חומר רקע

מוגנותילדים במרחבהמקוון דוח המלצות הצוות הבין-משרדי המייעץ לשר התקשורת תמוזהתשפ"ד|יולי2024 פתחדבר יושבת ראש הצוות בשנת 1992 נכתב דף האינטרנט הראשון בעברית וסימן את ראשיתה של מהפכת האינטרנטבישראל.מאזשינההאינטרנטאתחיינומקצהלקצה,ומדינתישראלהצטרפה לרשת בין-לאומית המאפשרת לבני אדם לתקשר ביניהם ולחלוק מידע. לרשת המקוונת תרומה אדירה להנגשת ידע ומידע באופן חסר תקדים, והיא נעשתה מוקד המאפשר למידה, אינטראקציות מתקדמות ושימושים חדשניים באמצעות התפתחות טכנולוגית רחבת היקף המשפיעה על כלל תחומי החיים. הדור הצעיר נולד למציאות שבה האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ומהווה זירת פעילות מרכזית לתקשורת שוטפת ויומיומית. ילדים ובני נוער רבים מבלים זמן רב (שהולך וגובר) במרחב האינטרנטי, תוך כניסה לאתרים שונים, צפייה בתכנים מגוונים ושימושברשתותחברתיות,בעיקרבאמצעותמכשיריםסלולרייםחכמים)..Smartphone( לצד ההזדמנויות הרבות שטומן בחובו מרחב זה, בהן ההזדמנות ליצירת קשרים, להרחיב מעגלים חברתיים, ללמוד, לתקשר ולשחק, קיימים בו סיכונים רבים, כדוגמת היחשפות לחומרים פוגעניים, תכנים מזיקים, ניצול הפלטפורמה לפגיעות מיניות, בריונות, אלימות והחרמות.. המרחב המקוון ממלא תפקיד חברתי משמעותי ומעצים את חופש הביטוי של הפרט במספר דרכים, נגישות, מגוון הפלטפורמות, אנונימיות ועוד. עם זאת, המרחב המקוון מציב גם אתגרים כמו הפצת תוכן פוגעני, בריונות ברשת. בהעדר אמצעי סינון תכנים, כל אחד יכול לפרסם כל מידע. בדוח מבקר המדינה בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון" משנת 2022, הוצגו נתונים מדאיגים: 1,216 תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין משנת 2016 ועד לספטמבר ;2021 28,623 אירועים שעניינם פגיעה בקטינים במרחב המקוון נתקבלו במוקד 105 מפברואר 2018 ועד ליוני ;2021 11.5% מהתלמידים בכיתות ו', ח', י'–י"ב בישראל היו קורבנות לבריונות ברשת1. יש לציין שמאז אירועי השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה עלייה חדה בחשיפת קטינים בישראל לתכנים פוגעניים וקשים במיוחד באינטרנט. לדוגמה, מסקר שנערך מטעם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105 ולשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי בנושא "חשיפה לתכנים קשים בקרב בני נוער בישראל במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'", עלה נתון מדאיג שיותר ממחצית מבני הנוער 63%() נחשפו ברשת לתכנים קשים ופוגעניים הקשורים למלחמת 'חרבות ברזל', כגון תמונות מבוסס על נתוני סקר HBSC סקר בין-,לאומי שנערך בשנת 2019. מבקר המדינה, הגנה על קטינים במרחב 1 המקוון, .2022 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 2 וסרטונים2. הנתונים מצביעים על תמונת מצב מדאיגה ומחדדים את הצורך לפקח על הנעשה במרחב המקוון, לפתח פתרונות ולתת מענה תדיר והולם לשמירה על מוגנות קטינים ברשת וכן לבחון גיבוש של המלצות בנושא הגבלת גיֵלֵי ילדים לשימוש באינטרנט ובפלטפורמות של רשתות חברתיות שונות. מתוך הבנה שלצד היתרונות הרבים של רשת האינטרנט בעולם המודרני, המאפשרת ִקִדמה, התפתחות טכנולוגית וצמצום פערים חברתיים, היא מהווה גם פתח לרעות חולות ומזמנת סכנה אמיתית לילדינו, מינה שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, צוות בין-משרדי לבחינת נושא מוגנות ילדים ברשת. הצוות הוקם בחודש יולי 2023 בראשות משרד התקשורת ובשיתוף מספר משרדי ממשלה, תוך הזמנת כלל הגורמים הנוגעים בדבר להיות שותפים בתהליך.. הריני מתכבדת להגיש את דוח הצוות הבין-משרדי למוגנות ילדים ברשת. הצוות עסק בבחינת פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ברשת בכלל ותוך שימוש במכשירים סלולריים חכמים בפרט. הצוות התמקד בבחינת דרכים להנגשת כלי סינון לכל הורה לטובת ביטחונם של ילדי ישראל ולרווחתם, באמצעות תהליך עבודה יסודי ומעמיק שכלל סקירת חומרים מקצועיים ופגישות עם בעלי עניין שונים. בתקופה שבין חודש יולי 2023 ועד לחודש מאי 2024 קיים הצוות עשר פגישות עם נציגים רבים מהמגזרים הממשלתי, הפרטי והציבורי, ביניהם ספקי תקשורת, הורים ובני נוער. מטרת הפגישות הייתה ללמוד על הכלים הקיימים בשוק המבטיחים גלישה בטוחה באינטרנט, על הפערים הקיימים בין החוק והאסדרה למציאות הטכנולוגית הקיימת כיום ועל הפתרונות האפשריים להגברת המוגנות של ילדים ברשת. חברי הצוות סקרו, למדו ומיפו חומרים רבים בנושא סוגי טכנולוגיות המאפשרים סינונים שונים ומגבלותיהם. מבחינת מודעות הורים, ניתן לראות כי הורים רבים מודעים במידה מסוימת לסכנות במרחב המקוון וזו גוברת בהדרגה, אך המודעות וההבנה המלאה של הסיכונים משתנות בין הורה להורה ונראה כי הורים נמצאים בפער אל מול הטכנולוגיות והמדיות השונות. הציפייה מספקיות האינטרנט היא ליצור סביבה בטוחה לילדים ולהציע למשתמשים כלים טכנולוגיים לנטר את הפעילות של הילדים ברשת כל אחד לפי צרכיו, לרבות כלים מגוונים המאפשרים סינון לתוכן פוגעני, אימות גיל ולעדכן אותם בדבר הסכנות הקיימות במרחב המקוון. לכלים אלו יש מגבלות, וישנן דרכים שבהן ילדים או אחרים עלולים לעקוף אותן. המלצות הצוות נכתבו במטרה להתאים את ההסדרים הקיימים למציאות החדשה, ליצור סביבה מקוונת בטוחה יותר לילדים ומתוך הבנה שנדרשת פעולה מיידית כדי להתמודד עםהסיכוניםהטמוניםבמרחבהמקוון.ההמלצותגובשובצלהאיומיםהקיימים,הנתונים המדאיגים שהוצגו והעלייה בחשיפת ילדים לתכנים פוגעניים וקשים, וכן לאחר קיום המשרד לביטחון לאומי, סקר חדש בנושא: חשיפה לתכנים קשים בקרב בני נוער בישראל במהלך מלחמת 2 חרבות ברזל', חדשות,' 17 באפריל .2024 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 3 דיונים מעמיקים וחקירת הסוגיות הרלוונטיות בנושא מוגנות ילדים ובני נוער באינטרנט בראייה רב-תחומית. ההמלצות מתמקדות בגיבוש פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור האסדרה והפיקוח הקיימים בנושא מוגנות ילדים ברשת, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות והנגשתן, במתן מידע להורים ולילדים ובהשקעה במסעות פרסום והסברה ציבורית להגברת המודעות לסכנות הקיימות במרחב המקוון, מתוך רצון ליצור פתרון הוליסטי. חלק מפתרונות אלו דורשים זמן ויש לבחון את יעילותם של הכלים השונים. האחריות הכבדה המוטלת על הגנת ילדים ברשת היא משותפת ומוטלת על מספר גורמים - משרדי הממשלה ורשויות, מערכת החינוך, חברות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, נוסף על אחריותם של ההורים והקהילה. כפי שעולה מהדוח שלפניכם, כדי להגן על הילדים במרחבי הרשת נדרשת פעילות המשלבת אסדרה, פיקוח, אכיפה, חינוך והסברה. זאת ועוד, ההתמודדות עם חשיפה לתכנים פוגעניים מורכבת, והיא נוגעת לחינוך פורמלי ולחינוך בלתי פורמלי, להסברה ולמעורבות ולשיתוף פעולה בין מספר בעלי עניין, ביניהם משרדי ממשלה שונים, ספקי תקשורת, ארגוני מגזר שלישי, הורים, בני נוער וילדים. אני מקווה שהמלצות הדוח שלפניכם ועבודת הצוות הבין-משרדי יובילו לשינוי ולשיפור משמעותי בתחום מוגנות ילדים ברשת ולהפיכת הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדי ישראל. עבור השינוי המצופה הכרחי לקיים שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים ולרתום בעלי עניין. לצד מימוש ההמלצות, אציין שכיום אין כלי שמספק הגנה מלאה מפני חשיפה לתכנים פוגעניים, ועל כן יש להתמיד בעדכון המענים, תוך המשך התמודדות עם אתגרי התפתחות הטכנולוגיה ועם איומים קיימים ואיומים עתידיים. אבקש לציין את חברי הצוות שהשתתפו בדיונים, השקיעו מזמנם ותרמו לעבודת הצוות ולגיבוש ההמלצות. ראויות להערכה רבה המחויבות של כל אחד ואחת לנושאים שנבחנו והתרומה הייחודית לדיון. תודתי נתונה לכל חברי הצוות. משרד התקשורת: מר מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה (כיהן בתור יושב ראש הצוות בעת הקמתו ועד לעדכון המינוי של מנכ"לית משרד התקשורת), מר אסף אברהם, מנהל תחום בכיר דאטה באגף אסטרטגיה ותכנון, עו"ד אדוה בר-שלום, הלשכה המשפטית, גב' עדי אטון, יועצת למנכ"לית. משרד המשפטים: עו"ד עדי ליברוס, מחלקת ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט כלכלי, עו"דדנהרוטשילד,יחידתהתיאוםהממשלתיתלזכויותילדיםונוער,החטיבההחברתית, עו"ד ליאת יעקובוביץ, ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, אשכול ילדים, משפחה ורווחה (החליפה אותה עו"ד נטע הופמן בעקבות חופשת לידה), עו"ד איל זנדברג, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי (החליף את עו"ד גאל אזריאל.) משרד הבריאות: ד"ר זהר לביא סהר, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית, ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם לילד ולמתבגר. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 4 משרד הרווחה והביטחון החברתי: מר אילן אביטן, מנהל תחום פ"א הגנה על קטינים ברשת. המשרד לביטחון לאומי: ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראש אגף א' תיאום והכוונה אזרחית המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. משרד החינוך: גב' אביטל בן שלמה, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מר קובי רפאלי, מנהל חטיבת תקשוב וטכנולוגיות במינהל החינוך הטכנולוגי, גב' אדורה אלעיס, מנהלת תחום חינוך שפ"י, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.- תודה אחרונה לשר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, על ההזדמנות והאמון שנתן בי להוביל את עבודת הצוות החשובה. בכוונתנו להביא את הדברים בפני שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי על מנת להציע בפניו לקבל את ההמלצות העולות מהדו"ח. עינבל משש מנכ"לית משרד התקשורת ויושבת ראש הצוות מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 5 תקצירמנהלים בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש של הציבור, ובכללו ילדים ובני נוער, באינטרנט, ובדבבדמשנהלשנההולךופוחתגילהשימושבמסכיםהשונים(טלפוניםחכמים,מחשבי לוח וכדומה). השימוש הגובר באינטרנט טומן בחובו יתרונות חינוכיים וחברתיים, אך גם מציב בפני הילדים ובני הנוער אתגרים וסכנות רבות, כגון חשיפה לתכנים פוגעניים, פגיעות מיניות, בריונות ואלימות מקוונת. בעבר החליטה ממשלת ישראל להתמודד עם נושא חשוב זה על ידי הקמה של מערך אזרחי-משטרתי – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105 (להלן: "המטה הלאומי"). מטרות המטה הלאומי: להיות "קו הגנה ראשון" מול פגיעות בילדים ובני נוער ברשת, להגביר את ההרתעה מביצוע עבירות אלו, להגביר את המודעות לגלישה בטוחה ולחזק את אמון הציבור ותחושת הביטחון האישי. בשנים האחרונות המשיכו דוחות וסקרים שהתפרסמו להתריע על אחוזים גבוהים של חשיפת ילדים ובני נוער לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים ברשת. לנוכח זאת הקים שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, צוות בין-משרדי שיעסוק בנושאים אלה: שיפור המוגנות של ילדים ובני נוער באינטרנט, סינון תכנים פוגעניים במכשירים סלולריים חכמים והנגשת כלים ופתרונות בנושא מוגנות ילדים באינטרנט לציבור ההורים. הצוות הוקם בחודש יולי 2023, ובכתב המינוי שלו נקבע שעליו להמשיך את פעילות הממשלה בנושאיםאלהולבחוןפתרונותמאסדריםוטכנולוגייםלשיפורהמוגנותשלילדיםברשת בכלל ובעת שימוש במכשירים סלולריים חכמים בפרט. עוד הוטל על הצוות להמליץ על כלים ועל פתרונות יישומיים ומיידיים ועל שילובם בתוכניות העבודה המשרדיות של כלל משרדי הממשלה. אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שהתרחשו במהלך עבודת הצוות המחישו את חשיבות עבודתו, בצל התכנים הפוגעניים שהופצו ברשתות החברתיות וביישומוני המסרים המיידים שאליהם נחשפו ילדים ובני נוער. הצוות התכנס לעשרה מפגשים ופרסם "קול קורא" שבו ביקש להיוועץ בציבור ובבעלי עניין בנוגע לשני נושאים עיקריים: זיהוי כלים טכנולוגיים לשיפור מוגנות ילדים במכשירים סלולריים חכמים ומיפוים; דרכים להגברת תחושת הביטחון והשליטה של ההורים על דפוסי הגלישה של ילדיהם תוך רתימתם לנושא והעמקת שיתוף הפעולה שלהם. עבודת הצוות כללה: סקירה של המצב הקיים, אפיון סוגי הפגיעות ברשת כלפי ילדים ובני נוער, זיהוי הפערים הקיימים באסדרה הנוכחית, זיהוי החסמים המונעים מהורים ומילדים להשתמש בכלים להגברת המוגנות ברשת וגיבוש פתרונות מתאימים. הצוות נפגש עם מספר רב של גורמים רלוונטיים, ביניהם ארגוני חברה אזרחית, ארגוני הורים, גופי פיתוח של כלים טכנולוגיים, חברות סלולר וארגוני תלמידים ובני נוער. הצוות אף הזמין סקירה בין-לאומית השוואתית המציגה את הפעילות בנושא מוגנות ילדים ובני נוער באינטרנט באיחוד האירופי, במספר מדינות (באירופה ובעולם) ובאיגודי תקשורת (באירופה ובעולם.) הצוות מיפה את הגורמים המגבירים את הסיכון של ילדים ובני נוער להיפגע ברשת מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 6 ואת הגורמים המונעים תהליך יעיל של זיהוי תכנים פוגעניים וסינונם. נמצא שילדים ובני נוער בישראל חשופים במידה רבה מאוד לתכנים פוגעניים ברשת. מסקר שנעשה במטה הלאומי, במשרד לביטחון לאומי ובלשכת המדען הראשי עלה שאחוז לא מבוטל מההורים אינו מודע לכך שילדיו נחשפים לתכנים פוגעניים מסיבות שונות3. נוסף על כך, ילדים ובני נוער חשופים לסכנות שונות בעקבות אינטראקציה ישירה בין פוגעים לנפגעים (על יסוד יכולת התחזות ברשת ופיתוחים טכנולוגיים המקלים על פגיעה), ובין היתר הם עלולים להיחשף לפגיעות מיניות, לפגיעה בחיי אדם ולבריונות. המודעות לקיומם של מוצרי סינון תכנים אינה מניעה בהכרח את ההורים לפעול ולהתקין אותם על המכשירים הסלולריים החכמים של הילדים ובני הנוער מסיבות שונות, לדוגמה שירותי הסינון אינם נתפסים בקרב ההורים כנגישים וכקלים לשימוש; ישנם הורים שמאמינים שאין צורך ממשי בכלי סינון, ואילו אחרים מאמינים שילדיהם כלל אינם חשופים לתכנים פוגעניים; המגוון של כלי הסינון, ללא תשלום ובתשלום, מייצר "הצפת מידע" ומעורר תחושת בלבול, ועל כן קשה לבחור כלי סינון ולהתקינו. עבודת הצוות העלתה שהטיפול במוגנות ילדים ברשת הוא נושא רחב יריעה וכולל מגוון אתגרים מסוגים ומתחומים שונים. לאור הגדרת תפקידיו של הצוות בכתב המינוי, התמקדה עבודת הצוות במוגנות ילדים ובני נוער בעת השימוש במכשירים סלולריים, ובעיקר באיתור פתרונות המשלבים שימוש בכלים טכנולוגיים. עם זאת, הוסכם בדיוני הצוות שאמצעים טכנולוגיים אלו עשויים להיות פתרון מעמיק ויעיל, אם ישולבו עם סל פתרונות משלים בתחומים: חינוך, פיקוח ואכיפה, מניעה והסברה, ועם שיח הורי מקדים ומותאם גיל עם הילדים בנושא כבר בשלבים הראשונים של קבלת הטלפון החכם. הצוות מיפה את מצב האסדרה הקיים, כפי שקבוע בחוק ובהוראות הדין השונות, ואת הפערים שיש לגשר עליהם בנושא זה. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב1982- (להלן: "חוק התקשורת" או "החוק") מוגדר מהו תוכן פוגעני ברשת ומהו אתר אינטרנט פוגעני. בחוק נקבע כי ספקי הגישה לאינטרנט יידעו את מנוייהם בדבר קיומם של אתריםותכניםפוגענייםבאינטרנטואפשרויותההגנהמפניהם,יציעושירותסינוןתכנים למנויים שמעוניינים בכך ללא תשלום נוסף ויספקו אותו. באסדרה נקבע אופן היידוע, וכן ששירות הסינון לאתרים ולתכנים פוגעניים צריך להיות יעיל, בשים לב למקובל בתחום, ולהתבסס על ניתוח המידע בתכנים ובאתרים ולא רק על רשימה נקובה של אתרי אינטרנט לסינון. במהלך השנים בוצעו במשרד התקשורת הליכי פיקוח מול ספקי הגישה לאינטרנט שלא עמדו בכללי האסדרה, והוכנסו שינויים ברישיונותיהם לגבי אופן היידוע והליך ההצטרפות לשירות. כיום, בעקבות שינוי דפוסי השימוש של ילדים ובני נוער בטלפונים חכמים, נוצר פער נתון זה מגובה בסקר שנעשה על ידי מכון הסקרים סי איי מידע שיווקי שבו נמצא פער עצום בין מה 3 שההורים חושבים על ילדיהם ובין מה שבני הנוער חווים. 43% מבני הנוער שנדגמו אמרו שהם נפגעו במהלך השנה האחרונה באופן אישי ברשת (אופני הפגיעה יפורטו בהמשך) ואילו פחות מרבע 24%() מההורים ענו שילדיהם נפגעו. יתרה מזאת, קרוב לשליש 32%() מבני הנוער אמרו שלא דיווחו על הפגיעה לאף גורם. גיא נגר, נאוה כהן אביגדור, אליק קצב וגד פרישמן, היפגעות בני נוער במרחב המקוון ומודעות למוקד 501 – ממצאי סקר נוער, הורים ומורים, .2022 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 7 בין האסדרה הקיימת ובין אופי הפגיעות שחווים ילדים ובני נוער ברשת, וכן קיים פער טכנולוגי במימוש הגנה יעילה ברשת, בשל השינויים בטכנולוגיות האינטרנט והסלולר שהתפתחו במרוצת השנים. מאז חקיקת סעיף 4ט בחוק התקשורת בשנת 2011, ירד גיל השימוש במכשירים הסלולריים במידה רבה, ומספר הילדים ובני הנוער שמחזיקים במכשירים אלה גדל לאין ערוך. זמן השימוש היומי בטלפונים החכמים גדל אף הוא במידה רבה מאוד, והשימושים שלהם הלכו והתפתחו. אם בעבר מיקוד השימוש בטלפונים היה בשיחות קוליות, במסרונים טקסטואליים ובגלישה באינטרנט ברוחב פס נמוך, כיום המיקוד שלהם מוסב לשימוש ברשתות חברתיות, למסרים מיידיים מתוחכמים, לשיחות וידאו, לשיחות קבוצתיות, להעלאת תמונות, למשחקים, לצפייה בתוכני וידאו על פי דרישה ועוד. עם התקדמות הטכנולוגיה נוצרו דרכים והזדמנויות שונות לפגיעה בילדים ובבני נוער,לדוגמהבאמצעותמצלמותמשוכללותויישומוניםהמאפשריםלמשתמשיםלתעד ולהפיץ תמונות וסרטוני וידאו באיכות גבוהה ובשידור חי ובאמצעות מעקב אחר מיקומו הגיאוגרפי של המכשיר החכם. מה שעמד בפני המחוקק בשנת 2011 כשנחקק חוק התקשורת היה הצורך להגן על ילדים ובני נוער, בעיקר מפני גישה לאתרי אינטרנט שכוללים תכנים שאינם מותאמים לקטינים. אז התמקד המחוקק בבעיות באינטרנט הנייח, הואיל ונושא הפגיעות בילדים ובבני נוער באמצעות הטלפונים החכמים והמכשירים הסלולריים כמעט לא היה קיים. פער נוסף באסדרה הקיימת נובע משינויים טכנולוגיים שמקשים על פעולת הסינון. עקב שימוש הולך וגובר בהצפנות, המאפשרות למשתמשים להצפין את כלל התקשורת היוצאת ממכשיר הקצה ועד לשרת המאובטח שמולו מתבצעת התקשורת ולהפך, ספק הגישה לאינטרנט אינו יכול להיות חשוף לכל המידע, והוא אינו יכול "לשבור" הצפנה בין מנוי ליעדו. אומנם אפשר לספק סוג מסוים של סינון, אך הוא אינו מתאים לאתרים מוצפנים שאינם נכללים תחת ההגדרה "אתר פוגעני", כגון רשתות חברתיות, מסרים מיידיים ועוד. אפשרות נפוצה לסינון תכנים מסוג זה היא באמצעות יישומון סינון המותקן על מכשיר הקצה. ליישומון זה יש גישה למידע, לאחר שההצפנה הוסרה על ידי המשתמש של מכשיר הקצה. פער טכנולוגי אחר נובע מכך שכיום המכשירים החכמים מחוברים בדרך כלל גם לרשת אלחוטית שאינה סלולרית Wi-Fi(). כך, גם אם ספק הגישה לאינטרנט מסנן את הקישוריות לאינטרנט הסלולרי, כשגולשים באינטרנט בטלפון חכם באמצעות הרשת האלחוטית, המידע אינו מסונן. תקציר המלצות הצוות: ⋅קביעת רף עדכני לסינון תכנים – הצוות ממליץ על קביעת רף סינון מינימלי עדכני לכלי סינון ובקרה. מפרט רף הסינון יתמקד במאפייניו הטכניים של הכלי ויגדיר מהן האפשרויות הקיימות בכלי המאפשרות לו להיחשב כלי עם רף סינון יעיל, זאת בשים לב למקובל בתחום ובמטרה לאפשר למשתמשי הקצה חשיפה לתכנים בהתאם לגילם ובהתאם למאפייניהם החינוכיים. רף הסינון ייקבע למוצר מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 8 סינון חינמי ויתבסס על יישומון שיותקן במכשיר הקצה. נוסף על כך, יבוצעו הליכי בקרה ופיקוח המוודאים עמידה בכללי האסדרה. כצעד משלים יומלצו להורים גילֵי השימוש המינימליים במכשירים סלולריים חכמים והמלצות לגבי הגבלת גיל בעת שימוש בפלטפורמות מקוונות שונות. מומלץ לבחון הטלת חובות דיווח ושקיפות על הספקים המורשים בהקשרים של היקף השימוש בכלי הסינון. הנתונים שייאספו עשויים לסייע גם להגברת הפיקוח והאכיפה של חובת היידוע של הספקים. ⋅ בחינה מחודשת של הגדרות החוק – הצוות ממליץ שגורמים במשרדי הממשלה, האמונים על הגנת קטינים ברשת ועל סוגיות של חופש ביטוי, יבחנו את הפערים באסדרה שעליהם הצביע הדוח, וככל שיידרש תיבחן מחדש הגדרת המונח "תוכן פוגעני" בחוק התקשורת. ⋅ הנגשת מידע להורים ולילדים – מומלץ שמשרד התקשורת יפעל להנגשת מידע מפורט להורים ולילדים בנושא כלי סינון ובקרה למוגנות ילדים ברשת באמצעות אתר האינטרנט של המשרד, תוך הקפדה על חוויית משתמשים נוחה ונגישות. האתר יכלול המלצות שיסייעו להורים להבין את הכרחיות השימוש בכלי סינון תכנים עבור ילדיהם, הצעות לבחירת כלי סינון מיטבי, הנחיות והמלצות של מומחיםבתחוםלגביהגיליםהמינימלייםהמומלציםלשימושבמכשיריםסלולריים חכמים, ביישומונים ובאתרים שונים (בהתאמה לסוג הפעילות, הפלטפורמה והמוצר). הספקים המורשים יביאו לידיעת מנוייהם המלצות אלו. ⋅ מסע פרסום לאומי והסברה בנושא פגיעות ברשת – הצוות ממליץ ללוות את תהליך שיפור מוגנות הילדים ברשת באמצעות מסע פרסום לאומי והסברה בכלי המדיה השונים – החדשים והמסורתיים – במטרה להגיע אל כל קהלי היעד: הורים, בני נוער וילדים. על מסע הפרסום להיות מפולח לפי אוכלוסיות יעד ולהביא בחשבון את מאפייניהן השונים. מומלץ שהמשרד לביטחון לאומי (המטה הלאומי) יוביל את מסע הפרסום וההסברה, יחד עם משרד התקשורת ובתיאום עם יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים וגורמים נוספים לפי הצורך. ⋅ מעורבות מערכת החינוך – מומלץ שמשרד החינוך יפעל בקרב הורים ותלמידים להגברת המודעות לסכנות ברשת וימשיך להעמיק בנושא המוגנות ברשת, תוך התייחסות לנורמות התנהגות ראויות ברשת, שמירת הפרטיות ואבטחת מידע, זהות דיגיטלית, מצבי סיכון ופגיעה ופיתוח מיומנויות רלוונטיות, לרבות פנייה לעזרה. פעולות משרד החינוך צריכות להיעשות במסגרת תוכניות הלימודים השנתיות, בהתאמה לאוכלוסיות השונות, הן בחינוך הרגיל הן בחינוך המיוחד. מומלץלהמשיךולקדםאתמודעותההוריםלנושאמוגנותילדיםברשתבאמצעות בתי הספר על ידי כתיבת תוכנית הסברה והדרכה להורים שתופעל במהלך שנת הלימודים, תוך שיתוף הנהגת ההורים הארצית, וכן לעודד הורים לקיים שיח עם ילדיהם בנושא. מומלץ לעגן את תוכנית העלאת המודעות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 9 ⋅ פעילותבלתיפורמלית–מומלץלשלבאתהעלאתהמודעותלנושאמוגנותילדים ברשת בפעילות בלתי פורמלית במסגרות שונות, כגון תנועות נוער, מתנ"סים, מקומות העבודה של ההורים ועוד. מומלץ לגבות את הפעילות במהלך לאומי של מניעה מוגברת בקהילה באמצעות המטה הלאומי שיכול להיעזר במשרדי הממשלה, ברשויות השלטון המקומי, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי ועוד ולשתף עימם פעולה. ⋅ פעילות במסגרות של ארגוני בריאות – מומלץ לשלב את פעילויות ההסברה והעלאת המודעות לנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת ואת פעולות המניעה בנושא בתוך תהליכים של קידום בריאות, לדוגמה במסגרת הפעילויות של קופות החולים, טיפות חלב, מכונים להתפתחות הילד, שירותי בריאות הנפש ועוד. לשם כך יש לרתום את מערכות ההסברה הקיימות בתחום הבריאות. ⋅ פעילות המטה הלאומי להגנה על ילדים ובני הנוער ברשת – הצוות רואה חשיבות רבה בבניית תוכנית לאומית בנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת. לדעת הצוות, פעילותו של המטה הלאומי בעולמות התוכן של מניעה, הסברה ומידע בנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת חשובה מאוד. בשל הפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת ובשל הצפי להחמרה בפגיעות אלה, מומלץ לחזק את המטה הלאומי באמצעות מתן כלים ומשאבים, כך שהמטה הלאומי יצליח להוביל לפתרון הוליסטי מתואם עם משרדי הממשלה המעורבים בנושא ולמנוע פגיעות בילדים ובבני הנוער ברשת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 10 תוכןהעניינים פתח דבר – יושבת ראש הצוות ............................................................................. 2 תקציר מנהלים ....................................................................................................... 6 פרק ראשון: הצוות ועבודתו................................................................................... 12 א. הבסיס להקמת הצוות – רקע וחשיבות..................................... 13 17 ........................................................................... ב. עבודת הצוות ............................... ג. עיקרי החומר המקצועי שהוצג בפני הצוות 20 ....................................................................................... פרק שני: הכלים הקיימים 28 ..................................... א. האסדרה הקיימת – חובות רגולטוריות 29 .......................................................... ב. פערים באסדרה הקיימת 34 ................................................................................ פרק שלישי: המלצות הוועדה 41 ................................................ א. הנחות היסוד בבסיס ההמלצות 42 ........................................................................ . ב. המלצות הצוות 44 .......................................................................................................... נספחים 53 רשימתתרשימיםולוחות תרשים 1: שימוש בטלפונים חכמים בקרב ילדים ובני נוער בגילי 17–5 במדינות 14............................................................................................................... שונות, 2019 ................................................................. תרשים 2 מתווה עבודת הצוות ופגישותיו20: .................................................... תרשים 3 שימוש במכשיר/ים לגלישה באינטרנט21: ............................................. תרשים 4 סיבות לחוסר שימוש בשירותי סינון תכנים22: תרשים 5 הגיל הממוצע לקבלת טלפון חכם ושיעור הילדים עם טלפון חכם,: –2014 ............................................................................................................................ 35 2023 ............................... 35 תרשים 6 עמדות בני נוער כלפי רשתות חברתיות,: 2019 ו2023- ......... תרשים 7 היישמונים המובילים בשימוש של בני נוער ותדירות השימוש בהם36: ............................................................................. תרשים 8 זירות הפגיעה באינטרנט37: ............................................................................. תרשים 9 סוגי הפגיעות באינטרנט39: ......... 39 תרשים 10: הדפים שנטענים בחיבור HTTPS בכרום, לפי פלטפורמה (באחוזים) ......................... 34 לוח 1 העיצומים הכספיים שהוטלו על ספקים מפוקחים,: 2021–2013 ............................................................... לוח 2 המלצות הצוות, לפי משרד ממשלתי50: פרקראשון הצוות ועבודתו פרקראשון הצוות ועבודתו א. הבסיס להקמת הצוות – רקע וחשיבות העולם המקוון עבר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות - זמן השימוש במסכים עלה בצורה ניכרת, גיל המשתמשים ירד, השימוש ברשתות החברתיות הלך וגבר, וילדים ובני נוער חשופים יותרלתכניםשאינםמתאימיםלגילםולפגיעותהנובעותמתקשורתעםגולשיםאחרים.לצדזאת, תחומיפשיעהנרחביםכגוןהימורים,סחרבסמים,עבירותמיןועוד,הועתקומהמרחבהפיזילמרחב המקוון, תוך ניצול מאפייניו, ובכללם הנגשה גוברת של אמצעי הצפנה ואנונימיזציה. אמצעים אלו הפכו את הפשיעה להמונית, אנונימית ומונגשת, והם מקשים על גורמי המודיעין וגורמי אכיפת החוקלהשיגגישהלחומריחקירה,לגלותעברייניםהפועליםבתווךהאינטרנטי,ולמנועאתפעילותן של זירות פליליות על גבי הפלטפורמות המוצפנות. הדבר משתקף גם בכניסת קטינים הולכת וגוברת למעגלי הפשיעה, הן כקורבנות והן כמבצעים.4 זה מכבר הפכה הסביבה המקוונת למרכזית ולבלתי נפרדת ממציאות חיינו היום-יומית. הנגישות המיידית לעולם המקוון וזמינותו הגבוהה מביאות להתפתחויות מהירות במגוון תחומים ופותחות דלתות ואפשרויות חדשות בכל יום. מרחב הרשת עיצב מחדש תפיסות וגישות כלפי יצירת מערכות יחסים ותקשורת בין-אישית, איתור מידע ולמידה עצמית ומודרכת, פנאי, תעסוקה, מסחר, צריכה ועוד. המרחב מהווה כר נרחב להתפתחות אישית, לקבלת אחריות חברתית ולקידום מעורבות קהילתית, ולצד אלו מתקיימים גם מצבים מורכבים המציבים את המשתמשים בעמדה המחייבת הפעלת שיקול דעת, אחריות אישית וקבלת החלטות מהירה. עבורילדיםובנינוערהסביבההמקוונתהיאמרחבפעילותמרכזיהתופסחלקיםנרחבים בסדר יומם. בסביבה זו מתבצע מגוון רחב של פעולות תוך טשטוש ההפרדה בין העולם המקוון והסביבה הפיזית. הילדים ובני הנוער פעילים ברשת לתכליות מגוונות, ופרקי הזמן המוקדשים לפעילות מול המסכים עולים בהתמדה, והם מתחילים מגיל צעיר יותר משהיה בעבר. על כך כתב מבקר המדינה בדוח הביקורת המיוחד: בהתאם לנתוני ארגון Unicef [קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים], נכון לשנת 2020 לכשליש מהילדים ובני הנוער בעולם הייתה גישה לאינטרנט מבתיהם, כאשר ישנו פערניכרביןמדינותבעלותרמותהכנסהגבוהותלמדינותבעלותרמותהכנסהנמוכות.לפינתוני ארגון הOECD-, מספר הילדים שיש להם גישה לאינטרנט בבית ולמגוון מכשירים דיגיטליים גדל בהתמדה במדינות החברות בו. בין השנים 2006 ל2015- עלה שיעור בני ה15- במדינות הOECD- שבביתםגישהלאינטרנטמ75%-ל95%-.באופןדומה,גםבמדינותהאיחודהאירופינרשמהעלייה בגישה לאינטרנט מ55%- בשנת 2007 ל87%- בשנת .20175 מבקר המדינה, הגנה על קטינים במרחב המקוון, 2022 עמ', .37 4 שם, עמ' .35 5 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 13 להלן נתונים על השימוש במכשירים סלולריים חכמים בקרב ילדים ובני נוער ב34- מדינות.6 תרשים 1: שימוש בטלפונים חכמים בקרב ילדים ובני נוער בגילי 17–5 במדינות שונות, (באחוזים)2019 לא יודע לא כן שם, עמ' 36 מבוסס על:. Safety Online Child Development, Sustainable for Commission Broadband 6 MinimizingtheRiskofViolence,AbuseandExploitationOnline,2019 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 14 מהתרשים עולה כי ברוב המדינות שנבדקו 21( מתוך 34 למעלה מ70%-), מהילדים ובני הנוער עושים שימוש בטלפונים חכמים. עוד עולה כי ישראל נמצאת במקום ה12- מתוך 34 המדינות שנבדקו, כאשר שיעור הילדים בגילי 17-5 המשתמשים בטלפונים חכמים עמד בשנת 2019 על כ.81%7- המרחב המקוון מעניק הזדמנויות ללמידה ענפה, ליצירת קשרים חברתיים ללא תלות בזמןאובמרחק,לביטויעצמי,לחקירתהעולם,לבנייתהזהותהעצמית,למשחקולהנאה, אך גם לפגוע ולהיפגע8. פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולמים, היחשפות לא רצונית לחומרים פוגעניים ולאנשים עם כוונות זדוניות ועוד הן דוגמאות לסכנות המצויות במרחב המקוון, והן מתקיימות לצד יתרונותיו הרבים. הסכנות שהמרחב המקוון טומן בחובו נוגעות לכלל המשתמשים בו, ובעיקר לילדים ולבני נוער, בשל גילם הצעיר ותהליך גיבוש האישיות המצוי בעיצומו, מרכזיותן של מערכות היחסים החברתיות, המחסור בכלים לזיהוי ולהתמודדות עם סכנות ועם פגיעות ברשת ומודעות נמוכה אליהן. כל אלו ועוד מציבים את אוכלוסיית הילדים ובני הנוער במקום פגיע וחשוף יותר ומעצימים את השלכות הפגיעה הפוטנציאלית9. לעיתים בקרב הורים ומחנכים קיימים גורמים העשויים להקשות עליהם להיות מודעים ומעורבים באופן תדיר ויעיל במעשי הילדים במרחב המקוון, לייעץ בהיבטי גלישה בטוחה או להגיש סיוע במקרה של פגיעה. בין גורמים אלו אפשר למנות פער טכנולוגי דורי בין הילדים להוריהם, הבנה שטחית של ההורים בדבר הסכנות הטמונות במרחב המקוון, חוסר רצון של ההורים להתערב כדי לא להיתפס כפולשים לפרטיות ילדיהם ועוד. כדי להתמודד עם נושא רחב היקף זה במישור הלאומי, בשנת 2016 החליטה ממשלת ישראל על הקמת מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת – 10510. המטה הלאומי החל לפעול בשנת 2018 בתור מערך המשלב כוחות משטרתיים ואזרחיים11 לטיפול בתופעות אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער באינטרנט ולמניעתן. בהחלטת הממשלה נקבעו שש מטרות למטה הלאומי: • אכיפת עבירות נגד קטינים ברשת האינטרנט; צמצום תופעות של אלימות ופשיעה במרחב המקוון, בעיקר נגד ילדים ובני נוער; שם, עמ' .37 7 לימור עציוני, "בריונות במגרש המשחקים המקוון - אחריות ספקיות התוכן ומפעילות האתרים על הנעשה 8 בשטחן", המשפט יז2( (תשע"ד), עמ') ,463 .466 השלכות הפגיעה כוללות פגיעה בביטחון העצמי, עלייה בסיכויים לצריכת חומרים ממכרים, קשיים 9 במסגרות לימוד ובמסגרות חברתיות, מתח ולחץ ועוד. שם, עמ' .478 החלטת ממשלה 1006 "הקמת מערך אזרחי-,משטרתי שיפעל ליציר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער 10 במרחב המקוון," 17 בינואר 2016; החלטת ממשלה 1972, "ההחלטה מאשרת את המלצות צוות ההקמה הבין-משרדי וקובעת מהם התפקידים ותחומי האחריות של המטה הלאומי. בנוסף מסדירה ההחלטה את נושאי התקינה והתקצוב של המטה הלאומי," 27 בספטמבר .2016 הגופים השותפים למערך: משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד 11 הרווחה והביטחון החברתי. פעולתו של המטה הלאומי מלווה על ידי נציגי משרד המשפטים. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 15 • הגברת המודעות לגלישה בטוחה ויצירת סביבה וירטואלית בטוחה; יצירת "כתובת אחידה" למתן מענה לפניות הציבור בנושא; הגברת ההרתעה מביצוע עבירות רשת נגד ילדים ובני נוער; הגברת הדיווח בנושא והעלאת אמון הציבור ותחושת הביטחון האישי. המטה הלאומי הוא מערך אזרחי-משטרתי ייחודי, המשלב בין אכיפת החוק להיבטים מניעתיים, טיפוליים וחינוכיים. המטה הלאומי הוא "קו הגנה ראשון" מול פגיעות בילדים ובני נוער ברשת, ומטרתו ליצור עבורם סביבה מקוונת בטוחה. במהלך שנות פעילותו נצבר במטה הלאומי ידע וניסיון, וכיום הוא הכתובת לסיוע במקרי פגיעה, לדיווחים מיידיים על פגיעות, למקרי חירום ולמצבי מצוקה, להתייעצות ולקבלת מידע על גלישה בטוחה באינטרנט ועל פגיעות בקטינים. במטה הלאומי מטפלים בכ8,100- אירועים ופניות בשנה12 ומפרסמים דוחות ועדכונים תקופתיים באתר האינטרנט, ניירות עמדה, מדריכים ופרסומים שונים. פעולות אלו נועדו להגביר את המודעות לגלישה בטוחה של קטינים באינטרנט, למנוע תופעות פוגעניות נגד קטינים ברשת, ליצור סביבה מקוונת בטוחה לקטינים ולתת מענה לפניות הציבור13. מבקר המדינה בחן את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון, וייחד בביקורתו חלק ניכר למטה הלאומי. לדבריו, היעדר מדיניות לאומית להתמודדות יעילה עם אתגרי הנושא,המגדירהיעדיםלאומיים,קובעתתחומיפעילותויעדיםברוריםלכלאחדמבעלי העניין, מגדירה את קהל היעד ומתייחסת למשאבים הנדרשים להגשמת המדיניות, פוגם ביכולת ההתמודדות עם אתגרים אלה באופן מיטבי14: ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, תוך רתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה - בפרט שההערכות מצביעות על השימוש הגובר במרחב המקוון, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, בתקופת הקורונה אשר הביא להתגברות הפעילות הפלילית ברשת האינטרנט [...] המציאות המשתקפת בדוח זה מחייבת התבוננות,ניתוחופעולהמשמעותייםברמההלאומית.יישוםההמלצותשלהדוחופעולהנחושה של משרדי הממשלה יקרבו, ולו במעט, את הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדינו.15 במרוצת השנים הגישו ועדות ציבוריות וממשלתיות המלצות בנושא מוגנות ילדים המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105, סיכום שנתי 3202 - עיקרי הנתונים, .2024 12 עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל שינה המטה הלאומי לראשונה את ייעודו והחל לשמש כמוקד לפניות 13 משפחות הנעדרים. ב26- באוקטובר 2023 חזר המטה הלאומי לייעודו המקורי, ונוסף על עבודתו השוטפת המשיך לקבל פניות הקשורות למלחמה. לעניין זה יצוין שב27- בפברואר 2022 אישר צוות מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ובהשתתפות 14 מנכ"לי המשרדים: חינוך, ביטחון לאומי, רווחה וביטחון חברתי ותקשורת, יעדים לאומיים שגובשו בצוות עבודה מקצועי, המבוססים על מטרות אסטרטגיות שגובשו במהלך ממשלתי נרחב למניעת התנהגויות מסכנות בקרב ילדים ובני נוער. מבקר המדינה, "פרסום דוח מיוחד: הגנה על קטינים במרחב המקוון", הודעות וחדשות, 7 בפברואר .2022 15 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 16 ברשת האינטרנט, הועלו הצעות חוק16 והוראות הדין17, עודכנו בהתאם להתפתחות הטכנולוגית ולקשיים שהגיעו בעקבותיה. לצד זאת, בשנים האחרונות המשיכו דוחות וסקרים שהתפרסמו להתריע על אחוזים גבוהים של חשיפת ילדים ובני נוער לתכנים פוגענייםובלתיהולמיםברשת(חשיפהשאינהמכוונת18).נראהאפואשלמרותהמאמצים הרבים והמתמשכים של גורמים מגוונים במגזרים השונים לרקוח פתרון שיחזק את גדרי ההגנה במרחב המקוון ויבצרן19, הכלים הקיימים היום מוגבלים ביעילותם. נוסף על כך, האסדרה המוסדית בחקיקה ובאכיפה מתקשה להדביק את חידושי הטכנולוגיה, וכדי שהיא תהיה כלי מיטבי להתמודדות עם הנושא, עליה להתעדכן בקצב מהיר ולהיתמך בכלים מתחומים אחרים שישולבו יחדיו לכדי פתרון מקיף, מתחדש, יצירתי וראוי. נוכח מרכזיותה של הטכנולוגיה במציאות החברתית, ובעיקר בחייהם של ילדים ובני נוער, ברי שעל הפתרונות בנושא מוגנות ילדים ברשת להיות "הוליסטיים", להתבסס על שיתופי פעולה ולהוות תצרף המורכב מתחומים שונים: חינוך, פיקוח ואכיפה, מעורבות הורית, בריאות, טכנולוגיה, תמיכה ורווחה. בשל החשיבות הלאומית של קידום ההגנה על ילדים ועל בני נוער במרחב המקוון בכלל ובעת השימוש במכשירים סלולריים חכמים בפרט, קרא שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, להקמת צוות ממשלתי בין-משרדי שיעסוק בנושאים האלה: בחינת פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות ברשת ובחינת כלי סינון תכנים פוגעניים במכשירים סלולריים חכמים והנגשתם לציבור ההורים. ב. עבודת הצוות ב30- במרץ 2023 הזמין שר התקשורת מספר משרדי ממשלה להשתתף בצוות בין- משרדי בנושא מוגנות ילדים ברשת (להלן: "ההזמנה20)". הזמנתו הופנתה לשר לביטחון לאומי, לשר החינוך, לשר המשפטים, לשר הרווחה והביטחון החברתי ולשר הפנים. הצוות בנושא מוגנות ילדים ברשת (להלן: "הצוות") יועד להמשיך את פעילות הממשלה בנושא ולעסוק בבחינה ובגיבוש פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ובני נוער ברשת בכלל ובעת שימוש במכשירים סלולריים חכמים בפרט. תכלית הצוות, כפי שתוארה בהזמנה, הייתה לפעול לזיהוי כלים מאסדרים וטכנולוגיים לסינון תכנים במכשירים סלולריים חכמים ולמפותם, תוך בחינה של עבודת הממשלה לדוגמה, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים 16 לקטינים באינטרנט), התשס"ח2008- הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס'; 47) (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א.2011– נוסף על שינוי החוק והתקנות, בשנת 2019 פרסם משרד התקשורת שימוע בעניין עדכון אופן הצעת 17 שירות חסימת אתרים ותכנים פוגעניים, קרי עדכון הרישיונות מכוחם פועלים ספקי הגישה לאינטרנט. על כך ראו הרחבה בהמשך. ראו לדוגמה הנתונים בדבר חשיפת ילדים ובני נוער לתכנים שהופצו ושהועברו בחודשים הראשונים של 18 מלחמת חרבות ברזל. לוקחים אחריות, דו"ח ספקיות האינטרנט, הגנה על ילדים, ישראל .4202 פתרונות טובים וראויים נמצאו במהלך השנים ועוד יימצאו, ועדיין יישארו זירות מקוונות שבהן ילדים ובני 19 נוער עלולים להיפגע. לכתב ההזמנה, ראו נספח א.' 20 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 17 בתחום עד לאותו הזמן, במטרה לאפשר חסימה של תכנים פוגעניים. על הצוות הוטלה המשימה לבחון דרכים להנגשת כלים לסינון תכנים פוגעניים באופן אפקטיבי ונרחב, ובכלל זאת לבחון את האפשרות להנגיש כלי סינון להורים לטובת ביטחונם של ילדי ישראל ולרווחתם. ב3- ביולי 2023 חתם שר התקשורת על כתב המינוי – צוות בנושא מוגנות ילדים ברשת להלן: "כתב המינוי המקורי21)"(. בכתב המינוי המקורי פורטו שמות חברי הצוות ונקבע שיושב הראש של הצוות הוא המנהל הכללי של משרד התקשורת. נוסף על מטרות עבודת הצוות, כפי שפורטו בהזמנה, צוין בכתב המינוי המקורי שבמסגרת תפקידו יפעל הצוות לגיבוש תוכנית עבודה רב-שנתית וסדורה להגנה על ילדים ובני נוער ברשת. עוד צוין כי על הצוות להגיש את מסקנותיו עד ל31- באוקטובר 2023 ולהמליץ על כלים או על יישומים מיידיים להגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון, לרבות שילובם בתוכניות העבודה המשרדיות של כלל משרדי הממשלה. בעקבות תחלופה של חלק מנציגי משרדי הממשלה ובעקבות החילופין שבין יושב ראש הצוות, מר מימון (מוני) שמילה שמונה לתפקיד בהיותו מנכ"ל (בפועל) משרד התקשורת, וגב' עינבל משש, המנהלת הכללית הנוכחית של משרד התקשורת, ובצל מלחמת חרבות ברזל הושהתה עבודת הצוות, ועל כן חתם שר התקשורת על כתב מינוי נוסף ב29- בפברואר 2024 (להלן: "כתב המינוי העדכני22)". בכתב המינוי העדכני ובתוספת לו הוחלפו מספר חברי צוות ונדחה מועד הגשת מסקנות הצוות עד ל31- במרץ 2024. הצוות התכנס לעשרה מפגשים. בארבעת המפגשים הראשונים בחן הצוות את הסוגיות השונות העולות מפעילות הילדים ובני הנוער במרחב המקוון וערך סיור במטה הלאומי. בהמשךלמפגשיםאלו,ב28-בספטמבר2023,פרסםהצוות"קולקורא"בנושא"פתרונות טכנולוגיים להגנה על ילדים במכשירי הסלולר23" שבו ביקש להיוועץ עם הציבור ועם בעלי עניין, בין היתר, בסוגיות האלה: • אוכלוסיות היעד שנכון להתמקד בהן במסגרת עבודת הצוות וחתכים אפשריים לסיווג העלולים להשפיע על אופי הפתרון; זיהוי הכלים הטכנולוגיים הבשלים (או בפיתוח מתקדם) לשיפור מוגנות ילדים בעת השימוש בכשירים סלולריים חכמים ומיפויים, תוך מתן מענים להיבטים אלה: גורמים המפחיתים את תחושת המוגנות; מרחבי פגיעה אפשריים; מגוון הפלטפורמות הסלולריות ברמת מערכות ההפעלה והחומרה; זיהוי והתראה להורה על מצוקת הילדים; גלישה סלולרית וגלישה ברשת אלחוטית באמצעות מכשיר סלולרי חכם; פתרונות נוספים היכולים לתרום לתחושת הביטחון והשליטה של ההורים; אופן הטיפול בנתונים אישיים; מתן אפשרות בחירה להורים להגדיר לכתב המינוי המקורי, ראו נספח ב.' 21 לכתב המינוי העדכני והתוספת לו, ראו נספח ג.' 22 לכתב הקול קורא, ראו נספח ד.' 23 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 18 בעצמם תנאים ומגבלות לשימוש; • אופן בחירת הכלים הטכנולוגיים לשימוש הציבור; כיצד לפעול כדי לרתום את ההורים לשיתוף פעולה בנושא. בקול הקורא ננקב תאריך היעד להגשת התייחסויות 19( באוקטובר 2023), אולם עקב אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הוקפא המועד להגשתן ולבסוף נקבע ל18- בדצמבר .2023 בתגובה לפרסום הקול קורא הוגשו לצוות שמונה מענים. הצוות בחן את כלל העמדות שהועברו אליו וקיים מספר דיוני המשך במטרה לחקור לעומק את כיווני הפעולה שהוצגו במענים שהוגשו לו. מתוך הכרה בחשיבות שיתוף הציבור בהליכי החשיבה והעבודה, המשיך הצוות ללמוד ולהעמיק בנושא וקיים מספר דיוני המשך נוספים עם גורמים שונים, כגון ארגוני חברה אזרחית, ארגוני הורים, גופים המפתחים ומציעים כלים טכנולוגיים חדשניים וחברות סלולר שהן הספקים המורשים והמפוקחים על ידי המשרד בעניין הפתרונות האפשריים הניתנים ליישום בטווח הזמן הקרוב. הצוות אף נפגש עם מספר נציגים של ארגוני תלמידים ובני נוער, לאור החשיבות שראה לנגד עיניו בקיום שיח משותף עם אוכלוסיית היעד שעליה הכלים אמורים להגן. בהמשךלמפגשיהלמידהוההעמקהשקייםהצוותעםבעליהענייןהשוניםולאחרסקירת המענים שהוצגו במסגרת הקול קורא, גיבש הצוות תמונת מצב משולבת ומעמיקה כבסיס לגיבוש ההמלצות, בהתאמה לפערים האסדרתיים ולחסמים שזוהו. לבסוף התכנס הצוות לשני דיונים מסכמים, כדי להכריע בעניין המלצותיו לשר התקשורת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 19 תרשים 2: מתווה עבודת הצוות ופגישותיו ג. עיקרי החומר המקצועי שהוצג בפני הצוות הצוות למד על אופן השימוש של ילדים ובני נוער באינטרנט כיום, על האסדרה הקיימת בתחום מוגנות ילדים ברשת, על הפערים הקיימים באסדרה זו (לפירוט והרחבה ראו להלן בפרק השני) ועל הפגיעות האפשריות בילדים ובבני נוער ברשת ואפיונן. הצוות ביקר במטה הלאומי ונחשף לפעילותו ולמוקד 105. הצוות נחשף לשילוב משרדי הממשלה הרלוונטיים תחת המטרייה של המשרד לביטחון לאומי שמייצר סינרגיה בתחום הטיפול בפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת ובמניעתן. הצוות נפגש עם צוות מוקד 105, עם האגף האזרחי, עם חוקרות וחוקרי הרשת ועם מתנדבי ומתנדבות "אבירי הרשת" שמניעים יחד את פעולות ההגנה על ילדים ובני נוער באינטרנט. הצוות למד ומיפה את סוגי הטכנולוגיות המאפשרים את הסינונים השונים ומגבלותיהם. אפשר למפות שני סוגים עיקריים של טכנולוגיות סינון: סינון רשתי שבו הסינון מתבצע ברכיבי הרשת של ספקי הגישה לאינטרנט ללא תלות טכנולוגית בצרכנים המחזיקים בידיהם את מכשיר הקצה24; וסינון המתבצע באמצעות יישומון המותקן במכשיר הקצה עצמו (נקרא לעיתים "סינון אפליקטיבי"). בפגישותיו הראשונות דן הצוות במספר גורמים שמגבירים את הסיכון לפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת ומונעים תהליך אפקטיבי של סינון תכנים פוגעניים, כהגדרתם בחוק התקשורת, ומיפה אותם, כמפורט להלן25: מכשיר הקצה הוא המכשיר שבאמצעותו המידע המגיע מרשת האינטרנט, נקלט ומוצג לצרכנים. 24 בכל מקום שיצוין בו הביטוי "תכנים פוגעניים" או המונח "תכנים" הכוונה לתכנים פוגעניים כהגדרתם 25 בסעיף 4ט לחוק התקשורת, אלא אם צוין אחרת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 20 1. הדין הקיים מסתפק בחיוב ספקי הגישה לאינטרנט להציע למנוייהם סינון תכנים פוגענייםללאעלותואינומגדיראתטכנולוגייתהסינון.בפועלספקיהגישהלאינטרנט מספקיםשירותסינוןרשתיהעומדבדרישותהחוק.עםזאת,הפתרונותשסינוןרשתי יכול להציע מוגבלים ביעילותם ואינם תואמים התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ואף מחייבות "קפיצת מדרגה" בביצוע הסינון במטרה לספק הגנה הולמת לקטינים. 2. על פי נתוני סקר המטה הלאומי שנערך בדצמבר 2022 על ידי מכון מדגם26 (להלן: "סקר המטה הלאומי"), ילדי ישראל חשופים במידה רבה מאוד לתכנים פוגעניים ברשת. החשיפה מתבצעת בעיקר באמצעות השימוש במכשירים סלולריים חכמים. המכשירים הנפוצים ביותר בקרב ילדים ונוער בני 14–8 לגלישה ברשת האינטרנט הם מכשירים סלולריים חכמים של הילד/ה או של בן/בת משפחה מקרבה ראשונה. נמצא ששלושה רבעים 75%() מהילדים בגילים 14–8 משתמשים במכשיר סלולרי חכם שלהם או של אח/ות שלהם, ו39%- מהם משתמשים במכשיר סלולרי חכם של הוריהם. תרשים :3 שימוש במכשיר/ים לגלישה באינטרנט באחוזים)( 3. על פי נתוני סקר המטה הלאומי, יותר משליש 38%() מההורים דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בלתי הולמים ברשת, 16% מההורים אינם יודעים אם ילדיהםנחשפולתכניםאלו,וקרובלמחצית46%()מההוריםאומריםשילדםלאנחשף לתכנים פוגעניים או בלתי הולמים ברשת. יש להניח שהורים רבים אינם מודעים לחשיפת ילדיהם לתכנים פוגעניים או בלתי הולמים ברשת, שכן במקרים רבים המשרד לביטחון לאומי, סקר הורים בנושא: הגנה ופיקוח על שימושי ילדים באינטרנט, .2023 26 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 21 הילדים עשויים להעדיף שלא לשתף את הוריהם בחשיפה זו מסיבות מגוונות27. ניתן לשער ששיעור הפגיעות בקרב ילדי ישראל במרחב המקוון גבוה מ38%-. בהקשר זה ראוי לציין את חשיפת הילדים ובני הנוער לתכנים שהופצו בחודשיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. הילדים ובני הנוער נחשפו למראות קשים מנשוא במרחב המקוון28, לרוב בלי שתהיה להם אפשרות לחסום את התכנים הללו. אנשי המקצוע מזהירים שוב ושוב מחשיפה לזוועות המלחמה ולתכנים של אלימות קשה.29 4. למרות הנתונים שהוצגו בסעיף הקודם והמודעות הרחבה בקרב ההורים לקיומם של כליםלסינוןתכניםברשת,בפועל,בהתחשבבהיקףהמודעותהמדווח,אחוזיהשימוש בשירותי הסינון נמוכים. אף על פי שרוב 88%() ההורים שנדגמו בסקר המטה הלאומי הכירו או שמעו על שירות סינון תכנים פוגעניים ובלתי הולמים באינטרנט, פחות ממחצית (כ40%-) ממשתתפי הסקר (הורים לילדים בני 14–8) משתמשים בשירותי סינון תכנים בבתיהם. בתשובה לשאלה מדוע הם אינם משתמשים בשירות סינון תכנים עבור ילדיהם התקבלו התשובות האלה: תרשים :4 סיבות לחוסר שימוש בשירותי סינון תכנים באחוזים)( נתון זה מגובה בסקר אחר שנעשה על ידי מכון הסקרים סי איי מידע שיווקי שבו נמצא פער עצום בין 27 מה שההורים חושבים על ילדיהם ובין מה שבני הנוער חווים. 43% מבני הנוער שנדגמו אמרו שהם נפגעו במהלך השנה האחרונה באופן אישי באחד מהאופנים האלה: אלימות מילולית, פנייה בעלת אופי מיני, ביוש (שיימינג), השפלה או חרם, הפצת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני, גנבת זהות או סחיטה בפלטפורמות הרשת הפופולריות, ואילו פחות מרבע 24%() מההורים ענו שילדיהם נפגעו. יתרה מזאת, קרוב לשליש 32%() מבני הנוער אמרו שלא דיווחו על הפגיעה לאף גורם. גיא נגר, נאוה כהן אביגדור, אליק קצב וגד פרישמן, היפגעות בני נוער במרחב המקוון ומודעות למוקד 105 – ממצאי סקר נוער, הורים ומורים, .2022 המשרד לביטחון לאומי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, סקר חדש בנושא: חשיפה לתכנים קשים 28 בקרב בני נוער בישראל, 17 באפריל .2024 בר שוצמן, נעמה גרשי ונטע קליגר-וילצ'יק, שימוש בטוח של בני נוער במדיה דיגיטלית בעתות מלחמה 29 ומשבר, ;3202 דו"ח ספקיות האינטרנט, הגנה על ילדים, ישראל .2024 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 22 מהנתונים שהוצגו בפני הצוות ומהדיונים שהתקיימו בנושא, נראה שהחסמים העיקריים לשימוש בכלי הסינון בפרט ולנקיטת פעולה בתחום זה בכלל הם ששירותי הסינון אינם נתפסים בקרב הורים כנגישים וכקלים לשימוש (בהתחשב בעומס היום- יום ובריבוי המטלות). כמו כן, הורים רבים מאמינים שאין צורך ממשי בכלי סינון, הואיל והם מעריכים שילדיהם יתריעו בפניהם על תכנים פוגעניים ובלתי הולמים, הורים אחרים בסביבת ילדיהם יתריעו על כך, או שהם עצמם יסננו את התכנים באמצעות פיקוח על המכשירים הסלולריים החכמים של ילדיהם. זאת ועוד, נראה שהורים רבים מאמינים שילדיהם כלל אינם נחשפים לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים באינטרנט (ולו בלי להתכוון לכך). למקרא הממצאים האלה נראה שההורים זקוקים לחשיפה ולידע כדי להכיר לעומק את סכנות הגלישה ברשת וכדי להכיר את הכלים השונים העומדים לרשותם כדי להתמודד עם הסכנות השונות במרחב המקוון ולמגר אותן. בדיוני הצוות התחדדה ההבנה שלפיה גם כשיש מודעות הורית והיכרות עם סכנות הרשת, יש צורך ב"הנעה" לפעולה ובנקיטת צעדים פעילים להתקנת מנגנוני סינון על מכשירים סלולריים חכמים שבהם משתמשים ילדים ובני נוער. 5. פרט לכלֵי הסינון הרשתי, המוצעים ללא עלות על ידי ספקי הגישה לאינטרנט, היום קיימים בשוק פתרונות סינון תכנים מקומיים מגוונים ביותר, המאפשרים בקרת הורים באמצעות יישומונים30. ליישומונים האלה מודלים שונים של הפעלה ללא עלות או בתשלום. היישומונים נבדלים זה מזה במאפייניהם, ברמת הסינון שהם מציעים ובהיקפו, בסוגי פונקציות הבקרה, בשמירת המידע ואופן השימוש בו ועוד. בדיוני הצוות, בהשתתפות נציגי הורים מארגונים שונים, עלתה השערה שהורים ששוקלים או שמעוניינים להשתמש בשירות סינון מסוג זה חשים הצפה ממגוון הפתרונות הקיימים, והיא בתורה מובילה לאי-נקיטת פעולה מתוך תחושת אי- מומחיות. להורים אלה חסרים המשאבים (זמן וידע) הדרושים להשוואה בין הכלים המוצעים, כדי להחליט מהו הכלי המיטבי עבורם. 6. פתרונות מבוססי סינון במכשיר הקצה, המיושמים באמצעות התקנת יישומון, לרוב מציעים סינון יעיל יותר מסינון רשתי, אך הם מעוררים קשיים טכניים עבור המשתמשים ושאלות מתחום הגנת הפרטיות. כלי סינון מקומיים (שאינם רשתיים) מתבססים על הבנה בסיסית בהתקנת יישומונים ודורשים פעולה אקטיבית מצד ההורים, שכאמור מהווה חסם עבורם. בהיבט הפרטיות נמצא שחלק מהיישומונים שיעילותם רבה יותר (הם מזהים תוכן פוגעני ובלתי הולם בזמן אמיתי) יכולים להתבסס על ניתוח המידע באמצעות שליחתו לשרת מרוחק (שרת המוחזק על ידי חברת הסינון) והחזרת הוראות הסינון למכשיר הקצה, ולא באופן מקומי על מכשיר הקצה, וכך הם עלולים לחשוף מידע על אודות המשתמשים. בשיטת סינון זו עשויים להיות סיכונים הנוגעים למידע המועבר: האם נעשית מניפולציה או נעשה שימוש כזה או אחר במידע שנשלח לשרתי החברה? האם גורם נוסף חשוף למידע? האם המידע לדוגמה, LinkFamily,GoogleBosco רימון מובייל ועוד., 30 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 23 נסחר? כיצד החברה מאבטחת את הנתונים כך שלא "יזלגו" לגורמים חיצוניים? יצוין שהצוות לא נחשף לבעיות קונקרטיות בהקשר זה, ובדיון שנערך עם חלק מחברות הסלולר נאמר שבמקרים מסוימים שבהם הטכנולוגיה מתקדמת יותר, המידע אינו נשמר או מועבר מחוץ למכשיר הקצה, במטרה להפחית ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות. 7. סינון תכנים ויישומיים המאפשרים בקרה אינם מאיינים באופן מלא את הסכנות להיפגע או את החשיפה הבלתי מותאמת לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים. גם לו היו הפתרונות הרמטיים, את מרביתם אפשר לעקוף בעזרת כלים ומיומנות טכנולוגית מסוימת. לפיכך את הפתרונות הטכנולוגיים יש לראות כסל כלים העומד לרשותם של משתמשים מועצמים ומיודעים, ולכן הם פתרונות המתלווים להסברה, לחינוך ולשיח הורי וחינוכי (בבית, בקהילה, במסגרות החינוכיות וכדומה). "אשליית מוגנות הרמטית" – תפיסה שהשימוש בכלים טכנולוגיים מעלים סכנות – עלולה להוביל לאדישות או לאי-נקיטת פעולה מצד הורים, מחנכים ואף ילדים ובני נוער, ולכן יש להיזהר מפניה. עבודת הצוות העלתה שהטיפול בנושא מוגנות ילדים ברשת הוא רחב יריעה וכולל מגוון אתגרים מסוגים ומתחומים שונים. לנושא החשיפה לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים במרחב המקוון יש השפעה על תחומי חיים רבים, והתמודדות עימו דורשת פתרון מוכלל שאפשר ליישמו בטווח הזמן הקרוב, מתוך הבנת הצורך "להדביק" את קצב התרחבות התופעה ולהידרש להשלכותיה. כל אחד מהנושאים המתוארים מעלה מגלם עולם תוכן ענף ומסועף בפני עצמו, ובנושאים מסוימים נדרשים פתרונות שאינם נוגעים לתחומי הסמכות והאחריות של שר התקשורת שהקים את הצוות. בעקבות תובנה זו התמקד הצוות במוגנות ילדים ובני נוער בעת השימוש במכשירים סלולריים חכמים, תוך חיפוש פתרונות המשלבים שימוש בכלים טכנולוגיים, כשידוע כי שימוש בכלים טכנולוגיים לפתרון בעיות של מוגנות ילדים ובני נוער ברשת נפוץ במדינות העולם. אפשרויות הסינון הקיימות מגוונות31, והן תלויות בסוג המכשיר המשמש לגלישה באינטרנט, בסוג הרשת, ברמת ההגנה המבוקשת, ביכולת הטכנולוגית של המבקש/ת להתקין את כלי הסינון, בעלות הכספית המושקעת ועוד. לצד זאת, הוסכם בדיוני הצוות שאמצעים טכנולוגיים אלו – שיוצעו באופן בלתי כופה – עשויים להיות פתרון מעמיק ויעיל, אם ישולבו עם סל פתרונות משלים בתחומים: חינוך, פיקוח ואכיפה, מניעה והסברה. בדיוני הצוות הודגש כי גם במקרים שבהם הורים בוחרים להשתמש בכלי סינון, חשוב לקיים שיח הורי מקדים ומותאם גיל עם הילדים בנושא, כבר בשלבים הראשונים של קבלת הטלפון החכם. הקפדה על שקיפות לגבי השימוש באמצעי הסינון והסבר על תכליתו ועל אופי השימוש בו יוכלו לסייע בהשגת שיתוף הפעולה של הילדים. הצוות פנה אל אגף קשרי חוץ במשרד התקשורת בבקשה לכתוב סקירה בין-לאומית 31 להרחבה בנושא מגוון הכלים לסינון תכנים ובקרת הורים, ראו לדוגמה באתר איגוד האינטרנט הישראלי. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 24 השוואתית בנושא מוגנות ילדים ברשת (להלן: "הסקירה32)". בסקירה מוצגות הפעילויות השונות שנעשו בתחום מוגנות ילדים ובני נוער באינטרנט במהלך השנים באיחוד האירופי,באיגודמפעיליהתקשורתבאירופהETNO( במספרמדינותבאירופהובעולם33), ובאיגוד התקשורת העולמי ITU(). הסקירה עוסקת ברובה בנושאים המגבירים את אבטחת מוגנות הילדים ובני הנוער ברשת. על כן, הצוות ימליץ במסקנותיו למאסדרים המתאימים לדון בפעילויות המוצגות בסקירה ולבחון אם לאמץ פעילויות מתאימות לשיפור מוגנות הקטינים ברשת במדינת ישראל. להלן עיקרי ממצאי הסקירה הבין- לאומית בנושא מוגנות ילדים ברשת. 1 . האיחוד האירופי ⋅ תוכנית Kids( for Internet Better - BIK): מאז 2012 לתוכנית BIK תפקיד מרכזי בנושא הגנה על ילדים במרחב המקוון והעצמתם ברמה האירופית, ברמה הלאומיתוברמההבין-לאומית.במסגרתהתוכנית"קבוצתהמומחיםלאינטרנט בטוח יותר" מציעה מידע ושיטות עבודה מיטביות למדינות החברות באיחוד האירופי, במטרה להגן טוב יותר על קטינים באינטרנט. נוסף על כך, נציבות האיחוד האירופי מעודדת שיתוף פעולה בין התעשייה ובין החברה האזרחית באמצעות התוכנית, במטרה לקדם מרחבים מקוונים מוגנים לילדים ולבני נוער. מאז שנוסדה יותר ויותר מדינות נשענות על תוכנית BIK בכל הקשור לאסדרה של מוגנות ילדים ברשת. בשנת 2022 עודכנה התוכנית, וכיום היא נקראת+BIK.מסגרתהעבודהשלתוכנית+BIKכוללתאתהפעילויותהקשורות למוגנות ילדים ברשת ואת ממשקי התחום, לדוגמה מדיניות הפרטיות של האיחוד האירופי GDPR(). ⋅ חוק ומדיניות: מאז 2012 התפתחו החוק והמדיניות של האיחוד האירופי בנושא הבטחת המוגנות של ילדים באינטרנט. לדוגמה, בהנחיה המתוקנת של שירותי מדיה אודיו-ויזואלית AVMSD(), הורחבו החובות להגן על קטינים מפני תוכן מזיק שעלול לפגוע בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והמוסרית ותוכן בלתי חוקי גם לפלטפורמות לשיתוף וידאו. 2 . צרפת • חקיקה:בצרפתנחקק"החוקלרפובליקהדיגיטלית",והואכוללשלושהיסודות: מחזור נתונים וידע, הגנה על יחידים בחברה הדיגיטלית וגישה דיגיטלית לכולם. החוק מכיל בתוכו הוראות שמטרתן להגן על קטינים באינטרנט, והוא מחייב אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים ליישם אמצעי הגנה על קטינים מפני תוכן מזיק, כולל רשתות חברתיות ויישומוני מסרים. בעקבות החוק נדרשות הפלטפורמות לספק כלים ידידותיים לשימוש, כך שיהיה אפשר לדווח ולחסום לכתב הסקירה הבין-לאומית, ראו נספח ה.' 32 צרפת, גרמניה, בריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה. 33 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 25 תכנים בלתי הולמים. ביוני 2023 אושר בצרפת חוק חדש המחייב פלטפורמות מדיה חברתית, כגון טיקטוק TikTok(), לאמת את גיל המשתמשים ולקבל הסכמת הורים עבור משתמשים צעירים (מתחת לגיל 15). כל זאת במסגרת המאמץ להגן על ילדים באינטרנט. החקיקה היא חלק ממספר מהלכים שבהם נוקטת ממשלת צרפת במטרה לצמצם את זמן המסך של ילדים ולהגן עליהם מפני בריונות ברשת ופשעים אחרים.34 3 . אוסטרליה • הארגון האחראי: אוסטרליה מתקדמת מאוד בתחום מוגנות ילדים ברשת, והנושא נמצא באחריות הדירקטוריון הפדרלי לאותות ASD() שהוא רשות סטטוטורית פדרלית שעוסקת בסייבר. הדיקטוריון הפדרלי עובד בשיתוף פעולה עם המרכז האוסטרלי להגנה בסייבר, עם נציבות eSafety ועם המרכז הלאומי למניעת הונאות. חקיקה: חוק הבטיחות המקוונת 2021() העניק לנציב הבטיחות האלקטרונית סמכויות חדשות להגן על הבטיחות המקוונת של כל משתמשי הרשת באוסטרליה, ובעיקר להגן על ילדים מפני התעללות מקוונת וחשיפה לתכנים מזיקים. על פי החוק, הממונה על הבטיחות האלקטרונית יכול לדרוש מספקי שירותים מקוונים לדווח כיצד הם פועלים בתחום הבטיחות באינטרנט. מצופה מספקי השירותים המקוונים להעניק הגנות לילדים מפני תכנים שאינם מתאימים להם, להגביל תכנים שעשויים להיות מזיקים ולדאוג להבטחת הפרטיות של המשתמשים. התייחסויות לפרסום "קול קורא" במענהלקולקוראשפרסםהצוות(להלן:"המענים")התקבלוהצעותהנוגעותליישומונים ולמערכות הפעלה הנמצאות בשלב פיתוח או הקיימות ופועלות בשוק, רובן משלבות בינה מלאכותית המאפשרת ניתוח תוכן מדויק יותר וזיהוי אירועים בעייתיים בזמן אמת. הוצעו כלים המיועדים להתקנה על מכשירי הקצה וכלים לסינון רשתי ברמות הגנה משתנות ובמיקומים שונים במסלול העברת המידע. ככלל, הכלים שהוצעו במענים שהתקבלו לקול קורא מתמקדים בהיבט המניעה: חסימה של תוכן פוגעני או בלתי הולם טרם הצגתו על המסך, הצגת התראה או חסימה לפני שליחת תכנים פוגעניים או בלתי הולמים, או בדרכים אחרות. נוסף על כך, הוצעו כלים שכללו שילוב של מעורבות הורית בדרגות משתנות: בהתקנה של הכלי, בהתאמת לאחר שהושלמה הסקירה, בחודש מאי 2024 פורסמו המלצות הוועדה שמינה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, 34 להתמודדות עם נזקי השימוש הגובר של ילדים בטכנולוגיה. בין המלצות הוועדה יש המלצות להגבלות דרמטיות על שימוש של ילדים ובני נוער במכשירים סלולריים חכמים וברשתות חברתיות. לדוגמה, הומלץ לאסור החזקת טלפון חכם עם גישה לאינטרנט לפני גיל 13; הומלץ לאסור את השימוש ביישומוני טיקטוק, אינסטגרם וסנאפצ'אט לפני גיל 18. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 26 השימוש בכלי ובמתן מענה הורי בעת הצורך; יישומונים "משלימים" המותקנים על המכשיר של ההורה ועל המכשיר של הילד/ה; טכנולוגיות המאפשרות סינון מותאם אישית ברמות מגוונות, לפי צורכי ההורים וגילי הילדים; שירותי מיקום; יישומונים של ניהול זמן מסך; כפתורי מצוקה לתגובה מיידית ועוד. כמערך תומך הוצעה מערכת השולחת מידע לגורמים הרלוונטיים על אירועים המצריכים התערבות הורית או התערבות חינוכית אחרת, ואפשרות נגישה ומיידית לפנייה למוקד המטה הלאומי. נוסף על ההיבט הטכנולוגי, חלק מהמענים עסקו בחשיבות הנגשת המידע להורים בדרכיםמגוונות,במטרהלחזקאתמעורבותם,והובלטהצורךבבחינתהכליםוהשוואתם היסודית על ידי גורם מהימן, טרם הנגשת המידע להורים. כמו כן, עלה נושא ההסברה לילדים על הסכנות במרחב המקוון ומתן כלים להתמודדות עימן במסגרות החינוך השונות. מהמענים עלה שהמידע בדבר הסכנות ברשת יכול להגיע מכלי הסינון עצמו שְיְַלֵַּמּד ויסביר לילדים (כמשוב חוזר לפעולות שונות שהילדים מבצעים במכשיר הקצה) כיצד ראוי להתנהג במרחב הרשת, או לחלופין (לגילים מתקדמים יותר) להזהיר אותם שהם עלולים לבצע עבירה פלילית, אם ימשיכו בביצוע פעולה שזוהתה כפוגענית וכבלתי הולמת והיא אסורה על פי החוק. במספר מענים צוין שבנושא מוגנות ילדים ברשת צריך להתמקד בעיקר בגילים צעירים 14–3( שנים) שבהם להורים יש יכולת להשפיע ולשלוט במידה רבה יותר על השימוש של הילדים במכשיריםהסלולריים החכמים. עוד עלה שבהיבטהטכנולוגי, בכל כלי סינון מוצע יש לאפשר להורים שיקול דעת רחב וגמישות בבחירת רמת הפיקוח, האכיפה והתגובה כלפי השימוש של הילדים, כל זאת במסגרת השיח החינוכי בין ההורים לילדיהם בנושא השימוש במכשירים סלולריים חכמים והסכנות הקיימות ברשת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 27 פרקשני הכלים הקיימים פרקשני הכלים הקיימים א. האסדרה הקיימת – חובות רגולטוריות ביןטכנולוגיהלרגולציהישמערכתיחסיםדינמית,לעיתיםמורכבת,ובעיקרחוזרתעלעצמה.בשלב ראשון טכנולוגיה חדשה נוצרת ומתפשטת בעולם. בשלב השני מתגלים הנזקים הלא מתוכננים שלה. בשלב השלישי מופיעה רגולציה שמרסנת את השימוש בטכנולוגיה ומתייחסת לנזקיה. לעיתים רגולציה עשויה להתנהג כמטוטלת: להתגבר ולהיחלש בתגובה לרוחות הזמן, התפיסות הרווחות, והבנת השפעותיה החיוביות והשליליות של הטכנולוגיה.35 בשניםהאחרונותהמרחבהמקווןהוא"כיכרהעירהחדשה":מקוםמרכזי,זמיןונגיששבו משתפים תוכן, מגבשים זהות, מחליפים דעות, מפיצים רעיונות ומקימים התארגנויות. בתור מרחב מרכזי ומהדהד למימוש חופש הביטוי והחלפת דעות, נודעות בו גם תופעות שליליות בדמות התנהגויות בלתי הולמות ולא רצויות מבחינה חברתית. לרוב יושמו דרכי הטיפול וההתמודדות עם התנהגויות אלו ברמה "מקומית". אולם ברבות השנים ועם התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה (קצב התפתחות שאינו תואם את הקצב האיטי של התפתחות האסדרה החוקית), עלה צורך בפתרונות רחבים ויצירתיים המאפשרים מתן מענה לתופעות השליליות המתרחשות במרחב המקוון, תוך שמירה על ריסון מדינתי בכל הנוגע להיקף ההתערבות ואופניה, במטרה למזער ככל האפשר פגיעה בחירויות הפרט ובחופש הביטוי36. השימוש באמצעי סינון ובקרת תכנים, ובעיקר כאשר הם תולדה של חובה מאסדרת, מעלה שאלות על האיזון הערכי והחקיקתי בין רמות ההגנה הרצויות ומידת ההתערבות בשוק ובין הזכות לחופש הביטוי, לאוטונומיית הפרט, להגנת הפרטיות, לזכות הקניין ועוד. מערכת שיקולים מורכבת זו מתבטאת בסעיף 4ט לחוק התקשורת, בין היתר בחובת היידוע בדבר סכנות המרחב המקוון ואפשרויות ההגנה מפניהן וחובת ההצעה של כלים לסינון תכנים פוגעניים ברשת, הכול כפי שיוסבר להלן. ההסדר החוקי העיקרי אינו כופה שימוש בכלי סינון, אלא משאיר את הברירה בידי המשתמשים. סעיף 4ט לחוק התקשורת כמנגנון התמודדות: רקע, ניתוח ויישום אתריםותכניםפוגענייםבאינטרנט(תיקוןמס'49 תשע"א2011-)(תיקוןמס'76) תשפ"ב2022- 4ט. (א) בסעיף זה – הצוות המייעץ לשר התקשורת לבחינת האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות, דוח המלצות הוועדה, 35 2022 עמ', .5 ראו לדוגמה עע"מ 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל נ' איגוד האינטרנט הישראלי, סו)2( 36 .)2013( 159 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 29 "אתר פוגעני" – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני; "תוכן פוגעני" – כל אחד מאלה: )1( הצגת חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, ובכלל זה – א)( הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול; ב)( הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין; ג)( הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני; והכלכשאיןבתוכןהמוצגערךאמנותי,מדעי,חדשותי,חינוכיאוהסברתיהמצדיק,בנסיבותהעניין, את הצגתו; )2( הסתה גזענית או לאומנית; )3( הימורים; )4( משחקים הכוללים מעשי אלימות; "ספק גישה לאינטרנט" – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט. (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר – )1( אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור; )2( סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן: )1( ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם; )2( יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט; )3( יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי; )4( ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט. (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקשזאת,שירותיעיללסינוןשלאתריםפוגענייםותכניםפוגענייםבאינטרנט,בשיםלבלמקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 30 הרקע לחקיקת הסעיף בשנת 2011 הוגשה הצעת חוק פרטית שלבסוף אומצה לחוק בנוסחו היום – סעיף 4ט37. עוד קודם לכן, לאורך השנים הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שתכליתן הייתה למצוא את האיזון המתאים בין שמירה על מוגנות הקטינים ברשת ובין חופש הביטוי, האוטונומיהשלהפרט,זכותהקניין,הגנתהפרטיותוחופשהבחירהשלהצרכנים.הצעות אלו כללו את שתי דרכי הסינון העיקריות, סינון רשתי וסינון המותקן במכשיר הקצה, ובין היתר העלו לדיון ער את שאלת זהות הגורם האחראי לקבוע את מאפייני תוכנת הסינון ותכונותיה ואת נושא העלויות המושתות על הציבור כתוצאה מחיוב השימוש בכלי הסינון38. הציר המרכזי בהצעות אלו היה מנגנון ברירת המחדל שעליו נסובו מרבית הדיונים הערכיים, הטכנולוגיים, הפוליטיים והמשפטיים. מקצת ההצעות נקבו בברירת מחדל כללית של חסימת תכנים, כשלמנוי ניתנת האפשרות לציין באופן יזום על ידו בפני ספק השירות כי הוא לא מעוניין בחסימה. מודל זה (השונה מהמודל המעוגן בחוק כנוסחו היום) אינו נפוץ במדינות דמוקרטיות39, והוא היה למוקד המחלוקת במהלך הדיונים על הצעות החוק השונות. ניתוח סעיף 4ט לחוק התקשורת בחוק התקשורת מוגדרים מהם התכנים החוסים תחת המונח "תוכן פוגעני", ובין היתר נכללים בהגדרה זו הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול; הצגת יחסי מין עם קטין או אדם הנחזה לקטין; הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני; תוכן הכולל סוגי הסתה שונים; תוכן הימורים; תוכן של משחקים הכוללים מעשי אלימות. נוסף על כך, אתר אינטרנט שעיקר תוכנו הוא תוכן פוגעני, לפי הגדרת החוק, יוגדר כאתר פוגעני אשר חלות עליו אותן ההגבלות כפי שחלות על תוכן פוגעני40. בהתאם לסעיף 4ט, על ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן בדבר קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, להציע שירות סינון 37 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47 (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א;2011–) חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 49 התשע"א.2011-), לדוגמה, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים 38 לקטינים באינטרנט), התשס"ח2008-. וכן ראו דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, "הצעת חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, התשס"ו2006- (פ,")892/ 21 במאי 2007 ו16- ביולי 2007; דיון במליאת הכנסת, הישיבה ה213- של הכנסת ה,17- 26 בפברואר 2008; דיון ועדת הכלכלה של הכנסת, "הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – יידוע לקוחות בדבר אתרים פוגעניים ברשת האינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם), התשס"ט2009- (פ,")456/ 3 בינואר 2011. כך לפי עמדת גורמי המקצוע השונים, כפי שהובאה במספר דיונים בוועדת הכלכלה. לדוגמה, דיון ועדת 39 הכלכלה של הכנסת, "הצעת חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים," 21 במאי 2007 ו16- ביולי .2007 לפי דברי ההסבר להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47) (אתרים ותכנים פוגעניים 40 באינטרנט), התשע"א2011–, תוכן פוגעני הוגדר בדומה לתוכן השידורים האסורים לבעל זיכיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לשדר, לפי סעיפים 6כה ו נז לחוק התקשורת.6- מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 31 תכנים ולספק אותו למנויים שמעוניינים בכך ללא תשלום נוסף. אופן היידוע על ידי ספק הגישה לאינטרנט מפורט בחוק, בתקנה 51 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ג2022-( (להלן: "התקנות" או "תקנות ההיתר הכללי"), וברישיונות הספקים המורשים, והוא יכול להיעשות בדרכים מגוונות: שליחת מידע למנויים במועד ההתקשרות הראשונית, בעת חידוש ההתקשרות ופעמיים בשנה; פרסום באתר האינטרנט של ספק הגישה; מסירת המידע למנויים על ידי נציגי שירות הלקוחות ועוד. מתוך כוונה להקל עד כמה שאפשר על מנויים בבואם להצטרף לשירותי הסינון המוצעים ולהציע הליך הצטרפות פשוט, הוראות התקנות והרישיונות מציינות, לדוגמה, כי על הצעת שירות הסינון להיות בהודעה מיידית (על פי רוב מסרון) שדרכה אפשר להצטרף לשירות בלחיצת כפתור אחת. ההוראות ממשיכות לפרט חובות נוספות המוטלות על ספקי הגישה לאינטרנט שתכליתן לקיים הליך פשוט, ברור ושקוף עבור המנויים41. היום ברירת המחדל היא שספק הגישה לאינטרנט מחויב להציע למנוייו ולספק למנוי שביקש זאת שירות סינון יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום. במקביל, סעיף 51ג לחוק קובע, בין היתר, שספק הגישה לא יגרום להגבלה או לחסימה של האפשרות הנתונה למנוי להשתמש בכל שירות או יישום המסופקים על גבי רשת האינטרנט. כלומר, ברירת המחדל, בהתאם לקבוע בחוק, היא שלמנוי צריכה להיות גישה חופשית לאתרים באינטרנט. בהתקיים תנאים מסוימים אפשר לסטות מהעיקרון הזה, לדוגמה באמצעות בקשה פרטנית ומפורשת מטעם המנוי, שנמסרת בנפרד מהסכם ההתקשרות, שבה הוא מבקש לנהוג אחרת. משמע, מנוי החפץ בכך יכול להסדיר מול הספק המורשה את מתכונת סינון התכנים הרצויה בעיניו, מבין הברירות שבאפשרותו של הספק המורשה להציע. לפיכך ההסדרים הקבועים בחוק נועדו לעגן ניטרליות של ספקי הגישה לאינטרנט לגבי תכנים המוצעים ברשת ולשמר את מעמדם של הספקים המורשים כ”צינור” גישה בלבד, אלא אם מבוקש מהם אחרת על ידי המנוי עצמו. לעניין אופי ותכונות השירות, החוק והתקנות מחייבים את ספק הגישה לאינטרנט להציע למנוייו שירות יעיל לסינון אתרים ותכנים פוגעניים, בשים לב למקובל בתחום. שירות הסינון צריך להתבסס על ניתוח המידע בתכנים ובאתרים, ולא רק על רשימה על ההודעה להישלח למנוי באופן שבחר לצורך קבלתה; אם המנוי השיב להודעה המיידית כי ברצונו לקבל 41 את שירות הסינון, השירות יסופק לו לא יאוחר מיום עבודה אחד; עם חיבור המנוי לשירות, על הספק לשלוח למנוי הודעה המעדכנת שחובר לשירות ומהן הדרכים להתנתק ממנו. הוראות דומות ניתנו גם ברישיונות ספקי הגישה לאינטרנט. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 32 נקובה של אתרי אינטרנט לסינון42 (תקנה 51ג(ב) לתקנות ההיתר הכללי). כלומר, הסינון מתבצע על בסיס ניתוח המידע באתר ולעיתים גם על בסיס "רשימה שחורה" של אתרי אינטרנט. מדובר בסינון המשלב עדכונים תדירים של חברות המתמחות בניתוח ובסיווג של דפי אינטרנט, בשונה מסינון המתבסס על "שיטת הרשימות" בלבד, ועל כן גם יעיל ממנו. בניסוח החוק בחר המחוקק שלא לקבוע את סוג הסינון או את רמתו ולהשאיר את ההוראה הנוגעת למתן שירות יעיל בלי להידרש לקביעות מפורטות יותר, בשים לב למקובל בתחום. עניין זה מבואר בדברי ההסבר להצעת החוק: "מאחר שיש רמות וטכנולוגיות שונות של סינון תכנים, דהיינו סינון תכנים באמצעות תוכנה המותקנת במחשב האישי של המשתמש הסופי וסינון רשתי בתשתית ספק הגישה לאינטרנט43". כיום ההסדר החוקי קובע מודל המאפשר למנוי שאינו מעוניין להיות חשוף לתוכן פוגעני כהגדרתו בחוק לבקש מספק הגישה לאינטרנט לקבל שירות סינון ההולם את צרכיו ואת העדפותיו והמבטא איזון בין חופש הביטוי והזכות לפרטיות44 ובין החשש לפגיעה בשל חשיפה לתוכן פוגעני ובלתי הולם. בעיקרו מודל זה מותיר את הבחירה המלאה בנושא הסינון בידי המנויים. מדובר במנגנון שמכונן “התערבות רכה” ושאינו שולל מתן כלי סינון מתקדמים יותר, דוגמת יישומונים המותקנים על מכשירי הקצה, אם בתשלום ואם לאו. איזון זה מבטא את גישת המחוקק שלא להתערב בשיקול דעתם של הצרכנים ובהעדפותיהם מחד גיסא ואת השמירה על היעילות הכלכלית והתחרותית בשוק מאידך גיסא. יישום הסעיף סעיף4טלחוקהולךאפואבנתיבשלאסדרה"רכה"שבוספקהגישהמחויבלהציעלמנוייו שירות סינון (שבכוחו לספק) בכל עת ולהזכיר מדי פעם בפעם למנויים שבאפשרותם לקבל את שירות הסינון ללא תמורה. משרד התקשורת הוא הגורם המאסדר והמפקח על יישום הוראות החוק ורישיונות הספקים בעניין זה, ובמשך השנים הוטלו עיצומים על ספקי הגישה לאינטרנט שלא עמדו בדרישות הדין. משנת 2013 הנושא נבדק על ידי מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. במסגרת "הטכנולוגיות הזמינות כיום לחסימת הגישה לאתרי האינטרנט תוך שימוש במערך סינון כאמור מבוססות 42 בעיקר על סינון בהתאם לרשימות כינויי אתרים URL() באינטרנט. באחת הדרכים אפשר להתיר גישה ל'רשימה לבנה' בלבד, דהיינו חסימת הגישה לכל אתר שאינו מופיע ברשימה. בדרך אחרת אפשר להגביל את הגישה לכל האתרים המצויים ב'רשימה השחורה', קרי מתן אפשרות גישה לכל האתרים באינטרנט שאינם מופיעים באותה רשימה. רשימות אלה אינן מעודכנות באופן מקוון (אינן online), ונדרש לעדכנן מעת לעת." מתוך דברי ההסבר להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח2008-. הצעת חוק זו נותרה בסטטוס הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ולא נכנסה לחוק. 43 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47 (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א.2011–) אם הצעת החוק מציעה הסדר של חסימה מלאה כברירת מחדל ואם היא מציעה חסימה חלקית שניתנת 44 להסרה על ידי שימוש בקוד סודי, הסרת חסימה מתאפשרת רק בעת בקשה מפורשת מטעם המנוי. סביר שבקשות מסוג זה נרשמות במאגר הספק, והדבר עשוי לעורר את סוגיית הביוש (שיימיניג) של המבקש/ת ופגיעה בפרטיותו/ה. קושי זה עשוי להתעצם בעקבות שימוש בקוד, שכן אז עלול להיחשף מידע מפורט יותר על פעולות של מנויים ברשת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 33 הליכי הפיקוח הוטלו עיצומים כספיים ב24- מקרים שבהם הגורמים המפוקחים הפרו את חובתם בעניין סינון תכנים פוגעניים. ממוצע סכום העיצום הכספי שהוטל במסגרת הליכים אלו הוא כ170,000- ש"ח, וסכום העיצומים הכולל שהוטל הוא כארבעה מיליון ש"ח. בשנת 2023 הוטל עיצום כספי על גורם מפוקח בסך של כ90,000- ש"ח בגין מספר הפרות, ביניהן אי-הצעת שירות סינון תכנים פוגעניים כנדרש. לוח 1 העיצומים הכספיים שהוטלו על ספקים מפוקחים,: 2021–2013 מספרהגורמיםהמפוקחיםשעליהם השנה הסכוםהכוללשלהעיצוםהכספי הוטלעיצוםכספי 2013 2 467,070ש"ח 2014 2 432,380ש"ח 2019 5 1,125,490ש"ח 2020 9 1,136,290ש"ח 2021 6 880,060ש"ח סךהכול 24 4,041,290ש"ח בעקבות הפיקוח והאכיפה, בחודש מאי 2019 פרסם משרד התקשורת שימוע בעניין עדכון אופן הצעת שירות חסימת אתרים ותכנים פוגעניים ובלתי הולמים (להלן: "השימוע"). לאחר קבלת ההתייחסויות החליט משרד התקשורת לתקן את הרישיונות שבמסגרתם מסופק שירות גישה לאינטרנט. כך הורחבו אופני היידוע בדבר קיומו של שירות סינון התכנים ועלתה תדירות התזכורות למנויים. כמו כן, הוגדר הליך הצטרפות פשוט לשירות הסינון. ב. פערים באסדרה הקיימת כחלק מעבודת הצוות נבחנה האסדרה הקיימת מול אתגרי הסינון הקיימים כיום. נמצאו מספר פערים מהותיים שאינם מקבלים מענה באסדרה הקיימת הנוגעים לדפוסי השימוש של ילדים ובני נוער במכשירים סלולריים חכמים, לאופי הפגיעות שחווים ילדי ישראל ברשת ולטכנולוגיה במימוש הגנה יעילה בעקבות שינויים בטכנולוגיות האינטרנט והסלולר. 1 . שינוי בדפוסי השימוש של ילדים ובני הנוער במכשירים סלולריים חכמים ערב חקיקת חוק התקשורת היה אופי השימוש במכשירים סלולריים שונה לחלוטין מאופי השימוש הנפוץ היום, בעיקר בכל הנוגע לשימושם של ילדים. בשנים האחרונות ירד במידה רבה גיל תחילת השימוש במכשירים סלולריים חכמים, ומספר הילדים ובני הנוער שמחזיקים במכשירים סלולריים חכמים גדל מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 34 מאוד45. להערכת הצוות, השינויים האלה קרו בשל ההתפתחות הטכנולוגית שהוזילה מאוד את מחירי הטלפונים החכמים ואפשרה להורים לרכוש מכשירים זולים וחכמים לילדיהם, ובשל הנורמות החברתיות ותהליך איטי ומתמיד של לחץ חברתי שנוצר עם הזמן על ילדים באותה שכבת גיל ובאותה כיתה בבתי הספר. תרשים 5: הגיל הממוצע לקבלת טלפון חכם ושיעור הילדים עם טלפון חכם 2023–2014 זמן השימוש היומי במכשירים הסלולריים החכמים גדל אף הוא במידה רבה בקרב ילדים ובני נוער. על פי סקר המטה הלאומי, יצרניות התוכן הלכו ושכללו את אופן הנגשת התוכן והתאמתו המדויקת לטעמיהם של הצרכנים (דבר המשפיע לא רק על ילדים ובני נוער), עד למצב שיותר ממחצית 60%() מבני הנוער הודו בסקר שהם מכורים לרשתות חברתיות46. תרשים 6 עמדות בני נוער כלפי רשתות חברתיות,: 2019 ו (באחוזים)2023- אם הצעת החוק מציעה הסדר של חסימה מלאה כברירת מחדל ואם היא מציעה חסימה חלקית שניתנת 45 להסרה על ידי שימוש בקוד סודי, הסרת חסימה מתאפשרת רק בעת בקשה מפורשת מטעם המנוי. סביר שבקשות מסוג זה נרשמות במאגר הספק, והדבר עשוי לעורר את סוגיית הביוש (שיימיניג) של המבקש/ת ופגיעה בפרטיותו/ה. קושי זה עשוי להתעצם בעקבות שימוש בקוד, שכן אז עלול להיחשף מידע מפורט יותר על פעולות של מנויים ברשת. בזק, עשור לדו"ח האינטרנט. 46 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 35 במרוצת השנים הלכו והתפתחו השימושים במכשירים הסלולריים. אם בעבר המיקוד היה שיחות קוליות, מסרונים טקסטואליים וגלישה באינטרנט ברוחב פס נמוך, כיום הוסב המיקוד לשימוש ברשתות חברתיות, מסרים מיידיים מתוחכמים הכוללים שיחות וידאו, שיחות קבוצתיות, העלאת תמונות, משחקים, צפייה בתוכני וידאו על פי דרישה ועוד. ממצאי סקר שנעשה בשנת 202447 הצביעו על השימושים ביישומונים המובילים בקרב בני נוער 17–13( שנים), יישומונים שלא היו בשימוש לפני עשור, ומקצתם כלל לא היו קיימים. תרשים 7: היישמונים המובילים בשימוש של בני נוער ותדירות השימוש בהם ⋅ ההתקדמות הטכנולוגית (הן של מכשירי הקצה הן של רשתות הסלולר) יצרה דרכים והזדמנויות שונות לפגיעה בילדים ובבני נוער, לדוגמה באמצעות מצלמות משוכללות ויישומונים המאפשרים למשתמשים לתעד ולהפיץ תמונות וסרטוני וידאו באיכות גבוהה ובשידור חי, או באמצעות מעקב אחר המיקום הגיאוגרפי של המכשיר החכם ועוד. כאמור, כיום הטכנולוגיות האלו זולות וזמינות ברוב מכשירי הקצה המוחזקים על ידי ילדים ובני הנוער. 2 . פער בין ההסדר החוקי לאופי הפגיעות שחווים ילדים ברשת על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מה שעמד בפני המחוקק בשנת 2011, כשהחוק נחקק, הוא הצורך להגן על ילדים ובני נוער, בעיקר מפני גישה לאתרי אינטרנט שכוללים תכנים שאינם מותאמים לקטינים. יתרה מזאת, מדיוני ועדת הכלכלה שם. 47 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 36 בכנסת שקדמו לחקיקת החוק עולה שהמחוקק כלל לא דן בבעיות הקיימות בהקשר זה במכשירים הסלולריים של ילדים ובני נוער, אלא התמקד בבעיות באינטרנט הנייח. עדות לכך נמצא בדבריו של מר ניר יוגב, מנהל קשרי מפעילים מחברת סלקום: "בעולם הסלולר – שלא כמו בעולם האינטרנט הרגיל – חלק ניכר מאוד מהתנועה, בגלל המגבלות שיש בעולם הסלולר של מסך קטן וכולי, חלק ניכר מאוד מהתנועה בעולם הסלולר מגיע דרך הפורטל, ולכן אנחנו חושבים שהחסימה הזאת היא חסימה מאוד אפקטיבית... אנחנו גם נפגשים בצורה שוטפת עם ארגוני צרכנים שונים, לא שמענו באף שלב שיש בעיות עם הנושא הזה. צרכנים לא מתלוננים שהם חשופים למידע או שהם לא מצליחים לחסום, וכולי.48" כיום הרשת מבוזרת יותר והומוגנית פחות. הגלישה באתרי אינטרנט ערוכים מראש כבר אינה פעילות בלעדית או עיקרית של המשתמשים, והזמינות ואופי השימושים במרחב המקוון מאפשרים סוגים חדשים של אינטראקציות ובעקבותיהם פגיעות בילדים ובבני נוער. כיום המשתמשים אינם רק צופים באופן פסיבי בתכנים המוצגים באתרי אינטרנט, אלא מקיימים קשרים ישירים עם אנשים שונים, לעיתים גם עם פוגעים. היכולת להתחזות והפיתוחים הטכנולוגיים מגבירים את הסיכון להיפגע ברשת. בדוח המטה הלאומי לסיכום שנת 202349 מומחשות הסכנות הקיימות לילדים ולבני הנוער ברשת, כמפורט להלן. תרשים : זירות הפגיעה באינטרנט (באחוזים)8 איגוד האינטרנט הישראלי, שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: נתוני 2024 עם פילוחים 48 דמוגרפיים. ועדת הכלכלה של הכנסת, "הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים,") 3 בינואר 2011 עמ', .22 49 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 37 תרשים 9: סוגי הפגיעות באינטרנט מתרשים 9 עולה ששליש 33%() מהפגיעות באינטרנט הן עבירות מין, ופחות מחמישית 17%() הן עבירות בריונות. כלומר אם בעבר החשש היה בעיקר מצפייה פסיבית בתכנים שאינם תואמי גיל או תכנים האסורים על פי החוק, הרי שבעשור האחרון, ועל פי סוגי האירועים המדווחים למטה הלאומי, יש גם צד פוגע (בגירים/ קטינים) במתכוון. מפילוח אירועי עבירות המין עולה ששליש 33%() דיווחו על הטרדה מינית, 30% דיווחו על סחיטה מינית/"סקסטורשן", ו17%- דיווחו על הפצת סרטון מיני או תמונה מינית. מפילוח אירועי הבריונות עולה שקרוב לשליש 32%() דיווחו על הצקות, חמישית 20%( דיווחו על השמצה ו17%-) דיווחו על הפצת סרטון או תמונה מביכים ועוד50. בהקשר זה נציין שבחודש אפריל 2024 התפרסמו ממצאים של סקר שנעשה בקרב בני נוער בתקופת מלחמת חרבות ברזל. יותר ממחצית 63%() מבני הנוער שהשתתפו בסקר דיווחו שהם נחשפו לתכנים קשים ופוגעניים הקשורים למלחמה (תמונות, סרטונים, שיחות, התכתבות, רשומות פוסטים51)][. פער טכנולוגי במימוש הגנה יעילה בעקבות שינויים בטכנולוגיות 3 . האינטרנט והסלולר בשנים האחרונות, עקב המודעות ההולכת וגוברת לפגיעות ברשת והיכולת לבצע מתקפות סייבר, לגנוב מידע פרטי, לבצע מניפולציות על מידע וכדומה, יש שימוש הולך וגובר בהצפנות "קצה לקצה". הצפנות אלו מאפשרות למשתמשים להצפין את כלל התקשורת היוצאת ממכשירי הקצה ועד לשרתים המאובטחים המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105, סיכום שנתי 2023 - עיקרי הנתונים, .2024 50 שם. 51 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 38 שמולם מתבצעת התקשורת, וכך גם בדרך ההפוכה מהשרתים למכשירי הקצה. זאת ועוד, טכנולוגיות הצפנה שומרות על פרטיות המידע ועל שלמותו ומונעות מספקי הגישה לאינטרנט לגשת למידע של הגולשים. המידע שגלוי לספקי הגישה לאינטרנט הוא מידע עזר נוסף המאפשר להם לנתב את המידע הפרטי בין המשתמשים ובין היעדים שלהם. מדוח השקיפות של חברת גוגל עולה שבתוך פחות מעשור נצפתה קפיצה של עשרות אחוזים בתעבורת האינטרנט המוצפנת, וברוב הפלטפורמות אחוז הדפים המוצפנים עבר את רף ה.90%52- תרשים 10: הדפים שנטענים בחיבור HTTPS בכרום, לפי פלטפורמה (באחוזים) כדי לסנן את התוכן המוגדר בחוק כתוכן פוגעני, ספק הגישה צריך להיות חשוף למידע שהמנוי צורך. אולם ספק הגישה לאינטרנט אינו יכול להיות חשוף למידע זה, משום שהוא לא יכול "לשבור" את ההצפנה שבין המנוי ליעדו. הגם שניתן לספק סוג מסוים של סינון, רק אם היעד מסווג כיעד פוגעני53, ברוב המקרים היעד הוא רשת חברתית או פלטפורמה למסרים מיידיים, והן לא מוגדרות כיעד פוגעני. ספק הגישה לאינטרנט אינו חשוף להתכתבויות, לתמונות או לסרטוני הווידאו שעוברים בין משתמשי הפלטפורמות, ועל כן אינו יכול לחסום תכנים פוגעניים או בלתי הולמים במקטע זה. האפשרות הנפוצה לסינון אירועים פוגעניים, כפי שמדווחים למטה הלאומי, ללא שבירת ההצפנה על ידי ספק האינטרנט (פעולה שאינה אפשרית ללא אישור ומעורבות משתמשי הקצה), היא באמצעות התקנת רכיב במכשיר הקצה, המשרד לביטחון לאומי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, סקר חדש בנושא: חשיפה לתכנים קשים 52 בקרב בני נוער, 17 באפריל .2024 53 חברת גוגל, הצפנת HTTPS באינטרנט. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 39 המאפשר גישה לתוכן לאחר שההצפנה הוסרה במכשיר הקצה, לצורך הנגשת המידע לשימוש משתמשי הקצה. כיום רכיב זה ממומש ביישומונים54 רבים לסינון תכנים. פער טכנולוגי נוסף נובע מכך שאפשר לעקוף את הסינון הרשתי. כיום המכשירים הסלולריים החכמים מאפשרים גישה לאינטרנט בשני תוואים היברידיים וגמישים מנקודתראותםשלמשתמשיהקצה:רשתהסלולרוהרשתהאלחוטיתFi-Wi().כך, גם אם ספק הגישה הסלולרית לאינטרנט מבצע סינון ברשת הסלולר, משתמשים יכולים בלחיצת כפתור לעבור לרשת אלחוטית זמינה ולהמשיך לגלוש ללא סינון. אם הורים משתמשים בכלי סינון גם ברשת הסלולרית וגם ברשת האלחוטית, עדיין ילדים ובני נוער יכולים לאתר רשת אלחוטית אחרת וממנה לגלוש במכשיר הסלולרי החכם ללא סינון. לאחר שפערים אלו נידונו בישיבות הצוות, הוסק שהחוק והאסדרה הקיימים אינם מותאמים למציאות, בכל הנוגע לפגיעות בילדים ובבני נוער הנובעות משימוש במכשירים סלולריים חכמים. יצרני היישומונים מממשים ניתוחים שונים על המידע לאחר שהצפנתו נפתחה. בין היתר ניתוחים של 54 מסנני תוכן, ניתוחים המתריעים על תוכן בעייתי, ניתוחים המשתמשים בחיפוש מילות מפתח פוגעניות, ניתוחים המשתמשים בתוכנות בינה מלאכותית ועוד. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 40 פרקשלישי המלצות הוועדה פרקשלישי המלצות הוועדה א. הנחות היסוד בבסיס ההמלצות לאורפעילותהצוותוהחומרשהוצגבפניו,להלןתוצגנהתובנותשגיבשהצוותבישיבותיו ושעל בסיסן נוסחו המלצות ליישום. 1. על פי הנתונים שהוצגו לחברי הצוות על ידי נציגי המטה הלאומי, ילדים בישראל נחשפים ברשת לתכנים הנתפסים בעיני הנציגים והצוות ככאלו העלולים להיות פוגעניים (ולאו דווקא פוגעניים כהגדרתם בחוק) בשיעורים גבוהים, בעיקר בעת השימוש בטלפונים חכמים. 2. כפי שעולה מהסקרים השונים שהוצגו בפני הצוות, אחוז גדול מההורים לילדים מודעים לקיומם של כלים לסינון תכנים ברשת, ועם זאת בפועל אחוזי השימוש בשירותים אלה נמוכים. 3. להטלת חובות היידוע על חברות התקשורת ניתן לייחס תרומה מוגבלת ביצירת סביבת רשת מוגנת. החברות מחויבות לפעול על פי הדין והוראות האסדרה, אולם הצוות נוכח לדעת כי חובות אלו כשלעצמן אינן מספקות בכל הנוגע להנעת ההורים לפעולה של התקנת אמצעי סינון במכשירים סלולריים חכמים, למרות אמצעי היידוע הקבועים בדין ובהוראות והקלות שבה אפשר להירשם לשירות (עד כדי מענה פשוט למסרון או לדואר אלקטרוני). 4. נוסף על אמצעי סינון רשתי, בשוק קיים מגוון רחב של יישומונים המאפשרים סינון תכנים או בקרה הורית. יישומונים אלה מותקנים על גבי המכשירים הסלולריים החכמים, מקצם בתשלום ומקצתם ללא תשלום; היישומונים נבדלים במאפייניהם וביכולותיהם (במידת סינון התכנים, בסוגי פונקציות הבקרה, במחיר ועוד). בין היישומונים האלו יש גם יישומונים המסננים תכנים שאינם מוגדרים כפוגעניים בחוק, אך הם עשויים לשמש בסיס למרבית הפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת, כפי שהוצג לצוות. 5. אחד מכלי ההסברה לנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת הוא מסע פרסום והסברה. יש להבחין בין מסע פרסום לצורך העלאת מודעות לסכנות ולאיומים כלפי קטינים ברשת, למניעה ולהסברה ובין מסע פרסום להעלאת המודעות לכלי הבקרה וסינון התכנים ועידוד השימוש בהם. בשנים האחרונות היו מספר מסעות פרסום שהתמקדו בהעלאת המודעות לסכנות הרשת (לדוגמה, מסעות פרסום בנושאים האלה: איומים וסכנות הקיימים ברשת, מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 42 חרמות, חקיקה בתחום ועוד55). אלו יצאו תחת ידם של מגוון גופים ממשלתיים ואזרחיים ובהיקפים משתנים. מסעות הפרסום העלו למודעות גבוהה את נושא הגלישה הבטוחה ברשת ואת הצורך להימנע מפגיעה במרחב המקוון. עבודת הצוות העלתה שיש חשיבות לקידום מסעות פרסום והסברה בשני עולמות התוכן – סכנות ואיומים ברשת וסינון תכנים ובקרה עליהם – וכדי שיהיו יעילים ומועילים עליהם להיות ממושכים. 6. כדי למקסם את יעילות הפתרונות הטכנולוגיים והאסדרתיים מומלץ להשתמש במעטפת משלימה לעידוד השימוש באמצעי סינון בקרב הורים וילדים. המדינה וההורים אינם יכולים לפעול רק בכפייה ובאסדרה אל מול הילדים, ולכן חשוב לעורר את הילדים לפעול בנושא ולהיות ערים למשמעויות הרחבות של אמצעי הסינון. 7. יצירת מודעות צריכה להיות יעילה, ממוקדת ולאורך זמן. לדוגמה, בקרב בני נוער צריך לדבר בשפתם ובפלטפורמות שאליהן הם חשופים. נדרשת מומחיות בהנגשת תכנים לבני נוער הן מבחינת התוכן הן מבחינת אמצעי ההפצה. 8. הסברה ושיח הורי וחינוכי (בבית, בקהילה, במערכת החינוך, בארגוני בריאות ועוד) הם כלים משלימים לסינון תכנים ובקרה הורית. חשוב להימנע מ"אשליית מוגנות הרמטית" באמצעות הכלים הטכנולוגיים, הואיל והיא עלולה להוביל לאדישות או לחוסר מעש מצד הורים, מחנכים ואף קטינים. ילדים עלולים לחוות פגיעה גם כאשר מכשיר הקצה שברשותם מכיל מוצר סינון, משוכלל ככל שיהיה, אם משום שאין פתרון סינון מושלם ואם משום שהילד/ה מסיר/ה או עוקף/פת את היישומון ללא ידיעת ההורים. ככלל, במסגרת השיח ההורי, ראוי שהורים יתווכו וישקפו לילדים את חשיבות השימוש באמצעי הסינון ואת תכליתו. 9. הפתרון המלא לבעיית מוגנות הילדים ברשת הוא פתרון הוליסטי הכולל: חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי, מעורבות הורית ושיח פתוח בין ההורה לילדיו, מודעות, הנגשה של אמצעי עזר טכנולוגיים, פיקוח ואכיפה, הסברה ומניעה ועוד. רכיבים אלו אינם נמצאים תחת אחריותו של משרד ממשלתי אחד, אלא פזורים בין תחומי אחריותם של משרדי ממשלה שונים: המשרד לביטחון לאומי, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, משרד הבריאות ועוד. על המדינה לבחון את הפתרון ההוליסטי בראייה רחבה יותר מגדרי האחריות המצומצמים יחסית של הצוות ולשתף כמה שיותר משרדי ממשלה הנוגעים לעניין, במטרה להטמיע פתרונות מיטביים, כל אחד בגבולות סמכותו ומומחיותו, שבסופו של דבר מרכיבים פתרון מלא וכולל. על הפתרון להימצא גם מתוך שיח מקצועי עם הגורמים הרלוונטיים בשוק, בחברה האזרחית ובציבור הרחב. בחינה זו רצוי שתיעשהבאופןרציףולאבנקודתזמןמוגדרתבלבד,שכןהטכנולוגיהואופיהשימוש באינטרנט מתעדכנים באופן תדיר ומהיר. לדוגמה, מסע פרסום והסברה בנושא תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשע"ד2014-, המכונה 55 "חוק הסרטונים"; מסע פרסום והסברה בנושא מוקד 105 - המטה לאומי ופעילויות הסברה נוספות שנלוו אליו. בעקבות מסע פרסום זה עלתה היכרות הציבור עם מוקד 105 ב10%- 60%( בשנת 2023 לעומת 50% בשנת ).2022 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 43 ב. המלצות הצוות בטרםיפורטוההמלצותחשובלהדגישפעםנוספתנושאשהוזכרמעלה:לסוגייתמוגנות ילדים ובני נוער ברשת יש היבטים וחלקים רבים, ורק מקצתם נתונים לאחריות הצוות במתכונתו הנוכחית. לפיכך, המלצות הצוות, גם אם תיושמנה במלואן, הן תפחתנה את הסיכונים ברשת במידה מסוימת אך מוגבלת ויש ללוותן בחינוך ובהסברה. בין הנושאים שאינם נכנסים בגדרי אחריות הצוות נמצא תחום האסדרה על אתרי תוכן, על רשתות חברתיות ועל מנועי חיפוש ברשת. הצוות ממליץ שנושאים אלו יידונו כל העת על ידי הגורמים המוסמכים, בין היתר לצורך בחינת צעדים אסדרתיים שיאפשרו את הפיכת הרשת לסביבה מוגנת עוד יותר עבור ילדים ובני נוער. לאור כל הנאמר לעיל ניסח הצוות שמונה המלצות במטרה לתת את המענה היעיל ביותר, בתוך גדרי האחריות שנקבעו לו, כמפורט להלן. קידום פתרונות סינון מתקדמים להגנה נגישה ויעילה על ילדים ובני נוער ברשת 1 . קביעת רף עדכני לסינון תכנים נוכח המידע שהוצג בדיוני הצוות בנושאים: הסכנות הטמונות ברחבי הרשת, הירידה הדרמטית בגיל תחילת השימוש במכשירים סלולריים חכמים, הנגישות לתכנים ברשת, ההתפתחויות הטכנולוגיות והטענות בדבר היעילות החסרה של הסינון הרשתי, הצוות ממליץ לקבוע רף סינון מינימלי עדכני לכלי סינון ובקרה מפני תכנים פוגעניים ובלתי הולמים. כלי הסינון יותאמו להגנה על מכשירים סלולריים חכמים המיועדים לשימושם של ילדים ובני נוער. מפרט הרף יתמקד במאפייניו הטכניים של הכלי ויגדיר מהן האפשרויות שכלי הסינון מאפשר כדי להיחשב ככזה העומד ברף סינון יעיל, בשים לב למקובל בתחום ובמטרה לאפשר למשתמשי הקצה חשיפה לתכנים בהתאם לגילם ובהתאם למאפייניהם החינוכיים. בתור צעד משלים באתר משרד התקשורת יונגשו להורים המלצות לגילי שימוש מינימליים והמלצות לשימוש בפלטפורמות שונות, וכן כלים נוספים העשויים להגביר את מודעות ההורים לסכנות הרשת ולכלי הסינון הקיימים, כפי שיפורט בהמשך. הצוות ממליץ לבחון אסדרה שבה ברירת המחדל היא שהרף שייקבע למוצר הסינון החינמי, שמוצע על ידי הספקים המורשים למנוייהם, יתבסס על יישומון שיותקן במכשירי הקצה, זאת כדי לפתור את בעיית ההצפנה ולאפשר לאלגוריתם הסינון להתייחס לכלל התוכן המועבר באינטרנט. הספקים המורשים יחויבו לקבל אישור רגולטורי מראש לגבי מוצר סינון המועמד מבחינתם לשיווק, במטרה לבחון אם הוא עומד ברף המחייב. בה בעת יש לבחון את האפשרות שלקוחות שיבקשו זאת במפורש יוכלו להמשיך ולקבל ללא עלות מוצר סינון רשתי, בלי להתקין יישומון על מכשירי הקצה של הילדים. נוסף על אספקת מוצר הסינון, הצוות ממליץ לבחון אסדרה שבה יהיו הספקים מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 44 המורשים מחויבים ליידע את הצרכנים על אודות מוצר הסינון, לתמוך בהתקנתו ולתת מענה בכל פנייה לסיוע או להדרכה מצד המנויים, הן באמצעות נציג אנושי הן בעזרת אמצעים דיגיטליים. רף הסינון המינימלי ייקבע בהובלת משרד התקשורת, בהיוועצות עם גורמי מקצוע שונים בתוך 90 ימים מרגע אישור ההמלצה. כמו כן תיקבע תוכנית עבודה להגברת הליכי הפיקוח והאכיפה והתאמתם לשינויים המוצעים. הצוות ממליץ לבחון אפשרות שבה הספקים המורשים יעבירו נתונים עיתיים אגרגטיביים (שאינם מאפשרים זיהוי של מידע אישי) לגבי שימוש המנויים בשירותי הסינון הניתנים ללא תשלום ובשירותי הסינון שבתשלום. בין היתר יועברו נתונים לגבי מספר המנויים ומכשירי הקצה המצטרפים, נטישת לקוחות, נתוני נאמנות למוצר הסינון, והכול על פי תבנית דרישת המידע שתיקבע על ידי משרד התקשורת. לדעת הצוות, הנתונים האמורים חיוניים להבנת תמונת המצב על ידי גורמי הפיקוח והאכיפה בהקשר למוגנות הילדים ובני הנוער ברשת, והם עשויים לסייע בהגברת הפיקוח והאכיפה של חובת הידוע של החברות. נוסף על כך, יש לבחון הטלת חובת שקיפות בפרסום נתוני מספר המשתמשים במוצרי הסינון על ידי הספקים המורשים. הצוות קורא לספקים המורשים לאפשר למנוייהם לבחור באפשרויות סינון ובקרת הורים מתקדמות יותר על בסיס יישומונים שכבר הותקנו ללא עלות במכשירים הסלולריים החכמים של הילדים, בהתאם לגילי הילדים, למגזר שאליו הם שייכים ולאופי החינוך הרצוי. העלאת מודעות וסיוע למשפחות בחינוך ובהכנת ילדים לעצמאות דיגיטלית 2 . בחינה מחודשת של הגדרות החוק במהלך עבודת הצוות זוהה פער ממשי בין הגדרת הביטוי "תוכן פוגעני" בחוק, שביחס אליו נדרשים הספקים המורשים להציע שירותי סינון, ובין היקף התכנים הפוגענייםוהבלתיהולמיםשאליהםחשופיםילדיםברשתהלכהלמעשהוסוגיהם. הצוות ממליץ שגורמים במשרדי הממשלה, האמונים על הגנת קטינים ברשת ועל סוגיות של חופש ביטוי, יידרשו לנושא ולצורך בבחינה מחודשת של הגדרת "תוכן פוגעני" בחוק התקשורת. 3 . הנגשת מידע להורים ולילדים משרד התקשורת יפעל להנגשת מידע מפורט להורים ולילדים בנושא כלי סינון ובקרה למוגנות ילדים ברשת באמצעות אתר האינטרנט של המשרד. האתר יכלול המלצות שיסייעו להורים להבין את הכרחיות השימוש בכלי סינון תכנים עבור ילדיהם וכן לבחור את הכלי המיטבי עבורם. האתר יוקם בדגש על חוויית משתמשים נוחה ונגישות, יכלול הסבר פשוט בשפות מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 45 המדוברות הנפוצות בישראל על הסוגים השונים של אמצעי הסינון (ובכללם כלי בקרת ההורים ושונותם מכלי הסינון), יבהיר מהם ההבדלים בין הכלים ומהן האפשרויות השונות ליישום ולהפעלה ויאפשר להשוות בין מוצרים קיימים. האתר יכיל קישורים לאתרי האינטרנט של הספקים המורשים, וככל שיתאפשר גם קישורים לגורמים מקצועיים העוסקים בנושאי מוגנות ילדים ברשת ובמוצרי סינון תכנים. הצוות ממליץ שההמלצות לציבור תכלולנה גם את הנושאים האלה: • יישומונים ומכשירי קצה מומלצים לבקרה או לסינון – ביישומונים ובאתרי אינטרנט רבים קיים פוטנציאל רב לפגיעה בילדים ובבני נוער, כגון רשתות חברתיות, יישומונים של מסרים מיידיים, יישומי משחקים ברשת וכדומה. נוסף על כך, בעתיד יש לבחון גם המלצות לגבי מוצרים המספקים אינטרנט נייח, קונסולות משחקים ומרחבים חדשים המצטרפים לגורמים המסכנים הפוטנציאליים באופן תדיר, כגון בינה מלאכותית, ,VR AR Metaverse וכן משחקי רשת מובילים, כגון ,Roblox ועוד.Fortnite • אפשרויות התקשורת של מכשיר הקצה – מוצר סינון מתקדם נדרש להתמודד עם כלל תשתיות התקשורת המשרתות את המכשיר החכם, ככל שלאלו פוטנציאל לפגוע בילדים ובבני נוער, לדוגמה תקשורת סלולרית, תקשורת אלחוטית, תקשורת ישירה בין מכשירים וכדומה. • בקרה הורית ובקרה עצמית – זוהו שלושה סוגים של סינון ובקרה: סינון תכנים שמועברים ושמוגדרים כתכנים לא רצויים; בקרת תכנים שאינם מסוננים, אך מתבצעת פעולת התרעה לילד/ה ולבן/בת הנוער או להורה; בקרות שאינן נוגעות ישירות בתכנים עצמם, אלא באפשרויות חשובות נוספות המשפיעות על מוגנות הילדים ועל בריאותם הפיזית והנפשית, כגון הגבלת שעות מסך, הגבלת יישומונים מסוימים, אפשרות לשליחת הודעת מצוקה, זיהוי מיקום הקטינים ועוד. האתר יכלול הסברים והמלצות להורים לעניין השיח שמומלץ לקיים עם הילדים בנושא סינון התכנים והתגוננות מפני הסכנות המצויות במרחב המקוון ובנושא בקרות ההורים, משמעותן ואופן יישומן. בני הנוער ששוחחו עם הצוות עמדו על חשיבות השיח השקוף והגלוי עימם, כדרך לרתום אותם לפעולה מתוך הבנת הסכנות, אופן השימוש בכלים והאפשרויות השונות שאמצעי הסינון מציעים. הצוות רואה חשיבות באופן הנגשת המידע לילדים ולבני הנוער. הנגשה זו רצוי שתתבצע בזירות השונות ובאופן המתאים לגיל קהל היעד ולמאפייני השימוש של קהל היעד בפלטפורמות השונות. באתר יונגשו המלצות מומחים בתחום בנוגע לגילים המינימליים המומלצים לשימוש במכשירים סלולריים חכמים, ביישומונים ובאתרים שונים (בהתאמה לסוג הפעילות, הפלטפורמה והמוצר), וכן יפורסמו המלצות לשימוש בסוגים מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 46 שונים של יישומונים הקיימים בשוק, בהתאם למאפייניהם ולרמת ההגנה והבקרה שהם מאפשרים. להפעלת האתר יידרשו משאבים הכוללים תקציב הקמה, עריכת תכנים ותפעול שוטף. נוסף על פרסום המידע באתר יש לערוך מסע פרסום והסברה (ראו להלן המלצה בסעיף 4) שיחשוף את הציבור גם לתכנים הקיימים באתר. הצוות ממליץ שספקים מורשים יביאו לידיעת מנוייהם את ההמלצות המפורסמות באתר הייעודי. 4 . מסע פרסום לאומי והסברה הצוות ממליץ ללוות את תהליך שיפור מוגנות הילדים ובני הנוער ברשת במסע פרסום לאומי ובהסברה בכלי המדיה השונים – החדשים והמסורתיים – במטרה להגיע אל כל קהלי היעד: הורים, בני נוער וילדים. מסע הפרסום צריך להיות מפולח לפי אוכלוסיות ולהביא בחשבון את מאפייניהן השונים. להלן מספר רעיונות הנוגעים למסע הפרסום וההסברה: • שידור תכנים באמצעי המדיה השונים בהתאמה לקהל היעד ולמאפייניו. מסע הפרסום יכול להיות חלק מתוכניות מובילות העוסקות בהיבטים שונים של נושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת; • הפקת סרטונים קצרים של בני נוער לבני נוער בפלטפורמות המובילות שבהן משתמשים בני הנוער. הסרטונים יופקו ויערכו בשיתוף בני הנוער; יצירת סרטון הסברה "הסמארטפון הראשון שלי" שבאמצעותו יוכלו הורים ללמוד על ניהול שיח עם ילדים שמקבלים לראשונה טלפון חכם ולהסביר להם מהו שימוש מיטבי במכשיר; הסברה בנושא חינוך למעורבות חברתית בכלל ובמקרה של פגיעה באחר בפרט והעלאת המודעות לחשיבות הדיווח לגורמים המוסמכים; הסברהבנושאחרמותוהדרהחברתיתוחשיפתהכליםהמתאימיםלהתמודדות עם תופעות אלה. בהתאם לתובנות המפורטות מעלה ולהבחנה בין שני סוגי מסע הפרסום, יהיה נכון לחלק את מסע הפרסום וההסברה לשני נושאים עיקריים: מוגנות ילדים ובני נוער ברשת וכלי סינון שעשויים למנוע חשיפה לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים ברשת. חלוקה זו תאפשר עבודה ממוקדת ויעילה וקביעת מדדי הצלחה מדויקים. במסגרת הפרסומים השונים מומלץ לעסוק גם בהשפעות הבריאותיות, הפיזיות והנפשיות, של השימוש בטלפונים חכמים, כגון חשיפה לתכנים פוגעניים, זמן שימוש לא מבוקר במסכים ועוד. לדעת הצוות, מסעות הפרסום וההסברה צריכים להתקיים באופן שוטף ולאורך מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 47 זמן, במטרה למצות את פוטנציאל ההשפעה שלהם. מומלץ שמסעות הפרסום וההסברה יובלו על ידי המטה הלאומי, יחד עם משרד התקשורת ובתיאום התכנים עם יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. יש לשקול בחיוב הוספת גורמים ממשלתיים נוספים לפעילות, כך שתהיה משותפת ותכלול מסר ממשלתי אחיד בנושא. 5 . מעורבות מערכת החינוך הפורמלי משרדהחינוךמפעילתוכניותחינוכיותשנתיותלקידוםמוגנותוהתנהלותמיטבית ברשת לקהלי יעד שונים: תלמידים, צוותי חינוך והורים. על המשרד להמשיך להעמיק בנושא המוגנות ברשת תוך התייחסות להיבטים האלה: נורמות התנהגות ראויות ברשת, שמירת הפרטיות ואבטחת מידע, זהות דיגיטלית, מצבי סיכון ופגיעה ופיתוח מיומנויות רלוונטיות, לרבות פנייה לעזרה. פעולות משרד החינוך צריכות להיעשות במסגרת תוכניות הלימודים השנתיות, בהתאמה לאוכלוסיות השונות, הן בחינוך הרגיל הן בחינוך המיוחד. הצוות ממליץ להמשיך ולקדם את העלאת מודעות ההורים לנושא מוגנות ילדים ברשת באמצעות בתי הספר על ידי כתיבת תוכנית הסברה והדרכה להורים שתופעל במהלך שנת הלימודים, תוך שיתוף הנהגת ההורים הארצית. הצוות ממליץ לעגן את תוכנית ההסברה להורים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. זאת ועוד, משרד החינוך יעודד הורים לקיים שיח עם ילדיהם, תוך הסבר על אחריותם בתור הורים לדאוג למוגנות ילדיהם ברשת, וימליץ על התקנת אמצעי סינון, תוך קיום שיח ומודעות למוגנות מזה ושמירה על הפרטיות מזה. משרד החינוך יפנה את ההורים לאתר המידע שיוקם על ידי משרד התקשורת לבחירה מושכלת של אמצעי סינון, שתביא בחשבון את גיל הילד/ה, את מידת החשיפה לסיכון, צרכים מיוחדים ועוד. קידום המודעות במערכת החינוך לנושא סינון תכנים באינטרנט עשוי להגביר את הביקוש למוצרי הסינון, ובתוך כך לשפר את המוצרים הקיימים ולהביא לארגון קבוצות רכישה למוצרי סינון, כך שמחיריהם יופחתו. 6 . פעילות בלתי פורמלית מוצע להרחיב את הפעילות החינוכית, ההסברתית והמניעתית להעלאת המודעות לנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת ולשלבה בפעילות של מסגרות בלתי פורמליות, כגון תנועות הנוער, מתנ"סים מקומות העבודה של ההורים ועוד. בין היתר, תיוחד הפעילות ההסברתית להעלאת המודעות לשימוש בכלי סינון ובקרה: אלו שיקולים נכון לשקול כאשר בוחרים להשתמש בהם, לאלו גילים הם מותאמים, כיצד מומלץ לשוחח עליהם עם הילדים ועוד. מומלץ לגבות את הפעילות הבלתי פורמלית במהלך לאומי של מניעה מוגברת מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 48 בקהילה באמצעות המטה הלאומי שיכול להיעזר במשרדי הממשלה, ברשויות השלטון המקומי, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי ועוד ולשתף עימם פעולה. 7 . פעילות במסגרות של ארגוני בריאות מומלץ לשלב את פעילויות ההסברה והעלאת המודעות לנושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת ואת פעולות המניעה בנושא בתוך תהליכים של קידום בריאות, לדוגמה במסגרת הפעילויות של קופות החולים, טיפות חלב, מכונים להתפתחות הילד, שירותי בריאות הנפש ועוד. לשם כך יש לרתום את מערכות ההסברה הקיימות בתחום הבריאות, כגון אתר "הורים והורות" של משרד הבריאות ואתרי קופות החולים. קידום המנגנון הממשלתי להגנה על ילדים ובני נוער ברשת 8 . חיזוק ההגנה על ילדים ובני נוער ברשת • הצוות ממליץ לבחון את האפשרות לחזק ולהרחיב את פעילות המטה הלאומי בעולמות התוכן של מוגנות ילדים ברשת – מניעה, הסברה ומידע – ולהקצות לכך משאבים מתאימים. בין היתר מוצע: למנףאתהפעילותבערוציהמדיהבאמצעותמסעותפרסוםופעילויותהסברה, כפי שפורטו לעיל; לקיים פעילויות מניעה והסברה בקרב ילדים צעירים בגני ילדים ובטיפות חלב; להרחיב את פעילות ההסברה במקומות העבודה של הורים; לקדם פעילות הסברה בתנועות נוער ובארגוני תלמידים. הפעילויות המוצעות לעיל תיעשינה בהתאם להמלצות שפורטו בדוח זה, תוך מתן מענים מתאימים לצרכים הייחודיים של קבוצות אוכלוסייה שונות ושילוב משרדי הממשלה המעורבים באופן שוטף. יש לכלול את הפעילויות המוצעות בתוכנית רב-שנתית. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 49 ג. המלצות הצוות בחלוקה למשרדי הממשלה לוח 2: המלצות הצוות, לפי משרד ממשלתי ההמלצה המשרדהממשלתיהמוביל קביעתרףעדכנילסינוןתכנים משרדהתקשורת בחינהמחודשתשלהגדרותהחוק משרדיהממשלההרלוונטיים הנגשתמידעלהוריםולילדים משרדהתקשורתבתיאוםעםהמשרדלביטחוןלאומי המשרד לביטחון לאומי בתיאום עם משרד התקשורת מסעפרסוםלאומיוהסברה ויחידת התיאום הממשלתית לזכויות הילדים ונוער בחטיבההחברתיתמשרדהמשפטים מעורבותמערכתהחינוךבתהליך משרדהחינוך פעילותבמסגרותבלתיפורמליות המשרדלביטחוןלאומיומשרדיממשלהשותפים מסגרותארגוניבריאות משרדהבריאות חיזוקהמטההלאומילהגנהעלילדיםברשת המשרדלביטחוןלאומי סיכום נושא מוגנות ילדים ובני נוער ברשת הוא נושא חשוב ודחוף מאין כמוהו, במיוחד בצל התכנים הפוגעניים והמזעזעים שאליהם נחשפו ילדינו מאז האסון שפקד את המדינה בשמחת תורה, ב7- באוקטובר 2023. בעוד הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, מתעצמים גם האיומים במרחב המקוון. במקביל, השימוש במכשירים סלולריים חכמים מתרחב בקרב ילדים צעירים, מה שמגביר את הסכנה האפשרית בחשיפה לתכנים פוגעניים במרחב המקוון. ככל שעובר הזמן, מעגלי הפגיעה מתרחבים, אפילו אם הפגיעה אינה תמיד נראית לעין. לאורך השנים הוקמו ועדות וצוותים, חוקקו חוקים ותוקנו תקנות, הוקמו גופים ובוצעו מסעות פרסום והסברה, אולם תופעת הפגיעה בילדים ברשת עודנה נוכחת, והיא משנה את פניה ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת, וכדרכו של עולם הכול קורה בקצב מהיר יותר מקצב התגובה של ההסדרים והמענים הקיימים. תמונת המצב הנוכחית, שעולה בין היתר מדוח מבקר המדינה לשנת 2022 ומיפוי המצב הקיים במסגרת עבודת הצוות, מהווה עבורנו תמרור אזהרה. המציאות הזו מדגישה את הצורך בפעולה מיידית ומתמשכת מצד המדינה ומשרדי הממשלה, לצד חינוך והסברה להורים ולילדים, כדי ליצור סביבה מקוונת בטוחה יותר. הצוות הבין-משרדי בנושא מוגנות ילדים ברשת ממליץ לשר התקשורת לאמץ את מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 50 מסקנות דוח זה ולהמליץ למשרדים הנוגעים בדבר לאמץ כל אחד את המסקנות בגבולות האחריות שלו, מתוך הבנה שעל הפתרונות בנושא מוגנות ילדים ברשת להיות "הוליסטיים",להתבססעלשיתופיפעולהולהוותתצרףהמורכבמתחומיםשונים:חינוך, פיקוח ואכיפה, מעורבות הורית, בריאות, טכנולוגיה, תמיכה ורווחה. המסקנות כוללות פעולות מאסדרות שנתונות בסמכות המדינה, פעולות עידוד והעלאת מודעותבקרבהורים,ילדיםובנינוערלסכנותשברשתוהצעותלפתרונותסינוןוהתרעה שעשויים להפחית במידה רבה את החשיפה לתכנים פוגעניים ובלתי הולמים באינטרנט. נוסף על ההמלצות, חברות וחברי הצוות רואים חשיבות ודחיפות רבה במתן מגוון מענים אסדרתיים, במטרה לאפשר מרחב מקוון בטוח יותר לילדים ולבני נוער. מטבע הדברים התמקדה עבודת הצוות בהיבטים מסוימים בשיפור המוגנות ברשת, והעבודה אינה מגיעה לסיומה עם הגשת המלצות אלו. אל למדינה לשקוט על השמרים! נדרשת עבודת תחזוקה סיזיפית ובלתי פוסקת כדי לשמור על ילדינו מפגיעה במרחב המקוון, המשתנה והמתפתח ללא הרף. במרוץ המטורף מול ההתפתחויות בעידן נתוני עתק Big( Data) ובינה מלאכותית AI() על המדינה לרתום את הטכנולוגיה לטובתה בכל התחומים, ובעיקר בתחום של מוגנות הילדים ובני הנוער ברשת, ובכך לצמצם ככל האפשר את ניצול הטכנולוגיה לרעה. יש להתאים את הכלים האסדרתיים, החינוכיים, ההסברתיים וכדומה, לעדכן אותם ולתרגמם למציאות המשתנה, כדי לתת מענה מיטבי לאיומים בהווה ובעתיד. אנו רוצים להודות בשם כל חברי הצוות לכל אלו שטרחו והופיעו בפנינו. הורים וילדים, ארגוני חברה אזרחית, חברות וגורמים פרטיים שהשמיעו את קולם ושיתפו בתובנותיהם. ניכר שלכולם מטרה משותפת אחת: להגן על קטינים מכל הפגיעות המתרחשות ברשת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 51 עינבל משש עו"ד דנה רוטשילד עו"ד עדי ליברוס עינבל משש עו"ד דנה רוטשילד עו"ד עדי ליברוס יו"ר הצוות חברת הצוות חברת הצוות יו"ר הצוות חברת הצוות חברת הצוות עו"ד ליאת יעקובוביץ' עו"ד איל זנדברג עו"ד אדוה בר-שלום עו"ד ליאת יעקובוביץ' עו"ד איל זנדברג עו"ד אדוה בר-שלום חברת הצוות חבר הצוות חברת הצוות חברת הצוות חברת הצוות חברת הצוות ד"ר זהר לביא סהר ד"ר דינה צימרמן ד"ר נאוה כהן אביגדור ד"ר זהר לביא סהר ד"ר דינה צימרמן ד"ר נאוה כהן אביגדור חברת הצוות חברת הצוות חברת הצוות חברת הצוות חברת הצוות חבר ת הצוות אילן אביטן אביטל בן שלמה קובי רפאלי אילן אביט ן אביטל בן שלמה קובי רפאלי חבר הצוות חברת הצוות חבר הצוות חבר הצוות חברת הצוות חבר הצוות אדורה אלעיס אדורה אלעיס חברת הצוות חברת הצוות 1 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 52 נספחים נספח א' – הזמנה להשתתפות בצוות מטעם שר התקשורת נספח ב' – כתב המינוי המקורי של הצוות נספח ג' – כתב המינוי העדכני של הצוות והתוספת לו נספח ד' – קול קורא מטעם הצוות נספח ה' – סקירה בין-לאומית השוואתית מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 53 נספח א' - הזמנה להשתתפות בצוות מטעם שר התקשורת ח'ניסן תשפ"ג 30מרץ, 2023 לכבוד, השרלביטחוןלאומי חה"כ איתמר בן גביר שרהחינוך יואב קיש שר המשפטיםחה"כ יריב לוין שר הרווחה והביטחון החברתייעקב מרגי מ"מ שר הפנים – חה"כ מיכאל מ לכיאלי שלום רב, הנדון:הזמנהלהשתתפות בצוות בנושא מוגנות ילדים ברשת 1. בחודש שעבר, ציינו את החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת. על פי נתונים שהוצגו בוועדות הכנסת, גיל החשיפה הממוצע בישראל לתכנים פורנוגרפיים הינו גיל 8 והוא מהמוקדמים בעולם., בנוסף, דו״ח מבקר המדינה אודות מוגנות ילדים ברשת (פברואר 2022), תיאר מצב של חשיפה 1 מוקדמת לתכנים פוגעניים ברשת בשיעורים גבוהים אצל ילדים, ועלייה חדה של שיימינג מיני בין קטינים. על פינתונים שהוצגו בפנינו,החשיפה מתבצעת בעיקר תוך כדי שימוש בטלפונים ניידים. 2. מציאות עגומה זו, מחייבת התבוננות, ניתוח ופעולה משמעותיים ברמה הלאומית. פעולה נחושה של משרדי הממשלה תקרב, ולו במעט, את הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדינו, ובפרט בעת השימוש היומיומי בסלולר. הילדים והנוער מבלים זמן רב בשימוש ובצפייה ברשתות במכשירי הסלולר, וחלק לא מבוטל מחייהם החברתיים והרגשיים כיום, מתנהלים באופן וירטואלי. לצד היתרונות הרבים של רשת האנטרנט המאפשרת קידמה, התפתחות טכנולוגית וצמצום פערים חברתיים,היאמהווהגםפתחלרעותחולותומזמנתסכנהאמיתיתלילדינו.כךלמשל,דו"חמבקר המדינה הנ"ל מציין כי אחד מתוך עשרה בני נוער חווה בריונות ברשת, ובשליש מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון היה מעורב קורבןקטין. 3. לאור החשיבות הלאומית בקידום ההגנה על ילדים ונוער ברשת האינטרנט, ובהמשך לפעילות הממשלה בנושא, אני מזמין אתכם להיות שותפים בצוות שיעסוק בבחינת פתרונות רגולטוריים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ברשת תוך שימוש במכשירי הסלולר, בכלים העומדים לרשותהממשלה ("הצוות"). 1 מבקר המדינה,דוח ביקורת – הגנה על קטינים במרחב המקוון, .2022 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 54 .4 הצוות יפעל לזיהוי ומיפוי כלים רגולטוריים וטכנולוגיים לסינון תכנים במכשירי הסלולר, תוך בחינת העבודה שנעשתה בממשלה בתחום זה עד עתה, ובמטרה לאפשר חסימה משמעותית של תכנים פוגעניים. הצוות יבחן את הדרכים בהם ניתן להנגיש כלים לסינון תכנים פוגעניים באופן אפקטיבי ונרחב, ובכלל זאת את האפשרות להנגיש כלי סינון לכל הורה לטובת בטחונם ורווחתם שלילדיישראל. .5 במטרהלהרחיבאתהיריעהולהנגישבפניהצוותמידערלוונטילבחינתהכליםהמתאימיםלהשגת תכלית זו, אבקש כי תציעו נציג מטעמכם לסייע בעבודתועדליום 30/04/2023. בברכה, חה"כ ד"רשלמה קרעי העתקים: מרמימון)מוני(שמילה,מ"ממנכ"ל,משרדהתקשורת מראלעדמלכא,מ"מהמשנהלמנהלהכללי,משרדהתקשורת עו"דברוריהמנדלסון, היועצתהמשפטית(בפועל),משרד התקשורת גב'איהבן-פורת,מנהלתמינהלפיקוחואכיפה,משרד התקשורת מר עמי גילה, סגןמנהלמינהלכלכלה,משרד התקשורת גב'אתישמואלי,מינהל הנדסה,משרד התקשורת מראסףאברהם,מינהל הנדסה,משרד התקשורת עו"דניצןליבנה, הלשכה המשפטית,משרד התקשורת עו"דאדוהבר-שלום, הלשכההמשפטית,משרד התקשורת מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 55 נספח ב' - כתב המינוי המקורי של הצוות י"ד בתמוזהתשפ"ג 03 ביולי 2023 לכבוד מר מימוןשמילה, מנכ"ל (בפועל), משרד התקשורת – יו"ר הוועדה מראלעד מלכא, המשנה למנכ"ל,משרד התקשורת גב'אתישמואלי, מנהלת אגףהנדסת תקשורת, משרד התקשורת– מרכזת הוועדה גב'אדווה ברשלום, המחלקה המשפטית,משרדהתקשורת עו"ד דנה רוטשילדהיחידה הממשלתית לתיאוםזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים עו"דגאלאזריאל, המחלקהלמשפטציבורי חוקתי, משרד המשפטים עו"ד עדיליברוס, המחלקה למשפט כללי,משרד המשפטים עו"דנטע הופמן, המחלקהלמשפט ציבוריחוקתי,משרד המשפטים ד"ריעל גור, מנהלת השירות הארצילעבודה סוציאלית, משרדהבריאות ד"רזהרלביא סהר, מנהלת המחלקהלעבודה סוציאלית, משרדהבריאות ד"רדינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות מראילןאביטן,מנהל תחום פ"א הגנה על קטינים ברשת, משרד הרווחה והביטחון החברתי גב'נאוה כהןאביגדור, ר'אגףא' תיאום והכוונהאזרחיתמטהלאומילהגנה על ילדים ברשת,המשרד לביטחוןלאומי גב'אביטל בןשלמה, משנה למנכ"ל משרד החינוך שלוםרב, הנדון : כתב מינוי - צוות בנושא מוגנות ילדים ברשת מבקרהמדינה,בדוחהביקורתמשנת2022(הגנהעלקטיניםבמרחבהמקוון),קבעכיישנהחשיפהמוקדמת לתכניםפוגענייםברשתבשיעוריםגבוהיםאצלילדים,וכןעלייהחדהשלביוש("שיימינג")מיניביןקטינים. בנוסף לכך, מנתוני מרכז המחקר של הכנסת שפורסמו בשנת 2017 עולה כי גיל החשיפה בישראל לתכנים פורנוגרפיים הוא גיל 8, מהמוקדמים בעולם, וכי החשיפה מתבצעת בעיקר במסגרת השימוש בטלפונים ניידים. נוכח החשיבות הלאומית בקידום ההגנה על ילדים ונוער ברשת האינטרנט ובהתאם לממצאים לעיל, החלטתי על הקמת צוות בנושא מוגנות ילדים ברשת שיבחן פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ברשת בכלל,ותוך שימוש במכשירי הסלולר בפרט. במסגרתתפקידו יפעל הצוות: א. לזיהוי ומיפוי כלים אסדרתיים וטכנולוגייםלסינון תכנים במכשיריהסלולר. ב. לבחינתהעבודה שנעשתה בממשלה בתחום זה עדעתה. לבחינת הדרכים בהם ניתן להנגיש כלים לסינון תכנים פוגעניים באופן יעיל, במטרה, בין היתר, ג. לאפשרחסימה מיטבית של תכנים פוגעניים. ד. להנגיש כלי סינון לכל הורה לטובת בטחונם ורווחתם שלילדי ישראל. ה. לגיבוש תוכנית עבודה רב שנתית סדורה להגנה על ילדים ונוער ברשת. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 56 הצוותיבחןאתהסוגיותלעיל,ויגישעדיום31.10.23אתמסקנותיו,לרבותאימוץכליםאויישומיםבאופן מיידי, ולרבות שילובן בתוכניות העבודההמשרדיות של כלל משרדי הממשלה. אני מאחל לכם הצלחה רבה במשימהחשובה זו. בברכה, חה"כ ד"רשלמה קרעי שר התקשורת העתקים: גב'איה ינאיבןפורת, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מינהל פיקוחואכיפה עו"ד ברוריהמנדלסון, היועצתהמשפטית (בפועל) מרעמי גילה, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה (בפועל) מראיתי פלומבו-ויסמן, מנהלאגףא' (פיקוחתחרות וצרכנות), מינהלפיקוח ואכיפה מרגדעון שטרית, מנהלאגף בכיררישוי מרטלאלימלך,סמנכ"ל בכיראסטרטגיהתכנון וחדשנות (בפועל) מר אלי הורביץ, מנהלאגף דוברות,תקשורת והסברה מראלעד זמיר, ראשמטה שרהתקשורת גב' שרין נעמן-פור,יועצתלמנכ"ל מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 57 נספח ג' - כתב המינוי העדכני של הצוות והתוספת לו כ' באדרא'תשפ"ד 29 בפברואר 2024 לכבוד עו"ד עינבלמשש, מנכ"לית משרד התקשורת –יו"ר הוועדה מראלעד מלכא, המשנה למנכ"ל,משרד התקשורת מראסף אברהם,מנהלתחום בכיר דאטה באגף אסטרטגיה ותכנון, משרד התקשורת –מרכז הוועדה עו"דאדווה ברשלום, המחלקההמשפטית,משרד התקשורת עו"דדנה רוטשילד,היחידה הממשלתית לתיאוםזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים עו"ד עדיליברוס, המחלקה למשפט כללי,משרד המשפטים עו"דנטע הופמן, המחלקהלמשפט ציבוריחוקתי,משרד המשפטים ד"ריעל גור, מנהלת השירות הארצילעבודה סוציאלית, משרדהבריאות ד"רזהרלביא סהר, מנהלת המחלקהלעבודה סוציאלית, משרדהבריאות ד"רדינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות מראילןאביטן,מנהל תחום פ"א הגנה על קטינים ברשת, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"רנאוה כהןאביגדור, ר' אגףא' תיאום והכוונהאזרחיתמטהלאומי להגנה על ילדים ברשת,המשרד לביטחוןלאומי גב'אביטל בןשלמה, משנה למנכ"ל משרד החינוך מר קובי רפאלי,מנהלחטיבתתקשוב וטכנולוגיות במינהלהחינוך הטכנולוגי,משרדהחינוך גב'אדורהאלעיס, מוקד105, משרדהחינוך שלום רב, הנדון: כתב מינוי – צוות בנושא מוגנות ילדים ברשת על-פי דו"חמבקר המדינה בדוחהביקורת משנת2022 (הגנה על קטינים במרחב במקוון),ישנהחשיפה מוקדמתלתכנים פוגעניים ברשת בשיעורים גבוהים אצל ילדים ועלייה חדה של ביוש ("שיימינג") מיני בין קטינים. בנוסף לכך, בנתונים שהוצגו בוועדת הכנסתעלה כי גיל החשיפה הממוצע בישראל לתכנים פורנוגרפיים הוא גיל8, מהמוקדמים בעולםוכי החשיפה מתבצעת בעיקר במסגרת השימוש בטלפונים ניידים. נוכח החשיבות הלאומית בקידום ההגנהעל ילדים ונוער ברשתהאינטרנט ובהתאם לממצאים שלעיל, החלטתיעל הקמת הצוות בנושא מוגנות ילדים ברשת שייבחן פתרונות אסדרתיים וטכנולוגייםלשיפור המוגנות של ילדים ברשת בכלל,ובפרט תוך שימוש במכשיריהסלולר. במסגרת תפקידו יפעל הצוות: א. לזיהוי ומיפוי כלים אסדרתייםוטכנולוגייםלסינון תכנים במכשיריהסלולר. ב. בחינת העבודה שנעשתה בממשלה בתחום זהעדעתה. ג. לבחינתהדרכים בהם ניתן להנגיש כלים לסינון תכנים פוגעניים באופן אפקטיסי ונרחב במטרה, בין היתר,לאפשרחסימה משמעותית של תכניםפוגעניים. מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 58 ד. לאפשרהנגשת כלי סינוןלכלהורה לטובת בטחונםורווחתם שלילדיישראל. ה. לגיבוש תוכניתעבודה רב שנתית סדורהלקידום ההגנה עלילדיםונוער ברשת. הצוות יבחן אתהסוגיות לעילויגישעד יום 31.3.24 את מסקנותיו ביחסלכלים פרקטיים שישלאמץעל- מנתלקדם אתנושא מוגנות הילדים ברשת באופן מידי, לרבות שילובם בתוכניותהעבודההמשרדיות של כללהמשרדיםהחברים בוועדה. אני מאחל להם בהצלחה רבה במשימה חשובהזו. _________________ חה"כ ד"רשלמה קרעי שר התקשורת העתקים: גב' איה בן פורת, סמנכ"לית בכירהומנהלת מינהל פיקוחואכיפה עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצתהמשפטית מר אלעדמקדסי, סמנכ"ל בכירומנהל מינהל כלכלה מר איתי פלומבו-ויסמן, מנהל אגף א' (פיקוחתחרותוצרכנות), מינהלפיקוח ואכיפה מרגדעון שטרית, מנהלאגף בכיררישוי מר טל אלימלך, סמנכ"ל בכיראסטרטגיה תכנון וחדשנות מר אלי הרשקוביץ, מנהל אגף דוברות, תקשורת והסברה (בפועל) מר אלעד זמיר, ראש מטה שרהתקשורת גב' שרין נעמן-פור,יועצתלמנכ"לית מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 59 א' בתמוז התשפ"ד 7 ביולי 2024 לכבוד עו''דאילזנדברג, מחלקת ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים עו''דליאתיעקובוביץ', מחלקתייעוץ וחקיקה, המחלקהלמשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים הנדון : תוספתלכתב המינוי – צוות בנושא מוגנות ילדים ברשת שלום רב, הריניממנה אתכםכחברים בצוותהבין-משרדיבנושאמוגנותילדים ברשת,בהתאםלכתבהמינוי מיום29 בפברואר2024. אני מאחל לכם הצלחה רבה במשימהחשובה זו. בברכה, חה"כ ד"ר שלמה קרעי שר התקשורת מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 60 נספח ד' – קול קורא מטעם הצוות י"ב בתשרי תשפ"ד 27 בספטמבר 2023 5000-3001-2023-001528 קול קורא- פתרונות טכנולוגייםלהגנה על ילדים ב מכשירי הסלולר .1 מבקר המדינה, בדוח הביקורת משנת 20221 (הגנה על קטינים במרחב המקוון), קבע כיישנה חשיפה מוקדמת לתכנים פוגעניים ברשת בשיעורים גבוהים אצל ילדים, וכן עלייה חדה של ביוש ("שיימינג") מיני בין קטינים. בנוסף לכך, מנתוני מרכז המחקר של הכנסת שפורסמו בשנת 20172 עולה כי גיל החשיפה בישראל לתכנים פורנוגרפיים הוא גיל 8, מהמוקדמים בעולם,וכי החשיפה מתבצעת בעיקר במסגרתהשימוש בטלפונים ניידים. .2 נוכח החשיבות הלאומית בקידום ההגנה על ילדים ונוער ברשת האינטרנט ובהתאם לממצאיםלעיל,החליטשרהתקשורתעלהקמתצוותבנושאמוגנותילדיםברשת הצוות)"(" שיבחןפתרונותאסדרתייםוטכנולוגייםלשיפורהמוגנותשלילדיםברשתבכלל,ותוךשימוש במכשיריהסלולר בפרט. .3 הצוות הוקם בחודש יולי האחרון ולאחר למידת הנושא ע"י הצוות וביקור במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - מוקד 105, עולה כי הטיפול בנושא מוגנות ילדים ברשת הינו רחב ודרושים פתרונות בתחום החינוך, הרווחה, ההסברה והמניעה, הפיקוח והאכיפה וכדו'. אולם,הצוותהחליטלהתמקדבטיפולבמוגנותילדיםובנינוערבעתשימושבמכשירסלולרי באפליקציות מסרים מיידיים, רשתות חברתיות, פורומים שבהם הם משתתפים ועוד, באמצעות פתרונות טכנולוגיים. מיקוד זה,יאפשראת השינויהמהיר והאפקטיבי ביותר. .4 הצוות מבקש להיוועץ בציבורובבעליעניין בסוגיותהבאות: אוכלוסיות היעד שנכון להתמקד בהן במסגרת עבודת צוות זו; האם הפתרון א. לאוכלוסיותאלוזההאושונה,לאורמאפייניםשוניםשלהקבוצות.חתכיםאפשריים לסיווג האוכלוסיות שעלולים להשפיע על אופי הפתרון הם: שכבת הגיל, דת, שפה, מאפיינים חברתיים-כלכליים וכדו'. זיהוי ומיפוי כלים טכנולוגיים בשלים (או בפיתוח מתקדם) לשיפור מוגנות ילדים ב. במכשיריהסלולר. המענה יתייחסלנושאיםהבאים: )1 זיהויו/אומניעתגורמיםהמפחיתיםאתתחושתהמוגנותשלהילדיםובניהנוער, בין אם הינם מוגדרים במסגרת החוק ובין אם לא, כגון: שיימינג, אלימות מילולית, חרם, וכדו'. )2 מתןמענהלמגווןמרחביהפגיעההאפשריים:רשתותחברתיות,מסריםמיידיים, פורומיםפתוחים,גלישהבדפדפןצפייהבסרטוניוידאוותמונות(ברשתהפתוחה, בקישורים לענן פרטי, בקבצים שנשלחים באופן ישיר למכשיר הסלולרי וכדו') ועוד. ישלהתייחסלתמיכה הן באפליקציות והן בדפדפן. )3 מתן מענה למגוון פלטפורמות סלולריות, הן ברמת מערכות ההפעלה והן ברמת החומרה עצמה. 1 הגנה עלקטיניםבמרחבהמקוון,14ביולי.2022 2 היחשפותילדיםובנינוערלתכניםפורנוגרפייםבאינטרנטוסוגייתסינוןאתריםפוגעניים,6במרץ .2017 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 61 )4 זיהוי מצוקה של הילד, ניסיון פגיעה בילד, ניסיון פגיעה שלהילד.יצירתהתראה מונגשתלהורה(אולחילופיןלילדעצמו)המתארתאתהמקרהו/אודרכיהפעולה האפשריות. )5 מתןמענהלגלישהסלולריתולגלישהברשתWiFiבאמצעותהמכשירהסלולרי. )6 יכולות נוספות שאינן בהכרח קשורות ישירות במוגנות אולם יכולות לתרום לתחושת הביטחון או השליטה של ההורה, כגון איתור מיקום המכשיר הסלולרי של הילד, הגבלת זמן מסך באופן כללי או לשימושים מסוימים, כפתור מצוקה לילד, אחוזהסוללה של מכשירהילדוכדו'. )7 אופן הטיפול בנתונים האישיים. היכן המידע האישי נשמר ומה השימוש שנעשה בו. )8 מתן אפשרות בחירה להורים להגדיר בעצמם מגבלות ותנאים לשימוש לרבות שעות,אתרים, אפליקציות ועוד. אופן בחירת הכלים הטכנולוגיים לשימוש הציבור; מיהו הגורם המקצועי שיקבע את ג. זהותהכלי אוהכליםהנבחרים, האםנכון שיהיה תו תקן שיכלול מספרמוצריםומהן עקרונות תוהתקןוכדו'. המענה יתייחס לשאלת שיתוף הפעולה של ההורים שהינו קריטי להצלחת התהליך. ד. מה מונע כיום מההורים להתקין לילדיהם מוצרי מדף שמטרתם הגברת המוגנות ברשת?כיצדניתןלהגדילאתשיתוףהפעולההמיידיושימורולטווחהארוך.לדוגמא: מודל הפצת הכלים (ע"י היצרן ישירות, באמצעות חברות הסלולר, באמצעות בתי הספרוכדו'),פרסומםבקרב הילדים,בניהנוערוהוריהם,תפעולםהשוטףבאופןשלא יכביד על ההורים, שירות לקוחות ותמיכה טכנית במוצר וכן המודל הכלכלי של הפתרון (תשלום ישיר של ההוריםלספקהפתרון, תמיכה שלהמדינה בהורים, תמיכה שלהמדינה בספקהפתרון, מימון קמפייןפרסום וכו'). .5 לכל אחד מהסעיפים הנ"ל קיים מנעד של אפשרויות מימוש ועל כן הצוות מעוניין לאפשר לבעלי עניין רלוונטיים לנושא להביע את דעתם ולקבל התייחסויות הנוגעות למנעד התרחישים והנתיבים האפשריים של קידום מוגנות הילדים במכשירי הסלולר, ובהתאם גם להזדמנויות,האתגרים והכשלים שאלו עשויים לעורר. .6 מצ"בלעיונכם קישורלסקר הרלוונטילענייןזהשבוצע ע"י המשרד לביטחון לאומי3. .7 התייחסויות יש להעביר לדוא"ל [email protected] לא יאוחר מתאריך .19/10/2023 בברכה, מימון (מוני)שמילה המנהל הכללי (בפועל) 3 סקרהוריםבנושא:הגנהופיקוחעלשימושיילדיםבאינטרנט,14בפברואר.2023 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 62 נספח ה' – סקירה בין-לאומית השוואתית 10 באפריל 2024 5000-2040-2024-0000448 אל:המנהלתהכללית –גב' עינבל משש הנדון: סקירה בינלאומית - מוגנותילדים ברשת מעודכנתלתאריך10.4.24 1. האיחודהאירופי מאז 2012, אסטרטגיית BIK מילאה תפקיד מרכזי בהשפעה על הגנה והעצמת ילדים מקוונים ברמה האירופית, הלאומית והבינלאומית. "קבוצת המומחים לאינטרנט בטוח יותר" מאפשרת החלפת שיטות עבודה מיטביות בין המדינות החברות, והנציבות אף מעודדת שיתוף פעולה בין התעשייה ובין החברה האזרחית, וצעירים, באמצעות התכנית - כדי להגן טוב יותר על קטינים באינטרנט. מאז יוסדה, יותר ויותר מדינות מתייחסות לתכנית כנקודת השוואה והתייחסות בהתקנת רגולציה בתחום. .)+BIK(BetterInternetForKids+ התכנית עודכנה בשנת 2022 ונקראת היום: היא מהווה מסגרת עבודה בנושא מוגנות ילדים ומאגדת את כלל הפעילות ונקודות הממשק בין התחום הזה לבין תחומיםאחרים,למשל, מדיניותהפרטיותשלהאיחוד,.GDPR אסטרטגייתBIKלשנת2012הקימהרשתשלמרכזיאינטרנטבטוחים–CentersInternetSafe - (SICs) במימון האיחוד האירופי ואת הפורטל ,betterinternetforkids.eu גם כן במימון האיחוד האירופי, המרכז האינטרנטי לבטיחות ילדים באינטרנט. מרכזי SIC משרתים עשרות מיליוני אנשים. הם מפעילים פעילויות מקומיות להעלאת מודעות ומספקים חומרים על כל ההיבטיםשלבטיחותילדיםבאינטרנטבמדינותהחברות;להצעתעזרהולזיהויאיומיםמתעוררים באמצעות קווי הסיוע; כמו גם, לתמוך בהסרה של חומר מקוון של התעללות מינית בילדים באמצעות קווים חמים מיוחדים. המרכזים עובדים עם רשת של שגרירי BIK Youth BIK ו- YouthPanels אשר מייעציםומודיעים לקובעי מדיניות ולעוסקים בתחום. הנציבותמשתפתפעולהגםעםארגוניםבינלאומיים,ארגוניםלאממשלתיים,אקדמאיםהעוסקים בזכויות דיגיטליות של ילדיםוהמגזר הפרטי. מאז 2012, מסגרת החוק והמדיניות של האיחוד האירופי להבטחת בטיחות ילדים מקוונת יעילה במסגרת ההנחיה המתוקנת של שירותי מדיה אודיו-, עוד יותר, התפתחה באופן ניכר. לדוגמה ,(AVMSD) ויזואלית החובות להגן על קטינים מפני תוכן מזיק שעלול לפגוע בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והמוסרית ותוכן בלתי חוקי מתרחבות כעת לפלטפורמות לשיתוף וידאו. תקנת )GDPR( הגנתהמידעהכללית מזההאתהנתוניםהאישייםשלילדיםכמישדורשיםהגנהמיוחדת, עםהסכמת הורים הנדרשת עד גיל מסוים (בין גילאי13 ל16-, תלוי במדינה החברה). מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 63 בנוסף,ה-DSA (חוקהבטיחותבדיגיטל)יחייבאתכלהפלטפורמותהמקוונותלעצבאתהמערכות שלהן תוך התחשבות בזכויות של משתמשי ילדים. בפרט, ילדים חייבים להיות מסוגלים להבין בקלות את התנאים וההגבלות של השירות שהם משתמשים בו. על פי הכללים החדשים, כל הפלטפורמות המקוונות, המציעות שירותים לילדים באיחוד, כגון מדיה חברתית או פלטפורמות משחקים אינטראקטיביות, יחויבו לנקוט באמצעים מתאימים ומידתיים כדי להבטיח את הפרטיות, הבטיחות והאבטחה של הילדים בשירותיהם. כמו כן, ייאסר על פלטפורמות מקוונות להציג פרסומות לילדים על בסיס פרופילים. לבסוף, פלטפורמות מקוונות ומנועי חיפוש גדולים מאוד יצטרכו לשקול כל סיכונים מערכתיים הנוגעים לשירותיהם, לרבות השפעות שליליות ממשיותאו צפויותביחסלהגנה על ילדים. התכנית הגדירה לעצמה שלושה עמודי תווך המנחים את פעילותה : .1 חוויותדיגיטליותבטוחות - כדי להגן על ילדים מפני תוכן מקוון, התנהגות, מגע וסיכונים מזיקים ולא חוקיים, כצרכנים צעירים, וכדי לשפר את רווחתם באינטרנט באמצעות סביבה דיגיטלית בטוחה ומתאימה לגיל, שנוצרה באופן המכבדאת טובת הילדים. על מנת לקדם את פעילות עמודהתווךהזה, הנציבות, ביןהיתר, תעודד ותקלעל עיצובו של קודהתנהגות מקיף של האיחודהאירופי בנושא עיצוב תואם גיל הנבנה על המסגרת הניתנתבDSA- , תנפיק בקשת תקינהלתקן אירופאי בנושאהבטחת גיל / אימות גיל מקוון,תתמוך בפיתוח של הוכחה דיגיטלית מוכרת בכל האיחודהאירופילגיל המבוססת עלתאריךלידהותכלול התמקדות בתוכןלמבוגרים בלבד בקודההתנהגות המתוכנן במסגרת אסטרטגיית השוויון ביןהמינים. במסגרת עמוד התווך הזה קיימות מספר נקודות מדיניות שהאסטרטגיה מתווה: הגדרות פרטיות מותאמות גיל (המוסדרות בחקיקה של האיחוד האירופי), הגדלת יכולת הורים לפקחולסנןתוכן,סיווגתוכןלפיגיל,מדיניותבנושאפרסוםלילדיםוכליםפשוטיםלדיווח על תוכןעלידי משתמשים. .2 העצמה דיגיטלית - כך שכל הילדים, גם אלה במצבי פגיעות, רוכשים את המיומנויות והכישורים הדרושים כדי לעשות בחירות נכונות ולהתבטא בסביבה המקוונת בבטחה ובאחריות. במסגרתעמודהתווךהזה הרשויותהרלוונטיות במדינותהאיחוד מציעות תכניותהסברה בבתי ספר ופעילויות לשיפור אוריינות דיגיטלית באינטרנט. מדינות האיחוד השונות מעודדות פעילויות המעודדות חשיבה ביקורתית לגבי תכנים באינטרנט, השתלבות ואינטראקציה עם אספקטים כלכלייםוחברתיים של רשתותחברתיות. .3 השתתפות פעילה - כיבוד ילדים על ידי מתן דעה בסביבה הדיגיטלית, עם יותר פעילויות מונחות ילדים כדילטפח חוויות דיגיטליות בטוחות, חדשניות ויצירתיות. במספר רב של מדינות באיחוד קיימים מנגנונים לשיתוף ילדים בתהליך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות. ברוב המדינות צעירים מיודעים על תהליכי קבלת החלטות דרך שימועים,התייעצויות וסקרים. 2 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 64 ETNO.2 – איגוד מפעילי התקשורתבאירופה איגודמפעילירשתותהתקשורתהאירופיים)ETNO( מצהירכיהיאמחויבמאודלהגןעלהדורות הצעירים.צוותהמשימהלהגנתילדיםשלקבוצתהעבודהשלETNO מכווןאתהפעילותשלחברי ETNO בתחוםזה. המטרה היא ליצורבסיס ידע ולהעלותאתהמודעותכךשחבריETNO יוכלו לזהות ולהבין סיכונים קיימים ופוטנציאליים, לאמץ אמצעים חדשים ולשפר את הקיימים ובכך להמשיך להתמודד באופן יזום עם האיומים. המטרה הכוללת היא להפוך את מרחב הסייבר ושירותיה-ICT לבטוחים יותרעבורהדורות הצעירים. במסגרתצוותהמשימה,התחלקוהתאגידים החברים באיגודלשלושקבוצות: חינוך שיפורשירותים 3 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 65 שיתוף פעולה 3. צרפת חקיקהמשמעותית בצרפתהיא"החוקלרפובליקהדיגיטלית"( République une pour Loi .)numérique החוק כולל שלושה יסודות: מחזור נתוניםוידע, הגנהעל יחידים בחברה הדיגיטלית וגישה דיגיטלית לכולם. החוק מכיל בתוכו הוראות שמטרתןהגנה על קטינים באינטרנט.הוא מחייב אתרי אינטרנט ושירותים מקווניםליישם אמצעיהגנה על קטינים מפני תוכן מזיק,הדבר כולל גם רשתותחברתיות ואפליקציות מסרים.הדברגם דורש מהפלטפורמות לספק כליםידידותייםלשימוש- על מנת לדווח ולחסום תוכן בלתי הולם. צרפתאישרה חוקחדשביוני2023, המחייב פלטפורמותמדיהחברתיתכמו TikTok לאמתאת גילאי המשתמשים ולקבל את הסכמת ההוריםלאילו מתחתלגיל15, כל זאת מאמץ להגן על ילדים באינטרנט.החקיקה היא חלק משורה של מהלכים בהםנוקטת ת ממשלת צרפת במטרה לצמצםאת"זמן המסך" שלילדים ולהגן עליהם מפני בריונות ברשת ופשעים אחרים. רשתותחברתיותאינןנגישות למשתמשים מתחת לגיל 13 בצרפת. אךעדיין נמצאו משתמשים ,)CNIL( שנרשמו שהיו מגילאי8. לפי הנציבותהלאומית הצרפתיתלטכנולוגיה וחירויות יותר Snapchat ממחצית מהילדיםבגילאי 10-14 משתמשיםבאתרי מדיהחברתית כמו ואינסטגרם. החוק החדש יחייב באופן מפורשאתריםלקבל אישור מהורהאו אפוטרופוסשל משתמש אם הם מתחתלגיל15, תוך שימוש בפתרונות טכניים העומדים בהנחיות שנקבעו על ידי הרגולטור הצרפתישלארקום,)ARCOM( הרגולטורלנושאי תקשורתאודיו-ויזואלית דיגיטלית. חברות המדיה החברתיות שיפרו אתהחוק עלולים להיקנס עד 1 אחוז מהכנסותיהן העולמיות.החוק גם יאפשרלהוריםלבקש השעייתחשבונות השייכים לילדיהם מתחתלגיל15 ויחייבאתרים להציע כלים להגביל את הזמן בוהילדים מבלים בפלטפורמה. (מקור:העיתון הצרפתי,"לה מונד). ,)AutoritédeRégulationdesCommunicationsÉlectroniquesetdesPostes(Arcep הרשותהרגולטורית הצרפתית,פועלת אל מול מפעילי רשתות סלולריות כדילהבטיח עמידה בתקנות הקשורותלהגנה על ילדים באינטרנט. 4 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 66 בצרפת אין חבילת סלולר ייעודית לילדים:חוק החוזים אומר שלמפעיליםיכולים להיות רק מנויים מבוגרים. קטינים נחשבים כ"משתמשים פשוטים". המשמעותהיא שהמפעילים מזהים רק אתההורים. אםהםהיו קובעים שהמשתמש בפועל הוא קטין,הם היו צריכיםלטרוח,לשאול ולוודא שהמנויהיה מוכןלמסור מידע זה. מדובר אפוא במבוי סתום לחובה לשמור חבילות המוגדרות "חבילותלקטינים" שאינן קיימות. המסגרת המשפטית מפקידה על מספרשחקניםאת המשימהשל יישום מסנני בקרת הורים: -oLCEN- (חוקהאמון בכלכלההדיגיטלית): מזה מספר שנים, ספקיהאינטרנט מחויבים לספק מידע על קיומה של בקרת הוריםולספק אותהללא תשלום. )2022( -o StuderLaw- מקודם באמצעות קוד הפוסטיםוהתקשורת האלקטרונית:חובה דומה מתווספתליצרני המסופים "למתן גישה לשירותיםולתכניםהעלוליםלפגוע בהתפתחות הפיזית,הנפשית אוהמוסרית של קטינים" (מחשבים, סמארטפונים, קונסולות משחקיםוכו') ולמערכותההפעלה שלהן, החל מיולי 2024. 4. גרמניה בגרמניה, הרגולציהבנושאההגנהעלילדיםבמרחבהמקווןמתמקדתבטלפוניםסלולריים,רשתות חברתיות ואפליקציות של מסרים מיידים והיא מיישמת חוקים ותקנות לטיפול בנושא ההגנה על ילדים באינטרנט. רגולציהמרכזיתבגרמניההיא(JMStV) Jugendmedienschutz-Staatsvertrag , (אמנת המדינה להגנה על קטינים בתקשורת) הקובעת תקנות להגנה על קטינים בכלי תקשורת שונים, לרבות באינטרנט. היא דורשת מספקי תוכן מקוונים ליישם אמצעים להגנה על קטינים מפני תוכן מזיק, כולל ברשתותחברתיות ואפליקציות מסרים. מטרת ה-JMStV היא לספק הגנה אחידה לילדים ובני נוער מפני הצעות\ פרסומי מדיה הפוגעות אוהמסכנותאתהתפתחותםאוגידולם,וכןלהגןהןעלילדיםוצעיריםוהןעלמבוגריםמפניהצעות הפוגעות בכבודהאדם או להפר אינטרסים משפטיים אחריםהמוגנים בחוק הפלילי. עמידהב-JMStV נבדקתונבחנת עלידירשותהתקשורתהממלכתיתהאחראיתאוהוועדהלהגנה על תקשורת צעירים. היא נתמכת בכך על ידי חברת .jugendschutz.net נוסף על כך , מוסדות מוכרים על בסיסהתנדבותי מבצעים בדיקה שלעמידה בהוראתם של האמנות. 5. בריטניה חוקהבטיחותהמקוון של בריטניהחלעל שירותי"משתמשלמשתמש" ו"חיפוש", ולכן אינו חל )ISP( עלמפעילירשתות סלולריות)MNOs(אוספקישירותיאינטרנט .לכן, אין חובותעל פי חוק MNOs הבטיחותהמקווןעבור או ספקי אינטרנטליישםהגנותלילדים המשתמשים בשירותים מקוונים. 5 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 67 עםזאת,מבדיקהשערכנו מול עמיתינו ברשותהתקשורתהבריטית .OFCOM צוין בפנינו כי MobileUK פרסמה קוד נוהג לוויסות עצמי מרצון של צורות חדשותשל תוכןבניידים. בבריטניה,איןחבילות סלולרלילדים,אבל הורים(או בעליאחריות הורית) יכולים להשתמש בכליהסינוןשמציעותה-MNO כדילסייע במניעתגישהשל ילדיהםלתוכןלמבוגרים. באופן דומה, ספקי האינטרנט הסכימו – במסגרת רגולציה עצמית- לסנן תוכן כברירת מחדל ובעלי חשבונותלקוחות יכוליםלבחור לבטל/לצמצם זאת בעצמם. זה גם מוסדר באופן וולונטרי ולא נדרשעלידי.OFCOM מידענוסףעלקודהנוהגשלUK Mobile ניתןלמצוא באתרהאינטרנט שלהם. ביקורות רשמיותנערכו בשנים2009 ו2013- הגרסה השלישית פורסמה ב1-. ביולי 2013. בהתאם לקוד, כל מפעיל סלולרי מציע מסנןאינטרנט כדי להגן עללקוחות מתחתלגיל 18 מפני תוכןלא מתאיםלגיל.המפעיל הסלולרי מגדיר את המסנןשלו בהתאםלמסגרת שהוכנה על ידי המועצה הבריטיתלסיווגהסרטים.)"BBFC"( אםלקוח לא מרוצהמהאופן שבונקבעהמסנן, כלומרלא מסנן תוכן שצריךלסנן, או שזה מסנן תוכן שלדעתהלקוח לא צריךלסנן, עליולטפל בעניין קודם כל מול המפעיל הסלולרי שלו. רשימת אנשי קשר מסופקת באתר. אםהלקוחלא מסכיםלתגובת מפעילהסלולר, שישלו עד5ימים להגיב,ניתןלהפנותאתהנושאל-BBFC לטיפולופתרון.לקוחיכוללהגישתלונהל-BBFC רק לאחר שהנושא נחקר עלידי מפעילהסלולר. מסגרתהסיווגהניידשלBBFC מאפשרת להכניס תוכן מסחרי המסופק דרך רשתות סלולריות, שאינו מתאים לאנשים מתחתלגיל18, מאחורי בקרות הגישה. בקיץ,2022OFCOM פרסמהאת "מפתהדרכים"לתקנותהבטיחות המקוונת, המספקת סקירהכלליתשלתכניותיה ליישםאתהצעתחוקהבטיחותהמקוונת.OFCOM קבעה את התכניות ליישום חוקיהבטיחותהמקוונים הלכה למעשה,ופירטה לגבי הציפייה מחברות הטכנולוגיה, כעתלאחר שחוקהבטיחות המקווןעבר. החוק הופך חברותהמפעילות מגוון רחבשלשירותים מקווניםלבעלות אחראיות משפטית לשמירה על בטיחות האנשים במרחב המקוון, במיוחד ילדים,באינטרנט. לחברות אלהיש חובות חדשות להגןעל משתמשים בבריטניה עלידי הערכת סיכונים לגרימת נזק ונקיטת צעדים לטיפול . כל השירותים אשר נמצאים בהיקףעם מספר משמעותי של משתמשים בבריטניה, המכווניםלשוקהבריטי, מכוסים עלידיהכללים החדשים,ללא קשרלמקום שבו הםנמצאים. בעוד שהאחריות להחליט אילו אמצעי בטיחות הם צריכים בהתחשב בסיכונים העומדים בפניהם, והטיפול, מוטלותעלהמפעילים, הציפייה שיישום החוקיבטיח שאנשים בבריטניה יהיו בטוחים יותר באינטרנטעלידי מתן ארבע תוצאות: 6 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 68 - ממשל בטיחותחזקיותר בחברות מקוונות. - שירותים מקוונים שתוכננו ומופעלים מתוךמחשבה על בטיחות. - מתןאפשרות בחירהלמשתמשיםעל מנת שתהיה להם שליטה משמעותיתעל החוויות המקוונות אותם הם חווים. - שקיפותלגבי אמצעיהבטיחותשהשירותיםהשוניםנוקטי,והפעולהש-Ofcom נוקטת כדילשפר אותם,המטרה לבנות אמון. השלבהשני ביישום: בטיחותהילדים,פורנוגרפיהוהגנהעלנשים. חובות הגנתהילד יחולו בשניחלקים. ראשית, שירותיפורנוגרפיה מקוונים ובעליענייןאחרים יוכלולעייןוללתת תגובה על טיוטת ההנחיות בנושאהבטחת גיל,החל מדצמבר2023. שנית, שירותים מוסדרים ובעלי עניין אחרים יוכלולקרואולהגיבלטיוטות של קודיםנוהגים הנוגעים להגנהעל ילדים, באביב2024. הציפייה לפרסום טיוטתהנחיות בנושא הגנהעל נשים ונערותעד אביב 2025, כאשר יסתיים ניסוח קודהנוהג בנושא הגנהעלילדים. 6. ארה''ב חוק הגנת האינטרנט עבור ילדים )CIPA( נחקק על ידי הקונגרס בשנת 2000 כדי לטפל בסיכונים שבגישהשלילדיםלתוכןמגונהאומזיקדרךהאינטרנט.CIPA מטילדרישותמסוימותלבתיספר אוספריותהמקבלותהנחותעבורגישהלאינטרנטאוחיבוריםפנימייםבאמצעותתכניתE-rate– תכנית שהופכת שירותי ומוצרי תקשורת מסוימים לזולים יותר עבור בתי ספר וספריות זכאים. בתחילת2001 ה-,FCCהוציאכלליםהמיישמיםאתCIPA וסיפק עדכוניםלכללים אלה ב.2011- בתיספרוספריותהכפופיםל-CIPA עלוליםםשלאלקבלאתההנחותשמציעהתכניתE-rate אלא אםכןהםמאשריםשישלהםמדיניותבטיחותבאינטרנטהכוללתאמצעיהגנהטכנולוגיים.אמצעי ההגנהחייביםלחסום אולסנן גישה לאינטרנטלתמונות שהן: (א)מגונות; (ב)פורנוגרפיית ילדים; או (ג) מזיקות לקטינים (עבור מחשבים שאליהם ניגשים קטינים). לפני אימוץ מדיניות בטיחות אינטרנט זו, בתי ספר וספריות חייבים לספק הודעה סבירה ולקיים לפחות שימוע או פגישה ציבורית אחת כדילהתייחס להצעה. לבתי ספר הכפופים ל-CIPA יש שתי דרישות הסמכה נוספות: 1) מדיניות בטיחות האינטרנט שלהם חייבת לכלול ניטור פעילויות מקוונות של קטינים; ו2-) כנדרש בחוק הגנה על ילדים במאה ה21-,עליהםלספקחינוךלקטיניםלגביהתנהגותמקוונתמתאימה,כוללאינטראקציהעםאנשים אחרים באתרי רשתות חברתיות ובחדרי צ'אט,ומודעות ותגובה לבריונות ברשת. 7 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 69 בתיספרוספריותהכפופיםל-CIPA נדרשיםלאמץוליישםמדיניותבטיחותבאינטרנטהמתייחסת למספר היבטים:  גישה של קטיניםלחומר בלתיהולם באינטרנט.  הבטיחותוהאבטחהשלקטיניםבעתשימושבדואראלקטרוני,חדריצ'אטוצורותאחרות של תקשורת אלקטרונית ישירה.  גישהלאמורשית,לרבותמהשנקרא"פריצה"ופעילויות בלתיחוקיותאחרותשלקטינים באינטרנט.  חשיפה, שימוש והפצה בלתי מורשית של מידע אישי לגבי קטינים.  אמצעיםהמגביליםגישה של קטיניםלחומרים המזיקים להם.  בתי ספר וספריות חייבים לאשר שהם עומדים ב-CIPA לפני שהם יכולים לקבל מימון , הנחותוהטבות CIPA אינו חל על בתי ספר וספריותהמקבלים הנחות רקעבור שירותי טלקומוניקציה בלבד; אדםמורשהרשאילהשביתאתאמצעיהחסימהאוהסינוןבמהלךשימושעלידימבוגרכדילאפשר גישה למחקר בתום לב או למטרות חוקיות אחרות.CIPA אינו מחייב מעקב אחר שימוש באינטרנטעל ידי קטינים או מבוגרים. נושא נוסף הוא החשיפה של אוכלוסיית הילדים להפרות פרטיות מקוונות. בהתאם לכך, הקונגרס CHILDREN’S ONLINE האמריקאי חוקק את חוק הגנת הפרטיות המקוונת של ילדים PRIVACY PROTECTION ACT (COPPA) , אחד מחוקי הפרטיות הפדרליים הבודדים בארה"ב. למרבההצער,אכיפתהחוקניזוקהלעתיםקרובותבשלהפעריםלנוכחטכנולוגיהחדשה, ומיזוגיםורכישות שלחברות טכנולוגיה. )"COPPA"( חוקהגנת הפרטיותהמקוונתשל ילדים נועד במיוחדלהגן על פרטיותםשל ילדים מתחתלגיל13עלידיבקשתהסכמתהוריםלאיסוףאושימושבכלמידעאישישלהמשתמשים. החוק נכנס לתוקף באפריל 2000 ותוקן בשנת .2013 החוק התקבל בתגובה למודעות הגוברת לטכניקותשיווקאינטרנטיותהמכוונותלילדיםאשראספואתהמידעהאישישלהםמאתריםללא כלהודעהאואישורמההורים.החוקחלעלאתריםמסחרייםושירותיםמקווניםהמופניםלילדים. הדרישות העיקריות של החוק, שמפעילאתראינטרנט חייבלעמוד בהן כוללות: - שילוב מדיניות פרטיות מפורטתהמתארת אתהמידע שנאסף ממשתמשים. - רכישת\קבלתהסכמה הורית אשר ניתנתלאימותלפני איסוף מידע אישי מילד מתחתלגיל.13 - חשיפה ושקיפות כלפי הורים של כל מידע שנאסף על ילדיהםעל ידי האתר. - זכותלבטלהסכמהוזכות למחיקת המידע. - איסוף מוגבל של מידע אישי כאשרילדמשתתףבמשחקיםותחרויות מקוונות. 8 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 70 - דרישה כללית להגן על הסודיות, רמת האבטחה והשלמות של כל מידע אישי שנאסף באופן מקוון מילדים. 7. אוסטרליה אוסטרליה היא מהמדינות היותרמתקדמות בסוגיית מוגנות הילדים ברשת. הנושא הינו באחריות הדירקטוריון הפדרלי לאותות )ASD( – רשות סטטוטורית פדרלית אשר עוסקתבסייבר.המאמץנעשהבשיתוףהמרכזהאוסטרלילהגנהבסייבר,נציבותeSafety והמרכז הלאומילמניעתהונאות. חוק הפרטיות של אוסטרליה משנת 1988 אינו מתייחס כרגע ספציפית לפרטיות הילדים. יחד עם חוקי מידע ממלכתיים בנושאי בריאות, המעשה מחייב כי לאדם יש יכולת להסכים, אם הוא משמש כבסיס חוקי לאיסוף, שימוש או חשיפה של מידע אישי (בשימוש בתרחישים מוגבלים). הקיבולתנקבעתעלידיהארגון אוהסוכנותהמטפלת במידעהאישי. חוק הבטיחות המקוונת 2021() העניק לנציב הבטיחות האלקטרונית סמכויות חדשות להגן על הבטיחות המקוונת של כל האוסטרלים, תוך התמקדות מיוחדת בהגנה על ילדים מפני התעללות מקוונתוחשיפהלתוכןמזיק.עלפיהחוק,הממונהעלהבטיחותהאלקטרוניתיכוללדרושמספקי שירותים מקוונים לדווח כיצד הם עומדים בציפיות הבטיחות הבסיסיות באינטרנט. הציפיות כוללות הגנות לילדים מפני תוכן שאינו מתאים לגיל. צעדים סבירים שספקי שירותים מקוונים נדרשים לנקוט כדי לעמוד בציפיות הללו, מבוססים על אופי העסק, אך עשויים לכלול הבטחת ברירת המחדל של פרטיות והגדרות בטיחות של שירותים הממוקדים או בשימוש על ידי ילדים, יציבות ומוגדרות ברמההמגבילה ביותר. תכנית התוכןהמקוונת תוכן מקווןלא חוקיופוגעני מוסדר גם כן על ידי חוק הבטיחות באינטרנט 2021. החוק קובע תכנית תוכן מקוונת שנועדה להגן על צרכנים, במיוחד ילדים, מפני חשיפה לחומרים מזיקים. תכניתהתוכןהמקווןמאפשרתלציבור להגישתלונותל-eSafety על תוכןלא חוקי אופוגעני. החוק מגדיר תוכן בלתי חוקי או מוגבל כ'חומר קטגוריה 1' או 'חומר קטגוריה2'. חומרקטגוריה 1וחומר קטגוריה2 מוגדרים בהתייחסותם לתכניתהסיווגהלאומית של אוסטרליה. ישנו הסדר שיתוף פעולה בין ממשלת אוסטרליה והישויותהטריטוריאליות השונות באוסטרליה לנושא סיווג סרטים, משחקי מחשב ופרסומים מסוימים. כאשרתוכן כלשהו הנמצא באוסטרליהנמצאעלידיeSafety כקטגוריה 1,המשטרה הפדרלית האוסטרלית תודיע עלכך. כאשרתוכן הנמצאבאוסטרליה הואקטגוריה2,eSafety תורה על הסרתו או תדרוש שהתוכן ימוקם מאחורי מערכת של גישה מוגבלתמתאימה.עבור תוכן בחו"ל 9 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 71 שנמצאבדרגה2 כתובתה-,URL בגישה למידע תתווסף לרשימת כתובות האתרים האסורות של eSafety ותשותףעם ספקים שלמוצרי סינון מוסמכים המתאימים למשפחה. חוקהבטיחותהמקוון2021 גםעוזרל-eSafety להורות עלהסרה של צורותהתוכן המקוון 'הגרועות ביותר', לא משנה היכן הוא מתארח. בתוך זאת: - חומרהתעללות מינית בילדים - הוראה מפורטת או קידום שלפשע או אלימות - תיאוריםנצלניים ופוגעניים של אלימות או אלימות מינית - חומרהתומך בביצוע פעולת טרור במרץ 2023,כחלק מתגובת הממשלה, הגישנציבהבטיחותהאלקטרונית לממשלה מפת דרכים בנושא אימות גיל, כדילמנועולהפחית נזק לילדים כתוצאה מפורנוגרפיה מקוונת. הרחבה,נתקבלהמהמשרדהממונהעל:eSafety חוק הבטיחותהמקוון, שהוחל ב23- בינואר 2022, קובע כיעל גופים בתעשייה לפתח קודים חדשים להסדרתחומר מקוון בלתי חוקיומוגבל של'קטגוריה 1'ו'קטגוריה 2 וכן עלה-',eSafety לרשום אתהקודים ולוודא אם הם עומדים בדרישותהחוק.אם קוד אינועומדבדרישות,eSafety יכולה לפתח במקום זאת תקן תעשייתי עבור אותו חלק של התעשייההמקוונת. ישנם חמישה קודים בתעשייה המתייחסיםלחומר מקטגוריה,1 נרשמו ב16- ביוני 2023, ונכנסו לתוקף ב16-בדצמבר2023. קודים אלה מיועדיםלשירותי מדיהחברתית; שירותי תעבורה באינטרנט(הידועיםגם כספקי שירותי אינטרנט); ספקי ציוד; שירותי הפצת אפליקציות; ושירותי אירוח. קוד תעשייתי אחד המתייחס לחומר מקטגוריה1,עבור שירותי מנועיחיפוש באינטרנט,נרשם ב12- בספטמבר2023 ונכנס לתוקף ב12-במרץ .2024 הממונהעלהבטיחות האלקטרונית סירבה לרשום שתי טיוטות של קודים תעשייתיים המתייחסים לחומר מסוג1, עבור שירותים אלקטרוניים רלוונטייםושירותי אינטרנטייעודיים. פותחו טיוטות תקנים בתעשייה והתקבלו הגשות מבעלי עניין. כלהנחיותהתעשייה, הקודים הרשומים, טיוטותהתקניםוהייעוץ הם ציבורייםוניתן לצפות בהם באופן מקוון. eSafety החלה לאחרונה לעבודעל הקודיםוהתקנים שלהתעשייהעבור תוכן מקטגוריה2 , שהוא תוכן חוקי, אך נחשב לא מתאים לילדיםוצעירים מתחתלגיל18,כגון פורנוגרפיה, עירום או אלימות. תוכן הקוד- אשריהיה כפוףלתהליךפיתוח תחת חוק הבטיחותהמקוון משנת2021,מתאר דוגמאותלנושאים העשויים להיות מטופלים לפי קודים תעשייתיים ותקניהתעשייה,כולל: • נהליםהמכווניםלהשגת המטרה, להבטיח שחשבונות מקווניםלא יסופקו לילדים ללאהסכמת הורה או מבוגר אחראי; 10 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 72 • נהליםהמכווניםלהשגת המטרה, להבטיח שללקוחות תהיה אפשרות להירשם לשירותי תעבורת אינטרנט מסונן; • מתן מידעלמשתמשיהקצהעלהזמינות,השימוש והיישוםהמתאים של תוכנת סינון תוכן מקוונת; • מתן גישהלמשתמשיקצה לפתרונות טכנולוגיים,על מנת לעזור להם להגבילאת הגישהלחומר מקטגוריה1 ולחומר מקטגוריה2; • מתן עצותלמשתמשיהקצה כיצדלהגביל אתהגישה לחומר מקטגוריה1 ולחומר מקטגוריה;2 • פעולה שיש לנקוטעל מנת לסייע בפיתוח ויישום של טכנולוגיות סינון תוכן מקוון; • מתן מידעלהורים ולמבוגריםעל כיצד לפקחולשלוט בגישה של ילדים לחומר. בנוסףלתהליךהקודים,במרץ,2023eSafety הגישהלממשלת אוסטרליה מפת דרכים בנושא אימות גיל לבחינה. ההליך כלל מידעעל אמצעים משלימיםבמטרה למנוע ולהפחית נזקלילדים כתוצאה מפורנוגרפיה מקוונת, כולל מסנניםומנגנון בקרתהורים. תגובתהממשלהלמפתהדרכיםזמינהלעיוןבאינטרנט 8. איגודהתקשורתהעולמי)ITU( מוגנות ילדים ברשת הוא אתגר עולמי, הדורש גישה הוליסטית ותגובה גלובלית, שיתוף פעולה ,)ITU( בינלאומיותיאוםלאומי.מתוךהמחשבההזו,איגודהתקשורתהבינלאומי באמצעותמספר ,)PP( החלטות בוועידות הבינלאומיות - החלטה 179 של וועדת הצירים החלטה 67 של וועידת הפיתוח)WTDC( והחלטה1306שלהמועצההמנהלתCOUNCIL( –החללפעול בנושאזה.) הושקהיוזמתמוגנותילדיםברשתוהוקמהקבוצתעבודהשלה-COUNCIL העובדתבאופןשוטף , לשםהמטרות הבאות:  קידום גישה הוליסטית להגנה מקוונת של ילדים כדי לבנות בטוחות, רגישות מגדריות, תואמותגיל,מכילותוזכויותשמכבדותסביבותדיגיטליותלילדיםוצעיריםברחביהעולם.  פיתוח המלצות ותוכניות הדרכה מרכזיות כדי לתמוך בכל מחזיקי העניין הרלוונטיים במאמציהם ליצור סביבה מקוונת בטוחה ומעצימהעבורילדיםוצעירים,המאפשרת להם לממש את מכלול זכויותיהם.  תמיכה במדינות החברות בניסוח, אימוץ ויישום של מסגרות לאומיות להגנה על ילדים ואסטרטגיות מקיפותהכוללותאת כל קבוצות בעליהענייןהרלוונטיות.  שיתוף אוכלוסיית הילדים ועידוד מעורבות פעילה שלהם בתהליכי קבלת החלטות. על ידי שיתוף ילדים בעיצוב מדיניות, התובנות שלהם מובילות לאסטרטגיות ממוקדות יותר העוסקות בסיכונים מתפתחים. גישה זו לא רק מכבדת את זכויות הילדים ומעצימה את קולם, אלא גם מטפחת נוף דיגיטלי בטוח יותר. בשנת 2022 ה-,ITU פרסם מסמך הנחיות והמלצות שיכול לסייע למדינות במאבקן בנושא זה, הכולליםאת ההיבטים הבאים: 11 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 73 .1 בניית אסטרטגיית הגנה לאומית מקוונת מרובת אינטרסים שכוללת, פיתוח של מדיניות חדשהאשרתספקאתהמסגרתהדרושהלאתגרהעולמי שלילדיםבאינטרנט.אסטרטגיה לאומית להגנה על ילדים באינטרנט תספק את מפת הדרכים לאיחוד ולתחאם פעילויות קיימות וחדשות הרלוונטיות להגנה על ילדים (מקוונת).למסגרת כזו צריכה להיות מנדט ברור וסמכות מספקת באמצעות מנגנון (או מועצה) שכוללת את כל בעלי עניין כדי לתאם אתכלהפעילויותהקשורותלזכויותילדיםומדיהדיגיטליתותקשובברמהחוצתמגזרים, ארצית, אזוריתומקומית. בעלי העניין צריכים להיות מהמגזריםהבאים:  משרדי ממשלה ברמה המקומית, הלאומית והאזורית (למשל לענייני פנים, בריאות, חינוך, משפטים, רווחה חברתית/הגנה על ילדים, דיגיטל/מידע, רגולטורים).  רשויות אכיפת חוק.  ארגוני שירותי רווחה ובריאות (כגון ייעוץ, שירותי תמיכה, משרד לרווחת נוער, בתיםבטוחים, שיקום, שירותי בריאות). )ISP(  תעשיית ICT - פלטפורמות מקוונות, ספקי תוכן, ספקי שירותי אינטרנט ,)ESPs( וספקי שירותים אלקטרוניים אחרים ספקי רשתות טלפונים ניידים, Wi-Fi ספקי ציבוריים.  ארגונים בינלאומיים, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים מבוססי קהילה (איגודי מורים/הורים וארגונים).  ילדים וצעירים, כמו גם הוריהם.  קהילהאקדמית ומחקרית (למשל צוותי חשיבה, מרכזי מחקר, ספריות, בתי ספר ואוניברסיטאות). .2 ייזום וקביעת מדיניות – ביצוע פעולות שמטרתן לטפל בכל הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים לילדים באינטרנט ואמורות להיות משלימות על ידי מסגרות ספציפיות יותר. פעולותהמדיניות צריכותלהתבצעבהיבטיםהבאים:  זכויותילדים.  חקיקה – קביעת כל מעשה בלתי חוקי נגד ילד בעולם האמיתי, ייחשב גם כבלתי חוקיבאינטרנטוכיכלליהגנתהנתוניםוהפרטיותהמקוונתעבורילדים,נאותים.  אכיפת חוק  רגולציה-לשקולפיתוחמדיניותרגולטורית;להטילחובהעלעסקיםלבצעבדיקת נאותות לזכויות ילדים ולשמור על המשתמשים בהם; הקמת מנגנוני ניטור לחקירה ותיקון של הפרות זכויות ילדים, במטרה לשפר את האחריות של ICT וחברות רלוונטיות אחרות; לחזק את אחריות הסוכנות הרגולטורית לפיתוח סטנדרטים הרלוונטייםלזכויות ילדים ולתקשוב.  ניטורוהערכה–הקמתפלטפורמהמרובתבעליענייןשמטרתהלכווןאתהפיתוח, היישוםוהמעקבאחרסדרהיוםהדיגיטליהלאומילילדים;לפתחיעדיםמוגבלים 12 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 74 בזמן ותהליך שקוף כדי להעריך ולנטר את ההתקדמות ולהבטיח שהמשאבים האנושיים, הטכניים והפיננסיים הדרושים יהיו זמינים עבור הפעלה יעילה של האסטרטגיההלאומיתלהגנהעל ילדים באינטרנט.  שיתוף תעשיית ה-ICT – יצירת מעורבות של התעשייה בתהליך של פיתוח חוקי הגנת ילדים באינטרנט ומדדים נפוצים למדידת כל ההיבטים הרלוונטיים של בטיחות ילדים באינטרנט; יצירת תמריצים והסרת חסמים משפטיים כדי להקל על פיתוח תקנים וטכנולוגיות משותפים למאבק בסיכוני תוכן לילדים; עידוד התעשייה לאמץ גישת בטיחות ופרטיות לפי עיצוב למוצרים, השירותים והפלטפורמות שלהם, תוך הכרה בכיבוד זכויות הילדים כיעד ליבה; לוודא שהתעשייה משתמשת במנגנונים קפדניים כדי לזהות, לחסום, להסיר ולדווח באופן יזום על תוכן בלתי חוקי וכל שימוש לרעה (המסווגת כפעילות פלילית) נגד ילדים; לוודא שהתעשייה מספקת מנגנוני דיווח מתאימים וידידותיים למשתמשים שלהם כדי לדווח על בעיות וחששות והיכן שהמשתמשים יכולים לקבל תמיכה נוספת; קיום שיתוף פעולה עם בעלי עניין בתעשייה כדי לקדם מודעותעלמנתלתמוךבתעשייהלזהותסיכוניםבפיתוחולתקןמוצריםושירותים קיימים,תוךהתחשבותבדאגותאחרותשלבעליענייןוהסיכוניםוהנזקיםאליהם נחשפים משתמשי הקצה; תמיכה בבעלי עניין בתעשייה כדי לספק כלים ידידותיים למשפחה המתאימים לגיל כדי לעזור למשתמשים שלהם לנהל טוב יותר את ההגנה על משפחותיהם באינטרנט.  דיווח  שירותים חברתייםוליווי נפגעים  איסוף נתונים ומחקר  חינוך  מודעות ויכולת לאומית - לפתח קמפיינים לאומיים למודעות ציבורית, המכסים מגוון רחב של נושאים שניתן לקשר לסביבה הדיגיטלית ולהתאים לכל קבוצות היעד;גיוסמוסדותציבורותקשורתהמוניםלקידוםקמפייניםלאומייםלמודעות הציבור; לרתום קמפיינים גלובליים, כמו גם מסגרות ויוזמות מרובות בעלי עניין לבניית קמפיינים לאומיים ולחיזוק היכולות הלאומיות בנושא הגנת ילדים באינטרנט. 9. OECD - הארגון לשיתוףפעול ה כלכלי ופיתוח במהלך מפגש הוועדה למדיניות דיגיטלית של ה-,OECD שהתכנסה בין התאריכים 3- , התקיים דיון בנושא"מוגנותילדים ברשת".5.04.20204 הוצגו העבודה על דו"ח בנושא ניצול מיני וניצול לרעה של ילדים ברשת, הדו"ח על ביטחון )Age assuarnce( דיגיטלי לילדים והצעה להמשך עבודה בנושא הבטחת גיל ולביטחונם שלילדים ולרווחתם באינטרנט. 13 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 75  דו"ח בנושא ניצול מיני והתעללות בילדים ברשת: הדו"ח השני בנושא ניצול מיני והתעללות בילדים ברשת ( sexual child - CSEA )exploitation and abuse עוקב אחר שינויים באופן שבו 50 שירותי שיתוף התוכן .CSEA המקוונים הגדולים בעולם מתייחסים ומדווחים על הדו"ח יכלול סקירה כללית של האתגר של CSEA בסביבה הדיגיטלית, עדכון המידע במחקר הראשון ונתונים CSEA סטטיסטייםהעדכנייםביותרעלשכיחות ואיומיםגלובלייםמתעוררים,פירוטשל ההקשר הפוליטי הבינלאומי, המשקף קריאות גלובליות לפעולה כדי להילחם ב-CSEA והתפתחויות חקיקהואכיפה. ביןהתפתחויותהחקיקהשנבדקוניתןלמצואאתחוקהבטיחותהמקוונתשלאוסטרליה, חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי, חוק הבטיחות המקוונת של בריטניה, שחוקק לאחרונה ובמסגרתו יש הטלת אחריות גדולה יותר על ספקים לשלוט על תוכן לא חוקי בשירותיהם ודורשים דיווח שקיפות יעיל יותר. הוצאת הודעות שקיפות, פיתוח קודים נוהגים מפורטים והנעת אמצעי אכיפה נגד שירותים שאינם עומדים בדרישות הם המחשות לגישה זו. זאת ועוד, תחומי התמקדות מרכזיים נוספים בעדכון חוקים ותקנות להתמודדות עם CSEA כוללים טיפול מקיף בעבירות מבוססות טכנולוגיה, כגון עמידה בקצב של מגמות טכנולוגיות והדרך המתפתחת שבה פועלים עבריינים, מיקוד למנגנונים פיננסיים ודרישה ממוסדותפיננסייםלעבודבשיתוףפעולההדוקיותרעםגורמיאכיפתהחוק,טיפוחשיתוף פעולה רחב יותר והבטחת תמיכהעקביתלקורבנות. פרסוםהדו"ח מתוכנןלרבעון,2/3 2025.  דו"ח בנושא ביטחון דיגיטלי לילדים: הדו"חמספקסקירהכלליתשלבטיחותדיגיטליתמעוצבתבמיוחדלילדים,מההיאכוללת וכיצד היאיכולה להגיב לצרכיםולפגיעויות של ילדים בסביבההדיגיטלית. הממצאים העיקריים של הדו"ח כוללים:  סקירת חומרי הדרכה בינלאומיים שונים הנוגעים לילדים באינטרנט. הדו"ח מראהכי למרותשאיןהגדרהאחידהביניהם,כלהיוזמותמדגישותאתהחשיבות של שילוב שיקולי בטיחות בתחילת פיתוח המוצר או השירות. נושאים נפוצים נוספים הם שקיפות ואחריות, חוויות משתמש מותאמות ומתן שירות ידידותי לילדים. יתרה מזו,מדגישים את החשיבות של התאמה מתמדת של שירותים כדי להגיב לסיכוניםחדשים ואתההגנהעלפרטיות הילדים. ,OECD  חוקים הנוגעים לבטיחות דיגיטלית - ברחבי ה- ניתן לראות מספר גדל של גופים רגולטוריים חדשים המתמקדים בבטיחות דיגיטלית וביצוע חקיקה של פיקוח דיגיטלי, המציבה את הבטיחותהדיגיטלית שלילדים בחזית. חוקים אלה מחייבים לעתים קרובות הסרה מהירה של תוכן המוגדר על פי החוקים המתאימים כמזיק, במיוחד תוכן המהווה איום ישיר על ילדים. הבטחת גיל, מנגנונים ברורים להגשת תלונות ודיווח חובה על אמצעי בטיחות המופיעים ככליםלקידום בטיחותילדים. הדו"חמביאכדוגמהאתהרגולטורהאוסטרלי,אתהמדיניותהחדשהשלהאיחוד האירופי, את המדיניות של הרגולטורהבריטי (כפי שנסקר כבר בניירקודם). הדו"ח מציין עוד את הרגולטור החדש שהוקם לטובת נושא זה באירלנד ,)Coimisiún na Meán( שבסמכותו לבצע חקירות, להטיל סנקציות על אנשים בגין אי עמידה בהתחייבויות ולהטיל סנקציות; וכן, את הרגולטור הקוריאני )Korea Communications Standards Commission( שתפקידו לבצע מעקב והסדרתתוכןמקווןכדילהבטיחשהואעומדבחוקיםובסטנדרטיםהקוריאניים. 14 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 76  מרכיבים מרכזיים לבטיחותדיגיטלית לפי עיצובלילדים :  שימוש במנגנוני הבטחת גיל: כדי לספק חוויות המתאימות לגיל, ספקי שירותים דיגיטליים צריכים לדעת מי מהמשתמשים שלהםהםילדים. הבטחת הגיל חשובה למטרה זו, אך יש לקחת בחשבון את הדיוק, השימושיות, השמירה על הפרטיות ומידתיות הסיכון של הפתרונות הפוטנציאליים.  יישום תכנון ממוקד ילדים: תכנון ממוקד ילדים שם את הצרכים, ההעדפות והבטיחות המתפתחים של ילדים בליבת פיתוח המוצר והשירות. גישה זו שמה לה למטרה להבטיח שמוצרים ושירותים דיגיטליים יהיו לא רק נגישים ומושכים עבור משתמשים צעירים, אלא בטוחים ומועיליםמטבעם, ושהםיישארו כאלה כשהילדיםמתבגרים.  איתור ומניעת נזק: ספקי שירותים דיגיטליים יכולים לזהות ולצמצם סיכוניםבאופןיזוםעלידיהטמעתאמצעיבטיחותטכניים,כגוןמערכות זיהוי מתקדמות, מסנני תוכן וכלי ניטור בזמן אמת אך בו בזמן, לתת תשומת לב מיוחדת לסיכונים הכרוכים באמצעים כאלה ולעמידתם בתקנות הקיימות.  הגנהעלפרטיות הילדים והנתוניםהאישיים: הפרות בפרטיות של ילדים ושימוש לרעה בנתונים שלהם עלולים להשפיע ישירות על בטיחותם. בהתאם, כאשר ספקי שירותים דיגיטליים נותנים עדיפות לפרטיות לפי עיצוב ומציעיםהגדרות ברורות, זה מקדם בטיחות בעיצוב.  הבטחת אספקת מידע ידידותית לילדים: ילדים צריכים להבין את המרחביםהדיגיטלייםשבהםהםחיים.כתוצאהמכך,הםזקוקיםלמידע ברור, בזמן, נגישומותאם לגיל על אופן הפעולה של שירותים דיגיטליים, עלהסיכוניםהכרוכים בכך וכיצדניתן להגן עליהם.  הקלת תלונות ותיקון: העצמת ילדים להשמיע חששות ולחפש תרופות היא חיונית. על ידי הקמת ערוצים ברורים, ידידותיים למשתמש ומתאימיםלגילולדיווחעלבעיות,ובהבטחתתגובותבזמןובאפקטיביות, ספקי שירות מפגינים מחויבות לבטיחות הילדים ושומרים על אמון במערכתהאקולוגית הדיגיטלית.  עידוד השתתפות ילדים והצבת ילדים במרכז קבלת ההחלטות - ילדים הם אזרחים דיגיטליים פעילים וגם ספקי שירות וגם קובעי מדיניות וחשוב לערב אותם בדיונים על בטיחות מקוונת, תהליכי עיצוב וגיבוש מדיניות.  קידום תרבות של בטיחות ורווחה - קידום תרבות של בטיחות ורווחה חיוני לפיתוח תרבות ארגונית אחראית המעמידה בראש סדר העדיפויות את בטיחות הילדים. בנוסף,הדו"ח הציג מספר מקרי בוחן של אפליקציות ויוזמות של ביטחון דיגיטלילילדים. הדו"ח אושר במפגשולאחר תיקונים והגהה, יפורסם ב26- באפריל.2024  הבטחתגיל(AssuranceAge לבטיחות הילדיםולרווחתם באינטרנט:) הוצג מסמך הצעה לעבודת הוועדה בנושא הבטחת גיל לבטיחות הילדים ולרווחתם באינטרנט. ההצעה מספקת סקירה כללית של הבטחת גיל ותוכניות לעבודה פוטנציאלית הכוללות:  ניתוח הנוף המשפטי והמדיניות, הכולל מיפוי מקיף של חוקים קיימים ומוצעים המתייחסים להבטחת גיל. המחקר אמור לזהות את סוגי החוקים השונים 15 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 77 הדורשים הבטחת גיל, התוכן והמטרה שלשמם נדרשת הבטחת גיל, יכולת האכיפה של הוראות כאלה ותפקידים שלרגולטורים שונים.  ניתוחנוהליחברותלגביהבטחתגיל.המחקרישקולכיצדהשירותיםהדיגיטליים עצמםקובעיםמגבלותגיל,השקיפותשלהםבשיתוףמידעעלמגבלותהגילשלהם, ואת היעילות שלהם באכיפתמגבלות גיל.  ניתוח של פתרונות טכניים, לרבות סוגי הטכנולוגיות השונות הקיימות, השימושיות, האפקטיביות, הדיוק, הסבירות, המהירות והיכולת לשמור על פרטיות. עוד יישקל הצורך בפיקוחו/או ביקורת ממשלתיעל טכנולוגיות כאלה.  ניתוח התאמת הגיל של מגבלות הגיל וההמלצות הנוכחיות. למדינות יש זכות להגדיר מגבלות גיל והגבלות, המחקר ישקול את מקורן של מגבלות גיל נפוצות מסוימות (למשל עבור מדיה חברתית) ואת שיטות החברה בקביעתהמלצות גיל. הוועדה ביקשה לקבל הערות להצעה זו עד ה26- באפריל 2024, ובהתאם לכך תכין הצעה מתוקנת לאישור במפגש הבא. בעריכתאגף קשרי חוץ במשרדהתקשורת בברכה, נעמה הניג מנהלתאגף קשרי חוץ 16 מוגנותילדיםבמרחבהמקוון|דוחהצוותהמייעץלשרהתקשורת 78