חומר רקע

819 משרד החוץ פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ תקציר רקע כללי מתחילת המאה העשרים ואחת ואילך דימויה הציבורי של ישראל נת ון למתקפה מתמדת, גם במדינות שעמן יש לה יחסים פוליטיים תקינים. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 מזוהה ישראל בתקשורת העולמית באופן עקבי עםדימוייקונפליקטולחימה. על תחומי ההסברה המדינית, יחסי הציבור של המדינה ושיפור תדמיתה התקשורתית בקרב קהלי יעד שונים ברחבי העולם )להלן ביחד - הדיפלומטיה הציבורית( מופקד משרד החוץ )להלן גם - המשרד(. את האחריות לניהול הפעילות המשרדית בתחומי ההסברה המדינית, הדוברות הלאומית, קידום יחסי הציבור של ישראל, פיתוח קשרי החוץ בענייני תרבות ומדע, טיפוח קשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות, עם הכנסיות הנוצריות ועם גורמי האסלאם המתון בחו"ל מרכז מערך הדיפלומטיה הציבורית. גם האגפים הגאוגרפיים המרחביים הפועלים במסגרת המערך המדיני שבמטה המשרד עוסקים באופן שוטף בפעילות בתחומי הדיפלומטיה הציבוריתומפקחיםבאופןישיר על עבודת הנציגויותבתחומיםאלה. בשנת 2015 העסיק משרד הח וץ במערך הדיפלומטיה הציבורית 68 עובדים במעמד של קבע, עשרה עובדים נוספים )סטודנטים, מתנדבות בשירות הלאומי- אזרחי ומתמחים בעריכת דין( ושמונה יועצים חיצוניים בשל וש יחידות מטה: אגף תקשורת והסברה, אגף קשרי תרבות ומדע )להלן - אגף קשתו"ם( וחטיבת תפוצות ודתות. נוסף על כך הועסקו 30 עובדים בתפקידים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית ב- 15 נציגויות בחו"ל, ובהם עשרה דוברים בעשר הנציגויות המרכזיות בחו"ל )ניו יורק,וושינגטון,ניודלהי,בייג'ינג,מוסקבה,ברלין, פריס,רומא,מדרידולונדון.( שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 820 דוחשנתי66ג פעולות הביקורת בחודשים מרץ- אוגוסט 2015 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, ובכלל זה את אופן היישום של חלק מהמלצות הביקורת שפורסמו בשנת 2011 בדוח מבקר המדינה ב נושא זה1 )להלן - הדוח מ- 2011 .( הבדיקה התמקדה בשנים 2015-2011 ונעשתה במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה. בדיקות השלמה נעשו במשרד התפוצות ובחטיבת דובר צה"ל. הליקויים העיקריים עבודת המטה בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית המערכה התדמיתית המאומצת שמנהל בשנים האחרונות מערך הדיפלומטיה הציבורית בתקשורת העולמית ובמדינות שבהן פועלות נציגויות ישראל, אינה מצליחה לסכל את העוינות המופגנת של גורמים בחו"ל המטילים ספק בזכות קיומה כמדינת לאום יהודית. המסרים שהם מפנים לציבור הרחב מחלחלים גם לקהליםשתמכובעבר ללאסייגבישראל. פעילות חטיבת דו"ץ בקרב גורמי התקשורת הבין- לאומית וגורמי הדיפלומטיה הציבורית בחו"ל חופפת בהיבטים מסוימים לתחומי פעילותו של אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ. תחקירי משרד החוץ וחטיבת דו"ץ על פעילותם במבצע הצבאי ברצועת עזה שהחל ביולי 2014 )להלן - מבצע "צוק איתן"( מלמדים כי אין בין הגופים האמורים תיאומי ציפיות לגבי המידע שכל אחד מהם נדרש להעביר לעמיתו,וכיממשק העבודה החיוניביניהםבעתות חירום לאהופעלכראוי. זה שנים רואה הדרג המדיני בפעילות הממשלתית בתחום הסברת החוץ מרכיב חיוני בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי. הפעילות בנושא זה הוסדרה כבר בהחלטת הממשלה משנת 2007 , הקובעת, בין היתר, כי משרד החוץ הוא הגוף האמון על ההסברה המדינית ועל מיתוג ישראל בחו"ל. אף על פי כן, המשרדים החדשים שהוקמו החל ב- 2009 והוסמכו לעסוק אף הם בהסברה ובדיפלומטיה הציבורית לא קיבלואת הסכמתמשרד החוץ לכל הפעולותשהםעשובתחומיםאלה. אף שהממשלה והנהלת משרד החוץ הכירו בחשיבות הרבה שיש לפיתוח השיח עם הציבור דובר הערבית במדינות המזרח התיכון באמצעות הוספת דוברים לאמצעי התקשורת בערבית, המשרד מתקשה לאייש משרות פנויות המיועדות לכך בחטיבת דוברות - הן בעובדי המשרד והן בעובדים שמחוצה לו. יוצא אפוא כי המשרד נעדר יכולת ממשית למלא תפקיד מערכתי בכל הנוגע לשיח עם גורמי התקשורת הישראליתוהזרהבערבית. __________________ 1 מבקרהמדינה,Á„ ˘ È˙ 61 )· 2011 ,( 927-885 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 821 חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורתממדינותששפתן גרמניתוצרפתית. בשנת 2015 פרסמו במרחב המקוון כמה עובדי משרד החוץ ביקורת על הממשלה ועלמדיניותה. פרסומיםאלואףנחשפובאמצעי התקשורת. מיזמי הדיפלומטיה הציבורית בניהול משרד החוץ על אף המלצת מבקר המדינה בדוח מ- 2011, משרד החוץ לא הקים פורום רב- משרדי בהשתתפות נציגים מכל הגופים הממלכתיים העוסקים הלכה למעשה בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. למשרד החוץ יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים הנובעים, בין היתר, עקב התלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, אשר מועברות לו אד- הוק ולטווח הקצר בלבד. עקב חוסר הוודאות מהבחינה התקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. ההשקעה בפרויקט המיתוג - הן באמצעות פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית בארץ והן באמצעות היענות הנציגויות בחו"ל לאתגרי המיתוג - שיפרה את הדימוי החיובי של ישראל במדינות שונות ובאמצעי תקשורת בין- לאומיים. אף על פי כן, ההשקעה הכספית של המשרד בפרויקט הלכה ופחתה, ובכל אחת מהשנים 2013 ו- 2014 הסתכם תקציב הפרויקט בכ- 1.7 מיליון ש"ח בלבד לעומת כ-3 מיליון ש"ח בממוצע בשנתיים שקדמו להן. יתר על כן, תכנית המיתוג כוללת את הפעילות המשרדית לשנים2015-2010 בלבד,והמשרד לא גיבשתכנית עבודהנוספת ליחידות המטהולנציגויותבחו"ל המפרטתאת המשך הפעילותבשניםהבאות. מיזם "מורשה בניין" התבצע בשנים 2013-2011 בעלות של כ- 15 מיליון ש"ח. רק כשנתיים לאחר השקתו המליץ מערך הדיפלומטיה הציבורית למנהלי המיזם על קביעתם של "מטרות ברורות, מדדים להצלחה ומנגנון ברור להיבטי התכנים השיטה והערכה". אף שהוברר לאגף תקשורת והסברה כבר בעת שהוחל בביצוע המיזם כי הוא חסר את כל הרכיבים האמורים, המשרד המשיך לתקצב את מורשהבניין."" מהדוח שהגישו למשרד בשנת 2015 עובדי החברה לתועלת הציבור )החל"ץ( שעמה התקשר המשרד לצורך ניהול מיזם משותף "הפנים של ישראל" בעלות של ארבעה מיליון ש"ח, עולה כי היו כשלים מהותיים בניהול המיזם המשותף שמקורם בין היתרבהיעדר פעילותבקרהשלמשרד החוץ. אגף קשתו"ם לא קבע שום מדדים להערכת פוטנציאל ההצלחה של אירוע תרבות ישראלי במדינות השונות שיוכלו לשמש את הנציגויות לצורך הזמנת האמנים להציגאתיצירותיהםבחו"ל. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 822 דוחשנתי66ג ההמלצות העיקריות על משרד החוץ להתאים את תכניותיו לאתגרי השעה בתחומי ההסברה המדינית והדיפלומטיה הציבורית תוך בחינה מקצועית, תקציבית וניהולית של התכניות לנוכח תמונת המצב שהציג אגף תקשורת והסברה ביולי 2015 בעניין מעמד ישראל בדעת הקהלבעולם. על ראש המערך לדיפלומטיה ציבורית ועל דובר צה"ל להגדיר את החסמים המונעים שיתוף פעולה מלא בין הגופים בעתות שגרה ובעתות חירום, ועליהם לפעול יחד להסרת החסמים ולגיבוש כל אלה: נוהל פעילות משותף, תכניות עבודה שנתיות ותכניות פרויקטליות. כמו כן, על מטה ההסברה הלאומי ל שקף בנהליו את חלוקת התפקידים והאחריות בין משרד החוץ ובין חטיבת דובר צה"ל בתחומי החפיפהוהשיתוףבהתאם להסכמותשיגובשו ביניהם. לאור החשיבות הרבה שהמשרד מייחס לפיתוח השיח עם הציבור דובר הערבית, עליו לפעול לתגבור חטיבת הדוברות בעובדים מקצועיים שימלאו תפקידי דוברות בשפה הערבית. ראוי שמטה ההסברה הלאומי יגבש עם הגופים החברים במערך ההסברה הלאומי כללים מחייבים עבור כלל העובדים בגופי ההסברה הממשלתיים לגבי גבולות הפעילות המקצועית והאישית המותרת להם במרשתת בכלל וברשתות החברתיות בפרט. כמו כן ראוי שמטה ההסברה הלאומי ומשרד החוץ יביאו לידיעת גופים רלוונטיים נוספים את הצורך לשקול להטמיע כללים אלו בהוראות התקשי"ר. נוסף על כך ובשים לב לייחודיות התפקידים של עובדי משרד החוץ הממונים על ההסברה והדיפלומטיה הציבורית בחו"ל, על משרד החוץ לנקוט פעולות אפקטיביות שימנעו מעובדים שחרגו מהנחיותיו לגבי גבולות השימוש במרחב המקוון לפרסם להבא מידע במרשתת העלול לגרום נזק תודעתי ל תדמית המדינה, לתושביהולרשויותיה. כדי לחדש את פרויקט המיתוג באופן יעיל וממוקד על המשרד להגדיר לו מסגרת תקציבית רב-שנתית לשנים הבאות, להכין תכניות פעולה בנות יישום, לקבוע אבני דרך ולוחות זמנים לביצוען, ולקבוע מערכות של דיווח ותיאום פנים- משרדי לצד מנגנוני פיקוח ובקרה על ניהול הפרויקט, יישום תכניותיו וניצול המשאבים שיוקצו לו. כדי להגשים את היעד שקבע המשרד - להביא ארצה סטודנטים יהודים מארה"ב לשם קבלת ה כשרה חינוכית-תרבותית ולפתח את זיקתם לישראל וליהדות, על מערך הדיפלומטיה הציבורית והנציגויות בארה"ב להדק את קשריהם עם פעילי הארגונים היהודים בקמפוסים ואת הקשר בינם ובין תלמידים מארה"ב שבחרו ללמודמרצונםבמוסדות חינוךוהשכלה גבוההבישראל. על הנהלת המשרד לבצעבדיקה מקיפה ובלתי תלויה בנושא הפעלת המיזם בשיתוף החל"ץ והגורמים אשר תרמו להפסקתו. כמו כן, לאור עמדת מערך הדיפלומטיה הציבורית השוללת שיתוף פעולה עתידי עם החל"ץ ומעדיפה "שותפויות בפורמטים אחרים", על המערך לגבש מתווה להשגת המטרות שהוגדרו למיזם המשותף, ובראשן פישוט וייעול של תהליכי העבודה של המערך, ולהציגו לפני הנהלת משרד החוץ,כדישתוכל לקבועמדיניותברורהבענייןזה. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 823 נוכח היעד שגיבש אגף קשתו"ם - לבחור יצירות הראויות לייצג את מדינת ישראל בחו"ל - על המשרד לשקף את הסיבות לבחירת אמנים וגופי תרבות שישתתפו באירועי חשיפתם בארץ והטסתם לחו"ל, תוך התייחסות לביקוש שיש ליצירות האמורותבמגווןמדינותותרבויות,ולמתן הזדמנות לאמניםויוצרים המייצגיםאת הרב-תרבותיותבחברה הישראלית. סיכום בשנים 2015-2010 פעל משרד החוץ לקדם את מעמד ישראל בקרב קהלי יעד בחו"ל, בלי שהממשלה אצלה לו סמכויות ייעודיות שיסייעו לו בכך. בתקופה האמורה הקימה הממשלה משרדי הסברה חדשים והסמיכה אותם לעסוק בסוגיות תדמיתיות ותודעתיות בזירה הבין- לאומית, הנוגעות במישרין לביטחון הלאומי ולחוסן הלאומי של מדינת ישראל. במבחן התהליך ובמבחן התוצאה - לא זו בלבד שלא היה שיתוף פעולה בין המשרדים הללו ובין משרד החוץ, אלא שהם ניהלוביניהםמאבקיםממושכיםעלסמכויות,עלתחומי אחריותועלמשאבים. לנוכח זאת, וכ די לתעל את הפעילות הרב- משרדית בתחום הסברת החוץ, על מטה ההסברה הלאומי ליישם במלואם את כל רכיבי החלטת הממשלה מיולי 2007 : לעדכן את נהליו בנוגע לחלוקת האחריות בין הגופים הממשלתיים החברים במערך ההסברה הלאומי ובנוגע לממשקי העבודה ביניהם; ולפעול לאסדרת השימושבכליהמדיההחדשהבידיעובדיםהמורשים לכך. על אף המלצות קודמות בדוחות מבקר המדינה, לא עלה בידי משרד החוץ לטייב את תפקודו בתחום הדוברות הלאומית לאמצעי התקשורת בשפה הערבית בארץ ובמזרח התיכון. בשנים 2015-2011 לא עשה משרד החוץ די למינוף פרויקט מיתוג ישראל, ולא פעל לאיגום המשאבים של כלל משרדי הממשלה העוסקים בפעילות דומה, כדי להשיג את ניצולם המיטבי. יודגש כי מצב שבו המלצות לתיקון ליקויים שהועלו בדוחות קודמים של מבקר המדינה לא יושמו, אינו תקין וחמור, ועלכן יש לתקן ליקויים אלהלאלתר. במיזמים שהפעיל אגף תקשורת והסברה באמצעות הנציגויות בחו"ל שנועדו לשפר את תדמיתה האזרחית של ישראל בקרב קהלי יעד ברחבי העולם, נמצאו ליקויים במישורי התכנון, הניהול והביצוע, והם לא מוצו ולא נחלו את ההצלחה המיוחלתמהם. הסקרים והמחקרים שביצע אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ בשנים אלו בנוגע למעמד ישראל ולתדמיתה בקרב קהלי יעד שונים ברחבי העולם מלמדים כי המשרד נדרש בעיקר לשדרג את פרויקט המיתוג והמיזמים הנלווים לו, לטפח את קשריו עם מגזרי החברה האזרחית במדינות המערב ולקדם את יכולת הביטוי, הניטור והמעקב שלו במרחב המקוון. בסופו של דבר, פעילות ההסברה והדיפלומטיה הציבורית היא פעילות ליבה הנוגעת ליעדים המרכזיים של משרד החוץ. משום כך, וכדי לאפשר לו להתמודד עם האתגרים המורכבים בתחום זה תוך יישום תכניות רב- שנתיות, ראוי שמשרד החוץ יבחן עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לעגן בבסיס התקציב של המשרד את תוספות התקציב הייחודיותהניתנות לו לאחראישורהתקציבהשנתי. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 824 דוחשנתי66ג מבוא מתחילת המאה העשרים ואחת ואילך דימויה הציבורי של ישראל נתון למתקפה מתמדת, גם במדינות שעמן יש לה יחסים פוליטיים תקינים. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 מזוהה ישראל בתקשורת העולמית באופן עקבי עם דימויי קונפליקט ולחימה. משברים מדיניים דוגמת מלחמת לבנו ן השנייה ביולי- אוגוסט 2006 , אירוע המשט הטורקי לעבר חופי עזה במאי 2010 , פעילות מבצעית בעזה בשנים 2015-2008 ואירועים מדיניים- ביטחוניים דומים - כל אלה משפיעיםעלעיצובתדמיתהשלישראל. על תחומי ההסברה המדינית, יחסי הציבור של המדינה ושיפור תדמיתה התקשורתית בקרב קהלי יעד שונים ברחבי העולם מופקד משרד החוץ. בשנת 2015 כללו יעדיהפעילות של המשרד בתחומי הדיפלומטיה הציבורית את אלה: חיזוק מעמדה של ישראל והלגיטימציה הבין- לאומית שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, השותפה למשפחת העמים והתורמת לה; שדרוג כלי הדיפלומטיה הציבורית, בדגש על הפעילות ברשתות חברתיות; והגברת פעילויות יחסי הציבור המקצועיים של המדינה בחו"ל)"מיתוג"(,תוךהתמקדותבמדינותועריםמרכזיותבחו"ל2. חלק מהמשימות המוטלות בהקשרים אלה על המשרד נוגעות למאמץ ההסברתי למנוע את בידודה המדיני של ישראל בקהילייה הבין- לאומית על רקע הסכסוך המדיני באזור, ולבלום את הכרסום במעמדהשלישראלבקרבהציבורהרחבבמדינותהעולם.זאתעלרקעפערהולךוגדלביןהמטלות המקצועיות והצרכים התפעוליים של המשרד מצד אחד ובין המשאבים העומדים לרשותו מהצד האחר. את האחריות לניהול הפעילות המשרדית בתחומי ההסברה המדינית, הדוברות הלאומית, קידום יחסי הציבור של ישראל, פיתוח קשרי החוץ בענייני תרבות ומדע, טיפוח קשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות, עם הכנסיות הנוצריות ועם גורמי האסלאם המתון בחו"ל מרכז מערך הדיפלומטיה הציבורית. גם האגפים הגאוגרפיים המרחביים, הפועלים במסגרת המערך המדיני שבמטה המשרד, עוסקים באופן שוטף בפעילות בתחומי הדיפלומטיה הציבורית ומפקחים באופן ישיר על עבודת הנציגויות בתחומים אלה. בשנת 2015 העסיק המשרד במערך הדיפלומטיה הציבורית 68 עובדים במעמד של קבע, עשרה עובדים נוספים )סטודנטים, מתנדבות בשירות הלא ומי- אזרחיומתמחיםבעריכתדין(ושמונה יועצים חיצוניים בשלוש יחידות מטה:אגףתקשורת והסברה, אגף קשרי תרבות ומדע וחטיבת תפוצות ודתות. נוסף על כך, הועסקו 30 עובדים בתפקידים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית ב- 15 נציגויות בחו"ל, בהם עשרה דוברים בעשר הנציגויות המרכזיות בחו"ל )ניו יורק, וושינגטון, ניו דלהי, בייג'ינג, מוסקבה, ברלין, פריס, רומא, מדרידולונדון(.בששמהןהועסקו גםנספחיתרבותבמשרהמלאה. פעולות הביקורת בחודשים מרץ- אוגוסט 2015 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית ב משרד החוץ , ובכלל זה את אופן היישום של חלק מהמלצות הביקורת שפורסמו בשנת 2011 בדוח מבקר המדינה על הפעילות האמורה3 . הבדיקה התמקדה בשנים 2015-2011 ונעשתה במשרדהחוץובמשרדראשהממשלה.בדיקותהשלמהנעשובמשרדהתפוצותובחטיבתדוברצה"ל. __________________ 2 "ספרתכניותהעבודההממשלתי2015 - משרדהחוץ",ינואר2015 . 3 מבקרהמדינהÁ„ ˘ È˙ 61 )· 2011 ,( 927-885 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 825 עבודתהמטה בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית מעמד ישראל בדעת הקהל הכללית בעולם משנת2007 ואילךמשקיעמשרדהחוץמשאביםבמגווןשיטותמחקרלליווי,להנחיהולהערכהשל עבודת המשרד בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית. מחלקת מחקר, תכנון ופיתוח באגף תקשורת והסברה במשרד מפיקה מידע מקצועי עדכני עבור מקבלי ההחלטות במשרד החוץ ומחוצה לו. זאת באמצעות עיבוד נתונים ואיגום מקצועי של מחקרים אקדמיים, וכן מחקרים שאותם יוזם המשרד, ובכלל זה ריאיונות, סקרי דעת קהל, קבוצות מיקוד ומחקרי טקסטים כמותיים ואיכותיים המתבצעים באמצעות גופי מחקר מחוץ למשרד. המחקר משמש ככלי לביסוס הידע המקצועישלהמשרד,להערכתמצב,להכוונתפעולותומסריםולהערכתביצועיםשליחידותהמטה ושלהנציגויותבחו"ל. על פי מצגת שהכינה מחלקת מחקר, תכנון ופיתוח ביולי 2015 על בסיס שקלול ממצאי מחקרים שביצע המשרד כאמור, מחקרים שביצעו גופים חוץ-ממשלתיים ומכוני מחקר עצמאיים, תמונת המצבבנושאמידתהאהדההציבוריתלישראלבעולםהיאכמפורטבתרשיםלהלן. תרשים 1 מידתהאהדה לישראלבמדינותהעולם מקור: 2013 Attitudes, Global Pew 2012; Trends Transatlantic 1. הנתונים המוצגים בתרשים דלעיל מלמדים כי ישראל אינה אהודה במדינות אירופה ובמדינות מוסלמיות במזרח התיכון. זאת ועוד, בסדרת סקרים מתמשכת שפרסמה רשת ה- בקרב תושבי 24 מדינות נמצא מדי שנה כי שיעור גדול מהם סבור שלישראל יש BBC שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 826 דוחשנתי66ג בעיקר השפעה שלילית בעולם )49% בממוצע מכלל הנסקרים בשנת 2014 (. עמדה זו רווחתבמיוחדבמדינותמערבאירופה)64% בצרפת,67% בגרמניהו- 72% בבריטניה(4. על פי ניתוח מכלול הנתונים והמדדים שעשה משרד החוץ וכשם שעולה ממסמכיו, מעמדה של ישראל מושפע ממגוון גורמים: מעורבותה בסכסוך גאו- פוליטי מתמשך, עמדות הממסד הפוליטי בכל אחת מהמדינות כלפי ישראל, אמונה דתית של הנשאלים ובכללזה עמדהכלפיהיהודים וישראל,הקשרההיסטורישלאותה מדינהלישראל,היחס ליהודים לעומת היחס למוסלמים, וגורמים נוספים, לרבות עבודת ההסברה שעושה המשרדבמדינותהמפורטותלעיל. 2. נתוני סקרי דעת הקהל השונים מלמדים גם כי ישראל אהודה בארה"ב ורוב התושבים בארה"בסבוריםכיהשפעתה בעולםהיא בעיקר חיובית. עםזאת,ניכרים בקיעיםבתמיכה בישראל בקרב ציבור המשויך למגזר הליברלי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב5 . לדוגמה, ממחקר שבוצע בשנת 2014 בקרב מדגם מייצג של תושבי ארה"ב אשר הצהירו על תמיכה פעילה במפלגה הדמוקרטית מסתמנת מגמת ירידה בתפיסה התודעתית של כלל התושבים בארה"ב בדבר היותה של ישראל בת ברית אסטרטגית, כמומחשבתרשים2 להלן. תרשים 2 תפיסת ישראלכבתבריתבקרבתושבי ארה"בבשנים2015-2009 באחוזים() בעניין ממצאים אלה כתב יועץ הסקרים של המשרד למחלקת מחקר, תכנון ופיתוח, כי להערכתו "בקרב קהל דמוקרטי, הברית עם ישראל אינה מובנת מאליה, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית." __________________ 4 ראו:http://downloads.bbc.co.uk/mediacentre/country-rating-poll.pdf . 5 ראו: http://www.rasmussen.com/public_content/politics/current_events/ally_enemy/march_2 015/democrats_see_mexico_better_ally_than_israel. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 827 בעקבות זאת ובעקבות מידע נוסף שהתקבל משליחי המשרד בחו"ל, הודיע אגף תקשורת והסברה להנהלת המשרד כי יש צורך בריכוז מאמץ כולל, בפעילות תקשורתית מדויקת ובשותפות בין מקבלי החלטות לפקידים בכירים במישור הממשלתי כדי לפתח כלי התמודדות עם הפחתת התמיכה בישראל בקרב תושבי ארה"ב המשתייכים לזרם הליברלי, וכדי למנוע את התפשטותהשיחהביקורתיכלפיישראללכללתושביארה"ב. ÈÎÓÒÓÓ ÌÈ ˘· ω Ó˘ ˙ˆÓ‡Ӊ ˙È˙ÈÓ„˙‰ ‰Î¯ÚÓ‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ˙ÂÏÚÂÙ Ô‰·˘ ˙ Ȅӷ ˙ÈÓÏÂÚ‰ ˙¯Â˘˜˙· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈÏÈËÓ‰ Ï"ÂÁ· ÌÈӯ‚ Ï˘ ˙ ‚ÙÂÓ‰ ˙ ÈÂÚ‰ ˙‡ ÏÎÒÏ ‰ÁÈÏˆÓ ‰ ȇ ,χ¯˘È ˙ÂÈ‚Ȉ ‚‰˘ ÌȯÒÓ‰ .˙È„Â‰È ÌÂ‡Ï ˙ È„ÓÎ ‰ÓÂȘ ˙ÂÎÊ· ˜ÙÒ ¯Â·ÈˆÏ ÌÈ ÙÓ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÓ¯ .χ¯˘È· ‚ÈÈÒ ‡ÏÏ ¯·Ú· ÂÎÓ˙˘ ÌÈω˜Ï Ì‚ ÌÈÏÁÏÁÓ ·Á¯‰ ˙Ú„Ï „¯˘Ó ¯˜·Ó ‰ È„Ó‰ ÏÚ „¯˘Ó ıÂÁ‰ Ï ÈÓÂÁ˙· ‰Ú˘‰ ȯ‚˙‡Ï ÂÈ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ Ìȇ˙‰ Ï˘ ˙ÈÏÂ‰È Â ˙ȷȈ˜˙ ,˙ÈÚˆ˜Ó ‰ ÈÁ· ÍÂ˙ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰Â ˙È È„Ó‰ ‰¯·Ò‰‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÁÎÂ Ï ˙ ÂÓ˙ ·ˆÓ‰ ‚Ȉ‰˘ Û‚‡ ˙¯Â˘˜˙ ‰¯·Ò‰Â ÈÏÂÈ· 2015 ÔÈÈ Ú· „ÓÚÓ Ï‡¯˘È ˙Ú„· ω˜‰ ÌÏÂÚ· . הפעילות הרב-משרדיתבתחום הסברת החוץ לגורמים מחו"ל "הסברת חוץ" היא שם כולל לפעולות המתבצעות על ידי ממשלת ישראל או בשמה, שעניינן העברת מסרים בתחומים המדיניים- ביטחוניים מטעם הממשלה לקהלי יעד שונים בחו"ל. ביולי 2007 קבעה הממשלה בהחלטתה כי "הסברת ישראל בעולם הינה מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל וכלי לחיזוק מעמדה, דמותה ותדמיתה של ישראל בעולם, מרכיב עליו אמון .6 משר דהחוץ")להלן -הסברתהחוץ( בהחלטתה האמורה של הממשלה נקבע כי יוקם מערך הסברה לאומי בהשתתפות גורמי ההסברה והדוברות של כמה ארגונים ממלכתיים העוסקים בתחום המדיני- ביטחוני, שיהיה אחראי לקביעות מדיניות ההסברה של ישראל בהתאם להחלטות ראש הממשלה והממשלה )להלן - פורום ההסברה הלאומי( , נוסף על משרד החוץ הממלא תפקיד חשוב בתחום הסברת החוץ. בהרכב הקבוע של פורום ההסברה הלאומי בתחום המדיני- ביטחוני משתתפים נציגי הגופים האלה: משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי. נציגי המטה לביטחון לאומי, המשרד לנושאים אסטרטגיים ולהסברה ומשרד התפוצות מוזמנים לדיוני הפורום בתדירות גבוהה, לפי הצורך. את פורום ההסברה הלאומי מנהל מטה ההסברה הלאומי המאגד את כל גורמי ההסברה במשרד ראש הממשלה. על פי החלטת הממשלה האמורה, מטה ההסברה הלאומי אחראי לתיאוםבין כלל גורמי ההסברה במדינה "על מנת להציג מדיניות הסברה אמינה,אחידהועקבית". יצוין כי במסגרת הפקת הלקחים מהמבצע של צה"ל "עמוד ענן" ברצועת עזה בסתיו 2012 אמר ראש הממשלה: "ההסברה היא מרכיב עיקרי בחוסן הלאומי... קשה להגן על ניצחון צבאי ומדיני ללא ניצחון בדע ת הקהל... המלחמה העיקרית שלנו היא בתקשורת הבין- לאומית ובדעת הקהל העולמית." __________________ 6 החלטהמס' 1936 , מ- 8.7.07 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 828 דוחשנתי66ג 7 בדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה בשנת 2012 )להלן - הדוח מ- 2012 ( הוער למטה ההסברה הלאומי כי עליו להגדיר בדיוק ובבהירות את תחומי האחריות של כל גוף וגוף על פי ייעודו ותפקידיו,לקבועבהתאם להםאתקשריהגומלין ביןהגופים,ולאלהסתמך עלההבנה,הרצוןהטוב ושיקול הדעת של הגופים עצמם, שלא תמיד עומדים לנגד עיניהם התמונה המלאה ומכלול השיקוליםהממלכתיים. בעקבות פרסום הדוח האמור החליט פורום ההסברה הלאומי במאי 2012 למסד נוהלי עבודה משותפים לגופים המשתתפים בו, כדי להגדיר את חלוקת תחומי האחריות ביניהם ולחזק את התיאום והשיתוף בין הגופים בעתות שגרה ובעתות חירום. בדצמבר 2013 הפיץ מטה ההסברה הלאומינוהליעבודהכאמור)להלן - נוהלמטהההסברההלאומי.( ‰˜È„·‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ω  ȇ ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ Ú·Â˜ ȯÁ‡ ˙˜ÂÏÁ ˙ „Á - ˙ÈÚÓ˘Ó ÔÈ· ÌÈÙ‚‰ ˙ ˘Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ‰ÏÂÚ‰ ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ÌÂÁ˙· ÌȘÒÂÚ‰ 2007 . לדוגמה, על פינוהל מטה ההסברהכלאחד מהגופיםהמשתתפים בפורוםההסברההלאומיאחראי, בין היתר, ל"הפעלה של אמצעי הסברה באינטרנט ובמדיה חדשה", ללא אפיון ממוקד של סוג המסריםוהמידעשעל גורמיהמשרדלהפיץ במרשתת)אינטרנט(ושל אלושעליהם מופקדת חטיבת דובר צה"ל )להלן גם - חטיבת דו"ץ(. כמו כן, לא בוצעה הבחנה בין קהלי היעד בחו"ל שעמם על הגופים האמורים לקיים קשר באמצעי המדיה החדשה. יתר על כן, הנוהל האמור קובע כי תחומי אחריותה שלחטיבת דו"ץ כוללים "שיתוף פעולה עם ארגוני הסברה וידידי ישראל", אך בנוהל לא נקבע כי משרד החוץ אחראי לתחום זה, אף שהחלטת הממשלה משנת 2007 מסמיכה אותו לעסוק בכך. ˙Â˙Ú· ı"„ ˙·ÈËÁ ÔÈ·Â ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ· ‰„·ډ ˜˘ÓÓ ˙‡ ¯È„ÒÓ Â È‡ Ì‚ ¯ÂÓ‡‰ ω ‰ ‰Â ,̯ÈÁ ˙Â˙Ú·Â ‰¯‚˘ :ÌÈ˯ى ÔÏ‰Ï .ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه· Ú‚ÂÙ ¯·„ Ï"‰ˆ ¯·Â„ ˙·ÈËÁ : גוף מקצועי הכפוף לראש אגף מבצעים במטכ"ל ולרמטכ"ל הנושא באחריותלניהול בתחומיהדוברות,התקשורת,ההסברהוקשריהציבורשל צה"לבארץובעולם.על פי טיוטת פקודת הארגון של חטיבת דו"ץ מאוקטובר 2014 )להלן - הפק"א(, אחד מתפקידי החטיבה הוא "להוביל את מאמץ הדוברות, ההסברה והתקשורת במסגרת אירועים ותהליכים מרכזיים בצה"ל", בתיאום עם גורמים במרחב הממשלתי, לרבות משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי. 1. עם תפקידי חטיבת דו"ץ המפורטים בפק"א נמנים אלה: א() לשאת באחריות להצגת עמדות צה"ל בתקשורת ולהביא לידיעת הציבור בארץ ובעולם מידע על צה"ל באמצעות פרסום הודעות, תגובות, חומרי רקע ותוצרים חזותיים הנוגעים לצה"ל. ב() ליזום את השתתפותם של עיתונאים וצוותי תקשורת באירועים שהצבא מעורב בהם, ללוותם ולתדרכם. ג() לפעול מול אמצעי התקשורת בארץ ובעולם ולהפיץ מידע על אירועי צבא וביטחון. ד() לטפח את הקשר בין צה"ל לקהילות היהודיות ומעצבי דעת קהל מובילים בארץ ובעולם, באמצעות מפגשים, שליחויות הסברה לחו"ל, תיאום ביקורי אישים, אזרחים, ארגונים וגופים שונים בבסיסיצה"ל. __________________ 7 מבקר המדינה, Á„ ˙¯Â˜È· ÏÚ Ì¢ÈÈ ˜ÂÁ Ï"ÏÓ‰ ˙„„ÂÓ˙‰‰Â ÌÚ Ë˘Ó‰ Ș¯Âˉ ) 2012 עמ'(, 153-107 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 829 את פעילות הדוברות בקרב כתבי התקשורת הזרה בישראל ובקרב רשתות התקשורת הזרות ברחביהעולםמרכזענףתקשורתבין- לאומיתבחטיבתדו"ץ)להלן - ענףתב"ל(בראשותקצין בדרגתסגןאלוף. א. נוהל הפעלת משרד החוץ בעתות חירום ובאירועים חריגים קובע כי בעתות חירום תוצב נציגותשלהמשרדבחמ"לחטיבתדו"ץ,וכיהנציגותאחראיתלהביאלחמ"לאתתשומות אגף תקשורת והסברה לשם תכלול המסר ההסברתי לתקשורת הבין- לאומית, וכבסיס ליצירתתקשורתמתואמתעםהנציגויותבחו ל,שבהןפועלותנספחויותצבאיות." ביולי 2014 יצא צה"ל, בהוראת הממשלה, למבצע "צוק איתן" והוא נמשך כ- 50 יום. ב- 8.7.14 הנחתה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני- ביטחוני( את משרדהחוץואת מטהההסברההלאומי, בשיתוףכלהגורמיםהרלוונטיים,לקייםפעילות הסברה בנושא מדיניות ישראל בזירה הבין- לאומית ובישראל. בעקבות הנחיה זו הורתה לשכת מנכ"ל משרד החוץ לכלל עובדי המשרד במטה ובנציגויות לפעול מיד בקרב הגורמים המדיניים בחו"ל ומעצבי דעת הקהל בכלי התקשורת הבין- לאומית, כדי לגייס לגיטימציהמדיניתלמבצע,ולהרחיבאתמרחבהתמרוןהצבאיככלשניתן. בהתאם לכך נקבע בתורת ההפעלה של אגף תקשורת והסברה במבצע "צוק איתן" כי הנציגותשלהאגףבחמ"לדוברצה"לנועדהלתתמענהמהירלשאלותהעולותבתקשורת הבין- לאומיתוכןלשאלותשל השגריריםוהדוברים בנציגויות בחו"ל. על רקעזה יצויןכי הפק"א קובעת כי על חטיבת דו"ץ להשתתף במאמץ ההסברה הלאומי במישור הבין- לאומי והאזורי ובהשגת לגיטימציה בין- לאומית לפעילות צה"ל בעתות שגרה ובעתות חירום. בתחקיר משרד החוץ מנובמבר 2014 בנושא אופן תפקודו במבצע "צוק איתן" עלה כי חטיבת דו"ץ לא שיתפה "מספיק פעולה עם הצרכים המיוחדים של ההסברה הבין-לאומית". בתחקיר נכתב ש"מומלץ לחזק את הקשר עם דו"ץ גם בעתות שיגרה על מנת להסיר פערים שקיימים כיום ושבאו לידי ביטוי בעת הח ירום. רצוי להכין נוהל לעבודה משותפת עם דו "ץ במצבי ח ירום המצריכים שיתוף פעולה זה." בתחקיר ענף תב"ל בנושא תפקודו במבצע נכתב כי משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי היו "גורמים סטטיסטייםשרקניזוניםולאמזינים." בנובמבר 2015 כתבה חטיבת דו"ץלמשרד מבקר המדינה כי נוכחות נציגהמשרד בחמ"ל דו"ץ במבצע "צוק איתן" הייתה לרוב "בגדר מאזין פאסיבי". יתר על כן, גם בדיונים המשותפים במטה ההסברה הלאומי "לא ניתן היה לקבל תמונת מצב של הפעילות התקשורתית שאותה הם מבצעים בארץ או בעולם או תכנית אסטרטגית שבכוונתם לבצע". ככלל, "לא הייתה בקשה קונקרטית מצד משרד החוץ, לעשות משהו שונה משמעותית שישפר או יתמוך את המערכה המדינית". לגבי עתות שגרה, החטיבה סבורה כי ראוי שהמשרד יעדכן אותה בעניין הפעילות המדינית שמתקיימת "שמתממשקת עם הממדהביטחוני." ב. בעקבות לקחי מבצע "צוק איתן" המליצה הנהלת אגף תקשורת והסברה לעובדים לשפר להבא את היכרותם עם מערכי חטיבת דו"ץ, לקיים ביקורים הדדיים וימי עיון משותפים ולטפחקשרים אישייםעםקציניהחטיבה. בתגובתה על ממצאי הביקורת אישרה חטיבת דו"ץ כי אין נוהל עבודה משותף בינה ובין משרד החוץ, וכי נציג מטעמה יזמין את עובדי חטיבת דוברות במשרד החוץ לבקר בחטיבת דו"ץ, בין היתר כדי לכתוב נוהל משותף של הגופים בעתות שגרה ובעתות חירום. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 830 דוחשנתי66ג ‡¯Â‰Ó Èӯ‚ ·¯˜· ı"„ ˙·ÈËÁ ˙ÂÏÈÚÙ ÈÎ ‰ÏÂÚ „¯˘Ó‰ Èω Ó ‡"˜Ù‰ ˙ ÔÈ·‰ ˙¯Â˘˜˙‰ - ÌÈ˷ȉ· ˙ÙÙÂÁ Ï"ÂÁ· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ Èӯ‚ ˙ÈÓÂ‡Ï È¯È˜Á˙ .ıÂÁ‰ „¯˘Ó· ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ ÈÓÂÁ˙ ˙‡ ÌÈÓÈÂÒÓ · Ôȇ ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ "Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó· Ì˙ÂÏÈÚÙ ÏÚ ı"„ ˙·ÈËÁ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ ¯È·Ú‰Ï ˘¯„ Ì‰Ó „Á‡ Ï΢ Ú„ÈÓ‰ È·‚Ï ˙ÂÈÙȈ ÈÓ‡È˙ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÙ‚‰ .ȇ¯Î ÏÚÙ‰ ‡Ï ̯ÈÁ ˙Â˙Ú· Ì‰È È· ‰„·ډ ˜˘ÓÓ ÈΠ,Â˙ÈÓÚÏ מטה ההסברה הלאומי כתב למשרד מבקר המדינה בעניין זה כי "ככל שמשרד החוץ וחטיבת דו"ץ יגבשו נוהלי פעילות מוסכמים לעתות שגרה ולעתות חירום, המטה יתקף זאתבפעילותוובנהליו." ıÈ˜Ó "Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó ÈÁ˜Ï ÁΠϠ¯·Ú‰Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˙ÂÁ„ ˙ˆÏÓ‰ ¯Â‡Ï 2014 ˙‡ ¯È„‚‰Ï Ï"‰ˆ ¯·Â„ ÏÚ ıÂÁ‰ „¯˘Ó· ˙ȯ·Ȉ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„ ͯÚÓ ˘‡¯ ÏÚ , ˙Â˙Ú· ÌÈÙ‚‰ ÔÈ· ‡ÏÓ ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ ÌÈÚ ÂÓ‰ ÌÈÓÒÁ‰ ‰¯‚˘ ,̯ÈÁ ˙Â˙Ú·Â ÏÂÚÙÏ Ì‰ÈÏÚ ˙ÂÈ Î˙ ,Û˙Â˘Ó ˙ÂÏÈÚ٠ω :‰Ï‡ ÏÎ ˘Â·È‚Ï ÌÈÓÒÁ‰ ˙¯Ò‰Ï „ÁÈ ÏÚ ,ÔÎ ÂÓÎ .˙ÂÈÏ˘È¯٠˙ÂÈ Î˙ ˙ÂÈ˙ ˘ ‰„Â·Ú ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ Ï ÂÈω · Û˜˘ ÔÈ· ˙ÂȯÁ‡‰Â ÌȄȘÙ˙‰ ˙˜ÂÏÁ ˙‡ Ï"‰ˆ ¯·Â„ ˙·ÈËÁ ÔÈ·Â ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÈÓÂÁ˙· ¢·Â‚È˘ ˙ÂÓÎÒ‰Ï Ì‡˙‰· ÛÂ˙È˘‰Â ‰ÙÈÙÁ‰ Ì‰È È· . 2. נוהל מטה ההסברה הלאומי קובע כי חטיבת דו"ץ אחראית ל"גיבוש והפצה מהירה של חומריםויזואלייםמשדההקרב." בשלהי יולי 2014 כתבה השגרירות בלונדון לאגף תקשורת והסברה כי היא קיבלה מהגורמים הבכירים ביותר בדרג המדיני בבריטניה ומעיתונאים מקומיים תלונות על מחסור בחומרים חזותייםשיתמכובעמדההישראלית,בדגשעלדוגמאותמהשטח.חומריםכמבוקשהיובאותה עתברשותחטיבתדו"ץ,אךהיאהתעכבהבאישורהפצתם. בסיכום ישיבות הפקת הלקחים שקיים אגף תקשורת והסברה לאחר המבצע בספטמבר 2014 נכתב בעניין האמור כי "החומרים הויזואליים שמפיץ דו"ץ אינם אפקטיביים למערכה המדינית... איטיות אישורי הפצת מידע על ידי דו"ץ אינה מאפשרת תגובה ב'זמן אמת', באופן שמשחק לטובת היריב ומשאיר סוגיות בעייתיות ללא מענה לאורך זמן". במסמכי מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית נכתב בעניין זה כי "הומחש שוב ושוב קושי ומחסור בחומרים מדובר צה"ל.. במהלךהתרחשותהאירועים בפועל...והם יצאולאווירהעולםכשכבר'הפסדנובקרב'. התודעתי על אותו אירוע, ותשומת הלב התקשורתית עברה הלאה לאירוע הבא". מחלקת מידע והפקה קבלה על כך שהיא לא קיבלה מחטיבת דו"ץ די חומר גולמי מאזורי הלחימה בגבול, שהיה עשוי להיות בעל פוטנציאל הפצה רב ברשתות החברתיות. המסקנה האופרטיבית של אגף תקשורת והסברה הייתה כי בעתות חירום נדרש להציב נציג מטעם המשרד בחמ"ל הוויזואלישלחטיבתדו"ץ. גם מתחקיר ענף תב"ל עולה כי היה מחסור ב"ויזואליה ]חומרים חזותיים[ מתאימה לבין-לאומי ומידע תומך" ו"מחסור בוויזואליה אותנטית מהצד הישראלי והשתלטות ויזואליה מהצדהפלסטיני." בתגובתה על ממצאיהביקורת כתבה חטיבת דו"ץ כי הדרישה לקבלת חומרי גלם חזותיים "לא עלתה ולא נבחנה בעת המבצע, ולא ברור מה לתפיסת משרד החוץ מהווה חומרים שיכולים לתמוך את ה'מערכה המדינית'". יתר על כן, אישור פרסום החומרים הוויזואליים על ידי חטיבתדו"ץבמהלךהמבצע "לאהיווה גורם מעכב".לנוכחהטענות שהעלההמשרדהמליצה שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 831 החטיבה כי להבא יגדיר המשרד היטב את צרכיו, כדי שהיא תוכל לשפר את היערכותה בעניין זה. בתגובת משרד החוץ מפברואר 2016 נכתב כי על אף האמור בתחקיר תב"ל, "לא היה מחסור בויזואליהאוטנטיתאלאבייצוגשלויזואליהזובתקשורתהבין- לאומית." ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Ï˘ ÈχÂÊȉ Ï"ÓÁ· ÂÓÚËÓ ‚Ȉ ·Èˆ‰Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈÈ˙ÂÊÁ‰ ÌȯÓÂÁ‰ Ì‰Ó ˙Ó‡ ÔÓÊ· ‰Ï ¯È‰·È˘ ̯ÈÁ ˙Â˙Ú· ı"„ ˙·ÈËÁ ˙È È„Ó‰ Â˙ÂÏÈÚÙÏ - .˙È˙¯·Ò‰ Ó Á„· ¯·Î ÈÎ ÔÈÂˆÈ - 2012 ,ı"„ ˙·ÈËÁÏ ıÂÁ‰ „¯˘ÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚ‰ ÌÈÈ ÂÁËÈ· ÌÈÚ¯ȇ Ï˘ ÌÈÙ˙Â˘Ó ÌȯȘÁ˙ ÂÓÈȘ ‡Ï˘ ÏÚ ,¯˙ȉ ÔÈ· - .ÌÈÈ˙¯·Ò‰ ı"„ ˙·ÈËÁ ¯È˜Á˙ ÔÈ·Â ıÂÁ‰ „¯˘Ó ¯È˜Á˙ ÔÈ· ÌÈÏ„·‰ Ì ˘È ÈÎ ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ ÔÓ ˙ˆÏÓ‰ ¯Â‡Ï ."Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó· Ì˙ÂÏÈÚÙ ÏÚ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚÓ ÌÈӄ˜ ˙ÂÁÂ„Ó Ì˙ÂÏÈÚÙ È·‚Ï ÌÈÙ˙Â˘Ó ÌȯȘÁ˙ Úˆ·Ï ̉ÈÏÚ ÈÎ ı"„ ˙·ÈËÁÏ „¯˘ÓÏ ‰ È„Ó‰ .Âχ ÌȯȘÁ˙ ˙ˆÏÓ‰ Ì¢ÈÈÏ Û˙Â˘Ó ˙ˆ ˙ ÓÏ ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ÌÂÁ˙· ‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰ / ˙ˆÂÙ˙‰Â ‰¯·Ò‰‰ „¯˘Ó „ÁÈ· ÔωÏ) - :(‰¯·Ò‰‰ È„¯˘Ó במאי 2009 החליטה הממשלה על הקמת שני משרדים: משרד ההסברה והתפוצות והמשרד לנושאים אסטרטגיים8 . למשרד ההסברה והתפוצות הועברו יחידותשעסקו בהסברה ממשרד ראשהממשלה, בעיקר יחידותהמופקדות עלנושאהסברת הפנים)המכווןלאזרחיישראל(.בהחלטהעלהקמתהמשרדלנושאיםאסטרטגייםנכתבבמפורשכי הקמתו לא תגרע מהסמכויות ותחומי האחריות שהוקנו לשרים אחרים או למשרדיהם. מאז הוחלפו ,9 10 11 שמותיהם של המשרדים הללו בהחלטות ממשלה מהשנים 2013 2014 ו- 2015 , ובמסגרת זו נוספה למשרד לנושאים אסטרטגיים הסמכות לטפל בנושא הסברת החוץ, בלי לגרוע מסמכויות משרד החוץ בנושא זה. בפועל, שני המשרדים עסקו בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית לסוגיהם. כבר בשנת2009 ניסו מנכ"למשרדהחוץדאזומנכ"ל משרדההסברהוהתפוצותדאזלהגיעלהסכם חלוקתתפקידיםכדילמנועאי- הבנותבתחומיהעיסוקהמשותפים,אךלשווא. ˘˘· ÌÈ ˘‰ ˘ ¯·Ú Â Ê‡Ó Ì˙Ó˜‰ Ï˘ È„¯˘Ó ,‰¯·Ò‰‰ ‡Ï ‰˙Èȉ ˙˜ÂÏÁ ÌȄȘÙ˙ ‰¯Â¯· ÒÂÓ ÓÎ ˙ È· ÔÈ·Â Ì‰È „¯˘Ó ıÂÁ‰ ‰ÚÈ‚ÙÏ Ì¯‚ ¯·„‰Â , ÊÂÎȯ· ıÓ‡Ó‰ ÈÓ‡ω ÌÂÁ˙· :ÌÈ˯ى ÔÏ‰Ï .ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ בהחלטת הממשלה משנת 2007 נכתב כי משרד החוץ ימשיך להיות הגורם הממשלתי המקשר עם אותם ארגונים וולונטריים הפועלים בחו"ל העוסקים בהסברת חוץ ומבקשים לתרום לה, ועם קהילותיהודיותוארגוניםיהודיים ברחביהעולם. __________________ 8 החלטות 69 ו- 71 מ- 3.5.09 . 9 החלטה 74, מ- 28.4.13 . 10 החלטה מ- 30.11.14 . 11 החלטה מ- 19.5.15 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 832 דוחשנתי66ג Ìχ ÌÈ Â‚¯‡ ÌÚ ¯˘˜Ï ȇ¯Á‡ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ Ú·˜ ‡Ï ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ Ï‰Â ,ÔÎ ÏÚ ¯˙È .‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰· Ú·˜ ˘ ÈÙÎ ,¯ÂӇΠÏÁ‰ ˙ ˘· 2009 Âȉ „¯˘Ó ‰¯·Ò‰‰ ˙ˆÂÙ˙‰Â ÌÈ·¯ÂÚÓ ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰Â Ï"ÂÁ· ÌÈ Â˘ ÌÈ˘È¯ٷ ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ Â‚¯‡ ÌȯÁ‡Â ‡ÏÏ ¯˘˜˙‰ Ì˙‡˘ ÌÚ ÌÎÒÂÓ Ì‡È˙ ıÂÁ‰ „¯˘Ó :ÔӘτΠ1. בשנת 2012 התגלעה בין המשרדים מחלוקת מקצועית בנוגע למתכונת הפעילות הרצויה של ארגונים פרו-ישראלים במהל ך אירועים שקיימו גורמים אנטי- ישראלים בקמפוסים ברחבי ארה"בתחת הכותרת "שבוע האפרטהייד". בינואר 2012 אף דווח בפורום ההסברה הלאומיכי בכוונת משרד ההסברה והתפוצות לשלוח משלחת הסברה גדולה לפעילות הסברתית בקמפוסים בארה"ב. משרד החוץ נקט עמדה ולפיה פעילותו של משרד ההסברה והתפוצות במחאה על האירועים האנטי- ישראלים האמורים מגבירה את הבולטות התקשורתית של אירועים אלה, ובעקבות כך את העניין הציבורי בקיומם, ולכן היא מסבה נזק לתדמיתה של ישראל. 2. במסגרת הפקת הלקחים ממבצע "עמוד ענן" שביצע פורום ההסברה הלאומי בדצמבר 2012 סוכם כי "נוכח ריבוי המתנדבים והפעלתם ממוקדים שונים במקביל )בעיקר משרד החוץ ומשרד ההסברה והתפוצות(, יש צורך בהסדרת התחום וחיזוק התיאום". בסופו של דבר סוכם שנציגי שני המשרדים יגבשו ביניהם נוהל לתיאום הפעילות בתחום זה; אך הסיכום לא הוצא לפועל. 3. ¯È˜Á˙· ıÂÁ‰ „¯˘Ó ‡˘Â · "Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó· Â˙ÂÏÈÚÙ ¯·Ó·Â Ó 2014 ·˙Î ÈÎ Íωӷ Úˆ·Ó‰ ‡Â‰ ‡Ï ‰È‰ ̇Â˙Ó ÌÚ ˙ÂÏÈÚÙ ‰¯·Ò‰‰ ˘ ÂÓÈȘ ‰˙‡· ˙Ú „¯˘Ó ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó‰Â Ìȇ˘Â Ï ÌÈȂ˯ËÒ‡ . 4. בשיחת ועידה של חברי פורום ההסברה הלאומי בנובמבר 2014 בנושא אסטרטגיית ההסברה נוכח האירועים האלימים בירושלים הנחה מטה ההסברה הלאומי את המשרד לנושאים אסטרטגיים לקיים "תדריך לתקשורת הבין- לאומית על ההסתה ]הפלסטינאית[ שמלבה את האירועים." בנובמבר 2015 כתב משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי הקמת משרדי הממשלה הנוספים העוסקים בהסברה החל בשנת 2009 נוגדת את עקרון ריכוז המאמץ. היא אף יצרה פיצול, כפילויותוחוסרתיאוםבתוךהמערכתהממשלתית. בתגובתו על ממצאי הביקורת כתב המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה כי החל בשנת 2010 הוא עוסק בניטור כלי התקשורת והמערכות הרשמיות הגלויות של הרשות הפלסטינאית, וכי משרדהחוץמעולםלאהתנגדלכך. יתרהמזו,מדוברבפעילותשאיננה"הסברתיתבמהותהאו מכוונת בעיקר לציבור הרחב בחו"ל", הגם שיש לה השפעות על הפעילות בתחום הסברת החוץ. È ÂÈÁ ·ÈÎ¯Ó ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ‡˘Â · ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ· È È„Ó‰ ‚¯„‰ ‰‡Â¯ ÌÈ ˘ ‰Ê ‰¯„Ò‰ ‰Ê ‡˘Â · ˙ÂÏÈÚÙ‰ .ÈÓ‡ω ÔÒÂÁ·Â ÈÓ‡ω ÔÂÁËÈ·· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰· ¯·Î ˙ ˘Ó 2007 ˙È È„Ó‰ ‰¯·Ò‰‰ ÏÚ ÔÂÓ‡‰ Û‚‰ ‡Â‰ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ,¯˙ȉ ÔÈ· ,˙ڷ˜‰ , ˙ ˘· ÏÁ‰ ÂӘ‰˘ ÌÈ˘„Á‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ,ÔÎ ÈÙ ÏÚ Û‡ .Ï"ÂÁ· χ¯˘È ‚Â˙ÈÓ ÏÚ 2009 „¯˘Ó ˙ÓÎÒ‰ ˙‡ ÂϷȘ ‡Ï ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„·Â ‰¯·Ò‰· ̉ Û‡ ˜ÂÒÚÏ ÂÎÓÒ‰ ‰˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ÏÎÏ ıÂÁ‰ .‰Ï‡ ÌÈÓÂÁ˙· Â˘Ú Ì שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 833 „ˆÓ ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ˙ÂȯÁ‡‰ ÈÓÂÁ˙ ÔÈ· ‰ÙÈÙÁ‰ ÁÎÂ Ï ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÔΠ¯Á‡ „ˆÓ ‰¯·Ò‰Â ÌÈȂ˯ËÒ‡ Ìȇ˘Â Ï „¯˘Ó‰Â ˙ˆÂÙ˙‰ „¯˘Ó Ï˘ ‰Ï‡ ÔÈ·Â „Á‡ ‰ËÓ Ï˘ ˙ÈÚˆ˜Ó ˙·¯ÂÚÓ ˙˘¯„ ,„¯Ù · Úˆ·Ó Ì‰Ó „Á‡ Ï΢ ‰¯·Ò‰‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÁÎÂ Ï ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ˙È Â‚¯‡ ˙ÂÏÈÙÎÏ ˘˘Á‰ ·˜Ú .Ì˙ÂÏÈÚÙ ÈÓÂÁ˙ ˙¯„Ò‰· - ˙Èω ÈÓ ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ ÏÚ ,ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ È ˘ Ï˘ ˙Ȅ˜Ù˙‰ ˙ÂÏÈÚÈ· ‰ÚÈ‚ÙÏ ˙ ˘· ıÈÙ‰ ‡Â‰˘ ω ‰ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï 2013 „Á‡ ÏÎ Ï˘ ÌȘ‰·ÂÓ ˙ÂȯÁ‡ ÈÓÂÁ˙ ¯È„‚‰Ï ˙ ˘Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÌÚ „Á‡ ‰ ˜· ÌÈÏÂÚ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰Ó 2007 ·˜Ï , ¯ȄÒÈ˘ ÌÈÏÏÎ Ú ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ· ̇È˙ ÁÂÂÈ„ ȯ„Ò „ÒÓÏ ,Ì‰È È· ÔÈÏÓ‚‰ ȯ˘˜ ˙‡Â ‰ÙÈÙÁ‰ ÈÓÂÁ˙ ˙‡ Ì¢ÈÈ ÏÚ Á˜ÙÏ ,ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ÈÓÂÁ˙· ˙ÂÏÂÚÙÏ Ú‚Â · ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ·Â .ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÓ „Á‡ Ïη ÂÈ˙ÂËÏÁ‰ הפעילות בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ בהחלטת הממשלה מיולי 2007 נקבע כי משרד החוץ נושא באחריות הכוללת הן להסברת חוץ והן למיתוג ישראל בעולם )ראו להלן(12 . משנת 2011 ואילך מופקדים שני גורמי מטה עיקריים על פעילות משרד החוץ בתחומי הדיפלומטיה הציבורית: מערך הדיפלומטיה הציבורית, המתכלל את פעילותם של אגפי המטה התפקודיים המתמחים מהבחינה המקצועית בנושאי תקשורת והסברה, קשתו"ם וחטיבת תפוצות ודתות; והמערך המדיני, הממונה על האגפים המרחביים. בתרשים להלן מובאעץהמבנההארגונישלשניהמערכיםהאמורים. __________________ 12 החלטה1936 , 8.7.07 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 834 דוחשנתי66ג תרשים 3 יחידותהמטההמופקדות על ניהולתחומיהדיפלומטיההציבוריתבמשרדהחוץ על פי נוהל החטיבה לתקצוב מרכזי במשרד )להלן - נוהל התקצוב(, אגפי מערך הדיפלומטיה הציבורית אחראים לניהול מיזמים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית המוגדרים "חוצי גבולות," המבוצעים ביותר ממדינה אחת, וכן ל יישו מם של הסכמים בין-לאומיים ולמימושם, אירוח בארץ שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 835 של עיתונאים וקהלי יעד מחו"ל ול הקמת תשתיות ל הסברה באמצעי תקשורת מגוונים, ובפרט במרחבהמקוון. פעילותהאגפיםהמרחבייםבמערךהמדיניבתחומיהדיפלומטיההציבורית 1. נוהל התקצוב קובע כי את תקציב "פעילות דיפלומטית בחו"ל", הכולל את תקציבי הפעילות בתחומיהדיפלומטיההציבורית,ינהלוראשיהאגפיםהמרחבייםשבמערךהמדיני. האגפים המרחביים אחראים להנחיית הנציגויות בחו"ל, ובהתאם לכך הם ממונים על תקצוב פעולות במסגרת תכנית העבודה השנתית של הנציגויות בחו"ל. תכניות העבודה השנתיות של הנציגויות בתחומי הדיפלומטיה הציבורית כוללות את יישום היעדים המדיניים באמצעות קידום יחסי החוץ של המדינה בקרב קהלי יעד ובכלי התקשורת בחו"ל וכן פעילות המיועדת להרחיב את השיח הציבורי על ישראל ולחזק את דימויה החיובי. התכניות האמורות מתמקדות גם בקיום אירועים בנושאי תרבות ישראלית, מדע, יזמות, חדשנות וסגנון חיים; הקמת תערוכותשלאמניםמישראל;וכןבטיפולבמשלחותלארץובמשלחותישראליותלחו"ל. ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ‰˜È„·‰ ˙¢˜˙Ó ÔÓÓÏ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÓÂÁ˙· ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ˙ȯ·Ȉ‰ ·Èˆ˜˙‰Ó ‰ˆ˜Ó˘ Ô‰Ï Í¯ÚÓ‰ È È„Ó‰ . לדוגמה, בפברואר 2014 כתבה הקונסוליה בלוס אנג'לס להנהלת אגף צפון אמריקה במערך המדיני כי "לאחר תעדוף התכניות בהתאם לבקשתכם... לא ניתן לקצץ עוד בתכניות המוצעות...מדוברבפגיעהבפרויקטיםעליהםאנועובדיםזמןרבעםאנשיקשרחשובים...לא הגיוני שבקונסוליה השלישית בגודלה בארה"ב עם שטח שיפוט גדול כל כך, תקציב העבודה מול הלטיניים יעמוד על 25,000 דולר, העבודה מול הקהילה היהודית )מהגדולות בעולם( תעמודעל10,000 דולרותקציבפעילותהתרבותיעמודעל25,000 דולר." בנסיבות האמורות פונות מדי שנה חלק מהנציגויות למערך הדיפלומטיה הציבורית בבקשות למימון פעולות מקומיות בתחומי ההסברה, המיתוג, התרבות והמדע, בהיקפים שונים, שאותן המערך המדיני לא הסכים לתקצב. מהתכתבויות האגפים התפקודיים במערך הדיפלומטיה הציבורית ובין הנציגויות שפנו אליהם בעניין זה עולה כי חלק מהבקשות נענו בחיוב, הגם שמדובר בפעילויות שאינן מוגדרות "חוצי גבולות" על פי נוהל התקצוב, ולכן הם אינם אחראיםלמימונן. בתגובת המשרד על ממצאי הביקורת נכתב כי במסגרת התקציב שהוקצה למערך המדיני נקבע סדר עדיפויות משוקלל, וכי ראשי הנציגויות רשאים לקבוע סדר עדיפויות של פעילויותיהם בהתאם לשיקול דעתם. לאור זאת, הן פונות בעת ובעונה אחת למערך המדיני ולמערך הדיפלומטיה הציבורית, ואלה מתקצבים אותן בהתאם לצורך ועל סמך הצגת תכנית או מיזם רלוונטי. מערך הדיפלומטיה הציבורית כתב למשרד מבקר המדינה בהקשר זה כי תקציביו מבוזרים זה קרוב לעשור בקרב האגפים המרחביים במערך המדיני. אי לכך אין בידי מערך הדיפלומטיה הציבורית נתונים על האופן שבוהאגפים האמורים מחלקים את התקציבים המיועדים לפעילות בתחומיקשריהתרבותוהמדעבחו"ל. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 836 דוחשנתי66ג ͯÚÓ‰ ÔÈ·Â ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÔÈ· ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙˜ÂÏÁ˘ „ÓÏÓ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ¯Âˆ ÏÎ ˙‡ ˙˜ÙÒÓ ‰ ȇ È È„Ó‰ Ï˘ ڄӉ ˙·¯˙‰ ,‰¯·Ò‰‰ ÈÓÂÁ˙· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÈÎ ÌÈÙ‚‡Ï ÚÂÈÒ ˙¢˜·· ˙ ÙÏ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ˆχ Âχ ˙·ÈÒ · .Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ȷȈ˜˙ ,·Âˆ˜˙‰ ω ÈÙ ÏÚ˘ Ì‚‰ ,˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ· ÌÈȄ˜Ù˙‰ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÏÂÚÙÏ ‡Ï ÌÈÈÏ·ÂÏ‚ ÌÈÓÊÈÓ ˙‡ˆÂ‰ ÔÂÓÈÓÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÙ‚‡‰ Ï˘ ÏÚ Á˜ÙÏ ˙Ï·‚ÂÓ ˙ÏÂÎÈ ˘È ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓÏ ,ÂÊÓ ‰¯˙È .˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ÌÓ˘Ï˘ ÌÈ„Úȉ ˙‚˘‰Ï ÌÈ˘Ó˘Ó Ì‰˘ ‡„ÂÂÏÂ È È„Ó‰ ͯÚÓÏ Â¯·Ú‰˘ ÌȷȈ˜˙‰ .È È„Ó‰ ͯÚÓ‰ Ï˘ ÌȯÁ‡ ÌÈ„ÚÈ ˙‚˘‰Ï ‡Ï ˆ˜Â‰ בתגובתו האמורה כתב המשרד כי אגף תקשורת והסברה שבמערך הדיפלומטיה הציבורית, עוקבאחרהפעילותההסברתיתהמתבצעתבנציגויות. ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÚ ÔÈ· ˙ȷȈ˜˙‰ ‰˜ÂÏÁ‰ ˙‡ ˘„ÁÓ Ï˜˘Ï „¯˘Ó‰ ·˜ÚӉ Á˜ÈÙ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ ÔΠ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÔÈ·Â È È„Ó‰ ͯÚÓ‰ ˙ÈÚˆ˜Ó‰ Â˙ÂȯÁ‡ ÈÓÂÁ˙· ˙Úˆ·˙Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÏÚ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ Ï˘ · .Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ 2. נוהל התקצוב ממליץלראשי האגפים המרחביים לדרוש מהנציגויות בחו"ל דיווחים על מדדים שלביצועמשימותוקיוםאירועים,"כךשניתןיהיהלשמרידעולהפיקלקחיםלאירועיםדומים במרחב".אולםהמערךהמדינילאקבעמתווהלדיווחמוסדרבנושאזה. סקירה של כמה תכניות ודיווחים שהגישו נציגויות לאגפים המרחביים בשנת 2014 העלתה, כי אף שיש מדדים לכימות פעילות הנציגויות, הם אינם מתייחסים ליעדים שהוגדרו מראש לפעילויות אלה בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. לדוגמה, בדיווח של השגרירות בלונדון לא צוינו מדדים, תוצאות ותפוקות של הפעילות בתחומים אלה. גם תכנית העבודה לשנת 2013 שהציגה השגרירות ברומא לאגף המרחבי לא כללה יעדים מדידים לפעילות ההסברה והתרבות. ω ˙ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰· ÏÂÚÙÏ È È„Ó‰ ͯÚÓ‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÌÈÙÂˆÓ ÌÈ‚˘È‰Â ÌȯˆÂ˙ ,ÌÈ„ÚÈ Ú·˜Ï ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ È˘‡¯Ó ˘Â¯„Ï ,·Âˆ˜˙‰ ÚÙÏ ÌÈÙ‚‡‰ È˘‡¯ ÏÚ ,ÔÎ ÂÓÎ .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ÈÓÂÁ˙· ÌÈÚˆ·Ó ̉˘ ˙ÂÈÂÏÈ È„„Ó ÏÚ ‰ËÓÏ ÛË¢ ÔÙ‡· ÁÂÂ„Ï ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙‡ ˙ÂÁ ‰Ï È È„Ó‰ ͯÚÓ· ÌÈÈ·Á¯Ó‰ ‡„ÂÂÏ Ô˙ÂÏÈÚÂÓ ˙„ÈÓ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ‰È‰È Ô˙È ˘ È„Î ,˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ï˘ ‰Áψ‰‰ .Ô‰Ï Â¯„‚‰˘ ÌÈ„ÚÈ· ˙„ÓÂÚ Ô‰˘ פעילותמערךהדיפלומטיההציבורית -אגףתקשורת והסברה תקנון שירות החוץ )להלן גם - התקנון( מסדיר את פעילותן של יחידות המשרד במטה בארץ ובנציגויות בחו"ל. על ניסוח התקנון ועדכונו מופקדת הנהלת המשרד. התקנון קובע כי אגף תקשורתוהסברה במערךהדיפלומטיההציבוריתהואהגורםהאחראילפעילותההסברהשל ישראל בחו"ל, ומופקד על הפצת מידע ממשלתי וקידום יחסי הציבור של המדינה באמצעי התקשורת ובקרב קובעי מדיניות, מעצבי דעת קהל, נבחרי ציבור בכל הדרגים - חברי פרלמנט, ראשי ערים, פוליטיקאים ואקדמאים בכירים. ממסמכי המשרד עולה כי האתגרים העומדים לפני אגף תקשורת שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 837 והסברה הם רבים, ולצד המאמץ לחיזוק מעמדה של ישראל נדרש גם ליווי הסברתי שוטף ומאומץ שלהפעולותהמדיניותוהביטחוניותלסיכולהתגרענותהשלאיראן. אגף תקשורת והסברה כולל את חטיבת הדוברות המשרדית וחמש מחלקות ייעודיות: המידע וההפקה;הסברה,מיתוגואקדמיה;דיפלומטיהדיגיטלית;פעילות בחברההאזרחית;ומחקר,תכנון ופיתוח. נוסף על כך פועלות באגף מחלקת מינהל ותקציב המנהלת את ההוצאות השוטפות של הפעילותהפרויקטליתומחלקהלפרויקטיםמיוחדים. כאמור, בשנים האחרונות מסתמנת שחיקה מתמשכת במעמד ישראל בקרב מובילי דעה ודעת קהל כללית במערב אירופה, ואילו בארה"ב מעמיק הפער בין תומכי המפלגה הרפובליקנית ובין תומכי המפלגההדמוקרטיתבנוגעלעמדתםכלפיישראל. Ó Á„· ¯·Î - 2011 ˙‡Â ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ Ô‚ÚÏ ÏÚÙ ‡Ï „¯˘Ó‰ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ¯ÈÚ‰ Ú·¯‡Î ,˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ· .ıÂÁ‰ ˙Â¯È˘ Ô ˜˙· ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡ ‰ ÌÂÒ¯Ù ¯Á‡Ï ÌÈ ˘ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ Èω  ÂȄȘÙ˙ ˙‡ ÌȯȄÒÓ‰ Ô ˜˙· ÌȘ¯Ù‰ ,Á„ ,Ï˘ÓÏ .Â˙ÂȯÁ‡ ۘȉ ˙‡Â ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ ,È Î„Ú‰ ‰ ·Ó ˙‡ ÌÈÙ˜˘Ó Ì È‡ ÔÈÈ„Ú Û‚‡‰ ˙ÂÈÊÎ¯Ó ˙˜ÏÁÓ ˘ÂÏ˘ - ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„Â ;‰˜Ù‰Â Ú„ÈÓ ;˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰¯·Á· ˙ÂÏÈÚÙ - „ȘÙ˙ ˙¯„‚‰ Ô‰Ï Ôȇ ,ÏÏÎ Ô ˜˙· ˙¯ÎÊ Ô È‡ ˙·ÈÈÁÓ ‰¯„Ò‰ ‰ÚˆÂ· ‡Ï ۇ ˙ÂÈÓ˘¯ .Ô‰È˙ÂÈÂÏÈÚÙ Ï˘ ȇ ÏÚ ıÂÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó - ‡Â˘ ÌÈȘÈÏ Ô˜È˙Ï ˙ÂÏÂÚÙ Úˆȷ ÛÈÚÒ ˙‡¯Â‰Ó ·ÈÈÁ˙ÓÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Á„ ˙ˆÏÓ‰ 21 Á"È˘˙‰ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˜ÂÁ· ‚ - 1958 ˙ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰· ÏÂÚÙÏ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · .[·ÏÂ˘Ó ÁÒ ] Ó Á„‰ - 2011 Ô ˜˙· ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡Â ÂÈ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ Ô‚ÚÏ Ô ˜˙‰ ˙‡ Ô˜˙Ï , .ıÂÁ‰ ˙Â¯È˘ פעי לות חטיבתה דוברות מדד של חברת יחסי ציבור מוושינגטון שהתפרסם בשנים 2011-2008 דירג את היקף החשיפה של ישראל בזירת התקשורת הבין- לאומית במקום השמיני מבין 200 מדינות שנבדקו; הדירוג לפי טיב החשיפה מעלה כי מדובר בחשיפה שלילית ביותר - המקום ה- 182 )מתוך 200 מדינות כאמור(13 . בסדרה של מחקרים שתועדו במחלקת מחקר, תכנון ופיתוח במשרד החוץ התברר כי קהלים זרים קושרים את ישראל לדימויים חזותיים ששכיחותם בתקשורת העולמית גבוהה, אשר מקורם בתצלומיםמאתריםשבהםהתרחשואירועיםביטחונייםובתמונותשלשליטהצבאיתעלאוכלוסייה אזרחיתפלסטיניתבשטחייהודה,שומרוןועזה. האחריות במשרד החוץ לתגובה התקשורתית קצרתהטווח וארוכת הטווח על הסיקורהעיתונאי של ישראל מוטלת על חטיבת הדוברות. חטיבת הדוברות נחלקת לארבע מחלקות: דוברות רשמית; איסוףוהפצתמידע;משלחותעיתונאיםלארץ;ועבודהעםעיתונאים - תדרוכים, תגובותומידע. החטיבהמתדרכתבאופןשוטףעשרותכתביםמקומיים,כ- 300 עיתונאיםזריםהשוהיםבאופןקבוע בישראל וכ- 1,000 השוהים בארץ רק בעתות חירום. התדרוך נעשה במפגשים, בטלפון ובמרשתת במגוון של נושאים -מדיניים, ביטחוניים, חברתיים, כלכליים וכן בעניינים הנוגעים לפעילות משרד החוץ. __________________ 13 ראו:http://www.eastwestcoms.com/global.htm . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 838 דוחשנתי66ג ÏÏÎÏ ˙Ú‚Â ‰ ˙È˙ ˘ ‰„Â·Ú ˙È Î˙ ‰Ï Ôȇ ˙¯·Â„‰ ˙·ÈËÁ ˙„·ڷ ˙·ίÂÓ‰ Û‡ ÏÚ ÈÏη ˙ Âȇ¯Ï Ú‚Â · ÌÈ„È„Ó ÌÈ„ÚÈ ˙¯ËÓ ˙·¯Ï ,˙„˜ÙÂÓ ‡È‰ Ô‰ÈÏÚ˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ‰ .Ìȯʉ ˙¯Â˘˜˙‰ ¯˙È ÏÚ ÔÎ , ‰·ÈËÁ‰ ‡Ï ¯ÙÒÓ ¯Á‡ ‰·˜Ú ˙ÂÓÎ ˙ Âȇ¯‰ ˘ ÌÚ ÂÓÈȘ˙‰ ‰È¯·Â„ ‰ËÓ· ˙ÂÈ‚Ȉ ·Â ͯˆ‰ È„ ÌÈÏÚÂ٠̉˘ ‡„ÂÂÏ È„Î , .˙¯Â˘˜˙‰ ÈÚˆÓ‡· 1. בהחלטתה האמורה מיולי 2007 קבעה הממשלה כי "משרד החוץ יעמיק את הטיפול השוטף והקשר שהוא מקיים עם עיתונאים וכלי תקשורת ערביים השוהים בישראל." כמו כן הורתה הממשלה ל הוסיף תקנים למחלקת תקשורת ערבית, החל באותה שנת תקציב. גם נוהל מטה ההסברה הלאומי משנת 2013 קובע כי משרד החוץ אחראי להפעלת דוברים בערבית ובשפות נוספות. א. בשנים 2011-2003 פעלה באגף תקשורת והסברה מחלקת תקשורת ערבית. מנהל המחלקהשימש בתפקידדוברהמשרדלכליהתקשורת בשפההערבית. המחלקה האמורה הופקדה על מסירת מידע ותגובות לע ידיעות שה תפרסמו בכלי התקשורת בערבית - האלקטרוניים והכתובים - בנושאים הקשורים למדיניות החוץ של ישראל, ושמירה על קשר רציף עם עיתונאים וכתבים בשפה זו בחו"ל ובארץ. המחלקה הופקדה גם על הנחי ה בתחום העיתונות וההסברה בנציגוי ות המשרד בירדן ובמצרים, ובנציגויות ה פועלו ת במדינות שבהן יש תשתית רחבה של אמצעי תקשורת בערבית, לרבות בלונדון, בפריס, בוושינגטון,במוסקבהובמדינותנוספות. בשנת 2011 קבע מנכ"ל המשרד דאז את הפעילות התקשורתית של המשרד בשפה הערבית בתור "פרויקט דגל" שמטרתו ליצור שיח ישיר עם הציבור במרחב הערבי, והמשרדאףהקצהלכךמשאביםייחודייםבסךכוללשללמעלהמ- 2.6 מיליוןש"ח. ȇˆÓÓ ÈÎ ÔÈÂˆÈ ˙˜Ȅ· „¯˘Ó· ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ‰˘Ú˘ ıÂÁ‰ ¯˘‡ ¯·Ú· Ó Á„· ÂÓÒ¯ÂÙ - 2012 , Ì„‡ ÁÂη ‰¯·‚Â˙ ‡Ï ˙È·¯Ú ˙¯Â˘˜˙ ˙˜ÏÁÓ˘ ÂÏÚ‰ 14. Û‡ ÏÚ ,ÈÚˆ˜Ó ¯ÂÓ‡‰ ÔÈÈ Ú· ‰Ê ˙ËÏÁ‰· ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ ˘Ó 2007 ב. עם שינוי המבנה הארגוני באגף תקשורת והסברה והקמת חטיבת הדוברות בשנת 2011 , החליט ראש אגף תקשורת והסברה לפרק את מחלקת תקשורת ערבית ולבטל את המשרה של מנהל המחלקה שנכללה בתקן המשרד. במקום תקן המשרה האמורה נקבעו שני תקנים של "מרכז בכיר" בחטיבה ותקן של משרה נוספת במחלקת דיפלומטיה דיגיטלית, שעניינו עדכון המידע באתרי המשרד בערבית במרשתת. בשנת 2012 איישו שלושה עובדיםאתהמשרותהאמורות. אולם בשנת 2013 עברו שניים מהעובדים לתפקידים אחרים במשרד, ורק עובד אחד נותר בחטיבת דוברות למלא את התפקידים האלה: דוברות המשרד לעיתונות הכתובה, לרדיו ולערוצי הטלוויזיה והלוויין בערבית; הנחיה מקצועית של הנציגויות לגבי הקשר בינן ובין העיתונות הערבית במדינות השירות; עדכון המידע באתרים במרשתת ומענה לפונים בערבית באמצעות הרשתות החברתיות; וארגון משלחות עיתונאים ומעצבי דעת קהל ממדינות ערב, בעיקר מירדן. בשנת 2014 פרסם המשרד מכרזים פנימיים לאיוש המשרות שהתפנו,אךאישמקרבעובדיהמשרדלאהגישאתמועמדותו. __________________ 14 מבקר המדינה, Á„ ˙¯Â˜È· ÏÚ Ì¢ÈÈ ˜ÂÁ Ï"ÏÓ‰ ˙„„ÂÓ˙‰‰Â ÌÚ Ë˘Ó‰ Ș¯Âˉ ) 2012 עמ'(, 147-146 . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 839 בתחקיר הפנימי על פעילות משרד החוץ במבצע "צוק איתן" שהוגש להנהלת המשרד בנובמבר 2014 הומלץ על גיוס דוברי ערבית לעבודה בחטיבת דוברות. בסמוך לאחר מכן פרסמה נציבות שירות המדינה מכרז פומבי להעסקת שני עובדים בתפקידי דוברים בשפה הערבית. הגשת המועמדות לאחת המשרות הותנתה בהשתייכות למגזר המיעוטים. המועמד שזכה במשרה הודיע למשרד כי אינו מעוניין לאייש אותה עקב תנאי השכר שהוצעולו. באוגוסט 2015 כתב ראש לשכתו של ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה בעניין מתן ריאיונות לכלי תקשורת בשפה הערבית של דוברים מטעם המשרד כי "קיימת לעתים בקרב דוברים בני מיעוטים תחושת אי- נוחות מול גורמים בסביבת מגוריהםובחוגיםהחברתייםשלהם." ÌÚ ÁÈ˘‰ ÁÂ˙ÈÙÏ ˘È˘ ‰·¯‰ ˙Â·È˘Á· ¯ÈΉ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ˙ω ‰Â ‰Ï˘ÓÓ‰˘ Û‡ ÈÚˆÓ‡Ï Ìȯ·Â„ ˙ÙÒ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ÔÂÎÈ˙‰ Á¯ÊÓ‰ ˙ Ȅӷ ˙È·¯Ú‰ ¯·Â„ ¯Â·Èˆ‰ ˘˜˙Ó „¯˘Ó‰ ,˙È·¯Ú· ˙¯Â˘˜˙‰ ˙·ÈËÁ· ÍÎÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ ˙ÂÈ ٠˙¯˘Ó ˘ÈÈ‡Ï ‰ ˙¯·Â„ - ¯„Ú „¯˘Ó‰ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ .ÂÏ ‰ˆÂÁÓ˘ ÌÈ„·ÂÚ· ԉ „¯˘Ó‰ È„·ÂÚ· Ô‰ ˙Èχ¯˘È‰ ˙¯Â˘˜˙‰ Èӯ‚ ÌÚ ÁÈ˘Ï Ú‚Â ‰ Ïη È˙ίÚÓ „ȘÙ˙ ‡ÏÓÏ ˙È˘ÓÓ ˙ÏÂÎÈ .˙È·¯Ú· ‰¯Ê‰Â בתגובת המשרד על ממצאי הביקורת נכתב כי הוא מתקשה לגייס לחטיבת הדוברות נציגים מהמגזר הערבי, מסיבות שונות. "כיום נבדקת האפשרות לשנות את הגדרת המשרה ולגייס עובדהשולטבשפההערביתברמהשלשפתאם,גםאםאינומשתייךלאוכלוסיההערבית." ÌÚ ÁÈ˘‰ ÁÂ˙ÈÙÏ ÒÁÈÈÓ „¯˘Ó‰˘ ‰·¯‰ ˙Â·È˘Á‰ ¯Â‡Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙È·¯Ú‰ ¯·Â„ ¯Â·Èˆ‰ ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈ„·ÂÚ· ˙¯·Â„‰ ˙·ÈËÁ ¯Â·‚˙Ï ÏÂÚÙÏ ÂÈÏÚ .˙È·¯Ú‰ ‰Ù˘· ˙¯·Â„ ȄȘÙ˙ ‡ÏÓÈ˘ בפברואר 2016 הודיע משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי אגף משאבי אנוש והדרכה מצוי בתהליךפרסוםמכרזלדוברבשפההערבית."" ÈÎ ‰ÏÂÚ „¯˘Ó‰ ÈÎÓÒÓÓ ˙Ú· ıȘ· "Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó 2014 ÈÓ „¯˘Ó‰ ¯·Â„ ËÚ 2. ˙È·¯Ú· ˙¯Â˘˜˙Ï · ˙¯Â˘˜˙‰ ÈÏÎÏ ÔÈȇ¯˙‰Ï ÂÊ ‰Ù˘ ,  ÂÏȇ ÌÈ„·ÂÚ Ì È‡˘ ÌȯÁ‡ .˙ÈÏ‚ ‡· ÌȯÂÓ‡‰ ˙¯Â˘˜˙‰ ÈÏÎÏ Â Èȇ¯˙‰ ‰Ù˘‰ ȯ·Â„ Ì‚ ÌÈ„·ÂÚ È¯Á‡ Ì ˙Â¯È˘· ıÂÁ‰ ̉˘ ȯ·Â„ ˙È·¯Ú ÌÈÚ Ó ÏÚ ÈÙ ·Â¯ ˘Ó˘ÏÓ Ìȯ·Â„ ÌÈÈÓ˘¯ Ï˘ „¯˘Ó‰ ÈÏÎÏ ˙¯Â˘˜˙‰ ˙È·¯Ú· . בתגובתהמשרד על ממצאי הביקורת נכתב בעניין זה כי הדבר נבע "מהנחיית שר החוץ ]דאז,[ שלאלהתראייןל]רשת[אל- ג'זירהבערבית- עלבסיסשיקולמקצועי,שנבעמהטיותהרשת." ,¯·Ú˘Ï ıÂÁ‰ ¯˘ ˙ÂÈÁ ‰ ¯Â‡Ï ˙ÂÚ Óȉ ˙‡ˆÂ˙ ˙‡ ˜Â„·˙ ˙¯·Â„ ˙·ÈËÁ˘ ȇ¯ ‰Ù˘· ˙¯Â˘˜˙ ÈÏÎÏ ÔÈȇ¯˙‰ÏÓ „¯˘Ó‰ ÍȯÚ˙ ,"Ô˙ȇ ˜Âˆ" Úˆ·Ó Íωӷ ˙È·¯Ú‰ È ÙÏ ‚Ȉ˙ ,ÔÂÎÈ˙‰ Á¯ÊÓ· „ÚÈ Èω˜Ï ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ Ï˘ ‰È„ÚÈ ˙‡ ˙¯˘Ó ¯·„‰ ̇ .‡˘Â · ‰˜È„·‰ ȇˆÓÓ ˙‡ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 840 דוחשנתי66ג 2. בדיון בפורום ההסברה הלאומי מדצמבר 2012 הנחה ראש הממשלה את הגופים בפורום כדלקמן: "90% ממלאכת ההסברה צריכה להיות החוצה, על ידי דוברי שפות מקצועיים, ללא שמץשלמבטאזר.כלהגופיםצריכיםלגייסדוברישפותעיקריותולהפנותכלפיחוץאתמירב משאבי ההסברה... רק שילוב נכון... בין המסרים לבין מי שמעביר אותם, יוביל אותנו לניצחון במערכהההסברתית." חטיבת דוברות מעסיקה שלושה עובדים המופקדים על הקשר עם התקשורת הזרה במדינות דוברות אנגלית, במדינות אפריקה, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות אסיה ואוקיאניה. אולםפרטלדוברהמשרדעצמו,ישבחטיבהמחסורבדובריצרפתיתוגרמנית. Ìȯ·Â„ ˜ÙÒÏ ‰„ȘÙ˙ ˙‡ ‡ÏÓÏ ‰˘˜˙Ó ˙¯·Â„‰ ˙·ÈËÁ ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ ÌȇˆÓÓ‰ ˙È˘ .˙È˙Ù¯ˆÂ ˙È Ó¯‚ Ô˙Ù˘˘ ˙ ȄÓÓ ˙¯Â˘˜˙ Ȉ¯ÚÏ Â Èȇ¯ פעילות במרחב המקוון המרשתת היא זירת עבודה רבת חשיבות במשימת העברת מידע אל קהלי יעד שונים בזירה הבין- לאומית. ממסמכי המשרד עולה כיהציבור הרחב במדינות רבות שואב מאתרים במרשתת חלק ניכר מהמידע שהוא מקבל על ישראל. למשל, עיתונאים ופרשנים מדיניים מנהלים יומנים אישיים וירטואליים)בלוגים(ומפרסמיםבהםמידעשלאמופיעבכליהתקשורתשבהםהםכותבים.אילכך, הפצת מסרים במרשתת מגבירה את זמינותם ואת הנגשתם לקהלי יעד רחבים ומספקים מידע בזמן אמתלעיתונאיםהמסקריםאתישראל. במסגרת זו נודעת חשיבות יתרה לפעילות השוטפת ברשתות החברתיות, לשם תיווך מסרים הסברתיים לצעירים מרחבי העולם המחוברים בעיקר לאמצעי המדיה החדשה. פעילות זו מועילה להעברת מידע ומסרים לקהלי יעד הניזונים מדיווחי אמצעי תקשורת ותיקים של העיתונות הכתובה ורשתותהטלוויזיה שאינןאוהדות אתהמסרהישראלי.כמוכןהיא מעצימהאתדעתהקהלהעשויה להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של הממשל המקומי, מעודדת קשר ישיר עם ישראלים בחו"ל ומשמשתערוץתקשורתזמיןבעתותחירום. 1. מספטמבר2011 ואילךפועלתבאגףתקשורתוהסברהמחלקהלדיפלומטיהדיגיטליתהמנהלת את פעילותם של כ- 350 ערוצים דיגיטליים וחברתיים במרשתת - לרבות כעשרים אתרים המופעלים ממטההמשרדבעברית,באנגלית, בערבית,בפרסיתוברוסית,ולמעלה מ- 80 אתרים שמפעילות הנציגויות בחו"ל. כמו כן, מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית מפעילה ערוצים ברשתות החברתיות - Facebook, twitter, YouTube - באופן שוטף ומקיימת מיזמי הסברה עתיים המכווניםלצעיריםעלמנתלהרחיבאתמעגלהמשתמשיםהחשופיםלמסריםהישראליים. המחלקה הגדירה את הצורך בפיתוח "תורת עבודה" שתאפשר את שיפור השימוש במדיה הדיגיטלית על ידי דוברים מטעם המשרד. תורת העבודה הייתה אמורה לכלול הסדרה של ממשקי הפעילות של עובדי אגף תקשורתוהסברה עם גופים במרחבהממשלתי - חטיבת דובר צה"ל, משרד הביטחון, משרד התפוצות והמשרד לנושאים אסטרטגיים - ועם גורמים עמיתים בזירההחוץ- ממשלתית. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 841 ˙ ˘· ,¯ÂӇΠ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„Ï ‰˜ÏÁÓ‰ ˙ω ‰ ˙ËÏÁ‰ Û‡ ÏÚ 2015 Ú·¯‡ , „Â·Ú ˙¯Â˙ ‰˘·È‚ Ì¯Ë ‡È‰ ,‰˜ÏÁÓ‰ ˙Ó˜‰ ¯Á‡Ï ÌÈ ˘ È„·ÂÚ ˙ÂÏÈÚÙÏ ˙È˙ËÈ˘ ‰ È˙Ï˘ÓÓ‰ ¯Â˘ÈÓ· ÌÈÙ‚ ÌÚ Ì¯ÈÁ ˙Â˙Ú·Â ‰¯‚˘ ˙Â˙Ú· ˙ÂÈ˙¯·Á‰ ˙Â˙˘¯· „¯˘Ó‰ ıÂÁ‰ ‰¯ÈÊ·Â - .˙È˙Ï˘ÓÓ „¯˘Ó ÈÎ ·ÂÈÁÏ ÔÈÈˆÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ÈÁÂÂÈ„Ó ÌÂÎÈÒ· ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„ ˙˜ÏÁÓ 2. ‰„·ډ ˙ ˘ 2014 ‰ÏÂÚ Ó· ÈΠ͢ Ï˘  ¯ÎÈ ˜ÏÁ ‰‚È˘‰ ‡È‰ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙ ˘ ˘ È„ÚÈÓ ÂÚ·˜ ˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙ ˘Ó 2012 ˙·˜Ú·Â ,ÍÏȇ ÍÎ ˙ÂÓ„˜˙‰ ‰ÏÁ ˙ÈÒÁÈ ˘ÓÓ Ï˘ ˙Âӄ˜ ÌÈ ˘Ï ÈÂËÈ· È„ÈÏ ‡· ¯·„‰Â , ˙ËÏ·‰· Ï˘ Â˙ÂÁΠ„¯˘Ó ıÂÁ‰ ˙˙˘¯Ó· ˙¯·‚‰·Â ‰ÙÈ˘Á‰ ÂȯÒÓÏ ˙Â˙˘¯· ˙ÂÈ˙¯·Á‰ ,˙‡Ê ÌÚ . ‰ËÓÏ „¯˘Ó‰  ˙ÂÈ‚Ȉ Ï .Ô˜Ӊ ·Á¯Ó· ÌȯÒÓ ¯ÂËÈ Ï ˙ίÚÓ Ôȇ ÔÏ‰Ï :ÌÈ˯ى . א. ביוני 2012 דווח בפורום ההסברה הלאומי כי מטה ההסברה הלאומי ומשרד האוצר מקדמים מכרז ממשלתי לאספקת שירותי ניטור באינטרנט, אולם משרד החוץ לא היה שותף לכך. באותה עת כתב ראש אגף תקשורת והסברה היוצא להנהלת המשרד כי ללא ניטור "לא נוכללדעתמהמתרחשברשת,ולאנוכללדעתהאםהפעילותשלנואכןמשיגה אתהמטרהומגיעהלאנשיםהנכונים." ב. במסגרת הפקת הלקחים הפנימית שביצע אגף תקשורת והסברה בעקבו ת פעילותו במדיה הדיגיטלית במבצע "צוק איתן" הועלה, בין היתר, כי לא הייתה למחלקת דיפלומטיה דיגיטלית יכולת מקצועית לנטר את היקף התכנים השליליים המופצים במרשתת נגד מדינתישראל. ג. בינואר 2015 כתבה השגרירות בלונדון למנהל המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית כי היא אינה מפלחת את קהל העוקבים שלה ברשתות החברתיות, וכי פעילותה אינה מכוונת לקהלייעדבאופןממוקד. ȉ˙ „¯˘ÓÏ˘ ȇ¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÌȯÒÓ ¯ÂËÈ Ï ·Â˘ÁÓ ˙ίÚÓ ‰ ˙ÈÏËÈ‚È„ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„Ï ‰˜ÏÁÓ‰ ÈÎ¯ÂˆÏ Ì‡˙Â˙ ¯˘‡ ˙˙˘¯Ó· χ¯˘È „‚ ÌÈÈÏÈÏ˘ ¯ÂËÈ ˙ίÚÓ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙¢¯Ï „ÈÓÚÈ „¯˘Ó‰˘ Ì‚ ȇ¯ .̯ÈÁ ˙Â˙Ú·Â ‰¯‚˘ ˙Â˙Ú· „˜ÂÓÓ ÏÈÚÈ ÔÙ‡· ·È‚‰Ï Ô˜Ӊ ·Á¯Ó· Ô˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ÏÚÈÈÏ ÂÏÎÂÈ Ô‰ ‰˙ÂÚˆÓ‡·˘  ÌÈÓÂÒ¯Ù ÏÚ ˙Â˙˘¯·Â ÏÏη ˙˙˘¯Ó· ˆÙ‰˘ χ¯˘È „‚ ÌÈÈÏÈÏ˘ ÌȯÒÓ .˯ٷ ˙ÂÈ˙¯·Á‰ 3. תקנון שירות החוץ קובע כי מחלקת מידע ואינטרנט באגף תקשורת והסברה היא מקור למידע אקטואלי בנושאים מדיניים והסברתיים, ומקור מידע כללי על ישראל; וזאת בהתאמה לקהלי היעדהשוניםבעולם. א. מחלקת מידע ואינטרנט פורקה בשלהי שנת 2011 ובמקומה הוקמהמחלקת מידע והפקה, המופקדת על יצור התכנים המופצים ממטה המשרד לנציגויות בחו"ל, וכן מהמטה לכלל הגולשים במרשתת. תפקיד זה כולל ניסוח מסרים הסברתיים, הדפסת פרסומים בכמה שפות הכוללים מידע על ישראל, על מדיניות הממשלה ועל פעולותיה, והפקת עזרי המחשה - סרטוני תדמית וסרטיםבעלי ערך הסברתי ומיתוגי. עזרי ההמחשה נועדו לתווך את מציאות החיים בישראל לאוכלוסיות יעד במדינות העולם, ולשפר את דימויה של ישראל בקרב הציבור הרחב במדינות אלה. בשנת 2014 הפיקה המחלקה למעלה מ- 240 מאמריתדמיתוסרטוניםבנושאיםמדינייםומיתוגיים. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 842 דוחשנתי66ג ,˙˙˘¯Ó· ‰˜Ù‰Â Ú„ÈÓ ˙˜ÏÁÓ Ï˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ¯È„ÒÓ Â È‡ ıÂÁ‰ ˙Â¯È˘ Ô ˜˙ ‰˜ÏÁÓ‰ Ï˘ ¯ÎÈ ‰ ˜ÂÒÈÚ‰ Û‡ ÏÚ .ÌÈÈ˙ÂÊÁ ‰˘ÁÓ‰ ȯÊÚ ˙˜Ù‰Ï Ú‚Â · „ÂÁÈÈ· ÌÂÁ˙· ‰˜ÏÁÓ‰ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ È„ÚÈ ˙‡ ڷ˜  ȇ Ô ˜˙‰ ,˙ÈÓ„˙ È ÂË¯Ò ˙˜Ù‰· ¯Ï ,‰Ê ÍÂ˙· ˙„ÈÁÈ ÔÈ·Â ‰ È· ˙ÂÈ‰Ï ÌȯÂÓ‡˘ ‰„·ډ Ș˘ÓÓÏ Ú‚Â · ˙· ‰¯È„‚‰ ‡Ï ‰˜ÏÁÓ‰ ÈÎ ˙¯Â˜È·‰ ‰˙ÏÚ‰ ÍÎ ÍÂ˙· .ÂÏ ıÂÁÓ ÌÈÙ‚ ÌÚ „¯˘Ó‰ ‡Ï ‰˜ÏÁÓ‰ ¯ÂӇΠÌÈ„„Ó ¯„Úȉ· .‰˜ÈÙ‰ ‡È‰˘ ÌȯˆÂ˙Ï ÌÈ„È„Ó ‰Áψ‰ È„ÚÈ ¯Ò ˙˜Ù‰Ï ˙ÂÓÈ„˜ ˙˙Ï ˘È ̇ Ú·˜Ï ¯˘Ù‡ ̉ÈÙÏ˘ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò ‰Ú·˜ ÌÈË .ÌȯÁ‡ ÌÈӯ‚ ˜ÈÙ‰˘ ÌÈ Â˯Ò ÌÈË¯Ò ˙ˆÙ‰Ï ‡ Ìȯˆ˜ ÌÈ Â˯Ò ÌÈÈ„ÂÚÈ˙ ‰˜ÏÁÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ Ô ˜˙· ¯È„ÒÈ „¯˘Ó‰˘ ȇ¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò ‰„Â·Ú ‰ÂÂ˙Ó ,ÌÈ„„Ó ‰¯Â·Ú Ú·˜È ‰¯ÂÓ‡‰ ב. נוהל הפעלת אתרי האינטרנט ורשתות חברתיות המצורף בנספח לנוהל החירום של אגף תקשורת והסברה קובע כי בזמן חירום עובדי מרכז המצב המשרדי יפעילו את כלי המדיה הדיגיטלית במקום העובדים באגף תקשורת והסברה. במסגרת אחריותם ז ו הם י מסרו לציבור הישראלי בארץ ובחו"ל, באמצעות ה מרשתת ו ה רשת ות החברתי ות , מידע עדכני על המתרחש ויאפשרו לציבור לפנות אליהם בשאלות ואף יענו לשאלותיו באמצעים מקוונים. לשם כך, תינתן הדרכה לשימוש במדיה הדיגיטלית לתורני החירום ולעובדים הקבועיםבמרכזהמצב. ̯ÈÁ‰ ω · ¯ÂÓ‡‰ Û‡ ÏÚ Íωӷ ˙ ÂÈÒÈ ¯Â˙ȇ ÌÈÏÂˆÈ ÌÈχ¯˘È · ÔÂÒ‡ ˘Ú¯ ‰Ó„‡‰ χ٠· , گȇ˘ Ïȯه· 2015 , ˙ÂÈ Ù· ·ˆÓ‰ ÊÎ¯Ó È„·ÂÚ ÂÏÙÈË ‡Ï ¯Âʇ· ̉ȷ¯˜ ¯Â˙È‡Ï Ú‚Â · ˙˙˘¯Ó· „¯˘Ó‰ ¯˙‡· ÌÈχ¯˘ÈÓ ÂÏ·˜˙‰˘ .ÔÂÒ‡‰ בנובמבר 2015 כתב המשרד למשרד מבקר המדינה כי הוא פועל להסדרת הנושא תוך בירורשאלותמשפטיותהקשורותלמתןמידעמטעםמרכזהמצבבשעתחירום. Ú‚Â · ω ‰ ˙‡ ÚÈÓË‰Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÌÈ ÂΉ ÌÈ ¯Â˙‰ ,ÌÈ„·ÂÚ‰ ·¯˜· ̯ÈÁ ˙Â˙Ú· ˙˙˘¯Ó· ·ˆÓ‰ ÊÎ¯Ó ˙„·ÚÏ .˙Ó‡ ÔÓÊ· Ì˙„Â·Ú ÏÚ Á˜ÈÙ ÍÂ˙ ·ˆÓ‰ Êίӷ ÔÂÙÏË· ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÂÏ·‚ Ì‰Ó ÌÈ„·ÂÚ‰ ˙‡ ‰Á ‰ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ‡Ï ג. ȯÒÓ ˙¯·Ú‰ Ì˘Ï „ÈÈ ‰ ‰ÚÈ‚ Ì‰Ï ˘È˘ ÌÈ˘È‚¯ ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈ ÈÈ Ú· ÌÈÈ˘È‡ Ì ÔÈÈ ÚÏ ÌÈω Ú·˜ ‡Ï „¯˘Ó‰ ,ÔÎ ÂÓÎ .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰Â ‰¯·Ò‰ È ÈÈ ÚÏ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .ÌȯÂÓ‡‰ ÌȈ¯ڷ ¯·ÚÂÓ‰ Ú„ÈÓ‰ Ï˘ ¯ÂÊÁ‡Â „ÂÚÈ˙ ,¯ÂÓÈ˘ ÈÚˆÓ‡· Ú„È ¯Ó˘Ï ˙ÂÓÈȘ‰ ÌÈί„‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ „‰ ‰È„Ó‰ ˙· ˙ÂÈ È„Ó Ú·˜Ï ˙ÈÏËÈ‚È - .‰Ê ‡˘Â · Ì¢ÈÈ 4. שימוש בלתי מבוקר ברשתות החברתיות בידי גורמים מורשים עלול לגרום נזקים ליחסי החוץ שלישראלולתדמיתההתקשורתית. א. בדצמבר 2012 הנחה פורום ההסברה הלאומי את גופי ההסברה הממשלתיים לקבוע נהלים והגדרות ברורות בנוגע למהות התכנים שמופצים במרחב המקוון, וכן לקבוע לגבי שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 843 כלגוףמיהםהמפיציםהמורשיםלפעולבמרחבזה,ולקבועחלוקתאחריותברורהביןכל הגופיםהאמורים. בסיכום דיון במטה ההסברה הלאומי שיוחד באותה עת לממשקי העבודה בין משרד החוץ, משרד ההסברה והתפוצות ומשרד ראש הממשלה נכתב כי במהלך מבצע "עמוד ענן" וגם לאחריו העלה והפעיל משרד החוץ אתר הקרוי fire under Israel ומשרד ההסברה והתפוצות הפעיל ברשת חברתית חשבון בשם דומה. למשרד החוץ היו הערות מקצועיות לגבי חלק מהתכנים שהועלו בחשבון הרשת החברתית האמורה, ולכן סוכם שיש לגבש נוהל עבודה משותף בנוגע לפעילות במרשתת וברשתות החברתיות ולמחוק מהאתריםמסריםבלתימתואמים. ב. בהוראות התקשי"ר נאסר על עובדי מדינה לבקר את הממשלה ואת משרדיה בפרסום בכתובים, בריאיון עיתונאי, בשידור ובנאום פומבי.אין איסור מפורש בתקשי"ר על הפצת מסריםכאמורבחשבונותפרטייםברשתותהחברתיותשבמרחבהמקוון. במרץ 2015 הפיץ ראש אגף תקשורת והסברה לכלל עובדי המשרד בארץ ובחו"ל הנחיות לפעילות ברשתות החברתיות בהתאם להוראות התקשי"ר. בהנחיות האמורות נאסר על עובדי המשרד להשתמש "בתשתית המקוונת לאמירות פוליטיות או פוגעניות", והודגש כי "במרחב המקוון אין גבולות וכי גם חשבונות פרטיים של נושאי תפקידים הם למעשה כליםפומביים." בנובמבר 2015 כתב המשרד למשרד מבקר המדינה כי המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית מקיימת הדרכות לעובדים הכוללות "התייחסות נרחבת לסוגיית אופי התכנים המתאימים להפצה באופן פומבי". כמו כן היא פרסמה מדריך דיפלומטיה דיגיטלית הכולל הנחיות לשימוש בחשבונות פרטיים של העובדים "באופן שיימנע מקרים של שימוש בלתי ראוי שעלול להביא לפגיעה בתדמית המשרד". מטה המשרד אף מפיץ הנחיות "לריענון כללי השימושבפלטפורמותחברתיות." ˙¯ÂÓ‡‰ ˙Âί„‰‰Â ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ˘‡¯ ˙ÂÈÁ ‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ‰˜È„·‰ Ìχ ˙ ˘· ÈΠ,ÌÈ„·ÂÚ‰Ó ˜ÏÁ ·¯˜· ÔÈÈ„ ÂÓ Ù‰ ‡Ï 2015 Ô˜Ӊ ·Á¯Ó· ÂÓÒ¯Ù Û‡ Âχ ÌÈÓÂÒ¯Ù .‰˙ÂÈ È„Ó ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ˙¯Â˜È· ÌÈ„·ÂÚ ‰ÓÎ ÂÙ˘Á .˙¯Â˘˜˙‰ ÈÚˆÓ‡· ˙ ˘Ó ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ̯ÂÙ ˙ÂÈÁ ‰ ¯Â‡Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï 2012 , ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ͯÚÓ· Ìȯ·Á‰ ÌÈÙ‚‰ ÌÚ ˘·‚È ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ˘ ȇ¯ ˙ÂÏ·‚ È·‚Ï ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ‰¯·Ò‰‰ ÈÙ‚· ÌÈ„·ÂÚ‰ ÏÏÎ ¯Â·Ú ÌÈ·ÈÈÁÓ ÌÈÏÏÎ Ì‰Ï ˙¯˙ÂÓ‰ ˙È˘È‡‰Â ˙ÈÚˆ˜Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙ÂÈ˙¯·Á‰ ˙Â˙˘¯·Â ÏÏη ˙˙˘¯Ó· ÌÈÙ‚ ˙ÚÈ„ÈÏ Â‡È·È ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ˘ ȇ¯ ÔÎ ÂÓÎ .˯ٷ Ϙ˘Ï ͯˆ‰ ˙‡ ÌÈÙÒ ÌÈÈË ÂÂϯ ˙‡¯Â‰· Âχ ÌÈÏÏÎ ÚÈÓË‰Ï .¯"È˘˜˙‰ ÂÓÎ ÔÎ ÏÚ ÌÈ ÂÓÓ‰ ıÂÁ‰ „¯˘Ó È„·ÂÚ Ï˘ ÌȄȘÙ˙ ˙ÂÈ„ÂÁÈÈÏ ·Ï ÌÈ˘·Â · ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰Â ‰¯·Ò‰‰ ÏÚ ,Ï"ÂÁ „¯˘Ó ıÂÁ‰ ˘ Ï ˙ÂÏÂÚÙ ˙ÂÈ·È˘ه ·Á¯Ó· ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÂÏ·‚ È·‚Ï ÂÈ˙ÂÈÁ ‰Ó ‚¯Á˘ ÌÈ„·ÂÚÓ ÂÚ ÓÈ˘ ‡·‰Ï ÌÒ¯ÙÏ Ô˜Ӊ Ú„ÈÓ ˙˙˘¯Ó· ÏÂÏÚ‰ ˜Ê ̯‚Ï È˙Ú„Â˙ Ï ‰ ˙ÈÓ„˙ ,‰ È„Ó ‰È·˘Â˙Ï ‰È˙ÂÈ¢¯Ï . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 844 דוחשנתי66ג מיזמי הדיפלומטיה הציבורית בניהול משרדהחוץ קידום פרויקט "מיתוגישראל" בשנים 2015-2011 דימויה התקשורתי של ישראל במדינות בעלות השפעה מדינית ברחבי העולם מקורו בעיקר במעורבותה בסכסוך גאו- פוליטי רב שנים. בעקבות זאת, נפגעת לעתים יכולתה של ישראל לקדם את ענייניה הכלכליים- חברתיים בתחומי המסחר, התיירות, ההשקעות הפיננסיות בתעשייה המקומית,המדעוהתרבות.בהקשרזהקבעההממשלהבהחלטתהמשנת2007 כי "ערכה שלמדינת ישראל כמדינה בעלת מיתוג חזק ורמת מיצוב גבוהה יכול לתרום לשיפור דעת הקהל העולמית ביחס לישראל, ובתוך כך לשפר את מעמדה... בתחום המדיני, לשפר את תחום הסחר הבין- לאומי, להגדיל את ההשקעות הזרות ולהביא לגידול התיירות לישראל... משרד החוץ אשר עוסק... בנושא ומובילפרויקטלמיתוגישראל,ימשיךלטפלבנושא." את "מיתוג ישראל" הגה אגף תקשורת והסברה בהסתמך על תפיסה המבוססת על מחקרים וסקרים שביצעו גורמי ייעוץ בין- לאומיים עבור המשרד, הגורסת כי יש למצב את תדמיתה של ישראל באופן שיבליט את "עצמתה הרכה"; ולהדגיש במסגרת פעילות רחבת היקף, רציפה ומתמשכת בחו"ל את ההיבטים האזרחיים של המדינה שמעבר לסכסוך הפוליטי. התפיסה האמורה קובעת כי על המשרד להשקיע משאבים פרסומיים בהבלטת החזקות וההישגים של המדינה בתחומי הטכנולוגיה,המדע,הבריאות,התיירות,האופנהוהקולינריה. תכנוןפרויקט המיתוגותפעולו השוטף 1. "מיתוג ישראל"התבססעלתכניתרב- שנתיתשעוגנה ביעדיפעילותהמשרדהחלבשנת2009 , שנועדה להביא לשיפור ניכר בדימוי ישראל בעולם לצורך הגברת יכולתה למשוך תיירים, משקיעים,קנייניםומובילידעה)להלן - תכניתהמיתוג.( תכנית המיתוג מושתתת על הנחת היסוד כי הצלחת הפרויקט מותנית ברתימתם של שותפים רבים מקרב משרדי הממשלה, הארגונים הציבוריים ותאגידים מהמגזר השלישי להפצה ולייצואשלרעיוןה"אנרגיההיצירתית"שלישראל15 באמצעותמיזמיםופעילויותשונותבארץ וברחבי העולם. את ההנחה השיווקית הזו בחנה בסקרי דעת קהל בחו"ל חברה בריטית העוסקת במיתוג מדינות, שהתקשרה בשנת 2009 בהסכם ייעוץ עם המשרד. את תכנית המיתוג ביקשהמשרדלתקצבבסכוםשלכחצימיליארדש"חבפריסהלחמששנים. מסיכום דיון שהיה במשרדו ב אפריל 2010 עולה כי ראש הממשלה אישר באופן עקרוני את פרויקט המיתוג, אך דחה את הצעת משרד החוץ לממ נו מתקציב המדינה. אולם בפברואר 2014 הנחה ראש הממשלה "לחזק את מאמצי המיתוג של ישראל בעולם ליצירת שיח אלטרנטיבי - מדינת חוק דמוקרטית, חדשנית ויצירתית, סובלנית למיעוטים ופתוחה לכל הדתות." יצוין כי כבר ביולי 2012 המליץ מנהל מחלקת פעילות בחברה האזרחית דאז למנהל אגף תקשורת והסברה לאמץ את פרויקט המיתוג כפרויקט לאומי במסגרת ריכוז המאמץ במאבק בארגונים חוץ- ממשלתיים מסוימים בחו"ל היוזמים חרמות מסחריים ותרבותיים נגד ישראל, אולםהמשרדלאגיבשהחלטהבנושאזה. __________________ 15 רעיון המדגיש את התרבות היצירתית והחדשנית הרווחת במדינת ישראל בתחומים שבהם היא מצטיינת. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 845 בנובמבר 2015 כתב אגף תקשורת והסברה למשרד מבקר המדינה כי הנחיית ראש הממשלה משנת 2014 היא חלק משגרת העבודה של המשרד בארץ ובחו"ל, אולם "נושא הסמכויות והמשאביםשנועדהלצקתבה]בהנחיה[תוכןממשי - לאהוסדרו." ÈÈÁ ‰Ï ·Ï ÌÈ˘·Â ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙ ˘Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ ˙ 2014 ÌÈίˆÏ ˘‡¯ ¯Â˘È‡Ï ‡È·‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ,ÌÈÈ Î„Ú‰ ÌÈÈ˙¯·Ò‰‰ ‚Â˙ÈÓ‰ ˘È¯٠˙‡ ˘„ÁÓ Û ÓÏ ‰˙¯ËÓ˘ ‰˘„Á ˙È Î˙ ‰Ï˘ÓӉ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÔÈ· ˘ÈÂ¯Ù Ï˘ ˙ ÂÎ˙Ó· ÂÏÈÚىϠ- .È„¯˘Ó 2. גופים ממלכתיים רבים עוסקים בקידום יחסי הציבור של ישראל בחו"ל בדומה לפעולות בתחומי הדיפלומטיה הציבורית והמיתוג שמבצע משרד החוץ. עם משרדי הממשלה הפעילים בתחומים אלה נמנים משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד התרבות והספורט, משרד המדע והחלל, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התפוצות. משרדים אלה מקצים משאבים ניכרים לשם עידוד משקיעים זרים, אנשי עסקים, תיירים, חוקרים ואומנים מרחבי העולם להביע עניין בישראל, לבקר בה, לצרוך את תוצריה ומוצריה ולסחור עמה. לחלק ניכר מפעילות זו מתייחסת תכנית המיתוג, ולכן משרד החוץ שיתף כמה מגורמים אלה באסטרטגיה שלפרויקטהמיתוג,בלוגושלווכן בסרטוניםובפרסומיםשהופקובמסגרתהפרויקט. לדוגמה, במאי 2012 התקיים בברזיל כנס בין- לאומי לקיימות סביבתית שבו הוקם ביתן ישראלי שכלל מוצגים של פיתוחים טכנולוגיים בתחומי איכות הסביבה. לפני צאתם של נציגי ישראל לכנס הנחה מטה ההסברה הלאומי את מארגני המשלחת לתערוכה מהמשרד להגנת הסביבה להדגיש את מיתוג ישראל כמדינה התורמת לעולם בתחום פיתוח טכנולוגיית סביבה. זאת ועוד, במהלך ההיערכות ההסברתית לביקור נשיא ארה"ב בישראל בפברואר 2013 הנחה מטה ההסברה הלאומי את גופי ההסברה הממשלתיים לשלב במהלך הביקור באמצעים שונים את"הערכיםהמיתוגייםשלישראל",ובפרטטכנולוגיהשמסייעתלעולם. בנאומו בכנס ראשי נציגויות מינואר 2014 ציין המדען הראשי במשרד הכלכלה כי תעשיית החדשנות הטכנולוגית העומדת במרכזו של אסטרטגיית המיתוג החדשה של ישראל )"אנרגיה יצירתית"( היא דיסציפלינה התורמת לצמיחה כלכלית ולהגדלת מספר מקומות התעסוקה, וכי ישראל היא "מעצמת חדשנות". אי לכך, ועל מנת לקדם סביבה של יזמות המעודדת חברות רב- לאומיות להשקיע בישראל, יש חשיבות לשיתוף הפעולה בין גורמי הדיפלומטיה הישראלית ובין הגורמים האמונים על ריכוז הידע בתחומי הייצור, המסחר והשיווק במשרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות בנוגע להסכמי מ חקר ופיתוח בין-לאומיים וקרנות הון בין-לאומיות. הוא הדגיש בהקשרזה את הצורךלגבש נוהלי עבודה בין- משרדיים לשם מימוש הממשקיםהנדרשיםכאמור. ‰Ï˘ÓÓ È„¯˘Ó ‰ÓΠ‰ÓÎ È„È ÏÚ ˙·ˆ˜Â˙Ó Ï‡¯˘È ‚Â˙ÈÓÏ ˙·¯ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÎ ‡ˆÓ .Ì‰È È· ¯„ÒÂÓ Ì‡È˙ ‡ÏÏ א. בשנת2015 ניהל מערךהדיפ לומטיההציבורית מיזם בין- משרדישלהקמת ביתן משוכלל ב"תערוכת אקספו העולמית"16 שהתקיימה במילנו שבאיטליה, ושל תפעול הביתן במשך __________________ 16 תערוכה פומבית בין- לאומית המתקיימת אחת לכמה שנים משנת 1851 ואילך. במוקד התערוכה נמצאיםהביתנים הלאומייםשמקימות המדינותהמשתתפותובהםמוצגים על פירובהישגיהןשלאותן מדינות בנושא הכללי של התערוכה שקובעת מראש הוועדה המארגנת. להשתתפות בתערוכה נודעת משמעותרבהמהבחינההמיתוגית. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 846 דוחשנתי66ג כחצי שנה; בתקציב ממשלתי בסך למעלה מ- 50 מיליון ש"ח. ההשתתפות בתערוכה נועדה למצב את ישראל בתור מדינה מתקדמת בתחומי החקלאות, איכות הסביבה והקיימוּת. ניהול המיזם האמור לווה בשיתוף פעולה של כל הגורמים הממשלתיים שהיו מעורביםבו. ÔÈ· ıÂÚÈȠ̇È˙ ̯ÂÙ Ò ÈÎ ‡Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ìχ - ÌÈÓÊÈÓ ˙ÏÚÙ‰Ï È„¯˘Ó .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ÈÓÂÁ˙· כבר בדוח מ- 2011 צוין כי לא הוקם פורום מתאם בין-משרדי שריכז את כלל הפעילות בתחומיהמיתוגוהדיפלומטיההציבורית. Ó Á„‰ ˙ˆÏÓ‰ Û‡ ÏÚ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ - 2011 ·¯ ̯ÂÙ ÌȘ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰ , - È„¯˘Ó ÈÓÂÁ˙· ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ÌȘÒÂÚ‰ ÌÈÈ˙ÎÏÓÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ÏÎÓ ÌȂȈ ˙ÂÙ˙˙˘‰· .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ בפברואר 2016 הודיע משרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הביקורת התקיימה בינואר2017 ישיבהראשונהבנושאהאמור"עםמשרדיממשלהשוניםהנוגעיםבדבר." ıÂÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ,˙ÂÈÂÏÚ· ÍÂÒÁÏ Í¯Âˆ‰ ¯Â‡Ï ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Ò ÎÏ ÂÈÏÚ ÍÎ Ì˘Ï ,χ¯˘È Ï˘ È˙·¯˙‰Â È˙¯ÈÈ˙‰ ,ÈÏÎÏΉ ‚Â˙ÈÓ· ıÓ‡Ó ÊÎ¯È ÔÈ· ̯ÂÙ ¯Â„Ò È˙¯‚˘ ÔÙ‡· - ÂˆÏ È„¯˘Ó ˙ÂÏÈÚÙ ˙ÈȂ˯ËÒ‡ ˙ÚÈ·˜ ͯ ˙ÂÁÂÓ ¯ÂÚÈÒ ‰„Â·Ú ˙ÂÈ Î˙· ÛÂ˙È˘ ,ÌȯÒÓ Ì‡È˙ Í¯ÂˆÏ ÔΠ,˙Ù˙Â˘Ó .χ¯˘È ‚Â˙ÈÓ ˙¯‚ÒÓ· ב. בתכנית המיתוג נכתב שכדי לחולל שינוי ממשי בדעת הקהל בתוך טווח זמן קצר, יש לקבוע מנגנוןושיטת עבודהשיאפשרולארח מאותמשלחותעיתונאיםומשפיעניםבשנה. לשם כך הוצע בתכנית להקי ם מערכת אירוח מקצועית ושיטתית באמצעות חברה פרטית, שתספק שירותי תכנון, ארגון ואירוח של משלחות עיתונאים ומעצבי דעת קהל מחו"ל. התמורה לשירותים אלה תשולם באמצעות איגום של כל המשאבים שהוקצו לאירוח משלחותמחו"לבמשרדיממשלהשונים,ובפרטמשרדיהתיירות,התפוצותוהכלכלה. כבר בדוח מ- 2011 העיר משרד מבקר המדינה למשרדים השונים המארגנים את הבאתם של משלחות עיתונאים לארץ כי כל עוד הם סבורים שהבאת המשלחות תורמת לשיפור תדמית ישראל בעולם, עליהם להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם. איגום המשאבים האנושיים והכספיים בנושא זה יכול לייעל את ארגון המשלחות, שכן כל משרד יתרום את חלקו הן מתחומי העיסוק שלו והן מתקציבו ויגביר את התועלת הכללית שאפשר להפיק ממשלחות אלה. משרד מבקר המדינה המליץ למשרדים השונים כי עליהם לבחון את האפשרותלהסדיר מתכונת עבודהמשותפתלארגוןהמשלחותשהםמביאיםארצה, על פי הצעתתכניתהעבודהלמיצובישראל. עד שנת 2015 סיפקה החברה שזכתה במכרז בשנת 2010 שירותי תכנון, ארגון, אירוח וליווי של משלחות עיתונאים, אישי ציבור ואומנים מחו"ל לאגף תקשורת והסברה במשרדהחוץ. בתגובה על ממצאי הביקורת כתב המשרד כי בשנת 2015 הוא פרסם מכרז חדש לאספקת שירותיאירוח,כדישיוכללארחכנדרשמאותמשלחותמחו"לבשנה. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 847 Ó Á„‰ ˙ˆÏÓ‰ Û‡ ÏÚ - 2011 ˙˜ÙÒ‡Ï Ê¯ÎÓ‰ Ì‚ ,ÏÈÚÏ „¯˘Ó‰ ˙·Â‚˙· ¯ÂӇΠ˙ ˘Ó Á¯ȇ È˙Â¯È˘ 2015 ıÂÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ˙ÂÁÏ˘Ó ÁÂ¯È‡Ï Ú‚Â .„·Ï· בתגובתו מפברואר 2016 הוסיף משרד החוץ כי "בשל הבדלי דגשים בין תחומי הפעולה של המשרדים השונים והמאפיינים השונים של הביקורים - בהיבטים של מטרותיהם, צרכיהם והמתווים שלהם, אין צורך ביחידה אחת לכל המשרדים והסידור הקיים גמיש מספיקומיטיבלענותעלהצרכים." ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÛÂ˙È˘· ÔÂÁ·Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Á¯ȇ ˙ίÚÓ ˙Ó˜‰Ï ˙¯˘Ù‡ Ï"ÂÁÓ ˙ÂÁÏ˘Ó Á¯ȇ· ÌȘÒÂÚ‰ ÌÈÙÒ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÏÏÎ Ï˘ ÌÈÈ˙¯·Ò‰‰ ÌȈӇӉ ÊÂÎȯ· ÚÈÈÒ˙ ˙‡ÊÎ ˙ίÚÓ .˙Ù˙Â˘Ó È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Â ˙ÂÓȇ˙Ó‰ ˙·ÈÒ · ÌÈ·‡˘Ó‰ Ì‚ȇ ÍÂ˙ ÏÈÚÂÓ ÏÈÚÈ ÔÙ‡· Ì‰Ï˘ .ÔÈÈ Ú‰ ˙·ÂËÏ 3. בתקציב המדינה לשנים 2014-2008 הושם דגש על ניהול "מיתוג ישראל" וקידומו במשרד החוץ בלבד. באותן שנים השקיע המשרד למעלה מ- 17 מיליון ש"ח למימון הפעולות שעשו גורמי המטה במסגרת הפרויקט. נוסף על התקצוב השוטף מימן המשרד מיזמים ייעודיים שונים למיתוג ישראל. לדוגמה, בשנת 2012 הקצה המשרד 4 מיליון ש"ח למימון ההשתתפות בביתני ישראל בתערוכת הפרחים הבין- לאומית )אקספו פלוריאדה( שהתקיימה בהולנד, אשר נועדהלמצבאתמעמדהשלהמדינהבתחוםהחדשנותבחקלאות. כבר בדוח מ- 2011 העיר משרד מבקר המדינה למשרד שהתפיסה העקרונית של הדיפלומטיה הציבורית החדשה שעליה מושתת ת אסטרטגיית המיתוג לא באה לידי ביטוי בתקנון שירות החוץ, והיא לא מחייבת את כלל עובדי המשרד. בת גובתו לע הדוח מ- 2011 הודיע המשרד כי ב כוונתו להטמיע את עקרונות הדיפלומטיה הציבורית החדשה, ה מתבטאו ת בתפיסה האמורה, בתקנוןש ירותהחוץולהטמיע ם בקרבעובדיהמשרד. יצוין כי עם היעדים שקבע ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית לשנת העבודה 2015 נמנו שני אלה: הנחלת עקרונות פרויקט המיתוג בחו"ל באופן ממוקד, באמצעות ריכוז מאמץ בנציגויות מרכזיות; ועדכון בסיס עבודת ההסברה לנוסח השינויים בתקשורת ובתחום הדיפלומטיה הציבורית,מיסודווהנחלתולנציגיםולגופימטה. ˙ ˘Ó ,„¯˘Ó‰ Ï˘ ‰¯ÂÓ‡‰ Â˙·Â˘˙ Û‡ ÏÚ ÈÎ ‡ˆÓ 2011 ˙¯Â˜È·‰ ÌÂ˙ „ÚÂÓ „Ú ËÒ‚‡· 2015 ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ˙ ¯˜ÚÏ Ú‚Â · ıÂÁ‰ ˙Â¯È˘ Ô ˜˙ Ô΄ÂÚ ‡Ï ˘Ó˘ Ï‚„ ˘È¯ÙÎ "χ¯˘È ‚Â˙ÈÓ" Ï˘ Â˙‚ˆ‰ Û‡ ÏÚ .‰˘„Á‰ ˜ÏÁ ÔÓÈÓ ıÂÁ‰ „¯ ˙ ˘Ó ÂÈ·ÈÎ¯Ó 2008 ,‰ÏÚÙ‰‰ ˙ÒÈÙ˙ ÏÚ Ë¯ÂÙÓ Ú„ÈÓ ÏÏÂΠ ȇ Ô ˜˙‰ ,ÍÏȇ ÏÏÎ ˙‡ ÌÈ·ÈÈÁÓ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈω Ôȇ ۇ ,‚Â˙ÈÓ‰ ˘ÈÂ¯Ù Ï˘ ˙¯ËӉ ÌÈίډ .˘È¯ى ˙ÏÚÙ‰Ï Ú‚Â · „¯˘Ó‰ È„·ÂÚ 4. הערכת המצב של מדיניות החוץ של ישראל למחצית הראשונה של שנת 2014 ביטאה, בין היתר, את הצורך לעצב "מדיניות חוץ ערכית שתאפשר לישראל להביע קול ואמירה בנושאים בין- לאומיים באופן שיבטאו את עולמה הערכי היהודי- דמוקרטי ותפיסתה הלאומית." מדיניות חוץערכיתמדגישהאתהסיועהטכנולוגי,הרפואיוהחקלאילמדינותמתפתחות. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 848 דוחשנתי66ג הסוכנות הישראלית לסיוע ושיתוף פעולה בין- לאומי היא אגף במשרד החוץ )להלן - אגף מש"ב(17 המופקד על ניהול מנגנוני הסיוע של ישראל בתחומי הפיתוח האזורי, החקלאות, הרפואה,היזמות העסקיתוהטכנולוגיהלמדינות באפריקה, באסיהובאמריקההלטינית.שתיים ממטרות העל של פעילות האגף הן מיצוב ישר אל בזירה הבין- לאומית במעמד של מדינה תורמת, ומינוף פעילות זו לתועלות הסברתיות, תדמיתיות וכלכליות. יצוין כי הצורך בשילוב אגףמש"בבפרויקטהמיתוגהועלהגםבדוחמ- 2011 . באפריל 2014 פרסם אגף מש"ב את תכנית העבודה השנתית שלו לאותה שנה. במסגרת יעדי פעילותו הוא לא כלל פירוט של מטרות העל האמורות בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. עם זאת, בתכנית העבודה נכתב כי האגף נדרש לגבש אסטרטגיה תקשורתית ולגייס חברת יחסי ציבור ליישום אסטרטגיה זו "תוך השתלבות ביוזמות המיתוג השונות". זאת לרבות פרסום בתקשורת, הרצאות לקהלים שונים, הפקת חומרים מקצועיים והפצתם, הקמת אתר במרשתת והשתלבות ברשתות חברתיות. נוסף על כך צוין בתכנית העבודה כי האגף נדרש לגבש "מתווה לשיתוףפעולהעםהעולםהיהודי." בנובמבר 2015 כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה כי העובדה שמש"ב אינו חלק מהמערך טעונה בדיקה פנים- ארגונית. אולם בתגובת המשרד מאותה עת נכתב מחד גיסא כי תכנית העבודה של אגף מש"ב אינה כוללת מטרות מוצהרות של הדיפלומטיה הציבורית, ומאידך גיסא כי אגף מש"ב "מעוניין לגבש אסטרטגיה תקשורתית ולגייס חברת יחסיציבור"ליישומה,"אךהפעילותטרםבוצעהבשלהעדרתקציב." ˙ ˘· ¯·Î ‰ÏÚ˘ ͯˆ‰ Û‡ ÏÚ 2011 ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ· ·"˘Ó Û‚‡ ˙‡ ·Ï˘Ï ˙ ˘Ï Û‚‡‰ Ï˘ ‰„·ډ ˙È Î˙· Ì‚ ˘‚„‰ ¯˘‡ ,‚Â˙ÈÓ‰ ˘È¯ٷ ˯ٷ ,‰¯·Ò‰Â 2014 ˙È Î˙˘ Ì‚‰ ,ÍÎ ÏÚ ÛÒ .ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÙ‚‡‰ ÔÈ· ÌÈÏÈÚÙ ‰„Â·Ú È˜˘ÓÓ Ôȇ , „‰ ÈÓÂÁ˙· ˙¯ËÓ ˙ÏÏÂÎ ‰ ȇ ·"˘Ó Û‚‡ Ï˘ ‰„·ډ ‡Â‰ ,˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ ,˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ˙¯‚ÒÓ· ‡Ï˘Â „¯Ù · ‰Ï‡ ÌÈÓÂÁ˙· ÏÂÚÙÏ ÔÈÈ ÂÚÓ ,¯ÂӇΠ„¯˘Ó‰ ˙·Â‚˙ ÁÎÂ Ï .ÂÏ ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ·‡˘Ó‰Â È˙¯·Ò‰‰ ıÓ‡Ó‰ ¯ÂÊÈ· ÍÂ˙ ȇ¯ ·˘ ÔÙ‡‰ ÏÚ ‰˙Ú„ ˙‡ ˙˙Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò Â˙ÈÓ"· ·"˘Ó Û‚‡ ˙‡ Û˙˘Ï ˙È È„Ó‰ ‰¯·Ò‰‰ ˙ÂÏÂÚÙ· ÂÙ˙˘Ï ÔΠ,"χ¯˘È ‚ .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ˙ÈÈÁ ‰· Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ÂÚˆ·Ó˘ 5. כבר בדוחות קודמים של מבקר המדינה הוא העיר שתכנון וניהול של מיזם בידי גופי המטה מצריך תכנון דקדקני הכולל הגדרת מטרות; הגדרת משאבים; קביעת מטרות ביניים; הכנת תכניות פעולה ותכניות חלופיות; בחירת התכניות שיש להוציא אל הפועל על פי סדרי עדיפויות;קביעתמערכותפיקוח,בקרה,דיווחותיאום. בשנים 2015-2010 המשיך המשרדלתקצב את פרויקט המיתוג, תוך התמקדות בפעולות אלה: ייזום וטיפול במשלחות מחו"ל - אנשי אקדמיה, כתבי סגנון חיים ופנאי, בלוגרים במרשתת וידוענים; פיתוח אסטרטגיית המיתוג וקידום הנרטיבים הכרוכים בו ופיתוח הלוגו של המיזם. מחלקתההסברהשבאגףתקשורתוהסברהשינתהאתשמהלמחלקתהסברה,אקדמיהומיתוג, ובשנת 2015 הועסקו בה שישה עובדים בשבע משרות תקניות. באותה עת סיימה המחלקה לבצע את רוב הפעולות שנכללו בפרויקט המיתוג, שאותן יכול היה המשרד לבצע ללא תלות בגורמיםממלכתייםאחרים. __________________ 17 בעברנקראהאגף -המרכזלשיתוףפעולהבין- לאומי. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 849 ‚Â˙ÈÓ‰ ˘È¯ٷ ‰Ú˜˘‰‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ „¯˘Ó‰ ÈÎÓÒÓÓ - ͯÚÓ ˙ÂÏÈÚÙ ˙ÂÚˆÓ‡· Ô‰ ‚Â˙ÈÓ‰ ȯ‚˙‡Ï Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ Úȉ ˙ÂÚˆÓ‡· ԉ ı¯‡· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ - ‰¯ÙÈ˘ ÔÈ· ˙¯Â˘˜˙ ÈÚˆÓ‡·Â ˙ ¢ ˙ Ȅӷ χ¯˘È Ï˘ È·ÂÈÁ‰ ÈÂÓÈ„‰ ˙‡ - 18 ÈÓÏÂÚ‰ ‚Â˙ÈÓ‰ Ò˜„ ȇ· ,Ï˘ÓÏ .ÌÈÈÓÂ‡Ï ˙ ˘Ï 2014 ‰ ̘ӷ χ¯˘È ‰·ˆÂ‰ - 26 ‰ ̘Ӊ ˙ÓÂÚÏ ˙‡Ê ,‰Ï·Ë· - 41 ˙ ˘· ‰·ˆÂ‰ ·˘ 2009 ÌȯÁ‡ ÌÈ„„Ó Ì‚ . ˙ÈÏÎÏΉ ˙ÈÓ„˙‰ ¯ÂÙÈ˘ ÏÚ ÌÈ„ÓÏÓ - ‡Ê Û˜ÊÏ Ô˙È Â Ï‡¯˘È Ï˘ ˙ȯÁÒÓ ,¯˙ȉ ÔÈ· ,˙ ‰Ú˜˘‰‰ ,ÔÎ ÈÙ ÏÚ Û‡ .‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ‰ÂÂ˙‰˘ ‚Â˙ÈÓ‰ ˙ÈȂ˯ËÒ‡ ˙ÂÎÊÏ ÌÈ ˘‰Ó ˙Á‡ Ïη ,‰˙ÁÙ ‰Îω ˘È¯ٷ „¯˘Ó‰ Ï˘ ˙ÈÙÒΉ 2013 Â- 2014 η ˘È¯ى ·Èˆ˜˙ ÌÎ˙Ò‰ - 1.7 Î ˙ÓÂÚÏ „·Ï· Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ -3 ÚˆÂÓÓ· Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ ÈÓ‰ ˙È Î˙ ,ÔÎ ÏÚ ¯˙È .Ô‰Ï ÂÓ„˜˘ ÌÈÈ˙ ˘· ÌÈ ˘Ï ˙È„¯˘Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙‡ ˙ÏÏÂÎ ‚Â˙ 2015-2010 ˙ÂÈ‚Ȉ Ï ‰ËÓ‰ ˙„ÈÁÈÏ ˙ÙÒ ‰„Â·Ú ˙È Î˙ ˘·È‚ ‡Ï „¯˘Ó‰Â ,„·Ï· .˙‡·‰ ÌÈ ˘· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ͢Ӊ ˙‡ ˙˯ÙÓ‰ Ï"ÂÁ· ÏÚ „˜ÂÓÓ ÏÈÚÈ ÔÙ‡· ‚Â˙ÈÓ‰ ˘È¯٠˙‡ ˘„ÁÏ È„Î ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ·¯ ˙ȷȈ˜˙ ˙¯‚ÒÓ ÂÏ ¯È„‚‰Ï „¯˘Ó‰ - ˘ ˙ · ‰ÏÂÚÙ ˙ÂÈ Î˙ ÔÈÎ‰Ï ,˙‡·‰ ÌÈ ˘Ï ˙È˙ ÌÈ Ù Ì‡È˙ ÁÂÂÈ„ Ï˘ ˙ÂίÚÓ Ú·˜Ï ,ÔÚÂˆÈ·Ï ÌÈ ÓÊ ˙ÂÁÂÏ ͯ„ È ·‡ Ú·˜Ï ,Ì¢ÈÈ - ÌÈ·‡˘Ó‰ ÏÂˆÈ Â ÂÈ˙ÂÈ Î˙ Ì¢ÈÈ ,˘È¯ى ÏÂ‰È ÏÚ ‰¯˜·Â Á˜ÈÙ È Â ‚ Ó „ˆÏ È„¯˘Ó .ÂÏ Âˆ˜ÂÈ˘ מיזמים מערכתיים בניהול מערךהדיפלומטיה הציבורית תקצוב המיזמיםהמערכתיים התקציב השנתי של אגף תקשורת והסברה כולל הן סכום שנועד למימון הוצאות קשיחות ושוטפות המגולם בבסיס התקציב הקבוע בחוק, בתוספת תקציב מיזמים ייחודי הניתנת לאגף במהלך שנת התקציב. בשנים שבהן לא תוקצבה פעילות הממשלה בחוק, על פי רוב עקב בחירות לכנסת, לא קיבלהאגףתקציבלמיזמים. בתרשים להלן נתונים על תקציב אגף תקשורת והסברה והתוספות לבסיס התקציב המיועדות למיזמיםבשנים2014-2012 . __________________ 18 מדד הבוחן את כוח המשיכה של 75 מדינות בקרב מובילי דעה, אנשי עסקים ומטיילים מ- 17 מדינות: http://www.futurebrand.com/foresight/cbi . שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 850 דוחשנתי66ג תרשים 4 התפלגותתקציב אגף תקשורתוהסברהבשנים2014-2012 במיליוניש"ח() מקור:משרדהחוץ ÔÓ ÌÈ ˘· ÈÎ ‰ÏÂÚ ÌÈ˘¯˙‰ 2013 - 2015 Û‚‡‰ ÈÎÓÒÓÓ .ÌÈÓÊÈÓÏ ˙ÙÒÂ˙ ÏÏÎ ‰ ˙È ‡Ï ÔÎÏ ,‰ ˘‰ ͢ӷ ÌÈÈ·Á¯ ÌÈˆÂˆÈ˜Ó Ú‚ÙÈ‰Ï ÌÈ Â˘‡¯‰ ̉ ÌÈÓÊÈÓ‰ ȷȈ˜˙ ÈÎ ‰ÏÂÚ .ÁÂÂË ˙Âί‡ ˙ÂÈ·ÈÈÁ˙‰ ˙¯‚ÒÓ· ̉ÈÏÚ ÍÓ˙Ò‰Ï ‰˘˜ בדצמבר 2014 פנה ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית להנהלת המשרד בבקשה ליישם את דרישת שר החוץ דאז להקצות למערך תוספת תקציב ייחודית בסך 2.5 מיליון ש"ח לגיוס עובדים ייעודיים ולפעולות הסברה. בפנייתו האמורה נכתב כי "קיים פער משמעותי בין מתווה הפעולה הקיים והאילוצים התקציביים לבין הצרכים המינימאליים והמידיים למענה הנדרש". אך הפנייה האמורה של ראש מערך הדיפלומטיה הציבורית לא נענתה בחיוב. בשנת 2015 לא קיבל אגף תקשורת והסברה תקציבים לפרויקטים כלל, ולכן הפסיק את ביצועם של מיזמים רבים. באותה עת הסתכם התקציב השוטף בכ- 800,000 ש"ח לחודש, מתוכו ההוצאות הקשיחות הסתכמו בכ- 700,000 ש"ח בחודשבתוספתהתחייבותעבורפעולותשבוצעובשניםקודמות. „¯˘ÓÏ˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˘È ˙ÂÏ˙· ,¯˙ȉ ÔÈ· ,Ì¯Â˜Ó˘ ÌÈÈ˙ίÚÓ ÌÈÓÊÈÓ Úˆȷ· ÌÈÈ˘˜ „‡ ˙¯·ÚÂÓ‰ ,ÌÈ˘È¯ÙÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ ·Èˆ˜˙‰ ÒÈÒ·Ï ˙ÂÙÒÂ˙· - .„·Ï· ¯ˆ˜‰ ÁÂÂËÏ ˜Â‰ ί‡ ˙Âȯ˘˜˙‰Ó ÚÂ Ó „¯˘Ó‰ ˙ȷȈ˜˙ ˙‡„ ¯ÒÂÁ Ï˘ ‰Ê ·ˆÓ· ,ÌÈÙ˙¢ ÌÚ ÁÂÂË ˙ ¯Â˘È‡· ·ÂÎÈÚÏ Ì¯Â‚ ¯·„‰ .ÌÚˆȷ· ÏÁ‰ ¯·Î˘ ÌÈÓÊÈÓ ·ˆ˜˙Ï ˜ÈÒÙ‰Ï ıχ ۇ ‰ÈÈ˘Ú‰ ˙Ú‚Ù ÍΠ,ÌÈ˘È¯ÙÏ ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ ÂÚ·˜ ˘ ÌÈ Óʉ ˙ÂÁÂÏ ‰„·ډ ˙ÂÈ Î˙ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ÈÓÂÁ˙· ˙È„¯˘Ó‰ ˙‡ ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó ÌÚ ÔÂÁ·Ï ·Èˆ˜˙‰ ÒÈÒ·· ÌÈÈÏ˘È¯ى ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ ·Ï˘Ï ˙¯˘Ù‡‰ ˘ÓÓÏ ÛȈ¯ ÔÙ‡· Ï"ÂÁ· ¯ÂӇΠÌÈ˘ÈÂ¯Ù Ì˘ÈÈÏ ÏÎÂÈ „¯˘Ó‰˘ È„Î ,ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ·¯ ÌÈ˘È¯٠- .ÌÈÈ˙ ˘ שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 851 ניהולהמיזמיםהמערכתיים על פינוהלהתקצוב,תקציב מערךהדיפלומטיההציבוריתנועדלמימוןהוצאות בארץ - הוצאות על תשתיות )תערוכות, חומרי מידע, הפקות חזותיות, פרסומים בכתב, שרתים במרחב המקוון,( הוצאות עלאירוח משלחותוכנסים;והוצאות בחו"ל - למימוןאירועים מערכתייםוכאלוהמוגדרים חוציגבולות."" בפברואר 2013 כתב ראש אגף תקשורת והסברה למנכ"ל המשרד דאז כי על אף חיוניותה של הסברת החוץ לביטחונה של המדינה, הממשלה "מקצה משאבים זעומים להסברת החוץ - ביחס לגודל האתגר מחד ולציפיות מאתנו מאידך", וכי עקב כך לא יוכל האגף לממן, בין השאר, ביקורי משלחות עיתונאים, שיגור משלחות אקדמיה לחו"ל, קידום מיזם "מיתוג ישראל" )ראו להלן( ושדרוגתשתיות מדיהדיגיטלית. בשנים 2015-2012 ניהל המשרד כמה מיזמים בחו"ל בתחומי הדיפלומטיה הציבורית שמומנו מתקציב פרויקטלי ייעודי, שלא נכלל בבסיס התקציב השנתי בסך כולל של כ- 53.5 מיליון ש"ח )להלן - מיזמים מערכתיים(. מתוך הסך האמור כ- 33.5 מיליון ש"ח נועדו למימון ארבעה מיזמים מערכתיים בתחומי ההסברה והמיתוג, אך בפועל השקיע המשרד במיזמים רק כ- 25.5 מיליון ש"ח, כמפורט בלוח להלן: לוח 1 מיזמיםבתחומיהדיפלומטיההציבוריתבחו"לבשנים2014-2011 ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙Ù˜˙ ·Èˆ˜˙‰ ÏÏÂΉ ¯ÂÚÈ˘ È ÂÈÏÈÓ·) ÏÂˆÈ ÌÊÈÓ‰ Ì˘ ÌÈ„ÚÈ (Á"˘ ·Èˆ˜˙‰ ˙È¯Â˜Ó ÏÚÂÙ· התקשרות עםחברות שיפורתדמיתישראל 2011 - 2011 - 10 100% יחסיציבורבעשר בעריםמרכזיותבאירופה 2012 אמצע מדינות במערבאירופה שנת 2012 מורשהבניין חיזוקההסברהבקמפוסים 2011 - 2011 - 14.5 100% במוסדותלהשכלהגבוהה 2012 2013 ברחביארה"ב מיצגישראל/מרכז קידוםתערוכותמיתוג 2014 - 5 0% מבקרים/ בכמה עריםמרכזיות באירופהבשנת2014 , בדגשעלגרמניה הפניםשלישראל שותפותעםחברהלתועלת 2014 2014 4 25% הציבור מקור:משרדהחוץ בנובמברכתבאגףתקשורתוהסברהלמשרד מבקרהמדינהכי "פרויקטהפניםשל ישראלכשלולא נכון היה להמשיכו. פרויקטהמיצגשל ישראל נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים... נחתמו חוזים ונקבע מסלולולוחזמניםלניוד." שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 852 דוחשנתי66ג ˙ ˘ È‰Ï˘· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ 2015 ‡ˆÂ‰ ‡Ï ÔÈÈ„Ú ÌÈÈ˙ίÚÓ‰ ÌÈÓÊÈÓ‰ ˙Ú·¯‡Ó „Á‡ ¯Á‡ ÌÈÓÊÈÓ È ˘Â ȘÏÁ ÔÙ‡· ڈ· „Á‡ ÌÊÈÓ ,ÏÚÂÙÏ ÁÂÂË· ̉ȄÚÈ ˙‡ Â‚È˘‰ ‡Ï ÌÈ .ͯ‡‰ ÔÏ‰Ï ÌÈ˯ى : 1. :˙Â¯È˘‰ ˙ Ȅӷ ¯Â·Èˆ ÈÒÁÈ ˙¯·Á ÌÚ ˙¯˘˜˙‰ בשנת 2011 התקשרו הנציגויות בשטוקהולם, במדריד, ברומא, בהאג, בפריס, בלונדון, בקופנהגן, באוסלו, בברלין ובבריסל )האיחוד האירופי( עם חברות יחסי ציבור מקומיות לביצוע מיזם שהגה והנחהאגףתקשורתוהסברה. מטרתהמיזםהייתהלקדםאת פרסומםשלאירועיםאזרחייםלא פוליטיים המתקיימים בישראל, לעודד את סיקורם בעיתונות הבין- לאומית ולהגדיל את מספר המשתתפים ממדינות מערב אירופה באירועים אלה. בעניין המיזם כתב ראש אגף תקשורת והסברה דאז לראש מטה שר החוץ דאז כי "ההנחיות שקיבלו הנציגויות הן לספק בצורה סדירהדו"חותביצוע...כדישנוכללהצדיקאתהמשךהפרויקטבשניםהבאות." במהלך תקופת ההתקשרות שלחו הנציגויות לאגף תקשורת והסברה דיווחים שונים על אפקטיביותהפעילותהמתבצעתבשיתוף חברות יחסיהציבור.למשל,השגרירות בהאגדיווחה על חילוקי דעות מקצועיים שהתגלעו בינה ובין חברת יחסי הציבור, על ליקויים באופן תפקודהשלהחברהועלהישגיםמועטיםבקידוםאירועיתרבותישראלייםבהולנדועלחשיפה תקשורתית דלה של כינוסים כלכליים וטכנולוגיים בארץ. לעומת זאת, השגרירות בלונדון דיווחה על שיעורי הצלחה גבוהים בעבודתה עם חברת יחסי הציבור המקומית. השגרירות באוסלודיווחהעלקשייםבעבודהעםקבלןמשנהשלחברתיחסיהציבור. במאי 2012 הפסיק המשרד את הפרויקט מחמת חוסר תקציב בנציגויות אלה: רומא, קופנהגן, ברלין, בריסל )האיחוד האירופי,( האג ומדריד. באותה עת דיווח ראש אגף תקשורת והסברה דאז להנהלת המשרד על הצלחה חלקית של המיזם וכתב כי "אם בשל בעיות מול חברת יחסי הציבור ואם בשל חוסר התגייסות הנציגות להפקת מירב התועלת מהכלי שנמסר לידיהם. היות המטהחסרניסיוןבהפעלתחברותיחסיציבורגםהיאתרמה]לאיההצלחה."[ בנובמבר 2015 כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה כי להערכתו הפעילות עם חברות יחסי הציבורי "‡Ï ‰·È ‰ ˙‡ˆÂ˙ ˙È·¯Ó· ˙ ȄӉ ההדגשה במקור,[] ולפיכך בחישוב עלות תועלת הוחלט להפסיק ]את[ ההתקשרויות במדינות אלה ולהפנות ]את[ המשאביםשהתפנולמדינותדוגמת בריטניהבהןהייתההמדיניותאפקטיבית." ˙¯‚ÒÓ· „„ÂÓ˙‰Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰Ó ˜ÏÁ ˆχ ÌÓÚ˘ ÌÈÈ˘˜‰ Û‡ ÏÚ Í¯ÚÓ ,„·Ï· ˙ȘÏÁ ‰Áψ‰ ÂÏÁ Ô‰˘ ۇ ,¯Â·Èˆ‰ ÈÒÁÈ ˙¯·Á ÌÚ Ô˙¯˘˜˙‰ ,‰·¯„‡ .‰Ï‡ ˙Âȯ˘˜˙‰Ï ˙ÂÙÂÏÁ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰Ï ‚Ȉ‰ ‡Ï ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ˙ ˘ „Ú ÏÂÏÎÏ ÍÈ˘Ó‰ ͯÚÓ‰ 2015 Ï˘ ‰ÓÈ˘Ó‰ ˙‡ ÂÏ˘ ˙ÂÈ˙ ˘‰ ‰„·ډ ˙ÂÈ Î˙· ÏÒȯ·· ÈÙ¯ȇ‰ „ÂÁȇ·Â ‰Ù¯ȇ ·¯ÚÓ· ˙Â È„Ó Ú˘˙· ¯Â·Èˆ ÈÒÁÈ ˙¯·Á ˙˜ÒÚ‰ - ‰È Ëȯ·· ˜¯ ‡Ï - Ï˘ ·Èˆ˜˙· 10 .Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ בתגובה על ממצאי הביקורת כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית כי "עמדת האגף המקצועי נותרה מסויגת מהפעלת חברות יחסי ציבור כחלק מהשגרה המקצועיתשל משרד החוץ. עמדה זו הובעה גם בדיונים מול אגף צפון אמריקה להערכת ביצועי חברת יחסי הציבור המופעלת כניסיוןעלידיהנציגותבפילדלפיה." שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 853 ·Ȉ ÈÒÁÈ ˙¯·Á ˙˜ÒÚ‰Ï ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ Ï˘ Â˙„‚ ˙‰ ÁÎÂ Ï ·Â¯· ¯ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯Â·Ò ,Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ω ‰ È ÙÏ ˙ ¢‰ ˙„ÓÚ‰ ˙‡ ‚Ȉ‰Ï ‰Ê ‡˘Â · Ô˙„ÓÚ ˙‡ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰Ó Ï·˜Ï .„¯˘Ó‰ ‰Ê ÔÈÈ Ú· È˙Â‰Ó ÔÂÈ„ ÌÈÈ˜Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ‰¯ÂÓ‡‰ ‰„ÓÚÏ ÒÁÈÈ˙‰· ÈÈ‚ÂÒ· ˙ÂίΉ ˙ÂÈÚˆ˜Ó‰ ˙ÂÓÏÈ„· ÚȯΉÏ .Ï"ÂÁ· ¯Â·Èˆ ÈÒÁÈ ˙¯·Á ˙˜ÒÚ‰ ˙ 2. :"ÔÈÈ · ‰˘¯ÂÓ" ÌÊÈÓ בשנת 2011 התקשר המשרד עם עמותה ישראלית לשם ביצוע מיזם שעניינו איתור סטודנטים יהודים בארה"ב, והבאתם ארצה לפרק זמן של כמה שבועות לשם קבלת הכשרה חינוכית- תרבותית שנועדה לפתח את זיקתם לישראל וליהדות. בהתקשרות זו נסמך המשרד על הבטחה של עמותה אמריקנית להיעזר בסטודנטים שישתתפו בפרויקט בפעילות הסברה באוניברסיטאות שבהם הם לומדים, לרבות במסגרת מתן הרצאות, הפגנות,פעילויותבמרחבהמקווןוסיועלקונסוליותברחביארה"ב. עד שנת 2013 נשא המשרד בעלויות ההטסה של הסטודנטים ובמחצית מעלויות השהייה שלהם בארץ בסכום כולל של 14.5 מיליון ש"ח. במהלך ביצוע הפרויקט בשנים 2011 ו- 2012 הוטסו ארצה כ- 1,612 סטודנטים בשלושה מחזורים לפרק זמן מצטבר של כחודשיים. בשובם לארה"בהםשותפובפעילותהסברהבקמפוסים,עדלדעיכתהפרויקטבאמצעשנת2013 . ÌÈÈÓÈ Ù ÌÈ ÂÈ„· ÔÚË Ê‡„ ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ˘‡¯ „¯˘Ó· ‰˜Ù‰˘ ˙ÏÚÂ˙‰˘ ‰‰Â·‚‰ Â˙ÂÏÚ ˙‡ ‰˜È„ˆÓ ‰ ȇ ‰Ê ÌÊÈÓÓ . ¯Ó‡ ÈËÙ˘Ó‰ ıÂÚÈȉ ‚Ȉ ÔÂÈ„· ÏÈ¯Ù‡Ó 2011 ˙È„¯˘Ó‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙„Ú· ÈÎ ˘È" ‰˙ÂÓÚ ‰¯ÂÓ‡˘ ÌÈÈ˜Ï ÌÈÏÈÚÙ ÂÁ· .Ï" Ôȇ Â Ï ‰ËÈÏ˘ ÏÚ ‰Ó ̉ ¢ÚÈ Â‡ ‡Ï ¢ÚÈ ". Â˯ٷ ÈÎ „ÂÚ ·˙Î ¯ÂÓ‡‰ ÔÂÈ„‰ Ϙ ,·"‰¯‡· ˜ÂÁ‰ ˙ÂÏ·‚Ó ·˜Ú ˙ȇ˜È¯Ó‡‰ ‰˙ÂÓÚ‰ ÌÚ ¯˘˜˙‰Ï ÏÂÎÈ Â È‡ „¯˘Ó‰ ‡ Ì‚ ‡Â‰ ÔÎÏÂ Â È ˙‡Ê ÌÚ ."‡È‰˘ ͯ„ Ì¢·" ‰˙ÂÓÚ ‰˙‡ ˙‡ ˙ÂÁ ‰Ï ÏÂÎÈ Â‡„ÂÂÈ „¯˘Ó‰ ȂȈ ÈÎ Ú·˜ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙„Ú ˙ËÏÁ‰· ‚˘Â‰ ÈÎ ¯Â˘ÈÓ· ÌÈ„Úȉ .È˙¯·Ò‰‰ בפגישת מנכ"ל המשרד דאז עם מנכ"ל המיזם באוגוסט 2011 הדגיש מנכ"ל המשרד את חשיבות ניטור הפעילות בקמפוסים וניטור ביצועי הסטודנטים, וציין כי "תוצאות הביצועים רלוונטיותלצורךהמלצהעלהמשךהפרויקט." ˙ ˘Ó „¯˘Ó‰ Ï"Î Ó ˙ÈÈÁ ‰ Û‡ ÏÚ 2011 , „¯˘Ó‰ ‡Ï ÂӄȘ ÌÈË „ÂËÒ‰ ̇ ÔÁ· ˙‚˘‰ ˙‡ ˘È¯ٷ ÂÙ˙˙˘‰ ÌÓ˘Ï˘ ÌÈ„Úȉ . באוגוסט 2012 קיים מנכ"ל המשרד דאז דיון עתי לבחינת התקדמות מיזם "מורשה בניין" בהשתתפות גורמים מהמטה ומהקונסוליות שהיו מעורבים בניהול המיזם בארץ ובארה"ב. בסיכום הדיון אמר המנכ"ל כי שר החוץ דאז נתן את הדעת על הערות שהעירו הגורמים המקצועיים במשרד לגבי מידת האפקטיביות של המיזם, אולם "התייחסותו לפרויקט היא לטווח ארוך". כמו כן נאמר בדיון כי ניהול המיזם בארץ "טוב והשתפר על בסיס ההערות המקצועיות שניתנו". לגבי הפעילות בארה"ב הנחה המנכ"ל את מנהל המיזם להדק את שיתוף הפעולהעםהקונסוליםהכללייםבמקום. בתגובת המשרד על ממצאי הביקורת נכתב כדלקמן: "חיוני לציין - הפעילות הייתה ביוזמת שר החוץ שגם השיג ]את[ התקציב הפרויקטלי עבורה. ההחלטה על קיום הפרויקט התקבלה מתוך ידיעה כי כל הדרג המקצועי )ראש המערך, ראש אגף הסברה וראש חטיבת תפוצות שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 854 דוחשנתי66ג והקונסוליות( מסתייג באופן חריף מהפעילות בגלל שיקולי יעילות ואפקטיביות, ועל סמך הערכתהביצועיםבתקופתמבחן.למרותהאמורהחליטהשרעלקיוםהמיזם." ͢Ӊ ‡˘Â · ÌÈ ÂÈ„· ·¯ÂÚÓ ‰È‰ ¯˘‰ ÈÎ ‡ˆÓ ‡Ï ,„¯˘Ó‰ ˙·Â‚˙· ¯ÂÓ‡‰ Û‡ ÏÚ Ë˜È¯ٷ „¯˘Ó‰ ˙ÎÈÓ˙ Ó ˙ ˘ 2013 ÍÏȇ ¯ÚÓ ÈÎ ‡ˆÓ ‡Ï ۇ , ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ Í .˙Ú ‰˙‡· ÏÁ‰ ÌÊÈÓ‰ ˙ÏÚÙ‰ Í˘Ó‰Ï „‚ ˙‰ ˙ȯ·Ȉ‰ באוקטובר 2013 כתב ראש אגף תקשורת והסברה לקונסול בניו יורק כי המשרד עוסק "לא מעט" במיזם "כשמצד אחד מושקעים בכך משאבים גדולים מאד ומצד שני נדמה לי שכולנו מסכימים שבמונחי עלות-תועלת יש מקום רב לשיפור". אף על פי כן הודיע ראש האגף לקונסול כי בהחלטה משותפת עם מנהלי המיזם "העברתי לסגן הקונסול הכללי 150,000 שקל לפיתוחוחיזוקיכולתמערךהפעילים"מתוךתקציביהמיזם. ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ıÈÏÓ‰ "ÔÈÈ · ‰˘¯ÂÓ" ÌÊÈÓ‰ ˙˜˘‰ ¯Á‡Ï ÌÈÈ˙ ˘Î ˜¯ ÚÈ·˜ ÏÚ ÌÊÈÓ‰ Èω ÓÏ ¯Â¯· Ô ‚ Ó ‰Áψ‰Ï ÌÈ„„Ó ,˙¯¯· ˙¯ËÓ" Ï˘ Ì˙ ˙Ú· ¯·Î ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡Ï ¯¯·Â‰˘ Û‡ ."‰Î¯Ú‰Â ‰ËÈ˘‰ ÌÈ Î˙‰ ÈË·È‰Ï ·ˆ˜˙Ï ÍÈ˘Ó‰ „¯˘Ó‰ ,ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈ·Èί‰ ÏÎ ˙‡ ¯ÒÁ ‡Â‰ ÈÎ ÌÊÈÓ‰ Úˆȷ· ÏÁ‰˘ ."ÔÈÈ · ‰˘¯ÂÓ" ˙‡ בתגובת המשרד מנובמבר 2015 נכתב כי "המיזם הופסק לאחר עזיבת שר החוץ ]מר אביגדור ליברמן[אתתפקידו." ‡Â‰˘ ÂÏ ¯¯·Â‰˘ ˙Ú· ¯·Î ÈÎ ıÂÁ‰ „¯˘ÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ¯ÈÚÓ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · ˙‡ ˘„ÁÓ Ï˜˘Ï ÂÈÏÚ ‰È‰ "ÔÈÈ · ‰˘¯ÂÓ" ÌÊÈÓ Úˆȷ ÏÚ ˜Â„‰ ÔÙ‡· Á˜ÙÏÓ ÚÂ Ó Ë˜È¯ٷ ÚȘ˘‰Ï Â˙ËÏÁ‰ ˙‡Â ÌÊÈÓ· Â˙ÂÙ˙˙˘‰ 14.5 ,¯ÚˆÓÏ .Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ ÏÚ ‰È‰ ˙ ˘· „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ È ÙÏ ‚Ȉ‰Ï „¯˘Ó‰ 2013 ͢Ӊ· ‰Î¯Ή ˙ÂÈ˙ÈÈÚ·‰ ˙‡ .˜ÈÒÙ‰Ï ˘¯„ ̇ Ϙ˘Ï ÌÊÈÓ· ÌÈ·‡˘Ó ˙Ú˜˘‰ „¯˘Ó‰ Ú·˜˘ „Úȉ ˙‚˘‰ ˙‡ ¯˘Ù‡Ï È„Î - ÌÈ„Â‰È ÌÈË „ÂËÒ ‰ˆ¯‡ ‡È·‰Ï ˙ÈΠÈÁ ‰¯˘Î‰ ˙Ï·˜ Ì˘Ï ·"‰¯‡Ó - ˙„‰ÈÏ χ¯˘ÈÏ Ì˙˜ÈÊ ˙‡ Á˙ÙÏ ˙È˙·¯˙ - ¯˘Ó ¯Â·Ò ·"‰¯‡· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰Â ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ÏÚ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „ ÔÈ·Â Ì È· ¯˘˜‰ ˙‡Â ÌÈÒÂÙÓ˜· ÌÈȄ‰ȉ ÌÈ Â‚¯‡‰ ÈÏÈÚÙ ÌÚ Ì‰È¯˘˜ ˙‡ ˜„‰Ï .χ¯˘È· ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Â Í ÈÁ ˙„ÒÂÓ· Ì Âˆ¯Ó „ÂÓÏÏ Â¯Á·˘ ·"‰¯‡Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙ 3. " ÌÊÈÓ " : ה מיזם "הפנים של ישראל" משנת 2010 החל T he Face of Israel לפעול ביזמתו של שר ההסברה והתפוצות דאז )מר יואל יולי אדלשטיין( והועבר לאחריות משרד החוץ בשנת 2013 . המיזם בוצע בשותפות עם חברה לתועלת הציבור )להלן - החל"ץ( וכל צד התחייב להקצות לו 4 מיליון ש"ח. המיזם נועד לייעל את תהליכי העבודה של מערך הדיפלומטיה הציבורית באמצעות הגדלת מספר האנשים שיעבירו מסרים חיוביים על ישראל בקרב קהלי יעד אזרחיים ברחבי העולם. תכנית המיזם כללה הבאת משלחות "משפיענים"19 ארצה; ארגון ומימון של תכניות לימודים בישראל בשיתוף מוסדות אקדמיה; שדרוג אתר __________________ 19 אישי ציבור, תרבות, מדע, אקדמיה ומעצבי דעת קהל בעלי בולטות בתקשורת הבין- לאומית, לרבות עיתונאים,כותביםויוצריםידועישם,וכןזמריםושחקניםמפורסמים. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 855 מרשתת ייעודי ותמיכה בהפעלתו; הקמת תשתית של רשת פעילים ומתנדבים לקיום מערך ניטור, התקשרות ומידע בתחומי ההסברה; פעילות עם איגודים מקצועיים ומוסדות דת בחו"ל במקומות שבהם משרד החוץ מתקשה לקדם את תדמיתה של ישראל; קיום סמינרים וכנסים למנהיגות יהודית צעירה בחו"ל והטסת משלחות של מרצים ישראלים בתחומים שונים למדינותברחביהעולם. א. בהסכם שנחתם בין המשרד ובין החל"ץ בנובמבר 2013 נקבע, בין היתר, כי בכל רבעון תגיש החל"ץ למשרד החוץ דוח תקופתי עדכני על פעילותה בתוספת אסמכתאות, ורק לאחר אישור דוח הפעילות ישלם לה המשרד עד 4 מיליון ש"ח בארבעה תשלומים עד תוםתקופתההסכםבסוףשנת2014 . בכנס ראשי נציגויות מינואר 2014 הצדיק סגן שר החוץ דאז )מר זאב אלקין( את ההתקשרות של המשרד עם החל"ץ במיזם המשותף, באמרו כי "מבחינת האתגר התקציבי... יש צורך לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא שותפים נוספים למגרש". הוא ציין את החל"ץ שיועדה לדבריו להיות חברת הסברה בניהול המשרד אשר "תאפשר לתורמים נוספיםלהתגייסלמעןתקציבההסברהשלישראל." ,„Á‡ ˙ÂÏÈÚÙ Á„ ˜¯ „¯˘ÓÏ ı"ÏÁ‰ ‰˘È‚‰ Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓ‰ ÏÂ‰È ˙Ù˜˙ Ïη .Á"˘ ÔÂÈÏÈÓ Â˙¯ÂÓ˙ ‰Ï ÌÏÈ˘ „¯˘Ó‰Â ב. ועדת המכרזים התנתה את אישור ההתקשרות במיזם המשותף בכך שהגורם שינהל את המיזם ויכוון אותו יהיה ועדת היגוי המונה שמונה חברים - מחציתם נציגי משרד החוץ ומחציתם נציגי "הפנים של ישראל" - בראשות סגן השר דאז. הדבר נועד לאפשר למשרד להיות מעורב בכל שלבי התכנון והביצוע של המיזם, לקבוע את סדרי העדיפויות שלו, ולעקוב באופן שוטף אחר הפעילות המתקיימת במסגרתו. כמו כן קבעה ועדת המכרזים, כיבתקופתההסכםהמשרדיעריךאתהישגיהמיזםיחסיתליעדיםשנקבעולו,הןמבחינת היקפםוהןמבחינתאיכותם.תנאיזהעוגןבהסכםביןהצדדים. בדיון ועדת ההיגוי מדצמבר 2013 ציין ראש אגף תקשורת והסברה את חשיבות הבחירה במועמדים ראויים לתפקידי המנהלים האזוריים בחל"ץ, והציע שנציג המשרד ישתתף בתהליך סינון המועמדים. אולם סגן החוץ דאז התנגד לכך מנימוקים שונים ובהם התנגדותיו"רדירקטוריוןהחל"ץלהצעהזו. בדיון ועדת ההיגוי באוגוסט 2014 הובעה שביעות רצון מפעילות החל"ץ והוועדה דנה באפשרותלהרחיבאתהמיזםלתחומיםחדשים,תוךהארכתתקופתההסכם. È ÂÈ· „¯˘ÓÏ ı"ÏÁ‰ ÌÚËÓ ˘‚‰˘ ÈÙÂÒ‰ Á„· Ìχ 2015 ˙ ˘ ÌÂÎÈÒÏ 2014 ˙¯Ù‰Ï ‰˘ÚÓÏ ÂÓ¯‚ ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ÂÏÎÈÒ "ÌÈÓÒÁ ÌÈÏ˘Î" ‰ÓΠ‰ÓÎ ÈÎ ·˙Î .„¯˘Ó‰ ÈÙÏÎ ı"ÏÁ‰ ˙ÂÈ·ÈÈÁ˙‰ לפי הדוח האמור הבעיות העיקריות של המיזם המשותף נגרמו בגין כשלים ניהוליים של החל"ץ דאז, ובכללם: אי- הכנת תכנית ארגונית אסטרטגית לחל"ץ הכוללת חזון ומטרות כתובות; אי-כתיבת נהלים לתפעול המיזם המשותף ולעבודה עם ספקים; אי- התייחסות לתכניות עבודה שהגישו מנהלי זירות בחל"ץ; שינוי תכניות באופן פתאומי תוך כדי ביצוען, לל א התראה וללא היערכות מוקדמת; אי- אישור פרויקטים ומניעת הוצאתם לפועל; אי- קיום ישיבות עבודה סדירות; יחסי אנוש בעייתיים עם כפיפים; גיוס עובדים ללא כישורים בתחומי ההסברה והדיפלומטיה הציבורית; היעדרות מהעבודה והתעלמות שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 856 דוחשנתי66ג מפניותשל עובדים,ספקיםוגורמים במשרדהחוץ;היעדרותמפגישות עבודה עםתורמים שמימנו את פעילות החל"ץ; אי- פרסום לוגו של החל"ץ; מניעת הקמתו של אתר לחל"ץ במרשתת ואי- פתיחת חשבון של החל"ץ ברשתות החברתיות; ליקויים בניהול חשבונות החל"ץ ואי- הגשת דוחות כספיים כנדרש לשותפים, ובפרט למשרד החוץ. על פי הדוח האמור, בעקבות כשלים אלו וליקויים נוספים, הפסיקו הגורמים השותפים את פעילותם במיזם,תוךפגיעהבמוניטיןשלהחל"ץובאפשרותולהמשיךלתפקד. ·˙Î ¯ÂÓ‡‰ Á„· ÈÎ ÏÁ‰ ı" ‡Ï ‰‚Ȉ‰ „¯˘ÓÏ ıÂÁ‰ ˙È Î˙ ˙Ȃ˯ËÒ‡ , ˙ÂÈ Î˙ ‰„Â·Ú , ˙ÂÁ„ ÌÈÓÂÎÈÒ ÌÈ˯ÂÙÓ , ÈΠ˙„Ú È‚ȉ‰ ‡Ï ‰ÚˆÈ· ÏÎ ÍÈω Ï˘ ˙¯Â˜È· Ìȇ˘Â · Âχ . ˙‡Ê Û‡ Èӯ‚˘ „¯˘Ó‰  Óʉ ˙Â˘È‚ÙÏ ÏÁ· ı" ͇ ̉ ‡Ï" ÂÏÈ‚ Íη ÏÎ ÔÈÈ Ú ." בתגובת ח"כ זאב אלקין, שהיה סגן שר החוץ עד מאי 2014 , נכתב כי דוח החל"ץ אינו מדויקוכיכותביולאהיוחבריםבוועדתההיגוי"ולכןלאהיוחשופיםלדיוניםאסטרטגים רבים אשר התקיימו במהלך הקמת המיזם ולאחר מכן". גם בא כוחו של החל"ץ כתב למשרד מבקר המדינה כי הדוח האמור נכתב "מנקודת מבטם של העובדים. באופן טבעי איןהעובדיםחשופיםלכלהמידעוההחלטותשלדירקטוריוןהחברהושלוועדתההיגוי." ÙÏÎ ı"ÏÁ‰ ˙·ÈÈÁ˙‰ Û‡ ÏÚ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ı"ÏÁ‰ ˙ω ‰ ‰˘È‚‰ ‡Ï ,„¯˘Ó‰ È ˙ ˘· Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÌÂÎÈÒÏ ÈÓ˘¯ Á„ „¯˘ÓÏ 2014 Â˘È‚‰˘ Á„‰ . ˙‡ ÏÈËÓ Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓ‰ ÏÂ‰È · ÌÈÈ˙Â‰Ó ÌÈÏ˘Î ÏÚ „ÓÏÓ ı"ÏÁ‰ È„·ÂÚ „¯˘ÓÏ .ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ‰¯˜· ˙ÂÏÂÚÙ ¯„Úȉ ÏÚ ı"ÏÁ‰ ˙ω ‰ ÏÚ ÍÎÏ ˙ÂȯÁ‡‰ ¯˜ÈÚ בנובמבר 2015 כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה כי הוא היה מנוע מלהתערב בהליך גיוס העובדים לחל"ץ עקב הנחיית יו"ר ועדת ההיגוי, סגן השר דאז, וכי הוא ביצעפעולותמגוונותשלמעקבובקרהבנושאהמיזם.יתרעלכן,המערך"רואהבאופןעקרוני בשלילה פעילות דרך חברות לתועלת הציבור. תפיסת העבודה המקצועית ]שלו[ מבוססת על עבודהישירהועלשותפויותושיתופיפעולהבפורמטיםאחרים." לעומת זאת, בדצמבר 2015 כתב ח"כ אלקין למשרד מבקר המדינה כי משרד החוץ הקשה על החל"ץ לפעול בכך שנמנע מהעברת מקדמות כספיות שנדרשו להנעת פעילותו של המיזם המשותף. סגן שר החוץ דאז הוסיף כי "על אף כל הקשיים... הפעילות הראשונית של החל"ץ הייתהמוצלחת.החל"ץהביאהעשרותמשלחותויזמהסיקורתקשורתינרחב.אניעדייןמאמין כי המודל של שיתוף פעולה בין משרד החוץ למגזר השלישי ותורמים פרטיים אשר מגולם במיזם של החל"ץ, הינו הדרך הנכונה והנבונה לנהל את תחום הדיפלומטיה הציבורית והדרך היעילהביותרלשפראתתדמיתהשלישראלבעולם." Ï ‰ÈÂÏ˙ È˙Ï·Â ‰ÙÈ˜Ó ‰˜È„· Úˆ·Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„ ,ÔÎ ÂÓÎ .Â˙˜ÒÙ‰Ï ÂÓ¯˙ ¯˘‡ ÌÈӯ‚‰ ÔÈÈ Ú· ˙·¯Ï ,Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓ‰ ˙ÏÚÙ‰ ‡˘Â · ı"ÏÁ‰ ÌÚ È„È˙Ú ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ ˙ÏÏ¢‰ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ͯÚÓ ˙„ÓÚ ¯Â‡Ï ˘·‚Ï Í¯ÚÓ‰ ÏÚ ,"ÌȯÁ‡ ÌÈËÓ¯ÂÙ· ˙ÂÈÂÙ˙¢" ‰ÙÈ„ÚÓ ˙¯ËÓ‰ ˙‚˘‰Ï ‰ÂÂ˙Ó Ï˘ ‰„·ډ ÈÎÈω˙ Ï˘ ÏÂÚÈȠˢÈÙ Ô˘‡¯·Â ,Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓÏ Â¯„‚‰˘ ,ͯÚÓ‰ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ˙ω ‰ È ÙÏ Â‚Èˆ‰Ï .‰Ê ÔÈÈ Ú· ‰¯Â¯· ˙ÂÈ È„Ó Ú·˜Ï ÏÎÂ˙˘ È„Î שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 857 4. :"χ¯˘È ‚ˆÈÓ" ÌÊÈÓ בשנת 2012 הגה מרכז ההסברה שבמשרד ההסברה והתפוצות רעיון לקדם את תדמית ישראל בתחום החדשנות והיצירתיות באמצעות תערוכת מולטי- מדיה שתוצג בכמה מדינות בחסות הנציגויות בחו"ל. בדצמבר 2013 העביר מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה כ-5 מיליון ש"ח מתקציבו למשרד החוץ לשם ביצוע המיזםהאמור. בדצמבר 2013 כתב ראש אגף תקשורת והסברה למנכ"ל המשרד דאז בעניין התוספת התקציבית האמורה בזו הלשון: "אמנם מדובר בתקציב יעודי לפרויקט מוגדר, אולם מדובר בתוספתחשובהשתאפשרעיבויהפעילותשלנוועלפיסדריעדיפויותהמשרד." בפועל לא פרסם המשרד מכרז לצורך התקשרות עם ספקי ההקמה של המיצג עד שלהי שנת 2014 , למעט מכרז מקדים שבו נבחר היועץ המקצועי לוועדת המכרזים בנושא זה. רק בקיץ 2015 החלהמשרדלקייםאתהליךבחירתהזוכיםבמכרזהספקים. בפברואר2016 הודיעהמשרדלמשרדמבקרהמדינהכיהמיצגיצאלדרךברומא. Ï˘ ·Èˆ˜˙ ÏˆÈ ‡Ï ‡Â‰ ÌÈÈ˙ ˘ ͢ӷ˘ ÏÚ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó 5 ÔÂÈÏÈÓ È˜˘ÓÓ· ‰¯Â˜Ó˘ ˙·ÁÒ ·˜Ú ‰Ï˘ÓÓ‰ ˘‡¯ „¯˘Ó ÂÏ Ú·˜˘ „ÂÚÈȉ ˘ÂÓÈÓ Ì˘Ï Á"˘ ÌÈ Ù ‰„Â·Ú - ˙ÚÈ ÓÏ ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈÁ˜Ï‰ ˙‡ ÍÎÓ ˜ÈÙ‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ .ÌÈ È˜˙ È˙Ï· ÌÈÈ„¯˘Ó .„˜Ù˙· ‰Ê ÔÈÚÓ Ï˘Î Ï˘ Â˙ ˘È‰ פ עילות אגף קשרי תרבות ומדע התקנון קובעכיאגףקשתו"םאחראילשיתוףהפעולהעם מדינותהעולםועםארגונים בין- לאומיים בנושאי תרבות, מדע, חינוך וספורט, כדי לתת קדימות וחשיפה מרובה לפעילות התרבותית והמדעית של ישראל ולהציג את הישגיה בתחומים אלה. באגף קשתו"ם פועלות שתי מחלקות ייעודיות: המחלקה לאומנויות והמחלקה לשיתוף פעולה תרבותי ומדעי. תקציב האגף בשנת 2014 היה למעלה מ- 10 מיליון ש"ח, חלק מהתקציב שימש למימון פעילות בארץ ושאר התקציב שימש למימון אירועים בחו"ל המוגדרים "חוצי גבולות". מדי שנה האגף נענה לבקשות הנציגויות בחו"ל לסייע במימון מיזמי תרבות המתקיימים במדינות השירות, הגם שתקצוב פעולות כאמור הוא בסמכותהאגפיםהמרחבייםשבמערךהמדיני. המחלקה לאמנויות מופקדת על התיווך בין אמנים ומוסדות תרבות ישראליים בתחומי הספרות, המחול,התיאטרון,הקולנוע, המוסיקה,העיצובוהאדריכלותובין מנהלי פסטיבליםומנהלי מוסדות תרבות ואמנות בחו"ל, לשם הצגת יצירות ישראליות איכותיות לפני קהלי יעד ברחבי העולם. על הטיפול בייצוא תוצרי התרבות הישראלית, לרבות בבקשות של אמנים ישראלים להציג את יצירותיהם בפסטיבלים בחו"ל, מופקד אגף קשתו"ם באמצעות נספחי התרבות של המשרד ועובדיו בנציגויות, השותפים גם בפרסומםשל "אירועי חשיפה" של מופעים מתחום אמנויות הבמה )מחול, תיאטרוןומוסיקה(המתקיימיםבארץ)להלן - אירועיהחשיפה.( אירועי החשיפה הם גולת הכותרת של פעילות מחלקת אמנויות ומדי שנה משתתפים בהם מאות מוזמנים ממדינות שונות ובכלל זה מנהלי מוסדות תרבות ואמנות, מנהלי פסטיבלים, בימאים, כוריאוגרפים, כתבי תרבות בעיתונות, נציגי חברות תקליטים ובכירי תעשיית המוסיקה )להלן - הקניינים מחו"ל(. על פי רוב, במקרים שבהם החליטו הקניינים מחו"ל להזמין יצירות, הופעות או שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 858 דוחשנתי66ג תערוכות של אמנים או גופי תרבות ישראליים מימן משרד החוץ את הטסתם של המוזמנים ואת עלותהטסתהמטעןלמדינותהיעדשבהןהתקיימוהמופעים. 1. על פי התקנון, התקשרויות של מחלקת אמנויות עם גופי תרבות, יוצרים או אמנים, בין במסגרת פעילות תרבות בחו"ל ובין במסגרת פעילות בארץ, מתבצעות כאשר הפעילות עולה בקנה אחד עם האינטרסים של משרד החוץ, כפי שהגדירה הנהלת המשרד ביעדי המשרד. בהקשר זה מורה התקנון על מתן עדיפות לפעולות התורמות למיצוב מדינת ישראל, לקידום תדמיתהולהאדרתשמהבקרבציבוריםמשפיעיםבמדינותהיעד. ¯ÚÂÈ ÈÎ È„ÚÈ· „¯˘Ó‰ ˙ ˘Ï 2015 Ôȇ ÏÏÎ ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ ÈÓÂÁ˙Ï ˙ Ӈ‰ ,˙·¯˙‰ ÔÎÏ ,ڄӉ Ôȇ È„È ÏÚ Â¯„‚‰˘ ÈÙÎ ,ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÒ¯Ë È‡"Ï Ú‚Â · ˙¯ȉ· ."„¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ·ˆÓ· ÌÈȘ‰ ÈÎ ,‡ÂÙ‡ ȇ¯ ˙ω ‰ „¯˘Ó‰ ‰ÂÂÁ˙ ‰˙Ú„ Ú‚Â · ˙ ˘¯ÙÏ Ô ˜˙‰ ÔÈÈ Ú· È„ÚÈ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰ ˙ȯ·Ȉ‰ ÈÓÂÁ˙· ˙·¯˙‰ ˙ Ӈ‰Â . 2. התקנון קובע כי פוטנציאל ההצלחה של כל פעילות המוצעת צריך להיות ברור ככל האפשר. משום כך על אגף קשתו"ם לשאוף לכך שהגורם שעמו מתבצעת ההתקשרות יקיים הופעות רבות ככל האפשר בכפוף למגבלות התקציב. אם מדובר בהופעה אחת בלבד על האגף לשאוף כימספרהמשתתפיםוהכיסויהתקשורתייהיומרביים. הנחיות שהפיץ אגף קשתו"ם לעובדיו וסקירות של נספחי התרבות מלמדים כי קהל היעד העיקרי שאליו מכוונת פעילות האגף בחו"ל הוא האליטה התרבותית "אשר ברוב מדינות העולם חופפת במידה רבה לאליטה החברתית כלכלית מדינית. מקבלי החלטות בתחום המוסיקה, מובילי דעת קהל, משפיענים". ההנחיות האמורות אינן מתייחסות למדד הפופולריותשלהאירועיםהתרבותייםהמיוצאיםלחו"ל. מדיווחי הנציגויות בחו"ל ליחידות המטה על פעילות התרבות והאמנות הישראלית במדינות השירות שבמימונה השתתף המשרד עולה כי טרם נקבעו מדדי הצלחה - מדיניים, הסברתיים וכלכליים - שבהתחשב בהם יחליטהמשרדאםלהמשיךלקייםאת הפעילותהאמורה אולממן בעתידפעילותדומה;ושמאישלהימנעמכך. χȈ ËÂÙ ˙Î¯Ú‰Ï ÌÈ„„Ó Ì¢ Ú·˜ ‡Ï Ì"Â˙˘˜ Û‚‡ ÈÎ ‡ˆÓ Ú¯ȇ Ï˘ ‰Áψ‰‰ ÌÈ Ó‡‰ ˙ Óʉ Í¯ÂˆÏ ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙‡ ˘Ó˘Ï ÂÏÎÂÈ˘ ˙ ¢‰ ˙ Ȅӷ Èχ¯˘È ˙·¯˙ .Ï"ÂÁ· ̉È˙Â¯ÈˆÈ ˙‡ ‚Ȉ‰Ï בנובמבר 2015 כתב מערך הדיפלומטיה הציבורית למשרד מבקר המדינה כי יבחן את הוראת התקנוןבנוגעלקיוםפעילותאגףקשתו"םבקרבקהליהיעדבחו"ל. 3. חוק יס ודות התקציב, התשמ"ה- 1985 )להלן - חוק יסודות התקציב(, קובע כי תמיכה כספית של משרד ממשלתי בפעילות של מוסד ציבורי20 מותנית בקיום הוראות נוהל מיוחד ובעמידה במבחניםשוויונייםלחלוקתהתקציב בין מוסדות ציבורהזכאיםלכך.אתהמבחניםהשוויוניים צריך לקבוע המשרד המתקצב בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. הוראות הנוהל המיוחד קובעות כי מוסד תרבות שקיבל תמיכה כספית ממשרד ממשלתי אחד אינו זכאי לקבל תמיכהממשרדממשלתיאחרעבוראותהפעילות,כדילמנועכפלתמיכות. __________________ 20 כהגדרתו שם: גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה הפועל, בין היתר, למטרת תרבות, מדע, אמנות וספורט. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 משרדהחוץ 859 מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט הוא הגוף הממשלתי המופקד על הקידום והפיתוח של התרבות בישראל, ובמסגרת תפקידו וכפעילות מרכזית של המשרד האמור הוא מממן בין היתר את פעילותם של מוסדות התרבות והאמנות באמצעות חלוקת תמיכות, הנעשית בהתאם לעמידה בתבחינים שפורסמו ברשומות. מוסד תרבות המקבל תמיכה כספית ממשרד התרבות והספורט לפעילות שהוא מקיים בארץ או בחו"ל אינו זכאי לקבל תמיכה נוספת ממשרד החוץ עבוראותהפעילות. ˙ÏÂÚÙ Úˆȷ Í¯ÂˆÏ „ÈÁÈ ÌÚ Â‡ Û‚ ÌÚ ˙¯˘˜˙‰‰ ,ıÂÁ‰ ˙Â¯È˘ Ô ˜˙ ÈÙ ÏÚ Ìχ ¯ÂËÙÏ Ô˙È ˘ ,Âχ ÌÈÙÂ‚Ó ˙Â¯È˘ ˙˘Èί ¯„‚· ‡Ï‡ ¯ÂӇΠ‰ÎÈÓ˙ ¯„‚· ‰ ȇ ˙·¯˙ ‡˙‰· ʯÎÓ ÌÂȘ ˙·ÂÁÓ ‰˙‡ ,ÌÈʯÎÓ‰ ˙·ÂÁ ˙ ˜˙·˘ ‰Óȇ˙Ó‰ ¯ÂËÙ‰ ˙ÏÈÚÏ Ì ‚" ˘˙‰ - 1993 . במרץ 2015 שלחה מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים למשרד החוץ טיוטת חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בנושא "הסדרת מימון פעילויות תרבות הנעשות באמצעות משרד החוץ-אגף קשתו"ם ומשרד התרבות". בטיוטת חוות הדעת נקבע כי "שיקולים משפטיים משמעותייםשעיקרם מניעתכפלתמיכהושמירהעלהשוויון מביאיםלמסקנהכי יש לרכז את כלל האחריות על מימון פעילותם של גופי התרבות... במשרד התרבות והספורט... תוך אפשרות לקביעת הוראות שונות... כך שיובאו לידי ביטוי ראוי ומספק התכליות אותן מבקשלקדםמשרדהחוץ." על פי טיוטת חוות הדעת, דרך המלך למימון פעילותם של האמנים וגופי התרבות בארץ ובחו"ל,לרבותאירועיהחשיפה,צריכהלהיות בהתאםלהוראות חוק יסודותהתקציבוהוראות תקנון כספים ומשק )תכ"ם(. רק במקרים חריגים יורשה המשרד לממן את הפעילות באמצעות התקשרותעםאותםגורמיםבפטורמחובתהמכרז. ביולי 2015 המציאאגף משפט במשרד החוץ למשרד המשפטים את תגובתו החולקת מכל וכל עלטיוטתחוותהדעת,מטעמיםשונים. ¯˘‡ ÌÈÚ¯ȇ‰ ÌȯÁ· Ìȯ˜Ó‰ ·Â¯·" ÈÎ ·˙Î ıÂÁ‰ „¯˘Ó· ËÙ˘Ó Û‚‡ ˙·Â‚˙· ÂÊΠ˙Èχ¯˘È‰ ˙·¯˙‰ ˙ÈÏÈÚÏ ÌÈ·˘Á ̇˙‰· ,χ¯˘È ˙ È„Ó ˙‡ ‚ˆÈÈÏ ‰È‡¯‰ ."Ì"Â˙˘˜ Û‚‡ Ï˘ ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ ÂÈÏÂ˜È˘Ï Ìχ Û‚‡ Ï˘ ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ ÂÈÏÂ˜È˘ Â˙˘˜ ‰ÙÈ˘Á‰ ÈÚ¯ȇ· ÂÙ˙˙˘È ¯˘‡ ÌÈ Ó‡‰ ˙¯ÈÁ·· ÈÂËÈ· È„ÈÏ Ìȇ· Ì È‡ Ì" , χ¯˘È ˙ È„Ó ‚ˆÈÈ· ˙ÂÁÓ˙Ó Ô È‡˘ ˙ÂÈÚˆ˜Ó ˙„Ú Ì˙‡ ˙¯Á·˘ ¯Á‡Ó . Ï˘ ÌȘÂÓÈ ‰Â ÌÈÏÂ˜È˘‰ Ì È‡ ˙¯ÂÓ‡‰ ˙„Ú‰ Ï˘ Ô‰È˙ÂËÏÁ‰ ˙ÂÏ·˜˙Ó Ì‰ÈÙ .¯ÂÚ¯ÚÏ ˙ ˙È Ô È‡ ÔÙÂ‚Ï ˙ÂËÏÁ‰‰Â ,È·ÓÂÙ· ÌÈÓÒ¯Ù˙Ó בנובמבר 2015 כתב בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה כי תגובת אגף משפט "נבחנת בימים אלה, ואנו מקווים כי בזמן הקרוב תתקבל הכרעה בעניין". באותה עת כתב המשרד למשרד מבקר המדינה כי הוא ימתין להחלטות היועץ המשפטי לממשלה כאמור,ואגףקשתו"םיפעללפיהנחיותיו. שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016 860 דוחשנתי66ג Â˙·Â‚˙· ËÙ˘Ó Û‚‡ ÁÒÈ ˘ „Úȉ ÁΠ- ˙ È„Ó ˙‡ ‚ˆÈÈÏ ˙Âȇ¯‰ ˙Â¯ÈˆÈ ¯ÂÁ·Ï χ¯˘È - ÂÙ˙˙˘È˘ ˙·¯˙ ÈÙ‚ ÌÈ Ó‡ ˙¯ÈÁ·Ï ˙·ÈÒ‰ ˙‡ Û˜˘Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ È˘Á‰ ÈÚ¯ȇ· ˙¯ÂÓ‡‰ ˙¯ȈÈÏ ˘Â˜È·Ï ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ ÍÂ˙ ,Ï"ÂÁÏ ÂÒËÂÈ ı¯‡· ‰Ù ·¯‰ ˙‡ ÌÈ‚ˆÈÈÓ‰ ÌȯˆÂÈ ÌÈ Ó‡Ï ˙ ӄʉ ˙˙Ï Í¯ÂˆÏ ,˙ÂÈ·¯˙ ˙Â È„Ó Ô‚ӷ - .˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ˙ÂÈ˙·¯˙ סיכום ÌÈ ˘· 2015-2010 ÈÏ· ,Ï"ÂÁ· „ÚÈ Èω˜ ·¯˜· χ¯˘È „ÓÚÓ ˙‡ Ì„˜Ï ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÏÚÙ ÂÏ ‰Ïˆ‡ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ‰ÓȘ‰ ‰¯ÂÓ‡‰ ‰Ù˜˙· .Íη ÂÏ ÂÚÈÈÒÈ˘ ˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙ÂÈ˙Ú„Â˙ ˙ÂÈ˙ÈÓ„˙ ˙ÂÈ‚ÂÒ· ˜ÂÒÚÏ Ì˙‡ ‰ÎÈÓ҉ ÌÈ˘„Á ‰¯·Ò‰ È„¯˘Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ÔÈ·‰ ‰¯ÈÊ· - ˙ È„Ó Ï˘ ÈÓ‡ω ÔÒÂÁÏ ÈÓ‡ω ÔÂÁËÈ·Ï Ôȯ˘ÈÓ· ˙ÂÚ‚Â ‰ ,˙ÈÓÂ‡Ï ‰‡ˆÂ˙‰ ÔÁ·Ó·Â ÍÈω˙‰ ÔÁ·Ó· .χ¯˘È - Â˙È˘ ‰È‰ ‡Ï˘ „·Ï· ÂÊ ‡Ï ÔÈ· ‰ÏÂÚÙ Û ÏÚ ÌÈ΢ÂÓÓ ÌȘ·‡Ó Ì‰È È· ÂÏ‰È Ì‰˘ ‡Ï‡ ,ıÂÁ‰ „¯˘Ó ÔÈ·Â ÂÏω ÌÈ„¯˘Ó‰ .ÌÈ·‡˘Ó ÏÚ ˙ÂȯÁ‡ ÈÓÂÁ˙ ÏÚ ,˙ÂÈÂÎÓÒ ·¯‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙‡ ÏÚ˙Ï È„Î ,˙‡Ê ÁÎÂ Ï - ‰¯·Ò‰‰ ‰ËÓ ÏÚ ,ıÂÁ‰ ˙¯·Ò‰ ÌÂÁ˙· ˙È„¯˘Ó ÈÏÂÈÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ È·Èί ÏÎ ˙‡ ̇ÂÏÓ· Ì˘ÈÈÏ ÈÓ‡ω 2007 ‡ Ô΄ÚÏ : ÂÈω ˙ Ú‚Â ·Â ÈÓ‡ω ‰¯·Ò‰‰ ͯÚÓ· Ìȯ·Á‰ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ÔÈ· ˙ÂȯÁ‡‰ ˙˜ÂÏÁÏ Ú‚Â · ÌÈ„·ÂÚ È„È· ‰˘„Á‰ ‰È„Ó‰ ÈÏη ˘ÂÓÈ˘‰ ˙¯„Ò‡Ï ÏÂÚÙÏ ;Ì‰È È· ‰„·ډ Ș˘ÓÓÏ .ÍÎÏ ÌÈ˘¯ÂÓ‰ ˙‡ ·ÈÈËÏ ıÂÁ‰ „¯˘Ó È„È· ‰ÏÚ ‡Ï ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˙ÂÁ„· ˙Âӄ˜ ˙ˆÏÓ‰ Û‡ ÏÚ „‰ ÌÂÁ˙· „˜Ù˙ Á¯ÊÓ·Â ı¯‡· ˙È·¯Ú‰ ‰Ù˘· ˙¯Â˘˜˙‰ ÈÚˆÓ‡Ï ˙ÈÓ‡ω ˙¯·Â ÌÈ ˘· .ÔÂÎÈ˙‰ 2015-2011 ‡Ï ,χ¯˘È ‚Â˙ÈÓ Ë˜È¯٠Û ÈÓÏ È„ ıÂÁ‰ „¯˘Ó ‰˘Ú ‡Ï ˙‡ ‚È˘‰Ï È„Î ,‰Ó„ ˙ÂÏÈÚÙ· ÌȘÒÂÚ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÏÎ Ï˘ ÌÈ·‡˘Ó‰ ÌÂ‚È‡Ï ÏÚÙ ÌÈȘÈÏ Ô˜È˙Ï ˙ˆÏÓ‰ ·˘ ·ˆÓ ÈÎ ˘‚„ÂÈ .È·ËÈÓ‰ ÌÏÂˆÈ Ï˘ ÌÈӄ˜ ˙ÂÁ„· ÂÏÚ‰˘ .¯˙Ï‡Ï ‰Ï‡ ÌÈȘÈÏ Ô˜˙Ï ˘È ÔÎ ÏÚ ,¯ÂÓÁ ÔȘ˙  ȇ ,ÂÓ˘ÂÈ ‡Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˙‡ ¯Ù˘Ï „Ú ˘ Ï"ÂÁ· ˙ÂÈ‚Ȉ ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ÏÈÚÙ‰˘ ÌÈÓÊÈÓ· ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· „ÚÈ Èω˜ ·¯˜· χ¯˘È Ï˘ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰˙ÈÓ„˙ , È¯Â˘ÈÓ· ÌÈȘÈÏ Â‡ˆÓ Â‰È ‰ ,Ô Î˙‰ .Ì‰Ó ˙ÏÁÂÈÓ‰ ‰Áψ‰‰ ˙‡ ÂÏÁ ‡Ï ˆÂÓ ‡Ï ̉ ,Úˆȷ‰Â Ï „ÓÚÓÏ Ú‚Â · Âχ ÌÈ ˘· ıÂÁ‰ „¯˘Ó· ‰¯·Ò‰Â ˙¯Â˘˜˙ Û‚‡ ڈȷ˘ Ìȯ˜ÁӉ Ìȯ˜Ò‰ ¯˜ÈÚ· ˘¯„ „¯˘Ó‰ ÈÎ ÌÈ„ÓÏÓ ÌÏÂÚ‰ È·Á¯· ÌÈ Â˘ „ÚÈ Èω˜ ·¯˜· ‰˙ÈÓ„˙Ï χ¯˘È ‰¯·Á‰ È¯Ê‚Ó ÌÚ Âȯ˘˜ ˙‡ ÁÙËÏ ,ÂÏ ÌÈÂÂÏ ‰ ÌÈÓÊÈӉ ‚Â˙ÈÓ‰ ˘È¯٠˙‡ ‚¯„˘Ï ˙ÏÂÎÈ ˙‡ Ì„˜Ï ·¯ÚÓ‰ ˙ Ȅӷ ˙ÈÁ¯Ê‡‰ .Ô˜Ӊ ·Á¯Ó· ÂÏ˘ ·˜ÚӉ ¯ÂËÈ ‰ ,ÈÂËÈ·‰ ˙Ú‚Â ‰ ‰·ÈÏ ˙ÂÏÈÚÙ ‡È‰ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰ÈËÓÂÏÙÈ„‰Â ‰¯·Ò‰‰ ˙ÂÏÈÚÙ ,¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ· Ìȯ‚˙‡‰ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÂÏ ¯˘Ù‡Ï ȄΠ,ÍÎ ÌÂ˘Ó .ıÂÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÈÊίӉ ÌÈ„ÚÈÏ ·¯ ˙ÂÈ Î˙ Ì¢ÈÈ ÍÂ˙ ,‰Ê ÌÂÁ˙· ÌȷίÂÓ‰ - ÌÚ ÔÁ·È ıÂÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ,˙ÂÈ˙ ˘ ·Èˆ˜˙‰ ˙ÂÙÒÂ˙ ˙‡ „¯˘Ó‰ Ï˘ ·Èˆ˜˙‰ ÒÈÒ·· Ô‚ÚÏ ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌÈӯ‚‰ .È˙ ˘‰ ·Èˆ˜˙‰ ¯Â˘È‡ ¯Á‡Ï ÂÏ ˙ ˙È ‰ ˙ÂÈ„ÂÁÈȉ שםהדוח: משרד החוץ -פעילותמערך ההסברהוהדיפלומטיה הציבוריתבמשרד החוץ מסגרת הפרסום: דוח שנתי66ג שנתפרסום: התשע"ו- 2016