פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 160 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום חמישי, י"ח באלול התשפ"ה (11 בספטמבר 2025), שעה 09:30 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: אלון אורון – סגן מנהל, מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון יהודית מוסרי – מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה מתן לוינסון – מתכנן המחוז, מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה ד"ר מאיה גרברניק – רופאה נפתית, לשכת הבריאות אילת, משרד הבריאות קרן אלמוזנינו – מנהלת, קהילת חדשנות בביוטכנולוגיה וחקלאות מים AQUACULTECH, משרד הכלכלה סיגלית חדד – מפקחת העיר אילת, משרד החינוך איתי לוי – הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עמיחי לוי – מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול תחבורה ציבורית, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ליאור אגאי – מנהל תחום בקרה הנדסית, רשות המים שרונה אזולאי – מנהלת, אגף פיתוח אסטרטגי, מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל אודי שמש – אודי שמש, מנכ"ל מרכז חדשנות SeaNovation, רשות החדשנות ד"ר ורדה בן שאול – סמנכ"ל הבטחת איכות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב אודי גת – מנהל פרויקט החקלאות הימית והביוטכנולוגיה הימית עבור עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות רב חובל צדוק רדקר – מנהל, רשות הספנות והנמלים אלי לנקרי – ראש העירייה, עיריית אילת ספיר קינן סקס – עוזרת ראש העירייה, עיריית אילת בטי סימלמיץ – סגנית ממלאת מקום ראש עיריית אילת, עיריית אילת סטס דינקין – משנה לראש העירייה, עיריית אילת אסי בן חמו – גזבר, עיריית אילת רוית אסולין – עוזרת גזבר, עיריית אילת מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך, ראש מינהל שח"ק, עיריית אילת. יוסי חן – מנכ"ל תיירות, עיריית אילת ד"ר חנן גילת – ראש המועצה, מועצה אזורית חבל אילות אלון זק"ס – מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל ד"ר חנה רוזנפלד – מנהלת, המרכז הלאומי לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל איריס דניאל – מנכ"לית, החברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות גדעון גלובר – מנכ"ל, נמל אילת פרופ' עופר עובדיה – דיקן, קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב לינור איטח – ממונה על המזכירות לענייני סטודנטים, קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מור סויסה – ממונה אחזקה ומשאבי אנוש, קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מיכל מיטרני – ממונה על היחידה ללימודים חוץ אקדמיים ופרויקטים מיוחדים, קמפוס אילת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בעיר אילת << נושא >> << דובר >> חנן גילת: << דובר >> עברנו את ישוב באר אורה שיש בו היום 1,400 אנשים. זה הישוב הכי גדול בחבל אילות והוא הולך לגדול בעוד 90 משפחות בשלוש או ארבע שנים הקרובות. אנחנו בחלק הצפוני של השטח שנקרא עברונה. זאת הכניסה לעמק הנעלם. יש פה היום תחנה סיסמוגרפית והנה, אנחנו באזור של הרי אילת. מתוך המכלול של החקלאות הימית אנחנו נדבר היום על שלושה שטחים – אחד זה השטח של עברונה שאנחנו נמצאים בחלק הצפוני שלו, שני זה השטח של עמרם שאתייחס אליו בדרך והשלישי זה השטח של המשתלות שהוא בכלל בשטח של אילת והוא צמוד לאילת. כל זה בהחלטת ממשלה שעודד הוביל בשביל להגיד שחקלאות מים – אני חושב שזה שם יותר מדויק מאשר חקלאות ימית פה – היא ללא ספק מנוע צמיחה חשוב מאוד. איריס מרכזת אצלנו היום את כל הנושא הזה מבחינת המועצה. כאשר אנחנו מדברים על השטח אז תיקחו את השיפוע שרואים, פה זה שמור לרכבת וקילומטר מערבה זה שטח של 2,000 דונם שבו אנחנו נפתח חקלאות וחקלאות ימית. חצי מהשטח הזה ילך לחקלאות ימית ובתוכו גם יש אזור של תעשייה לחקלאות ימית וזה בזכות החלטת הממשלה. אנחנו לגמרי על זה ומתקדמים. יש פה שיח מאוד לא נוח עם הירוקים. השטח הזה נקרא שטח 6 וזה שטח לחקלאות. קיבוץ אילות סוף-סוף יקבל פה עכשיו 1,000 דונם לחקלאות והירוקים חרטו על דגלם שהם רוצים להגדיל את שמורת עברונה שנגמרת ממש פה אז יש פה שיח לא נוח איתם. הם פנו עכשיו למיכל מריל שהיא מנהל לשכת התכנון של מחוז דרום. אני מאוד מקווה שזה לא ייעצר כי צריך להתקדם ואין שום הצדקה. זו החלטת ממשלה ולכן, כשנבוא הנה בעוד שלוש או ארבע שנים יהיו פה 1,000 דונם לפחות של חקלאות, תמרים ואולי גם גן ירק. שם תהיה החקלאות הימית או חקלאות המים. אנחנו נדבר על זה היום בהרחבה, זה לא יהיה דגי דניס, זה יהיה אצות וכל מיני גידולי מים אחרים שנוכל לראות פה. כל זה בתוך השטחים הפתוחים וזה כמובן מנוע צמיחה וגם מקור תעסוקה לתושבי חבל אילות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חנן, נמשיך את השיחה ברכב. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> - - - הוועדה לסביבה, להגדיר בעוד 3 מיליון קוב את המים המותפלים כדי לאפשר פה חקלאות. תוך שלוש שנים יהיה את הפתרון הזה של מקורות. מקורות היום בדרך לתת תשובה לחנקות אבל הפתרון עוד לא אושר. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> אני אספר לכם קוריוז. הירדנים אמורים להקים גם מתקן התפלה, גם באזור הזה. זאת אומרת, מאיפה יבואו המים? מהאזור הזה, אין להם ים אחר. אין להם משרד להגנת הסביבה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לא, בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי להם בשיח אבל בסדר, אני לא הירדנים אבל יש דבר כזה שנקרא ניהול סיכונים. להגיד שאני לא מזרים בכלל זה - - - << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> אני אסבר את האוזן. אנחנו מגדילים עכשיו מ-18 ל-38 ב-20 מיליון קוב בשנה והם הולכים להתקין מתקן של 500 קוב. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> מה אתה אומר? איפה? << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> אני לא יודע איפה בדיוק. אני יותר ניזון מכתבות וממאמרים אבל יש מצוקת מים בירדן. זאת אומרת, לא היה איך להוביל את זה עד הצפון. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> טוב, אשמח לתשומת ליבכם לרגע. אנחנו עוברים עכשיו את השטח של עברונה ואנחנו תכף מגיעים לשטח השני שזה השטח של עמרם, 500 דונם לחקלאות ימית וגם זה היום - - - זה לא תקוע אבל זה במעצורים בגלל הגנת הסביבה. אנחנו העברנו החלטה בוועדה המקומית שאפשר לעשות פה אבל אז האמירה שלהם הייתה שזה מסוכן ואז גם האמירה שלי הייתה מה שאנחנו מאוד ממליצים לוועדה המחוזית, שכל יזם ייבדק לגופו ואם הוא לא עובר את המגבלות אז הוא לא יקבל אישור ועל זה הוויכוח הלא נכון. זה הגיע לוועדה המחוזית. בקרוב מאוד זה יהיה בוועדה המחוזית ואני מאוד מקווה שזה יהיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבין שהם לא שלחו בסוף נציג. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> מי? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוועדה המחוזית. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא, הם לא שלחו. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אנחנו בקשר צמוד עם מיכל ועם עורך דין פלוס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה כיף זה שיש ועדה מחוזית דרום? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> הם שלחו שעדיין אין תכניות. הם כתבו לי שכל עוד לא אושרו תכניות, אין לוועדה מה לעשות כאן. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אנחנו פה בסיור עם מיכל מריל שהיא החליפה את תומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא האחראית מטעם המחוז? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> ועם עודד, כדי לעשות ולהתגבר על חסמים פה. עשינו להם יום סיור על - - - בחבל אילות כדי לחבר אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מוכן לעשות שיחה עם עודד לפני הסיור. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי הסיור שלכם? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> הסיור ב-5 בנובמבר 2025. אני אזכיר לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תבקשו ממני לדבר איתו שבוע לפני. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> בסדר גמור. השטח של עמרם מתחיל פה דרומה. יש פה בריכות מלח מעבר למטע תמרים ואחד מהאתגרים שדיברנו עליהם גם לפני שנה או שנתיים, היה להביא את מי הים לשטח 5. אם מביאים אז זה מפה. עכשיו יש החלטה באילת על כך שמפנים את השטח של בריכות המלח שליד ויבנו שם שכונה. מבחינתנו, זה טוב כי זה יביא את מי הים לאזור של הבריכות פה. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> חלק ממתקן ההתפלה אמור גם להביא מים - - - << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן, או-קיי. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> עשיתי ספוילר? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לא, זה מצוין ולזה אני מוסיף שחברת סוגת היא החברה שיושבת איפשהו בקריית גת וזו החברה של המלח. אנחנו עכשיו בשיח איתם על איפה נמקם את המפעל של בריכות המלח החדשות. זה מתקן התפלה של המים של אילת. אפרופו, 22 מיליון הקוב שמותר להזרים ואסור לחרוג. זה גם כן מספר. לפני כמה שנים זה היה מחצבה ושיקמו אותה – אני צריך להגיד שיקום אותה כי אני גם יושב-ראש רשות ניקוז ערבה – היה פה שיטפון מדהים ב-2012 וחבר'ה מאילת הגיעו באופנועי ים. זה לא היה בטיחותי אבל זה היה חלק מהעניין. גמרנו את השטח של עמרם והשטח של המשתלות הוא פה, ממש ליד מקורות. זה שטח הרבה יותר קטן והוא בתוך התחום של עיריית אילת. אנחנו נזכיר את השטחים האלה אחר כך כשנדבר על החקלאות הימית. זו תמונה משדה התעופה. החלק הדרומי זה מיזמים תיירותיים כאלה ואחרים. יהיה פה גם מתחם גדול של תיאטרון אילת שאנחנו נדבר עליו בהמשך ובחלק הצפוני רואים את מבני המגורים. עשו פה גם מגרש חניה גדול מאוד לנוסעים לסיני ומסתבר שהוא לא ריק, כן נוסעים לסיני. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> איפה כאן החניון חינם? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אין. יש פה בעיות חניה אבל לא - - - << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אמל, במלח"י אין בעיית חניה. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> גם התחנה המרכזית אמורה לעבור לפה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> את זה לא ידעתי. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> התחנה המרכזית? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> כן, היא אמורה לעבור. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אמל, מול ה-ice mall יש פה חניה ובלי להרגיש נכנסנו לשטח של חבל אילות. יש פה אי שמתחיל במגרש כדורגל ועד ערדג, כלובי הדגים שהיום זה ה-SeaNovation, יש שם פרויקט גדול בתמיכה יפה מאוד של המשרד לחדשנות. כל זה שטח שלנו אבל בעוד חודש תהיה פה ועדת גבולות. אנחנו בשיח משותף עם אילת כדי לראות איך. בסך הכול, הקשר עם אילת הוא טוב מאוד. זה שטח שכנראה יעבור לאילת וגם בכניסה לאילות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע להגיד לי עד איפה אמורה להגיע הרכבת לפי התוכנית? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> יש פה שאלה גדולה. קודם כול, השאלה שלך ודבר שני, איפה יהיה הדיפו. בגדול, כרגע זה עד צפונית לקיבוץ אילות אבל יש על זה הרבה מאוד ויכוחים והרכבת שיצאה עכשיו מהארון עם התוכנית של תמ"א 1 היא עם הרבה מאוד סימני שאלה ולכן, עוד אין תשובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל הזמן מדברים על להביא את הרכבת לנמל אבל מה החוכמה? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן, נשאל את גדעון בנמל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החוכמה היא להביא את הנמל לרכבת. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן, זהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אני אומר באמת. יש את התוכניות של ייבוש הים בכניסה מלגונה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> תסתכלו שמאלה. מה שיש עכשיו פה זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך זה נקרא? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> זה הקינט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קינט. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> סליחה, לא שמאלה אלא ימינה. זו תעלת הקינט. מי שעובד פה עכשיו זה סינים וזה מדהים איך שהם עובדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה תקציב שאני עוד נתתי בשביל לפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לפתור את הבעיה מול מלח"י. אתם רואים את קיר הבטון? יש פה השקעה גדולה מאוד של 350 מיליון שקלים בכל הפרויקט וזה החלק הכי מורכב. אתם רואים שזה ממש נוגע במלח"י, בחקלאות הימית. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> החלק הכי מורכב זה הדיפיוזרים מתחת למים. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> זה פיתוח מטורף. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> מאוד. פה עובדים ויוצקים. זה באחריות רשות ניקוז ערבה שלנו אמרתי לכם שאני גם יושב-ראש רשות הניקוז ובונים פה במרץ. אני שב-2028 כל הפרויקט הזה יהיה גמור. זה החלק הכי מסובך שלו אבל הוא הולך צפונה כמעט עד האזור של בריכות המלח והבעיה היא הסדרת המים. ברגע שזה יהיה אז יהיה אפשר לבנות בתי מלון באזור של הלגונה שעברנו עכשיו. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> אני אוסיף שממש פה על החוף יהיה מתקן היניקה של מתקן הסבחה החדש. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> בעצם, של כולם וגם המיתקן של התמלחת. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> עודד שווה לך לבוא ולראות. (ישיבה במרכז הימי לחקלאות ימית) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פותח את סיור הוועדה. היום י"ח באלול תשפ"ה 11 בספטמבר 2025 ואני פותח את ישיבת הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל באילת בהזמנתו של ראש העיר וראש מועצת חבל אילות וגם בהמשך לישיבה שאנחנו קיימנו בוועדה בנושא החלטת הממשלה שעסקה בחיזוק ופיתוח העיר אילת וחבל אילות והפיכתם למרכז השלטון המקומי בין לאומי של מחקר של מזון מהים והמדבר. יש לנו יום ארוך פה באילת ומאוד חשוב שנעמוד בלוחות הזמנים אז לפני שאני אתן לראשי הרשויות לדבר כי בוודאי יהיו לכם גם התייחסויות, אני אולי אתן למארחת להגיד את דבריה, אז ראשי הרשויות ונמשם נמשיך להתייחסויות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני אגיד מספר מילים ולאחר מכן אני אתן לחנן ואז ניתן לחנה את כל הבמה כי זו הבמה שלה עכשיו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נוכל לתת לה את הבמה בלי לעצור אותה. קודם כול, אני מברך או מקדם בברכה את הוועדה, את חברי הוועדה ובראשם כמובן אותך, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת עורך דין פורר. חשוב לי כבר לציין שאתה הייתה זה שבתפקידו כשר החקלאות וכשר לפיתוח הנגב והגליל, התנעת את המהלך שהוא אולי המהלך הכי חשוב והכי דרמטי לקידומה של אילת וחבל אילות, כמרכז עולמי לחקלאות ימית וביו-טכנולוגיה ימית. כמובן שזה אקו-סיסטם שלם שנבנה ובלב הקידום הזה זה החלטת ממשלה 1442, נדמה לי, מ-2022. זאת החלטת הממשלה הכי משמעותית שהתקבלה בנושא הזה ובתחום הזה ספציפית אז קודם כול, אני אומר תודה. תמיד היית ידיד אמת של אילת ושל חבל אילות וראית את אילת ואת החבל כנכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. תמיד אמרת את זה ואני זוכר את מילותיך כמובן, על כמה חשוב לחזק את האזור הזה וכמה זה חשוב לא רק במישור המקומי אלא במישור הלאומי, שהאזור הזה יהיה חזק גם מתוקף העובדה שאנחנו העיר שסוגרת את קצה המדינה ויש לנו אתגרים מיוחדים. יש לנו נמל ימי, יש לנו נמל אווירי, יש לנו שכנות עם מדינות שלום, אנחנו השער לאסיה ואפריקה ואנחנו השער למדינות המפרץ שאיתן נחתמו הסכמי אברהם שכולנו מקווים שהם גם יתרחבו כי הפוטנציאל הוא גדול מאוד, גם בתחום שאנחנו מדברים עליו. אדוני היושב-ראש, חשוב לי להגיד גם על אילת וגם על חבל אילות – חבל אילות ידברו בשם עצמם, כמובן – שאנחנו משתפים פעולה בהרבה מאוד תחומים ואתה יודע את זה. זה לא רק בתחום החקלאות הימית, זה בתחום האנרגיות המתחדשות ובתחומים נוספים. אני חושב שאין לזה אח ורע בארץ, ששתי רשויות משתפות פעולה בכל כך הרבה תחומים ועושות את זה תמיד בהסכמה. אפילו את שינויי הגבולות כאן אנחנו עושים בהסכמה << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראינו את זה בדרך. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> הצצנו על זה בדרך כשבאנו והזכרתי את זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אמרת לו מה אתה מעביר לי ומה אני מעביר לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, שדה התעופה שנחתנו בו הוא שדה תעופה של 15 אלף דונם שהועבר לאילת מהמועצה האזורית בנגלה הקודמת אם אתם זוכרים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, גם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה גם היה בלי טנקים, לא היה צריך לכבוש. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה שוחרר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה שוחרר בקלות, כן. גם עכשיו אנחנו לפני הסכם גבולות חדש מתוך הבנה של השותפות הזאת ולאן אנחנו לוקחים אותה ביחד. היום אנחנו מתמקדים בנושא החקלאות הימית, כמובן וזה הנושא המרכזי שלשמו אתם מבקרים אבל אני חייב להגיד לך שאנחנו היינו רוצים שהוועדה הזו תראה את הנושאים הנוספים והאתגרים שהעיר מתמודדת איתם ותסייע לעיר ולאזור להמשיך לקדם ולהתמודד עם האתגרים. זה נכון שהנושא הזה מתיישב עם אחד מהאתגרים החשובים של גיוון והרחבת מקורות התעסוקה ובכלל, פיתוח אזורי אבל יש לנו אתגרים נוספים שאתה מכיר היטב. בהזדמנות הזו אני אספר לך, לחברי הוועדה ולכל מי שנמצא כאן שאחד מהאתגרים הגדולים של אילת הוא נושא שירותי הבריאות ושירותי הרפואה באילת וגם אותו אתה מכיר היטב. נמצאת פה גם ורדה. איפה את? << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> שלום, פה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> היא סמנכ"לית המל"ג ושלשום בישיבת המועצה להשכלה גבוהה התקבלה חשובה מאוד לעיר ולאזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראיתי, החלטה חשובה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> החלטה להקים כאן פקולטה בין לאומית לרפואה. זה נושא שאנחנו עובדים עליו כמעט ארבע שנים ואני שמח שאנחנו הגענו לתוצאה החשובה הזאת. אותי זה מרגש באופן מיוחד ואני מאמין שתהיה לזה תרומה אדירה ואני מאמין שזה יתחיל לצמצם פערים. זה שינוי מהותי מבחינת אילת והאזור ולכן, זה אחד מהתחומים שאנחנו רוצים שהוועדה תתייחס אליהם גם בהמשך, איך מקדמים את זה ואיך מזיזים את זה קדימה. גם בנושא גיוון והרחבת מקורות התעסוקה אנחנו עדיין רחוקים מלהגיע אל המקום שהיינו רוצים להיות בו של צמיחה מאוזנת יותר שמבוססת על מגוון רחב יותר של מקורות תעסוקה. כולם יודעים שההתבססות על תעשיית התיירות היא קיצונית ובעתות משבר אנחנו רואים מה זה עושה. זה כמעט פירק את העיר בחמש השנים האחרונות שבהם המדינה עברה משבר אחרי משבר ולנו היא עוד כמה משברים כמו סגירת שדה דוב, המשמעויות וההשלכות של זה באותה סערה שכולם מכירים. נכון, בכל משבר אנחנו הראשונים להיפגע ובדרך כלל גם האחרונים להתאושש. אני אגיד בשמחה רבה שהפעם, באופן שונה כבר יותר משנה אילת במצב טוב מבחינה תיירותית. אגיד את זה באופן הכי ברור, זאת שנה מצוינת וזה אפילו יותר משנה, מאפריל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם נהנים מסגירת השמים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון, זה גם זה וגם יש עוד דברים שאנחנו נהנים מהם. זאת באמת הייתה שנה טובה למרות שהחות'ים ממשיכים לאיים על העיר במשך כל התקופה. זה נכון שהם נתנו לנו הפסקה קצרה אבל הם חזרו לשגר לעבר אילת. חשוב לומר את זה אבל לצד זה, מתקיים היום גם דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא נמל אילת והעובדה שהוא מושבת מפעילות מנובמבר 2023. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו גם נבקר בו. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן. יש לזה משמעויות כי הוא עוגן חשוב מבחינה כלכלית לעיר אילת, למרות שהוא לא שיא הפעילות ולמרות שהוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו. אנחנו עובדים גם על זה, כמובן. יש גם את אתגרי התחבורה שהם מיוחדים ואני אומר שלצד האתגרים, יש לאילת ולאזור הזדמנויות אדירות וגם לגביהן אני אבקש מהוועדה ברשותך לסייע לנו לנצל ולמצות את ההזדמנויות האלה של העיר ועל כך אנחנו נדבר בנפרד. אני רק הקדמתי עכשיו בכמה מילים אבל יש לנו דיון אצלנו ושם נפרט הרבה יותר. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אני מצטרף לדברים של אלי, כמובן ואני אדגיש מבחינתנו את הנושא של החקלאות הימית כמנוע צמיחה אבל זה מעבר לחקלאות ימית. סביב זה יש תיירות וסביב זה יש תעשייה שתהיה. ראינו מהכביש את האזור של עברונה ושל עמרם. אני חושב על הנושא הזה כמנוע צמיחה ועל הנושא הזה כהרחבת מקורות תעסוקה. אני חושב שזה חשוב ביותר לאילת, כמובן שאצלו נמצאת התיירות אבל גם אצלנו כמנוע צמיחה שעד לפני 20 שנים הייתה בעיקר חקלאות ועכשיו החקלאות הימית נכנסת. נחזור ונדבר על שלושת השטחים, המשתלות פה באילת, עמרם ועברונה כחלק גדול מהעניין ומהעניין של לחזק את מקורות התעסוקה. אני רוצה למה שאלי אמר על השיתוף פעולה הקיים בין הרשויות והחקלאות הימי היא ללא ספק אחד מהנדבכים החזקים והחשובים ואני מאוד מברך על הביקור עכשיו. אני יכול להגיד מהניסיון הפוליטי הלא גדול שלי, תודה על הרצון למעקב אחרי החלטות כי היו החלטות ממשלה, בעיקר ב-2019 ואמרו לי לפחות 50% מהחלטות ממשלה לא ממומשות. אני חושב שהקשר ביננו כל הזמן, השיחות שהיו בכנסת והביקור הזה אלו ביטויים לכך שרוצים לראות בהיכרות שהדברים קורים ומתקדמים. יש חסמים ואנחנו גם נדבר עליהם אבל צריך לראות איך אנחנו מתגברים על החסמים בכוחות משותפים יחד עם משרדי הממשלה והגופים השונים כדי להתקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> ברוכים הבאים. אני ממש שמחה לארח פה את המושב הזה של הוועדה, זה באמת כבוד מאוד גדול. כולכם מוזמנים לטבול את התפוח בדבש מתוך היכולת שלנו לאחל לעצמנו שנה טובה באמת, שתהיה טובה מקודמתה ושתהיה בה עשייה ברוכה. למרות שהפמליה מכירה היטב את מלח"י לאורך השנים, בכל זאת יש פה אנשים שזה הביקור הראשון שלהם אז אני אתן סקירה ממש קצרה על למה בכלל הגענו להחלטות הממשלה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חנה, אולי נעשה סבב היכרות? אני לא בטוח שכולם מכירים במאה אחוז. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> אני בטוחה שאתה צודק. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ספיר, תתחילי. << דובר >> ספיר קינן סקס: << דובר >> ספיר, אני עוזרת ראש העירייה. נעים מאוד וברוכים הבאים. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> איריס דניאל, אני מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות. << דובר >> אודי גת: << דובר >> לי קוראים אודי גת ואני מנהל פרויקט חקלאות בביוטכנולוגיה ימית עבור עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות וקצת משרד החקלאות. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> שמי אמל, מנהל הוועדה בכנסת. << דובר >> אבי בן חמו: << דובר >> אבי בן חמו, גזבר העירייה. << דובר >> בטי סימלמיץ: << דובר >> בטי סימלמיץ, סגנית ממלאת מקום ראש עיריית אילת. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים. << דובר >> סטס דינקין: << דובר >> סטס דינקין, משנה לראש העיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני ראש העיר, אלי לנקרי. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> חנן. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> ליאור אגאי, רשות המים. << דובר >> שרונה אזולאי: << דובר >> שרונה אזולאי, מנהלת אגף פיתוח אסטרטגי ברשות מקרקעי ישראל, מחוז דרום. << דובר >> יהודית מוסרי: << דובר >> יהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אלון אורון, משרד החקלאות. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> מתן לוינסון, ראש ענף תכנון סביבתי, מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> קרן אלמוזנינו מקהילת החדשנות בביוטכנולוגיה וחקלאות מים. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אני ורדה בן שאול מהמועצה להשכלה גבוהה. << דובר >> מארק: << דובר >> אני מארק, היועץ של חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> דוד: << דובר >> אני דוד, היועץ של עודד פורר. << דובר >> סיגלית חדד: << דובר >> סיגלית חדד, מפקחת העיר, נציגת משרד החינוך. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> אני עמיחי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> צדוק רדקר, מנהל רשות הספנות והנמלים. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> אני רוצה להסביר ממש בקצרה ובחטף על מה המהומה ולמה בכלל הגענו לכדי החלטות הממשלה. כאן אנחנו רואים את הענף הצעיר של החקלאות הימית שפרץ בסוף שנות התשעים. אנחנו היינו מחלוצי התחום של ביות מינים ימיים. היום אנחנו כבר עברנו את קו החציונים של מה שמספק דייג לעומת מה שמספקת החקלאות הימית. מבחינת השווי, למאות שאנחנו מדברים על 50-50 ברמת הטונאז', הערך הכספי הוא כפול. אנחנו מדברים על ענף שמגלגל מעל 300 מיליארד דולרים ברמה העולמית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשוב להגיד שחקלאות ימית זה לא רק דגים. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> ברור, כן. אנחנו מדברים על אצות, על חסרי חוליות וכמובן, על דגים. בעיניי, הדבר הכי משמעותי זה שהנסיקה והגידול האקספונציאלי לאורך השלושה או ארבעה עשורים אחורה, הולך להמשיך ואפילו להתעצם. אלה התחזיות האחרונות של ה-FAO ואנחנו רואים כאן את המשך העלייה בקצב מאוד מסחרר. אני חושב שאחת הדרמות זה אזורים שלמים שלפתחנו כאן באפריקה, שהולכים לאבד את מקור המזון העיקרי שלהם. זה גידול של מעל 74% כי הם מאבדים את מקור החלבון שלהם, בעוד שאירופה הולכת וקטנה. כלומר, אירופה פחות מעניינת אותנו ואסיה גדלה גם היא בעוצמה מאוד משמעותית. כשאנחנו מבינים את זה אז אנחנו גם מבינים מה האתגרים שלנו. לא יהיה אפשר לרצף את הים בעוד ועוד כלובים כי אנחנו לא נצליח להתמודד עם זה. מן הסתם, יש פה איזשהו צורך ליישב את הקונפליקטים שילכו וייווצרו, בעיקר סביבתיים. זה האתגר הגדול מאוד שלנו כמפתחים ובהתחשב בעובדה שהעבודה שקיבלנו היא לנצל בצורה מושכלת את משאבי הים, בין אם בביות מינים ובין אם זה פיתוח טכנולוגיות. אני חושבת שהאתגרים שלנו הם כפולים, יש גם את ההיבט הסביבתי ואת הצורך להיות ברי קיימא בהיבט הסביבתי אבל לא רק, באותה מידה אנחנו חייבים להיות גם ברי קיימא בהיבט הכלכלי כי אחרת זה לא יהיה ענף. לכן, אנחנו מתמקדים בחמישה תחומי ליבה שמבחינתנו, אנחנו מוצאים בהם יתרון לנו כישראל ולנו כמלח"י הן בהיבט של המחקר והן בהיבט של היכולת להפוך ולתרגם את זה לתעשייה. זה מתחיל מתעשיית הדגיגים כי זה משהו שדורש תשומות מועטות, מעט מים, יש יכולת שליטה ובקרה מלאה וזה יחידות קטנות שאפשר לייצא לכל העולם. יש את הנושא של טכנולוגיית מזון, יש את הנושא של בקרה ותברואה ומבחינתנו הכוכב שלנו זה כל הנושא של האצות. ישראל בכלל אבל אילת ודרום הערבה בפרט, זה גן עדן לגידול של אצות. אנחנו הכרנו את האצות במגוון של תחומים, כחומר גלם להרבה תעשיות כמו פרמצבטיקה, קוסמטיקה ומזון ואני אומרת שזה יהיה חומר הגלם לעתיד לתעשיות שיאבדו את חומרי הגלם המקורי שלהם כמו כותנה ואחרים. אנחנו מסתכלים קדימה. יש כמובן מערכות שהן מערכות מבוקרות שיודעות לטפל במי הפלט מתוך הרצון שלנו לצמצם את ההשפעה הסביבתי. בכל התחומים האלה, מה שמשותף זה הרצון להתייעל, לשפר פרודוקטיביות ומצד שני, לשמר קיימות סביבתית וכלכלית. אני אתן כמה דוגמאות על קצה המזלג. דיברתי על הנושא של הדגיגים ואמרתי שזה ענף מאוד רווחי משום שביחידת זמן קצרה אפשר להגיע לתוצרים עם ערך כלכלי מאוד גבוהה ואמרתי גם לבי התשומות שלהם. אני אתן פה דוגמה של שני מינים – הבורי והטונה הכחולה הם בשני קצוות המנעד. בורי זה דג ברמה טרופית מאוד נמוכה לעומת טונה שהוא דג עילית. בבורי הצלחנו לעשות שני דברים בשלב הראשון, לסגור מעגל חיים של הדג הזה בשבי. אנחנו בין הבודדים בעולם שיודעים לייצר דגיגים של בורי. אנחנו יודעים לייצר את זה כל השנה ולא רק בעונה הטבעית והערך המוסף הנוסף שהצלחנו להביא לכאן זה ביסוס של קווים גנטיים של אוכלוסייה כל נקבית. כל זה נותן ערך כלכלי מאוד גבוה משום שמצד אחד, הנקבות גדול פי שתיים בהשוואה לזכרים ויש להם עוד מוצר שזה השחלות של הדג ורק הוא לבד זה סדר גודל של 200 יורו לקילו. אני חושבת שברמה הכוללת אנחנו מצמצמים מאוד את כל התעשייה הזו שבפועל, מתבססת על תפיסה מהים. זאת אומרת, יש עוד לחץ דייג על אוכלוסיות שהולכות ונעלמות אז זה פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך להגיד משהו נוסף בהיבט של איכות הסביבה. החקלאות הזו מחליפה חלבון מן החי. כשאנחנו מדברים על תביעת רגל פחמנית. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ממש לא באותן סקאלות. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> זו הערה ממש חשובה כי אני הלכתי לתוך לב העניין אבל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאנחנו מאזנים את הבעיות עם איכות הסביבה אז צריך לקחת בחשבון גם את העניין הזה משום שאתה מאזן גם באירוע הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> לגמרי, אני חושבת שהעניין המשמעותי כאן זה צמצום דייג. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> לצד החיסכון של פליטות הפחמן, יש גידול משמעותי בפליטות של חנקן לאטמוספרה וגז חממה הוא יותר עוצמתי מפחמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה היא אם אתה יודע לטפל בו או לא. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> ברמה העקרונית, גם לזה אנחנו נותנים פתרונות. בהקשר של הטונה, זה גם מין בהכחדה וגם פה במסגרת פעילות של שיתוף פעולה עם הקהילה האירופית, הצלחנו לעורך דין רבייה של הדג הזה, לקבל לכאן ביצים ולתרגם אותם לדגיגים ומכאן יש בסיס לפתח ענף שלם. בהחלטת ממשלה 2019 הצלחנו לקבל תקציב לקדם את המבנה שיאפשר לנו לעשות את התהליך בצורה מבוקרת ולא לעבוד בים, שאז מתאפשרת לנו רק עונה אחת לעבוד בה וכאן אנחנו יכולים לעבוד באותה מתכונות שהדגמתי לגבי הבורי, לאורך כל השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתם עומדים עם המבנה הזה? << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> לשמחתי הרבה, אנחנו ממש בפריצת דרך. הייתה חתימה של רמ"י לפני קצת יותר מחודש ואנחנו עכשיו בשלבים האחרונים של הוצאת ההיתר אבל כל זמן שההיתר התמהמהה, אנחנו קידמנו מתקן ביניים שמאפשר לנו לעשות הרצה על מערכות, להבין וללמוד אותן יותר טוב ואנחנו מאוד שמחים לראות את התוצאות. אנחנו גם לקראת הסכם מסחור ידע עם גורם שיוכל לעבוד ביחד איתנו על מנת לחקות את מה שקרה פה עם הדניס. הייתה פה חבילת ידע, היה פה גורם שבמקרה הזה היה ערדג ובזמן אמת של התהליך, כל חבילת הידע הזאת עברה לחברה ותהליך הייצור נעשה בזמן אמת. לקראת הייצור הבא, אחרי עיכוב מאוד משמעותי, הצלחנו להתגבר על החסמים ואנחנו ממש לקראת התנעה. זה מביא אותי לשאלה למה פה ולמה באילת? כפי שתיארתי והוסבר בתחילת דברי ראש העיר, יש פה לא מעט ערכים שהם בחזקת גן עדן לסוג כזה של פעילות, גם השטחים הנרחבים וגם איכות המים הגבוהה מאוד. צריך להבין שאנחנו נמצאים כאן באזור של ים טרופי צפוני עם מגוון מינים מאוד גדול. עבור הצרכים של השכנים שלנו, אסיה ואפריקה, אנחנו בדיוק צומת עבורם ברמה הגאו-פוליטית. אנחנו הכי מתאימים להעביר להם טכנולוגיות מהסוג הזה ומן הסתם, זה הולך לקרות בכל מקרה אז אנחנו נעדיף שגם הם יפעלו ברמה שהיא ברת קיימא כלומר, עם מינים מתאימים ועם טכנולוגיות ירדן אם אני אוסיף לזה גם את הנמל הימי ואת הנמל האווירי אז אני חושבת שיש פה בהחלט תהליך שמאוד ממנף ואני חושבת שדבר לא פשוט חשוב זה גם החיבור הזה לתיירות. ברור לנו לגמרי שכל חבל הארץ הזה הוא תיירותי בעיקרו ופה זו תעשייה שההשפעה הסביבתית שלה הוא מינימלי אם אנחנו פונים לתחום היבשתי ויש לו תשומות מאוד נמוכות של פעילות. כאן אני מתארת את האצות. מעבר לערכים האחרים, אני אתן פה דוגמה. יש את הנושא של ביו-פלסטיק. הרבה ניסו לקדם את הנושא של הפתרונות לביו-פלסטיק כדי להדיר את הפלסטיק שיש לו השלכות סביבתיות מאוד חמורות ולשמחתנו הרבה, לא רק שהתוצר הזה באמת נעקל במלואו אלא הוא גם יודע להתחרות בפלסטיק במחיר וזה גם משהו שאנחנו - - - אנחנו משתמשים בפסולת של האצות וזה משהו שהוא גם כן כבבר בשלבי מסחור והוא הוגש לכפרית בכפר עזה. הנושא של חקלאות מדייקת זה עוד תחום שלם שאנחנו שמים בו הרבה מאמץ משום שבפועל, הטכנולוגיה הזאת היא שתדע לאזור לנו להשתמש בצורה מאוד יעילה, לצמצם פליטות ולשפר פרודוקטיביות. זה בדיקת זמן אמת, בין אם זה ברמה הכימית ובין אם זה ברמה האקוסטית. אנחנו פשוט מתרגמים את זה לתוך מערכות ומייעלים את הביצוע שלהן. זו אחת הדוגמאות, המערכת היבשתית שיודעת לעשות את המכלול הזה וזה מביא אותי לשאלה מה קרה כאן. אני לגמרי שותפה לדברי ראש העיר בהקשר הזה. אנחנו באמת מרגישים שהייתה פה בהחלטת 2022 איזוהי פריצה של תקרת זכוכית משום שהיא לגמרי הסתכלה על הכול בצורה הוליסטית. אני הבנתי שאסור לנו להשתמש במילה אקו-סיסטם אבל הרעיון הוא שרואים את הכול מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, לכל הכיוונים והיא יצרה את כל הקומפוננטות ואת כל המארג שיודע לקחת רעיון ולתרגם אותו לתעשייה. אני לא אקח מקרן את העניין אבל אני רק אציג את כל הדברים ביחד. יש לנו גם את קהילת החדשנות, גם את מרכז החדשנות וגם את המרכז בתוך מלח"י שאמור לתת שירותים אנליטיים ליזמים באי הפארק. אני חושבת שגולת הכותרת זה הפארק. יש לפארק החקלאות הימית ערך מאוד גדול. אני חושבת שזו תפיסה חדשנית שאין לה אח ורע בעולם משום שאחת מהבעיות הכי קשות של התחום הזה היא שהמדינה לא ידעה לספק את התשתיות הנאותות. כשערדג קמה היא הייתה צריכה להוביל את הצינור ששואב מי ים אליה כי המדינה לא ידעה כי המדינה לא ידעה לספק מי ים. היום, הקונספט של הפארק מאגם משאבים ומאפשר לנו גם את ההספקה של השירותים וגם את הטיפול המשותף שיוזיל ויאפשר להחזיר מים איכותיים לים בסטנדרטים גבוהים. אני חושבת שיש לזה ערך מאוד גבוה ואני מאוד שמחה לראות שזה קורם עור וגידים. פה אני אגיד מילה קצת יותר אישית. לצערנו, לא כל הסעיפים בהחלטת הממשלה הצליחו להתקדם והסעיף שמטפל דווקא במלח"י, כרגע באיזושהי חסימה ואנחנו מקווים לשחרר את המעצור הזה אבל ברעיון שלנו יש לנו פה חזון. אנחנו מבינים שמבחינת היכולות וחבילות הידע בהיבט הביו-טכנולוגי שלהן, המקום הזה יודע גם לשרת עוד מטרות, בין אם זה כמרכז מבקרים או כמרכז הדרכה ו-host לסטרטאפים. כל הדברים האלה קיבלו ביטוי בחזון שלנו, בתב"ע שהשולחן פה עסק בה לא מעט ואנחנו ממש רוצים לממש אותה. יותר מהכול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה זה תקוע? << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> כרגע, התב"ע היא לקראת הפקדה ואני מקווה שזה ממש בישורות האחרונה אבל זה בעיקר שחרור התקציבים. הם קיימים, הם שוריינו ואני מקווה שהם ימצאו את דרכם לכאן משום שבפועל, אין לי ספק שאנחנו יכולים לא להיכנס פה למעברה כמו שמלח"י נראית היום אלא באמת להתקדם אל מול פני עתיד ולהתיישר עם העולם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או-קיי. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> אני לא מדברת על אירופה, אני מדברת אפילו על מרוקו כי שם הדברים כבר נראים הרבה יותר טוב. יש לנו כאן את התוכניות ואני חושבת שיש לנו את הרצון ואת המוטיבציה לקדם אותם אז אני אשמח מאוד שזה יפגוש את זה בעתיד הקרוב יותר. אין ספק שיש פה ערך תיירותי, מעבר לערך המדעי ולערך הכלכלי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חנה, אנחנו חייבים. זה א', ב', זה חובה. הוועדה חייבת. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> קודם כול, אנחנו רצף של כל הפיתוח של החוף הצפוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז תכף נבין איפה זה תקוע, או-קיי? << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> או-קיי אז אלה הדברים שרציתי. אני אשמח לפנות את הבמה לקרן כדי שתציג את הפעילות. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> בוקר טוב, אני קרן מקהילת החדשנות בביו-טכנולוגיה וחקלאות מים. הקהילה קמה ב-2022, תחת מטה קהילות בהובלת המכון הישראלי לחדשנות וזה מיזם ממשלתי של משרד החקלאות, משרד הכלכלה, רשות החדשות והשנה הצטרפו גם נגב גליל. הקהילה עושה פיתוח עסקי לתחום בארץ ובפרט באילת. הקהילה יושבת פיזית באילת וזה משהו שבעיניי, זה משהו שהוא פורץ דרך. << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה מתוקף החלטת ממשלה ב-2019. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> כן, אנחנו יושבות באילת. יחד איתי עובדת רוני זוסמן שמייצגת היום את הקהילה באקספו באוסקה ואנחנו עושות חיבורים בתוך התחום הזה שקיבלנו לפני שלוש וחצי שנים באקסל של 80 אנשים בעלי עניין והיום אנחנו יושבת על 2,600 חברי קהילה מכל הארץ כולל אנשים שעוסקים בטכנולוגיות נלוות לחקלאות מים כמו אצות, דגים, פירות ים ואקדמיה יש בארץ 25 אקדמיות שעוסקות בתחום. זה כולל לעשות אירועים שמחברים את כל האירוע הזה שנקרא חקלאות מים בישראל בין האקדמיה לתעשייה כדי לסגור את הפערים שיש ביניהם. הבנו שיש צורך בעובדים בתעשייה וסטודנטים נורא חוששים להיכנס לתחום כי הם לא יודעים במה הם יעבדו אז יצרנו ירדי תעסוקה בתחום והתמחויות בתעשייה בשלוש וחצי שנים האחרונות. אנחנו ניגשנו למכרז של רשות החדשנות בשביל מרכז החדשנות פה באילת כדי לגרום לדבר הזה לקרות פה באילת ביחד עם הקבוצה ויש מרכז חדשנות באילת וזה עוד עוגן שהקהילה עוזרת ומלווה אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא עוסק רק בזה - - - << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> הוא מתרכז בביו-טכנולוגיה וחקלאות מים, זה הייעוד שלו פה באילת, להנביט את היזמים שמגיעים לכאן, להכשיר הון אנושי שמגיע לכאן והקהילה נותנת את כל המעטפת לאירוע הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברשותכם, בזמן שיש לנו, אני רוצה להתרכז בבעיות שצריכות פתרון. אם יש בעיה בתחום הזה - -- << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יש בעיה בתחום הזה. במקרה שיגרתי הבוקר מכתב למנכ"ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש. יש כוונה לאחד בין קהילת חקלאות המים לבין קהילת החקלאות בכלל וזה צעד שמנוגד להחלטת הממשלה שאתה העברת. במקרה הבוקר העברתי מכתב שיצא למוטי גמיש שאומר שאסור לעשות את זה, גם בגלל שזה מנוגד וגם בגלל שיש לנו כאן קהילת חדשנות שעושה עבודה נהדרת. כמו שאתה אומר, מפאת קוצר הזמן אנחנו לא נרחיב על הפעילות אבל היא קריטית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אשמח לקבל העתק של המכתב הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מעבירה לנו. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אודי, אתה רוצה להגיד על בעיות אצלך? << דובר >> אודי גת: << דובר >> אני רק אגיד מילה בהמשך למה שראש העיר אמר עכשיו על ההחלטה מ-2019 לגבי הקמת הקהילה. זה נגמר לפני חצי שנה. נעשתה הארכה על ידי משרד הכלכלה לא באמצעות החלטת ממשלה או משהו כזה והרעיון שיש קהילה מיוחדת לחקלאות ימית, מייחד משהו שאנחנו חושבים שייבלע בתוך המלון עם אבטיח ופלפל אם יעשו אחרת וזה מאוד חשוב לאילת. יש כמה נקודות. אני אתחיל במלח"י אבל יש כמה נקודות. אני מזכיר שהחלטת הממשלה של 2019 הייתה - - אני לא יודע אם לקרוא לזה נס, שאתה גם היית שר בנגב גליל וגם במשרד החקלאות אבל אני חייב לציין שמשרד נגב גליל משתף פעולה עם ההחלטה הקודמת ואפילו יותר קדימה. ממש לפני כמה ימים היה כאן ביקור של מנכ"ל המשרד ואין מה לדבר, יש שם אנשים טובים שמוכנים לתרום את חלקם ולהשתתף לא רק מתוקף העובדה שאלו החלטות שכבר התקבלו בעבר. מתוך 170 מיליון השקלים בהחלטה 1442, יש כ-65 מיליון שקלים שלא יצאו ואני מזכיר שההחלטה היא עד 2026, זה פרוס על חמש שנים. קצת יותר מ-20 מיליון שקלים מתוך זה קשורים למלח"י ולכן זה העוגן העיקרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תשתיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> אודי גת: << דובר >> תשתיות במלח"י. אני מזכיר שאיך שזה נכתב בהחלטת הממשלה זה שהכסף הזה יתקבל אם זה יבוא מהמכון הוולקני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היה צריך לתקן את זה. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> אנחנו פותרים את זה עכשיו, זה בניסוחים אחרונים מול היועמ"שית של משרד האנרגיה. סיימנו וסגרנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת, פותרים את זה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי אנחנו יכולים לרשום שהעניין סודר מבחינה פרוצדורלית? << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> השאיפה שלי הייתה להניח את המעטפה לפני החגים, להכניס למעטפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה דורש תיקון של החלטת ממשלה? << דובר >> אודי גת: << דובר >> כן. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> זה דורש תיקון של החלטת ממשלה, אולי לאפשר להעביר את זה ב-19ב. אני לא יודע, אלו פרוצדורות שאתה מכיר לא פחות טוב ממני ויותר אבל באופן אמתי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה זה? צריך לדבר עם שר האנרגיה? תגיד. המטרה שלנו בסוף היא לשחרר את הפקקים האלה. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> על פניו, כרגע זה נראה שהם שוכנעו. כל המעבר של מלח"י עצמה הוא דווקא פשוט להם. מה שהיה יותר מורכב להם זה דווקא התשתיות כי לכאורה, התשתיות הן תשתיות כלליות. אני מקווה שפתרתי את זה ואני גם אביא לפה בשבוע הבא את הדירקטוריון של החברה הממשלתית לתיירות. מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות הביע פה עניין. הוא ראה את מה שראיתם מקודם בסליידים של התב"ע שהולכים להפקיד. הוא ראה את זה ויש לו הרבה פרויקטים פה אז אמרתי לו "הנה, זה הפרויקט העתידי". הוא עושה לכם את אום רשרש. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לא את אום רשרש. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> את הכול. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> את הלגונה המזרחית, איפה שאנחנו נמצאים. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> מצוין, בשבילו זה קטן אז שיסדר את זה. << דובר >> אודי גת: << דובר >> לך זה ברור אבל בישיבה בכנסת לפני כמה חודשים ישבה החשבת או היועצת המשפטית של משרד האנרגיה והיא אמרה לך שתוך כמה ימים היא שמה את זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, הבנתי את זה. << דובר >> אודי גת: << דובר >> אני חושב ששם אתה צריך להתערב. אני חושב שאתה צריך להוציא מכתב מאוד ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה ה-15 מיליון שקלים הנוספים? << דובר >> אודי גת: << דובר >> ב-15 מיליון שקלים יש סעיף אחד של הרשות לחדשנות שמתוכו יצא SeaNovation, המרכז לחדשנות. אני מזכיר שמרכז החדשנות זה 15 מיליון שקלים, 3 מיליון לחמש שנים ובתקציב הזה יש 30 מיליון שקלים. אכן קיצצו בכל מיני דברים קטנים ונשארו שם כ-10 מיליון שקלים מול רשות החדשנות שעדיין לא מנוצלים. אנחנו ישבנו עם רשות החדשנות כדי שייעזרו להמציא – אני עושה את זה ציורי – פרויקטים, נושאים וקולות קוראים כדי שנוכל לשים יד על הכסף הזה מתוקף המרכז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם משתפים אתכם פעולה? << דובר >> אודי גת: << דובר >> הם משתפים פעולה לגמרי. יש שם קשיים כי להוציא קולות קוראים גאוגרפים זה עניין משפטי וכל מיני דברים כאלה. אנחנו מנסים לקפוץ לקולות קוראים ולמסלולים קיימים ברשות לחדשנות אבל שאנחנו נהיה בעדיפות בגלל החלטת הממשלה. זה הרעיון וכך גם קם ה-SeaNovation. הדבר השני שהוא גדול הוא חצי גדול והפך להיות קטן, לצערי וזה נושא האקדמיה. בנושא האקדמיה הייתה החלטה של 20 מיליון שקלים מול כ-10 מיליון שקלים לא כתובים בהחלטת הממשלה של אוניברסיטת בן גוריון בשביל לעשות תכנית לימודים seatech לתואר ראשון בקמפוס בן גוריון ואילת. מתוך 20 מיליון השקלים האלה, 10 מיליון שקלים הועברו על ידי הות"ת ל-IUI שזה מכובד בפני עצמו אבל זו לא הייתה המטרה והרעיון. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הנה, ורדה נמצאת פה. << דובר >> אודי גת: << דובר >> אני יודע. הם הועברו ונשארו 10 מיליון שקלים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הפעם היא לא אחראית לזה, אבל בסדר. אני אגיד את זה כי מחובתי להגיד את הדברים. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> בשביל זה אני פה, בסדר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בסדר. << דובר >> אודי גת: << דובר >> נעשו קצת קיצוצים כמו בכל החלטת הממשלה, 3.4 מיליון שקלים הועברו כבר מנגב גליל לות"ת וזה שמור בות"ת לטובת קמפוס בן גוריון. לפני כמה ימים התקיים דיון עם מנכ"ל משרד הגנת הסביבה על ה-3.4 מיליון השקלים הנוספים שהם צריכים להעביר והם יועברו עד סוף שנת 2025, זה הובטח על ידי המנכ"ל בישיבה שקיימנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה חסר? רק בן גוריון חסר? << דובר >> אודי גת: << דובר >> בן גוריון כבר עושים, הם משלמים את החלק שלהם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הם אפילו מגשרים על הפער. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> הם משלימים. << דובר >> אודי גת: << דובר >> התשובה לעניין הזה זה בערך 11 מיליון שקלים ביחד וזה בערך שליש ממה שרצינו בהתחלה. מתחילים את התהליך באוקטובר הקרוב כאשר באוקטובר 2026 כבר ייפתח מסלול שלוש שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה מאוד קשור למה שאמרתי לך דקה לפני זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה קשור מאוד להחלטת הממשלה הבאה. החלטת הממשלה הבאה והעוקבת להחלטה הזאת, חייבת לעלות על השולחן כאשר יש בתוכה עוד אקדמיה ועוד תשתיות. אגיד עוד משהו אחד ובזה אסכם. בהחלטת הממשלה 1442 רשום "הקמת צוות בין-משרדי ברשות משרד החקלאות שייתן תשובה לגבי מה נדרש כדי להביא תשתיות לאזור עברונה ועמרם" ובעצם זה להביא מי ים לאזור עברונה ועמרם. נועם מוזס הוביל את זה בזמנו. אנחנו רצינו שיהיה כסף לתשתיות ובסוף לא ניתן כסף בהחלטת הממשלה אבל הוחלט להקים צוות שימליץ וזה קורה בימים אלה, קצת באיחור אבל קורה וזה מאוד חשוב שגם זה יהיה חלק מהחלטת הממשלה הבאה. אני חושב שאתה, כחבר כנסת שיוביל את הוועדה הזו, יכול להיות המנטור של כתיבת ההחלטה הבאה למרות שבסופו של דבר זו החלטה ממשלתית. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אודי, חשוב שזו תהיה אמירה אופרטיבית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תציגו את עצמכם כשאתם מדברים, בבקשה. תודה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אלון אורון, משרד החקלאות. חשוב שזו תהיה החלטה אופרטיבית ולא רק דקלרטיבית של הקמת צוות כי בסוף, צריך משאבים בשביל להביא מים למקומות האלה. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> לא, הצוות קיים בהחלטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הצוות כבר קיים, מה שחסר זה הכסף. << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה מה שאני אומר. הקמת הצוות הייתה בהחלטה, הצוות יביא המלצה וההמלצה הזאת תהיה הבסיס להחלטת ממשלה נוספת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי תהיה המלצה? << דובר >> אודי גת: << דובר >> אני מקווה שתוך חודש או חודשיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או-קיי. כן, חנה. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> אני רוצה לחדד את מה שאודי הציע כבעיה מול רשות החדשנות. הסד של להיכנס לפורמטים שהם נהוגים ברשות זו אחת מהבעיות משום שאנחנו עם ענף מאוד ייחודי. היום, אנחנו מחוללים תעשייה, התעשייה כמעט לא קיימת ואנחנו מנסים לייצר אותה. כל המנגנון שלהם עם המאצ'ינג מייצר מצב שבו למרבית הקולות הקוראים אנחנו בכלל לא יכולים לגשת משום שאין לנו תעשייה שיודעת לשים מאצ'ינג, היא בקושי שורדת אם היא קיימת בכלל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> אני חושבת שזו אחת מהבעיות הכי קשות שלנו. צריך לשנות את התפיסה הזו ולייצר לנו מודל שיאפשר לנו להיות רלוונטיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או-קיי. << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה יקרה. שטח המשתלות הוא בשטח שיפוט אילת. לוח הגאנט שאנחנו עובדים איתו אומר שבסוף השנה הזו אנחנו ניגש לשרון מרמ"י ונגיד לה "יאללה, המכרז יכול לצאת לדרך". זה יהיה בסוף שנת 2025 ואולי תחילת 2026. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתם עומדים עם הבעיה - - - << דובר >> אודי גת: << דובר >> בכנס הבין לאומי שיהיה בתחילת ינואר 2026, אנחנו רוצים להגיד שיש מכרז באוויר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתם עומדים עם הבעיה שהייתה מול המשרד להגנת הסביבה וכל הבלגן שעלה בדיון הקודם? << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> איריס, מנכ"לית החברה הכלכלית. האמת היא שיש התקדמות מאוד גדולה. הייתה ממש השבוע ישיבה עם מינהל התכנון יחד עם מתן מאיכות הסביבה והוסכם שאנחנו נגיש את כל התסקיר כשהוא יסתיים עם חלק מהפתרונות להפחתת הזרמת חנקן לים מתוך הבנה שיש פה משהו שכן יש לו פתרונות בעתיד ואפשר יהיה להתקדם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עם אישור התוכנית כי בעצם, אפשר לאשר את התוכנית. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> עם אישור עמרם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשמישהו יבוא לבנות הוא יצטרך לתת את אחד הפתרונות מהמכלול שאתם אמורים להציג. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> זה מה שהחלטנו בוועדה המקומית. בסוף, האישור לכל בנייה צריך להיות בוועדה המחוזית אבל זאת הייתה ההחלטה שלנו. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> לא, זה לא הוסכם. מה שכן הוסכם זה שהתסקיר יוגש במלואו. מתן כבר ראה חלק מהתסקיר. הוא לא קיבל את הכול בצורה מסודרת אבל הכול יוגש עכשיו בצורה מסודרת ובעקבות זה יהיה דיון על התוכנית בוועדה המחוזית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הצפי לאישור שלכם? << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> אני רוצה להגיד שגם יש סיור של הוועדה המחוזית על מנת להכיר וללמוד את כל נושא החקלאות הימית בנובמבר. אנחנו מרגישים שיש כיוון, אגיד ככה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם רוצים להתייחס? << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> כן. מתן לוינסון, המשרד להגנת הסביבה. הוגש אלינו תסקיר אחרי שהוועדה המחוזית אישרה את ההנחיות לעריכה שלו. הוא הוגש לנו באפריל 2022 ובהתאם לתקנות, אנחנו הוצאנו רשימה של הליקויים שיש בתסקיר ביחס להנחיות שאושרו כאשר השלב הבא זה להגיש את התיקונים. רשימת הליקויים כללה כל מיני נושאים כאשר הנושא המרכזי שתפס את מרכז השיח זה הנושא של סילוק החנקן אבל היו גם נושאים אחרים. בשנה האחרונה היה שיח ביננו לבין משרד החקלאות והמועצה האזורית בנוגע לנושא של סילוק החנקן היות ובתסקיר שהוגש לנו האמירה הייתה שיש פיילוטים מחקריים שעוסקים בתחום הזה שעדיין לא הבשילו לקנה מידה מסחרי. מה שחשוב לנו זה שהתוכנית תסביר איך היא מתכוונת לסלק את החנקן. יש החלטת ממשלה לפיתוח החקלאות שכולנו מכירים. אנחנו חלק מאותה ממשלה, אנחנו ממשלה אחת ולכן אנחנו מחויבים לנושא הזה אבל זה לא אומר שאנחנו לא מחויבים גם לנושא הסביבתי. מאוד חשוב לנו לראות שהדבר הזה קורה והוא קורה נכון. אמנם יש ועדה למתן היתרי הזרמה אבל צריך להגיד שזו ועדה בין-משרדית. אוהבים להגיד שאנחנו יושבים על הברז ואנחנו לא, זו ועדה בין-משרדית, זה לא שאנחנו הגורם שפותח את הברז וסוגר אותו והוועדה הזו לבדה היא לא גורם מתכנן אז צריך לתכנן את הדבר הזה כדי לראות שהוא קורה. אצלי במחוז דרום בנאות חובב יש אבן גדולה מאוד שאין לה הופכין, מתקן טיפול בשפכים. זה מתקן טיפול ביולוגי שבהתחלה לא תוכנן כמו שצריך והושקעו שם תשומות ציבוריות ענקיות של מאות מיליוני שפכים בשביל לטפל בשפכי התעשייה. הקימו אותו והסתבר שזה לא עובד כי הוא לא תוכנן כמו שצריך. אנחנו לא רוצים תרחיש כזה גם פה. אני לא חושב שמישהו רוצה ולכן מאוד חשוב לנו שמלכתחילה, התכנון יראה איך מטפלים בחנקן כדי שהעסק הזה יעבוד ויעבוד טוב. הייתה לנו אתמול ישיבה שבעיניי, הייתה ישבה טובה והוסכם בה שאנחנו מקבלים מהמועצה תסקיר מתוקן ומשם נתקדם. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף שהטענה שלנו היא שחקלאות ימית היא לא רק עם צורך להזרים לים, יש גם גידול אצות ויש גם דברים שבהם לא צריך ולכן ביקשנו שגם אם אין פתרונות מוחלטים לאפס הזרמה, אפשר לקדם את התוכנית עם שלביות מסוימת. זה לא שאנחנו לא הצענו איזשהם פתרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אני אגיד שגם אנחנו הצענו פתרונות שאפשר לכנות אותם כשלביים, לקדם תכנית מפורטת שכבר יהיה אפשר להוציא ממנה היתרי בניה לגידולים חקלאיים שלא כרוכים בהזרמה של חנקן ועם זה אין שום בעיה סביבתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהיו כאלה. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אם צריך שבתוכנית הזאת גם יהיו שלבים לדוגמה, שיהיה בה איזשהו אזור מתארי לתכנון בעתיד של חקלאות שכן יש בה גידולים במידה והיום יש איזשהו פער ידע בנוגע לסילוק בחנקן, אז גם זו הצעה שהעלנו מצדנו והיא עדיין על השולחן. לדעתנו, זאת הדרך הנכונה להתקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, בינתיים זה נשמע שאתם בכיוון. אני חייב לומר עוד הפעם שצריך רק לזכור שאין אפס סיכון. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לחיות במדיניות של אפס סיכון אז אנחנו לא נעשה כלום ונישאר באותו מקום. << דובר >> אודי גת: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן, צריך לראות איך אנחנו מייצרים פה מנגנונים ויכולת לקדם את התוכנית מצד אחד ומצד שני, להבין שבכל מה שלא ייבנה שם צריך לראות איך אנחנו עושים את מקסימום השמירה בהיבט הזה של החנקן וגם בהיבטים סביבתיים נוספים, אני לא יורד לרזולוציות האלה. אני חייב לומר שלפחות השיח נשמע שונה ממה שהוא היה נשמע אצלי במשרד לפני כמה חודשים וזה כבר כיוון טוב. אני ארצה לקבל עדכון אחרי הביקור של הוועדה המחוזית על מה היה פה. יש עוד נושאים שתקועים פה? יש נושאים אחרים? אמנם, החלטת הממשלה היא חלק מהסיור הזה אבל לא רק. הסיור הזה הוא סיור לאילת, כמו שאמר ראש העיר. זאת הסיבה שאנחנו הולכים גם לנמל ואני ביקשתי לראות גם נושאים נוספים. אני חושב שהחלטת הממשלה הזאת באמת באה עם חזון שאומר שהעיר אילת היא לא רק תיירות ומייצרים אקו-סיסטם לאילת וחבל אילות. אני מזכיר לכם שהבסיס של החלטת הממשלה זה מזון מהים והמדבר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נוגע לנושאים נוספים וליתרונות שיש לאזור הספציפי הזה בהתמודדות עם הרבה מאוד אתגרים שהעולם מתמודד איתם. אני שמח שמחדשים את הכנסים הבין לאומיים. הסתכלתי על התאריך ובדיוק לפני שלוש שנים עשינו פה את הכנס הבין לאומי ובאמת הגיעו לפה נציגים מהרבה מאוד מדינות, נציגים בכירים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון, היה מצוין. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> הכנס יהיה בינואר 2026. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא יודע כמה נציגים בין לאומיים יגיעו הפעם אבל - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה יהיה מורכב. << דובר >> אודי גת: << דובר >> אנחנו מחויבים לנציגים בין לאומיים כדי שהכנס יתקיים כי בהחלטת הממשלה כתוב כנס בין לאומי אז המאמצים הם לשם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול, אני אשמח שיגיעו לכאן נציגים בין לאומיים אבל השאלה בסוף היא גם איזה ומאיפה. << דובר >> אודי גת: << דובר >> ברור. << דובר >> אלון זס"ק: << דובר >> השבוע הבאנו חוקר חדש – לפה הבאנו שניים – מגרמניה. הוא חזר לגרמניה אחרי 20 שנה והבאנו אותו לפה, כי הוא רואה את העתיד. אפרופו ההחלטה הבאה, זה באמת הדבר שהכי משמח אותי כי בסופו של יום, זה אומר שרואים פה כבר את ההתחלה של הדינמיות וככול שנצליח לעשות את זה אז אנחנו על הגל. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אני רוצה להתייחס. ראינו בדרך ומה שדובר פה זה בעיקר על עמרם. יש את נושא המתחם הצפוני שגם הוא בזכות החלטת ממשלה של 2019 וזה עברונה. זה שטח גדול של חקלאות. אלון מכיר את זה מצוין, זה חקלאות ימית שתהיה בשטח 5 ממערב לכביש. יש לי חשש שאנחנו עלולים להיתקע שם בחסמים כאלה ואחרים ואז גם נדבר כי זה לגמרי ייצור מזון מהים ומהמדבר. נגיע לזה. כרגע, עמרם יותר מתקדם אבל אנחנו בדרך להגיע גם לעברונה. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> אבל כשאנחנו מדברים על התסקיר אנחנו מדברים בהקשר של שתי התוכנית. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> היושב-ראש, כפי שאמרת, אחת מהמטרות המרכזיות הייתה להרחיב ולגוון את מקורות התעסוקה באחד מהנושאים שיש לאילת ולאילות יתרון יחסי מובהק בהם ולמצות את זה. אנחנו עוד לא שם ולכן אני רואה בעייני רוחי את החלטת הממשלה הבאה שאנחנו מקדמים. אתמול אני נפגשתי עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה באילת בנושא ההחלטה וכמובן שזה צריך להיות חלק מזה. בדיון אצלי נרחיב גם בנושאים האחרים, ברשותך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את החלק הזה. יש מספר משימות שכן יצאו מכאן. דבר ראשון, אני גם אוציא מכתב למנכ"ל משרדה הכלכלה בהמשך למכתב שלך שראיתי שכבר הועבר אלינו. על בסיסו אנחנו נוציא את המכתב למנכ"ל משרד הכלכלה לגבי הייחודיות של קהילת חדשנות של מזון מהים. אתם ראיתם פה טעימה. מי שלא יצא לו להסתובב פה, זה מומלץ. היכולת למצוא כאן פתרונות לבעיות שהעולם כולו מתמודד ועוד יתמודד איתן בעתיד, היא עצומה. אני חושב שיש עוד מספר אנשים שחושבים ככה אבל בעיניי, העתיד של המזון ולא רק המזון הוא חד-משמעית מהים ובטח כשאני מסתכל על אילת עם מדף היבשת התלול שלה והאפשרות לחקור בעומק ולכן גם השקענו בתוך החלטת הממשלה הזו לא מעט בנושא המחקרי, כולל במרכז הבין-אוניברסיטאי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> IUI, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסוף, האקו-סיסטם הזה נוצר גם אם לא בהכרח שותפים באותו מקום. הוועדה המשותפת שאמרנו שתקום ביחד עם כל הגורמים שנוגעים בדבר זה גם מופיע בהחלטת הממשלה. << דובר >> חנה רוזנפלד: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העסק הזה עובד? << דובר >> אודי גת: << דובר >> זה בחלק של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעניין הזה משרד החקלאות כולל פרויקטור שמופיע בהחלטת הממשלה אם אני זוכר נכון והוא אמור לרכז משהו. << דובר >> אודי גת: << דובר >> לא, תכנית אסטרטגית לחקלאות ימית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אחד זה תכנית אסטרטגיית לחקלאות ימית בכלל, לא רק פה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> לא, זה מתקדם. זה משהו שמתקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דבר שני, צוות שכולל את המרכז הבין אוניברסיטאי, גם את העירייה, גם את מכון חקר ימים, גם את משרד החקלאות וגם את משרד הכלכלה כדי לוודאי את קידום החלטת הממשלה וגם לראות שקורים דברים אחרים. לפי הפרצופים שלכם אני מבין שזה לא קורה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> לא, הצוות הזה קם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש סעיף כזה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> הצוות קם ואני הייתי בלפחות שתי ישיבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא קם עוד בזמני. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אני השתתפתי במספר ישיבות שלו. מה שכן, הישיבה האחרונה הייתה לפני הרבה זמן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כשזה לא עובד אז זה לא עובד. הדבר הזה לא עובד, אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנה, אני אומר כאן. משרד החקלאות, נא לפעול ליישום הסעיף הרלוונטי. אם לא תמצאו אותו ותצטרכו אז אני אעזור לכם למצוא אותו בהחלטת הממשלה. חשוב שזה ייצא במכתב לשר החקלאות בהמשך לסעיף הספציפי הזה. דבר שלישי, פנייה במכתב לשר אלי כהן בשביל לשים את האירוע של כל נושא פרק התשתיות וניצול התקציב לטובת מלח"י. נראה שיש לכם שיח טוב עם רשות החדשנות על 10 מיליון שקלים אז אני לא מרגיש שיש צורך למעורבות של הוועדה בעניין הזה, ככול שיהיה אז כן. אני ארצה בהמשך לקבל איזושהי תשובה מהמל"ג. אנחנו נהיה גם באקדמיה וניכנס טיפה יותר לאירוע הזה ועל החלטת הממשלה להמשך אנחנו גם נדבר אצלך. תודה רבה. אנחנו ממשיכים מכאן לנמל? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לנמל, כן. (ישיבה בנמל אילת) << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> בוקר טוב לכולם. תודה לך, היושב-ראש על כך שפינית זמן והגעת לנמל אילת. אני אתן תקציר קצר יחסית כי אני רוצה שיהיה יותר זמן. אני בטוח שיש שאלות ואני אשמח לשאלות אבל כדי שאני אוכל לענות ולא להיראות בכיין כי אני גדלתי בבית שבו לא בוכים. אבא שלי ישב בבית סוהר באיראן על זה שהוא הבריח יהודים ומעולם הוא לא בכה וכשבן גוריון, זכרונו לברכה, פגש את אבא שלי הוא היה עם שלמה הלל ואבא שלי ישב בכלא הרבה זמן ואז כשבן גוריון, זכרונו לברכה, שאל את אבא שלי "מה אתה רוצה שאני אתן לך?" אז אבא שלי אמר לו "לא עשית את זה בשביל כסף, עשיתי את זה בגלל ציונות" ואז אמרתי לאבא שלי "תגיד, איפה המחשבה שלך? לא למדת לבקש קצת?". אז אני גדלתי על לא לבכות. אנחנו לא בוכים ואני חושב שאסור לבכות אבל כן צריך לעשות כי אתה צריך לפעול כדי להשיג את הדברים. אני אתן תקציר קצר. נמל אילת הוקם ב-1965 במקום הנוכחי והייחודיות של נמל אילת בתוך המסגרת של רשות הנמלים – היו אז שלושה נמלים, נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת. נמל אילת תמיד היה 5%-7% מסך המטענים של מדינת ישראל – זה שהוא המוצא הדרומי של מדינת ישראל למזרח אפריקה, להודו, לסין, למזרח הרחוק ולאוסטרליה. מה המשמעות של זה? שאין צורך במעבר בתעלת סואץ. מי זוכר את תקופות העבר כשסגרו תעלת סואץ עברו את מיצרי טיראן הייתה חשיבות של נמל אילת שלא מצריך מעבר בתעלת סואץ בגלל סיבות ביטחוניות, כדי להעביר כל מיני דברים ולכן ממשלות ישראל – לא ממשלת ישראל אלא ממשלות ישראל – הכריזו על נמל אילת כנכס אסטרטגי לאומי במדינת ישראל, אבל כולם עוצרים בנקודה הזאת כאשר יש המשך להכרזה, "ויש לשמר את היקפי הפעילות דרכו. לצערי הרב, בתקופת רשות הנמלים נמל אילת הוזנח מבחינת תשתיות. אם תלכו לנמל אשדוד או לנמל חיפה תראו שהייתה חלוקה מאוד ברורה. נמל חיפה היה נמל המכולות של רשות הנמלים, נמל אשדוד היה נמל התפזורות והמטען הכללי. נמל אילת היה בשוליים ולכן השקיעו בנמלי אשדוד וחיפה ופחות בנמל אילת. אני מתאר את התקופה של נמל אילת כמו ההתפתחות של הפרפר, כי כשהיינו חלק מרשות הנמלים זה החלק הראשון של הפרפר, זחל. זחל כמעט לא רואה כלום, הוא עולה על עלה ואוכל את כל העלה, אכפת לו מכלום. רשות הנמלים הייתה מספיק חזקה כדי לעשות מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. ב-2005 ממשלת ישראל פירקה את הנמלים ואז נכנסנו לתקופת הגולם. למה גולם? היו כל מיני אנשים שלא קשורים לרשות הנמלים כמו ראש עיריית אופקים שהפך להיות פה יושב-ראש וכל מיני דברים כאלה. זו תקופת הגולם. אני קורא למתי שהפריטו את נמל אילת תקופת הפרפר. כשאתה מפריט מקום אז הוא יכול לפרוח ולעשות כל מיני דברים וזו תקופת הפרפר. אני שמח שהפריטו גם את נמלי חיפה, את המספנות ואת כל המקומות האלה. היושב-ראש, הרעיון בהפרטה של הנמלים הייתה לייצור תחרות. כולם אמרו "אין תחרות, אין תחרות" אבל למעשה, מעצם העובדה שלא השקיעו בנמל אילת והשקיעו בנמלי הים התיכון אז אין תחרות אמתית. אנחנו מרוחקים מאות קילומטרים ממרכז הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי אתם קיבלתם את הנמל במכרז? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> בפברואר 2013. אני בדיוק פרשתי לפנסיה כי אני פה 37 שנים. יצאתי לפנסיה. משרד האוצר ביקש ממני להפריט את הנמל ואני פרשתי. נתנו תנאים שאני לא מצליח להבין איך האוצר נותן תנאים כאלה. אני יצאתי ואחר כך חזרתי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זכית מכל העולמות. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> כן אבל זה לא בגלל החוכמה שלי, לפעמים אתה זוכה בגלל הטיפשות של אחרים. היושב-ראש, אין תחרות למעשה כי אנחנו נמצאים במרחק גדול מצד אחד ומצד שני, השוקע של נמל אילת הוא 12 מטרים. תיקח מטר ביטחון שהקפטנים לוקחים – אתה בטח מכיר את זה – אז אנחנו 11 מטרים. אוניות ענק של 14 אלף TEU או 8,000 TEU לא יכולות לעגון. התמניתי למנהל נמל ב-2002 וב-2004 הייתה שביתה בנמל חיפה. היה את ציר קנדה מהמזרח הרחוק עם 3,200 מכולות. אני לא יודע אם אתה זוכר את זה. ברוב טיפשותי או לא טיפשותי, אמרתי "תביאו לי את האוניה". << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> אם אני זוכר את זה? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אמרתי להם להביא לי את האונייה ואמרו לי "מה, אוניה כזאת ענקית?" ואמרתי להם "תביאו לי את האונייה". הם הביאו לי את האונייה והיא עלתה על שרטון 3 מטרים מהרציף. קיללו אותי והכול אבל הצלחנו לצאת מזה. שילמתי 5,000 דולר ל-ZIM בשביל לצבוע את התחתית כי היה שם נזק. לקח לנו חודש שלם לפרוק את כל המכולות ועוד שלושה, ארבעה או חמישה חודשים כדי לקחת את המכולה האחרונה מפה. כולם קיללו אותי אבל ניסיתי לעזור, אך יצאתי טיפש. << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> הייתי מנהל צים אז. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> הוא היה מנהל צים באותה תקופה. << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> המשרד שלי כאן, לא רחוק. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> ניסנו לעשות הכול אבל הנמל הזה הוא נכה. אני אתן עכשיו הסבר על איך מדינת ישראל מסבסדת את נמלי אשדוד וחיפה – תעזוב את הסינים ותעזוב את נמל הדרום – לעומת נמל אילת. היושב-ראש, נניח שלך היה את רכבת ישראל. לרכבת ישראל יש שתי זרועות, יש לה את הזרוע של הנוסעים ויש לה את הזרוע של המטענים. אם לכבודו היה את זה והיו אומרים לך שרכבת נוסעים מפסידה בהגדרה – כל רכבות הנוסעים בחו"ל מפסידות, אולי חוץ מבפולין ועוד מקום אחד – אתה חייב להפסיד ברכבת נוסעים אז מה היית עושה עם רכבת מטענים כשאין עליך הגבלה? היית מעלה את המחיר כדי להשוות את ההפסד שיש ברכבת נוסעים. לרכבת נוסעים יש הפסד של 100 מיליון שקלים בשנה אז היית מעלה את זה אבל לא, הם לא מעלים כי הרכבת עם רכבת הנוסעים עדיין מפסידה 100 מיליון אז בעקיפין אתם מסבסדים את נמלי אשדוד וחיפה כי אם הייתם רוצים להרוויח אז הייתם מעלים את המחירים של הרכבת במטענים באשדוד וחיפה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה לא שהרכבת מפסידה, זה הסבסוד של התחבורה הציבורית. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> לא, יש סבסוד אבל הרכבת מפסידה. בסוף, היא מפסידה ואם היא הייתה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה מפסיד על ארנונה למגורים ומרוויח על ארנונה לבית עסק. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> נכון, בדיוק. היית צריך לעלות את הכול ולכן לנמל אילת שלא מחובר לרכבת, אין תחרות. איך מדינת ישראל הייתה הוגנת לגבי איך עוזרים לנמל אילת? – כי יש הגדרה – נתנו צו ייבוא למכוניות עד 2016. כלומר, שלוש שנים אחרי ההפרטה עשו צו ייבוא לנמל אילת. מה זאת אומרת, צו ייבוא? כל המכוניות שמגיעות מהמזרח הרחוק חייבות לפקוד את נמל אילת עד 2016. הם אמרו שלוש שנים לתוך ההפרטה. אנחנו קיבלנו את הנמל ב-2013 עם 70 אלף מכוניות בשנה. כבודו, אתה יודע למה הגענו ב-2022? 160 אלף כלי רכב. זאת אומרת, היינו יעילים יותר, טובים יותר וכמובן, היה את הגידול הטבעי של כמות המכוניות של מדינת ישראל. ב-2016 זה פסק וזהו. המשכנו לעבוד והמכולות רצו להגיע לנמל חוץ מטסלה כי הייתה להם איזושהי בעיה. טסלה הלכה לאשדוד למרות שהיא באה מהמזרח הרחוק אבל כל המכוניות הגיעו לנמל אילת ואז לצערנו הרב, נפתחה מלחמת 7 באוקטובר. ברגע שהתחיל 7 באוקטובר באו אלי ממשרד החקלאות – נדמה לי שאתה היית במשרד החקלאות – וכל הגופים אמרו "גדעון, בוא ותעזור למדינת ישראל. חיפה ואשדוד מטווחות עם טילים ומפחדים להגיע עם סחורות. אני רוצה שתפנה את כל המכוניות". היו לנו 30-40 אלף מכוניות בנמל. ביקשו שנפנה את כל המכוניות מהנמל כדי לקלוט אוניות של אוכל ומזון לבעלי חיים ולבני אדם. נעזרתי בראש העירייה, לקחנו שטחים בעורף והשקענו כ-9 מיליון שקלים בשביל לפתח שטחים לטובת הפינוי של המכוניות. רק סיימנו לפתח את כל השטחים, היו לנו 49 אלף כלי רכב מאוכסנים וחטפו את אוניית המכוניות של NYK. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החות'ים. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> ואז החות'ים סגרו את הנתיב ואז מה? השקענו 9 מיליון שקלים, פינינו את המכוניות ואין לנו הכנסות. אנחנו חשבנו שזה יהיה חודש, חודשיים או שלושה כי מדינת ישראל היא מדינה חזקה שפתחה את נתיב השייט שהיה ב-1967 והיא פתחה את מיצרי טיראן אז חשבנו שייפתחו אבל לא. אתה יודע על מה מסתכלים? ירו טיל לתל אביב – בואו נתקוף את החות'ים. היושב-ראש, מה תקפו? מנוף גשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו בושה וחרפה והתייחסתי לזה גם בדיונים בוועדות שבחלקם היית. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אם אתה מודע לזה, אתה מודע לזה. זה בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא רק מודע, הוא התייחס לזה. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אנחנו כבר שנתיים ללא עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי המכרז? עד מתי הזיכיון שלכם? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> הזיכיון שלנו עד פברואר 2028. אמרתי שאני לא בכיין ואני לא מאמין - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך סעיף בהסכם שמתייחס למצב שבו המדינה סוגרת לך דה-פקטו - - - << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> לא אבל זה כמו לתת לי חנות ולסגור את הדלת לחנות. מה ביקשתי מהממשלה? תתנו לי פיצוי של ארבע שנים, על כל שנה שהנמל סגור תתנו לי שנתיים פיצוי להמשך החוזה הזה. הם לא רוצים. למה? כי יש כל מיני גופים שיותר קשורים לפוליטיקאים. אני חייב להגיד לך שהבעלים שלי לא נכנסים לפוליטיקה והם לא אוהבים פוליטיקה. גם אני, אולי פעם הייתי קצת פוליטיקאי אבל היום אני מתרחק מזה כמו אש כי אני רואה שזה לא שווה את השם שלך והכול. מה אני מבקש מכבודו? ראית בוועדות הכלכלה, אני מבקש לתת לי ארבע שנים על השנתיים שהפסדנו ובאו תפתחו את הנתיב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קורה עם העובדים פה בשנתיים האלה? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> שלחנו 30 אנשים לחל"ת. לא פיטרנו, השארנו בהסכם. ההסתדרות בהתחלה פעלה פה בצורה זוועתית בהתחלה. אני אתן דוגמה. אנשים בנמלים שיש בהם הרבה עבודה צוברים חופשות. באנו ואמרנו לאנשים שיש להם 70 ימי חופשה, 50 ימי חופשה או 100 ימי חופשה, "תצאו לחופשה, תנצלו את החופשות" ואמרו "לא, אתה לא יכול להכריח אותנו לצאת לחופשה" אבל אם אין עבודה – תצאו לחופשות. ההסתדרות שמה ברקס אז הוצאנו בכוח. כשנגמרו כל החופשות באנו אליהם ואמרנו "אין בזה חל"ת, יש פיטורים קולקטיביים". בסעיף 9(3) כתוב שכשאין עבודה או משהו כזה אז יש לנו אפשרות לפטר פיטורים קולקטיביים מבלי שההסתדרות יכולה למנוע את זה. אמרנו שאנחנו לא רוצים לפטר. בעל הבית שלנו לא רוצה לפטר אז ההסתדרות אמרה "בואו נוציא לחל"ת אבל אין לך חל"ת בהסכם". לשמחתי, לפעמים אני עושה דברים לא טובים. אמרתי שאני הולך לחל"ת כנגד ההסתדרות במקום לפטר כי כואב לי עליהם. אנחנו עיר קיבוץ פה. הוא רואה את האנשים במכולות ואני רואה את האנשים במכולת אז קשה לנו להסתכל ולפטר בן אדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עובדים זה? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> 110 עובדים. הוצאנו לחל"ת 30 עובדים ולקחו אותי לבית המשפט האזורי בבאר שבע. לשמחתי, אפשר להגיד שיש שופטים במדינת ישראל. אמרו בירושלים אבל גם בבאר שבע יש שופטים. השופט מזרחי אמר להם "יש פה מנכ"ל שלא רוצה לפטר. יש לו את זה בהסכם ואני יכול לתת לו לפטר אבל הוא רוצה להוציא לחל"ת. בחל"ת המדינה משלמת לפחות 10-12 אלף שקלים לעובדים אז למה שלא תנצל את זה?" והוא נתן לי אישור להוציא לחל"ת במקום לפטר. לשמחתי, אחר כך הייתה פגישה עם יושב-ראש ההסתדרות ואני חייב להגיד שאני לא מכיר יושבי-ראש אבל הוא מבוגר אחראי, אדם טוב ואכפתי. הוא ישב עם כולנו ואמר להסתדרות, אני רוצה שאתם תלכו יד ביד עם הנמל כדי לפתור את זה. אני אתן לך דוגמה של מה שעשינו. יש אנשים שהם בחל"ת כבר שישה או שבעה חודשים ובעל הבית שלי אמר לי "תחזיר אותם ותשלם להם 10 אלף שקלים בכל חודש כשאין עבודה". לא רק זה, אני רציתי לתחמן ואמרתי לו "טוב, נשלם 7,000 ועוד 3,000 פנסיה". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עלות מעביד. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> עלות מעביד, יפה. הוא אמר לי "לא, לא. אני הבטחתי ליושב-ראש ההסתדרות 10 אלף שקלים אז אתה תיתן 10 אלף ועוד 3,000 הפרשות". הוצאנו להם מכרז וביום ראשון עשרה עובדים חוזרים. אין לי מה לעשות איתם אבל הם חוזרים כדי שיהיה להם שכר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה האופק שאתה רואה פה? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> האופק היחיד שאני רואה זה ששר הכלכלה - - אני לא רוצה להגיד מילה לא יפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תגיד. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> ייפתח את העיניים, יגיע לנמל אילת כי כבר שנתיים הוא אפילו לא בא לבקר. הוא צריך להחזיר את צו הייבוא לחצי שנה. אם 30 שנה היה צו ייבוא לנמל אילת אז לא יקרה שום אסון אם יתנו לנו את צו הייבוא לעוד חצי שנה. צים לא ירוויחו 500 מיליון דולרים כמו שהם הרוויחו בשנה האחרונה אלא ירוויחו 430 מיליון דולר, זה יהיה אסון לצים כשיש למדינת ישראל מניית זהב הם לא נוקפים אצבע. אני הצעתי שאני אתן 250 אלף דולר על כל אוניה שתעבור בתעלת סואץ. אני אתן, אוריד את זה אז אתה לא יכול להגיד שאני לא תורם. לכן, אני מבקש מכבודו אם אפשר לבוא ולהכריח את שר הכלכלה לתת צו ייבוא לנמל אילת לשישה חודשים. אני לא רוצה לבטל. ההוצאות שלנו זה 4-5 מיליון שקלים בכל חודש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש עליכם היום דיון בוועדת כספים. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> האמת היא שאני חייב להגיד מילה טובה. אני יודע שאתם בשני הצדדים של המתרס אבל אני מאמין שלכל אחד מכם יש יושרה. הוא הגיע אלי לרבע שעה, היה לו זמן כשהוא היה בכנס פוליטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חנוך מליבצקי. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> חנוך מליבצקי. הוא עשה מאמץ והגיע אלי למשרד. אני הסברתי לו והוא אמר לי "גדעון, אני מבטיח לך שבכל מה שאני יכול אני אעזור לנמל אילת כי אני רואה את המצוקה שלכם". היום יש שם ישיבה ובגלל שיש לי דורבן ברגל אז לא יכולתי ללכת אבל גם רציתי לפגוש אותך אז שלחתי את סמנכ"לית כספים לדיון הזה ואני נשארתי פה. חשוב לי שתראה את מה שקורה בנמל אילת כי אני רק זוכר שאתה הגנת על נמל אילת בוועדת הכלכלה. אני זוכר את זה ואמרתי את זה לסטס כמה פעמים, אני מוריד את הכובע בפניך. מנכ"ל משרד הכלכלה ישב אצלי בזום ואומר לי "אנחנו בעד תחרות". אמרתי לו "מצוין, אתה בעד תחרות וגם אני בעד תחרות אבל איפה יש פה תחרות אם הנתיב סגור? אם אתה רוצה תחרות אז תיתן לי את אותם תנאים". תראה איזה מחשבות עם תירוצים עלובים, סליחה שאני אומר את זה. אם אתה רוצה תחרות אז תפתח לי את הנתיב ואני אתחרה, אני לא מבקש ממך טובה אבל אם הנתיב סגור ומדינת ישראל לא מסוגלת לפתוח את הנתיב – תעשה העדפה מתקנת. תבוא ותגיד שלא 100% מהמכוניות שמגיעות אבל 50% מהמכונית. איזה מכוניות? החשמליות שיש חשש שהן נשרפות אז הן יכולות לעשות פיצוץ ואי-אפשר לכבות אותן. תעשה משהו אבל אף אחד לא עוד כלום. לכן, אני מבקש מכבודו אם אפשר לכנס ישיבה דחופה. גם ראש הממשלה לא עונה. אני מבין שאנחנו במלחמה ואני מבין שאנחנו בשבע זירות אבל יש פה עובדים. ראש העיר יכול לעזור אבל איך הוא בכה לי "גדעון, תביא לי את הכסף". מה המדינה עשתה? ניתן לכם 15 מיליון שמגיעים לי, הם מגיעים לי בגלל חרבות ברזל. מיליון שקלים על כל חודש. נתנו לי 15 מיליון ואז ראש העיר בא ובצדק אמר שאני חייב לו 9 מיליון שקלים ושאני אשלם לו עכשיו. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> 2 מיליון שקלים לנו. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> 2 מיליון שקלים להם כי פיתחנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 3 מיליון שקלים לנו. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> 3 מיליון שקלים לו, אתה מבין? ביד אחת נתנו לנו כסף וביד השנייה - - נתנו לנו 5 מיליון שקלים ולא נקבל את ה-10 מיליון שקלים עד שלא נעביר 3.2 מיליון שקלים מתוך ה-5 מיליון שקלים למדינת ישראל אז איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור לי. אלי, בבקשה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני אגיד מספר דברים. היושב-ראש, אני ביליתי שלושה עשורים מחיי בנמל הזה. אני ראיתי את הנמל הזה גם בשיא תפארתו וגם בתקופות שפל שהיו בנמל. כמובן, התמונה שאנחנו רואים היום בנמל היא התמונה הכי עצובה שראיתי אי-פעם בחיי בנמל הזה. גם כשהוא היה בתקופות של שפל ולפני ההפרטה, לא ראינו תמונה מהסוג הזה. זה עצוב לי מאוד כי אני כראש עיר, סימנתי את הנמל כעוגן כלכלי חשוב מאין כמוהו וגדעון יודע את זה. יש לי תכניות אדירות לנמל הזה וגדעון מכיר אותם. כמובן שהתוכניות מחייבות את החיבור של הנמל לרכבת, בין אם זה במיקום הנוכחי ובין אם זה בתוכנית הגדולה. אני לא אכנס עכשיו לפרטי פרטים של הסיפור הזה אבל מבחינתי, לנמל הזה יש חשיבות אדירה מעבר לחשיבות האסטרטגית שכולם מדברים אליה. תדע שעד שלא הטלתי עיקול על החשבונות של הנמל, זה לא הזיז לאף אחד. הטלתי עיקול, גדעון איים בסגירה ופתאום כולם קפצו. "אתם הולכים לסגור נכס אסטרטגי? בשום פנים ואופן. לא תסגרו ולא יהיה", נהדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הוכח במלחמה הנוכחית. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בוודאי שזה הוכח שבמלחמה שזה נכס אסטרטגי וזה נכס. מישהו העלה על דעתו שזה לא נכס אסטרטגי? אנחנו השער הטבעי לאסיה ואפריקה ואנחנו השער למדינות המפרץ שיש איתן הסכמי שלום. אם רוצים לפתח ולהצמיח את השלום הכלכלי אז זה מכאן. זה מכאן וזה באמצעות הנמל הימי הזה. לכן, אין בכלל ספק שמדובר בנכס אסטרטגי. אגיד עוד משהו כדי להבהיר עד כמה הנמל הזה חשוב לי באופן אישי כראש עיר וגדעון יודע את זה היטב. כשאני נבחרתי לראשות העיר בפעם הראשונה, על הנמל הזה איימו עוד כמה דברים ובין היתר, לקחת חלקים מהנמל לטובת העיר. אני צריך להיות בעל האינטרס הגדול ביותר של לקחת קרקעות מהנמל אבל עצרתי את זה. עצרתי את זה ואמרתי לאוצר "אל תמהרו, לי יש תוכניות אחרות לנמל. יש לו עתיד מבטיח". העתיד של הנמל הזה חשוב מעבר לחשיבותו האסטרטגית אז אמרתי שלא ניקח קרקעות מהנמל. גדעון, נכון או לא נכון? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> רק תיקון קטן, ראש העירייה הקודם רצה לקחת ואתה עצרת את זה ואני שמח. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> או-קיי, בסדר. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> זה לא רק האוצר, זה ראש העירייה הקודם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אמרתי. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> לא, בסדר. זה בשביל שנהיה מדויקים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מאה אחוז. אנחנו מנהלים שיח עם חברת נמלי ישראל ועם הנמל ואנחנו בשיתוף פעולה אדיר. אני גם אציין שמעבר לעובדה שהנמל הוא עוגן כלכלי חשוב, הוא תורם תרומה עצומה לקהילה באילת בהנהלתו של גדעון אבל גם כמדיניות של הבעלים. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> מדיניות של הבעלים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> גם וגם. גם כמדיניות של הבעלים, הנמל הזה תורם תרומה עצומה. הזכרנו שפסטיבל הג'אז הבין לאומי מתקיים כאן אבל זה לא רק זה, הרבה מאוד כסף. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אני התנגדתי למיס יוניברס אבל הבעלים שלי הסכימו. אני אמרתי שמחפיצים ככה את הנשים ולא הסכמתי אבל הבעלים שלי הסכים ולכן עשינו את זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, הבאנו גם את מיס יוניברס ב-2021 וזה גם מהלך שאני הובלתי. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> הוא גם נתן 1.5 מיליון שקלים, נכון? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הוא נתן 1.5 מיליון שקלים והוא תורם למלגות. הוא לא רוצה שנגיד אבל הוא תורם למלגות של סטודנטים באילת בכל שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מיס יוניברס זאת לא תחרות שהייתה של טראמפ בתקופה מסוימת? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, בעבר. אנחנו הבאנו את התחרות הזאת ב-2021, זה עבד נפלא וזה התקיים כאן בנמל. היו כאן השקעות אדירות ועשינו את זה. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> ברשותך, אני רוצה להגיד שזה האוטוריטה הכי גדולה בספנות, מנהל רשות הספנות והוא המליץ לתת צו ייבוא ואף אחד לא מקשיב לו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתה היית בחיל הים? << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> אני הייתי בבית ספר לחובלים, בעיקר בימ"מ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדרכת שם? באיזה שנים? << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> 1989-1991, קצת לפניך. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> כבודו, אני רוצה להזכיר דבר אחד. מנוע צמיחה זה משקי בית. לצערנו הרב, רוב האנשים בעיר אילת הם עובדי תיירות. עובדי תיירות מקבלים משכורת של 7,000-10,000 שקלים. עובדי נמל מקבלים 20-50 אלף שקלים בחודש ויש גם כאלה שמקבלים 70 אלף שקלים בחודש. כאשר בן אדם מרוויח 60 או 70 אלף שקלים בחודש אז האישה הולכת למניקור ופדיקור, היא קונה תיקים, הילדים הולכים לחוגים ומגלגלים את הכסף בעיר. כשבן אדם מרוויח 7,000 או 8,000 אז הוא לא מגלגל ולכן הנמל הוא עוגן כלכלי חשוב לעיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כשהנמל הזה היה בשיא הפעילות שלו בסוף שנות השבעים, הוא העסיק פה למעלה מ-1,000 עובדים באופן ישיר ועוד מאות עובדים באופן עקיף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אני פשוט רוצה להספיק לעשות סיבוב בחוץ. << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> בחנו הרבה מאוד פתרונות לנמל והפתרון היחיד שהוא בר יישום וגם ישמר את האינטרסים שלנו ושל המדינה כנמל פעיל זה צו ייבוא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפתרון היחיד שהוא בר יישום – שיפתחו את נתיבי השייט. זאת השערורייה פה. << דובר >> צדוק רדקר: << דובר >> זה ברור, אז אנחנו לא צריכים צו ייבוא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב. ראשית, תודה על האירוח. אני רוצה לצאת קצת החוצה בשביל לראות בעיניי, הנמל זאת התמונה הכי טובה למי שרוצה לראות איך ממשלת ישראל נכשלה בתפקיד הבסיסי שלה של הגנה על אזרחיה. נמל ימי זו תשתית תחבורתית, כלכלית וביטחונית ממדרגה ראשונה, נקודה. זה לא משנה, זה בכל מקום בעולם ולא רק אצלנו בישראל. כמי שהיה מפקד ספינה בחיל הים, אני אומר לכם שהשיעור הראשון שלומדים בקורס חובלים זה שהמשימה של חיל הים זה לשמור על נתיבי השייט פתוחים. אני לא מצליח להבין איך מישהו יכול לספר לי ניצחון מוחלט וסיפורים כאשר כמעט שנתיים אנחנו - - - מתי נסגר הנמל? בנובמבר? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> בנובמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנובמבר 2023. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 בנובמבר 2023. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד מעט שנתיים. המיליציה עם הסנדלים מתימן סגרה לנו את הנמל המקומי ומבחינת תשתיות היא גרמה אולי לנזק הכי גדול שנגרם כאן בהיבט הזה. אני לא מדבר על הטילים האיראניים אבל גם מבחינת פגיעה בריבונות. אנחנו כבר שנתיים עם נמל סגור, אין חיה כזאת. זה בלתי נתפס. זה פשוט בלתי נתפס. אני לא מצליח להבין את זה. לא הבנתי את זה לפני שנה ובטח שאני לא מבין את זה היום. זה לא נתפס ואני אומר לך שהדבר הבסיסי שמדינת ישראל הייתה צריכה לספק זה נתיב פתוח, לא פתרונות לעובדים וחל"תים. זה ברור שאתה לא יכול להשיג כסף בלי עבודה. אני לא מכיר מישהו שמצליח לנהל עסק שאין בו הכנסות ובאים אליו בטענות לחסוך. איפה תחסוך? << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> "אני אסגור לך את הנמל, אני אקח לך את הנמל". << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדבר הזה הוא גולת הכותרת והבסיס, בראש ובראשונה. מפה אני יורד לזה שאם זו תשתית חיונית ויש בעיות ובעיות ביטחוניות אז אתה מייצר פתרונות אחרים שמשכנעים אנשים לבוא אליך גם כשיש מצב ביטחוני לא טוב. עושים את זה גם במקומות אחרים, בתעופה עשו את זה. זה גם דיון שאנחנו יזמנו בזמנו סביב המשברים האלה, בלי קשר. אמרנו "תתנו לחברות התעופה תמריץ כלכלי שייתן להם פיצוי על הביטוח. חברת התעופה אומרת "אני לא יכולה לנחות כשיורים טילים" אז חברות התעופה הישראליות קיבלו רשת ביטחון כדי שיהיה להם ביטוח גם בתקופת שבהן יש מלחמה. אני טענתי שהיה צריך לסבסד גם את החברות הזרות, את כל מי שמוכן לנחות פה בזמן שיורים עלינו טילים. זה אינטרס. זו לא שאלה של כסף, זו שאלה מהות. האם התנועה מהמדינה ולמדינה היא חופשית. זה נכון דרך האוויר וזה נכון גם דרך הים. כשאני יורד מהמדרגה שבה המדינה לא מצליחה לספק ביטחון כדי שתהיה לכאן תנועה חופשית אז היא צריכה לספק את זה בדרך של תמריץ כלכלי, בין אם זה למכוניות ובין אם זה למשהו אחר. זה לא מעניין אותי למה, היא הייתה צריכה להגיד "אני נותנת לך משהו בשביל שתהיה פה תנועה, גם אם זה אולי מסוכן". בדבר השלישי אנחנו מגיעים לעיר אילת וזה הנושא של חיבור רכבת. הנמל זה אחד מהעוגנים לטובת העניין הזה. אם אתה רוצה לחבר את העיר אילת אז אתה חייב לחבר רכבת. זה המסר שלי אליך ואני חייב לומר לך שלצערי, לא כולם מבינים את זה בירושלים. לא מפריע להם שנמל סגור כי זה נמל אילת. אני מניח שאם זה היה נמל אשדוד או משהו כזה אז היו מרגישים את זה יותר. אני אומר את זה גם לרעת נמל אילת. העובדה שיש כאלה שמרגישים שאפשר לחיות בלי נמל אילת כנראה אומרת שהוא לא עבד ביכולת הקיבולת שבה הוא ראוי, לדעתי או ניצל את הכול מכל מיני סיבות אחרות אבל זה לא משנה. זאת השורה התחתונה. מבחינתי, אני אכנס עוד פעם גם בירושלים בוועדת נגב גליל דיון ספציפי על הנמל, על מצבו, על העובדים, על המדינה ועל נתיבי השייט. אני רוצה להבין את האירוע הזה ואיך נציגי משרד התחבורה ומשרד הכלכלה חיים בשלום עם העובדה שיש נמל סגור במדינת ישראל. אני גם רוצה לדון על חיבור הרכבת באותה נשימה. אנחנו נחבר את שני הנושאים האלה לישיבה ספציפית על הדברים האלה. אני אומר את זה לא בהכרח לפרוטוקול. זה יהיה בפרוטוקול ואין לי בעיה שזה יהיה בפרוטוקול אבל כנראה שצריך שהממשלה תתחלף כדי שהנמל יפתח פה. אני חייב לומר שכשהיינו מדינה בקושי בת שמונה וסגרו את נתיבי השייט – יצאו למלחמת קדש וידעו לעשות את מה שצריך לעשות. זה שפעם בכמה זמן מעלים כמה מטוסים ונותנים מכה זה לא מערכה נגד החות'ים, זו לא מלחמה וזה לא משהו שיכול לסיים את המלחמה. עד לרגע זה לא הפגיזו להם את כל התשתיות שהיו צריכים להפגיז להם. אני לא יודע איך אנחנו שנתיים עם נמל סגור ואצלם יש תחנות כוח, דלק ויכולת להמשיך אבל זו עמדתי הצנועה באופוזיציה. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה להגיד דבר נוסף. לפעמים גם תמונת ניצחון היא חשובה. ברגע שיהיה צו ייבוא לנמל אילת והנמל הזה יעבוד אז גם יבינו שלא הצליחו לסגור את נמל אילת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יותר מזה, כן חשוב שיהיה בפרוטוקול שהתמונה המבישה היא לראות את נמל עקבה עובד ואת נמל אילת סגור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעיניי, זאת התמונה הכי משפילה שמדינת ישראל יכולה לקבל. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אני יכולה להגיד עוד משהו בנושא של הייטק, ברשותך? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אני מהנדס אלקטרוניקה. למה אילת היא הכי טובה להייטק? אנשים לפעמים לא שמים לב אבל נמל אילת הוא הכי טוב להייטק, כי הראש של הייטקיסטים הוא כמו קבל. קבל שאוגר ואוגר ובסופי השבוע הם צריכים לפרוק. למה יש להייטקיסטים אופניים מאחורי הלייסינג? כי הם אוהבים לעשות אקסטרים בסופי שבוע. מה יותר מתאים מלעשות אקסטרים באילת? יש לך ים, יש לך מדבר ויש לך הרים בשביל לעשות אקסטרים ולכן הייטקיסטים יאהבו את המקום. מי אלו נשות ההיטקיסטים? בדרך כלל מקצועות חופשיים – רופאות, מורות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אני אמרתי את זה לאלי, אם מקימים פה שכונה יפה עם כל השירותים ובית חולים טוב אז אני חושב שאפשר להפוך את אילת לעיר הייטק הכי מוצלחת שיכולה להיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רק אתקן אותך, יש גם הייטקיסטיות, זה לא הייטקיסטים. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אבל אז הבעלים שלהן הם רופאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעלים עושים מניקור ופדיקור. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אני רוצה להכניס גם משהו אישי. יש לי בית במטולה ואני רוצה להגיד לך שזה בושה שעדיין לא מכניסים את התקציבים לעשות ממ"דים במטולה כדי שאנשים יחזרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה לדבר גם על הבושה של מטולה? מטולה עם 50% אכלוס ואומרים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גר באילון וקיבלנו תקציבים. אני לא יודע אם אתה ישן על האף אבל תתארגן על הדברים. יש גבול. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> נעשב סיבוב? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אני רוצה לראות בחוץ. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> אני רוצה להגיד מילה טובה על אסי, אתה איש מקסים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הוא מוותר לו על 10 מיליון שקלים. << דובר >> גדעון גלובר: << דובר >> הוא לא ויתר. (ישיבה בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון) << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> שלום לכולם, ברוכים הבאים לאוניברסיטת בן גוריון באילת. נמצאות יחד איתי, לינור שעומדת בראש המחלקה האקדמית שלנו, מור שאחראית על משאבי אנוש ולוגיסטיקה ומיכל שאחראית על קדם-אקדמי, חוץ-אקדמי והכשרה מעשית. שמי עופר ואני דיקן הקמפוס מ-1 באוקטובר 2023, שבוע לפני 7 באוקטובר ואנחנו שמחים לארח אתכן כאן ביחד אתנו. אני אעבור על מצגת קצרה ואפשר להרגיש חופשי לעצור אותי תוך כדי המצגת. אני אשמח לענות על שאלות והצוות שלי יסייע לי במידת הצורך. אנחנו פה במטרה לשכנע אתכם שיש פה חזון ויש הבנה שהקמפוס הזה הוא קמפוס חשוב שיש לו השפעה על האזור, על העיר אילת ועל הערבה הדרומית אבל אנחנו יודעים שהפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול ואנחנו רוצים להגדיל את ההשפעה שלנו ולכן אנחנו נרתמנו למשימה הזאת, אנחנו פועלים ונמשיך לפעול במלוא המרץ. לפני כמעט 25 שנים אוניברסיטת בן גוריון נענית לבקשה של המועצה להשכלה גבוהה ומסכימה להקים קמפוס אקדמי כאן באילת שמחליף את המכללה שפעלה פה. כשנה לאחר מכן, ההחלטה או ההמלצה הזאת של המל"ג מאושרת בישיבת ממשלה, החלטת ממשלה מספר 410. אני רוצה להדגיש את מה שנכתב בהחלטת הממשלה. "הממשלה רואה חשיבות רבה במהלך זה, לפיתוחו ולשגשוגו של הנגב הדרומי שעשוי להעשיר את פיתחה החברתי, התרבותי, החינוכי והכלכלי של העיר אילת ושל יישובי הערבה". החזון של אוניברסיטת בן גוריון באילת נגזר מתוך החזון של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומתוך החלטת הממשלה. אנחנו חותרים למצוינות אקדמית – אקדמיה זה גם הוראה וגם מחקר ואני אדבר על שני הדברים האלה היום – תוך תרומה לפיתוחו ושגשוגו החברתי והכלכלי של הנגב הדרומי. גם אני וגם הצוות שלי שואל את עצמו בכל יום, מה הערך המוסף של הקמפוס הזה ויש לקמפוס ערך מוסף. יש לנו מספר מטרות על. אנחנו רוצים להגדיל את מספר הסטודנטים שלנו. צריך להבין שלמעלה מ-80% מהסטודנטים שלנו לתואר ראשון מגיעים מחוץ לאזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה סטודנטים יש לכם? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כ-400-450 סטודנטים ואנחנו רוצים להגדיל את המספר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 80% מהם הם לא מהאזור? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> 80%-85% הם לא מהאזור, זה כוח אדם ענק. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> תואר ראשון. בתואר שני הם דווקא - - - << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כן, תואר שני זה יותר לוקאלי, יותר מקומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם אקדמיים שעוברים מסלול אקדמי? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אלו תוכניות אקדמיות – פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית, ניהול וישוב סכסוכים, כל התוכניות האקדמיות שאנחנו מציעים. זה כוח אדם צעיר שמגיע מחוץ לאזור ויש לו תרומה מאוד חשובה לאזור. אנחנו בשאיפה לפתוח תוכניות לימוד שייתנו מענה לצרכים של האזור. לא תמיד מה שאנחנו רוצים עובד אבל אנחנו לא מוותרים. לדוגמה, אנחנו עובדים על פתיחת אפיק מעבר או תואר מלא במדעי המחשב פה באילת. אנחנו לא זוכים לשיתוף פעולה מלא מהמחלקה בבאר שבע אבל כבר הייתה הסכמה על אפיק מעבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכוונה באפיק מעבר זה שנה א' פה ואז ב' ו-ג' שם? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> שנה א' פה ואז עוברים לבאר שבע. אני מעדיף שתהיה פה תוכנית מלאה. יותר מזה, בשיחות שהיו לי עם מי שעומד כרגע בראש המחלקה, עם ראשי מחלקה קודמים וגם עם חברי סגל במחלקה אני אמרתי שאנחנו נדאג להביא מרצים שאתם תאשרו אותם אקדמית. יש אנשים בתעשיית ההייטק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה גרים הסטודנטים שבאים ללמוד פה? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> יש מעונות ואנחנו תכף נדבר על זה. יש לנו בניין מעונות אחד עם 72 מיטות ואנחנו נותנים עדיפות לסטודנטים שהם בשנה א'. קיבלנו תרומה לפני שנה וחצי של 5 מיליון דולר בשביל לבנות בניין נוסף ואנחנו כרגע עובדים על גיוס תרומה לבניין נוסף כדי שיהיו בסך הכול שלושה בניינים של מעונות פה, סמוך למעונות שלנו. הסטודנטים גרים במעונות אבל אפשר למצוא דיור טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היעד שלכם מבחינת מספרי סטודנטים, לכמה אתם רוצים להגיע? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני רוצה להכפיל את מספרי הסטודנטים אבל אני גם ריאלי. אם אני אפתח פה תוכנית במדעי המחשב, תואר עולה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש את לך את היכולת מבחינת אופציה לקלוט? אם מחר יהיו לך 800 סטודנטים, אתה יודע להתמודד עם זה? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כן, אני אוכל לקלוט אותם. << דובר >> לינור איטח: << דובר >> אנחנו היינו במספרים האלה. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כבר היו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כן, אני מוכן לקלוט אותם פה. אם יהיו לי 1,500 או 1,600 אז תהיה לי בעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו, למה ירדתם? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> יש לזה מספר סיבות. בתקופת הקורונה היה פיק וחלק מהסיבות שיש ירידה זה שחלק מתוכניות הלימוד שלי זה תוכניות של רוח וחברה. עבודה סוציאלית זאת תוכנית מאוד מוצלחת אבל אני לא יכול לקלוט יותר מ-35 סטודנטים. הם מסיימים את התואר תוך שנתיים ומה שמגביל אותי זה מקומות להכשרה מעשית אז יש לי רשימת המתנה ויש סטודנטים שפשוט כואב לי הלב לדחות אותם אבל אני לא יכול לקלוט פה סטודנט ולא לתת לו לבצע הכשרה מעשית. זו דוגמה לתוכנית שבעיניי היא תוכנית מוצלחת. יש גם את התוכנית של הפסיכולוגיה. ראש העיר היה איתי בתערוכה של חלק מהסטודנטים שעשו תואר דו-חוגי, פסיכולוגיה ואומנות והם רוצים להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. אני שמח לבשר שבשבועות האחרונים, באיזושהי התקדמות שהייתה לי עם ראש המחלקה הנוכחית, פרופ' יואב קסלר, הוא אמר שהוא מוכן לשקול בחיוב פתיחת תואר שני פה באילת. בואו נראה איזה זה מתקדם. אנחנו כל הזמן פועלים גם על מנת להציע תוכניות לימוד חדשות וגם על מנת לגייס סטודנטים שיגבירו את הפעילות פה בקמפוס. המשימה השלישית זה להגביר את הפעילות המחקרית. הקמפוס הזה התעסק בעיקר בהוראה וזה כמו מכללה אבל אנחנו לא רוצים להיות מכללה, אנחנו אוניברסיטה. אוניברסיטה זה הוראה ומחקר ואיפה אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שלנו? בתחום של ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית. אוניברסיטת בן גוריון בנגב היא האוניברסיטה היחידה שיש לה תואר במדעי החיים במגמה של ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית ותכף אני אדבר על זה. יש פה צורך. המיזם הזה של הטכנולוגיות ים ומים, החלטת ממשלה 1442 שאתה מכיר טוב כי אתה דחפת אותה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כתב אותה. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כתבת אותה? או-קיי, זה נשען על התוכנית שלנו. אנחנו אמורים לספק את כוח האדם שייכנס לתוך תעשיית ה-seatech. אנחנו רוצים שלסטודנטים תהיה חווית למידה מיטבית. אנחנו נותנים להם כיוונים, תמיכה ומסייעים להם על מנת שהם יצליחו והרבה יותר קל לעשות את זה עם כיתות קטנות. הדבר האחרון, אנחנו רוצים שיהיה לנו השפעה על הקהילה ואני חושב שכבר עכשיו יש לנו השפעה על הקהילה אבל זה לא מספיק מבחינתנו, אנחנו רוצים להגדיל את זה. איפה זה בא לידי ביטוי? תוספת כוח אדם איכותי לאזור. אמרתי שכ-80% או אפילו 85% מהסטודנטים לתואר ראשון במסגרות האקדמיות מגיעים מחוץ לאזור וזו תרומה חשובה. דבר נוסף, התלמידים שלנו פה מנחים תלמידי תיכון בעבודת גמר וחקר ויש לנו פה בהכשרה המקצועית שפים שלנו שעושים הכשרה לתלמידי תיכון חינוך מיוחד וזה ממש מחמם את הלב לראות אותם מגיעים לפה, נכנסים לתוך המטבחים ומקבלים חינוך של איך מתנהלים ואיך עובדים במטבח ובסוף השנה הם גם מקבלים תעודה בטקס מאוד מרגש. פה אנחנו מדברים על לימודים לתיכון ופיתוח ההון האנושי המקומי. יש לנו מכינה של 30 פלוס וגם במכינה הזאת יש לנו דוגמה לסיפורי הצלחה. עשו סרטון על מישהי שגרה פה בערבה הדרומית, עשתה מכינה של 30 פלוס. היא לא למדה כמו שצריך בתיכון והיא קיבלה הזדמנות שנייה. היא נכנסה לתוכנית של עבודה סוציאלית, היא מצטיינת שם בלימודים והיא אמורה להמשיך אצלנו גם לתואר שני. היא מפעילה לחץ שיהיה לנו תואר שני עם תזה. השלמת בגרויות ועוד זה דברים חשובים. הדבר האחרון זה שיש לנו מסגרות של קורסים חוץ-אקדמיים. אתם רואים פה שורה ארוכה אבל ממש לאחרונה מיכל סגרה קורס בנושא סייבר, זה ממש חם. אני יודע שאנשים מהעירייה וממסגרות נוספות מתכוונים לקחת את הקורס הזה אז זו הדרך שלנו לעשות שינוי אבל זה עדיין לא מספיק. אנחנו רוצים לעשות יותר ואנחנו יכולים לעשות יותר. בנושא של מחקר, אמרתי שאנחנו יכולים לבוא לידי ביטוי במחקר בעיקר בתחום של ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. יצאנו לדרך עם תוכנית אסטרטגית ואתם תכף תראו שאנחנו עובדים על זה וזה מתקדם. היינו רוצים שזה יתקדם יותר מהר אבל זה יעמוד, המרכז הזה יעמוד. כפי שאתם יודעים, בהחלטת ממשלה 1442 – שמי שכתב ודחף אותה זה השר לשעבר וחבר הכנסת עורך דין פורר שיושב פה היום – בשלהי תקופת הקורונה, הממשלה מבינה שהעיר אילת והאזור לא יכולים להישען בעיקר על תיירות והיא יוצאת לדרך עם תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין לאומי לייצור מזון מן הים ומן המדבר לשנים 2022-2026. ההחלטה הזאת נשענת על שתי החלטות קודמות, 4848 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מכירים. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אבל כאן במסגרת הזאת, חשוב לנו לומר שצריך החלטה נוספת ולעשות חיזוק כי יש דברים שלא נכנסו או לא נסגרו כמו שצריך בהחלטה הזאת וחשוב לנו שזה לא יתפספס. במקביל לעבודה שנעשתה בכנסת ובממשלה, צוות מטעם אוניברסיטת בן גוריון פעל בשיתוף פעולה יחד עם אודי גת, הפרויקטור של כל המיזם הזה של האקו-סיסטם של seatech עם עיריית אילת, עם המועצה האזורית של חבל אילות ועם המרכז לחקלאות ימית מלח"י שהייתם בו היום, עם משרד החקלאות ועם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כדי לבנות תוכנית אסטרטגית במטרה להקים מרכז בין לאומי למחקר והוראה בחקלאות וביו-טכנולוגיה ימית או בטכנולוגית ים, seatech, כאן בקמפוס אילת כדי להביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שלנו. מה הקמת מרכז כזה אומר מבחינת האוניברסיטה? נשיא האוניברסיטה ורקטור האוניברסיטה נתנו לנו אישור לקלוט חמישה חברי סגל שישבו דרך קבע בקמפוס אילת. המעבדות שלהם פה בקמפוס אילת והסטודנטים שלהם לתארים מתקדמים יהיו כאן בקמפוס אילת. זה מחקר, זה לא רק ב-IUI וזה לא רק שיתוף פעולה שיש לנו כרגע עם חוקרים במלח"י. יש לנו כרגע בקמפוס חוקר אחד, פרופ' נדב ששר, שמתעסק בשיקום ושימור של שוניות האלמוגים. ביולוג ימי אחד זה לא מספיק והוא לא מתעסק בחקלאות ימית. אנחנו רוצים לפתח את התחום הזה ואנחנו נעשה את זה. יצאנו לדרך ויש כבר שני חוקרים שאמורים להתחיל בפברואר 2026 אז זה לא משהו תיאורטי. ניתן או-קיי ואנחנו עובדים על גיוס האנשים. זו לא משימה פשוטה כי צריך למצוא אנשים שהם מצוינים אקדמית וגם מתחברים לחזון. היו כל מיני חבר'ה ששאלו אותי "מה קורה אם אחרי שנה אני רוצה ללכת לתל אביב או לבאר שבע" אז אמרתי "תודה רבה, בואו ניפרד כידידים". אני צריך אנשים שמבינים את החשיבות של המיזם הזה, את החשיבות של המרכז הזה ושהם מחויבים להישאר פה. אני לא תחנת ביניים. היו לא מעט כאלה ואנחנו לא נתפשר. אנחנו רוצים לחזק את שיתוף הפעולה גם במחקר וגם בהוראה. החבר'ה של מלח"י שפגשתם היום, מלמדים פה את הסטודנטים שלנו קורסים של תואר ראשון ומנחים חלק מהסטודנטים שלנו לתארים מתקדמים. זה שיתוף פעולה מוצלח אבל צריך עוד לחזק אותו וברגע שיהיו פה יותר סטודנטים אז שיתוף הפעולה הזה יתחזק. יש גם שיתוף פעולה עם המכון הבין-אוניברסיטאי. יש לנו סטודנטים שעושים את המחקר שלהם במכון הבין-אוניברסיטאי ואנחנו מסתכלים על זה כסינרגיה. זה לא קניבליזם, אם אנחנו נתחזק אז מלח"י יתחזקו וגם המכון הבין-אוניברסיטאי יתחזק. לאורך הדרך, היו אנשים שראו בזה תחרות אבל אין פה תחרות. אנחנו לא עובדים באותו תחום מחקרי ואנחנו נספק הרבה מאוד סטודנטים לתואר ראשון שיעשו גם תארים מתקדמים וגם פרויקטים של מחקר במעבדות של חוקרים במלח"י וב-IUI. יש יחסי הדדיות עם כל מיזמי החקלאות הימית באילת והשילוב שלהם בתוכנית הלימודים. אנחנו רוצים שתוך כדי התואר, הסטודנטים שלנו ייכנסו למקומות כמו V-corals– אני לא יודע אם ביקרתם שם – ויראו מה זה אומר לקחת את הידע הבסיסי שאנחנו נותנים להם וליישם אותו, לעשות מיזם של seatech שמשתמש בידע הזה על מנת לעשות משהו חשוב. אנחנו נדאג שזה יהיה חלק מהתואר שלהם כי הם יעשו התנסות מקצועית. אנחנו גם רוצים להיות מרכז לקיום של כנסים. הכנס האחרון של אגודת הימים של ישראל התקיים פה בקמפוס. הוא היה מתוכנן להיות יום אחד בקמפוס ויום אחד במכון הבין-אוניברסיטאי אבל מכיוון שהיו הרבה מאוד משתתפים, מעל 300, כל הכנס התקיים פה בקמפוס. זאת הייתה חגיגה, הם מאוד נהנו מהמעטפת שהקמפוס סיפק להם. אנחנו רוצים להיות מרכז. אנחנו רוצים לקחת את כל החוקרים, גם מהמו"פים, ולגבש אותם. אנחנו רוצים שהם ירגישו את התחושה שיש פה קהילה של חוקרים – גם אם לא כולם הם מביולוגיה ימית – שיכולים לעבוד ביחד ולהתחבר ביחד. קצת רקע בנוגע לתמיכה בהקמת המרכז. כשהתוכנית הזאת יצאה לדרך לפני משהו כמו שלוש שנים, הרעיון היה שהות"ת ישים משהו כמו 10 מיליון שקלים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ישים משהו כמו 10 מיליון שקלים ונשיא האוניברסיטה או האוניברסיטה ישימו עוד 10 מיליון שקלים. הות"ת ברחו מאוד מוקדם. אני לא אכנס לזה עכשיו כי אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה שהייתה שם ואז נשארנו רק עם המימון של האוניברסיטה והמימון של משרד הנגב והגליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הות"ת באירוע הזה? זה כן מעניין אותי. לאן הם ברחו? << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> הות"ת לא ברחו. לות"ת היה איזשהו סכום שהם התחייבו לתת ב-IUI, זאת הייתה המטרה המקורית. 30 מיליון שקלים. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> לא, זאת לא הייתה המטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא התחייבו ל-IUI. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> כן, זאת הייתה המטרה המקורית. אחר כך הכסף שהגיע גם מנגב וגליל. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> לא, ות"ת ברחו. << דובר >> אודי גת: << דובר >> הסכום של הות"ת הלך ל-IUI על פי החלטה של צוות שהם הקימו, זה מה שקרה. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הם הקימו צוות ועשו - - - << דובר >> אודי גת: << דובר >> כל מה שניסינו לא עזר. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בדיוק. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני תכף אכנס לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף חסר שם? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה לא מדויק? אני ניהלתי מאבק בעניין הזה מול פרופ' מקורי ואת לא יודעת כמה מאמץ השקענו, אולי את יודעת מאחורי הקלעים. אני הבאתי אותו לאילת, כאן למקום הזה, אלי למשרד ומה לא עשינו כדי להביא אותו להחלטה. אני לא רוצה לפתוח את זה כאן כי אני כל כך כועס ורותח ואת יודעת את זה. את יודעת את זה היטב. אני לא רוצה לפתוח את זה כאן כי הכספים לא עברו לאן שהם היו צריכים ללכת וגם לא עוזרים לאילת, נקודה וסוף. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> ה-IUI זה גם באילת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ה-IUI זה באילת, אני לא אומר שלא. אני מדבר בכלל על - - - << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אז אם אנחנו מסתכלים ברמה האזורית - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תכף אני אגיד כמה דברים שאת יודעת שהם אמתיים לגמרי ואני אגיד אותם אבל אני אתן לך לסיים. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני גם לא רוצה להיכנס לסיפור הזה אבל לא רק שהות"ת לא העביר את הכסף שהוא היה אמור להעביר אלא הוא החליט ש-10 מיליון השקלים שמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי התחייב להעביר לתוכנית של קמפוס אילת, ילכו גם הם ל-IUI. כאן אנחנו עמדנו על הרגליים האחוריות והיו לנו גיבוי מלא של משרד החקלאות וגם של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שאמרו שלא תעבור אגורה. הכסף הזה נועד לתוכנית אסטרטגית שאנחנו עובדים עליה בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית, עם העיר אילת ועם הגופים. זה נכון שהתקצוב לא יכול לעבור ממשרד ממשלתי ישירות לאוניברסיטה אבל הוא יועד למשהו ספציפי. אתם לא יכולים לרשום בהחלטת הוועדה המיוחדת שהם הקימו שהכסף הזה הולך ל-IUI. הוא לא יעבור ל-IUI. אנחנו ניהלנו מאבק על הדבר הזה אבל מכיוון שחלק מהתקציב לא עבר בשנה הראשונה אז בדרך אנחנו איבדנו 2 מיליון שקלים. אני מאוד מקווה שיהיה אפשר להחזיר את הכסף הזה כי אנחנו צריכים אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני עובר עכשיו על ההחלטה. משרד החקלאות, יש לכם גם תקציב שנתי למינהלת הזאת שעליה אנחנו מדברים. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> כן, למינהלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המינהלת שלא עובדת. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אנחנו נבדוק מה קורה עם זה. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא, זה לא הסעיף הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא מדבר על מה שדיברנו עליו מקודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר על מה שדיברנו כאן. אני עובר על זה ואני רואה שיש מיליון שקלים בשנה לטובת המינהלת. זה הועמד לכם ויש שם פרויקטור שהיה אמור לרכז את כל העסק הזה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בשנה הראשונה שבה לא היה ביצוע, איבדנו 2 מיליון שקלים ואני מקווה שזה הפיך. נאמר לנו שזה בלתי הפיך אבל אני מאמין שאפשר להפוך כל דבר בחזרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשרי המאמין. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בנוסף לזה, היה קיצוץ רוחבי של 15% אז נשארנו עם 6.8 מיליון שקלים של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ולמעשה, אחרי הרבה מאוד עבודה מול ד"ר נעמי בק מות"ת, הצלחנו להגיע להסכמה על כך שיצא קול קורא. הות"ת יצאו עם תוכנית לעידוד מחקר והוראה אקדמיים באילת ובחבל אילות, לייצור מזון מן הים ומהמדבר, בהמשך להחלטת ממשלה 442 שנשענת על התמיכה הזאת של 6.8 מיליון שקלים. אלו לא ה-10 מיליון שקלים שהיו בהתחלה ואין את ה-10 מיליון שקלים הנוספים שות"ת היו אמורים להעביר. אנחנו זכינו והפעימה הראשונה על סך 3.4 מיליון שקלים הועברה לות"ת בסוף 2024 ופעימה נוספת אמורה לעבור השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי שאלה. ספציפית סביב האירוע הזה של הקמת המרכז הבין לאומי למחקר, יש פעילות שהאוניברסיטה מבצעת באמצעות אגודת הידידים לאיתור תורם מתאים לאירוע הזה? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בוודאי. היו כבר שני תורמים. אין לי שליטה על זה כי אני לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, בסדר. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני גם לא קובע את סדר העדיפויות אבל היה תורם שהיה מאוד רציני וגם הייתה לנו פגישה עם ראש העיר והסכימו לקרוא כיכר על שמו ובסוף, בגלל איזושהי מתיחות בינו לבין הבת שלו, שלא הייתה בתמונה - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> הוא היה מוכן לשים 35 מיליון דולרים על הקמפוס בשביל שיקראו את הקמפוס על שמו ובגלל הסיפור הזה זה נפל. היה תורם פוטנציאלי נוסף אבל אני לא יודע איפה זה עומד, אולי בגלל המלחמה הוא לא הגיע. נשיא האוניברסיטה אמר לי "עופר, אני עובד בזה. אני עושה כל מה שאני יכול על מנת לאתר תורם שישים כסף על קמפוס אילת, ירים את הקמפוס הזה ונקרא לקמפוס על שמו". זו לא צריכה להיות בעיה ואנחנו פוגשים פה. מגיעות לפה משלחות של A4BGU, Americans for BGU - - - של צוערים. אנחנו פוגשים אותם פה, מחברים אותם לחזון ומספרים להם מה הפעילות בקמפוס. אני בקשר טוב עם המנכ"ל של A4BGU, דאג ססרמן וגם הוא מעוניין לאתר תורם שישים כסף על מנת שנוכל לבנות בחוף קצא"א מעבדה לחקלאות ולביולוגיה ימית על החוף כדי שתהיה לנו גישה למים, כמובן שנצטרך אישור של ראש העיר. זה פרויקט שהוא פרויקט גדול והסגנית שלו מנסה לעזור לנו לגייס כסף למטבחים פה. האוניברסיטה פועלת אבל כמו שאתה מבינים, לאוניברסיטה יש עוד פרויקטים נוספים ואני לא יכול לקבוע את סדרי העדיפויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, בסדר. רק רציתי לדעת שזה גם על הפרק. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בפגישה האחרונה של חבר התורמים של האוניברסיטה, נבחרו שני אנשים להציג לוועדה הכי חשובה שמחליטה איך הכסף מתחלק. היו נציגים של המחלקה להנדסה אזרחית שאין להם בניין בקמפוס ואני, כדיקן קמפוס אילת. קיבלנו הרבה שבחים וגם הבטיחו שייעשו הכול על מנת לסייע לנו ורק כסף, אין חוץ מהכסף שקיבלנו למעונות. מה שקריטי זה שתהיה פעימה נוספת מהמשרד של הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עד סוף השנה הזאת. מנכ"ל המשרד, יוחנן והצוות שלו, היו פה ביום שני, נפגשנו איתם ואני רוצה להאמין שהם יעבירו את הפעימה השנייה. אנחנו יצאנו לדרך עם התוכנית הזאת אז יש לנו כבר שני חברי סגל, ד"ר טל גורדון, ילידת אילת שגדלה פה באילת. היא ביולוגית ימית שעשתה את התואר הראשון, השני והשלישי באוניברסיטת תל אביב. כרגע היא עושה פוסט-דוקטורט משותף בין סטנפורד לבין פדורה באיטליה והיא הייתה פה ממש לא מזמן בביקור מולדת בארץ. היא מתחברת לחזון, היא רוצה לגור באזור, היא רוצה להיות חלק מהמרכז הזה והיא מבינה שזה חשוב להיות חלוץ אז היא רוצה להיות חלק מכוח החלוץ שיקים את המרכז הזה והיא חוקרת מצוינת. היא אמורה להתחיל בפברואר 2026. חוקר נוסף זה ד"ר גדעון וינטרס מהמו"פ בחצבה והוא גם אמור להצטרף בפברואר 2026. אנחנו צריכים לסיים קליטה של עוד שלושה חוקרים או חוקרות נוספים עד 2027 או 2028. אנחנו לא נתפשר על האיכות של החוקרים ואני לא אקח חוקרים שזו תחנת ביניים עבורם. אנחנו גם בודקים אפשרות ל-50%-50%. אין לנו שום בעיה לקחת חוקר או חוקרת שחצי מהמשרה שלהם תהיה במלח"י או באחד מהמו"פים וחצי מהמשרה באוניברסיטה. שוב פעם, זה הרעיון של סינרגיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם שיח משותף? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> יש לי שיח משותף עם חנה ובשבוע שעבר דיברתי עם מי שאחראי על כל המו"פים, ד"ר אלי גורנר. אני פוגש אותו ביום ראשון. ביום ראשון או שני אני יורד ביחד עם ראש המחלקה למדעי החיים שאקדמית, התוכנית של ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית שייכת אליה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו דוגמה לתפקידה של המינהלת. בסוף, המינהלת אמורה לייצר את הסינרגיה הזאת גם עם נציגים של היזמים כי פה חוקר יכול לעבוד גם חצי משרה אם היה פה איזה סטארט-אפ בתחום, הוא היה עובד שם בחצי משרה ובחצי משרה חוקר פה, למשל. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> הלוואי. ד"ר דור שפי בוגר של התוכנית שלנו ואני אפילו הייתי בוועדה של הדוקטורט שלו והוא עובר במחקר ופיתוח של V-corals, אם הייתם שם ואם תלכו למתחם החדש של V-corals אז אתם תראו שהם בונים לו שם מעבדה. הוא עושה כרגע פוסט-דוקטורט. אקדמית הוא שייך לאיטליה אבל בפועל הוא נמצא בספרד, הוא נמצא על קו ספרד ישראל, עובד עם V-corals תוך כדי הפוסט דוקטורט שלו והוא ימשיך לעבוד איתם, זה מה שהוא עשה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא היינו שם ואנחנו לא מתוכננים לבקר שם. זה רק מפאת קוצר הזמן. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> בסדר, אין בעיה אז בפעם הבאה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כמובן שהיה חשוב שהוא יראה גם את ה- SeaNovation, גם את ערדג, גם את V-corals וגם את כל הפעילות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נבוא עוד פעם לאילת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> ד"ר מתן מסאסא עובד בערדג, נכון? הוא בוגר של התוכנית שלנו וגם אותו אני מכיר מצוין. אנחנו רוצים לראות את הבוגרים שלנו נכנסים לתוך המיזמים האלה ואין לנו דבר יותר משמח מלראות אותם גדלים, מצליחים ומתפתחים. אנחנו רוצים לחזק את שיתופי הפעולה האלה. זה ימנף גם את האזור וגם את הקמפוס אז כולם ירוויחו מזה. סטודנטים שמגיעים לתוכנית הזאת שואלים מה הם יעשו אחרי שהם יסיימו את התואר הראשון, ואני אומר להם שתוך כדי התואר הראשון, אני אמצא להם עבודה. תוך כדי התואר הראשון, לא בסוף התואר הראשון. אני משלב אותם במיזמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אנחנו צריכים להכין פה תשתיות פיזיות. אתם רואים איך הקמפוס נראה, הבניין הזה הוא הבניין הכי מפואר בקמפוס אבל גם הוא כבר ישן ויש לנו פה כל מיני מבנים ישנים אז זה פרויקט בינוי מאוד גדול ומאוד מורכב. אנחנו נכנסנו לסיפור הזה ואנחנו צריכים לבנות מעבדות מחקר, משרדים, חדרי סטודנטים ומתקני מחקר לחברי הסגל. שני חוקרים צפויים להיכנס בפברואר 2026 ואנחנו כבר אפיינו את המעבדות שלהם, זה נמצא כרגע באגף הבינוי באוניברסיטה. אני מפעיל לחץ כדי שייכנסו להליך תכנוני מהיר ויצאו לדרך. הכנה של מעבדה לוקחת סדר גודל של שמונה חודשים אבל מכיוון שאני יודע שזה לוקח שמונה חודשים ומכיוון שהחוקרת טל גורדון מגיעה לפה בפברואר 2026 ואין לה מעבדה במו"פ, אנחנו התחלנו להכין את הקרקע להגעה שלה. אנחנו בעבודה על הכנת חדר גידול אקווטי שמתאים לצרכים שלה. היא עובדת עם אורגניזמים ימיים שמשמשים מערכת מודל לכל מיני דברים שקשורים לתאי גזע, התחדשות של רקמות אחרי פציעה ואפשר לחבר את זה גם למיזמים של seatech. בנוסף לזה, יש חוקר באוניברסיטה שהוא בוגר של התוכנית שלנו – אני לימדתי אותי בתואר הראשון, ד"ר בנימין רוזנטל. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אני לימדתי אותו בכיתה ח'. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני יודע, אתה לימדת אותו בכיתה ח'. הוא מקיבוץ קטורה והוא אחד מהחוקרים הצעירים הטובים ביותר שיש לנו היום באוניברסיטה, הוא זכה בכל מענקי המחקר התחרותיים. מתוך הבנה שיש חשיבות להקים את המרכז הזה פה, הוא רכש ציוד של למעלה מ-400 אלף דולר. הציוד הזה כבר נמצא פה ואנחנו בונים מעבדה שהציוד הזה ימוקם בה . כמובן שהוא והצוות שלו ישתמשו בו – מנהלת המעבדה שלו מגיעה לפה – וגם החוקרים שלנו יוכלו להשתמש בציוד המתקדם הזה על מנת לעשות מחקר. ברגע שד"ר טל גורדון תגיע, אני מקווה שרוב הדברים האלה כבר יהיו מוכנים או כמעט מוכנים והיא תוכל להתחיל לעבוד. היא תוכל גם להתחיל לעבוד במעבדה ב-IUI, יש להם מעבדה שמאפשרת לחוקרים מבחוץ לעבוד בה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אנחנו לא קופאים על השמרים ואנחנו נצטרך לשדרג את מעבדת ההוראה שלנו. אנחנו גם צריכים לפתח את הנושא של הוראה. אמרתי שיש לנו תואר בביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית. עד עכשיו זה היה שנתיים בבאר שבע ושנה שלישית פה באילת והסטודנטים שנקלטו עכשיו ויתחילו באוקטובר 2025, יעשו שנה בבאר שבע ושנתיים באילת. יש לי גם ראשת תוכנית חדשה מלאה באנרגיות שלקחה את המושכות על התוכנית הזאת. היא בולדוזר, מזיזה הרים וגבעות ואנחנו נעשה הכול על מנת שכל התואר יעבור לפה. בנוסף לזה, אנחנו עובדים על תוכנית לתואר ראשון בטכנולוגית ים, seatech שתחליף את התואר של ביולוגיה וביו-טכנולוגיה ימית ותכניס תכנים נוספים יותר עדכניים לצרכים של כל המיזם הזה. זה יעבור אישורים באוניברסיטה במהלך תשפ"ו ויישלח לטיפול בערוץ הרגיל במועצה להשכלה גבוהה. לגבי פיתוח של הקמפוס ומעונות סטודנטים אמרתי שיש לנו בניין אחד עם 72 מיטות ואיך שההרשמה נפתחת, זה מתמלא וזה צוואר בקבוק. זה לא בעיה למצוא דיור סביר באילת. גילוי נאות, למרות שהבת שלי עדיין לא סטודנטית – היא תהיה סטודנטית באוקטובר 2025 – היא החליטה ביחד עם בן הזוג שלה שהם רוצים לגור פה באילת אחרי שהם סיימו את השירות הצבאי. הם אוהבים לצלול ועובדים במועדוני צלילה אז היא גרה פה בשכירות בדירה שהיא חמש דקות מהקמפוס. כשאני ישן פה אז בלילות אני הולך אליה ואנחנו הולכים ביחד למסעדה. זמן איכות עם הבת שלי זה כיף אבל לא בעיה למצוא פה דיור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה תורם לכלכלת העיר. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כן. לא בעיה למצוא פה דיור בנוסף לדיור במעונות, ממש פה בסמיכות לקמפוס. יותר מזה, יש פה מתחם של מגורים שכרגע הוא מלא אבל בעבר דיברנו איתם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אלמוג, זה כאן בסמיכות. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> דיברנו איתם על האפשרות שאולי גם סטודנטים שלנו ייכנסו לשם, בדומה למה שהם עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשינו איתם פגישה בשבוע שעבר. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אנחנו עושים כרגע מאמץ לגייס תרומה עבור הבניין השני. יש שני תורמים וכל אחד מהם שם 2.5 מיליון דולר והם שולחים לי הודעות, "למה הדחפורים עדיין לא עובדים? אנחנו רוצים לראות בניין" אבל אני לא יכול להביא טרקטור ולחפור, אני צריך את אגף הבינוי ואדריכלים שיעזרו לנו לארגן את הבניין. אנחנו נמצאים בשלב של פרוגרמה ואנחנו נעשה הכול על מנת להאיץ את זה ועל מנת שיהיה ביצוע ושתהיה עבודה בשטח. מבחינת הישגים בולטים, אנחנו זכינו בתמיכה של הות"ת במסגרת התוכנית שלהם לעידוד מחקר והוראה אקדמיים. ד"ר טל גורדון זכתה בתוכנית של הות"ת לתמיכה בקליטת חברי סגל במדעי הים והמים. מה התמיכה הזאת אומרת? היא מקבלת מענק של 1,250 אלף שקלים. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> איזו תוכנית זאת? << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> זה חברי סגל חדשים. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> לא בראשית. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> לא, לא בראשית. קליטת חברי סגל אקדמי במדעי הים. היא תקבל ובנוסף לזה, סגן השני במחקר ופיתוח התחייב שהוא יקצה לה לפחות 500 מיליון דולר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 500 אלף. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> 500 אלף דולרים אז ביחד אנחנו נגיע ל-900 או 850 אלף דולר וזה מספיק לסל הקליטה שלה. הלוואי שהוא היה נותן 500 מיליון, זה מה שהם שמו בקמפוס הצפוני. אני אמרתי להם "500 מיליון דולר בקמפוס הצפוני, תתנו לי רק 20 או 30 מיליון דולר. מבחינת אתגרים להמשך, אחד זה שאנחנו יצאנו לדרך ואנחנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור, כבר דיברנו על זה. אפשר להמשיך. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אנחנו צריכים לראות שהפעימה השנייה מתבצעת, אנחנו צריכים להקים את התשתית הפיזית למרכז וזה עוד דיון מורכב. סמנכ"ל וראש אגף בינוי אמר שהוא יסייע לנו ומבחינתנו, אנחנו צריכים לגייס עוד שלושה חברי סגל שמתחברים לחזון ומבינים שהם צריכים להישאר פה באילת, זאת המשימה העיקרית שלנו. זהו, אם יש לכם שאלות אז אני אשמח לענות על כל שאלה. << דובר >> אודי גת: << דובר >> אני הייתי מוסיף אתגר נוסף וזה אתגר שיושב בין היתר על - - - << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> מה, ההחלטה? << דובר >> אודי גת: << דובר >> נכון, החלטת המשך שבתוכה יש גם מרכיב של האוניברסיטה. תעזבו את המספרים המדויקים כרגע ומה ההגדרה. חלק מהחלטת הממשלה הבאה צריכה להיות גיבוי ותמיכה לא רק בגלל ש-10 מיליון שקלים נשתו לנו אלא בגלל שצריכים לראות קדימה וצריכים תמיכה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני אתייחס. היושב-ראש, אתה שמעת עכשיו סקירה שמטבע הדברים בעיקר הייתה בנושא של חקלאות ימית ו-seatech. עופר התמקד בזה כי התחום הזה זה עיקר הביקור, כמובן אבל אגיד גם לזכותו של עופר שמאז שהוא נכנס - - - קודם כול, הוא קיבל קמפוס בתקופה של שפל ויחד עם אנשים טובים, הם מנסים להרים את הקמפוס הזה. כמו שראית וכמו שראיתם, הקמפוס הזה קיים כבר יותר מ-20 שנה. זה הקמפוס הוותיק של אילת ומבחינתי כראש עיר, הוא תמיד נמצא בסדר העדיפות הכי גבוה אבל אני גם אמרתי שאנחנו חייבים להרחיב משמעותית את כל נושא האקדמיה באילת מתוך שתי תפיסות. תפיסה אחת היא יצירת הזיקה בין האקדמיה לבין המקצוע שאנחנו מפתחים. הדוגמה של seatech זו דוגמה קלאסית לעניין הזה, בן גוריון עושים את זה וזה נהדר ויש תחומים נוספים שאנחנו גם כן צריכים לפתח בהקשר של יצירת הזיקה. הדבר השני, באמצעות האקדמיה לתת מענה ופתרונות למצוקות או לאתגרים שהעיר מתמודדת איתם. אגיד שזאת הסיבה שהביאה אותי לפני קצת יותר משנתיים, כמעט שלוש שנים, להחליט להקים כאן קריה אקדמית נוספת ולהביא אליה חלק מהמוסדות שכבר היו כאן ומוסדות נוספים. הקריה האקדמית עובדת ויש שם מוסדות כמו לוינסקי וינגיט שרק לו יש יותר מ-500 סטודנטים להוראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האוניברסיטה הפתוחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אצלו יש מעונות סטודנטים? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא, אין מעונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכללת אונו. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מכללת אונו, כמובן. יש את ירושלים, המכללה, האוניברסיטה הפתוחה ואנחנו התקדמנו להכניס גם את סמי שמעון כדי ללמד מקצועות הנדסה כי אנחנו מפתחים תחומים חשובים בתחום הזה. ורדה שנמצאת כאן אישרה לנו שני מקצועות. היא אישרה לסמי שמעון ללמד כאן הנדסת תעשייה וניהול. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> זה לא ורדה שאישרה, ורדה פשוט הייתה השדכנית. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> את היית המנכ"לית. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> לא אבל ות"ת ומל"ג מאשרות, לא אני. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> או-קיי, בסדר אז לא את. רציתי להחמיא לך, תיקחי את זה, מה אכפת לך? << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> כי עוד מעט יגיע "אבל". << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תכף יגיע - - - << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אני מקדימה את המאוחר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בדיוק, את יודעת את הכיוון כבר. את אומרת "לא מדובשך ולא מעוקצך", נכון? הבנתי אבל אני אגיד בכל זאת את מה שאני חושב כי זה תפקידי. איזה פלא, אישרו לנו ואז עלתה סוגיה. באילת כמו באילת, העלויות הן יותר גבוהות וצריך לשים קצת יותר כסף כאן. כאן נתקענו במכשול הראשון, שום דבר לא עזר וכמובן שלא הגיעו להסכמה בין הות"ת מל"ג לבין סמי שמעון אז סמי שמעון לא פה ולא יפתחו את השנה למרות שאני כבר התחייבתי להרבה מאוד סטודנטים שאנחנו פותחים כאן גם הנדסת תעשייה וניהול וגם מדעי המחשב וזה לא קורה. זה לא קורה וזה עצוב לי מאוד. כל דבר זה במלחמה, כל דבר זה במאבק בלתי נתפס כאילו שאילת זה - - - אני לא יודע מה. הם יישארו חוטבי עצים ושואבי מים ואני לא מוכן לזה, זה לא יקרה. זאת הסיבה שבמלחמת חורמה של ממש – ורדה יודעת את זה – ארבע שנים של מאבק הסתיימו לפני יומיים בניצחון בהקשרים של יצירת פתרון לאחת המצוקות הגדולות ביותר של העיר – שירותי הרפואה שזה האתגר הגדול ביותר של העיר אילת. זה עניין של חיים ושל בריאות. אני לא צריך להגיד לכם מה הפערים בין אילת לבין המרכז ולבין מקומות אחרים, הם עצומים. אני כל הזמן מתבייש להגיד שאנחנו בתחתית של תוחלת החיים במדינת ישראל וזו אחת מהסיבות. אני לא רוצה לתאר בפניכם מה אומרים תושבי אילת אבל לא חשוב, אנחנו עושים צעד ועוד צעד וברוך השם, זה עבר עכשיו לאחרונה. הדרך היא ארוכה, כמובן. אנחנו רק מייצרים את הזרעים ואת הפירות יקטפו הילדים שלנו והנכדים שלנו אבל אנחנו מסתכלים על הדורות הבאים. אנחנו מסתכלים על העתיד, הולכים צעד, צעד ומייצרים את פריצת הדרך בכמה תחומים וזה חשוב. אותו דבר נכון גם לגבי מקצועות הבריאות האחרים. היושב-ראש, תקשיב למספר הזה, יש לנו 120 מטפלים במקצועות הבריאות. 120, זה כל מה שיש בקלינאות תקשורת, ריפוי ועיסוק ומקצועות כאלה. מתוכם, רק 20 הם תושבי אילת והערבה, 100 מגיעים לכאן ואם אין טיסות או משהו כזה אז הם לא מגיעים. תתארו לעצמכם עם מה אנחנו מתמודדים ומה אני ביקשתי? באנו ביחד עם אונו ואמרנו "בואו נלמד מקצועות בריאות באילת. שוב, זה מאותו הרעיון של הרופאים, להצמיח מכאן את הפתרונות או לנסות ולהצמיח וזה יותר הרבה יותר קל. גם כאן עלתה הסוגיה של השדות הקליניים ואני אומר שקודם כול, צריך להיות רצון טוב וצריך להשקיע מאמץ. שום דבר לא כל באילת, שום דבר ואני יודע את זה. יש לנו מאפיינים מיוחדים אבל בדיוק בגלל זה צריך לצאת מהקופסא ולייצר פתרונות יצירתיים. אנחנו לא יודעים לעשות הכול. מה שתלוי בנו אז אנחנו עושים אבל מה שתלוי במדינה זה סיפור אחר לחלוטין. יש לי הסכם ג'נטלמני עם נשיא בן גוריון, דני חיימוביץ', כי כשבאתי אליו ואמרתי לו שאני מקים קריה אקדמית חדשה אז הוא אמר לי "מה אתה עושה?" אז אמרתי לו "תקשיב, אני לא מקים כלום, תיתן לי את מה שאתה יכול לתת. אני לא רוצה כלום, תעשה אתה. תביא לי אתה את המקצוע הזה, הזה והזה כי אני צריך את זה ואני לא רוצה" אז יאמר לזכותו שהוא אמר שזה הוגן. יאמר לזכותו של דני חיימוביץ' שאולי גם הוא יהיה זה שיקים את הפקולטה לרפואה, אני לא יודע אם הוא ירים את הכפפה או לא. יש לנו פתרונות לא פחות טובים אבל קמפוס בן גוריון חשוב לנו. מה שאני רוצה להגיד לך זה שאנחנו לא יכולים להמשיך לדשדש ולהשתרך מאחור. אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן. בשום פנים ואופן. יש כאן 70 אלף תושבים ויש עוד 10 אלף תושבים בחבל אילות ובערבה. יש כאן חיים ואנחנו רוצים לפרוץ קדימה. אנחנו רוצים לצמוח ולגדול. גם אם יביאו עוד עוגנים, אם שירותי הרפואה לא יהיו טובים אז לא יבואו לכאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא יבואו לכאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, חנן. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> עופר הזכיר את זה ואני רוצה להוסיף. דיברנו על הים והמדבר ויש את החלק האקדמי של המדבר דרך המו"פים, בין אם זה המו"פים החקלאיים ובין אם זה מו"פ מדבר וים המלח ויש גם את הסוגיה של הקיימות שגם אליה נכנסנו. אני חושב שזה חשוב מאוד והקשר עם האקדמיה חשוב מאוד. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני גם אגיד עוד הערה קטנה. במהלך השנה וחצי האחרונות, אנחנו עבדנו בשיתוף פעולה יחד עם דיקנית מדעי הבריאות, פרופ' רלי הרשקוביץ ויחד עם הסגן שלה, פרופ' דן גרינברג, לפחות על תואר בסיעוד. לצערי, אין אפשרות לעשות את כל ההכשרה הקלינית של אחיות פה ביוספטל אז בנינו תוכנית שבה זה יהיה שנתיים באילת ושנתיים בבאר שבע. יש לנו רשימה פוטנציאלית של אנשים שרוצים ללמוד את התואר הזה. רובם כבר עובדים במקצוע כמו פרמדיקים ולא לכולם יש בגרות אבל לא יהיה אפשר לקבל אותם בלי בגרות אז אנחנו עובדים בשביל לראות אם יש לנו ברשימה הזאת 25 חבר'ה ובנינו אפיק מעבר כי אי-אפשר לקבל אותם בלי פסיכומטרי. אני לא באוניברסיטה הפתוחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, ברור. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> כרגע, הרעיון הוא שהם ייקחו קורסים של שנה א'. אנחנו נתחיל את זה מתישהו בדצמבר או אולי בנובמבר השנה. הם יסיימו את הקורסים עם ציון מסוים ואם הם יעמדו בציונים האלו אז הם יעברו גם את בחינת האישיות כי כדי להתקבל לאחיות צריך בחינת אישיות. אנחנו ניתן להם להשלים פה שנתיים באילת ובמהלך השנתיים האלה אנחנו גם נעלה אותו מידי פעם למרכז השלטון המקומי סימולציה בבאר שבע כי יש שם מרכז סימולציה מאוד מתקדם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חשוב לי להשלים שני משפטים, ברשותך. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> רגע, עוד דבר נוסף. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין טעם לרדת לרזולוציות. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> לא, ברור. גם לגבי הסיפור של רפואה, היו מספר מפגשים יחד עם ראש העיר, גם באוניברסיטה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, בסדר. זה לא הבשיל לשום דבר. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אני אומר שמהימים האחרונים בקבוצת הווטסאפ שהנשיא הקים – medicine in Eilat, אני חושב שאנחנו תמימי דעים שהאוניברסיטה צריכה לקחת את זה. אני לא יכול להחליט לבד כי אני לא נשיא האוניברסיטה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> היושב-ראש, גם אנחנו לא. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אפשר רק לשאול מה מצב התשתיות הרפואיות בעיר? האקדמיה זה קומה מעל, קודם צריך את התשתית ואת המקומות הרפואיים. איפה זה עומד? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אענה על זה דווקא. אם בכל פעם אנחנו נחכה שיהיה את הצד ההוא - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה ביצה ותרנגולת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נחכה לצד ההוא והצד ההוא מחכה לצד ההוא. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילת וחבל אילות זה אזור אי, זה כמו להקים מדינה חדשה. אין עיר קרובה פה שאפשר להסתמך עליה. זה לא כמו שאתה בונה עכשיו ישוב, אפילו באזור הנגב המערבי ואז אתה אומר "בסדר, יש לו את אשקלון ולהוא יש את באר שבע". אם תגיד לתושב אילת לנסוע עכשיו לסורקה כדי לקבל טיפול ובטח אם אין לו רכב פרטי, זה בכלל אירוע. תלך לאחד מהישובים הכפריים לחבל אילות ונראה אותך יוצא משם בלי רכב פרטי. כל האירוע הזה הוא אירוע שהמדינה צריכה להתייחס אליו אחרת וכשאני אומר המדינה אני מתכוון למשרדי הממשלה, המועצה להשכלה גבוהה וזה אחרים. אני שמעתי את זה בשיחה שהייתה לי איתך בהקשר של שלוחות. אין מה לעשות, אפשרויות הלימוד לתושב אילת וחבל אילות שרוצה ללמוד תואר אקדמי - - - אני חייב לומר ולהוריד את הכובע בפני בן דוריון על הקמפוס הזה, הוא מרשים ואתם עושים פה דברים מדהימים כולל מה שנעשה פה בהקשר של המרכז למחקר מזון מהים וחקר הים אבל הם לא יכולים לתת מענה לכל, חלק מהעניין זה גם מניפה של אפשרויות. אם מחר אחד בזוג מחליט שהוא רוצה להיות ביולוג ימי ואומר שהוא יבוא לאילת, אז מה האישה תלמד? היא רוצה ללמוד משהו אחר שהוא לא באילת. ההיצע שאנחנו צריכים לייצר פה הוא היצע הרבה יותר רחב והוא דורש השקעה כי אין מה לעשות, הוא דורש השקעה על מקום קטן. כמו שאמרת, באילת זה עולה יותר. לכן, צריך לבנות את הקומות האלה ביחד. תחשבו שבונים פה מדינה. כשהתחילה התנועה הציונית בארץ ישראל אז גם לא היו שדות קליניים אבל בנו בתי ספר לרפואה. הפתרון הוא דרך החלטות ממשלה, זאת שיטת העבודה והחלטת הממשלה 1442 היא אחת מני החלטות שהיו וכאלה שעוד יהיו. אנחנו נדבר בהרחבה אצלך אבל ספציפית לעניין הזה, האקדמיה היא דרמטית ליכולת של העיר לצמוח. מעונות זה גם מנוע לאקדמיה וגם מנוע כלכלי מסביבו. חלק מהחלטת הממשלה שצריך לגבש שאנחנו נדבר עליה בהמשך, צריכה לכלול את כל נושא המעונות, עצם הבינוי ועצם היצירה של הסינרגיה הזאת. אני לא יודע למי מכם יצא לבקר במעונות שבנו ליד ספיר בשדרות. זה גם עם כסף ממשלתי של משרד נגב גליל שעשה שם עבודה מדהימה. הם יצרו אקו-סיסטם מדהים לסטודנטים במובנים האלה. 72 מיטות למעונות זה אומר שאתה מכוון - - - תגיד שיש לכם עכשיו פרויקט של 1,000 מיטות למעונות אפילו אם אין לכם מקום ל-1,000 סטודנטים. מביאים 1,000 מיטות למעונות ויהיה לך 1,000 סטודנטים. זאת חשיבה יזמית, החשיבה פה צריכה להיות אחרת מאשר בכל מקום אחר וכן, זה דורש משאבים. צריכה לייצר פה מניפה רחבה יותר של אפשרויות תואר, מעבר למה שקיים, דבר שני זה מניפת מגורים ודבר שלישי זה מניפת תעסוקה כאשר בסך הכול, יחסית אפשר לבנות פה בתוך אילת, היא קיימת ולכל דבר נקודתי מוצאים את הפתרונות בין אם זה שדות קליניים פה או שנה אחת פה כשחלק עושים ככה וחלק ככה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בדיוק, יש פתרונות ומה שצריך זה רצון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האירוע הזה חייב להיות חלק מהחלטת הממשלה עם תקציב ואני מאמין שכשהממשלה שמה שקל – יותר קל לגייס עוד שקל מבחוץ אז לא סתם שאלתי כבר גם על המגזר השלישי. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> לגמרי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני אגיד עוד שני משפטים, ברשותך. הצעירים שלנו עוזבים את אילת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם עוזבים בשביל אפשרויות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון, הם עוזבים את העיר. הם עוזבים את אילת גם בגלל האקדמיה, גם בגלל תעסוקה וגם בשביל לייצר את העתיד שלהם וזה בסדר. על השאלה שוורדה שאלה, היא יודעת את התשובה היטב כי היא שמעה אותה מספר פעמים, נכון? זו שאלה של ביצה ותרנגולת. צריך להתחיל לייצר כאן, או-קיי? צריך להתחיל. יש לנו מערכת חינוך מצוינת שזוכה השנה בפרס חינוך ארצי. בעוד שבועיים נקבל את פרס משרד החינוך בפעם הרביעית. אנחנו יושבים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה צריך להיות ברור שבהחלטת הממשלה צריך לתת תקציב להרחבת השירותים שיוספטל מעניק, זה חלק בלתי נפרד מהעניין. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון, בוודאי. זה בנוי, זה שם. הייתה החלטה ויש 150 מיליון שקלים שהצלחנו להביא ובית החולים כבר התחיל. אנחנו מקימים עכשיו בניין חדש בבית החולים, ארבעה חדרי ניתוח חדשים, מכון דיאליזה חדש, מחלקת יולדות חדשה, מפתחים והקמנו מרפאות חוץ. יש התקדמות אבל בסוף זה צריך להתחבר. הכול צריך להתחבר. אנחנו יושבים בשכונה הזאת וכאן זו השכונה הראשונה של אילת, זו שכונה א'. גם אני גדלתי כאן אבל יצאו מכאן גם שני רמטכ"לים של מדינת ישראל והרמטכ"ל השלישי שמשרת עכשיו הוא מהשכונה הצמודה לכאן, שכונה ב'. כלומר, יש כאן - - - באמת. אני אומר את הדברים בכאב ענק. אני מדבר מדם ליבי, באמת. אפשר לעשות שינוי ואנחנו גם לא מוכנים להמשיך ולהסתפק במה שנותנים לנו כשאומרים לנו "תיקחו ותלכו", אין את זה יותר, זהו. היה חשוב לי לומר את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אם מדברים על פערים בבריאות אז יש משהו שראיתי שהתפרסם היום בדרך לפה. אני עוד לא קראתי את המאמר למרות שחוקרים מבן גוריון שותפים למאמר הזה. נעשה ניתוח סטטיסטי מאוד מקיף. הסתכלו על ילדים בגילאים שונים מחמישה חודשים ומעלה ועל פערים בפריפריה ועל בסיס סוציו-אקונומי ויש הבדל גם במשקל גוף שלהם ובגודל שלהם אז הם גדלים פחות ופחות טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו טיפלנו בכל כך הרבה ועדות רפואיות של ביטוח לאומי שלא היו מטיסים לפה ודאגנו שיטיסו לפה ועדות רפואיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> אז יש, יש פער וזה לא רק באוכלוסייה הבוגרת, זה גם בדור הצעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> עופר עובדיה: << דובר >> תודה רבה לכם. (ישיבה בעיריית אילת) << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> שוב שלום לכולם, אנחנו ממשיכים את הביקור של הוועדה לפיתוח הנגב והגליל ברשות היושב-ראש חבר הכנסת עודד פורר. אנחנו מאוד שמחים על הביקור הזה כי זה ביקור מאוד חשוב מבחינתנו. מאחר והצטרפו אלינו כמה אנשים שלא היו בסיור אז ברשותך, אנחנו נעשה סבב היכרות ואז תפתח את הישיבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמל, מנהל הוועדה מהכנסת. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> חנן גילת, ראש מועצה אזורית חבל אילות. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> איריס דניאלי, מנכ"ל"ית החברה הכלכלית, חבל אילות. << דובר >> ספיר קינן סקס: << דובר >> ספיר, עוזרת ראש העירייה. << דובר >> ליאור אגאי: << דובר >> ליאור אגאי. << דובר >> שרונה אזולאי: << דובר >> שרונה אזולאי, רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> יוסי חן, מנכ"ל תיירות אילת. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> איתי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה. << דובר >> יהודית מוסרי: << דובר >> יהודית מוסרי מהמשרד להגנת הסביבה. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> מתן לוינסון, המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> ורדה בן שאול מהמועצה להשכלה גבוה. << דובר >> אלון אורון: << דובר >> אלון אורון, משרד החקלאות. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> קרן אלמוזנינו, קהילת חדשנות של משרד הכלכלה. << דובר >> אודי שמש: << דובר >> אודי שמש, מנכ"ל מרכז חדשנות SeaNovation ופה גם בכובע של רשות החדשנות. << דובר >> אודי גת: << דובר >> אודי גת, מנהל פרויקט תחום חקלאות וביו-טכנולוגיה ימית עבור עיריית אילת, המועצה האזורית ומשרד החקלאות. << דובר >> מירי קופיטו: << דובר >> מירי קופיטו, מנהלת אגף החינוך, ראש מינהל שח"ק, עיריית אילת. << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> ד"ר מאיה גרברניק, רופאת הנפה, לשכת הבריאות אילת, משרד הבריאות. << דובר >> אסי בן חמו: << דובר >> אסי בן חמו, גזבר העירייה. << דובר >> רוית אסולין: << דובר >> רווית, עוזרת לגזבר. << דובר >> סטס דינקין: << דובר >> סטס דינקין, משנה לראש העיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אלי, ראש העירייה. יושב-ראש הוועדה, בבקשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הבמה היא שלך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אתה רוצה שאני אפתח? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אנחנו מכירים את זה ועכשיו הנושא הוא באמת אתם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ברשותכם, אני אספר קצת רקע על העיר, על החזון שלנו, על המצב היום, לאן פנינו ומה אנחנו רוצים. אחר כך נדבר קצת על האתגרים שאנחנו עדיין מתמודדים איתם ואני רוצה להתעכב בעיקר דווקא על ההזדמנויות הגדולות שיש לאילת. אני תמיד אומר שאם רק יתנו לאילת את הכלים בשביל להצליח, אנחנו לא צריכים אף אחד ואנחנו נהיה חזקים מספיק כדי לא להיות תלויים ולא להיות נטל על צווארה של המדינה. אם אתם שואלים אותי, זה היעד המרכזי שלי בתור ראש עיר. אני חושב שאנחנו יכולים להגיע למצב הזה אבל אנחנו לא שם כי לא הכול תלוי בנו, בהנהגה המקומית. כמובן שככול וזה תלוי בנו, אנחנו משתדלים לעשות את המיטב ואת המירב וגם מצליחים לא רע עם הדברים שתלויים בנו. כמובן שיש נושאים שהם תלויים בממשלה ואני אגע בזה עכשיו. אני אומר שאם נפתור אותם אז אילת תהיה במקום שונה ובמקום אחר לחלוטין. אדוני יושב-ראש הוועדה וחברים, אני אתחיל ואומר שב-14 או 15 החודשים האחרונים אילת במצב טוב מבחינה תיירותית. כמובן שיש לזה סיבות וכולם יודעים אותן אבל אני חושב שבכל מה שקשור לאילת כעיר תיירות, אנחנו עשינו כברת דרך חשובה ונעזרנו גם בממשלה ובממשלות לאורך השנים. כעיר תיירות, אנחנו מתקדמים. אני חושב שהיום אנחנו אפילו נמצאים בתקופת פיתוח שאני לא זוכר כמותה מבחינה תיירותית. היום נמצאים בהקמה 1,800 חדרי מלון, עכשיו. שנים שלא נבנה כאן חדר מלון אחד והיום 1,800 חדרי מלון נמצאים בהקמה. היינו ליד הלגונה המזרחית ושם מפתחים את הלגונה כי אוטוטו רשות מקרקעי ישראל יוצאת לשיווק של עוד 2,000 חדרי מלון, כולל ריזורט גדול סביב הלגונה המזרחית. יש הרבה מאוד אטרקציות חדשות. ראיתם את הפארק? לא ראיתם אבל יש את פארק הטרמינל ומי שעבר דרך שם ראה. זה הדבר הבא מבחינת מקומות בילוי בעיר. שם נבנות 17 אטרקציות חדשות, שוק אוכל חדש, מתחם בילוי גדול, מתחם אירועים ומתחם תרבות ומקום לתיאטרון אילת שעוד מעט נראה כאן. זה בהקשר של השקעות גדולות שנעשות כאן. אנחנו משקיעים הרבה מאוד תקציבים – צריך להגיד שגם בעזרתה של המדינה – בתשתיות תיירותיות. רצועת החוף של אילת עוברת שינוי דרמטי. היום התפרסמה כתבה שאפשר לראות בה לאן פנינו. תוך שנתיים או שלוש אנחנו נהיה שם ועד היום השקענו הרבה מאוד כסף גם מתקציבים שלנו. אנחנו מחדשים את כל רצועות החוף. ב-2021 רצועות החוף גם עברה סערה מאוד גדולה שריסקה את החופים שלנו אז אנחנו מחדשים אותה אבל זה הולך להיות - - - רצועת חוף מטאבה לעקבה שמשנה את פניה. תהיה טיילת לכל האורך, זאת אומרת, רצף של פריחה לאורך כל 13-14 הקילומטרים וזה קרוה, זה קורם עור וגידים. גם יתר התשתיות התיירותיות נבנות ואפשר לראות את אזור התיירות משנה את פניו לחלוטין. כל דבר שאנחנו עושים עכשיו נעשה בסטנדרט מאוד גבוה, סטנדרט מיוחד. זאת אמנם תוכנית של שנים אבל אנחנו מתקדמים איתה ומהבחינה הזאת, זה נראה בסדר. מבחינה תיירותית, התקופה האחרונה טובה. אפשר להגיד שאילת מלאה כמעט כל הזמן, אנחנו ביותר מ-80% תפוסה לאורך השנה וזה לא היה ככה מאז ומתמיד, אף פעם לא היה דבר כזה. אני יכול להגיד שאני לא זוכר חודשים כמו החודשים של יולי-אוגוסט למרות שיולי-אוגוסט זה יולי-אוגוסט באילת וכולם יודעים את זה. אני חושב שאנחנו התקרבנו למספרים של 800 אלף נופשים כאן בחודשים האלה. מהבחינה הכלכלית, כשמדברים על אילת כעיר תיירות אז השנה האחרונה הייתה טובה אבל אני אגיד שאסור לנו לשכוח איפה היינו. אי-אפשר להתעלם מתמונת המצב שהייתה כאן בחודשים הראשונים של המלחמה. היו שמונה חודשים שבהם אילת התמודדה עם כמה אתגרים ביניהם גם ביטחוניים כי החות'ים גילו את אילת ובהבינו שאילת זה היעד הכי רחוק שהם יכולים להגיע אליו. בינתיים הם פיתחו אפשרויות נוספות והם משגרים יותר למרכז השלטון המקומי אבל בתחילת המלחמה היו עשרות ומאות שיגורים לעבר העיר אילת כאשר רובם יורטו על ידי מערכות ההגנה המצוינות שסביב העיר, חלקם אפילו רחוק מכאן אבל גם אלה שהגיעו קרוב יורטו. חמישה שיגורים כן חדרו לתוך העיר והסתיימו בנס. זה לא קשור לתחילת המלחמה אבל גם עכשיו, לפני שלושה ימים כטב"מ נפל ללא התרעה, ללא ידיעה וללא זיהוי. מאוחר בלילה אתמול התקשר אלי אלוף פיקוד דרום כדי לספר לי קצת על התחקיר שנעשה לגבי הדבר הזה ולמה זה קרה. בכל אופן, אילת התמודדה עם אתגר ביטחוני ועם אתגר כלכלי קשה. אני מזכיר שבאותה תקופה אילת קלטה כאן למעלה מ-65 אלף מפונים ומתפנים וזה קרה כמעט בין לילה אז היו שלושה אתגרים, האתגר הביטחוני, האתגר הכלכלי והאתגר של הקליטה של אותם מפונים. אנחנו נערכנו מהר מאוד. אני חושב שהסיפור ידוע אז אני לא ארחיב בו אבל כבר ב-7 באוקטובר ב-08:30 אני קיימתי כאן הערכת מצב. 08:30 ב-7 באוקטובר, אם תשאלו אותי למה עשיתי אתה זה, אני לא יודע עד היום אבל תחושות בטן שלי אמרו לי שאנחנו באירוע שהוא שונה ולכן כינסתי כאן הערכת מצב ראשונה ב-7 באוקטובר אחרי ששוחחתי ב-06:50 עם מפקד האוגדה כאן. כל היום היינו כאן ונערכנו כי ראינו והתחילו להגיע השמועות על מה שקורה אז הבנו שאנחנו באירוע שונה לגמרי. את הסיפור כולם יודעים. אם אני מתמצת את זה, מבין ה-65 אלף שהיו כאן היו 15 אלף ילדים, תלמידים. לנו יש 12 אלף במערכת החינוך והיה צריך לקלוט ולהכניס לחינוך 15 אלף. אפרופו, המצב הביטחוני, יש איזשהו אירוע ואני חייב לענות, סליחה. אתמצת את העניין של מה שקרה כאן. פתחנו 15 בתי ספר, שישה יסודי ותשעה על-יסודי, 84 גני ילדים ופעוטונים, ארבע מרפאות, ארבעה מרכזים לוגיסטיים ענקיים ו-30 מוקדים לסיוע נפשי. מה לא קרה כאן בתקופה הזאת? כשאני מסתכל לאחור, אני חושב שמה שהצלחנו לעשות זה נס. היה חשוב לי להגיד את זה כדי ל ספר עם מה התמודדנו באותה תקופה. צריך להגיד שאנחנו נמצאים בחמש או שש שנים של מעבר ממשבר למשבר. אנחנו והמדינה, כמובן, החל ממשבר הקורונה. לנו נוספו עוד משברים כמו סגירת שדה דוב, שזה משבר ענק עם השלכות. אתם לא מבינים איזה השלכות קשות יש לדבר הזה. היו חמש או שש שנים של מעבר ממשבר למשבר. דיברתי על סגירת שדה דוב ואני רק אתן לכם כותרת. עד לסגירת שדה דוב היו בין 40-50 סבבים של טיסות לאילת בכל יום – במטוסים יותר קטנים, נכון? – עם סגירת שדה דוב, ירדנו היום לשבע או שמונה טיסות, זה במטוסים יותר גדולים אבל זה הסיפור. זה אתגר ענק, שירותי התחבורה באילת. אנחנו מנותקים, מי שלא מבין מה המשמעות על תושבי אילת ועל תושבי חבל אילות לא מבין עם מה אנחנו מתמודדים. זה קשור לשירותי הרפואה, כמובן ולכך שלפעמים פשוט לא מגיעים רופאים. הם לא יכולים להגיע, הם לא מגיעים והם מוותרים אז אין ועדות ואין - - - עברנו ממשבר למשבר ואני מדגיש את זה רק כדי להגיע לנקודה של האתגר הבא שזה אתגר גיוון והרחבה של מקורות התעסוקה. ההישענות הקיצונית של אילת היא על תעשיית התיירות, שזו כמעט הכלכלה היחידה או הבולטת ביותר. זה בערך 80%. נוכחנו לראות דבר שידענו אותו כל השנים, זאת הישענות קיצונית ומסוכנת כאשר מה שקורה במשברים זה שאנחנו הראשונים להיפגע ובדרך כלל האחרונים להתאושש. לשמחתי, מהמשבר האחרון התאוששנו יחסית בסדר. סיפרתי לכם על התקופה האחרונה וחשוב להגיד את זה. ברשותכם, מאחר ודיברנו גם על העניין של שירותי הבריאות, גם על נושא האקדמיה וראינו בסיור שאחת מהמטרות זה הנושא של החקלאות הימית, אני רוצה לחבר אתכם לנושא נוסף. דיברנו על בית הספר לרפואה ושירותי הבריאות כעוגן חשוב מאין כמוהו ועל זה שזה מהווה שינוי משמעותי לעיר אילת אז כשמדברים על תחבורה השינוי המשמעותי זו הרכבת. עמיחי נמצא פה ותכף יספר על הפרויקט הזה. אני חושב שסיפרתי לך שאני נמצא פה באילת מגיל שמונה ומאז שאני הגעתי מספרים לי על הרכבת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מספרים על הרכבת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, אז אני אומר שעד שאני לא אראה את בעיניים את הקטר אז למרות שיש התקדמות לאחרונה, גם בעבר היינו - - - עמיחי, נכון? אתה יכול לאשר שיש התקדמות? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> כן, זה הוצג בהצגה ראשונית לות"ל לפני חודש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ות"ל? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> זה הוצב בסטטוטוריקה - - - אלו הצעדים ההכרחיים בשביל שיהיה אפשר להמשיך אחר כך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בואו נגיד שאנחנו עדיין לא היינו במקום הזה. את מה שצריך להגיד לזכות – אנחנו נגיד לזכות. אנחנו עוד לא היינו במקום הזה של התקדמות הרכבת אז אנחנו במקום אחר. אמרתי לשרה ואמרתי למנכ"ל שלה הרבה מאוד פעמים שלטעמי, אם נהיה רציניים כלומר, אם המדינה תהיה רצינית בתוך שנתיים יהיה אפשר להשלים את ההליך הסטטוטורי ושיהיה מכרז על הרכבת. נמצאים פה אנשים הגנת הסביבה ולפחות במשרד עצמו, אני לא מזהה התנגדות כהתנגדות לזה אבל יש להם הערות, כמובן. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אני יכול להגיד, אם יהיה צריך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אנחנו נגיע לזה וכמובן שאתה תוכל להגיד. יש שני גורמים ירוקים שעדיין מתנגדים, לא המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה אומר באיזה תנאים כן וזה מה שאני אוהב, שיגידו מה צריך לעשות בתוואי ואיזה פתרונות צריך לתת. הכול בסדר, גם אני שוחר סביבה גדול מאוד וכולם יודעים את זה. אני צודק או לא? << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> נכון. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יופי. האישור שלכם חשוב לי. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אפילו שיש לנו מחלוקות מידי פעם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יש לנו מחלוקות. זה יכול להיות אבל אתה יודע כמה הסביבה חשובה לי ומה אנחנו עושים ביחד לטובת הים שהוא הנכס הגדול ביותר שלנו. אני אומר שפרויקט הרכבת יכול לצאת לדרך בתוך שנתיים ולהיות מושלם בעוד חמש שנים נוספות. אם יהיו רציניים אז ב-2032-2033 יהיה אפשר לנסוע בשעתיים ועשר דקות מתל אביב לאילת וזה חלום אדיר. אני רוצה שכולם ידעו על מה ההתנגדות הגדולה. קודם כול, זה מתחיל באוצר. זה לא שר האוצר, שר האוצר בעד ואני חייב להגיד את זה. שר האוצר בעד והעובדה היא שהוא מתקצב את זה אבל יש באוצר התנגדות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מכיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אתה מכיר את זה ואני ואומר דבר אחד, הם לא יכולים לראות את - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא תפקידם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> צודק, זה גם לא תפקידם ולכן אני אומר, פרויקט הרכבת הוא משנה מציאות והוא לא רק משנה את המציאות של אילת אלא של כל הנגב, של כל הדרום ולדעתי יהיו גם השלכות ארוכות טווח דרמטיות למדינת ישראל בכלל. לא בטוח שכולם יודעים אבל יודע שאתה יודע ש-60% משטחה של מדינת ישראל זה הנגב, מבאר שבע ועד אילת. כמה חיים באזור הזה? 8% מתושבי מדינת ישראל כלומר, 92% של תושבי מדינת ישראל חיים על 40% משטחה של מדינת ישראל ובעיקר במרכז, גדרה-חדרה. אני אומר שתסתכלו קדימה. התפקיד של מנהיגים זה להסתכל קדימה אז תסתכלו אל עבר 248, כשהמדינה תהיה בת 100. לפי כל ההערכות, במדינה יחיו 17 מיליון נפש אם יהיה גידול טבעי כמו היום. 17 מיליון נפש אמורים להיות במדינה ואני שואל את עצמי את מה שכולם צריכים לשאול את עצמם, איפה ישבו אותם 7 מיליון נוספים כאשר כבר היום יש צפיפות במרכז הארץ? בפעם האחרונה ביקשתי מ-AI לקבל נתונים, 8,911 איש חיים על קילומטר מרובע במרכז הארץ, במרכז תל אביב וסביב תל אביב וכל עוד אנחנו מדברים זה כבר עולה כל הזמן. באילת ובכל הסביבה 90 איש חיים על קילומטר מרובע ואי-אפשר לא לתכנן את העתיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אי-אפשר. מה שישנה זה הרכבת, הרכבת תשנה את זה ותעשה שינוי דמוגרפי חשוב מאוד. חשוב לי להגיד שזו רכבת נוסעים וחשוב לי לדבר גם על רכבת מטענים, גם בהקשר של הנמל שהיינו בו היום. רכבת מטענים יכולה לשנות כאן את כל מה שקשור לנמל. בלי הרכבת, לנמל הזה אין עתיד. כאשר אנחנו מדברים על כך שיש לנו רצועת חוף של 14 קילומטרים בלבד או 13 קילומטרים ומשהו וכשלוקחים את רצועת החוף הדרומית זה 9 קילומטרים ו-5 קילומטרים מהם תפוסים על ידי פעילות נמלית, הנמל הימי, נמל חיל הים ונמל קצא"א. זו פעילות נמלית ואפשר לעשות שינוי מאוד גדול בנמל הזה. אני לא רוצה להלאות אתכם בתוכניות הגדולות שהנחנו על שולחנה של הממשלה אבל אתה מכיר אותם כי גם בתקופתך כשר זה כבר היה על שולחנה של הממשלה. הנחנו תוכניות שמשנות את לחלוטין את האזור. אילת וחבל אילות יכולים להיות מטרופולין נוסף של מדינת ישראל. ככה אני מסתכל על זה, אפשר שזה יקרה. מבחינת החזון, יש לנו כאן תוכנית מוכנות שכולן עם כדאיות כלכלית מובהקת למדינת ישראל וכמובן, כדאיות כלכלית מובהקת לעיר אילת ולאזור שלנו. צריך להתפנות כדי להבין מה המשמעויות כאן ואגב, לא מדובר בתקציבים של המדינה. נכון כולם אומרים "רכבת זה 30 או 40 מיליארד" – כל אחד והמספר שלו – ומדברים על העלויות ועל כך שאין למדינת ישראל כסף. אנחנו יודעים מה הפתרונות ואנחנו יודעים שיש את השוק הפרטי, כמובן - - - זה בגדול. אני אגיד שאנחנו מתקדמים בהרבה מאוד נושאים אחרים של גיוון והרחבת פתרונות התעסוקה. אני הייתי רוצה שהוועדה תיכנס יותר לנושאים שיאפשרו לנו את זה. אני מנהל שיח מתקדם עם התעשיות הביטחוניות. אני גם מנהל שיח פחות מתקדם עם חברות הייטק, כולל Nvidia שהמנכ"ל שלה בישראל יהיה כאן אצלי בקרוב. אני יודע שכל ישראל רוצה את Nvidia וגם אני מנסה את מזלי. אני חושב שגם כאן יש לוועדה אפשרות לסייע ואפשרות לעזור. בבקשה אדוני, רצית להתייחס? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ניתן לחנן לדבר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בבקשה, חנן. סליחה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> זה מופיע פה בסדר יום אבל אגיד שחבל אילות - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אחרי הדברים שלך אני אגע בהחלטת הממשלה, בסדר? << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן. אנחנו גם כן בצמיחה דמוגרפית, כפי שאמרתי לך כשישבנו מקודם. בשנים האחרונות אנחנו גדלנו ב-3% בשנה ויש הרבה ביקוש לבוא לחבל אילות. אם היו עכשיו 100-200 בתים פנויים אז הם מיד היו מתמלאים בעיקר במשפחות צעירות וזה חלק מהגידול. היום אנחנו 5,700 ואני מקווה שב-2030 כבר נעבור את ה-8,000. זה ריאלי וזה סביר. נשמח אם נגיע ל-10,000 אבל לפחות זה. יחד עם זה, כדי לגדול צריך מנועי צמיחה. לגבי מנועי צמיחה, הזכרנו היום את החקלאות הימית שהיא מנוע צמיחה מאוד חשוב ואנחנו גם סביב נושאים של תעשייה קלה. מכרות תמנע כנראה יחזרו לפעול בצורה כזו או אחרת, אנרגיה מתחדשת תיתן תעסוקת, חקלאות וכמובן, תיירות כמשהו שהולך ומתפתח, בעיקר תמנע והמרכז אבל לא רק ויחד עם זה גם תיאטרון אילת אזכיר אחר כך, גם הוא מנוע צמיחה. לשמחתי, האוכלוסייה גדלה, באות משפחות צעירות ואנחנו כבר יותר ויותר אנשים מתבגרים. תכף אדבר על החלטת הממשלה. אני חושב שמה שהיה צריך בהחלטה 4662 וירד כי היא לא הושלמה זה הנושא של מרפאה. מבחינתנו, יעד מספר אחד זה הרחבת המרפאה האזורית. זו אמנם מרפאה מצוינת אבל היא לא מספיקה. אגיד שחלקם הגדול של מנועי הצמיחה הם באילת והזכרנו אותם, בין אם זה אנרגיה מתחדשת או חקלאות ימית אז יש פה עבודה משותפת של אילת ושלנו. בר << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ברשותך, אוסיף שני דברים. קודם כול, זה כל הנושא של אנרגיה מתחדשת. זה ידוע שאילת ואילות זה מהלך שהתחיל יושב-ראש המועצה וחנן ממשיך את זה. אנחנו ביחד, בשיתוף פעולה שאין כמוהו, יצרנו מצב שאילת ואילות זה האזור המוביל בכל הקשור לייצור אנרגיה מהשמש. אנחנו בדרך לעצמאות אנרגטית מבוססת אנרגיה סולארית. אני חושב שאילת תהיה העיר הראשונה או אחת מהראשונות שתתבסס כולה על אנרגיה סולארית. האיחוד האירופי הכיר היום בעיר אילת בשביל להיות אחת מ-100 ערים בעולם שתוביל את ההתמודדות עם משבר האקלים ואנחנו מאוד גאים בזה. ישראל היא גם היחידה מהמזרח התיכון ולעומת כל העולם שאמור להגיע ב-2050 לאפס פליטות, אנחנו אמורים, ביחד עם אותן 100 ערים, להגיע לאפס פליטות ב-2030. זו משימה שאנחנו לקחנו על עצמינו ואנחנו מתקדמים. לגבי החלטת הממשלה אגיד מספר משפטים ואסיים. עברה כאן החלטת ממשלה ב-4 באוגוסט 2019. סביב השולחן הזה התיישבה הממשלה ואישרה החלטת ממשלה שהייתה אמורה להיות בהיקף של 830 מיליון שקלים וזה היה אמור להיות מעשר, אם תרצו, מהכנסות שדה דוב. ההערכה הייתה שסביב 10 מיליארד שקלים ייכנסו משדה דוב ובינתיים, יודעים שכבר יותר מ-40 מיליארד שקלים נכנסו ואנחנו לא מדברים על ה-4 מיליארד שאילת צריכה עכשיו, למרות שהיא הייתה צריכה את זה אבל ההחלטה עברה אז בסופו של יום, בגלל שזה היה ערב בחירות וקיצצו 300 מיליון שקלים בהחלטת הממשלה. גם הביצוע של אותם 530 מיליון שקלים שנשארו היה סביב 65% כך שנשארו - - - אני מנהל שיח עם שר האוצר, אני מנהל שיח עם הממשלה ואני עם מנהל שיח עם משרד ראש הממשלה. אתמול הייתה כאן כלכלנית משרד ראש הממשלה והכוונה שלנו היא לקדם החלטת ממשלה. בחודשים האחרונים ובתקופה האחרונה קודמו הרבה מאוד החלטות ממשלה. אני בעד כולם, בעד הצפון, בעד העוטף ובעד כולם אבל אל תשאירו את אילת מאחור. צריך ליישם את החלטת הממשלה ואת ההתחייבות שהייתה בהחלטת הממשלה, בהחלטת ממשלה המשכית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו מהנוכחים רוצה לומר משהו? << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אני המשרד להגנת הסביבה ואוסיף ממש בקצרה לגבי שני דברים שאמרת, ראש העיר. דבר ראשון בנוגע לפרויקט הרכבת, מאחר והממשלה החליטה לעשות את הרכבת אז כמו שאמרנו מקודם, אנחנו ממשלה אחת ומבחינתנו הרצון זה לטייב את התכנון ולראות שעושים אותו בהתחשבות מרבית בסביבה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מצוין. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> כבר הוגשה בעבר תוכנית על הרכבת שנגנזה וכבר אז הגענו להבנה לגבי התווי המועדף מבחינה סביבתית אז אני מאמין שגם הפעם נצליח להגיע לתוצאה כזאת. זה מאוד מאתגר, במיוחד השער הדרומי של אילת וקשה לראות איך מתחברים לעיר אבל זה אתגר וצריך לצלוח אותו. אחר כך, יהיה גם את העלייה מהערבה אל הנגב כי זו טופוגרפיה קשה שם. הנושא השני שרציתי להתייחס אליו זה הנושא של החלטת הממשלה שמתגבשת שאנחנו שומעים עליה היום בפעם הראשונה, לא היינו מודעים לזה. אני אגיד שהחלטות הממשלה הקודמות הגיעו לשיח מולנו בשלב מאוד מאוחר וכבר לא הייתה לנו יכולת להכניס לשם סעיפים בנושאי סביבה – אולי זה גם לא היה האקלים הפוליטי שהתאים – וזה היה פספוס גדול מאוד. היו לנו הצעות גם לגבי אילת וגם לגבי חבל אילות בנושאים של שיפור ניהול הפסולת ותשתיות הפסולת, תחבורה, אנרגיה ניקיון, יכולות פיקוח בניה ופיתוח של יכולות פיתוח ואכיפה. לצערנו, שום דבר מהדברים לא נכנס באותן החלטות. אני מאוד אשמח ומבקש להכניס אותן לשיח הזה כבר בהקדם, ביום ראשון. בגלל אותן החלטות ממשלה יש לנו סעיפי מגירה לשתי הרשויות ומאוד חשוב לנו שהפעם כן נצליח לשתף פעולה בנושא הזה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בהחלט. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> אני אוסיף משפט אחד על הרכבת. כמו שעמיחי הזכיר, הרכבת חשובה מאוד אבל יש הרבה מאוד אתגרים. לצד האתגרים הסביבתיים, יש גם אתגרים שקשורים ברכבת שצמודה לקיבוצים ורכבת - - - איריס ואני הולכים היום על הרבה מאוד אזורי תעשייה. חותכים רכבת שחותכת את האריזה לתמרים, בית העלמין - - - זה חלק גדול מהעניין ועמיחי גם מכיר את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מניח שצוותי התכנון - - - << דובר >> חנן גילת: << דובר >> כן, אנחנו בקשר עם אולה. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אם אפשר, אנחנו מצטרפים לבקשה ככול ויש בהחלטה היבטים של אקדמיה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> ברור, בטח. בטח שיש. << דובר >> ורדה בן שאול: << דובר >> אז שנהיה בתמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בטח. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> קרן ממשרד הכלכלה, אני הנציגה שלהם היום. קיבלתי ממיכל פינק מספר נקודות חשובות שהיא ביקשה שאזכיר. בנושא אזור תעשייה עין עברונה, מצב תכנוני של הפרדת תב"ע ותעשיית חקלאות, מיכל אומרת שצריך לדבוק ולשמר את ההחלטה לחקלאות ותעשייה ולשמר את החלטת הממשלה לכלכלה מקומית חדשנית. זה לגבי הדבר הזה ובבוקר כבר דיברתי על קהילת החדשנות. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> רק לדייק, היא מתכוונת להחלטה שפג תוקפה ב-2024, שאכן התקציב יישאר כדי שנוכל לממש את התקציב הזה. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> כן. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> זה תקציב של למעלה מ-20 מיליון שקלים שלא נוצל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא על 1442. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> לא. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> לא, זה 4662. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> זאת החלטה מ-2019 שמהרבה סיבות, לא הצלחנו לממש את התקציב של ההחלטה ואנחנו צריכים שהתקציב הזה ימשך כי כמו שאמרנו בבוקר, אנחנו ממש לקראת פתרונות שיכולים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או-קיי. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> או-קיי. כבר דיווחתי על קהילת החדשנות. הסעיף השלישי זה מסלול 418, תוכנית שכר גבוה. על אף התיקונים שבוצעו במסלול, לא היו ביקושים עד לסיום ההחלטה. הסעיף הרביעי הוא סיוע לעסקים - - - << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> אבל צריך להתייחס לזה לרגע כי זה לא סתם. סליחה שאני מתפרצת. << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> לא, זה בסדר. זה מעולה כי אני הנציגה וחוץ ממני, אף אחד אחר ממשרד הכלכלה לא הגיע אז חשוב להשלים. << דובר >> איריס דניאל: << דובר >> זה מאוד חשוב כי בכל דיון כזה אמרנו שאת הסעיף הזה לא אנחנו ולא אילת הצלחנו לממש וזה לא סתם. בהטבה שכאילו ניתנה על חמש משרות בשכר גבוה, אף חברה לא הצליחה להגיע. אנחנו ביקשנו להמיר את התקציב הזה למשהו שיכול להיות יותר אפקטיבי וגם נתנו כל מיני רעיונות אבל זה לא קרה. זה תקציב של למעלה מ-10 מיליון שקלים שעדיין לא - - - << דובר >> קרן אלמוזנינו: << דובר >> תודה. סעיף רביעי זה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים מטעם מעוף. התקציב הסתיים בשנת 2023 ונוצל במלואו כך שניתן סיוע ל-500 לקוחות. היה ניצול יתר וזו פעילות מאוד מוצלחת לפי החלטת ממשלה 4662. יש לי עדכון לגבי אתמול ושמעתי שכבר דיברנו על זה היום בבוקר. התקיימה שיחה עם אלי כהן, מנהל מינהל אזורי תעשייה לגבי עין עבורנה ועד סוף אוקטובר יוגש תסקיר על ידי מינהל אזורי תעשייה. לפני שהמשרד להגנת הסביבה יפנה לוועדה המחוזית, יהיה תיאום מול מינהל אזורי תעשייה לגבי יחוד התב"ע ותעשייה בחקלאות באופן שיהיה תואם את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש עוד התייחסויות? << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> שלום, ד"ר מאיה גרברניק. אני דווקא יותר רוצה להתייחס לנושא של טיסות כי יש לנו בעיה. בנוסף למה שראש העיר אמר על כך שאין מספיק טיסות, הטיסה הראשונה יוצאת מאילת ב-08:00 אז יש בעיה גם לצוותים רפואיים בתוך העיר, גם למשרדי הממשלה וגם לעיריית אילת. אנשים צריכים ללמוד דברים חדשים. פעם היינו יוצאים הרבה לכנסים והיום אנחנו כמעט ולא יוצאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המענה שמשרד התחבורה הבטיח בנושא של הטיסות? זו לא בעיה שנולדה אתמול. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני אסביר. נכון, זו לא בעיה שנולדה אתמול. << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> זה התחיל בקורונה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה החריף בתקופה האחרונה בגלל ההעדפות של חברות התעופה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הכניסה של אל-על תשנה? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> קודם כול, אחרי מאמץ מאוד גדול וחודשים ארוכים, אנחנו הגענו להסכמה עם משרד התחבורה. במקרה אתמול דיברתי עם השרה על הנושא הזה וכרגע, רשות התעופה האזרחית מכינה מכרז והם אומרים לי שהם כבר מוכנים עם המכרז. לפני חודש הייתי אצל שר האוצר ביחד עם שרת התחבורה. הגענו למתווה ומבחינתי, מה שאני דרשתי זה תדירות יותר גבוהה, קביעות של טיסות, דיוק מבצעי וסבסוד. מה שאני טענתי זה שהטיסות לאילת, טיסות הפנים, זה תחבורה ציבורית לכל דבר ועניין וכך צריך להתייחס לזה. מבחינתי, מטוס הוא אוטובוס מעופף. ככה אני רואה את זה ולכן צריך שיהיה קביעות, תדירות וכמובן, נחזור לטיסות של 6:30 שכמו שד"ר מאיה אומרת, כבר מזמן לא קיימות. << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> אין. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הטיסה האחרונה גם לא קיימת מזמן והרבה מאוד טיסות כבר לא קיימות מזמן. רשות התעופה האזרחית אמורה להרים את זה ממש בשבועות הקרובים. הם קבעו יעד של סוף אוקטובר וגם אם הם ייכנסו לנובמבר אז אני לא אכעס עליהם אבל בסוף, צריך להגיע לאותו יעד שקבענו של אסדרה קבועה. איך אל-על תשפיע? אל-על נכנסת אחרי מאמצים מאוד גדולים, היא חוזרת לכאן אבל היא חוזרת כרגע רק עם שתי טיסות. דווקא היא נותנת לנו את המענים לטיסה הראשונה והאחרונה כלומר, היא תטוס ב-06:45 – זה בסדר, במקום 06:30. זה גם בסדר – ואת הטיסה האחרונה היא תפעיל מאוחר. אל-על תשפיע על הדבר הזה והתחרות תהיה גדולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> או-קיי. רצית להגיד משהו נוסף? << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> אני פשוט רוצה להשלים את מה שהתחלתי לומר. בנוסף לזה שהצוותים הפסיקו לנסוע לכנסים אז גם אני כי הכנס מתחיל ב-08:00-08:30, אני מגיעה ב-10:30-11:00 וב-14:00 אני קמה ויוצאת כשכולם נשארים עד 16:00 כי אני צריכה להגיע לאילת ושעתיים לפני זה אני צריכה להגיע לשדה התעופה. דבר שני שאני חושבת שהוא מאוד חשוב זה שבאילת בית החולים הוא לא גדול והרבה מקצועות חסרים ברפואה אז הרבה מטופלים, כולל מטופלים אונקולוגיים, נוירו-כירורגיים וילדים, מגיעים למרכז השלטון המקומי. הם מגיעים יחד איתנו ב-11:00 לבית החולים. השבוע אני נסעתי ביום שלישי לבית חולים שיבא והגעתי לבית החולים ב-11:00 אז בכל פעם שנותנים לי תור ב-09:00 אני אומרת "לא, אני מאילת והטיסה הראשונה היא ב-08:00. לפני 11:00 אפילו אל תציעו לי". לפעמים זה לא רק ביקור של רופא, לפעמים זה קבלת טיפולים וזה לוקח שעתיים, שלוש או ארבע וזו בעיה מאוד גדולה. תודה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> החולים חוזרים בערב ואין להם טיסות לילה. הם מגיעים לשדה ואומרים להם שהטיסה בוטלה. << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> או שהיא מתעכבת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה מה שנקרא "לכו ותחפשו את החברים שלכם. אם רוצים אולי נציע לכם אוטובוס". אלו חולים אונקולוגיים, אתם מבינים מה האנשים האלה עוברים. קצת קשה לי, אני בוכה כשאני מספר את הסיפורים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד מישהו? קודם כול, אני מודה לכם על האירוח היום ועל הסיור שהיה חשוב וגם מהנה. זה היה חשוב לביצוע המעכב על החלטות הממשלה שישנם. אגב, יש הרבה מאוד החלטות ממשלה שנוגעות לנגב ולגליל וחלק ממה שעושים בוועדה זה פשוט לקחת את החלטות הממשלה האלה ולנהל עליהם דיוני מעכב. זה מאוד מעניין לראות גם את אחוזי הביצוע וגם איך הרבה פעמים שמים דברים בשביל לכתוב אותו אבל לא מיישמים אותם. ראשית, אני חייב לומר שמה שקרה כאן בתקופת המלחמה ראוי לציון לשבח מבחינת מדינת ישראל. קלטתם כל כך הרבה אנשים לתקופת זמן לא ידועה, כי זה לא שאומרים לך שעכשיו אתה קולט אותם לשלוש שנים, במצב בכלל לא ברור ובעיר שאין לה את המשאבים הכלכליים של עיר שהיא בסדר גודל של עיר כמו תל אביב ועדיין עשיתם את זה בצורה מעוררת כבוד וראויה שעזרה למדינה להתמודד עם הרבה דברים לא פשוטים שאנחנו עדיין נמצאים בתוכם. למי שזה נשמע כמו "יאללה, אז הוספנו עוד בית ספר" צריך לדעת מה זה להוסיף בית ספר ומה זה לפתוח גן ילדים. מאיפה כוח האדם? איפה המורים? איפה המורות? איפה הלוגיסטיקה? איפה המזון? תעזבו, אפילו פינוי אשפה. זה חשוב ואני לא יודע אם מישהו מהממשלה אמר לך את זה ואני לא מהממשלה, אני מהכנסת אז אני אומר לך ולחנן, העשייה הזאת היא לא ברורה מאליה ודרכך גם לכל עובדי הרשות המקומית כי אתה לא היית עושה את זה לבד בלי עירייה ומועצה אזורית שרתומים לטובת העניין הזה. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבינים שיש פה משימה לאומית. מה אפשר לעשות? עשיתם פה משימה לאומית. << דובר >> מאיה גרברניק: << דובר >> גם משרדי הממשלה עם פיקוד העורף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. כמו שעשיתם משימה לאומית, עכשיו הממשלה צריכה להבין גם את האתגרים של אילת. כמו שאני אמרתי, כולם אוהבים להתייחס לישראל ככלכלת אי. אומרים לנו הרבה שאנחנו כלכלת אי אז אי-אפשר לייבא חלב ודברים כאלה. לצורך העניין, אתם מדינת אי. זאת עיר שאין לה עורף של עיר אחרת שנותנת לה שירותים. כשלתושב עיר בנגב כמו דימונה או ערד יש בעיה אז ב-20 דקות של נסיעה יש לו עיר אחרת שיש בה מענה לשירותים האלה וזה לא קיים במועצה אזורית חבל אילות ואילת. לכן, הממשלה צריכה להשקיע פה משאבים אחרים ומשאבים אחרים זה אומר גם כסף וגם תוכניות שהן תוכניות ארוכות טווח. לכן קידמנו בזמנו את החלטת הממשלה 1442 ולכן יש חשיבות להחלטות ממשלה המשך, כדי שהן ייצרו את המנוף הזה שיאפשר לאילת לחיות לבד. אם באזור הזה יחיו 200 אלף תושבים – אתה לא צריך את הממשלה, וזה צריך להיות היעד של אילת וחבל אילות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עם 200 אלף תושבים אתה כבר תדע להתקיים אבל כדי שיהיו פה 200 אלף תושבים אתה צריך לדאוג שיהיה להם שירותים כדי שהם יבואו לגור ולחיות פה וזאת המשימה של הממשלה. אני פורט את זה למספר דברים. בראש ובראשונה, בואו נדבר על עניין הרכבת. אני חושב שרכבת לאילת זה חובה. זה לא דבר שיהיה נחמד שיהיה אלא משהו שהוא הכרחי למדינה מבחינה תשתיתית. זה נכון שיש פה בעיות אבל כך גם היה כשעשו את נמל אשדוד. לא היה אז את המשרד להגנת הסביבה כשעשו את נמל אשדוד אבל אני מניח שאם היה משרד להגנת הסביבה אז היו לו הערות כאלה ואחרות לאירוע הזה. אני מקבל ואוהב גם את מה שאני שומע מכם. אתם מעירים את ההערות ולא רק בשביל להגיד שלא תהיה רכבת אלא בשביל לומר שאם יש רכבת אז בואו נראה איך אנחנו עושים את זה הכי נכון שאנחנו יכולים עם מינימום פגיעה בכל מיני מקורות. אני לא יודע אם אתה מכיר אותו אבל יש חזון שאני מאוד אוהב. יש את השאלה איפה הרכבת תפגוש את הנמל הימי. צריך להיות להכניס את הרכבת עד הסוף. יש חזון שאומר "בואו נביא את הנמל לרכבת ונעמיס". נייבש את הים בדומה למה שיודעים לעשות באמירויות ובמקומות אחרים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז גם דרך הקרקע שעולה מסביב אפשר לייצר פרויקט כלכלי. << דובר >> מתן לוינסון: << דובר >> אנחנו פחות אוהבים את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני בטוח שאתם פחות אוהבים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הם פחות אוהבים את זה אבל אני אשכנע אותם שזה הדבר הנכון, גם מבחינה סביבתית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כאן אירוע שהוא אירוע שצריך להתייחס אליו כפרויקט לאומי. הנושא של הרכבת זה לא פרויקט של העיר אילת, זה לא פרויקט של חבל אילות, זה פרויקט לאומי עם אינטרס לאומי. אמרתי כבר מקודם שאת ישיבה הבאה שאנחנו נעשה בוועדה בירושלים אנחנו נייחד לנושא הרכבת ולנושא הנמל ואז אולי גם נציג את החזון הזה כאפשרות. הרכבת היא חובה גם מבחינת סחורות, גם מבחינת כמות המשאיות שזה יוריד מהכביש בדרך הזאת וגם מבחינת היכולת של אילת להתפתח עם שירותים נוספים שהיא תוכל לתת. הקומה השנייה זו קומת האקדמיה והרחבת האפשרויות האקדמיות, דווקא בגלל שלמישהו שגר באילת יש פחות אפשרויות קלות ללכת ללמוד במקומות אחרים ולהמשיך לגור באילת, מה שאני לא יכול להגיד לגבי רחובות, נניח. אם אתה רוצה ללמוד ברחובות משפטים אז יש לך איפה ללמוד משפטים, אם אתה רוצה ללמוד בפקולטה לחקלאות אז אתה יכול בפקולטה לחקלאות ואם אתה רוצה משהו אחר שלא מלמדים שם אז אתה תיסע עוד חצי שעה לתל אביב ואתה תלמד בתל אביב. זה לא קיים פה ולכן צריך לייצר פה באיזושהי דרך, מניפה של תארים שהיא כמה שיותר רחבה גם אם זה אומר לתת פה כל מיני הקלות שאולי לא תיתנו אותם ברחובות, לא בתל אביב אבל לא בראשון. באילת תצטרכו לתת אותם וגם אם זה אומר שלוחות או אפשרויות כאלה ואחרות. זה גם בשביל להגיע למספר גדול של סטודנטים, זה מסייע לכולם. זה לא יפגע במי שהיום מלמד באילת אלא להפך, זה יועיל. הרבה פעמים יש זוג שאחד מהם מחפש את זה ואחד את זה ואם לא תדע לתת להם את אפשרויות הבחירה אז הם לא יהיו פה, הם פשוט יהיו במקום אחר. זה משהו שמבחינתי, חייב להיות בתוך החלטת הממשלה שלנו. אני רק ארגיע את משרדי הממשלה, אין נוסח של החלטת ממשלה ואני גם לא מכיר משרד שמקדם היום החלטת ממשלה. סליחה אבל כנראה גם לא משרד ראש הממשלה. אנחנו מדברים על זה כמשהו שצריך לקרות. בהקשר הזה אני גם אגיד את הבקשה שלי אליכם. אנחנו לא הממשלה אבל אני מוכן לקבל טיוטה של הצעת להחלטת ממשלה שנוסחה על ידי עיריית אילת וחבל אילות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> היא מוכנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הטיוטה הזו תעלה לדיון בוועדה ונשמע את התייחסויות משרדי הממשלה, בסדר? אנחנו נעשה את עבודת משרדי הממשלה או משרד ראש הממשלה או משרד נגב גליל שאמורים ליזום את החלטת הממשלה ואם עד אז הממשלה תביא החלטת ממשלה משלה והיא תהיה על הדיון, בבקשה. אני אעדיף את זה אבל ככול שזה לא קורה, ברגע שאני אקבל מכם נייר אז אני אקיים עליו דיון עם משרדי הממשלה שיתייחסו. בדרך כלל, זה עוזר להוציא את הקטר מהתחנה, תרתי משמע. בתוך החלטת הממשלה הזו שאנחנו מדברים עליה, צריכה להיכנס גם הארכת התוקף של התקציב בהחלטה 4662 שדוברה כאן אבל בלי קשר לזה, תעביר לי בבקשה מכתב ממך לגבי הארכת התקציב הזאת כדי שאני אוכל להפנות אותו גם לממונה על התקציבים, גם לשר האוצר וגם לראש הממשלה, בבקשה לפעול לפחות לגבי הפרק הזה בנפרד. בדיוק כמו שאמרנו בבוקר לגבי הנושא של קהילת החקלאות והניסיון לאחד את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קהילת החדשנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, להוציא גם למנכ"ל משרד הכלכלה ואת הפניה שלי לשר כהן על פרק התשתיות וניצולו. לגבי הנמל גם התייחסתי שם אז אין צורך לחזור על זה. אנחנו נקיים דיון על הסוגייה של הנמל גם כן. זה יהיה דיון משותף על הנמל והרכבת וזה יהיה הדיון הבא בנושא שקשור לאילת. בנושא הטיסות, אני מבין שזה נושא שהוא בטיפול. אני קיימתי עליו דיון בהקשר של אל-על בוועדת הכלכלה אבל משרד התחבורה - - - << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אתה זימנת דיון בנושא של אל-על. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אני חושב שזה אולי דחף קצת לסגירת האירוע הזה עם אל-על, שהיה אירוע פתוח כשאנחנו באנו לוועדת הכלכלה אבל זה בהחלט לא מספיק. פה הממשלה חייבת לתת את שלה. לגבי רפואה, בתוך הפרק של החלטת הממשלה צריך להיות פרק נפרד לעניין הרפואה והרחבת בית החולים יוספטל. זה עוד פעם מאותה סיבה, אתה רוצה להביא לפה אנשים רציניים שיבואו להיות החוקרים והם צריכים שירותי רפואה ברמה שיש להם במקום אחר במרכז. הם לוקחים את זה בשיקול, זה לא רק השכר הגבוה שמציעים למישהו, הוא שואל איפה הילדים שלו לומדים, איזה שירותי בריאות הוא מקבל ואיזה תרבות יש לו. כאן מגיע הנושא של תיאטרון אילת. אנחנו התעקשנו להכניס את זה בהקשר של תמיכה בתרבות אנחנו חייבים לייצר כאן איזשהו אקו-סיסטם נוסף וזה חייב להיות חלק מהעניין. אני מחזיר את הכדור עכשיו אליכם. אתם צריכים להכין לי טיוטה של החלטת ממשלה לדיון ומבחינתי, בלי קשר לדיון על החלטת ממשלה, יהיה דיון על הנמל ועל הרכבת. אני אומר שוב שבעיניי, הסיפור של הנמל הוא תעודת העניות הכי גדולה למדינת ישראל. זה פשוט מביש לראות את המנופים עובדים בעקבה ומושבתים באילת. זה אולי הדוגמה הכי טובה לאוזלת היד של הממשלה. מבחינתי, עד כאן. אני מאוד מודה לכם. עוד דבר אחד ששכחתי. משרד החקלאות, יש את הנושא של המינהלת שחייבים לנו תשובה עליו בעניין הזה. תודה רבה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> קודם כול, אני רוצה להגיד לכולם תודה מעומק הלב על העובדה שאתם כאן. עזבתם את המרכז, התגייסתם ובאתם לכאן עם הוועדה וזה מוערך מאוד בעייני. אני אומר לכם תודה מעומק הלב בשמי, בשם תושבי אילת ובשם תושבי חבל אילות, כמובן. שמעתם חלק מהדברים שהעיר מתמודדת איתם. לא הספקנו להגיע להזדמנויות הגדולות ויש הזדמנויות גדולות אז אנחנו עוד נדבר על זה, כמובן. בעיניי, המיקום של אילת זו ההזדמנות הגדולה עכשיו עם ההסכמים החדשים שנרקמים. אני מקווה שישמרו אותם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך תודה, אתה ידיד אמת של אילת לכל אורך השנים, לא רק עכשיו ולא רק בתפקידך הנוכחי אלא בכל תפקידך הקודמים. אתה הסתכלת על אילת כנכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל, זיהית את החולשות והחוזקות ותמיד אמרת שצריך להתייחס לאילת באופן מיוחד, יצרתי ועם חשיבה מחוץ לקופסה וזה מה שצריך. מה אפשר לעשות? אילת היא מיוחדת ואם יכירו בזה אז יהיה לנו מקום אחר. כמובן שבכל פעם שאני אומר אילת, זה מתייחס גם לאילות. אני אומר לך תודה ואני חושב שלא נתתי לך את זה עדיין. << דובר >> חנן גילת: << דובר >> שנייה לפני זה אני רק אוסיף שהיה פיצוץ גדול על הגבול אז נזכור שלא קרה כלום וכולם בסדר. עוד לא מצאו בדיוק איפה אבל אלי ואני לגמרי שם בסוגיה של הביטחון ולמרות זה ובכל זאת, אני מברך מאוד על המעקב אחרי החלטות הממשלה בדרך למימוש עם כל הרכיבים. אנחנו נגיש טיוטה של הצעה כדי להתקדם, כמו שהצעת. תודה רבה לך. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:30. << סיום >>