פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 710
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח באב התשפ"ה (12 באוגוסט 2025), שעה 14:56
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
משה גפני
משה סולומון
אורית פרקש הכהן
מוזמנים:
שירה עמיאל בן-אבא
–
סגנית הממונה על אגף התקציבים לענייני ביטחון, משרד האוצר
אייל ברוך
–
אגף התקציבים, משרד האוצר
ברק רוננפלד
–
יועץ שר האוצר, משרד האוצר
ישי פרלמן
–
עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר
רודין נפסון
–
עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר
ורד בכר
–
מנהלת תחום בכירה, שומה, רשות המיסים, משרד האוצר
רוני גנור
–
משרד האוצר
ישראל מדן
–
עו"ד, משרד המשפטים
סא"ל (במיל) יוסרי זינדין
–
עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל, משרד הביטחון
דוד הרוש
–
ראש ענף 360, מחלקת מילואים, חתומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון
חן מטס
–
מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025, מ/1890 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283) (זיכוי בעד שירות מילואים כלוחם), התשפ"ה-2025.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אגף התקציבים, משרד האוצר. הצעת החוק מדברת על נקודות זיכוי למשרתי מילואים לוחמים, לפי הצעתו של שר האוצר. ההצעה היא שהחל משנת 2026 והלאה משרתי המילואים לוחמים יקבלו נקודות זיכוי במדרגות שמפורטות כאן. מי ששירת 30 ימים ויותר, יקבל נקודות זיכוי בשנה העוקבת. כלומר, השנה הראשונה היא שנת 2026 בגין ימי מילואים שבוצעו בשנת 2025 ומבוצעים גם עכשיו והחל מהשנה הזאת והלאה זה יהיה גם בשנים הבאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך זה הולך להיות? מי זכאי? מי לא זכאי? תסבירי לנו את החוק.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
הזכאים הם לוחמים בשירות מילואים החל מ-30 ימים ומעלה. יש מדרגות שמפורטות בחוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפי מה מוגדר לוחם?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
ההגדרה בחוק?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. בהגדרה בחוק המוצע. אני יודע שלצבא אין כל כך הגדרה של לוחם אלא יש הגדרה של מערך לחימה. נכון?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם זה מתכתב אחד עם השני, ואם לא – איך עובד הסיפור הזה? הכותרת היא לוחמים ובואו קודם נבין מי זה לוחם.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
זאת פקודת הצבא בחוק השיפוט הצבאי 1955. אם הצבא רוצה להתייחס למשמעויות של זה, בבקשה.
<< אורח >> יוסרי זינדין: << אורח >>
בהגדרה, גם בהתאם להחלטת ממשלה קודמת, מי שביחידה שהיא בייעוד לחימה, כמו שהיושב-ראש ציין. אצלנו זה נקרא ייעוד 02. מי שכל היחידה של נמצאת בייעוד לחימה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה הולך לפי יחידות?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כן. לפי יחידות. גם אם עכשיו הוא תומך לחימה בגדוד אבל הוא משרת בגדוד, לצורך העניין הוא יכול להיות קצין שלישות – הוא יהיה זכאי כי הוא בייעוד קדמי במערך הלוחם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת אומרת שאתם כאן מוסיפים הרבה מעבר למי תחת לוחם.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה לא הרבה. עדיין רוב הגדוד במסגרת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא נגד. אני מנסה להבין.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זו המפקדה התומכת שגם היא יכולה להיכנס ולעבור גבול. גם היא נמצאת בתוך זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
וזה נקבע לפי ייעוד? אני אגיד לכם למה אני שואל. יש את הנושא של ייעוד קדמי. הסיבה שאי קצת מבין בזה היא כי בוועדת חוץ וביטחון התעסקנו בנושא של הפנסיות. גם שם היה האירוע של ייעוד קדמי או לא ייעוד קדמי והיו שם כל מיני עדויות של אנשים מספיק ישרים שבאו ואמרו לנו שאמרו להם שכדי לקבל ייעוד קדמי, הם צריכים לבוא ולישון בבסיס ליד באר שבע פעמיים בשבוע ואז הם באים וישנים פעמיים בשבוע ומקבלים את התוספת הזו של הייעוד הקדמי.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה מעולם הקבע. כן. אנחנו מדברים כאן על עולם הקבע ברמת פעילות. אם ניקח גדוד סדיר או גדוד מילואים, זה שונה. שם באמת יש רמת פעילות. זה כמעט כמו שמסתכלים על זה בעולם המילואים על ייעוד קדמי כאשר כל היחידה זכאית – אם אתה קורא לזה רמת פעילות בקבע – לשירות בייעוד קדמי במילואים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם כן, אתם אומרים שלוחם מוגדר כייעוד קדמי.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כן. ייעוד קדמי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפי? איפה מגדר הייעוד הקדמי הזה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
בפקודות הצבא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פקודות הצבא זה דבר יפה. פעם הייתי ליטיגטור וכשהיו עוברים ליד בסיס ושאלו מה אתה אומר, הייתי אומר על בסיס תקנות סדר הדין האזרחי. לא הייתי אומר תקנה. זה פלואידי. אם כן, מה זה פקודות הצבא.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
רשות המיסים. תרשה לי להתייחס. אני כתבתי את התזכיר בהתייעצות עם משרד הביטחון. בדין הישראלי אין הגדרה ספציפית ללוחם ונשאלת השאלה האם אנחנו מגדירים מה זה לוחם במסגרת פקודת מס הכנסה. אומרים לנו לעשות הגדרה ספציפית מה זה לוחם ומה זה לא. אנחנו הסתמכנו על הגדרה קיימת כמו לדוגמה חוק חיילים משוחררים שם מדובר בהטבות לחיילים משוחררים לפי מערך לוחם, תומך לחימה וכולי. שם באמת יש הפניה לפי פקודת הצבא, פקודות הצבא לחוק השיפוט הצבאי. באמת נצמדנו לזה בתיאום עם משרד הביטחון. השארנו את הפררוגטיבה להחליט מי זה לוחם ומי זה לא בידי משרד הביטחון ולא במסגרת פקודת מס הכנסה. זה מה שקיים היום בדין לגבי חוקים מקבילים. לצורך הדוגמה החוק לחיילים משוחררים. לכן כתבנו פקודות הצבא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אבל אולי דווקא כאן, כיוון שבכל זאת אנחנו מדברים בכספי ציבור ואנחנו רוצים לדעת בדיוק מה היו העלויות, על כמה אנשים בדיוק זה יחול, מה תהיה המשמעות ולהבין בכלל. להשאיר את זה כהגדרה אמורפית בלי להבין, לא.
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
כמו שאמרתי, יש אפשרות להגדיר מה זה לוחם בפקודת מס הכנסה. השאלה האם פקודת מס הכנסה היא המקום להגדיר מה זה לוחם ומי לא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
האם יש מקום אחר, בחקיקה אחרת, בה מוגדר לוחם שאפשר להפנות אליה?
<< אורח >> רודין נפסון: << אורח >>
פקודות הצבא.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא, לא לפי פקודות הצבא כי אז שוב אנחנו לא יודעים. אנחנו גם החלפנו מילה עם היועצת המשפטית בוועדת החוץ והביטחון וגם היא סברה שצריך להבין בדיוק במי מדובר כאשר מגדירים לוחם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אשאל שאלה לגבי חוק חיילים משוחררים. למה שם זה כן בסדר?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני לא יודעת. לא עשיתי את חוק חיילים משוחררים אבל אני חושבת שאם אנחנו מדברים על מיסים ועל חלוקת תקציבים, צריך לדעת במה מדובר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אגיד לך משהו אחר, עו"ד נפסון, ולצערי אני אומר את זה בלב כבד. ההתנהלות שלי עם רשויות הצבא באספקט הזה של כוח אדם ותגמול כוח אדם לא מאפשר לי בלב שלם להשאיר משהו כזה להגדרה אמורפית של פקודות הצבא. לצערי אני ראיתי במו עיניי, ובעיקר אני מדבר באירוע של הפנסיות, איך עושים שימוש לרעה ביכולת שלהם לעשות את זה. חלילה, אני לא נגד לוחמים. להיפך. אני חושב שלוחמים צריכים הרבה-הרבה יותר ואם הצבא מתייחס לכלל מערך הלחימה שתומך ועוטף אותם ככאלה שהם זכאים לאותם דברים – מצוין ואין לי בעיה. אבל אני רוצה לדעת על מי זה חל. או שזה יוגדר באיזשהו חוק אחר או שזה יוגדר לפי איזשהו נוהל פנימי שקיים בצבא ויצביעו על הנוהל הזה ואנחנו נראה, אם רוצים לשנות אותו, מה זה אומר מבחינתנו וכולי. אני רוצה לדעת על מי חל החוק ואני רוצה לדעת שפתאום לייעוד הקדמי הזה – סליחה, עם כל הכבוד – לא ייכנסו לי כל מיני כמו שניסו לעשות בחוקים שם, כל מיני עתודאים וכל מיני כלכלנים וכל מיני כאלה שעם כל הכבוד לשירות שלהם אנחנו לא מעוניינים לתעדף אותם כלוחמים. לוחם זה לוחם וצריך לשמור על הקדושה ועל הייחוד של לוחמים. את הסיפור הזה של מארג לחימה, עוטף לחימה, יש בזה הרבה שכל. להשאיר את זה פלואידי כזה, יש לי בעיה עם זה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני מסכים איתך. לא הבנתי למה רק על נקודות זיכוי ולמה לא על אנשים שמוסרים את נפשם והם במערך הלחימה, למה לא נפטור אותם למשל ממס רכישה? למה לא לאפשר להם נסיעה בתחבורה הציבורית כמו שנותנים לאחרים? למה לא נותנים להם בחינם? יש סדרה של דברים שהיה צריך להכניס אותם גם בחקיקה הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בזמני היו נוסעים בחינם . היום לא?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנשי המילואים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדיר נסעתי בחינם.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנחנו מדברים על מילואים. זה החוק. למה לא לאפשר להם לרכוש דירה? למה גובים מהם מס?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
המענה לאוכלוסיות המילואים בכלל ולאוכלוסיית המילואים של הלוחמים בפרט עוגנה בשנתיים האחרונות בשלוש החלטות ממשלה גדולות שהן קבעו מה המענים שניתנים. המענים הם רחבים מאוד ומשמעותיים. זה לא רק לפני שנתיים אלא זה גם במהלך השנה האחרונה היה עדכון ולאחרונה בהחלטה 3004 שמכוחה אנחנו גם מביאים את ההטבות כאן.
בסוף מה שנבנה הוא איזשהו תמהיל שנותן מענה וכולל מענקים שונים כאשר בכל אחד מהם יש הגיון וכולל למשל טיפולים נפשיים בכל הרמות במידת הצורך וכן הלאה. הרובד הנוכחי של נקודות זיכוי והעובדה שנבחרו דווקא נקודות זיכוי ולא למשל כלי מיסוי אחר, הוא בגלל רצון – שאגב, הוא מסיבות חברתיות ולאו דווקא כלכליות גרידא – לעשות משהו שמאפשר הטבה כך שמי שמרוויח שכר יותר גבוה, הוא מתומרץ יותר להגיע למילואים מאשר מי שפחות מרצון של נשיאה בנטל וחלוקה שלו בין שכבות שונות באוכלוסייה ולא לייצר תמריצים כלכליים מאוד מאוד חזקים רק לאנשים שהשכר שלהם האלטרנטיבי הוא נמוך יותר. זה הרעיון המסדר של הדבר הזה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא מה שאני אמרתי.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני אומרת שהרעיון להיטיב במס רכישה הוא קצת דומה לשאלה אם עושים מענק החזר הוצאות או לא. למה דווקא על מי שרוכש דירה ולא על כל הלוחמים?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
השאלה היא אם אתם דבקים בהחלטות הממשלה, זה דבר אחד. אני לא בקואליציה. אני באופוזיציה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני בממשלה ואני דבקה בהחלטות הממשלה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אבל אני קודם אומר לך את דעתי.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
גם אל תאמיני לו .
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה לא לתת הטבות - כאשר ההטבות האלה לא קשורות לנושא של השכר – כמו מס רכישה. אדם שמסר את נפשו, נמצא במילואים, למה הוא לא יוכל לקבל פטור ממס רכישה אם הוא רוכש דירה? מס הרכישה עצמו הוא דבר מעוות. אבל לא רק זה אלא גם תחבורה ציבורית. למה לא יוכל לנסוע?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שאלה טובה. אני אגיד לך למה. אם אתה פוטר אותו ממס רכישה, המדינה מאבדת כסף ממיסים. בנקודות זיכוי זה אותו דבר.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
היא מאבדת כסף ממיסים ולכן אני מסבירה. את אותו הכסף שקיים כאן, אפשר היה לחשוב בהגיונות שונים איך לחלק אותו. הגיון אחד לומר שמחלקים אותו לפי כמה ימי מילואים שכן בן אדם מקבל ועל כל יום מילואים נוסף מקבלים עוד איקס שקלים. זה על אותו סכום כסף שאנחנו מדברים עליו כאן. זאת הייתה אפשרות אחת. רק לוחמים או לא רק לוחמים.
אפשרות אחרת הייתה שנבחר סוג מסוים של פעילות שאוכלוסייה עושה. מי שקונה דירה בשנת 2025 יהיה פטור ומי שקנה דירה בשנת 2023 ואחר כך גויס ל-400 ימי מילואים, כבר לא יקבל את הפטור הזה כי הוא ישלם את זה בשנת 2023 ואני לא יודעת אם הוא יקנה עכשיו עוד דירה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אמרת מי שיש לו דירה ומי שאין לו דירה. אדם משלם שכירות לעומת אדם שידו משגת לקנות דירה. אז הוא א ומר – אם אני יכולה לייצג אותו – שזה לא חייב להיות מתמטי. מי שהיה לוחם והקריב את עצמי, שייהנה גם מפטור מס רכישה כשהוא בא לקנות דירה. מי שיש לו נקודת זיכוי וזה לא חייב להיות שוויוני. מי שלא קונה דירה, לא ייהנה מזה אלא הוא ייהנה מדברים אחרים.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני רוצה להפנות את חברי הכנסת לאופן שבו כאשר מחליטים על סכום של כסף - ובשלוש החלטות הממשלה האלה הושקעו כ-18 מיליארד שקלים באוכלוסיית המילואים - את הכסף הזה אפשר להחליט איך מחלקים. אפשר לחשוב שהשימוש הכי נכון הוא במקום לאפשר טיפולים נפשיים בהיקפים נרחבים, לקחת את הכסף למס רכישה או לנסיעה חינם בתחבורה ציבורית או משהו אחר.
הרעיון המסדר של הטבות המס כפי שהן מוצעות כאן, פעם אחת היא שזה על כל האוכלוסייה שעובדת, לא רק על אוכלוסייה שבמקרה בחרה כן לנסוע בתחבורה ציבורית או כן לרכוש דירה או כל דבר כזה. פעם שנייה, בהגיון שיש לו חסרונות כלכליים שאומרים שהפגיעה המשקית תהיה אולי גדולה יותר כאשר מישהו ששכרו גבוה יותר מגיע למילואים כי הוא לא בעבודה אלא הוא לוחם בשטח, אבל מבחינה תמריצית היא מתמרצת יותר את בעלי השכר הגבוה ואותם אנשים יגיעו גם הם למילואים באופן שמרחיב את החלוקה בנטל אבל גם את התמרוץ לאוכלוסייה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אי אפשר לבוא לכנסת ולהגיד שהממשלה קיבלה החלטה על 18 מיליארד שקלים. יש לי הרבה מה לומר על 18 מיליארד השקלים, האם זה מגיע לחייל המילואים, כן או לא. זה עוד נושא שעומד בפני עצמו. אבל אחרי שאתם באים ואתם אומרים דבר מסוים, אתם אומרים נקודות זיכוי, אתם לא יכולים לבוא ולומר שאי אפשר להביא עוד משהו מכיוון שהממשלה החליטה על 18 מיליארד שקלים. את רוצה שנתחיל למתוח את ה-18 מיליארד שקלים ונדאג לכך שהכסף הזה יגיע לחיילי המילואים ולא ילך לדברים אחרים שהממשלה החליטה? לא כל מה שהממשלה החליטה עומד לפיקוח של הכנסת. אני חושב שבפיקוח של הכנסת מס רכישה הוא מס מעוות, הוא מס שבכלל הוא לא נכון. הולכים לחיילי מילואים כי הם מסרו את נפשם ואומרים להם שהם ישלמו את המס המעוות הזה. אין לאיש איפה לגור, יש לו דירה אחת, הוא משלם כל הזמן מיסים.
את יכולה לבוא עם תשובה האומרת שהממשלה החליטה וזה בסדר גמור. את מחויבת להחלטת הממשלה. אני לא מחויב להחלטת הממשלה. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שזה היה צריך להיות אחרת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עוד לא ירדנו לפירוט, אבל כשמסתכלים קצת, אני מבין שהנקודה בה הנקודות האלה מתחילות להשפיע היא יחסית לאנשים בעלי הכנסה גבוהה. אנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר ו/או מרובי ילדים, בגלל שגם כך יש להם נקודות זיכוי או שלא מגיעים לסף המס, פחות ייהנו מזה.
אני לא יודע אם ישבתם ועשיתם חתך בקרב משרתי המילואים הלוחמים כמה הם כאלה וכמה הם כאלה. זה נעשה? הסתכלו על הסיפור הזה? לצורך העניין, לוחם שעובד בתעשייה ומרוויח שכר ממוצע או שכר ממוצע מינוס, למה הוא צריך ליהנות פחות מהייטקיסט שגם כך בדרך כלל חייו מסודרים יותר? למה כאשר המדינה נותנת לו הטבה, ההטבה הזאת תהיה פחותה או לא קיימת לעומת אותו הייטקיסט?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
מי שהוא בשכר ממוצע, להערכתי – ורשות המיסים יכולה לתקן - פחות או יותר עם אותו מספר של ילדים, ההטבה הזאת תפגוש אותו לפחות ברובה, אם לא בכולה, בשכר ממוצע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מנהל הוועדה מצא איזושהי טבלה וזה לא מה שאת אומרת.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני אשמח לראות אותה ונוכל להתייחס.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
נעביר לכם.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
נקודות זיכוי, אנחנו מכירים. ההצעה שאנחנו מביאים היום, עלותה התקציבית בשנת 2026 היא 950 מיליון שקלים. אגב, העלות היא קצת יותר גדולה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל לא זה מה שהוא שואל אותך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתוך אחוז הלוחמים, על פי נתונים שיש לכם – ואמורים להיות לכם הנתונים – כמה אחוזים מהלוחמים במילואים נכנסים ומקבלים הטבה וכמה לא.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
בפילוח הזה אין לנו את זה. אני אגיד שיש שאלה יותר מורכבת כי יש אנשים שיקבלו את ההטבה הזאת בחלקה. כלומר, שלצורך העניין היו זכאים לארבע נקודות זיכוי וזה יפגוש אותם בשלוש וחצי נקודות זיכוי כי השכר שלהם לא יגיע לשכר של הארבע נקודות זיכוי.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה שכר גבוה או דווקא שכר נמך? מתי זה יקרה|?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
בשכר נמוך יותר. העקרון של נקודות זיכוי. העובדה שהייטקיסט עשוי ליהנות מההטבה הזאת יותר מאשר מישהו שמרוויח לצורך העניין 7,000 שקלים בחודש - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
או 9,000 שקלים בחודש.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה מוריד את הבסיס שחייב במס?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
זה מוריד את המס. אם אתה מגיע למצב שאתה משלם אפס מס, עוד מס שהיה לך יורד לך ואתה לא מוטב בו. אם אתה משלם איקס מס וההטבה מביאה אותך לאיקס פלוס חמש, אז החמש הזה הוא סכום שהיית זכאי להטבה אבל אין לך איך להיות מוטב בו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נתתם אומדן של 950.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על מה מבוסס האומדן הזה?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
האומדן הזה מבוסס על השיעור בכל מדרגה שצפוי ליהנות ממנו. אנחנו ננסה לתרגם את זה לאחוזים. אנחנו בודקים את זה עכשיו אל מול הכלכלן הראשי במשרד שלנו וננסה להביא את זה באחוזים. להערכתי האחוזים הם מאוד גבוהים אבל נביא מספר או טווח או משהו מהסוג הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אשמח לראות.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
בוודאי. אני כן רוצה לומר כאן, ואמרתי את הדבר הזה ואני שוב שמה אותו על השולחן, שהעובדה שבעלי שכר גבוה מוטבים יותר מבעלי שכר נמוך בהטבה הזאת, היא מכוונת והתכלית שלה היא לייצר את התמריצים לבעלי השכר הגבוה להגיע למילואים. זה לא דבר שהוא במקרה קרה לנו או שהוא מפתיע אותנו באיזשהו אופן אלא זה נבנה בין השאר לתכלית הזאת. לכל משרתי המילואים, ללא הבדל בשכר שלהם, יש תגמולים מאוד משמעותיים שונים, מענק החזר הוצאות מוגדל, מענק הורים לילדים, מענק תגמול מיוחד
כל המענקים האלה שהם ניתנים לכל אוכלוסיית המילואים באופן שקלי, באופן טבעי התמריץ שהם נותנים לבעלי השכר הנמוך הוא הרבה יותר גבוה מאשר התמריץ לשכר הגבוה ואומר למה אני מתכוונת. אם מענק החזר הוצאות מוגדל בשנת 2025, לוחם מקבל 1,400 שקלים, מי ששכרו הוא 7,000 שקלים או 9,000 שקלים בחודש, הדבר הזה הוא בשיעור הרבה יותר גבוה מהשכר שלו מאשר מי שמשתכר למשל 20 ו-30 אלף שקלים אבל שניהם מקבלים את אותו מענק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא אוהב את מה שאת מנסה לעשות כאן. יש לי שאלה מאוד ספציפית. אל תסבירי לי למה השאלה שלי לא נכונה. יכול להיות שאתם חושבים אחרת וזה בסדר אבל אם זה כך, תסבירו לי את הרציונל של החשיבה. אני עשיתי מילואים כלוחם עד גיל 46 או 47. איתי היו אנשים שעבדו במפעלים והיו עצמאיים. העובדה שמישהו בחיי היום יום שלו מרוויח יותר ועכשיו, בגלל שהוא מרוויח יותר הוא גם יקבל הטבה שאחרים לא מקבלים, היא משהו שקשה לי מאוד לחיות איתו, בטח בתוך מארג של אנשים לוחמים. השיקולים האלה בכלל לא קיימים. שם, בחיים שלהם – ברק, גם אתה יודע – הדברים האלה כלל לא קיימים. שם אחד בשביל השני עד הסוף ולא משנה מי אתה ומאיפה באת.
הדבר הזה שאנחנו לוקחים איזשהם אנשים שמרוויחים יותר ונותנים להם הטבה, אני לא מדבר על אחוזים. ברור שאם אתה לוקח באחוזים מהשכר, בן אדם מקבל יותר כסף כי אלה אחוזים מהשכר שלו. אבל כאשר אתה לוקח הטבה שמראש אתה יוצא מנקודת הנחה שחלק שהולכים למילואים באותו מצב ויש להם את אותם קשיים, גם הבעלים במפעל או הבעלים בפיצוציה שהעובד שלו לא בא, הוא בעייתי בדיוק כמו הייטקיסט ואולי פיטרו אותו ויפטרו אותו, דרך אגב, הרבה יותר קל לפטר את אלה שאין להם הכשרה של 17 שנות לימוד וחמש שנים של התמחות אלא שכל ילד בן 18 יכול להחליף אותם. אותם הרבה יותר קל לפטר. לבוא מראש ולומר שיש כאן הטבה שאתם לא נהנים ממנה כי הצלחתם פחות בחיים או שאתם מרוויחים פחות – בעיניי יש כאן בעיה מוסרית כאשר אנחנו מדברים על לוחמים. אם הייתם אומרים לי את זה על משהו אחר, אבל לומר על לוחמים ולתת להם משהו שמנוגד לחלוטין לכל ההוויה של כל גוף לוחם בצבא – בעיניי זה משהו בעייתי ואתם צריכים לשקול את זה.
אני לא אומר לשנות לגמרי אבל אולי לעשות איזשהו נתיב אחר למישהו שלא מגיע לסף המס או מכל מיני סיבות כאלה ואחרות לא נהנה מההטבה באיזושהי צורה. בדרך הזאת אנחנו בחרנו להעדיף אנשים שמרוויחים יותר.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
יש נתונים לסיבה שאמרת שיותר לוחמים, מילואימניקים שמשתכרים משכורת גבוהה יותר מגיעים פחות מאנשים אחרים? גם אני חושב אחרת אבל אני שואל אותה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
השכר הממוצע למשרת במילואים הוא 18,000 שקלים בחודש. לכן בממוצע ההטבה הזאת צפויה לפגוש את המשרתים וצפויה לפגוש רבים מהמשרתים. שוב, עובדים על שיעור מדויק.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
18,000 שקלים ברוטו? זה השכר הממוצע של לוחם במילואים?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
זה השכר הממוצע של משרת במילואים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אלה חבר'ה צעירים.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
שאלתי שאלה אחרת. אני שואל האם אנחנו יודעים לומר שהמוטיבציה של מילואימניק שמשתכר משכורת גבוהה להגיע למילואים היא נמוכה יותר משל מי שמשתכר פחות? האם בן אדם שמשתכר שכר גבוה ביום-יום, יש לו מוטיבציה נמוכה יותר להגיע למילואים מאשר מי שמשתכר פחות?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
צה"ל לא בודק את זה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
בעולם הכלכלי, המילה תמריץ היא רלוונטית. באופן טבעי יש תמריץ נמוך יותר, וזה מה שהסברתי קודם ליושב-ראש.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
התמריץ אמור לתת מוטיבציה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
לאו דווקא. מוטיבציה יכולה להיות קשורה בתחושת שליחות ובדברים רבים שבגללם אנשים מגיעים. על מוטיבציה אני פחות יודעת לדבר בתפקידי. מבחינה כלכלית, והיושב-ראש, זה מתחיל לענות לשאלה שלך וברק ימשיך, כאשר מעבירים ללוחם מענק לוחם בגובה 1,400 שקלים לא נשאלת השאלה למה מעדיפים את בעלי השכר הנמוך כי נותנים להם אחוז יותר גבוה מהשכר שלהם. אני שמה לרגע את הזרקור. הדבר הזה קיים בכל הטבה שנותנים. כאשר מביאים הטבה שקלית, היא בהגדרה מתמרצת יותר את בעלי השכר הנמוך אל מול בעלי השכר הגבוה.
המענקים הרבים והסוגים השונים של המענים שניתנו, נותנים מענה פעם אחת רוחבית ושל כסף כדי לשלם את מס הרכישה למי שמצליח לרכוש דירה ובשביל דברים נוספים. הם נותנים מענה ללוחמים עם משפחות ולילדים של משרתי מילואים ובפרט של לוחמים במילואים. מנסים לתפור את המעטפת המלאה. ברק יתייחס למדיניות. את הצעד הזה מתוך מכלול הצעדים הגדול – ושוב, אנחנו דנים כאן רק בצעד הזה ואתם צודקים שצריך לדון בו לעומק ולרוחב - אבל כאשר מסתכלים עליו, לעמדתנו נכון להסתכל עליו כמכלול גם אם לא כל המכלול מובא כאן היום.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
היושב-ראש שאל לגבי הערך המוסרי. הרי מזה נולד העיוות ובערך המוסרי הוא צודק ב-100 אחוזים. איך עושים את הדבר הזה? מה פתאום? למה?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני אשמח לשאול כמה שאלות ומבקשת את שירה וברק לתת את כל התשובות ביחד. קודם כל אני אומר שאני מניחה שהיוזמה באה ממקום מבורך, ממקום טוב, להעצים ולחזק את לוחמי שירות המילואים אבל בכל זאת יש לי כמה שאלות.
אני כן הייתי מבקשת במקרה כזה כן להציג לנו על כמה לוחמים זה יחול, מה הפילוח שלהם מבחינת היקפי הכנסה, פילוח באחוזים כמו שאמר היושב-ראש, כמה אחוזים מהם ייהנו באופן המיטבי ביותר של כל הנקודות, כמה ייהנו מ-3.5 אחוזים, בכמה מקרים מדובר שלא מגיעים לרף הזה, בכמה אנשים מדובר שהם לא בהכרח מובטלים. דרך אגב, לגבי העצמאים, אני לא יודעת מה זה אומר כי האם נקודות זיכוי למעשה זה רק לגבי שכירים?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לגבי עצמאים, המדד הוא קצת שונה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם אפשר לקבל התייחסות לזה. אני באמת חושבת שהצעת החוק הזאת צריכה לבוא עם מצגת, עם הניתוחים, עם העלויות וכולי.
שאלה נוספת וזו השאלה הבסיסית שקפצה לי. אתם לוקחים עכשיו משהו ומתחילים אותו משנת 2025 ואילך. על שנת המס עליה מדברים, שנת 2026, יחשבו את 2025. זה מה שקראתי ותקנו אותי אם אני טועה. נשאלת כאן שאלה שאני רוצה להציב בפניכם והיא האם שקלתם את זה וביטלתם את זה – מה קורה עם אותם לוחמים שבאמת עברו לחימה קשה, אינטנסיבית, עוצמתית ונוראית בשנת 2023-2024? האם חשבתם על הדבר הזה? אני בטוחה שעל הנושא הזה התקיים דיון בחדרים הפנימיים שלכם. מה עם הלוחמים במילואים שעברו את מה שעברו בשנתיים הראשונות?
שאלה נוספת. המנגנון שאתם מדברים עליו, אתם כותבים אם שירת בין 30 ל-39 ימי מילואים – כך וכך. אם שירת בין 40 ל-49 – כך וכך. ואז קו פרשת המים שלכם הוא 50 ימי מילואים. מעל 50 ימי מילואים אתם עוד חמישה ימים ועוד חמישה ימים ועוד חמישה ימים ומגיעים די מהר לארבע נקודות זיכוי. אני אמרת שאם אדם עשה 400 ימי מילואים או 300 ימי מילואים כלוחם, הוא לא צריך להיות בליגה אחרת. הקו הזה של ה-50 ימים ואז הכול מתחיל לרוץ בצורה מאוד ליניארית שאתם סופרים כל חמישה ימים. שוב, אנחנו מדברים על לוחמים. זה לא דבר רגיל ושוב, השאלות שלי הן פתוחות ואני רוצה לשמוע איזה תהליך מחשבתי עברתם. אנשים שעשו 300 ימים, 400 ימים. אני מכירה אנשים כאלה והם מבוגרים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אבל הם לא במערך הלוחם.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא בטוחה. לא. אני לא יודעת. יכול להיות שמבוגר שלי ומבוגר שלך זה לא אותו דבר. אני רוצה לקבל התייחסות להיקפי הימים, האם אתם חושבים שההיקפים שעשיתם הם הגיוניים.
לשאלת הרב גפני. האם עשיתם חישוב תקציבי כמה הייתה עולה הטבה של מס רכישה. כמה היה עולה מס רכישה מבחינת העלות התקציבית? אני חושבת כמו הרב גפני שהדברים האלה הם לא אחד על חשבון השני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חושב שהאירוע של מס רכישה הוא אירוע שנכון להתייחס אליו בדיון שאני מקווה לקיים בנושא העלות המטורפת של הדיור אבל המצב היום בשוק הדיור ובכלל הוא כזה שלצערי הרב רוב המילואימניקים לא חולמים היום לקנות דירה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
את יכולה לומר לי שזאת עלות שבדקתם אבל אני רוצה לשמוע. אני רוצה לקבל את המידע. בסוף יש גם את המגרשים האלה עם ה-50 אחוזים הנחה שיש למילואימניקים.
א << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אורית, יש גם הטבות שזה דבר נורא ואיום, שלוקחים אותן מחיילי מילואים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בוא נשמע בכמה כסף מדובר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ביום חמישי הייתי בשא-נור ופגשתי שם שני חבר'ה של פלס"ר צנחנים שהיו בעזה ואחר כך עלו ללבנון ואחר כך בסוריה. עכשיו הם באיו"ש. הם סיפרו לי כמה הם שמחים על כל העלייה הזאת ואיך הם מרגישים טוב ואחד מהם הוא בחור בשם בנימין שהחבר'ה שלו קוראים לו ביבי. הוא אמר לי: אתה יושב-ראש ועדת הכספים, מתי אני אוכל לקנות כאן דירה? התחלתי לחסוך אבל זה נראה לי נורא רחוק. באותו רגע לחפור איזה בור ולהתכסות בו.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה חסכון של מספר החודשים הכי גבוה מכל המדינות המפותחות ולדעתי זה החמיר.
שאלה אחרונה. הנחת העלויות – זאת גם לא עלות אלא זה בעצם אובדן מס הכנסה – כרגע היא 950 מיליון שנתי אבל אני מניחה שהיא על בסיס הסד"כ הנוכחי של המילואימניקים. אנחנו לקראת מבצע כיבוש עזה והחזקתה. זה נורא נחמד שוועדת הכספים מתנהלת כאילו האירוע הזה לא מתקדם לעברנו אבל הוא מתקדם לעברנו ומדברים בו על גיוס של - המספרים משתנים – 250,000 מילואימניקים. אני לא יודעת כמה מהם לוחמים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לא 250,000.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני אומרת שאני לא יודעת כמה מהם לוחמים אבל אני מצפה מכם אנשי אגף התקציבים – הבנתי שאת רפרנטית ביטחון – לעשות חישוב אצבע מה תהיה העלות התקציבית של הדבר הזה כי אלה לא יהיו 950 מיליון שקלים.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
בסוף הטבת מס באמצעות נקודת זיכוי, זה לא כלי חדש. זה כלי עתיק יומין שהמחוקק בחר באמצעותו לתעדף ערכים מסוימים ולהוקיר ערכים מסוימים. לא המצאנו את זה. אני חושב שזה כלי הגיוני. אף אחד לא בורח מהעובדה שנכון, זה פוגש בסוף, בקצה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
תמיד האוצר לוקח את לוקח את נקודות הזיכוי כהטבה.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
זו הטבה רגרסיבית. ציינתי שזו שאלה קצת יותר רחבה אל מול השאלה הנקודתית של משרתי המילואים. בסוף אנחנו משתמשים בכלי מסוים שקיים ורץ הרבה שנים ומשתמשים בו גם כדי להוקיר ולתעדף את חיילי המילואים ואת הלוחמים.
אף אחד לא מתכחש לעובדה שזו הטבה רגרסיבית. ככל שאתה מרוויח יותר, אתה גם נהנה ממנה יותר אבל יש גם צד שני. אם אנחנו מסתכלים במבט מקרו, האדם העובד ואלה שמשתכרים בשכר יותר גבוה, הם גם משלמים יותר ונטל המס בדרך כלל מושת עליהם באחוזים יותר גבוהים ולכן בסוף יש איזה איזון בחיים ואני חושב שזה אחד ההגיונות למה הצעד הזה נכון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה שעמר היושב-ראש, זה מצב שבו אתה רוצה לתגמל אנשים שעושים אותו הדבר. מי שלא מגיע לסף המס לא יקבל שום הטבה בעניין הזה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מי שמרוויח יותר, גם נפגע יותר.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
את הכנסת, אתם המחוקק ואתם יכולים להחליט שהצעד הזה הוא לא הצעד הנכון דרכו נתעדף את אנשי המילואים. זה לפתחכם. רציתי לציין שזה לא כלי חדש אלא זה כלי קיים. יש עליו ביקורת של רגרסיביות אבל זה אותו ציבור שגם משלם יותר ונטל המס בעיקר מושת עליו ולא רק בהיבטי מס אלא גם בהיבטים אחרים כאשר ככל שאתה מרוויח יותר, אתה משלם יותר מס ואתה נהנה פחות מהטבות ממשלתיות.
לשאלת המילואים, וכאן אני מתחבר לדברים של שירה. אם היינו מסתכלים על זה כצעד יחיד, אתם צודקים. לא יכול להיות שאנחנו נתעדף רק אוכלוסייה מסוימת, משרתי המילואים. זה מצטרף לתוכנית ממשלתית שחלקה הגיע לחקיקה, חלקה הגיע לפיקוח הכנסת בדרכים כאלה ואחרות, אבל יש כאן תוכנית ממשלתית רחבה שכוללת המון זכאויות והמון הטבות בסכומים אדירים. משרת מילואים שעשה כמות נכבדת של ימי מילואים בשנה – לא ארד כאן לנוסחאות – קיבל עשרות אלפי שקלים בדמות מענקים וזכאויות שונות ושם זה לא מותנה בגובה ההכנסה. לכן, אם אתה מסתכל בסוף על התוכנית השלמה, אני חושב שהיא מאזנת. היא פוגעת בכל משרתי המילואים, לוחמים ועורפיים כאחד, שכר גבוה ושכר נמוך כאחד, ונכון, היא גם בוחרת כמכלול לקחת את הכלי הזה שהוא כלי שבדרכו מייצרים סטטוס חברתי ומייצרים מעמד של משרתי מילואים שאנחנו רוצים לקבע. לכן הלכנו לצעד הזה אבל זה צעד משלים שמורכב מתוכנית אחת שלמה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
איך בחרתם את מספר הימים? כלומר, למה דווקא מקסימום ימים כפי שכתבתם שם? ארבע נקודות זיכוי.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
לגבי חלוקת המדרגות, אני אבקש מרשות המיסים שתיתן את הבסיס ואם צריך להוסיף, אני אתייחס.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא רוצה לחלוק עליך.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מזכירה לך שאתה מהאופוזיציה ולכן תשקול את מילותיך.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אתה עושה כאן דבר מסוכן מכיוון שאתה בא עם תוכנית. התוכנית תסייע לחיילי המילואים והתוכנית שאתה עכשיו מדבר עליה, אתה פתאום מביא עוד דברים שהממשלה עושה וכל מיני נושאים אחרים. התוכנית עכשיו היא לסייע לחיילי המילואים. אתה לוקח פלח באוכלוסייה הזאת ואתה אומר שהם לא תקבלו או שאתה אומר שהם יקבלו פחות אפילו שנאמר כאן על ידי שירה שזה תמרוץ חיילי המילואים. מי שמרוויח מעט הוא לא צריך תמרוץ?
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
אתה עושה את זה גם בנקודות זיכוי לילדים והטבות מס ביישובים. תמיד כשאתה מרוויח יותר, אתה משלם יותר. זה כלי שאותו המחוקק בחר דרכו לתעדף ערכים מסוימים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
ההבדל הוא שכאן אתה לא בוחר. אם אתה עכשיו גויסת למילואים, אז גויסת. אין לך את היכולת לבחור האם להגיע או לא. אם כן, למה אתה מתמרץ את מי שמרוויח יותר? זה לא שהוא בוחר אם להגיע או לא או שהוא בוחר לא להגיע על פני מישהו שמרוויח פחות ומגיע.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זה מסוכן הדבר הזה.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
אני לא בורח מהשאלה הזאת ואני לא בורח מהאתגר הזה. נכון. בסוף אין שוויון. הסברתי שאנחנו לא מסתכלים על הצעד הזה כצעד עצמאי אלא הוא חלק ממכלול של תוכנית. נכון שלא כולה מגיעה לכנסת אבל בסוף אני אייצג את הממשלה והממשלה שמה תוכנית כאשר בתוכנית יש מרכיבים רבים ואלמנטים רבים ובסוף במסגרת תוכנית שלמה כל האוכלוסיות מקבלות סכומים ניכרים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שירה, לכן אנחנו חוזרים לפילוח. תציגי את הפילוח של רמת ההכנסות של החבר'ה האלה ואז נדע אולי גם אין כאן עיוות משמעותי, אולי יש מקרי קצה. אולי. אתה יכול להיות מופתע כי בסוף יש מגבלות גיל.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא בסדר שאנחנו שואלים את אותן שאלות.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
הרב גפני, גם במס רכישה, לא כל אחד זוכה לקנות דירה. אני גם משרת במילואים ועדיין לא קניתי דירה. אני לא יודע מתי אני אקנה בשנים הקרובות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל מי שיש לו, תהיה לו אפשרות.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
אם כן, למה לתת הטבת מס במס רכישה? יש לך רעיון אחר?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, למה? זה גם טוב. אפשר גם זה. אם כן, אין בעיה, תן לו גם קניית קרקעות, אם הוא רוצה, באפס מחיר. במושבים. בצפון. תן להם את זה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מתחילים עכשיו מכרזים בערים מסוימות, 50 אחוזים למילואימניקים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מגיע להם יותר. את רוצה ליישב את אזור הצפון וזאת גם שיטה לתת שם עידוד. או בדרום.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון עם דגש על הצפון והפריפריה.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
אני מפורום ארלוזורוב. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שמציג עמדה שאנחנו מאוד מאמינים בה. אנחנו מאוד מאמינים במודל צבא העם של ישראל והמודל שמוצע כאן הוא מודל של צבא שכירים. אני חושבת שזה מאוד מתסכל ואפילו מקומם שמשרת מילואים שמרוויח מעט לא יקבל את התגמול הזה שיכול להגיע ל-12,000 שקלים בשנה ומי שמרוויח הרבה דווקא כן יקבל אותו. הם מגיעים לאותו שירות, הם ישנים ביחד באותו חדר ובסוף אחד מקבל והשני לא. זה מודל רגרסיבי ופוגעני. אנחנו כמובן בעד לתמרץ, אנחנו בעד שישקיעו את הסכומים האלה אבל זו לא הדרך לעשות זאת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה הדרך?
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
אנחנו חושבים שצריך לחלק את זה שווה בשווה על פי ימי המילואים בלי התחשבות בשכר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לכן אלה לא יהיו נקודות זיכוי אלא זה יהיה מס רכישה או דברים אחרים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אפשר שילוב.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
שימו לב שהרבה אנשים כאן לא יכולים לקנות דירה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני מסכים איתך שבנושא הזה יש אפשרות לשלב. אדם שלמשל קנה דירה והוא רוצה לוותר על אותן נקודות זיכוי שלו ולקבל את הפטור או את ההנחה במס רכישה, תהיה לו אפשרות. בוודאי שאני מסכים שגם לגבי ימי המילואים – ועל זה אורית שאלה וכנראה גם אני שאלתי בלי לדעת – שתגידו את המדרג.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
זה הרי אותו סכום של כסף. זה 242 שקלים לנקודת זיכוי. צריך לתת את זה לאנשים ושיעשו עם זה מה שהם רוצים. מס רכישה הוא גם מס רגרסיבי במובן הזה שהרבה אנשים לא יכולים לחלום על קניית דירה. אתה נותן הטבה רק למי שיכול לקנות דירה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא אמרתי שזה יהיה פחות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש סף של מס רכישה, של אפס מס רכישה. יש דירות שאתה כלל לא משלם עליהן את מס הרכישה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ברור. הדירה הראשונה עד מיליון ו-970,000 שקלים.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
לענייננו, הוא הזה הוא לא המודל בו אנחנו מאמינים. אני חושבת שעם כל מה שקורה כיום במדינה, הדבר האחרון שהחיילים שלנו צריכים זה לשמוע שגם את זה עשו ושיושב לידם מישהו שקיבל 12,000 שקלים בשנה כשהם לא מקבלים את הסכום הזה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני דווקא רואה את זה פחות בחומרה. כאן דווקא התחברתי למה שברק אמר. קודם כל, זה חלק מחבילה כוללת. זה מכלול שלם של פיצויים והכרת הטוב כאשר חלקו מגיע אליהם במענקים ישירים וחלקו מגיע אליהם בנקודות זיכוי. אותם האנשים גם משלמים יותר מיסים. אני חושבת שיותר חשוב לראות באמת למה זה נעצר בארבע נקודות, למה דינו של מי שלא עושה מאות ימי מילואים – למה התקרה הכי משמעותית כאן היא 50 ימים ואז זה מתחיל לעלות או שאולי לא הבנתי משהו מהדברים. אלה השאלות שלי.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני יכולה קודם כל לחזור עם חלק מהנתונים ואני אומר שלארבע נקודות זיכוי יהיו זכאים, במיוחד בשנת 2025, 53 אחוזים מהלוחמים. כלומר, יותר ממחצית מהלוחמים יהיו זכאים להטבה במלואה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כמה ימי מילואים?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
להערכתנו מעל 110 ימים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יש פערים גדולים. יש הרבה כאלה שעשו משמעותית יותר מ-110 ימי מילואים. כלומר, לא בין 30 ל-110 ימי מילואים אלא בין 110 ל-400, ל-500, ל-300 ימי מילואים. גם ל-600 ימי מילואים. השאלה אם זה לא נכון לעשות שם - - -
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אנחנו מדברים על שנה מאחר וההוראה שאנחנו מגיעים איתה היא גם הוראת קבע.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
יש כאלה שבשנה עשו 250 ו-300 ימי מילואים. יודעים את זה. יש. אני מכיר כאלה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
היא גם הוראת קבע ולכן אמרנו 110 ימים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא הסברת לי. זה לא נכון. למה נותנים להם את ההטבה הזאת? בשנה רגילה לא בטוח שכולם היו רצים ועושים את זה. נגיד את האמת. יודעים שבשנים קודמות לא עשו את זה אבל השנה, בשנתיים האחרונות, קרה משהו. יש מלחמה והם עשו הרבה ימי מילואים. רוצים לעשות את זה כהוראת קבע אבל אנחנו גם רוצים לתת להם על שנת 2025. על שנת 2024 לא ייתנו להם אבל על שנת 2025 ייתנו להם בסוף השנה או בתחילת שנה הבאה. כשאני מסתכל על זה אני אומר שבשנת 2025 יש כאלה שעשו את ה-300 ימי מילואים. זה לא שווה לאותו אחד שעושה 110 ימי מילואים. צריך להמשיך את המדרג גם מ-110 עד ה-300 או עד ה-350.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אנחנו בנינו את הדבר הזה מתוך הגיון שמדבר פעם אחת עם סכום הכסף שמוקצה לדבר הזה והרצון לחלק אותו בצורה שהיא נכונה. כמו שאתם מעלים רק לפני רגע, ככל שעולים ליותר נקודות זיכוי, זה פוגש פחות אנשים. כלומר, פחות אנשים הם גם לוחמים, גם עשו כזאת כמות של ימי מילואים וגם הם בשכר גבוה. אגב, אם מעלים את נקודות הזיכוי, זה מגדיל את ההיקף שמקבל חייל שישן במיטה אחת לעומת מה שמקבל אותו אחד שבצד וההצעה שאתה מציע מגדילה עוד יותר את הפערים ביניהם .
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם כן, תמצאי את המנגנון ההפוך שמאפשר לתת יותר לאותו חייל שמשתכר פחות ביום יום שלו. יש מנגנונים הפוכים. את יכולה לקחת מאלה שמרוויחים יותר במנגנון ההפוך.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
סוג של מס הכנסה שלילי?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כן. זה מנגנון שמצד אחד יחסוך מאלה שהיו אמורים לקחת את כל ה-12,000 ואלה שהיו אמורים לקחת מאות שקלים הבודדים האלה. את יכולה לעשות מנגנון הפוך וזאת תהיה אמירה לאותם אנשים כי בסופו של דבר אלה שמרוויחים פחות, הבעיות שלהם יותר קשות גם במהלך הזמן שהם במילואים. אנחנו יודעים את זה כי הם היו במקומות שגם התייחסו אליהם פחות ולא בטוח שהחזירו אותם לעבודה. אלה שהיו יותר חזקים גם במשכורות שלהם, כנראה שהם גם היו יותר חזקים בעבודה וחיכו להם שהם יחזרו וחטפו אותם בחזרה כדי שיבואו לעבוד באותו מקום. אלה שהיו עם המשכורות החלשות, עם המשכורות הנמוכות, גם כך אלה אנשים חלשים ושם צריך לתת יותר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני אגיד לך מה אני הבנתי. אתם מתכוונים שכתוצאה מכך שהם הלכו למילואים, הם איבדו את השכר שלהם ממקום העבודה או שהם עצמאים ואז העסק שלהם נסגר ועכשיו אתם באים לתקצב את חיילי המילואים. את אומרת שהממשלה חשבה על זה הרבה אבל זה לא אומר לי כלום כי הממשלה חושבת הרבה ואנחנו תופסים את זה מהר. אנחנו מבינים יותר.
המציאות הזאת שבאים ואומרים שאנחנו רוצים לתגמל את אלה שאיבדו כתוצאה מזה שהם הלכו למילואים את מקום העבודה או את העסק, מהרגע שאתם עושים אי שוויון, אתם עושים דבר – היושב-ראש הגדיר את זה נכון – לא מוסרי.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אני רוצה דווקא להשתמש במנוח שהשתמשה בו חן שמדבר על צבא שכירים ועל העובדה שההצעה הזאת הופכת את הצבא ואת המילואים לצבא שכירים. אני אגיד שההיגיון כאן הוא למעשה הפוך לחלוטין ואני אסביר. בגלל שכל ההטבות שניתנות עד כה הן הטבות שקליות - ואגב, הן הטבות מאוד מאוד נרחבות – אני מניחה שגם אתם כמוני מכירים הרבה אנשים שמשרתים במילואים בשנים האלה ושהם מקבלים הטבות רבות מאוד. הדבר הזה מביא דווקא לתמריץ לאוכלוסיות שהן מובטלות או לאוכלוסיות שהן בשכר יותר נמוך.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
היא לא התכוונה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
בוודאי היא לא התכוונה אבל הדבר הזה עלה גם אצלנו.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
העקרון הוא אותו עקרון.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
נקודות הזיכוי, אפשר לבקר כל מיני היבטים בהן אבל בדבר הזה נקודות הזיכוי מחזקות את מודל צבא העם ומגבירות את התמריץ של מי שהשכר שלו יותר גבוה. שלומית, אמרת מחויבים וכן הלאה. אנחנו גם יודעים במציאות שאנשים מסוימים בוחרים יותר להגיע למילואים ואחרים אולי פחות בוחרים להגיע למילואים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני מכירה את זה שכאשר אתה מקבל צו מילואים, אתה צריך להתייצב. אולי הצבא יודע לומר אחרת.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
צריך להתייצב.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
זאת לא רלוונטי כשאלה לאגף התקציבים.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
השאלה האמיתית היא אם אתה מתייצב וכמה אתה מתייצב, המציאות היא מורכבת יותר. כאשר אנחנו עושים מדיניות, אנחנו מתייחסים למציאות המורכבת ולאו דווקא למילה הכתובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד הביטחון, יש לכם מה לומר?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
התייחסנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין לכם מה לומר. יש לי שאלה אפרופו משרד הביטחון. היה היום דיון בנושא הגדרת הסיווג הביטחוני בעיריית מעלה אדומים. ביקשנו מנציגי משרד הביטחון להגיע והם לנו ביום ראשון הודעה בה הם מבקשים לפטור אותם מהתייצבות בגלל כל מיני סיבות. אמרנו להם שאנחנו לא יכולים לפטור אותם מהתייצבות מכיוון שהם מאוד קריטיים לדיון. הם בכל זאת בחרו שלא להגיע. מבחינתם, ברגע שהם שלחו בקשה, זהו, הם בעצם הודיעו לנו. הם לא ביקשו אלא הם הודיעו. היה כאן ראש עירייה, היו כאן נציגים והיה דיון. היו כאן אפילו חברי כנסת. נציגי משרד הביטחון פשוט לא הופיעו. לא טרחו להופיע. כשהתקשרנו אליהם ואמרנו להם שיש כאן דיון – אנחנו הודענו להם שאנחנו לא מגיעים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו מייצגים כאן את צה"ל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה צה"ל. זה היה על סיווג ביטחוני שניתן למעלה אדומים ומי שאחראי על זה, זה בעצם אלוף פיקוד מרכז. לכן ביקשנו את צה"ל דרך משרד הביטחון. זה היה האירוע.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה לא הגיע אלינו. אנחנו מגיעים לכאן באהבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
היה כאן משנה למנכ"ל המשרד לכם אותו עדכנתי באירוע הזה. בעיניי זה מאוד מאוד חמור. מאוד. שוב, עזבו אותנו, היה כאן ראש עיר, היו כאן אנשים שהגיעו לדיון ורצינו לקדם מהלך. זה ישוב שלא מקבל סיווג ביטחוני וכתוצאה מכך גם לא מקבל מיליוני שקלים שמגיעים לו כתמיכה באמצעי ביטחון לו. מעלה אדומים הוא ישוב לא קטן. גם המשטרה וגם הצבא מסכימים שהוא נמצא בדרגת איום הכי גבוהה ורצינו לקדם כאן את האירוע כדי שיתחיל סוף כל סוף לקבל את הכסף אבל נציגי משרד הביטחון החליטו שהם לא מגיעים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אפשר ללמד עליהם סניגוריה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
משהו קטן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כיוון שאני לא נשמע ליושבי-ראש, אני אומר. כנראה שהאוצר שכנע אותם לא להגיע. הוא רוצה לחסוך כסף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, אני לא חושב שזה דווקא שם. כאן זה כסף שהאוצר גם כך משלם.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני מדבר על ברק. לא עליכם.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
היה לי ברור שזאת לא אני.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
נאמר כאן נתון, 53 אחוזים יהיו זכאים לממש אבל השאלה היא כמה בפועל יוכלו לממש את נקודות הזיכוי כי הם יהיו בסף המס. אני חושבת שמה שצריך לדרוש אלה לא נתונים על כמה יהיו תיאורטית זכאים בגלל ימי המילואים אלא כמה יקבלו את זה בפועל כי הם מגיעים לסף ועד כמה הם יקבלו, האם ארבע נקודות, שתי נקודות וכולי. אני לא יודעת אם באמת יממשו את ה-950 מיליון שקלים ואני לא יודעת כמה בסוף יצליחו לתת. אני לא אתווכח על תפיסת העולם.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
רק שהיושב-ראש ייתן לי סימן לענות, אני אענה. ה-53 אחוזים, זו הערכה למספר אלה שיממשו ארבע נקודות זיכוי.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
יש גם בכל התפלגות אחרת?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
יממשו חצי נקודת זיכוי, כלומר, מי שזה ישפיע עליהם – 62 אחוזים, מתוכם 53 אחוזים יממשו את כל ארבעת הנקודות.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
כמה לא יקבלו בכלל?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
38 אחוזים.
<< אורח >> חן מטס: << אורח >>
זה נראה לכם הגיוני. חבל.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה 38 אחוזים לא יקבלו כלום?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
38 אחוזים, או לא מגיעים לסף המס או לא מגיעים ל-30 ימים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
עזבי את 30 הימים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה משמעותי. לא מגיעים לסף, זה משהו אחר, ולא מגיעים ל-30 ימים, זה משהו אחר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם את מנכה את ה-30 ימים, כמה כאלה – באחוזים – לא מקבלים?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
נבדוק את הדבר הזה. בהמשך לשאלת ההמשך של חבר הכנסת אזולאי מה לגבי אותם אלה שמגיעים ל-30 ימים ולא מגיעים לסף המס – הם זכאים למענקים שונים כמו למשל למענק תגמול נוסף שהם זכאים לו, למענק מוגדל, לטיפולים למשפחה. לכל החבילה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אלה שלא כאן ולא כאן.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמו כולם. גם אלה שמגיעים לסף זכאים.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אין אלה שלא כאן ולא כאן. כל מי שמגיע ל-30 ימים, זכאי לכל יתר המענקים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ביקשתי לדעת לגבי אלה שהגיעו ל-30 ימים אבל לא הגיעו לסף המס. מה הם מקבלים?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
הם מקבלים שלל מענקים. למשל מענק תגמול נוסף, למשל מענק החזר הוצאות מוגדל בגובה 1,400 שקלים, אם הם הורים לילדים – מענק של 2,500 שקלים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בכמה אחוזים מדובר?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אנחנו בודקים. נחזור עם תשובה כמה מתוך ה-38 אחוזים היו פחות מ-30 ימי מילואים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כל שאר חיילי המילואים לא מקבלים את זה?
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
כולם מקבלים את זה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
את אומרת כאילו זאת תוספת.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
הם מקבלים את כל המענקים האלה שהם מענקים רוחביים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה לא קשור. גם כך הם מקבלים את זה.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אם יורשה לי, אני חושבת שאין לא קשור. החבילה היא חבילה. אנחנו מדברים על צעד אחד מתוך החבילה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו נותנים להם תוספת. כשאני אומר שהם לא מקבלים כלום, הם לא מקבלים כלום. בתוספת כאן הם לא מקבלים כלום. הם ממשיכים לקבל כמו כל חייל מילואים אחר.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
ודאי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני רוצה כמו בנקודות הזיכוי להוסיף גם להם.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנחנו עדיין בשאלה העקרונית.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לשאלה העקרונית.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רשמתי הרבה שאלות.
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
רובן קשורות בנתונים.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
באופן עקרוני הטבות מס, כמו שכולכם מבינים, הן תמיד רגרסיביות. נקודות זיכוי היא הדרך הכי פחות רגרסיבית לתת הטבות מס. זה כבסיס. אני חושב שהדרך הנכונה היא כמו שברק הסביר בהתחלה. אנחנו לא מדברים כאן מענק נוסף שרוצים לתת לחיילי המילואים. צריך להשוות חיילי המילואים שמשלמים מס לעומת אנשים אחרים שמשלמים מס. בישראל, במס הכנסה משלמים מס לפי היכולת לשלם, לפי איזשהו רעיון שאתה צריך לשלם את חלקך ככל שיש לך אפשרות כזאת. השאלה היא האם צריך לקחת את אותה כמות כסף ממי שמשרת במילואים כלוחם במשך תקופה ארוכה ואת אותה כמות כסף ממישהו שלא משרת במילואים כלוחם. זאת זווית אחרת כאשר מדברים על הטבות מס, כמה כסף אנחנו לוקחים לאנשים עצמם. האמירה לגבי המדיניות של ברק היא שאנשים משרתים כלוחמים ונותנים מעצמם ומהזמן שלהם ומסכנים את החיים שלהם, אפשר להקל עליהם ולא לקחת מהם כל כך הרבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש מערכון של הגשש עם הבנק. הם אומרים לו פיקדון והוא אומר שום פיקדון, ה-1,500 לירות. אתה מצייר את זה יפה. בסוף זה כסף שאנשים מקבלים ואנשים לא מקבלים. אפשר לבוא ולבנות תיאוריות למה זה נכון אבל בסוף זה כסף שחלק מהאנשים שגם כך מקבלים יותר וגם כך יותר קל להם, לא יעזור, כי מישהו שמקבל 18, 20 ו-25 אלף שקלים בחודש, יותר קל לו ממי שמקבל 7,000 או 9,000 שקלים בחודש. אנחנו כאן עוד הולכים לקראתם.
יש איזו מחשבה שיש אנשים שנושאים על כתפיהם ובזכותם כולנו כאן, שהם רוב האנשים שמשלמים את המיסים, הם מחזיקים את המדינה, הם מחזיקים את הצבא ובכלל הם איזשהו סוג עליון ולכן אולי גם כדאי לדאוג להם בנושא הזה. אני לא סבור כך. אני אסתכן ואומר שאפילו רוב חברי הוועדה כאן לא סבורים שזה נכון. בסוף לוקחים כסף שאיך שלא תצבע אותו זה כסף ונותנים לחלק ולחלק לא נותנים.
גברתי, מה אנחנו רוצים מהם לדיון הבא?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
צריך לחזור עם נתונים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
היושב-ראש, היא לא השיבה. לשם מה אנחנו שואלים שאלות?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
היועצת המשפטית – אנחנו מאוד מכבדים כאן את הייעוץ המשפטי, מאוד, ונשמעים לו – הוקצב לי היום עד 16:00.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוקצב עד 15:00 וקיבלת הארכה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תן עוד שתי דקות שנקבל תשובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עכשיו אנחנו נבקש, לקראת הדיון הבא לקבל רשימה של דברים שהם צריכים לחזור אלינו איתם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
שיחזרו עם כל הנתונים לגבי כל הדברים שעלו במהלך הדיון. קודם כל, נתונים. לא הגעתם עם נתונים - הזכירה את זה חברת הכנסת פרקש – על כמה חיילים זה צריך לחול, כמה בפילוח לפי 30, 40, 50 ימים - - -
<< אורח >> שירה עמיאל בן-אבא: << אורח >>
אנחנו לא מדברים במספרים מטעמים של סיווג.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אבל אני מדברת. תמצאו את הדרך להעביר את הנתונים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מטעמים של סיווג? מצוין. אם צריך נעשה דיון חסוי. אין בעיה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
וגם למה ביטלתם את השנתיים הראשונות? מה היו השיקולים? מה יקרה אם נהיה בעזה, מה תהיה העלות התקציבית? שאלנו המון שאלות.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כמה לא מגיעים לרף, כמה מובטלים, כמה עצמאיים, מה קורה מבחינת העצמאים. היה הרבה מאוד שיח בוועדה על אנשים שאיבדו את העבודה שלהם כתוצאה משירות של הרבה מאוד ימי מילואים והשאלה היא איך אתם מצפים להתמודד עם הדבר הזה. למה זה נעצר בארבע נקודות זיכוי ואיך בחרתם דווקא את המספר הזה? למה ב-50 ימים?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רטרו. שנת 2024.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אם אתה שואל זה מה-7 באוקטובר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה כנראה הרבה כסף כי היו מאות אלפים רבים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
שיגידו כמה כסף.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-רש, אחרי קבלת הנתונים שביקשה היועצת המשפטית אני מקבל את העמדה שלך והעמדה של כל חברי הוועדה, כל מי שהתבטא בעניין הזה. ההתנהלות יוצאת מעוותת וצריך לשנות את הקריטריון ולא לבוא עם קריטריון שהממשלה קיבלה החלטה. אנחנו מבינים את זה יותר מחברי הממשלה. נראה יותר מה שנאמר כאן ולא מה שאמרה הממשלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
צריך אולי להתייחס גם להרכב המשפחתי.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
על מי אתם מתכוונים להחיל את הצעת החוק. האם אתם מתכוונים להחיל אותה על לוחם או על המערך הלוחם והאם זה לא יוצר איזושהי דיפרנציאציה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גם ההגדרות של הלוחם, כפי שאמרנו כאן קודם. לא יהיה מצב שאנחנו משאירים את זה על פי פקודות הצבא. זאת לא אופציה. לא יהיה חוק כזה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זאת אומרת על פי פקודות הצבא?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלנו מי לוחם. הם אמרו לפי פקודות הצבא. אין דבר כזה. אני רוצה לדעת כי הצבא הוא מאוד פלואידי. אנחנו מהר מאוד נמצא כל מיני עתודאים, אקדמאים, כלכלנים שהם יגדירו אותם.
תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:58. << סיום >>