פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 464
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, י"ז באלול התשפ"ה (10 בספטמבר 2025), שעה 14:30
סדר היום:
<< נושא >> תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 << נושא >>
נכחו:
חבר הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
מוזמנים:
גאל אלדרי
–
ראש פרויקט המרשם הפלילי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
סיוון שחר
–
ראש חוליית חסרי ישע וקטינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
אברהם בוזו
–
מדור מידע פלילי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
חן עמרני
–
קמ"ד חקירות יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
זיווה בטבבו
–
עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי
אביגיל סון-פלדמן
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים
אייל גינגולד
–
עו"ד, ממונה תחום מעונות היום, לשכה משפטית, משרד החינוך
רן סלבצקי
–
עו"ד, סגן יועמ"ש, מערך הדיגיטל הלאומי
משתתפת באמצעים מקוונים:
נועה בן אריה
–
עו"ד, יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
ייעוץ משפטי:
עדן בן ארוש
מנהלת הוועדה:
לאה גופר
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
צוהריים טובים לכולם, תודה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לדיון המאוד מאוד חשוב הזה. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו פה התכנסנו לדון ולאשר את התקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע בעבירות באלימות כלפי ילדים או חסרי ישע. זה דיון שיסתיים בסופו של דבר בהצבעה כדי לאשר את התקנות שמוצגות לפנינו, אבל רגע לפני שנתחיל, היום יום רביעי, י"ז באלול, 10 בספטמבר, אבל לא פחות חשוב, אולי אפילו יותר חשוב, אנחנו ביום ה-705 למלחמה. ביומיים האחרונים פתחנו לעצמנו עוד זירה שעד היום לא היינו בה. תקפנו בקטאר, כאילו היו חסרות לנו זירות, אז יש לנו עכשיו זירה נוספת, אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, שבריבוי זירות אתה מייצר חולשה, אני חושב שזה בדיוק להיפך. אני חושב שריבוי הזירות שאנחנו עסוקים בהן כיום מגביר את הלחץ על החמאס, ונדמה לי שאני יכול לומר היום שאנחנו יותר קרובים מאי-פעם לשחרר את 47 החטופים והחטופה ולהכריע או להכניע את החמאס, כך שהיום אני קצת יותר אופטימי מימים אחרים, ואני אנצל את ההזדמנות ואני אודה לכל מי שעוסק מכוחות הביטחון בעשייה היום-יומית שמאפשרת לנו גם להתכנס כאן. לומר להם בשמי ובשמכם תודה.
בחזרה לענייננו. אני חושב שאחת הזכויות הגדולות שיש לי בתור יושב-ראש ועדה זה לחוקק חוקים ולתקן תקנות שמאפשרות לנו להגן על עצמנו. על עצמנו, כלומר אזרחי מדינת ישראל באשר הם, מילדים ועד מבוגרים כולל הכול. אחת מהצורות להביע את הזכות הזאת זה התקנות דוגמת אלה שעומדת מולנו לאישור היום. אנחנו באים היום לאשר, אני מקווה לאחר דיון שנערוך פה, תקנות שבאות ואומרות, מי שהורשע באלימות כלפי ילדים או חסרי ישע, לא יכול לשמש בשום תפקיד, בשום מוסד שבו יש ילדים או אנשים עם מוגבלויות או חסרי ישע או מבוגרים. זאת ההגנה המינימלית שאנחנו באמת יכולים להקנות להם תוך כדי ביצוע החקיקה או תיקון של תקנות. נדמה לי, אם אני זוכר נכון, שהביסוס המשפטי המרכזי הוא חוק ההגנה על העובדים עם ילדים וחסרי ישע עוד מ-2004, 2002, משהו כזה, שבעצם חייב את אותו אחד שרוצה לעבוד בלהביא תעודת יושר.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
יש כל מיני חוקים שעוסקים במניעה של רישיון או העסקה של עובדים. הבסיס לתקנות שאנחנו מחוקקים היום זה חוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים שעבר בשנה שעברה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה מה שעבר שנה שעברה. נדמה לי שכבר ב-2001 התחילו לדבר על העניין הזה כשהחוקק הזה חוקק.
אני יודע, ואם זה יוצג פה אז אני מבקש כבר מראש להגיד שאני מודע לצורך להתחשב בשיקום הנדרש של מורשע בעבירות, כי זה נושא שאנחנו לא פעם מטפלים בו, ואני כיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי מתעסק עם זה גם עם שירות בתי הסוהר, הצורך לשקם מורשעים, אבל יש מידה מסוימת שצריך לקחת אותה בחשבון כשדנים על שיקום של מורשע או על זכויות האדם לעסוק או חופש העיסוק או כל דבר אחר, לשים את זה מול הזכות שלנו או החובה שלנו להגן על ילדים, מבוגרים, קשישים ובעלי מוגבלויות. כשזה מתנגש, נדמה לי שהתקנות האלה באות בדיוק במקום.
אנחנו ניכנס לדיון. נפתח את הדיון בהקראה של התקנות. נאפשר קיום דיון, התייחסות של כל הגורמים ובסוף גם נצביע. אני מזכיר, כולם, בואו נהיה תכליתיים. אני חייב לסיים את הדיון עד 15:55 כי-16:00 המליאה מתכנסת ואני לא יכול לקיים דיון במקביל למליאה.
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד עדן בן ארוש, בבקשה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
הייתי מציעה שלפני הקראת התקנות, אולי המשרד לביטחון לאומי יציג את הרקע.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי, בבקשה, אין בעיה.
<< אורח >> זיווה בטבבו: << אורח >>
שמי עו"ד זיווה בטבבו מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי. כידוע, החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע חוקק בשנת 2023 ונכנס לתוקף באוגוסט 2024. החוק נחקק במטרה למנוע העסקה של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע במוסדות מסוימים, והטיוטה שגובשה ומונחת כרגע על שולחן הוועדה נועדה להסדיר את סדרי הגשת הבקשות לקבלת אישור ממשטרת ישראל לפי סעיפים 3(ה) ו-12(א) לחוק.
טיוטת התקנות הזו שאנחנו מגישים היא מבוססת על הסדרים שכבר קיימים בתקנות שעוסקות במניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, ובפועל מדובר במנגנון שכבר עובד. מרגע שהחוק נכנס לתוקף, אנשים מגישים בקשות, מוסדות מגישים בקשות באופן פיזי והמשטרה נותנת אישורים. גם נציגי המשטרה יוכלו להתייחס ככל ויידרש.
בהתאם למוצע, הגשת בבקשות יכולה להיעשות על ידי מספר גורמים כמו מעסיק, מוסד או בגיר. דרכי הפנייה שמוצעות הן הגעה פיזית לתחנת המשטרה, דרך אתר משטרת ישראל או דרך ממשל זמין באופן מקוון, כאשר ישנה הבחנה בין הגורם שהגיש את הבקשה למי שחותם על הבקשה ולטפסים שצריך לצרף, וזה דברים שכמובן פירטנו בתוספת.
הטיוטה הזו שגובשה היא נעשתה כמובן בשיח משותף עם הגורמים המקצועיים. לפי מה שנמסר לי, הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל קיימו גם שיח עם הגורמים המקצועיים במערך הדיגיטל הלאומי כדי לתת את המענים שמתאימים. אני מציעה שנתחיל לצלול.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני אשמח אחרי ההקראה לשמוע מהמשטרה איך אתם מתכוונים לקיים את ההליך הזה, כי הוא הליך לא פשוט. הוא מורכב אבל הוא חייב להיות יעיל וקצר בסוף, אז אני אשמח לשמוע אתכם בעניין הזה.
אתה רוצה משפט אחד? בבקשה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
עו"ד רן סלבצקי ממערך הדיגיטל הלאומי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לפני רגע קיבלת מינוי על הסייבר. לא היה לך טוב?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
יש לנו גם יחידת סייבר נהדרת שמנחה את הממשלה, אבל כבודו של מערך הסייבר במקומו מונח.
היה שיח כנראה בין גורמי המקצוע. צריך להגיד, אנחנו כלשכה משפטית והנהלת המערך ראינו את טיוטת התקנות אתמול כשהוועדה הזמינה אותנו לדיון. יש פה היבטים שהם מטילים חובות ונוגעים בעבודתו של מערך הדיגיטל, שבעינינו מעוררים קושי. הם לא בהכרח ישימים, בטח לא בזמן הקרוב. אני רוצה לדייק שהתהליכים שקורים כבר היום, חלקם מופיעים בתקנות ואיתם אין לנו קושי. יש חידושים פה בתקנות של תהליכים שלא קורים היום. אנחנו נגיע בהקראה, נדבר על הסעיפים הספציפיים, ונדרש שיח משפטי ומקצועי בינינו לבין המשטרה לבין המשרד לביטחון לאומי, בעינינו בטרם התקנות יאושרו, או בשלב זה לוותר על חלק מהרכיבים האלה ואולי לקדם תיקון של התקנות בהמשך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
או לאשר את הכול ולהגדיר זמן תחילה בעוד יומיים.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
עמדתנו היא שהזמן לא בהכרח ירפא את המורכבויות, ונכון יותר רגע לחשוב ולכתוב הסדר שהוא נכון, מאשר לכתוב הסדר שגם בחלוף הזמן לא בהכרח נדע לעמוד בו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני אעשה לך את החיים קלים. התקנות יאושרו היום. תגיד לי רק מה צריך כדי שהן יאושרו.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
כשנדבר על הסעיפים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש לנו זמן. תודה.
בבקשה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני אקריא ואני אשמח להתייחס בסוף דבריי לגבי הערות.
טיוטת תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה-2025
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(ה) ו-12(א) לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק), ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות 1. בתקנות אלה –
"אישור המשטרה" – אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה לפי החוק להעסקת בגיר בעבודה במוסד או אצל מעסיק;
"מבקש" – מעסיק, מוסד או בגיר המגיש בקשה לאישור המשטרה, כי אין מניעה להעסקת הבגיר לפי סעיף 3(ב) לחוק.
בקשה
לאישור
המשטרה 2. (א) מבקש יגיש במישרין או באמצעות יחיד מטעמו, בתחנת משטרה, בקשה לאישור המשטרה (להלן – הבקשה) כמפורט להלן:
(1) אם הוא הבגיר – בקשה לפי טופס 1 שבתוספת, חתומה בידו ובצירוף תעודת מוסד לפי טופס 2 שבתוספת, חתומה בידי המעסיק או מנהל המוסד, לפי העניין; אם הבגיר מועסק או מועמד להיות מועסק על ידי הורה או אחראי על ילד או על חסר ישע, כאמור בסעיף 4 לחוק – יצרף הבגיר לטופס 1 שבתוספת הצהרה כאמור בסעיף 4(ו)(2) לחוק לפי טופס 5א שבתוספת, בחתימת ההורה או האחראי על הילד או חסר הישע.
(2) אם הוא המעסיק או המוסד – בקשה לפי טופס 3 שבתוספת, חתומה בידי המעסיק או מנהל המוסד, לפי העניין, ובצירוף ייפוי כוח לפי טופס 4 שבתוספת, מטעם הבגיר, למעסיק או למוסד לבקש ולקבל לגביו את אישור המשטרה ובצירוף צילום תעודת זהות של הבגיר; ייפוי הכוח יישמר אצל המעסיק, לאחר הצגתו, לתקופה של שנתיים מיום הגשת הבקשה; לבקשה תצורף הצהרת המבקש כאמור בסעיף 4(ו)(1) לחוק לפי טופס 5ב שבתוספת.
(ב) היה המבקש בגיר –
(1) והגיש את הבקשה בעצמו – תאומת זהותו באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו והנושאת את תצלומו;
(2) והגיש את הבקשה יחיד מטעמו – תאומת זהותו של מגיש הבקשה בדרך האמורה בפסקה (1), וכן יציג מגיש הבקשה ייפוי כוח מטעם הבגיר, על פי סעיף 2 בטופס 1 שבתוספת, בצילום תעודת זהות של הבגיר.
(ג) היה המבקש מוסד או מעסיק –
(1) והגיש המעסיק או מנהל המוסד את הבקשה – תאומת זהותו בדרך האמורה בתקנת משנה (ב)(1);
(2) והגיש את הבקשה יחיד מטעמו של המעסיק או של מנהל המוסד – תאומת זהותו של מגיש הבקשה בדרך האמורה בתקנת משנה (ב)(1), וכן יציג ייפוי כוח מהמעסיק או מהמוסד, על פי טופס 4 שבתוספת, לפי העניין.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
צריך לתקן את זה לטופס 3.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
מה ההבדל בין טופס 4 לטופס 3?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
יש את עניין מצב ייפוי כוח מטעם הבגיר. זה מדבר על טופס 4, וכשאנחנו מדברים פה על סעיף (ד) שהוא מייפה את כוחו של, אז זה ייפוי הכוח שמדובר פה על איך מזהים. זה על אופן ההזדהות. כשמגיע מישהו מטעם המעסיק ולא המעסיק עצמו, הוא צריך לצרף את טופס 3 חתום על ידי המעסיק שהוא מייפה את כוחו להגיש את הבקשה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מסתכל עכשיו על טופס 3. אתה צודק.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
בסדר.
(ד) היה המבקש בגיר והגיש את הבקשה בעצמו, רשאי הוא להגיש את הבקשה גם באופן מקוון באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין.
(ה) היה המבקש מוסד או מעסיק, רשאי הוא להגיש את הבקשה גם באופן מקוון באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין.
(ו) היה המבקש מוסד או מעסיק, שמקיים קשר קבוע וסדיר עם משטרת ישראל לעניין קבלת אישורים לפי החוק, בין שהמעסיק או מנהל המוסד מגיש את הבקשה בעצמו ובין באמצעות יחיד מטעמו, יהיה רשאי הוא להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט של משטרת ישראל (להלן – אתר המשטרה) אם קיבל לכך אישור מאת מדור מידע פלילי בחטיבת החקירות במשטרת ישראל, ובלבד שמספר הבגירים שאליהם מתייחסת הבקשה לא יפחת מ-50; בקשה כאמור תוגש באמצעות האתר כאמור, והמעסיק יידרש למלא את הפרטים הכלולים בטופס 4 ולמלא התחייבות לפי טופס 8 שבתוספת, והכול ובלבד שבקשה ראשונה שמגיש המבקש תוגש בתחנת המשטרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג) או באתר ממשל זמין כאמור בתקנת משנה (ה), ורק לאחר מכן תתאפשר הגשת בקשה באמצעות אתר המשטרה כאמור בתקנת משנה זו; אישורים הנשלחים באמצעות אתר המשטרה כאמור בתקנת משנה זו, יישלחו למעסיק או למנהל המוסד בלבד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
פה טופס 3 נשאר טופס 3?
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
פה יש התייחסות אחרת.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
כאן צריך לשנות את הנוסח מ"ממשל זמין" למערך הדיגיטל.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
להעיר לפי הסעיפים?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן. איפה שיש הערה, תעצרו, נתקן.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
קודם כל לגבי תקנת משנה (ד) לגבי בגיר שמגיש את הבקשה לגבי עצמו. שני דברים. אלף, אין אתר ממשל זמין. היום יש מערך הדיגיטל הלאומי. גם לא צריך להזכיר אותו. מערכת ההזדהות הלאומית קיימת כבר בתקנות. אני חושב שנכון יותר להגיד ב-(ד) שעל אף האמור בתקנת משנה ב(1) שהיא עוסקת בהזדהות, בתעודת זהות – היה המבקש בגיר ויגיש את הבקשה בעצמו, רשאי הוא להגיש את הבקשה גם באופן מקוון, וזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. אתה לא מגיש את הבקשה באמצעות. מערכת ההזדהות היא רק מערכת הזדהות. ממנה אתה מועבר לטופס או לשירות.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
טופס כן של מערך הדיגיטל.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה לא קריטי. מבחינת ההסדר בחוק זהותו מאומתת במערכת ההזדהות הלאומית חלף הזדהותו, כמו שכתוב, בתקנת משנה ב(1) שאומרת, הוא יציג תעודת זהות וכו'.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
תקנו אותי אם אני טועה. זה לא רק שהזהות מאומתת דרך אתר ממשל זמין, אלא גם הטופס עצמו מוגש דרך אתר ממשל זמין.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
בדיוק.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
ההסדר החוקי נדרש לשני דברים, אחד, שהוא יוכל להגיש באופן מקוון. אם הטופס ישב בשרתי ממשל זמין והוא יועבר מייד למשטרה או ישב במשטרה, זה פחות קריטי מבחינת הדין. זה טופס שכל התוכן שלו עובר למשטרת ישראל. לנו אסור לשמור את המידע, לנו אסור לעבד את המידע, ואני לא חושב שזה חשוב להזכיר. חשוב להזכיר שהוא רשאי להגיש באופן מקוון ואז הזהות שלו תאומת במערכת ההזדהות הלאומית.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אפשר להוסיף בסעיף עצמו שהזהות תאומת דרך מערכת ההזדהות הלאומית. במידה והוא מגיש דרך ממשל זמין - - -
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אלף, אין ממשל זמין. יש הגשה מקוונת ויש הגשה פיזית שאני בא לתחנת המשטרה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
מה הכוונה אין ממשל זמין?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אין דבר כזה. ממשל זמין, רשות התקשוב נבלעה לתוך מערך הדיגיטל הלאומי.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אם זה לא ממשל זמין, איך אתם מגדירים את מערכת ההזדהות הלאומית?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
היא כבר מופיעה בחקיקת משנה. זה מונח שהוא קיים. הוא מוגדר בחוק כמערכת שהוקמה בהחלטת ממשלה. בתקנות פשוט עושים שימוש. אם תפתחו, יש תקנות, חיפשתי, שפשוט עושה שימוש בתיבה, מערכת ההזדהות הלאומית. מערכת ההזדהות הלאומית יש אחת.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
מה שרן אומר, שהמערכת, מה שהיא עושה זה שהיא מאמתת זהות. היא לא מטפלת בבקשות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי, מצוין. הבנתי.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אתם אומרים להוריד את ההגדרה באתר ממשל זמין. להשאיר – מערכת ההזדהות הלאומית, ובמידה והוא הגיש דרך - - -
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אפשר להגיד – רשאי להגיש את הבקשה גם באופן מקוון, וזהותו תאומת, ואז המשך המשפט - - -
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
באופן מקוון דרך מערכת ההזדהות הלאומית.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
לא, אי אפשר להגיש דרך מערכת ההזדהות הלאומית כלום. מערכת ההזדהות היא מערכת הזדהות. לא מגישים באמצעותה שום דבר. אתה עובר בה, לא יודע אם יצא לכם לחוות, ואתה יכול להגיע למשרד האוצר ולמשטרה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
באופן מקוון יכול דרך כל אתר. זה לא מגדיר לי דרך איזה אתר הוא מגיש באופן מקוון.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
למה אנחנו צריכים שהתקנות יגדירו דרך איזה אתר?
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כי בסוף בן אדם שמבקש בקשה צריך לדעת למי הוא פונה, איך הוא פונה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
יהיה טופס מקוון. הטופס המקוון דרך אתר המשטרה, הוא ימצא אותו. לא דרכנו.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
צריך להבהיר באיזה אתר הוא מגיש את הבקשה. אי אפשר להשאיר את זה באופן עמום, באופן מקוון. זה כמו להגיד – באינטרנט.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני לא מצליח להבין למה, אבל אם צריך, אפשר להגיד – בשירות הטפסים הממשלתי. שוב, אני לא מצליח להבין את הצורך המשפטי להגיד את זה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
בסוף התקנות מסדירות את כל אופן הגשת הבקשה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כמו שהן מפנות לאתר המשטרה, כמו שהן מפנות להגיע לתחנה - - -
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
האתר, זה אתר של מה?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה שירות הטפסים. להגיד מה יהיה כתוב בשורת הכתובת, אני לא יודע.
<< אורח >> סיוון שחר: << אורח >>
אני עושה בגוגל "ממשל זמין", זה ישר קופץ לשם.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
נכון, כי במשך שנים זה היה השם.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
זה לא משנה השם. נמצאת פה גאל שהיא מהדיגיטל אצלנו. לפי מה שאנחנו יודעים, אחרי שהבן אדם מזדהה זה מפנה אותו לאתר הממשלתי. הוא לא מפנה אותו לאתר משטרת ישראל. כל הטופס וכל הבקשה מוגש באתר הממשלתי, לא באתר משטרת ישראל. גאל, תקני אותי אם אני טועה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
יש עקרונות בחקיקה שאנחנו משתדלים לשמור על ניטרליות טכנולוגית. אם מחר בבוקר השרת הזה ישב במקום אחר או שיחליטו שהוא ישב במשטרה או שיחליטו שהוא ישב במקום אחר או שיוקם גוף אחר או שמערך הדיגיטל כמו שממשל זמין הפך להיות מערך הדיגיטל, אני לא רואה למה צרי לקבוע בדין את זה. בסוף התקנות אמורות להסדיר את זכותו של בן אדם להגיש בקשה באופן מקוון. להגיד שניתן יהיה לזהות אותו – מערכת ההזדהות הלאומית. אני לא מצליח לחשוב על התיבה בוורדינג שאפשר להכניס פה. אפשר להגיד, זהותו תאומת באמצעות, והטופס המקוון יהיה באתר הטפסים של מערך הדיגיטל הלאומי. זה לא יהיה מדויק. אני גם צריך לחזור הביתה ולבדוק.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני מציעה שתבדקו הגדרה מדויקת לאיך להגדיר את אופן הבקשה באופן מקוון דרך האתר של מערכת ההזדהות הלאומית. הכתובת צריכה להיות מדויקת בתקנות. היא לא יכולה להישאר עמומה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
גם אם היא תהיה פתוחה, אז מחר מגיש לי מישהו מייל עם הטפסים ויגיד לי, רשום בתקנות שאתה נותן לי את זה באופן מקוון.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אין בעיה. אפשר להגיד – באופן מקוון כפי שתורה המשטרה או כפי שתקבע המשטרה, ולהשאיר סמכות מנהלית להחליט על הטופס המקוון.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
לא, לא, אנחנו סוגרים את אופן ההסדרה של הבקשה. זה המטרה של התקנות. היא צריכה להיסגר בתקנות עצמן. היא לא יכולה להישאר באופן עמום, ואני גם אגע בזה בנושאים אחרים. על אחת כמה וכמה בכתובת.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
דומה הדבר שנכתוב – www.gov/w10.4, טופס 7, ומחר בבוקר יהיה טופס אחר ונצטרך לשנות תקנות. שוב אני אומר, אני לא מצליח להבין. אפשר לדייק את הדברים.
<< אורח >> סיוון שחר: << אורח >>
אני למשל עכשיו תוך כדי כותבת בגוגל – "בקשה לקבלת אישור על היעדר הרשעה". הוא ישר מפנה אותי לאתר הזה. כשאני רוצה להגיש את הבקשה, הוא שולח אותי להזדהות הזאת שהיא באמת שער. זה ישר מוביל אותנו, אז אני חושבת שאפשר לכתוב את זה גם פה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני חושבת שאפשר להשאיר את זה במערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
בואו נדייק את הדברים. אלף, ממשל זמין היום זה משהו שלא קיים. זה כמו להגיד משרד התעסוקה או המסחר והתעשייה. אנחנו לא נגיד היום משהו שלא קיים. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו לא מגישים בקשות ולא עושים פעולות באמצעות מערכת ההזדהות. מערכת ההזדהות היא פורטל הזדהות לכל שירות היום כמעט, מקוון, משמעותי. אתה עובר להזדהות הלאומית ואז אותו משרד, לצורך העניין משרד האוצר, אני רוצה עכשיו לעשות פעולות במשרד האוצר, אני מכוון למשרד כשהוא יודע שאני זה אני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני רוצה רגע לעשות בזה בסדר כדי שגם אני, הבור שאמור למלא את הדבר הזה, אבין. מה שכתוב פה היום – רשאי הוא להגיש את הבקשה גם באופן מקוון. עד כאן זה בסדר?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יופי. באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית אתה אומר לא.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני אומר להכניס שתי מילים לפני, ויגיד, וזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אם אנחנו רוצים להכניס את זה, זה צריך להיכנס בתוך תקנה ב(1).
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
העניין הוא שיש פה סוגיה יותר רחבה. לא רק האימות של זהות שלו מאומתת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, אלא בן אדם מגיע ומגיש את הטופס עצמו דרך מערכת ההזדהות הלאומית. כשאני מפנה אותו רק כדי לאמת את הזהות שלו דרך מערכת ההזדהות הלאומית, הוא לא יודע מה הכתובת להפניה של הטופס.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה לא נכון. אי אפשר להגיד משהו שהוא לא נכון.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
עדיין זאת הכתובת שהוא נכנס אליה. נגיד שהוא מקליד – מערכת הזדהות לאומית ושם הוא נכנס לאיפה שצריך והוא מזדהה, זה מעביר אותו.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
סליחה, אני גם חושב שזה מטעה, כי אם אדם יכתוב מערכת ההזדהות הלאומית, הדבר האחרון שזה יראה לו זה להוציא את המידע הפלילי שלו לצורך העסקה. זה יראה לו אין-ספור שירותים.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
הטופס עצמו הוא לא מגיש דרך מערכת ההזדהות.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני אדייק שוב. יש הרבה מערכות למערך הדיגיטל הלאומי. יש מערכת של האזור האישי, יש שירות טפסים שזה שירות שאנחנו נותנים לכל משרדי הממשלה. יש הרבה שירותים ואתרים למערך הדיגיטל הלאומי. מערכת ההזדהות היא מערכת הזדהות. אי אפשר להגיש בה כלום. גם אם אני אקבל את עמדתכם שצריך לכתוב משהו אחר, צריך לכתוב משהו אחר. אי אפשר לכתוב – באמצעות מערכת ההזדהות. זה פשוט אמירה לא נכונה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני צריכה כתובת להגשת הטופס.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אפשר להגיד – באופן מקוון באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי. בעיניי זה מיותר. אפשר לחיות עם זה – וזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נדמה לי שאנחנו יכולים לחיות עם ההגדרה הזאת, נכון? בואו נתקדם.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני מבקש להבהיר שהבקשה מוגשת למשטרה. מערך הדיגיטל הוא לא צד פה. הוא לא חשוף למידע שמוגש. הוא לא רואה אותו, הוא לא מעבד אותו. אסור לו לשמור אותו. צריך להגיד, אתר האינטרנט אולי הוא של המערך. אני מציע להגיד – רשאי הוא להגיש את הבקשה למשטרת ישראל באופן מקוון, באתר האינטרנט כך וכך. אנחנו רק הצינור בדבר הזה.
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
בקשה אשר תיבחן על ידי משטרת ישראל.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אבל כל הבקשות נבחנות, גם הבקשה הלא מקוונת.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כל התקנות עוסקות בהגשה למשטרת ישראל.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
נכון, בקשה לאישור המשטרה. בסדר, זה בהגדרה של מבקש. חשוב לי להבהיר לצורך התיעוד בפרוטוקול, שמי שבכלל חשוף לבקשה, מי שהבקשה מוגשת אליו מהותית זו משטרת ישראל. האתר הוא צינור דיגיטלי. זה חשוב להבחין.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
רק אני אחזור על זה. "היה מבקש בגיר והגיש את הבקשה בעצמו, רשאי הוא להגיש את הבקשה גם באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי".
<< אורח >> גאל אלדרי: << אורח >>
אני חושבת שאפשר לדייק כמו שאמרתם, בשירות הטפסים.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני לא חושב שזה נכון. מחר בבוקר יקראו לזה משהו אחר ואנחנו סתם נהיה תקועים עם זה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
"וזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית".
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
נכון, ולמחוק את "באתר ממשל זמין". השאלה אם לא נדרש להגיד – על אף האמור בתקנת משנה ב(1), כי שם קבעתם אופן הזדהות אחר.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
לכן אני חושב שכל התיבה הזאת - - -
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
להוסיף את זה ל-ב(1).
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
או להוסיף או להגיד שזה על אף - - -
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אפשר.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
או בנוסף לאמור.
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
להוסיף שאפשרות ההזדהות יכולה להיות גם באמצעות מערכת ההזדהות.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
נראה לי פשוט – ככל שהוא הגיש את הבקשה בעצמו - - -
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
לא, אבל זה גם כתוב ב-ב(1) אותו דבר. זה אותה תיבה. אני מציע ב-ב(1) – תאומת זהותו באמצעות תעודת זהות, תעודה רשמית המעידה על זהותו, או לפי תקנה ד', לצורך העניין. צריך לייצר את הלינקג' הזה כי אחרת הן סותרות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה. רעיון טוב.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
מה זאת אומרת, או בהתאם לאמור או לפי תקנה - - - ?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
בסוף הכנסנו בתקנה ה' אופן הזדהות אחר, לכן בתקנה ב(1) שעניינה זיהוי של אדם שהגיש בקשה בעצמו, אנחנו צריכים להגיד, תאומת זהותו באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת או במערכת ההזדהות הלאומית כאמור בתקנה ד'.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כן, אוקיי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה סעיף שמבחינתו היה קל ומתואם וההערות היו רק לעניין הניסוח.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
הסעיף הנוסף, סעיף קטן (ה). יש לנו מערכות שיודעות לקשר בין זהותו של אדם לבין פעולה שלו בעסקים מסוימים, בחברות, בעוסק מורשה. יש הרבה מאוד סוגים של תאגידים שאנחנו לא יודעים לקשור בין הזהות של בן אדם לבין העסק. אגב, זה גם נכון לרשות מקומית, זה גם נכון להרבה כאלה. אם אני זיהיתי את המבקש, אני יודע שהוא פועל בשם גוף מסוים, בשם מעון מסוים, בשם עמותה מסוימת, בשם אגודה עותמאנית מסוימת, שזה המבנה המשפטי של אותם מוסדות, לכן יש קושי עם הסעיף הזה. עלה פה בשיח שלנו לפני הוועדה, אולי הזהות תהיה רק של הבן אדם לדעת מי זה, שמשה חיים הוא זה שהגיש את הבקשה, אבל העובדה שהוא מבקש בשם עוסק תהיה בהצהרה בלבד. ההגדרה של מוסד או מעסיק היא לא בן אדם.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
זה לא המקום היחיד שבו מוסד או מעסיק מגיש.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אין לי בעיה עם זה שהם מגישים. מהותית, משפטית אפשר להגיד שהמוסד ומי ומטעמו. דיגיטלית אני יודע לזהות בני אדם. אני לא יודע לזהות את כל המוסדות הרלוונטיים לבדיקה של ההרשעה בעבירות אלימות. אין דרך דיגיטלית היום לעשות את זה.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
צריך גם להגיד שההגדרה של מוסד היא הגדרה מורכבת. זה לא משהו טכני.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
היא לא מופיעה באתר ההזדהות הלאומית.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
היא הגדרה פונקציונאלית.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
גם המבקש יכול להיות בכלל מרשות מקומית שהיא המפקחת על המוסד, וזה יכול להיות מהמוסד עצמו. זה אירוע מאוד מורכב להזדהות לאומית.
אם רוצים כדי שמחר בבוקר אם מישהו ישקר בתצהירו, יוכלו למצוא אותו, להגיד, אתה הזדהית ואתה שיקרת, אפשר לאכוף וזה מה שהמשטרה רוצה והיא מסתפקת בתצהיר. אפשר למצוא דרך לנסח את זה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
ככה זה קיים גם היום בעניין הזה של הטפסים הדיגיטליים בהגשה של תחנת משטרה. אם אנחנו נלך לחוק של המין, אז גם במין וגם פה בחוק הזה יש כמו שאנחנו מבקשים. העובדה שאותו מוסד הוא עונה להגדרות המוסד לפי החוק, זה על פי ההצהרה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אין בעיה, אז למה צריך לזהות אותו במערכת ההזדהות הלאומית?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
איך הוא יגיש את הבקשה?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
בטופס מקוון. למה אני צריך לזהות אותו?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
איך עכשיו כל מעסיק שיש יכול להגיש בקשה כלפי מספר עובדים אחרים? הרי כל המטרה שלנו מבחינת מערך הדיגיטל, ועל זה גם כמו שגאל תעיד פה, אנחנו כבר עובדים. זה כבר מול דרכי השטח במערך הדיגיטל. אנחנו כן מפתחים טופס שהוא למעסיקים. מה שאנחנו הבנו, שיש מספר מעסיקים שהם חשבון עסקי, עוסק זעיר וכדומה שכן יש להם את האפשרות הזאת של מה שנקרא אזור אישי. אני צודק?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אנחנו יודעים שכרגע מבחינת הגופים, המעסיקים וכדומה זה לא כל כך הגופים, אבל המטרה שלנו היא כן כשיהיה את האפשרות להכניס את העניין הזה של המעסיקים ויהיה להם את האזור האישי, אז הם כן יוכלו להגיש בקשות בשם מעסיק. זה יהיה אותו תהליך כמו שיש באופן הפיזי. כשבא מעסיק ורוצה להיכנס ולהגיש את הבקשה לתחנת משטרה, הוא מגיע עם טופס 3 וטופס 4. אותו דבר, הטפסים האלו יהיו טפסים מובנים בתוך האתר, זאת אומרת שאחרי שאתם מזהים אותו שבאמת הוא עונה להגדרות של מעסיק, לא מעסיק על פי החוק אלא שהוא באמת מעסיק, זאת אומרת שאני היום, אין לי עסק, ארצה להיכנס לאתר הזה ולהגיש את הבקשה, אני לא אוכל להגיש את הבקשה, למעט אם אני רוצה להגיש אותה על עצמי. אם אני אבקש אותה על חן או על גאל או על סיון, אני לא יכול כי אני לא מעסיק.
הדבר הבא שקיים בטפסים האלו, חוץ מזה שאותו מעסיק הוא רושם את אותו טופס וממלא את אותם פרטים שהוא כך וכך, הוא גם יצטרך והוא מתחייב כמו שקיים בטופס הפיזי, להתחייב על כך שהוא עונה להגדרות של מעסיק על פי החוק. אני חייב לומר, גם היום כשמגיע מעסיק לתחנת המשטרה, אין לנו באמת את היכולת לוודא שהוא עונה, למעט זה שאנחנו רואים מה השם שלו, מי הוא, ומציג לנו תעודת זהות והוא חותם בטופס עצמו על טופס ההתחייבות. זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לוודא כי מדובר באותו מעסיק. מה שאתם נותנים לנו ויכולים לתת לנו זה לעובדה שיש אזור אישי גם למעסיקים, במקום שהוא ייגש, אותו מעסיק שכן יש לו את האפשרות להגיש.
ראיתי שאין את העמותות וכדומה, אז הם לא יוכלו להגיש באופן מקוון. זה אנחנו מבינים, אבל בגלל שאין לנו את האופציה לכל סוגי המעסיקים דהיום, למנוע את האופציה הזאת? אנחנו חיים בשנת 2025. למנוע את זה ברגל גסה, להגיד שאנחנו לא ניתן לאף מעסיק כי עמותה או רשות מקומית לא יכולה, אני חושב שזה חוטא לתפקידנו. זה גם לטובת הציבור וזה גם בתכל'ס לטובת משטרת ישראל. כך אני חוסך מאותו שוטר שנמצא בתחנה, במש"ל, לשבת עם 50, 60, 70 בקשות ולהזין אותם באופן ידני על המחשב, כי אז המעסיק, מי שיש לו את האפשרות עושה את זה באופן דיגיטלי, אז אני גם עוזר לנו, למשטרה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני רוצה להתייחס.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
חבל לי שלא אמרתי את זה בפתח הדברים. מערך הדיגיטל הלאומי, האג'נדה שלו, המטרה שלו, זכות קיומו היא להביא לדיגיטציה ולשילוב טכנולוגיה בעבודת הממשלה, והדבר האחרון שאני רוצה זה לשבת פה במקום של זה שאומר, תמשיכו ללכת עם הניירות ואל תלכו למערך הדיגיטל. זו האג'נדה, לכן צוותים מקצועיים כנראה עבדו. כחלק מהתיאום שלא נעשה איתנו יש פה מורכבות בכמה רבדים. אלף, אנחנו לא יודעים לזהות מעסיק. אני לא יודע אם מישהו מעסיק. אם מישהו עכשיו פותח עסק, יכול להיות שאין לו עובדים בכלל. הוא יופיע לי כעוסק מורשה ויהיה לו אזור אישי עסקי. צריך להבין רגע בין עסק או תאגיד לבין העובדה שהוא מעסיק או לא מעסיק. לי אין יכולת לבדוק אם הוא מעסיק. יתרה מזאת, הגדרת מעסיק בחוק שהתקנות מכוחו, מתייחסת לרבות האחראי ברשות המקומית. לשייך אדם לרשות מקומית שאני מניח שזה נתח לא קטן אם הוא מקבל כזו בולטות בחוק, אין לי שום יכולת לזהות אותו היום עם הארגון, וזה גם לא בתוכניות העבודה. יש סוגי תאגידים. חברות כבר אפשר. עמותות כנראה יהיה בהמשך. יש לי כל מיני סוגים של מעסיקים.
אני לא יכול לבוא ולהגיד בתקנות שמבקש רשאי להגיש באופן מקוון וזהותו תאומת. הזהות של המבקש לא תאומת אלא הזהות של הבן אדם, וההגדרה של מבקש היא משהו הרבה יותר רחב, או של התאגיד או המוסד. דבר שני, אני לא אוכל לבוא והוא יגיד לי, תן לי להגיש מקוון ואני אגיד לו, לא. אתה בעמותה, אז אתה לא יכול. רק ההוא שהוא מחברה, הוא יכול, לכן אני לא יכול להסכים לזה שתקנות יגידו שמישהו זכאי לזכות, לשירות מקוון כשאני לא יודע לתת לו את זה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אתה חושב שלא תהיה היתכנות אף פעם לאפשרות להגיש את זה באופן מקוון, לעמותות?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני שוב אומר, אני לא יודע. עבודת המטה המקצועית לא נעשתה. חלק מהדברים קיימים עכשיו כמו שאמרתי. חלק יהיו קיימים בתוך פרק זמן סביר, וחלק יכול להיות שלא יהיו קיימים לעולם. כרגע אין בתוכנית העבודה זיהוי חד ערכי של עובדים ברשויות מקומיות. האם בעתיד מערך הדיגיטל, ויש לו יחידת שלטון מקומי, זה יהיה משהו בסדר עדיפויות? אני באמת לא יודע אגב הדיון הזה להתחייב לדבר כזה, ואני גם חושב שהניסוח של זה עכשיו הוא רחב מאוד והוא לא מספיק ברור. לא ברור לי מי מזדהה ומה הקשר שנוצר.
אם אנחנו עכשיו מקבילים את זה למישהו שבא לתחנת המשטרה, מציג תעודת זהות, אתה רק יודע שהוא הוא, ומביא את כל הטפסים. ההקבלה של זה היא שהאדם יזוהה בלי קשר לאזור העסקי. אני לא יודע אם הוא מוסיף, מעלה או מוריד אבל הוא פוגע כי הוא מונע מכם, שלטון מקומי, והוא מונע מכם היום עמותות והוא מונע עוד סוגים של תאגידים. הוא ימלא את ההצהרות שלו ואתה תדע שאותו אדם שהוא כן מזוהה באופן חד ערכי, הוא זה שהצהיר שהוא עובד במקום מסוים ויש לו סמכות וכו'. עם זה אולי אפשר לחיות, אבל אני חושב שאנחנו נצטרך כמה דקות לניסוח כי קשה לי לחשוב איך אנחנו שולפים את זה עכשיו סביב שולחן הוועדה, וזה צריך להיות מאוד ברור שכל הזיהוי שלו והמחויבות שלו הם שהמשטרה בודקת על סמך הצהרתו ואני יודע רק לזהות אותו. לזהות שישראל ישראלי הוא ישראל ישראלי.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אתה אומר שיש מעסיקים שאתה לא יכול לזהות בכל מקרה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
את האדם אני יכול לזהות. אם לצורך העניין את עובדת היום במעון ואת הולכת למשטרה ואת אומרת, נעים מאוד, אני עדן, אני עובדת במעון, הנה תעודת הזהות שלי. רושמים את תעודת הזהות שלך. את חותמת על הצהרה שאת עובדת במעון ושאת רוצה את המידע הפלילי. היום המשטרה תיתן לך אותו. אין לה דרך לוודא שאת באמת עובדת במעון. אם אנחנו רוצים להעתיק את התהליך הזה בדיוק למימד הדיגיטלי, אז אפשר לעשות אותו דבר. ההזדהות הלאומית תוודא שעדן זו עדן, אבל כל שאר המידע שמועבר למשטרה יהיה על סמך הצהרה. זה שאלה למשטרה. אני קטונתי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תעלו לי בבקשה את נועה בן אריה.
<< אורח >> זיווה בטבבו: << אורח >>
אנחנו נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים למה שמוצע כאן. זה גם משהו שלא גובש בתקנות, בשיח, אז אנחנו גם נרצה לשמוע אותם, ואז אם צריך אולי לחשוב על זה, לבחון את העניין הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. יש לנו את נועה בן אריה ממרכז השלטון המקומי?
<< אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>
צוהריים טובים, תודה רבה על זכות הדיבור. ביקשתי את זכות הדיבור להמשך כדי להעיר מספר הערות אחרות, אבל בשים לב לדיון שמתקיים כאן עכשיו סביב הסעיף הזה, בעצם אנחנו למדים שאחד הדברים הכול כך מהותיים כמו רשויות מקומיות, עמותות מקומיות, גופי סמך של רשויות מקומיות שאינן רשומות כעוסק מורשה או כתאגיד מוכר בתוך מערך הזהות הממשלתי, לא יוכל למעשה להסתייע במערכת המקוונת היום. ברשות מקומית כשאנחנו מדברים על העסקה, אנחנו מדברים על מסות מאוד משמעותיות. אם המרכיב הזה הוא מרכיב שאנחנו לא נצליח למצוא לו את הפתרון הראוי במסגרת התקנות הנוכחיות, המשמעות היא שאנחנו פספסנו נתח כל כך משמעותי בתקנות האלה מבחינת היכולת לטייב את תהליך קבלת המידע באופן מקוון, מהיר, יעיל.
אני גם אומר שיש לא מעט תפקידים שבהם תהליך קבלת העובד לעבודה לא כרוך במכרז שפרק הזמן שלוקח עד שהוא מסתיים מאפשר במקביל לבצע את פעולת הבדיקה. יש המון עובדים בעיקר בדרגים היותר נמוכים שעובדים באותם מוסדות, אם זה בגני ילדים, אם זה סייעות, אם זה אבות בית, שרתים, מנהלניות שלא צריכות לעבור הליך מכרזי, ואז תהליך הקבלה שלהן לעבודה בשים לב למשבר כוח האדם שקיים היום בתוך מערכת החינוך הקדם-יסודית, הוא צריך להיות תהליך מאוד מהיר שמאפשר לנו זמינות לקבלת המידע, שמאפשר מילויי מקום בעת הצורך, מילויי מקום לצורך חופשת לידה. במקרה של חשש לסגירת גני ילדים, מעונות, צוהרונים. הדבר הזה חייב להיות משהו מאוד דינמי, מהיר, שמאפשר לרשות המקומית לאפשר הכנסה של בעלי תפקידים לתוך המקומות האלה מבלי שהיא תידרש לבצע איזה שהוא תהליך שהוא כרוך גם בפעולה פיזית בתחנת המשטרה, גם בהצהרה וגם בלשיים כל פעם מחדש נציג במידה שיש גם תחלופה בנציגות בתוך הרשות המקומית, כי המערכת יודעת רק לשיים את הנציג מטעמה ולא את המוסד עצמו, את הרשות עצמה או את המעסיק. חשוב זה יטופל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ברור, נועה. תודה על ההערה הזאת.
כן, משפט המשפטים.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
עדן, את יכולה לחדד לי את השאלה מבחינתנו? בעיקרון זה נכון שהמשטרה היום היא כן נסמכת במידה רבה על תצהיר בגלל שהתנאים, ההגדרה של מוסד זאת הגדרה פונקציונאלית. בעברייני מין זה עוד יותר מובהק. פה ההגדרה של מוסד היא יותר מצומצמת ועדיין הוא לא באמת יודע אם יש לה משפחתון וכו', אז מן הסתם הוא נסמך על תצהיר.
היום התקנות לא נכנסות לזה. אתה מגיש בקשה. במסגרת הבקשה יש טופס. יש שם איזו שהיא הצהרה והמשטרה בהתאם לזה נותנת. גם בתקנות היום של מניעת העסקה אנחנו לא אומרים האם הוא מצהיר או לא מצהיר. זה משהו טכני, מה אתה מגיש כדי לקבל את האישור. אם אפשר להישאר במישור הטכני, זאת אומרת איזה טופס צריך להגיש. בטופס הזה כבר יהיה מן הסתם את התצהיר.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
מעסיק לפי ההצעה יגיש את הטופס למשטרה בנפרד, ורק הזהות שלו תאומת במערכת ההזדהות הממשלתית.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה לא בדיוק בנפרד. כשאתה עובר לשירות כזה הדפדפן שלך מעביר אותך למערכת ההזדהות. אתה מזדהה ואז אתה עובר חזרה אל הטופס. זו ההצעה שעל הפרק. את תזהי רק שזה אותו אדם. את לא תייצרי קשר בין אותו אדם לבין הארגון או הגוף או הרשות המקומית.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
פה אנחנו מדברים על החשבון העסקי בלבד, זאת אומרת שלא רק שהוא אותו אדם, אלא שאותו אדם הוא המורשה של אותו חשבון עסקי לעשות את הפעולה הזאת.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
זה יכול להיות. עמותות כרגע יהיו בחוץ. שלטון מקומי שהם מוסמכים בחוק, יהיו בחוץ. גופים נוספים יהיו בחוץ.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
מה עם בעלת משפחתון בבית ויש לה עובדת?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אם היא עבריינית אז היא עבריינית. אם היא פתחה עוסק מורשה או עוסק פטור, היא תופיע באזור הזה העסקי ועל פניו אפשר לשייך אותה לעסק שלה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אתה חוזר לזה פעם אחר פעם. אנחנו מכם וגם בתקנות פה לא התבקשנו או נתבקשתם לפתח את היכולת שלהם לזהות שאותו מעסיק הוא מעסיק לפי החוק. אין את זה פה. כמו שאין את זה בטפסים במישור הפיזי, גם אנחנו לא נדרשים באמת לוודא שאותו מעסיק הוא מעסיק על פי הגדרת החוק. הדרך היחידה שאנחנו דואגים לזה, זה שבטופס עצמו יש את ההצהרה על כך שהוא מעסיק על פי הגדרות החוק. אותו דבר גם בדיגיטלי יפותח או מפותח כבר עניין שאותו בן אדם לפני שהוא ממשיך להגיש את הטופס, הוא יהיה מחויב לסמן איזה שהוא רובריקה מסוימת שאומרת שהוא מתחייב או שהוא מצהיר שהוא מעסיק על פי הגדרות החוק.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני רוצה לאבחן את הפער בינינו. אתה אומר, היום אין לי שיוך שאני מוודא שאם הוא באמת מורשה לפעול מטעמו של הארגון הזה. מחר אני רוצה שיוך מינימלי. זה אומר שנשארות בחוץ נכון להיום עמותות. זה אומר שנשאר בחוץ שלטון מקומי. צריך להתייחס לזה בדין כי אני לא יכול להגיד שהוא זכאי, שהוא לא זכאי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ברור.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
דבר שני, אני מצמצם את השירות הדיגיטלי. דבר שלישי, אני אראה שאותו אדם משויך לחברה שקוראים לה חברת מפעלות חינוך בע"מ. האם אתה יודע שאותה חברה זה אותו מבקש? זה כבר עניין שלך אבל אתה צריך לבדוק את זה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
השאלה אם אי אפשר שהדיפולט יהיה שמעסיק, גם אם הוא לא מוגדר כמעסיק בתוך המערכת, יוכל להגיש דרך ממשל זמין עם הצהרה, והאפשרות השנייה, הוא כבר יוגדר כמעסיק בתוך המערכת עם הפרופיל העסקי ואז הוא יגיש עם הפרופיל העסקי עצמו.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
הפרופיל העסקי לא קשור להיותו מעסיק.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אם הוא מזוהה מהעסק, אז יופי, אבל את לא פותרת פה כלום.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כי יש פשוט עמותות וגופים אחרים.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
העמותות והגופים הם מלכתחילה לא יכולים להגיש את הבקשה. זה לא משנה איך נסובב את זה. כרגע אין להם את האפשרות הזאת. את זה אני מבין.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
היום אין למעסיקים בכלל. האם מחר בבוקר אנחנו רוצים שאני, רן, תזהו שאני אכן רן? אם רימיתי תוכלו לעשות אכיפה כי אתם יודעים שאני רן, אבל כל השאר יהיה לפי הצהרה כמו היום. אתה תדע שרן סלבצקי, תעודת זהות כך וכך הוא זה שהגיש את הבקשה, אבל את עצם העובדה שהוא עובד בארגון כזה או אחר - - -
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
זה לא עובד. זה הולך להיות רק מי שיוכל להגיש את הבקשה. זה מנתונים שקיבלנו מאצלכם. מי שיש לו את האזור האישי זה רק מי שהוא מוגדר דירקטור בחברה. אני צודק, גאל?
<< אורח >> גאל אלדרי: << אורח >>
החשבון העסקי.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
החשבון העסקי יכול לקבל.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
בואו נוותר על החשבון העסקי.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
מה זה נוותר על החשבון העסקי? לשיטתך, לא יהיה רק חשבון עסקי. יהיה כל אדם יוכל להגיש על בן אדם אחר, ואז אתם משטרת ישראל תוודאו שהוא באמת מעסיק של אותו אדם אחר.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
מה אתם עושים היום?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אין אפשרות כרגע למעסיק הזה, למעט טופס ההתחייבות, כי אז אתה הופך את זה לשוק פרוץ. כשבן אדם מגיע לתחנת משטרה, מציג את עצמו בתעודת זהות, מביא את הטפסים וחותם על התצהיר הזה, יש משמעות לעומת מישהו שיושב מאחורי המקלדת ומגיש סתם ככה בקשות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נעצור פה. אנחנו מסתובבים סביב אותו נושא כל הזמן. אני רוצה להבין מכם, המשטרה. התהליך שנרשם פה כתקנה, מבחינתכם הוא בר ביצוע? אתם יכולים לבצע אותו כמו שהוא כתוב כאן?
<< אורח >> גאל אלדרי: << אורח >>
גאל אלדרי, ראש פרויקט המרשם הפלילי. כרגע הפתרון שמצאנו שהכי טוב למעסיקים בשביל להגיע לפתרון מקוון, זה מעסיק שמזדהה בהזדהות ויש לו חשבון עסקי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואי נשים רגע את הדברים על דיוקם. המעסיק בסופו של דבר אמור להעביר את פרטיו של אותו מועמד לתפקיד.
<< אורח >> גאל אלדרי: << אורח >>
אני אסביר איך זה עובד. קודם כל המעסיק מזדהה בהזדהות הממשלתית. אחר כך בודקים שיש לו חשבון עסקי. וואנס, יש לו חשבון עסקי, יש לנו אם זה עוסק מורשה, את תעודת הזהות שלו. אם זו חברה, יש את הח"פ.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה כדי לזהות את מבקש הבקשה.
<< אורח >> גאל אלדרי: << אורח >>
כן, את המבקש כמנהל המוסד. הוא צריך להיות עם הגדרה של דירקטור. אחר כך הוא מזין רשימה של מועמדים כשלכל מועמד הוא מצרף צילום תעודת זהות וייפוי כוח.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
וזה כדי לוודא שאף אחד מהם לא הורשע באלימות כלפי ילדים או חסרי ישע.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
וגם שבעצם הם נותנים ייפוי כוח לאותו מעסיק להגיש בשמם את הבקשה. כל המטרה פה של ייפוי הכוח זה שהמועמד או מייפה הכוח אומר, אני מבקש לעבוד אצל X.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
בתקנה שכבר סיכמנו לגביה הוא יכול להגיד - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, הוא יכול להגיש לבד או באמצעות מישהו אחר. ברור.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
חשוב להגיד, זו לא אפשרות יחידה. הוא יכול ללכת לתחנה כמו שעושים היום, והוא יכול לשלוח את העובד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
האפשרות הזאת היא פתוחה בפני מי שיש לו חשבון עסקי?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון. מי שאין לו חשבון עסקי יצטרך לכתת את רגליו לתחנה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
בסופו של יום אם נלך לסוף התקנות, הרי כל הסעיף הזה של סעיף (ה), אנחנו ביקשנו שרק לאחר שיפתחו את המערכת ולא להכניס את זה כבר מעכשיו, כי אנחנו מבינים שיש פה עוד עבודה לעשות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ברור.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
בסדר אבל רן אומר לך, יש כאלה שאולי לעולם לא יהיה להם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
יכול להיות, אבל אנחנו לא יכולים לקבוע הסדר גורף שנותן זכות - - -
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
לכן זה לא עניין של תחילה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
זה לא רק תחילה כי גם יהיה עניין של פרסום.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
ההסדר לא שלם עד סופו. כרגע הוא בשלבי תהליכים. רק מי שיש לו פרופיל עסקי יכול להגיש ושאר האנשים לא.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
גם זה לא קיים עד הסוף.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
וגם זה לא קיים עד הסוף. אתם משאירים את זה בסוף התקנות. אם נעבור עמוד אחד, משאירים את זה, כשהשר יפרסם הודעה ברשומות על תחילת הפעלתה של המערכת. השאלה אם אי אפשר שתבוא הוועדה ויהיה איזה שהוא דד-ליין שקבוע בתקנה עצמה, שלשם המאמץ הממשלתי יתכנס כדי להגיע לאיזה שהוא פתרון בהפעלה של המערכת. אני מבינה שיש עוד עבודה מאחורי הקלעים לעשות בנושא הזה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
את אומרת לי, בוא נקבע שעוד שנתיים זה יקרה. אני לא יודע מה יהיה בעוד שנתיים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בסדר. בוא נתקדם. הבנתי. אני לא רוצה להתעכב על זה. מבחינתי הבנתי את התקנה הזאת. אין איתה שום בעיה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
באיזה נוסח?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בנוסח הקיים כרגע. אני לא רוצה לשנות בו כלום. את סעיף (ו) כמו שהוא.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אז לפחות תיקונים. אין ממשל זמין. לא ניתן להגיש בקשות באמצעות מערכת ההזדהות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה שתיקנו קודם יחול גם פה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
לא ברור מי מזדהה. איך מבקש מזדהה במערכת ההזדהות הלאומית? אני לא מבין. אנחנו צריכים ליישם את החוק הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מבין שאתה לא מבין, אבל אני מבין שמי שצריך לקיים את זה כן מבין, אז בואו נתקדם.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני צריך לקיים את זה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא. אתה צריך לקיים רק את אתר ההזדהות. נו, באמת.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני מצטער, אדוני. אני לא רוצה לעכב ואני לא רוצה לפגוע, וכבר אמרתי, הנושא הזה הוא מגיע אלינו באופן מפתיע והוא לא סגור, וזה מחייב אותי לזהות מוסד. אני לא יודע ואני לא אדע לזהות מוסד גם בעתיד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אפשר לעשות הפסקה של כמה דקות. נשב עם הגורמים המקבילים, ננסה להציע נוסח.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני רוצה להתקדם ובסוף נחליט מה אנחנו רוצים לעשות. הסעיף הזה מופיע תחת סימן שאלה. קדימה. תודה. אתם גם רוצים לנהל לי את הוועדה? תודה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אותו שיח יש לנו גם לגבי סעיף (ו) רק לגבי החלק של או באתר ממשל זמין, בשורה 4 מלמטה. מעסיקים היום שמקיימים קשר ישיר איתנו, הם כן יכולים לעשות את זה, נקרא לזה, בהיברידי. הם פעם ראשונה כן ניגשים לתחנת המשטרה, מוודאים שיש להם את כל הטפסים. מסבירים להם מה הם צריכים לעשות, שולחים אליי את הטפסים. אנחנו שולחים להם לינק, הם מגישים קובץ אקסל ומקבלים - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נתקדם בבקשה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני הבנתי לגבי סעיף (ו), שחוץ מהאפשרות הראשונה להגיש דרך המשטרה או אתר ממשל זמין, אם יהיה, זה שאחרי שמעסיק מגיש 50 בגירים, הוא יכול להמשיך את הקשר הישיר עם המשטרה דרך אתר המשטרה. נגיד אם הוא מגיש עכשיו עשרה אנשים ולא 50, הוא יכול להמשיך את הבקשה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
בפרקטיקה, כן.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
זה לא מעוגן בסעיף עצמו. המשך ההתקשרות לאחר 50 אנשים לא מעוגנת בסעיף.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
בפרקטיקה, אחרי שאנחנו עושים את התהליך הראשוני של הזיהוי אחרי שקיבלנו את הטפסים, פעם שנייה הוא יכול כבר להגיש - - -
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
הפרקטיקה צריכה להשתקף בתקנות.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
לדעתי כל הקטע פה זה בגלל שזה העתק של החוק וככה מופיע לשון החוק. אנחנו לא יכולים לתקן את החקיקה באמצעות התקנות. בגלל זה זה עניין של ה-50. בפרקטיקה כשמוסד מקיים קשר ישיר, אחרי הבקשה הראשונה הוא יכול גם להגיש שלושה, ארבעה, חמישה.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
אפשר אולי שהמשפט, "ובלבד שיש לו 50", זה יהיה תנאי להתקשרות הראשונה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
ובלבד שהבקשה הראשונה יהיה כך וכך, ויהיו בה לפחות 50 בגירים. זה נכון רק לראשונה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
יש גורמים מצטברים לבקשה הראשונה. זה לא רק העניין של ה-50.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
זה יהיה עוד תנאי להתקשרות הראשונית הזאת. כשאתה מגיע בשביל שתוכל, צריך להיות לך 50.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
ההתקשרות הראשונית היא לא חייבת להיות 50. ההתקשרות הראשונית יכולה להיות אדם אחד.
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
כדי לשקף את הפרקטיקה אם זה יהיה מקובל, נחשוב על נוסח כזה. בשורה הרביעית בסייפה שלה, רק לאחר מכן תתאפשר הגשת בקשה באמצעות אתר המשטרה כאמור בתקנת משנה זו, להוציא את הדרישה כי הבקשה תכלול מספר בגירים שלא יפחת מ-50, ואז הדרישה של ה-50 לא תהיה בפעם הזו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אביגיל, זה בסדר?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
למה להגיד את זה? זה אות מתה. למה לא להכניס את זה רק כתנאי בבקשה הראשונה?
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
כי התנאי בבקשה הראשונה זה לא רק 50. יש עוד תנאים. יותר פשוט לסייג את הבקשה השנייה מאשר להתחיל להתעסק עם הבקשה הראשונה.
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
איך שנראה לכם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
זה אומר שהוא כן יצטרך לקבל אישור מאת מדור מידע פלילי בחטיבת החקירות במשטרת ישראל.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
אנחנו עדיין רוצים שאותו אדם יקבל לא כל פעם מחדש, אבל אחרי שהוא עובר את כל התהליך, בבקשה השנייה שלו הוא יכול לעשות את זה בלי צורך כל התהליך מחדש. אני מגדיר אותו כמעסיק בעל התחייבות והוא נכנס ללינק שהוא מקבל ומגיש את הבקשות שם, כמה שהוא רוצה. הוא לא מקבל אישור כל פעם מחדש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. תשובת המשטרה.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
תשובת
המשטרה 3. (א) תשובת המשטרה לבקשה תינתן לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשתה; משך הטיפול האמור יימסר למבקש בעת הגשת הבקשה.
(ב) אישור המשטרה יינתן לפי טופס 6 שבתוספת.
(ג) הודעה על סירוב המשטרה לתת אישור, תינתן לפי טופס 7 שבתוספת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הערות למישהו על הסעיף הזה?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
כן, לי יש הערות. חשוב להדגיש שפה לעניין תשובת המשטרה, בהתאם לחוק, אדוני, בעשר השנים הראשונות תשובת המשטרה תינתן - - - . זה מעוגן גם בהמשך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה אתה רוצה לתקן שם?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
שזה יהיה 90 יום ולא 30 יום.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
פה זה לא התיקון עצמו. בסוף התקנות כתוב.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
בסדר, אבל חשוב להבין שכשאנחנו מדברים פה על 30 יום, בסופו של דבר במשך עשר שנים זה 90 יום, אדוני. זה בהתאם לחוק.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני אסביר. בדיונים שהתקיימו בוועדת החינוך, היו דיונים של החוק עצמו, דובר על עשר השנים הקרובות שהבקשה תינתן תוך 90 ימים ולא תוך 30 ימים. בתקנות מקבילות, נגיד למשל בעברייני מין, התשובה של המשטרה ניתנת תוך 21 ימים. מדובר בתקופה ארוכה. משיח שלנו עם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי יש סיבה לתגובה הארוכה הזאת ואני אשמח אם תפרטו אותה.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
כן. בניגוד להסדרים אחרים, לצורך הדוגמה, עבירות מין ששם התשובה היא אוטומטית והבדיקה היא אוטומטית, עושה את זה מחשב, פה אנחנו נדרשים לבדיקות ידניות, זאת אומרת שבשביל לקבוע אם התקיפה בוצעה כלפי קטין שהוא ילד, לפי הגדרת החוק שזה גיל שש, אני צריך לקבל את התיק פיזית הרבה פעמים או לחפור ולנסות לקבל חומרים מרשויות כאלו ואחרות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
90 יום?
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
ככה זה נקבע בלשון החוק. זה עד 90 יום. אני יכול להפנות לדבר החקיקה למה זה נאמר, וזה התקבל, הסיבה הזאת. הרבה פעמים יוצא לי לבדוק תיקים, וכן, לוקח לי המון זמן.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
כי קטין מוגדר עד גיל שש והם צריכים כל פעם לעשות חקירה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אם זה כבר מופיע בחקיקה, אני לא רוצה עכשיו להתחיל - - -
<< אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>
בתקופה הזאת, פשוט בגלל שאגב הליך החקיקה המשטרה הסדירה את זה טכנולוגית אבל בגלל שהוראות החוק מתייחסות לעבירות שנעברו אחורה, בגלל זה עשר שנים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
קדימה, ריכוז נתונים ממוחשב.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
ריכוז נתונים
ממוחשב 4. המשטרה תנהל, לפי סעיף 3(ג) לחוק, ריכוז נתונים ממוחשב של פרטים אלה:
(1) מספר הפניות שהוגשו למשטרה לשם קבלת אישור המשטרה, בכל שנה;
(2) מספר אישורי המשטרה שניתנו בכל שנה;
(3) מספר ההליכים הפליליים לפי סעיף 6 לחוק שנפתחו בכל שנה;
(4) פרטים מזהים של המעסיק;
(5) פרטי המוסד שנמסרו בעת הגשת הבקשה;
(6) פרטים מזהים של הבגיר;
(7) מועד הגשת הבקשה;
(8) פרטי תחנת המשטרה המטפלת בבקשה;
(9) מועד ביצוע הבדיקה המשטרתית;
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הערות לסעיף הזה של ריכוז נתונים ממוחשב? יופי. הבא.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
תחילה 5. תחילתה של תקנה 2(ה) במועד תחילת הפעלתה של המערכת הטכנולוגית המאפשרת למוסד או למעסיק הגשה מקוונת של הבקשה באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין; השר יפרסם הודעה ברשומות על תחילת הפעלתה של המערכת האמורה.
הוראת
שעה 6. על אף האמור בתקנה 3(א), בתקופה שעד יום י"ז באב התשצ"ד (2 באוגוסט 2034) יראו כאילו במקום "30 הימים" נאמר בה "90 הימים".
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, הערות לשני הסעיפים האלה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
רציתי לשאול כהצעת ייעול האם אנחנו יכולים שההודעות על המוכנות של המערכת הטכנולוגית יהיו לפי סוגי המעסיקים, זאת אומרת שלא נהיה בסיטואציה של הכול או כלום? אם מחר בבוקר אנחנו יודעים לעשות את זה למעסיק שהוא חברה, או עוד מעט גם נוכל לעשות את זה למעסיק שהוא עמותה, אז השר יפרסם, המערכת הטכנולוגית מוכנה לעמותות וחברות, ואז בעצם אנחנו פותרים את הבעיה הזאת שאנחנו נותנים זכות והיא לא - - -, אלא היא נכנסת לתוקף רק לעניין חברות, רק לעניין עמותות, רק לעניין שלטון מקומי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אהבתי את הרעיון.
<< אורח >> אברהם בוזו: << אורח >>
ואנחנו גם לא חוסמים את הפתח של רשויות מקומיות וכו', כי הם מעל 50 - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נשמע לי בסדר גמור.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
כך או כך אני אבקש שנדייק את הנוסח בסעיף ההוא, גם אם אנחנו נשארים איתו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני נותן לכם עכשיו עשר דקות. שבו, תשברו את הראש, תחזרו אליי עם פתרון. הצבעה תהיה, אז כדאי שתמצאו פתרון טוב.
<< דובר >> עדן בן ארוש: << דובר >>
אני מציעה שכן יהיה גם איזה שהוא דד-ליין סופי להפעלה של המערכת, או לכל הפחות אם זה לא אפשרי מבחינתכם, דיווחים לוועדה על הפעלה של המערכת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מצוין.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני מציע לחילופין, אם דיברנו על אבני דרך, אני אבדוק את זה אצלי בהפסקה, לצורך העניין מעסיק שהוא חברה, תאריך התחילה יהיה עוד שנה והשאר יהיו בהודעות של השר, כי אנחנו לא יודעים לתת דד-ליין לתחנות הבאות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. סביר. השעה 15:31. ב-15:45 אנחנו חוזרים לכאן לשמוע לאיזה פשרה הגעתם, ולהצביע. הפסקה. תודה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:31 ונתחדשה בשעה 15:47.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה בשל מבחינתכם להצבעה? אוקיי, אז אנחנו נעצור פה. נראה לי הדבר הכי נכון. אני רוצה לייצר שפה משותפת ובריאה ולשמוע גם את הגורמים האחרים. אנחנו נדון בזה פעם נוספת בשבוע הבא ביום שלישי. כבר תרשמו לעצמכם. לא תגידו שלא קיבלתם את ההודעה בזמן, ואז גם נשמע את איל"ן ואת אקי"ם ואת כל מי שרצה.
מכובדיי, תודה רבה על המאמץ. בואו נמשיך לעשות אותו בצורה מסודרת. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>