חומר רקע

DOCX 4,823 תווים המסמך המקורי ↗
14/07/2025 לכבוד: יו״ר ועדת העבודה והרווחה, ח״כ ישראל אייכלר חברי ועדת העבודה והרווחה שלום רב, הנדון: נייר עמדה מטעם עמותת "חמניות – הבית ליתומים בישראל" לקראת הדיון בנושא זכויות אלמנות ויתומים עמותת חמניות היא הגוף המרכזי בישראל המעניק מענה מקיף לילדים יתומים משכול אזרחי וביטחוני כאחד. העמותה פועלת בפריסה ארצית ומלווה ילדים יתומים ובני משפחותיהם באמצעות תכניות חברתיות, חינוכיות וטיפוליות. מרכזי הפעילות מעניקים לילדים הזדמנות להיפגש עם בני גילם שחוו אובדן דומה, להשתתף במעגלי תמיכה, לעבד יחד את החוויה הכואבת וללמוד כיצד לחיות לצד השכול. בנוסף, העמותה מפעילה מרכז למיצוי זכויות עבור אלמנים ואלמנות, ומקדמת את זכיותיהם של אלו מול מוסדות המדינה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוספו 946 יתומים למעגל השכול. מתוכם 637 יתומי מערכת הביטחון ועוד 309 יתומי פעולות איבה. יתומי המלחמה מצטרפים לכ-29,782 יתומים עד גיל 18, וכ-44,864 יתומים עד גיל 21 החיים כיום בישראל. ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של האובדן על האלמנות משמעותיות מאוד. מעל מחצית מהאלמנות (55%) מדווחות על פגיעה קשה במצבן הכלכלי, כאשר חמישית מתוכן מעידות כי מצבן אינו מספיק אף לצרכים הבסיסיים ביותר. רבות מהן נאלצות לשנות את שגרת עבודתן: כמחצית מצמצמות את היקף המשרה, 18% מפסיקות לעבוד לחלוטין, ו-17% מוותרות על הזדמנויות לקידום מקצועי — שינויים שמשפיעים באופן ישיר על עתידן הכלכלי והאישי. האובדן מחייב את ההורה הנותר לשאת בנטל כלכלי ונפשי כבד: הוא הופך למפרנס היחיד ולמגדל הבלעדי של הילדים, ונדרש לטפל בצרכים הנפשיים והיומיומיים של המשפחה -החל מהסעות, תמיכה רגשית, ועד למעבר ממשמורת משותפת להורות יחידנית מלאה. כל אחד מהאתגרים הללו בפני עצמו מהווה משימה מורכבת, והתמודדות עם כולם יחד בצל האובדן היא כמעט בלתי אפשרית. כיום, כמעט ואין מענים לאלמנות ויתומים בשכול האזרחי. החשיבות הטמונה בחוק זה חורגת מהיבט ההגנה על ההורה הנותר ומתפרשת על פני מעגלי השפעה רחבים יותר, הנוגעים לרווחת היתום. קצבת השארים, העומדת על כ-1,600 שקלים בחודש, אינה מספיקה למחיה בכבוד ולהחזקת משפחה, במיוחד כאשר יש ילדים. סכום זה חושף משפחות רבות לסכנת הידרדרות לעוני ולפגיעה נפשית ותעסוקתית נוספת. כל אלו מחייבים שינויי חקיקה דחופים: העלאת קצבת השארים ותמיכה כלכלית מוגברת עבור המשפחות יצירת מערך הגנה תעסוקתית לאלמנות כדי למנוע את קריסת המשפחה כולה- יש לפעול להגנה מפני פיטורים בתקופת האבל הראשונה הסמוכה לאובדן, ולאפשר "שעת הורות" שתסייע לאלמנה להמשיך לעבוד ולשאת באחריות ההורית בגידול הילדים בחודשים הסמוכים לאסון. תיקון הכשל המהותי הקיים כיום, שבו נשללת גמלת השארים מאלמנות שנישאו בשנית. גמלה זו, הניתנת לאם כאפוטרופוס, חיונית לקיום הבסיסי של הילד. המצב החוקי הנוכחי יוצר תמריץ שלילי לאלמנות להימנע מנישואין מחדש, מחשש לאובדן התמיכה הכלכלית לילדים. גם הטיפול באלמנות נפגעי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שמספקת המדינה אינו מספק ודורש תיקונים רבים. מדינת ישראל מצויה במצב מלחמה כבר קרוב לשנתיים, מלחמה הגובה מחירים רבים. במצב של מלחמה מתמשכת, האובדן האישי פוגש את הטראומה הלאומית והופך למורכב וסבוך אף יותר. יש לזכור כי קשיי המלחמה הופכים למורכבים אף יותר במשפחה שבה יש הורה אחד בלבד. נכון להיום, עדיין לא הוסדרו זכויות תעסוקתיות של אלמנות המלחמה, לרבות פיצוי בגין אובדן הכנסה והענקת שעת הורות מיוחדת שתאפשר להן לשלב עבודה עם גידול הילדים. גם מאבקן של אימהות לילדים יתומים שהיו פרודות מהנופלים בעת האסון אינו הוסדר במלואו, והן עדיין מופלות לרעה במובנים רבים. מעבר לכל זאת, נכון להיום עדיין אין ברוב הרשויות בישראל גורם אחראי על תחום האובדן והשכול, ואין כל תפקיד ייעודי שנועד לסייע למשפחות השכולות מטעם הרשויות. כמו כן, אין הכשרות מתאימות לעובדי הרווחה והחינוך בשטח. על רקע זה, אנו קוראים לערוך שינוי מהותי בסל השירותים שמציעה המדינה, ולבנות מערך תמיכה כולל למשפחות השכולות במסגרת הרשויות המקומיות - שהן הקרובות ביותר לאזרח ומאפשרות גישה נגישה ונוחה יותר. יש לפתח מערך הכולל סיוע בהסעות, תמיכה כלכלית ארוכת טווח, ליווי רגשי מתמשך וסיוע בצרכים יומיומיים. התמיכה צריכה להינתן באופן יזום מטעם המדינה, ולא להיות תלויה ביכולת המשפחה השכולה לפנות ולבקש סיוע. זאת במטרה למנוע הידרדרות במצבן ולאפשר להן להתמקד בשיקום ובטיפול בילדים. מעבר לכך, נבקש לעדכן כי בימים אלו אנו משיקים קו מיצוי זכויות ייעודי למשפחות שאיבדו הורה. הקו נועד לספק מענה, תמיכה וליווי באמצעות ריכוז והנגשה של סל הזכויות המגיעות למשפחה, לצד ליווי אישי ומקיף. קו הסיוע של עמותת חמניות נולד מתוך ההבנה כי דווקא בתקופות משבר, בהן המשפחה נדרשת להתארגנות מחודשת, ההתמודדות עם הליכים בירוקרטיים ומידע מפוזר מקשה עוד יותר על מיצוי זכויותיהם. סקר שקיימנו לקראת השקת הקו מצביע על קשיים אלו: הרוב המוחלט של האלמנים והאלמנות (96%) דיווחו על היכרות חלקית בלבד עם הזכויות המגיעות להם, כאשר רק 34% סבורים כי הם מממשים את כל הזכויות; 92% הביעו נכונות גבוהה להיעזר בקו ייעודי שיספק מידע וליווי בתהליך. השקת הקו היא בשורה חשובה, ועמותת חמניות תמשיך ללוות את המשפחות השכולות בישראל. עם זאת, תפקידן של עמותות אינו להחליף את התמיכה הממשלתית. כדי להבטיח הגנה אמיתית למשפחות השכולות בישראל, נדרש לקדם מענים תעסוקתיים והגדלת הקצבאות, לצד הרחבת מערך התמיכה והליווי. רק כך נוכל לחולל את השינוי ההכרחי בתחום השכול והאובדן, ולקיים את חובתנו הבסיסית והמוסרית כלפי היתומים והאלמנות — בבחינת "יתום ואלמנה לא תענון". בכבוד רב, עו"ד ליאת קליין -גנץ, מנהלת קשרי ממשל