חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2023-088806
סיכום דיון
מיום רביעי, כ"ד בחשון תשפ"ד, 8.11.2023
בנושא: המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל,
דוח שנתי 66ג (2016)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – אתמול בלוס אנג'לס פרו-פלסטיני הכה למוות מפגין תומך ישראל
במגפון.בשבועשעברהמל"לקראלישראליםלשקולכליציאהלחו"לולהסתירסממניםישראלים
ויהודים. בפריז, מוסקבה וברלין מסמנים בתים של יהודים במגן דוד. סטודנטים יהודים
באוניברסיטאות בארה"ב מתבצרים בספריה מפחד ההמון הפרו-פלסטיני ומפחדים להסתובב
בתחומיהקמפוסים.זהרקחלקקטןמהאירועיםשהעולםהיהודיבתפוצותחווהבימיםאלהמאז
ה- 7 באוקטובר. לרגע ניתן היה להתבלבל ולחשוב שאנחנו נמצאים בשנת 1938 ולא בשנת .2023
גילויי האנטישמיות אינם תופעה חדשה בעולמנו. הנתונים גבוהים בשגרה, אולם דבר ידוע הוא כי
במהלך אירועי מלחמה בישראל המספרים עולים והתופעות מתגברות. מלחמת "חרבות ברזל"
מביאה עמה גל חריג בעוצמתו של אנטישמיות שסוחף את העולם כולו בממדיו החריגים והקשים.
בדבבדעםתופעתהאלימותכלפייהודיםבאשרהיותםיהודים,מתמודדתישראלעםנסיונותבלתי
פוסקים מצד גורמים אנטי-ישראליים ואנטי-יהודיים להסית נגדה ולמצב אותה בתודעה כמדינה
אלימה ומפרה סדרתית של החוק הבינלאומי. אני לא מסוגל להבין מול העולם הנאור את הצדקת
הטבח.
כיום מאחורי כל יהודי וישראלי באשר הוא נמצאת מדינת ישראל, המוסדות הלאומיים, קהילות
יהודיות חזקות ויוזמות מאורגנות ופרטניות שנלחמים בתופעה הנוראית הזו ועוסקים במאבק
באנטישמיות ובהסברה.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – הסיבה לדיון הוא דוח ביקורת שנכתב בין מרץ
2015 לינואר ,2016 הדוח עסק במאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי
האנטישמיות בחו"ל. התבוננות בממצאי הדוח יכולים לסייע לכולנו בתובנות עכשוויות, שכן אין
ספק שכרגע מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר גדול.
מדינת ישראל חייבת לשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה
בשל יהדותם או אזרחותם. יש לכוון את הפעולה הממשלתית מול האתגר הזה.
במסגרת הביקורת עסקנו ב- 3 תחומים: .1 המאבק הממשלתי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם
.2 פעילות מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ נגד ארגוני החרמות בחו"ל.
.3 סמכויותהניהולהבין-משרדישלהמאבקהתקשורתיבתנועתהחרמות .(BDS)
הנתונים משנת 2012 יכולים להיות אבן בוחן למה שמתרחש כיום. ניתן לראות שגם לפני עשור
נקודת הפתיחה היתה קשה מורכבת. יש קבוצת מדינות שיש להן עמדה שלילית על ישראל, וזה
אתגר משמעותי למדינה. לאחר כל מבצע צבאי חלה תמיד נסיגה נוספת בעמדות העולם כלפי
ישראל, כולל המדינות הידידותיות.
משנת 2005 ועד היום ניתן לראות שבכל תחום האנטישמיות יש נדידה של הסמכויות בין משרדי
הממשלה. לעיתים מקור הנדידות הוא בהסכמים קואליציוניים, וזה תחום שנמצא מחוץ למישור
משרדמבקרהמדינה.יחדעםזאתגםאםהדבריםיתנהלובאופןכזהלאורךהשנים,האתגרמחייב
את המדינה לנתח את המשמעויות של תופעת הנדידה. התובנות צריכות להיות מונחות בפני כולם
אם אנו רוצים לקיים את היעד של גיבוי לעם היהודי. תמונה דומה יש גם בעולם ההסברה, יש
תופעת נדידה ובעת האחרונה משרד ההסברה נסגר. אירועים כאלה בתקופת חירום לא מסייעים
לנו.
ניסינולעשותניתוחראשוניעליתרונותוחסרונותמשרדחוץמוביללצדמשרדנוסףשעוסקבנושא.
אין ספק שמשרד החוץ מביא את יתרון הנציגויות בעולם, בעל ידע וניסיון מקצועי, מקיים ממשקי
עבודה עם גורמי ממשל מקומיים, יש לו נגישות לגופי חברה אזרחית ולתקשורת מקומית. יחד עם
זאת משרד החוץ הוא משרד עם מחסור בכוח אדם ומשאבים חומריים. לצידו, המשרד לעניינים
אסטרטגיים הביא בשנת 2015 ראייה מערכתית, היתה לו נגישות לגופים ביטחוניים והוא גובה
בתקציב ייעודי.
1
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
הטיפול הבין-משרדי בגילויי האנטישמיות בחו"ל - ליקויים:
*הסמכויות והמשאבים שנתנה הממשלה למשרד התפוצות הקשו על משרד החוץ, שהמשיך לרכז
בפועל את המאבק בגילויי האנטישמיות.
*משרדי החוץ והתפוצות לא שיתפו זה את זה בתכניות אסטרטגיות שהם גיבשו בנושא. עד תחילת
2016פעלושניהמשרדיםבאפיקיםמקביליםשלאהניבוהישגיםניכרים.
*בשנת 2015 עדיין לא הציג משרד החוץ מתווה פעולה לגיבוש אסטרטגיה משותפת של כלל
הארגוניםהיהודייםהנאבקיםבאנטישמיותבמדינותיהם.
תופעתהאנטישמיותלסוגיהמתפשטתברחביהעולםואףהולכתומחמירהולכןמומלץשהממשלה
תייעל את הטיפול הרב-תחומי בתופעה ותאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לשם כך ;
במסגרתזו,עלהממשלהלבחוןאתהמועילותשלהפעילותהדו -משרדיתהקיימת,ולקבועחלוקה
ברורהשלסמכויות,זירותפעולהותפקידיםביניהם.
יש מתחים תיפקודיים שקיימים בכל מקום, אך לעיתים הם מוגברים יותר. בתחום זה מתחים
משפיעים בצורה משמעותית על יכולת התפקוד. התיאום בין הפעולה הממשלתית חייב להיות
ברמה של: תקציב, תוכניות עבודה, תפיסת עבודה ויעדים. אי-אפשר שכל גוף ממשלתי יבנה את
הנתיב שלו.
כשערכנו את הביקורת, התקציב לשנת 2016 למאבק בתנועת החרמות במשרד לנושאים
אסטרטגייםהיהבסך128מיליון.₪אנורואיםשב-2017הממשלהקיבלההחלטהלהקצותסכום
של 130 מיליון ש"ח ל- 4 שנים למיזמים, והיה ניצול של כ- 20% מהתקציב. אני חושב שזוהי נורה
שצריך לתת עליה את הדעת. המערכת הממשלתית חייבת לראות האם גם המבנה התפקודי יצר
מגבלות בניצול התקציב.
בינואר2022התקבלההחלטתממשלהנוספתשעוסקתבתקציבל-4שניםהבאותבסך100מיליון
ש"חנוספיםלמשרדהתפוצות.אםנהיהבאותהמציאותכמושהיינוב-5שניםהקודמות,אזניתן
לומר שהפעילות הממשלתית לא צלחה.
לא מדובר באתגר חדש, אנו נמצאים למעלה מ- 20 שנה באתגר של תנועות חרמות וגילויי
אנטישמיות. בעת הזו האתגר הוא אחר לגמרי. אזהרת מסע קולקטיבית היא מציאות חדשה כמו
גם גילויי האנטשימיות בשבועות האחרונים. המערכת הממשלתית חייבת להגיע לפעילות מיטבית.
המבנה התפקודי צריך להיבחן, ואני מקווה שכל פעולה שנעשת בעת הזו תוביל ליעד הזה.
איחוד הקהילות היהודיות של איטליה – נעמי די סני-נשיאת האיחוד – באיטליה יש 21 קהילות,
ו- 25 אלף יהודים חברים בכל הקהילות. קהילה נחשבת, עפ"י החוק האיטלקי, כגוף שמרכז את
היהדותברמהמקומית.הפעולותשנעשומפרוץאירועיה-7באוקטובר:*אורגנומוקדיתיאוםעל
בסיס יומי כדי לתחזק את השמירה.
* יש ניידת משטרה או צבא באופן קבוע מול בנייני הקהילה.
החלטנולהמשיךבהוויהחייםהיהודים,לאהפסקנושוםפעילותמלבדפעילותשלרמתהשתתפות
גבוהה.
בחודש האחרון היו 75 מקרי אנשטימיות. אנו משתדלים לגבות את מדינת ישראל בשיח בכל
הרמות.
עמדת הממשלה הושמעה בצורה חזקה בעד ישראל, אולם ההפגנות כאן הן פרו-פלסטיניות ואינן
משקפות את עמדת הממשלה. המצב מצער ומזכיר את תקופת מלחמת העולם השניה. אחד
מהמבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה בנאפולי נתפס על ידי הסטודנטים, ונפסקה הפעילות
האקדמית, כדי להגיד שעד שישראל לא תשוחרר ועד שהמלחמה לא תופסק, הלימודים לא יחזרו
לשגרתם.
אבני נגף ניזוקו בכמה מקומות, בעיקר ברומא וזה נותן הרגשת איום. רוב גילויי השנאה מגיעים
מקבוצות שמאל או BDS שחברו יחד עם איגודים וכל מיני קבוצות פרו-פלסטינאיות. כמו כן,
קבוצות ימין קיצוני מביעות דעות חזקות לחזור למצב של השואה.
אחרי הימים האחרונים ערוצי טלוויזיה הראשיים, העיתונים והרדיו קצת התאזנו. יש ערוצים
משניים שהאנטישמיות שורצת בהם. חמאס נחשב לארגון שהוא מחוץ לחוק, לכן אנשים נזהרים
לא להזכיר אותו בהפגנות, אלא רק את פלסטין.
2
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
הקרן היהודית היספנית - דוד האצ'וול-נשיא ולשעבר ראש הקהילה היהודית במדריד – מצב
הקהילה בספרד לא הכי טוב. החודש האחרון היה קריאת השכמה. הקהילה מחויבת להיאבק
באנטישמיות. יש מפלגות שהן נגד ישראל. איראן הצליחה לחדור לממשלה הספרדית באמצעות
מימון מפלגות. אלמנט בעייתי נוסף הוא ששר החוץ קרוב לעמדה האיראנית והוא מעביר ביקורת
עלישראל.השמאלהקיצוניהתגייסלמאבקנגדישראל,ואנורואיםהפגנותפרו-פלסטיניותשלהם
יחד עם ארגוני להט"ב ועטויי חיג'אב. אנחנו רואים ציורים, סימונים של בתי יהודים ובתי כנסת,
וניסיון לפרוץ לבית כנסת במלייה בדרום ספרד. כ- 90% מערוצי הטלוויזיה מכסים את האירועים
מנקודת מבט אנטי-ישראלית. 3 שרים וסגן אחד בממשלה מאשימים את ישראל ברצח עם.
אנו מוודאים שהקהילות מודעות למשימה בנושא ביטחון. שנית, אנו מעלים את המודעות שאנו
הולכים להתגבר על המצב הזה, ואנו גם בודקים שהקהילות שלנו יודעות שאנו מגבים את ישראל
ב- .100%
נקודתהצלחההיאבתחוםהמשפטי–ניצחנוב-95%מןהמשפטיםנגד.BDSאנומשתפיםפעולה
ומנפים את כוחותינו עם קהילות ידידות אחרות. אני שמח על שת"פ עם משרד התפוצות נגד
האנטישמיות.
מתארגנתמשלחתמטעםהאופוזיציהוהחברההאזרחיתנוכחחוסרהסולידריות שלהממשלהעם
ישראל. אנו שמים את סוגיית החטופים בראש סדר העדיפויות ומקיימים פאנלים בנושא. כמו כן,
אנו עושים פעילות לוביסטית בקרב המנהיגים שיתמכו בנו. למרות שאנו קהילה קטנה, הצלחנו
לאסוף תרומות למען משפחות הקורבנות וצה"ל.
ח"כדןאילוז–המצבכיוםהואלאמהשהיהלפניהטבח.פעםראשונהשאנישומעשישפחדבקנדה
עקבאירועיםאנשטימים.צריךלאפשרליהודיםלגורבכלמקוםבעולם.העליהלארץצריכהלהיות
מטעמיציונותולאמטעמיאנטישמיות.אנימסכיםעםדבריםרביםשנרשמובדוחמבקרהמדינה.
תחום ההסברה הוא תחום שקשור לחברה האזרחית, ולכן חשוב שיהיה תקציב גמיש. במשרדים
הגדולים, כמו משרד החוץ, אין תקציב גמיש.
חדשות 12 - אלעד שמחיוף-שליח אירופה – הקהילה היהודית בבריטניה מונה 300 אלף איש. להלן
הנתונים העדכניים מארגון השמירה היהודי: מאז תחילת המלחמה 1,124 אירועים אנטישמים
מדווחים )שיא משנת .(1984 בחצי השנה האחרונה דווחו 803 מקרים, ויש עליה משמעותית
בהשוואה לשנה שעברה שדווחו 183 אירועים. אנו מדברים על עשרות תקיפות פיזיות, נזק לרכוש
והתעללותברשתותחברתיות.אםאנומסתכליםעלסבביםקודמים,המספרהואגבוהמשמעותית.
הקהילהפהקיבלהתמיכהחסרתתקדיםמהממשלהומהאופוזיציה.הממשלההגדילהאתתקציב
התמיכה במוסדות היהודיים, אך הוא אינו מספיק כי כל מוסד צריך אבטחה הרבה יותר
אינטנסיבית. ההפגנות גורמות למתח וחרדה בקרב היהודים, שומעים בהן טקסטים אנטישמיים
מובהקים. התמונה הכוללת היא שהאנטישמיות בעליה חדה.
יש בעיה גדולה באוניברסיטאות ובבתי ספר. יש בקמפוסים אירועים אנטישמיים מחרידים כלפי
סטודנטיםומורים.האנטשימיותגוההבטוויטרובטיקטוקוישתחושהשלאנעשהמספיקבתחום.
גם כאשר מדווחים על האירועים, הרבה פעמים הדברים נופלים תחת חוקים. הקהילות היהודיות
מרגישות שהן לבד, ואחרי ה- 7 באוקטובר הן מרגישות שהטראומה גדולה יותר משום שאם אחרי
אירוע מזוויע כזה אין תמיכה ואמפתיה, אז היא לא תהיה לעולם. למעשה יש כאן קו שבר עמוק
מאוד. הפתרון הוא שיח של ישראל עם הקהילות ונקיטת צעדים כלפי הרשתות החברתיות.
המלחמה אמנם מתרחשת בישראל, אבל היא נמצאת בכל העולם. לישראל יש מחויבות להגן על
הקהילות.
ח"כשרוןניר–אניסבורהשצריכהלהיותזירהנוספתשאנחנומנהליםבתפיסתהעולםשלנו,וזה
מאמץ שצריך להתייחס אליו בכבוד הראוי. האנטישמיות היא חיה ובועטת, והתעצמה בעשורים
האחרוניםבאמצעותתנועותהחרמות,,BDSובנוכחותשהולכתוגדלהבאוניברסיטאותוברשתות.
בשבת האחרונה הוסרו המסכות - לכאורה ההפגנות הן פרו-פלסטיניות, אולם מדובר בהפגנות
אנטי-ציונות, גזעניות ואלימות. האתגר שלנו הוא לחשוף את הצביעות והכיעור של העולם. אני
חושבת שאנחנו צריכים להבין כמדינה שמאמץ של חוסן חיוני למדינת ישראל, ולתת קודם כל
פלטפורמה אסטרטגית עם מדיניות. הנושא צריך להיות תחת המשרד לנושאים אסטרטגיים.
3
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
ההסתדרותהציוניתהעולמית-גילסגל-סגןיו"רור'המחלקהלישראלוהנצחתהשואה–הקונגרס
היהודיהעולמימצויב-100מדינות.ההסתדרותהציוניתנמצאתבכ-30פדרציותיהודיות.קהילות
סובלות מאנשטימיות באותה מידה ולעיתים ביתר-שאת. יש לזכור שהקהילות אינן מקשה אחת,
חלקן איתנות מבחינה פיננסית וחוסן קהילתי, וחלקן קטנות והיכולת שלהן להתמודד עם
אנטישמיות היא מוגבלת. אנו רואים את המאבק והגל שפוקד אותנו. גם ביום-יום האנטישמיות
היא בעלייה מתמדת, ואחרי הקורונה ראינו גל עלייה מאוד משמעותי. המאבק באנטישמיות הולך
יחד עם השמירה על ביטחון הקהילות היהודיות. ככל שהקשר עם ארגונים מקבילים שנלחמים
באותן מדינות בגזענות הוא עמוק יותר ויש הדדיות והבנה, היכולת להיאבק באנטישמיות היא
גבוהה יותר.
הקהילות היהודיות הן הקול והפה במדינות שבהן הן מצויות כדי לחזק את התמיכה במדינת
ישראל.
אנחנו רואים קשר בין מהלכים אירניים והעצמת החמאס ברשתות החברתיות. מדינת ישראל
צריכה להחליט האם היא שותפה במאבק באנטישמיות ובקשר עם הקהילות. יש ערוץ דיפלומטי
גלוי אך יש גם ערוץ חשאי. הקהילות לא תמיד רוצות התערבות של הארגונים והגופים שבישראל.
לעיתים הן רוצות לפעול בערוצים יותר חשאיים מול המדינות שבהן הן נמצאות.
יש צורך בחיזוק מאוד משמעותי בכוח אדם, בתשומת לב ובתקציבים לארגונים ששומרים על
ביטחון מדינת ישראל ואחראים על הקשר עם הקהילות היהודיות בעולם.
המרכז לאימפקט יהודי - רוברט זינגר-יו"ר הדירקטוריון – המתקפה היתה על מדינת ישראל, אך
למעשה היא על כל העולם היהודי נוכח האידאולוגיה של חמאס. הטיפול צריך להתמקד ב- 3
היבטים:השפעהעלהמדיניותבמדינותהשונות,השפעהעלהחקיקההיותוהיאלאמספקתוטיפול
בנושא ביטחון. קהילות קטנות הרבה יותר פגיעות, והיכולת שלהן להתמודד עם עלייה בגל
אנטישמיות היא הרבה יותר מוגבלת.
השאלהשעולההיאמהתהיההשפעתהאנטישמיותעלהעלייהלארץ?אניחושבשתהיההתעניינות
בנושא. יהודים מרוסיה ממתינים כבר שנה להפגש עם קונסול ישראל ונושא זה מחייב טיפול.
נעשתהרבהעבודהאךהיאמתחלקתביןמס'משרדים.הגוףהיחידיבעינישיכוללתכללאתהסוגיה
הוא המל"ל.
האירועים בקמפוסים עברו את גבול הטעם הטוב, והנושא מחייב טיפול.
בנוסף,ישהרבהגופיםציבורייםשמטפליםבנושא,אךחייבלשתףאותםבצורהמסודרתבמלחמה
באנטישמיות, ולצרף אותם למקורות התקציביים של מדינת ישראל.
ח"כירוןלוי– דוחמבקרהמדינהברור מאודומסביראתמצב ביזורהסמכויותשלכל המשרדים,
והיעדרגוףאחדשמטפלבצורהמקצועיתבנושאההסברהשלמדינתישראל.ישליישםאתמסקנות
הדוח, ולא רק בנושא ההסברה. משמעות תקציב גמיש הוא שאנחנו עדיין נמשיך לא לעשות את
עבודתנו, ולאפשר למגזר השלישי לקבל מאיתנו כסף כדי לבצע את תפקיד הממשלה. יש צורך
שמשרדי הממשלה יצמצמו את תתי המשרדים ויטפלו בביטחון היהודים בעולם ובמדינה.
משרד החוץ – אלון לביא-מ' מח' פרויקטים ותכנון באגף דיפלומטיה ציבורית – לאורך השנים
נלקחו מאיתנו סמכויות ומשאבים בתחומי ההסברה ומאבק באנטישמיות, ודבר זה פוגע ביכולת
שלנו לתפעל.
התקציבים שלא נוצלו לא היו ברשותינו.
יש שת"פ בדרגים גבוהים. בשבוע שעבר התקיים שולחן עגול כדי לבדוק תכנית עבודה למאבק
באנשטימיות, עם זאת הוא תלוי בקשרים פוליטיים בין השרים וקשרי עבודה בין המנהלים.
האירוע יצר התפכחות בקרב הקהילות היהודיות לגבי תופעת האנשטימיות.
יש לזכור שיש עבודה בשטח של הנציגויות שיושבות בחזית. לא חשוב איזו תכנית תכתב, הנציגות
היא זו שנמצאת בקשר יומיומי עם יהודי התפוצות. ולכן חשוב לחזק את פעילות המשרד ע"י
משאבים וסמכויות.
רות כהן-דאר-מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זכרון – אנטישמיות היא בעיית
המדינות שחיים בהן יהודים ולא בעיה של ישראל. למדינות יש אחריות מלאה על הביטחון ועל
הבטחת הזכויות הבסיסיות של אותם יהודים. יש עליה משמעותית במלחמה זו בכמות האירועים.
בשנים האחרונות אנו רואים מגמה חיובית של מודעות והבנה שהאנטישמיות היא בעיה חברתית
4
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
של המדינות. סקרי עומק מראים שאנו יודעים רק על 20% מהתקריות שמתרחשות, המספרים
הרבה יותר גרועים. אנו רואים התפתחויות חיוביות גם בערוצים של מחויבות ומסרים פוליטיים
בדרגים הפוליטיים, בדרגי עבודה וגם במערכות חינוך.
אנחנו רואים את התפקיד ההולך וגובר של הגדרת IHRA לאנטישמיות - פרויקט שמשרד החוץ
קידם בשנים האחרונות. הנציגויות שלנו מחויבות גם לוודא שהיא מיושמת כאשר מתרחשים
דברים בשטח.
אחדהאתגריםהגדוליםהואבמרחבהדיגיטלי.חברותהטכנולוגיהמתייחסותלעצמןכפלטפורמות
בלי חוקים, בלי כללים ובלי רגולציה, ושם יש השתוללות של תכנים אנטישמיים רעילים שבא לידי
ביטוי גם במרחב הפיזי. התפקיד שלנו כמדינה וכמחוקקים לקחת את המסר הזה למחוקקים
אחרים בעולם, ולוודא שגם אצלם החקיקה תהיה מתאימה והולמת למרחב הדיגיטלי.
באיחוד האירופי יש עשייה מאוד גדולה ומעמיקה עם הרגולציה החדשה. יש לנו שיתוף פעולה טוב
מאוד עם הצוותים ועם רשת השליחים המיוחדים למאבק באנטישמיות שקיימת באירופה. כמו כן
יש לנו צוות שהוקם עם משרד התפוצות בשבוע שעבר, והתחיל לעבוד עם משפטנים, אנשי כלכלה
ואנחנו הולכים להתמקד באנטישמיות בקמפוסים.
ד"ר לב טופור-חוקר אנטישמיות – מהיכן מגיעה האנטישמיות ומי מוביל אותה?
האם יש עליה באנטישמים או באנטישמיות? באחריות הממשלה לאבטח את האזרחים.
מימפלהיותר–ממשלותאוחברות?אנובוחניםאפליהנגדיהודים.אנורואיםשלאתמידישקשר
בין 2 גופים אלה.
דוח המבקר מתייחס לשנת ,2005 ואין התייחסות מספקת למחוללי אנשטימיות. אנו במאבק
א-סימטרי - נאבקים בתנועות חברתיות ובארגונים. במקום זה עדיף לנו לפתח, לקדם ולחזק
ארגונים שידבררו את המסר שלנו.
כמעט ואין הבדל בין אקט ישיר ואקט עקיף. חייבים לתת את הדעת ולא להתעלם מכל האמירות
בכל ההפגנות באירופה. זו אנטישמיות לכל דבר גם עפ"י מחקרים.
מערך ומטה ההסברה הלאומי – גל אילן-מנהל אסטרטגיה – אנו אמונים על תיאום המאמץ
ההסברתי הכולל ומייצרים את דירקטיבת ההסברה הלאומית בשוטף, ובפרט בחירום. בתקופת
המלחמה יש חמ"ל מערך הסברה לאומי בקריה שמתפקד על בסיס שעון פעילות עם דיונים יומיים
ובמרכזו הערכת מצב יומית. השותפים שעובדים איתנו כתף אל כתף הם ממשרד החוץ, משרד
התפוצותוכלהגורמיםהרלוונטייםגםלענייניהמאבקבBDS-ובאנטישמיות.אנחנועדיםלעלייה
של מאות אחוזים בגילויי האנטישמיות ומקבלים דיווחים שוטפים, ובהתאם לכך גם מייצרים
תוכניות פעילות.
אנחנופועליםגםמולרשתותחברתיות.הפלטפורמותעצמןפועלותעלפינהליםפנימייםותכתיבים
של חוקים בין-לאומיים. משרד החוץ ומשרד התפוצות עוסקים בנושא מול הגופים הרלוונטיים.
אני חייב לציין את ההירתמות של יהדות התפוצות, אנחנו עובדים איתם בשוטף כולל העברת
מסרים לאומיים, תכנים, פעילות והעלאת צרכים.
תכליתהפעילותשלנוהיאבעצםלתכללאתהמסריםולייצרהלימהבפעולותבכלהנוגעלסמכויות.
משרדהתפוצותוהמאבקבאנשטישמיות–רוןברומר-ראשאגףבכיריוזמות–הייתיבכלהצמתים
וניהלתי את המאבק בדה-לגיטימציה במשרדים השונים. התפקיד שלי הוא לוודא שתחום המאבק
בדה-לגיטימציה, בBDS- ובחרמות מתנהל בצורה מיטבית, לרבות שיתוף פעולה עם המשרדים
הרלוונטיים. ישנה עקומת למידה ושיתוף הפעולה כיום בין משרד התפוצות, שאמון על סוגיית
המאבק בדה-לגיטימציה, לבין משרד החוץ וגופים אחרים. גם בחודש האחרון שת"פ הוא בלתי
נתפס במובנים ממשלתיים ויהיו לו השלכות חיוביות אחרי המלחמה.
מל"ל – הדס לורבר- ראש חטיבת ארה"ב ואמריקה הלטינית – לפני כחצי שנה הקמנו עמ"ט ביחד
עם הגופים, שעוסק בקירוב, במכלול ובחיזוק הקשר בין יהדות ארה"ב, יהדות אירופה ואמל"ט,
לבין מדינת ישראל. מאחורי זה עומדת ההבנה שראוי חיזוק הקשר עם היהדות, ובכלל זה מרכיב
מפתח בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל.
אנו עובדים גם עם גופי הממשלה, הסוכנות היהודית, הפדרציות וגופים אזרחיים AJC )גופים
יהודייםשנמצאיםברחביהעולם,(כדילראותמהעולהמהשטח.כמוכן,ישלנוניירהתנעהשהופץ
5
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
לכל הגופים. המטרות שלנו: הגברת המודעות וההזדהות בין שני הצדדים, בדגש על הדור הצעיר;
חיזוקהערבותההדדית,תוךהדגשתשותפותהגורלביןיהדותארצותהבריתעלגווניהלביןמדינת
ישראל; עיצוב נרטיב משותף, והתמודדות עם אתגריו, אנטישמיות, אנטי-ציוניות ו.BDS- ראוי
לציין שאנחנו גם משולבים בפורום ההסברה והלגיטימציה של משרד ראש הממשלה.
ביום שאחרי המלחמה אנו נצטרך לבצע חשיבה לגבי העמ"ט. כלומר לראות איך אנחנו לוקחים
תקציבים ומרחיבים את העשייה הממשלתית בנושא, כי ההבנה היא שיהדות העולם לא הולכת
לשום מקום. שותפות הגורל בינינו מחייבת עשייה מאוד משמעותית.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
.1 הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
.2 הוועדהסבורהשהאנטישמיותהיאאיוםמתמשך,מלחמהשלהעםיהודיוראוישמוסדות
המדינה יתנו את דעתן על כך.
.3 הוועדה התרשמה שיש אמצעים ורצון לטיפול בסוגיה, אך כל משרד עובד בנפרד. ריבוי
העוסקים אינה מביאה לעשיה מיטבית. יש צורך בתכנית עבודה ממשלתית אחידה רב-
שנתית, וקביעת מועדי שולחן עגול לעדכונים.
.4 הוועדה תקיים ישיבת מעקב חצי שנה מתום המלחמה לבדוק האם בוצעה הוראת הוועדה
להקמת משרד מתכלל.
.5 הוועדה תקיים דיון רחב בעוד שנה מתום המלחמה לשמוע את סקירת המשרדים וחלוקת
המטלות.
.6 הוועדה תוציא מכתב לח"כ אבי מעוז, סגן השר במשרד רה"מ, בנוגע להמתנת 15 אלף
משפחותלפגישהראשונהעםקונסולישראלבמוסקבהלמעלהמשנהלצורךעלייתןלארץ.
6