פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 474 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ט' באלול התשפ"ה (02 בספטמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)(תיקון), תשפ"ה –2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר אכרם חסון משה טור פז חברי הכנסת: נאור שירי מוזמנים: אסף יונוביץ – עו"ד, ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים פארס טויל – סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך אורנה פז – מנהלת אגף א' חינוך הגיל הרך, משרד החינוך מוריאל אורדן – עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך סוהיר שקור – מנהלת תחום בכיר רישוי ואכיפה, משרד החינוך זאב אלדר – מנהל תחום (פיתוח פדגוגי מינהל עו"ה), משרד החינוך רום בר-אב – רפרנט תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר מוריה ארליך – עו"ד, עוזרת משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי נעם וילדר – עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד סימה שהינו – מנהלת תחום מעונות, עיריית ירושלים ליאור גבאי – יו"ר, פורום ראשי הארגונים; מנכ"ל, נאות מרגלית יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 נועם חוגי – דובר, עמותת 121 שלום נגר – יו"ר העמותה, ארגון חלמיש למען מעונות היום יעל חג'בי – יו"ר, ועד גנים ארצי, הנהגת ההורים הארצית ד"ר יערה שילה – מומחית בגיל הרך, חברה במועצה לגיל הרך איילת קציר – יו"ר, תנועת מובילי חינוך חיים יפים פרשטיין – הורה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי סגנית מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)(תיקון), תשפ"ה –2025 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט – ט' באלול התשפ"ה, 2 בספטמבר 2025 – בנושא הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון לפעוטות) (תיקון), התשפ"ה–2025. אני אגיד בפתח הדברים, חובתנו היא קודם כול לדאוג לכך שמי שעוסק בתחום יהיה אדם ראוי וייתן את המענה הנכון, קודם כול לילדים, אחר כך כמובן גם להורים, לתת להם את האפשרות לצאת לעבוד, להתפרנס בכבוד, ולדאוג לבעלי המעונות, הבעלויות, שבאמת יוכלו לבצע את העבודה שלהם נאמנה. אני אגיד שההתרשמות שלי כשאני עובר על חוק הפיקוח, שמדובר בחוק שלדעתי חוקק בחיפזון רב, המון ליקויים, בלשון המעטה, ואולי באמת הגיע הזמן להריץ איזשהו תיקון, לעשות בדיקה חוזרת על כל החוק הזה. כרגע המצב הוא שאם אנחנו לא נצביע על התקנות, בעצם אנחנו הופכים את בעלי המעונות ומי שעוסק בתחום לעבריין, לאור העובדה שההארכה נגמרה. המשרד היה יצירתי, מצא את הפתרון בשביל לפתור את זה ברמה המשפטית, ולכן אנחנו נפתור את זה ברמה המשפטית. יחד עם זאת, יש פה סוגיות של הכשרות, של תקינה, שעלו פה בתיקונים בתקנות ואת הדבר הזה אנחנו נלבן יחד. אם יהיו הצעות להתייעל אנחנו פה בשביל לנסות להתייעל ולראות שלא תצא תקלה מתחת ידינו, ובסוף שיהיה גם ביטחון לילדים שלנו, גם אופק למי שעוסק בתחום. מטפלת במעון, לצערי היום השכר שלה לא גבוה, בלשון המעטה; חוסר יציבות, כניסות ויציאות של עובדים, שנובעים מכל מיני סיבות – גם הקושי של העבודה שהן עושות, אבל גם לדעתי חוסר ההכשרה, ואחד בא על חשבון השני. אי אפשר לדרוש ממישהו שמקבל כ-40 שקלים לשעה לעשות מאות שעות של הכשרות, בפרט כשהוא לא מתוגמל עליהן, ולכן אנחנו צריכים גם לכך למצוא את הפתרון. חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שדי סיכמת, אני רוצה רק להבין את התגלגלות הדברים, איך הגענו למצב הזה. אני מניח שיש כמה שנים, אבל מה היכולת שלנו בכלל ככנסת להבטיח שהממשלה תעשה את התפקיד שלה, מה שנקרא איפה זה פוגש אותנו. אני נכנסתי לוועדה איתך כמעט בתחילת הקדנציה ואמרתי לך בוא נטפל בגיל הרך, כולל ועדת משנה שהייתה אמורה לקום, שתיקח ותעשה את זה – גם במשא ומתן הקואליציוני, יש בהסכם הקואליציוני של ש"ס רשות לגיל הרך, שתתכלל את זה, טוב, רע, לא משנה. האירוע הזה לא מטופל, אז אנחנו פוגשים את זה בנקודות קצה – נפגוש את זה באלימות, נפגוש את זה עכשיו בתקנות, נפגוש את זה במשרד החינוך שלא מכשיר. אף אחד לא היה עכשיו נותן רישיון נהיגה לנהגי אוטובוס שאין להם הכשרה, נכון? אף אחד לא היה עושה את זה, זה לא נשמע הגיוני. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> גם אם זה היה משבית את התחבורה הציבורית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. הרציונל ברור. אף אחד לא היה נותן, לא היינו הולכים לרופא לבדוק משהו ואומרים לו, טוב, אין לך הכשרה, משרד הבריאות לא נתן. אז פה יש הכלה של אירוע, שהמדינה פשוט מסירה את ידה מהגיל הרך, וזה לא רק בזה – זה בתקצוב וזה בהכשרה וזה ההתייחסות. מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? תאשר את התקנות כך או אחרת, נכון? נאשר את זה, תן לי לנחש, מהשנתיים וחצי פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הספקת להכיר אותי. תקלה מתחת ידי לא תצא, בעזרת השם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל התקלה נכנסה לידיך עכשיו, זו תקלה, אנחנו באירוע שהוא תקלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולכן אנחנו פה בשביל לטפל בה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה אנחנו עושים כדי להבטיח שמשרד החינוך יכשיר את נשות ואנשי הצוות שיטפלו בילדים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. חד-משמעית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אירוע, אתה יודע, לא עכשיו קבלה חס וחלילה לסמינרים וחיסול האפליה במדינת ישראל שאנחנו מזרחים, נכון? לא אירוע כזה גדול. אין לי בקשות גדולות. הכשרה לאשת צוות שתטפל בילדים שלנו, יש יותר בסיסי מזה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קודם כול, היו פה דיון אחד או שניים בנושא הרשות לגיל הרך על הצעת החוק. היום בבוקר דיברתי עם נירה, עם הייעוץ המשפטי, ואנחנו בשיח עם המשרד, בשיח פתוח. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> המשרד הציע להקים מינהלת. עוד לא ראינו את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היו מספר הצעות מצד המשרד, אחת ההצעות הייתה הקמת מינהלת מיוחדת לגיל הרך בתוך המשרד, אנחנו הצענו שתהיה רשות נפרדת לגיל הרך, יש פה עלויות, גם אוצריות. לאור ההתפתחויות ולאור מה שאני רואה כרגע, גם בנושא ההכשרות, גם בנושא האלימות, אני לא אומר שהמשרד לא עושה כלום, אבל ישנם דברים שאין מה לעשות, המשרד בסוף הוא גם מצומצם בכוח אדם, ויכול להיות שהרעיון הזה של להקים רשות לגיל הרך הוא רעיון נכון. ולכן, בדיון הזה נראה לאן זה מתפתח ולאן המשרד לוקח את זה, גם בנושא ההכשרות. אני חושב שלא ייתכן שאנחנו נדרוש ממטפלת שמקבלת 40 שקל לשעה לעשות 220 שעות הכשרה ולא לתגמל אותה על זה. לי יש כמה רעיונות. אנחנו נשמע את כולם, אני אציע את מה שיש לי להציע למשרד החינוך, נשמע את ההערות שלהם. כרגע, ההארכה שהמשרד נתן היא עד 30 בספטמבר, כך שהדיון שהיה SOS ודחוף להצבעה היום, הוא כבר לא דחוף להצבעה היום. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> יש היתר שהרישיונות ימשיכו להיות בתוקף על אף שהרכיב ברישיון שנקרא הכשרה, שהוא רכיב חובה, לא ממולא, היתר שהממונה נתן עד ה-30 בספטמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וב-30 בספטמבר? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הרעיון הוא שהתקנות ייכנסו לתוקף עד אז. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נדון בזה היום. אנחנו נשמע גם את ההורים, גם את גורמי המקצוע של המשרד, גם את הבעלויות וגם מה דעתכם, חברי הכנסת, ואנחנו נסכם ונביא איזושהי הצעה למשרד, אני מקווה שהמשרד יקבל את ההצעה הזאת – ככה מלמעלה זה נשמע טוב. לא שמענו את כולם, יכול להיות שנצטרך לשנות אותה ולחדד אותה, ועל פי זה אנחנו נחליט אחר כך אם אנחנו מעבירים את התקנות כמו שהן, משנים, מציעים, ואני מקווה שהמשרד והאוצר יזרמו איתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים לשנות את התקנות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נביא את ההצעה שלנו לשינוי התקנות לשר. השר יצטרך להביא, אם זה מקובל עליו, תקנות חדשות. בסוף, האישור של התקנות, הוא תלוי בך ובי, כרגע כחברי הכנסת בבניין הזה, כמי שיש לו את הסמכות לאשר אותן, אבל אנחנו לא מביאים את התקנות לאישור, מי שצריך להביא אותן זה השר. לכן, אם השר יקבל את העמדה שלנו ויחליט לשנות את התקנות, יביא תקנות חדשות, יש לנו עד 30 בספטמבר, ונוכל להצביע עליהן. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נאמר שוב, אנחנו דנים בנושא הכשרת מטפלות, סעיף 6 לתקנות, תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), מ-2021. הכוונה היא לתנאים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל רישיון, וכמובן, הוראת הסעיף הפוזיטיבית היא שמחנך מטפל צריך לעבור הכשרה פדגוגית במוסד לימודי או בקורס מוכר, שתכלול תכנים מסוימים שמפורטים גם הם בתקנות. התנאי הבסיסי הוא שמי שמתחיל לעבוד כמחנך מטפל בלי שיש לו הכשרה פדגוגית, כאמור, צריך להתחיל או להמשיך את תוכנית ההכשרה בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד, ולהשלים את אותה הכשרה בתוך שנה מיום שהתחיל את הלימודים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כתוב פה שנתיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שנתיים סך הכול. תיכף נראה מה התקנות האלה מציעות לתקן, אבל אני אומר שהגיע לידינו – שלשום נמסר לי בעל פה, אתמול קיבלתי בכתב, זה נמצא על השולחן עבור חברי הכנסת – היתר שעליו כתוב 24 באוגוסט, היתר שנתן סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה והממונה על מעונות היום במשרד החינוך, לפיו מי שהחזיק ברישיון לשנת הלימודים תשפ"ה, שתוקפו אמור לפקוע ב-31 באוגוסט, ולא ניתן לחדש אותו בגלל אותו רכיב של סעיף 6 של הכשרת מטפלות, ואך ורק בגלל הרכיב הזה, הרישיונות האלה ימשיכו להיות בתוקף עד ה-30 בספטמבר, כשהרעיון הוא שעד 30 בספטמבר יהיה איזשהו פתרון בתקנות האלה, כשהפתרון הוא בעצם דחייה. הפתרון הוא לא פוזיטיבי, הוא פשוט דחייה של התקופות, אז עם זה אנחנו מתחילים. התקנות עוסקות בשני נושאים, לא באחד, כמו שחשבנו עם הכשרת מטפלות. התבקשנו גם להאריך הוראת שעה שקבועה בתקנות לגבי האפשרות של הממונה לחרוג מהתפוסה המרבית, כלומר שטח לפעוט, שטח מחיה במעונות. בעיקרון, יש שטח שנקבע בתקנות שהוא השטח המיטבי לפעוטות לחיות ולהיות מטופלים בו. יש אפשרות לחרוג ב-10% ויש עוד חריג שמאפשר לחרוג ב-15% מהתפוסה, שתוקפו אמור לפוג באוקטובר הקרוב ומבקשים מאיתנו להאריך אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשנתיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על זה נאמר, אין יותר קבוע מזמני. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. בשנה נוספת. זה סעיף 26(א) לתקנות, עד 1 בספטמבר. סליחה, תוקפו פג אתמול, ומבקשים מאיתנו בעצם להאריך אותו. אז מה קורה באמת עם מי שעכשיו לא עומד בתפוסה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קורה? מה קורה אם יש צו גיוס ולא מגייסים? לא עושים. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> לא נעשה שימוש בסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה לא נעשה? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> כלומר, לא ניתן אישור לתפוסה מעל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאת אומרת, כל מי שיש לו רישיון עומד כרגע בסטנדרטים של התפוסה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא חורג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יכול לחרוג. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> למה צריך לדון בזה בכלל? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם לא נעשה בזה שימוש, למה אנחנו מאריכים את התקופה? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> כי זה יוצר מציאות בעייתית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> החל מ-1 בספטמבר תהיה מציאות בעייתית? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> יש ילדים שממתינים לסידור, אין להם מקום. מדברים סך הכול על שני ילדים באותה כיתה, כיתת פעוטות, ולא בכל הכיתות – גילאי 16 חודשים עד 24 חודשים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 15 עד 24 חודשים. תיכף תסבירו למה. אני לא ידעתי שלא נעשה שימוש בזה, חשבתי שעשו את החריג הזה כהוראת מעבר כי היה ממש צריך את זה, אבל אם לא נעשה שימוש, הדיון טיפה אחר. הנושא השני שאנחנו מתבקשים לתקן זה שינויי התקופות. מה שציינתי קודם לגבי מטפלות חדשות, יש בקשה להאריך את התקופה, כל תקופה של שנה לשנתיים. כלומר, מטפלת שמתחילה לעבוד תוכל להתחיל הכשרה שנתיים מיום תחילת העבודה ולהשלים אותה שנתיים מיום שהתחילה את ההכשרה, ולא שנה, זאת אומרת מאריכים את זה לארבע שנים. כמו כן, זה משהו חדש, מטפלות שעבדו ביום הכניסה לתוקף של התקנות האלה המקוריות, היה להן עד ארבע שנים מיום פרסום התקנות. כלומר, עד ינואר 2025, מי שהייתה במערכת כבר ועבדה, הייתה אמורה מ-2021 כשיצאו התקנות עד ינואר 2025 להשלים, היו ארבע שנים להשלים הכשרה, והיו כאלה שלא השלימו. יש עכשיו תקופה מינואר עד ספטמבר, שאני מניחה שאנשים היו בהפרה, אז אני מבינה שהתקנות בעצם מכשירות את הדבר הזה אחורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר להכשיר אחורה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש מטפלות ותיקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הבנתי, נתנו להן ארבע שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ומשום מה, כנראה יש מספר – ואנחנו נשמע את המספרים – שלא עברו את אותן הכשרות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נשמע את ההסבר מה היה מינואר עד ספטמבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שאלה אם אתה משאיר אותן עכשיו מפרות חוק או שאתה פשוט פולט אותן מהמערכת, למרות שאנחנו בחוסר כוח אדם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל יש עוד הוראה לגביהן. בנוסף לזה, מאריכים גם להן בשנתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז שש שנים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כלומר, מי שהיו לה ארבע שנים והגיעה לעוד שמונה חודשים עכשיו לספטמבר, נותנים לה עוד שנתיים אפשרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנתיים לסיים את ההכשרה או להתחיל? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לסיים את ההכשרה, זאת אומרת זה שש שנים ושמונה חודשים. אוכלוסייה נוספת זה מי שהחלה לעבוד אחרי ינואר 2021 – אחרי התקנות האלה, לא עובר לתקנות אלא אחרי – ועד עכשיו, כלומר בארבע השנים האלה מתישהו, גם כאן ניתנת אפשרות הארכה עד ספטמבר 2027, כלומר שנתיים מהיום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> להתחיל את ההכשרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> להתחיל את ההכשרה. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להתחיל ולהשלים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך להגיד שמטפלות, יכול להיות שהן התחילו לעבוד ממש בפברואר 2021. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> בהנחה שנשארו במערכת. את יודעת מה העזיבה במעונות יום, אבל תיכף נדבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו מבינים מה מנסים לעשות כאן, מנסים לאפשר לאנשים להשלים. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל שנתיים מתוך הזמן הזה לא היו הכשרות בכלל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תיכף תסבירו, אני נותנת כאן את מסגרת הדיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו ניתן לכולם לומר את אשר על ליבם. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מה שחשוב זה הרוח ששורה בחדר, חשוב לזכור שאנחנו עושים הכול כדי להיטיב עם החינוך של הילדים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד-משמעית. אנחנו לא חלוקים בזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> וכאמור, ההוראה הנוספת, הוראת המעבר, שאומרת שמי שכאמור היה בהפרה הזאת מינואר, בעצם נראה כאילו עמד בהוראות הדין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למפרע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> למפרע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, בבקשה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> ליאור גבאי, יושב-ראש פורום ראשי הארגונים ומנכ"ל נאות מרגלית. ראשית, אני מצטרף לדברים שאדוני היושב-ראש הזכיר, שהחוק הזה נעשה בפזיזות. אני אזכיר למי שלא זוכר, החוק הזה נעשה בתחילה בכלל בכל מה שקשור למחסני ילדים, כלומר החוק הזה היה אמור לתפוס בכלל לא את הארגונים המפעילים ואת בעלי הסמל או כל המקומות המוכרים, אלא כל מיני מסגרות של מחסני ילדים שהיו בעבר בדרום תל אביב ובכל מיני מקומות כאלה, והחוק הזה בא להתייחס אליהם. בפועל, נוצר מצב שהחוק פחות מתייחס לכל המקומות האלה כי הוא פחות תופס את זה והוא שם את הפוקוס על הארגונים, ולכן יש עניין גדול לעשות מחדש סידור של כל החוק והתקנות, וזה אני חושב על דעת כולם. זה בכובע הראשון. דבר שני, אנחנו חייבים להזכיר. היום, מצוקת מעונות היום נובעת לא רק בגלל היעדר הכשרה או הגורם המפקח, יש לנו הרבה בעיות עם כל השילוב של משרד העבודה, משרד החינוך וכו', שדיברנו על זה, אבל זו לא הבעיה. הבעיה העיקרית היא היעדר התחייבות, או יותר נכון, אי ביצוע של התחייבות שלטונית של משרד האוצר בזמנו להשוות את שכר המטפלות לשכר הסייעות. כלומר, ברגע ששכר המטפלות היה כמו שכר הסייעות ברשויות, היה אפשר לבוא ולדרוש מהן. משרד האוצר עד לרגע זה עדיין לא גמר את התהליכים המתבקשים לבצע את הדבר שהוא התחייב אליו, שזה תשלום שכר ראוי למטפלות כדי שגם משרד החינוך וגם כל גורם יכול לבוא ולהגיד, יש לכם שכר ראוי, בואו נדרוש מכם. זה לא קיים. לכן, אם אנחנו רוצים לשים אצבע מה הנקודה הבעייתית, הנקודה הבעייתית היא כמו שאמרנו היעדר מימוש התחייבות שלטונית להשוואת שכר המטפלות לשכר הסייעות ברשויות, וזה בכובע אחד. עמדת הפורום לגבי התקנות, אנחנו מצדדים במהלך שמשרד החינוך עושה, וזה נובע משני דברים. האחד, כל הנושא של השינוי בתקנון לאור היעדר בנות מוכשרות, אז גם בהיעדר כוח אדם כי השכר לא ראוי ואז יש עזיבה, כלומר, גם אם הכשרת 10,000, בשנה הבאה כבר נשאר לך 3,000 במקרה הטוב, אתה עוד פעם צריך להיכנס ללופ של הכשרה נוספת כי אותן מטפלות כבר לא קיימות במערכת כי השכר שלהן לא ראוי. דבר שני, שהוא לא פחות חשוב, הנושא של תקינת כוח אדם. כמו שכולם יודעים, יש אני חושב מאות אלפי, אבל אני רוצה להגיד מה שאני יודע, עשרות אלפי ילדים שלא מגיעים למעונות היום, והסיבה שהם לא מגיעים למעונות היום בגלל שאין כוח אדם. במקומות שבהם יש כוח אדם, לבוא ולצמצם את מספר הילדים באותן כיתות, אתה גורם לאותם ילדים שבמקום שילכו למסגרות מפוקחות כאלה או אחרות, הם הולכים עוד פעם לכל מיני מחסני ילדים ואז אתה מסכן אותם. אנחנו באים ואומרים, בואו נחזור בחזרה, עד שנגיע למצב האידיאלי, וזה במענה לספקות שעורכת הדין נירה הזכירה, אז אני רוצה להזכיר. אנחנו נשמח שהדרישות של הכשרה יהיו מרביות, אנחנו נשמח שנעמיד קאדר של מטפלות, לא רק עם הכשרה כזאת, אלא אפילו עם תואר ראשון, אבל הבסיס אמור להיות שנשלם להן שכר ראוי, ואז אתה יכול לבוא ולדרוש. כל עוד זה לא קורה, זה להתחיל את הגלגל הפוך. מה שקרה כרגע זה שמאז שהתחילו התקנות, אז יש לנו רק את הרגולציה ואת האכיפה המוגברת ואין בפועל את הבסיס, שזה קיום של מטפלות. סיימתי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רק רוצה להזכיר כאן שלפי חוק הפיקוח, לממונה יש אפשרות, כרגע זה אפס או אחת, או שאין הכשרה או שדורשים 220. לממונה יש אפשרות לעשות כל מיני פעולות ביניים – מבחן מקצועי, לקצר את ההכשרה ולעשות אולי חלק שהוא חובה או מנדטורי קצר יותר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> עורכת הדין נירה מזכירה דבר נכון. יש פעולת ביניים וזה נקרא מבחן אקסטרני – מטפלת שעבדה בפועל במעונות היום, ואז היא הולכת רק להיבחן במבחן אקסטרני. רק מה שקורה, וזה שוב בהקשר למה שאדוני היושב-ראש הזכיר בתחילה, בהיעדר ממשק נכון בין משרד החינוך לזרוע העבודה, קרי אגף ההכשרה במשרד העבודה, אז יש קשיים. אנחנו שולחים עשרות מטפלות להיבחן, ומשרד העבודה, זרוע העבודה, אומר: לא, האישור הזה לא מספיק, כן היא עבדה שנה, לא שנה וכו', אז יש פה כשל נוסף, שגם המציאות הזאת שגברתי מזכירה שהממונה יכול לעשות, זה לא קיים בפועל, והסיבה היא היעדר ממשק נכון בין משרד החינוך למשרד העבודה בעניין הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יקותיאל משי, בבקשה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בוקר טוב, יקותיאל משי, עמותת 121. אתה יודע, אדוני היושב ראש, אני אוהב להתחיל תמיד בטוב, אז עם כל הביקורת שיש לנו על מדיניות השר ועל משרד החינוך, אני חייב לציין שאחרי ארבע שנים מאז שזה עבר למשרד החינוך אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. 50% מהצוותים הוכשרו, היו קורסים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> שלוש וחצי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שלוש וחצי. היו קורסים של מנהלות, בשטח היו הרבה דברים טובים שקרו מאז שזה נכנס למשרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול בבקשה לפרוט את זה בשנים? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני אגיד פחות או יותר. בשנה הראשונה הוכשרו 7,000, בשנה השנייה התקציב הוגדל ל-400 מיליון, הוכפל, ואז הוכשרו 14,000, ומאז כל שנה בממוצע 6,000. בשנת 2025 נרשמו להכשרה כ-11,000. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו יודעים שמי שעבר את ההכשרה זה מי שנמצא בתוך המעונות? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> לא. ליאור כבר אמר את זה כמה פעמים, שהרבה מאלה שעברו הכשרה לא חזרו או לא הגיעו, לא נכנסו למערכת, הלכו לגילאי שלוש עד שש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז יכול להיות שזה חלק מהבאג. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> חלק מהבאג. אנחנו אמרנו שהבסיס למימון של משרד החינוך צריך להיות התאמה בפועל. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יש פתרון גם לזה. אני אומר, דברים נעשו, דברים קרו, אבל, אדוני היושב ראש, תפקידה של הוועדה זה לפקח על עבודת הממשלה, ואני כבר כמה פעמים הצגתי פה ושאלתי את השאלה שאני הולך לשאול שוב, איך זה יכול להיות שבמשך שלוש שנים תקציב הגיל הרך עומד על בערך 200 מיליון, 50% לא מנוצל. זאת אומרת, קיצצו בחמש שעות הדרכה, קיצצו בחצי מההכשרות ובמשך שלוש שנים – שלחנו מכתב לשר לפני שלושה שבועות – 50% לא מנוצל. שאלתי את זה בוועדה כבר כמה פעמים, תשובה לא קיבלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, זה נכון ש-50% מהתקציב לא מנוצל? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בערך 50% כמובן. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני לא יודעת על מידע כזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האוצר ידע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני קלטתי שהאוצר פה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> רום בדרך כלל לא יודע מה לא מנוצל, הוא יודע רק מה מנוצל. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הוא אומר שהוא לא יודע מה חוזר אליו כי כלום לא חוזר אליו. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני אגיד שאני לא יודעת על כזה דבר, אני יודעת שכמעט רוב הרשויות מינו את התקן לידה עד שלוש. הכשרנו במשך שלוש השנים האלה כ-30,000 מחנכות מטפלות בהכשרות כאלה ואחרות, זאב יוכל אחר כך לפרט. כמובן שכל מטפלת מחנכת מחויבת בעזרה ראשונה, בהתנהלות בטוחה, שגם את זה אנחנו מממנות וכל המחנכות מטפלות כי זה הדבר הכי הכי חשוב, כל הנושא של שלומם וביטחונם של הילדים. לא ידוע לי על - - - << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> מצוין, הכי טוב. אז יש ספר התקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רום, בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר משהו כזה. התקצוב שאנחנו מועברים מועבר במלואו. השימושים שמשרד החינוך עושה בתוך המסגרת הזאת זה הקצאה פנימית שלהם שאנחנו נחשפים אליה במקרים מסוימים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא חוזר אליכם כסף מהסעיף הזה, רום? לא חזר אליכם בסעיף הזה כסף? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> סעיף 20, כל הסעיף של משרד החינוך זה סעיף מאוד גדול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סעיף סל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> סעיף מאוד מאוד גדול, אני לא יודע להתייחס לכל הסעיף הזה. ספציפית, השימושים של הגיל הרך, לא חזר אלינו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא חזר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הגיל הרך הוא לא בסעיף 20, רום. יש סעיף שונה לגיל הרך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הסבסוד נמצא בסעיף 36. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה סעיף 20? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כי השימושים שמבוצעים על ידי משרד החינוך יוצאים מסעיף 20. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אתה ואני - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על הכסף שמשרד החינוך מוציא על הגיל הרך, זה יוצא מסעיף 20. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סעיף הגיל הרך הוא לא בסעיף הסל 20, הוא סעיף נפרד, וגם הפעם עשיתם שלושה סעיפים ממנו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אחדד. השימושים שמשרד החינוך מיישם ומבצע ומתקצב יוצאים מסעיף 20. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אפשר בבקשה שתבדוק לנו את הביצוע באקסל? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אין לי את הביצוע הזה פה, אבל בכל מקרה זו רזולוציה שאנחנו לא נכנסים אליה. משרד החינוך יודע להגיד מה הוא ביצע, מה לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי התקציבן במשרד החינוך פה? יש? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אין לנו פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרפרנט של האוצר, אתם לא יכולים להגיע לנתון הזה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שוב, סעיף 20 הוא סעיף רחב של עשרות מיליארדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, רום, אני יודע - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני מזכירה שלפני שנה קוצצו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת, את לא בזכות דיבור. את תקבלי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה קשור. אבל אז אנחנו נעבור לנושאים אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק מבקש ממשרד החינוך וממשרד האוצר לבדוק את הטענה הזאת של יקותיאל משי. אני לא יודע מאיפה הוא מביא את זה, הוא אומר מספר התקציבים. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אני רק אומר לגבי סעיף ההכשרות, ברשותך, ופה אני יודע נתונים של מימוש. בשנת 2022 – 74.5 מיליון, בשנת 2023 קרוב ל-78 מיליון, ובשנת 2024 קרוב ל-50 מיליון. אלה השימושים של הכשרות. אני אגיד את הפער בין 2023 ל-2024, היה שם רכיב המלגה שכולנו זוכרים שירד. הייתה מלגה למסיימות, חלק מאותו רכיב השמה שאת דיברת עליו קודם, לכן הוא הורד ולכן גם התקציב קצת ירד. אין לי עדיין נתונים של 2025 אבל אלה הנתונים בסעיף ההכשרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יכול להציע משהו למשרד החינוך? ככה בהברקה. תיקחו את סעיף המלגה הזה, תחזירו אותו ותיתנו אותו רק בהתחייבות שיישארו במערכת ארבע שנים, חמש שנים. תיתנו יציבות למערכת, תרגיעו את הרוחות, תיתנו תמרון לאותן מטפלות – גם יקבלו הכשרה, גם יקבלו יותר כסף, גם לייצב את המערכת. זו התייעלות הכי בייסיק שיש. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להמשיך את הפתרונות. אני מגיע לתקנות. התקנות מדברות על כך שמי שמתחילה עכשיו עבודה תצטרך להיות עם תעודה רק עוד ארבע שנים. היא יכולה להיות עם תעודה עוד ארבע שנים, זו בחירה שלה, וכאלה שעברו את גיל 55, ותיקות, לא יצטרכו בכלל הכשרה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא נכון, לא כתוב את זה. לא כתוב שבגיל 55 לא יצטרכו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי משרד החינוך יסביר את העניין עם הוותיקות. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> מוריאל אורדן, מהייעוץ המשפטי. יש אפשרות על פי חוק הפיקוח, כמו שנירה אמרה קודם, הממונה רשאי לקבוע הכשרה מסוג אחר או הכשרה של פחות שעות, ומה שקרה השנה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השנה זה ינואר 2025 או שנת הלימודים? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> שנת הלימודים החדשה שהתחילה עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה עם הקודמת? החדשה זה יומיים, אז נורא קשה. הסלחנות תהיה גדולה לגבי האירוע הזה. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> לא נעשה שימוש בסעיף הזה בעבר, למיטב ידיעתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> סימה שהינו: << אורח >> אנחנו ניסינו בעיריית ירושלים לעשות בו שימוש ונאמר לנו שאין הכשרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אל תיתנו לי פרטים - - - << אורח >> סימה שהינו: << אורח >> לא, שהמשרד לא עומד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, בכוונה אני לא שואל רשות ספציפית כי כל רשות לפעמים מתנהלת באופן מאוד מאוד רחב, מצומצם, תלוי ביכולות שלה. משרד החינוך, למה לא נעשה שימוש? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שההוראה בתקנה קובעת שאפשר לבצע שינויים, הממונה יכול להורות על הכשרה מותאמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הממונה בחוק זה? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> הממונה על פי החוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> פארס. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פעם זה היה ממונה על זרוע העבודה והיום זה מי שהקראתי ­– סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, הוא הממונה על מעונות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נמצא איתנו. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> בכל מקרה, לא ניתן לתת פטור או התאמה אחרת רק על בסיס ותק או ניסיון בלבד, ולכן הפטור שניתן – יוכלו להרחיב עליו – הוא היה - - - << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זה היה בהתחייבות שהמדריכה המקומית, המדריכה של הארגונים, תכשיר ספציפית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של הרשויות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> של הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהנחה שיש כזאת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> או הארגונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שעות הדרכה, איך היא תדריך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דווקא מעניין לשמוע פה את עיריית ירושלים, מה קורה אצלם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של המשרד בנושא הזה. בבקשה. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> ההנחיה שניתנה או הפטור – זה לא פטור במדויק – זה ניתן למטפלות ותיקות מעל גיל 55 שיש להן ותק מעל עשר שנים ועברו הכשרה לפחות של 60 שעות, ומתחייבות לעבור עוד ריענון שהמפקחות של המשרד יעבירו אותו בתחילת השנה, מעכשיו, מספטמבר עד דצמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ספטמבר 2025. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> ספטמבר 2025, עכשיו, בתחילת השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכן שאלתי על 2024. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> 2024 אנחנו לא נתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאת אומרת על ספטמבר 2025 אז ביומיים האלה - - - << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 2024 לא היה צריך לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אישור שניתן רק עכשיו. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אני רוצה להגיד לך, יש לי הרבה ניסיון, אני בתחום המעונות מעל 25 שנה, באתי ממשרד העבודה. הנושא של ההכשרות הוא הנושא הכי רגיש והכי קשה ומאתגר. אנחנו עברנו גם במשרד העבודה הכשרות ותמיד הייתה דלת מסתובבת. נכנסו, יצאו והיינו פה בהרבה דיונים בעבר, לאורך כל השנים. יש בעיה. עכשיו אנחנו מנסים למצוא פתרונות כדי לשמור על רציפות תפקודית גם במשק, כדי שהילדים יקבלו את החינוך המיטבי שאנחנו יכולים, ועושים את מירב המאמצים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תני לנו דוגמה לפתרון. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אנחנו כל הזמן בקשר עם הארגונים שמפעילים את המעונות. אני היום בתפקיד של מנהלת יחידת הרישוי של המעונות, אנחנו נתקלים בקשיים – מאוד קשה להסביר אותם – בעניין של המטפלות. אני כל יום מקבלת פניות, אני והעובדים שלי, בעניין של מטפלת. מספיק שיש מטפלת אחת שאין לה הכשרה, שהיא לא עומדת בדרישות של ההכשרה, וזה לא משנה אם זה פדגוגיה, אם זה עזרה ראשונה, אי אפשר להנפיק את הרישיון. חמור מזה, אנחנו מנפיקים את הרישיון. באמצע שנת הלימודים מטפלת עוזבת, נכנסת מטפלת חדשה שאין לה הכשרה, עוד פעם אנחנו בתוך המעגל. אז מה שאני אומרת, אנחנו עשינו, בחנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני שואל האם שקלתם את האפשרות לבוא ולהתנות איזשהו תמריץ, שבן אדם יעשה את ההכשרה והוא יקבל את התמריץ הזה אם הוא יישאר עוד ארבע שנים במערכת. אתם מייצבים את המערכת, נותנים רצף, היא גם קיבלה הכשרה וגם קיבלה יותר כסף. כולם יוצאים מבסוטים. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> מטפלות קיבלו מענקי התמדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-פעמי. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> חד-פעמי. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> חד-פעמי וגם לאותה שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שזה הפסיק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ונשארו. עד ינואר 2024 נשארו. הפסקתם את מענקי ההתמדה, מינואר התחילו לעזוב. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אני חייב - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשאני אומר שהמשרד הפסיק אני מתכוון משרד האוצר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> משרד האוצר, אל תבוא למשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מחדד, אני מקפיד במילים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מענקי התמדה ניתנו כביכול כחלופה עד לסידור שכר המטפלות. בינתיים קרה שלא סודר שכר המטפלות ומענקי ההתמדה הופסקו. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> מענקי ההתמדה הם מאוד חשובים כדי לעודד את הרצון של המטפלות להכשרה, אבל זה מטפל בשכר שלהן. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, ברשותך אני אציין, הייתה הצעה משמעותית שאמרה שאם נותנים תמריץ למטפלת שמסיימת ומתנים את זה בהשמה של שלוש שנים, אבל נותנים לה תמריץ משמעותי – לא 1,000 שקל, נותנים לה 5,000 שקל ואומרים, קחי 5,000 שקל אבל תישארי שלוש שנים, זה ישאיר את הבנות בתוך המערכת. מה שקורה, שמשום מה מישהו חושב שבחוק המספרים הגדולים אולי עדיף להכשיר 30,000 ושיהיו בפועל מושמים אולי 2,000. במקום זה אני מעדיף שיכשירו 5,000 וכולן יהיו מושמות. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אני מסכימה עם הדברים שאמרת, שהחוק הזה – גם אני הייתי שותפה בכל הדיונים – נעשה מהר, יש הרבה סעיפים שבאמת לא הייתה חשיבה מעמיקה על ההשלכות שלהם, גם התקנות. מאז המעבר למשרד החינוך באמת עשינו הפקת לקחים, למדנו יותר לעומק, הבנו איפה הבאגים ומה צריך לעשות, ויש עוד מה לעשות. אני אומרת לכם, התקנות צריכות לעבור עוד שדרוג כי באמת יש קשיים עצומים. התחום של המעונות הוא תחום קשה. אני מסכימה עם ליאור. החוק בהתחלה חוקק למעונות הפרטיים, כשהמעונות הפרטיים זה שוק שהיה פרוץ והוא עדיין פרוץ ולא קל להסדיר אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כאילו עכשיו הוא לא פרוץ. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> הוא היה פרוץ ועדיין פרוץ. אנחנו לא ידענו בחיים, וגם היום, אנחנו יודעים, אבל לא יודעים מספיק מה קורה במעונות הפרטיים, השוק הפרוץ הזה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> שזה רוב הילדים בישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 75%. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אנחנו נמצאים בתהליך הסדרה של שוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין הסדרה של שוק. אין, אין, אנחנו לא בהליך, את בעצמך אמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שיש הסדרה, מלמעלה יש הסדרה, אבל דה פקטו אין הסדרה בעיניי. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> משבעה ילדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנונשלנטיות שאנחנו מדברים על אירוע שבו אין הכשרה למחנכות ולמי ששומר על הילדים שלנו מראה כמה אנחנו ישנים, מראה כמה אנחנו בקונספציה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה להגיד שזה לגבי המחנכות המטפלות החדשות. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> לא לכולם. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה שתדייק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאמיני לי, מלמעלה, אולי בפרטים אני לא מדייק, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אני גם לא חושב שנשות ואנשי הצוות הם הבעיה, וגם כשנכנסות חדשות, ברור לי שהן בטוח לא הבעיה, גם אם הן מוכשרות. אבל בסופו של דבר, יש פה איזה דיון שמתנהל עם תשובות כשאנחנו כולנו מכירים את הבעיות. כל מי שיושב מסביב לשולחן, במקרה מי שיושב לימיני פה, יודע על בוריו את כל הבעיות בגיל הרך. למה? אחד, כי חווינו את זה על בשרנו. שתיים, כי יש פה אנשים עם ניסיון מקצועי. ואת בעצמך אומרת ש-25 שנה את כבר באירוע הזה, שמנסים להסדיר את הגיל הרך, חינוך במדינת ישראל. ואמרתי בתחילת הדיון שנהג אוטובוס, בטוח לא היו משחררים אותו ואומרים לו, קח ארבע שנים, תעשה את ההכשרה, בוא נראה. תגיע, לא תגיע, ניתן לך 5,000 שקל, לא ניתן לך, כן נתמיד, לא. אין רישיון, נכון? בית דין רבני או בית דין שופט, את לא תעמדי מול שופט ותגידי לו, תשמע, אני לא עברתי את ההכשרה אבל נתנו לי ממשרד המשפטים אישור לשפוט עשר שנים. נכון? אז מה זה הנונשלנטיות הזו? לא מצליחים, כן מצליחים. זו בעיה שצריך לעשות פה שינוי תודעתי, קודם כול אצלנו, כשהדבר הזה דחוף. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל אתה לא יכול להשוות תחום בתחילת הסדרה לתחום שמוסדר כבר 20 שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להשוות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אתה בתחילת הסדרה, אתה רק בתחילת הסדרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחילת הסדרה משנת 21' - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אם היית היום באירוע של תחילת הסדרה של נהגי אוטובוסים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי אדוני? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יניב בר אור, התאחדות מעונות היום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר שב-1948 כשהקימו את מערכת החינוך, שם היו צריכים להסדיר את זה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> נכון. 70 שנה המדינה לא רצתה להיות בכלל בתחום החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יניב, אתה לוקח אותי לפרוצדורה, זה לא מעניין אותי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אנחנו נתנו לכם פתרונות. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> נאור, זה הרבה יותר מזה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אי אפשר להתעלם שהחינוך בגיל הרך בסוף בסוף הוא לא בקדמת הבמה, זה ברור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המדינה מסירה את ידיה מהגיל הרך, זו הבעיה. אבי אבות הטומאה זה זה – משרד העבודה, משרד החינוך, משרד התעסוקה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> להסיר את ידיה, פירושו של דבר שפעם זה היה. זה לא היה אף פעם. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בשורה התחתונה, כמדיניות, הגיל הרך לא נמצא בסדר עדיפות, הוא אולי בתחתית שרשרת העדיפויות. כפתרון לנושא הזה של הארכת התקנות האלו, אז מצד אחד, אני מבין שהשטח רוצה שקט, שנתיים שקט לייצב את המערכת, וזה מצוין וזה טוב. מצד שני, המשרד צריך לבוא ולהגיש לוועדה תוכנית מסודרת איך כן נותנים משהו לשטח מבחינת ההכשרה. לצורך העניין, המשרד יכול לבוא ולהגיד, אני בשנתיים הקרובות שאותה מטפלת תחליט מה לעשות עם עצמה, כל שנה מכשיר 14,000, מכפיל את התקציב. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> רואים שאתה לא מפעיל מעונות, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבהרתי קודם שאני עדיין לא קיבלתי, ואז לפני שתיים או שלוש ישיבות ביקשתי לקבל נתונים כמה מתוך אלה שהוכשרו, עובדים בתוך המערכת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אתה קיבלת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יופי. תודה רבה. ה-14,000 - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, הבנתי, אבל הוא עכשיו בזכות דיבור. משפט סיכום. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> מתוך ה-14,000 האלה, להחזיר את המענקים שניתנו עד היום, אפילו להגדיל אותם טיפה, ולתת כמו שליאור מציע, מענק למי שתישאר שנה, שנתיים, שלוש, ותעבור את ההכשרה בשנתיים האלו. זאת אומרת היא תדע, מי שתירשם ותעבור הכשרה בשנתיים האלו, היא תקבל את המענק, אחרי שנתיים לא יודע מה יעשו. זה יתמרץ מחנכות בשנתיים האלו להתחיל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעה מעניינת. המועצה לשלום הילד. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עורכת הדין נעם וילדר, המועצה לשלום הילד. אני רוצה להגיד שאת הבסיס לחוק הפיקוח, המועצה לשלום הילד יזמה, ניסחה וקידמה 15 שנה לפחות לפני שהחוק הזה חוקק, והוא בסוף הפך להצעת חוק ממשלתית ונחקק בעקבות מותה של יסמין וינטה זיכרונה לברכה. זה היה אירוע מזעזע ומטלטל של ילדה שנהרגה במעון יום וכולם הבינו שאי אפשר להשלים עם זה שזה יהיה תחום פרוץ כל כך. חוק הפיקוח שאנחנו יזמנו, ועוגן בסופו של דבר גם בהצעת החוק הממשלתית, קבע הוראות משמעותיות מאוד שקשורות ליחס מטפל-ילד, שקשורות לחובת הכשרות פדגוגיות, לענייני בטיחות, כל הדברים האלה, יחד עם חוק המצלמות, כדי לשפר את ההגנה על ילדים וגם להבין שמדובר במסגרות חינוכיות ומדובר בזכות של הילדים לחינוך. בעיניי, הבעיה היא לא בחוק הפיקוח והאם הוא חוקק בצורה חפוזה או משהו כזה, הבעיה היא ביישום – למשל, גם הרצון עכשיו לדחות את ההכשרות, גם זה שאין מספיק מפקחים כדי לפקח על יישום חוק הפיקוח בפועל, ואם כבר מדברים על חוק הפיקוח ופותחים אותו, צריך לחשוב איך מרחיבים אותו ואיך משקיעים בו יותר. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אני לא יודע מתי היית פעם אחרונה במעון, אבל הם מגיעים אלינו שלוש פעמים בשנה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> צריך לטייב אותו ולהשקיע את המשאבים הנכונים והמתאימים כדי ליישם אותו ולא להתאים כל פעם את החוק למציאות ולכרסם בהוראות חוק הפיקוח ובתקנות. לגבי ההכשרות, כמו שנאמר פה, זה לא Nice to have, זה אלמנטרי, זו באמת הדרך שלנו, של המערכת בעצם לדאוג שיהיו שם גורמי המקצוע הטובים ביותר. שוב, רוב המטפלות הן מדהימות ומסורות אבל כמובן שחייבים להכשיר אותן ואני רוצה להגיד כמו שאמרתי בדיון הקודם, הפשרה הייתה שהן יתחילו לעבוד ורק אחרי שנה הן יתחילו את ההכשרות הפדגוגיות כי באידיאל, כמו שאמר חבר הכנסת שירי, לא עובדת מטפלת יום אחד במעון יום מבלי שהיא עברה הכשרה. זה באמת לא הגיוני. אני גם רוצה להגיד שבתקופת המלחמה, עם כל הסטרס שאנחנו חווים והילדים חווים, ההכשרות האלה היו עוד יותר קריטיות. המטפלות היו צריכות לקבל כלים איך לזהות ילדים שהם בסטרס, איך לעזור להם, ודווקא שם זה לא קרה. דווקא שם בתקופה הזאת קוצצו 200 מיליון שקלים שהיו אמורים לתמרץ את המטפלות לעבור את ההכשרות האלה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ביקשנו לפחות לצפון ולדרום, גם את זה לא קיבלנו. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני רוצה להגיד שהמציאות מובנת, המצוקות בשטח מובנות, אבל כמו שנאמר, אנחנו פה בתקלה. היה אפשר לחשוב איך מונעים את הדבר הזה, ויותר חשוב עכשיו, צריך לשאול את עצמנו אם ביד אחת אנחנו מכרסמים שוב בהוראות הפיקוח, כמו שעשינו עם התפוסה כל שנה ועכשיו עם ההכשרות, מה קורה ביד השנייה, מה משרד החינוך ומשרד האוצר עושים כדי להבטיח שלא תהיה הארכה נוספת להוראת השעה הזאת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מאוד פשוט, מעלים את השכר, מאוד פשוט. פעולה אחת. רק מעלים את השכר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, תודה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> מאוד בעד להעלות את השכר, אז מה עושים כדי שהוראת התפוסה לא תהיה כל פעם שנה אחרי שנה? מה עושים כדי לחזק את כוח האדם ושלא יהיו כל הזמן מטפלות שעוזבות את המערכת? אתם עושים צעדים שמכרסמים בחוק הפיקוח, מה קורה ביד השנייה? זאת שאלה שצריכה להישאל פה לפני שמעבירים תקנות מהסוג הזה. אני מסתכלת על תקציב 2025 של משרד החינוך, שכתב את חמשת היעדים המרכזיים שלו, אחד היעדים היה חינוך לגיל הרך. הוא אומר שהוא משקיע, זה מתוך חמשת היעדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חמשת המ"מים, היית צריכה לומר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> כן. אני אשמח לדעת איפה זה בא לידי ביטוי כי כרגע מרגיש שרק מכרסמים ומכרסמים ופוגעים, אז אני חושבת שאלה השאלות שצריכות להישאל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני חושב, הבעיות מתחילות בשפה. שמחתי מאוד לשמוע את ראשת האגף, שמדברת על לידה עד שלוש ולא אפס עד שלוש, כמו שלא מפסיקים לדבר בממשלה הזו. אין אפס, מי שאפס שידבר כמו אפס, אבל זה לידה עד שלוש. דבר שני, זה מתחיל מהמילה חינם, זו גם מילה שצריך להוציא אותה מהלקסיקון, קודם כול כי אין למדינה הזו כסף לחינם, חינם זה 16.5 מיליארד, ושנית, כי הפער בין מה שקיים לבין החינם הוא 16.5 או 16, אז בואו נפסיק לדבר בסלוגנים ריקים שמשתמשים בהם בתקופת בחירות, אז יש פה פער אינסופי בין המציאות לבין ההכרזות. עכשיו בואו ננחת לקרקע המציאות – פארס, אני אומר את זה אליך. אני חושב שאתם צריכים, כמו שעשית במכתב הזה, רק בלי הארכות נוספות, שימו תאריך, קחו את התקציב ואל תזוזו מטר. זה נכון שאנחנו רוצים יותר כסף, אבל אמרתי, סדרי העדיפויות של הממשלה הזו זה משרדים קטנים ולא משמעותיים, זה כסף שנזרק לפח על הסכמים קואליציוניים וזה 590 מיליון שקל להסכם שלא ימומש של אופק חדש. לגיל הרך הכסף הזה לא יגיע, לצערי הרב, לא בממשלה הזו, גם לא בתקציב הבא. ולכן, מה שנשאר זה להילחם על מה שיש, תציבו את הקו וזהו, אל תזוזו ממנו, כי נאור אמר פה דוגמה מצוינת – מה שטוב לנהג אוטובוס טוב גם למנהלת מעון. אין, נהג לא יזוז בלי רישיון, ומנהלת מעון לא תזוז בלי ההכשרה המתאימה. וכן, גם אם זה יכאב ותהיה תקופת מעבר, אני גם לא מקבל, אני ישבתי פה בוועדת חינוך לפני ארבע שנים כשכולנו התפעלנו ועפנו ואיזה יופי, וסוף סוף מעבירים אחרי שבעים ומשהו שנים את החינוך מלהיות בייביסיטר להיות בחינוך בגיל הרך, אבל ארבע שנים זה מספיק זמן למדינה להכשיר את התחום. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אבל זה לא עבר זכות חינוך לילדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה עצוב לי? שהכסף של ההכשרה זה הרי הכסף הקטן, כולנו יודעים, סליחה שאני אומר. למשרד של 100 מיליארד שקלים זה כסף קטן, ודרך אגב, אני עדיין חושב שצריך להגדיל אותו כי לא הגיוני שלידה עד שלוש יקבל כמה מאות מיליונים וכל השאר מקבל 100 מיליארד, זה לא הגיוני, ואפילו הצעתי מאיפה לקחת את הכסף. אבל שוב אני אומר, בתנאים הנוכחיים, במה שיש עכשיו בספטמבר 2025, לאכוף עד הסוף ולא לוותר, תודה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, אי אפשר להתעלם מזה שיש התנהלות בטוחה, יש קורסים, יש קורסים בעזרה ראשונה, יש את ההכשרות של המדריכות שהן עוברות בפועל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נאמר, אנחנו חוזרים על עצמנו. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל לבוא לתאר כביכול שיש פה מטפלות שמסכנות חיים או דברים כאלה, יש בארגונים מטפלות שמוסרות את הנפש, שעובדות בנאמנות, שמרביתן הגדול הוא נשים עם משמעות חינוכית. אי אפשר לבוא ולהגיד, חברים, מי שלא עשה את ההכשרה אז הוא כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד-משמעית, אבל ההכשרה היא חשובה. יחד עם זאת, אני גם רוצה להיות עורך דין של המטפלות. לא ייתכן שאנחנו משלמים להן 40 שקל לשעה, מבקשים מהן לעשות 220 שעות, ולכן אני חושב שצריך למצוא את הבלאנס הזה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> ולגבי הפיקוח, מהשטח אני אומר, אומרים: בואו תוסיפו מפקחים, אז יש מפקחים של משרד החינוך, יש את המפקחים של הרשויות. בואו, המטפלות רוויות בפיקוח, אי אפשר להתעלם מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יוסי, ההורים לא מקבלים פה ייצוג. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חיים נמצא פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אני הורה, בסדר. אני חלילה לא מזלזל באף בעל מעון. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> בוודאי. בסופו של דבר כולנו פה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהתחלת דבר, ההורים והילדים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> בהתחלת דבר, אנחנו פה למען הילדים ולטובת הילדים, לקידום האיכות, חינוך. לכל ילד, מהרגע שהוא נולד יש זכות לחינוך, וזאת התפיסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם לא מקבלים אותה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> בדיוק, אבל זה לא נכון. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה להגיד שהאירוע הזה הוא שלוש וחצי שנים, אולי נראה לכם שזה המון המון זמן – אתה אמרת, זה היה צריך להיות מחוקק אולי ב-48', וזה לא קרה, אז אנחנו שלוש שנים וחצי באירוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא שלוש וחצי, אנחנו עושים לעצמנו הנחה, טרמינולוגית. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני לא עושה לעצמי הנחה. תאמין לי שאני לא עושה לעצמי הנחה בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי אנחנו, אני לא מאשים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני. אנחנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להגיד שלוש וחצי שנים אנחנו באירוע של הגיל הרך – לא. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> מה לעשות שזה באחריות שלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 77 שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא, אני מצטער. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> במשרד החינוך זה שלוש וחצי שנים ואנחנו מושקעים כאן יום ולילה ואנחנו כן רואים את ההכשרה כיעד מרכזי וחשוב. אני מאוד מאוד מאמינה שהכשרה היא דבר חשוב, והלוואי שיבוא היום שכל מחנכת מטפלת תהיה עם תואר ראשון בחינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאני פה בבניין בוועדת הכספים – ויושב פה רום – אני רואה ממשלה ששמה לעצמה סדר עדיפויות, באיזו מהירות מיליארדים עוברים בדיונים של שעה. אז להגיד לי או לנו, וזה לא משנה עכשיו קואליציה או אופוזיציה, שהממשלה הזו רוצה להעביר 1.4 מיליארד שקל לרשת חינוך כזו או אחרת, בין אם אני מסכים, בין אם לא, זה קורה תוך פחות מ-16 שעות, 16 שעות מרגע קבלת ההחלטה למעבר. לכן אני אמוציונלי כשאומרים לי, אנחנו רואים את זה כחשיבות עליונה ושלוש וחצי שנים. לא אליכם, אני לא חושב שמישהו פה מסביב לשולחן הוא הבעיה. אני מפנה את הביקורת אך ורק לממשלה שלא שמה את זה בסדר העדיפויות. כשהיא שמה את סדר העדיפויות, מיליארדים עוברים ככה, לא 200 מיליון, כמו איזה אביונים אנחנו פה. 200 מיליון, קיצצו 50 מיליון, עוד 30 מיליון, פיצלו. מה זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מיליארדים עוברים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> איפה ועדת המחירים? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה להגיד בכל זאת מה אנחנו עושים, שזה לא נראה, כאילו אין הכשרות. אנחנו מדברים על הכשרות למחנכות מטפלות החדשות בלבד. אנחנו רואים את התמונה הגדולה ואנחנו כל הזמן צריכים להפעיל שיקול דעת ולראות את האיזונים ואת הבלמים. אנחנו רוצים לשמור על רציפות חינוכית תפקודית, והיינו צריכים פה לקבל החלטות. מצד שני, אנחנו הגדלנו בשלוש וחצי שנים האלה פי שלושה את המפקחות שנכנסות למעונות, שרואות את העבודה במעונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה החלוקה? כל מפקחת, היא מפקחת על כמה מעונות? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כ-70 מעונות. יש לנו מפקחות שהוספנו – ולא היה – להיבטים רגשיים התפתחותיים. כאן דיברו על הצורך בחוסן של הילדים, בהתייחסות לצרכים הרגשיים של הילדים, אז הוספנו מפקחות ומדריכות בנושא של היבטים רגשיים והתפתחותיים, שנותנים מענים לילדים עם חסכים רגשיים – לא צריכה לספר הרבה – לילדים, להורים, למצבי משבר. אנחנו נותנים את ההדרכה של חמש שעות, כשבתקנות קבוע ארבע שעות, אנחנו נותנים חמש שעות. אני רוצה להגיד שיש פה עוד דמות מרכזית בתוך המעון, שהיא מנהלת המעון, שהיא גם למדה והיא גם מלווה ביום-יום את המחנכות מטפלות. כלומר, יש פה איזושהי מעטפת שאנחנו ממשיכים לעבות אותה ולהעצים אותה למען הילדים. הדרך עוד ארוכה, זה נכון, אבל אנחנו בדרך ואנחנו כל הזמן בבחינה איך לשפר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אומר את זה על השולחן. אני מבין שהמערכת בכאוס ואנחנו צריכים לפתור את המשבר הזה בזמן הספציפי הזה. אני רק אומר במקביל, וזה נאמר על ידי נעם, מה מבטיח לי ביד השנייה שבאמת המטפלות האלה יקבלו את אותן הכשרות והן יישארו בתוך המערכת? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> התחייבות לשנתיים הקרובות, זה מה שיבטיח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עזוב, התחייבות, תרשום על הקרח. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, למה אתה מתעלם מהדבר הזה? שדרוג השכר יגמור את כל הבעיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יעלו את השכר זה שני מיליארד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתל אביב השכר גבוה וזה לא משאיר אותן. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני יכולה להבטיח הכשרות, אני לא יכולה להבטיח מענקים, אין לי להבטיח מענק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא יכולה לקבל את המענק גם בסוף התקופה, מה הבעיה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משהו בורח פה בדיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא קיבלה את ההכשרה שלוש שנים. הנה, אני רושם לך תקנות חדשות. שנה מהיום, כולם חייבים להירשם להכשרות, משך ההכשרה הוא שנתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני איתך, אבל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אחרי שנתיים אתה מקבל 5,000 שקל, 2,000 שקל, 3,000 שקל, מה שתקבעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ישאיר אף אחת. זה לא מה שישאיר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הווי אומר, שהשארתי את אותן מטפלות שלוש שנים במערכת, הן קיבלו את ההכשרה וקיבלו תגמול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יוסי, למה אני אומר זה פלסטר? כי להתייחס רק לרכיב השכר או המענק זה חשוב, נכון, אני בטוח שאפשר יותר, אבל בסופו של דבר, צחקתי על זה פעם ואמרתי, קח שליח של וולט אל מול אשת חינוך, והשליח של וולט יעשה פי שניים יותר. אז 2,000 שקל או 3,000 או 5,000 שקל האלה, תפרוס אותם לשלוש שנים, חלקי החודשים שהיא עובדת, לא יודע איזה benefit כלכלי יש כאן. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל זה לא הדיון עכשיו. היום הדיון על התקנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יניב בר אור, בבקשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אנחנו מברכים על התקנות ומודים לשר החינוך ולשר האוצר ולנציגי המשרדים על הבאת התקנות החשובות האלה. אני מסכים, החוק חוקק בצורה נמהרת ופזיזה ויצר מחסני ילדים, אבל מתחת לשבעה ילדים. כל מי שלא יכל לעמוד מכל מיני סיבות עברו לעבוד עם מסגרות קטנות ויש לנו הרבה מאוד מסגרות כתוצאה מהחקיקה הנמהרת הזאת שאנחנו אפילו לא יודעים עליהן. אמרה יושבת-ראש הוועדה בזמנו, ביום האחרון לפני ההצבעה, שאחריה יבואו לתקן, והיא חשבה ששמה רגל בדלת, אבל בפועל החוק הזה שם מקלות בגלגלים. החוק הזה בא להגן על ילדים, אבל בפועל החוק הזה חוקק בצורה חד-צדדית בלי להתחשב באלה שקמות בבוקר לטפל בילדים, והיטה את הספינה לצד אחד, המים נכנסים והספינה טובעת. התדמית של המטפלות ירודה באופן כזה שאין מטפלות שרוצות לטפל בילדים, יש המון קשיים לביצוע הכשרות. היו תמריצים שהופסקו, דיברתם על זה כאן, ועד היום נסגרו 40% או יותר מהמסגרות שהיו קיימות בעת חקיקת החוק, זה ממידע שיש לנו בהתאחדות. לפי מידע שקיים באתר של משרד החינוך יש רק 4,000 מסגרות שיש להן רישיון, מחציתן זה בכלל מסגרות פרטיות, אז 77% זה כבר מספר שהוא לא נכון, לפחות לא ממה שמוכר על ידי משרד החינוך, יכול להיות שיש כאלה שעדיין לא מוכרים, שעדיין לא יודעים עליהם. אנחנו מכירים המון המון קשיים לביצוע הכשרות, כמו למשל עצם העובדה שהמטפלות האלה עובדות עשר שעות ביום, ואחר כך עוד מצפים מהן ללכת וללמוד. דיברו כאן על 40 שקל לשעה, במשך 70 שנים המדינה לא רצתה להיות באירוע, ועכשיו כשרוצים להסדיר עושים את זה בצורה לקויה. דיבר פה חבר הכנסת, הערתי קודם. הסיפור של נהגי אוטובוס, אני חושב שהוא דוגמה פשוט לא טובה כי אי אפשר להשוות תחום שנמצא בהסדרה כבר 70 שנה לעומת תחום שרוצים להסדיר אותו, ואני בטוח שאם לפני 70 שנה היו רוצים להסדיר את תחום נהגי האוטובוסים ולא היו נהגי אוטובוסים שיסיעו פועלים לעבודה, המדינה הייתה מוצאת פתרון, וזה בדיוק מה שאני חושב שרוצים לעשות כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דוגמה טובה, לא טובה, נתת את הבעיה ואת הפתרון. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> כן, הנה אתם מוצאים פתרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה כנראה דוגמה טובה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אתם מוצאים פתרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה פתרון? לדחות את זה זה פתרון? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> זה הפתרון היחידי שיש לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הפתרון היחידי. הפתרון היחידי זה להסדיר את התחום. לשים כל פעם פלסטרים במדיניות הדחיינות זה בדיוק מדיניות יהיה בסדר של מדינת ישראל, בגלל זה ככה אנחנו נראים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, התייחסות לתקנות, בבקשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> לצערנו, המטפלות מצביעות ברגליים, גנים נסגרים, אנשים לא רוצים לבוא לעבודה, גם לא בשכר גבוה. אומנם במסגרות המתוקצבות אולי משלמים 40 שקלים לשעה, אבל בפרטיים הבעיה היא לא שכר, בפרטיים הבעיה היא תדמית. בפרטיים משלמים גם 80 שקלים במרכז ו-100 שקל במרכז ואין אנשים שרוצים לעבוד. אצלנו בהתאחדות בנינו מערכת של חיפוש עבודה ויש מעל 300 מודעות של דרושים, חינם – רק תגישו מועמדות ותבואו לעבודה. אין הגשת מועמדויות. ואנחנו מפרסמים בפייסבוק ומודעות ממומנות ומשקיעים הרבה בדבר הזה, אנשים לא רוצים לבוא לעבוד בתחום, יש פה בעיה של תדמית, זה לאו דווקא בעיה של שכר. יש גם בעיות אחרות של פה ושם פיקוח, אבל אנחנו בשיח מצוין עם משרד החינוך ואנחנו יודעים לפתור את הבעיות הנקודתיות האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזו התקדמות גדולה, יניב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> העמדה שלך לגבי התקנות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> העמדה שלי לגבי התקנות האלה, אני חושב שהיה צריך לבוא במהלך הזמן ולהגיד איך אנחנו מעלים את קרנן של המטפלות ואיך משפרים את מעמדן של המטפלות ואיך לא מגיעים ל-2027 שוב, ודוחים את זה שוב. מה אנחנו יכולים לעשות עד אז כדי באמת ליצור מצב שאנשים רוצים לעבוד בתחום, והמדינה יודעת לעשות את זה בין אם זה בתמריצים, בקורסים ממומנים ובין אם זה לתת תחושת שייכות. וכאן התפקיד של המדינה לתת את תחושת השייכות לבעלי המסגרות, למעונות, לייצר שיתוף פעולה בין המסגרות הפרטיות, שלא יהיו יותר בחצר האחורית של המדינה. יש המון המון פתרונות שאנחנו הצענו אותם ואנחנו מקווים שמשרד החינוך והממשלה ואתם כאן בוועדה תאשרו אותם. כרגע המטפלות מותקפות רבתי ומעמדן נדרס ונרמס, ובחלק מהמקרים אפשר גם להבין. יש ילדים שאולי נפגעו, ויש ילדים שבוודאות נפגעו – סליחה, אי אפשר להגיד אולי כי יש ילדים שנפגעו – אבל בזמן שאנחנו רוצים לשמור על הילדים ולהמשיך לתת שירות להורים, אנחנו חייבים לזכור שאנחנו חייבים קודם כול, בראש ובראשונה לדאוג שיהיו מסגרות שיישארו לטפל בילדים האלה באיכות טובה ומספקת, ואם אנחנו נעביר תקנות שיפגעו בזה, אז בעצם אנחנו פוגעים בהורים, ובמישרין בילדים, כי אם לא יהיו מסגרות מי שייפגע זה הילדים וההורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת קציר, בבקשה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> איילת קציר, מובילי חינוך. אני רוצה להדגיש בתחילת דבריי שהדאגה שלי היא לילדים. ילד הוא ילד הוא ילד, ואני אגיד דברים שאני יודעת שמייד ייחסו לזה איזשהו מימד פוליטי. הכול פוליטי במדינה שלנו, אבל אתם כל הזמן שואלים פה – ותכף אני גם אגיד את דעתי על התקנות – מדברים פה על קרנו של המקצוע. איזה מקצוע? אין פה באמת מקצוע, יש נשים שהן בדרך כלל חסרות השכלה רשמית, בטח תעודת בגרות מלאה, או שנסיבות החיים הביאו אותן לזה שהן לא יכולות להיכנס לאקדמיה כמו אנשים שנמצאים פה בחדר, לא שפר עליהן מזלן. העניין הוא, ופה אני מתחברת גם לדברים שאמרו חברי הכנסת, המדינה צריכה להכריז על האירוע הזה כמשבר, משבר לאומי, כאירוע חירום. לא יכול להיות שאנחנו מתנהלים פה עם תקנה כזאת או תקנה אחרת. כמי שעבדה במשרד החינוך, הייתי מפקחת במשרד החינוך ונאלצתי כל יום לפתור משברים כאלה, כשבסופו של דבר שר החינוך, מנכ"ל המשרד, מנהל המחוז, ראש הרשות, כולם רוצים שאני אפתח את גן הילדים, לא משנה מי יעמוד שם, מי יגיע בבוקר. וכשמדברים פה על זה שניתן רישיון ואז במהלך השנה המעון לא עומד במסגרת של רישיון, חס וחלילה קורה שם איזשהו אירוע, מייד באים ופונים לרגולטור, למשרד החינוך, כשבעצם אין איזושהי יכולת באמת לאכוף את זה. יש פה גם איזשהו בסיס של אמון שצריך לתת. מה אני אומרת? כשאנחנו מדברים על מצב חירום במדינת ישראל, אנחנו צריכים להסתכל על זה מעבר, יכול להיות שזה אפילו לא דיון לוועדה הזאת, יכול להיות שזה בכלל דיון לוועדת הכספים, יכול להיות שזה צריך לבוא לפתחה של הממשלה כי כשאנחנו מדברים למשל על כספים קואליציוניים שמועברים למוסדות חינוך חרדים - - - << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל זה לא הדיון עכשיו. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> ידעתי שתקפוץ ולכן סייגתי את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> איילת קציר: << אורח >> כשאנחנו רוצים לפתור אירוע נקודתי, לא רק במוסדות חינוך, על מה אנחנו מדברים? כשאנחנו מדברים על המטפלות האלה אנחנו רוצים לאפשר מוביליות לחלקים אחרים בחברה, אם זה נשים או גברים שלא שפר מזלם ולא יכלו ללמוד לימודים גבוהים ואם זה חרדים ואם זה ערבים או אם זה כל מגזר אחר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> התחום היחיד שאין בו הבדל בין חרדים לערבים ליהודים זה הגיל הרך. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אנחנו רוצים לאפשר מוביליות חברתית ולכן המדינה צריכה להכניס יד לכיס, וכמו שאנחנו יודעים לייצר הכשרות בגיל 18, בגיל 19, גם לחרדים כשאנחנו רוצים להכשיר אותם להייטק, כשאנחנו רוצים להכשיר אותם לצבא, צריך לייצר את הבסיס הזה להכשרות. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> כל הבעיה של הגיל הרך זה החרדים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה מה שאת אומרת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, אל תסיט את הדיון, זה לא מה שאמרתי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> התחום היחיד שאין בו הבדל בין יהודים, חרדים, זה הגיל הרך. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, לא. יש הבדל מהותי ואל תסיט. כשרצו לפתור חוקי מעונות וכל מיני כאלה, ידעו לעשות, יש פה ממשלה שידעה לעשות את זה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מה את מקשקשת, את מי את מייצגת בכלל? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אנחנו רוצים לאפשר מוביליות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> את מדברת שטויות. את מי את מייצגת? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני לא מדברת שטויות ואל תסביר אותי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני אסביר אותך כי את מדברת שטויות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, אתה לא תסביר אותי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני לא אתן לך לדבר. אין בתחום הזה הבדל בין יהודים, חרדים - - - << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה חצוף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור. איילת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> סליחה, יוסי, היא אמרה שאני חצוף. על מה? כי אני אומר לה שהתחום היחיד שאין בו הבדל בין חרדים ליהודים לערבים זה הגיל הרך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, אבל אתה מתפרץ. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> להכניס פה גם את זה? פוליטיקה? חוצפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת, תעצרי. תתייחסי בבקשה לתקנות. עד כאן. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אני לא מוכן לשמוע. איילת, אני אוציא אותך. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לעבוד על מוביליות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת, תתייחסי בבקשה לתקנות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> התקנות, שוב פעם, הן ניסיון לפתור מצב של אין ברירה. אנחנו רוצים שעם הילדים שלנו יעבדו אנשים שיש להם את הכלים להתמודד עם שחיקה, שיש להם את הכלים להבין מהי פדגוגיה של הגיל הרך, מה המאפיינים של התפתחות בגיל הרך, מתי ילד צריך התייחסות מיוחדת, מתי הוא לא סתם בוכה ומציק. אנחנו חייבים לתת להם את הכלים האלה. אז הפתרון הזה הוא פתרון של אין ברירה. ופה אני רוצה גם להפנות, מדברים כל הזמן על פיקוח ועל רישיונות. יש פה בעלויות, יואילו הבעלויות האלה – בפעם האחרונה שבדקתי עם חברות שיש להן ילדים צעירים, שיש להן חופשת לידה מאוד קצרה, הן או הבעלים שלהן היו חייבים לחזור לשוק העבודה ובפעם האחרונה שבדקתי, מעון הכי בסיסי, לא משהו שמלמד עוד שפות או נותן משהו, עלה יותר מ-4,000 שקל. יואילו בבקשה בעלי הבעלויות להוסיף עוד הדרכה. יכול להיות שהרווחים שלהם יקטנו. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תואיל המדינה להפחית ארנונה, מע"מ. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, צריך להסדיר. בסדר, אמרתי, יכול להיות שהדיון לא מתאים דווקא לוועדה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> יוסי, מה שאני מבקשת זה גם להוסיף לתקנה, אחד, למטפלת יש את האופציה, למרות שלא מחייבים אותה בשנים הראשונות להשתלם, זאת אופציה, היא יכולה לבחור כן, וגם בעלי הבעלויות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ברור שהיא יכולה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בסדר, אבל להחדיר את זה גם למודעות. זאת אופציה, ושבעלי המעונות יעודדו יציאה ולא ישמרו את זה. ואגב, מי שמדבר רק על שכר, מצמצם את הדיון. גם אם ירוויחו 50,000 שקלים, לא יעמדו בזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. שלום נגר, בבקשה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> רק אם אפשר, אדוני היושב-ראש, להתייחס לשאלת המוביליות. אנחנו הכשרנו כמו שנאמר פה קרוב ל-30,000 מחנכות מטפלות בסוגי הכשרות שונות. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יותר. יותר. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> המספרים שלי מדברים על 30,000 – אני רוצה להיות זהיר ולהיות בצד הבטוח. כ-4,000 מתוכן הן מחנכות מובילות, זה עוד שכבה על האיזונים והבלמים שדיברה עליהם קודם אורנה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> יש עוד כמה שסיימו תואר ראשון, לפחות אצלי. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> ולשאלת המוביליות החברתית, ולזה רציתי להתייחס, שאמרה קודם איילת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> להגביר את זה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> כמה מאות מתוכן כבר נרשמו לתואר ראשון, אלו שנסיבות חייהן, כמו שאמרת, לא אפשרו להן להיכנס למכללות ולא הסלילו אותן לשם, כתוצאה מההכשרות האלה התחילו לימודים לתואר ראשון בגיל הרך. הן ישולבו, אנחנו מקווים, במעונות כתוצאה משכר ואם לא, כגננות במערכת החינוך הישראלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זו בדיוק הבעיה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> בסדר, אבל בסוף מדברים על מוביליות חברתית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לי תחושה שמתוך ה-30,000 האלה שאתה מזכיר, הרוב הגדול לא נמצא במעונות, הוא נמצא אולי בגנים, יכול להיות, אבל הוא לא נמצא במעונות. ואני ביקשתי ואני חוזר ואני מבקש שוב לקראת הדיון הבא, אני רוצה לקבל נתונים מדויקים כמה מתוך ה-30,000 האלה שהכשרתם נמצאות ועובדות היום בתוך המעונות. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> במעבר לשנה חדשה ניתן את הנתונים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עברנו לשנה החדשה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> בסדר, לא כל המערכות עבדו וסונכרנו, והרשמה. אני אומר, נעשה את ההצלבה של הנתונים בין ההכשרה לבין העובדות בפועל, אבל בסוף אני אומר שיש פה גם תפיסה של כל הגיל הרך במדינת ישראל. אנחנו במיקוד בשלוש-שנתי לידה עד שלוש, אבל מי שהולכת לעבוד כתומכת חינוך - לא סייעת - במערכת החינוך של שלוש עד שש, גם היא חלק ממערכת החינוך הישראלית, ומי שיצאה מהמעגל והפכה להיות גננת, גם זה חלק, יש לנו גם מחסור שם. צריך להסתכל על תפיסה שש-שנתית של כל המערך הזה. נכון שפה אנחנו בדיון ממוקד על לידה עד שלוש, אבל כתפיסה, היא נשארת במערכת, היא נשארת כגננת, היא נשארת כתומכת חינוך ברשות, היא נשארת כתומכת חינוך לילד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר את זה כי אתה יודע את המספרים? סתם, כי לפני שנייה אמרת שאתה לא יודע את המספרים, ועכשיו אמרת כתפיסה מערכתית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ביקשתי ממנו מספרים כמה מתוך ה-30,000 נשארות בתוך המעונות. הוא מדבר באופן כללי, הוא אומר שגם אם לא נשארות במעונות, הן נשארות בגנים או מתקדמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בדיון הבא אפשר יהיה להגיע עם מספרים? גם כאלו שנשארו בתוך מערכת החינוך. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> יהיה יותר מסובך להגיע אליהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה מסובך? << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> משום שזה עובדות רשויות, ועלויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הרשות, יש לך קשר איתה בלחיצת כפתור. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> לא. לא עד כדי כך, זה לדיון אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר זה מסובך מדי. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> דיון על תומכות חינוך זה דיון אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הממונה ברשות על הגיל הרך יודעת להגיד מי עובד בכל מעון? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אנחנו יודעים את זה במערכת הרישוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברישוי יש את נשות הצוות? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> בוודאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה ממונות יש ברשויות? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כ-220. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתוך 257. יפה. אז הנה, יש ממונה שאתם מתקצבים, נראה לי שיש לה את הרשימות, זה לא משהו שהוא מסובך מדי. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> סימה שהינו: << אורח >> כרשות, אין לנו נגישות למערכת. אין לנו נתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני לא יודע את שמך, חוץ מהשלט עיריית ירושלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל חד-משמעית, למשרד החינוך אמור להיות ברישוי את הצוות. מה לעשות שהצוות גם מתחלף באמצע השנה, יש לו את ההתחלתי בזמן מתן הרישיון. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> לא, כל הזמן מתעדכן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מתעדכן באופן אוטומטי באונליין? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בלחיצת כפתור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאב, האם נעשה שימוש בסמכות שלכם לפי סעיף 26(ו) לתקנות, להורות על תוכנית הכשרה מותאמת בהיקף של פחות מ-220 או לפטור מחובת תוכנית או חלק ממנה בהתחשב בכישורים, תפקיד, ניסיון או ותק? האם נעשה שימוש? אני מנסה לחשוב על גמישות בעניין הזה כי אני חושבת שלכולנו ברור. אני לא הייתי יועצת משפטית של החוק הזה, אבל ה-220, כנראה הגיעו אליו לפי איזשהו תחשיב. אני לא רוצה להגיד גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אבל כרגע לפי מה שנמצא על השולחן, יש כנראה איזושהי בעיה עם ה-220 אם אתה פורס את זה על שנה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> כן, אנחנו חושבות על זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך אולי לחשוב על גמישות שלא תצריך אפילו תיקון של התקנות כי אני לא רוצה שיגידו – הכנסת לא פנויה, כן פנויה, העבירה, לא העבירה, למרות שאנחנו פנויים תמיד. השאלה אם הכלים שיש לכם בתקנות לפעול בגמישות נמצאים בשימוש, שלא יהיה אפס או אחד אלא משהו. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יש את החלופה של בחינה אקסטרנית, אבל בגלל הממשק עם משרד העבודה זה לא מתקיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על הבחינות אני שאלתי ויש תשובה כי בחינה היא כלי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא. הבחינה היא כתוצאה מזה שהמטפלת עוברת על ידי הארגון את ההכשרה, עוברת את הקורס, והיא הולכת להיבחן. בממשק בין משרד החינוך למשרד העבודה זה לא קורה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אבל זאת בעיה טכנית, זאת לא בעיית מדיניות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> במענה לשאלתך, זו חלופה ל-220 שעות כי במסגרת הזאת, הארגון שמלמד, הוא עושה את זה תוך כדי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסדר, זה דבר אחד, מבחן מקצועי. יש כאן אפשרות גם לעשות איזושהי התאמה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> בחנו את התקנה הזאת ועלתה גם האפשרות שאולי נפרוס את ה-220 שעות האלה לא על שנה אחת אלא על שלוש שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעשות את זה 60, 60, 60. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> קודם כול, ההצעה לאותה פריסה שונה לבעלות ותק וגיל 55 ומעלה היא חלק מהשימוש בסעיף הזה שהזכרת כרגע, היא חלק מהעניין הזה, על בסיס ותק, ניסיון וכו'. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אגב, זה קרה ongoing. נגיד כמכללה, פרשו לנו – באישור וכמובן העברנו למשרד את התעודות של הסטודנטיות – כמכללה, פרשו בנות. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> או שהיו באמצע הכשרה כתוצאה מזה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> הסיפור השני זה באמת הכשרות של 120 שעות לבעלות ותק, זה גם מופיע בתקנות וגם בזה השתמשנו. לצערנו, חלק גדול מהוותיקות לא באו להכשרות האלה ולא מימשנו את כל התקציב שעומד לרשותנו בעניין הזה והעברנו אותו לסעיפים אחרים של הכשרת 220 שעות. צריך גם לזכור שבסוף, ה-220 שעות שפה על השולחן, זה משהו שאנחנו לא מתלהבים ממנו לגמרי. ההכשרה הקודמת, מטפלת סוג אחד הייתה 610 שעות, אז אנחנו בשאיפה לשמר איזשהו בסיס איתן של 220 שעות. נכון ששדרגנו את זה, זה נמצא כבר במכללות אקדמיות ובסמינרים. ההתעקשות שלנו כשזה עבר למשרד החינוך הייתה לעשות את זה באותו מוסד שמכשיר את עובדי ההוראה במדינת ישראל מתוך תפיסה של חינוך טיפול ולא תפיסה של טיפול בלבד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הן יגיעו להיות מנהלות מעונות, מן הסתם. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> לא. אם הן יסיימו ב-220 שעות בתוך המכללה, זה כבר משהו שהצוות האקדמי של המכללה שמכשיר את הגננות הוא זה שמכשיר גם אותן. יש פה כבר איזושהי התקדמות. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> הן גם מקבלות קרדיטציה, מה שלא היה עד היום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש איזו חשיבה על שינוי תוכנית ההכשרה כדי שאפשר יהיה לעמוד ביעד הזה? חוץ מהפריסה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> הסיפור הוא באמת מצד אחד לשמר רמה, מצד שני לאפשר, והפריסה היא חלק מהעניין הזה, קיצור והכרה לבעלות ותק מעבר לגיל 55. אני רוצה להתייחס למה שאמר ליאור לגבי הבחינות האקסטרניות. האפשרות הזו עדיין קיימת בתקנות, לצערנו מעט מאוד מגיעות לשם כי הבחינות האלה הן גם רף שלא קל לעבור. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא. משרד העבודה לא מאפשר להן להיבחן, לא שהן נבחנות ונכשלות. לא מאפשר. הממשק בין משרד החינוך למשרד העבודה לוקה בחסר ויוצר מציאות שבה הן לא מקבלות להיבחן, אז החלופה הזאת לא קיימת. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> הן לא פנו אלינו. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא באתי בטענות אליכם. אמרתי, הבעיה הגדולה בממשק מול משרד העבודה, זרוע עבודה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> שווה בדיקה, ושוב אני אומר, ליאור, בסוף יש ערך ללמידה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, ההערה שלך נרשמה, ננסה להעלות מישהו מזרוע העבודה, אנחנו נבדוק את זה. שלום, בבקשה. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> עורך דין שלום נגר, יושב-ראש ארגון חלמיש, מייצג למעלה מ-450 מעונות יום מפוקחים מסובסדים במשרד החינוך. אנחנו מייצגים מעונות יום מכל המגזרים – מגזר חרדי, ערבי, כללי. בילדים, במעונות יום, זה הדבר היחיד במדינת ישראל שאסור להתייחס אליו בפן הפוליטי, ואני מבקש להחזיר את המילים אחורה כי ילדים הם ילדים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> - - - << אורח >> שלום נגר: << אורח >> עוד פעם, ילדים הם ילדים, ואוי ואבוי אם מישהו במדינת ישראל יראה את השידור הזה ויבין שמישהו רוצה לעשות הפרדה בין דם לדם, כמו שאני בארגון דואג לילד מתל אביב וקריית שמונה וביתר עילית ואני לא עושה שום הפרדה, וילד הוא ילד. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני מבקשת שאתה תיקח את הדברים שלך כי הדברים שלי לא היו אמירה פוליטית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת, זהו. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> זהו, סיימתי. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שוועדת חינוך בשנה וחצי האחרונות עשתה למען מעונות היום במדינת ישראל – כן, והיושב-ראש גם משויך לאיזה מקום מסוים – לצערי, לא הגיעו לפה כולם כל הזמן כי כל אחד לפי העניין הלוביסטי או כל מיני אינטרסים שיש לו להגיע לוועדות, אבל אם הייתם באופן עקבי מגיעים לפה לוועדות, אני לא חושב שאי פעם בממשלת ישראל התקיימו ועדות בנושא מעונות היום כמו שקרו בקדנציה הזאת, וחבל. עכשיו בואו ניכנס לעובדות. אני מדבר עובדות ופרקטיקה, אבל אני גם מציע לכל מי שיושב פה – ואני מעריך את כולם, אני בן למנהל בית ספר, בן לאימא גננת 30 שנה, אחיות שלי עם תואר שני בחינוך, החינוך זה בדם שלנו ונולדנו בחינוך, אז עם כל הכבוד גם למועצה לשלום הילד, גם למה שאתם מייצגים פה וגם לחברי הכנסת, לפני שבאים לוועדת חינוך כדאי לעשות סיור במעונות היום, כדאי להבין ולהרגיש את השטח לפני שבכלל אנחנו מדברים כי יש פה פערים מהותיים בהבנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא חושב שאנחנו לא יודעים. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הוא מסמן וי ללקוחות שלו. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני לא הפרעתי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה מסמן וי ללקוחות שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להפריע לך, אבל בסדר. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אתה יכול בשמחה, אין שאלה. אין שאלה שתשאל ואני לא אענה לך, ואם אני טעיתי אני אחזיר את המילים שלי אחורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אתה מקיש עלינו דברים, ולא לשר קיש, ואתה יודע מה אנחנו יודעים או עשינו בעבר, כשאתה כבר יודע ושולח אותנו לעשות שיעורי בית לפני. קצת צניעות, קצת. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אז אני מושך את המילים, אבל אני אסביר ואולי אתה תבין. מי שמכיר את הוועדות הקודמות, עם משרד החינוך היה לנו קונפליקט. היום הגענו למצב, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נכנסים לנעליים של משרד החינוך ודווקא אני רוצה להציג את העמדה של משרד החינוך. כשעברנו למשרד החינוך, מעונות היום, הממונה הקודם חתם כבר בתחילת שנה על הארכת הוראת השעה. כשאנחנו פנינו, מנהלי המעונות, למשרד החינוך להאריך הוראת שעה, הוא לא האריך עד לפני כמעט חודש, הם לא רצו לחתום על התקנות האלה. מה עמד בפני הממונה? שיקול הדעת של אנשי משרד החינוך היה כזה – אם אנחנו לא מאפשרים להאריך הוראת שעה, אין רישיונות. יש 2,100, 2,200 סמלי מעונות של מפוקחים מסובסדים – לא נכנס לפרטים – פארס אומר, אם אני מאריך הוראת שעה אין רישיון לאף מעון. אין רישיון לאף מעון זה אומר שהמעון לא עומד בסדר בטיחות, זה אומר שיש פה סכנה יותר ממשית לשלום הילד. האירוע של משרד החינוך, שיקול הדעת שלו האם אני מסכן את הילד יותר או מסכן אותו פחות, לא לגבי הוראת השעה – כי הוא לא רצה להאריך אותה, אף אחד לא רצה להאריך אותה. איך הגיעו למצב הזה? התחילו להזין מטפלות במערכת. אתה לא יכול לקבל רישיון למעון אם אתה לא מזין מטפלת. הגענו למצב שבכל כיתה אין מטפלת מוכשרת. לכן גם אין להם תשובות כי מצד אחד, הכשירו 30,000 או 40,000 מטפלות במערכת, אם נחלק עכשיו 30,000 הכשרות חלקי 2,000 סמלים, אם הגענו למצב שבכל מעון, בכיתה, אין מטפלת, המספרים לבד צריכים לבוא בחשבון. אתה לא צריך נתונים ממנו, הרי זה העובדות. אם 50% מהמטפלות היו מוכשרות, תקנת השעה הזאת לא הייתה פה. אז מה יהיה פה בדיון הבא? זה מה שאני רוצה להגיד לחברי הכנסת, שגם אם לא תוארך הוראת השעה, יהיה פה דיון יותר קשה. למה? כי לעוזרים שלהם לא יהיו מעונות ולאף אחד. הרי עד היום בכירי המשרד, אין מעונות לילדים שלהם ולנכדים שלהם. אנחנו קורסים מזה שאנשים מתחננים להיכנס למעונות ואין מטפלות, ויש מקום. למה? כי זו המציאות. אז אם אנחנו רוצים להאריך את הוראת השעה וכולם בעד הארכת הוראת השעה, ונאריך אותה, אם אנחנו חותמים עליה ברגע זה נסגרים מעונות היום, אף אחד לא עומד בה. אז עוד פעם, הניתוח הצליח, החולה מת. יש מציאות. מדינת ישראל צריכה להתיישר למציאות, וזה מה שעשו פה משרד החינוך – הבינו, ראו את הנתונים במערכת, ולא בגלל הפרצוף היפה של מפעילי מעונות היום, הבינו שאלו העובדות, שאי אפשר להמשיך את הפעלת המעונות ברישיון פיזית ללא הארכת הוראת השעה. זו עובדה קיימת שפה אף אחד לא הבין אותה. עכשיו אני אכנס לנושא הפתרון. ההכשרות, אני חושב שמשרד החינוך, וגם היועצת המשפטית של הלשכה, היה מאוד חשוב לה הנושא הזה. צריך לפתוח את זה. משרד החינוך, הוא יודע לעבוד עם רשויות, הוא יודע לעבוד עם מכללות ספציפיות, בזה זה נגמר. יש קושי גם בצד של המטפלת, גם בצד של הארגון וגם בצד של המכללות. קח את התקציב הזה, תן למנהלי ארגונים אפשרות. מנהל ארגון, יכול להיות בתקציב הזה יודע לתת גם יום חופש למטפלת שלא תבוא אחרי תשע שעות ותגיד, מה אני צריכה 220 שעות – לבנות תוכנית שהיא הגיונית, בתשלום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו נשמח לראות כזאת תוכנית. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אז אני מוכן להציג אותה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל זה צריך להיות מרוכז דרך משרד החינוך. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אז אני אומר, אם יש תקציב ייעודי, במקום לתת אותו למכללות – אני אשים את זה על השולחן, אולי זה קצת יעקוץ למישהו – מכללות שיש להן אפשרות להכשיר גננות, הם דוחפים את ההכשרות של המטפלות לתוך הגננות. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> מה פתאום, בחיים לא. לי יש 15 קבוצות, אי אפשר להכניס. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני לא אומר דברים באוויר. אם ראשי הארגונים ידעו לקבל תקציב, שידעו גם לנהל אותו מבחינה שעתית, מבחינת חלוקה של העובדות ולתת את ההדרכות במסגרת גם שיפוי של המטפלות בזמן הזה, אנחנו נגיע לאירוע שאנחנו נפקח על המטפלות. לי יש את המוטיבציה ואת הכלים הכלכליים והפיזיים לבוא ולתת לה את המסגרת שמתאימה לה ואני אשמר אותה בשטח, זה הרבה יותר נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עדיין יכול לתת לה יום חופש, לאף אחד אין התנגדות. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כרגע אין לך את המוטיבציה רק בגלל שאתה לא מנהל את הכסף? אני רוצה להבין. זה מה שאתה אומר? בשורה הסופית. אתה צריך מוטיבציה? << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני אומר שמטפלת שעובדת מ-7:00 בבוקר עד 16:00 בצוהריים לא מסוגלת לתפוס ראש. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אין לי ויכוח איתך על זה. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אז אני אומר, אם יהיה תקציב, שיתנו גם את היום חופש למטפלת, הרי לא משולם לה. המעסיק לא מקבל כלום. היא אמורה ללמוד את הקורס מטפלות משעה 16:00 והלאה, או מ-6:00 בבוקר, או שהיא צריכה לנסוע כי אין במקום המגורים שלה מכללה מאושרת. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> למה? המכללות מגיעות למקום. לי יש בראשון, מה זאת אומרת. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אבל אתם דורשים מכסה מסוימת, רק אם יש 20 מטפלות. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> רשות שמגויסת לאזרחים שלה, זה קורה וזה קורה בצורה הטובה ביותר. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> שמשרד החינוך יגיע למצב שהרשויות ינהלו את המעונות יום, אי אפשר להתעלם ממפעילי מעונות היום. אם רוצים לעשות אירוע, ההכשרות צריכות לעשות שיתוף פעולה עם מפעילי מעונות היום, עם ראשי הארגונים, היום כבר יש ראשי ארגונים. בפגישה אחת שלנו איתם יכולים לבנות מנגנון, להביא אותו בהצעה פה לוועדה. אני מוכן להיות הראשון לכתוב את ההצעה, לשבת עם הצוות הזה, וידידי ליאור, שהוא יושב-ראש פורום ראשי הארגונים, גם ביחד נסכים עליו, נבוא לפה עם הצעה מכובדת. אנחנו גם אחראים על המטפלות שלנו, לא מטפלות שאנחנו לא יודעים מאיפה הן שיושבות במכללות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זה גם יהיה יותר זול, אגב, אם יתנו לארגונים להיות הגורם שיפקח גם על ההליך וגם יכשיר, ובסוף שישלמו רק כנגד תעודה, שלא ישלמו כסף מראש, רק מי שיכשירו בפועל, ואז יש אינטרס גדול. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תעשה ההכשרות בצורה חווייתית, קח אותן לשבוע בבית מלון, ונראה מטפלת שלא תגיע. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> משפט אחד לסיום, אדוני היושב-ראש. בגלל שהאירועים לא נגמרים במעונות היום, אני אומר, הדבר הכי קריטי, גם חברי הכנסת דיברו על זה, שבעים שנה, ארבעים שנה, חייבים להקים את הרשות לגיל הרך, לא משנה איפה היא תהיה, חייבים רשות, חייבים משרד אחד שיתכלל את האירוע. אתה לא יכול להיות משרד רווחה, משרד האוצר. אדוני היושב-ראש, סיפור קטן, שחברי הכנסת יבינו. לא מדבר איתך על תוספת תקציב. קח אירוע, שהמע"מ התעדכן בינואר 2025. תעריף המעונות אמור לעלות גם ל-18%. עד היום משרד האוצר לא עדכן את התעריף. אנחנו משלמים, מוציאים חשבוניות לפי 17%, עכשיו משרד האוצר אומר, טעיתי, אני מודה בטעות, תחזיר רטרואקטיבי. אומר, לא, מחודש תשיעי 2025. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> איך זה קשור לתקנות? << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני מדבר על נושא התקציב ועל הרשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הרבה דברים אמרו שלא היו קשורים לתקנות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא הוגן כי הם עלו לשידור ולא הפסיקו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא בסמכות הוועדה הזאת בכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חיים פרשטיין, בבקשה. << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> היי, בוקר טוב לכולם. חיים פרשטיין, אני נמצא פה כהורה מודאג, אני לא עמותה. אני רוצה להגיד לכם, אני מקשיב לכל מה שאתם אומרים ואני שומע את כל הפתרונות שמציעים פה ואת השיח הזה. אני מרגיש כאילו השיח הזה אמור להיות הרבה יותר חריף כי אני מגיע ממקום שאני רואה מהשטח, מהצד. לי יש ילד שהיה בתוך מסגרת יום, במסגרת שלנו כן היו הכשרות. אני הסתכלתי חודש על מצלמות, אז ראיתי איך קורות ההכשרות. יש את הסייעת הכי דומיננטית בגן – איך שהיא מתנהגת, זה מכשיר את כל הגן להתנהג. כמו גן חיות, כמו ג'ונגל. היא מטלטלת, כולם מתחילים לטלטל; היא מראה שאפשר להחזיק מהידיים תינוקות, כולן, כל הסייעות, כל הגננות, כולן, כמו גן חיות, כאילו אנחנו מאתיים שנה אחורה, וזה ג'ונגל. ככה מתנהלים הגנים במדינת ישראל. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> לא, ככה התנהל הגן שאתה היית בו, סליחה. בלי הכללות בבקשה. << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> בפועל, הגן שלנו, שאני הייתי בו, פרסם את עצמו באינטרנט, נמצא בחוץ, לא איזה סתר, לא איזה מערה. נכון לכרגע, עלתה פה דוגמה מעניינת מאוד. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> היה להם רישיון, חיים? << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> לא, לא היה להם רישיון. איך אני אמור לדעת את זה? דרך אגב, פורסם איפשהו שאני אמור לדעת את זה כהורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפורטל. << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו חוזרים ואומרים את זה פה, שזה הדבר הכי חשוב שהורים בשנת 2025 ידעו שצריך רישיון ומצלמה. << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> אני לא ראיתי את זה. אין שום בעיה. חברים, נכון לכרגע, אני אומר לכם כהורה מהצד שלי. משרד החינוך מדבר על הנושא הזה כאילו זה נושא שצריך לפתור אותו. זה נכון לכרגע נראה מבחוץ, מהצד שלי כהורה, כמו אירוע דריסה, כאילו נתנו למיליון אנשים שאין להם שום עניין בילדים, שום עניין בלטפל – בואו, אתם רוצים את המשכורת הנמוכה, אין לכם איפה לעבוד, כנסו, תעבדו, תיגעו בילדים שלנו, תטפלו בהם. כל הדבר הזה קורה ממש כרגע, מחוץ לדלתות האלה. אין הכשרה, אין פיקוח, מאות אלפי גנים בארץ, ואני לא יודע לדבר מספרים, המון מהם ללא רישיון, מפרסמים את עצמם באינטרנט, מקדמים את עצמם, לוקחים 7,000, לא נותנים את זה לאנשים שעובדים אצלם. משכורות נמוכות, כמו ג'ונגל, אנשים נוגעים בילדים שלנו ומטפלים בהם ללא שום רגע של הכשרה, וזה קורה כרגע במאות. ואתם אומרים, בואו ניקח עוד ארבע שנים. בואו, 2027, 2028, 2029, לא נורא, בואו נטפל בזה בעוד המון שנים. יש לי ילד קטן במערכת, יש מאות ילדים קטנים במערכת, המון נשים בתוך המערכת הזאת, ללא שום פיקוח, נוסעות ואוספות ילדים לאוטובוס שלהם, עלא באב אללה. זה מה שקורה בפועל מחוץ לדלתות של הדיון הזה. אני מאוד מודאג, אני ממש רוצה לשמוע פתרון – תקציבים, הכשרות, תמלוגים. שמעתי פה לתת למנהלות המעונות לנהל את זה, זה הכול פרוץ – לוקחות כסף לעצמן, משלמות קצת כסף. צריך לקום במשרד החינוך גוף שמוביל את זה, איזושהי מחלקה שמטפלת בזה, אתמול. אני מרגיש שאנחנו בישראל בתחום הזה – כהורה, אני לא נמצא פה כשום איש מקצוע – שאנחנו כאילו, אני לא יודע, ב-1917. אני לא מבין איפה אנחנו נמצאים. 2025 במדינת ישראל, אני חוויתי פגיעה הכי קשה שאפשר לחוות בילד שלי, ואני לא מבין איך אנחנו ממשיכים ברגוע לשבת פה ולדון על זה. מתישהו זה ישתנה, כשהילד שלי יהיה בן 18, 19, אני באמת לא מבין. אני חייב לשמוע פתרון. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פארס, בבקשה. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> שומעים פה מלא דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פארס בשוק. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> לא בשוק, אני שומע את זה כל הזמן, אבל אנחנו בתהליך, אמרו פה שלוש שנים וחצי והוא תהליך לא פשוט. אל תשכחו, בשלוש שנים וחצי היו גם שנתיים של מלחמה, המדינה עברה לא מעט טלטלות ואנחנו עדיין באירוע, אז השלוש שנים וחצי, אם אני אסתכל עליהן, זה הרבה פחות משלוש שנים וחצי, ועדיין הספקנו לעשות לא מעט. אני אגיד ככה. כל המטרה של הצעת החוק היא בסוף לאפשר קודם כול לעבור את המשבר הקיים, והוא לא כזה גדול. היום, כמעט 90% מהמערכת של המעונות עם רישיונות ומטפלות שקיימות עם הכשרות. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> משבעה ילדים. << אורח >> חיים יפים פרשטיין: << אורח >> המשבר עצום, עצום. להגיד לא כזה גדול זה פשוט שקר. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> תן לי לסיים. אני יודע שיש מעבר למה שיש לנו במערכות, אבל אני חייב להגיד כמה דברים. ההצעות מאפשרות לנו לעשות את העבודה. אמרתי, היו פה שנתיים של מלחמה, היה פה תהליך ארוך שאנחנו עושים אותו, יש כבר מערכת רישוי שהיא לתפארת, שיש בה אפשרות לראות הכול – גם אנחנו, גם רשויות, גם בעלויות. יש שם עבודה אינטנסיבית סביב פיתוח מערכות המקשרות בין משרד החינוך, משרד העבודה. יש חשיבה גדולה של בניית מערך אחד שכולם רואים אותו. אנחנו בעבודה אינטנסיבית סביב הטכנולוגיות שמאפשרות ראייה כללית על מעונות היום, ואנחנו שם וזה מתקדם, אנחנו רואים את זה. אנחנו באגף, במינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך, אנחנו רואים את זה. יש פה עבודה אינטנסיבית בהרבה דברים. המטרה של החוק עכשיו לאפשר לנו לעבור את פתיחת השנה ולאפשר לכל המעונות להיכנס תחת המסלול ונוכל לגעת בהרבה סוגיות – בסטטוס, בתדמית, במקצועיות, בקמפיין של הורים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> איך? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אנחנו רוצים לעשות שולחנות, אנחנו נדון בדברים באומץ, אנחנו אמיצים. אנחנו נדון בזה, לא נוותר. לא נוותר, לא על הכשרות, לא על מקצועיות שיש במעונות, לא על הסטנדרטים הגבוהים שאנחנו רוצים אותם. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל איך, איך זה יקרה? פארס, אין כסף. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אמרתי. יש פה לא מעט אנשים מקצועיים של המשרד, הובלנו לא מעט סוגיות, לא מעט סוגיות בגנים, בבתי ספר, בלא מעט דברים, גם במעונות. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הם עושים עבודה של מאה אחוז, כל אנשי המקצוע פה, אבל בחמישה שקלים, כי אין לכם תקציב. הבעיה לא באנשי המקצוע. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> גם בזה אנחנו נתעסק. אני אגיד שגם המועצה התחילה לעשות עבודה, היינו כבר בישיבות עם סימה חדד ואנחנו בונים תוכנית. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> המועצה לגיל הרך קיימת ומתפקדת? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> כן, כן. התחילה עכשיו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוועדה עוד מחכה לדוח הראשון שלהם שהיה צריך להינתן לפי החוק ביולי 2022. חיכינו וחיכינו לדוח, נאמר שהשרה דאז לא אישרה אותו, ומאז לא שמענו. אנחנו מנסים להזמין, אני מחפשת חברים של המועצה כדי להזמין אותם לדיונים. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אני חברה במועצה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז אני מאוד אשמח לקבל. אורנה, אנא שלחי לנו לממ"מ, אליי, לא משנה. אנחנו נשמח לשמוע על המועצה החדשה ולקבל צפי לקבלת הדוח הראשון שלה. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> התקנות יאפשרו לנו לעשות את כל העבודה הזאת עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי שבסוף, אם צריך לשנות, לתקן חוק, תקנות, אנחנו נעשה את זה. אנחנו רוצים לשמור ולהביא את הסטנדרטים הרצויים למעונות היום ולגיל הרך. ואני אגיד למי שלא יודע, גם יש פה תהליך שלם של אכיפה, אכיפה שאנחנו עושים על כל המסגרות הלא חוקיות והמסגרות שלא נמצאות תחת הפיקוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך מספרים של זה, של מספר המוסדות? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> במחקרים שנעשו יש בערך 3,000 – חוץ מה-5,500 שנמצאים היום תחת חוק הפיקוח – וקיבלנו אותו עם הרבה פחות, רק בשנתיים האחרונות יש יותר מאלף מעונות שנכנסו תחת חוק הפיקוח. אנחנו עושים פה מהלך שלם של איתור המעונות האלה, חלקם נכניס תחת חוק הפיקוח, ומי שיעמוד בסטנדרטים נאפשר לו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פארס, 5,500 פלוס 3,000? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אנחנו חושבים שיש בערך 3,000 מעונות, זה המחקרים או המידע שיש היום, יש בערך 3,000 מעונות שקיימים בשטח, הם לא תחת חוק הפיקוח, לא עוברים הליך רישוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת אכיפה, אז אני מנסה להבין. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> יש אגף אכיפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מספרים נגיד כמה מוסדות כאלה הוא סגר? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אמרתי. הוא הביא להכשרה של מעל אלף מעונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האכיפה הביאה? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> כן. זה שאתה הולך למעון ואתה שם צו סגירה או שאתה אומר לו, אני אקנוס אותך, או כל מיני דברים, זה מביא להכשרה ולהסדרה של המעונות וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים לעשות את זה ורוצים להכניס כמה שיותר מעונות שיעמדו בסטנדרטים וייתנו מענה לילדים. אני אגיד בנוסף. משרד החינוך גם משקיע בבינוי, יש 2.5 מיליארד שקל שהולכים לבינוי מעונות יום, וכבר הוקצו מעל למיליארד שקל בשנתיים-שלוש האחרונות. נכון שהייתה האטה בבנייה כללית במדינה בגלל כל הסוגיה של עובדים פלסטינים ואחרים, אבל יש כבר עלייה עכשיו, אנחנו רואים אותה, וכל המעונות שהקצינו אותם לרשויות, הם ייכנסו לפעולה ונוכל להשתמש בהם. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> פארס, אם אין עובדים, איך זה עוזר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז יהיו פילים לבנים. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> לא יהיו פילים לבנים ואנחנו מתעסקים. לכן אמרתי, השנה-שנתיים הקרובות הן קריטיות והן חשובות, ואני אגיד, ההסתכלות על השנה הבאה הרבה יותר קשה מההסתכלות על השנה הזאת ולכן יש לנו עבודה אינטנסיבית במהלך כל החודשים הקרובים כדי שנכין את השנה הבאה, ואנחנו שם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. חבר הכנסת אכרם חסון ואחרי כן יערה שילה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, כדי להשלים את התהליך ולעשות עבודה מקצועית, קודם כול צריך לאשר את התקנות. עם זאת, אנחנו חייבים להיות שותפים גם בפיקוח, גם בידע, גם איך מתקדם העסק במשרד החינוך, לא שיביאו אלינו כל פעם דברים, רק לאשר, לא לאשר. אנחנו לא רוצים להיות חותמת גומי, אנחנו צריכים להיות שותפים כי מדובר בילדים, בנכדים שלנו. מצד שני, אני שומע כאן קצת בעיות, וזה מפתיע אותי. הבעיות שאני שומע כאן הן אפס לעומת הבעיות במגזר הדרוזי. אני בא מדלית אל כרמל ומעוספיה, גם האדון המכובד שעושה עבודת קודש במשרד החינוך, פארס, הוא מעוספיה, ואני הייתי ראש עיר של שני היישובים, כמעט אין לנו מעונות. אנשים כאן מדברים איך לעשות, איך להכשיר. לנו כמעט אין מעונות, אז ההורים חייבים לאלתר, לשלם הרבה כסף, כאשר מחצית מהאוכלוסייה חיה ממשכורת אחת, ואתם מכירים את המצב הסוציואקונומי, הכי טוב במגזר שלנו זה ארבע. לכן, צריך לקחת את הקומפלקס הזה עם כל הבעיות ולתת מענה סופי לדברים האלה. אני טיפלתי גם במזרח ירושלים מול פארס בקדנציה הקודמת וראיתי דברים מחרידים, מה שקורה, ולכן הדבר הזה צריך לקבל תשומת לב מאוד מיוחדת עם תקציבים, עם עזרה ותמיכה, ועדת החינוך צריכה לשים לזה סוף, לא כל פעם שאנחנו מתחילים שנת לימודים, פתאום יש בעיות. הבעיות האלה צריכות להיות בתוך חבילה שהיא חזון, איך לראות את מדינת ישראל בעוד עשרים שנה. לא כל יום מתכנסים וכל יום באים ומפגינים ואומרים לנו יש בעיות. הבעיות קיימות, אבל צריך להתחיל לעשות תוכניות כמו שצריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. יערה, בבקשה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> שמי ד"ר יערה שילה, אני מומחית בגיל הרך ואני גם חברה במועצה לגיל הרך שמתכנסת עכשיו –אם תהיה ועדת שרים היא גם תפעל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו הוועדה ליוקר המחיה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אני אתחיל מזה שנכון, זה עבר למשרד החינוך, אני גם הייתי בין יושבי ימים ולילות בדיונים בתקנות, יוסי גם היה בהצבעה בעבורנו, עבדנו קשה. עם זאת, בואו, ילדים בישראל, לידה עד שלוש, אין להם זכות לחינוך. כל הילדים מקבלים מסגרות על מנת לתת להורים אפשרות לתעסוקה, ופה מתחיל ה-crisis האמיתי כי בעצם הילד עצמו לא מקבל את הזכות לחינוך, שהיא מורכבת – את משפטנית, את יודעת, היא מורכבת מארבעה פרמטרים: מנגישות, מזמינות, מקבילות, ממותאמות. הם לא מקבלים את זה, הילדים בישראל. אגב, איילת, אף ילד בישראל. אמרת ילד הוא ילד הוא ילד, אף ילד בישראל לא מקבל. הבעיה הקשה בתקנות, בעיניי לפחות, כי זה משבעה ילדים ומעלה. משרד החינוך אחראי רק משבעה ילדים ומעלה. אין מה לומר, כשותפה עם המשרד להכשרות, זה פלאי פלאים מה שקורה. גם המחנכות מטפלות נכנסות בנקודה מסוימת, יוצאות בנקודה מסוימת, באמת ההתפתחות היא מדהימה, ואם פעם הכשירו רק אלף בשנה, היום באמת המצב בהכשרות הוא טוב. העניין הוא שבעצם חלק מקבלות את התעודה, נושרות ופותחות בבית עד שישה ילדים, זאת אומרת יש להן כוח מול ההורים להגיד: בואו אליי, יש לי תעודה, הוכשרתי ממשרד החינוך והן פותחות עד שישה ילדים כי זה יותר רווחי להן. ואז מה שקורה, שוב אנחנו חוזרים למעגל הזה שהילדים לא מוגנים ובעצם המסגרות פרוצות. רק אלה שמקבלים סבסוד מהתמ"ת – שאיננו תמ"ת – ממשרד הכלכלה, רק אלה שמקבלים סבסוד, שזו גם אגב חיה שקרתה בתקנות, חיה גרועה מאוד, שהן נשארו מחוץ למשרד החינוך, וגם הן, אין להן רשות להכשרה, צריך לדעת את זה. כשהן רוצות לבוא אליי להכשרה, הן משלמות מלא. נכון, זאב? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> לא נכון. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אם היא מסובסדת, גן עם שישה ילדים, היא יכולה לקבל? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> שישה ילדים לא. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> זה מה שאני אומרת. היא מקבלת אישור מהמדינה להפעיל והיא לא מקבלת אישור להכשרה, חשוב לדעת את זה. יש המון רגולטורים, יש שלושה רגולטורים, מה שאין בשום מדינה בעולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשים לזה סוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם המעבר לגני ילדים שהן עושות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעת החוק לגיל הרך מונחת על שולחן הוועדה. לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה להגיד, אני לא ראיתי איזושהי התקדמות, לא ראיתי שבאים בהצהרה שמשרד החינוך פותח מינהלת. המשרד עושה בשלו מתוך חוק הפיקוח, מתוך זה שבשלוש וחצי שנים זה יושב אצלם. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אבל הם אמרו כבר לפני כמה חודשים שהם בונים את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרו שהם חושבים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> צריך רק לוודא שזה לידה עד שש ולא לידה עד שלוש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני רק אגיד, עם כוונות טובות לא הולכים למכולת, ואיך נאמר בכוזרי – כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים. לכן אני אומר, ואני אומר את זה למשרד בצורה חד-משמעית, אני לא בא בביקורת על המשרד כי המשרד עשה הרבה, אבל אני בא ואומר, הגיע הזמן לבוא ולהקים גוף שכל האחריות שלו וכל המהות שלו היא הגיל הרך, נקודה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> ולכן זה צריך להיות לידה עד שש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מהתקצוב, כולל ההכשרות, כולל הבינוי, הכול צריך להיות תחת קורת גג אחת, עם אנשי מקצוע שהייעוד שלהם והמטרה שלהם כשהם קמים בבוקר וכשהם הולכים לישון בלילה זה איך עכשיו אני מביא בניין לגן או למעון. נקודה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> בכלל, מרכז לגיל הרך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> השר רוצה? השר רוצה את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה שואל אם השר רוצה את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה לא רוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעת החוק עברה בקריאה טרומית במליאה, מונחת לוועדה, הוועדה תתכנס תוך שבועיים ואנחנו נתחיל להתקדם. אנחנו נביא אותה לקריאה ראשונה, אין לי ספק שגם האופוזיציה יתמכו בה – הרי נאור כבר שנה וחצי אומר: אני לא מבין, יש לכם הסכם קואליציוני, תממש. אז הנה, אני אומר לך, אני מממש, ונאור שירי, תעזור לי גם להעביר את זה, תעזור לי לממש את זה. מה הבעיה, יהיה לנו ככה הישג משותף, קואליציה ואופוזיציה ביחד. באמת אני אומר, זה למען ילדי ישראל. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מצב חירום לאומי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו נוציא את הפוליטיקה מהסיפור. צריך פה לדאוג לילדי ישראל ולהביא את הפתרון הזה, וזה הפתרון. אנחנו נעביר את זה קריאה ראשונה, ואז אולי אנחנו נראה בתוך המשרד תצוץ איזו מינהלת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אנחנו נקרא כתבה בדה מרקר. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> אתה ישבת איתנו פה ב-2018, ב-2021, עם כל התקנות. בסוף, בהתחלה, באמצע, בצד, האחריות של ילד היא על ההורה. הקושי הגדול ביותר, אני אומרת לך, בתוך המשפחה שלי אני חופרת להם את המוח, אני נחתתי בשתיים בלילה ובאתי לדיון. כל המשפחה שלי יודעת, והשבוע אני שואלת את האחיינית שלי, איפה הילדה שלך במסגרת? היא אומרת לי את המסגרת, אני לא אגיד את השם. כמה ילדים? 12. יש להם רישיון? היא מסתכלת עליי בעיני עגל, לא יודעת. אני אומרת לה, תבדקי. היא חוזרת והיא אומרת, אין להם רישיון, מה זה אומר? באמת, כמעט תליתי אותי ואותה. איך יכול להיות שאני חופרת למשפחה שלי, שבאמת כולם אמורים לדעת סביבי את זה? אני חושבת שההורים הם כוח מכפיל לידיעה הזאת, להבין, כמו שילד לא נוסע לא חגור. פעם זה היה, תשמע את הסיפורים של חמותי על הילדים, לא יודעת איך הם חיים. הם נסעו באוטו, "אללה יוסתור ולהקתו". היום אין דבר כזה, נכון? אותו דבר. זה צריך להיות בסיסי שהורה לא שולח למסגרת עם שישה ילדים, למרות שהיא נחמדה ויפה וטובה והיא נראית בסדר. לא. הוא שולח רק למסגרת שהיא מפוקחת, מוסדרת ויש לה רישיון של משרד החינוך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא יודעים לבקש את הרישיון הזה, בשטח לא יודעים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אנחנו על זה, נירה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, אני מציע. היום משרד החינוך התחיל אמצעי אכיפה על המסגרות המפוקחות, שיתחילו לעשות את האכיפה קודם כול על המסגרות שלא ביקשו את הרישיון, שזה הבסיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הם ידעו עליהן? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מה זאת אומרת איך הם ידעו, מה הבעיה? ההורה צריך לבוא ולהגיד, אין באתר את המסגרת הזאת, אני לא שולח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה, חיים היה פה, אומר לא ידעתי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> הוא לא בדק. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל למה שידע? << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> חיים הוא לא היחיד, חיים הוא מייצג את ההורים. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> עזוב שחיים לא יודע, המנהלות עצמן לא יודעות, הן פונות אלינו רק אם מגיעה במקרה מפקחת ואומרת לה תוציאי רישיון, אז היא מגיעה אלינו שנעזור לה מהר ורק אז היא יודעת מזה. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> זה מסגרות שפשוט חוזרות לעבוד, זה גם דבר שאסור שיקרה לנו. אז באמת, אני חושבת, קודם כול הזכות לילדים לחינוך זה הדבר המהותי. אני חושבת שאם נסתכל על הילדים, כי הם מקבלים את הזכות, זה לא צריך להיות או/או – או ההורים יוצאים לעבוד, אלא זכות הילדים לחינוך. זה יכול להיות גם וגם. בסוף, זכות הילד לחינוך היא זו שתהפוך את העניין הזה למשמעותי, כי אז הילד יקבל את הזכויות ולא אף אחד אחר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> בסוף, ההשקעה בגיל הרך זה המרכיב הכי חשוב, שישקיעו בגיל הרך. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> נכון, כי בסוף זה האזרח שלנו של מחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. יעל חג'בי, בבקשה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> תודה. יעל חג'בי, ראש צוות גנים בהנהגת ההורים הארצית, חברה בצוות לידה עד שלוש. אני רוצה לומר, אני מעריכה כל אחד מהנוכחים פה סביב השולחן – חבר הכנסת, אתה יודע כמה אני מעריכה את העבודה שלך, מעולם לא הסתרתי את זה – אבל בשנה וחצי שאני מגיעה לדיונים פה יש לי תחושה, בעיקר בכל הנושא הזה של לידה עד שלוש, שגם אם היינו מתייחסים לזה כחבלי לידה, אז אנחנו מדברים פה על היריון שהוא יותר ארוך מהיריון של פילה. זה כבר יותר מדי מתמשך. הגלגלים זזים מאוד מאוד מאוד לאט, וכל פעם כשאנחנו באים ודנים פה באיזושהי סוגיה, אנחנו דנים בסוגיה הזאת באופן מנותק ליתר הסוגיות. זה לא מנותק. אי אפשר להתייחס רק לתקנות – אני יודעת שזאת מטרת הישיבה, אבל אי אפשר להתייחס רק לתקנות האלה מבלי להתייחס למכלול שמקיף אותן. לצורך העניין, דיברנו על השוואת תנאים ושכר. מדברים על זה שאם יעלו את השכר למטפלות, אז זה לא בהכרח מה שישאיר אותן. אני לא לגמרי מסכימה. אני חושבת שזה נקודתית. רק שכר? לא. המכלול, כן. צריך לעשות השוואת תנאים. אי אפשר לצפות – ויש לנו גם על מה להתבסס, יש הסכם לתומכות החינוך, זה לא שצריך לכתוב עכשיו משהו מאפס, צריך לעשות רק אדפטציה למסמך הזה. אני לא חושבת שזה הגיוני לצפות ממטפלת שתעבור הכשרה בשעות הערב אחרי שהיא עבדה עשר שעות ביום. אני חושבת שמגיע להן יום חופש וביום חופש הזה שיגבירו את ההכשרה שלהן, בדיוק כמו שעושות תומכות החינוך בגן. אני חושבת שצריך להקצות לזה התייחסות וכסף ומשאבים וכל מה שצריך. אני חושבת שהראייה שלנו על ה-220 שעות המסכנות האלה, אני לא רוצה להמעיט בערך של זה כי זה כן חשוב, אבל אנחנו מסתכלים על זה כעל משהו מאוד מאוד רחב, וכמו שאנחנו הבנו, יש ערך מאוד מאוד חשוב להכשרה. אם אנחנו מתייחסים אפילו מהאספקט של האלימות, אנחנו רואים הרבה פעמים סיטואציות שבהן ניתן לגמרי להסתכל – אני לא מנסה, כמובן לא באה עכשיו לנסות להגן על הפוגעות – אבל אנחנו רואים סיטואציות שבהן נשים מגיעות לאירוע הזה שנקרא לטפל בפעוטות מבלי לקבל את הכלים המתאימים, והרבה פעמים התסכול וחוסר האונים שלהן הוא הטריגר הראשון שיתחיל את האלימות, ומשם זה רק כדור שלג שמתגלגל. אני חושבת שהכשרות זה דבר מאוד מאוד חשוב ולכן אי אפשר לדחות אותן בשנתיים. צריך להסתכל מה מרכיבה ההכשרה. בתוך ההכשרה, לצורך העניין, אחד הדברים הראשונים שקורים זה 30 שעות שמדברות על התפתחות הילד, הבייסיק של הבייסיק, זה משהו שצריך לדבר עליו באותה רמה שאנחנו מדברים על עזרה ראשונה. זה הבייסיק של הבייסיק. אי אפשר להסתכל על כל ה-220, קודם כול, אם אנחנו רוצים לפרוס את זה לשלוש שנים אז by all means בואו נגדיל את זה ל-660 שעות, ונגדיר פעימות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> תואר ראשון. בואו נעשה תואר ראשון, אני מסכים. בואו נעשה תואר ראשון, אבל בואו נשלם שכר ראוי, שנוכל לתת להן תואר ראשון. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לי במעון סיגליות כשגרתי ביבנה הייתה מובילת כיתה בכיתת בוגרים שהייתה גננת בעלת תואר ראשון. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יש במעונות היום הרבה בעלות תואר ראשון, ברור. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני עד היום באמת מעריצה אותה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זה חשוב מאוד, אבל בואו ניתן להן שכר ראוי. אתה לא יכול לדרוש 600 שעות ולא לתת להן שכר ראוי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אתה יכול לדרוש, אבל אין מי שיסכים לדרישה ואז הן פשוט עוזבות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> הרעיון הוא לשדרג את איכות החינוך, זה נכון. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אנחנו לא מתווכחים, אני מסכימה איתך. אני שוב אומרת, צריך להסתכל על המכלול. דיברנו על השוואת תנאים. משרד האוצר, כמיטב זיכרוני לפחות, קיבל ממך דרישה לטפל בנושא הזה כבר לפני אני לא יודעת כמה ועדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנתיים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כבוד חבר הכנסת טייב, אני לא שומעת ממך שאלה במסגרת הזאת שאנחנו נמצאים בה כרגע למשרד האוצר, איפה הדברים האלה עומדים ולמה זה עדיין לא קרה. למה זה עדיין לא קרה? אנחנו מדברים על שיפור תדמית. ממה מורכבת תדמית? אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מיני מושגים תלושים מבלי להוריד אותם לקרקע, להוריד אותם לשטח. אם אנחנו רוצים באמת לעשות שינוי, ואני מבינה שכרגע אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו די כאילו עם היד מאחורי הגב, אנחנו נמצאים מול השלכות שאנחנו לא יכולים לעמוד מולן, כי אם השווינו את זה רגע לאוטובוסים, אז אנחנוbasically משביתים לפחות חצי מהתחבורה הציבורית, מישהו יכול לתת לי מספרים? מה קורה אם עכשיו אנחנו מחליטים לא לאשר את התקנות? כמה מעונות נסגרים? כמה ילדים מוצאים את עצמם בלי מסגרת? מישהו יודע לומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר מחצי. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> יותר מחצי? זאת אומרת, המצב הקיים הוא שבאמת אין לנו ברירה. השאלה אם אנחנו רוצים לקבל את התקנות כלשונן, שזה מאוד מעורפל ורחב, או שאנחנו רוצים להסתכל על זה בצורה מקצועית, ביקורתית, עם יכולת אכיפה, בפעימות, להגדיר שלפחות את ה-30 שעות הראשונות, של הבייסיק של הבייסיק, המטפלת חייבת להשלים כבר בחצי שנה הראשונה, להגדיר את התגמולים שלהן, להגדיר את המענקים. מענקים זה דבר טוב ויפה, אני לא רוצה לשלול את זה וזה חשוב מאוד לתת להן את התגמול הזה כי בתגמול הזה הן לא מנצלות עכשיו את היום חופש – בהנחה שהן יקבלו יום חופש, אני מתחננת שתתנו להן יום חופש, בשביל זה, אם לא בשביל כל דבר אחר – אז הן ינצלו את היום החופש הזה כדי ללכת, לא יודעת, לעבוד בבייביסיטר או לעשות השלמת הכנסה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> כשיהיה מי שיעבוד במקומן, אז יהיה להן יום חופש. כרגע הן נאלצות לעבוד כי אין מי שיחליף אותן. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אנחנו לא יכולים להתעסק כל הזמן בכיבוי שריפות. אולי יהיה לך יותר עם מי לעבוד אם תבוא עכשיו לעובדות ותגיד להן: התנאים שלכן הולכים להשתפר, יהיה לכן יום חופש, השכר שלכן - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אני אמרתי כאן לא בצחוק, משרד החינוך צריך לקחת את המטפלות לשבוע בבית מלון, לעשות הכשרות שם. לא בצחוק בכלל. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אגב, במרבית הארגונים, מטפלות מקבלות יום חופש. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אבל לא בכל כי זו לא תקנה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני מייצג את פורום ראשי הארגונים, שזה כולל את נעמ"ת, את נאות מרגלית, את אמונה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אז למה המטפלות שלכם נדרשות ללמוד בערב ולא באותו יום חופשי? אם זה המצב, ליאור, איך הגעתם למצב שבשלוש שנים האחרונות לא סיימתם הכשרות? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> את שוכחת שבסוף בסוף בסוף, העבודה של מטפלת שוחקת. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> מסכימה, בטח אם אין לה כלים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מטפלת עובדת בעבודה שוחקת, כשהיא גם לא מתוגמלת בהתאם, גם יש לה הורים, רגולציה, אלף ואחד דברים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא אמרת שום דבר שסותר את מה שאמרתי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> שגם ככה קשה לה. ולכן, עד שיש לה יום חופשי, היא מצפה לשבת בבית, להיות עם הילדים וכו'. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אבל אנחנו לא מדברים על זה שהיא תלמד שמונה שעות ביום החופשי, אנחנו מדברים על זה שהיא תלמד ארבע שעות ביום החופשי, וחלק מהלמידה הזאת גם ככה נעשית באופן היברידי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אז אני עונה לך. א', מעט מאוד היברידי, היא תגיד לך. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אפשר גם בזה לטפל. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> בפועל, הבעיה היא לא זו. הבעיה היא שכרגע קריטריון לאותה מטפלת שאנחנו משוועים שהיא תישאר – אני אחלק את זה לכמה כדי שגם חברי הכנסת ידעו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה אחוז הנשירה אצלכם? אצלכם הוא הכי נמוך כבר, לא? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> בארגון שלי למשל, האחוז נמוך מאוד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בארגונים בכלל, אחוז הנשירה הוא נמוך. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל בפורום הארגונים עדיין מדובר על 35%, 40% עזיבה בשנה הראשונה. אלה האחוזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בארגונים הגדולים? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> גם בארגונים הגדולים, גם בנעמ"ת, גם בכל הארגונים, סדרי גודל של 35%, 40%. אני חייב לציין, וזה דבר חשוב. בסוף בסוף בסוף, יש מטפלת שהחברה שלה שעבדה במעון היום, הלכה לעבוד ברשות המקומית כסייעת וקיבלה שכר יותר גבוה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לכן אנחנו מדברים על השוואת תנאים ושכר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> עובדת עד 13:00, והחופשה שלה היא חודשיים. כלומר, עד שאתה מקדם ומכשיר מטפלות, באות הרשויות ושואבות אותן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל גם זה מסתיים מתישהו, גם המספר של הגנים של משרד החינוך. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> כנראה שזה לא מסתיים. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> זה לא מסתיים. המפקחות בעצמן מגיעות למעונות, והיא אומרת לה: איזה חמודה את, בואי תעבדי אצלנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל זאת שאלה באמת למה בארגונים שהם יותר מסודרים ויש פחות נשירה, גם שם לא הצליחו להשלים את ההכשרות. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> מאז שעבר החוק – ואני מצטערת, באמת עם כל הכבוד אני לא מקבלת את האמירה לגבי המלחמה כי תוך כדי המלחמה והקורונה, כל המשק המשיך לעבוד, אז אם כל המשק המשיך לעבוד, אני מבינה שאנחנו בחבלי לידה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אווירת הנכאים הזאת לא מאפשרת לנשים את הרצון ללכת וללמוד. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אני מבינה שיש קושי בלקדם את הדברים כי אנחנו באמת התחלנו כאילו כמעט מאפס עם הסיפור הזה לפני שלוש וחצי שנים, אבל עדיין, לדבר על קורונה ועל מלחמה, אני מצטערת, זה לא תירוץ, לא מקבלת. אז אני כן מנסה להבין מה קרה כאן, ואני חושבת שזו שאלה שאנחנו צריכים לשאול, מה קרה כאן שגרם לכך שהיו כל כך מעט הכשרות. האדון פה דיבר על תמריצים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> לא היו מעט. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> חשבת על זה אולי שגם אין מספיק מרצים כדי לפתוח הרבה קורסים? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא מעט. סליחה, אני מתקנת את עצמי – בחירת מילים שגויה, סליחה. יכלו להיות יותר הכשרות. השאלה היא למה לא היו. << אורח >> ד"ר יערה שילה: << אורח >> ההיפך, אני מחפשת הקצאות, אין הקצאות. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אז אנחנו מדברים פה כרגע על יציבות, נכון? אנחנו מדברים על יציבות, אנחנו מדברים על לשמר. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל כאלה שמכשירים, הם הולכים הביתה. מכשירים 10,000, בשנה הבאה הם עוזבים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אבל גם אתה וגם חבר הכנסת טייב העליתם רעיון לפרוס את העניין של התגמולים, להחזיר את התגמולים קודם כל, לשפר שכר ותנאים ואז אנחנו נהיה במקום אחר לגמרי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> על זה אין לנו ויכוח, אין לנו ויכוח. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אין לנו ויכוח. אני רק אומרת שאם אנחנו כבר כן בוחרים לקבל את התקנות האלה, לא כלשונן אלא בצורה כזאת שתאפשר פיקוח נקודתי בפעימות, שהבייסיק של הבייסיק חייב לקרות תוך חצי שנה, לא הגיוני שיש ילדים שמאז שהחוק הזה חוקק נכנסו למעונות וסיימו את המעון שלהם ועדיין יש סיכוי לא פחות מסביר שמי שטיפלה בהם לא הייתה עם הכשרה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אם היא נשארה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כן. ואם אנחנו נקבל את התקנות כמו שהן – שוב, במידה והמטפלות יישארו – היכולת לגרום להן להישאר, היא תלויה בנו בסוף. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> למה לא להעלות את שעות ההדרכה ושההכשרה תתבצע במעון, במקום העבודה, על ידי אנשים שאנחנו אמורים לסמוך עליהם? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כי אתה מסבך את העניינים במקום לפשט אותם. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> הרי משרד החינוך יודע לעשות את הדברים האלה בתוך המעון. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> בדיוק כמו שתומכות החינוך מקבלות את ההכשרה בתוך המעון של החמש שעות בחודש, לא על זה אני מדברת. אני מדברת באמת על זה שתהיה יכולת להגיע לשיפור אמיתי בזמן אמת, תוך חצי שנה, ולא להסתכל עכשיו על 2027 כאילו זה איזה יעד שאנחנו בהכרח נגיע אליו, כל עוד זה יהיה בגדר רשות ולא נבדוק שהדברים אכן מתקיימים. ושוב אני מחזירה את העניין של השכר והתנאים כי בעיניי זה הבייסיק של הבייסיק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמו שאמרתי בתחילת הדיון, אני מציע למשרד החינוך לחשוב על איזשהו מנגנון איך אנחנו מבטיחים בסוף, אחד, שהצוות הקיים יעבור את ההכשרה; שתיים, יתוגמל על כך; שלוש, לגרום לו להישאר במערכת. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> ומענק מטפלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר, אותו מענק. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> איפה משרד האוצר בסיפור הזה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציע את זה למשרד ולאוצר, כולנו פה סביב השולחן. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> למשרד החינוך יש כסף. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> זה הרבה מעגלים שאנחנו צריכים לטפל בהם, זה לא עכשיו אחד וסיימנו. יש פה הרבה סוגיות שנגעו בהן, ואמרתי. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> נכון. לכן אני אומרת, אי אפשר לגעת בדברים נקודתית. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> שכר, הכשרה, תדמית, יש מלא דברים שצריך לטפל בהם. אנחנו שם. כדי לעשות את זה אנחנו נצטרך את השקט הזה, כדי שנעשה את זה. עברנו גם שנתיים לא פשוטות כמשרד. אתם יכולים להתעלם מזה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> לא, חלילה, לא מתעלמים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> המצב השתפר עשרת מונים מרגע שזה בידיים של משרד החינוך. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אתם עובדים פול גז בניוטרל במקרים מסוימים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים. יעל, אמרת את הדברים שלך. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני חייב לציין שפארס והצוות שלו במשרד באמת באמת, גם השינוי בתקנות זה מתוך זה שהם קשובים למציאות בשטח, הם רואים מה שקורה בשטח, זה עובדתית. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה פארס, זה אורנה פז בראש האגף, זה כל הצוות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל אפשר להגיד עד מחר שאי אפשר להאשים את המלחמה, אנשים היו במילואים, מה אפשר לצפות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לכם, אני חצוי לשניים. מצד אחד, כן חשוב לי שהמעונות ייפתחו ולא ייסגרו ולתת את המענה להורים שעדיין מחכים שהילד שלהם יתקבל, ומה לעשות, הכיתות מצומצמות ואין כוח אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, לסמינרים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, גם הסמינרים. אני לא יצאתי לחופשה, בין השאר בגלל הסמינרים. חברים, בואו נשים את זה על השולחן. לא להעביר את התקנות היום זה יהיה חוסר אחריות. מצד שני, אני כן רוצה לקבל איזשהו מנגנון שאומר לי שהמשרד יודע להביא את אותן מטפלות להכשרה ולגרום להן להישאר במערכת, כי להעביר עכשיו את התקנות, לשים פלסטר, להיפגש פה עוד שנתיים ולהגיד: אוקיי, נכון, עברו עוד שנתיים – איזה עוד שנתיים, עוד ארבע שנים אנחנו ניפגש – אנחנו נהיה באותו מצב. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אז תעזור לנו. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אנחנו לקראת תקציב 2026, שיביאו את זה גם עם - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה. לכן אני אומר, אני מציע לפצל. אני ביקשתי מנירה לבדוק את זה, לפצל את התקנות. לגבי הוספת תלמידים בתוך הכיתות כדי לתת את המענה להורים שיוצאים כבר לעבודה ואין להם איפה לשים את הילדים, שיוכלו לקבל את המענה, להאריך את הוראת השעה הזאת ולאשר עכשיו את התקנה הזו. הנושא של ההכשרה, בואו נדחה את זה בשבוע, הרי יש לנו עד 30 בספטמבר, ואף אחד לא ימות. הם כרגע בסדר גמור, אתה נתת להם אפשרות עד ה-30 בספטמבר. אנחנו נעביר את זה, יש לי אחריות על הכתפיים, אני לא מזלזל באחריות הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעונות חדשים לא יכולים. התקנה שלו מתייחסת למעונות ישנים. ברגע שמשרד העבודה יפתח את מבחני התמיכה, לא יוכלו להגיש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך החלטת דווקא על 30 בספטמבר? מי קובע עד כמה אתה יכול להאריך את התוקף? למה דווקא עד 30 בספטמבר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הגיל הרך רק ירוויח מהמהלך הזה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> חבר הכנסת טייב, אפשר מחר לקרוא בדה מרקר שאתה מכריז פה בוועדת חינוך על מצב חירום לאומי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במודיע אולי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, אנחנו בדה מרקר. אפשר? אפשר שתצא הכרזה כזאת, שאנחנו מכריזים פה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח. על משבר, שהוא מגייס את הממשלה ועושים ישיבת ממשלה מיוחדת במעון יום שבה מחזקים את הצוותים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> חבר הכנסת יוסי, אני רוצה להצטרף למה שכולם אמרו ואני רוצה שהוועדה תוזמן, אני מוכן לארגן כמה ארגונים, כמו שעברנו בעבר במלחמה, סיור לכולם במעונות היום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו באנו כמה פעמים. נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתנגד למה שאמרת, מהסיבה הפשוטה. קודם כול, לא ברור לי כל אירוע ה-30 בספטמבר. אם יש say לוועדה, שאנחנו באים ועכשיו נגיד אמרנו שאנחנו רוצים לשנות כמה דברים, אז בטח ה30 בספטמבר זה לא נקודת זמן שאנחנו יכולים לעשות את זה, אלא אם תתקן אותי אם אני טועה, הם הולכים לעשות עשרה דיונים עכשיו, לא רק על התקנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. יש מציאות בשטח כרגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אז שיאריך את זה בעוד חודשיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש את המציאות בשטח, שכרגע הם לא עומדים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> מעון חדש לא יכול לקבל. זה אומר שמעון חדש, ההורים לא יוכלו לקבל סבסוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע מה אני אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צודק? << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> כן. מעון חדש, ההורים לא יוכלו לקבל סבסוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להסביר. מדינת ישראל לא יודעת להתנהל בצורה של הכנה מראש לאירוע, אנחנו לא יודעים להתנהל לזה – לא ברעידת אדמה, לא בשיקום שכונות, לא במצבים ביטחוניים, אנחנו לא, אנחנו יודעים את זה. פעם אחר פעם אנחנו מגיעים לפה כשיש משבר – פעם אחת זה תקנה, פעם אחת זה אירועי אלימות, פעם שנייה זה רישום, פעם שלישית לא פותחים את השנה כי אין נשות צוות, נכון? ככה אנחנו עובדים במדינת ישראל. בואו נודה באמת, בלי האשמות, בואו נודה באמת. אם אנחנו לא ננצל את האירוע הזה, המשברי, כדי ללחוץ לפתרונות עומק יותר רציניים בנוגע לגיל הרך במדינת ישראל, לא ייפתר, אנחנו ניפגש פה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא, יש עוד הרבה משברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה נעשה תחרות מי אומר יותר משברים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נאור, אני איתך בנושא הזה. כרגע יש נקודת משבר. אני יכול להגיד, אוקיי, לא מאשר את התקנות, תתחילו לסגור את כל המעונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. רק ככה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין שאתה רוצה להשבית את נתב"ג, אבל לא כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא קשור נתב"ג. מירי רגב אגב היא עכשיו ב-30,000 רגל, אתה רוצה להשבית את נתב"ג? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני מציע לא להיכנס לאירוע הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ניסיתי להסביר לך למה כן להיכנס לאירוע הזה. רק ככה זה נפתר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, לא שכנעת. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> ככה אתה פוגע בילדים, אתה פוגע בהורים. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> מה אתה מציע? שעכשיו במשך חודש לא יהיו לנו מעונות? יהיו לנו רק חצי מהמעונות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אתה משבית את המשק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק הצעתי, בדיוק הצעתי, זו בדיוק הצעתי. רוצה שאני אסביר לך למה? כי ככה הדברים ייפתרו, כי עד שאין פה משבר ענק, שום דבר לא נפתר. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> חבר הכנסת נאור, אני בטוחה שהדברים ייפתרו ככה, במיליון אחוז, אבל איזה מחיר תשלם בדרך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן לשלם את המחיר. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> איזה מחיר? ההורים יהיו עם הילדים שלהם בבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני הורה. מה, את אומרת לי ההורים ישלמו מחיר? אני יודע מה המחיר. אני יודע גם מה המחיר של תחום שמפקירים אותו במשך שנים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> למה באמת לא להתנהל באומץ? למה לא להתנהל באומץ? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני מציע. לפני שנתיים היה בוועדת החינוך דיון בכל הנוגע לגיל הרך. לפני שנתיים, זה היה אירוע קצה שדובר על משבר באנשי צוות וכמובן אלימות, ובאתי ואמרתי, אנחנו צריכים לגייס עכשיו את הכנסת הזו, בתחילת דרכה של הכנסת הזו, כדי לפתור את האירוע. הובטח שתהיה התייחסות מיוחדת לגיל הרך פלוס ועדה בכנסת שתעסוק בזה. מאז משרד החינוך מקצץ תקציב אחר תקציב בגיל הרך, מאז אין שום ועדה בכנסת. פעם אחר פעם אנחנו מגיעים לפה בנושאים שונים באותו תחום, ששום דבר לא נפתר. לכן הפתרון שלי, כשאת שואלת אותי אם אני יודע מה המחיר, אני יודע מה המחיר, ורק ככה מדינת ישראל יודעת לעבוד, לצערי, לא לשמחתי. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין אבל. זו דעתי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> וזה חוצה מפלגות. זה חוצה מפלגות כי ילד הוא ילד הוא ילד. צריך להתנהל באומץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, עד כאן. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, לשנות את שכר המטפלות זה 1.3 מיליארד. אנחנו לא נעשה את זה היום ולא נעשה את זה בתוך חודש. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אתה מבין שיש מצב שאם אנחנו משביתים את המעונות חודש, אתה חוזר ואין לך עובדות? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> זה לא קשור. אנחנו כאן לטובת הילדים, מוגנות של ילדים ומוגנות של צוותים. ככה אי אפשר לעבוד. זה פוגע גם בצוות וגם בילדים, וצריך להתנהל פה באומץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצוותים, גם יש להם ילדים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> צריך לעצור. מצב חירום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המשרד, התייחסות שלכם לגבי אפשרות של פיצול, לאשר את החלק, ולגבי החלק השני ניפגש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא צריכים אישור מהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אני יודע. אני בשיח איתם, לא במריבה. אני אומר שנאשר רק חלק מהתקנות, זאת אומרת תוספת תלמידים ועדיין לא ההכשרה. מה העמדה שלכם? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> יש פה סוגיה שצריך לפתור אותה ואי אפשר לפצל אותה. המטרה בסוף, אמרתי, לקחת את הזמן לעשות את העבודה. לעשות את העבודה, אנחנו צריכים לעשות אותה גם בשקט, לא תוך כדי שאנחנו מנהלים עוד משברים ועוד משברים. התקנות מאפשרות לנו לעשות את העבודה, אנחנו עובדים על זה ואנחנו נוגעים, רוצים לגעת בכל הסוגיות שעלו פה. הפיצול הזה לא עוזר, הוא ישאיר לא מעט מעונות, 200 או 300 מעונות חדשים, ישאירו אותם בחוץ. זו גם צעקה לא קטנה, גם למסובסדים וגם לפרטיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לכם עד ה-30 בספטמבר בנושא ההכשרות. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אבל ההכשרות משפיעות בסופו של דבר על מתן הרישיונות ועל הסבסודים שלהם, ואנחנו משאירים הורים בלי מענה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זה הכול קשור לכול. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אני לא חושב שהמדינה יכולה עוד לשאת בזה. צריך לאפשר את זה, אין לי בעיה שתשימו זמן לשים איזושהי תוכנית עבודה שנוגעת בסוגיות האלה, זה בסדר גמור, אבל לא לאשר את זה ולהשאיר אנשים בחוץ, ומעונות לא מאושרים, אני חושב שזו תקלה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> יוסי, אני רוצה להציע הצעה, ברשותך. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה להגיד, אנחנו בזמן של מלחמה עדיין וצריך לזכור את זה, שעדיין אנחנו במצב של מלחמה ורוצים לשמור על רציפות תפקודית של ההורים ושל הילדים. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> מחזירים מפונים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> עדיין אני עם המפונים בדרום, עדיין עם קולות קוראים כאלה של לעזור לילדים וזה חשוב להגיד. שתיים, אני אומרת שאנחנו צריכים לחשוב על זה, אנחנו צריכים לבחון את זה אצלנו במשרד כי אין לנו הרבה אפשרויות, אין לנו הרבה אפשרויות אם אנחנו רוצים לשמור על הרציפות התפקודית הזאת. אנחנו באמת עשינו את זה בלב לא קל, אנחנו עשינו את זה אחרי הרבה מחשבה והקשבה לצורכי השטח. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אני רוצה להציע לך, יוסי, הצעה מאוד פשוטה. המשרד יגביל זמן שבו הוא יענה תשובה לשתי שאלות ששאלנו בעבר – אחת, להצעה שלהם שהם דיברו על מינהלת במקום רשות, משהו שקשור לתוך המשרד, ושתיים, משהו שיתייחס לתוכנית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל אתה נכנס לנושא שלא קשור. אמרתי שאני מקדם את חוק הרשות לגיל הרך, נעביר אותו קריאה ראשונה וננהל דיון. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אוקיי. ושיציגו בתוך חודשיים-שלושה ביחד עם הארגונים תוכנית עבודה אמיתית לתוך העניין הזה, שנעשה שולחן עגול ונראה מה הדבר שהכי יקדם את זה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> העניין הוא שאתה לא יכול לאשר את התקנות באופן כללי, באופן המעורפל שהן כתובות כרגע, שנתיים קדימה, על כל ההשלכות של זה, ולומר, עכשיו אנחנו מאשרים את התקנות, בעוד שלושה חודשים אנחנו נציג תוכנית. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> לא. אני רוצה להציג דבר מאוד פשוט. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אם לא תאשרי אותן עכשיו אז את פוגעת בהורים שאת מייצגת. ההורים שאת מייצגת נפגעים. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אם לא תאשרו עכשיו, המשמעות של זה שהורים במעונות חדשים לא יקבלו סבסוד, זה אימהות עובדות, אנשי מילואים, לא יקבלו סבסוד ההורים האלה, לא יהיה רישיון למעון הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא מדברים עכשיו על בעיה שלא תהיה רישיון. סליחה, יש לכם רישיון עד ה-30 בספטמבר, בואו נניח רגע לסוגיה הזאת. אני חושבת שהדבר הכי בולט זה העובדה שהמטפלות החדשות, שאין להן גם ניסיון מקצועי, בעצם מקבלות עכשיו פור של ארבע שנים להתחיל הכשרה. דווקא החדשות, דווקא אלה שלא מנוסות, לא עברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכן אני מדברת על פעימות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> רק להבהיר. ההיתר שניתן מאת הממונה, הוא ניתן רק למעונות קיימים שהיו בעלי רישיון בשנה שעברה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה, זה מה שאמר פארס, כ-300 מעונות חדשים. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אל תשכחו את המעטפת החינוכית שהמעון מקבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאור הדחיפות. מצד שני, לאור העמדה הנחרצת, גם של נאור וגם של קינלי, ואני אגיד לכם את האמת שאני, יש לי הזדהות, אמרתי לכם, אני חצוי לשניים, אבל מצד שני יש לי אחריות על הכתפיים שאני מבין שאנחנו באירוע שמחר ייסגרו מעונות. נאור אומר: בדיוק, זה מה שאני רוצה, ואז אולי הממשלה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לצערי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לצערנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציג את העמדה שלך ואני חושב שאני מציג אותה טוב. מצד שני, אני חלוק בדבר הזה, ואמרתי את זה כשרן ארז יצא לשביתה, אני לא חושב שאנחנו צריכים להעניש לא את ילדי ישראל ולא את אזרחי ישראל בזה שלפעמים יש דברים שלא עובדים כשורה. לכן, אני נותן לעצמנו עוד שבוע. אנחנו ניפגש ביום חמישי – לא זה, אחריו – להצבעה על התקנות. עד אז אנחנו נהיה בשיח עם המשרד לראות איך אנחנו יכולים כן בסוף לתת איזשהו עוגן לסיפור הזה של ההכשרות. נהיה בקשר גם עם האוצר. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> מול שכר ותנאים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יוסי, השר צריך לקבל החלטה. הצוות המקצועי עושה את כל העבודה, זה השר שצריך לקבל החלטה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> שכר ותנאים זה הבסיס. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> - - - סדר עדיפויות של המשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנקודות עלו, שמענו את כולם, שמענו את ההורים, ואנחנו נתכנס בשבוע הבא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתה מדבר על ההכשרה או גם על התפוסה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על הכול. אני אעביר מסמך מסודר למשרד, לאורנה, לפארס, בדיוק מה אני מציע, עד חמישי הבא. אני אומר, אחריות רבה על הכתפיים שלי, אני לא מזלזל בה, ואני מבטיח שבחמישי הבא זה יעבור, ככה או ככה. זהו, הפלתי את עצמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עברת ככה או ככה? איזה חצוי זה? אפילו בליבה שאני לא למדתי, הבנתי שחצי ועוד חצי שווה אחד, אבל אם אתה אומר שזה אחד אז זה אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני רק רוצה לאחל הצלחה גדולה לכל ילדי ישראל – ממעונות היום, גנים, יסודי, תיכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סמינרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סמינרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חרדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנה מוצלחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם למזרחים וגם לאשכנזים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היינו אתמול בחבל אשכול ואני רוצה לומר לכם – קינלי היה – באמת המשרד עשה שם עבודה, מחוז דרום, עבודה נפלאה, באמת אתגר לא פשוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעת משבר עושים עבודה נפלאה. לכן החצי שלך צריך להיות 51:49. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יחד עם זאת, אני רוצה לאחל תנחומים למשפחה של אילן וייס ועידן שתיוי, שחזרו אלינו לצערנו לא בין החיים, אבל חזרו. אנחנו מקווים שבאמת בקרוב נוכל לקבל סביב שולחן השנה החדשה, ראש השנה, את כלל חטופינו ונוכל לומר לצרותינו די, תחל שנה וברכותיה. ברשותכם, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>