | דוח מיוחד 52 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מ עמיקה נמצא כי מרכז הכנסים במתכונת שהוצעה צפוי להיות הפסדי וכי עלות ההקמה גבוהה משמעותית מהמשוער. נבחנת הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש כמרכז לקיום אירועיספורט,כנסיםוירידים,טרםהתקבלאומדןעלויותשלהעירייה." לענייןהחלופהשלהקמת מרכז הכנסים בחוף הצפוני, שב משרד התיירות על עמדתו כי נדרש לקדם את המכרז באמצעות רמ"יוהציעשעירייתאילתתקדםבשיתוףרמ"יאתהקמתהמרכזבכפוףלהקצאתקרקעציבורית חלופית והקמתמרכז כנסיםעלידייזם פרטי. נכון ליוני 2025 שני נתיביהפעולהלא קודמו. עיריית אילת כתבה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2024 כי הקמתו של מרכז כנסים באילת תגדיל אתהאטרקטיביות שלהעירותרחיבאתקהלהיעדשיגיעלעיר,דברשיתרום לצמיחתהשל תיירות כנסים, יצמצם את התנודתיות העונתית בתיירות המקומית ויגדיל את מספר המבקרים בעיר לאורך כל השנה. העירייה הוסיפה כי "מזה יותר מעשור, הנושא נמצא בדיונים ובתהליכים שונים במשרד התיירות ובממשלה. למרבה הצער, כל ממשלה דחתה את ההחלטות [בנושא] לממשלההבאה, ולמרות החלטות רבות שלהממשלה, לאהתקדם דבר." בדוחהקודםצויןשבהמשךלהחלטתהממשלה4662 משנת2019 ולפיהנדרשהיהלקדםאתהקמתו של מרכז כנסים באילת, פעל משרד התיירות לקידום העניין ובין היתר אישר את המשך ה תכנון במסגרת דיונים מקצועיים שהתקיימו בוועדת הצת"פ המשרדית שהקצתה תקציבים לקידום תכנון מפורט של מרכז הכנסים. אולם נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך זמן רב. ביקורת המעקב העלתה שבאוגוסט 2023 החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט במתכונת שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה 4662 בנימוק של אי- כדאיות כלכלית, זאת בלי שהעניין הוחזר לוועדת הצת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה לפי נוהל הצת"פ את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בעניין משמעותי זה. נכון לפברואר 2025 גם בחינת שתי החלופות לאופן הקמת מרכז הכנסים באילת שנדונו בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה - לא קודמה, כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה והעירייה בוחנתאפיקים נוספיםלקידוםהנושא. אםעמדתםשלמשרדהתיירותושרהתיירות היאשאיןמקוםלקדםאתהקמתמרכזהכנסיםבאילת במתכונתהמקוריתשהוצעהלנוכחאי- כדאיותכלכלית, הריש איןדי בהנחיהבעלפהשלהשרבעניין זה; וכי נדרש היה שוועדת הצת"פ במשרד התיירות תקיים דיון יסודי ומקצועי בעניין בהתאם לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת הניתוח הכלכלי; אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלטה הממשלה 4662 משנת 2019 אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 53 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מידת תיקוןהליקוי 3. פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת) רצועת החוף באילת היא משאב תיירותי וסביבתי ייחודי, והיא נכס תיירותי מרכזי ואטרקטיבי המשפיע על מעמדה ודימויה של העיר כיעד תיירותי מבוקש. לפי משרד התיירות, מדובר בפרויקט לאומי שיש בו אינטרס ציבורי, סביבתי וכלכלי מן המדרגה הראשונה. פיתוח רצועת החוף עוגנה בהחלטת הממשלה 4662 שהטילה על משרד התיירות "לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות...שכוללותאת פיתוח רצועתהחוף", שיקודם לפי החלטת הממשלה בהתאם "לזמינות ביצוע." בשנת 2019 הכינה חל"י, בהנחיית משרד התיירות, ת וכ נית עבודה רב- שנתית לשנים 2020 עד 2029 לפיתוח רצועת החוף בתיאום עם העירייה ב חלוקה למקטעים, ב אומדן כולל של כ- 852 מיליון ש"ח86 . להלן בתרשיםהתוכניתהרב- שנתית לפיתוח רצועת החוףבחלוקהלמקטעים: תרשים22 : פיתוח רצועת החוף באילת לפי המקטעים העיקריים המקור: חל"י. כדילממשאתהחלטתהממשלהולאפשראתקידוםהפרויקטעלבסיסזמינותהביצועשלוכפישנקבע בהחלטה, התקיים בספטמבר 2019 דיון בוועדת הצת"פ במשרד התיירות עם עיריית אילת וחל"י, שבו ניתן אישור לקידום רב-שנתי של פרויקט רצועת החוף . בפרוטוקול הדיון נכתב כי "העיקרון המנחה 86 החלטת הממשלה 3043 ( 26.9.17 ) הרחיבה את סמכויותיה של חל"י ונקבע בה כי היא תנהל פרויקטים תיירותיים באזוראילת לרבותפיתוח התשתיות הרלוונטיות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 54 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הוא העתקת מודל ים המלח [שאותו ביצעה חל"י] לפעילות באילת"87 . הביטוי לכך אמור היה להיות תקציב מסגרת רב- שנתי עם טווח הקצאה שנתי לכלל מרכיבי הפרויקט שימומש לפי זמינות הביצוע בדומהלמודל שיושם בענייןיםהמלח;ובאופן זה לאפשרלחל"י להתקדם בביצוע העבודותבמקטעים על פי בשלותם לביצוע העבודות (בהתאם לטיפול בהיבטים ההנדסיים, התכנוניים והסטטוטוריים); וגם לתת מענה למקרים שבהם ניתן להקדים ביצוע מקטעים שתוכננו לביצוע בשנים הבאות או כאשר יש צורך בשינויים או בהסטות עבודות שאושרו לגבי מקטע נתון. עקרונות אלה נועדו לאפשר גמישות לחל"יכגורם ביצוע של משרדהתיירות לקדם אתהתוכניתהרב- שנתית. עבודת ועדתהצת"פ מ תבצעת בשלושה שלבים:הראשון - הגשת בקשה של רשות מקומית (במקרה זה עירייתאילת)בתיאוםעםחל"י לאישורתקציבלביצועעבודותבמקטעים; השני- דיוןבוועדתהצת"פ המשרדית לאישור עקרוני של התקציב לביצוע הפרויקט המבוקש; השלישי - מתן אישור בפועל של ועדתהצת"פלביצועעבודותבשטחעלידיחל"י- שלבהמוגדרכ"קבלתהזמנתעבודה"88 .משרדמבקר המדינהבחןאתיישוםהשלביםהאמוריםעלידימשרדהתיירות(ועדתהצת"פ)תוךהתמקדותבלוחות הזמנים למימושו, לפי הפירוט שלהלן: לוח 3 : לוחות הזמנים בוועדתהצת"פ במשרד התיירות, 2019 - 2023 מועדיהגשת מועדי קבלת מספר מועדי תחילת הבקשה על הזמנתעבודה- החודשים ה דיו נים ידי חל"י אישור התחלת שחלפו ממועד שנת בוועדת לתקציב עבודותבשטח תיאור פרויקטים עיקריים הגשת תקצוב הצת"פ לביצועעבודות והעברת תקציב הבקשהועד במשרד במקטעים בפועלעל ידי קבלת הזמנת התיירות משרד התיירות עבודה 2019 מאי2019 ספטמבר 2019 יוני2020 פיתוח רצועתהחוף* 13 2020 יוני2020 נובמבר 2020 מאי 2021 רחבת המרינה 11 אוקטובר 2021 הקדמת עבודות, חוף המשאבות 16 נובמבר 2021 תכנוןרצועת החוף 17 2021 מאי2021 דצמבר2021 מרץ 2022 המרינה, מבואות נחל שלמה 10 2022 מאי2022 נובמבר 2022 דצמבר 2022 המרינה, חוף קצא"א, חוף דתיים(השלמת תקצוב,) 7 הקדמת עבודות אום רשרש 2023 מאי2023 אוגוסט2023 מאי 2024 מרינה (שלב ב'), טיילת צפונית, 12 תכנון מקטעים נוספים לפינתוני חל"י. * במקור ההזמנה יועדה לביצוע חוף המשאבות, ביצוע חלקי של חוף קצא"א, תכנון מקטעים ארוך טווח ותת"ל. בעקבות סערה שהתרחשה במרץ2020 אושרביצוע הסטה תקציבית לפרויקטהקדמת עבודות. 87 פרויקט הגנות ים המלח הוא פרויקט ממשלתי שמבוצע על ידי חל"י, שפועלת כזרוע מבצעת של משרד התיירות, במטרהלתכנן,ליישםולהובילפתרונותקצריטווחוארוכיטווחלבעייתעלייתמפלסהמיםבחוףהמערבישלהבריכה התעשייתיתבאגןהדרומישליםהמלח.בעקבותהחששלהצפתהמלונותלאורךחופהשלהבריכה,הכריזההממשלה בקיץ2007 עלפרויקט"הגנותיםהמלח"כפרויקטבעלחשיבותלאומית,ובתוךכךהעניקהלחל"יאתהמנדטלקידום ולביצוע של עבודות. 88 שלב "קבלת הזמנת עבודה" הוא האישור הסופי והחתום שניתן לחל"י על ידי ועדת הצת"פ שמאפשר לה להתקשר בהסכם עבודות עם הקבלן בשטח. מבקר המדינה | דוח מיוחד 55 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מהלוח עולה כי ועדת הצת"פ קיבלה בקשות לקידום מקטעים של רצועת החוף באילת באמצע שנת עבודה נתונה (שלב הגשת בקשות על ידי רשויות מקומיות), התכנסה לדיון על פי רוב במהלך הרבעון האחרוןשלאותהשנתעבודהוסיימהבפועלאתתהליכיהאישורשלהבקשותבחודשיםמאיעדדצמבר בשנת העבודה העוקבת. עולה כי בממוצע חולפת כשנה ממועד הגשת הבקשה של עיריית אילת לקדם מקטעים מרצועת החוף שחלה בשלות לביצועם בשטח (כאמור על בסיס זמינות הביצוע שלהם) ועד לאישור הבקשה ומתן התחייבות תקציבית שלב הזמנת עבודה)( - המועד הקובע שבו חל"י רשאית להתחילבפועלבביצועהתקשרויותלמימושהביצועכפרסוםמכרזיםקבלנייםבאותםמקטעיםזמינים לביצוע. במאי 2024 מסרה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך פעולה זו של ועדת הצת"פ הקשתה לקדם את הפרויקט ביעילות על ידה. עקב כך לא התאפשרה לה גמישות בביצוען של פעולות כנקבע בהחלטת הממשלהובעקרונותשסוכמובענייןזהבפרוטוקולהצת"פמשנת2019 עלבסיס תקצובשנתיו"זמינות הביצוע" של קטעים בשלים לפיתוח (באותה שנת עבודה ). עקב כך חל"י נדרשה להמתין עד לקבלת האישור הרלוונטי ממשרד התיירות , זאת בניגוד להחלטת הממשלה בעניין ולעקרונות שסוכמו בפרוטוקול הצת"פ בשנת 2019. לעמדת ח ל"י, מנגנון התקצוב הקיים במשרד התיירות אינ ו מאפשר לחל"י לבצע עבודות בשטח באותה שנת תקציב שלגביה מוגשת הבקשה לוועדת הצת"פ במשרד התיירות, באופן שמביא בפועל לאובדן שנת עבודה. ביוני 2024 הוסיפה חל"י כי דרך פעולה זו הביאה להערכתה לעיכוב של כ שלוש שנים בביצוע העבודות במקטעים בחוף שהיו זמינים לביצוע ובמקטעים עתידיים ,והיא מצויה בכ- 30% מימוש של הפרויקט והצפילסיומו הוא שנת 2032 . עוד כתבה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך הפעולה של הצת"פ גם הקשתה לקדם את הפרויקט ביעילות שכן היא לאהייתה יכולה להקדים מימוש תקציביםעתידייםלמקטעים שהיו זמיניםלפיתוח או לבצע פעולות פיתוח נוספות כל עוד לא ניתן האישור ממשרד התיירות; זאת גם במקרים שבהם הקבלן פעל בשטח באותו זמןויכול היהלקדםעבודותפיתוח של מקטעיםנוספים במסגרת אותה שנת עבודה, ובכך לקדם באופן יעיל את העבודות ולהקטין את הפגיעה בתנועת העוברים והשבים בסביבת המקטעים שברצועת החוף. ביוני 2024 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי אכן לאישור תקציב כולל מראש לפיתוח רצועת החוף באילת או לחלק ניכר ממנה יש כמה יתרונות ובהם בין השאר מחויבות להמשכיות הפרויקט, צמצום התלות בוועדת הצת"פ שאינה מתכנסת באופן תכוף וחיסכון בעלויות כיוון שבמתכונתזוחל"י(החברההמבצעת)יכולהלצאתלמכרזאחדעלכמהמקטעים(לפיזמינותםלביצוע ובשלותם). לצד זאת ציין משרדהתיירות כי יש גםיתרוןלהתקדמותהדרגתית בקצב ביצועהפרויקט, המותאם ליכולתעיריית אילתלעמוד בביצוע כלל רצועת החוף מהבחינה התקציבית. חל"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי ב ניגוד ל דיון שקיימה ועדת הצת"פ בספטמבר 2019 בהשתתפות חל"י ועיריית אילת,)( שבו נקבע העיקרון המנחה לקידום הפרויקט על בסיס תוכנית רב- שנתית, הרי שבפועל דרך הפעולה של ועדת הצת"פ לא יישמה עיקרון זה כך שחל"י נדרשה להגיש מדי שנה בקשת תקצוב פרטנית למקטע מסוים ולהמתין לאישור ועדת הצת"פ זמן רב. דרך פעולה זו שמטה את היתרונות והיעילות באישור תוכנית רב-שנתית ו בחלוקה למקטעים על בסיס מבקר המדינה | דוח מיוחד 56 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 זמינות הביצוע, כפי שסוכם בדיון בספטמבר 2019 . עוד ציינה חל"י כי בפועל במהלך תקופת החלטת הממשלה, לא הייתה השתתפות תקציבית של עיריית אילת89 , ולכן במקרה זה ניתן היה לקדם את הפרויקט בלי שלדברישהשפעה עליכולתה התקציבית שלהעירייה באותהעת. משרדהתיירותמסרבתשובתו כיהחלטתהממשלה4662 משנת2019 קבעהכי"יישוםההחלטהייעשה על פי נהלי המשרד, במקרה זה על פי נוהל ועדת הצת"פ, וקבעה תקצוב של 190 מיליון ש"ח בפריסה שווהלחמששנים,ובהתאםלכךמקטעירצועתהחוףתוקצבו".עודצייןהמשרדכיהואהשקיעבשנים 2013 עד 2024 תקציבים ר בים בפיתוח תשתיות תיירות בכלל המדינה בסך מצטבר של כ- 355 מיליון ש"ח,ומתוכוסךשל247 מיליוןש"חלפרויקטיםבאילת מכוחהחלטתהממשלההאמורה,158% יותר מסכום ההחלטה. אשר לתהליך העבודה של ועדת הצת"פ מסר המשרד כי הוא מובנה ונמשך כמה חודשיםוכולל בדיקותמקדימות (כמו תנאי סף,סטטוטוריקה,חוות דעת מקצועיות),ובמהלכו עוברת כחצי שנהעדלהנפקתהזמנתהעבודה, ולכןיש לבחון אתהמועדים ממועד אישור הפרוטוקול המסכם ועדלביצוע בפועל. החלטתהממשלה4662 משנת2019 בדברקידוםפרויקטרצועתהחוףבאילת,שנחשבתלעוגןתיירותי מרכזי,קבעהכיהואיבוצעעלבסיסהזמינותלביצועהעבודותבשטחועלפיבשלותמקטעיהפרויקט. נמצא כי דרך הפעולה של ועדת הצת"פ במשרד התיירות מתווה העבודה הנהוג בו ועדת הצת"פ לפיו היאמתכנסתאחתלשנהומקיימתתהליךלאישורתקציבלביצועעבודותבמקטעים עלפניפרקיזמן ארוכים יחסית (שנת עבודה בממוצע) - אינם תואמ ים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח רצועתהחוףבאילת.פרויקטזהמצריךגמישותויכולתקבלתהחלטותיעילהבנוגעלבקשותשלחל"י לקידום מקטעים על בסיס זמינות הביצוע, ואינ ם מאפשר ים לחל"י - כזרוע המבצעת של משרד התיירות - לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב-שנתית בנושא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה; כך שבפועל במקום לסיים את הפרויקט עד לשנת 2029 כפי שתוכנן במקור על ידי חל"י, מועד סיומו יידחה בכשלוששנים, עד לשנת2032 לפחות. עלמשרדהתיירותלהאיץ אתהפעולותהנדרשותלצורךהשלמתהביצועשלפרויקטלאומירב- שנתי מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות בהתאם לזמינות הביצוע ולבשלותהמקטעיםלפיתוח;וביןהיתרלבצעהתאמותבמנ גנוןהקייםבוועדתהצת"פהמשרדיתשכן מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ- 860 מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום פרויקט משמעותי זהביעילות,כחלקמהפעולותלסיועולשיקוםשלתעשייתהתיירותבאילת,עלפיהחלטותהממשלה. 89 יוערכיעלפינוהלהצת"פ,רשותמקומיתאשרמגישהבקשהלקידוםפרויקטתיירותציבורי,נדרשתעלפירובלהציג מימון תואם (מאצ'ינג) כדי לקבל תקציבים, אולם ניתן לפטור רשויות מקומיות מהצגת מימון תואם במיוחד כאשר מדובר ב'ערי ליבה'. במקרה זה בהחלטת הממשלה 4662 בנושא תו כנית רב- שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקוןהחלטתממשלה מאוגוסט2019 ,צויןכי"משרדהתיירותיהיהרשאילפטוראתעירייתאילתביחסלפרויקטים האמוריםמהשתתפותבמאצ'ינגבגיןפיתוחהתשתיותהאמורות";ולכןבפועלהעירייהלאנדרשהלהשתתףתקציבית בפרויקט בתקופת החלטת הממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 57 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 4. פיתוח ושדרוג של אטרקציה תיירותית - פארק הצפרות אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 היא כאמור מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון באזור אילת וביסוסמעמדהכעירתיירותבין- לאומיתמובילה;הדברייתןמענהלפיתוחהתיירותיהמואץולתחרות עם המדינות השכנות על הגעת תיירים. לפי משרד התיירות יש חשיבות להתאים את פעילות תעשיית התיירות למגמות התיירות העולמיות, ובהן ביקוש לשירותי תיירות מקיימת תוך שימור הסביבה והמערכות האקולוגיות למען המגוון הביולוגי העולמי. משרד מבקר המדינה בחן את הפעולות שנקטו בעניין מיצוי הפוטנציאלהתיירותי בפרויקט מסוג זה גורמים ממשלתיים ועיריית אילת. בשנים האחרונות התפתחה בארץ ובעולם "תיירות צפרות" Tourism) Bird-watching ) אשר משלבת בין ערכיטבעוקיימותלביןפנאיומושכתאליהמיליוניאנשים;חלקםמבקריםבמדינותשהןמוקדינדידה כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית90. מדינת ישראל משמשת נתיב נדידה מרכזי של כ- 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאוגוסט עד נובמבר)( מאירופה וממערב אסיה לאפריקה וחוזרות אליהן באביב מפברוארעדמאי)(,ובמהלךמסעןהןחולפותבאזוראילת;ועלכןבשטחןהמוניציפלישלהעיר אילת והמועצה האזורית חבל אילות הוקם בעשורים האחרונים פארק צפרות בשטח של כ- 520 דונם כסביבה אקולוגית טבעית עבור הציפורים והעופות הנודדים המשמש לחנייתן (להלן - פארק הצפרות)91 . בשנת 1993 הגדירה עיריית אילת את האזור כפארק צפרות, זאת על בסיס תוכנית סטטוטורית משנת 1986 (להלן- התוכניתהסטטוטוריתהקיימת). להלן תמונת המבנה המרכזי שלהפארק: 90 מספרם של הצפרים בעולם מוערך בכ- 100 מיליון. למשל בארצות הברית חל גידול במספר הצפרים מכ- 11 מיליון בשנת 2006 לכ- 15 מיליון בשנים 2020 - 2021 בממוצע - אתר Statista ; נתונים על אודות מספר הצפרים בארצות הבריתבשנים2006 - 2021 . 91 אתר עיריית אילת;, אתר קק"ל פארק הצפרות באילת., מבקר המדינה | דוח מיוחד 58 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תמו נה1 : פארק הצפרות המקור: יובל דקס,פארק הצפרותאילת. הפארק כולל אגם מים מתוקים, ונעשו בו פעולות לשימור היער והצמחייה שמשמשים מקור מזון ומנוחה עבור הציפורים והעופות הנודדים. בכך, הפארק מסייע גם לשימור המגוון הביולוגי העולמי ולקידום ערכי הקיימות. יצוין כי בשנת 2021 הכיר האו"ם בפארק ובפעילותו כ"יוזמה יוצאת דופן התורמת למגוון הביולוגי העולמי"92 . הפארק משמש מרכז צפרות ומוקד תיירות עבור צפרים מכל העולם; בשנת 2014 ביקרו בפארק כ- 25,000 מבקרים, ובשנת 2023 גדל מספרם לכ- 130,000, מהם כ- 35,000 תיירים מחו"ל (מהם כ- 5,000 צפרים מקצועיים). יצוין כי פארק הצפרות משתלב עם אתרי צפרות נוספים המצויים בסביבתו, מה שמגביראת פוטנציאל פלח תיירות זה, כמפורט במפה שלהלן: 92 אתר עיריית אילת, אתר קק"ל פארק הצפרות באילת., החברהלהגנת הטבע ,פארק הצפרות באילת(18.11.21 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 59 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפה1 : אתרי צפרות נוספים באזור פארק הצפרות המקור: פארק הצפרות אילת,בעיבודמשרד מבקר המדינה. מצב התשתיות בפארק הצפרות ותחזוקתן באפריל2012 החליטההממשלהעלהקמתרשתמוקדיצפרותארציתולצורךכך"להקיםולתכנןמרכזי צפרות חדשים" ובכלל זאת לשדרג את מרכז הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים 2012 עד 2016 , והוקצולשםכך תקציבים בסך של37.2 מיליון ש"ח93 . האחריות על היישום ועל הביצוע של החלטת הממשלה הוטלה על משרד התיירות94 באמצעות החברה הממשלתית לתיירות בע"מ ( להלן - חמ"ת). ממסמכי משרד התיירות ועיריית אילת עולה כי בהמשך להחלטה זו קידם משרד התיירות פעולות לשדרוג הפארק כמו פיתוח שבילים, הקמת גשרים ומתקני תצפית,בנייתאגם ושתילת צמחייהבהשקעהכוללת של6 מיליוןש"חשנועדולמשוךמבקריםלפארק ולהגדיל את האטרקטיביות שלו95 ,. 93 (. החלטת הממשלה4512 "הקמת רשתמוקדיצפרותארצית",(1.4.12 94 לפי ההחלטה ליישום תוכנית החומש יוקם צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד התיירות בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה (תוכנית מורשת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה,), משרד החינוך, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות הניקוזוהרשויותהמקומיותשבתחומןנמצאיםמרכזיהצפרותהחדשיםוהמשודרגים.תפקידושלצוותההיגוייהיה לפעולליישום התוכניתולמעקב אחרביצוע ההחלטה. 95 נוסף על התקציבים שהשקיע משרד התיירות בפארק, הקרן לשטחים פתוחים בקק"ל וחברת מקורות השקיעו כ-2 מיליון ש"ח בפעולות פיתוח בפארקכמו שילוט. מבקר המדינה | דוח מיוחד 60 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 במאי2018,כשנתייםלאחרשפגתוקפהשלתוכניתהחומשלפיהחלטתהממשלה,חתמועירייתאילת, קק"לוהחברהלהגנתהטבעעלהסכםלהפעלתמרכזבין-לאומילצפרותבאילתשישמשאתרתיירותי, מדעי ולימודי96 (להלן - הסכם השותפות להפעלת הפארק). לאחריו בוצעו בפארק באמצעות חמ"ת פעולות בנייה ופיתוח, כגון מסתורי תצפית, גשרים, הצללות, הנגשה לבעלי מוגבלות ואגם מלאכותי. כמוכןהוקצהתקציבלקידוםתב"עשתאפשרהסדרהופיתוחעתידישלתשתיותהפארק.לפיההסכם, ניהול האתר יבוצע במשותף: עיריית אילת תהיה אחראית על הניהול השו טף, והחברה להגנת הטבע תהיה אחראיתעל הניהול המקצועי- מדעי בפארק (להלן - הנהלת הפארק.) בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי התשתיות שהוקמו בו בשנים הראשונות של פעילותו לאחר שהוגדרכפארקצפרותבשנת1993 (עלבסיסהתוכניתהסטטוטוריתהקיימתמשנת1986 )בוצעוללא תכנוןמסודר,חלקןבבנייהעצמיתעלידיעובדיהפארק,ולאהוסדרוכראויתשתיותמרכזיותבפארק, כמפורטלהלן: א. תשתית תחבורתית - דרך הגישה לפארק: בביקורת נמצא כי הדרך המובילה לפארק מכביש 90 אינה סלולה והיא רצופת בורות, ולא הוסדרה בו חניית נכים - דבר שמקשה על מבקריםלהגיעאליו.ביולי2024 מסרההנהלתהפארקלמשרד מבקר המדינהכיבשניםהאחרונות היא פנתה כמה פעמים למועצה המקומית חבל אילות כדי להסדיר את דרך הגישה לפארק, שניזוקהמאודבשניםהאחרונותבשלעבודותתשתיתשבוצעובאזורובשלתנאימזגהאוויר,אולם הנושא לא טופל. ב. תשתית תחבורתית - התחבורה הציבורית אל הפארק: משרדהתחבורה הוא הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין- עירוניות, בהתאם לפניות הרשויות המקומיות97 . בביקורת נמצא כי עיריית אילת פעלה בעניין זה כבר משנת 2019 וביקשה לחבר את הפארקלרשתהתחבורההציבורית שלאחתהחברותהפועלותבאזור,זאתבאמצעותהארכתאחד הקווים הקיימים או באמצעות פתיחת קו חדש בתדירות קבועה; אולם הפארק טרם חובר לרשת התחבורה הציבורית. יוער כי גם בתלונות שהתקבלו ממבקרים באתר בשנת 2023 הועלתה בעיית היעדר תחבורה ציבורית אל הפארק; וכי מבקרים המבקשים להגיע לפארק שלא ברכב פרטי, נדרשיםלעשותזאתבמונית (שעלותהגבוהה)אובהליכהרגליתשלכ- 25 דקות מתחנתהאוטובוס הנמצאת על כביש 90,וזאת תוך סיכון עצמי רב שכןההליכה מתבצעת בשולי כביש מהיר זה. 5. תשתיות פיזיות בבדיקתמבקרהמדינהעלהכילפארקחסרותתשתיותפיזיותחיוניותשישמשואתקהלהמבקריםבו, ובהןבעיקרמרכזמבקריםממוזגשישמששערכניסהאלהאתרויוכללהציעלמבקריםמידעעלאודות הפארקוייחודוהאקולוגי, תשתיות אינטרנט,חשמל וביוב. לעמדת גורמיהמקצוע בפארק,היעדרו של 96 בפארקמתנהלותפעילויותשונותהקשורותבניטורומחקרשל נדידתציפורים,חינוךותיירותבנושאטבעוסביבהוכן ניתנים על ידו שירותים לחקלאים ולעיריית אילתבכל הקשורלקונפליקטבין הציפוריםלאדם. 97 משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אישורתחנות אוטובוסחדשות, נוהל 01.15.01.00 ( 8.1.20 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 61 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מרכזמבקרים פוגעבאטרקטיביות שלהפארק ומקשה להעביר מידע רלוונטילמבקרים בו;וניתן היה להסדיר את התשתיות הללו בהתאם לתוכנית הסטטוטורית הקיימת, למשל לחבר את השירותים לרשתהביוב,להניח תשתיות תקשורת ולשפר את רשת החשמל. קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי מכיוון שהתוכנית הסטטוטורית המעודכנת שחלה על שטחי הפארק מצויה עדיין בהליכי אישור במוסדות התכנון (ראו להלן בעניין זה), היא לא קידמה מצידה פעולות בענייןהסדרת כביש הגישהלפארקובניית מרכז מבקרים. משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בפיתוח פארק הצפרות, וכי הוא המליץ לעיריית אילת להגיש את הפרויקט לאישור בוועדת הצת"פ לשנת 2024 ; וכי הפרויקט תוקצב בהתאם. במאי 2025 מסרה עירי יתאילתלמשרדמבקרהמדינה(להלן- תשובתעירייתאילת) כיבשנההחולפת משרד התיירות הקצה תקציבים נוספים בסך של 8 מיליון ש"ח, באמצעות חמ"ת, והקרן לשטחים פתוחים של רמ"י הקצתה 2.55 מיליון ש"ח נוספים עבור פעולות לשדרוג תשתיות, תוספת שבילים ומסתורי תצפיתושיקום מערכתההשקיה. הממשלה בהחלטתה משנת 2012 (החלטה 4512 ) קבעה כי יש לשדרג את פארק הצפרות באילת כדי להביא לגידול במספר המבקרים בו. נמצא כי נכון ליוני 2025 טרם הוסדרה דרך הגישה אל הפארק, והפארק עדיין אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית; על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג תשתיות, עדיין תשתיות האינטרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק מבקש להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את צורכי המקום, ואין בפארק מרכז מבקרים ממוזג; ומתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית, דבר הדורש הוצאותתקציביות. על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות בהפעלת הפארק - קק"ל והחברה להגנת הטבע, לפעול מול משרד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר תחנותאוטובוסחדשותבדרכיםבין- עירוניות,להסדרתדרךהגישהאלהפארקומתחםהחניה,ובכלל זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק - חשמל, אינטרנט וביוב. התכנון הסטטוטורי לפיתוח הפארק 6. בשנים האחרונות קידמה הנהלת הפארק תהליך לפיתוח ולשדרוג של הפארק ומתקניו. במסגרת זו מתקיים זה כשש שנים תהליך לשינוי התוכנית הסטטוטורית הקיימת שכן חלקה הגדול של תוכנית זו משנת 1986 אינו רלוונטי עוד לפארק בשל שינויים פיזיים שבוצעו בו מאז, כך שחלק מהשטחים אינם מתאימים עוד לייעודם המקורי. במהלך הביקורת עלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטוריתהקיימת,שנועדלאפשראתפיתוחוהעתידישלהפארקושדרוגו,נוהלארבעשניםבוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת, ובשנתיים האחרונות הועבר הטיפול לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מבקר המדינה | דוח מיוחד 62 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מחוז דרום, שכן שטח הפארק מצוי בשטחן המוניציפלי של שתי רשויות - עיריית אילת והמועצה האזוריתחבל אילות. הועלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטורית המסדירה תכנונית את שטח פארק הצפרות התקיים במשך ארבע שנים בערכאה הדיונית שאינה מוסמכת לעניין זה לנוכח מיקומו של פארקהצפרות.בשנת2022 הועברהטיפוללערכאההמוסמכת- הוועדההמחוזיתלתכנוןובנייהמחוז דרום. לאור האמור חל עיכוב ניכר בהתאמת הייעוד של שטחים בפארק הצפרות באופן שיהלמו את הפיתוח ואת השינויים הפיזיים שבוצעו בו מאז קביעת ייעודו המקורי בשנת 1986 . התמשכות התהליך זמןכה רב פוגעת בפעולותהנדרשותלפיתוח ולשדרוגשל תשתיות הפארק, ואינהמאפשרת לקדםלגביותוכניותארוכותטווח.הועלהכיעדלפברואר2025 טרםהסתייםטיפולהוועדההמחוזית בנושא. קק"ל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 (להלן - תשובת קק"ל) כי לא ניתן לקדם פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים עד השלמת ההסדרה הסטטוטורית שלהאתר,ו בניית ת וכנית ארוכת טווחלפיתוח מותאם, ולפיכך קק"לפועלתעם הגורמיםהרלוונטיים לקידום התב"ע להסדרת כבישהגישה. עיריית אילת מסרה בתשובתה כי ה עיכוב בקידום התו כנית הסטטוטורית של הפארק נבע מהערכה מוטעית שלפיה הסמכות לאישור הת ו כנית נמצאת בוועדה המקומית; מאז התוכנית הופקדה בוועדה המחוזית ומולאו התנאים, והנושא מצוי כעת בשלב אישור יציאה לשלב ההתנגדויות. עוד ציינה העירייה כי היא מקדמת תוכנית רב- שנתית לפיתוח הפארק שעתידה לאפשר קליטה של כחצי מיליון מבקרים בשנה. משרד התיירות מסר בתשובתו כי התהליך הסטטוטורי מתנהל ב מוסדות התכנו ניים , והוא מצוי בשלביםה סופיים של אישור הת וכנית. התשתיותהקיימותבפארקהצפרות-תשתי ו תתחבורתי ות,תשתיותביובותשתיותתקשורתוחשמל - מצויות בחֶסר, ופעולות הפיתוח והשדרוג של התשתיות הקיימות לא קודמו באופן מיטבי במהלך השנים. נוסף על כך, בשל התמשכות תהליך העדכון של התוכנית הסטטוטורית הקיימת (משנת 1986 ), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק - עיריית אילת, קק"ל והחברה להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תיירות מרכזי. על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות, לפעולבהקדםלהשלמת עדכון התוכנית הסטטוטוריתשל הפארק,לקדם פעולותלשדרוג הפארק על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת, ולקדם את הנגישות התחבורתית אל הפארק, כך שפארק הצפרות יוכללממשאת הפוטנציאל התיירותי הטמון בו. מימון הפעילות השוטפת של הפארק והתקציב לשדרוגו 1. מבקר המדינה | דוח מיוחד 63 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 התקציבים לשדרוג הפארק: בהסכם השותפות להפעלת הפארק, שנחתם בשנת 2018 , צוין כי ניהול הפארק יתבצע על ידי תאגיד התיירות של אילת98 , ונציג מטעם החברה להגנת הטבע יהיה המנהל המקצועיוהתפעולישלהפארק.בהסכםנקבעכיתוקםועדתהיגוימשותפתאשר תהיההסמכותהעליונה בהפעלת הפארק, שתכלול נציג אחד של כל אחד מהצדדים להסכם, ויו"ר הוועדה יהיה ראש עיריית אילת אונציג מטעמו;עוד נקבע בהסכם כי הפארק יהיהפתוח24 שעותללא תשלום (למעטהדרכות.) נוסף על כך, כל צד בהסכם התחייב להעביר דמי השתתפות שנתיים בסכום שנקבע לצורך הפעלת הפארק ולצורך תחזוקה שוטפת שלו,ונקבע כי סכוםזה יעודכן מדיפעם בהתאםלהחלטת ועדתההיגוי. המימוןלפעילותהפארקמתקבלמהשותפיםלהסכם,מגורמיםנוספיםומהכנסותעצמיות,ומנוהלכאמור עלידי תאגידהתיירותהעירוני בעיריית אילת, כמפורט בלוח שלהלן: לוח4 : מקורות המימוןהשנתיים לפעילות הפארקמאז שנת 2018 מקור המימון סךהמימון בשנה(ש"ח) הכנסות עצמיות של הפארק 500,000 עירייתאילת* 280,000 המועצה האזורית חבלאילות** 75,000 החברה להגנת הטבע 200,000 קק"ל*** 200,000 רשות הטבע והגנים 30,000 סה"כ 1,285,000 עלפי נתוני הנהלתפארק הצפרות. * עיריית אילת משלמת את השתתפותה השנתית בפארק בסך 150,000 ש"ח ועוד 130,000 ש"ח עבור עבודות שצוות הפארק מבצעעבורה. ** בשנת2023 המועצה האזורית חבלאילות לא העבירה את חלקה במימון הפארק. ***בחודש מאי2022 הגדילה קק"לאת חלקהמ- 150,000 ל- 200,000 ש"ח. לפי הנהלת הפארק, תקציבים אלה מאפשרים לפארק לקיים פעילות שוטפת ולבצע תחזוקה ועבודות מקומיותשונות,אולםהםאינםמאפשריםביצועשלפעולותפיתוחושדרוגמשמעותיות,הנדרשותכאמור כדילהציעלמבקרים בו, אתר תיירות ברמה גבוהה ולממש אתהפוטנציאלהתיירותי הטמוןבו. מתחילת שנת 2022 העלתה הנהלת הפארק בפני השותפות להפעלת פארק הצפרות את הצורך לאישור תקציבנוסףלפיתוחולשדרוג שלהפארק, באופןהזה: פברואר סיכוםסיורבפארקהצפרות- התייחסותהנהלתקק"ל 2022 1. מעורבותקק"ל: קק"למעבירהלפארקהצפרותסךשל200,000 ש"חבשנה99 ; נושאהצפרותהואנושארחבבקק"ל,וישלייצרתוכניתכוללתלאתריהצפרות בארץ ולבצעהבשלביםתוך המשךשיתוף הפעולהביןקק"ללעירייה. 98 ניהולפארק הצפרות הועבר לניהולתאגיד התיירות שלעירייתאילתכברבשנת2012 . 99 קק"ל החלה להעבירסכום זה החלבמאי2022 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 64 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 2. פיתוח ושדרוג תשתיות הפארק: כביש הגישה לפארק משובש ודורש תיקון; מתחם הכניסה טעון שיפור; מתוכננת הקמת מרכז מבקרים "צנוע" במתחם הכניסה; ויש פעולה לשינוי הסטטוס התכנוני של הפארק שיאפשר לקק"ל גמישותרבה יותרבהשקעות בפיתוח הפארק. יולי2022 סיכום ישיבה שלעירייתאילתעםקק"ל 1. נציגהעירייהצייןכי נדרשסכום של כ- 20 מיליוןש"חלביצועשדרוג הפארק אךאין עדייןתוכנית סטטוטוריתמעודכנתמאושרת. 2. נציגקק"ל צייןכי הפארקבעלחשיבות עליונהמבחינתקק"ל;וכיקק"ל מכינהתוכניתשדרוג גדולהבעניין הפארק.יש להסדיראת התוכנית הסטטוטוריתבהקדםולגבש הסכםשותפות חדש להפעלתהפארק. אוגוסט סיכום ישיבה שלהנהלתפארקהצפרותעםקק"ל 2023 1. יוקם צוות תכנון חדש לפארק שיבחן את התוכניות הקיימות לשדרוגו ויגבש תכנוןמעודכןוכוללבעניין. 2. האומדן הראשוני לעלות פעולות השדרוג הוא כ- 20 מיליון ש"ח שיכללו בין היתר הסדרתתשתיות - דרך הגישהוהחניה, הקמתמבואתמבקרים ועוד. 3. קק"ל תמתין לקבלת החלטת צוות התכנון והפיתוח במשרד התיירות (צת"פ) בעניין בקשת עיריית אילת לתקצוב הפעולות לשדרוג הפארק (ראו להלן;) אולםהחלטתצת"פאינהתנאילפעולותאלה,והיאתבחןאתסוגייתהתקצוב של פעולותשדרוג הפארקעדלהחלטתהצת"פבעניינו. קק"לכתבהלמשרדמבקרהמדינהבאוגוסט2024 כילשםשדרוגהפארקהיאהחליטהלהקצות10 מיליון ש"ח, זאת בתנאי ששטח הפארק יעבור לניהולה המלא ובתנאי שהעירייה תעמיד מצידה תקציב מקביל מאצ'ינג)( בסכום זהה לשדרוג הפארק. עוד מסרה קק"ל כי היא ועיריית אילת מקדמות שינוי ייעוד של הקרקעשלפארקהצפרותלשטחייערכדישיהיובניהולההמלא,וכינדרשלקדםהסכםעתידילגביניהולו. הנהלתהפארקמסרהלמשרדמבקרהמדינהבאוגוסט2024 כיהעברתניהולהפארקבמלואולקק"לעלולה לפגוע בצביון הפארק שמשמש כיום אתר לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי העולמי, מקום לחינוך סביבתיולמחקרואתרתיירותופנאילמבקריםוצפריםמקצועיים.הנהלתהפארקציינהכי"סודההצלחה של פארק הצפרות הוא... פיתוחו כמשאב קהילתי, חינוכי ותיירותי... השותפות משקפת את האיזונים והבלמים בין שימור הטבע וקבלת הקהל באופן מיטבי"; כמו כן היא ציינה כי יש חשש שניהול הפארק באופן ריכוזי רק עלידי קק"ל"יקשהעל הגמישותהרבההנדרשת בהפעלת הפארק לאור מאפייניו." עוד כתבה הנהלת הפארק כי בשל סיבות אלה שהוצגו על ידה לפני עיריית אילת, החליטה העירייה ביוני 2023 לדחות את דרישת קק"ל לניהול בלעדי של הפארק על ידה ולשמר את המבנה הקיים של השותפות בפארקואת ניהולועלידי תאגידהתיירות של העיר. נמצאכידרישתקק"ללניהולהפארקבאופןבלעדיעומדתבבסיסהמחלוקתביןקק"ללביןעירייתאילת והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה 10 מיליון ש"ח לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניותארוכות טווח עבורו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 65 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 קק"ל מסרה בתשובתה כי נשקלת האפשרות לניהול משותף של הפארק ב אופן ישביא לידי ביטוי את השקע תויה ואת ניסיונה בהפעלת פארקים דומים ; וכי בכל מקרה, השקעות נוספות שלה בפארק יתבצעו בהתאםלמדיניותזו, והיא תעביראתסכוםהשתתפותה,בהתאםלהסכמות ע תידיותב נוגע לניהולהפארק. על עיריית אילת וקק"ל, בשיתוף השותפות הנוספותובהן המועצה האזורית חבל אילות והחברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, להסדיר את המחלוקת בעניין אופן ניהול הפארק כדי שניתן יהיה להבטיח אתביצועהשדרוגהנדרששלהפארקולמצותאתהפוטנציאלהתיירותיוהכלכליהטמוןבו.אםהמחלוקת בנושא לא תיושב, מומלץ ש עיריית אילת תפנה לצורך כך למשרד התיירות ש הוטל על יו לקדם הקמת מרכזי צפרות בישראל לפי החלטתהממשלה משנת 2012 . ✰ קיימת חשיבות רבה לגיוון המוצר התיירותי באילת ולהרחבתן של האטרקציות התיירותיות בעיר, שיביאולהגדלתתיירותהפניםוהתיירותהנכנסת.לפארקהצפרותבאילתישפוטנציאלתיירותיוכלכלי משמעותי, שהחל להתממש כבר בשנת 1993, לפני יותר מ- 30 שנה, והוא לא מוצה במלואו בשל מצב התשתיותבווהמחלוקותהנוגעותלניהולו.קידוםיעילשלפרויקטיםמשמעותייםאלההיהיכוללשדרג אותוולמצבאותוכאתרתיירותאטרקטיביואיכותיהמציעמתקניםושירותברמהגבוהה,המושךלאילת קהל תיירותי נוסף. מומלץ כי כל הגורמים הקשורים בנושא - עיריית אילת והנהלת הפארק, המועצה האזורית חבל אילות, משרד התיירות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י, יגדירו יחד ובהקדם את הדרכים ואת הפעולות הנדרשות לשיתוף פעולה משולב מצידם לצורך קידום ביצוע הפרויקטים לשדרוג הפארק תוך מיצוי ואיגום כלל המקורות התקציביים האפשריים לכך. ךכ הוא יוכל להציע למבקרים חוויית ביקור ראויה ולמצות את הפוטנציאלהתיירותי והכלכלי הקיים בו עבור העיראילת ועבור יישובי הסביבה. מנגנון לבדיקת היעילותהכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים 7. בשנים 2019 עד 2022 השקיע משרד התיירות יותר מ- 200 מיליון ש"ח בתשתיות תיירותיות ציבוריות באילת. על פי נוהל צת"פ, מטרות ההשקעה בפיתוח תשתיות ציבוריות הן בין היתר הגדלה של מספר המבקרים באזור המפותח והגדלת הפעילות העסקית והכלכלית בו והעצמת איכות החוויה התיירותית בעת הביקור בו100 . משרדהתיירות בודק אתיעילותושלפרויקטתיירותיוהשגתמטרותההשקעהבובאמצעותכמהמדדים, כגון הגידול במספר המבקרים, בדיקת יכולת התחזוקה של הפרויקט, עמידת הפרויקט במדיניות המשרד והממשלה, הימצאות פתרונות אכסון מלונאי ועוד. מינהל תכנון, פיתו ח ותשתיות במשרד התיירות העלה 100 משרד התיירות, חוזר מנכ"ל 2/2023 ,פיתוחתשתיות תיירות ציבוריות(20.4.23 .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 66 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לפני הנהלת המשרד בקשה להעמיק את בדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים אלה כדי שאפשר יהיה באמצעותהלקבלמידענוסףשנוגעלעסקיםולמועסקים שניתןלזקוףלזכותפרויקטנתון,לשינויבהכנסות הרשותהמקומיתמארנונה בעקבות הפיתוח, להיקף ההשבחה שלנכסים בסביבת הפרויקטועוד. הועלה שמשרדהתיירות אישראת בקשת מינהל תכנון, פיתוחותשתיות וכלל בתוכניתהעבודההמשרדית שלולשנת 2024 סעיף תקציבילביצוע מחקרבהיקף של כ- 600,000 ש"ח שישמש כלי עבור משרד התיירות להערכת פרויקטים שבוצעו ולבדיקת התרומה הכלכלית של השקעות המשרד בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריותבישראל.לצורךכךמשרדהתיירותפרסםבמהלךהביקורתמכרזלשירותיייעוץלתכנוןמדיניות ובחר בזוכה ,ובאוגוסט 2024 החל המשרד בקידוםהפעולותהדרושותלביצוע המחקר. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות במשרד התיירות לקדם לראשונהמודלרחבומעמיקלבדיקתהיעילותהכלכליתשלפרויקטיםתיירותייםציבוריים,דברשיסייע לקידום תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה ויהיהכלילבחינתיעילותםלאחרהקמתם,לרבותבעיראילת. עלהמשרדלפעוללשילובהמודלוממצאיו בתהליכיהעבודהשלובבחינתפרויקטיםתיירותיים,דברשיתרוםבטווחהקצרוהארוךלהגדלתהתועלת מהשקעותיובתשתיות תיירותיות ציבוריות. ✰ בדוח קידום התיירות באילת (משנת 2021 ) הומלץ כי משרד התיירות ימשיך לפעול לעדכון ולשיפור של המוצר התיירותי שהעיר תוכל להציע למבקרים בה, וימשיך להפיק לקחים מהניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לקידום יוזמות ופרויקטים ממשלתיים בעיר אילת. בין היתר הומלץ בדוח לגבש מסגרות פרויקטאשריכללולוחותזמניםואבנידרךלמימושם;לשכללאתמנגנוןהדיווחשלגורמיהביצועלוועדת ההיגוי בדבר מצב התקדמות הפרויקטים, העיכובים, החוסרים, ה חסמים לביצוע ו המחלוקות; ולבצע פיקוח ובקרה שוטפים על אופן ביצוע הפרויקטים כדי לעקוב אחר מידת ביצועה של התוכנית הרב- שנתית בהיבט הכמותי והאיכותי. ניכר מהביקורת הנוכחית כי המלצות דוח קידום התיירות באילת יושמו במידה חלקית כך שמרכיבים משמעותיים של פרויקטים באילת בתחומי התיירות שנבדקו לא מומשואושחלבהםעיכובניכרבאופןה זה:תקציבשיועדלשיווקשלאירועיםרבי- משתתפיםלאהועבר על ידי משרד התיירות; התוכנית הרב-שנתית של פיתוח רצועת החוף מצויה בעיכוב ניכר של כשלוש שניםלעומתהת וכניתהמקורית,הקמתמרכזכנסיםלעיראילתלאקודמה,ומיצויהפוטנציאלהתיירותי הקיים בפארק הצפרותאינו ממומשכראוי- באופןשמקשהאתהשגת מטרותהחלטת הממשלהלעניין ביסוסמעמדהשלאילת כעירתיירות בין- לאומית מובילה. על הגורמים הממשלתיים והציבוריים בראשם משרד התיירות, עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות,החברהלהגנתהטבע,רשותהטבעוהגנים,קק"לורמ"י, לשתףפעולהבזירוזהטיפולבפרויקטים האמורים ולפעול, כל אחד בתחומו, לקידו םמ. השלמת הפרויקטים תתרו ם משמעותית לפיתוח העיר, התיירות בה וכלכלתה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 67 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 2.2 . פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי- תעסוקתי אחת המטרות שהציבה הממשלה בהחלטה 4662 היא "הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל אילות" מלבד תעשיית התיירות שכאמור כ- 90% מהעסקים בעיר תלויים בה. במסגרת פרק התעסוקה והפיתוח הכלכלי בהחלטת ממשלה זו הוטל על משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה) לעודד פיתוח של מקורות תעסוקה נוספים בעיר שיביאו לגיוון תעסוקתי ו"[ל]יצירת משרות איכותיות באזור" בתחומי ההנדסה, מדעי הטבע, ההיי-טק והשירותים בתחום ההיי- טק (להלן - תחומים טכנולוגיים), לצד הקידום והחיזוק שלהמגזר העסקי בעיר. לנוכחהקושילמשוךיזמיםלאילתביןהיתרעקבריחוקההגיאוגרפי,למרותקיומםשלתמריציםייעודיים במשרד הכלכלה כמו מענקי השקעה והטבות נוספות, גיבש משרד הכלכלה בשנת 2019 תוכנית כלכלית לעיר שייעודה להביא לפיתוח כלכלי-חברתי בר קיימה ולקדם גיוון תעסוקתי (להלן - התוכנית הכלכלית.) היעד המרכזי בתוכנית הכלכלית היה יצירת 500 משרות שאינן בתחום התיירות באילת כך שהתלות של העיר בתחום התיירות כמנוע כמעט בלעדי תצטמצם. החלטת הממשלה והתוכנית הכלכלית כוללות כמה פעולות שמשתלבות יחד למשיכת תעשייה ומפעלים לאילת,ביןהיתרבתחומיםהטכנולוגיים,ובהן:סיועבהבאתחברותובהקמתמבנהלהשכרהעבורחברות היי-טק ומתן שירותים מרחוק לחברות היי-טק101 ; פיתוח שירותי לוגיסטיקה ואחסון; קידום עסקים קטנים ובינוניים לא רק בעסקים תומכי תיירות אלא בתחומים נוספים; משיכת השקעות זרות בדגש על תחומי הביולוגיה, הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; ועידוד ייצוא של חברות מאילת לשווקים בחו"ל102 . להלן פירוטהמסלולים הייעודיים שנכללו במסגרת החלטתהממשלה4662 : 1. תוכנית שכר גבוה (מסלול 81.4 ) 103 : תוכנית זו של משרד הכלכלה נועדה לסייע בקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל ולעודד השקעות במשק, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית וירושלים ועל עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה. הסיוע יתבצע באמצעות הענקת תמריץ104 לתאגידיםעסקייםהמקימיםאתהמיזםשלהםבאילתאומעתיקים אותו לתחומה ומעסיקים בו לפחות חמישה עובדים חדשים, במונחי משרה מלאה, בתמהיל שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק, בתחומי התעשייה וההיי- טק. בהחלטה 4662 נקבע כי משרד הכלכלה יתקן את חוזר המנכ"ל בעניין התוכנית כך שיינתן 'תיעדוף דיוני' וקדימות לתאגידים מאילת ומחבל אילות העוסקים בפיתוח ובייצור בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע שיגישו בקשות בעניין; וכי לצורך יישום 101 כגון בדיקתתוכנה(QA חוות שרתים,מכירות, שירותי לקוחותוהנהלת חשבונות.), 102 מרכיבי התוכנית הכלכלית התבססו בין היתר על הממצאים וההמלצות של עבודה אסטרטגית לעיר אילת שנעשתה על ידי חברת ייעוץ בשנת 2016 , על ניתוח של העיר אילת שנעשה על ידי אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה ועל בסיס עבודה אסטרטגית לעיר אילת שבוצעה על ידייועץ והוגשה לעיריית אילת בשנת2020 . 103 משרד הכלכלה, הוראת מנכ"ל מס' 4.18 - תו כנית לקליטת עובדים נוספים בעלות העסקה גבוהה באזורי עדיפות לאומית וירושלים (תאריך הפרסום 23.03.2009,עודכןב- 10.10.2024 .) 104 על פי חוזר מס' 4.18 של מנכ"ל משרד הכלכלה, סכום הסיוע לתאגיד באשכול פריפריאלי 1 הוא 30% מעלות השכר הממוצעת של העובדים החדשים עד תקרת עלות שכר של 30,000 ש"ח, לתקופה של 24 חודשים - (סעיף 5.4 - 5.6 לנוהל.) מבקר המדינה | דוח מיוחד 68 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 התוכניתיקצהמשרדהכלכלה10 מיליוןש"חבפריסהשווהעלפניהשנים2021 עד2024 ,מתוכםמשרד האוצר יקצה 7 מיליון ש"ח, ומשרד הכלכלה יקצה 3 מיליון ש"ח. התקציב שנקבע בהחלטה חושב לפי ההנחה שלפיה חברה אחת תאושר באילת בכל אחת מהשנים שאליה מתייחסת כאמור החלטת הממשלה. בבדיקה של משרדמבקר המדינה נמצא כי תוכנית שכר גבוהלאיצרה ביקוש בקרב משקיעים וחברות פוטנציאלי ם להגיע לאילת. בפגישות שקיימו משרד הכלכלה ועיריית אילת עם חברות במשק עלו כמה סיבותלכך,ואלוכמהמהן: אילת ממוקמתבאזורמרוחקממרכזהארץ,דברשמייקרמשמעותיתאת עלויות השינוע והלוגיסטיקה עבור החברות; אין באילת אקוסיסטם כלכלי מפותח שכולל חברות נוספות בתחומים שאינם תיירות; היצע העובדים בעלי המומחיות הנדרשת למפעל או לחברה נמוך במיוחד; וקיים קושי למצוא מבנים וקרקעות מותאמים עבור חברות אלו. עוד צוין בפגישות כי הסיוע המוצע במסגרת התוכנית אינו מכסה על הפערים והעלויות הנוספות הנובעים ממיקומה ומתנאיה של אילת, ועל כן אין כדאיות כלכלית להשקיע דווקא בה על אףהסיוע. בתקופת מגפת הקורונה היה ניסיון של משרד הכלכלה ועיריית אילת להביא לשינוי בתנאי התוכנית הקיימת כדי למשוך אל העיר חברות מהמרכז. בין היתר משרד הכלכלה הציע את השינויים בקריטריוניםהאלה:אפשרותעבודהעלבסיסמודלשלהעסקהמרחוקגםלחברותבעלותמחזורנמוך ביחסלתנאיהסףבנוהל,עדכוןרשימתהענפיםוביטולדרישתמספרהעובדיםהמינימליבמטרהלשלב עובדים מאילת במשרות איכותיות. ניסיון זה הוסבר על ידי המשרד ככזה שאין בו כדי להשית עלויות כספיות משמעותיות על חברות פוטנציאליות בהעסקת עובדים באילת ובכך הוא צפוי להגדיל את הביקוש. עם זאתפעולה זו לא הבשילה שכן משרד האוצרלא אישר את השינויהמוצע. משרדהכלכלהמסר למשרדמבקרהמדינהביוני2025 (להלן- תשובתמשרדהכלכלה)כיפעולתובנושא נעשתה במסגרת הוראת מנכ"ל 4.18 , וכי הוא נקט פעולות להנגשת המסלול ולקידומו לרבות פגישות עבודהעםנציגיהעירייה,קיוםוובינריםוכנסיםופרסום מידעלציבור.לדבריו,גורמיהמקצועבמשרד ניסו לקדם מסלולים מותאמים לאזור אילת, ונעשו התאמות בהוראת המנכ"ל האמורה כדי להגדיל את האפקטיביות שלה כמו החלת ההוראה רק על חברות בהקמה והקטנת מינימום היקף העובדים שח ברה מתחייבת להעסיק מ- 15 ל-5 . עוד מסר המשרד כי הוא קידם הצעות נוספות לביצוע התאמות במסלול הקיים, אך אלו נדחו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר; וכי בפועל בשנת 2024 אושרה במסגרת המסלול בקשה אחת בלבד, ואושר לה מענק בסך של כ- 706,000 ש"ח להעסקת 7 עובדים חדשים.וכינכון ליוני 2025 מענקזה טרם שולם. נמצא כי בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה 4662 וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה (מסלול 4.18 ) שתוקצבה בסך 10 מיליון ש"ח לשם הגדלה וגיוון של התעסוקה באילת - יעד זה לא הושג:בשנים 2021 עד 2024 רקל חברהאחת אושרמענקבשנת2024 (שטרם שולם)בסךכ- 706,000 ש"ח להעסקת עובדים מאילת בתוכנית בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע בהחלטת הממשלה,כךשהתקציב בסך10 מיליון ש"ח שהוקצב לכךבמסגרת התוכניתלא נוצל.ניסיוןלשינוי בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריית אילת בשנת 2021 לאחר שזיהו כי יעדי התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר. זאת ועוד, עולה כי גם לאחר מבקר המדינה | דוח מיוחד 69 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ש משרד האוצר דחה את השינוי המוצע במתווה - לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה פתרונות חלופיים כדילהבטיחאת מימושהיעד כפי שנקבע בהחלטתהממשלה, וגם התאמות נוספותשביצע משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגתהיעדים בעניין. על משרדיהאוצרוהכלכל הלבחון במסגרת יישום החלטות ה ממשלהלפיתוחהעיראילת אתמימוש התוכניות הנוגעות לתמרוץ חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיז מים עסקיים, במיוחד בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע ב מסלול שכר גבוה, ולבדוק את מידת יישום התוכני ות באופןעיתי, ואל מול הפעריםשיימצאולבצע התאמות. 2. תוכנית מסלול כסף חכם: תוכניתשלמשרדהכלכלהלשםיצירת"משרותאיכותיותבאזור" שבה ניתן סיוע לעסקים באזור אילת המשווקים שירותים או מוצרים לחו"ל או המעוניינים להתחיל לשווק שירותים או מוצרים לחו"ל, במטרה לסייע בהגדלת היקף המכירות של אותם עסקים בשוקי היעד ולשפר את הגיוון התעסוקתי בעיר. בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקצה 2.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה לשנים 2020 עד 2023 לטובת בקשות שיגישו עסקים הממוקמים באילת ובחבל אילות במסגרת התוכנית. בנוהל התוכנית נקבעה עדיפות לטיפול בבקשות כאלה שיוגשו עד למועד שייקבע, וזאת עדלגמרהתקציב שהוקצהלכך בהחלטה4662 . לפי אמות המידה שנקבעו בנוהל התוכנית, מתן הסיוע במסגרתה נועד לקידום ו לגיוון של ייצוא ה עסקיםו ה חברותה בשליםלכך,כלומרשישלהן:מוצראושירותעםמכירות; הוכחתהיתכנותייצוא לחו"ל; התאמת מוצר בהיבטים של תחרותיות; ויכולות ייצור ושיווק. בפועל שלוש מתוך ארבע החברות מאילת שהגישו בקשה לתקצוב בתוכנית זו היו חברות קטנות שמצויות בשלבים התחלתיים שלייצוא, שהתוכנית א ינה מתאימה להן105 . הועלה כי מתחילת תוכנית מסלול כסף חכם, בשנים 2020 עד 2023 , רק תשע חברות פנו למשרד הכלכלה בנושא, מהן ארבע חברות מאילת, ורק לאחת מארבע החברות מאילת - היחידה שעמדה בקריטריונים-אושרהסיועממשרדהכלכלהלפעולותשיווקבחו"ל.סךהסיועלחברותאלה הסתכם ב- 1.229 מיליוןש"ח. משנוכחמשרדהכלכלהכיקייםקושיבמימושת ו כניתמסלולכסףחכםלגביעסקיםוחברותמאילת, היהעליולבצעהערכתמצב מחודשתולקייםדיוןעלאודותמאפייניהתעשייההקיימיםבעיראילת, וככל שנדרש לבחון את רלוונטיות המסלול לעיר וחלופות נוספות כדי לתת מענה לנסיבות הקיימות, זאת כדי להבטיח התאמה בין המסלול שאושר לבין מאפייני התעשייה בעיר. בפועל משרד הכלכלה לא ביצע הערכה זו ב תקופת הת וכנית ולא בחן חלופות לפעולהבעניין. בביקורת עלה כי אחד החסמים להבאת חברות פוטנציאליות לאילת ולהעסקה של תושבי אילת במשרות איכותיות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 ובתוכנית הכלכלית של משרד הכלכלה, הוא מחסור בהון אנושי באילת בעל הכשרה טכנולוגית רלוונטית. 105 יוער כי לגבי חברות שנמצאות בשלבי טרום ייצוא וזקוקות להנחיה ו לליווי כדי להגיע לבשלות הגשה לתוכנית, יש גופיםאחריםבמשרד הכלכלה, כגון הסוכנות לעסקים קטניםומכון הייצוא שיוכלולהעניק להן הדרכהוסיוע. מבקר המדינה | דוח מיוחד 70 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 משרד הכלכלה, אשר מכיר בחסם האמור, מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2024 כי כדי לממש את החלטת הממשלה לעניין הגיוון התעסוקתי וכדי לעודד באילת פעילות של מגוון עסקים ומיזמים בתחומיההיי-טקותומכיההיי-טק,נדרשהיהלהקיםבאילתתשתיתשלהוןאנושי המוכשרבתחומים הטכנולוגיים הרלוונטיים, ולצורך כך "לקיים תכנית הכשרות לצעירים ולעובדים פוטנציאלים ולעודד לימוד מקצועות טכנולוגיים וביצוע קו רסים של הסבה להיי- טק... כדי לעודד יזמים לפתוח חברות דווקאבאילתובמטרהליצורלהםתשתיתפוטנציאליתשלהיצעעובדים."צורךזההועלהעלידימשרד הכלכלה בדיונים לפני קבלת החלטת הממשלה 4662 . 3. במסמכי משרד העבודה הודגשה החשיבות בבניית תשתית כוח אדם מקצועי, טכנולו גי ומעודכן, המותאם למשק ולתעשייה בישראל, ובכלל זה קידום הכשרות טכנולוגיות במיוחד בקרב העשירונים הנמוכים ובפריפריה; וזאת כדי "לשפר את המערכת כך שהיא תספק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות על תיכוניות איכותיות, כמנגנון מרכזי לשיפור הפריון והשכר של המועסקים ובמיוחד אלו בחציון התחתון"106 , . הועלה כי בשנים 2022 עד 2024 עיריית אילת העלתה את הצורך הזה, ומשרד העבודה (האגף להכשרות מקצועיות) קיים שיח בעניין זה עם העירייה, לאחר פניית העירייה אליו במאי 2024 . בהמשך לכך עיריית אילת גיבשה באופן עצמאי תוכנית לביצוע הכשרות מקצועיות ב אילת ב תחומי ם עתירי ידע טכנולוגיים ותומכי טכנולוגיה ל הון אנושי, הכוללת הצעה להקמת מרכז הכשרה, אך נכון לפברואר 2025 התוכניתלא קודמה עלידיהעירייה ולא הוקצו לה תקציבים. משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי האגף להכשרה מקצועית במשרד תומך בקידו ם הכשרות טכנולוגיות ותומכות טכנולוגי ה בכלל ובפרט באילת. בחודש מאי 2024 התקיימה פגישה של עיריית אילת עם משרד העבודה שבה הוצג לראשונה פרויקט של הקמת מרכז להכשרה מקצועית בעיר. האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הבהיר לעירייה שאין ביכולתו לסייע תקציביתבפרויקטכזה,אךהוא בהחלטמעונייןלקדםזאתו ל תמוךמקצועיתבכלהדרוש.כמוכןהוא הביע נכונות לייעץ לעירייה בקידום הנושא. משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי הת ו כנית להכשרות מקצועיות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע ותומכי טכנולוגיה להון האנושי יגשבשה עיריית אילת לא הוצגה לו. עוד כתב המשרד כי בהחלטת הממשלה 4662 לא הוקצו למשרד העבודה תקציבים ייעודיים לקידום הכשרות מקצועיות באילת, אך ל אורך השנים מינהל הכשרה מקצועית במשרד תמך וסייע בקידום הכשרות מקצועיות בעיר אילת ; וכי בשנים 2019 עד 2023 נפתחו 95 הכשרות מקצועיות שבהן למדו כ- 1,600 משתתפים במגוון תחומים, כגון תחבורה, רכב, הצלה, טבחות וקונדיטור יה וכן תחומי ניהול, שיווק ופיננס ים (הנהלת חשבונות, חשבי שכר ועוד). 4. יצוין כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, עיריית אילת פנת ה לעשרות חברות טכנולוגיותבישראל,ובהןגםחברותממשלתיות,וגםלגופיהכשרהבארץ בניסיוןלקדםשיתו פי פעולה להכשרה טכנולוגית לעובדים מאילת ושילובם בחברות אלה; אולם גם פעולות אלה לא הבשילו לכדי 106 פורסםבדוח ה וועדהלקידום תחוםהתעסוקה לקראת שנת2030 - דוח מסכם (אוגוסט2020 עמ'),41 ואילך. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 אפשרויות תעסוקה נוספות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיביאו לגיוון תעסוקתי וליצירת משרות איכותיות באילת. בדיקת היישום של שני מסלולים ייעודיים (שכר גבוה וכסף חכם) שגיבש משרד הכלכלה לצורך יישום החלטת הממשלה 4662 לפיתוח מקורות תעסוקה נוספים בעיר אילת העלתה תמונה דומה: החלטת הממשלה לקידום ולפיתוח כלכלי של אילת תקצבה תוכניות אלה ב- 12.5 מיליון ש"ח, אך הן לא הצליחו לממש את יעדי החלטת הממשלה, כך שבפועל השקעות אלה לא השיגו את מטרותיהן בנוגע לחברות קיימותבאילתולאהוקמו בתחומהאוה ו עתק ואל יהמיז מיםעסקיים, זאתביןהיתרבשלה יעדרשלהון אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשר ה בתחומים אלה שיגדילואתהאפשרויותלתעסוקהמגוונת.מציאותזושבהרובםהגדולשלהעסקיםבעיר(כ- 90% )נשען על תעשיית התיירות והעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע ייחודילעסקים בעירבחודשים ינואר- פברואר2024 בסךשל216 מיליון ש"ח. על משרד הכלכלה, אשר עליו הטילה הממשלה בהחלטתה (החלטה 4662 ) לפעול לקידום הגיוון התעסוקתיבאילת, לאפיין ולפעוללהסרתהחסמיםשהביאולידיכךשכמעט שלאהיהביקושלמסלולים הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר בראי ההון האנושי הקיים בעיר; זאת, במסגרת מסלולים ייעודיים קיימים או עתידיים שיסייעו לעיר אילת בהגדלת הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק הקיימים בה ,כךשהיא תוכללהתמודדטוביותרעםמ שבריםועםמצביחירוםעתידיים.ביןהיתר מומלץ לבחון דרכים להגדלת אפשרויות התעסוקה באילת והגיוון התעסוקתי בה, לרבות באמצעות חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 . משרד מבקר המדינה מציין את הפעולות שנקטו האג פים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית אילת בשנים האחרונות, במיוחד במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל, ב מאמץ רב ומתוך מחויבות לעיר, מולעשרותרבותשלגופיםויזמיםכלכליים,במטרהלהגדילאתהגיווןהתעסוקתיבעירו להביא משרות איכותיות בתחומים טכנולוגי י ם עתירי ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת. מוצע כי במסגרת קידום תוכניות כלכליות לחיזוק העיר אילת ועסקיה, משרד הכלכלה ייוועץ באגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית אילת לזיהוי, איפיון והסרת חסמים בתוכניות של המשרד לעיר אילת ובגיבוש תוכניות עתידיותלעיר. 2.3 . פעולות הממשלהלקידום ענףהחקלאות הימית באילת החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 כללה בין היתר הוראות שמטרתן ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקריומחקרי-יישומילאומיובין- לאומיבתחומיייצורמוצריםשמקורםבחומריגלםמהים, מהחקלאות הימית ו מהביוטכנולוגיה הימית (להלן - חקלאות ימית), לשם פיתוח מנועי צמיחה בתחומים נוספים, שיס ייעו להגדלה ולגיוון של מקורות התעסוקה בעיר. בשנת 2022 התקבלה גם החלטת הממשלה 1442 מבקר המדינה | דוח מיוחד 72 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בעניין פיתוח העיר אילת וחבל אילות והפיכת האזור למוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים 107 ומהמדברבשנים2022 עד 2026 . חקלאות ימית היא ענף חקלאי העוסק בגידול מבוקר של אורגניזמים ימיים כדגים ומאכלי ים אחרים, אצות וצמחים במי ים, והיא חלק מחקלאות מים המתבצעת במים מתוקים ומליחים. החקלאות הימית מתמקדת במי ים ובניצול משאב לא מוגבל זה, שיכול להתבצע גם במתקנים יבשתיים במרוחק מהים - במכלים בגידול סימביוטי של בעליחייםימיים ודגים. החלטות הממשלה האמורות לקידום החקלאות הימית באילת התבססו על התחזית שצפוי גידול בביקוש העולמי למזון טרי מן החי ובפרט לדגים שהם מרכיב חיוני בתזונה בריאה. ישראל עומדת בחזית הידע המדעי והמקצועי בנושא החקלאות הימית , וקיימ ים בה תעשייה, ידע מקצועי, הון אנושי ומכוני מחקר ופיתוח(מו"פ)שחלקםמרוכזיםבאזוראילת- שמתאיםלהמשךפיתוחהתחום.החלטותהממשלהכוללות שורה של פעולות לקידום אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באילת, ומשרד החקלאות גיבש תוכנית עבודהאופרטיביתארוכתטווח לקידוםהחקלאותהימיתבאזוראילתולמימושהחלטותהממשלהבעניין בשיתוף משרדי ממשלה נוספיםוגופים ציבוריים, כמפורט בתרשים23 שלהלן: 107 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה" (15.5.22 ). יוער כי קדמו להחלטה שתי החלטות ממשלה:בשנת2012 התקבלההחלטתהממשלה4848 ,בנושאפיתוחכלכליברקיימהשלתחוםהביולוגיהוהחקלאות הימית באילת על ידי הקמת ועדת היגוי שתבחןכלים לפי תוחכלכלי שלתחומיםאלה,והחלטת ממשלה4662 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים23 : הפעולותלקידום האקוסיסטם בתחום החקלאותהימית בישראללפי החלטת הממשלה 1442 המקור: משרד החקלאות,בעיבוד משרד מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה הוראות בהחלטת הממשלה 4662 (משנת 2019) ו- 1442 (משנת2022 ולהלן עיקריהממצאים:), מבקר המדינה | דוח מיוחד 74 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 1. פיתוח אתרים בתחום החקלאות הימית א. ה פעולות לקידום התהליכים התכנוניים (שינוי תב"ע): החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 קבעה כי על משרדי הכלכלה, החקלאות והאוצר לקדם את תחום החקלאות הימית באמצעות פארק יבשתי באזור עברונה לתעשיות מזון מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית; והחלטת הממשלה1442 הנחתהאתמשרדיהחקלאותהכלכלהוהאוצרואתמשרדהנגב,הגלילוהחוסן הלאומי (להלן- משרדהנגבוהגליל)להקיםפארקיחקלאותנוספיםבאזוריםנוספים- אתרהמשתלות ואתרעמרם,כךשלפיהחלטהזואילתוחבלאילותיה פכומוקדלאומיובין- לאומילייצורמזוןמןהים והמדבר בשנים2022 עד 2026 . קידום התהליכים מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון מבוצעת התאמת התב"ע הקיימת בכל אתר בהתאםלפעילותהחקלאותהימיתהמתוכננתבו;ובשלבהשני מפותחתהתשתיתהנחוצ ה לפעילות זו. להלן במפות פירוטהאתרים המתוכננים לקום באזור אילת: מבקר המדינה | דוח מיוחד 75 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפה2 : אתריהחקלאות הימיתהמתוכננים לקום באזוראילת לפיהחלטות ממשלה 4662 ( 2019) ו- 1442 ( 2022 ) המקור: משרד החקלאות. משרד מבקר המדינה בדק את התקדמות ביצוע פיתוח הפארקים לחקלאות הימית בהתאם להחלטות הממשלה האמורות כמפורט להלן: אתר א' - פארק המשתלות: אתר פארק המשתלות מצוי בתחום השיפוט של אילת, וקרקעותיו מנוהלות בידי רמ"י; גודלו כ- 140 דונם, והוא מחולק ל- 24 מגרשים. 12 מהם מיועדים לשיווק על ידי רמ"י108; ו- 12 המגרשים הנותרים תפוסים - חלקם על ידי מקורות, חלקם בידי חברה 108 גודלו שלכלמגרשכ-6 דונם; החלוקה של המגרשים אושרה בתב"ע משנת1989 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 76 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 פרטית אחרת וחלקם משמשים לפעילות חקלאית אחרת -ולכן אינם מיועדים לשיווק לטובת פעילות חקלאית ימית.להלן מפת המגרשיםבחלוקה לחלקות. מפה3 :מפות החלקות בשטח האתר* המקור:משרד החקלאות. * שמונה החלקות המסומנות באדום שייכות לגורמים אחרים ואינן מיועדות לחקלאות ימית. עלשטחהאתרחלהת וכניתסטטוטורית(תב"ע)שקובעת אתהשימושיםלפעילות החקלאית היבשתית ולתוצריה ולתעשייה חקלאית. כדי ליישם את החלטת הממשלה 1442 נדרש משרד החקלאות לפעול כך: בשלב הראשון לשווק שטחים על פי התב"ע הקיימת (שמאפשרת גידול דגים ללא צורך בשינויה); ו בשלבהשני לבצעפעולותלפיתוחהשטחוהתשתיותהחיוניותלטובתפעילותשלחקלאותימיתבאתר פארקהמשתלות ולפעול ככל שיידרשל שינויהתב"ע הקיימת לצורך ביצוע פעולות אלו. בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי לצורך סיוע במימון ביצוע עבודות לפיתוח השטח והתשתיות החיוניותלטובתפעילותשל חקלאיתימית יקצהמשרדהאוצרלמשרדהחקלאותסךשל6 מיליוןש"ח באופן ה זה: 2 מיליון ש"ח בשנת2022 ו-4 מיליון ש"ח בשנת2023 . כדי לקדם את התהליכים הכרוכים בשיווק השטחים ובפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע הקיימת התקשר משרד החקלאות עם החברה הכלכלית לפיתוח אילת חכ"א)( אשר קיבלה הרשאה מעירייתאילתומרמ"ילביצועתכנוןמפורטשלהשטח,פיתוחווהסדרתהתשתיותההנדסיותהנחוצות להפעלתו, פי תוח דרכי גישה וקווי מים, טיפול בשפכיםופיתוח קוויםלהספקת מיים לאתר. במהלך שנת 2023, במסגרת פעולות משרד החקלאות לפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע הקיימת, התברר כי נדרש גם להסדיר בשטח היבטים הנדסיים נוספים ומורכבים כמו: הקמת תעלת מבקר המדינה | דוח מיוחד 77 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הגנה לטיפול במי נגר109 שמגיעים ממערב לכביש 90 ופינוי של מתקני קידוח ותשתיות שונות (חשמל,, מים ובזק). עוד הועלה כי התב"ע הקיימת אינה מאפשרת הקמת מתקנים הנדסיים שעתידים לשמש את החלקות שישווקו ליזמים, וכי נדרשות פעולות נוספות לקידום התהליכים הסטטוטוריים. לצורך קידום התהליך התקשר משרד החקלאות ביוני 2024 עם אדריכל שיסייע בקידום התהליכים הסטטוטוריים הנדרשים לשינויהתב"עהקיימת. חכ"אמסרהלמשרדמבקרהמדינהביוני2024 כיהיא מבצעתתהליךלבחינת ההתאמותשנדרשלבצע בתב"ע הקיימת, שכן היא אינה עונה על כלל הצרכים ההנדסיים לפיתוח השטח לפעילות חקלאית, וחסרים בה כמה מרכיבים110 שמהוויםחסמיםלפיתוחהאתר. רמ"י מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי היא פעלה עם משרד החקלאות לשיווק המגרשים באתר, ובדצמבר 2023 היא פרסמה באתר המרשתת שלה הודעה על כך שהיא מתכננת לפרסם מכרז להקמתמיזמיביוטכנולוגיהוחקלאותימיתבמתחםאתרהמשתלותבאילת111 . עודמסרהרמ"יכיחל עיכוב בפרסום חוברת המכרז, וכי היא מתכננת לפרסם אותה בסוף יולי 2024 , ומכיוון שיש נושאים תכנונייםשטרםסוכמווהובהרומולמשרדהחקלאות,ועדייןמתקייםעלידההליךלפינויחברהפרטית הנמצאת בשטח האתר, ייתכן שיהיה עיכוב נוסף. משרד החקלאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת משרד החקלאות) כי הוא קידםלאחרונהמהלכים מולעיריית אילת כדי לפרסםמכרז לשיווק השטחיםעוד במהלך שנת 2025 . עוד כתב המשרד בתשובתו כי עיקר העיכובים נובעים מהשלמת תיאומים בין החברה הכלכלית אילת (חכ"א) לוועדה המקומית בעיריית אילת; ושהוא פועל מול עיריית אילת לפתרון חסמים תכנוניים , וכי "בנושא ניקוז ומתקנים הנדסיים חלה התקדמות משמעותית , הצפויה להביא להשלמת ההכנותולפרסום מכרז בקרוב." עירייתאילתמסרהבתשובתהכיאתמרביתהשטחיםבפארקהמשתלותניתןלשווקבאופןחלקיואין מניעהסטטוטורית,וכי קיימים חסמיםנקודתייםהנוגעיםל תכנוןהניקוזותוואי ה מים אשרמטופלים עלידיהחברההכלכלית של אילת באמצעותחבר ה פרטיתהעוסקת בניהול פרויקטיםהנדסיים. לפיהחלטותהממשלהלקידוםהחקלאותהימיתבאזוראילת,נדרשומשרדהחקלאות,רמ"יומינהל התכנון לתכנן,לפתח ולשווקאת החלקות בפארק המשתלות במהלך השנים 2022 עד 2026 . בביקורת עלה כי נכון ליוני 2025 טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות של חקלאות ימית עלבסיסהתב"עהקיימתליזמים פוטנציאלים; גם עבודותהפיתוח וההקמהשלהתשתיותהחיוניות לפעילותהחקלאותהימית(השלבהשניליישוםהחלטתהממשלה,) שהתקציב עבור ן הוקצהלמימוש לשנים2022 עד2023 מצויותעדייןבשלביתכנוןמאחרשטרםנפתרוחסמיםתכנונייםבנושאהניקוז 109 מֵינֶגֶרהםמיםשזורמיםעלפניהקרקע.הזרימהמתרחשתכאשרהאדמהספוגהעדלמקסימוםיכולתהספיגהשלה. כך, שהמים אינםיכולים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה. 110 מרכיבים כמו היעדר סוללה של הגנה לטיפול במי נגר שמגיעים ממערב לכביש 90 ו פתרון למתקן קידוח ותשתיות בשטח התוכנית. 111 מכרזבש 324/2023 מיום 5.12.23 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 78 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 והקמת מתקנים הנדסיים באתר. עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת הממשלה 1442 אשר קבעה ת ו כנית רב- שנתיתלביצועהמיזם בשנים 2022 עד2026 . על רמ"י, משר ד החקלאות ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות הסטטוטוריות והתכנוניות הדרושותלפיתוחהשטחול מציאתפתרונותלצרכיםההנדסייםהדרושיםכדישתחולעלהאתרתב"ע מעודכנת כךש ניתן יהיהל שווקבהקדם את האתר ליזמים. אתר ב' - עברונה: אתרעברונהנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל אילות, וגודלו כ- 2,000 דונם. בלוח שלהלן מפורטותהפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה 4662 לגביו: לוח5 : הפעולות שנקבעו בהחלטתהממשלה4662 לגבי אתר עברונה ה שנים הפעולה ה נדרשת ה תקציב משרדיהממשלה האחראים 2020 - 2021 שינוי התב"ע הקיימתבאתר (מס' 4 מיליוןש"ח משרדי האוצר, (השלב 180/02/12 ) מייעודה המקוריחקלאות החקלאות הראשון) לעירובשימושים שלתעשייה והכלכלה** וחקלאות* 2022 - 2024 פיתוח תשתיות להקמת השטח לרבות 20 מיליוןש"ח משרדי האוצר (השלב השני) תשתיות להולכתמיים והכלכלה * יוערכי חלק מהתהליכים התכנוניים לשינוי תב"עכרוכים בשלב מקדים שלהכנת תסקיר השפעה עלהסביבה. ** התקציבלקידום שלב זה הוקצהלמשרדי הכלכלה והאוצר בפריסה שווה לשנים 2020 עד 2021 . נמצא כי אף שבהחלטת הממשלה נקבע כי על משרדי החקלאות והכלכלה לקדם את שינוי התב"ע בשנים 2020 עד 2021 , בפועל רק במאי 2022 הם סיכמו עם המועצה המקומית חבל אילות על אופן ביצועהשינויבתב"עהקיימת,כךשיתאפשרעירובשימושיםבשטחזהבאופןה זה:כמחציתמהשטח (כ- 1,000 דונם) תשמש עבורשטחי תעשייהחקלאית, ומחציתו האחרת תוקצהלשימוששלחקלאות ימית. לאחרהסדרתהחלוקהשלהשטחשכרמשרדהכלכלהבשנת2021 אתשירותיהשלחברתניהולפרטית לטובתקידוםהפעולותהדרושותלשינויהתב"עהקיימת בשטח.ביןהיתרמשרדהכלכלהמקדםהכנת תסקיר השפעהעל הסביבה שמהווה תנאימקדים לתהליך ונמצא כי ישנה מחלוקת בין משרדהכלכלה למשרדלהג"ס לעניין היקפו וההיבטים שאותםיכלול, ובשל כך אינומתקדם. משרדהכלכלהכתב בתשובתוכימדוברבתהליךתכנונימורכב,הקשורבגורמיםרבים, הכוללאתגרים ייחודיים אשר אינם בשליטת המשרד בלבד; וכי קידום תב"ע בתוך שנתיים אינו ריאלי במוסדות התכנון, במיוחד ל נוכח אתגרי המרחב הספציפי. עוד ציין המשרד כי הוא פועל לקידום העניין בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים: רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להג "ס, לשכת התכנון [המחוזית]והרשויותהמקומיותהרלוונטיות,וכיהואהחלבתהליךהתכנוניכברבשנת2021 באמצעות חברה פרטית המנהלת את התהליך מטעמו. עוד הוסיף המשרד כי אף שהחלטת הממשלה קבעה שיש לקדם שטח בהיקף של 100 דונם לתעשיית החקלאות הימית, בפועל בפעילות מול מינהל התכנון מבקר המדינה | דוח מיוחד 79 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 והגורמים האחרים הוחלט על קידום תכנון של 1,000 דונם שמתוכם בין 150 ל- 200 דונם ישמשו לתעשייהחקלאית, ויתר השט חייועד לטובת פעילות של חקלאות ימית. משרד החקלאות כתב בתשובתו כי הוא הכין פרוגרמה שתאפשר למשרד הכלכלה להתמקד בשינוי התב"ע לצורכי תעשייה בלבד, בלי לשנות את התב"ע לפעילות חקלאית, וזאת כדי לקצר תהליכים ולמקד את תסקיר ההשפעה הסביבתי בלי להידרשלהשלכותעל מפרץ אילת. הועלה כי נכון לינואר 2025 תהליך שינוי התב"ע באתר שאמור היה להתבצע בשנים 2020 עד 2021 מצוי בעיכוב של כארבע שנים, והוא נמצא בשלב מקדמי של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין-משרדי הכלכלה לבין משרד להג"ס112 . משרד הכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת ביוני 2024 כי הוא הגיש במרץ 2024 השגותלמשרדלהג"סעלההנחיותשהתקבלושעיקרןנוגעותלהיקףהשטחשלגביונדרשתסקירסביבה ולדרישה לליווי של אקולוג ימי. לעמדת משרד הכלכלה היקף השטח שנקבע לביצוע תסקיר הסביבה הוא ר חב במידה שאינה נחוצה לצורך שינוי התב"ע, ותחום האקולוגיה הימית כבר נחקר במסגרת תסקירי סביבה אחרים שבוצעו באזור, ו"איןלתכנית כלנגיעהישירה אל תחוםהסביבה החופית." עוד מסר משרד הכלכלה כי רק לאחר סיום הכנת התסקיר ואישורו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום, ניתן יהיה לקדם אתחלופות התכנון, לקבל החלטות לגבי אופןחלוקתהשטחיםלתעשייה החקלאיתולחקלאותהימיתולהכיןתוכניתמפורטת- פעולותשצפויותלהימשךעודזמןרב.לפימשרד הכלכלה,המועד הצפוילדיוןבהפקדתהתוכניתהוא אפריל2026 , ו לפי הערכת חברת הניהול שנמסרה למשרדהכלכלה, רק באמצע שנת2027 יסתיים התהליך לשינוי תב"ע מול גופי התכנון השונים. משרדהכלכלהכתבבתשובתוכי בימיםאלהצוותהתו כניתעוסקבהכנתתסקירסביבתירחב ומעמיק, הכולל בחינה של נושאים מורכבים ומפורטים בהיקף רחב מן הנדרש במרחבי תכנון אחרים. המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 (להלן - תשובת המשרד להג"ס) כי בחודשים מרץ ואפריל 2005 התקיימו ישיבות עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות. במסגרת ישיבות אלו הציע המשרד "לקדם את התכניות ללא בחינת פתרון לטיפול בחנקן שבמי הפלט בשלב הכנת התכנית והתסקיר" לפי שתי הצעות אפשריות: הראשונה,לבצע תכנון מפורט לחלק מהשטח שמיועד לתעשייה חקלאית ו להקמת מ תקני תשתיות שאינם מזר ימים חנקן ולאפשר מתן היתרי בנ ייה עבור מתקני חקלאות מים ש אינם מהווים מקור להזרמת חנקן; השנייה לתכנן את השטח ה מיועד לפעילות של חקלאות ימית ברמת "תכ נון מתארי" כך שיתאפשר בעתיד לקדם ת ו כנית מפורטת לפעילות של החקלאות הימית ול מתקנים שישמשו אותה, ולכלול בה תכנון של מתקן לטיפול בחנקן שייפלט. המשרד הוסיף כי הצעות אלה יכולות להוות "פתרון ישים מאוזן ומושכל, אשר יאפשרו את קידומה 112 עלפיחוקהתכנוןוהבנייה,התשכ"ה- 1965 ותקנותהתכנוןוהבניה(תזכיריהשפעהעלהסביבה,,התשס"ג- 2003 )נדרש להכין תסקיר השפעה על הסביבה ולהגישו למוסדות התכנון השונים. הדבר יתבצע בעת ייזום של תוכניות פיתוח גדולות ומורכבות במטרה לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה ותושביה בשל יישום תוכניות פיתוח אן בנייה באזור. התסקירנועדלמזער את הפגיעה האפשרית של פעולות פיתוחבמשאבי הסביבה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 80 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 של חקלאות המים", תוך שמירה על המערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מפרץ אילת, אולם לאחלההתקדמות בעניין. אף שכבר בשנת 2019 הנחתה הממשלה לקדם את החקלאות הימית באתר עברונה באילת (החלטת הממשלה 4662 ) וקבעה כי יוקצה תקציב ייעודי לביצוע לשינוי התב"ע הקיימת באתר בשנים 2020 עד 2021 השלב הראשון)( , הועלה כי בפועל רק בשנת 2022 החל משרד הכלכלה לנקוט פעולות ממשיות לשינוי התב"ע, ונכון לינואר 2025 התהליך מצוי עדיין בשלב ראשוני של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שתנאיו והיקפו מצויים במחלוקת בין-משרדי הכלכלה והג"ס. במצב דברים זה ממילא גם העבודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו לביצוע בשנים 2022 עד 2024 , לא החלו; והתהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות (עד שנת 2027) באופןשאינו מתיישב עם לוחהזמנים שקבע ה הממשלה בהחלטתה. עלמשרדהכלכלהלנקוט בשיתוףמשרדיהחקלאותוהג"סאתהפעולותהדרושותשיסייעולהשלמת התהליךלשינויהתב"ע הקיימת באתר עברונה כדי לאפשראת פיתוח התשתיות באתרבהקדם. אתר ג' -עמרם113 : האתר נמצא בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית חבל אילות, בצמוד וממזרחלכביש90, וגודלו כ- 675 דונם.המועצה הגישה תוכניתל רמ"י114 בנוגע לפיתוח של כ- 300 דונם משטח זה לטובת חקלאות ימית ולייעוד יתר השטח לתשתיות. במרץ 2025 נמצא כי תוכנית זו טרם קודמה עלידי רמ"י. מחוזדרוםברמ"י מסרבמרץ2025 למשרדמבקרהמדינהכיהואמקדםהגשהשלתוכניתלגביהאתר מול הוועדה המחוזית דרום ועמידה בתנאי סף ובכלל זאת טיפול בדרישות של המשרד להג"ס לביצוע תסקירהשפעהעלהסביבהבליווילשכתהתכנון,תוךשצייןשעדייןלאנפתרהסוגייתהטיפולבמיפלט (ראולהלן).נוסףעלכך,המועצההאזוריתחבלאילותמסרהגםהיאבמרץ2025 למשרדמבקרהמדינה כי היא מקדמת את הפעולות הדרושות לקראת דיונים בוועדה המחוזית בנושא, ובכלל זאת באמצעות ליווי של אדריכל ויועצים. משרדהחקלאותמסרבתשובתוכיהעיכוביםבהשלמת הכנתהתב"עוהעברתהלדיוןבהפקדהבוועדה המחוזית נגרמים בשל דרישות מקדימות של המשרד להג"ס ממנו לטפל במי הפלט ולהכין תסקירי השפעה סביבתייםרחבים. המשרדלהג"סמסרבתשובתוכימשרדהחקלאותביקששבשלבהכנתהתכניותתידחההדרישה לקיום תסקיר סביבה לשלב מאוחר יותר לשלב של היתר הבנ ייה; ו כאמור לעיל, בישיבות שהתקיימו בין המשרדים בחודשים מרץ ואפריל2025 הועלו הצעות שיאפשרוהתקדמות, אולם הנושא טרםקודם. רמ"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי בינואר 2022 התוכנית נידונה בוועדה מקומית, וב ו-זמנית נעשה טיפול בהעברתה לקליטה בוועדה המחוזית ועמידה בתנ אי סף, וכי "עיקר העיכוב באישור התכנית נוגע לסוגיות סביבתיות במסגרת תסקיר 'מיקרו' השפעה על הסביבה בליווי 113 האתרנקרא בעבר גם המט"ש הצפוני. 114 תוכנית0929927 - 608 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לשכת התכנון"; וכי הסוגיה הבעייתית הטעונה פתרון נוגעת להזרמת מי הפלט שעתידים להתקבל מהמפעלים החקלאיים ו לטיפולם לפניהחזרתם לים. נמצא כי נכון למאי 2025 התוכנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מ קודמת על ידי המועצה האזוריתחבלאילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראתדיון בוועדה המחוזית דרום. לנוכחהעיכוביםהנוגעיםלאתריםהנוספים- אתריפארקהמשתלותועברונה,שמצוייםעדייןבשלבי תכנוןשונים,מוצעכיקידוםהתכנוןשלאתרעמרםיואץעלידיהמועצההאזוריתחבלאילותורמ"י, וזאת בלילהמתיןלהשלמת הפעולותבאתרים הנוספים, כדי לקדםשיווק של חלקותליזמים בתחום החקלאות הימית במרחב זה. הסדרת הטיפול במי הפלט: מי פלט הם תוצר של פעילות כלכלית, והם נחשבים לבעלי השפעות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת בשל הריכוז ה גבוה של חנקן שהם מכילים115 . בשל כך קבע המשרד להג "ס, בהסתמך על המלצות ועדה מדעית של המשרד, הוועדה הבין- משרדית להיתרי הזרמה, לרבות טיפול בתוצרי לוואי (להלן - הוועדה למתן היתרים)116 , תקן לכמות החנקן שתוזרםבמיהפלטלמפרץ:עד 22 טונותבשנה, מכלהמקורותבאזורשמזרימיםמיפלטלים.יצויןכי עיקר הכמות המוזרמת לים כיום נובעת מפעילות של מתקן התפלה של חברת מקורות (להלן - מתקן ה התפלהסבחה),הנמצאבסמוךלאתרהמשתלות,שמספקכ- 15.5 מיליוןקובמי שתייהבאזור.פיתוחו העתידי של האזור לטובת חקלאות ימית צפוי להגדיל את כמות מי הפלט המוזרמים למפרץ אילת ועשירים בחנקן שמהווים גורם סיכון סביבתי. לנוכח הצפיבגידול כמות פליטת מי הפלט קיבלה הממשלה שתי החלטות בנושא: (1) מתקן חלוץ:כדילהקטיןאתריכוזהחנקןבמי הפלטשעתידיםלהיפלטמפעילותשלחקלאות ימית הצפויה להתרחש באתר המשתלות (אשר תוכנן כמקטע ראשון בפארק החקלאות הימית), החלטת הממשלה 1442 קבעה כי יש לפתח מתקן חלוץ לטיפול במי הפלט. בשנת 2022 הקצה לכך משרדהאוצר תקציב בסך2 מיליון ש"ח (להלן - הפיילוט.) משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא מקדם בשיתוף חברת מקורות ורשות המים פיילוט לפתרון ידידותי לסביבה שיאפשר את הפחתת ריכוז החנקן במי הפלט הנפלטים ממי הרכז של מתקן התפלה סבחה באמצעות גידול אצות שיקלטו את החנקן הנוצר שמצוי בשלבים ראשוניים. 115 מי הפלט הם מים שנותרובהם שאריות של חומרי הזנה ומזון מעוכל שהדגיםמפרישיםוחומרים אנאורגאניים.אחד החומרים הוא חנקן שהזרמתו למימי מפרץ אילת עלולה לפגוע באורגניזמים החייםבים כמואלמוגים. 116 במשרדלהג"ספועלתועדהבין- משרדיתלהטלתפסולותאולהזרמתשפכיםממקוריבשתילים,שהיאגוףסטטוטורי עצמאי הפועל מתוקף חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 82 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 משרד החקלאות מסר בתשובתו כי הפיילוט האמור הושלם בהצלחה אך טרם יושם בהיקף מלא, וכעת יש כוונה לעבור לשלב של תכנון מתקן בהיקף מלא של טיפול הפחתת החנקן באמצעות אצות117 . רשותהמיםמסרהלמשרדמבקר המדינהבמאי2025 (להלן- תשובתרשותהמים)כיהיאשותפה בפיילוט שמקודם על ידי חברת מקורות, בשיתוף משרד החקלאות, להפחתת חנקן מרכז מי התפלה שמקורו במתקן סבחה. עוד מסרה רשות המים כי בפגישת סיכום שנערכה בנושא במרץ 2025 סוכם כי חברת מקורות תגיש תכנון כללי לשיפוט בוועדה מקצועית ברשות המים עבור שני שלבים: שלב א' - עבור הרחקה של טונה חנקן; אם שלב א' יוכיח עצמו לאורך תקופת ההפעלה המינימליתשתיקבע,אזיוגשלאישורשלבב'- להרחבתהפרויקטולהקמתמתקןלהפחתתעד10 טונותחנקן.רשותהמיםציינהכיהיאתמשיךלעקובאחרמימושפעולותאלהותרומתןלהפחתת ריכוזי החנקן הנפלטיםלמפרץ אילת. המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 כי כבר כיום מוזרמים למפרץ אילת יותר מ 22 טו נות חנקן בשנה, והשאיפה היא לצמצם את הכמות השנתית של חנקן, וכי מדובר ב"ערך סף" לכמות השנתית, שנקבע על ידי ועדת מומחים בשנת 2016 ואומץ על ידי ועדת ההיתרים. המשרד הוסיף כי עד למציאת פתרון טכנולוגי מוכח לסילוק נדרש לקדם חלופה תכנונית שתביא להגבלת פליטת כמותהחנקן (כגון גידול של אצות בכל תצורותיו.) (2) פעילות רחבה לטיפול במי הפלט: בהחלטתהממשלה1442 נקבעכיכדילהקטיןאת ריכוז החנקן במי הפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות ימית הצפויה להתקיים באזור, תתבצע בחינה על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים) של האפשרות לשלב במסגרתהפעילות המתוכננת,הקמה ותפעול של תשתיות הובלהופינוי של מי יםוטיפול במי פלט ממתקני הגידול, במסגרת תקציב המיזם ותשלומי היצרנים החקלאיים המשתמשים במי הים ממפרץאילת. עודנקבעבהחלטהכיקידוםתשתיותאלויבוצעבמסגרתהיתריהזרמהשלהוועדה למתן היתרים118 . בדצמבר 2023 הגישה חברת מקורות בקשה לוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 , להגדיל את כמות החנקן המצויה במי הפלט המוזרמים למפרץ אילת ממתקן ה התפלה סבחה, זאת בשל הצורך בהתפלת כמות גדולה יותר של מים כדי לספקאתהביקושההולךוגדלשלמיםשפיריםלשימושיםביתייםבאזורולצורכיחקלאות.במרץ 2024 דחתה הוועדה למתן היתריםאתהבקשהמחשש לנזק סביבתי שייגרם לשונית האלמוגים. 117 מדובר בהמשך הפיילוט שהשלים את השלב הראשון, שבו נעשה שימוש בשטח של 100 מ"ר, לעומת 10 מ"ר בשלב הראשון. 118 יובהר כי במסגרת הפעילות החקלאית הימית המתוכננת, היזמים החקלאים משתמשים במי ים המגיעים ממפרץ אילת ולאחר שימוש בהם במסגרת הפעילות, הם משיבים אותם בחזרה כשהם מכילים את תוצרי הלוואי כגון ריכוז גבוה של חנקן. מבקר המדינה | דוח מיוחד 83 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 חברת מקורות מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי אספקת מים איכותית לעיר אילת לרבות השקיה לצורכי חקלאות באזור היא צורך חיוני והכרחי; וכי במחצית הראשונה של שנת 2024 התברר לה כי צריכת המים באזור אילת עלתה ב- 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובשנים הקרובות צפוי גידול נוסף בביקוש למים באזור. עוד מסרה החברה כי באוגוסט 2023 אישרהרשותהמים הקמה שלמתקן סבחה ד' שיספק20 מי ליוןקובוזאתנוסף על18 ימליוןקוב הניתנים להפקה, דבר שיאפשר הקטנה של כמות החנקן המוזרמת למי הים, והיא הקימה צינור רכז ישובילאתמיהרכזשמתקבליםממתקןההתפלהסבחהלעומקהים;וכיניטורשנערךבמקום העלה כי ריכוז החנקן פוחת לאורך התעלה שמובילה את מי הפלט בחזרה למ פרץ אילת ; וכי בנסיבות אלה פנתה החברה למשרד להג"ס בבקשה להגדלת כמות החנקן המותרת בהזרמה לים. לעמדתה, אי- קבלתהבקשה עלולהלהוביל לצמצום כמויותהמיםהמסופקותלאזור באופן מיידי ולסכן את אספקת מי השתייה לעיר אילת בחודש ספטמבר 2024 . הועלה כי גם בקשה זו נדחתה על ידיהוועדהלמתןהיתרים. חברת מקורות הוסיפה כי ללא הגדלת כמות המים באמצעות התפלת מי ים לא יהיה ניתן לממש את החלטת הממשלה 1442 ואת יעדיה, ובהם: ייצור מזון מהים ומהמדבר; פיתוחן של אילת והמועצה האזורית חבל אילות ליצירת שיפור ניכר באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות מנועי צמיחה, חדשנות וביטחון המזון; והפיכת העיר והאזור למרכז לאומי ובין- לאומי למחקר ופיתוח בתחום החקלאות הימית. משרדהחקלאותמסרלמשרדמבקרהמדינה ביולי 2024 כיהואמסתייגמקביעתהו ועדההמדעית של המשרד להג"ס בנוגע להחלטה על הגבלת כמות החנקן המוזרמת לים ל- 22 טונות, ולעמדתו קביעה זו נעשתה על סמך הערכה חלקית בלבד ולא הביאה בחשבון מודל כמותי וראי י ה כלל- אזורית. גורמי המקצוע במשרדהחקלאותהעלוחששכיבהיעדרפתרונותלענייןמיהפלט,המשך פיתוחהת וכניתהממשלתיתלקידוםהחקלאות ה ימיתבאילת,כפישהותנעה בהחלטתהממשלה, עומד בסיכון עד כדי "עצירה מוחלטת של כל מאמצי הפיתוח שהמשרד השקיע ב- 10 שנים האחרונות בפארק". לעניין זה משרד החקלאות כתב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי להערכתו עד להסדרת נושא הטיפול במי הפלט ניתן להתקדם עם הפיתוח של אתר המשתלות באמצעות כניסתם של יזמים שאופי פעילותם ועיסוקם אינו דורשהזרמה של מיפלט עשירי חנקן למפרץ אילת, אף שהדבר יפגע באטרקטיביות של האתר אך יאפשר קידום הקמתו בד בבד עם מציאתפתרונותלנושא. רשותהמים כתבה בתשובתה כי פיתוח העיר אילת מצריךהבטחת אספקת מים סדירהלתושבים ולענפיהתיירותוהחקלאות;וכימקורותהמיםלעירהםממתקניהתפלהשמקורםבקידוחיםומי ים; וצינור הרכז להובלת מי ההתפלה ממתקן סבחה למפרץ אילת תוכנן כך שיוכל להכיל גם את מי הפלט ממתקני הגידול החקלאיים הצפויים לקום באזור זה. עוד כתבה רשות המים כי היא אישרהאתהרחבתהמתקן להתפלתמייםלעודכ- 20 מיליוןקובמיםבשנה,וכךיתאפשרצמצום השימוש במתקן ההתפלה של מים מליחים, כך שעומס החנקן הצפוי להיפלט ממתקני ההתפלה יפחת מכ- 24 טונות בשנה כיוםלכ- 17 טונות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 84 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 חברתמקורות מסרה בתשובתהלמשרדמבקרהמדינהבמאי2025 כיהפיילוטלסילוקחנקותממי רכזשלמתקןההתפלהסבחה ,אשרנערךעלידה בהנחי ה ובאישורשלרשותהמים,נבחןרקעבור מי הרכז ולא בהכרח יתאים לטיפול חנקות של מים מחקלאות הימית בשל הרכב כימי שונה של המים. המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרישה מחברת מקורות לביצוע פיילוט להפ חתתחנקןנקבעהעלידיהוועדהלהיתריהזרמהבהתבססעלתוכניתהעבודה שהוצגהעלידי מקורות. עוד ציין המשרד כי על בסיס ממצאי הפיילוט מקורות הציגה תוכנית עבודה להפחתת חנקן של כ- 10 טונות חנקן בשנה שתימשך עד שנת 2032 , אך לשיטתו ניתן לקצר באופן משמעותי אתלוחותהזמ נים.נוסףעלכךכתבהמשרדכיהפחתתהחנקןבמיהרכזממתקןההתפלהבאילת באמצעות אצות צפוילהימשך זמן רב. נכון לינואר 2025 נמצא כי הפיילוט להפחתת רמת החנקן במי הפלט ממתקן ה התפלה סבחה, אשר התקציבלביצועובסךשל2 מיליוןש"חהוקצה לשנת2022 ,מקודםעלידימשרדהחקלאות ורשותהמים באמצעות מקורותאך טרם יושם בהיקף מלא; וכי טרם הוסדר נושא הזרמתמי הפלט מול הוועדהלמתן היתריםבמשרדלהג"ס.משרדמבקרהמדינהמדגישכיהסדרת סוגייתמיהפלט בכללותהנחוצהלנוכח הסיכוןהפוטנציאלי ב נוגע למימושהפעילותשלהחקלאות הימית119 באתריםהשוניםולתעשייההנלווית לפעילות זו כפישנקבע בהחלטות הממשלה, וגם ב נוגע ליכולתאספקתמי השתייה לאזור. מומלץכימשרדהחקלאות ו רשותהמים,האחראיםליישוםהחלטתממשלה1442 ,יקדמו אתהפתרונות האפשריים לטיפול במי הפלט ו ל צמצום השפעות יהם הסביבתיות השליליות, בשיתוף הגורם המבצע - חברת מקורות ובשיתוף המשרד להג"ס . פתרונות אלה י אפשר ו את המשך הפעילות חקלאית באזור בהתאם להחלטת הממשלה, לכשיושלמו הפעולות התכנוניות והפרויקט יתקדם לשלב הביצוע, יו בטיח ו את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה מוצעכימשרדהחקלאותיחישאת יישום הפיילוטבאמצעותהקמתמתקןלטיפולבחנקןבאמצעותאצות כדי שממצאיו ישמשו כתשומה לפתרונות אפשריים. הסדרת חסמים אלה בעניין החקלאות הימית תתרום משמעותית לגיוון התעסוקתי הנדרש בעיר ולכלכלתה. 2. הקמת צוות עבודה בין-משרדי לצורך מימוש החלטותהממשלהלקידוםהחקלאותהימיתבאילת,נקבעבהחלטתהממשלה1442 מחודש מאי 2022 כי על משרד החקלאות להקים צוות עבודה בין- משרדי (להלן - צוות העבודה) שיהיה אחראי לקדםאתתחוםהחקלאותהימית.עלהצוותהוטללגבשתוכניתעבודהאופרטיביתהכוללתלוחותזמנים, קידום תכנון לצורך פיתוח של התשתיות באתרי ם המיועדים לחקלאות ימית לרבות פתרונות תקציביים,, פינוי מים ומתקני טיפול במי הפלט - כדי לעודד הקמת מתקנים חקלאיים ומפעלי ם לקידום התעשייה בתחום ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים או מהמדבר. צוות העבודה נדרש להגיש את המלצותיו 119 לכשיסתיימו הליכי התכנוןכאמור בפרקהקודם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 85 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לשרים במשרדים הרלוונטיים בממשלה בתוך 90 יום מיום קבלת החלטת הממשלה - דהיינו עד אמצע אוגוסט2022 . בספטמבר 2022 , חודש לאחר שהצוות נדרש להגיש את המלצותיו, הוקם צוות העבודה במשרד החקלאות בראשות משותפת למשרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף נציגים מארבעה משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים- המשרדלהג"ס,משרדהכלכלה,רמ"יורשותהמים.בינואר2023 התכנסהצוותלראשונהלפגישת התנעה,ללאנוכחותנציגיהאוצרורשותהמיםובלישהתקבלובההחלטותאופרטיביותלביצוע.נכוןלמרץ 2025 לאהתקיימופגישות נוספות של הצוות. הועלה כי בחלוף יותר משנתיים ותשעה חודשים ממועד החלטת הממשלה 1442 , צוות העבודה לקידום החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשותהמים, עדייןלאהחל את פעילותוהאופרטיבית, וממילא לאהגיש עד אוגוסט2022 את המלצותיו לקידוםהתחוםכפישנדרשלעשותעלפיההחלטה.זאתועוד,עדינואר2025 טרםגובשהתוכניתעבודה, ולא נקבעוהנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאותהימיתלרבות פתרונות תקציביים. רשות המים מסרה בתשובתה כי היא מינתה נציגה לצוות העבודה בראשות משרד החקלאות שעוסק בנושא, ש טרםהחל אתפעילותוהאופרטיבית ,ו ככל שהפעילות תתקדם,נציגת ו תיקח ב וחלקלפי הנדרש. על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה בהשתתפות כלל הנציגים שנקבעו בהחלטת הממשלה ולקבוע לוחזמנים קצרלסיום עבודת הצוותולהגשתהמלצותיו לשרים הרלוונטיים בממשלה, וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת, שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי. 3. תוכנית אסטרטגית לענףהחקלאות הימית בישראל בהחלטת הממשלה 1442 משנת 2022 נקבע שעל שר החקלאות להכין בשיתוף נציגים מתשעה משרדי ממשלה (כמו משרדי האוצר, הכלכלה, האנרגייה והג"ס) וגופים ציבוריים נוספים תוכנית אסטרטגית לאומיתלפיתוחו ל הרחב ה של החקלאותוהביוטכנולוגיההימיתבישראל120.עודנקבעבהחלטה שהתוכנית האסטרטגית תכלול בין היתר פתרונות תשתיתיים, קידום ופרסום מכרזי קרקע ושטחים ימיים והסרת חסמים לרבות בנוגע לים התיכון, כדי להביא לחיזוק המעטפת והבסיס הכלכליים של ייצור מזון מהים. ביןהיתרצויןכי מטרתהתוכניתהאסטרטגיתהיאלהביאלכךשתוצאותהמחקרוהפיתוחשיפותחובאזור אילת ייושמו ברחבי י שראל ובים התיכון כמרחב יישומי עיקרי של הענף121 . בהחלטת הממשלה נקבע 122 שהת ו כנית תושלם תוך שישה חודשים מיום קבלת ההחלטה, קרי עד .11.22 15 . 120 תכנון אסטרטגי או תכנון לטווח ארוך - מתייחס למגוון התוכניות והאמצעים שנועדו להשגת תוצר ארוך טווח או להשגת חזון, זאתבאמצעות מערכתמשימות ויעדים (5 - 10 יעדים) וסדרי עדיפויותלכמה שנים. 121 צריכתדגי המאכל בישראל עלתה בעשורהאחרוןבכ- 72% . 122 יצוין כי כבר בשנת 2017 פרסם משרד החקלאות סקר היתכנות לתוכנית אסטרטגית לענף חקלאות המים בישראל, שכללניתוחיםכלכליים לבדיקת העלותוהתועלת של פעילות זו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 86 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 כחלק מיישום החלטותהממשלהלקידוםהחקלאותהימיתבאילת,ולצורךיישוםהחלטתהממשלה1442 , פרסםמשרדהחקלאותבמאי2022 מכרזלקבל תשירותיייעוץוסיועלצורךהקמתמינהלה123 ,וביולי2023 התקשר המשרד בהסכם עם חברה פרטית לצורך זה. בפברואר 2024 ביקש משרד החקלאות מהחברה הפרטיתלהסבאתהחוזהמולה(להקמתהמינהלה)כךשפעילותהתתמקדבכתיבהשלתוכניתאסטרטגית לפיתוחהחקלאותהימיתבישראל;ובמאי2024 פרסםהמשרדקולקוראלשיתוףהציבורלקבלתמידעעל הצרכיםוהאתגרים הקיימים בענף. משרדהחקלאותמסרלמשרדמבקרהמדינהביוני2024 כיקיימיםעיכוביםבהכנתהתוכניתהאסטרטגית בתחום שהוא אמון עלי ו וכי היא נמצאת בשלב מתקדם של הכנה מקצועית הכולל תחשיבים כלכליים,, ולאחריו הוא יניע מחדש בשיתוף משרדי הממשלה המנויים בהחלטת הממשלה את העבודה הממשלתית לקידום הכנת התוכנית האסטרטגית לענף החקלאות הימיתבישראל. משרד החקלאות מסר בתשובתו ממאי 2025 כי הוא השלים את ה תהליך הפנים- משרדי לגיבוש התוכנית האסטרטגית שבאחריותו, והוא נמצא"לקראת תיאום עם שאר משרדיהממשלה הרלוונטיים." יותר משלוש שנים לאחר קביעת החלטת הממשלה 1442 ממאי 2022 , שהטילה על משרד החקלאות להובילהכנתתוכניתאסטרטגיתלאומיתלפיתוחוהרחבהשל החקלאותוהביוטכנולוגיההימיתבישראל בתוךשישהחודשים(עדנובמבר2022 ,) נמצאכינכוןלמאי2025 העבודההממשלתיתהדרושהלהשלמת התהליך ל גיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית, שעל קידומה הופקד משרד החקלאות, לא הושלמה תוךתיאוםלמולכללמשרדיהממשלההרלוונטיים,וכיבפ ועלאיןת וכניתאסטרטגיתמאושרת נכון למאי 2025 . על משרדהחקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין- משרדי והגופיםהציבוריים המנויים בהחלטתהממשלה להאיץ את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה והסמכויותביניהם, תוךיצירת מחויבותםלקידום ולתקצובשל הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה ושיידרשו על פי התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים הלאומיים,את הסיכונים לקידום התחום ואת הפוטנציאל הטמון בו. 4. העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באזור אילת מתבסס על מכוני מחקר ובהם המרכז הלאומי לחקלאותימית (להלן- מלח"י). מלח"יפועל כיחידה ארגונית במסגרתחיא"ל - חברה ממשלתיתלתועלת הציבור. חיא"ל נתונה לפיקוח רשות החברות הממשלתיות, ושר האנרגייה הוא השר האחראי לענייני 123 מטרותהמינהלה כפישנקבעובהחלטתהממשלהכוללותביןהיתר:ליוויההקמהוהניהולשלאתריפארקהחקלאות הימית והאקו- סיסטם; ייזום ותכלול שיתופי פעולה כלכליים, מדעיים וחקלאיים; הקמת צוותי העבודה וההיגוי בתיאום עםמשרדי הממשלה וגופי האסדרה הרלוונטיים; הפעלתמיזמים שלעידודוהעצמה של סטודנטים בתחומי לימוד מזון מהים ומדבור; עידוד חברות ויזמים בהקמת חברות ומתחמי ניסוי ומו"פ והעתקתם לפארקי התעשייה באזורהרלוונטי להחלטה זו וסיועבפיתוח תשתיות לקידוםענף החקלאות הימית והמדברי ת. מבקר המדינה | דוח מיוחד 87 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 החברה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 124 . מלח"י ממוקם בחוף הצפוני של אילת ועוסק בעיקר בפיתוח טכנולוגיות לגידול דגי ים ויצורים ימיים אחרים בעלי ערך כלכלי ובמחקרים שיוצרים תשתיתלפיתוחחקלאותימיתבישראלכענףחקלאיחדשניהמנצלמייםומיםמליחים125 .הצוותהמקצועי של מלח"י מורכב מכ- 40 עובדים שנותנים שירותים לחוקרים מהארץ ומהעולם, לסטודנטים ולמשרדי ממשלה. משנת2004 דנההממשלהבנושאוקיבלהכמההחלטות126 ,חלקןעלבסיסהמלצותועדהממשלתיתמשנת 2006 127, שעניינן הפרדת מלח"י מחיא"ל והעברתו אל משרד החקלאות, לכפיפות מינהל המחקר החקלאי שבמשרד (להלן - מכון וולקני) כיחידה נפרדת והשארתו פיזית באילת (להלן - החלטות הממשלה.) לאורך השנים הוקמו ועדות משותפות למשרד החקלאות, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה שדנו בהיבטים הנוגעים לקליטת עובדי מלח"י במכון וולקני ו ב תקציבים הדרושים למעבר. החלטת הממשלה 1442 קבעה בין היתר כי במסגרת המעבר של מלח"י למכון וולקני יקצה מכון וולקני סך של 22 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים 2023 עד 2026 לשדרוג מלח"י128 כך שהוא יהיה מרכז מוביל מסוגו בעולם, באמצעות שיפור יכולותהמחקרשלו,שדרוגמתקניהרבייהוהגידול של ה דגיםשבווהסדרתמתחםהקמפוסשלוובכללזה הקמתמרכזהדרכהומרכז מבקרים. משרד החקלאות פעל ליישום החלטות הממשלה האמורות, והוא פנה בעניין למשרד האנרגייה, לחיא"ל ולרשות החברות הממשלתיות. בפנייתו למשרד האנרגייה בספטמבר 2023 ציין משרד החקלאות כי ב- 14 השניםהאחרונותהתקבלובנושאארבעהחלטותממשלה,והואפעלבשניםאלוכדי לקדםאתהמעברשל מלח"יתוךהעמדתתקציבים,תקניםומשאביםרבים,אךמהלכיםאלולאנשאופרי.עודהואצייןבפנייה כי הנושא דחוף לביצוע כדי למנוע פגיעה בפעולות משרד החקלאות בנושא ביטחון המזון וקידום חדשנות טכנולוגית בענף החקלאות הימית בישראל. יצוין כי גם עיריית אילת פעלה בנושא זה וביקשה ממשרד החקלאותלקדמוללא דיחוי. הועלהכי החלטותהממשלהשקבעוכיהמרכזהלאומילחקלאותימיתיוכפףלאחריותוו לניהולושלמכון וולקני במשרד החקלאות לא בוצעו על ידי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר - משרדי החקלאות והאנרגייה, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות, אף שחל פו כ- 15 שנים מקבלת החלטת הממשלה 124 חיא"ל היא חלק ממערך המו"פ הממשלתי. ייעודה העיקרי הוא יצירת בסיס מדעי וטכנולוגי לניצול יעיל של משאבי החופים, הים והמים של מדינת ישראל באמצעות מו"פ בשלושה תחומים: אוקיאנוגרפיה, לימנולוגיה (חקר אגמים ומקווי מים יבשתיים) וחקלאות ימית. תחת חיא"ל פועלים שלושה מכונים: המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה בחיפה; המעבדה לחקר הכינרת ע"ש יגאל אלון, והמרכז הלאומי לחקלאות ימים באילת. 125 תחומי עיסוקו העיקריים הם מחקרים יישומיים ופיתוח שיטות לגידול אינטנסיבי והשבחה גנטית של דגים, פיתוח מזונות, זיהוי, מניעה וריפוי של מחלות דגיםופיתוחמערכות לגידולמשולב של דגים,רכיכות ואצות. 126 החלטת הממשלה 4494 ( 19.2.09 ) החלטה מס' חכ/;59 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי - כלכלי) מיום 13.2.2017 שצורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 2.3.17 שמספרה 2461 ; החלטת הממשלה4462 ( 4.8.19 )והחלט ת הממשלה 1442 ( 15.5.22 ). 127 ועדת טייכר""- ועדהשהוקמהמתוקףהחלטתהממשלה1795 מט/(12)מ- 13.4.04 ,לבדיקהוחיזוקשלמכוניהמחקר הממשלתייםולמעקבאחריהם. 128 יצויןכיבמהלך שנת 2022 משרד החקלאות החל לממש את החלטות הממשלה ובוצעובין היתר הפעולות ה אלה:(א) מכוןוולקניקיבלממשרדהאוצר17 מיליוןש"חלטובתקליטתמלח"יאליו;( ב)מכוןוולקניהעבירלחיא"ל150,000 ש"ח לטובת ייעוץ משפטי להכנת הסכם למעבר שלמלח"י. מבקר המדינה | דוח מיוחד 88 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הראשונהבעניין, וזאתבשלמחלוקתביןמשרדהחקלאותלמשרדהאנרגייהלגבישאלתמימושהחלטות הממשלהלהעברת מלח"י למשרד החקלאות. עמדתחיא"לשנמסרהלמשרדמבקרהמדינההיאשאיןלהעביראתמלח"ילכפיפותמכוןוולקנימהסיבות ה אלה: 1. העברת מלח"י למכון וולקני תנתק את צינור הידע של מלח"י מחיא"ל ומשאר הגופים המחקריים של חיא"ל,ובכך תיגרםפגיעה ב מלח"י שתביאלניוונו וירידתערכוהמחקרי. 2. מכון וולקני עוסק בשוליים בתחומי עיסוקו של מלח"י תחת תחום המדגה, תוך התמקדות בהיבט החקלאי של התחום, שמטרתו הבטחת יכולת האספקה של מוצרי עוף ודגים ולא מחקרוקידום תחום החקלאותהימית. 3. במכון וולקני אין את הרקע והידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים למלח"י בכלל, ובתחום החקלאות הימית בפרט, והדבר עלול לפגוע בפעילות המתקיימת במלח"י ובשינוי סדרי העדיפויות של המחקרים המתקיימים בו. 4. החלטותהממשלה מתנות אתהמעבר של מלח"י למכון וולקני בהסכמים שיחתמו בנושא - אך אל ה לא נוסחו ולא קודמו עד כה. ללא חתימתן לא ניתן להעביר את מלח"י מחיא"ל למכון וולקני. 5. השארת מלח"י תחת חיא"ל תאפשר להרחיב את הפוטנציאל הקיים במלח"י לתחומי ידע ומחקר נוספים על ידי השקעות נוספות בו. העברתו למשרד החקלאות תגביל בהכרח את תחומי עיסוקו לתחומי חקלאות ואספקת מזון במקום להרחיב את המשאב המדינתי לתחומיידע נוספים בעולמותהמחקר הימי. משרד האנרגייה מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי הוא סבור שיש להסדיר את המחלוקת בנושא זה ,וכיהואמקבלאת העמדה כיהמצבהנוכחי שבוהחלטותהממשלה בנושא זה אינן מקוימות אינויכול להימשך עוד; על כן בכוונתו לבחון אפשרות לקדם הצעת מחליטים שתבטל א ת החלטות הממשלה הקודמות בעניין העברת מלח"י, וכי אנשי המקצוע במשרד הונחו לקיים עבודת מטה מסודרת תוך בחינת היתרונות והחסרונות של העברת מלח"ילמכון וולקני במשרדהחקלאות. משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי במצב הקיים מלח"י אינו עובד בתיאום ובשיתוףאיתובהיותוהמשרדהאמוןעלהקידוםוהפיתוחשלתוכניותבתחוםהחקלאותהימית.עודציין המשרדכיהמשךפעילותושלמלח"יתחתחיא"לומשרדהאנרגייהללאתיאוםאיתו,בהיותוהגוףהמוביל את המדיניות הממשלתית בנושא, גורם "לחוסר תיאום, בזבוז משאבים וחוסר מינוף מהלכים ממשלתיים". עוד הוסיף משרד החקלאות כי החיבור של מלח"י למכון וולקני יביא למיקוד של תחומי המחקר והפיתוח ולאיגום משאבים ותיאום של כיווני המחקר בחקלאות המים בישראל ברמה הלאומית. בהתייחסלטענהשהעברתמלח"ילמכוןוולקניתפגעב'צינורהידע'המגיעמחיא"לצייןהמשרדכילשיטתו מלח"י עוסק במחקרים של חקלאות ימית יישומית וגידול בעלי חיים ימיים, ואילו חיא"ל עוסקים במחקריםאוקיאנוגרפיים(חקרתהליכיםכימיים,פיזיים,גיאולוגייםוביולוגייםהמתרחשיםביםהתיכון וביםהמלח),וכייש להימנע מהתפרסות מלח"י לעולמות מחקריים אחרים שאינם בליבתהעיסוק שלו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 89 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ביולי 2023 ובאוגוסט 2024 פנה ראש עיריית אילת למנכ"ל משרד החקלאות ולממלא מקום מנכ"ל רשות החברות וכתב להם כי העובדה שהחלטת הממשלה להעברה של מלח"י לא מומשה "פוגעת פגיעה חמורה, הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית, באחת החוליות החשובות ביותר... של [ה]אקוסיסטם בתחום החקלאות והביוטכנולוגיה הימית באזור אילת ואילות... לייצור צמיחה כלכלית וגיוון מקורות התעסוקה באילת- אילות." בינואר 2025 כתב ראש מינהל ביטחון המזון לשר החקלאות כי מלח"י סובל מחוסר משווע בתקציבים הדרושים][ לשדרוגתשתיותומחקר, וכתוצאהמכךהוא פועלבכיווניםשאינםמותאמיםלמטרות- העלשל ביטחון המזון שאות ן מוביל המשרד, ולכן אין היתכנות למעבר של היחידה למשרד. על כן הוא ממליץ על שדרוגמלח"יבאופןמשמעותיב מהלךהשנתייםהקרובות, ולאחרמכןמוצעכיהעברתמלח"יתיבחןשנית. עוד צ יין ראש המינהל כי יש לקדם החלטת ממשלה שתכלול את השארת מלח"י תחת חיא"ל ואת העברת התקציב ישירות אליהם,ו משרד החלקאות ימשיך להיות שותףפעיל בצוותהיגוי אשריתווה את תוכניות העבודה של מלח"י. במאי2025 כתבמשרדהאנרגייהלמשרדמבקרהמדינהכי כדילהבטיחאתפעילותההתקינהואתהמימון המלאשלמלח"י,חלשינויבעמדותהצדדים[משרדיהחקלאותהאנרגייהוחיא"ל],וגובשהטיוטתהחלטת ממשלה חדשה שמעגנת את המשך שיוכ ה הארגוני של מלח"י לחיא"ל , שכן חיא"ל היא הגוף המתאים ביותר ללוות את מלח"י ולהעניק לה את הסיוע והתשתית הנדרשים לצמיחתה בהתאם לתוכניות האסטרטגיות המאושרותעלידי הנהלתהחברהלשנים הקרובות. רשות החברות הממשלתיות כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בשל היעדר הסכמה מקצועית ותפיסתית על מתווה המעבר של מלח"י לחיא"ל הנושא לא קודם, והוא עומד ב"מבוי סתום;" וכי בשל הזמן הרב שחלף מאז החלטות הממשלה הראשונות, היא פועלת עם חיא"ל והשותפים האחרים הרלוונטיים לעדכון החלטת ממשלה כך שתשאיר את מלח"יכחלק אינטגרלי מחיא"ל, זאת כדי לחזק את פעילותה של מלח"י כמרכז חקר ייחודי בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה לנוכח היתרונות המחקריים,הארגוניים והישומיים שנשמרים במסגרת זו. ממשלת ישראל קיבלה במהלך השנים כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מחיא"ל (שתחת משרד האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני) (החלטות מהשנים 2009 , 2017 , 2019 ו- 2022 .) נכון לפברואר 2025 החלטות הממשלה בעניין העברת מלח"י למשרד החקלאות לא יושמו, אף שחלפו כ- 16 שנים מהחלט תהממשלההראשונהבענייןזה בשנת2009 , זאתעקבמחלוקתביןמשרדיהממשלההרלוונטיים לנושא. ככלל, העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת ה משרד ים לקיים את החלטות הממשלה לגביהם. גם העובדה שהמחלוקת נפתרה והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים הרלוונטייםהיאשלאנכוןיהיהלהעביראתמלח"ילמשרדהחקלאותכפישהורתההממשלהבהחלטתה אינן פוטר ות את המשרדים מלשוב לממשלה כדי שתבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת הצורך ;ואםלאמתקייםמהלךמעשילמולמזכירותהממשלהלשינויבהחלטותהממשלהבענייןזה,הרי ש יש ליישמן. יצוין כי אי-יישום החלטות הממשלה בענ יין מביא גם לפגיעה תקציבית במלח"י מפני שתקציבים שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים מבקר המדינה | דוח מיוחד 90 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לו, ועל כןהואאינו יכוללממשאת הפוטנציאל הטמון בולקידוםתחום החקלאות הימית בישראל בכלל, ובאילת בפרט. על משרד האנרגייה בשיתוף משרד ה חקלאות, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות להחיש את פעולתה להסדרת הסטטוסשל מלח"י ולאלהותיראתהמצבעלכנו.זאתעלידיקידוםהחלטתממשלהמעודכנת שתעגןאת שיוכ ה הארגוני של מלח"י לחיא"ל לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית שלמשרדי החקלאות והאנרג י יה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד החקלאות. אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת, הרישיש לממשאת ההחלטההמקורית. 5. קידום מחקר והוראה אקדמיים מרכיב מרכזי בקידום תחום החקלאות הימית באזור אילת שיסייע לה להפוך למרכז לאומי ובין- לאומי למחקר ופיתוח, הוא הוראה ומחקר אקדמיים שיהוו תשתית למשיכת סטודנטים, מרצים ומכוני מחקר. בענייןזההחליטההממשלה(החלטת הממשלה1442 )לפנותבבקשהלוועדהלתכנוןולתקצובשלהמועצה להשכלה גבוהה (להלן - ות"ת) לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום מחקר והוראה באילת ובחבל אילות ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה האקדמית וקהילת המחקר בתחומים כגון מזון מן הים והמדבר, זאתבלילגרועמהסמכויותוהעצמאותשלות"תמל"גבענייןקביעתתמיכהכאמור.עוד נקבעכיאםות"ת תחליט על תמיכה באחד או יותר מתחומים אלה, משרד הנגב והגליל יקצה לה סך של 10 מיליון ש"ח כסכום תוספתי129 והוות"ת תקצה מימון משלים בסכום זהה., במהלך הביקורת בנושא פנה צוות הביקורת אל משרדי הנגב והגליל, משרד החקלאות, אוניברסיטת בן גוריוןוהוות"תבבקשהלקבלאתסטטוסהטיפולביישוםהחלטתהממשלה1442 ואתהפעולותשבכוונתם לנקוטלקידוםהמחקרו ההוראההאקדמייםבאילתובחבלאילותומיסודמתוויםלעיבויוחיזוקההכשרה האקדמיתוקהילתהמחקרבתחומים הרלוונטייםכגוןמזוןמהיםומהמדבר. להלןבלוח6 עיקריהפעולות שהגופיםנקטו במהלךהביקורת: 129 חלוקת התקציב נפרסה על פני שלוש שנים כך שבשנת 2023 הוקצו 2 מיליון ש"ח, ובשנים 2024 עד 2025 יוקצו עוד 8 מיליוןש"ח,אולםבשלהוצאותמלחמת חרבותברזל יחולקיצוץרוחבישל15% ,כךשהתקציבהכולליהיה8.8 מיליון ש"חבמקום10 מיליון ש"ח. מבקר המדינה | דוח מיוחד 91 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לוח6 : עיקרי הפעולותשהגופיםנקטו במהלך הביקורת משרדי הנגב ביוני 2023 - פניית משרד הנגב והגליל לוות"ת בהודעה על כוונתו לממש את החלטת והגליל הממשלה 1442 ולהקצותתקציב בסך 10 מיליוןש"ח לאוניברסיטת בן גוריון, על בסיס והחקלאות עמדתהמקצועיתמשותפתלוול משרדהחקלאות ולפיה: מסלול Tech Sea שפותח על ידי אוניברסיטת בן גוריון בנגב בייעוץ משרד החקלאות יהווה עוגן לתעסוקה עתידית"" במסגרת תוכנית לימודים לתואר ראשון בקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון שבאילת, שייתן את המענה המתאים לאתגר בגיוס הון אנושי מחקריואקדמיובהגדלת היצעאנשי המקצועבתחומיהחקלאות הימיתבאזור אילת. הוות"ת יולי 2023 - עמדתהוות"ת שהועברה למשרד הנגבוהגלילולאוניברסיטתבן גוריון: - החלטתהממשלה1442 ,שמציינתכיישלבחוןאתהאפשרותלתמיכהבקידום מחקרוהוראהאקדמייםבאזוראילת,אינהמחייבתאותהלהקצותמשאבים באופן ייעודי לקמפוס שלאוניברסיטתבן גוריוןשבאילת. - היאמאשרתאתהמלצות ועדתההיגוילנושאמדעיהיםוהמיםוהיאמתכוונת להעביר סך של 40 מיליון ש"ח למכון הבין- אוניברסיטאי למדעי הים באילת (מכון IUI ) לשדרוגתשתיותההוראה והמחקרבמכון. אוניברסיטת אוגוסט 2023 - החלטת הוות"ת לתקצב את מכון IUI אינה עולה בקנה אחד עם מטרות בןגוריון החלטת הממשלה, שכן נדרש לוודא שהתוכנית בעניין שתתוקצב מכוח החלטת הממשלה תכלול מסלול לתואר ראשון כפי שהיא מציעה ושהיא תקצבה לכך 13 מיליון ש"ח. הוות"ת כתבה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בעקבות כמה פעולות שנקטה אוניברסיטת בן גוריון היא קיבלהאישורהגשהלתוכניתלתואר ראשון ב- Sea-Tech מדע וטכנולוגיות ימיות B.Sc ,והיא עדכנה כי תוכנית הלימודים שלה תכשיר בוגרים בביוטכנולוגיה בתחום החקלאות הימית, והיא תואמת את צורכי משרדי הסביבה והחקלאות. בכך היא צפויה להביא להגדלה משמעותית של מספר בוגרי התוכנית שיוכלו להשתלבבעבודהבתחוםהחקלאותהימיתולאחרסיוםהלימודיםלהישארלגורבאזור.עודציינההוות"ת בתשובתהכיבדצמבר2024 היאאישרהתוכניתלתמיכהבמוסדותהמתוקצביםעלידיות"תלעידודמחקר והוראהאקדמייםבאילתובחבלאילותלייצורמזוןמןהיםומהמדבר;ובמרץ2025 אוניברסיטתבןגוריון נבחרה על ידי הוות"ת כמוסד הזוכה לעניין זה ולפיה האוניברסיטה תקבל תמיכה בגובה 6.8 מיליון ש"ח בחלוקהשווהלשניםהתשפ"הוהתשפ"ובהתאםלהתחייבותלמימוןמשלים(מאצ'ינג)130 בגובה3.4 מיליון ש"ח, בכפוף לקבלת התקציבלעניין ממשרד הנגב והגליל. אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הנגב והגליל מסרו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי המסלול אושר, וכי האוניברסיטההחלה בתהליךלקליטתחוקרים ולהקמת מעבדות ובנייני מעונות. פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך חשוב לקידום האקוסיסטם להפיכתאזוראילת ל מוקדלאומיובין- לאומילייצורמזוןמןהיםוהמדבר.במשך תקופהשל מעללשלוש שניםמאז קבלתהחלטתהממשלה1442 בנושא, לא נפתחהבאזוראילתתכניתלימודיםאקדמיתבתחום החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין הות ת," משרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל לגבי המוסד 130 בשלקיצוציםתקציבייםנותרסךשל6.8 מיליוןש"חלתמיכהעלידיהוות"תבמקום10 מיליוןש"חשנקבעובהחלטת הממשלה1442 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 92 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 האקדמיהמתאיםשישמשמסגרתלקידוםהמחקרוההוראהשלתחוםזה. עםזאתעולהכיבמרץ2025 , במהלךהביקורתשל משרדמבקרהמדינה כשלוששנים לאחר קבלתהחלטת הממשלה1442 שהצביעה על המקורות התקציביים בסך 20 מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום זה באילת ו לקידום החקלאות הימית, אושרה ותוקצבה תוכנית לימודים באוניברסיטת בן גוריון לקידום מחקר Sea- והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים התשפ"ה והתשפ"ו באופן אשר ת מנף את ענף ה- Tech באילת ובחבלאילות. משרד מבקר המדינה ממליץ לוות"ת ולמשרדי החקלאות והנגב והגליל לוודא כי בהתאם להחלטת המל"ג,שנתהלימודיםהתשפ"ו(2025 - 2026 )במסלולSea-Tech מדעוטכנו לוגיותימיות שאושרתיפתח כסדרה;וכןלהמשיךולעקובבשניםהקרובותאחרהתקדמותהתוכניתבאוניברסיטתבןגוריוןולוודאכי היא משיגהאת מטרותהחלטתהממשלה, כדישתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף שיאפשר גםחיזוקשל ה הון האנושי באילת, ותסייע בקידום הגיוון התעסוקתי בעיר ובהצמחת דור העתיד של חוקרים בתחום החקלאות הימית בישראל. 6. עידוד חדשנות וקידום אקוסיסטם החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית בישראל כללו גם כמה פעולות בתחום החדשנות שמטרתן לסייע ביןהיתר בקידוםהאקוסיסטם בתחום זה: 1. הקמת מעבדת שירות ליזמים: בהחלטת הממשלה 1442 נקבע שמשרד החקלאות יתמוך בהקמה ובהפעלה של תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה באילת כדי לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של המוצר לשלב התחלת היישום בתעשייה. פעולה זו תוקצבהב-8מיליון ש"ח,5לימיוןש"חבשנת2022 מתקציבמשרדהחקל אותו-3 מיליוןש"חמתקציב מכון וולקני בפריסה שווה בין השנים3 202 5 - 202 131 . בסוף שנת 2022 נחתם הסכם בין משרד החקלאות למלח"י כספק יחיד על דרך פטור ממכרז שאושר על ידי החשב הכללי למתן שירותי תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיהבאילת;ומאזנרשמההתקדמותשלממשבהקמתהמעבדהבמלח"יובכללזהשיפוץ מבנה ורכישת חלק מהתשתיות הדרושותלמתן השירותיםהנדרשיםליזמים בתחום. משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא חתם על הסכם ספק יחיד עם מלח"י להקמת מעבדת שירות בסכום של 5 לימיון ש"ח , והחלק הנוסף של התקציב בסך 3 לימיון ש"ח טרם מומש,וזאת עקב אי-העברת מלח"ילמכון וולקני. יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת הממשלה להקמת מעבדת שירות ליזמיםבאילתואתההתקדמותהניכרתשנעשיתבענייןעלידימשרדהחקלאותומלח"י;מוצעשהם 131 סעיף6 ד בהחלטת הממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 93 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 יגדיר ו לוחות זמנים למועד תחילת הפעלת המעבדה , יגבשו תוכנית עבודה, יקבעו יעדים מדידים ויעדכנואת קהילת היזמים על כך. 2. הקמת קהילת ידע: בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקים קהילת חדשנות וידע באילת, ומשרד האוצר יקצה 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה עבור שלוש שנות פעילות הקהילה בשנים 2020 עד 2022 . בשנת 2021 החלו פעולות להקמת הקהילה, ובתחילת שנת 2022 הוקמה קהילת AquaculTech על ידי משרדהכלכלה, שהיא קהילתחדשנות שמקדמת פעילות של אקוסיסטם באזור אילתבתחומיהביו טכנולוגיהוהחקלאותהימית,בשיתוףפעולהבין- משרדיהחקלאותוהכלכלה,רשות החדשנותוהמכון הישראלי לחדשנות. פעולות קהיל ת ידע מתמקדות בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית באמצעות תמיכה במיזמים; חיזוק כלכלת אילת כמרכז ארצי ובין-לאומי בתחום; קידום השקעות, שיתוף ידע והיכרות בין חברי הקהילה; קיום אירועים מקצועיים וקידום שיתופי פעולה; אפיון החסמים בתחום; גיוס לקוחות ליזמים ועוד132 . נכוןלינואר 2025 הקהילה מנ ת ה כ- 100 חברות ויותר מ- 600 חברים, והיא הצליחהלמצבאת עצמה כמוקדידע בתחוםהחקלאות הימית. עם זאת, תקציב משרד הכלכלה של קהיל ת הידע באילת עבור שלוש שנות פעולה עתיד להסתיים בחודש פברואר2025 וללא הסדרת המשך התקציב, קהילת הידע תסייםאת פעילותה., בחלוף שלוש שנים מהקמתה של קהילת הידע ולנוכח חשיבות פעילות ה בנושא החקלאות הימית באילת והערך הפוטנציאלי המוסף הקיים בכך, מוצע כי משרד הכלכלה בשיתוף משרדהאוצרימדוד את התועלות שהופקו מפעילות המיזם ליצירת אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל בכלל ובאילת בפרט ואת הצורך בהמשך הפעילות בנושא בין היתר כדי לשמר את הידע שנצבר בנושא בשלושהשנים האחרונות. ✰ בהחלטותהממשלה4662 משנת2019 ו- 1442 משנת2022 נקבעכיעלהגורמיםהממשלתייםוהציבוריים הנוגעים בדבר ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה והאנרגייה וכן חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י, לפעוללפיתוח ענפיםכלכלייםנוספיםבעיראילת כךש היאלאתהיהתלויהבענףהתיירותבלבד, ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי יישומי בין- לאומי לפיתוח ענף החקלאות הימית. ממצאי הביקורת מעלים שטרם הוסדרו החסמים ה מרכ זיים אשר מעכבים את קידום תחום החקלאות הימית: הפעולות התכנוניות באתרים המיועדים לחקלאות ימית (אתר המשתלות, עברונה ועמרם) לא הושלמו ולא ניתן לשווקם; טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן היתרים במשרד להג"ס והפיילוט לטיפול במי הפלט באמצעות אצות הושלם , אך טרם יושם בהיקף מלא; צוות 132 קהילתהידעמכונהAquaculTech היאקהילתהחדשנותהפועלתבאילתומקדמתאתהאקוסיסטםהמקומיוהארצי ומקדמתהנבטתיזמויות באזור. החזון שלה הוא: "Promise the future of our oceans resources through innovation, and sustainable marine production". מבקר המדינה | דוח מיוחד 94 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 העבודה הבין- משרדי לקידום הנושא טרם השלים את פעילותו האופרטיבית וטרם הושלמה התוכנית האסטרטגית; העברת מלח"י ( המרכז הלאומי לחקלאות ימית ) לאחריותו ו לניהולו של משרד החקלאות טרם בוצעה בהתאם להחלטות ממשלה קודמות ולחוות דעת מקצועיות עדכניות, ומנגד גם לא התקבלה החלטה מעודכנת בנושא שתבטל את החלטת ההעברה. לצד זאת הוקמה מעבדת שירות ליזמים באילת וכמו כן הוקמה קהילת ידע שמתמקדת בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום. החלטות הממשלה הקצולכללהתוכניותהנ"ל,שנבדקובביקורתזו, תקציבבסך85 מיליוןש"חשממנולאמומשסךשל52 מיליוןש"ח, והיתרה(בסך 33 מיליוןש"ח) מומשה בחלקה. עולהחשששלממשכיהמימושהחלקיש להחלטותהממשלההללו יביא לעצירהשלהפעולותולפגיעה ב השקעות ו ב מאמצים ש עשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון תעסוקתי בה בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות ה ימית. על כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י להירתם ולשתף פעולה כדילמצותאת הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום ה חלטותהממשלה בנושאזה. 2.4 . פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה שדרוג כביש 90 1. - ביקורתמעקב כביש90 חוצהאתישראלממטולהבצפוןעדאילת(עדמעברטאבה)בדרום.אורכוכ- 480 ק"מ,והואעורק התנועה הראשי המשמש להגעה לאילת וליציאה ממנה צפונה לאזור המרכז. משנת 2019 גדל מאוד היקף התעבורה בו בין היתר לאחר סגירתם של נמל התעופה ע"ש דב הוז בתל אביב ונמל התעופה במרכז אילת ו העברתו למרחק נסיעה של כ- 20 דקות מהעיר, ובשל היעדר חלופה אחרת כמו רכבת. אורכו של קטע הכביש הדרומי של כביש 90, המחבר בין צומת הערבה לאילת, הוא כ- 120 ק"מ (להלן - הקטע הדרומי.) הוא מאופיין בתנועה רבה של תמהיל כלי רכב, לרבות משאיות כבדות, כלי רכב חקלאיים ואוטובוסים; בחלקו הגדול הוא חד- מסלולי לכל כיוון; יש בו ליקויי בטיחות רבים; ולאורך השנים התרחשו בו תאונות דרכים רבות, חלקן קטלניות. הדוח הקודם בנוש א קידום התיירות באילת הליקוי: אף שידוע זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר על הסכנות הטמונות בכביש 90 ועל הצורך הניכר בשדרוגו, ואף שבשנים 2003 עד 2020 התרחשו בו 2,480 תאונות ונהרגו בהן 251 איש, כשליש מהם בחלקו הדרומי של הכביש - בין צומת הערבה לאילת, לא נמצא כי בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות שאליהן חשופים הנוסעים בכביש זה. כמו כן, תוכנית העבודה הרב- שנתית של חברת נתיבי ישראל (להלן - נת"י) לשנים 2022 עד 2026 טרם גובשה, וטרם הוכרעו סדרי העדיפויות בעניין שדרוג כביש90 מצומת קטורהעד צומתהערבה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 95 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ההמלצה: על משרד התחבורה להשלים בחינה של האפשרות להצבת שדרוג קטע הכביש שבין צומת קטורה לצומת הערבה ״בסדר עדיפות גבוה״ במסגרת התוכנית הרב- שנתית המתגבשת של נת"י, כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה מאוגוסט 2019, ולהציג לפני הממשלה את החלופות התקציביות האפשריות למימושו, וכן לגבש תוכנית כוללת לביצוע הפרויקט תוך בחינת החלופות על בסיס בדיקה כלכלית- תחבורתית. תגובת משרד התחבורה לדוח הקודם: המשרדמסר כי בשנת2019 נערכהבחינה של תוכנית אסטרטגית לדרכים של רשת הכבישים הארצית, ובהן כביש 90, ואף שכביש זה לא תועדף מהבחינה התחבורתית- כלכלית ביקש משרד התחבורה ממשרד האוצר להקצות לפחות 15 מיליון ש"ח עבור תכנון מוקדם לשדרוג כמה מקטעים בכביש, אך בדצמבר 2020 התקבל ממשרד האוצר סך של 7.5 מיליון ש"ח בלבד; כמו כן מסרהמשרד כיהוא השלים את גיבושה של תוכניתאסטרטגית לשדרוג כביש90 . ביקורת המעקב בחודש מאי 2024 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד בנושא הבטיחות בדרכים, ובו צוין כי הטיפול בליקויים הבטיחותיים המצויים בקטע הדרומי של כביש 90 , מצומת הערבה עד אילת, לא קודם במלואו, וכי מרביתם עדיין קיימים בשטח, ובכלל זה היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה ומפרצי עצירה, שוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה ומגבלות תקציביות שאינן מאפשרות להרחיב את עבודות התחזוקהבכביש.עודנכתבבדוחכימפגעיםאלהמסכניםאתהנהגיםואינםמאפשריםלהםמרווחטעות, וכי כל סטייה קלה מהנתיב עלולהלהוביללתאונה חזי תית שתוצאותיה קטלניות133 . בביקורת המעקב הנוכחית נמצא כי בשנים 2021 עד 2024 קידמו משרד התחבורה ונת"י תכנון וביצוע של שדרוג מקטעים נוספים ב קטע הדרומי של הכביש מצומת הערבה ועד אילת שלא שודרגו עדיין לכביש דו- מסלולילכל כיוון. לצורךזה חולק הקטע הדרומילחמישהמקטעים, כמפורט במפה שלהלן134 : 133 מבקרהמדינה, דוחביקורתמיוחד- בטיחות בדרכים ( 2024 .) 134 מבקרהמדינה, דוח שנתי71ג ( 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירותבאילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי."), מבקר המדינה | דוח מיוחד 96 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפה4 :מקטעי תוואי קטע צומתהערבה- אילת בכביש 90, הסכנותשבו והפעולותלשדרוגו(נכוןלמאי 2025 ) עלפי נתוני משרד התחבורה,בעיבודמשרד מבקרהמדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 97 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 משרדמבקרהמדינהבדקאתההתקדמותבביצועהעבודותבמקטעיםהשוניםשלכביש90 ,כמפורטבלוח 7 : לוח7 : פירוט הפעולותלקידוםחמשתמקטעיהקטע הדרומישל כביש 90 מספר שםהמקטע אורך התקציב סטטוס המקטע המקטע המאושר (נכון למאי 2025 ) 135 לפעולות בש"ח)( 1 מצומתקטורה 63 - 82 330,000,000 - המקטע הסתייםונפתח לתנועה. עדמעברנחל ( 19 ק"מ) שיטה 2 ממעברנחל 82 - 101 450,000,000 - המקטעמצויבביצוע. שיטה עד צומת ( 19 ק"מ) - סיוםמתוכנן של העבודות - רבעון3 , מנוחה שנת2028 . - 3 מצומתמנוחה 101 - 125 - אושרהתקציב לפעולות תכנון. עד צוקים ( 24 ק"מ) - נמצאבשלב שלתכנוןמפורט (קידום זמינות - כגוןטיפולבהפקעות, פינוי 70,000,000 תשתיותותשלומימקדמות לחברת תשתית לתכנון). 4 מצוקיםעד 125 - 153 - אושרהתקציב לפעולות תכנון. 15,000,000 חצבה ( 31 ק"מ) - נמצאבשלב שלתכנוןמפורט. 5 מחצבהעד 153 - 183 - תהליךש לרה-תכנוןמפורט להכפלת צומת הערבה ( 30 ק"מ) 10,000,000 הנתיבים. - תחילתתכנון - רבעון2 ,שנת2025 . - מוכנות למכרז לקראתביצוע - רבעון4 ,שנת 2026 . שבעה מקטעי 112-170 110,000,000 - הושלמוו נפתח לתנועה בתקופהשבין עקיפהבין נובמבר2023 לפברואר2025 . צומתמנוחה עד חצבה במסגרת התוכנית הרב- שנתית לכביש 90 הקצה משרד התחבורה תקציב בסך 985 מיליון ש"ח לשדרוג הקטע הדרומי של הכביש באותם מקטעים שלא שודרגו עדיין ו נמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע. כמו כן המשרד תקצב סלילה של שבעה מקטעי עקיפה לאורך הכביש בעלות של 110 מיליון ש"ח; התקין ארבעמערכתמצילותחייםלזיהויוניטורשלשיטפונותוחסימתכבישיםבעתשיטפוןבמפגשיכביש- נחל- פעולה שתתרחב למפגשי נחל- כביש נוספים במהלך שנת 2025 ; ואישר שדרוג של מעבר מחסום המכס 135 מעבררביןהנמצאבסמוךלכניסהלאילתנחשבלתחילתהכביש,כלומרנקודתהאפס,כךשהספירהמתחילהמהמעבר ועד לצומת הערבה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 98 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בכניסה הצפונית לאילת. בתמונה שלהלן ניתן לראות את עבודות השדרוג שהתבצעו ביולי 2024 בקטע הדרומי של כביש 90 : תמונה2 : ביצוע עבודות בקטע הדרומישל כביש90 צולם על ידיצוותהביקורת, יולי 2024 . בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים 2021 ו- 2024 התריע משרד מבקר המדינה לפני משרד התחבורה על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש 90 , ובעיקר בחלקו הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע בצורהמספקתפעולותומהלכיםאופרטיבייםשנועדולטפלכראויבסכנותאלה,והדגישאתהצורךלקדם תוכנית רב- שנתית לשדרוג הכביש. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה חלקית. משרד התחבורההשליםאתגיבושהתוכניתהרב- שנתיתבנושא,ובשנתייםהאחרונותהואקידםבשיתוףנת"י שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש 90 ואישר לשם כך תקציב כולל בסך 985 מיליון ש"ח לפעולותהתכנוןוהביצועשלהקטע. נכוןלמ אי 2025 ,המשרדהקצה 330 מיליוןש"חעבורהשלמתשדרוג של מקטע הכביש מ צומת קטורה עד מעבר נחל שיטה באורך 19 ק"מ ו- 110 מיליון ש"ח עבור סלילת שבעה מקטעיעקיפהביןצומתמנוחה עדחצבה;כמוכןהמשרדהקצהתקציבנוסףבסך545 מיליוןש"ח להמשך תכנון וביצוע של ארבעת המקטעים בין נחל שיטה ועד צומת הערבה באורך של 101 ק"מ. מבקר המדינה | דוח מיוחד 99 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 התמשכותהטיפולבמקטעיםאלה בכביש90 בשנים האחרונותעלהבחייאדםנוספיםובפצועיםבשנים 2020 עד 2025 (כ- 290 נפגעים, מתוכם20 הרוגים)136 . על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של חלק מסוכןזה שלהכביש ואת ביצוע פעולותהשדרוג, וזאת על בסיסלוחות זמנים שיקבע, כל זאתלשם שיפור הבטיחות בכביש והנגישותהתחבורתית לאילת וממנה. מידת תיקוןהליקוי 2. הקמת קו רכבתלאילת להסעת נוסעים ולהובלתמטענים- ביקורתמעקב בשנים 2010 ו- 2012 החליטה הממשלה על קידום תכנון תוואי מסילת רכבת לאילת137 כמיזם אסטרטגי שכולל הנחת מסילת רכבת בין אילת למרכז הארץ, לשם הסעת נוסעים והובלת מטענים וכדי לפתח את הנגישות התחבורתית של אזור דרום הארץ (להלן - מיזם הרכבת). כמו כן החליטה הממשלה שיש לפעול להשלמתושלהמיזםבתוךחמששניםמיוםמתןתוקףלתוכניתהסטטוטוריתבעניינו;וכילצורךכךיוקצה תקציב ראשוני בסך של 150 מיליון ש"חלתכנוןסטטוטוריולקידום זמינות ראשונית שלהמיזם. ביולי2023 בהחלטתממשלה855 בנושא התוכניתלחיבורישראלברשתמסילותרכב ת,החליטההממשלה על תוכנית חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת ברשת מסילות רכבת מהירות ופרבריות, אשר תאפשר הסעת נוסעים במהירות של עד 250 קמ"ש, במטרה לאכלס ולפתח את מדינת ישראל ולשפר את איכות החיים, הנגישות וההזדמנויות של תושבי מדינת ישראל. לפי ההחלטה, ש דרוג התשתית יכלול צירי מסילות שיאפשרו תנועת רכבות מצפון לדרום במטרה להביא לחיבור מדינת ישראל על ידי רשת של מסילות ברזל יעילות ובטוחותעדלשנת 2040 138 . הדוח הקודם בנושא קידום התיירות באילת הליקוי: מאז החלטת הממשלה משנת 2010 על קידום תכנון תוואי למסילת מיזם הרכבת, וכשמונה שנים לאחר החלטת הממשלה מפברואר 2012 139 שקבעה כי הליכי התכנון הסטטו טורי של כל מקטעי 136 נתוני הנפגעים הם למקטע הכביש מצומת קטורה עד צומת הערבה, על פי נתוני הל שכה המרכזית לסטטיסטיקה, שריכזה עמותת נתון לשינוי. 137 החלטת הממשלה1421 , "נתיבי ישראל - תוכניתתחבורה לפיתוחהנגבוהגליל, תש"ע 2010 (" 24.2.10 .) 138 הממשלה החלטת 855 ה בנושא רכבת מסילות ברשת ישראל לחיבור תוכנית ( 30.7.23 ,) https://www.gov.il/he/pages/dec-855-2023 . 139 החלטת הממשלה4223 הקמת קורכבת להסעת נוסעיםוהובלת מטענים מאילת למרכז הארץ""(2 5.2.1 ) מבקר המדינה | דוח מיוחד 100 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 המיזם יושלמו בלוח זמנים קצר ולא יאוחר מסוף שנת 2012 , ושביצוע המיזם יסתיים בתוך חמש שנים מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית - ההליכים בעניין מיזםהרכבתעדיין בשלבי הכנה או בדיקה. עוד נמצאכיבשנת2018 חילקהנת"יאתתכנוןתוואימסילתהרכבתלשנימקטעים-הצפוניוהדרומי:הצפוני - באורך 45 ק"מ (מבאר שבע עד דימונה), והדרומי - באורך 180 ק"מ (מדימונה עד אילת); תכנון המקטע הצפוני קודם ונמצא בשלב של הפקדה התנגדויות140 , ותכנון המקטע הדרומי טרם קודם, ולכן טרם ניתן תוקףלתוכניתסטטוטורית לתוואיהקמתהמסילה לאילתעל כלמקטעיה. ההמלצה: מומלץ כי משרד התחבורה, נת"י ומינהל התכנון ינקטו את כל הצעדים הדרושים לקידום יישום החלטות הממשלה בעניין מיזם הרכבת, וישלימו את התכנון הסטטוטורי של הקו ואת אישורו בהתאםללוחהזמנים שנקבע בהחלטה. תגובת משרד התחבורה לדוח הקודם: המשרד מסר בשנת 2021 כי מיזם הרכבת לאילת הוכרז כחלק מפרויקט הדגל של שרת התחבורה לקידום הקמת מסילת ברזל מזרחית מקריית שמונה ועד אילת, אך לאורך הליך התכנון גורמי המקצוע במשרד מתמודדים עם קשיים מרובים ובהם בין היתר העובדה כי במשך שלוש שנים משרד התחבורה לא תוקצב לצורך המשך הליך התכנון הסטטוטורי; ובשל התנגדויותשלגופיםירוקים,המשרדלהג"סומינהלהתכנוןשמעכביםאתהליךהתכנון.עודמסרהמשרד כי המקטע הצפוני הופקד ומצוי עדיין בשלב ההתנגדויות, והמקטע הדרומי טרם הופקד בשל אי- הסכמה על תוואי המסילה, על סוגייתהעברת חומרים מסוכנים בתוואיועל נושאים סביבתייםנוספים. ביקורת המעקב תכנון המסילה לאילת חולק כאמור על ידי משרד התחבורה לשני מקטעים (הצפוני והדרומי) ומקודם זה כעשור בוועדה המחוזית, כמפורט במפה5 : 140 הפקדה להתנגדות מאפשרת לכל מי שחש נפגע מת וכנית המקודמת על ידי מינהל התכנון, להגיש התנגדות בתוך 60 ימים מיום פרסום הת וכנית. ראו באתרמינהל התכנון. מבקר המדינה | דוח מיוחד 101 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפה5 : מקטעי תוואי מסילתהרכבתלאילת (הצפוני והדרומי) המקור: משרד התחבורה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 102 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי יש להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה (להלן - הצוות המשותף) אשר יבחן את דרכי המימון ליישום הת ו כנית ואת שלביות הת ו כנית, ויגיש דוח ראשוני המפרט את המלצותיו בתוך 90 יום וכן דוח מלא ומפורט בתוך 180 יום (והארכה אפשרית של 90 יום נוספים במידת הצורך). משרדהאוצר מסרלמשרד מבקרהמדינה בפברואר 2025 כילקראת סוף שנת 2024 אושרו50 מיליון ש"ח עבורתחילתתכנוןמפורטלמקטעהצפונישלהרכבתלאילת(ב"ש- דימונה)וכן50 מיליוןש"חנוספיםעבור תכנוןסטטוטורישלהמקטעה דרומי ,דימונה- אילת.תקציבזהאינונותןמענהמלאעבורכללשלביהתכנון הצפויים, אך אלה הסכומים הנדרשים בשלב זה, בראי סטטוס הפרויקטים. עוד מסר משרד האוצר כי הצוות המשותף טרם הגיש אתהדוחהראשוני ואת המלצותיו כאמור בהחלטת הממשלה855 . בסוף שנת 2024 אישר משרד האוצר תקציב בסך של 100 מיליון ש"ח לטובת קידום פעולות התכנון של מסילת הרכבת עבור המקטע הצפוני והדרומי. לפי המשרד חלה התקדמות במקטע הצפוני שמצוי כעת בשלב של תכנון מוקדם (תכנון מפורט); ואילו המקטע הדרומי מצוי עדיין בשלב מוקדם של תהליך תכנון סטטוטורימחודשבוועדהלתשתיותלאומיות(ות"ל).עודמסרהמשרדכיהתהליךיכלולשורהשלפעולות שיידרשו תקציב נוסף ובהן: השלמות תהליכי התכנון המפורט, הפקעות, טיפול בתשתיות, קידוחי קרקע והעתקות דרכים קיימות, ובהמשךהקמת מתחםלתחזוקהומסוף מטענים. משרדהתחבורה כתב בתשובתולמשרדמבקרהמדינה ביוני 2025 כי עםקבלתהתקציבבתחילתשנת2025 נת"י הניעהאתהליךהתכנוןשל המסילהלאילת בקטע ה דרומי,ובמסגרתזאתקידמההליךמכרזילמינוי צוותי תכנון וניהול, והונע תהליך תכנוןסטטוטורי בשם"תת"ל 180 - המסילה לאילת" במסגרת ה ו ות"ל. מינהלהתכנוןמסרלמשרדמבקרהמדינהבפברואר2025 כיהמקטעהצפוניקודםבוועדההמחוזיתלתכנון ובנייהדרום.באשרלמקטעהדרומי,עדכןמינהלהתכנון כיהתקיימהישיבתהיערכותב- 10.2.25 ומתבצע תהליך של גיוס צוותי תכנון לטובת קידוםהשלביםהתכנוניים שלהמקטע. בדוח הקודם הועלהכינכוןלשנת2021 לאחלההתקדמות בקידום תוואי מסילת הרכבתאשרהממשלה יזמה את קידומו כבר בשנת 2010: הליכי התכנון הסטטוט ורי לא הושלמו אף שהממשלה קבעה כי אלה יושלמו עד סוף שנת 2012 לכל המאוחר , ולא ה י יתה הערכה לגבי מועד הביצוע בשטח . בביקורת המעקב נמצא כי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך 100 מיליוןש"חלפעולותתכנון שהןשלבמקדיםוהכרחילביצועהפרויקטבשטח;אולם איןעדייןודאות תקציבית ארוכת טווחלגבי המשךהתהליכים התכנונייםשל הפרויקט, דבראשר מסכןאתהמשכו. הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה, תסייע בקידומה ו בפיתוחה של העיר ו תביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי הרכבת המתוכנן לאילת. לפי החלטת הממשלה 855 משנת 2023 על משרדי התחבורה והאוצר ועל נת"י ומינהל התכנון לפעול כל אחד בתחומו לקידום הפעולות שנקבעו בעניי ן זה בהחלטות הממשלה לקידום ותכנון של המסילה לחיבור ישראל בהתאםלתוכניתהאסטרטגית שלמשרד התחבורהלשנת 2024, ובהם: להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שיבחן את דרכי המימון מבקר המדינה | דוח מיוחד 103 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ליישום התוכנית וש לביה, ויגיש דוח ראשוני בעניין לראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר בתוך 90 יום. משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 כי עד למועד זה מנכ"ל משרד התחבורה טרם כינס את הצוותהמשותףלבחינת דרכי המימוןליישום התוכנית ואת שלביות התוכנית. בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי על הצוות המשותף של משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ל בחון את דרכי המימון ליישום הפרויקט ולהגיש דוח מלא ומפורט תוך 180 יום (עדאפריל 2024 ). פעולה זו לא בוצעה עד יוני 2025 - פיגו רשל כ- 15 חודשים. על משרדי התחבורה, האוצר וראש הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט בנושא, כנקבע בהחלטת הממשלה 855 . מידת תיקוןהליקוי נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה ל כלכלתהעירולתעשיית התיירותבאילת 2.5 . בהחלטת הממשלה 4463 בנושא תוכנית אב לשדות התעופה בישראל מפברואר 2009 141 נקבע כי רש"ת תקים נמל תעופה בין-לאומי ופנים- ארצי חדש למרחב אילת (להלן - נמל התעופה רמון), שיחליף את נמלי התעופה בעובדה ובמרכז העיר אילת שפעלו בעיר עד שנת 2019 142 . רש"ת העריכה את השקעתה הכספית בהקמת הנמל בכ- 1.9 מיליארד ש"ח, ובשנים 2020 עד 2024 השק העי בו רש"ת עוד כ- 75 מיליון ש"ח כתקציבי פיתוח של הנמל; כך שסך ההשקעה בהקמתנמלהתעופה רמון הייתה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים אלה (כאשר תקציבהפיתוח של רשות שדות התעופה לשנים2024 ואילך הוא5.9 מיליארד ש"ח.) 141 החלטת הממשלה4463 , "תכנית אבלשדותהתעופהבישראל"( 1.2.09 .) 142 עדשנת2019 הטיסותהיונוחתותב נמלעובדה (שהוקםבשנת1982 כחלקמהסכםהשלוםעםמצרים) ובנמלהתעופה שפעלבמרכז אילת מאז שנות ה חמישים של המאה ה עשרים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 104 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 נמל התעופה רמון, אשר החל את פעילותו בשנת 2019 , משמש בשנים האחרונות תשתית תחבורה לאילת 144 עבור תיירות הפנים143 ועבור טיסות חסך (לואו-קוסט) מאירופה145 המשמשות את התיירות הנכנסת בעיקר בעונת החורף, אשר כאמור, מהווה מרכיב חשוב בתעשיית התיירות באילת בעונה זו. כמו כן, נמל תעופה רמון מהווה תשתית אסטרטגית חשובה למדינת ישראל. בעונת החורף משקלם של התיירים הזרים מכלל הלינות בבתי המלון בעיר הוא כ- 20% עד 25% . בשנים 2019 עד 2020 נשבר שיא בעונה זו; יותר מ- 470,000 נוסעים מ- 15 מדינות שונות הגיעו לעיר ב- 50 טיסות בין-לאומיות שבועיות146 , , לעומת 6 טיסות שבועיות בלבד בשנת 2016. ב מפה שלהלן מוצג ו ת ערי המוצא באירופה שמהןהגיעו תיירים זריםלאילת בשנת 2018 : 143 בשנים2016 עד2019 טסו לאילת וממנה בכל שנה בממוצע כ- 1.3 מיליון נוסעים בטיסות פנים- ארציות. 144 חברות התעופה של טיסות הלואו- קוסט, כגון FINAIR TRANSAVIA, RYANAIR, AIR, WIZZ , מציעות טיסות שעלות הכרטיס שלהן נמוכה יחסית וכוללת בבסיסה רק את רכישת המושב (המקום) על המטוס. בשנת 2023 היה מספר הטיסות שלחברותאלהכשלישמכלל הטיסות בעולם. 145 לפי נתוני משרד התיירות, חלק מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות בעונות החורף היו תיירי יום, כלומר תיירים שלא לנו באילת אלא המשיכו מאילת למדינות שכנות. יוער כי כיוון שלמדינות השכנות יש נמלי תעופה שסמוכים לערי התיירות שלהן (עקבה בירדן, שארם א- שייח והוגדרה במצרים), מגמה זו צפויה לרדת. כך למשל בבדיקה נמצא כי בעונתהחורף האחרונה - 2022 עד 2023 - רק7% מהנוסעים בטיסות הבין- לאומיות המשיכולמדינות אחרות. 146 עדסגירת השמיים במרץ2020 בשלמגפת הקורונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 105 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפה6 : מפת ערי המוצא של תייריםזרים שהגיעולאילת, 2018 147 המקור: עיריית אילת,בעיבוד משרדמבקר המדינה. משרד מבקר המדינה בדק כמה היבטים בהפעלת נמל התעופה רמון ובחן את תרומתו לתעשיית התיירות בעיר אילת ,לכלכלתה ולכלכלתהמדינה: 1. מנגנון תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת: משנת 2016 פעל משרדהתיירות עם רש"ת, התאחדות בתי המלון ועיריית אילת כדי להביא לגידול במספר הטיסות הבין- לאומיות לאילת ובמספר התיירים הזרים הנכנסים לאילת בטיסות אלה, וזאת באמצעות נוהל של משרד התיירות שהסדיר מנגנון תמרוץ כספי (להלן - נוהל התמרוץ.) במסגרת הנוהל העביר משרד התיירות תמריצים כספיים לחברות תעופה בין- לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות החסך ( הלואו-קוסט) מאירופה, בסך של 60 אירו עבור כל נוסע שהגיעלאילת במטוסיהן (תייר או אזרח ישראלי.) 147 לאורךהשניםהגיעולאילתבעונותהחורףתייריםזריםבעיקרמהמדינותהאלה:צרפת,רוסיה,הונגריה,פולין,ליטא, פינלנד, אנגלייה, גרמניה, דנמרק טורקייה, סלובקיה, לטבייה, בלגייה, איטליה, רומניה, שוודיה, צ'כיה, אוסטרייה,, בולגריה ונורווגיה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 106 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 העברתהתמריציםנומקהעלידימשרדהתיירותבתועלתהכלכליתשהמדינהמפיקהמהגעתהתיירים הזרים לאילת בעונת החורף, שכן הם חלק ממנועי הצמיחה של תעשיית התיירות בעיר ובישראל בשל תרומתם לתמ"ג148 . במסגרת הביקורת הקודמת בנושא קידום התיירות באילת מסר משרד התיירות למשרדמבקרהמדינה כי מהלך זההביא ל גידול ניכר במספר טיסות החסך לאילת ולהגדלה ניכרת של מספר התיירים הזרים המגיעים לעיר בעונות החורף; וכי המשך תמרוץ הטיסות לשדה רמון נחוץ כדי שהשקעת המדינה בבניית השדה לא תהיה לשווא149 . להלן בתרשים 24 ניתוח הערך הכלכלי שביצע משרדמבקרהמדינה, שנבע מהפעלתו של נוהל תמרוץלכלנוסע בעונותהחורף בשנים2016 עד 2023 : 148 לפי משרד התיירות התועלת הכלכלית מכל חופשה ממוצעת של תיירים בעונת החורף הוערכה בכ- 670 דולר עד עונת החורף2016 עד2017 ולאחר מכן בסך של כ- 807 דולר. 149 מבקרהמדינה, דוח שנתי71ג ( 2021 "פעולות הממשלה לקידום התיירותבאילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי."), מבקר המדינה | דוח מיוחד 107 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים24 : הערך הכלכלי הנובע מהפעלת נוהל תמרוץ לכל נוסע על ידי משרד התיירות, 2016 - 2023 * עלפי נתוני משרד התיירות, התאחדותבתיהמלון והלמ"ס,בעיבוד משרד מבקרהמדינה. * מנתוני כניסת התיירים לשדות התעופה עובדה ורמון קוזזו במהלך עונת החורף (אוקטובר- דצמבר בשנה נתונה עד מרץ בשנה העוקבת) מבקרי יום - מבקרים שחלפו באילתבדרך ליעדים אחריםבירדןובמצרים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 108 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מהנתונים בלוח עולה כי בעונ ות החורף בשנים 2016 עד 2020 ובשנים2022 עד2023 שבמהלכ ן הופעל נוהל התמרוץ היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת (מכ- 52,000 כניסות תיירים בעונת החורף 2016 עד 2017 לכ- 90,000 כניסות תיירים בעונת החורף 2019 עד 2020 ; ולאחר תקופת מגפת הקורונה בעונת החורף 2022 עד 2023 היו כ- 21,000 כניסות תיירים). משרד התיירות ציין בשעתו כינוהלהתמרוץתרםלהגדלתמספר הטיסותלאילתומספרהתייריםהמבקריםבה ולהכנסת מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו, ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל של כ- 725 מיליון ש"ח (בניכוי השקעות משרדהתיירות.)יצויןכילהגעתהתייריםהזריםלאילתעשוילהיותגם ערךמוסףלשימור התדמית של אילת כעיר תיירות עולמית ולשימור פוטנציאל הגעת תיירים אליה גם בעתיד, במיוחד בעונות החורף שבהן חלה כאמור תנודתיות רבה במספר לינות התיירים הישראלים, והן פוחתות בכ- 40% בממוצע. במהלךהשנים2022 ו- 2023 נערכו במשרדהתיירותדיוניםבנוגעלהמשךפעולותהשיווק לשהעיראילת לנוכח רצוןהממשלהלהמשיךולתמוך בה. במסגרת דיונים אלה ציין מנכ"ל משרדהתיירות כי:"אחד היעדים המרכזיים שהגדיר השר למשרד הינו קידום פוטנציאל התיירות בעיר אילת, לעניין זה ביטוי גם בקידום מותג הנגב וגם ברצון המשרד לפעול ולהעצים את פעילות התע ופה בשדה התעופה רמון. משתלבעםהרצוןשלהמשרדלפעול עכשיואקטיביתולהביאלהגברהמשמעותיתשל תייריםלתקופה הקרובה קיימות מספר הצעות לפעולה... ביטול אגרות רמון או לפחות הפחתה משמעותית;... הסתכלות כוללת של רש"ת על פעילות החברות בנתב"ג וברמון ובהתאם לתמחר אותן (קידום הטבות לחברות התעופה בנתב"ג תמורה להגדלת פעילות ברמון") ; "המוצר באילת הוא טוב מאוד, גם ביחס למוצרים סמוכי[ם] [ל]אילת כמו[העיר]עקבהוביחסלשארערי החוף בעולם". ביולי2022 כתב ראש העיר אילת לשרי התחבורה והתיירות בעניין זה כי כדי להחיותאתנמל ה תעופה רמון ולתתהזדמנות ותקווה לעיר אילת ולתיירות חוץ,ישלקדם באופן דחוף תמריציםלעידוד חברות תעופה להגיע אליו שכן נמל תעופה רמון "הוקם בעיקר על מנת לעודד טיסות בין- לאומיות אחרת לא היה טעםבהעתקת השדה מהעיר". בספטמבר2023 פנהמשרדהתיירותלמשרדהאוצרלצורךהמשךהפעלתהנוהללעונתהחורף2024 עד 2025 וציין כי יש חשיבות רבה בעידוד התיירות הנכנסת בעונה זאת שכן כך ניתן יהיה לחזק את העיר ולסייעלכלכל תה בתקופהשבהישירידהבתיירותהפנים.בפנייהזוהוצעמתווהשלפיומשרדהתיירות יישא בעלויות של 60% מהנוהל, התאחדות בתי המלון בעוד 10% , ומשרד האוצר ישלים את תקצוב הנוהל, כך שהנוהל יתוקצב עד סכום של כ-8 מיליון ש"ח לערך (תלוי במספר התיירים שיגיעו בפועל.) תהליך זהלא הושלם בשל פרוץ מלחמתחרבות ברזל ב-7 באוקטובר. בתחילת שנת 2024 הודיע משרד התיירות לרש"ת כי בשל מלחמת חרבות ברזל הוא לא יפרסם את הנוהל בהתייחס לעונת החורף בשנים 2024 עד תחילת 2025 (החל באוקטובר 2024 ), והנושא הוגדר על ידו כ"לא רלוונטי" לאילת. לעמדתו יש להתמקד בתחום עידוד תיירות הפנים בלבד בנוגע לאילת. בעקבות החלטת משרד התיירות בעניין, הודיעו חברות התעופה האירופיות לרש"ת שהן לא ימשיכו לפעול בקווים הישיריםלאילתללא סבסוד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 109 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 רש"ת מסרה למשרד מבקר המדינה באפריל 2024 כי מאז אי- חידוש נוהל תמרוץ לכל נוסע אף חברת תעופה לא הגישה בקשות לביצוע טיסות בין-לאומיות לנמל התעופה רמון; זאת גם על רקע הפעילות בנמליהתעופההאזורייםהסמוכיםשפועליםבירדןובמצריםהמתחריםבאילתומפעיליםנוהלתמרוץ דומהלכלנוסעמולחברות החסךהאירופיותבסכוםגבוהמזהשהיהנהוגבישראל(כ- 100 עד110 דולר לכל נוסע) - פעולה שיווקית שהביאה למדינות אלו אלפי טיסות מעשרות מדינות בעונות החורף האחרונות.עודציינהרש"תכיהסבסודשלהטיסותלעריהתיירותהשכנותלאילת שסייעלהןלהתבסס כיעדים מבוקשים לתיירים זרים במפת התיירות העולמית, וביטול נוהל תמרוץ לכל נוסע עלול ים להקשות על אילת לחזור להיות יעד אטרקטיבי לחברות התעופה בעולם בשנים הקרובות "הן במובן המיידי של חוסר הפעילות העכשווית והן במובן של ביטול יחסי העבודה והקשר המתמשך הנדרש לבניית תוכניותלטווח ארוך מולחברותהתעופה". 2. תמלוגי רש"ת לקופת המדינה: על פי חוק רשות שדות התעופה , התשל"ז- 1977 , רש"ת מעבירה תשלום שנתילמדינהותמלוגיםמהרווח הנק י שלה150 , שתלוי ביןהיתרבהכנסותיה מכלנמלי התעופה שבאחריותה בקיזוז הפסדים וגירעונות, 151 . בשנים 2017 עד 2019 העבירה רש"ת למדינה תמלוגים מהפעלת כל נמלי התעופה ומעברי הגבול בסך כולל של כ- 3.5 מיליארד ש"ח,ובשנים2022 ו- 2023 היא העבירהלה 336 מיליון ש"ח. רש"ת מסרהלמשרדמבקרהמדינהב נוגע לשנת2020 כיבשלמצביהחירוםשהתרחשובשניםהעוקבות חלה ירידה ניכרת בתנועת התיירים בטיסות הבין- לאומיות לנמל התעופה רמון, שהביאה לפגיעה בהכנסותיוולגירעונות ;וכי בשנת2023 חלההתאוששותמוגבלתבמספרהנוסעיםהבין- לאומיים,זאת בהלימהלהפעלתנוהל התמרוץבשנהזו.עודהוסיפהרש"תכינמלהתעופהרמוןהואגרעוניגםבהינתן תנועה של שני מיליון נוסעים בשנה כך שההשפעה הכללית של רמת פעילות מוגברת של רמון היא מינורית יחסית להכנסות של רש"ת, אולם המשך צמצום הפעילות בנמל התעופה רמון י שפיע בעקיפין ע להיקףהתמלוגיםשיועברועלידהלמדינה (בשלהקטנתהרווחהנקיבדוחרווחוהפסדשממנונגזרים התמלוגיםהשנתייםלמדינה). משרדהתחבורהמסרלמשרדמבקרהמדינהביולי2024 כיחברותהתעופההזרותטסותעלבסיסכדאיות כלכלית; וכי הדרך היעילה היחידה לעודד אותן לטוס לנמל התעופה רמון היא באמצעות סבסוד כספי ממשלתי בשיתוף המגזר הפרטי, כפי שנעשה בעבר. סבסוד זה הוכיח את עצמו אך הופסק על ידי משרד התיירות. בעניין אפשרות הפעלת קו התעופה נתב"ג- רמון על ידי חברות תעופה הזרות (טיסות המשך) שתאפשר להגביראתהכדאיותואת התדירותשלהטיסותהשבועיותלעיר,משרדהתחבורהמסרכיהואמתנגדלכך בשל חשש לפגיעה בתחרות שכן לחברות ישראליות אין זכות דומה במדינות אירופה; וכי חברות תעופה ישראליות מחויבות בבידוק ביטחוני על ידי מערך האבטחה הממלכתי בטיסותיהן מחו"ל לישראל, מה 150 סעיפים40א.(א) ו- 40א1 א().(1) לחוקרשות שדות התעופה ה תשל"ז- 1977 . 151 סעיף - 40 א1 .(א) לחוקהרשות. נוסף על כך,רש"תמשלמת דמי חכירההנגזריםמהכנסותיה, אגרות רשות תעופה אזרחית (רת"א),ארנונה לעיריותועוד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 110 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 שאין כן לגבי החברות הזרות. עוד מסר משרד התחבורה כי הושג הסכם בין רש"ת לחברות התעופה הישראליותבליוויהמשרדורשותתעופהאזרחית(רת"א),שמימושו יבטיחמספרקבועשלטיסותשבועיות שלחברות ישראליות לאילת בטיסות פנים- ארציות בלבד. משרדהתיירותמסרלמשרדמבקרהמדינהבאפריל2024 כיהואאינומתכווןלפרסםעודאתנוהלתמרוץ לכל נוסע בנוגע לנמלהתעופה רמון בעונות החורף מפני שפוטנציאל התיירות הנכנסתלאילת מוטל בספק, זאתגםלנוכחהחלטותחברותהתעופההזרותלצמצם אתהטיסותלישראלבתקופתמלחמתחרבותברזל, לרבות ביטול של חלקן. משרד התיירות העביר למשרד מבקר המדינה את נתוני תקציבו לשנים 2020 עד 2024 המצביעיםעלירידהבשנת2024,וצייןכיתקציבזהאינומאפשרמקורתקציבילהפעלתנוהלתמריץ לכל נוסע, כמפורט בנתונים שבתרשים25 שלהלן: תרשים25 : תקציב משרד התיירות,2020 - 2024 באלפים)(* המקור: משרדהתיירות (26.5.24 .) *התקציבהמקורילשנת2024 היהאמורלהיותגדוליותרבכ- 20 מיליוןש"ח,אולםהואהופחתבשלקיצוציתקציבשהתרחשו בזמן המלחמה. בפברואר2025 מסר משרד התיירותלמשרדמבקרהמדינה כיהוא בוחןאפשרות לפתיחת קו תעופהישיר מרוסיה לנמל תעופה רמון באילת, וכי בשיתוף פעולה עם עיריית אילת הוא אירח סוכנים, נציגי תעופה ועיתונאים מרוסיה כדי לקדם את פתיחת הקו כבר בעונת החורף שתחל באוקטובר 2025 . עם זאת מסר המשרד כי בתקציב הנוכחי של המשרד ולנוכח העובדה כי השותפים הנוספים בנושא - משרד התחבורה ובתי המלון - לא העבירו מצידם תקציב לצורך קידום העניין, אין בכוונתולחדש את נוהלתמרוץהטיסות בעונותהחורףהקרובות לאילת. משרד התיירות מסר בתשובתו כי ב תאריך 12.6.25 תתחיל תנועת טיסות ממוסקבה לשדה התעופה רמון, ו הכוונה בעתיד הקרובלהרחיבאת היקפיהטיסות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 111 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 רש"ת כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 (להלן - תשובת רש"ת) כי בכל הקשור להצעות פעולה שונות הנוגעות לפעילות התעופתית בישראל ולהגדלת הפעילות בנמל התעופה רמון, היא מחויבת מכוח האמנות הבין- לאומיות שאליהן ישראל הצטרפה והסכם השמים הפתוחים עליו חתומה ישראל, לקיים סביבה תחרותית ושוויונית לכלל פעילות התעופה האזרחית המסחרית, לרבות הקצאת משאבי ציבור בדמות הקצאת לוחות זמנים להמראה ולנחיתה בנמלי התעופה, מתן שירותים תעופתיים והטבות אחרות. עוד ציינה רש"ת בעניין הגברת הטיסות לשדה התעופה רמון, כי בעונת הקיץ של שנת 2024 , שהתאפיינה בפעילות תעופתית מצומצמת, היא אישרה בקשות של חברות תעופה ישראליות להגביר את תדירות טיסות הפנים- ארציות לעיר אילת אולם "חברות אלו העדיפו בסופו של יום להסיט את מרבית טיסותיהן לחו"ל חלף הגברתהפעילותהפנים ארצית." משרד התחבורה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא פועל רבות ובמגוון אפיקים כדי לאפשר תעבורהאוויריתלאילתוממנה, ו מתוקףכךהמשרדתומךבהשבתהתמריץשלמשרדהתיירות,וכיפנייתו למשרדיהאוצרוהתיירות בנושא טרםנענתה. משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף בשנים הקרובות (בחודשים אוקטובר עד מרץ) את אישור נוהל תמרוץ לכל נוסע. החלטה זו נשענת על נסיבות התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל. עם זאת, בראי החלטות הממשלה הנוגעות לעיר אילת מהשנים האחרונות והצורך לתת מענה התיירותיים של העיר, ריחוקה הגיאוגרפי, התנודתיות ('עונתיות)' בעונות החורףו התחרותההולכתוגוברתעםאתרינופשאחרים הגםשבמדינותשכנותקייםכאמורתמריץגבוה יותר משהונהג באילת לעידוד הגעת חברות תעופה אליהן, מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו את הנושא על היבטיו השונים בשיתוף משרדי האוצר ופיתוח הנגב והגליל, רש"ת, עיריית אילת והתאחדות בתי המלון, בראייה צופה פני עתיד. הפעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו וחרף הקיפאון הקייםכעתבתיירותהנכנסת,לצורךבחינתפתרונותוחלופותשאותםיהיהאפשרלממשכתגובהמהירה מיידלאחרשינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץלישראל. 2.6 . פעולות הממשלהבתחוםשירותי הרפואה באילת באזור אילת ניתנים שירותי בריאות לתושבי העיר אילת וכן לתושבי היישובים במועצה האזורית חבל אילות152 , המונים בסך הכול כ- 65,000 תושבים; כמו כן ניתנים באזור אילת שירותי בריאות לחיילים המשרתים בבסיסי צה"ל באזור, לעובדים שאינם אזרחי ישראל ולתיירים (ישראלים ותושבי חו"ל) שמספרם מוערך בכ- 60,000 עד 140,000 ביום בהתאם לעונה ולתקופה . שירותי הבריאות ב אזור אילת ניתנים בקהילה153 באמצעות ארבע קופות החולים בישראל154: הכללית; מכבי שירותי בריאות (להלן - 152 יישובי חבל אילות הם אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, נאות סמדר, נווה חריף, סמר, קטורה, שחרות, שיכון משפחותמחנה עובדה, חוות ע'רנדל, שיטיםואילות. 153 שירותי בריאות בקהילה ניתנים במרפאותקופות החוליםבעיקר עלידירופאימשפחה,והם מספקים שירותי רפואה ראשונייםאומפניםלהמשךטיפולאצלרופאיםמומחים.השירותיםמפוקחיםעלידיהאגףלרפואהקהילתיתבמשרד הבריאות מאז2008 . 154 כ- 55% מהמטופלים משתייכים לשירותי בריאות כללית; 33% למכבי שירותי בריאות; והשאר לקופות החולים לאומית (כ- 6%)ומאוחדת (כ- 4% .) מבקר המדינה | דוח מיוחד 112 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מכבי) ; קופת חולים לאומית (להלן - לאומית) ו קופת חולים מאוחדת. ב אזור אילת יש בית חולים ציבורי אחד בבעלותהכללית - יוספטל,והוא ביתהחולים הקטן ביותר במדינה מבין 29 מוסדותלאשפוז כללי. אזור אילת הוא אזור ספר שמרוחק כ- 240 ק"מ ממרכז רפואי נוסף (סורוקה בבאר שבע.) בעבודות שנעשו לאורך השנים בישראלעל יד י גורמים שונים155 הועלה כי שירותי הרפואה באזור אילת, הניתנים ביוספטל ובמרפאות בקהילה על ידי כלל קופות החולים באילת , נמצאים בפער מתמשך בכוח האדם; פער זה נובע מקושי מרכזי בגיוס של כוח אדם רפואי (בעיקר רופאים מומחים ומתמחים) ושל כוח אדם שמתמחה במקצועות הבריאות (כגון בתפקידי סיעוד, פיזיותרפיה ו ריפוי בעיסוק) ובהישארות שלו באזור. הסיבות לכך נעוצות, בין היתר, באופק קידום מקצועי ואקדמי מוגבל ובמיעוט הזדמנויות מקצועיות, ובכלל ז ה מיעוט בקשרים מקצועיים עם רופאים עמיתים רלוונטיים שחיוניים להתפתחות המקצועית של רופאים; חשיפה מעטה למקרים רפואיים מורכבים ולביצוע פרוצדורות וטיפולים מורכבים; אפשרויות מצומצמות של תעסוקה נוספת; וקושי במציאת תעסוקה באילת עבור בני המשפחה של הרופאים ואנשי מקצועות הבריאות156 . גם דוחות שפרסם משרד מבקר המדינה במהלך השנים הצביעו על כך שריחוקה של העיר אילת מאזור המרכז מעצים את האתגרים שע י מם מתמודדת מערכת הבריאות בעיר ובהם: שירותים רפואיים ופרה- רפואייםחסרים, קשיים בהעסקת כוח אדם רפואי ו היצע מוגבל של רפואה יועצת157 . לפערהאמורבענייןנתוניכוחהאדםבשירותיהרפואהוהבריאותשניתניםעלידיכללקופותהחוליםב עיר יש השפעה לרעה על יכולת המערכת הרפואית ב אזור לספק מענה הולם ברמת השירותים הרפואיים לתושביםולשוהיםב אזור אילתשבאהלידיביטויביןהיתרבהיבטיםהאלה:זמניהמתנהארוכיםלתורים בקהילה(עדפי4.8 לעומתהמרכז);תלותשלהתושביםבקבלתשירותירפואהובריאותמחוץ לאילתובכלל זה גם טיפולים רפואיים פשוטים, כגון היוועצות עם רופא מומחה; וצורך במימון של קופות החולים עבור הגעת רופאים ועובדי מקצועות הבריאות לאילת כדי לספק חלק משירותי הרפואה והבריאות החסרים. לכל אלה מחירים גבוהים - כספיים ואחרים158 והשפעות על איכות השירות ה רפואי שניתן ב אזור אילת, 155 ב משרד הבריא ות, כגון בעיקרי תוכנית מדיניות הבריאות מטרות על 2011 - 2014 שעוסקת בין היתר בצמצום פערים בפריפריהובהגדלתכוחאדםאיכותיבה,וב דוחאי-השוויוןבמערכת הבריאות וההתמודדותעימושפורסםבפברואר 2024 ; בדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "דוח הקשיים בהגדלת כוח האדם הרפואי בפריפריה", שבט תשע"א (פברואר 2011 ); "מצב שירותי הבריאות בעיר אילת", נובמבר 2018 ; "שאלת יעילותה של תכנית המענקים לעידוד עבודה והתמחות של רופאים בפריפריה, 2011 - 2019 ", פברואר 2024 ; וסקירה בנושא נגישות תושבי אילת לשירותיבריאות במרכז הארץ, 28.11.24 . OECD כמו כן נושא הפערים בפריפריה הועלהבמחקר של ארגון ה- ראו:. OECD, Medical education and training in Israel: Towards a better governance structure for health workforce planning and policy- making in Israel, June 2023. 156 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר 2011 " (ינואר 2025 ,) עמ'4 -5. 157 בשנים האחרונות פורסמו כמה דוחות של משרד מבקר המדינה, כגון דוח שנתי 63ג ( 2012 " ), שירותי הבריאות בפריפריה - בתי החולים והקהילה;" דוח מבקר המדינה - יולי 2024 , "שבץ מוחי - טיפול ושיקום;" דוח מבקר המדינה - נובמבר 2024 ,"זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים -דוח מיוחד"(נובמבר2024 .) 158 כך למשל, כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו ניתן באילת הוא נדרש להתנייד (ברכב או בטיסה) אל המרכז הרפואי סורוקה או אל בתי חולים במרכז, וכל נסיעה שכזו נמשכת כמה שעות לכל כיוון ומקשה מאוד לנהל שגרת חיים אישיתומשפחתית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 113 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ובהםפגיעהברצףהטיפוליהניתןלמטופלים.הפעריםבכוחהאדםוהשלכותיהםאףהחריפולנוכחהגידול באוכלוסייה באזור אילת ואופייה המשתנה בשנים האחרונות; למשל, בשנים 2009 עד 2022 גדל מספר התושבים שהם בני גיל 65 ומעלה באילת פי2.2 . המחסור בכ וח אדם רפואי ב אזור אילת פוגע לא רק באיכות השירות הרפואי הניתן לתושבים בעת שגרה, אלא גם ביכולת של מערכת הבריאות בעיר אילת לספק לתושבים ולשוהים במרחב רפואת חירום ומענה לאירועים רבי- נפגעים (להלן - אר"ן.) בשל האיומים הביטחוניים שהופנו כלפי אזור אילת במלחמת חרבות ברזל ובכלל זה האפשרות לאר"ן, משרד הבריאות הכיר בכך שיוספטל הפך ל"בית חולים חזית". כמו כן, בשל היותה של אילת עיר קולטת מפונים והגידול הניכר במספר השוהים בה במשך חודשים רבים וכפועל יוצא מכך הגידול במספר המטופלים הפוטנציאליים ובמספרם של אלה שטופלו בפועל ב בית החולים בעיר, נפתחו מרפאות נוספות בקהילה לרבות בתחום בריאות הנפש; בוצעו פעולות לתגבור כוח האדם בזמן חירום, להצטיידות ולעיבוי המלאים (כולל עיבוי מלאי מנות דם); ונעשו תרגילים המדמים אר"ן. העלות למדינה עבור המענים הרפואייםועבורתגבורמערכתהבריאותבעיר במהלךמלחמתחרבותברזלהסתכמהבכ- 20.2 מיליוןש"ח. 1. מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה4662 לצורך שיפור שירותי הבריאות והרפואה ב אזור אילת החליטה הממשלה בשנת 2019 להקצות תקציבים ייעודים בשנים 2020 עד 2023 למימון פעולות שתכליתן להשיג צמצום במספר ימי ההמתנה של תושבי אילת וחבל אילות לתורים לרפואה יועצת ולבדיקות רפואיות ו ל שיפור התשתיות של יוספטל159 (החלטת הממשלה 4662 ,) דבר שיעלה בקנה אחד עם זכות המבוטחים לקבלת שירות בריאות שוויוני שמעוג ן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי,התשנ"ד- 1994 . כמו כן, בהחלטת הממשלה 4662, אשר עוסקת כאמו ר בהפעלת ת ו כנית רב- שנתית לפיתוח אזור אילת במגווןתחומיםובכללזה ב תחום הבריאות,נקבעכיראשהממשלהיביאאתההחלטהלדיוןנוסףבממשלה בתוםשלוששניםממועדקבלתה כדי שיוצג ואופןביצועהוההתקדמותבהשגתמטרותיהו כדי שהממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה160 . משרדמבקרהמדינה בדק את מידת היישום של כמה פעולות שצוינו בהחלטה זו: א. תמריצים לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות:בהחלטתהממשלהנקבעכימשרד האוצר יקצה בשנים 2020 עד 2023 תקציב למימון מענקים מוגדלים לרופאים ותמריצים לעובדי מקצועותהבריאותשיעתיקואתמקוםמגוריהםלאילתאולחבלאילותבסךכוללשל15.6 מיליוןש"ח - 14 מיליון ש"ח לרופאים ועוד 1.6 מיליון ש"ח לעובדי מקצועות הבריאות. לפי ההחלטה, חלוקת המענקים והתקציבים ת יעשה על ידי משרד הבריאות באמצעות קופות החולים תתובסס על שיעור 159 לפי ההחלטה חלקמהפעולות יבוצעובאמצעות שיתוף פעולה בין קופות החולים. 160 סעיף 17 להחלטת הממשלה4662 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 114 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 המבוטחים בכל קופת חולים מכלל המבוטחים באילת בכל הקופות יחדיו (למעט קופת חולים מאוחדת), כמפורט להלן: לוח8 : התקציב שהוקצה לתמרוץ רופאים ועובדים במקצועות הבריאות, 2020 - 2023 נתונים(*) כללית מכבי לאומית סךהכול סךהכולההקצאה הממשלתית לקופות כ- 11.8 מיליון כ- 2.7 מיליון ש"ח כ- 0.7 מיליון ש"ח 15.2 החולים ש"ח 13.6 סךהכולהקצאה כ- 10.7 מיליון ש"ח כ- 2.3 מיליון ש"ח כ- 0.6 מיליון ש"ח לרופאים מתוךהנ"ל)( 1.4 מיליון 11.7 מימושבפועל כ- 9.8 מיליון ש"ח כ- 0.5 מיליון ש"ח ש" ח)**( כ- - שיעורמימוש כ- 92% כ- 61% כ- 83% סךהכולהקצאה 1.58 לעובדיםבמקצועות הבריאות (מתוך כ- 1.1 מיליון ש"ח כ- 0.4 מיליון ש"ח כ- 0.08 מיליון ש"ח הנ"ל) 0.18 מימושבפועל כ- 0.18 מיליון ש"ח - - - כ- 16% לא מומש לא מומש שיעורמימוש המקור: נתוני קופותהחולים - הכללית,מכבי, לאומית. * יוער כי בפועל הקופות תוקצבו בסך של כ- 15.2 מיליון ש"ח מתוך 15.6 מיליון ש"ח (13.6 מלש"ח לרופאים ו- 1.58 מיליון ש"ח לעובדי מקצועות הבריאות.) **צפוי מימושנוסף שלהתקציב לשנים2025 עד2027 בסךכולל של 805,700 ש"ח. מנתוניהלוחעולהכי חלקההיחסישל קופתחוליםהכללית בתקציבהממשלתישהתקבלעבורמענק לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת ה וא הגדול ביותר (כ- 11.8 מיליוןש"ח)לעומתקופתחוליםמכבי(כ- 2.7 מיליוןש"ח)וקופתחוליםלאומית(כ- 0.7 מיליון ש" ח.) מבקר המדינה | דוח מיוחד 115 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בפועל מימשו הקופות בסך הכול כ- 11.9 מיליון ש"ח מתוך 15.2 מיליון ש"ח (כ- 78% ) מהתקציב 161 שהקצה משרד הבריאותלקופות החוליםלצורך כך בשנים2020 עד 2023 . הועלהכימימושהחלטתהממשלהשתכליתההייתהלהגדילאתהנגישותלשירותירפואהמקצועית באילתבאמצעותמתןתמריציםלרופאיםכדילעודדאותםלעבורלאילתנחלהצלחהחלקית:הקופות מימשו כ- 11.7 מיליון ש"ח מתוך כ- 13.6 מיליון ש"ח (כ- 86% ) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר מימושנמוךשלהמענקיםלעובדיםבמקצועותהבריאות- 0.18 מיליוןש"חמתוךכ- 1.58 מיליוןש"ח (הכללית- 16% ; לאומית ומכבי- לאמימשו) בדיווח שמסר משרד הבריאות לוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה162 ביולי 2024 צוין כי התקציב שהוקצה עבור המענקים והתמריצים לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות לא נוצל במלואו על ידי קופות החולים בשלההיענותהנמוכה של עובדים אלה להעתיק את מקום מגוריהםלאילת. הכללית כתבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה במאי 2025 (להלן - תשובת הכללית ) כי יש להמשיך ביישום מסלול התמריצים לרופאים באילת ואף להרחיבו למקומות מאתגרים נוספים כדי לעודד משיכת כוח אדם רפואי לפריפריה, על בסיס גמישות ומתן חופש פעולה יחסי למנהלי בתי חולים, הגם שאין בו די כשלעצמו. קופתהחוליםלאומיתכתבהלמשרדמבקרהמדינהבמאי2025 (להלן-תשובתלאומית)כיהיא ניצלה בשיעור גבוה את המענק שניתן לרופאים שכירים שאינם מומחים אולם כיוון שהמענק הוגבל לארבע שנים, עם סיומו הייתה עזיבה של אילת. לגבי אי- מימוש התמריצים לעובדי מקצועות הבריאות ציינה קופת החולים לאומית שהוא לא מומש בשל היותו נמוך, ואינו מהווה תמריץ מספק להבאת עובדים אלהלאילת. לנוכח ה מימושהחלקי בלבדשל התקציבלמענקיםלרופאיםולאנשי צוותמקצועות הבריאותל מעבר לאילת, על משרד הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת הבריאותבעירבהתאםלהחלטתהממשלה4662 משנת2019 ובכללזאת לבחוןתוכניותהמשךבעניין. ב. שדרוג תשתיות רפואיות: בהחלטתהממשלה נקבע כי משרד האוצר יקצה סך של 75 מיליון ש"ח לצורך הקמה ושדרוג של התשתיות הרפואיות ביוספטל כגון חדרי ניתוח, מכון דיאליזה, מכון גסטרו,חדר אקוטילנפגעי תקיפה מינית, מכשיר CT וחדרילידה. בבדיקה עלה כי משרד הבריאות העביר לכללית את התקציב האמור, וחלה התקדמות בהקמה ובשדרוג של התשתיות האמורות. בין היתר אישרה הכללית תקציבים להקמת מבנה מרפאות חוץ ומכון שמיעה, להרחבת מכון הפיזיותרפיה, להקמת מכון MRI , לשיפור תשתיות החשמל ולשדרוג תשתיותצובריהחמצןשלביתהחולים.ממסמכיהכלליתעולהכימלבדהתקציבשהתקבללענייןזה 161 כך למשל, נמסר על ידי הנהלת בית החולים יוספטל והכללית כי 13 רופאים ושני עובדי מקצועות בריאות נוספים העתיקו את מגוריהם לאילתוהשתלבובעבודהביוספטלובמרפאות הכללית בעיר. 162 בהתאם להחלטת הממשלה4662 הוקמהועדת היגוי במשרדראש הממשלה שתפקידה לעקובאחר יישום ההחלטה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 116 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ממשרד הבריאות, היא מתכננת להשקיע בהקמה ו בשדרוג של תשתיות אלה גם ממקורותיה סך של כ- 222.6 מיליון ש"ח בשנים2024 עד2028 . ג. הצבת מסוק קבוע ביוספטל:החלטתהממשלהקבעהכימשרדהבריאותיקצהתקציב בסך 26 מיליון ש"ח לצורך הצבת מסוק אזרחי בעיר אילת לצורך שיפור זמינות האפשרות לפינוי מוסק של חולים באזור אילת הזקוקים לפינוי מהיר ודחוף מסיבה רפואית דחופה, לרוב עקב חשש לחייהם. תקציב זה יועד למימון מכסה של 100 הטסות בשנה, וכל הטסה נוספת מומנה בפועל על ידי הכללית. לצורךמימושהחלטתהממשלהפרסםמשרדהבריאותמכרזכמתחייבמחוקחובתמכרזים,התשנ"ב- 1992 , למתן שירותי פינוי מוסק, והתקשר לשם כך בהסכם עם חברה פרטית שהיה בתוקף עד דצמבר 2023 . משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי כלל התקציב לעניין זה נוצל בכל אחת מהשנים 2020 עד 2023 עבור המכסה של 100 הטסות בשנה, כמחציתן בשל אירוע רפואי קרדיולוגי חמור ובשל אירועי שבץ מוחי, שאין להם מענה רפואי ביוספטל. לפי נתוני משרד הבריאות ו הכללית, בשנים 2021 עד - 2024 בוצעו בסך הכול 467 פינויים מוסקים של מטופלים שנזקקו לטיפול במרכזים רפואיים א חרים;ובשנת 2025 (נכוןליולי) בוצעו93 פינויים מוסקים. בדיון שהתקיים במשרד ראשהממשלה בנושא מערכת הבריאות באילת בספטמבר2023 ,עמדת משרד הבריאות הייתה כייש חשיבות בהפעלתהמסוק כגורם מציל חיים, וכי "ישלקדםהחלטת ממשלה על מנתששירותהמסוקלאייפוגבתחילתינואר[2024 ]".בסיכוםהדיוןנקבעכיבאחריותמשרדהבריאות לבחוןאת ההיבטים השונים שנדונו בדיון זהולהציע מענהוחלופות. הועלה כי בתום שנת 2023 הסתיים תוקפה של החלטת הממשלה בעניין התקצוב הממשלתי להפעלת המסוק, והיא לא חודשה; וכן הסתיים תוקפו של ההסכם בין משרד הבריאות לחברה הפרטית. עקב כך, במהלך ינואר עד מאי 2024 מימנה הכללית ממקורותיה פינוי מוסק של 61 חולים שמצבם הרפואי חייב פינוי דחוף למרכזים רפואיים מחוץלאילת. בפברואר 2024 , לאחר תום ההתקשרות של משרד הבריאות עם החברה הפרטית למתן שירותי פינוי מוסק, כתב מנכ"ל הכללית להנהלת משרד הבריאות כי טרם פ ורסם מכרז חדש להפעלת המסוק ביוספטל, והמשרד עדיין לא אישר מימון מתאים להמשך פעילות זו. כמו כן הוא ציין כי: "חרף הדחיפותוהחשיבותשבהסדרתהמשךההפעלהשלהמסוק...כלליתנאלצתלהמשיךולפעולבתנאיאי- ודאות... החשיבות שבהמשך הפעלת המסוק ביוספטל ידועה וברורה ומאחר שלהבנתי היא אינה במחלוקתואיןכלצורךלשכנעאתמשרדהבריאותבחיוניותהמסוק".עודצייןמנכ"להכלליתבמכתבו כי "אנו מבקשים שמשרד הבריאות יממש בהקדם את ההבטחה שניתנה על ידו ויקצה את התקציב הדרוש להמשך הפעלת המסוק על מנת ששירותי הבריאות לתושבי אילת (הוותיקים ואלו החדשים שמתארחים בעיר בעל כורחם)לאי יפגעו." גורמי מקצוע במשרדהבריאותמסרולמשרד מבקרהמדינה באוגוסט2024 כיהם סבורים שישלשמר את פעילות המסוק באופן קבוע בכפוף להסדרה תקציבית קבועה, וכי מכרז חדש בעניין זה אינו מבקר המדינה | דוח מיוחד 117 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מפורסם מפני שלא הוקצה לכך תקציב במשרד. בפברואר 2025 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי בשל העיכוב בהסדרת הנושא באופן ארוך טווח, הוא ימשיך לתקצב את פעולת המסוק מתקציבו שיועבר לכללית, עד סוף שנת 2025 . הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהיא פרסמה מכרז להפעלתהמסוק. החלטת הממשלה לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים במרכזהארץנבעהמצורךברורבמתןמענהרפואישבנסיבותמסוימותעשוילהיותמצילחיים.הניצול המלא של התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים 2020 עד 2023 וכן המשך הפעלתו של המסוק במהלך שנת 2024 ללא הסדרה תקציבית - מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת חיי אדם. נכון לפברואר 2025 הממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את המשך תיקצוב הפעלת המסוקלאורךזמן ולא פורסם מכרז שיסדיר את הפעלת המסוק. ל נוכח הצורך במסוק ותפקידו החשוב בהצלת חיים של הנזקקים לכך באזור אילת, מומלץ כי משרד הבריאות - הנושא באחריות - י קדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות הנדרשותלהסדרת המשך הפעלת המסוק בהקדם גם אחרישנת 2025 . ד. שיפוץ מנחת המסוקים ביוספטל האנגר)(: בהחלטתהממשלהנקבעכימשרדהאוצר יקצה תקציב בסך 5 מיליון ש"ח לצורך ביצוע עבודות תשתית להכשרת מנחת המסוקים שנמצא במתחם יוספטל, בין היתר לצורךהקמת האנגר למ סוק. בבדיקה נמצא כי משרד הבריאות העביר לידי הכללית תקציב בסך 2 מיליון ש"ח כבר בשנת 2019 לצורך תכנון מפורט והכנה למכרז ל צורך שיפוץ מנחת המסוקים ביוספטל163 . ואולם נכון לספטמבר 2024 הכללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת המסוקים, וטרם הוקם ביוספטלהאנגרלמסוק, כפישנקבע בהחלטת הממשלה4662 . על הכללית לפעול ל השלמת הכשרת מנחת המסוקים ביוספטל והקמת האנגר כדי שהפינויים המוסקים של המטופלים ב אזור אילת אל מרכזים רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת מוסדר. הכלליתכתבהבתשובתהלמשרדמבקרהמדינהשהשיפוץבמנחתלאהושלםעקבהנחייתפיקודהעורף בשל המלחמה וזאת כדי למנוע העברת פינויים לשדה התעופה רמון בזמן המלחמה; ובנוגע להאנגר מסרההכללית שבנייתו כמעטהושלמה,וכיהוא צפוילהיפתח בתוך כחודשיים. 2. קידום החלטת ממשלה המשכית לשיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת הועלה כי הגם ש החלטת הממשלה 4662 לא יושמה באופן מלא, היא הביאה ל ביצוע כמה פעולות אופרטיביות שנועדו לקדם את המענה הרפואי לתושבים ולשוהים באזור אילת שנזקקים לטיפול רפואי 163 בדיון שנערך במשרד ראש הממשלה בוועדת ההיגוי לת ו כנית הרב- שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות מדצמבר 2022 מסר משרד הבריאותכי היתרה בסך3 מיליו ן ש"ח תועבר לכללית בגמרביצוע העבודות להכשרת מנחת המסוקים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 118 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מיידי או לטיפול של רפואה יועצת ומעקב רפואי. בסוף שנת 2023 תמה תקופת התמריצים והתקציבים שניתנועלפי החלטת ממשלה זו. בשנים 2023 עד 2024 נעשו כמה ניסיונות לקדם החלטת ממשלה המשכית ופתרונות נוספים כדי להבטיח את המשך שיפור רמת השירותים הרפואיים ב אזור אילת וכדי ליצור ודאות והמשך מענה טיפולי עבור התושבים והשוהים במרחב. להלן פירוט עיקרי הפעולות שנקטו הגורמים השונים בעניין: הגורם עיקרי פירוטהפעולות משרדהאוצר ב- 24.7.23 השיב שר האוצר למזכיר הכנסת במענה לפנייתו בעניין החלטה המשכית לאילת כי התוכנית לתמיכה בשיפור שירותי הבריאות באילת (מכוח החלטת הממשלה 4662 ) מסתיימת בסוף שנת 2023 , וכי "בתקופה הקרובה צפויה להתחיל עבודה מקצועית לגיבוש הצרכים המרכזיים בתחום הבריאות בעיראילתובניית המענההנכוןביותרבעבורם." שירותיהכללית ב- 30.8.23 , במסגרת דיונים שנערכו בין הכללית לעיריית אילת, גובשה הצעה ועיריית אילת משותפתשמפרטתשורה של תחומיםשלגביהםיש הסכמהכייש לכלולאותם "במסגרת ההצעה העדכנית למחליטים באילת"; ובכלל זה הוספה ומימון של שירותיםרפואייםחדשיםבעיר,חיזוקהשירותיםהקיימיםופיתוחומימוןשל מודלים חדשים להבאתכוחאדם(רפואי,סיעודי,פרה- רפואי)ליוספטל. משרדראש ב- 13.9.23 התקיים דיון במשרד ראש הממשלה בנושא גיבוש החלטת המשך הממשלה להחלטת הממשלה 4662 ; בדיון ביקשו עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות תקציב בסך 15 מיליון ש"ח לצורך חיזוק ניהול המערך הרפואי בעיר, קידום עבודות בינוי נוספות ביוספטל (מלר"ד ילדים) והשלמת מבנה מרפאה בקהילה בחבלאילות. • בסיכום הדיון נקבע כי על משרד הבריאות לבחון את הסעיפים השונים שנדונוולהציעמענהמסודר וחלופות. משרדהבריאות ב- 4.12.23 כתבשרהבריאותלוועדתהבריאותבכנסתלאחר דיון בנושאהיעדר פגייהביוספטל שהתקייםבמאי2023 כי: • "מענה הולם לצרכים של שיפור תחומים ושירותים שלא קיימים בבית חולים יוספטל מצריך מערך רחב, שמן הראוי שיהיה מעוגן בהחלטת ממשלה [שתכלול] תקצוב ייעודי [ו]הכשרת והקצאת כוח אדם ייעודי למשימהזו;... • בימים אלה, משרד הבריאות פועל לגיבוש הצרכים לחיזוק שירותי הבריאות באילת, במסגרת עבודה המתבצעת על החלטת ממשלה חדשה לשנים הקרובות לטובת העיראילת"(הסימון אינובמקור.) ב- 30.1.24 הורה מנכ"ל משרד הבריאות על הקמת צוות עבודה לבחינה ולקידוםשלנושאכוחהאדםביוספטל.בכתבמינוילחבריהצוותכתבהמנכ"ל כי תוקפה של החלטת הממשלה 4662 פג, ו"כעת יש צורך להמשיך ולהידרש לסוגיות הבריאות בעיר אילת ובסביבותיה באופן בר קיימא, ובאופן ספציפי, לעניין בית החולים יוספטל." הכנסת,ועדת ב- 21.7.24 , בדיון שקיימה בנושא ועדת הבריאות בכנסת, התקבלו בין היתר הבריאות ההחלטותהאלה: מבקר המדינה | דוח מיוחד 119 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 • קריאה למשרד הבריאות להציב בראש סדרי העדיפות את חיזוק שירותי הבריאותבעירולמצוא "פתרוןכולל לתושבי העירולמבקריםבה;" • קבלת עדכון לגבי ממצאי הצוות שהקים משרד הבריאות לקידום נושא כוח האדםביוספטל(ראו להלן;) • בקשה ממשרדי הבריאות והאוצר לקדם בדחיפות הצעת מחליטים לתקצוב פינוימוסקביוספטל לשנת2024 ולשניםהבאות. כאמור, החלטת הממשלה בכל הנוגע לשיפור שירותי הבריאות ב אזור אילת פגה בסוף שנת 2023 . נמצא כינכוןלפברואר2025 נותרו פער יםב שיפורזמינותשירותיהרפואהב אזוראילתבנוגעלנושאים שעליהם החליטההממשלהושנבדקובדוחזה: לאבוצעוהתאמותבמתווההתמריציםלמשיכתצוותרפואילאילת, למרות הניצול החלקי בלבד של התקציבים שהוקצו ל מתווה זה על פי ההחלטה משנת 2019 - להבאת רופאים כ- 56% ( 7.6 מיליון ש" ח מתוך 13.6 מיליון ש"ח; ולהבאתאנשי צוות מקצועות הבריאות כ- 11% ( 0.18 מיליוןש"חמתוך1.58 מיליוןש"ח);והמשךהפעלתושלמסוקהפינוילאעוגןבהסכםארוךטווח, שכןהתקציב בסך 26 מיליון ש"ח שהוקצבלהפעלתו במסגרת החלטת הממשלה מוצה. מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה בהחלטה משנת 2019 הם בעלי אופי מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש לבחינת תוצאותיה, ולפיו על ראש הממשלה להביא את הנושא לדיון נוסף ול קבלת החלטות ב ממשלה. נכון לפברואר 2025 טרם סוכמה הצעתמחליטים,וממילאלאהתקבלההחלטתממשלההמשכיתשיהיהבהכדילשמראתההישגיםשל החלטת הממשלה 4662 ולבצע התאמות ככל הנדרש, מצד אחד, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים אחרים על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לשיפור זמינות השירות הרפואי ב אזור אילת, מצד שני. מומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את בית חולים יוספטל, לגיבוש מתווה מסודר - שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת - כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח אדם במקצועות הבריאות והסדרת המשך הפעלהשוטפת וארוכת טווחשל המסוק באילת. 3. הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב אזור אילת אחת ממטרותיה של החלטת הממשלה 4662 היא "שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל אילות", ולצורך כך היא קבעה כי משרד הבריאות יקצה תקציבים ייעודיים בשנים 2020 עד 2023 לטובת מימון כמה פעולות שיביאו בין היתר להעלאת זמינותם של צוותי רפואה קבועים ולקיצור תורים לרפואה יועצת. עוד צוין בהחלטה כי הפריפריאליות של אזור אילת מובילה לפערים בינו ובין יתר אזורי הארץ על רמת השירותים הניתנים בו שאחדהמובהקים שבהם הואהפער בתחום הבריאות. כאמור, בינואר 2024 הקים משרדהבריאות את צוותהבחינה שכלל נציגים של משרדהאוצר, שלהכללית ושלעירייתאילתלבחינהולקידוםנושאכוחהאדםהרפואיביוספטל (להלן- צוותהבחינה).בכתבהמינוי מבקר המדינה | דוח מיוחד 120 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 של צוות הבחינה התייחס מנכ"ל משרד הבריאות להחלטת הממשלה 4662 וציין כי תוקפה פג, ויש צורך להמשיך ולהידרש לסוגיית הבריאות ולהציע פתרונות שישפרו משמעותית את שירותי הבריאות לתושבי אזור אילתוכללהשוהים בעיר. משרד מבקר המדינה בחן את הפעולה הממשלתית שנעשתה על ידי משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף הכלליתועיריית אילת במהלך שנת2024 ועדלחודשפברואר 2025 במסגרת צוותהבחינה. א. נתונים בדבר הפערים בשירותים הרפואיים בעיר אילת אלה המתקנים הקיימים ביוספטל: 65 מיטות, 2 חדרי ניתוח ומרכז אמבולטורי, 3 חדרי לידה, 11 מכונות דיאלי זה , שירותי דימות ובכלל זה ממוגרפיה וUS- שד, מעבדות, מכונים ומרפאות חוץ, אשפוז יום, תא לחץ, CT ו- - המוצב באופן קבועהחל בחודשפברואר2025 . MRI בתרשימים שלהלןמוצגיםהפעריםהעיקרייםהקיימיםביוספטלובקהילהכפישעולהמדוחותנוספיםשל משרדמבקרהמדינה,מ מסמכימשרדהבריאותוהכלליתשנמסרולביקורת,מדיוניועדתהבריאותבכנסת וממידע מקצועי נוסף: מבקר המדינה | דוח מיוחד 121 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים 26 : הפערים העיקריים בנושא שירותי הרפואה ב אזוראילת על פי נתוני משרד הבריאות, הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל, ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבת המחקר בבנק ישראל, סקירות של מרכזהמחקר והמידע שלהכנסת,בעיבוד משרד מבקרהמדינה. (1) לפי דוחמבקרהמדינה בנושא"שבץמוחי- טיפולושיקום"(2024 ) 164 , "כלנפגעיהשבץהמוחי(100%)מאושפזיםבמחלקות פנימיות" שאינן מיועדות לטיפול בנפגעי השבץ. נמצאכי היעדר מחלקה נוירולוגיתפוגע בטיפולבנפגעי שבץמוחי. 164 מבקרהמדינה, דוח מבקר המדינה- יולי2024, "שבץ מוחי - טיפולושיקום." מבקר המדינה | דוח מיוחד 122 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 (2) היעדר פגייה באילת מצריך פינוי של היולדת לבית חולים אחר (לרוב פינוי מוסק) ושהות ממושכת מחוץ לאילת; ופתרון כספיחלקילמשפחהשנאלצתלעבורעםהפג שלהאלמחוץלעיר.הנושאנדוןגם בוועדתהבריאותבכנסת בחודשיוני2023 . (3) מתבסס בין היתר על חומרים שהתקבלומההסתדרות הרפואית בישראל. (4) בהתבסס על דוח מיוחד של משרד מבקר המדינה בנושא " זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים עמ'", 66 (נובמבר 2024 .) * עלפי נתוני משרדהבריאות,הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל,ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבתהמחקר בבנק ישראל, סקירות של מרכזהמחקר והמידע שלהכנסת,בעיבוד משרד מבקרהמדינה. (5 מתבסס על תרגילים ובקרות שנערכו במהלךמלחמת חרבות ברזל.) (6)מתבסס על בקרות הנהל ת משרדהבריאות על קופות החוליםבעיראילת. מבקר המדינה | דוח מיוחד 123 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מציעה שירותי רפואה יועצת באילת בכל המקצועות המתועדפים (TEN TOP ) ואף במקצועות נוספים. וכי על אף הקשיים לגייס רופאים ליישובי אילת והדרום בחלק מהמקצועות כמו אף, אוזן גרון, רפואת נשים ואורתופדיה, זמינות התורים מנוטרת על בסיס חודשי בהנהלת הכללית, וכי בחלק מהמדדים זמינות התורים באילת טובה יותר מאשר בחלק מהמחוזות, זאת לצד השירותים המוצעים באופן מקוון בתחומי רפואת העור שהמענה להם ניתן תוך 48 שעות ולצדייעוץ רפואי הניתן בכמה תחומיםללא צורך בהפניית המטופללבדיקהפרונטלית. עוד ציינה הכללית בתשובתה כי נכון לחודש מאי 2025 החוסר המשמעותי הקיים ביוספטל הוא במחלקה הפנימיתוהאורתופדית;ביתרהמחלקות(ילדים,אף,אוזןגרון,אורולוגיהוהרדמה)ישמומחיםאךחלקם נמצאים לפני גיל פרישה. בנוגע למנהלי מחלקות ביוספטל, הכללית מצויה בתהליך גיוס למחלקה האורתופדית. שאר שירותי החירוםוהרפואההדחופה ניתנים בחלקםעל ידי רופאים טרםהתמחותם. הפערים המפורטים בלוח שלעיל בעניין שירותי הרפואה באזור אילת בעת שגרה - בכוח אדם רפואי (רופאים, מתמחים, אנשי מקצועות הבריאות); מחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה); רמת הבטיחות הרפואית; במענה רפואי למצבי חירום ולאירוע רב נפגעים - אר"ן; במשכי המתנה לרפואה יועצת באילת; ועוד - מצביעים על כך שיוספטל, אשר נותן את המענה הרפואי העיקרי לתושבי אילת ולשוהים באזור אילת בעת שגרה ובשעת חירום, חסר את כוח העבודה הדרוש להפעלתו בצורה ראויה במשך כל שעותהיממה. פערים אלה, שחלקם הגדול גם הונח לפני צוות הבחינה של משרד הבריאות ולפני הנהלת משרד הבריאות, היוו תשתית מקצועית ל פעולת ו של צוות הבחינה של משרד הבריאות שנועדה לספק בסיס לקבלת החלטות אשר יספקו את המענה הדרוש לצמצום או לביטול של הפערים האמורים. על משרד הבריאותלהשליםאת פעולותיו בעניין. ב. הצורך ב ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי במציאות של חסר בכוח אדם בבית החולים יוספטל בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין בעניין הפערים בתחום הבריאות בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ כי "חלק מהתשתיות הטיפוליות אינן קיימות בעיר כלל ובהעדרן המטופלים אינם מקבלים את הטיפול הראוי או שלחלופין נאלצים להתאשפז במוסדות מרוחקים... דבר המוביל לצורך בפתרונות ייחודיים על מנת לגשר על פערי המרחק". המחסור בכוח אדם רפואי באזור אילת בכלל ובבית חולים יוספטלבפרט,ומיקומה הפריפריאלישלאילת, מביאיםלידיכךשהטיפולהרפואישניתןלמטופליםבמרחב תלויבאופן מ שמעותיבהגעה של צוותים, רופאיםואנשי צוות בכלל מקצועותהבריאותלאילתלצורך מתן שירותי רפואה ופרה- רפואה מקצועיים ורפואה יועצת; ולצד זאת מגבירים את ה צורך של מטופלים ב אזור אילת להגיעלמרכזים רפואייםמחוץלאילתלצורך קבלת ה טיפול הנחוץ להם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 124 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 במציאות זו חלופת ניוד המטופלים וכוח האדם הרפואי (להלן - חלופת הניוד) הופכת להיות מענה חלופי יסודילגישורהפעריםותלויה בנגישותהתחבורתיתוהתעופתיתלאילתוממנה.חלופתהניודנדונהבחודש נובמבר2024 בדוחותהאלה: (1) בדוחמבקרהמדינהבנושאזמניהמתנהלקבלתשירותירפואתמומחיםמנובמבר2024 עלה ביןהיתר כי בשלההיצע המוגבל של שירותיהבריא ות בעיר אילת תושבי האזורנדרשים לפנותלקבלת שירותי רפואיים הדרושים להם מחוץ לעיר165, קושי שגובר בי ישובים פריפריאליים כמו אילת שכן הנגישות התחבורתית ביישובים אלו נמוכה, במיוחד עבור אוכלוסיות שלהן יכולת התניידות נמוכה ובכלל ז ה אזרחיםותיקים, אנשים חולים או אנש ים עם מוגבלויות166 . (2) בדוח שלמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסתבנושא נגישותתושביאילתלשירותיבריאותבמרכזהארץ מנובמבר2024 ,פורטונתוני קופותהחוליםבאילתשמהםעלהכי בממוצעבשנים2022 עד2023 חלק ניכר ממבוטחי קופות החולים בעיר אילת קיבלו טיפול רפואי במרכז הארץ לפי הפירוט הזה: 52% ממבוטחי הכללית; 44% ממבוטחי מכבי; 34% ממבוטחי לאומית ; ו- 67% ממבוטחי מאוחדת. בדוח צוין כי נתונים אלה ממחישים "עד כמה הנגישות של המבוטחים באילת לאמצעי תחבורה יעילים ונוחיםלמרכזהארץ היא משמעותית"167;וכי "למצבהנגישותהתחבורתיתלאילתהשפעהעל קופות החולים שנאלצות להתמודד עם צמצום בכמות הטיסות, עיכובי טיסות, דחיית טיסות והעברתן למועדים חדשים שאינן בהכרח נוחות למבוטחים הזקוקים לטיסה או לצוותים רפואיים המגיעים לתת שירות בעיר". בעניין זה הובאו בדוח עמדות של שתי הקופות הגדולות הפועלות באילת בנוגע ל מציאות זו, וצוין בהן כי היא גורמת לביטולי תורים ולזמני המתנה ממושכים, משפיע ה גם על היצע כוחהאדם הרפואי באילת וגורמתעלויות נוספות ל קופות החולים168 . יצוין כי בספטמבר 2024 פירטה מנהלת יוספטל על אודות המשמעויות של הפערים בנגישות התחבורתית לאילת וממנה במכתב שנמסרלמשרדמבקרהמדינה: " פוגע בתושבי אילת הצריכים טיפול רפואי מחוץ לעיר אילת וכן בזמינות הגעתם של רופאים וצוותים רפואיים לעיר אילת. כך למשל בוטלו בשבוע האחרון המרפאות: ראומטולוגיה, פסיכיאטריה, פלסטיקה, אורתופדיה ומקצועות בריאות נוספים; בוטלו ימי ניתוחים על ידי רופאים מנתחים שמגיעים מחוץ לעיר וטיסתם בוטלה או עוכבה בצורה משמעותית... גורם לירידה משמעותית כבר כעת במוטיבציה של הצוותים להגיע לעיר. חלקם כבר הודיעו על הפסקת עבודהאוכוונה להפסיק עבודהבאילתבזמן הקרוב... והמצב הולךומחמיר." 165 מבקר המדינה- נובמבר2024 , "זמני המתנה לקבלת שירותירפואתמומחים - דוח מיוחד עמ'",66 . 166 שם,עמ'62 , 67 . 167 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, " נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ" ( 28.11.24 ,) עמ' 7 - 9 . יוער כי הסקירהנכתבה לבקשת הוועדה המיוחדת של הכנסת לחיזוקופיתוחהנגבוהגליל שעוס קת בנגישות התחבורתית שלתושביאילת והאזור לשירותי בריאות במרכז הארץ. 168 מרכז המחקרוהמידע של הכנסת, " נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ" ( 28.11.24 ,) עמ' 13 - 15 7, 1 , 19 - 22 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 125 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בשלמחסור בשירותים רפואייםבאילת ובשל העובדה כיחלק ניכר ממבוטחי קופות החולים בעיראילת נדרשיםלקבל טיפול רפואי מחוץלאילת( 52% ממבוטחי הכללית; 44% ממבוטחי מכבי; 34% ממבוטחי לאומית ;ו- 67% ממבוטחימאוחדת,) חלקמהמענהשלקופותהחוליםלפעריםאלההוא באמצעותהטסת כוחאדםרפואילעירעלידיקופותהחולים169 . בשנים2022 עד2024 170 מימנההכלליתאתהטסתםלאילת של רופאים ואנשי צוות במקצועות הבריאות בעלות של כ- 8.2 מיליון ש"ח לצורך הטסתם השבועית של כ- 75 רופאים ואנשי צוות כאמור, זאת לצד מימון יציאתם של מטופלים למרכזים רפואיי ם מחוץ ל אזור אילת בעלות של כ- 6 מיליון ש"ח; כמו כן, המדינה מ מינה שהייה של צוותים רפואיים קבועים באילת למתן מענה לאירוע רב נפגעים בעלותשנתית של כ- 6 מיליון ש"ח. הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בעת מלחמת חרבות ברזל נפגעו השירותים הרפואיים התלויים ברופאים ממרכז הארץ שמגיעים לאילת, ומטופלים לא הצליחו להגיע לתורים שנקבעו במרכז הארץעקב ביטול והזזה של מועדי הטיסותלאילת. לאומית כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי ה פעלת המרפאה בסניף אילת מהווה עבורה אתגר משמעותי הדורש משאבים רבים ותשומות ניהול גבוהות , וקיים קושי עצום בשמירה על היצע ומגוון של שירותי הרפואה בעיר ועל איכות הטיפול מהסיבות האלה: ביטול שדה התעופה בשדה דוב והרחקת שדה התעופה מתוך העיר אילת מקשים, מסרבלים ומאריכים עוד יותר את זמני הנסיעה אל העיר וממנה ומי יקריםעודיותראת"מסעהתלאות"שלרופאיםומטפליםמקצועייםהמגיעיםמהמרכז; שירותטיסות לאיעיל(עיכוביםרבים,ביטולים,דחיותוזמניםלאנוחים),צורךבמוניות,עלויותחניהועוד. שעותארוכות אלה והעלויות הכרוכות בהן מתורגמות מיד לדרישה מהקופה לתשלום בגינן. התוצאה היא שסכומי עתק משולמיםעלבזבוזזמןהרופאים- עלויותשהציבוראינונהנהמהן ;לעלויותאלהישלהוסיףגםתעריפים גבוהים יותר שדורשים הרופאים והמטפלים המסכימים להגיע לעיר, עלויות לינה בבתי מלון והוצאות אש"ל. עוד כתבה לאומית בתשובתה כי החוסר הבולט במגוון שירותים רפואיים באילת דורש הטסת מבוטחים ומלוויהםלטיפולמתאיםבמרכזהארץ,מהשגורםלהוצאותכספיותשלהמבוטחים,שירותלקוילמבוטח וטרטורו.עודציינהלאומיתכיבי טולמענקימדינהלרופאים,ביטולהשתתפותבשכרדירהוביטולמענקים נוספים,סגרולמעשהכמע טלחלוטיןאתהאפשרותלהביארופאיםאיכותייםלאילת,דברשיאפשרלצמצם את הצורך בניוד רופאיםלאילתומטופליםלטיפול רפואימחוץ לאילת. מכבי כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי העיר אילת מתמודדת עם קשיים משמעותיים בגיוס רופאים ואנשי צוות בין היתר מהסיבות האלה:, בי טול זמן של נותני השירות בהגעה לעיר אילת בין היתר בשל סגירת שדה תעופה דוב ושדה התעופה במרכז אילת; שינויים בלוח הטיסות לעיר וביטולי טיסות שמקשיםעל צוותים רפואייםלהגיע לעירולתכנןאת זמןהעבודה בעיר;העובדה שיום עבודה באילת א ינו מאפשר לרופא לקיים קליניקה פר טית באותו היום , כך שמדובר ביום עבודה שלם שמוקדש רק לרפואה 169 ראו גם: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, " נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ עמ'", 6 ( 28.11.24 .) שםראו התייחסות לנושא גםבישיבת ועדתהבריאות של הכנסת, 21.7.24 . 170 הנתונים עדמאי2024 . מבקר המדינה | דוח מיוחד 126 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ציבורית קהילתית בעיר אילת באופן לא כלכלי; שחיקה בשל עבודה באילת שנמשכת שעות רבות, דבר שמקשה את תכנון יום העבודהלמחרת. עודציינההקופהכיכדילשפראתההגעהשלרופאיםלעיר,ישלשקולאתההיבטיםהאלה: טיסותסדירות לעיר; תעדוף בשדה התעופה לנותני השירות שמגיעים לאילת; תגמול משמעותי כגון מענק עידוד לנותני שירותשמגיעיםלעירלאורךזמןולארק לאלהש מעתיקיםאתמקוםמגוריהםבעיר;פיצויכספיעלביטול טיסות או איחור מעללזמן סביר;וסיוע במציאת תעסוקהלבני זוג. משרד הבריאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת משרד הבריאות) כי יש לוודא סדירות וזמינות של שירותי הטיסות המסחריות לאילת כך שהצוותים הרפוא יים יוכלו להסתמך עליהן. בהעדרמענהיסודילהשלמתכוחהאדםהרפואיביוספטל, מתןשירותירפואהלתושביםולשוהיםבאזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי ומטופלים, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של בי טולי בדיקותוטיפוליםרפואייםאודחייתםבאופןכרוני,תוךפגיעהניכרתבטיפולהרפואיהניתןלתושביאזור אילת, באופן המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ. יצוין כי בזמני חירום שבהם נסגרים שמי ישראל, הפגיעה אף מוחמרת מפני שצוות רפואי מהמרכז מתקשה להגיע לאילת, ואין אפשרות סבירה למטופלים לצאת מאילת באמצעים אחרים, באופן שמקטין משמעותיתאת השירות הרפואישניתן לתושבים ולשוהים במרחבאילת. מומלץ כי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר - משרד י הבריאות והאוצר וכן הכללית יקדמו פתרונות שיאפשרו ליוספטל - בית החולים היחיד באזור אילת, ל ספק שירותים רפואיים ופר ה-רפואיים זמינים לרבות בשעתחירום לתושבים ולשוהים במרחב על בסיס ארוך טווחבאופן שוויוני. 4. עבודת צוות הבחינהבמשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואיבאזוראילת כאמור, בינואר 2024 הקים משרד הבריאות צוות בחינה, ובכתב המינוי של הצוות כתב מנכ"ל משרד הבריאות ביןהיתר כי: • "זה זמן רב שבית החולים יוספטל בעיר אילת חווה מחסור כרוני בכוח אדם רפואי מיומן וחסר בשירותים רפואיים שונים; בניגוד לאזורים אחרים בישראל בהם לתושבים יש אפשרות לפנות לשירותי בריאות בערים וישובים סמוכים, עבור תושבי אילת וחבל אילות מרחק הנסיעה לשירותי הבריאות שניתנים מחוץ לעיר כה גדול, שהתושבים מסתמכים באופן כמעט מוחלט על השירותים הניתנים בבית חולים יוספטל עצמו לצורך מענהאשפוזי וחירומי;... • השינוייםהגיאו- פוליטייםשלהעתהאחרונההמחישועדכמהביתחוליםיציבבעיראילתחשובלמדינתישראל ברמההאסטרטגיתולטווחהארוך,וחובהעלמדינתישראללהידרשלחיזוקווהבטחתאיתנותובעתשגרהכמו גםבעת חירום;... מבקר המדינה | דוח מיוחד 127 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 • הקשיים שחווה בית החולים זה שנים רבות הם בחזקת בעיה לאומית... הממשלה צריכה לפעול בשיתוף עם הכלליתלתתפתרונותחדשים,חדשנייםורחוקיטווח,עלמנתלשפרמשמעותיתובאופןברקיימאאתשירותי הבריאות לתושביאילת, חבלאילות,וכלל השוהיםבעיר." עודצויןבכתבהמינויכיעיקרתפקיד צוותהבחינה הואלהתמקדבסוגיותשלכוחהאדםביוספטל"בדגש על רופאים", וכי מדובר ב"סוגיה אשרלא נמצאלה פתרון כולל בעבר." בפני צוות הבחינה הונחו והוצגו סקירות מפורטות לגבי הפערים הקיימים ביוספטל בעניין מתן שירותים רפואיים ב סוגיית כוח האדםבדגשעל רופאים ובהיבטים נוספים. במהלך הדיונים בחנו חברי צוות הבחינה כמה פתרונות לפערים שנוצרו בתחום מתן שירותי הבריאות באילת שחלקם מצריכים עיגון בהסדרים משלימים מהבחינה התקציבית והמבנית. להלן כמה עקרונות שעלו בדיוני צוות הבחינה לצורך הנחת תשתית מקצועית וכלכלית לקידום נושא מערכת הבריאות באזור אילת: א. יעילות נמוכה לתמריצים כספיים: מעבודת צוות הבחינה עלה כי אף שקיימת יעילות לאמבוטלתלתמריצים,ובמקצועותמסוימיםכמוגסטרואנטרולוגיהואורולוגיההםהיומשמעותיים מפני שהצורך הוא במספרים קטנים,עלה במהלךהדיונים כי התמריצים אינם מצליחים לייצר מענה הוליסטי כיוון שיעילותם מוגבלת בזמן והיא אינה מספקת פיתרון בר קיימה. בעבודות נוספות של משרדיהבריאות והאוצר, בניתוח שלההסתדרות הרפואית(הר"י) ובמחקרשלבנק ישראל171 עלהכי מתן מענקים ותמריצים כספיים כשלעצמו כמעט שאינו משפיע על החלטת רופאים לעבור לפריפריה, ואינומתמרץ אותם להישאר בפריפריהלאורך זמן. ב. צורך בהסדרת פתרונות ארוכי טווח להגדלת כוח האדם הרפואי: יש קושי להביא לשיפור זמינות השירות הרפואי באילת רק באמצעות החלטות ממשלה שכן הן נותנות מענה מוגבל תחום בזמן; על כן יש לוודא שהשינוי יעוגן במסגרת קבועה ארוכת טווח, כחלק בלתי נפרד מהתקציביםשמוקציםלתחוםהבריאותבישראלותוךהכוונהתעסוקתיתלכךשרופאיםואנשיצוות במקצועותהבריאותיעתיקואתמקוםמגוריהם כדרךקבע לאזור,כךשקבלתםשלשירותיםרפואיים באילת והסביבה לא תהיה מבוססת על הגעה של רופאים ואנשי צוות במקצועות הבריאות לתקופות קצובות וקצרות. ג. קידום מסגרת מבנית וניהולית חדשה עבור יוספטל ("הגגה172 :)" הוצע לפעולל קידוםפתרוןשבויוספטליוכפףמבניתוניהוליתלמרכז יםרפואי יםאחר ים ("הגגה")עלבסיס תמריצים והטבות173 לפי תחומי התמקצעות מסוימים , כך שתינתן לו גישה לכלל השירותים באותם 171 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר 2011 " (ינואר 2025 ) עמ',35 - 37 . 172 הגגה- הקצאתרופאיםמביתחוליםאחדשבמסגרתמשרתםיגיעובאופןקבועלמתןשירותרפואיבביתחוליםאחר. 173 למשל הועלו רעיונות למתן הטבות של מימון של הוצאות מיוחדות, תקנים תוספתיים לבית החולים שעושה הגגה ליוספטל,הרחבתמסגרותתקציביותשניתנותלבתיחולים(CAP) מתןאפשרותלמתמחיםלבחורהתמחותיוקרתית , בתנאי שיעבדו ביוספטל תקופה שתיקבעועוד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 128 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מרכז ים רפואים. בדיוני הצוות פורטו היתרונות הקיימים בהגגות ובהם הבטחת כוח אדם רפואי מקצועי ש וטף ויציב שיסייע גם להעלאת הסטנדרט המקצועי של יוספטל ולמשיכת רופאים מומחים ומתמחים להבטיח פיקוח על עמידתו של המרכז הרפואי בהתחייבויותיו כלפי יוספטל ויוודא כי הוא מקצהלו את המשאביםהנחוציםלענייןזה באופן קבוע. ד. פיתוח מסגרות מקצועיות ייחודיות ביוספטל: הוצע לפעול לקידום מסלולי התמחות י יחודיים, כגון פיתוח תחום הרפואה הימית ומסלול "רפואת סְפר"174 שמותאם לאזורים פריפריאליים כדוגמת אילת, שישולב עם מסלולי רפואת משפחה וחירום, בכפוף לאישור ההסתדרות הרפואית בישראל ו לעיגון הנושא בהסדרים תקציביים ראו נספח א' בנושא רפואת סְפר)(. מטרת המהלךהיאחיזוקהייחודיותשליוספטלבמרחבושילוברופאיםשייקלטובמסלוליםאלהבתורנויות בביתהחולים במסגרת ההכשרה. ה. הגברת החשיפה של רופאים ומתמחים לפריפריה: היחשפות לפריפריה במהלך ההכשרה המקצועיתלתחום הרפואינמצאה בהתאמה באופן מובהק ועקביעם ההחלטה של רופאים לגור בפריפריה175 ; על כן מוצע לעודד את תושבי הפריפריה לצאת ללימודי רפואה במסגרת מסלולים קיימים במשרד הבריאות כגון אילנות176 ואופקים177 , אשר מעודדים בני יישובים בפריפריה ללמוד רפואה על בסיס סיוע ממשלתי ותמריצים, ובכלל זה לתת דגש לאילת כפריפריה רחוקה באמצעות מתן תמריצים לבוא לעבוד באילת178 . משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2025 בין היתר כי צוות הבחינה התכנס כמה פעמים במהלךשנת2024 כאשרמועדההתכנסותהאחרוןהיהב- 9.9.2024 ,שלאחרמועדזההמשיכולעסוקבנושא צוותי עבודה ייעודיים. עוד מסר משרד הבריאות כי הוא מצוי בתהליך כתיבת טיוטת מסמך המלצות ובדיונים בנושא מול הכללית "על מנת לבחון את האפשרות להביא ליישום ההצעות שהועלו במסגרתו." עוד מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה בין היתר כי סוכמו שלושה שיתופי פעולה (הגגות) בין מרכז רפואי יוספטל והכללית לבין בית חולים שניידר בתחום שירותי הילדים; בית חולים רבין בתחום האונקולוגיה; ובית חולים קפלן בתחום הקרדיולוגיה; וכי משרד הבריאות מקדם שינוי באופן העסקת מתמחים של הכללית ביוספטל ומסלול התמחות חדש - "רפואת ספר". לעמדת משרד הבריאות, על ידי יישוםהעקרונותהאמורים"ניתןלהפוךאתביתהחוליםבאילתלמוסדרפואימוביל,שיספקמענהאיכותי לצרכיםהרפואיים שלתושביהאזורוהתייריםהרבים הפוקדים אתהעיר." משרד הבריאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי צוות הבחינה פועל במתכונת של "עבודה מתמשכת המבוצעת תוך כדי תנועה", וכי הצוות "פועל ללא לאות לקידום המוטל עליו בכתב המינוי" 174 "רפואת סְפר" מתייחסת להתמחות ברפואה שמעניקה טיפול רפואי באזורים מרוחקים (אזורי סְפר) שמאופיינים כאזורים בעלי משאבים מוגבלים, תנאי שטחקשים, תשתיות לקויותומגבלות תקשורת. ראולהלן בנספחא.' 175 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר 2011 " (ינואר 2025 ,) עמ'38 . 176 - https://ilanot תוכניתאילנות: program.co.il /. 177 - https://ofakim תוכניתאופקים: med.co.il / . 178 למשל:מתןהלוואותנוחות,מלגות,סיועבשכרלימודובדמיקיום,ליוויאקדמיוהטבותלחזורלהתמחותבפריפריה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 129 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 במטרהלקדם אתנושאכוחהאדםביוספטל.ביןהיתרצייןהמשרדכינחתמומוליוספטלשלושההסכמי הגגה באחריות הכללית, נערך שינוי במנגנון הגיוס של רופאים ליוספטל, ניתן אישור עקרוני לתכנן יחידת צנתוריםבכפוףלעמידהבתנאיםהנדרשיםומקודמותהתמחויותייחודיותכגוןרפואתספרורפואהימית. הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בעניין שאלת המשך הסדרה של תמריצים כספיים לרופאים במטרה להביא אותם לעבודה באילת, שהגם שאין בהם די, הם נחשבים בעיניה לכלי נוסף אפקטיביבמסגרתהכליםהשוניםלגייסכוחאדםלאילת,והיאהצליחהלממשאתרובהתקציבשניתןלה בעניין וגייסה כוח אדם שנשאר באילת ועובד בה. הכללית ציינה גם כי אי- מתן האפשרות למתן מענקים נוספים מקשה מאוד בגיוס כוח אדם איכותי לאילת "שסובלת ממחסור גדול בכוח אדם רפואי ברמה הלאומית, דבר שמעמיק את הפערים אל מול שאר הארץ וכפועל יוצא פוגע בשירות". עוד כתבה הכללית כיהפעריםבאילתצפוייםעודלגדולהןבשלמחסורשצפויברופאיםברמההלאומיתוהןבשלקושילהציע לרופאיםבאילתאפשרויותהשתכרותנוספותכגוןעבודהבתאגידבריאותאובמסגרתשר"פ,אשריוצרים היצע נמוך יותר של רופאים "אשר מתורגם לקושי במתן שירותי איכותיוזמין." לעניין החתימה של יוספטל על הסכמי ההגגה, הכללית מסרה בתשובתה שהעברת האחריות בתחומים מסוימים [למרכזים רפואים אחרים] אין בה " פתרון אמיתי של הצורך בכוח אדם נוסף ", זאת מפני שהמרכזיםהרפואייםהאחריםשעימםנחתמוהסכמים לאיוכלולחייבאת העובדים ובפרטרופאיםלעבור לאילת למתן שירותיםללא תמריצים משמעותיים נוספים. משרד ראש הממשלה כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בבחינה מעמיקה של שירותי הבר י אות באילת, שת ביא בחשבון גם שיקולים כלכליים ותחרותיים הנחוצים בשל מיקומה המרוחק של העיר, וכי הוא פנה כבר בשנת 2022 למשרדי הבריאות והאוצר לקידום המהלך תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. משרד ראש הממשלה הוסיף עוד שהנושא עלה גם בסיור שערך מנכ"ל משרד רא ש הממשלה במרכז הרפואי יוספטל באילת ב- 31.12.24 , בהשתתפות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ראש עיריית אילת ונציגים מקופת חולים כללית וגורמים נוספים; וכדי לקדםבחינהכאמור,נדרששיתוףפעולהמלאעםכללהגורמיםהממשלתייםהנוגעיםבדבראשרבלעדיהם לא תוכל להתקיים בחינה מקצועית כנדרש. הביקורת העלתה כי נכון ליוני 2025 עבודת צוות הבחינה בראשות המשנה למנכ"ל הבריאות (שמונה בינואר2024 עלידימנכ"למשרדהבריאות למתןמענהלפעריםבסוגיותשלכוחהאדםהרפואי ביוספטל) קידמה כמה מהלכים בעלי פוטנציאל משמעותי למענה לפערים, ובהם הסכמי גג עם מרכזים רפואיים אחרים, התאמת מנגנון גיוס הרופאים למאפייני יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים. עם זאת, מהלכים אלה נמצאים בשלבי מימוש ראשוניים, וטרם הושלמה עבודה להכנת מודלים למתן מענה תקציבי שיתמוך בפעולות אלה ונוספות ואלה לא הוצגו לפני משרדי הבריאות האוצר. בכך לא הונח הבסיס הכלכלי ליישום מעשי של עבודת הצוות ולמתן פתרונות כוללים ארוכי טווח ובני קיימה לפערים המפורטים שהובאולידיעת הצוות. מומלץכיצוותהבחינהבמשרדהבריאות,אשרהחלאת עבודתובינואר2024 ,ישלים בהקדםאתפעולתו למענה כולל לפערים בכוח האדם הרפואי באילת תוך קידום המהלכים שכבר נקט וחלקם החלו מבקר המדינה | דוח מיוחד 130 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 להתממש; ובכלל זה ישלים עבודה להכנת מודלים כלכליים שיהוו את הבסיס המקצועי הדרוש כדי שיינתן מענה מתאים, ארוך טווח ובר קיימה לפערים הקיימים בזמינות שירותי הרפואה באזור אילת. עודמוצעכיממצאיצוותהבחינהוהמלצותיויובאוגם ל פניהממשלהכבסיס להחלטתממשלההמשכית בנושא,תוךבחינתתוצאותיהוהשגתמטרותיהשלהחלטת הממשלה4662 , אשראחתממטרותיההייתה כאמורשיפור בתחוםהבריאותבאזוראילת. בתקופתהבינייםמומלץכימשרדהבריאותינקוטפעולותכדילהרחיבאתהזמינותוהניידותשלצוותים רפואיים ומטופלים באזור אילת, ויוודא כי הפעולות הקשורות לשיתופי הפעולה בין יוספטל ומרכזים רפואייםאחרים(הגגות)יתממשולאורךזמן,כךשיסייעולצמצוםהפעריםהרפואייםבאילת.עודמומלץ כי משרד ראש הממשלה ימשיך את פעולתו בנושא לרתימת כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר לצורך בחינה מעמיקה של שירותי הבריאות באילת, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה, וייקבע גורם שי לווה ויתכללאת הפעולות מול כל הגורמים האמורים. 5. הקמת פקולטהלרפואה באילת בסיכוםפגישהשלשרהחינוךעםראשעירייתאילתבינואר2025 צויןביןהיתרכיהשר יכנסאתכלראשי הפקולטות בארץ על מנת לקדם מולן הקמת פקולטה לרפואה בעיר, מתוך כוונה לפתוח אותה כבר בשנת הלימודיםהתשפ"ז (אוקטובר2026 .) המל"ג מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי בישיבתה ביום 16.7.2024 קיימה המועצה להשכלה דיון עקרוני בנושא קיום לימודי רפואה בעיר אילת, והחליטה לבקש מיו"ר ות"ת, לקדם בחינת היתכנות לכך שאוניברסיטאות בישראל המוסמכות לקיים לימודי רפואה, יקיימו לימודי רפואה באילת, לרבות החלק של ההכשרההקלינית תהליך זה טרםהסתיים.; המל"ג כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במרץ 2025 היא קיימה דיון עקרוני בנושא, ובהמשך אליו בוצעה פנייה לפורום דקאני הפקולטות לרפואה בארץ (להלן - פורום הדקאנים), כדי שיבחנו את ההיתכנות לפתיחת לימודי רפואה בעיר על ידי אחת מהן; גם שר החינוך פנה לפורום הדקאנים בעניין זה באפריל 2025 . פורום הדקאנים השיב בעניין ליו"ר הוות"ת וליו"ר המל"ג כי "כלל דקאני הפקולטות לרפואה הביעו נכונות לבחון ולשקול הרחבת הפעילות האקדמית שלהם בעיר אילת"; אך הוסכם שמצב הקיים של תשתיות הרפואה בעיר אילת "אינו מאפשר כרגע פתיחת בי"ס עצמאי לרפואה במסלול שש שנתי." פורוםהדקאניםצייןגםכיהואממליץעלהקמתועדה משותפתלדקאניהפקולטותלרפואה,ות"ת- מל"ג, משרדי הבריאות והאוצר, נציגי העירייה ומומחים נוספים - כדי "לבחון את הדרכים לשפר את התשתיות הרפואיות, למפות את הצרכים המדויקים ולהמליץ על הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לקדם את הסוגייה הן לטובת העיר והן לטובת לומדי הרפואה העתידיים"; עוד צוין כי הפורום ירצה לקחת חלק בפעילות זו ולהיות חלק מכל פתרון ש יוצע. לצד זאת ציינה במכתב הפורום דקאנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון כי בשנת הלימודים תשפ"ו תיפתח באילת שלוחה של בית הספר לסיעוד של האוניברסיטה,ושיש כוונה להרחיב בעתיד אתלימודי קדם רפואה באילת. מבקר המדינה | דוח מיוחד 131 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 בהמשך לכוונת שר החינוך לקדם פתיחת פקולטה לרפואה באילת בשנת הלימודים התשפ"ז, מומלץ למל"ג להשלים את תהליך בחינת הנושא על ידו. אם הקמתה של פקולטה לרפואה באילת תקרום עור וגידים, היא תוכל לתת מענהלחלק מהפערים שפורטו בפרקביקורת זה. ✰ יוספטל,שבבעלותהכללית,נושאבנטלהעיקרישלמתןשירותיםרפואייםלמטופליםבאזוראילתובכלל זה שירותי רפואה יועצת ושירותי רפואה דחופה במצבי חירום. ניכר מממצאי פרק זה כי המרחק הגיאוגרפישלאזוראילתמ המרכזים הרפואייםבשארחלקיהארץמהווהמכשולשלממשלמתןשירותי בריאותזמיניםברמהובהיקףהנדרש ים עבורתושביהמרחבוהשוהיםבו.מלחמתחרבותברזלוהפיכתה של העיראילתלעיר מאוימת ביטחונית שנותנת מענה אסטרטגילצורכיהמדינה מגבירותאתהחששכי הפערים הקיימים במתן מענה רפואי בעת שגרה - בכוח האדם הרפואי (רופאים, מתמחים, אנשי מקצועות הבריאות); מחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה); ברמת הבטיחות הרפואית; במענה הרפואי למצבי חירום ולאירוע רב- נפגעים - אר"ן; במשכי ההמתנה לרפואה היועצת באילת; ועוד - עלוליםלהחריףבמצביחירום,ומדגישות אתהחשיבותשב אזוראילת יינתנושירותירפואהבסטנדרטים שהולמים אזור אסטרטגי זה ואת הסיכונים הנלווים אליו. לפיכך, על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם משרדי ראש הממשלה, האוצר והבריאות לבחון בהקדם את הפעולות הנדרשות לקידום תחום הבריאות באזור אילת בהתאם לתכלית החלטת הממשלה 4662 המתייחסת לעניין זה ולפעול ליישומן, ויפה שע ה אחת קודם. 2.7 . מידת יישום החלטות הממשלה בעניין אילת ממצאי החלק השני של דוח זה בנוגע ליישום החלטות הממשלה בשנים 2019 ו- 2022 לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת מצביעים על מידת יישום נמוכה של החלטות הממשלה ועל טיפול לוקה בחסר בחסמים שמקשים את הקטנת התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות. בתרשים שלהלן עיקרי הממצאים: מבקר המדינה | דוח מיוחד 132 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 תרשים 27 : יישום החלטות ממשלה בנוגע לפיתוח התיירותי-כלכלי שלהעיר אילת מבקר המדינה | דוח מיוחד 133 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מהתרשים עולה כי מתוך 25 המשימות המנויות בהחלטות הממשלה 4662 משנת 2019 ו- 1442 משנת 2022, בהחלטת הממשלה 4512 משנת 2012 בעניין פארק הצפרות באילת ובהחלטת ממשלה 855 משנת 2023 בענייןמסילתרכבתלאילת שנבדקו,עולהכי10 מתוכן(40% לאבוצעוכלל;)8 מתוכן( 32% )) בוצעו במידה מועטה; חמש משימות ( 20% ) בוצעו במידה רבה ושתי משימות (8%) בוצעו באופן מלא. נתונים אלהמעידים על רמתיישום נמוכהשל החלטות הממשלה הנוגעות לפיתוח התיירותי והכלכלי של העיר אילת בעת שגרה, כך שהחוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חשוף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שוניםהנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקריאחד - ענף התיירות. סיכום אילת היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. לעיר חשיבות אסטרטגית הודות למיקומה לחופי מפרץ ים סוף ולנמלי התעופה והים שבה. בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ותשתיות התחבורה שלה, העיר משמשת כשער הכלכלי הדרומישל מדינתישראל. ריחוקה של העיר אילת והיישובים הסמוכים לה ממרכז הארץ היווה במשך השנים חסם של ממש בהתפתחות ם הכלכלית והחברתית , והביא לכך שהם נשענ ים כמעט באופן בלעדי על תעשיית התיירות ומתקש ים לפתח מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים אחרים. הדבר יצר פערים במכלול השירותים הציבוריים הניתנים לתושבי ם באזור אילת לעומת אזו רים אחרים בישראל בהיבטי התחבורה , הרפואה והתעסוקה. בשנים 2020 עד 2024 שררו בארץ ובעולם מצבי חירום מורכבים וממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופן ניכר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מצבי חירום אלו פגעו פעם אחר פעם בחוסנה התיירותי והכלכלי של העיר והעצימו את הקשיים והאתגרים עימם נדרשת העיר להתמודד, בהיעדר מקורות תעסוקה נוספים בעיר מלבד תעשיית התיירות. אירועי החירום הללו ממחיש ים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כזה המותאם למאפייניה של העיר אילת ולחוסנה התיירותי וזאת בשל השפעתם המיידית והרחבה על כלכלתהעיר. מציאות כזו - שבה העיר רגישה במיוחד למצבי חירום מהבחינה התעסוקתית, חושפת אותה לסיכונים ומחלישה את היכולת שלה לבנות תשתית כלכלית וחברתית איתנה; ומחייבת נקיטת פעולות לקידום תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה חדשים בעיר, עיסוקים מגוונים לתושביה ופרויקטים פרטניים שישכללואת המוצר התיירותישהיא מציעהלמבקרים בה. ממשלות ישראל הכירו בחשיבות האסטרטגית של אילת ובחולשותיה המערכתיות (התשתיות שלה, המצב הסוציו-אקונומי שבה וההישענות הבלעדית שלה על ענף התיירות), זאת לצד הפוטנציאל הבלתי ממומש שלה, וקיבלו כמה החלטות במטרה לחזק את התחומים הכלכליים- חברתיים בעיר ולפתח בה מנועי צמיחה חדשים בעת שגרה. דוח זה,אשרנכתב במהלך מלחמתחרבות ברזל, נועד לשרתשלוש מטרות עיקריות: מבקר המדינה | דוח מיוחד 134 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 1. לבדוק את היישום של המלצות מבקר המדינה בדוח ביקורת קודם משנת 2023 שעסק בין היתר בנושא ההיערכות של משרד התיירות לשעת חירום טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל - גיבוש תפיסת ניהול משברים בשעת חירום והסדרה מראש של מנגנונים שניתן יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה, ואת ההחלטותשקיבלמשרד התיירות לאחר דוח זה. 2. לבדוק את המענה שסיפקה הממשלה ואת הפעולות של משרד התיירות לסיוע לתעשיית התיירות באילת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בהתאם להחלטות הממשלה ובזיקה לתפקיד הלאומי המשמעותישמילאההעיר אילתבקליטת עשרות אלפי תושבים שפונומבתיהם בשניחבליארץ. 3. לבדוק את יישום ההחלטות הקודמות שקיבלה הממשלה בקשר לעיר אילת במטרה לחולל שינוי תשתיתי, כלכלי וחברתי בעיר, ואת מידת היישום של חלק מהמלצות דוח מבקר המדינה הקודם בנושא זה משנת2021 . הממצאים המובאים בדוח משקפים ביצוע ממשלתי ירודשל שלוש המטרות שלעיל: 1. בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל משרד התיירות לא השלים את המענה לפערים בנוגע לתפיסתניהולמצביחירוםבמשרדו ההיערכותאליהםכפישהועלובדוחמבקרהמדינהמשנת2023 , כלקח ממגפת הקורונה; כך שערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל עדיין לא הייתה במשרד תפיסת ניהול מצביחירוםמעודכנתומאושרת.הדברהשפיעעל יכולתושלהמשרדלתתמענהלתעשייתהתיירות בעיראילת במהלך שנת 2024 ואףלאחריה. 2. עוד בשנת 2015 קבעה הממשלה בהחלטה 333 כי בזמן מצב חירום על משרד התיירות להוביל צוות בין-משרדישימליץלממשלה עלכליםומנגנוניסיועלתעשייתהתיירותשניתןיהיהלהפעילםבתוך זמןקצר(14 יום).הגםשמשרד התיירותלאביצעמרכיביםמסוימיםבהחלטהולאהמליץלממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט, וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין בתוכנית העבודה שלו לשנת 2024 , הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמתחרבותברזל הוא נרתםלטיפולבמשימההלאומית לשהלנתהמפוניםמשניחבליארץ באופןשסייע לחלק מתעשיית התיירות. זאת ועוד, באפריל 2024 (שבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה) החליטה הממשלה על סיוע בסך של 50 מיליון ש"ח שיועד לחיזוק תעשיית התיירות (החלטה 1702 ); נכון למרץ 2025 החלטה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי: התקציב בסך 25 מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות אושר בדצמבר 2024 וצפוי להיות ממומש רק בשנת 2025 , וה תקציב בסך 25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק אירועים בשנת 2024 רובו ככולו לעיר אילת)( לא מומש לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לאגיבשו מבעוד מועדמתווהלמימושה, כדי לאפשראתיישומה המהיר. 3. הממצאיםהמפורטיםבדוחביקורתזהמלמדיםבראשובראשונהעלרמתיישוםנמוכהשלהחלטות ממשלה שהתקבלו בנוגע לתוכניות לפיתוח העיר אילת והאזור ולהקצאת משאבים לשם מימושן. בפועל החלטות הממשלה שנקבעו לחיזוקה של העיר הובילו לשיפור מוגבל, וספק אם יש בהן כדי מבקר המדינה | דוח מיוחד 135 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 לקדם את המטרות ולממש את היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה. בכך החוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חשוף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד - ענף התיירות. העדרם של עוגנים כלכליים חלופיים לעיר אילת נוסף עלתעשיית התיירות, הצריכו הקצאת תקציבים ייעודיים בשנת2024 בהיקף של כ- 216 מיליון ש"ח (נכון לאוגוסט 2024 ), לצורך תמיכה ממשלתית בעסקים בעיר שרובם הגדול (כ- 90% ) תלוי בתעשיית התיירות בעיר. הליקויים המובאים בדוח זה נוגעים בעיקר למשרד התיירות, למשרד האוצר ולמשרד הבריאות. לפיכך, גורמיםאלו, כלאחד בתחומו,נדרשיםלהובלת פעולות לשיפור ולתיקונם. בכל הנוגע להיערכות לשעת חירום וסיוע אד הוק לעיר אילת לנוכח השפעות מלחמת חרבות ברזל, על בעלי התפקידים שלהלן לפעול כדלקמן: 1. על שרהתיירותומנכ"למשרדולפעולבהתאםלהנחיותהמשרדמשנת2023 לגיבוששלתפיסתניהול להיערכות המשרד למצבי חירום ולעדכונה בהתאם ללקחיו ממלחמת חרבות ברזל; כמו כן עליהם לפעול ליישום החלטת הממשלה 333 מאוגוסט 2015 ולפיה בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך14 יום מפרוץמצב החירום. 2. על שרי התיירות והאוצר ומנכ"לי משרדיהם לפעול להבטחת יישומה של החלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 , שמהווה מרכיב משמעותי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולפיה בשנת 2024 משרד התיירות יקצה 50 מיליון ש"ח לעידוד התיירות ב אילת וביישובים הזכאים לכך: 25 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות - הועלה כי סכום זה הוקצה על ידי משרד התיירות רק בדצמבר 2024 , והוא מיועד למימוש בשנת 2025 (בשיהוי של שמונה חודשים); ו- 25 מיליון ש"ח לשיווק אירועים מושכי קהל - הועלה כי סכום זה לא הוקצה כלל, ונדרשת פעולה ממשלתית נוספת כדי לאפשראת הקצאתו. בכל הנוגע לפיתוח הכלכלי והתיירותי של מרחב אילת ולקידום הגיוון התעסוקתי בו - ממטרותיה העיקריותשלהחלטתהממשלה4662 משנת2019 ושלהחלטתהממשלה1442 משנת2022 ,נדרשיםבעלי התפקידיםשלהלן להוביל ולנקוט פעולות תיקון כדלהלן: 1. על שרי התיירות והאוצר ומנכ"ל י משרד יהם לנקוט פעולות שיבטיחו את יישום החלטת הממשלה 4662 בכל הנוגע לשיפור ו לשדרוג של המוצר התיירותי במרחב אילת. פעולה כזו תאפשר את השגת המטרות של ה חלטתהממשלהלעניין ביסוסמעמדהשלאילת כעירתיירות בין- לאומית מובילה. 2. על שר הבריאות ומנכ"ל משרדו לפעול ליישום החלטת הממשלה 4662 בכל הנוגע לשיפור שירותי הבריאותבמרחבאילתבדגשעלהשלמתעבודתצוותהבחינההמשרדישהוקםבינואר2024 כדילתת מענה לפערים הקיימים במתןהשירותים הרפואיים במרחבאילת. מבקר המדינה | דוח מיוחד 136 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 3. על שרי הכלכלה והחקלאות ומנכ"לי משרדיהם להשלים את הפעולות הנדרשות ליישום החלטת הממשלה4662 בנוגעלקידוםהגיווןהתעסוקתיבמרחבאילתבאמצעותמסלוליםייעודיםובאמצעות פיתוח ענף החקלאותהימית. כדי שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ולאחריהם, על משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את כלל החלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה באופןשיחוללשינוי ולנקוטאת הפעולות הללו: 1. שיקום ושדרוג של תעשיית התיירות במרחב אילת אשר ספג ה נזקים במהלך מלחמת חרבות ברזל וחיזוק חוסנה התיירותי של העיראילת. 2. השלמת ביצוע הפרויקטים התשתיתיים שבתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה. 3. הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים הקיימים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד חיזוקה ופיתוחה החברתי , וקידום ההון האנושי באילת. 4. השלמ ת הפעולות הנדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת בהקדם באמצעות המשך קידום תכנון תוואיהרכבת, שדרוג כביש90 והגדלת הפעילות האווירית בנמלהתעופה רמון. 5. קידוםוהשלמהשל הפעולותלשיפורשירותיהבריאותוהרפואהבמרחב אילת,ובכללזאתמתןמענה לפערים העיקריים בתחום זה והצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות התחבורתית והתעופתיתלאילת וממנה. יש ליישם את ה פעולות ה אלו בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון ב אזור אילת ולשפר את חו סנה הכלכלי והתיירותי במיוחד בעיתות משבר ולנוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות; וזאת, במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה במהלך השנים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 137 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 נספח א' לפרק שירותיהרפואה באילת)( רפואת ספר- Frontier Medicine לפיההערכהשלארגוןהבריאותהעולמי(WHO ),כמחציתמהאוכלוסייהבעולםחיהבאזוריספר- יישובים מרוחקים ומבודדים, אשר מאופיינים בצפיפות אוכלוסין נמוכה, בגידול באוכלוסייה מזדקנת, בשיעורים גבוהים של חולים במחלות כרוניות ובגישה מוגבלת לשירותי בריאות מתקדמים. אזורי הספר סובלים ממחסור בצוותים רפואיים ובתשתיות רפואיות, והדבר מוביל לכך שהטיפול הרפואי ניתן לרוב במרפאות קטנות או בנקודות טיפול ניידות. נוסף על כך האזורים הסְפריים גם נוטים להתמודד עם סיכונים בריאותייםמוגבריםנוספיםמעברלריחוקמשירותיבריאותביןהיתרבעקבותתאונותדרכיםאשרנפוצות יותר עקב תשתיותלקויות. על כן כך נולד המושג "רפואת סְפר" Medicine) (Frontier אשר מתייחס לאופן הטיפול הייחודי שצוותי הרפואה נאלצים לספק באזורים אלו בעקבות משאבים מוגבלים, תנאי שטח קשים, תשתיות לקויות ומגבלות תקשורת. אנשי המקצוע הרפואיים באזורים אלו נדרשים להיות בעלי יכולת עבודה עצמאית, לקבל החלטות מהירות ולהיות מוכנים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים רפואיים. לעיתים קרובות במצבי חירום הרפואה המקומית אינה יכולה לתת מענה מספק; מסיבה זו נדרש שיתוף פעולה עם ארגוני מתנדבים ועם שירותי בריאותחירום שלהמדינהלהבטחת מתן טיפול ראוילתושבים. פיתוח רפואת סְפר מתבצע באמצעות כמה צעדים מרכזיים, הכוללים חינוך והכשרה מתאימה של צוותים רפואיים להתמודדות עם התנאים הייחודיים של אזורים מרוחקים. זה כולל לימוד טכניקות יצירתיות לפתרון בעיות רפואיות ושימוש בטכנולוגיות של טלה-רפואה (Telemedicine) המאפשרות ייעוץ רפואי מרחוק. פרויקטים של מחקר ופיתוח מתמקדים בשיפור גישה למים נקיים ותברואה נוסף על השקעה בדרכיםובתשתיותמקומיותשיאפשרוהגעהמהירהלשירותיבריאותבאמצעותכליתחבורהכמומסוקים וסירות. בשלהאתגרהקייםבנוגעלמשיכהולהחזקהשלאנשימקצוערפואייםלטווחהארוךבאזוריהספר,מדינות שונותבעולםבוחרותליישםמדיניותחברתית-כלכליתלעידודולגיוסשלצעיריםמצטיינים בהתנייתמעבר לאזורי ספר בסיום ההכשרה כדי להבטיח תעסוקה איכותית של גורמי רפואה באזורים אלו. באמצעות מתן תמריצים והטבות כלכליות כגון מענקים, הלוואות נוחות, שכר גבוה ומלגות לימודים, השקעה במשרדים נוחים ובציוד חדשני, מתן חבילות מעבר משפחתיות וקביעת הסדרי עבודה גמישים כמו סיוע בדיורובמסגרותלפעוטותוילדים, סידורשעותעבודהנוחותומתןזמןחופשהנוסף,הןמבקשותלהקלעל הרופאיםומשפחותיהםלעבורלאזוריספר,להשתקעבהםוליצוראיזוןטובביןהעבודהלחייםהאישיים. צעד מדיניות נוסף שננקט בעולם הוא הקמה ופיתוח של מסלולי לימודים ייעודים ברפואת ספר מטעם משרד הבריאות, שכוללים התמחות ברפואת המשפחה לצד תוכניות הכשרה מיוחדות בדגש על טיפול בקהילותשלמות,מיומנויותרפואתחירוםוחילוץוהכשרותייחודיותכמועבודהעםטכנולוגיותמתקדמות וביצוע פרוצדורות רפואיות בתנאים מוגבלים. לבוחרים במסלול זה מוצעות בעולם תוכניות לימודים מבקר המדינה | דוח מיוחד 138 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 מאתגרות ומגוונות שנועדו להפוך את המשרות בפריפריה לאטרקטיביות עבור אנשי מקצוע וסטודנטים מוכשרים שמעונייניםלאתגר את עצמם,להתנסות בתחומיםעניין רבים ולעבוד באופןעצמאי בעתיד. להלן שני מקרי בוחן בארצותהברית וב נורבגיה שהחילו חלק מהעקרונות המפורטים מעלה: מקרה בוחן1: שירותי בריאות בקהילות הספרשל מונטנה,ארצותהברית מונטנה היא מדינה רבת אזורי ספר, והיא מהווה דוגמה לאופן שבו ניתן לנהל שירותי בריאות באזורים מרוחקים ומבודדים. במונטנה פועלים כמה בתי חולים בגישה קריטית (CAHs Hospitals- Access Critical ,) והם מספקים שירותי בריאות חיוניים לאוכלוסיות מרוחקות. בתי החולים הללו ממוקמים באזורים שבהם הגישה לבתי חולים גדולים מוגבלת, והם מעניקים טיפול ראשוני, בשעת חירום ושירותי בריאות מתקדמיםנוספים.נוסףעלכך,נעשהשימושנרחבבטכנולוגיותטלה- רפואהכדילספקייעוץואבחוןרפואי מרחוק. הדבר מאפשר לתושבי האזורים המרוחקים לקבל טיפול רפואי ללא צורך בנסיעות ארוכות. כמו כן,שירותיהחירוםהמקומייםמשתמשיםבטכנולוגיותמתקדמותופועליםבשיתופיפעולהעםבתיחולים מרכזיים כדי להבטיח מענה מהיר ואפקטיבי במצבי חירום ( Romaire at el, 2020; U.S. Department of Health .) and Human Services,2018 מקרה בוחן2 : רפורמת שירותי הבריאות בצפון נורבגיה נורווגיה התמודדה עם מחסור חמור ברופאים ובאחיות מוסמכות באזורים הכפריים, במיוחד בצפון המדינה בשל המרחק הגדול מיתר המחוזות במדינה. על אף ההשקעה הענפה בהטבות כלכליות שנועדו למשוך גורמי רפואה לאזורים אלו, לא נוצר בקרבם ביקוש למעבר, ורשימות ההמתנה בבתי החולים המשיכו להיות ארוכות ורבים מן התושבים באזורים אלה לא קיבלו טיפול ראוי. כדי להבטיח חלוקה שוויונית של משאבי בריאות בין המחוזות, נורווגיה קידמה באמצעות תכנון כוח האדם הרפואי רפורמה שהתבססה על מודל חדשני בשם "הלסמוד" Helsemod) ), אשר נועד להעריך את הצורך העתידי בכוח אדם רפואיבמערכתהבריאות.המודליועדלספקתחזיותעלההיצעוהביקוששלרופאיםואנשימקצועבתחום הבריאות, מה שאיפשרלמקבלי ההחלטות להיערך בהתאם לצרכיםהעתידיים. במסגרת הרפורמה הייתה הגבלה ואכיפה מבוקרת על מספר התקנים החדשים שנפתחים מדי שנה לרופאים באזורים מרכזיים במדינה כדי להקל את גיוסם באזורים כפריים ולהבטיח מספר מספק של רופאים בכל התמחות. כמו כן המדינה קידמה תוכניות שעודדו רופאים להתחיל את הקריירה שלהם באזורים כפריים ופריפריאליים,וכך שיפרה את הנגישות לשירותי רפואה באזורים אלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 139 הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמת חרבותברזל אלולהתשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 ביבליוגרפיה Jaret, P. (2022, June29). Attractingthe next generationof physicians toruralmedicine.AAMC. medicine - ral ru - physicians - generation - next - https://www.aamc.org/news/attracting Romarie, M. Rutledge, R. Haque, S. Moore, P. Banger, A. Destefano, S. (2020).Frontier CommunityHealthIntegrationProject (FCHIP)DemonstrationEvaluation. RTI International. rpt - eval - final - reports/2020/fchip - and - https://www.cms.gov/priorities/innovation/data RuralHealthInformationHub. (n.d.).HealthandhealthcareinfrontierareasOverview https://www.ruralhealthinfo.org/topics/frontier - https://www.aafp.org/about/policies/all/frontier . “FrontierAreas,”Medicalcareroles AAFP. (n.d.). areas.html health - equity/rural - https://www.cms.gov/priorities/health . (n.d.). RuralHealth|CMS HealthSystemsinTransition,Norway,2006(p83-87) eng.pdf - 2006 -1-8- https://iris.who.int/bitstream/handle/10665/107759/HiT WHOguidelineonhealthworkforcedevelopment,attraction,recruitmentandretentioninruraland https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK570769 remoteareas;