חומר רקע
מב ק ר המ ד י נ ה
הקידום התיירותי והפיתוח
הכלכלי של העיר אילת בראי
מלחמת חרבות ברזל
7 5
ג
▪ אלול
▪
▪
התשפ"
ה
ספטמבר
2025
מבקר המדינה | דוחמיוחד
2
▪
אלול התשפ"ה
ספטמבר
2025
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר
אילת בראי מלחמת חרבות ברזל
תקציר
העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות ערי ליבה
תיירותיות: ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון, שהן בעלות פוטנציאל תיירותי משמעותי (ערי ליבה
תיירותיות); בשנת 2019
היה האומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות
מתיירות (תיירות הפנים והתיירות הנכנסת) באילת
כ-
5.2
מיליארדש"ח.נוסףעלכך,לעיראילתחשיבותאסטרטגיתעבורמדינתישראלשכןהיאמשמשתהשערהדרומי
של ישראל ומצויה בגשר יבשתי בין אפריקה ואסיה. יש לה נמל ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה
בין-
לאומי;
הוקמו בה מוסדותאקדמיים ומרכזי מחקר ופיתוח; והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות
ועסקיות משמעותיות עבור מדינת ישראל.
אילת היא הרשות המקומית הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל - היא מרוחקת כ-
350
ק"מ ממרכז הארץ, וכלכלת
העירנשענתבעיקרעלתעשיי
תהתיירותשכןכ-
90%
מ-
7,000
העסקיםהפועליםבהתלוייםבאופןישירועקיףבתיירים
ישראלים וזרים. ריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בעת שגרה ובפרט
במצבי חירום, דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. בשנים האחרונות היא גם
מתמודדת עם תחרות הולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות סמוכות ובמדינות אחרות. מכיוון שהעיר אילת מוטת
תיירות ואין לה מנועי צמיחה כלכליים חלופיים, היא מושפעת מאוד ממצבי חירום שונים וממגמות כלכליות בארץ
ובעולם, ולכן היא באופן ניכר הושפעה ממצבי חירום שאירעו בישראל בתקופת מגפת הקורונה ושוב במהלך החודשים
הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, לעומת ערי תיירות אחרות. כדי לחזק את חוסנה של העיר בהיבט התיירותי
והכלכלי לטווח הקצר והארוך הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה
להתאושש בראייה צופה פני עתיד.
למלחמת חרבות ברזל היו השפעות נרחבות על מדינת ישראל שכללו פגיעות רבות בגוף, בנפש וברכוש; עקירה של
מאות אלפי תושבים מבתיהם וסגירת עסקיהם; השפעות כלכליות ופיסקליות; ופגיעה במגזרים רבים במשק. בעקבות
המלחמה חברות תעופה זרות עצרו או
הפחיתו באופן ניכר את טיסותיהן לישראל לסירוגין; התיירות הנכנסת הופסקה
כמעטלחלוטין; בתיהמלון בישראל, ובכלל זה בעיראילת,קלטועשרותאלפימפוניםמשניחבליארץ -
לשהותארוכת
טווח (חלקם עד סוף שנת 2024) באופן שצמצם משמעותית את יכולתם של בתי המלון לקלוט תיירות פנים ותיירות
נכנסת; ועסקי תיירות רבים נסגרו באזורים שונים בישראל ובכלל זה בתחום הכנסים, האירועים והטיולים.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
3
▪
הקידוםהתיירותיוהפיתוחהכלכלישלהעיראילתבראימלחמתחרבותברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
29%
בין
ל-
1
90%
3.5
59%
פי
מדד הפריפריאליות של
מ-
7,000
העסקים
הגידול במספר דורשי
שיעור הירידה בפדיון
העיר אילת1
הפועלים בעיר אילת
העבודה בעיר אילת
למ"ר במרכזים
מתבססים באופן ישיר
בחודשים נובמבר
המסחריי
ם
הגדולים
ועקיף על תעשיית
2023
עד ינואר 2024
,
באילת מנובמבר 2023
התיירות
לעומת התקופה
עד ינואר 2024
, לעומת
המקבילה בשנה
התקופה המקבילה שנה
הקודמת
קודם
25
מיליוןש"ח
86%
(כ-
כ-
11.7
50
מתוך
מיליון
מיליוןש"חמתוך
216
15
מיליוןש"ח
כ-
שנה
ש"ח
13.6
לימיוןש"ח)
מהתקציב שנקבע
שולמו כפיצוי לעסקים
חלפו מאז החלטת
שיעור מימוש התקציב
בהחלטת הממשלה2
באילת
שרובם הגדול
הממשלה 1421
משנת
שהקצה משרד הבריאות
(כ-
90%
) תלוי
2010
על קידום תכנון
לקופות החולים לעידוד
שיועד לקידום ולשיווק
בתעשיית התיירות
תוואי למסילת
רופאים לעבור לאילת
של אירועים תיירותיים
בעיר, במסגרת מתווה
הרכבת. רק בשנת
להגדלת
הנגישות
רבי
משתתפים -
לא
סיוע ייחודי ממשלתי
2025
הוקצו 100
מיליון
לשירותי רפואה
מומש; תקציב של 25
(החלטת ממשלה
ש"ח לפעולות התכנון
מקצועית בשנים 2020
מיליון ש"ח מתוך 50
1637), עקב ה
יעדרם
של מסילת הרכבת
עד 2023
; כמו כן רק
מיליון ש"ח שיועד
של עוגנים כלכליים
לאילת,
ועדין אין
11%
מהתקציבים
לפיתוח תשתיות
חלופיים לעיר אילת
ודאות תקציבית ארוכת
שהוקצו לצורך הבאת
תיירותיות ציבוריות אושר
נוסף על תעשיית
טווח לגבי המשך
אנשי צוות מקצועות
בשיהוי
של
כ-
11
התיירות
התהליכים התכנוניים
הבריאות לאילת (0.18
חודשים לאחר פרסום
של המסילה,
דבר
מיליון ש"ח מתוך 1.58
סיכום המתווה הייחודי
אשר מסכן את המשך
מיליון ש"ח) מומשו על
לסיוע לעיר אילת
פעולות אלה
ידי קופות החולים
בינואר 2024
, והוא צפוי
להיות ממומש רק בשנת
2025
, בניגוד להחלטת
הממשלה
7 5
ג
1
המדד משקלל נגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייה וקרבה למחוז תל אביב. מדד פריפריאליות 1
משמעו כי אילת היא עיר
מבודדת יחסית לערים אחרות בארץ,
והיא באשכול הנמוך ביותר (עם חבל אילות.)
2
1702
(אפריל 2024
).
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
4
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
בחודשים דצמבר 2023
עד ספטמבר 2024
ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות
והמענהשלהממשלהלמצבהחירוםשנוצרבשלהשפעותמלחמתחרבותברזלעלהעיראילת
כדילהניעאתהתאוששותה ושיקומה הכלכלי. במסגרת זו נערכהגם ביקורתמעקבעל ממצאי
דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת
2023
(הדוח הקודם); ונבחנו גם כמה היבטים באופן היישום
והמימוש
של החלטות ממשלה
מהשנים 2019
ו-
2022
בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי של אילת וחבל אילות (אזור אילת,)
שחלקם נסקרו בדוח ביקורת
שפרסם משרד מבקר המדינה בנושא "פעולות הממשלה לקידום
התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי" בשנת 2021
.
בחלק הראשון של הדוח נבחנו ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת
בחודשיםהראשוניםשל המלחמהכעיר מוטת תיירות והמענההממשלתישניתןלעיר ולעסקים
בה. נוסף על כך, נבחנו בחלק זה היערכות משרד התיירות לשעת חירום (ביקורת מעקב)
והמענהשלהמשרדופעולותיולשיקוםתעשייתהתיירותבאילתבעקבותפרוץהמלחמה.בחלק
השני של הדוח נבחנו אופן יישום החלטות הממשלה מהשנים 2019
ו-
2022
בעניין הפיתוח
התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים האלה: הפיתוח והשדרוג של
המוצר התיירותי; יצירת ענפים כלכליים בני קיימה נוספים בעיר, כגון בתחום החקלאות הימית
בישראל; פיתוח מקורות תעסוקה מגוונים לתושבי העיר; שיפור ההסדרים התחבורתיים אל
העיר וממנה; ושיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור אילת.
הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד
התחבורה), הבריאות והחקלאות וביטחון המזון (משרד החקלאות), משרד הנגב, הגליל והחוסן
הלאומי (משרד הנגב) ובעיריית אילת. בירורי השלמה התקיימו במשרדי האוצר והאנרגייה,
ברשות המיסים, ברשות שדות התעופה בישראל (רש"ת), ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י,)
במכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בחברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י,)
בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובשירותי בריאות כללית (הכללית). במהלך החודשים ינואר עד
מרץ 2025
בוצעה בדיקת השלמה ועודכנו כמה היבטים שנבחנו בדוח.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
5
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
חלק ראשון - המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים
השפעת
קליטת המפונים באילת על העיר -
בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל,
אוקטובר
2023
עד
ינואר 2024, קלטה אילת בבתי המלון שלה את מספר המפונים הגדול ביותר בפער ניכר לעומת ערי תיירות אחרות,
ובכך
נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים -
דבר שנתן מענה כלכלי לחלק מבתי
המלון.
עקב כך
נגרמה פגיעה כלכלית נרחבת לעסקים בעיר, שרובם ככולם נשענים על תעשיית התיירות
. הפגיעה
התעצמה
לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים האלה: (א) לא הגיעה לאילת תיירות חוץ,
ומספר
הלינות של תיירות
הפנים היה קטן פי שלושה וחצי לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ב) חל גידול של
פי שלושה וחצי בדורשי העבודה בעיר לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ג) חלו ירידות ניכרות בפדיון למ"ר
במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין 29%
ל-
59%
), לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ד) מהשבוע
הראשון למלחמה ובמשך 17
שבועות חלה ירידה של בין כ-
25%
לכ-
45%
בשימוש בכרטיסי אשראי בהשוואה
לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023
; (ה) מחצית מהעסקים באילת דיווחו בתקופה זו על ירידה של 75%
בהכנסותיהם בין היתר בשל ביטול אירועי ספורט בין לאומיים, כנסים וועידות רבות משתתפים; וסך הפסדי
ההכנסות ועלות ההוצאות לקופת העירייה
ש
הסתכמו בתקופה זו בכ-
4
מיליו
ן
ש"ח.
נזקים אלה נבעו מהשהות
הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש;
יהמעדר חלופות כלכליות אחרות בניגוד לערי ליבה תיירותיות
אחרותשקלטוגםהןמפונים; ומהתפוסההגבוההשלבתיהמלוןבמהלךחודשיהמלחמההראשוניםשלאא
יפשרה
להם לקלוט תיירות פנים - והם העלו את הצורך בסיוע ממשלתי מיוחד לעיר.
הסיועהממשלתיהייחודי
לעיראילתבמלחמתחרבותברזל - לנוכחהשפעתהמלחמהעלהעירג
יבש
משרד האוצר (ללא מעורבות משרד התיירות) מתווה סיוע י
יחודי שפורסם על ידי דוברות משרד האוצר
בתחילת ינואר 2024
. המתווה אומץ על ידי הממשלה שקבעה בהחלטתה (החלטת הממשלה 1637
ממרץ
2024
3
)כיעסקיםבאילתיהיוזכאים להגישבקשהלמענקבגיןהנזקהעקיףשנגרםלהםכתוצאהמהמלחמה
עבור החודשים ינואר ופברואר 2024
.
בהיעדר עוגנים כלכליים נוספים לתעשיית התיירות לעיר, וחסרונם של
מקורותהכנסהותחומיעיסוקחלופיים, נכוןלאוגוסט 2024
הוגשו879
תביעות לרשותהמיסים בגיןהחודשים
הללו, והמדינה שילמה לעסקים בעיר שנפגעו פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ-
216
מיליון ש"ח. הצורך
3
החלטת הממשלה 1637
, "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות -
חרבות ברזל"'' (31.3.24
.)
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
6
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
בסיוע ייחודי זה ממחיש את התלות של אילת בתעשיית התיירות ואת חשיבות הפיתוח של עוגנים כלכליים
נוספים, שהיו מקטינים את הפגיעה הכלכלית בעסקים בעיר.
בהחלטה נוספת (החלטת הממשלה 1702
מאפריל 2024
)
4
נקבע כי כדי לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף
התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה,
ול
נוכח הפגיעה המתמשכת בענף התיירות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, על משרד התיירות להקצות 50
מיליון ש"ח מתקציבו לשנת 2024
ליישובים הזכאים -
אילת והמועצה המקומית מצפה רמון -
לטובת פיתוח
תשתיות תיירותיות ציבוריות (25
מיליון ש"ח) ולטובת קידום ושיווק של אירועים רבי משתתפים (25
מיליון
ש"ח.) נכון
למרץ
2025
החלטת
ה
ממשלה בוצעה באופן חלקי בלבד
: (א) התקציב
שיועד לפיתוח תשתיות
ציבוריות תיירותיות במרחב אילת
אושר
בשיהוי
; (ב) התקציבשיועד לשיווק אירועים
לא הוקצה על ידי משרד
התיירות עד סוף שנת 2024
. מציאות זו משקפת פעולה
ממשלתית חסרה ב
היבט של
מתן מענה בזמן אמת:
•
התקציב בסך 25
מיליון ש"ח
שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת
פיתוח תשתיות
תיירותיות ציבוריות
שבמשרד התיירות רק בדצמבר 2024, כ-
11
חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה
הייחודי לסיוע לעיר אילת בינואר 2024
, וכשבעה חודשים לאחר קבלת החלטת הממשלה בעניין,
והוא
צפוי להיות ממומש רק בשנת 2025
.
•
התקציב בסך 25
מיליון ש"ח
שיועד ל
קידום ולשיווק של
אירועי
ם רבי משתתפים
בשנת 2024
(רובו ככולו
לעיר אילת), לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד
מתווה למימושה של ההחלטה על בסיס עבודת מטה מ
שותפת מקדימה
, כדי לאפשר את יישומ
ו המהיר;
לצורך מימוש תקציב זה תידרש החלטת ממשלה מעודכנת בעניין, וכל זמן שזו לא התקבלה הרי שלא
ניתן לקדם את מימושו של תקציב זה.
" ,
החלטת הממשלה 2
170
תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (17.4.24
.)
4
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
7
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
עיקרי פעולות הסיוע לערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל בכלל הארץ
ובדגש על העיר אילת, אוקטובר 2023
-
פברואר 2025
* מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיבלה הממשלה שורה של החלטות בדבר סיוע לתושבים ועסקים ביישובים שנקבע לגביהם כי
הם מצויים בטווח של סיכון ביטחוני, ובהם יישובי הדרום המצויים בטווח של 0
עד 7
ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי אשקלון,
מערב לכיש ומערב הנגב ותושבי יישובים בצפון הארץ בעיקר מאזור הגליל ומטבריה.
** החלטת הממשלה 1637
(
31.3.24
.)
*** החלטת הממשלה 1702
(
17.4.24
.)
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
8
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם -
ייעוד משרד
התיירות במצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצביחירום קודם התרחשותם, לצמצם
את הפגיעה בתעשיית התיירות ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה.
בדוח הקודם נמצא כי משרד התיירות
לא השלים מענה לפערים בתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ובהיערכות אליהם. בביקורת המעקב עלה כי
הליקוי תוקן במידהמועטה: ערב מלחמת חרבות ברזל למשרד התיירות עדיין לא הייתה תפיסת ניהול מצבי
חירום מעודכנת ומאושרת, ועד מאי 2025
, יותר
משנה וחצי מפרוץ
ה
מלחמה, תפיסת ניהול מצבי חירום עדיין
לא גובשה במלואה הוהיערכות של המשרד
למצבי חירום לא הושלמה,
כך שלא נוצלה התקופה שלאחר
משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל
להשלמת תפיסת
ניהול מצבי חירום
המשרדית; כמו כן, לא
הושלמו הפעולות הדרושות לעדכון מסמך דרכי הפעולה שאותן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית
התיירות
(ארגז הכלים) מנובמבר 2019
והוא
נשאר במתכונתו המקורית; ותיק החירום של אגפי המשרד טרם
תוקף.
מתן
מענה מיידי לתעשיית התיירות ב
אירוע
י חירום
•
בביקורת הקודמת עלה כי החלטת הממשלה 333
משנת 2015
בנושא "סיוע לתעשיית התיירות לאחר
משברים גיאופוליטיים",
שאמורה הייתה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת
משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות,
אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג
שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה.
ביקורת
המעקב העלתה
כיגם במהלך תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד
התיירות צוות בין-
משרדי שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל
ובעיר אילת בפרט ושניתן יהיה להפעילם בתוך 14
יום מפרוץ מצב החירום
כמתחייב מהחלטת הממשלה
333; וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין בתוכנית העבודה שלו לשנת
2024
;
כמו כן נכון למרץ 2025
הוא עדיין לא גיבש תוכנית פעולה אופרטיבית להתאוששות תעשיית
התיירות בעיר לשנים הקרובות.
עוד העלתה ביקורת המעקב כי הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים
מסוימים בהחלטת
הממשלה 333
,
ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה
קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לטיפול במפונים משני חבלי
ארץ באופן שסייע לבתי מלון רבים באילת: בתאריך 16.10.23
נחתם הסכם לאירוח מפונים בין מדינת
ישראל להתאחדות המלונות בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברה האחריות של הלנת המפונים למשרד
התיירות.
•
בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין-
משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע
בתוך 14
יום מפרוץ המלחמה ובמהלך החודשים הראשונים של המלחמה,
ועל רקע המשבר הכלכלי
בעיר
ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית, שהביאה לזינוק
בהוצאות כרטיסי האשראי באילת לעומת השבועות שקדמו ל
ה, ופעילות האשראי בעיר חזרה כמעט
לרמה של הוצאות כרטיסי
האשראי בשבוע ממוצע בשנת 2023
. מנתונים אלה
עולה כי ביצוע של פעולות
שיווק באילת גם במהלך מצב החירום במטרה לקדם פעילות תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית,
כפי שנקטה בעניין זה עירייתאילת, נשא
פרי, דבר המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי
חירום.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
9
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
חלק שני -
פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים 2019
ו-
2022
לפיתוחה
הכלכלי והתיירותי של העיר אילת
יישום החלטת הממשלה 4662
משנת 2019
בהיבטי תיירות
קידוםושיווק
שלאירועיתיירות רבימשתתפים -
בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה
4662
משנת 2019
בסך 15
מיליון ש"ח לשיווק של אירועים תיירותיים רבי
משתתפים באזור אילת שהתקיימו
בשנים 2021
עד 2023
, לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין
זה, ואף שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים הקטין את
הפוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת ותיירות פנים
לאילת.
אם סבר משרד התיירות שהחלטת הממשלה
האמורה
אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול לעדכונה. כל עוד החלטת הממשלה לא
בוטלה, היה עליו לבצעה.
מרכז הכנסים באילת (ביקורת מעקב) -
בדוח הקודם
עלה
שבהמשך להחלטת הממשלה 4662
משנת
2019
נדרש היה לקדם את הקמתו של מרכז כנסים באילת.
משרד התיירות פעל לקידום העניין ובין היתר
אישר את המשך התכנון של המרכז
במסגרת דיונים מקצועיים
על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות
של משרד התיירות,
שהתקיימו בוועדת
צוות ת
כנון ופיתוח
המשרדית
ה
מופקד
ת
על הקצאת כסף לפרויקטים
תיירותיים (
ועדת
ה
צת"פ,)
והיא הקצתה תקציבים לקידום תכנון מפורט של מרכז הכנסים.
אולם בביקורת
המעקב נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עדיין לא הגיע
לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך זמן רב. בביקורת
המעקב עלה כי הליקוי
לא
תוקן,
וכי
באוגוסט
2023
החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט במתכונת
שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה 4662
בנימוק של אי-
כדאיות כלכלית, זאת בלי שהעניין הוחזר לוועדת
הצת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן
מכוח
סמכויותיה
ותפקידיה את הפרויקט בשנית
בדיון מקצועי ומתועד,
ובמידת הצורך תזמין ניתוחכלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת
החלטהבענייןמשמעותיזה.
נכוןלפברואר2025
גםבחינתשתיהחלופותלאופןהקמתמרכזהכנסיםבאילת
שנדונו בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה: הראשו
נה -
הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש
מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים וירידים; והשני
יה -
קידום מרכז הכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית
אילת ורמ"י על ידי מכרז - לא קודמו,
כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה, והעירייה
בוחנת אפיקים נוספים לקידום הנושא.
פיתוחרצועתחוףהים(הטיילת)-
החלטתהממשלה4662
משנת2019
בדברקידוםפרויקט רצועתהחוף
באילת, שנחשבת לעוגן תיירותי מרכזי, קבעה כי הוא יבוצע על בסיס הזמינות לביצוע העבודות בשטח ועל
פי בשלות מקטעי הפרויקט. נמצא כי
מתווה העבודה הנהוג בו
ו
עדת הצת"פ לפיו היא
מתכנסת אחת לשנה
ומקיימת תהליך לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים, על פני פרקי זמן ארוכים יחסית (שנת עבודה
בממוצע) - אינם תואמים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח רצועת החוף באילת, שמצריך גמישות
ויכולת קבלת החלטות מהירה בנוגע לבקשות של חל"י לקידום מקטעים על בסיס זמינות הביצוע,
ואינ
ם
מאפשר
ים
לחל"י -
כזרוע המבצעת של משרד התיירות - לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב-
שנתית בנושא
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
10
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
כפישנקבעבהחלטתהממשלה;כךשבפועלבמקוםלסייםאתהפרויקטעדלשנת2029
כפישתוכנןבמקור
על ידי חל"י, מועד סיומו י
ידחה בכשלוש שנים, עד לשנת 2032
לפחות.
פיתוח
ושדרוג אטרקציה תיירותית- פארקהצפרות -
באפריל 2012
החליטה
הממשלה (החלטה 4512
)
על הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית ולצורך כך "להקים ולתכנן מרכזי צפרות חדשים" ובכלל זאת לשדרג
את פארק הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים 2012
עד 2016
, והוקצו לשם כך תקציבים
בסך של
37.2
מיליוןש"ח.נמצאכינכוןל
יוני
2025
,
בשלהתמשכותתהליךהעדכוןשלהתוכניתהסטטוטוריתהקיימת
(משנת 1986
), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק -
עיריית אילת, קק"ל והחברה
להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תיירות מרכזי.
עוד
נמצא כי דרישת קק"ל לניהול הפארק באופן בלעדי עומדת בבסיס המחלוקת בין קק"ל לבין עיריית
אילת והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה 10
מיליון ש"ח
לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניות ארוכות טווח עבורו.
כמו כן, טרם הוסדרה דרך הגישה
אל הפארק, והפארק אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית; על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג
תשתיות, עדיין
תשתיות האינטרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק מבקש
להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את צורכי המקום, ואין בפארק מרכז מבקרים ממוזג;
מתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית. כל אלה מונעים את ניצול
הפוטנציאל התיירותי הקיים בפארק.
פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי
תוכניות משרד הכלכלה -
מסלול '
שכר גבוה' ומסלול 'כסף חכם' -
החלטת הממשלה 4662
משנת
2019
תקצבה תוכניות שתכליתן פיתוח מקורות תעסוקה והגדלה של הגיוון התעסוקתי באילת בסך 12.5
מיליון ש"ח.
בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה 4662
וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה
(מסלול 4.18
)
בסך 10
מיליו
ן
ש"ח -
יעד זה לא הושג: בשנים 2021
עד 2024
רק לחברה
אחת
אושר מענק
בשנת 2024
(שטרם שולם) בסך של כ-
706,000
ש"ח להעסקת עובדים מאילת
בתוכנית בתחומי ההנדסה
ומדעיהטבע כפישנקבע בהחלטתהממשלה,כך שהתקציב בסךשל10
מיליוןש"חשהוקצבלכך במסגרת
התוכנית לא נוצל. ניסיון לשינוי בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריית אילת בשנת
2021
לאחר שזיהו כי יעדי התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר. זאת ועוד,
עולה כי גם לאחר ש
משרד האוצר דחה
את השינוי המוצע במתווה -
לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה
פתרונותחל
ופייםכדילהבטיחאתמימושהיעדכפישנקבעבהחלטתהממשלה,
וגםהתאמותנוספותשביצע
משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגת היעדים בעניין.
בפועל המסלולים
לא השיגו את מטרותיה
ם
בנוגע
לחברות קיימות באילת, ולא הוקמו בתחומה או הועתקו אליה מיזמים עסקיים, זאת בין היתר בשל
היעדר הון
אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשרה בתחומים אלה
שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת. מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ-
90%
) נשען
על תעשיית התיירות וה
י
עדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור
את הממשלה לגבש סיוע ייחודי
לעסקים בעיר בחודשים ינואר-
פברואר 2024
בסך של 216
מיליון ש"ח.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
11
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באזור
אילת
המימוששל
פעולותהממשלהלקידוםענףהחקלאותהימיתבאזוראילת-
בהחלטותהממשלה4662
משנת 2019
ו-
1442
משנת 2022
נקבע כי על הגורמים הממשלתיים והציבוריים הנוגעים בדבר,
ובהם משרדי
החקלאות, הכלכלה
והאנרגייה, וכן
חיא"ל, רשות המים, מקורות, מינהל התכנון ורמ"י,
לפעול לפיתוח ענפים
כלכליים נוספים בעיר אילת כך שהיא לא תהיה תלויה בענף התיירות בלבד, ובמסגרת זו לפעול לביסוס
מעמדה של איל
ת כמרכז מחקרי יישומי בין-
לאומי לפיתוח ענף החקלאות הימית.
בביקורת עלה כי כמה חסמים שטרם הוסדרו
מעכבים את קידום תחום החקלאות הימית
ובהם:
פעולות
לקידום תהליכים
תכנוניים; הסדרת הטיפול במי הפלט;
העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י)
למשרדהחקלאות;
ובחירת
זהות המוסדהאקדמיהמתאיםבאילתשישמשמסגרתלקידוםהמחקרוההוראה
בתחום זה.מימושלאמלאשלהתקציביםשהוקצול
קידוםענףהחקלאותהימית בהחלט
ו
תהממשלהמשק
ף
את בעיית היישום: החלטות הממשלה הקצו תקציב בסך 85
מיליון ש"ח שממנו לא מומש במלואו סך של
52
מיליון ש"ח, והיתרה (בסך 33
מיליון ש"ח) מומשה בחלקה.
עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי של
החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה בהשקעות ובמאמצים שעשתה בשנים
האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת,
דבר שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות
הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון תעסוקתי בה,
בין היתר באמצעות פיתוח ענף
החקלאות הימית
, להלן הפירוט.
פיתוח
אתרים בתחום החקלאות הימית
•
עיכובים
בפעולות לקידום התהליכים התכנוניים (שינוי תב"ע) -
החלטת הממשלה 1442
הנחתה
אתמשרדיהחקלאותהכלכלה,האוצרהנגבוהגליללהקיםפארקיחקלאו
ת
בשלושתהאתריםשמיועדים
לפעילות של חקלאות ימית באזור אילת: פארק המשתלות, אתר עברונה ואתר עמרם ולהופכם למוקד
לאומי ובין-
לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר בשנים 2022
עד 2026
.
נמצא כי:
אתר פארק המשתלות -
נכון ליוני 2025
טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות
o
של חקלאות ימית על בסיס התב"ע הקיימת ליזמים פוטנציאלים;
וגם עבודות הפיתוח וההקמה של
התשתיות החיוניות לפעילות החקלאות הימית
השלב השני ליישום החלטת הממשלה)(, שהתקציב
עבורן הוקצה למימוש לשנים 2022
עד 2023
,
מצויות עדיין בשלבי תכנון מאחר שטרם נפתרו חסמים
תכנוניים בנושא הניקוז והקמת מתקנים הנדסיים באתר.
עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת
הממשלה 1442
אשר קבעה תוכנית רב-
שנתית לביצוע המיזם בשנים 2022
עד 2026
.
אתר עברו
נה -
נכון לינואר 2025
תהליך שינוי התב"ע באתר,
שאמור היה להתבצע בשנים 2020
עד
o
2021
,
מצויבעיכובשלכארבעשנים,והואנמצאבשלבמקדמישלהכנתתסקירהשפעהעלהסביבה
שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין
משרד הכלכלה לבין
ה
משרד להג"ס.
במצב
דברים זה ממילא גם העבודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו
לביצוע בשנים 2022
עד 2024
, לא החלו; התהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות
(עד שנת 2027) באופן שאינו מתיישב עם לוח הזמנים שקבעה הממשלה בהחלטתה.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
12
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
אתר עמרם -
התוכנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מקודמת על ידי המועצה האזורית
o
חבל אילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראת דיון בוועדה המחוזית דרום. מאחר שמשרדי
החקלאות והכלכלה, ורמ"י טרם הסדירו והשלימו את פעולות התכנון הנדרשות, כגון שינוי תב"ע
והשלמת תסקיר השפעה על הסביבה, שמהווים תנאי מקדמי לצורך קידום פעולות פיתוח השטח
והתשתיות החיוניות באתרים, הנחוצות לפעילות של חקלאות ימית ולצורך שיווק חלקות ליזמים,
הפרויקט מתעכב
באופן שיש בו כדי להשפיע על מימוש החלטת הממשלה לפי לוח הזמנים שנקבע
בה.
•
הסדרת הטיפול במי הפלט -
פיתוח וקידום של החקלאות הימית באילת מחייבים הסדרה של הטיפול
במי הפלט שנפלטים לים. הסדרה זו נדרשת שכן חלק מהתוצרים של הפעילות המתוכננת של חקלאות
ימית באזור אילת הם מי פלט שנחשבים לבעלי השפעות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת
בשל הריכוז הגבוה של חנקן שה
ם מכילים. מי פלט נוספים מגיעים כתוצאה מפעילות מתקן התפלה של
חברת מקורות שמספק מי שתייה ומים לחקלאות יבשתית באזור. נמצא כי סוגיה זו טרם הוסדרה על ידי
משרד החקלאות ומשרד הכלכלה מול הוועדה למתן היתרים במשרד
להג
"ס
שביקשה להקטין את
ההשפעות הסביבתיות והגבילה את כמות מי הפלט שניתן להזרים למי מפרץ אילת מכלל המקורות. כמן
כן, נכון לינואר 2025
הפיילוט שמקדם משרד החקלאות בשיתוף רשות המים באמצעות חברת מקורות,
שנועד
להפח
ית
את רמת החנקן במי הפלט ממתקן התפלה (סבחה) טרם הושלם. הסדרת סוגיית מי
הפלטבכללותהנחוצהלנוכחהסיכוןהפוטנציאליבנוגעלמימושהפעילות
שלהחקלאותהימיתבאתרים
השונים
לכשיסתיימו פעולות התכנון)( ולתעשייה הנלווית לפעילות זו כפי שנקבע בהחלטות הממשלה,
וגם בנוגע ליכולת אספקת מי השתייה לאזור.
תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית
בישראל והקמת צוות עבודה בין-משרדי -
נמצא כי יותר
מש
לוש שנים
לאחר קביעת החלטת
הממשלה
1442
ממאי 2022
, שהטילה על משרד החקלאות להוביל
הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח והרחבה של החקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל בתוך
שישה חודשים (עד נובמבר 2022
,)
נכון למאי 2025
העבודה הממשלתית הדרושה להשלמת
התהליך
ל
גיבוש
ה לא הושל
מה תוך תיאום עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכי בפועל אין ת
וכנית אסטרטגית
מאושרת.
נוסף על כך, צוות העבודה לקידום החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף
המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים, עדיין לא החל את פעילותו האופרטיבית,
כך שטרם
גובשה תוכנית עבודה, ולא נקבעו הנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאות הימית לרבות
פתרונות תקציביים.
העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות -
במהלך השנים קיבלה ממשלת
ישראל כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מ
המכון לחקר ימים
ואגמים לישראל (
חיא"ל,
שתחת משרד
האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני) -
החלטות מהשנים 2009
,
2017
,
2019
ו-
2022
. נכון לפברואר
2025
החלטותהממשלהבענייןהעברתמלח"ילמשרדהחקלאותלאיושמו,אףשחלפוכ-
16
שניםמהחלטת
הממשלה הראשונה בעניין זה בשנת 2009
, זאת עקב
מחלוקת בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא.
ככלל,
העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת משרד האנרגייה לקיים את
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
13
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
החלטות הממשלה לגביהם. גם העובדה שהמחלוקת נפתרה,
והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים
הרלוונטיים היא שלא נכון יהיה להעביר את מלח"י
למשרד החקלאות כפי שהורתה הממשלה בהחלטתה,
אינן פוטר
ות את המשרדים מלשוב לממשלה כדי
שהיא תבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת
הצורך; אם לא מתקיים מהלך מעשי למול מזכירות הממשלה לשינוי בהחלטות הממשלה בעניין זה, הרי
שישליישמן. יצויןכיאי-יישוםהחלטותהממשלה
בענייןמביאגםלפגיעה תקציבית במלח"ימפנישתקציבים
שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים לו, ועל כן הוא
אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו לקידום תחום החקלאות הימית בישראל בכלל ובאילת בפרט.
קידום
מחקר והוראה אקדמיים -
פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך
חשוב לקידום האקוסיסטם להפיכת אזור אילת למוקד לאומי ובין-
לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר.
במשך
תקופה של קרוב
לשלוש שנים מאז
קבלת החלטת הממשלה 1442
בנושא קידום מחקר והוראה אקדמאיים,
לא נפתחה באזור
אילת תכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין
הות ת,"
משרד
החקלאות ומשרד הנגב
לגבי המוסד האקדמי המתאים שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה של
תחום זה.
במרץ 2025
, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה כשלוש שנים
לאחר קבלת החלטת
הממשלה 1442
שהצביעה על המקורות התקציביים בסך 20
מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית
בתחוםזהבאילתולקידוםהחקלאותהימית,
אושרהותוקצבהת
וכניתלימודיםבאוניברסיטתבןגוריוןלקידום
מחקר והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים
ה
תשפ"ה ו
תהשפ"ו באופן אשר
ת
מנף את ענף ה-
Sea-
Tech
באילת ובחבל אילות.
פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה
שדרוג כביש 90
- (ביקורת מעקב)
-
בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים 2021
ו-
2024
התריע משרד
מבקר המדינה לפני משרד התחבורה על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש 90
, ובעיקר בחלקו
הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות
אלה, והדגיש את הצורך לקדם תוכנית רב-
שנתית לשדרוג הכביש. בביקורת
המעקב עלה כי הליקוי
תוקן
במידה חלקית. משרד התחבורה השלים את גיבוש התוכנית הרב-
שנתית בנושא, ובשנתיים האחרונות הוא
קידם בשיתוף נת"י שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש 90
ואישר לשם כך תקציב כולל בסך
985
מיליון ש"ח לפעולות התכנון והביצוע של הקטע. נכון למאי 2025
, המשרד הקצה 330
מיליון
ש"ח עבור
השלמת שדרוג של מקטע הכביש מצומת קטורה עד מעבר נחל שיטה
באורך 19
ק"מ, ו-
110
מיליון
ש"ח
עבור סלילת שבעה מקטעי עקיפה
בין צומת מנוחה עד חצבה; כמו כן המשרד
הקצה תקציב נוסף בסך 545
מיליון ש"ח להמשך
תכנון וביצוע
של
ארבעת המקטעים בין נחל שיטה ועד צומת
הערבה
באורך של 101
ק"מ. התמשכות הטיפול במקטעים אלה בכביש 90
בשנים האחרונות על
תה בחיי אדם נוספים ובפצועים
בשנים 2020
עד 2025
(כ-
290
נפגעים, מתוכם 20
הרוגים)5.
5
נתוני הנפגעים הם על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
בעיבוד ארגון
נתון לשינוי"".
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
14
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים -
(ביקורת מעקב)
-
בשורה של
החלטות קבעה
הממשלה כי
הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה,
תסייע בקידומה ובפיתוחה של העיר ותביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי
הרכבת
המתוכנן לאילת. בדוח הקודם הועלה כי נכון לשנת 2021
לא חלה התקדמות בקידום תוואי מסילת
הרכבת אשר הממשלה יזמה את קידומו כבר בשנת 2010
: הליכי התכנון
הסטטוטור
י
לא הושלמו אף
שהממשלה קבעה כי אלה יושלמו עד סוף שנת 2012
לכל המאוחר.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי
לא
תוקן, וכי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך
100
מיליון ש"ח לפעולות תכנון שה
ן
שלב מקדים והכרחי לביצוע הפרויקט בשטח; אולם אין עדיין ודאות
תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים של הפרויקט, דבר אשר מסכן את ה
משכו;
כמו כן
נכון ליוני 2025
, הצוות המשותף של משרד התחבורה, משרד
האוצר ומשרד ראש הממשלה, שהוקם בין
היתר כדי לבחון את דרכי המימון ליישום הפרויקט, טרם הגיש בעניין
דוח מלא ומפורט
שנדרש היה להגישו
עד אפריל 2024
- פיגור של כ-
15
חודשים.
נמל התעופה רמון כמנוע
צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת
נוהל תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת -
בעונות החורף בשנים 2016
עד 2020
ובשנים 2022
עד
2023
שבמהלכן הופעל נוהל תמרוץ כספי ש
במסגרתו העביר משרד התיירות תמריצים כספיים לחברות
תעופה בין-לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות
החסך (
הלואו-קוסט)
מאירופה, בסך של 60
אירו עבור כל
נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן, היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת: מכ-
52,000
כניסות
תיירים בעונת החורף 2016
עד 2017
לכ-
90,000
כניסות תיירים בעונת החורף 2019
עד 2020
; ובעונת החורף
2022
עד2023
היו
כ-
21,000
כניסותתיירים. משרדהתיירותצייןבשעתוכינוהלהתמרוץ
תרםלהגדלתמספר
הטיסות לאילת ומספר התיירים המבקרים בה ולהכנסת מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי
שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו, ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל
של כ-
725
מיליון ש"ח (בניכוי השקעות משרד התיירות.)
משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף
בשניםהקרובות(בחודשיםאוקטוברעדמרץ)אתאישורנוהלתמרוץלכלנוסע.החלטהזונשענתעלנסיבות
התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל.
פעולות
הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת
הפערים העיקריים בתחום
שירותי הרפואה ב
אזור אילת והצורך ב
ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי -
הפערים
בעניין שירותי הרפואה באזור אילת בעת שגרה -
בכוח
האדם
הרפואי (רופאים, מתמחים, אנשי
מקצועות הבריאות;)
במחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה;)
ברמת הבטיחות הרפואית; במענה
הרפואי למצבי
חירום ולאירוע רב
נפגעים -
אר"ן; במשכי
ההמתנה לרפואה
היועצת באילת; ועוד -
מצביעים
על כך שבית חולים
יוספטל, אשר נותן את המענה הרפואי העיקרי לתושבי
ם
באזור אילת ולשוהים באזור
אילת בעת שגרה ובשעת חירום, חסר את כוח העבודה הדרוש להפעלתו בצורה ראויה במשך כל שעות
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
15
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
היממה. לכן
מתן שירותי רפואה לתושבים ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי
לאילת ו
של
מטופלים שנדרשים לקבל טיפול רפואי מחוץ לאילת, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת
וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של ביטולי בדיקות
וטיפולים רפואייםאודחייתם באופן כרוני, תוךפגיעה ניכרת בטיפולהרפואיהניתןלתושביאזוראילת,באופן
המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ.
מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה 4662
•
מעברכוחאדםרפואי(רופאיםואנשיצוות
מקצועותהבריאות)לאילת-
מימושהחלטתהממשלה
שתכליתה הייתה להגדיל את הנגישות לשירותי רפואה מקצועית באילת באמצעות מתן תמריצים
לרופאים כדי לעודד אותם לעבור לאילת נחל הצלחה חלקית: הקופות מימשו כ-
11.7
מיליון ש"ח מתוך
כ-
13.6
מיליון ש"ח (כ-
86%
) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר מימוש נמוך של המענקים לעובדים
במקצועות הבריאות -
0.18
מיליון ש"ח מתוך כ-
1.58
מיליון ש"ח (הכללית -
16%
; לאומית ומכבי -
לא
מימשו.)
•
הצבת מסוק קבוע במרכז הרפואי
יוספטל והכשרת מנחת מסוקים והאנגר -
החלטת הממשלה
לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים במרכז הארץ נבעה
מצורך ברור במתן מענה רפואי דחוף
שבנסיבות מסוימות עשוי להיות מציל חיים. הניצול המלא של
התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים 2020
עד 2023
וכן המשך הפעלתו של המסוק במהלך
שנת 2024
ללא הסדרה תקציבית
מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת חיי אדם. נכון
לפברואר 2025
הממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את
המשך ת
יקצבו הפעלת המסוק
לאורך זמן
ו
לא פורסם מכרז בעניין.
גם הכללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת
המסוקים, וטרםהוקםביוספטלהאנגרלמסוק
שתוקצבבסךשל5
מיליוןש"חבהחלטתהממשלה4662
.
•
קידום החלטת ממשלה המשכית
לשיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת -
החלטת
הממשלה
4662
פגה בסוף שנת 2023
.
מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה
בהחלטה משנת 2019
הם בעלי אופי מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש
לבחינת תוצאותיה,
ולפיו על ראש הממשלה להביא את הנושא
לדיון
נוסף ולקבלת החלטות בממשלה.
נכון לפברואר 2025
נותרו פערים בשיפור זמינות שירותי הרפואה באזור אילת בנוגע
לנושאים שעליהם
החליטה הממשלה, אך לא התקבלה החלטת ממשלה המשכית שיהיה בה כדי לשמר את ההישגים של
החלטת הממשלה 4662
ולבצע התאמות ככל הנדרש, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים אחרים על ידי
משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לשיפור זמינות השירות הרפואי באזור אילת.
•
הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב
אזור אילת והצורך ב
ניוד מטופלים וכוח אדם
רפואי -
בהיעדר
מענה יסודי להשלמת כוח האדם הרפואי ביוספטל, מתן שירותי רפואה לתושבים
ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של
כוח
אדם רפואי ומטופלים, שמושפעת מהנגישות
התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת
שגרה של ביטולי בדיקות וטיפולים רפואיים או דחייתם באופן כרוני, תוך פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי
הניתן לתושבי אזור אילת, באופן המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
16
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
אזורי הארץ.
בזמני חירום שבהם נסגרים שמי ישראל הפגיעה אף מוחמרת
מפני
שצוות רפואי מהמרכז
מתקשה להגיע לאילת,
ואין למטופלים אפשרות סבירה לצאת מאילת,
מה
שמקטין משמעותית את
זמינות
השירות הרפואי שניתן לתושבים ולשוהים במרחב אילת.
עבודת צוות הבחינה במשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואי באזור איל
ת - נכון
ליוני 2025
עבודת צוות הבחינה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (שמונה בינואר 2024
על ידי מנכ"ל משרד
הבריאות למתן מענה לפערים בסוגיות של כוח האדם
הרפואי ביוספטל) קידמה כמה
מהלכים בעלי
פוטנציאל משמעותי למענה לפערים, ובהם הסכמי גג עם מרכזים רפואיים אחרים, התאמת מנגנון גיוס
הרופאים למאפייני יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים. עם זאת, מהלכים אלה נמצאים בשלבי מימוש
ראשוניים, וגם לא הושלמה עבודה להכנת מודלים כלכליים למתן מענה תקציבי שיתמוך בפעולות אלה
ובפעולות נוספות ואלה לא והצג
ו לפני משרדי הבריאות האוצר. בכך לא הונח הבסיס הכלכלי ליישום מעשי
של עבודת הצוות ולמתן פתרונות כוללים ארוכי טווח ובני קיימה לפערים המפורטים שהובאו לידיעת הצוות.
מנגנון לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים -
משרד מבקר המדינה מציין
לחיוב את פעולת מינהל
ה
תכנון, פיתוח ותשתיות
במשרד התיירות לקדם לראשונה מודל רחב ומעמיק
לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, דבר שיסייע לקידום תהליכי קבלת
החלטות
מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה ויהיה כלי לבחינת יעילותם לאחר
הקמתם, לרבות בעיר אילת.
על המשרד לפעול לשילוב המודל וממצאיו בתהליכי העבודה שלו בבחינת
פרויקטים תיירותיים, דבר שיתרום בטווח הקצר והארוך להגדלת התועלת מהשקעותיו בתשתיות תיירותיות
ציבוריות.
פעולות
עיריית
אילת לקידום הסקטור הכלכלי-
תעסוקתי באילת -
משרד מבקר המדינה מציין את
הפעולות שנקטו
האג
פים
לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית אילת בשנים האחרונות,
במיוחד
במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל,
ב
מאמץ רב
מתוך מחויבות לעיר,
מול עשרות רבות של גופים ויזמים
כלכליים, במטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי בעיר ו
להבי
א משרות איכותיות בתחומים טכנולוגי
ים עתירי
ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת.
כמו כן, על רקע המשבר הכלכלי בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת
המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית
תיירותית, שהביאה לזינוק בהוצאות כרטיסי האשראי באילת
לעומת השבועות שקדמו, ופעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של הוצאות
בכרטיסי האשראי בשבוע
ממוצע בשנת 2023
.
הקמת מעבדת
שירות ליזמי
ם -
יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת
הממשלה להקמת מעבדת
שירות ליזמים באילת כדי לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של
המוצר
לשלב התחלת היישום בתעשייה ואת ההתקדמות הניכרת שנעשית בעניין על ידי משרד החקלאות
ומלח"י.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
17
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
חלק ראשון - המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים
הממשלתי הייחודי לעיר אילתהסיוע
במלחמת חרבות ברזל -
על משרדי האוצר והתיירות לפעול
למימוש החלטת הממשלה 1702
מאפריל 2024
בעניין התמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות
על שני מרכיביה (הפיתוח והשיווק).
על משרד התיירות לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות
הממשלה לסיוע במצבי חירום לערי תיירות מרכזיות שנסמכות באופן ניכר על תעשיית התיירות -
כאילת -
ימומשו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשר יבטיחו את אפקטיביות הסיוע.
כמו כן,
מוצע כי
משרדי האוצר
והתיירות ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בכנסת שהוקמה בספטמבר
2024
וקיימה ד
יוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה בנושא זה6.
תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירותגיבושלמצבי חירום והמענה להם -
על משרד
התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל
לעדכון ולאישור של
תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום
שעל ביצוען הומלץ בדוח מבקר המדינה בנושא
הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה
ולכלול בהם גם תובנות הנוגעות להתמודדותו עם
ההשלכות וההשפעות של המלחמה על תעשיית התיירות.
חלק שני -
פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים 2019
ו-
2022
לפיתוחה
הכלכלי והתיירותי של העיר אילת
מרכז הכנסים באילת ביקורת מעקב) -(אם עמדתם של משרד התיירות ושר התיירות היא שאין מקום
לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת במתכונת המקורית שהוצעה לנוכח אי-
כדאיות כלכלית,
הרי שאין
דיבהנחיהבעלפהשלהשר בענייןזהונדרשהיהשוועדתהצת"פ
במשרדהתיירותתקייםדיוןיסודיומקצועי
בעניין בהתאם לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת
הניתוח הכלכלי.
אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את
ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלט
ת
הממשלה
4662
משנת 2019
אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים, במתכונת שנקבעה בהחלטה.
6
ועדה מיוחדת לעניין טיפול המדינה ביישובים בגבול המזרחי, ש"תקיים דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים
באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב".
הוועדה קיימה שני דיוני פיקוח בנושא
הסיוע הייחודי לעיר אילת (1.10.24
ו-
7.11.24
.)
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
18
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
פיתוחרצועתחוףהים(הטיילת)-
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
על משרד התיירות להאיץ את הפעולות הנדרשות לצורך השלמת
הביצוע של פרויקט לאומי רב-
שנתי מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות
בהתאם לזמינות הביצוע ולבשלות המקטעים לפיתוח; ובין היתר לבצע התאמות במנג
נון הקיים בוועדת
הצת"פ המשרדית
שכן מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ-
860
מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום
פרויקטמשמעותיזהביעילות,כחלקמהפעולותלסיועולשיקוםשלתעשייתהתיירותבאילת,עלפיהחלטות
הממשלה.
פיתוחושדרוג של אטרקציה תיירותית -
פארק הצפרות -
על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל
אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות בהפעלת הפארק -
קק"ל והחברה להגנת הטבע,
לפעול מול מש
רד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין-
עירוניות, להסדרת
דרך הגישה אל הפארק ומתחם החניה, ובכלל זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג
התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק -
חשמל, אינטרנט וביוב.כמו כן על עיריית אילת והמועצה האזורית
חבל אילות, בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות, לפעול בהקדם להשלמת עדכון התוכנית
הסטטוטורית של הפארק
ו
לקדם פעולות לשדרוג הפארק על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת.
החלטתהממשלה4662יישום
משנת 2019
בהיבטי תיירות -
על הגורמים הממשלתיים והציבוריים
ובראשםמשרדהתיירות,
עירייתאילת,המועצההאזוריתחבלאילות,משרדהתיירות,החברהלהגנתהטבע,
רשותהטבע והגנים, קק"ל ורמ"י,
לשתף פעולה בזירוזהטיפול בפרויקטיםה
מפורטיםלעיל
ולפעול,כלאחד
בתחומו, לקידומם. השלמת הפרויקטים תתרום משמעותית לפיתוח העיר, התיירות בה
וכלכלתה.
פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי
משרדהכלכלה-תוכניות
על משרדי האוצר והכלכלה לבחון במסגרת יישום החלטות
הממשלה לפיתוח
העיר אילת את מימוש התוכניות הנוגעות לתמרוץ
חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיזמים עסקיים,
במיוחד בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע במסלול שכר גבוה, לבדוק את מידת יישום התוכניות
באופן עיתי, ולבצע התאמות אל מול הפערים שיימצאו.
כמו כן על משרד הכלכלה,
לאפיין ולפעול להסרת
ה חסמים שהביאו לידי כך שכמעט שלא היה ביקוש למסלולים הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר
בראיההוןהאנושיהקייםבעיר;
זאת,במסגרתמסלוליםייעודייםקיימיםאועתידייםשיסייעו
לאילתבהגדלת
הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק הקיימים בה, כך שהיא תוכל להתמודד טוב יותר עם משברים
ועם מצבי
חירום עתידיים. בין היתר מומלץ לבחון דרכים להגדלת
אפשרויות התעסוקה
באילת והגיוון
התעסוקתי בה בכל האמצעים העומדים לרשות הממשלה, לרבות באמצעות חוק עידוד השקעות הון,
התשי"ט-
1959
.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
19
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באזור אילת
קידום ענף החקלאות הימית
באזור אילת - על כלל הגורמים הרלוונטיים -
ובהם משרדי החקלאות,
הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י -
להירתם ולשתף פעולה כדי למצות את
הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום החלטות הממשלה בנושא זה.
בין היתר כמפורט להלן:
פיתוחאתריםבתחוםהחקלאו
ת הימית
1
.
עיכובים בפעולות לקידום התהליכים התכנוניים (שינוי תב"ע)
א.
אתר פארק ה
משתלות - על רמ"י, משרד החקלאות
ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות
הסטטוטוריות והתכנוניות הדרושות לפיתוח השטח ולמציאת פתרונות לצרכים ההנדסיים הדרושים
כדי שתחול על האתר תב"ע מעודכנת כך ש
ניתן יהיה לשווק בהקדם את האתר ליזמים.
ב.
אתר
עברונה-
עלמשרדהכלכלהלנקוטבשיתוףמשרדיהחקלאותוהג"סאתהפעולותהדרושות
שיסייעו להשלמת התהליך לשינוי התב"ע הקיימת באתר עברונה כדי לאפשר את פיתוח התשתיות
באתר בהקדם.
ג.
אתר עמרם -
לנוכח העיכובים הנוגעים לאתרים הנוספים (
אתרי פארק
המשתלות ועברונה)
,
שמצויים עדיין בשלבי תכנון שונים, מוצע כי קידום התכנון של אתר עמרם יואץ על ידי המועצה
האזורית חבל אילות ורמ"י,
וזאת בלי להמתין להשלמת הפעולות באתרים הנוספים,
כדי
לקדם
שיווק של חלקות ליזמים בתחום החקלאות הימית במרחב זה.
הסדרת הטיפול במי הפלט - מומלץ כי משרד החקלאות ו
2
.
רשות המים
האחראיות ליישום החלטת
ממשלה 1442
,
יקדמו את הפתרונות האפשריים לטיפול במי הפלט ולצמצום השפעותיו הסביבתיות
השליליות,
בשיתוף הגורם המבצע -
חברת מקורות - ובשיתוף המשרד להג"ס. פתרונות אלה י
אפשר
ו
את המשך הפעילות
החקלאית באזור בהתאם להחלטת הממשלה, לכשיושלמו הפעולות התכנוניות
והפרויקטיתקדם לשלב הביצוע, ויבטיח
ו
את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות
באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה מוצע כי משרד החקלאות יחיש את
יישו
ם הפיילוט
באמצעות
הקמת מתקן לטיפול בחנקן באמצעות אצות כדי שממצאיו ישמשו תשומה לפתרונות אפשריים.
תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל והקמת צוות עבודה בין-
משרדי -
על
משרד החקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין-
משרדי והגופים הציבוריים המנויים בהחלטת הממשלה להאיץ
את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה והסמכויות ביניהם,
תוך יצירת מחויבותם לקידום ולתקצוב של הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה ושיידרשו על פי
התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים הלאומיים, את הסיכונים
לקידום התחום ואת הפוטנציאל הטמון בו.
כמו כן על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה
בהשתתפותכללהנציגיםשנקבעו בהחלטתהממשלה ולקבועלוח זמניםקצרלסיום עבודתהצוות ולהגשת
המלצותיו לשרים הרלוונטיים בממשלה, וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת,
שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
20
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
העברתהמרכזהלאומילחקלאותימית(מלח"י)למשרדהחקלאות-עלמשרדהאנרגייה
בשיתוף
משרד החקלאות, חיא"ל ורשות החברות להחיש את
פעולת
ם
להסדרת הסטטוס של
מלח"י
ולא להותיר את
המצב על כנו; זאת על ידי קידום החלטת ממשלה מעודכנת שתעגן את שיוכו הארגוני
של מלח"י לחיא"ל
לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית של משרדי החקלאות והאנרגי
יה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת
מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד
החקלאות.
אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת,
הרי שיש לממש את ההחלטה המקורית.
מחקרוהוראהאקדמיים-מומלץכיהקידום
וות"ת
ומשרדי החקלאות והנגב
י
וודא
ו
כי בהתאם להחלטת
המל"ג, שנת הלימודים
התשפ"ו (2025
-
2026
) במסלול Sea-Tech
מדע וטכנולוגיות ימיות שאושר תיפתח
כסדרה; וכמו כן עליהם להמשיך ולעקוב בשנים הקרובות אחר התקדמות התוכנית באוניברסיטת בן גוריון,
ולוודא כי היא משיגה את מטרות החלטת הממשלה
1442
(
2022
)
, כדי שתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף
שיאפשר גם חיזוק של ההון האנושי באילת, ותסייע בקידום הגיוון התעסוקתי בעיר ובהצמחת דור העתיד
של חוקרים בתחום החקלאות הימית בישראל.
פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה
כביש90שדרוג
(ביקורת מ
עקב) -
על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב
הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של חלק מסוכן זה של הכביש ואת ביצוע פעולות השדרוג, וזאת על בסיס
לוחות זמנים שיקבע, כל זאת לשם שיפור הבטיחות בכביש והנגישות התחבורתית לאילת וממנה.
קורכבתלאילתהקמת
להסעת נוסעים ולהובלת מטענים (ביקורת מעקב) -
על משרדי התחבורה
והאוצר ועל נת"י ומינהלהתכנוןלפעולכלאחד בתחומולקידוםפעולות
התכנוןשלהמסילהלחיבור ישראל
שנקבעו בהחלטות הממשלה 4662
(משנת 2019) ו-
855
(משנת 2023
נוסף על כך,); על משרדי התחבורה,
האוצר וראש
הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט בעניין דרכי המימון ליישום
הפרויקט
, כנקבע בהחלטת הממשלה
855
משנת 2023
.
נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת
תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת -נוהל
מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו בשיתוף
משרדי האוצר הנגב והגליל, רש"ת, עיריית אילת והתאחדות בתי המלון, אם יש מקום להמשיך את הפעלת
נוהל התמרוץ בראייה צופה פני עתיד. פעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו חרף הקיפאון הקיים כעת
בתיירות הנכנסת, לצורך בחינת פתרונות וחלופות שאותם יהיה אפשר לממש כתגובה מהירה מייד לאחר
שינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץ לישראל.
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
21
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת
אחרייישוםהחלטתהממשלה4662מעקב
1
.
מעבר כוח אדם רפואי (רופאים ואנשי צוות מקצועות הבריאות)
לאילת -
לנוכח מימוש
התקציב
למענקים לרופאים ולאנשי צוות מקצועות הבריאות לעבור לאילת באופן חלקי בלבד, על משרד
הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת הבריאות בעיר
בהתאם להחלטת הממשלה 4662
משנת 2019
ובכלל זאת לבחון תוכניות המשך בעניין.
2
.
הצבת מסוק קבו
ע במרכז הרפואי
יוספטל
והכשרת מנחת מסוקים והאנגר -
ל
נוכח
הצורך
במסוקותפקידוהחשובבהצלתחייםשלהנזקקיםלכךבאזוראילת,מומלץכימשרדהבריאות
שהנושא
באחריותו
יקדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות הנדרשות להסדרת המשך
הפעלת המסוק בהקדם
גם
אחרי
שנת 2025
.
כמו כן על
הכללית לפעול להשלמת הכשרת מנחת
המסוקים ביוספטל ו
ל
הקמת האנגר כדי שהפינויים המוסקים של המטופלים באזור אילת אל מרכזים
רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת מוסדר.
3
.
קידום החלטת ממשלה המשכית
לשיפור רמת השירותים הרפואיים ב
אזור אילת - מומלץ כי
משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה האזורית חבל
אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את יוספטל,
לגיבוש מתווה מסודר -
שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת - כדי לתת מענה לצרכים
הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח אדם במקצועות
הבריאות והסדרת המשך הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת.
4
.
הפערים העיקריים
בתחום שירותי הרפואה ב
אזור אילת והצורך ב
ניוד מטופלים וכוח אדם
רפואי -
מומלץ כי הגורמים הממשלתיים הנוגעים
בעניין - משרדי הבריאות והאוצר
וכן הכללית יקדמו
פתרונות שיאפשרו ליוספטל - בית החולים היחיד באזור אילת, לספק שירותים רפואיים ופרה-
רפואיים
זמינים לרבות בשעת חירום לתושבים ולשוהים במרחב על בסיס ארוך טווח באופן שוויוני.
עבודת צוות הבחינה במשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואי באזור איל
ת -
מומלץ כי צוות
הבחינה במשרד הבריאות, אשר החל את עבודתו בינואר 2024, ישלים
בהקדם את פעולתו למענה כולל
לפערים בכוחהאדםהרפואי באילת תוךקידוםהמהלכיםשכבר נקט וחלקםהחלובמימוש
ובכלל זה ישלים
עבודה ל
הכנת מודלים כלכליים שיהוו את הבסיס המקצועיהדרוש כדי שיינתן מענה מתאים, ארוך טווח
ובר
קיימה לפערים הקיימים בזמינות שירותי הרפואה באזור אילת. עוד מוצע כי ממצאי צוות הבחינה והמלצותיו
יובאו גם לפני הממשלה כבסיס להחלטת ממשלה המשכית בנושא, תוך בחינת תוצאותיה והשגת מטרותיה
של החלטת הממשלה 4662
אשר אחת ממטרותיה הייתה כאמור שיפור בתחום הבריאות באזור אילת.,
בתקופת הביניים מומלץ כי משרד הבריאות ינקוט פעולות כדי להרחיב
את ה
זמינות ו
הניידות של צוותים
רפואי
י
ם ושל מטופלים באזור אילת, ויוודא כי הפעולות הקשורות לשיתופי הפעולה בין יוספטל ומרכזים
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
22
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
רפואיים אחרים (הגגות) אכן יתממשו לאורך זמן, כך שיסייעו לצמצום הפערים הרפואיים באילת.
עוד מומלץ
כי
משרד ראש הממשלה ימשיך את פעולתו בנושא לרתימת כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר
לצורך בחינה מעמיקה של שירותי הבריאות באילת, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה, וייקבע גורם שילווה
ויתכלל את הפעולות מול כל הגורמים האמורים.
פקולטהלרפואהבאילת -הקמת
בהמשך לכוונת שר החינוך לקדם פתיחת פקולטה לרפואה באילת
בשנת הלימודים התשפ"ז,
מומלץ ל
מל"ג להשלים את תהליך בחינת הנושא על ידו.
הפעולות לקידום האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל לפי החלטת
הממשלה 1442
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
23
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
מידת יישום החלטות ממשלה בנוגע לפיתוח התיירותי-כלכלי של העיר אילת
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
24
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
אילת היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. לעיר חשיבות אסטרטגית הודות
למיקומה לחופי מפרץ ים
סוף ולנמלי התעופה והים שבה. בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ותשתיות התחבורה שלה, העיר משמשת כשער
הכלכלי הדרומי של מדינת ישראל. ריחוקה של העיר אילת והיישובים הסמוכים לה ממרכז הארץ היווה במשך
השניםחסםבהתפתחותםהכלכליתוהחברתית,והביאלכ
ךשהם
נשעניםכמעטבאופןבלעדיעלתעשייתהתיירות
ומתקשיםלפתחמנועיצמיחהכלכלייםמשמעותייםאחרים.הדבריצרפעריםבמכלולהשירותיםהציבורייםהניתנים
לתושבים באזור אילת לעומת אזורים אחרים בישראל בהיבטי התחבורה, הרפואה והתעסוקה.
בשנים 2020
עד 2024
שררו בארץ ובעולם מצבי חירום מורכבים וממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופן
ניכר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מצבי חירום אלו פגעו פעם אחר פעם בחוסנה התיירותי והכלכלי
של העיר והעצימו את הקשיים והאתגרים שעימם נדרשת העיר להתמודד, בהיעדר מקורות תעסוקה נוספים בעיר
מלבד תעשיית התיירות. אירועי החירום הללו ממחישים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום
המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כזה המותאם
למאפייניה של העיר אילת ולחוסנה התיירותי וזאת בשל השפעתם
המידית
והרחבה על כלכלת העיר.
מציאות כזו -
שבה העיר רגישה במיוחד למצבי חירום מהבחינה התעסוקתית, חושפת אותה לסיכונים ומחלישה את
היכולת שלה לבנות תשתית כלכלית וחברתית איתנה; ומחייבת נקיטת פעולות לקידום תוכניות כלכליות לפיתוח
מנועי צמיחה חדשים בעיר, עיסוקים מגוונים לתושביה ופרויקטים פרטניים שישכללו את המוצר התיירותי שהיא
מציעה למבקרים בה.
ממשלות ישראל הכירו בחשיבות האסטרטגית של אילת ובחולשותיה המערכתיות, זאת לצד הפוטנציאל הבלתי
ממומש שלה, וקיבלו כמה החלטות במטרה לחזק את התחומים הכלכליים-
חברתיים בעיר ולפתח בה מנועי צמיחה
חדשים בעת שגרה. הממצאים המובאים בדוח ביקורת זה ובכלל זה בפרקי המעקב משקפים ביצוע ממשלתי ירוד
של החלטות הממשלה:
1
.
בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל משרד התיירות לא השלים את המענה לפערים בנוגע לתפיסת ניהול
מצבי חירום במשרד וההיערכות אליהם כפי שהועלו בדוח מבקר המדינה משנת 2023
כלקח ממגפת הקורונה;,
כך שערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל עדיין לא הייתה במשרד תפיסת ניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת.
2
.
עוד בשנת 2015
קבעה הממשלה בהחלטה 333
כי בזמן מצב חירום על משרד התיירות להוביל צוות בין-
משרדי
שימליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך זמן קצר (14
יום). הגם
שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטה ולא המליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית
התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא נרתם לטיפול
במשימה הלאומית של הלנת המפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לחלק מתעשיית התיירות.
זאת ועוד, באפריל 2024
(שבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה) החליטה הממשלה על סיוע בסך 50
מיליון ש"ח
שיועד לחיזוק תעשיית התיירות (החלטה 1702
); נכון למרץ 2025
החלטה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי:
התקציב בסך 25
מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות אושר בדצמבר 2024
וצפוי להיות ממומש רק
בשנת 2025
, והתקציב בסך 25
מיליון ש"ח שיועד לשיווק אירועים בשנת 2024
(רובו ככולו לעיר אילת) לא
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
25
▪
ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל
אלול התשפ"ה
ספטמבר 2025
הוקצה לפיהחלטתהממשלהשכןמשרדיהתיירותוהאוצרלאגיבשומבעודמועדמתווהלמימושה,כדילאפשר
את יישומה המהיר.
3
.
הממצאים המפורטים בדוח ביקורת זה מלמדים בראש ובראשונה על רמת יישום נמוכה של החלטות ממשלה
שהתקבלו בנוגע לתוכניות לפיתוח העיר אילת והאזור ולהקצאת משאבים לשם מימושן. בפועל החלטות
הממשלה שנקבעו לחיזוקה של העיר הובילו לשיפור מוגבל, וספק אם יש בהן כדי לקדם את המטרות ולממש
את היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה. בכךהחוסןהתיירותי והכלכלישלהעיראילת נותרחשוףלסיכונים
עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד - ענף התיירות.
כדי שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ולאחריהם,
עלמשרדיהממשלההרלוונטייםליישםאתכללהחלטות הממשלה שהתקבלו בעניינהבאופןשיחוללשינוי ולנקוט
את הפעולות הללו:
1
.
שיקום ושדרוג של תעשיית התיירות במרחב
אילת אשר ספגה נזקים במהלך מלחמת חרבות ברזל וחיזוק חוסנה
התיירותי של העיר אילת.
2
.
השלמת ביצוע הפרויקטים התשתיתיים שבתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה.
3
.
הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים הקיימים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד חיזוקה ופיתוחה החברתי,
וקידום ההון האנושי באילת.
4
.
השלמת הפעולות הנדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת בהקדם באמצעות המשך קידום תכנון תוואי
הרכבת, שדרוג כביש 90
והגדלת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון.
5
.
קידום והשלמה של הפעולות לשיפור שירותי הבריאות והרפואה במרחב אילת, ובכלל זאת
מתן מענה לפערים
העיקריים בתחום זה והצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות
התחבורתית והתעופתית לאילת
וממנה.
יש ליישם את הפעולות האלו בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולשפר את חוסנה
הכלכלי והתיירותי במיוחד בעיתות משבר ולנוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות; וזאת,
במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה במהלך השנים.