פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 759, 760 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"ב באב התשפ"ה (06 באוגוסט 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> המאבק בקטל בדרכים – גיבוש התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אלי דלל שלי טל מירון אלון שוסטר חברי הכנסת: בועז טופורובסקי יעקב מרגי מוזמנים: אדי אדמון בן ליש – סמנכ"ל מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אוריאל אברהמי – רח"ט משאבים, המשרד לביטחון לאומי חיים שמואלי – ר' את"ן, המשרד לביטחון לאומי ליאת אליהו סבן – יועמ"ש למשרד לביטחון לאומי יורם הלוי – יו"ר הרלב"ד-הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גלעד גילי כהן – מנכ"ל הרלב"ד-הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מרב רפאלי – ראש אגף תכנון ותקציבים, הרלב"ד-הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אילן מרסיאנו – דובר הרלב"ד-הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אפרת לאופר – מנהלת אגף זה"ב, נגישות ובריאות, משרד החינוך אורית לוריא כהן – סגנית מנהל אגף בטיחות וזהירות בדרכים, משרד החינוך דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר יפעת רווה – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מיטל להבי – סגנית רה"ע, עיריית תל אביב-יפו אייל הרשטיק – מנהל המטה לבטיחות בדרכים, עיריית תל אביב-יפו יאיר אמר – מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב-יפו דן בן יהודה – חבר מועצת העיר כפר סבא ישראל גנון – יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ההסתדרות הלאומית יוני קריספין – יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ההסתדרות הלאומית יניב יעקב – מנכ"ל, עמותת אור ירוק דין שטינבך – רכז מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים תמר בוכלצב – מנכ"לית נתיב בטוח אייל קופלמן – בקר ראשי עמותת נתיב בטוח גל רייך – מוביל פרויקט ANYWAY- תשלום בתחבורה ציבורית רועי ברק – רכז תחבורה-סיכוי, העמותה לשוויון אזרחי בישראל גיל ביילין – יו״ר הארגון לבטחון בכבישים שמעון סודאי – יו"ר איגוד קציני בטיחות רונן לוי – יו"ר איגוד המוסכים בישראל אייל ברכה – חבר ועד, איגוד מכוני הרישוי שבי ברכה – ראש תחום, איגוד מכוני הרישוי מרדכי פדר – יו"ר, חיים בדרך - מתונה ד"ר משה בקר – מומחה לנושא תחבורה ובטיחות בדרכים ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המאבק בקטל בדרכים – גיבוש התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו זימנו כמה ישיבות מעקב אחרי הדיונים הקודמים שהיו בנושא הזה, המאבק בקטל בדרכים, גיבוש התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים. בזמנו קיימנו ישיבה במשך יום שלם, לצערי הרב הרבה לא התקדם, הדבר היחיד שהתקדם זה שהשנה יותר קשה משנה שעברה ושנה שעברה הייתה הקשה ביותר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> והתקציבים ירדו עוד יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוזב רגע תקציבים, אין אפילו תוכנית. הדבר היחיד שאז קיבלתי תשובה זה שהקימו ועדת שרים בנובמבר 2024 בראשות ראש הממשלה, אבל מאז התקיימה רק ישיבה אחת, אני לא ראיתי התקדמות. אני אז הבאתי לכם הצעות לפתרון. זה לא אומר שאנחנו צודקים בכל ההצעות שלנו, אבל מכיוון שמשרדי הממשלה מכל מיני שיקולים שיותר קשורים לתקציבים וסמכויות, במקום לפתור את הבעיה הם דנים איתי על סמכויות של המשרדים או של המשטרה וכו', יש לנו הצעת חוק מוכנה. אם לא תהיה ברירה אנחנו נגיש אותה מיד אחרי הפגרה, או אפילו במהלך הפגרה ונשים אותה על השולחן כי אני לא רואה פתרון מבחינת משרדי הממשלה לוותר על תקציבים ולוותר על סמכויות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצעת חוק שכוללת תקצוב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת חוק לשינוי העסק הזה באופן טוטאלי, כי אני לא רואה פתרון, בינתיים אנשים נהרגים ונפצעים והעלויות למשק הן גדולות מאוד כתוצאה מהעניין הזה גם, בלי קשר לכלום. בבקשה, אדוני, יושב הראש של הרלב"ד. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל תודה שוב על עוד דיון שמתקיים עם פורום די רחב. אני אתחיל כמובן רק לסדר את הבוקר ולתת קצת נתונים בשביל שכולם יהיו מסונכרנים. אכן דיברת על שנת 2024, 439 הרוגים, זו הייתה השנה הקשה ביותר ב-20 השנים האחרונות, הנתון הכי גבוה. גם שנה קודם, 2023, הייתה שנה שספרנו שהייתה הגבוהה בעשר השנים האחרונות. אנחנו כבר היום מדברים על 276 הרוגים מתחילת השנה שהם גם יותר מהנתון של שנה שעברה מתחילת השנה. זאת אומרת אם אנחנו צועדים בכיוון הזה אז הצפי בהערכה שאנחנו נגיע ל-460, אם לא יותר. זה נתון שהוא מטורף לכל הדעות, הוא משתנה, אנחנו גם מתרגלים אליו. דיונים היו פה אין ספור. אני אולי יחסית צעיר, שנה וחצי, שנה ושמונה, הייתי ב-13 דיונים, הוועדה לביקורת המדינה פעמיים, ועדת הכלכלה, ישיבת ממשלה, ועדת שרים, ואני אומר לך, שום דבר לא השתנה. כלום, כלום אחד גדול. אנחנו יושבים פה, אומרים את אותו דבר, כל אחד מספר את הדברים. אנחנו גם נשמע עכשיו, בלי לפגוע באף אחד, את אותם דברים, את אותם סיכומים ונצא מפה אולי עם עוד סיכום, אבל שום דבר לא יקרה כי שום דבר לא קורה בסופו של דבר. גם ההחלטות, אם בכלל יש החלטות משמעותיות ודרמטיות, הן לא קורות והמספרים מדברים בעד עצמם. עובדתית זה המספר, אתה כל יום קם עם מספר משתנה. אנחנו מתחילים את תחילת השנה אז זה נראה לנו מספר נוח, אפשר עוד להתמודד, אבל פתאום מתעוררים ב-400-300. בוועדה שהייתה פה במאי, הייתה ועדת ביקורת במאי, הסיכום היה שניפגש בעוד שלושה חודשים, אמרתי שבעוד שלושה חודשים יהיו לפחות עוד 100 הרוגים, הנתון היה 159. אז אנחנו כבר ב-276. הנה, עכשיו זה עוד פעם. אני לא איזה נביא, כולנו יודעים שזה המצב, כשלא עושים שום דבר אלה הנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להגיד שבמדינות אחרות כן עשו תוכניות והצליחו בזה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> הם עשו תוכניות, הצליחו, עובדתית, לא אפס הרוגים, אבל הורידו משמעותית, הלכו בכמה כיוונים. אנחנו כל הזמן מצביעים על הדברים האלה ואני אגיד אותם פה כפתיח. יהיה מאוד מעניין גם לשמוע שוב את כל האנשים האלה. בוועדת הכלכלה הייתה, קיימת שנים, אפילו ב-2016, הוועדה של איתן כבל הוציאה סיכומים, הוציאה מסקנות, הוציאה תוכנית, הכול קיים כתוב. ועדת ביקורת המדינה, היא נותנת לנו תוכנית, היא אפילו לא אומרת לנו לכו תבדקו תעשו שיעורי בית תגידו מה צריך לעשות, אומרים לנו מה לעשות, זו תוכנית עבודה. כל שנה מוציאים לנו תוכנית עבודה, מצביעים לנו בדיוק מה צריך לעשות, מי צריך לעשות, מתי צריך לעשות, איך צריך לעשות, בשיתוף של מי צריך לעשות, ועוד פעם שום דבר לא קורה. אני לא מצליח להבין, אני מניח שכמוני יש עוד לא מעט מתוסכלים מהאירוע הזה ושום דבר לא קורה. מדברים על תוכנית לאומית, תוכנית לאומית כבר יצאה והוצאנו תוכניות לאומיות, '50 עד 30', ותגבור פה ותגבור שם וצמצום, אמרו לנו תצמצמו את התוכנית, תעשו אותה דו שנתית, תעשו אותה שנתית, תעשו אותה חודשית, שבועית. הכול קיים וזה נמצא על השולחן. מישהו שיגיד לי שאין תוכנית לאומית, כנראה שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. את התוכנית הלאומית כבר הגשנו לפני חודשים ארוכים, היא נמצאת על השולחן, על השולחנות אפילו, אני הגשתי אותה באופן אישי. אין שום תגובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגובה של מי? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> תגובה של מי שצריך להגיב. התהליך הוא תהליך מאוד ברור, כתוב, הרלב"ד צריכה להגיש תוכנית, צריך להעביר אותה דרך משרד התחבורה, משרד התחבורה צריך לאשר אותה, להעביר אותה לכנסת, לממשלה ולאשר אותה ולחזור חזרה. אנחנו מתוכנית '50 עד 30' הגרנדיוזית שהייתה, שהיא כנראה הפחידה הרבה, עם איזה שהוא יעד של 2030, זה היה אז רחוק, 50% ל-2030. אז זה היה כאילו רחוק, היום אנחנו כבר קרובים לדבר הזה והתהליך הזה לא קורה. התוכנית קיימת, צמצמנו אותה לתוכנית של שנתיים-שלוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התוכנית אושרה בממשלה? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> היא לא אושרה, היא לא הגיעה לשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשאני אומר שאין תוכנית לזה אני מתכוון. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> לא, כשאתה אומר אין תוכנית זה אומר שמי שהיה צריך להכין את התוכנית, שזה הרלב"ד, התוכנית קיימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין תוכנית הכוונה שאין תוכנית מאושרת שעובדים לפיה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> כן, אין תוכנית מאושרת. התוכנית הזאת צריכה לדבר על כל מה שאמרתי קודם בחצי משפט, על מי תקציבים, סמכויות. כבר שנה וחצי אנחנו מדברים על סמכויות של הרלב"ד, הרלב"ד צריך לרכז או לא צריך לרכז. מה זה הרלב"ד הזה? מי צריך אותו אם הוא מתנהג בצורה הזאת או אם היכולת שלו כל כך מוגבלת? בשביל מה יש את הרלב"ד? אני מבין שהרלב"ד צריך להיות הגוף שמסנכרן את כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו בדיוק הייתה ההצעה שלנו בישיבה הקודמת שלא התקדמה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> לא רק בישיבה הקודמת, בישיבה הקודמת והקודמת וגם של כבל ב-2016. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הפעם אנחנו לא מתכוונים להמתין לממשלה. תהיה הצעת חוק מטעמנו שמשנה את הסמכויות ומשנה את הכול. אם הממשלה לא תעשה את זה אנחנו נעשה את זה במקומה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> זה לא קיים. כל אחד פועל כפי שהוא יודע לפעול וכל אחד חושב שהוא רוצה הכי טוב שהוא יודע וכל אחד חי בתוך הבועה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל התוצאות מדברות. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> התוצאות מדברות, זה בדיוק מה שאני אומר. תוכנית לאומית קיימת, התוכנית אמורה לתת לנו את הכיוונים. עוד פעם, אנחנו לא גאונים גדולים של התוכנית הזאת, אספנו את כל הממצאים של כל הוועדות, של כל ביקורת המדינה, הכול, הכול על השולחן. אנחנו באים עם הצעות, באים עם רעיונות, כאילו כלום. אני אומר את זה בתסכול רב. אני אומר לך בצורה קיצונית, אם קוראים את הייעוד של הרלב"ד אי אפשר לממש את הייעוד בכלל, הוא לא רלוונטי. אתה רוצה סמכויות, לא סמכויות של כוח מיותר, אלא לנסות לחבר את האנשים, הכול עובד על פי טובות. אני לא רוצה טובה מאף אחד, אנחנו רוצים להרים את הדבר הזה כמו שצריך להיות, בצורה מסודרת, שאנשים יידעו שמישהו צריך להוביל אותם. אם לא אני, תקבעו מישהו אחר, זה גם בסדר, אבל מישהו צריך להוביל את המנגנון הזה, את הדבר הזה. ואנחנו מתרגלים למספרים. אנחנו ב-276, אני מניח שיהיה בעוד שלושה-ארבעה חודשים עוד דיון ואנחנו נגיע כבר ל-350 ונגיד אוקיי, בסדר, וזה לא שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדיון יהיה על הצעת החוק שלנו בסופו של דבר, זה מה שיהיה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אנחנו מדברים על הדיון הראשון, על תוכנית לאומית. אני אומר בשני משפטים אחרונים, יש תוכנית, תבדקו אותה, תבדקו אותנו, תנסו לראות אם זה ריאלי, מישהו שיבדוק את התוכנית שלנו ואם כן, אז יאללה, פעם אחת לשים את התוכנית הזאת, אפילו ברמה של טווח קצר, לא לדבר על 30 שנה או 20 שנה או חמש שנים, שנתיים, שנה, מה הבעיה? נקבע יעדים לשנה, נבדוק אותם תוך כדי בדרך, נראה אם אנחנו בכיוון, כן לא, אם לא, נשנה, אבל זה לא קורה. ואנחנו כל פעם מתפלאים מחדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> זה הפתיח, אני ארצה להגיב כמובן אחר כך. << דובר >> קריאה: << דובר >> יורם, קוראים לזה ברוך הבא למועדון. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> לא למועדון, אני כבר ותיק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב של התוכנית שהגשתם שעוד לא אושרה? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> 350 מיליון שקל, זה לא מספר גדול במושגים האלה, בטווחים קצרים. אגב רוב הכסף הזה הוא לא כסף שיושב בתוך הרלב"ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב מבחינה משקית צמצום תאונות הדרכים זה חיסכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברור, 20 מיליארד שקל בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן מה הבעיה שהממשלה תאשר תוכנית עם תקציב בעניין הזה? אני לא רואה בעיה בכלל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה תקליט שבור. אני זוכר כשהייתי סטודנט שישבנו עם שיינין שעמד בראש הוועדה שכתוצאה ממנה הוקם הרלב"ד. הרלב"ד אמור להיות הגוף שמרכז ומקבל גם את התקציב והוא גם מחלק אותו. עם השנים זה הפריע בעיקר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והתחילו לקחת ממנו את הסמכויות ואת התקציבים ואת הכול. הצעת החוק, אני לא ראיתי אותה, אבל אם זו הצעת חוק שנותנת לרלב"ד סמכויות, מעבירה אותן לראש הממשלה ומעגנת תקציב בחוק אז אני יכול להגיד לך שאני מניח שתהיה לזה תמיכה מוחלטת מהאופוזיציה. אתה תדאג לקואליציה ויהיה אפשר להעביר את זה, יהיו לנו מעל 50 ח"כים ונוכל להעביר את זה על אפו וחמתו של האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נצטרך לדאוג לאגף התנועה. מה שלא עושים אנחנו נדאג בהצעת החוק הזאת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> עברה כבר שנה מאז שהתפטרתי מראשות ועדת המשנה לבטיחות בדרכים ועצוב מאוד, אבל כל מה שנאמר ביום שהתפטרתי קרה, כלום לא משתנה. אנשים באים וגם בוועדה הזאת כולם יבואו וידברו ויתלוננו ויגידו, אבל האנשים ברשות המבצעת שאחראים והאחריות עליהם לא משלמים את המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, לכן ההחלטה שלנו היא להגיש הצעת חוק מטעמנו, כי התייאשנו מהעניין הזה, אני חייב להגיד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, אם עכשיו היו אומרים, להבדיל, לרמטכ"ל לך תכבוש את עזה, אבל לחיילים אין נשק ואין שום דבר שיגן עליהם, אז הוא יגיד: אני לא אעשה את זה, אני מתפטר. אבל האנשים שאחראים על זה ברשות המבצעת, בין אם זה ברלב"ד, בין אם זה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בין אם זה במשרד לביטחון לאומי והמשטרה, בין אם זה במשרד החינוך, בין אם זה במשרד המשפטים, בין אם זה בעוד מספר מקומות אחרים, יש אנשים שזו האחריות שלהם, תחת אחריותם אנשים מתים, הם אומרים שאין להם את הכלים לבצע את המשימה שלהם ועדיין ממשיכים בתפקידים. אף אחד לא משלם את המחיר, אף אחד לא אומר שהוא מתפטר או לוקח אחריות, אף אחד לא משלם אפילו לא מחיר מקצועי על המחדל הזה. אנשים מתים סתם. ידוע מה צריך לעשות, יש קונצנזוס מקצועי בצעדים שצריך לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשו את זה במדינות אחרות, זה לא הצעה שלנו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. לא יגידו רק נורבגיה, אוהבים להגיד נורבגיה, בפולין, ביוון, שתרבות הנהיגה שם היא לא פחות בעייתית משלנו, במקסיקו, באסטוניה, בכל המקומות שעשו את זה. רק בישראל לא עשו את זה אז בישראל יש עלייה. אנשים כאן שידברו מסביב, גם האנשים ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וגם במשרד האוצר, הם יסבירו ויגידו, הם ידברו ויברברו, אבל השורה התחתונה זה שתחתיכם ותחת האנשים שהיו לפניכם אנשים מתים סתם והאחריות היא שלכם ואתם צריכים לחיות עם זה ולהסתכל על זה מול הראי. אני כבר לא יכול לחיות עם זה, אני התפטרתי מהוועדה, ההצגה זאת שאנשים באים ואומרים כן, וזה קשה ונעשה וזה תהליכים ועוד מעט יהיה דיון על הטכוגרף, שמי שהיה אחראי על הטכוגרף לפני 20 שנה כשוועדת סידס ובג"צ החליטו שצריך לעשות טכוגרף דיגיטלי היה יחסית זוטר במשרד התחבורה והיום הוא מספר שתיים במשרד התחבורה ועדיין אנחנו עם הטכוגרף של שנות ה-50, זה מראה מה קורה למי שמבצע את מה שצריך לעשות, מה קורה למי שלא מבצע, האם מקדמים אותו, האם לא. יש הרבה אנשים שנהרגו סתם, אנחנו גם התרענו על מקומות שבהם היו תאונות קטלניות ויש המון המון, מעל 2,800 לדעתי, פצועים קשה. גם חיים שלמים נהרסו סתם, גם הרבה כסף של המדינה יצא ויכולנו לחסוך אותו. צריך לתת את מאות המיליונים לרלב"ד ולחסוך את עשרות המיליארדים למדינה וגם לחסוך את כמות ההרוגים בבטיחות בדרכים. אני מקווה שמשהו ישתנה, לצערי אני עדיין פסימי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לומר שהדרך שאתה כנראה בחרת בה היא הדרך הנכונה, אנחנו נצטרף אליה. אני אבקש מבועז לחזור למשימה, לעמוד בראש ועדת המשנה, לקדם את המהלך הזה. זה פשוט בלתי נסבל על 10% מכמות החללים בדרכים אנחנו יוצאים להתנגשויות לאומיות כשזה בא עם צבע אחר. יש יחסי ציבור אחרים למתים אחרים ולפגועים אחרים. יש לך, דוד, ולנו כאן משימה, אתה הגדרת אותה כבר בהתחלה, אנחנו איתך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפני הכול אני רוצה לציין שהיום אנחנו ביום ה-670 למלחמה ויש לנו עדיין 50 חטופים. אנחנו יושבים פה בשולחן מלא באנשים וראוי שנזכיר את האחים והאחות שלנו שעדיין שם מחכים וברגעים אלה ממש גוססים וגוועים ברעב ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי להחזיר אותם, הכול הכול הכול. בנושא הדיון עצמו. קודם כל זה סוג של follow up ליום המיוחד שהיה בנושא קטל בדרכים בנובמבר 2024 והיו כאן גם עוד דיונים בוועדה והיה בנושא אכיפה וקידום שימוש באמצעים טכנולוגיים. היו פה כל מיני דיונים, הייתי בהרבה מהם, אבל אם אנחנו מסתכלים רק ממש טיפה על נתונים יבשים, אנחנו יכולים לראות שב-2024 דווח על 8,315 מקרים של תאונות דרכים עם נפגעים, בפועל הם כללו 14,450 נפגעים קשה. ביחס לשנת 2023, הייתה עלייה בשיעור של 19.8% במספר התאונות הקטלניות לעומת 2023, נהרגו 439, מספר ההרוגים הגבוה ביותר ב-17 השנים שקדמו. הנתונים המצטברים לשנת 2025 עד כה במסמך גם של הממ"מ וגם של אור ירוק, אפשר לראות במהלך החציון הראשון 219 אנשים שנהרגו בתאונות דרכים כשתל אביב בראשם. באמת מדאיג מאוד מאוד. זה החציון הראשון הקטלני ביותר ב-18 השנים האחרונות. לצערנו זה רק הולך וגובר. כל מה שנאמר פה, כל מילה אני מסכימה איתה ואני לא רוצה לחזור על הדברים, אין ספק שזה מצב חירום, אבל מצב החירום רק הולך ומחמיר ואנחנו חוזרים על זה וחוזרים על זה וזו דווקא ועדה שידועה בזה שהיא עושה, היא לא רק מדברת. אנחנו ועדה של תכלס וחסר לי מאוד התכלס הזה. אין ספק שתוכנית לאומית לבטיחות בדרכים זה צו השעה, אין בכלל ספק, זה לא דבר חדש, מתריעים על זה כבר כל כך הרבה זמן יחד עם אמצעי אכיפה רלוונטיים, נכונים, טכנולוגיה מתקדמת ובעיקר תקצוב ראוי והגיוני, ולשים את זה בראש סדרי העדיפויות, גם של ממשלת ישראל. לא צריך להמציא את הגלגל, צריך לאכוף, צריך להתקדם, צריך לתמוך בתוכנית לאומית שתילחם בדבר הזה. תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה נכון שהנושא הזה נמצא פה בוועדה אצלך, כי מי שמכיר אותך יודע שאתה יכול ואם אתה רוצה זה גם יתבצע. הנושא של הקטל בדרכים הוא לא גזרה משמים. אני חייב לומר שאני עוסק בזה כמעט 15 שנה וגם הדברים הקטנים שהיו פה בוועדה, אנחנו בשלטון המקומי נלחמנו עליהם בזמנו. לדוגמה רישוי לאופניים חשמליים, הנושא של קסדה, כל הדברים האלה לא היו, זה בא דרך השלטון המקומי. הרלב"ד חייב להיות רגולטור של הנושא הזה, הוא חייב לרכז את הנושא הזה, הוא חייב להפעיל, הוא חייב לכוון. אצלו זה כל הנתונים, הרלב"ד עד היום עם מה שיש לו עשה את המיטב, אבל לצערי אין לו, אין לו תקציבים, אין לו יכולת, אין לו כרגע כלום, לצערי. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אין סמכויות. להגיד למישהו לעשות משהו, הוא לא חייב לי שום דבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מסכים איתך. יש לו היום תקציב רק לניהול שלו, כל שאר התקציבים נמצאים במקומות אחרים, ירצו יבצעו, לא ירצו לא יבצעו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא רק יועץ. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא רק יועץ וזה בלתי אפשרי, אי אפשר עם זה. התוכנית היא מאוד מאוד חשובה ואני חושב שהנושא צריך להיות לא רק במשרד התחבורה. אני רואה את זה כמשהו של תכלול שחייב להיות שהמרכז זה הרלב"ד, אבל יש פה גם משטרה, יש פה משרד החינוך. אני מאמין מאוד בחינוך, בחינוך של ילדים, עשיתי את זה בעבר בנתניה והורדנו תאונות בנתניה. הדרכנו למעלה מ-40,000 תלמידים בתוכנית של מדריכים בדרכים. יושב פה אייל שהקים עמותה בנושא הזה ובמעט כסף הדרכנו תלמידים איך להגיע לבית הספר, מה לעשות וכך הלאה. אז חייב להיות פה שיתוף פעולה של השלטון המקומי, של משרד החינוך, של המשרד לביטחון פנים, משרד התחבורה וגם משרד האוצר, ואין ספק שהחלטת ממשלה חייבת להיות. אני רוצה לתת דוגמה קטנה. בשנה אחת בנתניה היו קרוב לעשרה הרוגים, שנה אחרי זה שני הרוגים, שנה לפני אותם עשרה גם שניים-שלושה הרוגים. מה עשינו? היינו עם הרלב"ד בקשר, הבנו ממה נבעו התאונות ועשינו דבר פשוט, הלכנו בדיוק לאותם המקומות שבהם היו התאונות, זה היה בעיקר אנשים מבוגרים, וריכזנו מאמץ עם דיור מוגן, עם מתנ"סים, ונתנו הרצאות לאותם מבוגרים, כי מתוך העשרה היו קרוב לתשעה בני 60 ומעלה. זאת אומרת יש נקודות שאפשר להגיע אליהן. אותו דבר עם תלמידים וילדים. למעלה מ-50% מהתאונות של ילדים זה בתאונות דרכים. אני קיימתי למעלה משלוש ישיבות בנושא של בטיחות בדרכים, בועז היה עד לאחת הישיבות האלה והיה נוכח בישיבות האלה, וראינו שאין בעצם הכוונה של מורים. נכון שכל שלטון מקומי עושה את זה בעיר שלו באיזה שהיא צורה, יחד עם משטרת הזה"ב או שוטרות זה"ב, וכל אחד שרוצה עושה משהו, אבל אם זה אכפת לך. ואם זה לא אכפת לך ואין לך את האמצעים ואין לך את הקשר עם המשטרה? אז לא עשית שום דבר. לכן אני מסכים עם מה שאמרת, לקדם פה חוק. אם זה לא יילך עם החלטת ממשלה אז לקדם חוק. אי אפשר לעמוד מהצד ולהסתכל כל שנה בכמה עולים ההרוגים האלה, לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, אמרת שתל אביב היא בראש? למה? בגלל הקורקינטים וכל הדברים האלה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב הסכנה הגדולה ביותר זה הפלאפון. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> 12 הרוגים יש לנו השנה. תודה קודם כל על הדיון, דוד, מאוד מעריכה ואת כולם פה. יש לנו 12 הרוגים השנה, אנחנו מדברים על ירידה בהיקף ההרוגים בתל אביב, אני לא חושבת שזו הדוגמה בכל הארץ. אנחנו מיישמים היום את אותה תוכנית לאומית לכאורה '50 עד 30' שאנחנו קוראים לה חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים. אנחנו מצליחים להפחית את כמות ההרוגים, אבל לא מצליחים להפחית את כמות התאונות הקלות. התאונות הקלות, שאנשים מגיעים לבית החולים, הקורקינטים, מה שלא מדווח למשטרה, מה שלא מדווח לסטטיסטיקות. אני יכולה להגיד גם שככל שיש לנו מספרים הם לא סופיים והם לא מוחלטים. כן, אני נמצאת פה כדי להגיד שגם 12 הרוגים זה יותר מדי, כל הרוג בקטל בדרכים זה יותר מדי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על 12 הרוגים ב-2025? << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> אני מדברת על 2025, 12 הרוגים. לא שהתכוונתי כבר לקבל את רשות הדיבור, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רציתי רק את זה לברר, אני אחזור אלייך. משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> קודם כל למשרד התחבורה קיימת תוכנית לאומית מגובשת ומאושרת על ידי השרה. השרה מאוד רוצה לקדם את התוכנית - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. עשה טובה, בדיון על בטיחות בדרכים תן את השם המלא של המשרד. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> זורם איתך. השרה מאוד רוצה לקדם את התוכנית הזאת, על מנת לקדם את התוכנית הזו אנחנו חייבים, כמו שחברי הכנסת אמרו וכמו שאדוני היושב ראש וגם יו"ר הרלב"ד, שכל משרדי הממשלה ייכנסו מתחת לאלונקה. אנחנו צריכים את משרד המשפטים, משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים, משרד החינוך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> והשלטון המקומי. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> והשלטון המקומי, ברור. לא יכול להיות שיצביעו על משרד התחבורה, לא יכול להיות שיצביעו על הרלב"ד וכולם יעמדו מהצד. צריכים את כולם שייכנסו מתחת לאלונקה הזו. יו"ר הרלב"ד פנה אישית לשרים, פנה למשרדים, עד עכשיו לא קיבלנו פידבק מאף משרד. למשרד הזה נדרשים, כמו שציינו, 350 מיליון שקל. התוכנית הזו לא יכולה להתקיים בלי תקציב. היה דיון במשרד האוצר ומשרד האוצר לא הצביע על סעיף תקציבי. שוב פעם, ניתן להאשים את משרד התחבורה, ניתן להאשים את הרלב"ד, אבל זה לא פוטר את שאר האנשים מהתוצאות העגומות של השנה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה, האם השרה מניחה את כובד משקלה על הנושא? כנראה שלא. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> כל המשרדים צריכים להירתם למשימה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר גמור, אבל האחריות עליכם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש ועדת שרים. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> אדוני היושב ראש, ההמלצה שלנו של המשרד, לפני שאתה רץ להצעת חוק, היא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, ניתן לכם צ'אנס. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> - - להרים את הכפפה ולאמץ פה בוועדה את התוכנית הלאומית, כי אנחנו לא מקבלים שום פידבק מהמשרדים. קח את זה בתור החלטה של הוועדה הזו לאמץ את התוכנית הלאומית - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השרה לא יודעת לדבר עם השרים האחרים? היא לא יודעת להרים להם טלפון? לא הבנתי, מה זה הדבר הזה? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> היה דיון בוועדת השרים על התוכנית? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תרימי טלפון לשרים: שלום, אני רוצה לדבר איתך. השרה לא יודעת לעשות את זה? זה תחום אחריותכם. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> הייתה פנייה למשרדים והמשרדים עד עכשיו לא הגיבו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם מישהו לא עונה, מתקשרים ואומרים: סליחה, המשרד שלך לא מגיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התוכנית הלאומית אושרה בוועדת השרים? כן או לא? << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדונו בזה, קודם כל תאשרו את זה בוועדת שרים. ברגע שמאשרים כולם מתחילים ליישם אותה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט מביך להגיד את זה בצורה כזו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מביך וגם לזרוק את האחריות על משרדים אחרים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> השרה נמצאת ב - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, היא בחו"ל, השרה בחו"ל. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> היא בחו"ל כדי לעבוד, לא לשחק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז קחו את הכסף של הטיסות שלה לחו"ל ושימו על התוכנית הלאומית. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> גם כשאתה בחו"ל אתה מביא טכנולוגיות, נמצא בוועדות ולומד דברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אני עשיתי עסקים בהודו, אין מה לשרת התחבורה לחפש בהודו, ללמוד מה לעשות בענייני תחבורה. הם מדינת עולם שלישי, נחשלת, מאחורינו, משם אתם לומדים מה לעשות בתחבורה? בחיאת, אנחנו לא מטומטמים, הציבור לא מפגר. סליחה, אבל אני לא יכולה להתאפק, שייקחו אחריות על המשרד שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלי, זה לא הנושא. הודו זה לא הנושא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניצב חיים שמואלי, קודם כל אני מברך אותך על התפקיד. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> מה חדש? הוא עוד מעט שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאז הדיון הקודם היה מישהו אחר. בסדר, לא חדש, אני מברך אותך בכל מקרה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> שלום לכולם. אני רוצה לציין שמהישיבה הקודמת גם משטרת ישראל מרגישה ששום דבר לא התקדם. אני חייב להגיד שאנחנו עובדים עם סל משאבים זהה למה שהיה, לא השתנה שום דבר. גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת אמצעים, אנחנו נמצאים באותם משאבים כבר מזה מספר שנים. משטרת ישראל הכינה תוכנית לשנת העבודה 2025 עם היעדים שאנחנו הצבנו ללא אישור התוכנית הלאומית, אנחנו כרגע מתמודדים במיקוד האכיפה על פי ניתוח. אנחנו מזהים בנתונים, הנתונים האלה חשובים, 49% מעורבות של מגזר ערבי בתאונות הקטלניות, כש-85% מהן זה באשמת נהג. יותר מזה אני רוצה להגיד, חלק גדול מהנהגים שמעורבים בתאונות קטלניות, כשאנחנו ניתחנו, משטרת ישראל נגעה בהם בשנתיים האחרונות, כשאני אומר נגעה בהם זה הם נתפסו על עבירות חמורות בשנתיים האחרונות. פה נדרשת חקיקה. שמנו הצעות לשינוי חקיקה, להחמרת הענישה, זה עבר למשרד הבל"מ, משרד הבל"מ מנסה לקדם את הצעות החקיקה האלה. במסגרת הפנימית שלנו אנחנו החמרנו את האכיפה, בהחמרת האכיפה שאני אומר, בסל המשאבים ובסמכויות שלנו, השמשנו קודם כל את מקסימום המצלמות העומדות לרשותנו מבחינת מצלמות א-3, נכון להיום הגענו לשיא וזה לא מובן מאליו. אחרי שנים, אחרי שבפעם הקודמת היינו כמעט מחצית מהמצלמות, היום כבר הכפלנו אותן. הורדנו את ספי האכיפה בצמתים, ברמזורים, מתוך הנחה שזה יוריד את המעבר של רכבים עם נהגים באור אדום. בשנת 2024 ראינו 40% של נהגים שעוברים באור אדום, לא מעניין אותם שום דבר. אחרי שהורדנו את ספי האכיפה אנחנו רואים ירידה רק מתחילת השנה של 20% בעבירות של אדום. אז כנראה שהכיוון הוא נכון ואנחנו צריכים להמשיך איתו, אבל המטרה היא לא באמת רק אכיפה, המטרה היא לשנות הרגלי נהיגה, תרבות נהיגה. ביטלנו את האזהרות בעבירות החמורות, בטח לא בפלאפון, שהתייחס אדוני חבר הכנסת, הפלאפון הזה זו באמת סכנה אמיתית למה שקורה, אנחנו רואים את מה שקורה בכבישים. ראיתם את הכתבה האחרונה, אנשים עושים הכול חוץ מלנהוג על הכביש וזה משהו שאנחנו לא יכולים לעבור עליו לסדר היום. אנחנו נכנסנו לאכיפה מאוד מחמירה, יש לנו עלייה בעשרות אחוזים בעבירות החמורות. כשאני מדבר על עבירות חמורות זה גם עבירות המשילות והבריונות, אנשים שחותכים, קיפוח זכות, שחוצים רמזורים, שלא נותנים זכות קדימה להולכי רגל. ראינו את זה. אנחנו כמובן מתמקדים גם בעבריינים או נהגים רצידיוויסטים. יש לנו במדינה קרוב ל-1,000 רצידיוויסטים, מתוכם 100 בעבירות של מעל 50 עבירות בשלוש השנים האחרונות. זה נתון מטורף. אנחנו בתיאום עם משרד התחבורה הולכים לשלול להם את הרישיונות וכבר התחלנו לעבוד על הנושא הזה. דבר נוסף זה נושא של שינוי מתווה תלתן, כל מה שקשור לשכרות בדו גלגלי, כי הבנו שיש עלייה בדו גלגלי והורדנו את סף האכיפה בנושא השכרות. אז כל מה שאנחנו יכולים לעשות בסל המשאבים שלנו בהחמרת האכיפה אנחנו עושים, אבל אני חושב שזה לא מספיק, אנחנו רואים את התוצאות. אנחנו זקוקים למשאבים נוספים, בדיוק כמו שנאמר כאן. יש לנו פרויקטים, תוכניות עבודה להוספת מכשור אכיפה. אני מדבר על מהירות ממוצעת שאני מאוד מקווה שעד אוקטובר יש פרסום מכרז למצלמות מהירות ממוצעת לפחות על 125 מקטעים בארץ שהכנו תוכנית. אנחנו נתקף אותה עם הרלב"ד והיא תאושר ברמה של כלל הנציגים כולל שותפים מהעמותות. הדבר הנוסף שאנחנו שמנו זה את הווידאו אנליטיקה. דיברנו על נושא של ממל"ז מצלם, חלקו ייכנס לעבודה עד סוף השנה, אולי תחילת 2026. אבל אני אומר לכם, אני מרגיש שאני איבדתי שנה. אם היינו מקבלים את התקציבים האלה בתחילת שנה היינו היום במקום אחר. יש תוכניות, יושב לידי רח"ט משאבים, אם הכסף הזה היה מגיע למשטרת ישראל היינו כבר עם האמצעים האלה בעבודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על איזה סכום אנחנו מדברים? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו הכנו שתי תוכניות. תוכנית אחת שהרלב"ד בא בהצעה עם משרד האוצר של 50 מיליון שקל, בתיאום איתו. בינתיים זה לא אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שזה כולל אמצעים טכנולוגיים? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לרכש של המצלמות שאז דיברנו עליהן? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> זה תוכנית קטנה, היא לא לפרויקטים הגדולים. התוכנית הגדולה, סדר גודל של 200 מיליון שקל של כל הפרויקטים. אני מדבר על מהירות ממוצעת, וידאו אנליטיקה, ממא"ל - - - << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> חיים, אתה יודע שזו לא הבעיה, כסף, הבעיה זה כוח אדם. אתה יודע, תגיד את זה. אין לכם כוח אדם לממש שום ניידת נוספת. אתה יודע את זה, למה אתה לא אומר את זה? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> שנייה, אני לא אמרתי ש – קודם כל אנחנו רוצים לשנות את המדיניות. מאחר שאנחנו מבינים שאנחנו מוגבלים בכוח אדם, אדוני היושב ראש, יש בעיה בגיוס למשטרת ישראל, זה לא סוד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לאייש את התקנים? זאת הבעיה? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> כן. נעשתה עבודה באמת של משרד הבל"מ עם תוספות ועם הכול, עדיין יש לנו אנשים שבורחים לנו ממשטרת ישראל. זה לא סוד, אנשים מתפטרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה חסרים לכם? כמה תקנים לא מאוישים? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אצלנו באגף קרוב ל-100. אם אני מסתכל על כלל מחוזות משטרת ישראל, יש לנו קרוב ל-300 תקנים פנויים רק לשוטרי תנועה בכל משטרת ישראל. אני שם את זה בצד, כי אנחנו מסתכלים על העולם, מדברים על תוכניות לאומיות. אנחנו לקחנו מה נעשה בחמש המדינות שהובילו לירידה המשמעותית ביותר בעולם. אם אתם רוצים לשמוע איזה מדינות הורידו, רק השבוע ציינתי, לטביה, פולין, בלגיה, דנמרק ומלטה הובילו לירידות המשמעותיות ביותר בהרוגים. הם בנו תוכנית לאומית ואישרו אותה, הם עשו תכנון והקמה של תשתיות בטיחות, הם נגעו בנושא של אכיפה חכמה ומתקדמת, ופה אני רוצה לציין, בגלל מחסור כוח האדם אנחנו רוצים לשנות את המדיניות, ש-80% תהיה אכיפה דיגיטלית ורק 20% יהיה מפגש שוטר-אזרח. אם אנחנו נגיע לזה, זה בסוף המדיניות שאנחנו רוצים להוביל כשיש לנו מגבלה של כוח אדם. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> חיים, אתם רוצים להוביל מדיניות, כבר שנים מדברים על אותו דבר. אנחנו בישראל 20% טכנולוגי, 80% ידני, 80% מהדוחות מתוך ה-1,300,000 דוחות בשנה שהמשטרה מנפיקה נרשמים ידנית ביחס לעולם. אנחנו אומרים את אותו דבר כל הזמן, גם הנתונים האלה אותו דבר. חיים, אני לא נגדך עכשיו, תגיד לפורום הזה כמה ניידות פועלות ביממה בכל הארץ, תגיד להם כמה זה ביום, כמה זה בלילה, ותגיד מה המשמעות של הדבר הזה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> עוד לא סיימתי. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> ותגיד מה המשמעויות של ה-1.3 מיליון דוחות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי בעבר יו"ר הקואליציה וכבר אז הקודם קודם קודם שלך בתפקיד, אמרתי לו: תביאו את כל החקיקה הכי קיצונית, אנחנו נעביר לכם. גם כשהייתי מרכז האופוזיציה קצת אחרי אמרתי שאנחנו כאופוזיציה נתמוך בכל חקיקה שתביא הקואליציה, פשוט זה לא בא. עוד מעט יגידו משרד המשפטים למה זה לא בא. הייתי בדיונים עם הייעוץ המשפטי שלכם, אני לא יודע כמה פעמים, אמרתי שמה שתביאו נעביר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אדוני, אני אעדכן על זה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני חייב להגיד לך שאנחנו העברנו. יושבת היועמ"שית של אגף התנועה, העברנו את זה למשרד הבל"מ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש בחקיקה? << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אנחנו נשמח לפרט. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> את כל הכסף הקואליציוני שהשגתי כיו"ר קואליציה, 20 מיליון שקל, העברתי לאגף התנועה במשטרה. אחר כך עשינו דיון מה קרה עם התקציבים, אמר, זה לא היית אתה, זה היה מישהו אחר, ואז הוא הסביר איך זה הלך לתקציבים אחרים במשטרה. אני דרשתי שזה יהיה לאכיפה דיגיטלית. אמרנו אז תרימו רחפן עם צ'קלקה, עצם זה שיראו צ'קלקה אנשים לא יסתכלו בטלפון תוך כדי הנהיגה. אבל זה לא קרה. הכסף נעלם, אבל זה לא קרה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אוריאל, רח"ט משאבים, ירצה להגיב לנושא התקציב, הוא יתייחס, אני רוצה להמשיך את הדברים שלי. הרעיון שלנו הוא שעם המכשור האכיפה המתקדם שדיברתי עליו לשנות את המאזן ל-80% אכיפה דיגיטלית ו-20% ידנית. היום באמצעות המצלמות שיש לנו בסל המשאבים המצומצם שיש לנו אנחנו מתחילים להגיע ל-40%-45% שימוש באמצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתוכנית הלאומית שהגשתם זה כלול דיגיטלי 80% או לא? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בתוכנית של הרלב"ד ועוד איך, אנחנו מדברים על אכיפה דיגיטלית, אבל יותר מזה, המשטרה בנתה תוכנית, זה בסדר גמור, אני מכיר את האנשים מצוין, מישהו ראה את התוכנית? אני ראיתי את התוכנית? מישהו התייחס אליה? מישהו אמר אם הכיוונים הם נכונים או לא נכונים? יכול להיות שהם נכונים, זה בסדר, אבל איפה זה עובר בסנכרון הלאומי הזה כשאנחנו מדברים על תוכנית לאומית? מישהו מסנכרן את זה? איפה זה קיים? אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה. לזה התכוונתי בהתחלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היו אמורים להציג אותה לפני למעלה מחודש ואז בגלל מלחמת 'עם כלביא' היא לא הוצגה, למיטב ידיעתי, נכון? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> זה היה אמור להיות מוצג בכנס? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל יורם אומר איפה ההיררכיה הממשלתית, איפה רואים הצעות שיש למשרדים? אני ברשותך רוצה לשאול, חיים, אם תוכל להתייחס, במקרה בשיחת אקראי ליד הקפה דיברתי עם האיש של שומרי הדרך, אלפי מתנדבים שמספקים דוחות שאתם מפעילים והמערכת זזה. איך אתם מתייחסים למעורבות הציבור, מתנדבים? מחויבים? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אנחנו כרלב"ד מממנים את שומרי הדרך, נתחיל בזה, זה מנגנון ביחד עם המשטרה יחד איתנו, האם זה עוזר? יכול להיות, המספרים בינתיים לא מדברים כך. יש מיליון ואחד דברים, אין מישהו שיודע לסנכרן ולמקד ולהגיד שהמספר יירד. אנחנו יכולים לעשות מיליון ואחד דברים והמספרים יעלו, אז מה נגיד? עשינו הרבה, התעייפנו, הזענו, מצוין, אבל המספר בסוף מדבר. מבחינת כולנו זה המסר שצריך להיות, אתה יכול לעשות הרבה, אבל אין לך תוצאות. מצדי שנשב בבית ואם יהיו תוצאות יותר טובות, מצוין, עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שאתה אומר, כל השינויים האלה, אם הם לא כתובים בתוכנית הממשלתית שצריכה להיות מאושרת אז לא עשינו כלום. אתם צריכים לבוא ולהכניס את הדברים שאתם רוצים לתוך התוכנית הזאת. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו העברנו את התוכנית הזאת, רמ"ח משאבים העביר אותה, נמצא בשיח גם מול הרלב"ד בעניין הזה של הפרויקטים העתידיים שלנו. מנכ"ל הרלב"ד, שיושב פה לימיני, הוצגה לו התוכנית של משטרת ישראל, אני אשמח להציג בפעם הבאה את התוכנית של משטרת ישראל, מה בדיוק אנחנו עושים ביום יום, בשוטף, בסל המשאבים שלנו. אני מזמין אתכם גם לאגף התנועה לראות את זה. דיברתם על מתנדבים, יש לנו קרוב ל-4,000 מתנדבים היום בכל הארץ, המתנדבים האלה עושים דברים מדהימים, אנחנו רואים אותם בכבישים, אנחנו רואים אותם ביום יום, הם עוזרים לנו, לא מספיק. מבחינת שוטרי התנועה אנחנו נמצאים היום סך הכול קרוב ל-900 שוטרים בכל הארץ, גם באגף וגם במחוזות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה מבין שזה לא מספיק. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> ברור לי שזה לא מספיק. דיברתם על תוכנית ניידות, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, ד"ר שיינין כבר אמר את זה בבדיקה לפני 20 שנה, שאגף התנועה צריך 450 ניידות במשמרת. אנחנו היום נמצאים עם 250 ניידות ביממה. אני אומר את זה, זה המצב נכון להיום. האם השתנו דברים? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה רבע במשמרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתוכנית שאתה הגשת, שאתם מדברים עליה, יש עלייה? הכנסתם את זה? אם לא הכנסתם, לא את זה ולא את זה ולא את זה מה עשינו בזה? << אורח >> אוריאל אברהמי: << אורח >> משטרת ישראל החלה בהצטיידות מכשור - - - תוכנית שאנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל דיברנו על זה בישיבות הקודמות. << אורח >> מרב רפאלי: << אורח >> יש פה פער בין הדברים שמדברים עליהם. חבר הכנסת, אתה מתייחס לנושא של התוכנית הלאומית ובתוכנית הלאומית יש כמובן גם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לפי מה שאני שומע התוכנית הלאומית הזאת היא תוכנית חלקית והיא לא כוללת הרבה דברים. << אורח >> מרב רפאלי: << אורח >> ראש האגף לא התייחס לנושא של התוכנית הלאומית, את התוכנית הלאומית כתבה הרשות לבטיחות בדרכים והנושאים נמצאים בפנים, כולל הצורך באכיפה. יש פה בלבול בין המושגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בתוכנית הלאומית מה שהמשטרה רוצה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שיש תוכנית של המשטרה ויש תוכנית של הרלב"ד. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> יש שתי תוכניות, זה חוסר הסנכרון, אבל מה שרציתי להגיד, על מנת לנסות להציל את השנה הזאת לקחנו 50 מיליון שקל מהתקציב של הרלב"ד ויש תוכנית כתובה, לנסות לעצור או לעשות משהו. 50 מיליון שקל, הייתי אצל המפכ"ל, הגשתי לו תוכנית, הייתי אצל השר, הגשתי לו תוכנית. ישבתי עם ראש האגף, עם האג"ת, לתגבר 600 ניידות. 600 ניידות נוספות זה 20 מיליון שקל, לתת לאגף, כולל מצלמות, כולל פרסום, כולל הכול, איפה זה? אנחנו אגב יצאנו מהדיון האחרון שבו דווח שיש לאגף 2,500 מתנדבים, עכשיו אני שומע 4,000, זה מעולה, מצוין, אבל מה קורה? מתוך ה-600 האגף לא יכול להקצות כזאת כמות של אנשים אז ירדנו ל-300. אתמול-שלשום הבנו שהאגף לא יכול גם 300, הוא יכול לתחזק רק 100. זאת אומרת גם אם אתה בא עם כיוון, עם – אני לא מאשים אותם, אני מאשים את כולנו, כולל אותי, יש רעיונות, יש כיוונים, יש תוכניות, יש רצון, ואללה משהו פה לא עובד כי אני לא יכול להורות לו. אין לי שום סמכות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בעבר היה לך. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בעבר היו הרבה מאוד דברים, אבל זה לא קורה. אני צריך לבקש, אני צריך להתחנן, זה צריך לבקש מזה, ההוא מכיר את זה. זה לא עובד. לעזאזל, אנחנו כל הזמן אומרים את אותו דבר. הוא יגיד את זה וזה בסדר והם עושים את כל המאמץ, ממה שיש לנו, כל אחד עושה ממה שיש לו, אבל בוא רגע נשב ביחד, מה הבעיה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין עם מי לדבר באגף התקציבים? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בסופו של דבר אגף התקציבים ייתן את הכסף בתנאי שהוא יידע שהדברים מסונכרנים, שיש מישהו שמוביל את זה ויש תוכניות, יש היגיון בדברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בשביל זה אתם קיימים. לא סופרים אתכם, אני מבין. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אני אתן לך את רשימת הסמכויות שביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בשביל זה הם קיימים? תכלס הם צריכים תקציבים וצריכים החלטות ממשלה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> סמכויות. הגשנו אלף פעם את רשימת הסמכויות שהרלב"ד צריך על מנת לתפקד. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה. לבוא להגיד אגף התנועה קחו 600 ניידות, 1,000 ניידות, זה אמירה שהיא לא תחזיק מים, בסוף אין לנו אנשים לשים אותם בניידות. חסרים לי תקנים, אז אני יכול להשיג מתנדבים, אבל אתם יודעים כולכם שמתנדבים באים בעיקר בסופי שבוע ובעיקר בשעות שהם לא בעבודה וזה לא ביום יום. להגיד שאני אחזיק עכשיו עוד 600 ניידות בכל הארץ? << דובר >> קריאה: << דובר >> אז תפרסו מצלמות בכסף הזה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אז אני אשמח לקבל את התקציב הזה עבור המצלמות, אבל גם זה לא מתקבל. אני אומר לכם יותר מזה, גם אם התקציב יתקבל עכשיו אנחנו לא נראה את המצלמות לפני 2026, עד שנצא למכרז, עד שנצא לזוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התקציב שדרוש לשינויים הטכנולוגיים? << אורח >> אוריאל אברהמי: << אורח >> יש תוכנית שגובשה בשנת 2024 לקראת דיוני התקציב 2025, התוכנית בגדול כוללת את מה שאמר ראש האגף, מעבר וחיזוק משמעותי של האכיפה בשיטה הדיגיטלית, בעצם לחזק את סיכויי העבריין לקבל קנס. התוכנית של משטרת ישראל שמתואמת גם עם המשרד לביטחון לאומי גובשה בשלהי שנת 2024 לקראת דיוני תקציב 2025, היא כוללת תקציב שאנחנו צריכים לרכש של אמצעים שיעבירו אותנו מעיקר אכיפה שהיא אכיפה ידנית לאכיפה שהיא אכיפה טכנולוגית. היא כוללת גם קצת משאבי כוח אדם, אבל בעיקר בעיקר מכשור טכנולוגי. בשנת 2025, בגלל קשיים תקציביים במדינה השנה הוגדרה על ידי משרד האוצר כשנה שלא יהיה בה רכש חדש והתעצמות אלא רכש של תקציב של קיום בלבד, של שרידות בלבד, נקרא לזה ככה, ולכן בשנת 2025 לא הצלחנו לקבל משאבים כדי לממש את התוכנית. כרגע יש שיח שמתנהל יחד עם המשרד לבל"מ מול משרד האוצר כדי לנסות לממש את התוכנית הזאת במסגרת תקציב 2026. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים אנשים נהרגים, אתם יודעים את זה. << אורח >> אוריאל אברהמי: << אורח >> ברור לי וצריך לראות גם מה יהיו לוחות הזמנים של קידום תקציב 2026. יש פה הרבה סוגיות שנמצאות על הפרק. אנחנו עושים הכול כדי להיערך תשתיתית, כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל וזה כולל כמה דברים. אחת זה לנסות לקדם חקיקה, לרבות בחוק ההסדרים. יש כמה סוגיות שמאוד חשובות לנו, בהן חוק חזקת אמינות שבטח ידברו על זה עוד מעט. דבר שני, מיסוד התקשרויות, תהליכים, כמו שאמר ראש אגף התנועה, לוקחים זמן ולכן אנחנו מקדמים מכרזים כדי שנהיה מוכנים תשתיתית ב-2026 להוציא את זה לפועל ואנחנו כבר סדר גודל של שנתיים משקיעים בפיתוח התשתית הטכנולוגית כדי לקלוט את האמצעים האלה, המעבר מא-3 שהוצא דרך חברה חיצונית, ולקבל יכולות עצמאיות בתוך משטרת ישראל, גם שם אנחנו משקיעים תקציבים. סדר הגודל של התוכנית מבחינת עלויות יהיה 200 מיליון שקל של רכש והצטיידות והיא כוללת את הנושא של המהירות הממוצעת, את הווידאו אנליטיקה ועוד אמצעי אכיפה כאלו ואחרים. גם מעבר לזה שזה לפרוס הרבה יותר סנסורים ולאפשר יותר אכיפה, זה גם לקצר את הזמן שיש בין ביצוע העבירה לבין מתן העונש. עד כאן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דוד, יש לי שאלה למשטרה ולמשרד התחבורה, ישנם רכבים שאין להם רישוי, כמו לדוגמה קלנועיות, כמו לדוגמה צעצועים לילדים, אבל זה לא צעצועים, זה אופנועים של מהירויות של 20 ומשהו קילומטר אם לא יותר מזה. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> 120. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא מכיר 120, אבל יכול להיות, גם אם זה 40 זה מעל ומעבר. אין להם שום רישוי, הם מגיעים כצעצוע לילדים והם נמצאים בכבישים, אני רואה אותם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כלי נשק. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> הם מורידים את הגבלת המהירות וזה גם שורף את הבית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> וטרקטורונים למיניהם. יש אלפי כלים כאלה אם לא יותר, אולי עשרות אלפים, שמסתובבים ונמכרים ללא רישוי, ללא מספר. משרד התחבורה, אני יודע שהוא אמור לעשות איזה שהיא עבודה מזה שנים, מאז שאני מכיר את עצמי, ושום דבר לא זז. אני חושב, יש פה גם את מיטל, אפיינו את אותם כלים בשמות, לא יודע איזה שמות וכך הלאה, היום כולם הפכו להיות חשמליים ואין להם תקן. הם מגיעים כצעצועים ואף אחד לא עושה בזה שום דבר. זו נקודה חשובה ומסוכנת מאוד. נקודה נוספת שהייתי רוצה לשמוע זה נושא של חינוך. אני חושב שאנחנו חייבים להיכנס לבתי הספר. עשינו את זה בעיר נתניה, צריכים לעשות את זה בכל הארץ, עם השלטון המקומי, בכל בתי הספר צריכה להיות משטרה, משרד התחבורה, חינוך. אני יודע שבחינוך אפשר לעשות הכול לשנות דפוסים שציינת, אבל אי אפשר לעשות את זה ללא תקציב והדבר היחידי שיש בו פחות מוטיבציה, כי הוא לטווח ארוך, אבל אין מה לעשות, חייבים להיכנס לחינוך כי זה שינוי דפוסי תרבות. אמנם זה לטווח ארוך, אבל צריכים להיכנס עכשיו לנושא הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מגני חובה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אגיד את הבשורות שיש, אני אגיד גם מה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תגידי לי לוחות זמנים, לא רק בשורות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> בשורות הולכות יחד עם לוחות זמנים, מה שאני לא יכולה להגיד לוחות זמנים זה לא נחשב בעיניי בשורה. קודם כל הנושא של הצעת החוק בעניין של תיירים. ההצעה בגדול ברובה הושלמה ואפילו יש אישורים אצלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הצעת חוק? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> בנושא של אכיפה נגד תיירים, יש בעיה, וגם זה דבר שגורם לתאונות דרכים. זה לא הוזכר פה, אבל תיירים - - - << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> תיירים מעורבים ב-2%, חשוב שקידמתם את זה, אבל יש לנו דברים יותר חשובים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אמרה לנו משטרת ישראל שהדבר הזה חשוב ודחוף, קידמנו, עשינו והדבר הזה עומד בכפוף להשלמות אחרונות לצאת בזמן הקרוב, לפחות מבחינה משפטית. הנושא של חזקת אמינות מכשירי אכיפה. גובשה הצעה, כיוון שהייתה הצעה קודמת שכבר הגיעה לכנסת ולא אושרה בכנסת בזמנו בגלל שטענו כלפינו, ואני יכולה להתווכח עם הטיעון הזה, טענו כלפינו שאנחנו הגזמנו מבחינת הפגיעה בזכויות של אנשים, אנחנו מנסים לעשות את זה מחדש, לעשות את זה בצורה נכונה. אנחנו יושבים באופן מאוד מאוד אינטנסיבי. חזקת האמינות מכשירי אכיפה, זה דבר שהוא חשוב מבחינת האכיפה, בין אם זה פלילי ובין אם זה ייצא כמו בהצעת החוק שמוציאה את כל דיני התעבורה מהמשפט הפלילי, בשני המקרים נדרשת ההצעה הזאת. יש הצעה, אבל זה כפוף בעיקר להסכמות ואני מקווה שבחודשים הקרובים נוכל להגיע להסכמות האלה ולקדם את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמות עם מי? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה גם עם המשטרה, גם עם משרד הכלכלה, מפני שיש פה עניינים של תקנים ועניינים של המכשיר, כדי שתהיה חזקה הוא צריך לעמוד ברף מסוים. את הדברים האלה אנחנו צריכים לוודא לפני שאנחנו מגיעים, אנחנו רוצים להגיע אליכם עם תוצר שתוכלו לאשר אותו, שזה תוצר שבאמת יהיה אמין ואנחנו לא נעמוד בפני אותן משוכות שעמדנו בסיבוב הקודם כדי שבאמת אפשר יהיה לסמוך על אותם מכשירים ונוכל לוודא את זה. אנחנו רוצים לתפור את זה עד הסוף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל לפני כל כך הרבה שנים אני אמרתי לכם תביאו את חזקת האמינות ואנחנו נעביר את זה בכנסת. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הבאנו, זה לא עבר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מתי לא עבר? מתי זה עלה כאן ולא עבר? אין מצב, אולי בוועדת שרים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אנחנו מנסים לבוא עם תוצר שיהיה מקצועי וכזה שכולם יאשרו אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר את הטיוטות, זה לא היה כזה מסובך. אם הייתה כזו דחיפות היינו יכולים להגיע לתוצר לפני חמש שנים. זה לא כזה מסובך, עם כל הכבוד. אנחנו מוכנים להעביר את חזקת האמינות, אמרנו את זה מזמן, זה שזה לוקח זמן ומחכים עוד, זה דז'ה-וו שלם של שנים על גבי שנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> כבר 20 שנה מוכנים להעביר את חזקת האמינות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אומרת שוב, זה הגיע לוועדה הזאת, זה לא עבר. אנחנו מנסים לבוא עם תוצר שתוכלו בקלות להעביר אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הגיע לוועדה הזאת בשש השנים האחרונות. זה גם לא היה בין 2013 ל-2015, זה לא היה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה היה ב-2017. הופץ ב-2017 תזכיר שלא עבר. לנושא של ענישה, אני רוצה להזכיר שיש חוק, כבר עבר חוק מזמן, סעיף 40א לפקודת התעבורה שמדבר על פסילה על הרשעות חוזרות. צריך ליישם אותו כמובן, הוא מדבר על הרשעות מסוימות שבעטיין תהיה פסילה, וצריך להגיע לבית משפט, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים, זאת אומרת ממש פסילות מינימום. פסילה אחרת כשזה עבירות חוזרות זה לצמיתות ופסילות לשנתיים. פסילות מאוד מאוד ארוכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובתי המשפט לא מיישמים את זה? התביעה לא מיישמת את זה? מה הבעיה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תשאל כמה תביעות יש פר שופט תנועה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין מאגר פסולים עד עכשיו, אתה מדבר על הענישה? אף אחד לא יודע כמה תיקים יש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, בתי המשפט לא מתפקדים, בבתי המשפט לתעבורה יש משהו כמו 3,000 תיקים לשופט. אני הייתי שם, הלכתי לשם רק כדי להסתכל, זה מסחרה. יושב התובע המשטרתי ועורכי הדין ועושים איתו דילים דילים, כי אין זמן להתעסק. ככה זה נראה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> החקיקה קיימת, זה כלי קיים, באמת עבדנו עליו הרבה מאוד, אבל בסוף צריך ליישם אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בית משפט? התובע צריך להגיד לבית משפט שיש כלי כזה וכזה ורוצים לממש אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לתובע יש כזה עומס, הוא רק סוגר דילים, זו העבודה שלו, כמו מסחרה כזו, תן לי כאן, תן לי שם. ככה זה נראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חלק מהעניין, דילים תמיד יהיו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה רק דילים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש את החוק שמוציא את כל דיני התעבורה מהמשפט הפלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אנחנו עשינו את זה פה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נכון, אני יודעת, אני הייתי בדיונים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יבוא לידי ביטוי רק בעוד כמה חודשים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני מאוד מקווה, זה חוק חשוב מאוד שאמור לתת מענה במידה רבה לדברים הנכונים שנאמרים על הלחץ בבית המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יוריד את הלחץ מבתי המשפט. מה שאת אומרת, חקיקה, לפי דעתי זה לא מספיק, אתם צריכים לעבוד על כל תהליכי חקיקה שיגבשו את כל המסגרת. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש עוד דברים בדרך, תמיד יש דברים נוספים שנדרשים. המשרד לביטחון לאומי ישלים את הדברים שאני אומרת. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אני אשמח להשלים לגבי חקיקה. תיקוני חקיקה שאנחנו מנסים לקדם יש רבים, כמה עשרות, אבל בחודשים האחרונים ובטח בחצי השנה האחרונה, גם לבקשת הכנסת, עשינו תעדוף עם מפקד אגף התנועה לגבי החקיקה הדחופה, הצגתי אותה בדיון שהיה במרץ, זה כולל, כמו שיפעת אמרה, את הנושא של חוק חזקת אמינות מכשירי אכיפה ואכיפה נגד תיירים, אלה שני נושאים שבחודשיים האחרונים יש עליהם עבודה אינטנסיבית והתקדמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשינו עוד חוקים. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> יש עוד נושא שמתועדף. אני אגיד רק את החמישה שאגף התנועה והמשרד תעדף כרגע לקידום מיידי. יש את הנושא של אוטומציה של אכיפה. גם אם קונים מצלמות בסוף על פי החסד"פ שוטר צריך להפיק את הדוח, כי כתוב שם אם היה לשוטר יסוד להניח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה תעדפתם? אם יגיעו אליי חוקים אני אעשה אותם מהר מאוד. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> חוקים, בשביל להגיע לכנסת צריך להגיע להסכמות עם משרדים נוספים שרלוונטיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נעשה חוק פרטי, נקדם חוקים פרטיים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בוועדת המשנה לפני בערך שנתיים וחצי או שלוש שנים, אני לא זוכר אם זה את, מהמשרד לביטחון לאומי הבטיחו לנו שמתעדפים את זה ומביאים במהרה חוקים. אמרנו שמעבירים במהרה חוקים. זה היה, נראה לי, בתחילת 2023, אז אני לא יודע מה זה אומר תעדוף ועבודה מהירה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אני קיבלתי את הנושא של תעבורה לפני פחות משנה. אנחנו יכולים לעבוד במלוא המרץ ולנסות לקדם, בסוף, כמו שאתם יודעים, חקיקה זה דורש את כל הגורמים הרלוונטיים ולהגיע לכנסת עם משהו שלא מוסכם על משרדי ממשלה זה לא יעיל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל היה לנו דיון על החוקים האלה לפני שנתיים וחצי. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> חוק חזרת אמינות מכשירי אכיפה זה - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה קרה בשנתיים וחצי בחזקת אמינות? אני ישבתי שם כיושב ראש הוועדה, אמרתי תביאו את זה מיד ואנחנו נעביר את זה מיד, ואז אמרה לי הנציגה, אני זוכר שהייתה נציגה מהמשרד לביטחון לאומי, היא אמרה לי: אנחנו עובדים על זה, אתה תראה את זה מהר מאוד, יותר מהר ממה שאתה מצפה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> מי שעוסקים בזה עכשיו, אנחנו עכשיו מתחייבים ואנחנו ממש עושים - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זו הבעיה, כל פעם מישהו אחר מתחייב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם החוק שאתם רוצים להביא זה על תיירים זה לא - - - << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> זה גם מאוד משמעותי מבחינת המשטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום אין תיירים ותאונות יש. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נאמר לנו שזה דחוף. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני רק רוצה שלא נתבלבל, ברשותכם, התיירים לא היה במקום הראשון. אנחנו תעדפנו את חזקת האמינות, את אוטומציה בפענוח דוחות, כי אנחנו מבינים לאן אנחנו הולכים מבחינת מחשוב אכיפה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> AI, מצוין. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> המצאה מקוונת של דוחות, מי שלא יודע על מה מדובר, אנחנו רוצים שהדוחות יגיעו בזמן המיידי לאזרחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תביאו אותם. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני אומר מה קידמנו. רישום נהג עיקרי. יש הרבה מאוד חברות או אפילו ליסינג שאין לנו רישום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראש אגף התנועה, אם אתם תביאו לי חוקים שקשורים לתאונות דרכים, אני מתחייב להעביר אותם תוך חודשיים את הוועדה ואת המליאה. תביאו לא אחד, תביאו 20, אנחנו נעשה אותם. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> רישום נהג עיקרי זה מול משרד התחבורה, אנחנו פנינו אליהם עוד פעם, זה כבר שנים מנסים לקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר את זה גם למשרד התחבורה, אין בעיה של תעדוף, מה שקשור לתאונות דרכים אנחנו נעשה אותם מיד. דרך אגב כל החוקים שהביאו לי שקשורים לנושא של תאונות אני העברתי את כולם, כולל את החוק הזה שלא עבר 20 שנה בנושא של בית הדין, גם העברתי אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, הכול עבר כאן. הוועדה הזאת לא עצרה שום חוק שקשור לבטיחות בדרכים, לפחות לא בשש השנים האחרונות. פשוט לא מגיע, אפילו דחפנו את הממשלה להביא לנו חוקים. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> על קורקינטים חשמליים וכאלה, זה דברים שעברו בוועדה הזאת בשנה האחרונה. יש עשייה, דברים מתקדמים, זה לא נכון להגיד ש – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב כדי לקצר לוחות זמנים אתם יכולים להגיש את זה כהצעות חוק פרטיות, אנחנו נקבל אותן ויחד בתיאום איתכם נעביר את מה שצריך. יש טקטיקות, לא כל דבר צריך להעביר את הוויה דולורוזה של משרדי הממשלה שנתיים. חלק תעשו ממשלתי, חלק פרטי ואנחנו נעביר אותם. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> גם לגבי חוק הפרות תעבורה מנהליות שצפוי להיכנס לתוקף בעוד כמה חודשים, גם זה מצריך שיתוף פעולה ביישום, בממשקים הטכנולוגיים בין כל משרדי הממשלה וזה באמת כדאי ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, אני מכיר את החוק, בסדר גמור. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> ואנחנו מברכים שהחוק הזה, חוק ממשלתי, חשוב מאוד שעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, היו המון ישיבות עם משרד התחבורה ומשרד המשפטים ועשינו תיקונים ועבר. יאללה, תתחילו. אתם צריכים למנות 24, חצי שופטים אני קורא להם, אתם צריכים גם את זה לעשות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה מצוי בדיוני יישום, אני מאוד מאוד מקווה שזה ייושם, אחד הדברים החשובים ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. יצא משהו טוב מהישיבה מבחינתכם, תביאו לי את החוקים, אני מתחייב פה חודשיים כל החוקים עוברים. תביאו אותם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כולנו איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולל במליאה, הכול אנחנו נעביר לכם, את הכול תוך חודשיים. תביאו את החוקים, נשים את כל הדברים בצד ונעביר את זה. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> רק כדי לדבר על מספרים, כי אז אולי זה יעשה סדר. אדוני היושב ראש, אתה בחודש פברואר היית חולה, חברת הכנסת שלי מירון החליפה אותך ב-3 בפברואר בוועדה, כשהיא ניהלה את הוועדה היו 43 הרוגים, לפני 184 יום הייתה הוועדה של שלי, עד היום נהרגו 233 אנשים נוספים, 233 הרוגים ב-184 יום. מאז אגב לא קרה כלום. דיברו לא מעט על תוכנית לאומית, יש הרבה תוכניות לאומיות, הזכיר חברי ראש אגף התנועה מדינות בעולם שבהן התוכנית הזו עובדת. התוכנית עובדת, אבל בתנאי אחד שיש שם רלב"ד חזק שמוביל כזאת תוכנית, שיש מישהו אחד שמרכז אותה, מישהו שמוביל אותה ומישהו אחד שיודע לאן לכוון את כולם. היום בדיון היו שתי דוגמאות מצוינות, שתי החברות מצד ימין, חוק אכיפת זרים, אני מניח שאם הרלב"ד הייתה מנהלת את סדרי העדיפויות של החוקים כנראה זה לא היה החוק הראשון שעולה לאישור. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> סליחה, אני אמרתי בדיון פה במרץ שהוקם צוות בין משרדי לקידום חקיקה בראשות הרלב"ד, הוא עדיין לא התכנס פעם אחת, נקבעה ישיבה רק עוד חודש וחצי. אנחנו אמרנו שאנחנו מברכים על הצוות כי זה לבקשתנו. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> אנחנו נגיד בשולחן הזה גם למה? לא, נכון? אנחנו לא נגיד למה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תגידו, אנחנו רוצים לדעת למה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אנחנו נשמח שיהיה את הצוות כדי שיהיה אפשר לקדם את החקיקה הזאת. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> הרלב"ד רודפת אחרי משרדי הממשלה שהם חלק מהוועדה הזאת. מיום הנחיית ועדת השרים שהייתה במאי עד היום, הוועדה הייתה במאי ומאז אנחנו רודפים אחריהם כדי לקיים דיון. אז נכון, זה לא התקיים עדיין, אבל זה בוודאי לא בגלל הרלב"ד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז תקבע, מי שיבוא יבוא. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> אני לא יכול כי החוקים אצלם. אבל שוב, כשאני אקבע סדרי עדיפויות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מעין מתאם כזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הבעיה היא שכשאין סמכות לרלב"ד מה אתם מצפים שיקרה? << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> ועדת השרים של התעבורה הסמיכו את הרלב"ד לנהל את הצוות של קידום חקיקה בין-משרדית. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> זה לא רלוונטי כרגע. מה שרלוונטי שאם מישהו באמת היה מוביל את העניין הזה, חוק אכיפת זרים, שמעורבים ב-2% מתאונות הדרכים במדינת ישראל, או 4% או 8%, כנראה לא היה עולה ראשון. עוד אמר חיים, והוא צודק, בחברה הערבית נעשתה עבודה מאוד מאוד מסיבית, יש ירידה משמעותית השנה, כמעט 15% של ירידה בכמות ההרוגים בחברה הערבית. האם מישהו יודע? האם מישהו מכיר? אם הרלב"ד לא תוביל ותגיד חבר'ה, הכיוון טוב, הכיוון חיובי, תמשיכו, תעברו רגע למשהו אחר ששם יש כרגע עלייה אף אחד לא יעשה את זה. אמר יורם שמישהו צריך לבדוק את התוכנית שלנו. אף אחד לא צריך לבדוק את התוכנית שלנו, התוכנית שלנו נכתבה והיא באה מהעולם, מבקר המדינה התווה לנו בדיוק מה צריך להיות בתוך התוכנית וזה שם, הכול נמצא. התוכנית הזאת חייבת להיות מנוסה כדי לדעת אם היא עובדת או לא. אין גוף יותר חכם מהרלב"ד שיודע להגיד אם התוכנית שהרלב"ד הגישה היא טובה או לא, תוכנית מצוינת. הורדנו אותה מתוכנית '50 עד 30' שבועז מכיר היטב, שעולה היום כמעט מיליארד שקל בשנה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> צריך לבקר גם את התוכנית שלנו, למה לא צריך לבקר? אני אפטר אותו אחר כך. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> אין בעיה. בועז ביקש שמישהו יתפטר, אז אם שום דבר לא קורה – אני רגע אומר ברצינות, בסוף התוכנית הזאת נכתבה, היא מוכרת בעולם וחייבים לנסות אותה כדי להבין אם היא מצליחה או לא. אין מישהו יותר חכם מהרלב"ד, לא כי הרלב"ד הכי חכם, כי זה התפקיד שלו, בלהגיש כזו תוכנית למדינת ישראל. הורדנו את '50 עד 30', בועז, אתה מכיר אותה היטב, ממיליארד שקל בשנה לתוכנית הכי מצומצמת שאפשר, אולי שליש ממנה, ב-350 מיליון שקל בשנה זה לא באמת כסף. דיברתם על תוכניות לטווח קצר ותוכניות לטווח ארוך. רלב"ד חזקה, כזאת שמובילה את העולם של בטיחות בדרכים, יודעת להציג וצריכה להציג תוכניות לטווח קצר להיום, מחר ומוחרתיים וגם תוכניות אסטרטגיות לעוד חמש ועשר שנים. רק מישהו כזה שמוביל את העולם הזה יודע להכין כאלה תוכניות, לא כל גוף שחושב שהוא עושה בשכל ורוצה לתרום לבטיחות בדרכים יכול לעשות תוכנית שכן או לא מתכתבת עם מה שצריך. כולם בשולחן הזה רוצים את אותו דבר, אבל רק, לא כי אני מנכ"ל הרלב"ד, יורם עוד רגע מפטר אותי גם כך, רק רלב"ד חזקה יכולה להוביל את המלחמה בדבר הזה. רק גוף אחד חזק אמיתי יודע לקחת את התכלול של האירוע הזה ולנצח את המלחמה הזאת. תודה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני לא מבינה, כשאנחנו עושים ישיבה כולם מתייצבים. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> לכם יש סמכות, לי אין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר שניסיתם לכנס את הדבר הזה, מה היה התהליך? מה קרה שזה לא התכנס? << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> בירוקרטיה ממשלתית, כן אישרו לי, לא אישרו לי, אני לא יכולה, אנחנו בחופש, אוגוסט, ספטמבר, יולי, 'עם כלביא', כל התירוצים האפשריים. באתי מהממשלה, ישבתי ליד אדי 23 שנה, אני מכיר את התירוצים האלה היטב. כשאין לי סמכות כמו לה לכנס ועדה אף אחד לא בא, עושים לי טובה ולא עושים לי את הטובות האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה מכיר את זה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוודאי, הוא צריך כוח וסמכויות, זה מה שצריך. המשחקים האלה ידועים לנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה גם לעשות צחוק מהוועדה. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אין דיון שזומן בנושא תעבורה שאנחנו לא הגענו אליו או לא נתנו תאריך חלופי. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> השיחות מתנהלות לא איתכם, יש לכם לשכות שאלה התשובות שהן נותנות, מה לעשות. אני לא דיברתי איתך באופן אישי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פשוט תעשה את זה כאן, זה ממש מגוחך. איזה מין התנהלות זאת? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אין דבר כזה, אם הייתי מוזמנת הייתי מגיעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגיל, נעשה פה שולחנות עגולים, נכריח את משרדי הממשלה לשבת אחד עם השני, כמו תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני אתייחס רק לנושא התקציב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא רק יגיד למה אין תקציב ולמה הם לא ייתנו. כרגיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי התוכנית המצומצמת זה בערך 350 מיליון, לפי התוכנית הרחבה יותר, שגם המשטרה צריכה להיות בפנים וכו' זה בסביבות 700 מיליון אם אני מוסיף את ה-350. ברגע שהממשלה מחליטה, רק אם היא תחליט אתם תתקצבו את זה, נכון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני אתייחס לשתי הסוגיות. א', הוזכרו פה 50 מיליון שקל שהרלב"ד כבר רצים איתם. אנחנו מעולם לא היינו חסם פה, אמרנו לרלב"ד תרוצו מה שצריך רק תגידו לי לפני כדי שאני אדע לבוא לוועדת כספים - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בשנה שעברה רציתם להוריד 20 מיליון שקל מהרלב"ד, בסוף הורדתם רק 10. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש פלאט שכל משרדי הממשלה משתתפים בו, אז גם הרלב"ד שם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא משרד, זה רשות. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה בהחלט משרד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא צריך לגעת בזה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה בהחלט משרד, זה כמו כל משרד אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאומרים לך, אם תהיה החלטת ממשלה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אם תהיה החלטת ממשלה. שוב אני אומר על 50 מיליון השקל הראשונים, מעולם לא היינו חסם, רק אמרנו לרלב"ד שישלחו לנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל 50 מיליון זה כלום. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני יודע להתייחס למה שהגישו אליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נלך צעד אחרי צעד. כשאתם עושים שיקולים תקציביים אתם לא לוקחים בחשבון מה החיסכון למשק? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אין לי בעיה, אבל לי, בניגוד למה שנאמר פה לפני כן, לא הגישו את התוכנית הזאת מעולם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, זו השאלה הכי טובה פה בכל הדיון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מיליארדים של מיליארדים. אתם לא לוקחים את זה בחשבון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מעולם לא הגישו את התוכנית על 350. השרה הייתה אצל השר לפני שבוע וקצת, היא הזכירה גם את נושא בטיחות בדרכים והיא אמרה לשר שהיא צריכה עוד קצת זמן לפני שמגיעה אליכם תוכנית. תבואו עם תוכנית וכמובן אנחנו נשקול אותה, גם בסכומים האלה, אין שום התנגדות לדבר הזה. שוב, מעולם לא הגישו לנו את זה, לכן אני לא יודע להתייחס. ככל שהדבר הזה יוגש הוא ייבדק וככל שמשרד התחבורה יתעדף את הדברים האלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, חכה. בזמנו כשעשו את התוכנית של גניבות הרכב, לא משנה שעכשיו אנחנו צריכים לעשות אותה עוד פעם, בגלל הטכנולוגיה, היום קל לגנוב רכבים, עשיתם תוכנית שגם חברות הביטוח ישתתפו בתקציב בגלל החיסכון שהם חוסכים כתוצאה מהגניבות וכו'. למה אי אפשר פה לשבת עם חברות הביטוח, שהם ישתתפו בדבר הזה? בסופו של דבר מי שמשלם את ההוצאות של המשק בנושא של הביטוחים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הם מרוויחים מהאובדן להלכה יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם נצמצם תאונות דרכים הם ירוויחו הכי הרבה, אז הם יכולים להשתתף בעלויות. למה שהם לא ישתתפו בעלויות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה שישתתפו? הן מרוויחות מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אי אפשר לשבת איתם? אפשר להגיע איתם להסכמה שחלק מהתקציב בעניין הזה גם יבוא מהם, כי החיסכון הוא שלהם. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בקצה, זה נכון, צריך גורם אחד. כשהמשטרה פנתה בזמנו לגניבות הרכב אז היא הקימה גם יחידה שלמה סביב הדבר הזה והיו שם תוצאות, אבל הייתה לה סמכות והיא פנתה. אפשר לעשות את זה בהרבה מאוד תחומים, אבל צריך מישהו אחד שמוביל את זה, שבמדינה יידעו שיש גוף אחד שהוא זה שיכול לכוון והוא יכול לחבר והוא יכול לדרוש והוא גם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לשבת עם חברות הביטוח, גם אתה וגם הניצב יכולים לשבת, לא צריכים בשביל זה סמכויות, זה רק לשבת איתם. אני חושב שהחיסכון שלהם, הם יבינו לבד שהם צריכים להשתתף בזה כי הם חוסכים הרבה מאוד כסף. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> הם מעלים את הביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא נעלה להם, רשות ההון לא תעלה, זה חלק מהעניין. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אדוני היו"ר, יש תיקון חקיקה של תעבורה שאושר פה בוועדה וממתין לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> זה לא בידיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הבעיות של החרדים עם חוק הגיוס, כל החוקים שהעברנו פה, והעברנו קרוב ל-15-10 שחיכו למליאה ואז שום דבר לא עבר, אבל אלה דברים שיעברו בסוף כי זה חוקים ממשלתיים. האוצר, בסיכומים אנחנו נגיע לזה, נתתי לכולם זמן אחרי הדיונים הקודמים, לצערי הרב הם לא לקחו את העסק לידיים, עכשיו לוחות הזמנים שלנו במעקב יהיו שונים לגמרי ואנחנו נתייחס לזה בסוף. תתכונן שאם תהיה החלטת ממשלה אתם צריכים לתקצב את זה, ולא ב-374 מיליון, אני מאוד מצטער, זה לא הכסף שאנחנו נצטרך פה, תצטרכו לגבש משהו יותר רציני וגם יותר לוחץ כדי שהדברים יהיו יותר מהר, לא בשיטה הרגילה. אם במשטרה צריכים להוציא מכרזים אז המכרזים צריכים להיות מהירים והכול מהר מאוד כדי שהטכנולוגיה תגיע מהר מאוד לאתרים ולא בעוד שלוש-ארבע שנים. זה לא יילך. אנשים לא יכולים להמתין. חלק מההרוגים זה בגלל טעויות אנוש ולא יעזור לנו מה שלא נעשה פה, אבל חלק צריך להיות באופן אחר, אנשים נהרגים ונפצעים. חבר'ה, זה לא פחות חשוב מדברים אחרים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני אגיד פה, אנחנו לא היינו חסם תקציבי מעולם. בקשות שהגיעו אלינו, כולל הגדלת תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתם חסמתם את זה בצורה אחרת. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> מאיפה חסמנו את זה? שמישהו יגיד פה. כל פעם שבאו אלינו עם משהו, ויורם פה יגיד, הוא בא עם 50 מיליון שקל האלה, ברגע שהם באו עם 50 מיליון שקל הראשונים, ישר, הייתה שיחה של רבע שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתה אומר על ה-50 מיליון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אבל זה מה שבאו אליי. אם היו באים אליי עם 350 הייתי יודע לענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, תבוא אליו עם מיליארד, אני רוצה לראות - - - << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אנחנו רגילים, שם הכסף, שם הבעיות, זה לא נכון. אני התנסיתי, מה שהם צריכים, הם צריכים יעד, הם צריכים תהליך והם צריכים לראות תוצאה. אם אתה בא אליהם עם תוכנית כזאת שממקדת את זה אז יכול להיות שיש בזה משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מכין אותו מראש. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש ועדת שרים, לפחות אני קיבלתי זימון לוועדת שרים לאמצע ספטמבר, תביאו לשם תוכנית לאומית, אדרבא, אנחנו נתנגד? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אי אפשר להגיד את זה, אני חייב להעיר. אולי אני לא מייצג את כל משטרת ישראל אבל אני חייב לומר, בשנת 2025 משטרת ישראל קיבלה תקציב רק לקיום, לא קיבלה תקציב להתעצמות ובטח לא באגף התנועה. אז להגיד שלא הגישו, אני חושב שרח"ט משאבים נמצא פה כדי להגיד - - - << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> משטרת ישראל לא קיבלה תקציב לקיום. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> לא קיבלנו תקציב להתעצמות בכלל ומכשור האכיפה זה תקציב להתעצמות, זה לא משהו שהוא לקיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי קשר למה שהניצב אומר הנושא הזה של משטרת ישראל, הוא גוף גדול ואתה נותן תקציב ולוקחים אותו למשהו אחר, זה בעייתי. התקציבים של אגף התנועה וכל האכיפה צריכים להיות תקציבים צבועים, שגם המפכ"ל לא יכול להזיז אותם. זה הרעיון של הצעת החוק שלנו. אין מצב שתקציב שהולך לנושא הזה יילך פתאום, יגידו לשוטרים: עכשיו יש הפגנות בירושלים, תלכו לשם. מה ששייך אליהם שייך אליהם, אחרת בחיים הנושא הזה של תאונות דרכים לא ייעצר, כי בא המפכ"ל, אומר שיש לו בעיה בדבר מסוים, לוקח את התקציבים, לוקח את המכוניות, לוקח את השוטרים, איך אפשר לפתור את הבעיה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה צריך להיות בכל המשרדים, דוד, גם בתחבורה וגם בחינוך. פשוט ייעודי, צבוע, כמו שאתה אומר, בכל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדבר צריך להיות צבוע והחשב הכללי לא יאשר העברות תקציביות בתוך המשטרה אם לוקחים את זה מאגף התנועה, אחרת מה כל הרעיון הזה? כל תקציב שהוא יקבל המפכ"ל יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, הוא הסמכות העליונה, מה יכול להגיד לו ניצב? אם בחוק יהיה כתוב שאי אפשר אז אי אפשר, הוא חייב ליישם את החוק. לכן תהיה חקיקה משלימה. גם אם הממשלה תקבל החלטות שאנחנו עכשיו נלחץ אותה, עדיין תהיה חקיקה משלימה. אנחנו נקפוץ מעל ועדת שרים, יש אפשרות תקנונית לעשות את הדברים בלי ועדת שרים ואנחנו נעשה את זה, כי אני לא רואה שאתם זזים לאיזה מקום. אני אלחץ את הקואליציה ואת האופוזיציה, אנחנו נעביר את זה במליאה בלי ועדת שרים, מותר לנו. נביא את זה למליאה, נעביר ואז יבואו אליי לוועדה ואני אעשה מה שאני מבין, יחד איתכם ויחד עם הח"כים, ולא מה שהממשלה רוצה ולא התקציב. אני גם יכול להכניס את התקציבים לתוך החוק, אתה יודע את זה, עם כל הכבוד לכם. אז אני נותן לכם את האופציה להסתדר. נתתי לכם שמונה-תשעה חודשים ולא עשיתם כלום, לא זז העסק. אפילו ועדת השרים בקושי התכנסה, פעם אחת היא התכנסה, את התוכנית הלאומית שאתם מדברים עליה לא העברתם, לא עשיתם דיון אחד בוועדת שרים ולא הבאתם את זה לממשלה, אז על מה אתם מדברים? בינתיים אנשים נהרגים ונפצעים וכו'. זה לא הולך העסק הזה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אפשר לשאול שאלה, אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה קופץ כל הזמן, לא הכול זה משאיות. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא משאיות, דיברתם על תקנות וחוקים, אני חייב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך לא עכשיו. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> מתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאני אגיד לך תדבר. קודם כל אני רוצה לשמוע את הממשלה, כי עם כל הכבוד לארגון המשאיות הם אחראים על העסק, לא ארגון המשאיות. עכשיו נתקדם לאנשים. נלך לפי הסדר, מי שרוצה לדבר, לפי הסדר, אבל קצר. << אורח >> תמר בוכלצב: << אורח >> אני תמר בוכלצב, מנכ"לית עמותת נתיב בטוח, שומרי הדרך. למרות, יורם, מה שאמרת קודם, אני חושבת שיש לנו חלק מאוד מאוד חשוב בתהליך האכיפה וההרתעה היום. לצערי גם אצלנו יש בעיה של תקציב ולכן אנחנו לא מצליחים לשמור על פעילות יציבה ולעמוד במצב שאנחנו כל הזמן מגדילים את כמות המתנדבים כשבמקרה שלנו כשיש יותר מתנדבים זה אומר שגם ההשפעה על תרבות הנהיגה משתנה, כי גם המתנדב נוהג לפי החוק וגם התיעוד שלו. חשוב להגיד שבשונה ממשטרה, כשמישהו עומד לעבור עבירה והוא מחפש מסביבו אם יש מצלמה, כולנו עושים את זה, לפני מצלמה מאטים את המהירות, או אם יש ניידת לא נעשה עבירה, במקרה שלנו אנחנו סוג של אכיפה סמויה, חיים יכול להעיד על התרומה הגדולה שלנו בסוגי עבירות האלה, כמו קו הפרדה רצוף, שניידות לא מצליחות לאכוף את זה ואנחנו מהווים 35% מהאכיפה של העבירות מהסוג הזה. אנחנו היינו רוצים לגדול לפחות פי עשרה, להגדיל את כמות המתנדבים, את כמות התיעודים שאנחנו מצליחים לתעד וכמובן עובדים בשיתוף עם המשטרה. יש לנו עוד פן אחד שהוא אזרחי לגמרי שאנחנו שולחים מכתבי יידוע לנהגים על העבירות הפחות חמורות וגם לזה יש תוצאות מאוד מאוד חיוביות. אנשים חוזרים אלינו, ראינו את הסרטון של עצמנו עושים עבירה, ראיתי שהילדים שלי היו באוטו, איך סיכנתי את הילדים שלי? ויש גם לזה תוצאות מצוינות, לא רק לקנס ונקודות. אני חושבת שאנחנו פתרון הכי זול והכי מהיר שאפשר להציע היום. זה לא הוזכר עדיין, אבל אנחנו מנסים להקים פרויקט של שוטרי הדרך יחד עם אגף התנועה כדי שכל שוטר יוכל 24/7 לתעד עבירות, לא רק כשהוא במשמרת ולא רק כשהוא בניידת. העלינו את זה פה גם בישיבה של מרץ. זהו, זו התרומה שלנו, פשוט, מיידי וזול, זה הרעיון. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אפרת לאופר, משרד החינוך, מנהלת אגף זהירות בדרכים, בריאות ונגישות במשרד. אני מודה גם לחבר הכנסת אלי דלל שמדבר על החינוך, אני חושבת שלחינוך יש השפעה רבה. משרד החינוך מבצע פעילויות רבות בתחום של חינוך לבטיחות בדרכים, בשלבי הגיל. דובר פה הרבה על תוכניות. אנחנו כמשרד, זה ברור לכולם שתלמיד כשהוא יוצא ממערכת החינוך הוא צריך לצאת עם ידע, ערכים ומיומנויות, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים להעניק לתלמידים שלנו במערכת. עצם זה שיש שעות קבועות במערכת לנושא הזה, צריך להבין שלא לכל נושא יש, מבחינת המשרד הוא שם את זה בראש המעלה כדי להעביר לילדים את המיומנויות האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו תוכנית חובה במערכת החינוך? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> בוודאי, כן, גם בבתי ספר יסודיים, לכיתות א'-ב' ולכיתות ה', וגם בעל-יסודי, כיתות ט', זו תוכנית יחסית מצומצמת, וגם בכיתות י', חינוך תעבורתי. אנחנו מגיעים במנעד רחב לתלמידים במערכת החינוך. דובר פה על תקציבים שקוצצו, זה ברור לכם שגם אנחנו מושפעים מכך. למרות שקיבלתם את התקציב שמשרד החינוך השקיע בנושא, למעלה מ-130 מיליון ₪, ובכל זאת כשנעשים קיצוצים בתוכניות מסוימות צריך לקחת בחשבון שהפוטנציאל קיים בתוך מערכת החינוך ואנחנו צריכים לממש את הפוטנציאל במלואו. אני מתנצלת, אני מורה במקור וכשתלמידים שלי לא היו מקשיבים לי אז תמיד אני – אני מורה לחינוך גופני, אני רגילה כל הזמן שפעילים איתי. זה ככה בגדול. אז אני רוצה לומר שלמערכת החינוך יש השפעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שבחינוך גופני לא הייתי חזק. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> כנראה שאנחנו צריכים לבדוק מי הייתה המורה שלך, יכול להיות שאולי דווקא בפעילות גופנית, וזה גם משהו שחייב להיאמר, בחינוך, וזה אני אגיד לכם מתוך היכרות גם עם תלמידים, כשאנחנו מנחילים להם ידע, ערכים ומיומנויות לא תמיד נראה את זה בשלב כל כך מהיר. הרבה פעמים אנחנו מצפים לראות בתוכניות שלנו את התפוקה במהרה. אנחנו רוצים לראות מחר כבר שיהיה שינוי התנהגות, לשינוי התנהגות ולתפיסה לוקח זמן. יש תלמידים שלי, אולי כמוך, שלא כל כך רצו לעסוק אצלי בשיעורים וכשאני רואה אותם בגיל בוגר יותר הם אומרים לי: עדיין נשאר לנו מה שלימדת אותנו והיום אנחנו מיישמים את זה. זאת אומרת שלמערכת החינוך יש השפעה שהיא ארוכת טווח וצריך לשים את זה גם על השולחן. כשדיבר ניצב חיים שמואלי, ראש את"ן, על הצמצום שיש במשטרה, אנחנו מרגישים את זה גם בכל מה שקשור להכשרות של תלמידים במשמרות זה"ב, גם כאן יש איזה שהיא בעיה. צריך להבין שאנחנו כמשרד כמובן שותפים עם כלל המשרדים, בטח ובטח בשותפות שיש לנו עם רלב"ד, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אנחנו עובדים גם ברמה המקצועית, גם ברמה הפדגוגית חינוכית. ודבר אחרון שאני רוצה לומר, אתם דיברתם פה על הרוגים וקצת הזכרתם את הפצועים. צריך להבין שיש אדוות, זאת אומרת ילד שנפצע, תלמיד שלנו בתוך המערכת שנפצע בתאונת דרכים, אני חלילה לא משווה את זה לתלמיד שנהרג, אבל תלמיד שנפצע בתאונת דרכים יש לזה השלכות רבות, זה עוצר לו את רצף הלימודים שלו, תלוי בן כמה הוא, אם זה באמת מונע ממנו אחר כך את המשך הלימודים שלו, בטח בכיתות הגבוהות, כיתות י"א-י"ב לבגרויות, זה משפיע על המשפחה, על הכיתה שלו, על המארג החברתי. אנחנו צריכים להסתכל לאורך כל התמונה על הכול בשותפות מלאה. תודה. << אורח >> משה בקר: << אורח >> אני ד"ר משה בקר, אני אחד המומחים בארץ לנושאים של תחבורה ובטיחות בדרכים. הייתי יועץ 30 שנה של ועדת הכלכלה, כולל חקיקה ופעולות נוספות. אני הייתי במאות ישיבות, העונה הזאת לפחות כחמש או שש ישיבות שעוסקות בדיוק בנושא הזה. אני משתמש בביטוי הריטואל הזה, הדרך שבה אנחנו כל הזמן דשים בשאלה שמראה ומצביעה על התסכול שבו אנחנו נמצאים והתסכול הוא מתוך כך שעם כל הרצון הטוב של ועדת הכלכלה של הכנסת וכל מי שיושב כאן ומייצג כל מיני גורמים, אנחנו רואים שבמבחן התוצאה – יש שלושה דוברים שמייצגים בשבילי עד עכשיו את הישיבה הזאת. האחד זה יורם הלוי שהוא יושב ראש הרלב"ד שהביע תסכול גדול בזה שהוא אמר רבותיי, כל העסק חלול, כי אלה עושים ואלה עושים, במבחן התוצאה אנחנו רואים את הגידול בהרוגי תאונות הדרכים. הגורם השני שהביע כאן תסכול היה בועז טופורובסקי, שהיה יושב ראש ועדת המשנה לבטיחות הדרכים והתפטר, קוראים לו כל הזמן לחזור, אבל עם כל המאמצים שלו הוא הראה שדברים תקועים. והיה דובר שלישי שלדעתי אולי הוא נותן איזה שהוא אור בקצה המנהרה, זה יושב ראש הוועדה, דוד ביטן, שאני לא יודע מאיפה הוא לקח את היכולת להפגין את הכוח שלו כי הוא אמר: תביאו לי את כל החקיקה שאתם רוצים, תוך חודשיים אני מעביר את זה בוועדה ובמליאה, אפילו בלי ועדת שרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, את החוק שלנו בלי ועדת שרים, הם יעברו ועדת שרים. << אורח >> משה בקר: << אורח >> זה נכון שאפשר יהיה להעביר את זה במליאה. זה נותן, כמו שאמרתי, איזה שהוא אור בקצה המנהרה. בשבילי כל המערכת שאנחנו עוסקים בה, ואני אומר מערכת כי יש פה משטרה וחינוך ושלטון מקומי וכל הגופים הנוספים שמטפלים ברכב ובנהג, כל המערכת הזאת בצורה אנלוגית אני יכול לעשות המשלה לשתי קבוצות. אחת זה מוזיקלי, תזמורת, יש לנו את התופים, יש לנו את כלי הנשיפה והכינורות, כל אחד מהם לעצמו לא יודע איזה מוזיקה הוא מנגן, הוא רוצה לעשות מוזיקה יפה. וכאן אני הולך לאנלוגיה השנייה וזה מערכת הביטחון והצבא. כאשר הצבא רוצה לכבוש את היעד הוא שולח את החי"ר, הוא נותן לו גיבוי בשריון, הוא נותן לו ריכוך בארטילריה, הוא מזמין חיל אוויר, וכדי שכל הדבר הזה יקרה צריך להיות מטה כללי, צריך להיות גורם שמבין מה היעד, מה המאמצים ואיך השילוב של הכוחות האלה יכול לכבוש אותו כמו שצריך, עם מינימום אבדות. אנחנו נמצאים במצב שאין לנו את הגורם הזה. נאמר כבר שהרלב"ד הוא חלול, והייתי אחד היוזמים בחקיקה להקמת הרלב"ד, היה עוד גוף אחד חוץ מהרלב"ד שהוקם, זה היה אגף במשטרה בחוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים. ניקח למשל את נושא המשטרה, אני הצעתי לעזור להם, אבל יש בעיה שהשרשרת נקרעת בחוליה החלשה, מה תהיה החוליה החלשה במעבר מ-80 ל-20 ל-80-20, כלומר להגיע למצב ש-80% מהאכיפה נעשית בצורה אלקטרונית, האם אתה מקבל את ההרתעה שאתה רוצה לקבל? מה שאנחנו נקבל, ואני אומר את זה בכל הכבוד וההערכה למאמץ שנעשה במשטרה בחשיבה החדשה, שכאשר יעברו לאותם 80% אכיפה טכנולוגית ייווצר מצב שמי שיתפרנס מזה זה עורכי הדין, למה עורכי הדין? מפני שכאשר זה לא במגע ישיר והשוטר רושם בדיוק מה שהוא רושם ואחר כך מופיע בפני השופט חלק ניכר מהציבור יהיו הרבה יותר דוחות בגלל הנושא הטכנולוגי, אבל הוא יגיד אני לא רוצה לשלם, אני אגיע לבית המשפט וכשהוא יגיע לבית המשפט עורכי הדין ימצאו איפה האכיפה לא הייתה יעילה ואיפה נעשתה טעות וכל אותם דברים יעמיסו בבתי המשפט. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> שיבואו ללמוד מעורכי הדין של עיריית תל אביב. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> בדיוק בשביל זה יש את המהלך המשלים של הפרות תעבורה מנהליות, זה לא יגיע לבתי המשפט. << אורח >> משה בקר: << אורח >> רבותיי, למה אין לנו תוצאה שמראה שעם כל המאמצים שהוצגו כאן אנחנו הורדנו את מספר ההרוגים בשנה האחרונה? וצריך גם להוריד את הפצועים קשה והפצועים קל. למה אין מדדי ביצוע ביניים מול כל גורם? למשל משרד החינוך או המשטרה או השלטון המקומי או הרלב"ד, כשהוא בונה תוכנית ואומר שהוא קבע יעד להגיע להישג מסוים, כמה שעות פיקוח, שינוי התנהגות עקב הפיקוח של המשטרה לדוגמה, כל אותם הדברים צריכים להימדד והתוצאה היא כמה תאונות הורדתי בגלל שיש לי יותר דוחות, בגלל שיש לי יותר יעילות בעבודה וכך הלאה. אני אומר אותו דבר לגבי מערכת החינוך ולגבי כל הגורמים האחרים. מי שצריך לנהל את הנושא הזה זה הרלב"ד ויש ארבעה דברים שחשוב מאוד שאנחנו כאן לא רוצים לחזור על הדיונים האלה בדיוק באותה צורה ולהגיד מה אנחנו יכולים לעשות, אנחנו נגמור את השנה עם כמעט 480 הרוגים, זאת המגמה כרגע. מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים לדאוג לכך שאנחנו נגדיר את המבנה של הרלב"ד כדי לתפקד במערכת. המבנה היום לא מוכשר מספיק, לא מקצועי מספיק, כדי לעמוד מול כל הגופים שאיתם הוא צריך לעבוד. הוא צריך להיות גם המנצח של התזמורת וגם מי שכותב את המוזיקה ביחד עם התופים והכינורות ויחד עם כל גורם שהוא כדי לדעת מה יש בידיים, מה הם הצרכים, מה היעדים שנקבעו, ואם אנחנו יכולים להגיע ליעדים באמצעים שעומדים לרשותנו. אם היום לרלב"ד יש 60 מיליון שקל ונקבע בוועדת שיינין שצריכים להיות לו 550 מיליון, וזה היה לפני 20 שנה, היום הרלב"ד צריך להיות עם תקציב של מיליארד שקל, ואני לא כולל את התקציבים שהולכים לתשתיות בשביל התנועה, שזה סיפור אחר לגמרי, בעיות התנועה ופקקי התנועה וזרימת התנועה, אני מדבר על בטיחות בדרכים פרופר. הרלב"ד צריך לשבת עם כמה מחלקות בתוך הרלב"ד, שזה צריך יותר מלהכפיל את כוח האדם, אבל כוח אדם מקצועי שיש לו ידע במשטרה, שיש לו ידע בחינוך, שיש לו ידע בתשתיות, שיש לו ידע ברכב, שלושה איש לפחות בכל מחלקה והם יושבים יחד עם הגוף המתאים כדי לבנות את התוכנית לשנה הבאה וגם לטווח יותר ארוך. יושבים ואומרים, מה הצרכים שלך, מה היעדים הפונקציונליים שאתה רוצה להשיג, מה היעדים בבטיחות בדרכים ובמניעת תאונות דרכים. גילי, אני הקשבתי לך בקשב רב, אתה המנכ"ל של הרלב"ד, אני בא לטובת הרלב"ד ואתה עסוק בדברים אחרים. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> אני עסוק בכל מילה שאתה אומר ומחזק אותך, אתה צודק. << אורח >> משה בקר: << אורח >> היא מורה והיא מרגישה שיש לה רגש, אני חבר ועדה הרבה מאוד שנים ואכפת לי מבטיחות בדרכים כי אני עוסק בו למעלה מ-50 שנה, בכנסת לבד יותר מ-30 שנה, איכשהו לכבד. מה שאני רוצה להגיד, אם לרלב"ד יהיו את המחלקות השונות והם יכולים לשבת מול השלטון המקומי ומול משרד החינוך ומול המשטרה ומול משרד המשפטים ואיתם ללכת ולבחון מה רוצים להשיג בתוכנית העבודה ובונים תוכנית עבודה בטווח מיידי, בטווח בינוני של שנה-שנתיים, ובטווח ארוך של שלוש עד שמונה שנים, כי יש דברים כמו בחינוך שאתה יכול למדוד רק בשלב הרבה יותר מאוחר, כך שכשכל העסק הזה נבנה ויודעים גם מה צריך לעשות ואת הפרויקטים עושים בתחשיבי עלות ותועלת אז יש גם סיכום של סך הכול התקציבים שדרושים לעניין. לבוא ולהגיד שיש לכם 60 מיליון שקל ואתה בא לאוצר ואומר שאתה רוצה להתחיל עם 400 מיליון שקל, או 550 מיליון וכך הלאה, המערכת זקוקה למיליארד שקל כדי לקדם את הבטיחות כאשר הנזקים בשנה שעברה היו 20 מיליארד ובשנה הזאת הם ייגמרו ב-21 מיליארד. כך שאני לא יודע כרגע, כבוד היושב ראש, איזה סוג של ועדת היגוי צריכה לקום כדי לוודא שהרלב"ד נבנה במתכונת הנכונה כדי למלא את התפקיד, הסמכויות שלו מעוגנות בחוק כדי שלא יעשו לו טובה, הוא מנהל יחד עם כולם, הוא המנצח על התזמורת, הוא כותב גם את המוזיקה יחד עם המנגנים, יושב עם כל גורם ומייצג את האינטרס שלו כלפי משרד האוצר, כלפי הכנסת, כלפי הממשלה. רק בדרך הזאת כשנבנית תוכנית מלאה ומפורטת מול כל גורם וגורם עם יעדים ברורים, לא יהיה מצב שבו יגיע לסוף השנה ויגיד במבחן התוצאה נכשלנו, גדל מספר ההרוגים. אם הצלחנו במערכת החינוך לעשות מה שצריך, עם השלטון המקומי מה שצריך, עם כל המשרדים האחרים מה שצריך וכל אחד מהם בדק את עצמו עם המדדים שהוא קבע לעצמו כדי לבדוק את היעילות שלו, לדעתי גם התוצאה הסופית תהיה שראינו השנה הזאת ולפני שנה ולפני שנתיים את הירידה בהרוגים. הדבר האחרון, זה לא רק הרוגים, כי ההרוגים הם 20% מהנזק הכלכלי, יש פצועים קשה לאורך כל החיים ונכים, יש פצועים קל ויש גם תאונות נזק בלבד. אתם יודעים כמה נזק משלמים דרך ביטוח מקיף בגלל שהדלת נדפקה והפנסים נדפקו וכך הלאה? בערך 50% מהנזקים זה התאונות האלה. כמות התאונות שיש לנו היא בסביבות חצי מיליון תאונות של נזק בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, ד"ר בקר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, הערה שהתקבלה ברגע זה, הפעם מעיריית חיפה, אמרתי ליורם, יש שם שמונה הרוגים ב-2024, עד היום תשעה הרוגים עד היום בחיפה, הטענה שלהם שלא מקבלים ישירות מהמשטרה ומהרלב"ד והם מבקשים שינוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הם לא מקבלים ישירות? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מקבלים סיוע לתוכניות, לפרויקטים, לקמפיינים לתודעה לנושא וכו'. << אורח >> גל רייך: << אורח >> כמה מילים חיוביות כדי לרכך את החלק השני. קודם כל להגיד שיושבת כאן סגנית ראש העיר מיטל להבי מתל אביב שאימצו את 'חזון אפס', שזה דבר מדהים שמראה שרשות יכולה לקחת אחריות, לשים את המשאבים, להקים את הצוותים ולעשות את זה באופן רציני, בהמשך לדברים של חבר הכנסת דלל שגם אמר את זה. צריכה לצאת מפה קריאה גם לרשויות המקומיות לא להמתין למדינה ולעשות כל מה שהם יכולים במסגרת היישוב וניתן לעשות. למשל להוריד את מהירות הנסיעה בתוך העיר ל-30 קמ"ש, זה משהו שיחסית קל לעשות אותו גם באמצעים טקטיים, אפילו בתמרור. יושב פה גם אייל הרשטיק שדואג לזה בעיריית תל אביב, אז קודם כל כל הכבוד. דבר שני, מילה טובה לרלב"ד שפרסמו מסמך מאוד מאוד רציני על המערכת הבטוחה, גם כן מילה נרדפת ל'חזון אפס'. זה לא רק ה-21 עמודים האלה שכתובים אגב מאוד טוב, זה מראה על שינוי תודעה חשוב מאוד בעיניי שקורה ברלב"ד שלוקח הרבה מהאחריות שהייתה מוטלת על משתמשי הדרך ומעביר אותה לעולם התשתית, וזה נכון וזה חיובי וכל הכבוד על הדבר הזה. עם המעט שאתם יכולים לעשות זה טוב שזה נמצא שם. אבל גם יש את החלק השלילי, שכולם פה דיברו עליו. אני רוצה להזכיר שוועדת השרים התכנסה, אבל הוועדה הזאת לא פרסמה מסקנות, איזה שהוא דוח, מה היה שם, אנחנו לא יודעים, ביקשתי להיות מוזמן לדיון כנציג ציבור, להשקיף, לא נעניתי לצערי. אני חושב שזה יהיה רעיון טוב להבא שזה כן יקרה, שנדע מה קורה בחדר הזה, או שייצא איזה שהוא דוח או פרוטוקול שמראה מה כן דובר שם ואיך ועל מה. גם הרלב"ד בעבר קיים פורום של חברה אזרחית, זה היה חיובי, זה היה טוב, ידענו לתקשר אחד עם השני, ידענו לשתף ידע וזה מאוד ישמח אותי אם דבר כזה יקום שוב. בסוף הדברים להגיד שיש משהו שלא דובר פה והוא חייב להיות מדובר פה. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא יכול להגיד שזה בראש מעייניו, השרה לא יכולה להגיד שזה הדבר הכי חשוב לה, אם את המינימום על פי חוק שהיא חייבת להגיע לכאן לתת דיווח היא לא עושה בכל הקדנציה שלה. אי אפשר לנתק את זה, ראינו גם במדינות שהצליחו ליישם את זה שאחת מהמסקנות הייתה שההנהגה הבכירה ביותר צריכה לבוא ולקבוע את היעדים בעצמה, גם כלפי הציבור, וזה יהיה ראוי ביותר שהיא תגיע לכאן בעצמה לשמוע ולהשמיע. שוב, היא מחויבת על פי חוק ולדעתי אם היא לא תגיע הוועדה לביקורת המדינה יכולה להכריח אותה להגיע. זה קרה בעבר, ואם לא תהיה ברירה אני מציע שגם את הכפפה הזאת נרים ונעשה את הדבר הזה. תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא בטוח שהזמינו אותה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> הזמינו אותה. ומילה טובה ליו"ר הוועדה על הרצון לקדם את החוקים האלה גם באופן פרטי ובמסלול המהיר, מאוד מאוד חיובי. כשזה יקרה, אגב, זו הזדמנות מצוינת שחבר הכנסת טופורובסקי יחזור לנהל את ועדת המשנה לעזור בפרץ החקיקה הזה לקדם גם שם. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> אני מעמותת סיכוי, אני מרכז את תחום התחבורה בוועד ראשי הרשויות הערביות. שנת 2024 הייתה הקטלנית ביותר עבור החברה הערבית, עם עלייה של 62% במספר ההרוגים. רלב"ד ומשטרת התנועה זה נדבך אחד, אבל יש נדבך נוסף שנקרא התשתיות, ושם הפתרון הוא לא במיליונים אלא הפתרון הוא במיליארדים. יש תוכנית תשתיות אסטרטגית לחברה הערבית לשיפור מצב הכבישים כי ללא תשתית סלחנית של הכבישים ימשיכו להיות מספרים גבוהים של הרוגים בחברה הערבית. התוכנית הזאת שעלותה 20 מיליארד שקל למעשה נכנסה לפריזר, בשנת 2025 היא מתוקצבת ב-300 מיליון שקל, זאת אומרת ביצוע של חמישה-שישה פרויקטים מתוך פול מאגר של 450 פרויקטים לביצוע עד סוף העשור, עד סוף 2030, ולכן הפתרון הוא פתרון מערכתי משולב גם רלב"ד, גם משטרת תנועה, גם תשתיות, ובעיקר פיתוח תחבורה ציבורית שתפחית את התלות ברכב הפרטי. אם עיר כמו טייבה מקבלת ממשרד התחבורה את הציון 4 בזמינות השירות מתוך 100 אנחנו מבינים שלתושב טייבה אין ברירה אלא להסתמך על הרכב הפרטי, להעלות את הגודש וכמובן להגביר את הסיכון שלו לתאונות דרכים. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. דיברת הרבה על כל הגורמים האחרים, לא דיברת על הגורם האנושי במגזר הערבי שפה זה הדבר הקריטי. אם לא ישקיעו בנושא של החינוך לתרבות נהיגה, לכל מה שקשור בהוצאת רישיונות שלא כדין, אני אומר את זה לא כדי להכליל. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> 80% מהתאונות נגרמות בגלל הגורם האנושי בכלל החברה. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> מאיפה הנתון הזה? << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> זה מי שאומר שהגורם האנושי שולט בדרכים, אנחנו לא חושבים ככה. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> לא, זה לא נתון שאנחנו מחזיקים בו בשום קנה מידה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחזק את הדברים. אני לא חשבתי להתערב בדיון כי הגעתי במהלכו ואני אוהב להיות יסודי ולהכיר את כל הנתונים, אבל אני אומר לכם, אני איש הנגב, תדברו על תשתיות, שנשים בפרופורציות, לא באתי להחליש, צריך להיאבק ולהילחם בתאונות דרכים, יש מספר של מתאבדים במדינת ישראל יותר גדול מנהרגים בתאונות דרכים עם נזקים עקיפים וישירים ואני לא רוצה לומר לכם בפרופורציות מה ההשקעה של המדינה בהתאבדויות לעומת תאונות דרכים ובטיחות בדרכים. אבל לא באתי להחליש, צריך להיאבק, המרכיב האנושי הוא הגורם המכריע. יש שיפור בתשתיות, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל כשנתת את הנתונים על המגזר הערבי והאחוזים לעומת חלקם באוכלוסייה, אני מזמין כל מי שלא חי בנגב לבוא לראות את הרולטה הרוסית כל בוקר וכל יום בתוך הערים ובנסיעה בין עירונית. אין מורא, אין פחד, פס לבן, עקיפה במקומות שאי אפשר לעקוף, מצמידים אותך לשול באלימות, במהירות של 90 ו-100 בתוך העיר עם רייסים ועקיפות ונסיעה בניגוד לכיוון התנועה. זה א'-ב', רבותיי. המשילות או היעדר המשילות פוגע בנו גם בתחום הזה. כאן צריך, אם מדברים על משאבים, לתת אתה משאבים, שתהיה נוכחות מוגברת ואכיפה וגם מערכת המשפט עם כל הכבוד. למערכת המשפט יש פה משקל חשוב. אם נהג הוא עבריין תנועה, הוא לא נהג, או רוצח על הכביש בפוטנציה, מרשה לעצמו לעשות מה שהוא עושה הוא כנראה יודע שהוא לא יבוא על עונשו. תעצור אותו ותרדוף אחריו, תסכן את החיים שלך ותעצור אותו ותביא אותו לבית המשפט ואחר כך הוא יחייך לך בפנים כשהוא ייצא מבית המשפט. אז גם זה, גם הנקודות האלה. וחינוך, אנחנו חברה אלימה, לצערנו הרב. האלימות זה נגע שפשה בחברה הישראלית והוא גם בכביש, הוא מתבטא בכבישים. << אורח >> יוני קריספין: << אורח >> קודם כל אני מאוד מברך על הוועדה הזאת ועל המשך הוועדות שיהיו בהמשך היום, תודה רבה, חבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש הוועדה, ולכל חברי הכנסת הנכבדים ולכל האנשים החשובים שבאו לכאן. רציתי להעיר את תשומת הלב, אנשים מבקשים הרבה כסף על כל מיני טכנולוגיות, לבנות ולהביא, אצלנו בחברה בתחבורה הציבורית התחלנו להטמיע מערכת טכנולוגית שהורידה את תאונות הדרכים כשהמערכת הזאת לא עולה הרבה כסף, מי שמממן אותה בעיקר זה חברות הביטוח, קוראים לה חברת SaverOne. המערכת הזאת מנתקת ומנטרלת את כל הרשתות החברתיות מהנהג, בכל סביבת הנהג הרשתות סגורות, הפייסבוק, היוטיוב, הוא לא יכול לראות סרטונים, לא עולה שום דבר למעט קבלת שיחות, וגם זה מוקצב לו לשתיים-שלוש דקות, זה מנתק אותו, הוא לא יכול לנהל שיחות ארוכות. אם תהיה חקיקה לדבר הזה וזה יחייב את כל הנהגים במדינת ישראל, כל נהג שלא יכול לשקר את המערכת, כשתגיד לו אם אתה לא נוהג, הוא אומר לא אני הנהג והוא ממשיך להתכתב במערכת אז הטלפון ימשיך ואנחנו לא יכולים לשים שוטר על כל נהג לשמור עליו שלא ייגע בטלפון, אין דבר כזה. יש מערכות שסוגרות את הטלפונים, ברגע שהוא מרגיש שהרכב בנסיעה הטלפון ננעל וקיימת מערכת. יש הרבה טכנולוגיות כאלה שאפשר להביא אותן בעלות של גרושים, בלי כסף בכלל. דבר נוסף, מדינת ישראל תעשה צעד מאוד חשוב, כאדם שנהרגו מסביבו עשרה אנשים, והבן שלי גם נפצע בדבר הזה, להגיד טעינו עם כל הנושא של אופניים עם מנועים או קורקינט עם מנוע. זה לא שייך הדבר הזה. אני לא יודע אם אני הולך בכביש או הולך במדרכה איפה הדבר הזה פוגע בנו. אין לו, לא כבישים ולא מדרכות, הוא נוסע בכל המקומות, אנשים מבוגרים נופלים ונפצעים, הרוכבים נפצעים, כולם נפצעים, הדבר הזה פרוץ, נוסעים בו במהירויות מטורפות, אי אפשר לאכוף את הדבר הזה, בוא נעיף אותו מהמדינה שלנו. התנענו 70 שנה בלי הדבר הזה, בוא נחיה פה עוד 70 שנה בלי הדבר הזה. לא רוצים את הדבר הזה במדינה, הוא לא תקני, הוא לא דבר בטוח, אופניים הוא לא בשביל מנוע, נקודה, אופניים בקושי עם פדלים יכול להסתובב. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> אפשר להוציא את הרכבים מהכביש כי הם פוגעים ביותר אנשים. כל רכב שפוגע במישהו תוריד אותו מהכביש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך להקים שבילי אופניים בכל מקום, שם צריך להשקיע. << אורח >> יוני קריספין: << אורח >> אני אומר עוד פעם, צריך להעיף את הדבר הזה, וגם אם מיטל חולקת עליי זה דבר לגיטימי, הכול בסדר, אני חושב שנהרגו בדבר הזה המון ילדים. נהרגו ילדים מהשכונה שלי. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> לא נכון, יותר נהרגים מכלים כבדים. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> אני רוצה להזכיר שהנושא של הדיון הזה זה תוכנית לאומית, אני רוצה לפתוח באיזה ציטוט: אנו פועלים בכל הדרכים ובכל הערוצים ומשקיעים ללא הרף בתשתיות תחבורה בטוחות יותר, בחינוך, בהסברה, באכיפה, בתקינה ועוד. התוכנית שתוגש לאישור הממשלה מתכללת את כל מה שניתן לעשות בכל התחומים, חיי אדם הם הערך המקודש ביותר וכולנו מחויבים לעשות את הכול כדי לשמור עליהם. אני רוֹאָה את קידום הבטיחות בדרכים כאחד התפקידים החשובים ביותר של משרד התחבורה ואפעל בכל כוחי למען מטרה נעלה זו. זה ציטוט של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב משנת 2021. בזמנו אני החמאתי לשרה ואני אשמח לעשות את זה עוד פעם, אבל אם אני לוקח את הדברים שאמר קודם יורם, שיש תוכנית מוכנה והתוכנית הזאת הוגשה, אז יש פה הזדמנות לשרה לקחת את מה שהיא אמרה וייאמר לזכותה באה להגיש. הממשלה דאז נפלה, אבל אין שום סיבה ששנתיים מיום הקמת הממשלה אותה תוכנית לא הוגשה או כל תוכנית קיימת. אני גם חושב שזו הזדמנות לומר לרלב"ד, יש תוכנית מוכנה, צריך לפרסם את התוכנית הזאת לציבור ולא בשביל ביקורת אלא בשביל תמיכה. אני חושב שברגע שתוכנית כזאת תפורסם כולנו, כל מי שפה, יהיה חייב לעמוד מאחורי הרלב"ד ולהוביל ביחד איתו את התוכנית הזאת ו-350 מיליון זה לא מספיק לדעתי. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אי אפשר לפרסם ללא אישור, נראה לך הגיוני? לא מכובד אפילו. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> את העיקרים. יורם, אני אומר שכולם צריכים לעמוד פה כגוף אחד עם התוכנית הזאת, כי התוכנית, כמו שנאמר, אין בה שום דבר חדש, מה שידוע, יודעים מה צריך לעשות ויש מספיק אנשי מקצוע ברלב"ד ואני בטוח שהתוכנית היא טובה. אז אני חושב שזה צריך לעבור על ידי השרה באופן מיידי, כמו שב-2021 זה הוגש, שיוגש כבר עכשיו. אדוני, קודם אמרת שיש דברים שאתה יכול לקדם באופן מיידי. שתי נקודות שאני חושב שאפשר לעשות אותן עכשיו. יש מתחילת השנה 60 רוכבי אופנוע הרוגים, נאמר כבר על ידי הרלב"ד וגופים נוספים לא אחת, יש תוכנית שהוצגה על ידי הרלב"ד וצריך לשאול למה התוכנית הזאת לא מקודמת ולא מיושמת בפועל. אני אשמח לשמוע התייחסות לזה. נושא שני, יורם ציין אותו קודם, וזה עבר פה על הדרך, מאגר פסולים. אני יודע שאתם פועלים בנושא וזה נושא ששנים יושב פה והגיע הזמן גם את זה לקדם. יש פה הסכמה כוללת לגבי הנושא הזה. אני אסיים בעוד דבר אחד. אנחנו מדברים על מספרים, על 276 הרוגים, על 20 מיליארד, חודש יולי הסתיים עם 47 הרוגים, שיא של למעלה מ-22 שנים וכנראה הרבה יותר וזה רק אומר כמה הדברים צריכים לקרות כאן ועכשיו. לא למשוך את זה, לא לחכות, להגיש תוכנית לאומית רב שנתית שתאושר. אין פה גוף אחד שיתנגד לזה. אם כזה דבר יבוא אנחנו מוכנים ללכת עם הרלב"ד עם התוכנית לכל שר ושר, שיקום השר שיאמר שהוא לא מוכן לתקצב והוא לא מוכן לאשר תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים ויתמודד עם הציבור מול זה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני ביקשתי דווקא באיזה נושא שחברי הכנסת התייחסו והמשפטנים לשאול את השאלה, עבדנו איתך על תיקון תקנה של הובלת מטענים חורגים רק לפני שנה, לבועז לקח ארבע שנים לשנות את התקנה על מטענים חורגים, הוועדה חוקקה את החוק, במקום 500 שקל 75,000 שקל. זה היה לפני שנה. שלשום עשיתי סיור עם אגף התנועה, עם יחידת רכב כבד בנמל אשדוד, אני חייב לציין את היחידה הזו, יחידה מקצועית, חבל שהיא לא משולשת, לקחתי את ספר האכיפה שלכם, מספר סעיף על המטענים החורגים, למה זה רשום 500 שקל ולא 75,000 שקל? זה לא המקרה הראשון שעובדים פה ארבע-חמש שנים לתקן חוק ותקנות, ואני מדבר על מטענים מסוכנים שיום יום יש לנו איתם מעורבות בתאונות דרכים, אני מדבר על עומס יתר. ב-2021 שינינו את החוק, אחריות על נושא משרה בתאגיד, 75,000 שקל, אדוני היושב ראש וחברי הכנסת, עד היום, 20 שנה, לא הפרקליטות ולא בתי המשפט יודעים את החוק הזה. זאת אומרת אנחנו מעבירים פה חוקים, אנחנו רוצים בטיחות, מדברים גבוהה גבוהה כולם, ממחזרים חומרים, אני מדבר על חוקים שלא ידועים לבתי המשפט, ומשרד המשפטים שיושב פה בוועדות, או שלא מעביר את זה הלאה או שהחוקים עוברים מה שנקרא כהרף עין. כשאני מדבר על תכלס, וד"ר בקר, דיברנו פה בוועדות במשך שנים, איך מורידים את התאונות ובאו עם רעיונות טכנולוגיים ואני אתן לך את הדוגמאות, ב-2012 לשים מוביליי לכל המשאיות והאוטובוסים, מ-2012, צפצפה, מה קרה מ-2012 עד היום? עלייה של 24% בתאונות קטלניות, ואם תבדקו את האוטובוסים והמשאיות, שמירת מרחק. זאת אומרת אנחנו שמים טכנולוגיה ולא מתעסקים בגורם האנושי. לא יעזור פה כלום, רבותיי, הכול מתחיל ונגמר מהיסוד, בתי הספר, מורי הנהיגה שלא עברו השתלמויות 50 שנה, הם עדיין בדור ההוא, אלה הנהגים שאנחנו מקבלים. דבר נוסף, היסח דעת. היה פה דיון, עוד חבר כנסת שהביא, מה קרה עם היסח דעת? מספר אחד זה הטלפון ולא הטלפון, רק שאני רואה את הדוחות, חיטט באף וקיבל 500 שקל ודברים כאלה, זה הוריד את התאונות? לא הוריד את התאונות. אוטובוס שהתהפך עם 19 הרוגים, פנויים פנויות, אתם זוכרים את התאונה, מה יצא בחוק? לחייב את האוטובוסים בחגורות בטיחות. מה קרה עם זה עד היום? כלום. מה אני רוצה להגיד? רבותיי, אם לא יהיה פה גורם מתכלל ומישהו שיעקוב אחרי החקיקה ותיקון התקנות שהן לא מיושמות, אז מה הפלא שאנחנו מגיעים ל-450 הרוגים וכנראה שאנחנו נעבור גם את זה. אדוני, מפקד אגף התנועה, יש לי שאלה שאני לא מקבל תשובה בהרבה פורומים והרצאות, הממוצע של הדוחות שרשמתם, בכלל משטרת ישראל, לא רק היחידה הזו, היה 680,000, 700,000 בשנה. הדוחות בשלוש השנים הכפילו את עצמם, 1.2 מיליון ושמעתי מיורם שהגענו ל-1.3 מיליון דוחות. אני מסתכל על הגרף של ההרוגים והפצועים, מה עזרו לי הדוחות האלה? פה אנחנו צריכים לשאול את השאלות האלה ולמצוא את הפתרונות, עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולהכול. חבר'ה, אנחנו פה ברולטה, יותר מהרוג ביום יש לנו כל יום בכבישים. תודה. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> תודה רבה ליושב ראש על הדיון הזה, האמת שזו אחת הוועדות שאני לא מרגישה מתבזבזת במילים כשאני מגיעה אליהן. אני רוצה להודות לך קודם כל על החקיקה שהעברת לגבי לוחיות זיהוי על כלים דו גלגליים. חיכינו לזה הרבה שנים וזה אכן קרה. אני אחזור אחר כך לחקיקות, אני קודם כל רוצה להגיד שבעינינו הרלב"ד הוא גוף מאוד מאוד חשוב. אני התחלתי את תפקידי כמחזיקת תיק התחבורה ב-2014, מאז היו לנו שישה יושבי ראש שהתחלפו, שבעה מנכ"לים שהתחלפו, תקציבים שרק הלכו והצטמצמו עם בעיות שרק הלכו וגדלו. לכן אני אומרת, לנסות להעמיס על הרלב"ד את התקציבים של המשטרה או של החינוך זו לא הדרך. לרלב"ד יש תפקידים משל עצמו, הוא צריך לקדם תוכנית לאומית, הוא צריך לגרום לזה שבכל הערים והעיריות תהיה תוכנית של מניעה שכוללת גם את החינוך, גם את ההסברה וגם את התשתיות, ולא כך הוא בתקציב של 50 מיליון כמו שיש לו לשנה. לצערי הרב הרבה פעמים הם יודעים על התקציב שלהם בשנים קודמות, רק באוקטובר באים אליך ואומרים לך יש לי תקציב, מהר מהר תציע מה לעשות. גם השנה, על התקציב שיש לנו מהם אנחנו יודעים מיוני ובגלל זה עיריית תל אביב התחילה לנתק את התקציב שלה לבטיחות מתוך מחויבות למנוע את הקטל בדרכים ולא בהסתמך על גורמי ממשל שאנחנו לצערי מחכים עד יוני כדי לדעת מה התקציב שלנו מהם ובסוף זה באמת תקציבים קטנים שאי אפשר כל כך להסתמך עליהם. אבל לא תמיד התקציבים קטנים, למשל אשכול המפרץ, חיפה, קודם הזכירו אותה כאן, קיבלה 100 מיליון, 13 רשויות, כדי להתמודד עם סוגיות של בטיחות בדרכים ולעיתים כשמגיעים עם תוכנית אז יש תקציב. אנחנו מאמינים שהגורם האנושי לא לבד בדרכים, שהתפקיד שלנו לייצר תשתיות בטוחות, שאם אנחנו חושבים שתת התנועה זה גורם שמונע תאונות או מונע תאונות קשות אז אנחנו צריכים לייצר את התשתיות של הבמפרים, של מעברי החציה המוגבהים, של אכיפה בנושא מהירות, כל מה שאפשר לעשות כדי שההחלטה על תת התנועה תהיה החלטה שיש לה משמעות גם בתשתיות ולא רק בהחלטה. לכן צריך את התקציבים האלה כדי לייצר משמעות לכל הנושא של תוכניות. אנחנו מאמינים באכיפה אלקטרונית. אני חושבת שאכיפה אלקטרונית בתל אביב היא הצלחה מוכחת, גם בנת"צים וגם בכל הנושאים שאנחנו מבקשים לגביהם אחריות נוספת. לוחית הזיהוי שהזכרתי קודם שוועדת הכלכלה היא זו שהעניקה לנו את הסמכות היא גם כן נושא שבדקנו את יכולת האכיפה האלקטרונית לגביו ואנחנו יכולים לאכוף אלקטרונית. זה נותן לנו את היכולת לאכוף על קסדה ולאכוף על הרכבה כפולה, כל העבירות, כולל רכיבה על המדרכה או רכיבה בכיכר שאסור לרכוב בה. לכן אני אומרת למשטרת ישראל, תיכנסו לאכיפה אלקטרונית, מה גם שכשאתם עוצרים רכב שנוסע בנת"צ או כשאתם עוצרים אופנוע אתם מפריעים לתנועה. לאכיפה אנושית יש היבט של הפרעה לתנועה, אתם פוקקים, עדיף אכיפה אלקטרונית, ואז לא משנה שפחות אנשים רוצים לעבוד במשטרת התנועה כי יהיה לכם אכיפה אלקטרונית. לכן זו אחת החקיקות החשובות והמשמעותיות ביותר. חקיקת אמינות שאת מדברת עליה. גם לנו הייתה בעיה עם 'הנץ' ועברנו אותה. תנו למשטרה יכולת אכיפה אלקטרונית, זה גם לא יפקוק את הדרכים וזה יהיה הרבה יותר יעיל. מי שעולה על נת"צ בתל אביב יודע שהוא יקבל קנס, ב-100%, לא ב-90% ולא ב-80% ולא ב-70%, ב-100% הוא יקבל קנס, אני אומרת את זה מניסיון. אז אכיפה אלקטרונית, תנועה זורמת ואכיפה בלעדית. עכשיו אני אומרת, תשתיות זה מפתח, בלי תשתיות אנחנו סומכים רק על הגורם האנושי וזה לא יהיה. חינוך, א' ה' ו-י', זה מה שמשרד החינוך נותן, בגלל התקציבים שיש לכם, וצריך לדבר על זה שמ-א' עד ה' אין כניסה של משרד החינוך לתוך מערכת החינוך. באים ב-א', חוזרים ב-ה'. אם אני טועה תתקני אותי, ככה זה אצלנו. גם ב-י' אתם נכנסים, אולי גם ב-ט' קצת, אבל ב-י' אתם נכנסים כדי להעביר תיאוריה בעיקר. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> רק דיוק קטן, במערכת החינוך יש שיעורים פרונטלית בשכבות שאת דיברת עליהן, בהחלט, אבל יש עוד הרבה שיעורים, זה בדיוק מה שאמרתי, יש עוד נושאים רבים בתוך מערכת החינוך, עצם זה שיש שיעורים, אם תסתכלו על נושאים אחרים שאין להם שיעורים - - - << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> מה זה נושאים אחרים? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני אתן לך דוגמה של נושא של בריאות. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> אבל דיברנו על קטל בדרכים. קטל בדרכים זה א', ה' ו-י'. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> לנושאי בריאות לדוגמה אין לנו שעות ייעודיות לנושא ויש עוד הרבה נושאים שאין להם שעות ייעודיות, ובכל זאת מכיוון שיש לנו תפקיד של רכז בבית הספר, יש לנו תפקיד של מורה, יש הרבה פעילויות העשרה, וצריך לזכור שלא חייב רק שעה, יש הרבה פעילויות נוספות שהן פעילויות העשרה, פעילויות חינוכיות, פעילויות שעושים אותן בשותפות עם עוד הרבה מאוד גורמים אחרים. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> אני לא תוקפת אותך, אני רק אומרת שתקציב החינוך לחינוך לבטיחות בדרכים, לא לבריאות, לא לאחריות חברתית, לא לאחריות סביבתית, רק לתעבורה ולבטיחות, א', ה' ו-י'. זה לא יוצר רצף חינוכי מאוד משמעותי. אני לא תוקפת אותך, את חיה במגבלות שלך. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> לא, זה מה שאני מנסה להגיד, זה לא מדויק להגיד שהתקציב הוא רק לזה, יש לנו עוד פעילויות נוספות. אני אשמח להסביר את זה בפעם אחרת, אבל אני חושבת שלחינוך בהחלט יש משמעות מאוד ארוכה לאורך כל הדרך. כמו שאמרתי, אם אנחנו מדברים על תלמידים שנפצעו לדוגמה, אנחנו צריכים לתת להם מענה, יש לנו תוכניות שמדברות על זה, יש לנו תלמידים חולים בביתם שעקב תאונת דרכים הם נמצאים עכשיו בבית, הם צריכים להמשיך את הרצף הלימודי, יש עוד הרבה מאוד נושאים שקשורים לדבר הזה ואי אפשר להסתכל רק על הנקודה הזאת. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> גם מוחרם צריך רצף לימודי, זו לא הסוגיה. הסוגיה זה כמה אתם נכנסים עם תוכניות חינוך לבית הספר, א', ה' ו-י'. כל הנלווים קיימים בכל נושא שתגידי, גם באלימות כיתתית וגם בהחרמות כיתתיות. לכן לסיכום, אני אומרת את כל זה כדי שיובן שלרלב"ד יש תפקיד משמעותי ולתקצב את הרלב"ד ב-50 מיליון שקל שכשהוא הוקם היה לו חצי מיליארד שקל זה לעג לרש וזה לא מה שצריך לתת לגוף שצריך להתמודד עם הקטל בדרכים. כמו שאמר חבר הכנסת, יותר מהרוג ביום. אמנם אנחנו פחות נותנים לזה תשומת לב היום כי יש לנו מערכה בדרום, אבל בימים כתיקונם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיטל, תודה. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> רק עוד דבר אחד. אדוני היושב ראש, לפניך מונחת גם בקשה של עיריית תל אביב לקבל סמכויות נוספות. אנחנו מבקשים לאכוף אלקטרונית את הכניסה של רכבים לצומת באור אדום. רכב שנכנס באור אדום פוקק גם את האוטובוסים, אוטובוס אחרי זה לא יכול לעבור בצומת. אנחנו מבקשים שמי שנכנס לצומת ביודעין כשהיא פקוקה יקבל על זה קנס, כי הוא פוקק את כל מערכת הדרכים בעקבותיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא גורם לתאונות, זה הפרעה. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> לא, אבל זה גורם לצפירות, זה גורם לעצבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הפרעה לתנועה. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> כן. אנחנו מבקשים לאכוף על מהירות רכיבת אופניים, זה מה שהזכירו קודמיי בדברים, שאופניים מגיעים למהירויות בניגוד לחוק, מעל 25 קילומטר לשעה, ואנחנו מבקשים לחסום את זה. אנחנו מבקשים שאופניים מתוגברים, כשאין לנו דרך להבדיל כמעט בין אופנוע עם גלגלי בלון עם מנוע לבין אופניים תקניים, אלא באמצעות מדידת מהירות – מהירות, כמו שהיא פקטור לתאונות ברכבים היא פקטור לתאונות גם באופניים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הניצב, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> בסוף. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אדוני יושב הראש, שתי הערות ושאלה. הערה מספר אחת, כל הזמן אנחנו מדברים פה על תקציבים. זה שקר, זה שטויות, זה קשקוש, זה בלבול מוח. התקציב של משרד התחבורה ב-2024 לפיתוח תשתיות תחבורה היה 21.5 מיליארד שקל, התקציב לפיתוח תחבורה ציבורית של משרד התחבורה ב-2024 היה 10 מיליארד שקל. אם אתם עושים את המתמטיקה יוצא לנו תקציבים של 31.5 מיליארד שקל. אם לוקחים 1% ודוחים אותו בכמה שנים יש לך 300 מיליון. פה מתלוננים שאין כסף, יש כסף. דחייה של שנה, שנתיים, שלוש בפרויקטים הגדולים ויש את כל הכסף שבעולם. הערה שנייה, נושא של טכנולוגיה. אני מאוד מעריך ותומך במה שאמר ידידי פה בקשר לשימוש בטכנולוגיה למנוע. אנחנו משקיעים בטכנולוגיה כדי לאכוף, שזה לנסות לשנות התנהגות של בני אדם, רבותיי, ניסיתם פעם? אני הייתי נשוי, בלתי אפשרי. שימוש בטכנולוגיה צריך להיות באופן חכם למנוע ולא לנסות לאכוף ולשנות את ההתנהגות. ועכשיו השאלה, אדוני היושב ראש, האם אתה מעדיף שאת השיר אני אגיד עכשיו או בסוף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין סוף, עכשיו אתה מדבר. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> עוד ועוד שנה עוברת ואותה סטטיסטיקה חוזרת. עקומת התאונות רק נוסקת, אז האם לדיונים האלה יש תועלת? לא צריך לדסקס יותר, מה שצריך לעשות זה לבצע מהר כי בלי זה יודלק עוד נר ועל עוד קבר יונח זר. את מה שצריך לעשות כולם יודעים, אבל אין מנגנונים שמחייבים שינויים. השיירה עוברת והכלבים נובחים ובנושא הזה פשוט לא מבצעים. אדוני היושב ראש, אתה פתחת פתח תקווה כשדיברת על מתן עצמאות לרלב"ד על ביצוע העברה, במקום אחר, אולי למשרד ראש הממשלה, אבל מאז הנושא נעלם, המומנטום אבד, השיח נדם, עור וגידים הנושא לא קרם, נדמה שהרעיון פשוט נבלם. אני מפציר באדוני להמשיך להתעקש, להמשיך לפעול, לא להתייאש, ללכת בכל הכוח, להשיב אש, כי פשוט אסור להשלים עם מה שיש. כסף לא חסר לבטיחות בדרכים, ולבסוף הצטיידנו באנשים ראויים, אבל הסיבה האמיתית שדברים לא זזים היא גלויה לעין, פשוט לא רוצים. אישית הגעתי לסוף יכולתי להשפיע, אין לי כבר יותר שערים להבקיע, אבל עדיין יש לי מסר שברצוני להביע, ללחוש לכם וגם לצעוק לרקיע, אפשר אחרת ובידינו הדבר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. זה סיפור, לא שיר, לפי האורך. << אורח >> אייל ברכה: << אורח >> אדוני היושב ראש, חבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש הרלב"ד יורם הלוי, סמנכ"ל אדי בן ליש משרד התחבורה, כולכם עושים המון עבודה על תאונות הדרכים, אני אספר טיפה על הצד שלנו. שמי אייל ברכה, מהנדס איגוד מכוני הרישוי, אנחנו מייצגים בארץ 70 מכוני רישוי, מבצעים כ-3 מיליון מבחני רישוי בשנה, אנחנו בעצם זרוע הביצוע וזרוע השטח של הסמנכ"ל שלנו, של אדי. אני רוצה לספר לכם קודם כל על דוח שיצא במרץ על ידי יועץ הבטיחות של הכנסת, ד"ר בקר, שיושב מולי, שהגדיר את המשולש. יש פה משולש, המשולש מדבר על נהג, דרך ורכב. אל תשכחו את זה, זה לא רק נהג וזה לא רק דרך וזה לא רק רכב, זה המשולש והסנכרון ביניהם. אני מייצג את הרכב. לפי הדוח שיצא והופץ לחברי הוועדה 25% מההרוגים בתאונות דרכים הם עקב כשל טכני של רכב. << אורח >> גלעד גילי כהן: << אורח >> אנחנו לא מכירים את הנתונים האלה, אייל. אל תגידו פה דברים שאין להם סימוכין בשום מקום. אין כזה נתון, הוא לא קיים, יכול להיות שהוא נכון ויכול להיות שלא. << אורח >> אייל ברכה: << אורח >> אני חוזר ואומר, לפי הנתון של הדוח, ואני אשמח להפיץ אותו לכל הקבוצה פה, 25% מתאונות הדרכים, ההרוגים בהם הם גם כתוצאה מכשל טכני ברכב. כשיש הרוגים בדרכים זה לא 100%, זה 170%-180%, יש תאונות שיש בהן גם רכב וגם דרך, גם נהג וגם רכב. ב-25% מהתאונות הרכב הוא חלק מהאירוע. גם אם הנהג טעה והרכב מתוחזק והוא טוב אז הרכב יעזור לו, אבל אם הנהג טעה והרכב לא מתוחזק ולא טוב, הרכב לא יעזור לו. זה משולש, תבינו את זה, יש פה משולש. אני אגיד דבר נוסף, ניידות בטיחות של משרד התחבורה מורידות מהכביש בין 20% ל-30% מהרכבים שהן בודקות. אנחנו, במכוני הרישוי, 30% מהרכבים שמגיעים אלינו נכשלים. יש בעיה בתפיסה של האזרח הישראלי בתחזוקת רכב. ישראל זה לא אירופה, יש בעיה בתחזוקה, בתפיסת ההפעלה של רכב. דבר נוסף, הכבישים בישראל גורמים לנזקים של בין פי שניים לפי שלושה מאירופה במערכות הבלמים והצמיגים עקב בעיות של תשתיות. הכול בסוף מגיע לרכב. יתרה מכך, אני רוצה לדווח ליושב ראש באופן אישי על זה שיש לנו חור בדלי, שתדע את זה. אני מדווח לך פה לפני כולם, יש מהלך שמתבצע כרגע, מהלך, מחטף, של העברת הסמכות ממך לוועדת ההסדרה. במקביל לדיונים פה שהיו בעבר על מבחני הרישוי התחילו דיונים על אותו נושא בוועדת ההסדרה של הכנסת, על שינוי תדירות מבחני הרישוי בישראל, במקום פעם בשנה לפעם בשנתיים. אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אדוני היושב ראש, אבל הסמכות של ועדת הכלכלה משום מה נלקחת לוועדת ההסדרה. אני לא יודע למה זה קורה, אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, אבל היו שם דיונים שלא יהיה טסט פעם בשנה אלא פעם בשנתיים ואני מוטרד מזה מאוד מאוד. דבר נוסף, אני בשטח, מגיעים אנשים לטסט, יש להם ריקול חינם, היבואן אומר להם, יש בעיית בטיחות, הגיע אלינו השבוע רכב, אני לא אגיד את היצרן שלו, רכב בן שלוש, לפני שנתיים היה ריקול, הוא לא תיקן את הריקול, ריקול בחינם, בעיית בטיחות, הוא חיכה לטסט ואז הוא בא לטסט והוא לא יכול להיכנס לטסט כי לפי משרד התחבורה מי שלא עשה ריקול, אנחנו בעצם שומר הסף. דבר נוסף, אנחנו רואים רכבים חדשים, בני שלוש, בני ארבע, בני חמש, עם תקלות בטיחות חמורות, צמיגים, בולמים, בלמים, יש בעיה בנושא. גם מערכות הטכנולוגיה החדשות לא בודקות את מערכות הבטיחות שלנו, אם יש נזילה, אם יש בעיה כיוונים וכן הלאה בהיגוי. נושא אחרון, נושא כלכלי. חבר'ה, אתם הולכים לרופא שיניים, פעם בשנה בדיקת רופא שיניים, אתם לא מחכים שתכאב לכם השן, אתם הולכים לרופא שיניים לטיפול מונע. גם טסט ב-100 שקל זה טיפול מונע. אם לא תעשו טסט יהיו תקלות ותשלמו אלפי שקלים לאחר מכן במוסכים. אז אנחנו גם כלכליים וגם זריזים. דבר אחרון, אדוני היושב ראש, אני שמח לבשר על רפורמה שעושים במכוני הרישוי, גם בנושא של זימון תורים וגם בנושא של צ'ק אין דיגיטלי לטסט, שהלקוח גם יוכל לזמן תור וגם יוכל לקבל שירות יותר טוב. תודה רבה. << אורח >> שמעון סודאי: << אורח >> משהו קצר. יש פה שאלה בעיקר לאוצר, אבל כשמדברים על תקציב, הרוג עולה 7 מיליון שקל וההוצאות של המשק על הסיפור הזה, עד כמה שאני יודע, וקיבלתי את הדוח הזה, זה 20 מיליארד שקל. השאלה מה עושים עם זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתי דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני רוצה לדבר היום, דווקא לחזק את משה בקר קודם כל, מכיוון שאני עוסק בזה כ-21 שנה הייתי בין אלה שישבו בכל דיון כשהייתה הצעת החוק להקמת הרשות וראיתי איך למעשה סירסו אותה בהתחלה. ואגב מי שהביא אותי בזמנו לסייע זה היה משרד האוצר שדחף להקמת רשות לבטיחות וזה המשרד שאחרי כמה שנים הוא דחף לקחת את כל התקציב של הרשות ולהוריד אותו מ-550 עד שהגענו למצב העלוב הזה היום של 50 מיליון שקל. אבל המצב הכי גרוע, שבאמת זו רשות שהיא לא רשות, אין לה רשות ולא נותנים לה להיות הראשות עם א', שהיא לא תהיה ראש, אנחנו נמצאים כאילו שיש פה רשות עם תקציבים או תקנים של כוח אדם, אבל היא לא יכולה לעשות שום דבר. בתחילת דרכה היא עשתה הרבה והדבר הזה ניכר בשנים הראשונות והייתה מגמת ירידה מאוד מאוד יפה. לכן אני מציע שתתמקד בהצעת חוק חדשה, שכמו שעשו את הרשות שממונה על הביטוח, היא בהתחלה הייתה חלק ממשרד האוצר, אחר כך הפכו אותה לרשות אבל נתנו לה סמכויות, זה לא רשות שאין לה סמכויות, אותו דבר הרשות לתחרות ורשויות אחרות. פה יש לנו רשות שהיא לא רשות, היא מילה ריקה. לכן אני מציע שאתה תעשה הצעת חוק שתיתן סמכויות, קחו הצעות חוק דומות או רשויות דומות שיש להם סמכויות יותר עמוקות ותתחיל בזה. אחר כך המינימום, כמו שאמר פה משה בקר, של תקציב של רשות כזו הוא צריך להיות מיליארד שקל כדי שהוא יוכל לתכלל את כל הבטיחות בדרכים פה בישראל. לגבי העניין של טכנולוגיה. אני באופן אישי נוסע הרבה בדרכים, אני נוסע כמעט 50,000 קילומטר בשנה, וכל פעם שעוקף אותי סמיטריילר במהירות של 130 וכל פעם שדאבל טריילר שעוקף אותי עם שני ארגזים במהירויות מטורפות, וכמו שאמר כאן חבר הכנסת מרגי, עם תרבות מטורפת של נהיגה מטורפת, אני לא מבין איך אין מצלמות במקומות האלה, אני לא מבין איך אין מצלמות בכבישים אדומים. אני אתן לך דוגמה, בכביש 90 במקומות שאתה עולה עלייה ויש לך שם שני נתיבים ופס לבן, אני לא מצליח להבין למה שם אין מצלמה, למה שם אין משהו שמתריע, למה יש מאות מצלמות בכביש 1 אבל אין מצלמות בכבישים אדומים שבה אפשר לעשות גם אכיפה וגם אזהרה. אפשר לשים זמזם במצלמה כדי שלא ייצא לעקיפה. צריך לדאוג לא לאישום, צריך לדאוג למנוע הרוגים, זו צריכה להיות המשימה הראשית בנושא של תאונות דרכים. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> רונן, הבעיה היא אצלך במוסכים. מי פותח להם את המשאבות? הם מוגבלים ל-85 והעלינו את זה ל-90 קמ"ש, איך הם נוסעים על 120? המוסכים פותחים להם את המשאבות. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> יכול להיות, אבל לא נראה לי שזה קשור. כמו שאמרתי, אתם מוציאים את מגבילי המהירות מהבטריות מהילדים ונשרפים פה כ-120 בתים ויש פה הרוגים בשריפות האלה בגלל הוצאת מגביל המהירות הזו של הבטריות. זה לא גורם רק לתאונות בדרכים, זה גורם גם לשריפות בתים ולנזקים מטורפים. זה מחולל הרבה הרבה דברים מעבר לכך. אני יושב כאן בחקיקות 20 שנה, והמון המון חקיקות שניסינו להביא לבטיחות, כמו למשל האובדן להלכה, נתקעו כאן בגלל לובי מאוד חזק של חברות הביטוח, חברות ליסינג. היום למשל בנושא של הטוטאל לוס, הכאילו, שנמכר עם רישיון, נוסעים בכבישי ישראל, לא מעבר לקו הירוק, שגם בקו הירוק יש הרבה יהודים, נוסעים רק בישראל כ-100,000 'משטוּבּות' כאלה, בינינו, פצצות מתקתקות שנוסעות כאן שהמדינה כל פעם מספרת לנו שהיא מתקנת את זה ועכשיו אמר לי נציג משרד האוצר שאני לא מסכים לאיזה רפורמה, בגלל זה הוא לא מתקן את הדבר. כל מיני תירוצים והכול בעניין כלכלי. צריך לנתק את העניין הכלכלי מחיי אדם. אם עכשיו לא צריך שמשטוּבּות, מכוניות מסוכנות, ייסעו במדינת ישראל ולא יסחרו בהם, זו גם בעיה צרכנית, זו גם הונאה צרכנית, זה גם בעיה בטיחותית, צריך למגר את זה עד הסוף. לכן אם יורם היה יושב עכשיו פה והוא היה דואג לזה והוא לא היה מסתכל על זה בעניין כלכלי, שיבואו עכשיו חברות ביטוח, חברות ליסינג, שיגידו לו שזה נותן להם עוד מיליון שקל, עוד 2 מיליון שקל, אל תעביר את זה, צריך להתנתק ולהיות מספיק אמיצים, גם כפוליטיקאים, ולנתק את מה שקשור לחיי אדם בהיבט הזה ולהתחיל לעשות את הדברים הנכונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רונן, תודה רבה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל הדבר הבסיסי זה הצעת חוק שתיתן לך סמכות, אם לא, פשוט צריך לסגור אותך. << אורח >> יאיר אמר: << אורח >> שלום. אפשר להגיד שהייתי אצלך במספר רב של דיונים ויש לוועדה הזאת מניות רבות בקידום של חוק ייעול אכיפת תעבורה. אני רוצה רק להתייחס למשהו שמיטל אמרה, לחדד אותו. תרבות הרכיבה בתל אביב, שהיא בירת האופניים מטבע הדברים, גם בגלל שהיא מישורית ומטרופולין של המרכז, אמרתי את זה גם בעבר, לדוגמה תרבות של רכיבה עם קסדה בעיר תל אביב-יפו, אנחנו רואים היום יותר ויותר רוכבים עם קסדות וזה בזכות האכיפה המשמעותית מאוד שלנו בנושא הזה. יש לנו יחידה גדולה שאוכפת את זה ברמה יומית, אנחנו לא מוותרים על הבטיחות, הנושא של הבטיחות הוא הרבה מעבר לכל דבר אחר שחושבים או אומרים לפעמים על עיריית תל אביב, זה הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו. בנושא של לוחיות הזיהוי אנחנו כבר היום עדים לקרוב ל-50% עם לוחיות זיהוי שרוכבים. אנחנו אוכפים את זה, אוטוטו הקנס עולה ל-500 שקלים בנושא של לוחית זיהוי החל מתחילת ספטמבר. אנחנו יוצאים לקמפיין גדול, יש לנו שיתוף פעולה מוצלח מאוד עם משטרת ישראל, גם מפקד המחוז רואה את זה עין בעין, ראש העירייה בוודאי, ואנחנו הולכים לאכוף את זה. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל רוכב, אם בכביש ואם במדרכה, יהיה עם לוחית זיהוי. לוחית הזיהוי מרסנת התנהגות, זה כבר הוכח ואנחנו בדרך הנכונה. אנחנו מקווים מאוד, אנחנו במאמץ גדול, שגם רשויות אחרות יראו את זה, ויש הרבה רשויות מסביב שאוכפות, אנחנו רוצים שיאכפו יותר את התחום הזה. הוא לא תחום קל לאכיפה, זאת אכיפה קשה מאוד, זה להיות במדרכה, בשמש, אכיפה פרונטלית מאוד מאוד משמעותית. אז הוכחנו פה יכולת, אנחנו לא נוותר, אנחנו נמשיך לוודא שרוכבים עם קסדות, זה מציל חיים. נמצא פה גם ראש אגף התנועה של המשטרה, אגף עם פתיחות, כמו שאנחנו מבינים אנחנו נפגוש אותו בקרוב, אנחנו נקדם כשהמשטרה מובילה את נושא הבטיחות גם על החוקיות של הכלים האלה. אנחנו נכנסים לזה. למרות שזה נושא שהוא לא פשוט אנחנו רוצים להיכנס לזה בצורה מאוד מאוד משמעותית והמשמעות היא, אנחנו ניפגש פה בקרוב, אני מאמין, כי גם צריך שינוי חקיקה בהיבט של סמכויות פקחים ואני חושב שהוכחנו בצורה חד משמעית שפקחים שמקבלים סמכויות בתחום האכיפה הפרונטלית מביאים תוצאות. אני מדבר על אכיפה מאוד מאוד משמעותית בעיר תל אביב-יפו. דבר נוסף ואחרון, גם בתחום מערך האכיפה האלקטרונית. אני חושב שהוכחנו, אמרה את זה מיטל, לגבי הנת"צ, אנחנו יודעים להגיע לאכיפה אלקטרונית ולהביא תוצאות ברמה גבוהה. היום גם נפתח הפתח, עם החקיקה של חוק הפרות מנהליות, שלראשונה אכיפה של פקח תופיע גם במערך האכיפה המשטרתית ואנחנו בדיונים כרגע גם עם המשטרה וגם עם משרד המשפטים, שוטר יכול לראות עבירה שאכף פקח, שהיא בתחום הסמכות שלו, גם אם הוא נמצא בתחנת אילת, ואותו דבר פקח, במדרג של עבירות קנס וכן הלאה. זאת אומרת שהיום אצה הדרך להכניס גם רשויות, כמובן אפשר לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית, יש חקיקה שזה יהיה וולונטרי, לא וולונטרי, אנחנו נמצאים ומייצגים פה רכיבה בכמות מאוד משמעותית שצריך לחשוב לתת לנו את הסמכויות, אדוני יושב ראש הוועדה, גם בתחום המהירות בשבילי האופניים. קודם כל צריך לתקן את החקיקה כי היום החקיקה על האופניים לא מתאימה לאכיפה בהיבט המהירות. אפשר לעצור את הכלי בצד, לבדוק את יכולת ההספק שלו, אבל אין היום באמת אפשרות לאכוף עבירות מהירות, אין לזה חקיקה מתאימה, צריך להסדיר את זה, בעיקר בשבילי אופניים. ואני אומר כאן, יש פתיחות גדולה, יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם המשטרה, אנחנו רואים את זה עין בעין ואנחנו נפעל לקדם ואין לי ספק שאנחנו נגיע ונרצה את התמיכה של אדוני. אגב לגבי הצומת, מבחינתנו הצומת זה כן מפגע בטיחותי, תחשבו על צומת פקוק, ואני מזמין את יושב ראש הוועדה גם לבקר אצלנו באכיפה אלקטרונית וגם להגיע ולראות בשעות העומס מה זה להיות בפקקים בעיר תל אביב-יפו, סיוט, גם בירושלים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> שימו רמזורים נמוכים, אי אפשר לראות את הרמזור אצלכם ולכן אנשים נכנסים לצמתים. תל אביב מלאה ברמזורים שלא רואים אותם בגלל אוטובוסים. שימו רמזורים נמוכים כמו באירופה. אם אתם כבר כל כך מתרברבים שימו קצת דברים נכונים. << אורח >> יאיר אמר: << אורח >> רק לסכם את זה, קודם כל כל מה שצריך לשפר אם צריך נשפר. אני רק אומר, צומת, תחשבו איזה קונפליקט הוא מייצר. הצומת פקוק, מגיעים רוכבי האופניים, מגיעים האופנוענים, מגיעים הולכי הרגל שמזגזגים בין המכוניות, צומת זה מפגע בטיחותי חמור, הוא תוקע את העיר, הוא תוקע את רכבי החירום, הולכי הרגל מסתכנים ורצים להם בין המכוניות. אני חושב שצריך לשנות את זווית הראייה של צומת, צומת זה בהחלט עבירת בטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יוצר תאונות דרכים כרגע. << אורח >> יאיר אמר: << אורח >> אבל עדיין מסכן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בעיה, לא יודע אם בטיחותית, אבל תעבורתית כן. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> אדוני היושב ראש, על הכביש הנהג לא לבד, גם הבלמים, הצמיגים ומערכות הבטיחות והכבישים השבורים והבמפרים ללא תקנה שותפים לחיים וגם למוות. שואלים תמיד מה המטרה, אם המטרה היא להוריד את כמות ההרוגים צריך לתת ביטוי וחשיבה לכל נושא הרכבים. צמיגים הולכים אחרי 37,000 קילומטרים, 37,000 קילומטרים אין לך צמיגים קדימה, בוודאות. מכוניות נוסעות 100,000, 200,000, מגיעות אלינו לטסט עם 200,000 קילומטר עם צמיגים שחוקים לגמרי, בני שנתיים ושלוש. אלה דברים שאסור שייקרו. המטרה להפחית הרוגים? אז תתייחסו לנושא של רכבים בצורה רצינית, זה נושא מאוד מאוד כאוב. הנושא של במפרים, שגם לא רואים אותם. הכי חשוב זה סימון כבישים. סימון כבישים זה משהו שנותן לך במקומות מאוכלסים למשל להוריד את המהירות ל-30 קמ"ש ולסמן על הכבישים את המהירויות. זה נותן משמעות רצינית, פחות ילדים הרוגים. נגעתי בנושא רכב, נגעתי בנושא תשתיות וכבישים שבורים שגורמים לבלאי גבוה ובמפרים שלא מסומנים וללא תקנה, שבכלל אין צורך בהם אם אתה מסמן ומוריד את המהירות בתוך אזורים מיושבים ל-30 קמ"ש. אם נאמץ את הדברים האלה הורדנו ב-25% את ההרוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם? אוקיי, בבקשה, הניצב. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני רוצה רק כמה דברים קצרים. אנחנו כל הזמן מסתכלים על המספר הנומינלי של ההרוגים, שהוא באמת גבוה מאוד ביחס ל-20 השנה האחרונות. אם אנחנו נסתכל לשנת 2005, היינו ב-471 הרוגים, היום בשנת 2024 זה 439 הרוגים. כשמסתכלים מה השתנה ב-20 השנה האחרונות, פי שניים נהגים, פי שניים וחצי כלי רכב על הכבישים, אורך הכבישים עלה ועדיין כשמסתכלים בהשוואה למדינות ה-OECD אנחנו במקום 18 מתוך 32. אז לא הכי גרוע, אבל גם לא הכי טוב ויש לנו הרבה מה לעשות, אבל צריך קצת פרופורציות. כשאנחנו מסתכלים בניתוח שלנו ומהתאונות המדווחות אנחנו נמצאים בירידה בכמות תאונות הדרכים, לצערנו הבעיה היא רק בקטלניות. אני חושב שצריך פה שינוי חקיקה בכל מה שקשור להחמרת הענישה, ללכת לאכיפה דיגיטלית עם הפרויקטים שציינו, לשים שם את המשאבים. הפרות התעבורה, כל התהליך הזה שאנחנו אמורים לעבור אליו בסוף השנה יהיה שינוי דרמטי בכל מה שקורה בעומסים בבתי המשפט. לחלק מהאנשים שדיברו פה על הנושא של הסיבות לתאונות, מהניתוח שלנו הגורם האנושי הוא מספר אחת בכל מה שקשור לסיבות לתאונות. אני לא ממעיט מתקינות כלי הרכב ומכל שאר הדברים, אבל הגורם האנושי הוא מספר אחת. יש לנו תוכניות, אין לנו משאבים, אם נקבל את המשאבים אני בטוח שאנחנו נהיה במקום אחר. אני רוצה לציין לטובה בנושא של תשתיות, אני חושב שכל הזמן אנחנו מדברים על תשתיות, נכון שרוב הכבישים הם בעבודה, אבל אנחנו רואים שינוי דרמטי בכל מה שקורה בכבישים. השת"פ שיש לנו גם עם משרד התחבורה, מנהלת האגף הפיקוח והרכב שיושבת לידי, דלית, אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים של פרויקטים של הנהגים הפסולים. אני מאוד מקווה שתהיה לנו בשורה כבר בשבוע הבא על הנושא של הממשק הטכנולוגי. אני יותר מאשמח להזמין את הוועדה, היושב ראש, אני רוצה להודות לך ולהזמין את הוועדה לראות גם מה אנחנו עושים, מה האתגרים שלנו ואיך אנחנו מתמודדים עם תאונות הדרכים. עד כאן, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, נבוא. << אורח >> אדי אדמון בן ליש: << אורח >> דיברו מקודם על תקציבים, אכן יש לנו תקציב לא קטן, אבל התקציב מושקע בתשתיות, על כביש 90 מושקעים 400 מיליון שקל, גם בכביש 40. אנחנו לוקחים כבישים אדומים ומשקיעים בהם את מיטב התקציב של המשרד כדי לשפר את נושא בטיחות בדרכים. אני חוזר שוב פעם, התוכנית הזאת היא 350 מיליון שקל, אם לא יסתכלו על נושא של התמודדות עם תאונות דרכים כמו במלחמה, כמו שבמלחמה עשו פלאט על כל המשרדים, גם פה צריך לעשות פלאט של עשירית האחוז אולי, לא צריך יותר מזה, ולגייס את התקציב הזה לטובת התוכנית הזו. אנחנו נצטרך את כל המשרדים שייכנסו מתחת לאלונקה ורק אז נוכל לקדם את זה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> הנתון האחרון שנאמר פה ביחס, בוא ניכנס לפרופורציה, כמות הנהגים שעולה, כמות כלי הרכב שעולה, אין לזה שום קשר ואין לזה שום אחיזה כי אם נספור את כל ההרוגים מקום המדינה ביחס לכמות ההרוגים בכל מלחמות ישראל אז התאונות עוברות אותם בהרבה. יש לי נתון שמדבר על 33,000 ויש נתון שמדבר על 36,000 הרוגים בתאונות דרכים מקום המדינה ביחס ל-24,000 נקודה משהו במלחמות ישראל. בשנות ה-70 היו גם 700 הרוגים בשנה מסוימת ושם היה רבע מכמות כלי הרכב באותן שנים ותשתיות הרבה יותר גרועות, אז הפרופורציה הזאת היא לא לעניין. אני רוצה להחזיר חזרה את נושא הדיון, נושא הדיון היה תוכנית לאומית והתוכנית הלאומית הזאת היא הבסיס של כל דבר. יש פה מיליון ואחד דברים וכל פעם זה מתפרס ולכל אחד יש את הבעיות שלו וכל אחד מדבר על דברים אחרים, לא יודע איך הגענו בכלל לאופניים וזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה היה דוגמאות לשינויי חקיקה שעוזרים. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> כן, זה דוגמאות, אבל כשתהיה תוכנית אחת והיא תעבוד כמו שצריך אפשר יהיה לרדת אחר כך לכל השלבים האלה למטה, ויש מיליון ואחת בעיות, אני לא מזלזל חלילה בעניין הזה, לכן אני מבקש שיהיו החלטות, החלטה על תוכנית לאומית, לאשר תוכנית לאומית, צריך לאשר סמכויות לרלב"ד, לאשר אותן. גורם מוביל אחד במדינה, שיהיה גורם אחד, תקציב שוטף, תקציב למבצעים, תקציב לאירועים מיוחדים שקורים מדי פעם ודברים חריגים. לעשות מבצעים כאלה. והשורה התחתונה, יעשו מה שיעשו, אין מספיק אכיפה נקודה. אין אכיפה, היא לא מספיקה בשום זווית, בשום כלום. חיים יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, הוא יכול לקפוץ, אין לו לא את זה ולא את זה ולא את זה, אז הוא עושה ממה שיש לו, אבל אין מספיק אכיפה, לא רואים את זה, אתה לא רואה את זה בכבישים ובוא לא נשלה את עצמנו, זו העובדה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לומר שהנושא של ההרוגים והפצועים כתוצאה מתאונות דרכים זה נושא בעל חשיבות ראשונה, גם בחיי אדם, גם בחיים טובים שמאבדים את החיים הטובים שלהם, אלה שפצועים, וגם ההשפעה על המשק, זו השפעה מאוד גדולה, גם כלכלית וגם תקציבית על המדינה. אתם מדברים על תוכנית, אבל התוכנית לא הובאה בכלל לאישור ועדת שרים ולא לאישור הממשלה, אז על איזה תוכנית מדברים? אנחנו לא נמצאים באוניברסיטה שאנחנו צריכים להציג תוכניות מחקר או תוכניות לשיחות או להרצאות, אנחנו צריכים תוכנית שתאושר בממשלה ויש לזה משמעות תקציבית. ברגע שהיא מאושרת יש לזה משמעות תקציבית. גם התוכנית שאתה הגשת לקחה בחשבון שיקולים תקציביים ולכן היא חלקית ולא מלאה. צריך גם לקחת בחשבון את התוכניות של המשטרה בעניין הזה וגם הליכי חקיקה. לכן אני מבקש ממשרד התחבורה, שהשרה שלך היא האחראית על בטיחות בדרכים והיא גם ממלאת מקום של ועדת השרים, כשראש הממשלה לא יכול היא צריכה לנהל, ולצערי הרב ועדת שרים התכנסה פעם אחת מאז שהיא מונתה ולא אישרה שום דבר. אני לא יודע מה אישרה, לאשר משהו היא לא אישרה. לכן אנחנו מבקשים תוך 60 יום שוועדת השרים תתכנס, תדון בתוכניות, גם של המשטרה, גם של משרד המשפטים וגם של הרלב"ד, תקבל החלטות, ושזה יובא תוך 90 יום להחלטת הממשלה, שיהיה לזה גם שיקולים תקציביים. << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אדוני, משרדי הממשלה צריכים גם לראות את זה לפני כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראו מה שאת רוצה, העיקר תוך 60 יום – עם כל הכבוד לכם, אתם לא יודעים לדבר עם עצמכם? תוך 60 יום הוועדה תדון ותחליט. מה ההליכים בתוך הממשלה זה עניין שלכם, תעשו מה שאתם צריכים, זה לא מעניין אותי. מה, לא מעניין אתכם כמה הרוגים יש בכבישים? << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >> אנחנו בעד, אני רק אומרת שזה לא הוצג, עדיין אנחנו לא ראינו, אז אם רוצים לאשר את זה כבר בוועדה צריך לשתף את זה גם עם משרדים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעביר למשרד את התוכנית שלך. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> משרד המשפטים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אני הייתי במשרד המשפטים, הגשתי לו את התוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיש גם להם, מה הבעיה? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אני אגיש גם להם, אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מבקשים תוך 60 יום. עדיין אני מבקש שהוועדה תדון גם בסמכויות של הרלב"ד, כי הדבר הזה חייב להשתנות, ומה שאנחנו מבקשים, לפני שזה יובא להחלטת הממשלה שזה יחזור לוועדה כדי שאנחנו נעיר את ההערות שלנו ושהממשלה תתייחס גם להערות של הוועדה. הפוך, לא שאנחנו נראה את זה רק בסוף, נראה את זה בדרך ותוך 90 יום נעשה ישיבה פה. אנחנו גם רוצים לקבל עדכון האם זה נכנס לסדר היום או לא. אני אכתוב מכתב לראש הממשלה ולשרה עם כל הדברים האלה, זה לא יכול להישאר באוויר, עם כל הכבוד. אנחנו סיימנו עם העניין הזה שנתנו לכם זמן כמה שאתם רוצים, אנחנו רוצים ללחוץ עכשיו למועדים ולתהליכים שייושמו גם. אני כבר אומר לכם, אם אתם תגישו לנו הצעות חוק אני מתחייב תוך חודשיים להעביר אותן. תגישו אותן ואל תעשו סדרי עדיפויות, כל מה שחשוב תביאו, זו מלחמה שכולם צריכים לשתף פעולה בה. תודה רבה, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>