חומר רקע
ישראלבדרךלבידודמדיני
פנינהשרביטברוך
|
5
ביוני,
2024
אחד מרכיבי העוצמהשל ישראל הוא החיבורשלהלמערכת הבינלאומית. חיבורזה
נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של
מערכה המתנהלת נגדה בזירה
הבינלאומית,שחורגתבעוצמתה,הןבהיקפהוהןבחומרתה,מהמתקפותהמדיניות,
התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים
קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל
והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה
זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה
הצבאית,ולהסיגהלאחורבכלהמישורים.
כדילבלוםאתהמערכהנדרששינוימהותי
באופןהתנהלותהשלישראל.
מסמךזהמתאראתהמערכהואתגלישתהשלישראללעברבידודבינלאומיבעטייה,
מצביעעלהשלכותיוהחמורותשלמצבזה,ומפרטשורהשלהמלצותלמדיניות.
המערכהבזירההבינלאומיתנגדישראל
מיד לאחר ההתקפה הרצחנית והאכזרית של חמאס ב-
7
באוקטובר זכתה ישראל לתמיכה
נרחבתמצדמרביתהקהילההבינלאומית,שהכירהבזכותהשלמדינתישראללהגןעלעצמה,
אםכיכברבשלבהתחלתיזההיוגורמים,כוללבמסגרתהאו"ם,ש-
"התקשו"לגנותאתחמאס
או אף הצדיקו את מעשיו. אולם ככל שהתעצמה והתמשכה המלחמה, וגברו ממדי ההרס
והפגיעה ברצועת עזה וכן העמיק המשבר ההומניטרי באזור, הוחלפה התמיכה בישראל
בביקורתנוקבתובהאשמותחריפותשהופנונגדה.
בשלב זה באו לידי ביטוי שנים ארוכות של השקעה של מובילי המערכה נגד ישראל בזירה
הבינלאומית. הם הצליחו, תוך חבירה לגורמים פרוגרסיביים, לחדור ולהחדיר את הרעיונות
האנטי-ישראלים לתוך גופים רבי השפעה בעולם המערבי הליברלי, כולל למנגנוני האו"ם,
ובפרטלגופיזכויותהאדםשלהאו"ם,לארגוניזכויותאדםאחרים,לאקדמיה,ולתקשורת.מעבר
לכך, לרעיונות אלו יש תפוצה רחבה מאוד ברשתות החברתיות, והמסרים מהודהדים
באמצעותןלציבוריםרחביםבכלרחביהעולם.
מאזפרוץהמלחמה,כלהגורמיםהאנטי-
ישראליםפועליםבמלואהמרץוממלאיםתפקידמרכזי
במסגרת מערכה המתנהלת בזירה הבינלאומית נגד ישראל. מערכה זו, המשתמשת בכלים
מגוונים, משלימה את המערכה הצבאית ומיועדת להגביל את חופש הפעולה של ישראל
ולהחליש אותה במישור המדיני. בעו
ד שבישראל השיח מתמקד באירועי ה-
7
באוקטובר,
בחטופיםהנמצאיםבידיחמאסובהרוגיםמקרבכוחותהביטחוןהישראליים,בעולםמשודרות
תמונותשונותלגמרי.ההתמקדותהיאבהרסהנרחבברצועתעזה,בעשרותאלפיהנפגעים
הפלסטינים ובמשבר ההומניטרי הקשה שהתפתח שם. הדיווחים של התקשורת העולמית,
האו"םוארגוניזכויותאדםמייחסיםלישראלאחריותישירהלאסון,שמוצגכאחדהחמוריםביותר
מזהשנים.מעברלכך,ישראלמוצגתכמישגורמתסבלזהבמכווןוכןכדוחהכלאפשרותלקדם
פתרוןמדינישיביאלסיוםהמלחמה.
חלק מהצלחת המערכה האנטי-ישראלית נובע מהתעוררות של רגשות אנטישמיים, לצד
החיבור למגמות גלובליות רחבות יותר של חלוקה דיכוטומית של העולם למדכאים ומדוכאים,
כאשר הפלסטינים מתויגים כקורבנות האולטימטיביים שיש לתמוך בהם בכל מחיר. אנו
נמצאיםבמציאותבהאיןמשמעותלעובדות(כךלמשל,ישתופעהמחרידהשלהכחשתפשעי
חמאס, למרות כל התיעוד הרב הקיים) ואין יכולת להעביר מסרים מורכבים. בנוסף, הרשתות
החברתיות מציעות למשתמשיהן בעיקר תכנים התואמים את התפיסות הקיימות שלהם והם
אינם נחשפים למסרים נגדיים. בנסיבות אלו קשה מאוד לבלום את המפולת בדימויה של
ישראל.
התנהלותן של ממשלות ישראל בשנים האחרונות -
בפרט ככל שהתחזקה השפעתם של
גורמים קיצוניים בממשלה ועקב אימוץ מדיניות מוצהרת המבטלת כל כוונה לסיום הסכסוך
הישראלי פלסטיני -
אפשרה למערכה נגד ישראל להתחזק, להעמיק ולהתפשט. הדימוי
השלילי של ישראל והצגתה כפוגעת באופן שיטתי בפלסטינים, ערערו את תפיסתה כמדינה
דמוקרטיתוליברליתוהפךאתהמשךהתמיכהבהלקשהומורכביותר.
הטענות נגד ישראל נוגעות לשני ממדים מרכזיים: הראשון, טענות המתייחסות לאחריותה
לסבלשלהעםהפלסטינימיוםהקמתהולפגיעההמתמשכתבזכויותיו.המבקריםמציגיםאת
ישראל כמדינה קולוניא
ליסטי
ת
ואימפריאליסטית וכסרבנית שלום. השני, טענות המתייחסות
לאופן הפעולה של צה"ל במסגרת הלחימה. אלה נחלקות לטענות בשני היבטים: אופן
התקיפה–
נטעןשישראלתוקפתבמכוון,אובאופןחסרהבחנהובלתימידתי,אזרחיםומבנים
אזרחייםוכןכינעשהגירושכפוישלתושביםכצעדשלענישהקבוצתית;והמשברההומניטרי
–
נטעןנגדישראלכיהיאמיישמתמשטרשלהרעבהשלהפלסטיניםברצועהומונעתבמכוון
אתצרכיהםהבסיסיים,כוללטיפולרפואי.
השחקניםוהכליםבמערכההבינלאומית
הטענותהמועלותנגדישראלמנוסחותבאופןמשפטיונכללותבמסגרתהחלטות,דוחותוחוות
דעתשלארגוניםוגופיםבינלאומיי
ם
,בראשםהאו"ם ומוסדותיו,קריה
עצרתהכללית,מועצת
הביטחוןו
מועצתזכויותהאדם
,סוכנויותאחרות,ועדותחקירהוארגוניזכויותאדם.כך,למשל,
2
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
מצאה ישראל את עצמה לאחרונה
נכללת
בדוח על מדינות וגורמים הפוגעים בילדים במצבי
לחימה,לצדרוסיה,סודן,דעא"שובוקו-חראם.דוחותביקורתייםנגדישראלמתפרסמיםללא
הרף ונתפסים כדוחות אובייקטיביים של מומחים ניטרליים, אף כאשר מדובר
בדוחות חד-
צדדיים
שלגופיםבעליאג'נדותוהטיותנגדישראל,כגוןועדתהחקירהשהקימהמועצתזכויות
האדםשלהאו"ם,הידועהבעוינותהלישראל.עםזאת,ישלהכירבכךשישגםביקורתמוצדקת
וכןאמפתיהאמיתיתמצדגורמיםרביםבעולםלסבלהפלסטיני.
על בסיס הדוחות הללו מצאה עצמה ישראל תחת הליכים שיפוטיים בפני שני בתי הדין
הבינלאומיים המרכזיים הקיימים: בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC
), שבו מתנהלת חקירה
בעניינה של ישראל מ-
2021, שראשיתה בבדיקה שהחלה ב-
2015
; ובבית הדין הבינלאומי
לצדק(ICJ
)שםהחלבדצמבר2023
הליךנגדישראלמכוחאמנתרצחעם(ג'נוסייד)ביוזמת
דרוםאפריקה.וזאתלצדהליךשכברנפתחלפניהמלחמהלמתןחוותדעתמייעצתעלחוקיות
הכיבושהישראליבשטחיםהפלסטינים,לבקשתעצרתהאו"םמדצמבר2022
.
המלחמה האיצה את החקירה הפלילית בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחודש מאי 2024
הודיע
התובע של בית הדין כי הוא מבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ונגד שר
הביטחון בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה הנוגעים ליצירת המשבר ההומניטרי ברצועה.
במקביל,ביקשהתובעצווימעצרנגדצמרתחמאסבגיןפשעיהמלחמההחמוריםשבוצעוב-
7
באוקטוברובענייןהחטופים.צווימעצראלה,אםיוצאועלידיביתהדין,מחייביםאתכל124
המדינות החברות בבית הדין לעצור מי
שהוצא נגדו צו ולהעבירו להאג, אם יגיע לשטחן. יש
גםאפשרותשיוגשובקשותלצווימעצרנוספים,וצוויםאלואףעשוייםלהיותחסוייםולהיחשף
רקבעתמימושם.
בבית הדין הבינלאומי לצדק
ניתנו
כבר מספר צווי ביניים שמורים לישראל להימנע מלבצע
מעשיםשלרצחעםאוהסתהלרצחעםוכןלאפשרסיועהומניטרימיידילתושבירצועתעזה.
כןנקבעשישלאפשרכניסתגורמיחקירהשלהאו"ם.החלטהסופיתבהליךצפויהלהתקבל
רק בעוד תקופהארוכה. בית הדין הדגיש כי לשם הוצאת צווים זמניים אין צורך להכריע שיש
חשד שישראל מבצעת רצח עם –
פשע שמחייב יסוד של כוונה מפורשת להשמיד קבוצה
גזעית,אתנית,לאומיתאודתית-
אלאדיבחששלפגיעהבזכויותהמוגנותבאמנה.
החומרה של הליך זה אינה בהכרח חשש מפני מתן צווים של בית הדין, שאכיפתם תלויה
בהחלטה מחייבת במועצת הביטחון, אלא בכך שהוא מייצר סטיגמה קשה נגד ישראל תוך
הצגתהכמישמבצעתאתהפשעהחמורביותרהאפשרישלרצחעם-
פשעשהוגדרעלידי
משפטןיהודי,ניצולשואה,ביחסלמעשיהנאצים.טענותבדברג'נוסיידהועלונגדישראלגם
בעבר, אולם לא זכו לתהודה מיוחדת. בימים אלה, בעקבות הליך זה, זוהי הטענה הרווחת,
שנשמעת בכל ההפגנות נגד ישראל ברחבי העולם ובמיוחד במערב, ומופיעה בכל הרשתות
החברתיות,תוךקיבועהרעיוןהמזעזעוהמופרךמיסודושישראלמקבילהלשלטוןהנאצי.
3
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
אחדהמאפייניםהמרכזייםשלהמערכההנוכחיתהיאהתפשטותההנרחבתוהמהירהבקרב
הציבורהרחב.ההפגנותההמוניותנגדישראלברחביהעולםהןחסרותתקדים.התפשטותזו
נעשיתדרךאמצעיהתקשורת,הןהפורמליתובעיקרבעולםהרשתותהחברתיות,כךשישראל
הפכה לסמל לרוע עולמי ברחבי הגלובוס. ההשפעה ניכרת במיוחד בקרב דור הצעיר יותר,
שניזון באופן מלא ממקורות המידע בעולם הווירטואלי. כל חיפוש באינטרנט של מונחים
שליליים,דוגמתרצחעם,עינוייםוהרס,מוביללישראלולאינספורסרטונים,כתבותומאמרים,
המציגיםאתישראלכגורםדורסניואכזרי.וזאתבשלל שפותובכללהמדינות.ישראלבתהליך
מהירשלהפ
יכהל-
"מדינהמצורעת".תפיסותאלושלישראלמתפשטותבקצבאקספוננציאלי
ויהיה קשה מאוד לבטל את השפעתן המזיקה ולהחזיר את השד אל הבקבוק. במידה רבה,
ישראל שלהיום נתפסת כדרוםאפריקה של תקופת האפרטהייד-
מדינה שישבה פגם יסודי
ושישלהחריםלחלוטין.
אחד ההיבטיםהמטרידים ביותר שלהמציאותהנוכחית הוא שהבעתתמיכהבישראל הופכת
להיות בעייתית, ואף מסוכנת. כך, אנשי רוח, כוכבי תרבות, אנשי עסקים, עיתונאים וגורמים
אחרים בעלי השפעה, יודעים שישלמו מחיר אם יתבטאו באופן חיובי ביחס ישראל ולכן הם
בוחרים לשתוק, או אפילו לצרף את קולם למבקרים. כך משתלט על השיח הנרטיב האנטי-
ישראלי, הנחשב הנרטיב "הראוי". מנגד הולכים ומתמעטים הקולות הנגדיים, כאשר עיקר
התמיכההגלויהבישראלמגיעהמגורמיםישראלייםאויהודיים,הנתפסיםכמוטים,אומגורמים
מהימיןהקיצוני,שהחיבוראליהםמרחיקעודיותרמישראלאתהציבורהליברלי.
הצעדיםהננקטיםנגדישראלבעקבותהמערכההבינלאומית
השתלטותהנרטיבהאנטי-
ישראליבאהלידיביטויבצעדיםשוניםשכברננקטים,וכןבאיומים
בצעדיםנוספים.
מאז פרוץ המלחמה, מספר מדינות הודיעו על ניתוק יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל או על
החזרתשגריריהן(ביניהןבוליביה,קולומביהוצ'ילה).מדינותרבותפרסמוהצהרותעוינות,יצאו
ביוזמות נגד ישראל או הצביעו בהחלטות נגד ישראל. מדינות שונות, כולל ארצות הברית
ומדינותבאירופה,הטילו סנקציותעל גורמים ישראלים,בפרט על קיצוניים יהודייםהחשודים
באלימותנגדפלסטינים.האיחודהאירופיאף
איים
בסנקציותנגדישראלעצמה.ומעברלכך,
ננקטומהלכיםשחותריםנגדהאינטרסהישראלי,
כגוןהכרהרשמיתשלמדינותשונות(ספרד,
נורבגיהואירלנד)במדינתפלסטין.
מעברלצעדיםאלההוטלוגםהגבלותעלסחרעםישראלמצדמדינותשונות.המקרההבולט
הואזהשל
טורקיה,
שהגבילהלגמריאתהסחרשלהעםישראל.מדוברבצעדבעלהשלכות
עלישראל,בעיקרנוכחההישענותהרבהעליבואמטורקיהשלטוביןשנחוציםלצרכיבנייה.
אמנם, כלכלת ישראל תוכל להתמודד עם החרם הטורקי, אך מימוש האיומים בהטלת חרם
כלכלי על ידי מדינות נוספות עלול לגרום לפגיעה כלכלית משמעותית עד כדי משבר כלכלי
4
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
מתמשך. צעד מדאיג הוא החלטת נשיא צרפת, עמנואל מקרון, למנוע מחברות ביטחוניות
ישראליות להציגבתערוכהחשובה שלתעשיות ביטחוניות, שאף הוחמרה
בהחלטה
שלבית
משפט ישראלי לאסור על כניסה כלשהי של ישראלים לתערוכה. במקרה זה בית המשפט
העליון בצרפת
התערב נגד הליך ההחרמה, אך משמעותו הסימבולית והמאיימת נותרה
בעינה.
בנוסף, מדינות שונות (כולל קנדה, איטליה, ספרד ובלגיה) הטילו הגבלות על יצוא אמצעי
לחימה לישראל ואף מאיימות להרחיב את ההגבלות למוצרים שתומכים בלחימה באופן רחב
יותר. מבחינתה של ישראל,הסכנה העיקרית היא הטלתהגבלותעל קבלת אמל"ח מארצות
הברית, שעלולה להיות בעלת השלכות חמורות על יכולותיה הצבאיות של המדינה. מהלכים
להטלת הגבלות כאלו נבלמו בשלב זה. עם זאת, נמשכים הניסיונות ליזום עוד צעדים נגד
ישראל.
מעברלהשפעהעלהממשליםבמדינותהשונות,המערכהנגדישראלמשפיעהעלשחקנים
לא-מדינתיים בעלי חשיבות, כולל חברות מסחריות, שגם הן קשובות לרחשי ציבור הצרכנים
והמשקיעים,וכןעלמוסדותאקדמיה,תרבותוספורט.
לפי דבריה של נציגת התאחדות התעשיינים בישיבת ביקורת המדינה בכנסת ביוני 2024
,
נרשמהעלייהתלולהבמספרמקריההימנעות,עדכדיהחרמה,שלפעילותעסקיתמולישראל
מצדגורמיםשוניםבקהילההבינלאומית.כןניכרתמגמהבולטתשלצמצוםהשקעותבישראל,
של ביטול עסקאות עם עסקים ישראלים, של הימנעות מהזמנת אנשי עסקים ישראלים
לאירועיםעסקייםוגםישמקריםשלחרםצרכניםעלתוצרתמישראל.התמשכותוהתרחבות
מגמות אלו תפגענה קשות בכלכלה הישראלית. פגיעה קשה בכלכלה, מעבר להשלכותיה
הישירותעלרמתהחייםבמדינה,תפגעגםביכולותלממןהוצאותהנחוצותלמימושהביטחון
הלאומי.
בה בעת, הולכים ומתרבים מקרי החרם, המוצהר או המשתמע, נגד ישראלים. תופעה זו
מורגשת בעיקר בעולם האקדמי והתרבותי, אך משתרעת גם על תחומים אחרים. עשרות
אוניברסיטאותממדינותשונות
הודיעו
שהןעוצרותאובודקותמחדשאתקשריהןעםמוסדות
אק
דמייםישראלים,מושכ
ות
השקעות
א
ומבטל
ותהסכמי
םלשיתופיפעולהעםאוניברסיטאות
בישראל.אחרותהצהירושהןשוקלותצעדיםאלה.בנוסףלאוניברסיטאות,איגודיםאקדמיים
שוניםברחביהעולםהביעו
תמיכה
בחרם.לצדזה,נערמותעדויותעלמקריםשלחרםפרטני
לאממסדי,אשרבאלידיביטויבצעדיםכגוןביטולהזמנותלחוקריםישראליםלהרצותבמוסדות
בחו"ל, והקפאה או ביטול של שיתופי פעולה מחקריים וקידום פרסומים משותפים. לפי
דו"ח
של
משרד המדע
ישנה
פגיעה קשה בשיתופי פעולה אקדמיים חשובים בין ישראל למוסדות
באירופה.לפידברי ראשביתהספרלרפואהבאוניברסיטתתל-אביב,ישמגמהשלחרםזוחל
נגד ישראל בתחום הרפואי, הכולל אי-
הזמנה לכנסים ואפילו הימנעות מקבלת רופאים
ישראלים להתמחות בחו"ל. גם בתחומי התרבות והספורט ניתן לראות מגמה של התרחקות
5
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
מישראל. אחת
הדוגמאות הבולטות לכך היא קריאה לאסור את השתתפותה של ישראל
בתחרותהאירוויזיוןהשנהמצדאמנים,פוליטיקאיםואנשיתקשורתבמדינותשונותבאירופה.
אנשיתקשורתשוניםאףסירבולסקראולעבודבמסגרתהתחרות.ישנםלחציםגםעלאיגודי
וארגוניהספורטבתחומיםהשוניםלאלאפשרלישראללהשתתףבתחרויותהשונות.
בנוסף לצעדים הללו, ישראלים עלולים למצוא עצמם חשופים להליכים משפטיים במדינות
שונות.זאתבהמשךליוזמותשלגורמיםמדינתייםאופרטייםבמדינותשונותליזוםהליכיםנגד
חייליםואנשיכוחותביטחון,בדגשעלבעליאזרחותכפולה.
התוצאההסופיתהיא,שישראליםמתחיליםלהרגישבלתירצוייםברחביהעולם.באופןמטריד,
גםיהודיםשאינםישראליםנמצאיםתחתמתקפהברחביהעולם,בעקבותגלחסרתקדיםשל
אנטישמיות.
מתעוררת השאלה, האם מכלול הצעדים נגד ישראל ואזרחיה הוא גל חולף, בדומה לאלו
שישראלחוותהבעבר,אשרייפסקבתוםהמערכהואתהשפעותיוהשליליותאפשריהיהלרפא
בהמשך. אף שלא ניתן לתת תשובה פסקנית לשאלה זו, נראה שהתופעה הנוכחית שונה
בעוצמתהובהיקפהממקריםקודמיםשלמתקפותמדיניותעלישראלבמהלךמבצעיםצבאיים
וישחששמשמעותישאיןמדוברבגלשהשלכותיויתבטלובסוףהמלחמה.
אחד ההבדלים הוא, שהגל הנוכחי מתחבר לתהליכים חברתיים רחבים יותר, שאינם קשורים
לישראלעצמה.בנוסף,מוביליהמערכהביססולהםמוקדיהשפעהויצרורשתמסועפתויעילה
להפצת מסריהם, שיוכלו להמשיך להפעיל גם בהמשך. לכך יש להוסיף שהמלחמה עצמה
נמשכת מזה חודשים ארוכים ללא סיום נראה לעין. ישראל עשויה לפעול ברצועת עזה גם
בשניםהקרובות,תוךהתנגשותמתמשכתמולהאוכלוסייהשם,וישאפשרותלהתלקחותגם
ביהודה ושומרון וכן לפתיחת חזית נוספת, מרובת נפגעים, בזירה הצפונית. ככל שהמלחמה
מתארכתמתקבעהדימוי שלישראלכמדינהמצורעתויהיהקשהיותרלהשתחררמדימוי זה.
זאתבפרטאםלאיהיהשינוידרמטיבמדיניותישראל.
יתר על כן, חלק מן הצעדים, ובפרט ככל שיתגברו מהלכים של משיכת השקעות, חרם או
סנקציות נגד ישראל, וגם פגיעה בשדרה המקצועית של גורמים ישראלים בתחומי המדע,
הטכנולוגיה והאקדמיה, הם בעלי השלכה לטווח הארוך. הפגיעה הכלכלית עקב צעדים
שנעשיםכעת,כגוןהימנעותמהשקעהבישראלובריחתמוחותלחו"ל,תורגשבעודשנים.בין
היתר, קשה יהיה לשמר את מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-
אפ נוכח תהליכים אלה.
חזרהלמעמדזהבעתידעלולהלהיותבלתיאפשרית.
המשמעותהיא שיש לנקוט כבר כעת ובהקדםהאפשרי מהלכים לבלימתה שלהמערכה ולא
להתבססעלההנחההבלתימבוססת,שהמערכהונזקיהיחלפובתוםהמלחמה.
6
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
ההשלכותשלהמהלכיםלבידודהשלישראל
הדמוניזציה של ישראל, שחלחלה לציבורהרחב ברחביהעולם,אינהרקבעיה של "דימוי לא
מחמיא" של המדינה, אלא היא בעלת השפעה עצומה כלפי מעלה על ההחלטות של גורמי
המדיניותבמדינותהשונות.
אחת הסיבות שבעטיין ישראל נחשבת נכס לארצות הברית ולעולם המערבי היא תפיסתה
כמוקדדמוקרטי-
ליברליבלבאזורשאינוחולקאתאותםערכים.מבחינתמדינותאלו,הקשרים
החזקים עם ישראל התבססו על הבנה שישראל היא הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח
התיכון, שיש בה שלטון חוק וממשלה מסודרת, שאפשר לסמוך על יציבותה והתנהלותה
האחראית.ככזו,היאשותפהטבעיתבמחנההמערבי.ואולם,אםישראללאתיתפסכחולקת
אותםערכים,הקשריםייחלשוויהיותלוייםבעיקרבשותפותאינטרסיםמולהמדינה.
ככלשיתגברוהלחציםמצדהציבורבמדינותהשונותלצאתנגדישראל,ישראלעשויהלהפוך,
בראיית מדינות שונות ומנהיגיהן, מנכס לנטל, כאשר על תמיכה בה משלמים מחיר פוליטי
פנימי.כתוצאהמכךהןעשויותלהתרחקמישראלעדכדיניתוקקשריםברמותשונות.המחיר
הפוליטי עשוי לגרור התרחקות מישראל אף אם מבחינת האינטרסים האובייקטיביים של
המדינה יש היגיון בשימור היחסים עם ישראל. העובדה שפוליטיקה פנימית גוברת על
אינטרסיםלאומייםהיאתופעהגלובלית.
במילים אחרות, התפשטות הדה-
לגיטימציה של ישראל והפיכתה למדינה מצורעת ברחבי
העולםדוחקתאותהלעברמציאותשלבידודבינלאומי.ישגורמיםבישראלשסבוריםשבידוד
מהעולם הוא דבר חיובי, שיועיל לנטרל השפעות ולחצים חיצוניים על ישראל. גישה זו היא
מסוכנתממספרטעמיםובכמהמישורים.
ראשית, החיבור לעולם הוא הכרחי להבטחת אינטרסים חיוניים של המדינה. בידוד וניתוק
מהעולם יובילו לפגיעה קשה בכלכלה, לירידה משמעותית ברמת החיים ולפגיעה בביטחון
הלאומי. המחשבה שישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם כל האיומים הביטחוניים עליה
בכוחותעצמההיאמחשבהבלתי-
רציונליתובלתימעשית,המתבססתעלרעיונותמשיחיים.
ההכרה בחשיבות של השתייכות למחנה בינלאומי גברה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב-
2022
והתעצמותהחלוקההגלובליתלמחנות.מעברלכךשישראלשונהבערכיהבאופןבסיסי
מרוסיה וסין, הרי שמדינות אלו, באופן מוצהר יותר או פחות, ניצבות בבירור נגד ישראל
במלחמה הנוכחית. המשמעות היא, שאם ישראל תאבד את החיבור למחנה מדינות המערב
היאתיוותרבודדה,נטולתמחנהכלשהו.בידודכזהיפגעבצורהאנושהבכושרההרתעהשל
ישראל. חשיבות הברית עם ארצות הברית הוכחה באופן נחרץ במלחמה, הן בהתייצבות של
ממשלביידןלצדהשלישראלמידאחרי7
באוקטובר,שסייעהלהרתיעאתאיראןושלוחותיה,
ובראשן חיזבאללה, מפני הצטרפות למערכה באופן מלא, הן במענה למתקפה מאיראן ב-
13
7
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
באפריל, שישראל הייתה מתקשה להתמודד איתה בכוחות עצמה, והן בבלימת החלטות
בעייתיותבמועצתהביטחון.גםהתלותשלישראלבמערכותנשקאמריקאיותהיאסודגלוי.
בשלב הנוכחי, הקמפיין הציבורי נגד ישראל כבר מביא לכך שלמדינות שונות במערב חשוב
להראות שהן אינן נותנות יד למעשיה של ישראל וכי הן פועלות להפסקת "הפשעים"
שהיא
מבצעת. זאת הסיבה ללחצים הגדולים על ישראל מצד הממשל האמריקאי, ומדינות אחרות,
להגביל פעולות צבאיות של ישראל שעלולות להוביל לפגיעה באזרחים וכן לתת מענה
הומניטרינרחבככלהניתןלתושביםברצועתעזה.ישלהניח,כילחציםדומיםיופעלובהתייחס
לכלפעולהעתידיתבלבנון,שעלולהלפגועבאזרחים לבנונייםאובתשתיותאזרחיותבלבנון.
כןניתןלהעריךשלישראלאיןכעתלגיטימציהלפעולהבלבנון,שתוביללתוצאותכאלו.
בידוד בינלאומי יפגע גם ביחסים של ישראל עם מדינות האזור המתונות. החיבור למערב,
ובעיקרלארצותהברית,הוארכיבמרכזיבמוטיבציהשלמדינותאלהלייצרולבססיחסישלום
וקשריםעםמדינתישראל.בליחיבורזה,מוטיבציהזותפחתמאוד.מעברלכך,הצגתישראל
כגורם שפוגע באופן מתמשך וחמור בפלסטינים משליכה על היחס כלפיה בקרב הציבורים
במדינות ערב ומגבירה ומרחיבה את העוינות, הקיימת שם ממילא, כלפי ישראל. פגיעה
באזרחים לבנוניים תחריף את המצב אף יותר. אמנם, המשטר ברוב המדינות הללו אינו
דמוקרטי, אולם התעלמות מוחלטת מתחושות הציבור עלולה להוביל לפגיעה ביציבות
המשטר.לפיכך,גםההנהגותשלמדינותאלושוקלותאתישראלכנכסאונטל,תוךהתחשבות
גםבדימויהבעיניהציבורשלהם.
שנית,בידודבינלאומיפוגעבאופןישירבאינטרסיםהפרטנייםשלאזרחיישראל.החרמותנגד
ישראלים הולכים וגוברים. מרגע שהסכר נפרץ, זאת מתחילה להיות הנורמה, כך שהזמנת
ישראלים הופכת להיות החריג שמחייב הסבר ולא אי-
הזמנתם. החרמת ישראלים בשלל
התחומים–הרפואי,המדעי,הטכנולוגי,העסקי,האקדמי,התרבותי,האקדמיוהאישי–
מייצרת
פגיעה קשה ברמת הפרט הישראלי, בהיבט המקצועי והאישי.היאעלולה אף לגרום לעזיבה
שלהמדינה.מעברלכך,היאפוגעתאנושותבפיתוחהשלהמדינה.כדילהיותמדינהמפותחת
ומתקדמת בתחומים אלה, ישראל חייבת להיות בקשרים עם העולם הגדול. בלי קשרים אלה
ישראלתמצאעצמהנסוגהלאחור.
שלישית, ניתוק מהעולם, על משמעויותיו על הכלכלה והביטחון במדינה, יהווה מכת מוות
לשימור האופי הדמוקרטי והליברלי של המדינה. ישראל תהפוך למדינה ענייה ונחשלת.
מציאותזותוביללעזיבהשלאליטות,
לאימוץנרטיביםשלהסתגרותולחיזוקגורמיםלאומנים
וקיצוניים במדינה. לא בכדי יש גורמים כאלה בישראל, שנראה שפועלים באופן מכוון להאצת
תהליךהבידוד.
8
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
מורכבותההתמודדותעםהמערכההבינלאומית
המסקנה העגומה היא, שהמערכה נגד ישראל יצאה משליטה ושכרגע ישראל מובסת בזירה
הבינלאומית.מתעוררתהשאלה- האםישמהלעשותבמצבהדבריםזה,אוש-
"העולםכולו
נגדנו"
ולכןלאמשנהמהישראלתעשהאותגיד,ממילאהעולםיצאנגדה.
התשובה לשאלה זו, בראש ובראשונה, היא שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפקיר
זירת מערכה זו, כפי שלא ניתן להפקיר
זירתמערכה צבאית גם כשיד האויב על העליונה.אך
מעבר לכך, והגם שהמערכה נגד ישראל אינה הוגנת, בלשון המעטה, יש משמעות לאופן
ההתנהלות של ישראל. לכן שינוי אופן ההתנהלות, הן ברמה המהותית, הנוגעת לעצם
הפעולההצבאיתוהמדינית,והןבאופןניהולהמאמץאלמולהזירההבינלאומית,יכוללהוביל
לבלימתהמערכהולצמצוםנזקיה.
כדילהתמודדעםהמערכהישלהבחיןביןגורמיםהעויניםאתישראל,שמולםלאניתןלפעול
לשינויעמדתם,לביןגורמיםשאינםאנטי-
ישראליםבמהותם.בנוסף,ישלהתייחסגםלקבוצה
שלתומכיישראל,שנמצאיםתחתמתקפותהמקשותעליהםלעמודלצידהשלישראל.
ישלהכירבעובדה,שההיקףהנרחבשלהנפגעיםוההרסוהמשברההומניטריהחריףברצועת
עזה, שתמונות ממנה מופצות ללא הפסקה באמצעי התקשורת הממוסדת וברשתות
החברתיות, הפך את ישראל בעיני רבים לישות אכזרית הרודפת ללא רחם את הפלסטינים
חסריהישע.
מורכבותהמערכהוההסבריםשלישראללאמצליחיםלהתמודדעםמראותאלו.
וברמה המהותית, שוב ושוב אירעו אירועים בהם נפגעו אזרחים רבים או עובדי סיוע. אף אם
לנובישראלברורכימדוברבטעויותשאינןמעידותעלכוונהרעה,כךהןנתפסותבעולם.לכן,
בשלב ראשון, ישראל צריכה
להגביר את המאמצים להימנע מפעולות שיובילו לפגיעה כזו
ולפעוללצמצוםהפגיעהבאזרחיםפלסטינים.כמוכן,ישחשיבותרבהלאפשרסיועהומניטארי
ומתןמענהלצרכיםההומניטרייםברצועה.
בנוסף,איאפשרלהתעלםמהאופןבוהתבטאויותשלגורמיםישראליםמזיןאתהמערכהנגד
ישראל.עםפרוץהמלחמה,בכיריםישראליםבממשלהובקואליציה,וכןגורמיםמסוימיםבקרב
כוחות הביטחון, בכירים וזוטרים כאחד, השמיעו התבטאויות בעייתיות שנפלו כפרי בשל לידי
מבקריה של ישראל שהוכיחו באמצעותן את כוונותיה הזדוניות כביכול של ישראל להרוג
אזרחים, להרעיב ולגרש
אזרחים פלסטינים. בכך סיפקו גורמים אלה תחמושת שימושית
לנלחמים בזירה הבינלאומית נגד ישראל. בעוד שתגובות אלה בשלבים הראשונים של
המלחמההיומובנותעקבהטבחהנוראשבוצעבאזרחיםישראלים,הרישככלשחולףהזמן,
ניתןלצפותולדרושלהתנהלולהתבטאביתראחריות.
למרות זאת, יש גורמים שממשיכים לפזר התבטאויות בעייתיות ולבטא רעיונות מסוכנים, כגון
עידודהגירהשלפלסטיניםאלמחוץלרצועתעזה,החלתשליטהאינסופיתישראליתברצועה
9
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
תוך חידוש ההתיישבות בה, קביעות שאין חפים מפשע בעזה ושכל האזרחים שם בני מוות
והתנגדותלכלסיועהומניטרי.מנגד,לאנשמעתביקורתנחרצתמספיקמצדהנהגתהמדינה
והצבא נגד אמירות אלו ולא נשמעות מספיק אמירות ברורות ונחרצות לגבי החובה לכבד את
הדיןולפעולבאופןערכי.אמירותכאלוהיויכולותלסייעלאזן,ולובמידתמה,אתהתמונה.
גורם השפעה כבד משקל על המערכה הבינלאומית הוא התייחסותה של ישראל לסכסוך
הישראלי-
פלסטיני.כלעודממשלתישראלמציגהעמדותקיצוניות,המתעלמותלגמרימזכויות
הפלסטינים, ונוקטת מדיניות המבקשת לשלוט לעד בפלסטינים בכל רחבי ארץ ישראל, היא
נתפסתכסרבניתשלוםוכאחראיתלהתמשכותהסכסוך.גישהזוהופכותאתההתמודדותעם
המערכה הבינלאומית לכמעט בלתי אפשרית. מנגד, וכפועל יוצא, הצגת אופק מדיני מצדה
של ישראל יכולה לסייע מאוד בבלימת המערכה. זאת גם תוך הצגת עמדות שמשמרות את
האינטרס הישראלי, ואף אם הן בלתי קבילות על הצד הפלסטיני. יוזמה ישראלית שבמרכזה
ניסיון להנמיך את
גובה הלהבות ולצמצם מתיחות תאפשר להעביר את הנטל אל הצד
הפלסטיניולחשוףאתהקשייםשהואמעריםמצידועליישובהסכסוך.
מעבר למישור המהותי, אופן ההתמודדות מצידה של ישראל אל מול המערכה הבינלאומית
נגדה לקוי מיסודו. הנטייה התגובתית השגורה לתייג כל ביקורת נגד ישראל כאנטישמיות
ולהידרשלהשמצותאישיותמשחקתלידיהםשלמנהליהמערכהנגדישראל.ישראלמצטיירת
כנטולת כל מענה מהותי לטענות המושמעות נגדה. היא גם דוחקת את המבקרים שאינם
בהכרח עוינים לישראל אל עבר המחנה האנטי -
שראלי תוך איבוד היכולת להשפיע על
עמדתם,ולובאופןחלקי,לכיוונהשלישראל.
מורגשחסרונםשלמדיניותסדורהושלניהולמקצועישלהמערכההנגדיתמצידהשלישראל.
הרושם הוא, שבישראל –
ברמת ההנהגה והציבור כאחת –
אין מבינים את חומרת הבעיה.
הממשלה אינה מתייחסת למערכה זו ברצינות ואינה משקיעה בה את הקשב והמשאבים
הנדרשים. המצב חמור במיוחד על רקע ההחלשה המכוונת רבת השנים של המערך
הדיפלומטיהישראלי,תוךדלדולהיקפוומשאביו.המחשבהכיניתןלהתמודדעםהמערכהרק
באמצעותשיפור"ההסברה"שלישראלהיאמנותקתמהמציאות.
המלצותלפעולהלבלימתהמערכה
כדי לבלום את המערכה הבינלאומית המסוכנת נדרשים אפוא צעדים במישור המהותי,
הנוגעים לאופן התנהלותה של המדינה, לצד צעדים לשיפור אופן ההתנהלות אל מול
המערכה.
הצעדיםהנדרשיםבמישורההתנהלותעצמה:
1
.
10
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
א.
יש לשקול שיקולים של לגיטימציה כחלק מובנה וחשוב בהחלטות במסגרת המלחמה
שעלולותלפגועבאזרחיםאובאינטרסיםחשוביםבעיניהקהילההבינלאומית,בפרטקיום
תשתית אזרחית בעזה או יציבות מדינת לבנון. המשמעות היא, שיש נסיבות שבהן יש
להטיל רסנים על הפעלת הכוח, אף מעבר לדרישות הדין. זאת במקרים בהם הנזק
לאינטרסיםשלישראלמהשלכותהפעולהעלהלגיטימציההבינלאומיתגוברעלהתועלת
הצבאיתמעצםהפעולה.
ב.
יש לאמץ מדיניות ברורה של שלילת הרעיון של בידוד בינלאומי של ישראל כיעד חיובי,
ולנטרל את ההשפעה המזיקה של גורמים בישראל, חלקם בתוך הממשלה, הפועלים
במכווןלדרדראתהקשריםשלישראלבזירההבינלאומית.
ג.
גורמים בעלי תפקיד, בתוך הממשלה, הצבא, כוחות הביטחון והדרג המקצועי, צריכים
לצאתבהצהרותמפורשותעלאודותהחשיבותשלהקפדהעלהגבלותהדיןוהמוסרבעת
לחימה.
ד.
גורמיםרשמייםצריכיםלהימנעמהתבטאויותהמעודדותאומשבחותפעולותשאינןעולות
בקנהאחדעםהמשפטהבינלאומיועםהמחויבותשלישראללצמצםאתנזקיהמלחמה.
הימנעותזונדרשתגםמקציניםוחייליםזוטרים.ישלפעולנגדאמירותבלתיערכיות,כולל
לנקוט יד קשה נגד הפצת סרטונים עם מסרים ומעשים בלתי ערכיים, הן בגין המעשים
עצמםוהןעלהפצתהסרטון.
ה.
ישלפעוללהרחבהמקסימליתשלהסיועההומניטרילרצועתעזהולמנועמשברהומניטרי
באזור,תוךשילובגורמימקצועמקומייםובינלאומייםבתהליך.ישלשפרגםאתאופןהצגת
מה שנעשה על ידי ישראל בנושא, תוך אספקת נתונים מקצועיים ומהימנים והנגשתם
כלפיחוץ.במצבהנוכחי,הדוחותהמוטיםשלהאו"םמשמשיםככליהמרכזישבאמצעותו
נבחנתישראל,בליהצגתנתוניםנגדיים.
ו.
יש לבצע חקירות ותחקירים מקצועיים וכנים על טענות המועלות נגד ישראל –
בדרך זו
ניתן יהיה להסתמך על עיקרון המשלימות מול הליכים פליליים בבית הדין הפלילי
הבינלאומי ובבתי משפט מדינתיים ברחבי העולם. לפי עיקרון זה ניתנת עדיפות למדינה
הנוגעתבדברלחקוראתעצמה,ואםמדוברבחקירהמקצועיתוכנהלאתהיההתערבות
חיצונית.במקריםמתאימיםישגםלשקולהעמדהלדין-
אםהיוחריגותמהדיןוהפקודות.
המערכת המשפטית המקצועית והעצמאית של ישראל היא נכס חשוב במערכה. נדרש
לשקםאתמעמדהשלהמערכתהזוואתמקומה
המרכזיבקבלתההחלטות.חקירותכאלו
יסייעו לא בהליכים פליליים בלבד, אלא גם להצגת תשובות סדורות לטענות מול גורמי
מקצועוגורמיממשלבמדינותשעמןלישראלקשרים,דוגמתארצותהברית.
11
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
ז.
יש לנקוט יוזמה מדינית חיובית. המוצא מן המלחמה הנוכחית מחייב ממילא הסדרים
מדיניים. אמירות מצדה של ישראל המכירות בכך שיש לחתור ליישוב הסכסוך עם
הפלסטיניםיכולותלסייעמאודבבלימתהמערכהנגדישראל.לישראלמלואהזכותלהציב
את התנאים הראויים בעיניה לכל פשרה עתידית, כך שעצם האמירה אין משמעה ויתור
כלשהועלאינטרסיםחשוביםשלישראל.
הצעדיםה
נדרשיםבמישורההתנהלותמולהמערכה:
2
.
א.
יש להתייחס למערכה המדינית כמערכה מרכזית ולאיום הבידוד כאיום מוחשי, שעלול
לפגועקשותבאינטרסיםהלאומייםהחשוביםביותר.
ב.
ישלגבשמדיניותמתואמתלקידוםמערכהנגדית,תוךשילובכלהמשרדיםהנוגעיםבדבר.
נדרשקשבמלאמצדראשהממשלהומערכתהביטחוןלמערכהזו.ישלעבותאתהמנגנון
הדיפלומטי הישראלי ברחבי העולם, כן להכשיר דוברים ראויים ולהקצות תקציבים
מתאימים. נדרש לפעולבכללהמישורים, כוללבמדיההחברתית, להעלאתעמדותיה של
ישראלבאופןאפקטיביומקצועי.
ג.
יש לגבש התייחסות מקצועית ורצינית לביקורת הנשמעת נגד ישראל. יש להכין מסמכים
סדוריםבאנגליתובשפותנוספות,שבהםהתייחסותענייניתומפורטתלטענות.
ד.
מול הגורמים העוינים שמלבים את המערכה יש להיות פרו-
אקטיביים, להגיש תביעות,
לפעול נגד מקורות המימון שלהם, ולחשוף את הקשרים של חלק מהם לגורמי טרור
ולגורמיםהמבקשים לפגועבמדינותהמערב. יש לנסות להגיעאלהגורמים"המשוטים,"
שתומכים במסרים אנטי-
ישראליים בלי להבין במה מדובר, ולו כדי לשכנעם להטיל ספק
במהשנאמר.
ה.
מולגורמיםשאינםבעליעמדהאנטי-
ישראליתאךבעליביקורתמסוימתעלישראל,ישראל
צריכהלפעולבאופןחיוביבמאמץלהשפיעעלעמדותיהם.ישלהימנעמהשמצותאישיות
והאשמתכלמבקרבאנטישמיות.
ו.
ישלפעולבאופןסדורמולתומכיישראל,בקרבהקהילותהיהודיתומחוצהלהן,כדילהיעזר
בהםבמערכה.ישלחזקאותם,להגןעליהםמפניהתקפותולציידאותםבטיעוניםטובים
ובחומריםשיסייעו
להםלהגןעלעמדותיהשלישראל.
ז.
יש לנסות לגייס מובילי דעה שיביעו בגלוי עמדות פרו-
ישראליות ויוכלו לשכנע אחרים,
שחוששיםלהביעתמיכהמוצהרתבישראל,ללכתבעקבותיהם.
12
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית
סיכום
מראשית הקמתה חתרה ישראל לייצר בריתות וקשרים עם מדינות העולם מתוך הבנה כי
קשריםאלהנחוציםלשםביסוסקיומהולשגשוגה.לאורךהשניםנוצרהבריתחזקהמאודבין
ישראל לארצות הברית, אשר מהווה אחד העוגנים החשובים של תפיסת הביטחון וביטחונה
בפועלשלישראל.אךמעברלארצותהבריתומעברלתמיכההביטחונית,לישראלקשריםרבים
עםמדינותהמערבוהיארואהעצמהכמשתייכתלגושהמערבי.
המערכה שמתנהלת מזה שנים נגד ישראל בזירה הבינלאומית חותרת להוביל לבידודה
הבינלאומישלישראל.היאמבקשתלהציגאתישראלכמדינהפורעתחוק,דורסניתוגזענית,
שאיןלהמקוםבקרבמדינותהמערב,וכךלהוביללבידודהולהחלשתה,עדכדימיטוטה.
עם התפתחות המלחמה, ישראל הגיעה למצב של אבדן לגיטימציה כמעט מוחלט, עד כדי
הפיכתהלמדינהמצורעת.התופעהניכרתבמיוחדבקרבהציבורהרחב,ובדגשעלהצעירים
ברחבי העולם, אך משפיעה גם על היחס של מדינות העולם ושל גורמים לא-
מדינתיים כלפי
ישראל. ההתדרדרות הקשה במעמדה הבינלאומי גורמת כבר כעת להשלכות קשות למדינה
ולאזרחיה במישור המדיני, הכלכלי, העסקי, האקדמי והתרבותי, וכפועל יוצא -
לפגיעה
משמעותיתבביטחוןהלאומי.היאגםמגבילהמאודאתחופשהפעולהשלישראלואתיכולתה
להמשיךבמערכההצבאית,ובפרטלהרחיבאתהמערכהלזירותנוספות.
יתר על כן, קיים חשש רב
כי מגמת הבידוד, המסוכנת לכלכלת ישראל ולביטחונה, תימשך
ותתעצם. הבידוד והניתוק ממדינות המערב יוביל גם לשחיקת הערכים הדמוקרטיים
והליברלייםשלמדינתישראלעצמה.ערכיםאלהחשוביםבפניעצמםלחלקיםגדוליםבחברה
הישראלית,אך מעבר לכך,היעדרם גםעלול להוביללאיבוד
היתרוןהאיכותי שלהמדינה מול
אויביה.
נקיטת מדיניות המקדשת בדלנות, תוך התעלמות מאינטרסים לאומיים של המדינה, היא
מסוכנתמאוד.אתהמחירמשלמיםכללאזרחיישראל.יתרהמזאת,התנהלותזועלולהלהוביל,
בסופושליום,לניצחוןאויביהשלישראלגםבמערכההמדיניתוגםבמערכההצבאיתנגדה.
מנגד, יש מה לעשות לבלימת המערכה בזירה הבינלאומית –
עשייה זו מחייבת התנהלות
אחרת, הן ברמה המהותית, הנוגעת לעצם הפעולה הצבאית והמדינית, והן ברמת ניהול
המערכההנגדית.
13
ישראלבדרךלבידודמדיני–התרעהאסטרטגית