חומר רקע
06
ביולי 2025
לכבוד,
חבר הכנסתאליהו רביבו,
יו"ר הוועדהלזכויותהילד
הגברת תמי ברנע, מנהלת הוועדהלזכויותהילד
נייר עמדה: תופעתזנות קטינות בחברה החרדית –
קריאהדחופהלמענה מותאם
הנדון:בקשהלקיוםדיוןדחוףבוועדה
לז
כויותהילד,בעקבותחשיפתהמטהלמאבק בסחר
בנשים
ובזנות (
מעתה-'המ
טה'),
יחד עם הכתבת מירב סבר ב׳ישראל היום׳ , אודות תופעת הזנות בחברה
החרדית, מאפייניהוהצורך בטיפולדחוף.
המטההינו עמותהללאמטרותרווחשמטרתהצמצוםממדיצריכתהזנותבישראל,מיגור
הסחרבנשיםומניעתדרדורו שלהדורהבאלזנותעלידי חקיקהושינוימדיניות.
בשניםהאחרונות
גרףהמטההיש
גיםרביםבתחוםהחקיקה,
מיצויזכויותבעבור
א.נשיםבזנותו
חינוךהציבור.בשנה
האחרונההשקיעהמטהאתמירבמאמציולוודאש
החוקלאיסורצריכתזנותלאפוקע,
ואכןלפני
כשבוע
החוק הוארך ב-
5 שנים נוספות.
במסגרתעבודתהמטהלחשיפתהמציאות הקשה של תופעתהזנות,קודמה כתבה
בלעדית
ב"ישראל היום",
בשיתוף ארגון שמעניק
מענה ייחודי לבנות נוער וצעירות שנקלעו לרצף הזנות,
בעיר חרדית במרכז הארץ. הארגון פועל מזה שנה בלבד
כ
מרחב טיפולי ראשון מסוגו.
פעילותו,
המתבצעת מתחת לרדאר הציבורי, חושפת מציאות קשה, מטלטלת, שעל אף עוצמתה נותרה
מושתקתבמשךשנים.היום כברלאניתןלהכחיש:גםבחברההחרדית-
ישנן קטינותרבותבזנות.
יש מי שמשלמותבגופן על שתיקתהמערכת.
חשיפה קשהשל תופעה מושתקת
על פי דיווחי השטח מטעם ארגוני השיקום והסיוע, ישנן עדויות רבות מנשוא של כניסה
לזנות בגיל 14
בקרב
נערות חרדיות, אך מוכרים מקרים רבים של התחלה כבר בגילאי 12
. ככל
שהנערה צעירה יותר, כך גובר החשש שלה לבקש עזרה -
פחד מהלשנות, דיווח לרשויות, הרחקה
מהמסגרת, ולעיתים אף נידוי מוחלט מהקהילה. רבות מהקטינות הללו סבורות שהן "טמאות,"
"אשמות", שהן הביאו את הגורל הזה על עצמן.
לעיתים זה
גם
המסר
שנאמר
להן כבר מהבית,
כאשר יש מקרים של פגיעות בתוך המשפחה.
זוהי תופעת כל כך רווחת עד כי ניתן לומר כי כלל
הצעירותהמוכרות
לארגוןזה,עברופגיעהמיניתבתוךהמשפחה,אשרנותרה
מושתקת;הפוגעים
עושים תשובה"" - והנערות
מקבלות את הסטיגמה של ילדה פתיינית
שסטתה מהתלם,
אשר
מושלכות למוסדותסגורים אולרחוב.
אך לא רק בקרב המעגל המ
שפחתי ישנה השתקה מסיבית ל
פגיעות מיניות וניצול מיני.
גורמים רבים בחברה החרדית בוחרים להעלים עין
גם כאשר המציאות צועקת בקול. רבנים,
מוסדות החינוך,
סמינרים
, מדרשות
, ישיבות -
כולם
מסיטים את המבט.
החברה החרדית לוקה
בתרבותהשתק
החריפה,
הצורךעל שמירת שם
וכבודהמשפחה, בכדי לגונן עלהפוטנציאללשידוך
הגון לבני ובנות המשפחה,
מאלץ את כלל בני המשפחה לנהוג בצורה מופתית.
כל פגיעה בשם
המשפחה נתפסת כסיכון ממשילעתידם שלהאחים והאחיות, ולעיתים גם שלהדורותהבאים.
בעולם בו לא מדברים על מיניות, שבו הדימוי העצמי נקבע על פי מידת ה"טהרה"
והצניעות, נערות פגועות
מינית ו
נפשית לומדות שהערך היחיד שלהן הוא גופן.
הן מחפשות
06
ביולי 2025
שייכות, גבולות, מגע. כך הן נקלעות ל
מפגשים
של זנות מזדמנת, לעיתים תמורת כסף, לעיתים
בעבורטרמפ, מכשירעישון, או רק בשבילחיבוק.
המיניות מביאה את הנערה
ה
צעירה לקדמת הבמה
והיא מקבלת בזכותה יחס.
הבדידות
שלהן
היא
תהומית כל כך עד שהן מוכנות לעשות הכל כדי שרק לרגע ירגישו
שייכות או שוות,
גם
אם מדובר באקט פוגעני כלפי עצמן.
הן
רוצות להיות חלק מהדת אבל חיות בפרדוקס שהן לא
מצליחות
להכיל אותו.
מצד אחדהן מאמינות בכוח
עליון ורוצותמאוד להי
שאר בקהילה,
אך מצד
שני הקהילה מוקיעה אותן ולא רוצה בהן. נערות אלו נמצאות בין
שני
העולמות,
מציאות
אכזרית
שיוצר
תלרוב אתההרסניות הקשה שבדבר.
בשל היעדר הגבולות, ובשל גילן הכה צעיר, הנערות בזנות בחברה החרדית חשופות
ל
אלימות ולאלימות מינית ביתרש
את. גורמות הטיפול מדווחותלא פעם כי צעירות מגיעות אליהן
עם סימני אלימות קשיםלגופן אשרנובעיםכתוצאה מאקטים מיניים קיצוניים.
מי הם הצרכנים- ומי מסרסר בקטינות?
המידעהמצטברבשטחמגלהתמונהמטרידה:צרכניהזנותבחברההחרדיתאינםדמויות
שוליים.
מדוברבגבריםממגווןגילאיםומעמדות-
לעיתיםאברכים,מלמדים,בעלימשפחות,אנשי
עסקיםאוחבריקהילהמוערכים,
אשרשומריםכלפיחוץעלאורחחייםחרדימוקפד,אךבמקביל
מנהלים חיים כפולים, לעיתים תוך שימוש בטלפונים חכמים נסתרים או גלישה אנונימית מחדרי
מחשביםציבוריים. פלטפורמותכמואתרישוגרדדי,קבוצותטלגרםמוצפנותודירותדיסקרטיות
נגישות גם לציבור החרדי - ולעיתים אף מותאמות לו בשפה ובסגנון. אך המסוכן מכל הן שירותי
הזנות הניתנים פעמים רבות
ברכבים, חניונים, יערות ופארקים.
מתוך עדויות חוזרות של נערות,
עולה תמונה
מחרידה של צרכנות אלימה
, תוקפנית וחסרת גבולות.
ניתן להניח כי היא נובעת
מ
תוצאה של דיכוי מיני עמוק,היעדר חינוךלמיניות בריאה,ותפיסה מעוותת של יחסי כוח.
חשוב להבהיר, הקטינות אינן נכנסות לזנות לבד. יש מי שמאתר אותן, מזהה את
הפגיעּות, ומנצל אותה.
פעמים רבות מדובר בצעירים או בצעירות שמכירים את הנערה מהרחוב,
מהמסגרת החינוכית
או מהקהילה -
ומציעים לה "להרוויח כסף בקלות", "למצוא מישהו שיפנק
אותה" או פשוט מייצרים חיברות לעולם של פיתוי וסיכון. לעיתים מדובר בגברים מבוגרים,
מהקהילה החרדית עצמה,
שמפתחים מערכת יחסים תלותית עם הקטינה, ואז מציעים לה -
או
דוחקים בה -
למכור את גופה. הסרסור מתרחש גם בלי שימוש בכוח פיזי: במצבים של עוני,
בדידות, חוסר הכרה עצמית וחוסר הבנהשל גבולות, כל לחישה יכולהלהפוךלדחיפהלתהום.
מענהחלוץ, תחת שתיקה רועמת
כיוםמטפל
ארגוןזה
בעירחרדיתבמרכזהארץ
בכ-
50
צעירו
ת.הפעילותמתבצעתמדיערב
בשעות18:00
–
22:00.במקוםישחדרמקלחת,בגדים,מזון,בדיקותהריון,אמצעימניעה
והסברה
על מיניות, קבוצות טיפול ושיח פרטני. המטפלות יוצאות פעם בשבוע בשעות הלילה המאוחרות
לרחובות
ומאתרות נערות בסיכון. הן משוחחות, מציעות שתייה חמה, מחליפות טלפונים ועוקבות
אחרי סטטוסים בוואטסאפ. דרך שיח פשוט ובלתי מאיים, הן בונות אמון.
בנוסף הן יוצרות קשר
גםעםבנינוערבכדילאסוף מידעעל
מכרותשלה
ם
שנמצאותבזנותבהיותןקטינות.עלמנת
לייצר
תשתית של אמון ומתן עזרה ראשונית הן לוקחות איתן ערכת חירום שהכינו לרחוב
הקשורה
לפעילותן- ערכה שלעזרה ראשונה יחדעם אמצעי
מניעה בדיקות הריון וכדומה.
06
ביולי 2025
המרחבפועלתחתמעטהדיסקרטית,כדילאלעורראתהתנגדותהזרמיםהקיצונייםבעיר
וגם לא של צרכני הזנ
ות (הזנאים) עצמם
. גם מול המשפחות עצמן, נדרשת שפה מותאמת -
במקום
לומר"זנות", מדבריםעל"מצב סיכון". כך אפשר לבסס אמון,להיכנספנימה ולהציל חיים.
חסמים, כשלים ופעריםקשים
למערכת העירונית נדרש שנים עד שהסכימה להכיר בכלל בקיומה של זנות בעיר. רק לאחרונה
הוקם
הארגון, אךהמשאבים דלים, הצוות מצומצם,והצורך- אדיר. הפערים ברורים:
•
היעדר מענה לבגירות :
אין כיום כל מענה לצעירות בנות 26
ומעלה, גם אם עברן
הטראומטינמשך מילדות.
•
מחסור בטיפול רפואי מודע-טראומה :
צעירות רבות מגיעות עם סימני אלימות פיזית,
אך אינן זוכותלשירותי בריאות מותאמים או דיסקרטיים,ללא דיווח.
•
חסמים באי
תור פסיכיאטרית מת
אימה:
קיים קושי במציאת פסיכיאטרית מומחית
בטראומה מינית
בעלת זמינותלמקרי חירום.
•
מחסורחמורבמרחביםדומים:בכלהארץישנוכיום
ארגוןסי
ועלצעירות
רקבעירחרדית
אחת – בעוד שהתופעה רחבהונוכחת גם בערים חרדיות אחרות.
•
מורכבות קהילתית :
החשש מפגיעה בשם המשפחה, בשידוכים, במעמד -
מונע כל דיון
אמיתי אוהכרה רשמית.
•
הלנ
ת חירום: קיים מחסור ב
פתר
ונות לינה למקרים בהם הבית הוא פוגעני או במקרים
בהםהנ
ערה זקוקהלהגנה.
הגיעהזמן לפעול
לאמדוברב"בעיהמקומית"אלאבתופעהארציתמושתקת,הנוגעתלליבתהערכיםשלנו
כחברה. השתיקה - איננ
ה נייטרלית. היא הורגת. בשם הילדות בנות ה-
12
שחייהן נקטעו לפני
שהחלו,בשם הצעירותשחיותבשולייםשלהחברההחרדיתבליהכרה,בליאוזןקשבתובליטיפול
הולם-אנוקוראות
להכירבאופןרשמיומלאבתופעתזנותהקטינותבחברההחרדית,
להרחיבאת
פעילות
ארגוני השיקום והסיוע
ולפתוח מרחבי סיוע נוספים בערים חרדיות נוספות.
להקצות
משאבים מיידיים לטיפול רפואי ונפשי מותאם טראומה.
להקים מענה לצעירות בנות 26
ומעלה,
אשר נזרקות מה
מערך הטיפולי בשל גיל
ן
, ללא הקשר למצבן,
להכשיר צוותים טיפוליים עירוניים
ולהעלות מודעות מקצועית וקהילתיתלתופעה.
אי אפשר להמתין. כל יום שעובר
הוא יום נוסף שבו ילדה חיה באימה, בבדידות ובפגיעות
אינסופית.
זההזמן לשבור שתיקה. זה הזמן
להדליקאת הא
ור בתוךהחו
שך.
אנו מודות ל
כם על הטיפול בנושא כאובורגישזה.
בכבוד רבובברכה,
ליאור רוזנבאום
מוריה סילפן רודל
מנהלת קשרי ממשל
מ
נכ"לית