פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 111 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, כ"א באלול התשפ"ה (14 בספטמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור במרכזי חדשנות בעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר משה סולומון אושר שקלים מוזמנים: אלי לנקרי – ראש עיריית אילת בטי סימלמיץ – סגנית ראש עיריית אילת וממלאת מקום נתנאל קופראק – מרכז המחקר והמידע, הכנסת נועם בוטוש – מרכז המחקר והמידע, הכנסת אסי בן חמו – גזבר עיריית אילת מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך וראש מנהל שח"ק בעיריית אילת אסף אדמון – מנהל היחידה לאיכות הסביבה, עיריית אילת עפרה בוארון – סמנכ"לית תוכן ותחום נוער ברשת המתנ"סים אילת אלעד טופל – רכז עיר חכמה, עיריית אילת אבי נעים – מנהל פרויקטים בינלאומיים, עיריית אילת ספיר קינן סקס – עוזרת ראש עיריית אילת אודי גת – מנהל פרויקט תחום חקלאות וביוטכנולוגיה ימית, עיריית אילת דיאנה שמיר סגל – מנהלת פיתוח עסקי והון אנושי, Seanovation גיל ממן – סמנכ"ל שיווק, Seanovation אלינור ריגר – ראש תחום מותג וצמיחה, Seanovation שירלי קאלוש – מנהלת שיתופי פעולה בין-לאומיים, Seanovation יונתן מוסניקוב – מנהל אקסלרציה ופיתוח עסקי, Seanovation הילה אוביל ברנר – מנהלת קשרי משקיעים, Seanovation ספיר – מדריכה, מרכז החדשנות בטרמינל הישן, אילת לימור קטן – מנהלת בית ספר על-אזורי יעלים תמיר סמוראי – מנהל חווה שיקומית באילת מאי – עובדת בחווה שיקומית באילת מנדי קליין – מנהל בית חב"ד באילת אורלי – דוברות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל אריאל כהן – יועץ חבר הכנסת משה סולומון דורון אטיאס – יועץ חבר הכנסת ניסים ואטורי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במרכזי חדשנות בעיר אילת << נושא >> (1. ישיבה בעיריית אילת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם. אנחנו שמחים מאוד להגיע לעיר אילת ולהיות אורחים של ראש העיר ושל העיר עצמה. יש פרויקטים רבים שאפשר לעשות ביחד. היא עיר מיוחדת ועיר נופש ישראלית. באנו מרחוק. באתי מהגולן. אשמח לשמוע את הסקירה שלך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אנחנו מקדמים בברכה את הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשותו של חבר הכנסת ניסים ואטורי. כמו כן אנחנו מקדמים בברכה את חברי הוועדה חבר הכנסת משה סולומון שנמצא כאן איתנו וחבר הכנסת אושר שקלים שאמור להגיע. נעשה סבב היכרות ואחר כך אציג את החזון שלנו, את האתגרים ואת ההזדמנויות. נכיר לכם עם מה העיר מתמודדת בהקשרים של הוועדה באופן ישיר וגם בגדול נתאר את מה שקורה בעיר אילת. נתחיל סבב היכרות. בבקשה. << אורח >> בטי סימלמיץ: << אורח >> שלום. בטי סימלמיץ, סגנית וממלאת מקום ראש העירייה. << אורח >> אסי בן חמו: << אורח >> ברוכים הבאים. אסי בן חמו, גזבר עיריית אילת. << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> אריאל כהן, יועץ של חבר הכנסת משה סולומון. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> נתנאל קופראק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מלווה את הוועדה מיום הקמתה. << אורח >> נועם בוטוש : << אורח >> נועם בוטוש, גם ממרכז המחקר והמידע. מלווה את הוועדה בנושאים שונים. << אורח >> אסי בן חמו: << אורח >> אני אצטרך אתכם. יש לי משהו לבקש ממרכז המחקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם עושים עבודה מצוינת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מכיר, כמובן. עושים עבודה נהדרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם בוועדה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ביקשתי מהם לחקור כמה תעלה רכבת לאילת. אמרו לי עזוב. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אספר לכם גם על הרכבת וחשיבותה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בטיסה לכאן היו איתנו אנשי רכבת ישראל ודסקסנו. הם לחצו עלינו להקים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> באמת? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם באו לכמה ימי עיון פה. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> ברוכים הבאים. עפרה בוארון, רשת המתנ"סים באילת. << אורח >> מירי קופיטו: << אורח >> ברוכים הבאים. מירי קופיטו, מנהלת אגף החינוך וראשת מנהל שח"ק. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אסף אדמון, מנהל היחידה לאיכות הסביבה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> אלעד טופל, מרכז עיר חכמה. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> אבי נעים, מנהל פרויקטים. << אורח >> אורלי: << אורח >> אורלי, מדוברות הוועדה. << אורח >> ספיר קינן סקס: << אורח >> ספיר, עוזרת ראש העירייה. ברוכים הבאים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> נטלי שלף, מנהלת הוועדה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ברשותך אדוני יושב-הראש אני אתאר את המצב באילת היום, את התוכניות שלנו, את החזון ארוך הטווח, את האתגרים שהעיר מתמודדת איתם, את ההזדמנויות הגדולות שלדעתי יש לעיר היום יותר מתמיד ואת חשיבותה האסטרטגית של העיר למדינת ישראל. כך אני מאמין, כך ממשלות ישראל לדורותיהן הצהירו ותמיד אמרו שאילת היא נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. אמרתי תמיד שנכס אסטרטגי צריך לחזק. נכס אסטרטגי חשוב שיהיה חזק. אמרתי תמיד שאילת חזקה זה לא אינטרס מקומי שלי או של האילתים. זה אינטרס לאומי מובהק. מי שרצה הוכחה לכך ראה מה קרה כאן במלחמת חרבות ברזל, בכל החודשים הראשונים כאשר העיר קלטה כאן והכפילה את מספר תושביה כמעט בן לילה ואירחה כאן מעל ל-65,000 מפונים ומתפנים שהיו כאן בעיר במשך תקופה ארוכה, חודשים ארוכים. נוצר אתגר נוסף. קודם כול, בשנה ושלושה חודשים האחרונים אילת נמצאת במצב תיירותי טוב. כולם מכירים את אילת. אילת היא עיר התיירות והנופש המובילה בישראל. היא עיר שהרוב המוחלט של כלכלתה נשען על תיירות. כולם יודעים את זה. ההישענות הקיצונית הזו היא הישענות שאנחנו ערים לה ומבינים את האתגרים שהיא מייצרת ואנחנו במאמץ גדול מאוד לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה. אם תרצה זה אחד האתגרים החשובים של העיר אילת. אני אספר מה אנחנו עושים בתחום הזה. התחלתי ואמרתי שהחודשים האחרונים הם חודשים טובים מאחר שאנחנו כעיר יחד עם המדינה והמשברים שעוברת המדינה בשנים האחרונה – אם נלך אחרונה לתקופת הקורונה עד היום ולאילת נוספו משברים שהם ייחודיים לעיר כמו סגירת שדה דוב והמשמעותיות של זה. אנשים חושבים שזה עבר בקלות והכול בסדר. ההשלכות קשות ואני אתאר אותן. העובדה שהיום יש שבע או שמונה טיסות ביום במקום 50 שהיו פעם, אלה השלכות של סגירת שדה דוב. המשמעויות קשות. נחזור לזה ונתאר למה אני מדבר על זה כאתגר כל כך חשוב. אבל כאמור, בשנה ומשהו האחרונות יש התאוששות של התיירות. עדיין, כאשר מדברים על עוגנים כלכליים אחרים, הנמל שהוא עוגן כלכלי שני בחשיבותו רחוק מאוד מלמצות את הפוטנציאל שלו. גם על הנמל אנחנו נספר, המצב שלו היום ומה המשמעות של ההשבתה של הנמל. הנמל מושבת מאז נובמבר 2023 עד עכשיו. יש לזה משמעויות מבחינה כלכלית על העיר. התחלתי ואמרתי שאנחנו ברצף של חמש, שש שנים של משברים שחלקם המדינה עוברת אבל אילת חווה אותם באופן קשה בהרבה מאשר כלל המדינה גם מבחינה כלכלית וגם ביטחונית. תיכף נדבר ביטחונית. מבחינה הכלכלית, בגלל ההישענות הקיצונית של אילת על תעשיית התיירות, אילת בדרך כלל הראשונה להיפגע והאחרונה להתאושש. זה המצב. זה מה שקורה. כך קרה בקורונה. בקורונה הגענו ל-75% אבטלה, אדוני יושב-הראש. 75% אבטלה. אלמלא תוכנית האי הירוק שהצלחנו להכניס כמה חודשים לפני שהסתיימה הקורונה, אילת הייתה בהתרסקות של ממש. האי הירוק קצת הציל אותנו, מי שמכיר את התוכנית הזו. אחר כך באו משברים אחרים כמו הסערה הגדולה שפקדה את חופי אילת וגרמה לנזקים של מאות מיליונים. וכמובן, המלחמה. בחודשים הראשונים של המלחמה אילת התמודדה גם עם אתגר ביטחוני חדש שלא ידעה כמותו. החות'ים זיהו את אילת כיעד וכמטרה. בתחילת המלחמה הם גם לא היו יכולים לשגר רחוק יותר מאילת אז אילת הייתה היעד המרכזי. קרוב ל-300 שיגורים של החות'ים לעבר העיר אילת. רובם ככולם יורטו וטופלו עוד לפני שהגיעו לעיר. חלק גדול מאוד מהם יורטו כאן על ידי מערכות הגנה מצוינות שיש סביב העיר אילת. צריך להגיד את זה. בחמישה מקרים הצליחו לחדור לעיר. טיל שנפל ברמון. אני מדבר על אז ולא מה שקרה בשבוע האחרון. היה טיל שנפל בנמל, כטב"ם שנפל בבית ספר ו-43 תלמידים ניצלו בנס. אילת התמודדה גם עם האתגר הביטחוני, משהו שלא ידענו כמותו עד למלחמה הזו, וגם עם אתגר כלכלי קשה. כל החודשים הראשונים שאילת הייתה מלאה במפונים ובמתפנים, העסקים לא עבדו בעיר. כולם חושבים שיש כאן עוד 65,000 ואז יש כאן כלכלה פורחת. נהפוך הוא. אנחנו דאגנו לכל צורך של המפונים והמתפנים שהיו כאן. זה לא אנשים שבאו לצרוך כאן. צריך להבין שאילת מתבססת על כך שכל שלושה או ארבעה ימים במחזוריות באים אנשים חדשים, מבלים, קונים, חוזרים חזרה ומתחלפים. כך הכלכלה של אילת מבחינה תיירותית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל המלונות עבדו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> המלונות כן. המלונות אירחו את המפונים. קיבלו כסף מהמדינה. למלונות לא הייתה בעיה. יש כאן 7,000 עסקים שרובם הגדול נשען על תיירות. אלה קרסו. אלה ממש קרסו. אילת התמודדה עם אתגר ביטחוני, אתגר כלכלי ואתגר הקליטה של אותם 65,000 מפונים. אם מישהו לא מבין על מה מדובר באתגר הקליטה וחושב שאם הם בבתי המלון אז הכול בסדר ונגמר הסיפור אז לא. היה צריך לדאוג כאן לחינוך, לכלכלה של האנשים. אספר לכם שבשבועות הראשונים חילקנו 10,000 מנות אוכל כל יום, 5,000 סלי מזון ו-5,000 ארוחות כל יום. אנחנו כעירייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עובדים סוציאליים? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כמובן. גייסנו את כל העובדים הסוציאליים. זה היה אתגר אחד ענק. אני יכול לספר סיפור קצר אף על פי שזה היה סיפור ארוך. היום אנחנו חושבים שמה שקרה כאן הוא נס. לא פחות מכך. המשמעות של לקלוט 65,000 מפונים ולדאוג לכל צורך שלהם – למשל בחינוך. הגיעו לכאן 15,000 תלמידים. במערכת החינוך יש לנו 12,500. תארו לכם שקיבלנו יותר. אספר לכם שפתחנו בתקופה הזו 15 בתי ספר חדשים, תשעה יסודיים ושישה על-יסודיים, 84 גני ילדים ופעוטונים, חמישה מרכזים לוגיסטיים, 30 מוקדים לסיוע נפשי, ארבע מרפאות חדשות. אין לנו יכולת להתמודד לבד עם כל הדבר הזה. אחד האתגרים הגדולים של אילת שתכף נספר עליו הוא אתגר שירותי הרפואה. נדבר על זה כי חשוב להתמקד בנושא הזה. זה דבר מרכזי וחשוב. צריך להביא רופאים. לשמחתנו בתי חולים במרכז הארץ התגייסו ובאו לכאן רופאים רבים. בתי חולים רבים סייעו כאן ועזרו לנו להתמודד עם האתגר. זה לגבי תקופת המלחמה. אני אגע באתגרים החשובים שהעיר מתמודדת איתם. יש שלושה אתגרים ענקיים שהעיר מתמודדת איתם עד היום והגיעה השעה, אדוני יושב-הראש וחבר הכנסת סולומון, הגיעה השעה לשים גם את אילת על המפה ולפתור את האתגרים האלה. אי אפשר להשאיר את אילת מאחור עוד. כתבתי לאחרונה מכתב לראש הממשלה בנושא. אי אפשר עוד להשאיר את אילת מאחור, להשתרך מאחור. תכף אפרט על מה אנחנו מדברים. אני מעריך מאוד את מה שהממשלה עושה עכשיו בכל מקום, בצפון ובעוטף, יש השקעות גדולות של מיליארדים שנעשות. אני בעד לגמרי, אבל לא לשכוח את מה שאילת מתמודדת איתו ולא להשאיר את אילת מאחור. אזכיר על מה אני מדבר. אתחיל עם האתגר הגדול ביותר מבחינתנו שהוא אתגר שירותי רפואה. זהו אתגר עצום. הפערים בין אילת לבין מקומות אחרים בארץ הם ענקיים. אנחנו חסרים בשירותים בסיסיים. בית החולים שלנו לא נותן מענה לשירותים בסיסיים שיש בכל מקום אחר בארץ. בכל מקום אחר בארץ, כולל בצפון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תן דוגמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו מה למשל? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אפרט. אין כאן כל רפואת המומחים. אין כאן מחלקת צנתורים, אין כאן מחלקת קרדיולוגיה. אדם שמקבל כאן התקף, חלילה, מפנים אותו במסוק. יש לנו מסוק כמו בשנות השמונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלכם, של העירייה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא שלנו, של הכללית שמחזיקים את המסוק. אם אדם מקבל התקף לב או אירוע מוחי אי אפשר לטפל בו כאן. אין כאן שום שירות שאפשר לתת ולכן מפנים אותו במסוק. אם הוא קיבל התקף ויש לו מזל שהמסוק כאן ולא נמצא במקום אחר, מפנים אותו. גם אז, סיכויו להגיע בזמן למרכז הם לא גדולים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הסיבה שאין מחלקה כזו? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש כל מיני - - - אני חייב לענות לשיחה הזו כי יש כנראה אירוע בטחוני. יש עכשיו כטב"ם שמסתובב קרוב אז אולי תהיה אזעקה. זה היה מפקד האוגדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באתי מרמת הגולן. 400 מטר מהגבול מיישוב קטן מאוד. כאשר היו אומרים כטב"ם מעל אלוני הבשן, הייתי אומר שהם רוצים לחסל אותי. מה יש שם? רק אני. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שם אין זמן התרעה. אני רוצה להשלים את תיאור המצב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שאל למה אין. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הם טוענים שאין כדאיות כלכליות. אני אתן לך דוגמה כדי להסביר איך - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מכיר את השאלה. האם מדובר בציוד רפואי הנדרש לקרדיולוגיה או רופאים? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מדובר בסוגיית הרופאים בעיקר. רופאים אף שהם מקבלים מענק כדי להגיע לכאן, אין להם שום תמריץ להגיע לכאן כי את הכסף הזה הם עושים בקלות במרכז וגם כי כאן הם יכולים לראות כמה עשרות מקרים ושם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך לחפש רופאים חובבי ספורט ימי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אין כאן שירותים רבים מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה גם מה שאנחנו חווים בצפון. אתם קצת יותר מבודדים. גם כשזה צפון אנחנו - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אומר לך שזה שונה, עם כל הכבוד. המרכז הרפואי הקרוב ביותר זה 250 קילומטר והמרכזים הרפואיים במרכז הארץ הם 350 קילומטר. אתם מבינים על מה אנחנו מדברים. זה לא דומה לשום דבר. הכנסנו MRI ראשון לפה רק עכשיו לפני חודשים אחדים. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> הלוואי שלא תהיה עבודה לבתי חולים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כל מה שראש העיר הציג כאן הוא משמעותי מאוד בלי קשר לאיפה זה ממוקם ומי האזרחים. בסוף יש צמיחה מסוימת והצמיחה צריכה להיות מפוקחת בצורה מסוימת. באנו כדי לשכנע את הממשלה להשקיע פה וזו המטרה שלנו. אבל אנחנו מנסים להבין את המניעים והסיבות. זה לא חלילה זלזול בחיי אדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מדבר כי הבוס שלו הוא עם הכסף. יש לו יותר כסף ממני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא היה פה והוא שם לא מעט כסף. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש פה 70,000 תושבים שסובלים משירותים רפואיים הנחותים ביותר במדינת ישראל. MRI נכנס אלינו רק עכשיו. MRI. מה שטריוויאלי בכל מקום במדינת ישראל. כשבאתי לבקש אמרו לי בוועדת הבריאות שאי אפשר כי המדד ל-MRI אחד הוא 104,000 נפש ולי יש רק 70,000 ועוד 10,000 תושבי אילות וערבה. אני אומר להם, אתם רוצים שאביא מעקבה עוד 20,000? היה צריך להפוך שולחנות כדי לקבל בסוף MRI. הכול במלחמה. יש פה פערים. אני לא רוצה להרחיב כי המצב קשה מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שהפער הוא ברופאים אבל יש תמריץ. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אסביר. התוצאה של זה, ואת זה אני מתבייש להגיד, שאילת נמצאת בין הערים שתוחלת החיים בה לעומת שאר ישראל - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 81 מול 83. אגיד יותר מזה מול המרכז זה ארבע, חמש שנים – 87 מול 81. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ארבע, חמש שנים פער מול מרכז הארץ. למה שאנשים יבואו לכאן? למה שאנשים יתיישבו בעיר אילת? למה? צריך להבין עם מה העיר הזו מתמודדת. למה רופאים לא מגיעים? הסברתי למה רופאים לא מגיעים למרות המענק. אנחנו הבאנו פתרונות ואני החלטתי שאנחנו שמים קץ למצוקה הזו. מספיק. המלחמה שלי כראש עיר היא שאני קם בבוקר והולך לישון עם הנושא של שירותי הרפואה. אני חי את זה יום-יום, שעה-שעה. הפתרונות שהבאנו ומה שאני קידמתי ולשמחתי אחרי שלוש, ארבע שנים של מאמץ מטורף שלי מול המועצה להשכלה הגבוהה ותיכף ניגע בנושאים האקדמיים, ביום שלישי האחרון אושר להקים פקולטה לרפואה בעיר אילת כי זה הפתרון היחיד. אנחנו רוצים להצמיח מכאן את הרופאים הבאים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדומה לבאר שבע. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו לא נראה אותם מחר בבוקר אבל אנחנו זורעים היום ואת הפירות יקטפו הילדים והנכדים שלנו והדורות הבאים של העיר אילת. זה הפתרון לדעתי הטוב ביותר כדי למשוך רופאים. באותו אופן גם מקצועות הבריאות כמו קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, סיעוד ופיזיותרפיסטים – מתוך 120 רק 20 הם אילתים. כל השאר באים מהמרכז. זה מפקד הנפה, אני מתנצל. הכטב"ם באזור באר אורה ושדה התעופה רמון. החות'ים בשבועיים האחרונים חזרו לאילת ובגדול. הם משגרים הרבה מאוד כטב"מים לאילת. אחד נפל ברמון כמו שאתם יודעים ונגמר בנס. הוא נפל 50 מטר ממטוס שבדיוק היו עליו נוסעים. לפעמים אפשר להגיד שיש לנו מזל שהשדה הזה לא עובד. השדה לא ממצה את הפוטנציאל שלו. הוא נפל באזור הטיסות הבינלאומיות. היה הרבה מזל. אמרתי שבמקצועות הבריאות יש לנו 120 ורק 20 הם אילתים. 100 מגיעים מהמרכז. תיכף נגיע לאתגר השני שזה אתגר שירותי תחבורה. אם יש טיסות הם מגיעים. כאשר אין טיסות הם לא מגיעים וועדות מתבטלות. כאוס מוחלט בנושא הזה. אני מקווה שאנחנו עולים על דרך המלך אבל עדיין נדרשות השקעות מיידיות גדולות מאוד בשיקום שירותי הרפואה באילת. אני על זה לא מתכוון לוותר כי בסוף מדובר בבריאות ובחיים של התושבים שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש משהו שאתה יכול לשים את האצבע עליו ולהגיד פה אני רוצה להתפתח ופה אני צריך את העזרה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> במקצועות הבריאות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם היינו רוצים שתגיש לנו תוכנית מה התוכנית שהיית מגיש לנו כבקשה לתמיכה של הוועדה בראשותי עם החברים? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> משרד הבריאות עובד על תוכנית גדולה מאוד לעיר אילת. הדברים נמשכים זמן רב. למשל כל נושא הצנתורים, אמרתי שאני לא רוצה מסוק. אני רוצה מחלקת צנתורים שאם קורה משהו, יש רופאים וקרדיולוגים. כלכלית אנחנו מראים להם שכדאי יותר וזול יותר מהפעלת המסוק שעולה 40 מיליון בשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה צריך להיות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חסר לך מבנה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רופאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רופאים זה הסיפור הבא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא אם יש לו מוטיבציה שיוצרת את זה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> משרד הבריאות יודע לתת מענה. הם עכשיו מטפלים בנושא הזה ואני מקווה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה מחלקת שיקום לפצועים? << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> יש לכם שר טוב עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם גריאטריה אין. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> יש שר מצוין עכשיו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים מבוגרים שצריכים - - - << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> שהוא פותר בעיות, ברוך השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נצטרך לדבר איתו. אם אתה חושב שהוא כל כך טוב אז תקבע איתו פגישה ובוא נפתור להם בעיות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז בוא נדבר איתו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חיים הוא גם שר התיירות ואנחנו בקשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשת לנו תוכנית גם בנושא אנרגיה מתחדשת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תיכף נגיע לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע שאתם מובילים באנרגיה מתחדשת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נגיע לזה. אני אקצר את הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא ביקשתי לקצר אלא אני חושב בפרקטיקה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אגיע לפרקטיקה אבל אתה חייב לדעת מה קורה כאן. אני רוצה שתדע מה קורה. אני רוצה שתדע עם מה אנחנו מתמודדים. חשוב מאוד שתדע עם מה אנחנו מתמודדים. אמרתי שיש גם הזדמנויות. אני לא רוצה להיות נטל על צווארה של המדינה. לא רוצה לבכות למדינה. אנחנו יכולים להיות די חזקים לעזור עם כלכלת העיר לכלכלת המדינה. שמנו פרויקטים ומשה יודע את זה. שמנו פרויקטים לשר האוצר, לשר הכלכלה ולראש הממשלה. רק תקטפו אותם. רק תעשו את מה שצריך לעשות כדי שאילת תהיה חזקה. לא רוצה להיות נטל על צווארה של המדינה. אין סיבה שאנחנו נהיה. צריך לפתור את האתגרים וללכת הלאה. נושא התחבורה הוא גם אתגר ענק. לא אלאה אתכם כאן. אנחנו מחוברים למרכז הארץ. אילת מנותקת, אם תרצו, מהציוויליזציה. הדרך שלנו להיות מחוברים זה כביש הערבה. זה מה שיש. הוא עובר שדרוג אבל אתם יודעים מה מצבו. נסעת על כביש הערבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה קילומטרים חסר לכביש? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עוד 90 קילומטרים. אנחנו בקילומטר ה-84. עכשיו משדרגים עד הקילומטר ה-106 ויש תכנון עד הקילומטר ה-128. יש תקציב עד הקילומטר ה-106. ממשיכים לאט-לאט. זה לוקח שנים. מה מדהים כאן? אני הובלתי גם כסגן ראש עיר את הנושא של כביש הערבה עם תרגיל שעשינו למשרד התחבורה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בתחבולות תעשה לך מלחמה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בסופו של יום בקטע הכביש ששודרג יש אפס תאונות דרכים. לפני כן בקטע הכביש ששודרג תשעה אנשים נהרגו כל שנה. רק בקטע הכביש ששודרג. תבינו על מה אנחנו מדברים. אילת מנותקת מהבחינה הזו. בעקבות סגירת שדה דוב וכל מה שקורה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צריך להבין מה המשמעות של 70 הקילומטר שחסרים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מדובר במאות מיליוני שקלים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה שיושב-הראש אומר לך הוא תן את הנקודות ומה המשמעות הכלכלית שלהן. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עכשיו עובדים על 20 קילומטרים נוספים. כל 20 קילומטרים כאלה זה בערך 15 מיליון שקל לקילומטר אחד. זה הרבה כסף. אבל אתם מבינים מה המשמעות. טיסות מקרטעות בעקבות סגירת שדה דוב. אנחנו מנותקים לגמרי. אני חייב להגיד שיש לי שיח עם שרת התחבורה. היא עוזרת ומקדמת ומנסה בכל כוחה. לאחרונה היינו היא ואני אצל שר האוצר כדי לקדם את נושא הטיסות. קבענו שטיסות עבור אילתים או בכלל לאילת כמו תיירים שמגיעים בטיסות, נחשבות לתחבורה ציבורית לכל דבר. צריך להכיר בזה כתחבורה ציבורית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> התקבל סבסוד. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> התקבל לתושבי אילת. זה לא מספיק. צריך להכניס - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה תושב משלם לטיסה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 59? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 99 שקלים לכיוון. זה מקרטע וזה לא עובד. צריך לצאת מכרז ואני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה טיסות יש ביום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שבע או שמונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה היה בשדה דוב? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 50. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> 50 ביום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מטוסים יותר קטנים אבל אנחנו צריכים תדירות גדולה יותר. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> "אל על" חוזרים עוד חודש. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> "אל על" חוזרים. אנחנו בדרך לפתור את הבעיה של הטיסות. אנחנו בדרך לפתור את הבעיה של הטיסות ואני מקווה שהיא תיפתר. צפוי לעלות מכרז. סיכמנו עם משרד האוצר. שר האוצר צריך להכניס את זה לבסיס התקציב. רק שיעשה את מה שצריך כדי שזה יקרה. די עם זה. אנחנו חייבים לשים את זה מאחורינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה התקציב הבא. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אגע בנושא הרכבת בכמה משפטים. זה בסוף ה-game changer הגדול של אילת. יש כמה עוגנים שאם הם יהיו כאן אנחנו נחסל את הבעיות של העיר, אם תרצו. בית ספר לרפואה זה אחד כזה. ברוך השם, זה נקבע. זה ייקח קצת זמן אבל אנחנו נצא לדרך ונפתור בעיה ובעוד שנים נקצור את הפירות. רכבת היא game changer לאילת אבל לא רק לאילת. מדובר גם על רכבת נוסעים וגם על רכבת מטענים. רכבת מטענים היא חיבור לנמל. הנמל יתחיל למלא את הייעוד המרכזי להיות שער לאסיה ולאפריקה. להיות שער למדינות המפרץ שאיתן נחתמו הסכמי אברהם. זו הזדמנות ענקית למדינת ישראל. החיבור הרכבתי לנמל יכול לעשות דרמה ולהפעיל כאן נמל גדול מאוד. אם רוצים לחזק את השלום כאן באזור, זו הדרך לחזק את השלום. מכאן יכול לצמוח השלום הכלכלי. רק צריך להקשיב, לשמוע ולעשות. תחשוב שבאמצעות רכבת אתה מחבר את נמל עקבה לים התיכון. אין להם מוצא לים התיכון. מה זה עושה לשלום עם ירדן? אם רוצים לחזק את השלום ואנחנו מדברים על גבול ארוך מאוד שהוא גם גבול מסוכן ופרוץ. מה אפשר לעשות עם הדבר הזה? רכבת נוסעים משנה את המציאות של תושבי אילת, של התיירות לאילת. מדובר על רכבת במהירות גדולה מאוד שראש הממשלה קבע שעתיים ועשר דקות מתל אביב לאילת. זו דרמה. אם רוצים זה ישנה - - - אני אתן רק נתון אחד. שטחו של הנגב מבאר שבע ועד אילת זה 60% משטחה של מדינה ישראל. אתם בטח יודעים את זה. 60% משטחה של מדינת ישראל. אתם יודעים כמה חיים על השטח הזה? אני אעזור לכם. 8% מתושבי מדינת ישראל חיים על 60% משטחה של מדינת ישראל. כל 92% הנוספים של תושבי מדינת ישראל חיים על 40% ואני אומר לכם שהם חיים 25%. מחדרה לגדרה. תחשבו מה רכבת יכולה לעשות. היא יכולה לחולל דרמה בעניין הזה ולהקים יישובים חדשים. ראש הממשלה רוצה להקים יישובים חדשים. אפשר ליישב את הנגב וליישב את הערבה באמצעות רכבת במחשבה קדימה כשמדינת ישראל בשנת 2048 תהיה בת מאה יהיו במדינה בצמיחה הטבעית 17 מיליון. 17 מיליון איש יגורו כאן בצמיחה טבעית בלי העלייה ואתה שואל איפה יישבו אותם. איפה יישבו אותם? לפי ה-AI בסביבה של תל-אביב 8,900 אנשים גרים על קילומטר מרובע אחד. כמה פה באזור? 90 איש. אתם מבינים את הנתונים. אני מספר את זה כדי שתבינו שעם רכבת אפשר לחולל דרמה. אנחנו מצויים היום במצב שהשרה החזירה את הרכבת לשולחן. ראש הממשלה החזיר את הרכבת לשולחן. שמו תקציב והחזירו את התכנון. מה שצריך לעשות הוא להאיץ את המהלך. זה חזר לוות"ל במקום לוועדה המחוזית. אני טוען שבתוך שנה וחצי, שנתיים אם הם יהיו רציניים אפשר להשלים את התכנון ולצאת לביצוע. אני מספר את זה בקצרה כי זה לא הנושא המרכזי ונגיע עכשיו לנושאים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה טוב לשמוע. אנחנו פה לשמוע. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חשוב שתבינו איזו דרמה זה יכול לחולל. להקים רכבת שתהיה רכבת לאילת. אני לא רוצה כלום מהמדינה. כלום אני לא רוצה. זה יפתור את כל הבעיות. הנושא השלישית שקשור יותר לוועדה זה נושא גיוון והרחבה של מקורות התעסוקה באילת. סיפרתי לכם מה קורה עם ההישענות הגדולה על תעשיית התיירות. כאן אנחנו עושים מספר פעולות בשנים האחרונות. הלכנו למקומות שיש לאילת יתרון יחסי מסוים ואמרנו שנתחיל עם נושאים שיש לאילת יתרון יחסי בהם. להתמודד מול המרכז בנושא הייטק קשה לנו. אנחנו עושים ומכירים מרכזי חדשנות. אתם תראו ותבקרו. יש לנו גם כאן יכולת להיעזר בכם כדי לפתור או לצמצם את הבעיה של גיוון מקורות התעסוקה שלנו. כאן יש לכם יכולת לעזור לנו ופה אני פונה אליך ואל הוועדה כמובן כדי לראות מה עושים. הלכנו למקומות כמו הנושא של חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית כי לאילת יש יתרון יחסי מובהק בעניין הזה. יש לנו מכוני מחקר מהטובים שיש, כמו המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים, קמפוס בן גוריון שעוסק כאן בנושא הזה. יש לנו ים שהוא המעבדה הטובה בעולם, שמש, קרקעות עם חבל אילת – יש לנו מה שיכול להפוך את אילת למרכז עולמי לחקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית. שם אנחנו מסתערים ועושים. בקרוב יהיה מכרז של רשות מקרקעי ישראל להקמת הפארק הראשון לתעשיות מוצרי מזון מהים. זה הדבר הבא בעולם. מזון מהים זה הדבר הבא של העולם. זה המזון הבא של העולם ולכן אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד מאמץ. זה לא עתיר תעסוקה, אדוני יושב-הראש. זה לא יביא לפה 30,000. בתיירות יש לנו 38,000 מועסקים. זה לא יביא 30,000 מועסקים לאילת אבל זה יכול להביא 5,000 בתוך חמש, שש שנים. זו דרמה. כל שינוי כזה הוא מהותי. הנושא השני הוא האנרגיות המתחדשות. שוב, נושא שהוא מאוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בנושא הראשון הגשתם לנו תוכנית? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא ראיתי שהנושא הראשון הוא בנושאי הליבה שלכם אז אני לא יודע - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מרכזי חדשנות בנושאי הליבה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז אנחנו נבקש לגבי מרכזי החדשנות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשנה שעברה דיברתי על זה שאנחנו נתעסק בתעסוקה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו מבקרים היום ב-Seanovation, מרכז חדשנות בנושא הזה. אתם תראו את המקום. בנושא הזה יש יכולת מיוחדת. גם בנושא של אנרגיות מתחדשות לאילת יתרון יחסי מובהק ובגלל זה אנחנו לפני יותר מעשור, 12, 13 שנים החלטנו לקחת את הנושא הזה ולשים אותו במרכז העשייה שלנו. היעד הוא בפירוש הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית, מבוססת אנרגיה סולארית. אנחנו נהיה העיר הראשונה בעולם שמגיעה ליעד כזה, אם נצליח. זה מתיישב לחלוטין עם האג'נדה של הוועדה. אם נסתכל על תוכנית ארוכת טווח שתתחיל כבר עכשיו, עם תוכניות שתיכף יפרטו כאן אנשי המקצוע, יש לנו יכולת להגיע לעצמאות אנרגטית. היום אנחנו מייצרים יותר מ-100% מצורכי החשמל של העיר בשעות היום, יותר מ-100% מאנרגיית שמש ואנחנו יכולים להפוך להיות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם אגירת אנרגיה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אין לנו. בפרויקטים מסוימים יש לנו. יש לנו את בית הספר הראשון בישראל שתבקרו בו היום והוא מנותק לגמרי מרשת החשמל. הוא מייצר את החשמל, מוכר את החשמל לחברת חשמל, אוגר את החשמל ומשתמש בו כמובן. כך גם בית העירייה ובית העירייה הוותיק יותר שגם הוא עצמאי אנרגטית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה הבסיס לעצמאות אנרגטית? רק האגירה או האם יש עוד משהו? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנשי מקצוע פה והם יסבירו הכול. יש לנו פרויקטים רבים מאוד. אנחנו עובדים בנושא הזה עם האיחוד האירופי. לפני כמה שנים פנינו לאיחוד האירופי - - - אנחנו משיגים כספים מהאיחוד האירופי. הגאווה הגדולה שלנו, אדוני יושב-הראש, היא שהאיחוד האירופי בחר בעיר אילת, היחידה מישראל ומהמזרח התיכון להיות אחת מ-100 ערים בעולם להתמודד עם משבר האקלים. זה כבוד גדול. זה בשורה אחת עם פריז, רומא ואמסטרדם. אנחנו שם. בזכות זה אנחנו עושים פרויקטים רבים מאוד איתם כמו למשל בית הספר שהם מימנו. הם מימנו את בית העירייה. אלה פרויקטים שהאיחוד האירופי מימן. הם מממנים את בית החולים. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> עדיף לפה ולא להפגנות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> זה יתרון גדול. גם כאן, אדוני יושב-הראש, זה לא עתיר תעסוקה ולא יצמיח פה 20,000 עובדים אלא כמה אלפים בודדים של עובדים. זה חשוב לנו. הדבר הגדול הוא הנמל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כאשר אנחנו מגיעים לאלפים בודדים של תעסוקה גם מהפעילות שלנו הקודמת משנה שעברה אנחנו שמחים. אנחנו לא נביא לך 10,000. יש מקומות שמביאים רק מאות כמו חברות הזנק. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בוודאי. הדברים הבאים שאנחנו עושים בתעסוקה הם לנסות לפתח חדשנות והייטק. אנחנו מקימים מבנה הייטק של חדשנות בטרמינל הישן של שדה התעופה הישן לפני בניית רמון. אתם תראו את זה היום. שם אנחנו מבקשים עזרה של הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ראיתי בנייה למגורים במסלול עצמו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש מגורים, יש תיירות, יש מלונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הטרמינל הישן הוא בצד הדרומי? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. הטרמינל הזה הופך להיות מרכז חדשנות. כבר פירקנו אותו. אנחנו בעבודה שם. יש לנו תמיכה של 9 מיליוני שקלים ממשרד נגב-גליל וחסרים לנו עוד 8-7 מיליוני שקל כדי להשלים את המבנה הזה. אין לנו. פה נשמח לעזרתכם. זה גיוון והרחבה של מקורות התעסוקה ויצירת חדשנות והייטק. אנחנו בהתקדמות במספר גורמים. אני יודע שאנבידיה מדברים עם כל העולם. הם יהיו אצלי בחודש הבא. אני לא בונה איתם מה שבונים בצפון אבל אני כן בונה איתם שיתופי פעולה הרבה יותר קטנים ומצומצמים אבל זה חשוב לנו. כל דבר כזה הוא חשוב. כמו שאמרת לייצר עשרות ומאות בתחום הזה זה דבר חשוב. אנחנו מתקדמים בתחום הזה ואני מנהל שיח - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה התפוקה של מרכז החדשנות בסוף? מה אתה מצפה ממנו? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מבחינת מה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מבחינת העיר. הצגת לנו שני אתגרים. אחד הוא סוגיית האבטלה. 90% מהתיירות וכן הלאה - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו מדברים על מספר חברות שיפעלו במרכז הזה ויעסיקו כל אחת עשרות עובדים כל אחת. אנחנו בהתקדמות עם מספר חברות כולל עם התעשייה האווירית. סגרנו כבר עם התעשייה האווירית. אני מצפה מהם להרבה יותר. אני מנהל שיח עם כל החברות הביטחוניות כמו התעשייה האווירית, רפא"ל ואלביט. אני חושב שלאילת יש יתרון אדיר לייצר כאן תעשייה כמו תעשייה אווירית כי אנחנו יכולים לייצא מכאן. אנחנו נותנים להם את כל התנאים שהם צריכים כדי להקים כאן. אנחנו מתחילים בקטן יותר. עם התעשייה האווירית נתחיל ב-60 עובדים כאשר בהתחלה נתחיל ב-16 ואחר כך 60. יש עוד חברות שייכנסו למרכז לחדשנות הזה כמו הטכניון וחברות נוספות. אנחנו מתחילים כאן יצירה של הייטק. המאמץ של גיוון והרחבת מקורות התעסוקה, חשוב לנו מאוד. הדבר הגדול שיביא לשינוי, כפי שסיפרתי לכם, הוא הנמל. אם הנמל ימצה את הפוטנציאל הגדול שלו והוא יחובר לרכבת ויעשו את כל מה שצריך, הוא יכול להביא בסופו של דבר לצמיחה משמעותית כאן. מדובר על אלפי עובדים. התוכנית הגדולה שלנו, תוכנית השער הדרומי, מונחת על שולחנו של ראש הממשלה והוא אוהב אותה ושר האוצר מחבק אותה ושר הכלכלה מחבק אותה וכולם אומרים שהם איתנו ורוצים לקדם אותה. זו תוכנית להפוך את אילת למרכז תחבורתי לוגיסטית. היא מנצלת את המיקום הגאוגרפי האדיר של העיר הזו להקמת מרכז תחבורתי לוגיסטי שכולל בסופו של דבר נמל ימי, נמל אווירי בין-לאומי שיש רק לעיר אילת וחיבור רכבתי לשני הנמלים האלה. מבחינה תעסוקתית ובא לציון גואל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד כמה נפגעתם מאז הבלגן עם החות'ים מבחינת התחבורה בנמל? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כמעט אפס עבודה. זו פגיעה של כמעט 100%. אולי הוא עובד ב-10%, 12%, 15% מהתפוקה שלו. הוא מושבת באופן מלא. עצוב לראות את הנמל. ביום חמישי הייתה ישיבה של ועדת הכספים בנושא הנמל. בגלל שהיה כאן ביקור של ועדה אחרת, עליתי בזום. הייתי במקרה בנמל עם הוועדה בשעת הישיבה והראיתי להם את הנמל בשיממונו. תמונה עצובה. אני מכיר את הנמל עשרות שנים ותמונה עצובה כזו עצוב לראות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מועסקים בנמל? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עכשיו? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לפני. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לפני מה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לפני המלחמה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בשנות השבעים והשמונים הנמל העסיק - - - הנה חבר הכנסת שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> סליחה על האיחור. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אתה כבר מכיר את אילת ומכיר את האתגרים שלה, לא הפסדת הרבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאיפה הוא מכיר? << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> היינו פה, חבר הכנסת ואטורי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הוא היה אצלי ושמע סקירה גדולה. הנמל הזה בשיא תפארתו בשנות השישים והשבעים היה אחד מספקי העבודה הגדולים ביותר. בשיאו עבדו בנמל 1,500, 1,600 עובדים. כל הפעילות מאפריקה ומאסיה הייתה בנמל הזה. הוא הלך ודעך עם השנים כאשר הקימו את תעלת סואץ ופתיחת התחרות. כאשר נפל השאה הפרסי באיראן בשנים 1978, 1979 כך גם הפעילות הנמלית איתו. הייתה פה פעילות רבה מאוד עם איראן. היום היא האויב הגדול של מדינת ישראל, אך אז ידידה גדולה של מדינת ישראל. אתם לא מבינים מה קרה כאן עם האיראנים באותה תקופה. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> חוץ מהפעילות עם קצא"א ופעילות בנמל - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רק בנמל. גם בקצא"א היו עובדים רבים מאוד אז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם העבירו את הנפט שלהם מפה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מדבר איתכם על סחר ולא רק נפט. היום הנמל מעסיק 200 עובדים. 130 עובדי תפעול - - - << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> 106 ו-40 עובדי אבטחה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש גם סביב הנמל מובילים. זה הנמל של לפני מלחמת חרבות ברזל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היום זה 200 עובדים בערך? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כאשר הוא ב-100% תפוקה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בתפוקה הרגילה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ועכשיו כמה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עכשיו כמעט כלום. 10% מהתפוקה שלו. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> אתה אומר שהפוטנציאל הוא בסביבות 1,500 עובדים? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יותר אם הוא יחובר לרכבת. כמו שאמרתי על הגידול במספר התושבים כך יהיה הגידול בסחר של מדינת ישראל. ב-2050 לפי מה שאומרת חברת נמלי ישראל הפעילות הנמלית תשלש את עצמה. נמלי חיפה ואשדוד לא יוכלו להתמודד לבד. יצטרכו את נמל אילת. כולם מבינים את זה. יהיו חייבים את נמל אילת. כדי שזה יעבוד הוא חייב להיות מחובר לרכבת. זה הסיפור. הוא מאוד פשוט. רכבת מטענים זה לא הרבה כסף. רכבת מטענים יש עד נחל צין. החיבור הוא שלושה, ארבעה מיליארדי שקלים. זה כסף קטן כדי לייצר כאן שינוי גדול. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש הבדל בין רכבת מטענים לרכבת נוסעים מבחינת המסילה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בטח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המסילה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> המסילה לא אבל התשתית כן. צריך מסילה נפרדת לגמרי. רכבת מטענים יכולה לנוע גם ב-50 קמ"ש, 70 קמ"ש, 80 קמ"ש. אין בעיה. זו רכבת ארוכה, יש זמן ולא ממהרים לשום מקום. מכולות לא ממהרות. רכבת נוסעים חייבת לנוע ב-250 קמ"ש. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> התשתית היא אחרת? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תשתית יקרה הרבה יותר וזה שינוי גדול מאוד. רכבת נוסעים זה סיפור אחר. אני טוען שהכול כדאי כלכלית למדינת ישראל ולאילת. אני מקווה שיבינו את זה פעם. אני יודע מה אני אומר בוודאות. אני למדתי את הנושא הזה היטב ואני חי את הנושא הזה ואני יודע על מה אני מדבר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה קצא"א תורמת לך? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קצא"א מעסיקים היום 70 ,80 עובדים. הפעילות היום - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חוץ מתעסוקה יש משהו שאתה מקבל מהפעילות של קצא"א? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ארנונה כעירייה. לא הרבה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> גם לפני המלחמה הפעילות הייתה מצומצמת. משהו כמו שלוש מכליות בשנה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אין פעילות גדולה של קצא"א. אתה מכירים את הסיפור של קצא"א עם רדמד. כן יהיה או לא יהיה. אני מציע שנשאיר את זה בצד כרגע. זה נושא לדיון אחר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נושא לדיון ביטחוני. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ביטחוני ואחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנו דנים בזה רבות בוועדת חוץ וביטחון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ברור. בוודאי. אני אסיים את התיאור בנושא האקדמיה. זה נושא חשוב. מבחינתי יש פערים גדולים בתחום האקדמיה. פערים גדולים וזה קצת מטעה כי הילדים שלנו עוזבים את אילת ולומדים מחוץ לאילת כי אנחנו לא יודעים להציע את הכול. המאמץ הגדול שלנו הוא להשאיר את הצעירים כאן. כולם יודעים שכדי להשאיר אותם זה לא קסם אלא אקדמיה ותעסוקה. זה הדבר שישאיר את הצעירים אצלנו. אני תמיד אומר לאנשים שהתפקיד שלנו זה לייצר את התשתית ובסוף הצעירים בוחרים איפה לגור, איפה לעבוד ואיפה ללמוד. אנחנו כעיר עם המגבלות שלנו, לא נדע לתת מענה לכל המאוויים. לדוגמה, כאשר דיברתי על בית ספר לרפואה, יש לנו 20 סטודנטים באילת שלומדים רפואה במקומות אחרים בארץ. הם ילמדו כאן. ברגע שהקמתי בית ספר לרפואה אותם 20 ולדעתי יהיו עוד עשרות שילמדו כאן רפואה באילת ויצמחו מכאן רופאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה הם לומדים היום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לומדים בבתי ספר לרפואה ובפקולטות לרפואה בארץ, חלקם לומד באירופה. אגב הפקולטה שאנחנו מקימים היא פקולטה בין-לאומית. נכון שההחלטה אומרת לתת העדפה לפקולטה ישראלית אבל זה כנראה לא יקרה ואנחנו הולכים לפקולטה בין-לאומית, כבר סגרנו את כל הפרטים עם הידידה הגדולה שנשארה לישראל היום, הונגריה, עם דברצן. סגרנו את הדברים, הכול סגור, הכול מוכן, הקרקע מוכנה, איפה הם ילמדו בשנה הראשונה מוכן. יש תורמים לבניין החדש - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כרגע יש הרבה שטסים להונגריה ללמוד רפואה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> במקום ללמוד בדברצן או בפראג או בליטא, תלמד דברצן באילת. זה הכול. תקבל את התואר של דברצן ולא תצטרך לנסוע עד לשם. תוציא את הכסף שלך פה. תקבל ממני עבודה כאן בתיירות, תקבל מגורים, תקבל מלגה, תקבל את כל מה שאתה רוצה. בתום הלימודים תישאר כאן לפחות חמש שנים. זה הסיפור. זה יכול לעבוד, זה צריך לעבוד, זה חייב לעבוד. כמו עם האקדמיה כך גם גם עם דברים אחרים. באמצעות האקדמיה אני רוצה לפתור שתי סוגיות, אדוני יושב-הראש. האחת, לייצר את הזיקה בין האקדמיה לבין מקורות התעסוקה שאנחנו מפתחים כאן. למשל, כבר השנה יתחילו ללמוד בקמפוס בן גוריון מקצוע חדש שנקרא Sea-tech. חקלאות ימית. לכולם יש הייטק ולנו יש Sea-tech. יתחילו ללמוד בבן גוריון כבר השנה תואר ראשון ותואר שני. זה מייצר את הזיקה. לפני שנתיים הקמנו קריה אקדמית חדשה מתוך אותו חזון ואותה תוכנית לייצר כאן לצעירים שלנו הזדמנויות רבות ככל האפשר ללמוד. לא נדע לתת להם הכול אבל לתת להם יותר הזדמנויות משהיו פעם ולכן הקמנו קריה אקדמית. השקענו הרבה כסף. בקריה האקדמית הזו הכנסנו מוסדות אקדמיים חדשים. חלק היו כאן ואנחנו מכנסים אותם וחלק חדשים כמו מכללת אונו שהם מלמדים פה משפטים. הם אמורים ללמד ראיית חשבון והם אמורים ללמד מקצועות בריאות כמו קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. באמצעות האקדמיה נייצר פעם אחת את הזיקה עם מקצועות העתיד ופעם שנייה ניתן את המענה למצוקות. אם נצמיח מכאן מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת, לא נצטרך 100 שיבואו מהמרכז. הם יהיו כאן. הם יהיו או אילתים או כאלה שיבואו ויגורו כאן. זה אולי נשמע מסובך אבל זה פשוט מאוד. כבר נכנסו לשם המכללה למנהל, מכללת אונו, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת לוינסקי-וינגייט, רק הם מלמדים כבר 500 סטודנטים בתחום החינוך. אני מכניס עכשיו בשנה הראשונה את בית הספר לרפואה עד שנבנה כאן את המבנה המיוחד. גם סמי שמעון במקצועות ההנדסה. הכול נסגר. היו בעיות עם המל"ג ודרישות תקציביות. כל פעם יש בעיה חדשה. אני מקווה שנחצה את זה ונתחיל ללמד גם כאן הנדסה, תעשייה וניהול. הרעיון, אדוני יושב-הראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הבעיה עם המל"ג? אם יש לו אישור מל"ג בירושלים והוא פותח שלוחה - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הוא קיבל אישור של המל"ג על לימודים ואז הגיעה בעיה תקציבית. באילת צריך להוציא קצת יותר. סמי שמעון פנו לוות"ת ולמל"ג בבקשה לאשר את התוספת שנדרשת לאילת בהיקף של 2 מיליון שקל בשנה. זה כל הסיפור. אמרו לא. אנחנו לא יודעים להחריג. אז מה אתם יודעים לעשות? מה אתם רוצים שנעשה? איך נעשה כאן אקדמיה? איך נייצר כאן משהו, סליחה שאני קצת נסער. אלה דברים פשוטים. כל דבר הולך קשה. זה מה שאני רוצה להגיד. אני מקווה שאיתכם ילך לנו יותר קל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להגיד שיש לכם עיר נפלאה ומדהימה. כתושבי הגולן פעם בשנה כאשר אנחנו רוצים להפשיר, כל הגולן בא לפה, לאילת ואז יש בתים פנויים בגולן. יש לנו חבר שעובד איתנו בלשכה, הוא נסע לפה אתמול מקצרין להביא את הבת שלו שעובדת כאן בשמורת הטבע. אתה נראה מופתע? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מסכים לך שיש לנו עיר נהדרת, עיר לתפארת עם פוטנציאל. רק שימצו את הפוטנציאל הזה. אדוני יושב-הראש, אני אתן לך את הבמה או שאתה רוצה שנפרט קצת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אגיד שלושה דברים. סיכמתי את מה שראש העיר אומר כאן. אני מכיר את העיר היטב. בעיניי, אני רואה פה שלוש נקודות שאפשר לטפל בהן מיידית בהקשר הזה. אנחנו מכירים את זה מהשנתיים האחרונות במיוחד בסוגיה של הרפואה. הרפואה היא חיים. אם מדובר כאן על תמריץ ייחודי וייעודי לרופאים בתחום הקרדיולוגיה זה לדעתי פתיר והיה שיח על זה עם השר הקודם, בוסו. הוא דיבר איתנו על הנושא הזה. כדאי לתת על זה דגש. אני לא יודע מה הקרן עושה ומה אנחנו יכולים לסייע אבל הסיפור של 270 קילומטר – מדובר על כמה שנים קדימה אבל אם מתחילים את זה עכשיו זה משהו שיכול להתקדם. מרכז החדשנות, נושא עם קצה ברור. יש לו כסף. אתה שם 8 מיליון שקלים ואתה מקבל תעסוקה, יצירת תעסוקה מגוונת לעומת 90% בתיירות. בעיניי זו השקעה חשובה שכדאי ללכת לכיוונה. אני אומר גם לראש העיר. צריך למקד כרגע מה האתגרים ומה אתה יכול לעשות איתם. זה משהו ברור. יש סך מסוים. יש תוצאה ברורה מאוד שנותנת מענה למה שאנחנו רואים בו אתגר. אני עד היום לא הבנתי מה חסר או מה צריך להיות כדי להגיע למצב של עצמאות אנרגטית. מה חסר? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הם יפרטו עכשיו את הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה לחדד משהו. אתה יחסית חדש בוועדה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה קולע בול למה שהיינו רוצים לעשות אבל לא הכול אפשר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בשביל זה באתי לפה. בשביל לעשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא עשה גם שיחה מקדימה עם ראש העיר, הוא יותר מעודכן מאיתנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא שיחה מקדימה. אני כבר שלוש שנים פה עם ראש העיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שקלים נמצא איתי בוועדה כבר שנתיים בערך איתי. מתחילת הקמתה בכנסת הזו הוועדה מקדמת בעיקר, גם על פי חוק, תעסוקה נגב. אמרתי שצריך להיות נגב-גליל בגלל המלחמה. מרכזי חדשנות הם חלק מהפעילות שלנו. אנחנו עושים פעולות מול משרד נגב-גליל. לגבי אנרגיה מתחדשת, השנה נתנו תקציב עם עוד שלושה משרדים לקירוי מגרשי ספורט. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> עוד לא פורסם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה עוד מעט יפורסם. קירוי מגרשי ספורט ושיפוץ במוסדות חינוך. יש לנו קולות קוראים בשיתוף משרד החינוך לקירוי מגרשים ושיפוץ בבתי ספר. זה בתחום של משרד החינוך. הקמנו מבנים לתנועות נוער וארגוני נוער. אנחנו משקיעים בחינוך, בדור העתיד של מדינת ישראל. אני מפריד את הזה. לשר סמוטריץ' יש את התקציב הגדול. אנחנו לא מתעסקים במה שהמשרדים עושים. אנחנו לא נעשה כבישים. אנחנו לא נעשה מה שבמיינסטרים ובבסיס של המשרד עצמו. בשביל זה יש ממשלה. אנחנו אחראים על כספים של אזרחי ישראל. אנחנו לא כפופים לכנסת מבחינת הצבעה במליאה כמו ועדת הכספים. מה שאנחנו סוגרים בוועדה עצמה ומצביעים ואני חותם בסוף וזה עובר הלאה. כך זה נכנס לתקציב המדינה. השנה צריך להיות לנו קצת יותר כסף משנה שעברה. הרבה יותר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אומר שכביש הערבה זה לא בתחום שלנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא נשקיע באספלט או במשהו שחור. אנחנו בנפש ובנשמה של דור העתיד. חשוב לחזק את אילת. - - - היתרון שלך שאתה חדש. אני מציע לך מבחינת ההגשה של פרוגרמה לשנה הבאה לא לתת לנו השקעות כדוגמת החזקה או תפעול שוטף. זה דברים שאסור לנו לעסוק בהם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוועדה מתעסקת שנה בשנה. אנחנו יודעים מה הסכום שיש לחלק ואותו אנחנו מחלקים השנה. פה זה נגמר. שמענו אלפי הצעות מהציבור. קראנו לציבור לבוא להציע. הציעו כל מיני ארגונים, סטרטאפים, מרכזי חדשנות. יש שקוראים לזה פופקורן. זה פיצוצים של תעסוקה. אלה דברים שאנחנו אוהבים לחזק אותם. חיילי צה"ל – מקום שמשקיע ומחזק את החיילים גם באזור שלך. זה נותן לכם גם לדור העתיד וזה משאיר את החיילים פה. אנחנו יודעים שהם בורחים. כתושב פריפריה אני יודע שהם בורחים למרכז בדרך כלל. אנחנו אומרים להם שיישארו בבית, יש פה דברים טובים לעשות. אנחנו אוהבים גם את הסטרטאפים והחברות כאלה. אני נשתתף בעזרת השם במרכז החדשנות. אני לא יכול להבטיח לך ספציפית או לכל ראש עיר אחר כסף. הוועדה לא יכולה להבטיח. אנחנו עושים את זה דרך קולות קוראים עם המשרדים עצמם. השרים עצמם מוציאים קולות קוראים על סמך שיתופי פעולה שלנו עם המשרדים עצמם. נטלי לא יושבת לידי. זה לא טוב. בדרך כלל היא נותנת לי מכות אם אני טועה. << אורח >> אסי בן חמו: << אורח >> זה לא קול קורא של הוועדה אלא קול קורא של המשרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קול קורא של המשרדים. כשאתם יושבים מול הוועדה או עושים תוכנית אתם יכולים לפנות לוועדה ואנחנו מוציאים את זה כקול קורא מהמשרד. יכול להיות שתהיה עוד עיר שתרצה משהו דומה לתוכנית שלכם ולכם יש את ההתנגדויות שלכם. אנחנו משתתפים בקולות הקוראים עצמם. אתם באים אלינו ומציגים אותם. אנחנו מאשרים אותם בוועדה. אני עובר עליהם ואנחנו מעורבים עד הסוף אבל מבחינת החוק אסור לנו להגיד שאנחנו ניתן לכם כסף. << אורח >> אסי בן חמו: << אורח >> הכסף בא דרך אותו משרד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך המשרד שעשינו איתו שיתוף פעולה. בדרך כלל אני מסכם את זה עם השרים והם יודעים במה מדובר. חשוב לנו לחזק את דור העתיד. גם רפואה זה חשוב מאוד. זה משהו שאפשר להתעסק בו. למה הזכרתי את עניין השיקום? השנה עלה בדעתי יחד עם חברי הוועדה להשקיע בפצועי צה"ל ובשיקומם. בתי חולים מהצפון קראו לנו לסיור, לראות את בית החולים ואת האפשרות שלהם לשיקום. אם תקימו פה יחידה מסוימת לשיקום יכול להיות שאילת תהיה מקום מוביל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הקמנו כאן מקום מיוחד מאוד יחד עם יוזמה פרטית של אודי אנג'ל. הקמנו כאן שיקום - - - << אורח >> ספיר קינן סקס: << אורח >> מרחב ימי מרפא. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מרחב מרפא. הוא עוזר לאלפי חיילים. זה משהו מדהים. הייתי לוקח אותך לשם רק כדי לראות את המקום. הוא יפיפה וקרוב לים. כל יום יש שם עשרות מטופלים. אנחנו עוזרים להם. אילת מובילה תמיד דברים חדשים. זה משהו שקשור לחוסן. אנחנו מובילים תוכנית חוסן שלדעתי תהיה כמו שתוכנית עיר ללא אלימות שיצאה מפה והגיעה ל-70 רשויות נוספות במדינת ישראל. גם תוכנית החוסן שאנחנו מפתחים עכשיו ושקשורה למלחמה, תגיע לכל מדינת ישראל. אנחנו נעשה אותה. זו התרומה שלנו למדינת ישראל. כך גם עם המרחב. אם תרצה נשנה את התוכנית כדי שתוכלו ללכת לראות את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נבוא עוד יום. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תבואו עוד יום. עדיף לראות את זה בלילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נשאר פה עד סוף שבוע. אל תלשין עליי. אין לי חיים. אי אפשר לקחת חופש של יומיים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> אפשר לשלב את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש השבוע מליאה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שאלה קטנה. בזמנו קיימנו דיון בוועדה על הנושא של תדירות הטיסות לאילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> דיברנו על זה כשלא היית כאן. זה עוד לא הסתדר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל משהו זז. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> צריך לעלות לאוויר מכרז של רשות התעופה האזרחית. הם מחכים לאישור התקציבי. תציגו את הדברים, זה בסדר יושב-הראש? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מחכים לאלעד. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> אסף יציג. אני רק אגיד משהו בקצרה כתושב ולא כמרכז עיר חכמה בהקשר למה שאמרתם. יש לי שלושה בנים. שלוש פעמים טעו באבחון שלהם בבית חולים. אחד כמעט איבד את הראייה בעין אחת. תפסו את זה ברגע האחרון אצל רופא מהמרכז שטיפל בו. לשני לא אבחנו שני שברים בכף רגל. בדיעבד הוא היה צריך ללכת בגבס. לא מזמן אבחנו לשלישי לא נכון ניתוח שהיה צריך לעבור במרפק בגלל פציעה בכדורגל. הוא עבר בסוף ניתוח של מסמרים ביד ובבית חולים אמרו שאין לו כלום. אני בא להגיד בצער רב שהשירותים פה זה לא רק מחלקת קרדיולוגיה או דברים שחסרים אלא זה נמצא בבסיס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מכיר את זה. אני לא אגיד שם של בית חולים בצפון שידוע שהוא בית חולים הורג. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> ממש בקצרה כי ראש העיר הרחיב ואני אספר שאנחנו עובדים בצורה שיטתית מאז 2012. ראש העיר מאז שהיה סגן ראש העיר וממלא מקום הוביל ודחף אותנו לתוך הנושא הזה עם הצלחה לא מועטה במגרש האירופי ובאיחוד האירופי. עם פרויקטים שאני לא אעבור עליהם עכשיו אבל בהיקף של מיליוני אירו. אלה 13 הפרויקטים ומתוכם סיימנו שבעה. הדבר החשוב והרלוונטי מכאן הוא שאנחנו היום בתוך משימת האיזון הפחמני של האיחוד האירופי תחת תוכנית הורייזן אירופה שרשות החדשנות מייצגת אותה בישראל. המטרה היא להגיע לאיזון פחמני עד 2030. זה היעד שלנו. זה יעד מאתגר מאוד. אנחנו ועוד 111 ערים באירופה. מה שזה אומר הוא שאנחנו צריכים להסתכל דרך זווית הראייה של הפחמן על כל העיר, על התעשייה, על תעשיית התיירות, על העסקים הקטנים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קורה עם חיבור הגז? << אורח >> אבי נעים: << אורח >> גז טבעי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> יש תוכנית שמתקדמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם זוכרים את המפה? הצינור עובר פה. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> לא. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> נעשתה תוכנית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצינור ממצרים. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> היום הגז לא מגיע לפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לאילת ספציפית אבל זה חיבור קצר. לא צריך לרוץ עם צינור לאזור ירושלים. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> כי יש לנו אנרגיות מתחדשות, אז הגז - - - << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> אילת עצמה לא צריכה את החיבור לגז. אין סיבה להביא לה צינור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה לא? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לה אנרגיות מתחדשות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו רוצים גם גז טבעי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך עובדים בבתי מלון מבחינת קיטור? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> הכול על חשמל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לו ייצור יתר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא חושב שזה עובד על חשמל. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> הרוב. משרד האנרגיה מעודד מעבר - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> סיכמנו עם הרשות לגז טבעי את הפרטים. בפעם הראשונה שביקרתי ברשות לגז טבעי הגעתי לשם. יש להם חדר גדול – אני לא יודע את אתם מכירים את זה – עם מפות רבות סביב החדר. אני מסתכל על המפות ומחפש את אילת ואין אילת. היא נחתכת בדימונה. אין אילת. אני שואל אם אנחנו לא בארץ ישראל. מה קרה לכם? מה זה כל המפות האלה בלי אילת? הם תיקנו את המפות אבל לא עשו שום דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו רגילים שחותכים אותנו בגולן. יש כאלה שממשיכים את הקו ישר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תמשיך, אסף. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> הדבר הכי חשוב לוועדה שאנחנו עובדים עם בתי המלון בעיר. אנחנו מנסים להראות שבתי המלון יכולים להגיע לרמה של איזון פחמני או קרוב לזה. זה נושא כלכלי מדרגה ראשונה. היום אנחנו מדברים גם על התעסוקה וגם על החוסן של העיר אילת. בסופו של דבר אם אנחנו נגיע לזה שבתי המלון לא מוציאים - - - ההערכות שלנו דרך הפרויקט Tour Zero שאנחנו עושים עכשיו - - -אנחנו נכנסים לשלושה בתי מלון ואנחנו מראים שאנחנו יכולים לייצר חיסכון גדול מאוד בהוצאות על חשמל ואנרגיה בכלל ועל מזון ותחבורה. כל הנושאים האלה – אם אנחנו נצליח לייצר במדיניות עירונית ותחת מסגרת ממשלה ורגולציה את השינויים האלה אנחנו יכולים להביא לחיסכון של עשרה אחוזים עד 20% אחוז מההוצאות של בתי המלון. זה משמעותי מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה תחת הכותרת של איכות סביבה? תחת הכותרת של איכות סביבה אתה אומר שאתה מייצר איזשהו חיסכון כלכלי? << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> בסוף, אנחנו מדברים על הוצאות, בזבוז ופליטות שבסוף שהם מתורגמים לכסף. אנחנו רואים שבבתי המלון לא יודעים אפילו כמה מנות הם צריכים להכין לארוחה או כמה בפועל מנות יוצאות. כמות הפסולת היא מטורפת. זורקים אוכל לפח בכמויות אדירות. אנחנו מוציאים חשמל כי החלון לא בזיגוג נכון או כי המזגן ישן או מיליון דברים אחרים שגונבים חשמל בלי סוף. אלה דברים שאפשר לפתור אותם על ידי עבודה מדויקת. בפרויקט הזה אנחנו עובדים גם עם ארבעה חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון. אני חושב שאפשר להגדיל את הדבר הזה בסופו של דבר להביא לשינוי משמעותי באופן שבו התעשייה הזו מתנהלת. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> הרעיון בפרויקט הזה שכמו שאמרנו קודם שהעיר תלויה בתיירות. 80% ויותר. לכן העבודה עם בתי המלון היא כי הם מבחינתנו מהווים את הקטר לעשות את השינוי בכל העיר. ההוכחה שבתי המלון יכולים להיות עצמאיים אנרגטית ולבנות את המתודולוגיה איך הם יכולים להפוך לעצמאיים אנרגטית עם כל מה שאסף תיאר וגם עם סולארי, אגירה, התייעלות אנרגטית. כל הדברים האלה יכולים למשוך אחר כך גם את העסקים וגם את האנשים בעיר להתחבר לאותה תוכנית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חלון מבודד ודברים כאלה אלה דברים שקשה לך לעשות שינוי. אתה מדבר על מלונות חדשים או ישנים? << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> גם בתי המלון הישנים עושים שיפוץ אחת לתקופה. זה פשוט לא נכנס לתוך הדברים שהם מובילים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם הוא יראה את ההתייעלות הכלכלית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל זה הרבה כסף. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אנחנו לא מתמרצים אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאלתי איזה מלון כי מלון גדול יחליף את החלונות ואז תבנה מלון חדש ליד. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> אנחנו עובדים עם קלאב הוטל שהוא המלון הכי גדול במזרח התיכון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רק אעדכן שהיה יירוט והכול בסדר. אל תדאגו. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> גם עם מלון קיסר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תשובה לשאלתי. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> מה השאלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי האגירה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> ברמת כלל העיר אנחנו מסתכלים בשתי רמות. אחת, ברמת המבנים. נלך לבית ספר יעלים ונדבר על המשמעות ברמת המבנה, אבל אנחנו מדברים גם ברמת כלל העיר. יחד עם חברת החשמל אנחנו מחפשים שטחים שבהם העיר יכולה להקים אגירה בקנה מידה גדול. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה המשמעות? זה מה ששאלתי. ראש העיר אומר שאני צריך כרגע עצמאות אנרגטית ובשביל זה אני צריך משהו לאגירה. אני שואל מה זה אומר. אני לא מבין מה זה אומר. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> כלכלית? מבחינת כסף? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כלכלית או גאוגרפית. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> מערכת אגירה בקנה מידה של 150-100 מגה-ואט שזה מה שהעיר אילת צריכה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה זה עולה? << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> סביב 1 מיליון דולר למגה-ואט. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> בגדלים האלה אתה יכול להגיע לסדר גודל של 50 מיליון שקל למערכת של 100 מגה-ואט. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> יש תוכניות אגירה בשדות - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה עבור פיתוח? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> זה עבור השטח עם ההקמה והתשתיות להקמת מערכת אגירה. מה קורה היום? כמו במקומות אחרים כמו גולן - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ב-50 מיליון אתה הופך להיות עצמאי אנרגטית? אתה גובה בשנה 50 מיליון האלה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> זה רק למערכת האגירה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאני שואל. מה אתה צריך? << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אתה צריך הרבה יותר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> צריך גם יכולת ייצור כדי לספק את - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה כבר יש לך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש לי ביום אבל אני צריך לייצר גם עבור הלילה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הפער שלך הוא קטן בלילה. ראיתי את הנתונים. אני שואל בדלתא שיש לך בין מה שאתה מייצר לבין האגירה שהופכת לעצמאות אנרגטית - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש לנו תוכנית שעונה לכל השאלות שלך. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> האגירה לא הופכת את העיר לעצמאית אנרגטית. כמו במקומות בארץ וגם באילת יש בעיה של הולכה. אין מספיק קווים להוביל את כל האנרגיה. אילת והאזור מייצרים יותר מ-100%, בערך 120% מהצריכה. 100% במשך היום ועוד 20% בלילה. בלילה ה-20% משמשים פה ובמשך היום ה-20% עולים צפונה. אם הייתה פה מערכת אגירה היינו יכולים לייצר יותר כי מערכת האגירה הייתה קולטת את האנרגיה. זה היה מאפשר ליותר שדות וגגות לקום, לאגור את זה ולהשתמש בזה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלעד, אתה לא עונה לי על השאלה. אני שואל שאלה פשוטה. ראש העיר אמר שאני שם את זה כנקודה בתוך שלושה דברים שהוא אמר. הוא אמר שאני רוצה להיות בעצמאות אנרגטית. אני שואל מה חסר כדי שזה יקרה? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> חסרים עוד תאים סולאריים - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה זה? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> ושדות. אני אראה לך את הנתונים. כמה תאים סולאריים, כמה שדות סולאריים וכמה אגירה. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> יש תוכניות לפתרונות אגירה בשדות הגדולים באילות? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> בהרבה שדות מנסים לקדם מערכות אגירה במתח גבוה. יש שני שדות בלבד שהם יכולים לעשות את זה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> באילות הם עושים בעצמם, אם אני לא טועה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> בקטורה וב-FDF. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> הם לא מחוברים. הם יכולים. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> הם מחוברים לרשת אבל רק להם יש את גודל החיבור ואת המרחק הנדרש כדי לעשות אגירה במתח גבוה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אלעד, שאלו כאן שאלה ואני רוצה שתהיה תשובה לוועדה. אני לא יודע מה בסוף יחליטו לעשות עם זה אבל שתהיה תשובה לוועדה מה נדרש עוד לעיר כדי להגיע לאותה עצמאות אנרגטית שאנחנו רוצים להגיע. מה הפתרונות - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-הראש אמר שזה חלק מהמטרות של הביקור. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בסוף מדובר בפתרונות אגירה וייצור של עוד אנרגיה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> אנחנו מדברים על ייצור של 30 מגה בתוך העיר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו נשיג ייצור 30 מגה. זו לא הבעיה. מה פתרונות האגירה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת אגירה והולכה. מה המשמעויות שלהן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך לאגור בשביל הלילה. אתה אומר 120% ייצור ביום ואת העודף אתה צריך לשמור ללילה כי אין לך מה לעשות עם ה-20%. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז צריך את האגירה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה המשמעות של זה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו יודעים מה העלות? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> יש לנו נתונים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עד סוף הסיור אנחנו נדע. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> בנושא האגירה הייתה תוכנית לאגירה שאובה באזור. מה קורה איתה? << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> היא בוטלה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> למה? << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> גם ישימות כלכלית שלא הייתה קיימת. היזם ירד מזה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> זה היה נותן עצמאות אנרגטית. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> הטכנולוגיה התקדמה כך שאגירות כאלה הן יותר זולות משמעותית וההשלכות הסביבתיות הן פחותות. יש פה שתי דוגמאות של שני בתי ספר ביעלים ובנוף אדום במסגרת פרויקט אירופי אחד שעשינו. הפכנו שני בתי ספר להיות היחידים בארץ שהם עצמאיים אנרגטית. עשינו פרויקט נוסף במבנה עירייה כמו שראש העירייה אמר. בשנה, שנתיים שעברו בין זה לזה מערכת האגירה קטנה בחצי, פחות או יותר. הטכנולוגיה כל כך מתקדמת שהיא קטנה בגודל הפיזי שלה ביחס למה שהיא מספקת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> במועצת אשכול עובדים על הנושא של אגירה. שווה ללמוד את החומר הזה שם. יש שם שיתוף פעולה עם גרמניה בכל מיני תהליכים כאלה. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> הייתי רוצה להתייחס למשהו קטן. ב- Tour Zeroאנחנו משיקים קול קורא לבתי המלון לפתרונות טכנולוגיים. חברות טכנולוגיות צריכות לבוא אלינו ולהציע פתרונות כלכליים לבתי מלון כדי להפחית פליטות פחמן. מ-2012 לא פורסם אף קול קורא לתעשיית התיירות להתייעלות אנרגטית. אנחנו מקבלים פניות מבתי המלון לתת להם דחיפה או משהו שיכול לעזור להם כדי שיתניעו וייצרו אנרגיה סולארית על הגגות שלהם. יש גגות רבים של בתי מלון באילת, כרגע מחכים כדי שיבוטל עניין הגובה ויעלו כמה קומות או כי הם לא יודעים מה לעשות עם הגגות ומחכים שיהיה איזה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המדינה כבר הוציאה קול קורא בתחום הזה. << אורח >> אבי נעים: << אורח >> לבתי מלון? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לעסקים. זה שונה במלונאות? << אורח >> אבי נעים: << אורח >> רצינו לייצר פנייה כדי שיכניסו את מגזר המלונאות לתוך התא שדיברת עליו. ממש לא מזמן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לפני חצי שנה הוציא גם לגגות פרטיים וגם לעסקים. המדינה משתתפת ודוחפת להקמה של גגות כאלה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> המדינה לא משתתפת במענקים. היא נותנת את זה דרך רשות החשמל באמצעות תמריצים ואסדרות. תעריף - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ענייני מגורים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם יצאו גם לעסקים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רוצה למקד את הדיון כדי שלא נלך סחור-סחור. << אורח >> ספיר קינן סקס: << אורח >> אפשר לעשות שתי דקות הפסקה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עוד דקה. אנחנו חייבים להיות ממוקדים. אני מבין שהכול חייב ללכת דרך קולות קוראים. אין משהו שאנחנו יכולים לעשות כעיר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תציגו לנו תוכנית. אנחנו נגיד מה אפשר ומה אי אפשר בבקשה שלכם כמו שעשיתם בשנה שעברה עם הטבלה הזו בלי תפעול שוטף. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בשנה שעברה לא קיבלנו כלום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אל תעשה מה שעשית. תעשה אחרת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני לא רוצה לעשות כמו בשנה שעברה. אני אגיד לך מה אני רוצה. אני רוצה את מה שלא קיבלתי בשנה שעברה והשנה ושתיתן לי גם שלוש שנים קדימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סגרנו. תקבל את מה שביקשת פרט למה שאי אפשר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו רוצים להיעזר בוועדה כדי לפתור חלק מהבעיות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נטלי, מה אמרנו לגבי מרכז החדשנות? נתנו. לא לך ספציפית אלא למרכז חדשנות. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יהיה קול קורא שגם אתם יכולים להתמודד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שם זה חיזוק ולא הקמת חדשים, נכון? אפשר שישתתפו. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יהיה קול קורא בימים הקרובים. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> פורסם או יפורסם? << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יפורסם. עדיין לא פורסם. צריכים להביא אלינו - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מעבר לקולות הקוראים אומר יושב-הראש שאנחנו נציג תוכנית. נציג אותה לוועדה ואתה תגיד לנו איך אפשר להיעזר בכספים מהוועדה לטובת התוכנית. אנחנו נשים את המאוויים שלנו כאשר אנחנו יודעים שזה כמובן קשור למטרות וליעדים של הוועדה. אתם תגידו לנו מה הוועדה יכולה לעשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו. לפעמים עושים מצי'נג כדי לעשות את זה כפול אבל לא תמיד זה עובד. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אברך ואודה על כל דבר. אנחנו אנשים שיודעים להסתפק במועט. אנחנו תמיד נודה על מה שאפשר לקבל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו אנחנו צריכים אנרגיה כדי שגם נוכל להמשיך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> עכשיו נעשה הפסקה לאכול ותוך כדי האוכל אנחנו - - - << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> שתי דקות לפני האוכל אני אגיד כמה מילים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תוך כדי האוכל תספרי על המוסדות לנוער. אני רוצה לבחון את התוכנית שלנו לבית הפועל כמרכז נוער עירוני ולשמוע מה יש לוועדה להגיד בנושא הזה. האם להגיש או לא להגיש את זה. לאילת אין מרכז נוער עירוני. אנחנו משתמשים ברשת המתנ"סים אבל אין לנו מרכז נוער כמרכז נוער. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יש לכם תנועות נוער? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> יש לנו תנועות נוער. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבנים של תנועות נוער. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> בטח התמודדתם על קול קורא. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> התמודדנו לפני שנתיים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> השנה לא? עכשיו זה הזמן. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> עכשיו מחכים שייצא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הקמתם מכינה? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> הקמנו מכינה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בואו תאכלו. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> נעים מאוד, אני עפרה ואני מרשת המתנ"סים. תחום ההתמחות שלי הוא נוער ואני באה מעולם של נוער. אני רוצה לדבר על שלושה דברים, על שלושה פרויקטים ייחודיים מאוד של העיר אילת. ברשותך, אלי, אני רוצה לפתוח בתוכנית הקיץ הייחודית מאוד שלנו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מצוין. תקשיבו לזה. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> אתם באים מהכנסת אלינו, אל עיר התיירות מספר אחת במדינת ישראל. עיר שעושה מעשה חינוכי חברתי לאומי שלא קיים בשום מקום ואין לו אח ורע בארץ ולדעתי גם לא בעולם. העיר נותנת מענה לתיירות נוער. פוקדים את העיר אילת בחודשי הקיץ למעלה מ-30,000 בני נוער. פעם זו הייתה רכבת אווירית כאשר היה שדה דוב והם היו טסים - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הרבה יותר. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> היום יש לנו בעיקר אגד. למעלה מ-100, 150 אוטובוסים ביום עם בני נוער שפוקדים את העיר. מי שמכיר את הטיילת בחודשי הקיץ רואה נחלים של בני נוער משעות הבוקר ועד שעות הבוקר מוקדמות. מבוקר עד בוקר. העיר אילת בראייה שזו העיר שלנו החליטה לפעול. לפני 20 שנה ולאחר שעברנו תלאות רבות ואנחנו עדיין עוברים תלאות בכל קיץ. העיר אילת ידועה בסיפורים הצהובים שלה ולא מראים את הדברים היפים שלה. אנחנו עושים פעולה מדהימה שנקראת מתחם הנוער. זה נקרא גם "קיץ בטוח באילת". אנחנו הופכים את היום והלילה ומהשעה 21:00 עד 4:00 אנחנו נמצאים בכל מוקדי הבילוי הציבוריים שבני נוער נמצאים בהם. זה אומר על הטיילת, על החופים, במוקדי הבילוי. אנחנו מקימים מתחם ענק מטורף שנותן מענה לאלפי בני נוער ביום בכל ערב עם מופעים קטנים ופעילות ובעיקר עם נוכחות המבוגר המשמעותי. חבר הכנסת ניסים ואטורי דיבר על קולות קוראים, על נוער ועל דור העתיד – שם אנחנו רואים את זה. אנחנו נמצאים במקום של מניעה, של להיות שם בכל זמן ובכל מקום שבו נמצאים בני נוער. התוכנית הזו ידועה לכל הארץ. יש לה שותפים רבים ממשרד החינוך, התוכנית הלאומית 360, משרד לביטחון קהילתי, המשרד לנגב-גליל שהיה שותף בשנה שעברה. אנחנו רוצים שותפים נוספים. היא ייחודית מאוד. היא מדברת נוער וחושבת נוער אבל בעיקר מדברת על נער שמגיע כתייר לאילת, יש לכם בטח ילדים, אתם מכירים חברים. ילד, נער שמגיע לאילת בחודשי הקיץ הוא מגיע כמו תייר. הוא קונה בית מלון, הוא יודע איפה ישן, הוא יודע איפה מבלה, הוא יודע אילו פעילויות ואטרקציות הוא יעשה. הוא מבזבז את הכסף שלו כמו כל תייר אחר בחנויות הבגדים ובקניונים ובמסעדות. יש לו יכולת להוציא כסף אפילו יותר ממני ומכל אחד אחר שיושב כאן כי הוא כל השנה חוסך לדבר הזה. בתוך השהות שלו הוא חשוף להתנהגויות סיכון רבות, כי כולנו היינו בני נוער וכולנו יודעים שמה שקורה באילת, נשאר באילת ומה שאני לא מרשה לעצמי בבית, אני מרשה לעצמי כאן קצת יותר. זה לא שבני נוער לא שותים בתל-אביב או ברמת גן או בירושלים או באשדוד או באשקלון, פשוט כאן הם שותים יותר. זה לא שהם לא מקיימים יחסי מין ויש מיניות בלתי מובחנת ברמת גן או באשקלון או באשדוד אלא שכאן הכול מותר כי אין מי שרואה אותם. העיר האילת לקחה אחריות לאומית ומפעילה תוכנית יפיפייה ואשמח כמו שאמרתם לראש העיר שנשלח אותה גם כהצעה לוועדה שלכם. היא מיוחדת מאוד וייחודית רק לעיר אילת שנותנת מענה תיירותי, גם תיירות פנים וגם תיירות חוץ, אבל גם לתיירות נוער שהיא ייחודית מאוד. זה דבר אחד שאני רוצה לדבר עליו. אם יהיו לכם שאלות, אחרי שתסיימו לאכול תשאלו. החלק השני שאני רוצה לדבר עליו הוא הבית על הים. הבית על הים הוא בעצם רעיון שנולד עם היחידה הסביבתית של עיריית אילת. חוף קצא"א חזר חזרה לעיר אילת אחרי מיליוני שנים. לא נדבר על ההיסטוריה אבל כרגע הוא של העיר האילת. בקצא"א יש מבנה לשימור. זה מבנה נטוש ומשמש בית לדרי רחוב ועוד כל מיני ויוצר שם הרבה מאוד עניינים, חשבנו לקחת את המבנה הזה ולייצר שם חוף אקולוגי שמדבר קיימות וסביבה, מדבר כלכלת תיירות, קהילה וחינוך. קראנו לו הבית על הים. הוא באמת בית. כך אנחנו מאמינים. אני בכלל מאמינה בבתים. כשמדובר על נוער ועל קהילה מדברים על בית ועל לב פתוח ואז דברים קורים. אנחנו אומרים שהעיר אילת התברכה בטבע ובים, בהון אנושי ובתיירות מדהימה. בואו נחבק את כל זה ונייצר גם כלכלה תיירותית שהיא של למידה בכל הקשור לסביבה, טבע, ים וקיימות ובואו נדבר גם על מה שקורה אצלנו בתוך הקהילה ונחנך את הנוער לשמור על הבית. באופן ייחודי לעיר אילת יש ארגון נוער שנקרא שומרי המפרץ היחידי בארץ. אין אותו בשום מקום. רצינו מאוד שתראו אותו. מה שעושה קבוצת הנוער הזו הפועלת מכיתה ג' עד י"ב זה לשמור על הים, הטבע והסביבה. היא מנקה חופים. הנוער שם הוא נוער צומח. הוא מדריך למנהיגות עצמית ודוגל בה, כמו תנועת נוער. הוא מדריך את הקטנים. החבר'ה הצעירים מדריכים את החבר'ה הקטנים מהם. הנוער לומד צלילה שהעיר מממנת וכך הם מנקים את הים. אחת לשבועיים נכנסים וצוללים. בסוף השבוע הזה הוצאנו למעלה מ-20 קילוגרם מתוך הים, מתוך נקודה מסוימת שאליה צללנו והוצאנו. הנוער הזה הוא נוער מדהים. זה הנוער שאם הוא יכיר את העיר, יכיר את הסביבה וידע לשמור על הבית הוא גם ידע לכוון את התייר איך לשמור על הבית. כך בעצם אנחנו מייצרים מיזמים. יש לנו גם מיזם קיץ שבו הנוער מסתובב בחופים ועושה הסברה ומסביר למה צריך לשמור על החוף, למה צריך לשמור על הים. הבית על הים הוא רעיון של מרכז שיהיה לא רק לנוער האילתי, אלא בכלל גם לקהילה שתגיע לבקר את העיר. הוא יהיה משהו חינוכי, אקולוגי, סביבתי וממוקד מאוד. השמיים הם הגבול למה שאפשר לייצר שם - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הדבר נעשה על ידי תנועות הנוער או על ידי העירייה בלי תנועות הנוער? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> השאיפה היא העירייה בשילוב תנועות הנוער. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה שתנועות הנוער לא ייקחו את המשימה ויעשו אותה? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> אנחנו רוצים. אלה לא תנועות הנוער. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> שומרי המפרץ הם לא - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי שלא. זה משהו ייחודי. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אלה העירייה והמתנ"ס. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין. אני איש תנועות נוער, אני מגיע משם. זה הולם למשהו שתנועת נוער תיקח כמשימה. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> צריך לבנות את המקום הזה וצריך תקציבים לבנות את המקום. על זה אנחנו מדברים. תנועת הנוער תיקח את המשימה. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> מבחינה פיזית אנחנו מדברים על מבנה קיים. שלד של מבנה ישן של קצא"א שצריך לשפץ אותו. הוא נטוש וצריך להפוך אותו לדבר הזה. צריך לקחת משהו ישן להפוך אותו משהו - - - << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> המבנה הוא אחד המבנים היחידים באילת שהוא עשרה מטרים מקו המים. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> הוא מבנה לשימור. אנחנו רוצים לשפץ אותו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מאיפה מגיעים הילדים מכיתה ג' עד י"ב? הם מגיעים במסגרת בתי ספר או בלתי פורמלי? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> גם וגם. בעיר אילת אנחנו עובדים לפי התפיסה של רצף חינוכי. אנחנו עובדים גם בבוקר. אני מייצגת אומנם תחום בלתי פורמלי אבל אנחנו עובדים גם בבוקר בבתי ספר וגם אחר הצוהריים במסגרות נוער. אנחנו מאמינים בחינוך השלם שבו יש רצף מבוקר ועד ערב. המענים הם משולבים. אין הפרדה. היופי שאנחנו יודעים לקחת ולסנכרן את הדברים. זו המיוחדות של העיר. ראש העיר פתח ואמר העיר אילת מרוחקת גאוגרפית. אם אנחנו לא נהיה אנחנו עם עצמנו ונסנכרן את הדברים כנראה לא נצליח לייצר דברים כאלה מיוחדים. זה חלק מהייחודיות שלנו. היכולת לעבוד ביחד היא היכולת המיוחדת שלנו. היכולת של מתנ"ס, עירייה והיחידה הסביבתית לחשוב יחד על פרויקט משותף שהתוצר שלו הוא בית קהילתי חינוכי לתיירות, לקהילה, לילדים ולנוער הוא תוצר של עבודה משותפת. זה חלק אחד. ראש העיר ביקש ממני לדבר על מיזם נוסף שאותו נבחן בין אם בקולות קוראים או משהו אחר שנקרא בית הפועל. תודה לאל, העיר אילת משופעת במסגרות בלתי פורמליות כמו תנועות נוער ומסגרות נוער. מסגרות הנוער פזורות ברמה העירונית. אין לנו מרכז נוער אחד שהוא מרכז נוער שנותן מענה כולל ייחודי. אנחנו פזורים ברמה העירונית. יש לנו חלום ואנחנו מנסים לגייס עבורו תקציבים. הגדרתם את הוועדה שלכם שהיא יותר ממוקדת. אנחנו צריכים תקציב למבנה ולמקום ומשם אתם תדעו לתפעל. זה בית הפועל. בית הפועל הוא מבנה לשימור שנמצא בשכונה ותיקה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הפועל בכדורגל? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> לא. הוא נקרא בית הפועל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש מקומות של ההסתדרות שקראו להם בית הפועל. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> אנחנו רוצים להפוך לבית הנוער כשהוא בעצם ממוקד ומשלב בין חדש לישן. אומנם הוא נמצא בשכונה ותיקה אבל אנחנו מאמינים מאוד בהתחדשות השכונות. אנחנו מאמינים שמרכז נוער שיהיה בתוך השכונה הוא ייחודי וייתן מענה רב-תכליתי והוליסטי לנוער. לא רק בני עקיבא או אריאל או צופים או מחנות העולים או מד"צים אלא יהיה באמת מרכז נוער ייחודי שיהיה בו גם בית קפה, גם סרט בלילה, גם עובדי נוער שידעו לתת מענה. היום אנחנו מדברים על נוער קורונה ונוער מלחמה שאני קוראת להם נוער בהלם. צריך את המעטפת הזו של חיזוקים של מקום שיראו אותו. בסוף היום כשאנחנו עושים מיפוי ובטי עושה היום מיפוי על חוסן קהילתי ועל חוסן בכלל והיא תגיד לכם שהצורך של נוער הוא רק שיקשיבו לו. הצורך שלי כמבוגר הוא שמישהו יראה אותי ושמישהו יעריך אותי. זה יהיה מקום משמעותי. זה בעצם בית הפועל. להפוך למרכז נוער ייחודי כולל, שלם והוליסטי שנותן מענה גם חינוכי, גם טיפולי, גם פנאי ובעיקר לפתח אצל הנוער את כל המיומנויות הרכות שאנחנו מכירים ואנחנו רוצים להפוך אותם. אנחנו מדברים על דור מצוין, דור שמתגייס. העיר אילת נמצאת היום בעשירייה הראשונה בגיוס משמעותי ובתפקידים משמעותיים. אנחנו יודעים לייצר כאן נוער איכותי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> העיר אילת כלת פרס החינוך הארצי השנה. זכינו בפרס החינוך הארצי בפעם הרביעית. בשבוע הבא נקבל את הפרס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בית הפועל הוא בבעלות העירייה? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> הוא חזר לבעלות העירייה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רכשנו אותו. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> זה משהו שהוא מתוקצב? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> כן, הוא מתוקצב. ראש העיר יתקצב אותו. - - - << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> חבר הכנסת ואטורי, זה משהו מתוקצב. << אורח >> ספיר קינן סקס: << אורח >> לא, הוא לא מתוקצב. אין לו תקציב. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> היום הוא לא מתוקצב. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> בוועדה אסור להקצות שמשהו מתוקצב. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> היום הוא לא פועל. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> היום הוא מתוקצב? << אורח >> ספיר קינן סקס: << אורח >> לא, הוא לא נמצא בתקציב. זו תוכנית שאנחנו - - - << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> היום זה פיל לבן. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה, עפרה. אני רוצה להתמקד במה שעפרה אמרה. אני רוצה שהוועדה תדע. לפני שנדע אם אתם יכולים לעזור או לא, חשוב שתדעו מה קורה כאן. בגלל המאפיינים המיוחדים של אילת כל דבר דורש מאמץ הרבה יותר גדול. להביא לכאן חינוך איכותי זו בעיה, לגייס מורים זו בעיה, לגייס אנשי מקצוע זו בעיה. מעודדים מורים באמצעות מענקים שהמדינה נותנת, אחרת אנחנו פותחים כל שנה עם חוסר של 100 מורים לפחות בעיר. זו המשמעות. למה אני מספר לכם? להראות שלמרות הכול אנחנו מוציאים יש מאין, אם תרצו. אנשים כל כך טובים שעובדים כל כך קשה כמו למשל מערכת חינוך מצליחה. הכנסנו לכאן תוכניות לימוד שלא מלמדים בשום מקום אחר בישראל. בזכות זה אילת זוכה בפרס חינוך. זה לא מובן מאליו. שלושה רמטכ"לים של מדינת ישראל יצאו מהעיר אילת. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> בדיוק דיברנו על זה בשקט. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שלושה מתוך 24. 12%. אני כלכלן ואני יודע לעשות חשבון. אנחנו עושים מאמץ אדיר להצליח וזה לא פשוט לנו. אנחנו צריכים את העזרה של המדינה בעיקר באתגרים שסיפרתי לכם שאנחנו מתמודדים איתם. כמו שאתם יודעים ומה שעפרה סיפרה כאן לגבי הקיץ הבטוח. זה עוד דבר שאנחנו לוקחים עלינו כמשימה לאומית. זה לא התפקיד שלנו. עם כל הכבוד, זה לא התפקיד שלי כראש עיר לטפל בבני הנוער שבאים לכאן. זה התפקיד של המדינה. זה תפקיד של המדינה כדי שלא יהיה כאן אונס ולא יהיו סמים ולמרות זאת לקחנו על עצמנו כמו שקרה במלחמה. במלחמה לקחנו על עצמנו משימה לאומית. יכולתי להגיד למשרדי הממשלה תבואו לאילת ותעשו. היה כאוס מוחלט. אני ב-7 באוקטובר ב-08:30 כינסתי הערכת מצב ראשונה כי התחלנו להרגיש כבר שמשהו קורה. הייתה לי תחושת בטן, ידעתי שמשהו מתחיל לקרות, שונה ממה שקרה עד עכשיו. ב-7 אוקטובר חלק מהאנשים כאן היו סביבי כל היום. כאן במשרד. ככל שחלף הזמן והבנו לאן הדברים הולכים, הבנו שיש משהו שקורה שלא קרה בעבר ושאנחנו צריכים לקחת על עצמנו כי אחרת יהיה כאוס מוחלט. זה מה שעשינו ב-7 באוקטובר. אגב, ב-7 באוקטובר היו 12,000 ישראלים בסיני. גם להם היה צריך לדאוג. דאגנו להם. פתחנו אולמות כבר ב-7 באוקטובר כדי לקלוט את כולם. אני מספר לכם כי גם כאן זו משימה לאומית ולא משימה אילתית, לא משימה של ראש עיר. זו משימה של הממשלה. אנחנו כמובן עיר תיירות וקולטים. הכול בסדר. אני יכול להגיד אחריי המבול. לא. לקחנו על עצמנו משימה ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו כל שנה מתמודדים מחדש מאיפה יבוא התקציב. ב-7 באוקטובר גם שאלנו את עצמנו מאיפה יבוא התקציב. יושב פה הגזבר. כאשר אנחנו ישבנו ב-7 באוקטובר ב-20:30 לישיבה אחרונה שנמשכה לתוך הלילה כדי להיערך ל-8 באוקטובר ולהתחיל לקבל את האנשים. שאלו בצדק הגזבר והאנשים "ראש העיר, מאיפה הכסף?", אמרתי להם, "אל תשאלו שאלות. אנחנו נוציא כל מה שצריך. אם המדינה תחזיר אז תחזיר. אם היא לא תחזיר, נתמודד עם זה". השנה הראשונה שאנחנו מסיימים בגירעון בשנים האחרונות היא שנת 2024 וזו הסיבה. לא קיבלנו את כל הכסף חזרה. אני לא מצטער לדקה אחת על מה שעשינו אבל המדינה חייבת להבין שיש כאן עיר שונה וצריך לייצר לה פתרונות שונים, צריך קצת לצאת מהקופסה, להיות יותר יצירתי. מה אנחנו מבקשים? אנחנו לא מבקשים שום דבר שלא מקבלים במרכז הארץ. שום דבר. אנחנו משלמים כמו כולם קופת חולים ומקבלים שירותים של 10% ממה שמקבלים במרכז הארץ. לגבי העניין של הקיץ הבטוח, זו הזדמנות של הוועדה. אתמול התפרסמה כתבה ענקית ב"ידיעות אחרונות" בדיוק על זה. מה קורה באילת בקיץ ועל בני הנוער. כתבו מחמאות רבות לעיר אילת ולעיריית אילת בכתבה. מה בסוף יוצא שם? שבעיר אילת באים ומתפרקים ואפשר לעשות סמים. לא תמצא שם נער אילתי. כולם מגיעים לכאן מבחוץ. אנחנו חייבים לקחת את המשימה הזו ולטפל בה. אין ברירה. גם הוועדה יכולה להחליט לקחת את הנושא של בני הנוער, לשים אותו בסדר עדיפות גבוה מאוד, לקחת את אילת כעיר לדוגמה בעניין הזה ואת מה שעושים כאן. התקציב של הקיץ הבטוח הוא 2 מיליון שקל? << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> בערך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בערך 2 מיליון שקל. בואו נשים על זה 5 מיליון שקלים. בואו נמנע לא רק מה שאנחנו מצליחים למנוע אלא נעשה תוכנית גדולה הרבה יותר. נקרא לבני הנוער לבוא לאילת, אבל לבוא לעיר בטוחה, לבוא לעיר נקייה מסמים. יושב-הראש, אתה יורד לסוף דעתי? אתם מבינים על מה אני מדבר, חבר הכנסת שקלים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מקשיבים קשב רב. - - - << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> זה בעייתי מבחינת הוועדה כי זה משהו תפעולי שצריך כל שנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מדבר על המבנה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מדבר גם על התוכנית. אם היה לנו את בית הפועל למשל שהוא מקום גדול - - - יש לנו תוכנית של 10 מיליון שקל להקים את מרכז הנוער הזה ולכנס שם את כל הפעילות. בסוף זו פעילות לבני נוער. זה עוד דבר שיעזור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני בעד העניין הזה יותר מאשר לראות בני נוער נוסעים לאיה נאפה או ליוון ולכל מיני מקומות. רואים אחר כך בפרסומים מה קורה. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> גם שם הם מתפרקים. הם מתפרקים בכל מקום. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אבל לא מטפלים בהם שם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מבחינתי להשאיר גם את הכסף וההשקעה שיהיו כאן ולא בחוץ. היו כל מיני תקריות ועשו נזק בין-לאומי. אם יהיה אפשר לעזור פה בעניין אז אני עם ראש העיר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק ברור לחלוטין כפי שאמר יושב-הראש קודם לכן כשמדובר פה על תשתיות ולא על השוטף גם בנוגע לבית הפועל והחלק השני של קצא"א. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> בית הפועל הוא תשתית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם קצא"א. שני הדברים. << אורח >> עפרה בוארון: << אורח >> שניהם תשתיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו שאמרה נטלי, אנחנו צריכים להשקיע במשהו שנותן לכם את הבסיס ליציאה לדרך. תפעול שנתי לא נוכל לתת כי אסור לנו. אין פה את היועצת המשפטית אבל היא הייתה קופצת באוויר. היא קופצת כאשר מדברים על משהו שקשור לתפעול. אמרתי לה, "תני לאנשים לדבר ואחרי זה נפתור את הבעיה". - - - אלה דברים טריוויאליים. יש מקומות שזה עניין של תפיסת עולם ואז הן מתערבות. שם זה הכי מעצבן. אני אומר להם שהן חלק מעם ישראל. מחבל עובד בגן ילדים זה לא הגיוני. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בקרוב נעשה רפורמה. יהיה בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נשמע. הדברים שאמרתם מעניינים מאוד. אנחנו נסיים את הסיור היום ונראה את הדברים. טוב שיש פה חברי ועדה. בדרך כלל בסיורים קרובים יותר מגיע רק אחד. אצלכם הגיעו כי הדברים האלה חשובים לנו. חשוב לחזק את הקצה של המדינה. אתם השער, הקצה של הקצה בדרום. אנחנו נשתדל להביא דברים לוועדה ולעלות אותם. נביא אותם גם להצבעה. - - - אנחנו שמחים להיות ואנחנו נמשיך את הסיור ונקבל החלטות טובות בעזרת השם. אני נותן לכם את הכיוון – נוער הוא תמיד במיינסטרים שלנו – אבל מה שחשוב מאוד השנה הוא להשקיע בשיקום חיילי צה"ל. אנחנו לא מחליפים את משרד הביטחון. הייעוץ המשפטי גם על זה קפץ. נטלי תמיד מדגישה לי את זה. אנחנו לא משקיעים במה שמשרד הביטחון עושה אלא אנחנו מחפשים דווקא את המקומות המיוחדים. אמרתם שאצלכם יש משהו בים. יש מקומות שמשקמים חיילים בצורה עמוקה מאוד. תן להם את החופש. אם תכניס אותם לחדר טיפולים, זה לא תמיד הדבר הכי טוב שיש. תודה רבה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא תצא מפה בידיים ריקות. גם חבר הכנסת סולומון וגם חבר הכנסת שקלים קיבלו את הספר הזה ממני בביקורים שלהם הקודמים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> קראתי את החומר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הוא עשה שיעורי בית. זהו אלבום שמתאר בתמונות ובמילים את יופייה הנדיר של אילת ואת סביבת הטבע המופלאה שלה. תוכל לראות את זה. גם ים וגם מדבר ודברים שאני חושב שלא רואים כשמגיעים לאילת לבתי המלון. כתבתי לך, "חבר הכנסת ואטורי היקר אני שמח להעניק לך אלבום תמונות של העיר אילת. זוהי הצצה לנופיה המרהיבים המשלבים טבע, מדבר וים. תודה על ביקורך ותקווה שנקדם יחד יוזמות משמעותיות לטובת אילת ונמשיך לחזק את העיר ותושביה". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. (2. ישיבה בSeanovation) << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> אני דיאנה שמיר סגל, נעים מאוד. אני מנהלת פיתוח עסקי והון אנושי של מרכז החדשנות Seanovation. נעשה סבב קצר. << דובר >> גיל ממן: << דובר >> אני גיל ואני סמנכ"ל שיווק של קבוצת כראל שהיא חלק מ-Seanovation. << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> דורון אטיאס, יועץ פוליטי של סגן יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש הוועדה ניסים ואטורי. << אורח >> אלינור ריגר : << אורח >> שלום, אני אלינור. אני עוסקת בשיווק עם גיל. - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בואו נמשיך את הסבב. נטלי, מנהלת הוועדה; יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ניסים ואטורי; חבר הכנסת אושר שקלים, חבר הוועדה חבר הכנסת משה סולומון, חבר הוועדה; בטי סימלמיץ, סגנית ראש העיר וממלאת מקום; גזבר העירייה, אסי בן חמו; אודי גת. בבקשה תציג את עצמך. << אורח >> אודי גת: << אורח >> קוראים לי אודי גת. הייתי ראש המועצה האזורית חבל אילת במשך הרבה שנים ובשנים האחרונות אני מנהל פרויקט תחום חקלאות וביוטכנולוגיה ימית עבור עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות. זה שם ארוך. כבר תשע שנים עברו מאז שסיימתי 17 שנה כראש המועצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא מנהלת הוועדה שלי ואני זוכר שראיתי אותך. << אורח >> אודי גת: << אורח >> ראיתי אותך. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> נועם בוטוש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> נתאנל קופראק, גם ממרכז המידע. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> ברוכים הבאים כולם. נתחיל מהחזון של מרכז החדשנות. אתה רוצה להציג את החזון? << אורח >> אודי גת: << אורח >> ברשותכם, שתי דקות פתיח כי זה חשוב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לשמוע הרצאה של שתי דקות זה לא ילך. << אורח >> אודי גת: << אורח >> אתה תראה. בשנת 2012 עיריית אילת יזמה עבודה אסטרטגית כדי לראות איך מגוונים את מקורות התעסוקה שלה. הממשלה מימנה את התוכנית האסטרטגית וזה עבר החלטת ממשלה ב-2012 ללא תקציב. ההחלטה הייתה רק שצריך לגוון את מקורות התעסוקה והנושא של חקלאות וביוטכנולוגיה ימית הוא זה שיכול לגוון את מקורות התעסוקה כדי שלא יהיו רק תיירות ומסחר. בשנת 2017 יצאה עבודה של משרד החקלאות ובשנת 2019 התקבלה החלטה ראשונה במסגרת החלטה גדולה יותר של עיריית אילת שמקצה כספים לטובת החזון הזה שעוד מעט נשמע חלק ממנו. בשנת 2022 התקבלה החלטת ממשלה של 170 מיליון שקל להבדיל מ-2019 של 50 מיליון שקל לטובת הנושא הזה. זה אחרי ביקורים של ראש הממשלה ואחרים שהבינו שלרעיון של חקלאות ימית יש בסיס לא רק כלכלי טכנולוגי במדינת ישראל, אלא גם מדיני ופוליטי במזרח התיכון כי מה שחקלאות ימית מייצרת – החלבון, בין אם מאצות ובין אם מדגים – חסר בישראל ובכל העולם. חסר למצרים ולמדינות המפרץ. הגשר של התחום יכול להיות גשר נהדר גם מבחינה מדינית ופוליטית ולא רק מבחינה כלכלית שאנחנו יכולים להביא. אני עוצר פה כי הבטחתי לחבר הכנסת סולומון שתי דקות. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> בהמשך להחלטת ממשלה ב-2022, לפני שנה וחצי משרד החדשנות יצא במכרז להקים תשעה מרכזי חדשנות בפריפריות. אנחנו זכינו באזור שלנו אילת וחבל אילות להקים את מרכז החדשנות הזה - - - << אורח >> אודי גת: << אורח >> גם מתוקף החלטת הממשלה הזו שדיברתי עליה. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> קיבלנו תקציבים של 15 מיליון שקלים מרשות החדשנות, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד נגב-גליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. התקציב נועד לפתח את המרכז ולקדם פה יזמות ותעסוקה בתחומים של חקלאות ימית וביוטכנולוגיה שקשורים לנכסים האזוריים כמו ים, מדבר, אנרגיה – כל דבר טכנולוגי שהוא חדשני שקשור לאזור. השותפים במרכז הם "ערדג", שהיה מפעל לרוויית דגים גדול והיה שייך לקיבוצים באזור. היום הוא בטא סייט ליזמים שלנו - - - << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> הבריכות של דג הדניס? << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> הבריכות של דג הדניס שבהחלטת הממשלה הוציאו אותן - - - << אורח >> דורון אטיאס: << אורח >> העבירו את זה מפה. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> הוציאו מהים את הרשתות והעבירו אותן פנימה ואחר כך העבירו לאשדוד את הפעילות. הים היה קצת שונה. אודי, תקן אם אני טועה בתחום הזה. בסופו של דבר הם בטא סייט ליזמים שלנו. הבריכות שלהם, המעבדות שלהם וכל התשתיות הן של ערדג. ערדום שגם שייך לקיבוצים באזור אחראים על החלק הניהולי; BGN של אוניברסיטת בן גוריון אחראים על החלק העסקי של השותפים שלנו במרכז; מלח"י – מרכז לחקר ימים ואגמים. הייתם במלח"י? עוד לא. החוקרים שלהם בעלי תארים מתקדמים של חקלאות ימית וביוטכנולוגיה. כל הידע המקצועי שלהם הוא תשתיות ליזמים שלנו; המכון הישראלי לחדשנות שיש להם תשע קהילות והם החיבור לקהילת החקלאות הימית ותמיכה מלאה במרכז של עיריית אילת והמועצה האזורית של חבל אילות. יש כאן סרטון קצר שאני יכולה להראות. << אורח >> אודי גת: << אורח >> אני מנצל את הזמן. החלטת הממשלה של 170 מיליון שקל מ-2022 כללה רבה מאוד סעיפים. חלקם בתפיסת העולם שהעירייה הובילה ביחד איתי היא מחינוך בית ספרי כדי למגנט את תלמידי בתי ספר לנושא הזה. אחר כך יתעניינו ללמוד באוניברסיטה את הנושא הזה ואחר כך הם יהיו יזמים ועובדים. הרבה כסף הוקצה לאקדמיה ולמחקרים משותפים דרך קרן בר שזו קרן אמריקאית ישראלית לחוקרים משותפים בשני צדי האוקיינוס שעוסקת בדברים האלה. עידוד יזמים, עידוד מחקר וכנסים בינלאומיים. כל הדבר הזה הוא חלק מאותם 170. אנחנו עוקבים כל הזמן. חבר הכנסת עודד פורר יושב בראש ועדה שעוקבת אחרי ביצוע ההחלטה. הוא היה פה לפני כמה ימים. אנחנו מתקדמים בעניין הזה. 170 מיליון זה פסיק אם מדינת ישראל רוצה לעשות את הדבר הכרחי הזה ולקחת את הנושא הזה טכנולוגית ומחקרית ולקדם אותו הלאה להיות אור לגויים. << אורח >> שירלי קאלוש: << אורח >> בזמן שהם מתחברים אני רוצה להוסיף. אני עובדת מול קשרי חו"ל והאיחוד האירופי הקצו תקציבים רבים לשבע שנים הבאות בכל מה שקשור לחקלאות ימית ולכל מה שקשור לתחום המים. כל שבע שנים הם בונים תוכנית הורייזן. שמים שם הרבה כסף. היו שבע שנים של כל מה שקשור לאוכל ולחקלאות. נוצרו The Kitchen ועוד כל מיני מקומות כאלה שחיברו בין ישראל, התעשייה וסטרטאפים שלנו לתעשייה באירופה. אותו דבר עכשיו נשפך כסף רב לתוך אירופה. יש לנו פה מישהי בצוות שעובדת על התקציבים כדי לחבר בין ישראל לאירופה ולגשר. זאת כדי שיהיו יותר קשרים כלכליים ומחקריים ושישראל תמשיך להוביל בתחום המחקר וכל מה שקשור לתחום הים והמים. בתחום הזה אנחנו הכי חזקים בעולם ודרך הכלכלה יהיו לנו מדינות שיחבבו אותנו. זה תחום שכל הכספים יתחילו לרוץ בשבע שנים הבאות. (הקרנת סרטון) << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> קיבלנו גם תקציבים מקרן פילנתרופית אחרי פתחנו. היא ביקשה שאנחנו ניתן את הכספים ונתרום אותם לפעילות החינוך במרכז וגופים נוספים - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> דיאנה, אם תצייני שאת מקבלת תקציבים הם יבקשו ממך כסף. הבאנו אותם כדי לקבל מהם כסף ולא ההיפך. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> מרוב שעשינו פעילויות, אנחנו צריכים עוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מנצלים הצלחה. כאשר יש כסף אנחנו נותנים עוד כסף. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> אני חוזרת משפט אחורה. אנחנו מקדמים יזמות ועבודה באזור שלנו. הצוות של המרכז הוא אורי שמש. הוא מתנצל כי הוא תקוע אבל יגיע בקרוב. הוא מנכ"ל מרכז; שירלי שהציגה את עצמה שהיא אחראית על שיתופי פעולה בינלאומיים; ד"ר דפנה מיכאלי, CTO, המנהלת הטכנולוגית; אדווה יוגב, מנהלת פרויקטים; אלינור שגם הציגה את עצמה, מנהלת השיווק; גיל ממן, מנהל השיווק; יונתן מוסניקוב, מנהל פיתוח עסקי של מרכז והילה אוביל ברנר מנהלת קשרי משקיעים. עד היום עשינו שתי תוכנית אקסלרציה. בתוכנית הראשונה הגיעו 17 יזמים ובתוכנית השנייה 11 יזמים. מתוכם בחרנו חמישה שהמשכנו איתם וקידמנו אותם. אלה יזמים שמגיעים אלינו משלב הרעיון, מקבלים ליווי מלא של החברה גם מבחינת חקר שוק, תוכנית עבודה אישית, POC בתשתיות של השותפים או בכלל באזור, ייעוץ משפטי, שיווק. זו מעטפת שלמה שליוותה אותם חצי שנה. השבוע היה לנו אירוע גדול במיקרוסופט שחגגנו את סיום חצי השנה. הם באו והציגו. הם עשו pitch מול כולם. היו 200 איש וביניהם יזמים ומשקיעים שהגיעו לראות את האירוע . זהו סיום תוכנית האקסלרציה הראשונה שלנו. פה אפשר לראות כאשר הם הגיעו אלינו ביום הראשון לפני חצי שנה. אלה הסדנאות שעברו פה לאורך הדרך, תהליך מרשים ומקצועי מאוד. התוכנית השנייה היא תוכנית אקסלרציה חדשה משלב הרעיון וממשיכים לתוכנית סקייל אפ. יש לנו כבר עשרה יזמים חדשים שהם בשלבים הרבה יותר מתקדמים. אלה יזמים שכבר הפעילו פיילוטים או שיש להם כבר הכנסות מסוימות או טכנולוגיה מוכחת ועשו פיילוט ראשוני ורוצים להתקדם. אנחנו עושים להם תוכנית אישית מותאמת עם תשתיות באזור שלנו וחיבורים עסקיים ואקדמיים וגם חיבורים בין-לאומיים, חדירה לשוק וגיוס השקעות. אנחנו מלווים אותם בתהליך הזה. זו התוכנית השנייה שרצה עכשיו. חלק נוסף שהמרכז תומך בו הוא נושא התעסוקה. זכינו בקול קורא של רשות החדשנות להקים באילת שלוחה של חברת הייטק. יחד עם תעשייה ביטחונית ושיתופי פעולה עם עיריית אילת אנחנו מקדמים את הגעתה של השלוחה ובוחנים שולחות נוספות של עוד חברות הייטק שמעוניינות להגיע לאזור. תחום נוסף של התעסוקה הוא השמות. אנחנו עושים הכשרות שיש בהן השמה בקצה. למשל יש לי חמש חברות בתחום האצות. תחום האצות הוא מקובל וטוב שהתפתח פה. יש פה חום ושמש שגורמים לאצות לגדול מהר יותר פי שלושה. עשינו קורסי הכשרה עם שה"ם של משרד החקלאות. הגיעו 60 משתתפים. מרצים מהתעשייה ומהאקדמיה מכל הארץ הגיעו לעשות פה ארבעה ימים מרוכזים של תחום האצות כדי להכשיר אנשים מהאזור ולהביא אנשים חדשים בתחום האצות שיהיו מעוניינים לעבוד פה ככוח אדם לחברות שיגיעו. דרך אגב, יש לנו חברה אחת שכבר פתחה בלוטן את השלוחה שלה. זהו שיתוף פעולה עם חבל אילת. הם מייצרים חלבון מתמרים לתחליף מזון דגים. זה יותר זול. הם הגיעו לכאן וקיבלו השקעה של 1 מיליון שקלים. אודי, אתה זוכר את ההשקעה בפרוטסט? הם הגיעו כבר לאזור. הקימו מפעל בלוטן ומתקדמים משם. הכשרה נוספת שעשינו היא הכשרה בשיתוף פעולה עם המכון הבין-אוניברסיטאי IUI באוניברסיטת בן גוריון. היו 400 משתתפים בעלי תארים מתקדמים וחוקרים הגיעו לאזור להתרשם וללמוד על התחום באזור שלנו. זה גם כפוטנציאל לתעסוקה עתידית שאנחנו רוצים להביא לפה ולקדם באזור שלנו. אלה החמישה יזמים שליווינו עכשיו והתקדמו לשלב הבא בדרך לסטרטאפ. תחום החקלאות הימית הוא יותר איטי אבל הם עשו תהליך מואץ ומדהים. אני אראה לכם דוגמה של אחד מהם. (הקרנת סרטון) << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> יש עוד דוגמאות רבות. למשל, ד"ר לימור זיו שטראוסר עושה מודל של גידול דגי זברה לתרופות פסיכיאטריות. יש לנו רובוטים תת-ימיים שעושים מחקרים של AI בתוך הים. רון עושה גם רובוט שמודד משקל דגים מתחת למים. אני לא יודעת לתאר טכנולוגית אבל זו תעלה שמודדת את משקל דגים בשביל לתת להם הזנה בצורה אחרת. יש פה עוד סרטון נחמד שאראה לכם. (הקרנת סרטון) << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> תודה לגיל על הסרטונים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> גיל הוא השאלה שלנו. הוא מושאל מהעירייה. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> אנחנו זכינו. << אורח >> אודי גת: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו במקרו וזה מבטא את מה שהכסף יכול לעשות. באילת אנחנו מציעים תחום שיכול להפוך אסטרטגית לא רק את העיר אילת אלא את מדינת ישראל והוא תחום הביולוגיה הימית והביוטכנולוגיה הימית. יש שתי אוניברסיטאות בעולם שמלמדות סיטק – חקלאות ימית. אחת באוסטרליה ואחת בארצות הברית. פה יהיה המקום השלישי. יבואו לפה סטודנטים מכל העולם. בחיבור עם היזמות וכל מה שעושים זה win-win לכולנו, לאילת, לאנשים שיבואו לגור פה ולעבוד פה ולמדינת ישראל כמובילת תחום. אין הרבה דברים כאלה. כמובילת תחום. הוועדה לאזרחי ישראל שאתה עומד בראשה היא הוועדה שיכולה להקצות ולהיות game changer בליצור משהו שהתחלנו אותו. כדי לעשות אותו וכדי שבכל מקום בעולם ידעו שאם רוצים לעשות משהו בתחום החקלאות והביוטכנולוגיה הימית יעשו אותו פה באילת ובישראל – זו המטרה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> היתרון של אילת הוא - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תיארת קודם את התהליך שנעשה מ-2012 או קודם לכן. מה היו הסיבות שהדבר הזה לא התפתח כבר אז? כלכלית או שיש סיבות אחרות? << אורח >> אודי גת: << אורח >> ב-2012 הייתה החלטת ממשלה ללא תקציב. מה שאין לתקציב ואתה יודע טוב יותר ממני שמה שאין לו תקציב בדרך כלל יושב ולא קורה כלום. זו החלטת ממשלה והיא ישבה במגירה. ברגע שמשרד החקלאות הבין את הפוטנציאל והתרומם ואנחנו מדברים על ארבע, חמש שנים אחרונות הוקצו כספים. אבל זה מעט מאוד לעומת מה שצריך בשביל להפוך את זה ל-game changer. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה שמנע את זה היה כסף? << אורח >> אודי גת: << אורח >> כן. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> סליחה, הרב מנדי הגיע להרמת כוסית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שלום, שלום. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הגעת בזמן. תיכף הוא יתקע לנו בשופר. << אורח >> אודי גת: << אורח >> התשובה היא מוטיבציה שנכנסה לתוקף, החלטות ממשלה וכסף שנכנסו לתוקף. אין מקומות כאלה במדינת ישראל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> סיפרתי לכם בישיבה הגדולה שלאילת יש פוטנציאל להפוך למרכז עולמי מוביל בתחום הזה. היתרונות הגדולים שלנו הם לא רק מה שראיתם כאן. הים שלנו הוא מעבדה. באים לכאן כי מה שייחודי כאן הוא שאתה במרחק של הליכה נפגש עם העולם התת-מימי - - - << אורח >> אודי גת: << אורח >> זה הים הטרופי הכי צפוני בעולם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> וגם ששומר על נכסי הטבע המדהימים שלו. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> משהו נוסף. רציתי להציג את סלומה. היא אחראית על הגשות של מענקים להורייזן. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> סלומה עובדת אצלנו והיא חלק מהצוות שראיתם היום של אסף. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> היא מגישה להורייזן והיא יודעת גם להגיש את הקולות הקוראים שלנו בהתאמה. חוץ ממנה יש לנו הגשות של מענקים לרשות. יש לנו את נדב שמתמחה בזה. זו עוד מילה על עוד פעילות שאנחנו עושים במרכז. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הרב מנדי אתה רוצה לתקוע לנו בשופר? << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> הזמנו אותך להרמת הכוסית שאחרי אבל הגעת בזמן גם לפה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יושב-הראש, אתה רוצה להתייחס? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו תחום מעניין. אנחנו בקשר טוב עם מרכזי החדשנות. השקענו בשנה שעברה והשנה נמשיך, בעזרת השם, כי אנחנו צריכים לתת לים. אנחנו לוקחים את האוצרות שלנו מהים ומהטבע ולכן אנחנו מחזירים לטבע בסופו של דבר. אנחנו נשקיע ונמשיך להשקיע בחקר ימי. גם אם יש נושאים נוספים שאמרתי שאני רוצה להכניס אז זה משהו שאנחנו נמשיך איתו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני שומע מה שאודי אומר. יש דברים שתמיד אומרים עליהם איך דבר כזה לא נעשה עד עכשיו. אני לא מכיר מספיק את כל מה שתיארת עכשיו אבל אני שומע ואני אומר לעצמי בהיבט הלאומי שבמדינה קטנה מייצרים משהו גדול לעולם. יש פה מפתח שהוא מרכזי ורציני גם בהיבטים הכלכליים, הביטחוניים וגם בהיבטים של תלות אחרים בנו כדי לייצר את המאזנים האלה. בעיניי זה דבר משמעותי כדי לייצר את המאזן הזה שאנחנו בפתחו כרגע. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה מתבטא בעיקר בגלל ההון האנושי, קודם כול. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ראש הממשלה תומך במפעל הזה תמיכה מלאה. הוא זה שדחף להחלטת הממשלה. הוא מאמין מאוד בעתיד של המזון מהים ודוחף את כל הנושא הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה יביא לך את הרכבת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> או הרכבת תביא את זה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתמול בכנס השרה מירי רגב אמרה שתוך שנתיים תהיה רכבת הזנק לאילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> היא אמרה את זה? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה מה שהיא אמרה. - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יש לנו סיור אבל לא ניתן לו לחכות. הרב מנדי הוא מקהילת חב"ד באילת וגם הרב הראשי לאילת הוא מקהילת חב"ד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כבוד הרב, נכוון שבזכות התקיעה ובעזרת השם יחזרו כל החטופים שלנו והחיילים שלנו יצליחו במשימתם, ישמידו את האויבים ויחזרו בשלום שלנו. אמן. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> לפני שאנחנו ניגש לתקוע בשופר, ברשות ראש העיר, חברי הכנסת, ראש המועצה – כל אחד ואחד לפי כבודו - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא כנראה ותיק. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> אנחנו נמצאים עכשיו ימים ספורים לפני ראש השנה. ראש השנה נקרא בשם ראש השנה. הרבה טועים וחושבים שזה יום תחילת הבריאה. הבריאה נעשתה שישה ימים קודם בכ"ה באלול. יום ראש השנה הוא היום שבו נברא האדם. זה מתקשר לכל הנושא שאנחנו התכנסנו לשמו. כאשר הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא ברא הכול לתכלית שאדם יבוא ויפריח את כל מה שהקדוש ברוך הוא כבר ברא. היו כבר ימים, היו אגמים ועצים והכול. כתוב "אשר ברא אלוהים לעשות". הקדוש ברוך הוא ברא ונתן לאדם כדי שיטפח וישמור על כל הבריאה ויפתח אותה. אנחנו אומרים בראש השנה "זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון". זה בעצם העיקר והתכלית, בריאת האדם. אנחנו קוראים ליום הראשון בשנה בשם ראש השנה. למה אנחנו קוראים לו ראש השנה ולא תחילת השנה? בטי, את זוכרת מה שאמרנו בבית ספר? << אורח >> בטי סימלמיץ: << אורח >> תזכיר לי. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> למה קוראים לזה ראש השנה ולא תחילת השנה? היום יום ראשון. למה אנחנו לא קוראים לזה ראש השבוע? אודי, תענה. << אורח >> אודי גת: << אורח >> יש פה כאלה יותר מומחים ממני. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> תמיד נופלים על מישהו שלא מקשיב. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> יש פה תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הראש הוא של ישות מסוימת? << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> עברית היא שפה עשירה. אפשר להגיד תחילת השנה, ראשון בשנה כמו ליום אנחנו קוראים ראשון בשבוע. הסיבה שאנחנו קוראים ליום הראשון בשנה בשם ראש השנה כי זה בא לבטא חשיבות. כאשר אני אומר שהיום יום ראשון, הוא לא יום חשוב יותר מיום שני. זה בסך הכול מספר סידורי. כאשר אני רוצה לבטא חשיבות ואני אומר את זה לכל הילדים בעיר וכל מי שאני מדבר איתו, אני נותן את הדוגמה של ראש העיר. ראש העיר הוא לא האדם הכי גבוה בעיר אבל זה אומר שהוא האדם הכי חשוב בעיר ולכן אנחנו מכנים אותו בשם ראש. אותו דבר כאשר אנחנו רוצים לכנות את היום הכי חשוב בשנה אנחנו לא נכנה אותו בשם ראשון בשנה אלא אנחנו נכנה אותו בשם ראש השנה. כמו שבגוף האדם החלק הכי חשוב מכונה ראש כי בו נמצאים כל האיברים החיוניים. לפי המסורת היהודית אנחנו יודעים שביום הראשון של השנה הקדוש ברוך הוא יושב דן ושופט את כל העולם ומחליט איך תראה לנו השנה הבאה עלינו לטובה, שנת תשפ"ו. לפי מה הקדוש ברוך הוא מחליט? לפי המעשים שלנו בשנה החולפת. היום יש לי בעיה גדולה מאוד. אני מרצה בכל הגנים ובתי הספר פה ומה שפעם היה לוקח לי עשר שניות, היום לוקח לי להסביר חמש דקות. אני אומר להם שלוקחים את כל הזכויות שלנו על כף מאזניים אחת ואת החובות שמים על כף מאזניים שנייה. הילדים לא יודעים מה זה כף מאזניים. לא יודעים שפעם היה כזה דבר שמים פה קילו - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היום זה דיגיטלי. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> גם דיגיטלי לא יודעים. היום זה בר קודים. צריך לצייר להם איך נראה ואיך זה היה. מרכז החדשנות, יש לכם עוד משהו לחשוב עליו, לעשות כמו טלפון חוגה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כבוד הרב, אני יכול להוסיף עליך משהו? << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> בהחלט. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> דיברת על בריאת העולם. בבריאת העולם, על כל מה שאלוהים ברא כתוב "וירא אלוהים כי טוב" בימים ראשון עד חמישי. כאשר נברא האדם לא כתוב וירא אלוהים כי טוב. זו הבריאה היחידה שלא נאמר עליה וירא אלוהים כי טוב. פה מדובר על זכות הבחירה. תבחר בטוב או תבחר ברע. זה עניין שלך. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> לכן בסוף כתוב "הינה טוב מאוד". << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בסוף. << אורח >> מנדי קליין: << אורח >> כאשר אדם מתאמץ ועושה משהו זה יכול להגיע לרמה יותר גבוהה. יפה. בכל שנה ושנה כתוב בראש השנה שעל ידי זה שאנחנו תוקעים בשופר אנחנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא מחדש ומעוררים בו את הרצון למלוך על העולם כולו, להתיישב על כיסא המלכות ולהעניק לנו את כל השפע שהקדוש ברוך הוא יכול להעניק. אנחנו מקבלים את התזכורת לכך על ידי השופר. לשופר יש שתי משמעויות. דבר ראשון, כאשר אדם מתחרט על מעשים לא טובים, הוא מתחיל לבכות. אפשר לבכות בכי פשוט שזו תקיעה. יש בכי שהוא עם הפסקה שקוראים לו שברים. יש בכי שהוא כל כך חזק שאדם קשה לו לשלוט בנשימה וקוראים לו תרועה. זה בא לידי ביטוי בשלושת הסוגים של תקיעות שאנחנו תוקעים שבאים לבטא חרטה. שופר הוא גם דומה למילה לשפר. הוא מזכיר לנו שכל אחד ואחת מאיתנו כולנו בני אדם. לכולנו יש יצר טוב שמשכנע אותנו לעשות מעשים טובים אבל יש לנו גם יצר הרע שגורם לנו לעשות מעשים לא כל כך טובים. לא תמיד יש לנו זמן לחשוב על הדברים האלה כי אנחנו במרוצת החיים. אנחנו מקבלים את התזכורת לכך בחודש אלול על ידי תקיעת השופר כאשר אנחנו צריכים רגע לקחת עצירה מהחיים. לעצור לחשוב על מהות ותכלית החיים שלנו. אני חייב לספר לכם שהיה יהודי אחד שחלקכם אולי הכרתם. קוראים לו יעקב נאמן. הוא היה שר המשפטים ושר האוצר. היה לו משרד עורכי הדין הכי גדול הרצוג, פוקס ונאמן. הוא היה מגיע לאילת כל שנה בעשרת ימי תשובה. היה לו בן שלמד פה בישיבה הגבוהה, בישיבת ההסדר. גם אחרי שהילד עזב הוא היה מגיע לפה, מנתק את הטלפונים, מנתק את הכול. הוא היה ישן בבית חב"ד על איזשהו ספסל להיות עם עצמו ולחשוב על תכלית חייו. אנחנו כל היום במרוצת הזמן ולפעמים אדם צריך לקחת לעצמו פסק זמן לחשוב על תכלית חייו. לשם זה קיבלנו את החודש הזה, חודש אלול. על ידי התקיעות שלנו אנחנו דבר ראשון מעוררים רחמים אצל הקדוש ברוך הוא. זה גם זמן של עת רצון שכל אחד ואחת יכולים לבקש ולחשוב כל מה שאנחנו רוצים שיתגשם לקראת השנה הבאה. אני בטוח שבורא עולם יעניק לכל אחד ואחת מאיתנו שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. הרבי תמיד היה אומר שכאשר מאחלים אחד לשני שנה טובה צריך להוסיף גם בסוף את המילה מתוקה. למה? ברור שהקדוש ברוך הוא הוא אבא והוא נותן את הכול אבל כאשר אנחנו נותנים תרופה לילד ואנחנו רוצים שישתף פעולה אנחנו שמים שם קצת תותי פרוטי כדי שיהיה מתוק. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא ואנחנו בטוחים שכל מה שאתה עושה זה לטוב אבל אנחנו רוצים בבקשה גם להרגיש כמה שזה מתוק. יש לנו תקיעה, שברים ותרועה. שנה טובה ומתוקה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה, הרב מנדי. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> נעשה סיור קצר. (3. סיור ב-Seanovation) << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> פה יש לנו דוגמה ליזם שהתחיל לפני שלוש שנים עוד לפני תקופתנו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם היזמים שלנו. הם קיבלו תשתיות כדי לפתח את המיזם שלהם. המיזם נקרא V-Corals. אלמוגים הם חיה, למי שלא יודע. לקחו שני בתי אב מהים מחוץ לארץ. מתוכם למדו לחתוך חתיכות קטנות ולגדל אותם בתוך אקווריומים. היום הם מוכרים בכל אירופה. יש שני יתרונות. אחד, שאנשים לא מוציאים אלמוגים מהים אלא קונים אותם לאקווריומים שהם. יש אנשים רבים בעולם שמגדלים את האלמוגים הזה ומוציאים אותם מהים. פה הם יכולים למכור אותם לחנויות ולמכור אותם שם. הדבר השני, אלמוגים בים בגלל ההתחממות הגלובלית מתים מהחום והמלבינים. באקווריום הם עמידים יותר. תנאי המעבדה שהם גדלים וחיים פה גורמים לזה שכאשר מחממים את המים הם לא מתים. יכול להיות שבעתיד נציל את העולם. בלי אלמוגים אין חמצן לבני אדם. הם חלק מהאקו-סיסטם. זה המיזם אתם יכולים לעשות סיבוב ולראות את האלמוגים מסביב ונמשיך הלאה למקום הבא. אפשר לראות שהכול במערכות טכנולוגיות - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כל האלמוגים הם בעלי חיים? << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> הם חיים. זה גדל שנה שלמה. אלמוג הוא דבר שקשה לטפל בו. בשעה 16:00 הם מכבים את האור ואומרים לנו להיות בדממה. הם מצחצחים להם שיניים. זה ממש בעל חיים עדין. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אפילו הישיבה התיכונית של הציונות הדתית עוסקים בזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הבן שלי היה פה שנה. << אורח >> דיאנה שמיר סגל: << אורח >> אתה יכולים לראות את ההורים, את שני בתי אב שהוציאו מאחורה. מתוכם פותחים ומגדלים. חברי הכנסת, זהו אורי שמש, מנכ"ל מרכז החדשנות Seanovation. הדוגמאות של המחקרים והפיילוטים שראיתם בסרטונים הן בדיוק הבריכות שהם עושים אותן כאן. זוהי דוגמה לתשתיות. (4. סיור בטרמינל הישן) << אורח >> ספיר: << אורח >> כל הטרמינל הישן הופך להיות מרכז תרבות וחדשנות. שתי קומות. קומת הכניסה וקומה 1-. הקומה הזו הולכת להיות ברובה כפי שניתן לראות משרדים מודולריים חדשניים שיודעים לגדול לפי הצורך של החברות שישבו פה בעתיד. אנחנו נמצאים פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה קומות יש כאן? << אורח >> ספיר: << אורח >> שתי קומות וגג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה מטר? << אורח >> ספיר: << אורח >> 2,560, 2,600. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> כל האזור הזה הופך להיות משרדים. זה אזור מרכזי לפגישות. החלק הרחוק יותר שאתם רואים איפה שהיו המזוודות הופך להיות אודיטוריום לארח אנשים. כמה אנשים? << אורח >> ספיר: << אורח >> 190 כיסאות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה שתי קומות? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> שתי קומות וגג. אנחנו לא יכולים לעלות אבל אפשר לראות חלק ממגדל הפיקוח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> על הקונסטרוקציה הקיימת? << אורח >> ספיר: << אורח >> כן. יש פה מבנה שהוא בטלאים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו הקומה הראשונה? << אורח >> ספיר: << אורח >> זו הקומה שאנחנו נמצאים בה כרגע, קומת הכניסה. זו קומה התחתונה 1-. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> המבנה הזה נחנך ב-1954. בן גוריון חנך אותו. זה היה שדה תעופה שהוא עם הזמן גדל בטלאים על טלאים. הרעיון הוא לקחת את מגדל הפיקוח והגג ולעשות הדגמה של כל הפרויקטים שאסף הציג קודם של האיחוד האירופי וכל הפרויקטים החדשניים בעיר. האזור הזה יהיה למשרדים, לחברות, לסטרטאפים ואודיטוריום. למטה יש מקום לסדנה של הטכניון, למעבדות תלת ממד ובית קפה שישרת את הפארק. יש פה פארק טרמינל. << אורח >> ספיר: << אורח >> הפארק מלא באטרקציות ובית הקפה ייתן מענה גם לו. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> המבנה הוא מרכז העיר. יורדים מהתמרים וזה מה שרואים. זה מה שרואים מהפארק ומבתי המלון. הוא מחבר את הכול. החדשנות הולכת להיות סביב אקלים, תיירות וסטרטאפים. היא אמורה לחבר את כל מה שדיברנו עליו ביחד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא עדיף להרוס ולבנות? << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> חשבנו על זה בהתחלה. אין הרבה היסטוריה באילת מבחינת מבנים. אנחנו חושבים שיש משמעות לזה שזה עדיין הטרמינל הישן ועדיין - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו רוצים לשמר את זה. יהיה כאן משהו שמשמר את - - - << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> גם את מגדל הפיקוח. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> העלות גבוהה יותר? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש גם קומה למטה? << אורח >> ספיר: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היא הייתה קיימת? << אורח >> ספיר: << אורח >> כן. << אורח >> אסף אדמון: << אורח >> אתה יכול לראות מהפינה את המגדל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רואים את מגדל הפיקוח. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> המגדל נועד להציג את הטכנולוגיות החדשות שעושים בעיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבניין נבנה ב-1954 וקשה לחפור מתחתיו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בגלל זה אני אומר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא עלול לקרוס. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לפעמים עדיף להרוס אבל ללא הערך הסנטימנטלי היה עדיף להרוס ולבנות מחדש. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> היו על זה דיונים ארוכים ושלמים. בסופו של דבר הוחלט לשמר אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כלכלית לא כדאי. << אורח >> ספיר: << אורח >> גם כלכלית לא משתלם להרוס ולבנות מחדש. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא משתלם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משתלם כלכלית. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> כך או כך העלויות גבוהות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בהצלחה. נבוא לחנוכה. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> זה אמור להיות עם סולארי ואגירה ושמש כמרכז חוסן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא צריך. יהיה לך מרכז אגירה מצפון לעיר. << אורח >> אלעד טופל: << אורח >> גם וגם. צריך לייצר גמישות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רוצה שהם יראו את הפארק. (ביקור בבית ספר יעלים) << אורח >> לימור קטן: << אורח >> הביקור שלנו קצר מאוד ונמקד לשיח וחשיפה לתהליכים שלנו בבית הספר ולאחר מכן נצא לסיור. ברוכים הבאים לבית ספר יעלים. בית ספר יעלים ממוקם בשכונה הוותיקה בעיר אילת. אנחנו נמצאים בבית ספר שהוא על-אזורי שאליו מגיעים מכל רחבי העיר. הייתי שמחה אם היה לנו יותר זמן הייתי יכולה להרחיב אבל אני אמקד למטרה שהגעתם אלינו לבית הספר. אני מתרגשת מאוד אז תכילו גם את ההתרגשות. אנחנו נמקד את השיח לנושא של חדשנות אנרגטית מתוך האמונה שהשינוי מתחיל כאן אצלנו עם הדור הצעיר. כל גגות בית ספר יעלים הם עם פאנלים סולאריים. הנושא הזה הוא אמירה גדולה. זו הזדמנות לומר לראש העיר תודה כי זה בית הספר הראשון בישראל ובמזרח התיכון ואולי בכלל בעולם שמקימים בו פאנלים סולאריים בגג בית הספר. אולי אפשר להתייחס לזה כעובדה אבל עבורנו זוהי הזדמנות להניע תהליכים חינוכיים כי מדובר בעתיד של הילדים שלנו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא רק מקימים פאנלים סולאריים אלא כולו עצמאי אנרגטית. << אורח >> בטי סימלמיץ: << אורח >> בכל בתי הספר יש פאנלים סולאריים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בכל בתי הספר יש פאנלים סולאריים אבל הוא עצמאי אנרגטית. << אורח >> לימור קטן: << אורח >> אני אספר לכם על התהליכים הפדגוגיים שאנחנו מקיימים כאן בבית הספר כדי לחבר את המקום לערכים שאותם אנחנו רוצים להעביר לתלמידים שלנו בנושא המודעות מתוך מטרה שזה יעבור הלאה. זאת כי הם השגרירים הטובים ביותר בכל תחום. קצת על בית ספר יעלים. כמו שאמרתי הוא בית ספר על-אזורי, מתמקד בתלמיד עצמו. אנחנו לומדים את התלמידים ומתאימים את עצמנו אליהם כל ילד בהתאם לצרכיו. אני אשמח לפתוח בסרטון שמעט ימחיש על התהליכים שהתקיימו כאן בבית הספר. בבקשה. (הקרנת סרטון) << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> יש יום האנרגיה בכנסת. צריך לבוא ולהציג את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השרה סילמן כבר הייתה פה? << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> זה אחד הסרטונים הטובים. צריכים לבוא לכנסת ולהציג את זה. אנחנו נחבר אתכם. << אורח >> לימור קטן: << אורח >> הרעיון הוא איך להכניס את התהליכים האלה לתהליכים חינוכיים. הם נכנסים בתוך תוכנית לימודים סדורה שכלל תלמידי בית הספר מכירים מתוך מטרה אחת ויחידה שהם יהיו מחוללי השינוי והשגרירים שלנו. איך אמר הילד? אני רוצה להשאיר עולם טוב יותר לילדים שלי. כשילד אומר את זה מה נותר? יש לזה מקום משמעותי בבית ספר. העקרון שמנחה אותנו זה להעניק לתלמידים חינוך איכותי, ערכי וחדשני תוך דגש על מעורבות חברתית, על חשיבה יצירתית ועל פיתוח מיומנויות לעולם משתנה. אנחנו רואים איך העולם משתנה ואנחנו מרגישים אותו פיזית. כל החלקים והערכים העיקריים האלה באים לידי ביטוי בתוכניות שאנחנו פיתחנו בבית הספר ומקדמים אותם. תוכנית הדגל שלנו היא שכבה ככיתה ודורשת מפגש בפני עצמו. זו תוכנית ששמה דגש על הילד ולתת לו את המענים המתאימים. כאשר אנחנו מדברים על מעורבות אנחנו מדברים על ערכים שהם המפתח לחיים וגם לשמח בלב. ילד שמח. אם הוא מרגיש את חוויית השותפות, את חווית המשמעות ואת החווית החוסן – אם אלה מתקיימים אז שמח לילד שלנו בלב. יש תוכנית דגל שלנו שפיתחנו כאן בבית הספר שנקראת מדעי הלמה. מדעי הלמה היא תוכנית מצוינות. אנחנו רגילים כאשר אנחנו היינו תלמידים שהמצוינות היא לא לנחלת הכלל. היא מיועדת לתלמידים מסוימים. אז לא. כאן בבית הספר תוכנית מדעי הלמה מיודעת לכלל התלמידים. מה שמיוחד בה שהילדים בוחרים. זהו אחד החללים שנקרא מעבדת הדמיון. מעבדת הדמיון הוא חלל שהילדים יכולים לחקור גם על ידי מגע במסכים ולחוש. אם היה לנו זמן הייתי מראה לכם איך זה נראה הלכה למעשה. החוויה היא לראות את הדברים מקרוב, לשחק ולהניע אותם ולראות איך התהליכים מתקיימים. במסגרת מדעי הלמה אנחנו עובדים על ערכים מסוג של שותפות שמתקיימת בין הילדים, המגוון הרחב שהם בוחרים לפתח. יש עקרון בחירה, אני בוחר את התהליכים שאני רוצה לקדם. נושא המומחיות, הילדים תופסים את עצמם בתוך ההתמחויות כמומחים. יש הערכה ובקרה על כל התהליכים שהם עושים וזה מיועד למגוון לילדים מהשכבות השונות גם לקבוצה של א'-ג' וגם לקבוצה של ד'-ו', שהם כלל התלמידים. במסגרת מדעי הלמה אלה התמחויות שאנחנו מובילים. זה מתקיים באולפן הפודקאסט החדשני שלנו, בהפקת סרטונים במעבדת הדמיון והדיבייט. שימו לב כמה מרחבים חדשניים קיימים כאן בבית ספר. זה אחד מהם. אני בוחרת היום בקצרה ממש לתת מבט מקרוב על חדשנות אנרגטית שאלה מחוללי השינוי שאליהם אנחנו שואפים. במסגרת ההתמחות הדגש הוא בתוך תהליכי הוראה, למידה והערכה לעסוק בכל הנושא של פאנלים סולאריים. זה אומנם קיים אבל מה התהליכים שמתקיימים. בהקשר הזה תלמידי בית הספר פיתחו מוצר קטן ומינימלי איך זה קורה בפועל. יש עוד תוצרים מעניינים נוספים. כמו שראיתם בסרטון הילדים שלנו היינו מעורבים בתהליכי החקר שהיו לנו כאן. הילדים בוחנים מה רמת איכות האוויר בכיתות, מה הטמפרטורה, נושא של אור וחושך. ילד שמבין ונחשף לדברים האלה, האדוות של זה הן עתידיות אבל יש לו מודעות לחלקים האלה וכמה זה תורם לו. היינו במחקר אחר שפתחו חור בתקרה שאור שמש טבעי נכנס לנו לתוך הכיתה. זה כדי לראות אם יש השפעה או הפחתה של הפרעות קשב וריכוז שיש לילדים רבים. המחקר אומנם לא הצליח אבל היה ניסיון לבחון ולבדוק. הילדים שותפים. להגיד מה עובד ומה לא עובד ולהציג את זה לילדים זה חלק מעבודה וממחקר שאתה יודע לעצור ולהגיד מה עובד בתוך תהליכים הערכה ובקרה. כמובן גם נושא של גידול צמחים אבל בגישות שונות אם זה על ידי הידרופוניקה שזה לאו דווקא בתוך שטח אדמה אלא באמצעות מים. תקראו לזה איך שאתם בוחרים מחזוריות או מיחזוריות. שני הדברים מתקיימים בבית הספר. גם הנושא של התהליכים וגם הנושא של מחזור. המעבדה הזו היא אחת המעבדות שמשתתפות בתהליכים. יש לנו את המעבדה לחקר ימי שגם שם אנחנו בוחנים - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה עושה מעבדת דמיון? << אורח >> לימור קטן: << אורח >> כבר נראה דוגמה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הילדים יושבים כך כמו שאנחנו יושבים? << אורח >> לימור קטן: << אורח >> תיכף אנחנו נפעיל ואני אזמין אותך למעבדה כדי שתחווה את זה בעצמך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> קדימה. << אורח >> לימור קטן: << אורח >> המעבדה היא אין-סופית, כשמה כן היא. היא מפתחת דמיון של הילדים. תשימי לנו מעבדה כדי שנוכל להתנסות? תוכלו כולם לבוא ולהתנסות. זו חוויה אדירה. הילדים שמגיעים לכאן לא רוצים לצאת. זו האמת. הם נהנים בתוך המקום הזה. אני לא למדתי כך וגם לא דומה לזה אבל הילדים שמגיעים לכאן הם בחוויה בלתי פוסקת שעוזרת לנו להכיר את התהליכים הרבה יותר טוב. אנחנו לא רואים את הדברים רק בספרים - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה תלמידים בסך הכול? << אורח >> לימור קטן: << אורח >> אנחנו קרובים ל-330 תלמידים. זה נותן מענה גם לילדי החינוך המיוחד. זה יותר לעשות התאמות לרמות השונות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בין שתיים לשלוש כיתות בשכבה. << אורח >> לימור קטן: << אורח >> נכון. יש שכבה גם עם ארבע כיתות אבל כולם מגיעים לכאן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 30 תלמידים בכיתה? << אורח >> לימור קטן: << אורח >> לא. לנו יש את הפריווילגיה של בין 20 ל-25 תלמידים. במסגרת שכבה ככיתה אם היה לי זמן הייתי מציגה לכם מודל פורץ דרך שלצורך העניין כשמו כן הוא שכבה ככיתה. אנחנו מתייחסים אל השכבה כולה ככיתה אחת שמתפצלת לקבוצות יותר קטנות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בלי קשר לזה, מה קורה מבחינת משמעת? << אורח >> לימור קטן: << אורח >> יש משהו ראשוני מאוד שאני אומר לך אבל זה הרבה יותר עמוק. ילד עסוק הוא לא מעסיק. נכון לבוא ולומר שאנחנו חייבים להיות מחוברים לעולם הילדים. אם מורה ייכנס לכיתה כמו שאנחנו למדנו עם הלוח והטוש ואני לא אומר גיר והם ילמדו במקומם, זה לא יעבוד. אם תרצו בדרך אני אראה איך הכיתות בבית הספר שלנו נראות. יש מנחים שונים, יש לוח זמנים שונה. זה עובד אחרת. החשוב הוא לראות את הילד. זו הסיבה שאני אומרת לך שהמצוינות היא נחלת הכלל ושייכת לכולם. כל ילד הוא מצוין במשהו. מספיק שתזהה חלקים שהוא מתחבר אליהם. תראה איזה מגוון רחב. הוא יכול למצוא את מקומו שם. במקרה הזה זה שיעור העוסק באנרגיה. בלחיצה הוא מזמן אותנו לבוא וללמוד את המידע ולעלות שאלות. אנחנו עונים וזה מגיב במיידי. בו-זמנית מספר ילדים. הוא יראה לנו את התהליך איך הוא עובד. יש אפשרות שבקיר הזה הוא יראה אותו דבר וגם פה וגם פה. אנחנו מחלקים את הילדים לקבוצות. זו מעין תחרות. תחרות חיובית. זה ראשוני מאוד. האם תוכלו לזהות את מקור האנרגיה? הכיתה בנויה בצורה כזו שהילדים יכולים להיות פה לבד. הם לא צריכים אותנו. הם יכולים להיות כאן וכל אחד בחלק שלו. כך זה עובד בכיתה הזו. - - - תחזירי לשקף הקודם ואז אנחנו נצא לסיור בהובלתו של אלעד. אנחנו בשותפות לגבי התהליך. אני לא ידעתי ולא הבנתי בזה דבר אבל לא הייתי צריכה לדעת הכול. תוך כדי תנועה למדנו והילדים נחשפו. אני אסיים שהמעבדות הן מעבדות מגוונות החל מילדים שיושבים לפודקאסט ומדברים את זה בפודקאסט. זה מגוון מאוד. יש גם מעבדה של חקר ימי ומעבדות מחוץ לבית הספר ותוך בית הספר. זו אמירה של רשות ששמה בראש מעייניה את עולם החינוך. אני יכולה לומר שכמנהלת אני שאפתנית מאוד. התלמידים שלי חשובים לי מאוד. אין חלום שאני אבקש ולא יממשו לי אותו ועל זה תודה רבה. זכינו לכתבה מפוארת מאוד על בית ספר יעלים באילת ותודה רבה לכם על ההקשבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישר כוח. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> נראה שאת נהנית מאוד ממה שאת עושה. << אורח >> לימור קטן: << אורח >> תודה רבה. (5. סיור בבית ספר יעלים) << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ראיתי פן אחר של העיר בהיבט של הסתכלות ארוכת טווח ולא הסתכלות רגעית. זה מודל לדברים רבים. בסוף אנחנו מסתכלים על אקו-סיסטם ומסתכלים על מה שקורה. העולם הוא גלובלי. אני חושב שיש פה לא מעט דברים. לא אחד או שניים. יש פה לא מעט דברים שהם מודל לפעילות רחבה יותר בארץ ופעילות רחבה יותר בעולם הגלובלי. זה מדהים. מעבר לעניינים שדיברתי עליהם קודם גם הכלכליים, הביטחוניים וגם הדברים שאתה אישרת דריסת רגל בעקב הדרומי שלנו הם משמעותיים מאוד. אני רוצה להודות לך ולכל הצוות והאנשים המדהימים שיש פה כמו מנהלת בית הספר שהלוואי שהייתי תלמיד שלך. זה מדהים. החשיבה של שחמט או של האנגלית שהיא הסתכלות ארוכת טווח. לצערנו זה לא תמיד קיים. אנשים אומרים שאני צריך לראות איך אני צולח את הקדנציה שלי ומקבל הרבה קרדיטים ואתה מסתכל בצורה אחרת. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הוועדה שהביא אותנו לכאן, לנטל ולממ"מ. תודה לכם. הערה קטנה. אני חושב שצריך לבוא עם שורות תחתונות. כאשר מגיעים לוועדה בכנסת אנחנו יכולים לשמוע וליהנות. אני נהנה מהתוכן והרעיון אבל בסוף אני צריך שורה תחתונה שזו הנקודה, זו העלות ואלה התשומות והתפוקות שלנו. עם זה אנחנו יכולים לייצר השוואה לפרויקטים אחרים ברמה ארצית. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה. שמעתי שיש לוועדה 600 מיליון שקל. אנחנו נסתפק ב-500. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו השורה התחתונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם היו 600 היינו נותנים לך 50. אני צוחק. תודה רבה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מעבר לנושא של עיר חכמה מצאתי פה עיר עם לב ונשמה שמוביל אותה ראש העיר. זה הקרין על הצוות. ראינו שכל אחד ממוקד טוב מאוד במה הוא עושה. בא עם הרבה מאוד יוזמה ומרץ לעשייה ועם הרבה מאוד אחריות. זה מקרין על כולם. אנחנו מן הסתם ננסה לסייע איפה שרק אפשר. כמו שגם חבר הכנסת סולומון אמר אני מעריך שננסה להתמקד על משהו אחד ולתת מה שצריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עושים סיורים בהרבה מקומות גם כחבר כנסת וגם כיושב-ראש הוועדה. אנחנו רואים פה דברים יפה וחדשניים. תודה רבה לך, מנהלת בית הספר. תודה לראש העיר. פגשנו פה פרויקטים מדהימים בחלק מהפעילות שלנו כוועדה. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם העיר כולל הנושא של חקר ימי ואנרגיה מתחדשת. תודה רבה לך ולצוות שלך ולחברי הכנסת שהגיעו עד לכאן. זה לא ברור מאליו בכנסת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מעריך את זה מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם תודה לנטלי, מנהלת הוועדה. היא הרוח הפועמת מאחורי הוועדה ועושה את כל העבודה לגבי התוכניות הרבות שהגישו. לא את הכול אנחנו יכולים לקבל. תודה לצוות ממ"מ שמלווה אותנו בלי סוף לאורך הדרך; העוזרים והיועצים שנהגו הרבה לאלה שהיה להם קשה בטיסה. נעמוד בקשר. תכינו תוכניות, תעבירו לנטלי. אנחנו נעיר את ההערות שלנו מראש כדי שתבואו לוועדה מוכנים ונקצר את הזמנים. נשתדל לעזור במה שאפשר. בסופו של דבר זה קולות קוראים. אנחנו מכוונים לדברים שלמדנו אצלכם. כך אנחנו נעשה בוועדה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה לכם. (סיור בחווה שיקומית) << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> זהו מקום עוטף מאוד, מכיל ומאפשר. אנחנו לא בגישה שבוא ונטפל בך כי אתה לא בסדר ונראה מה אפשר לעשות איתך. זוהי מסגרת פרטית. אנחנו פעילות פרטית פילנתרופית. התורם המרכזי שלנו הוא אודי אנג'ל. קמנו כבר בתחילת המלחמה כדי לתת למענה. אילת הייתה מעוז ההתפנות הלאומית והיה צורך רב. קמנו כדי לתת מענה ראשוני לטראומה בהתהוות. זה התחיל עם המפונים, שורדי נובה והמשפחות המפונות. אנחנו נותנים מענה לא רק לחיילים אלא לכל האוכלוסיות הנפגעות כמו המפונים, המתפנים, שורדי נובה, משפחות החטופים, שבים ושבות וכמובן כוחות הביטחון בעיקר במילואים אך גם בסדיר. פחות בסדיר. הפעילות היא מרפה מאוד ומפיגה מאוד. אנחנו עושים איתם הפוגה ואז מחזירים אותם ללחימה. יש לנו שיתופי פעולה עם מספר יחידות כמו עוקץ, סיירת צנחנים, שלדג שריון וגולני. יש הרבה מאוד יחידות שמגיעות אלינו ואז אנחנו בתיאום טוב עם הקב"נים, המפקדים שלהם והצוותים בשטח - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזו פעילות מיוחדת אתם עושים פה? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו מביאים אותם לריטריט של שלושה ימים. הם עוברים מסע - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> עדיין במסגרת המילואים? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> כאשר הם במסגרת המילואים. הם על ימ"מים. אנחנו נותנים להם הכול מיציאה מהמרכז עד החזרה. הם מגיעים לפה ואנחנו עוטפים באהבה רבה. יש לנו צבא של 40 מטפלים ומטפלות, סדנאים וסדנאיות. יש פה הרבה פעילויות, ים, טבע, מיינדפולנס, יוגה, תרפיה, שיח רגשי. כל פעילות כזו מלווה על ידי פסיכולוגים מומחים בטראומה והכוונה היא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם עמותה? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו מאוגדים תחת העמותה זיו נעורים שזו עמותה שפועלת עם נוער בסיכון ברחבי הארץ. פגשנו אותם כאשר הם לאילת רגע לפני המלחמה והם פתחו פה פעילות. בעקבות המלחמה הם הרחיבו את הפעילות שלהם גם לנפגעי המלחמה. נראה תוך כדי הליכה. יש לנו כ-60 שורדי נובה שהגיעו לאילת ב-7 וב-8 באוקטובר ומאי מלווה אותם מאז. עד היום יש לנו קבוצה מגובשת של 40 שורדי נובה שפעם בשבוע מגיעים לפה. אנחנו עכשיו גם מנסים לגייס תקציבים כדי להביא את המשפחות שלהם ואת המשפחות השכולות ולייצר את הקהילה המקומית. באוהל הזה ובאוהל שם יש פעילות ולכן נוריד את הווליום לידם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אפשר להגיע לפה? איך אפשר להפנות אליכם חיילים? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו כרגע מתחת לרדאר כי יש לנו יותר ביקוש ממה שאנחנו יכולים למלא. אנחנו עובדים היום על שני ריטריטים בשבוע אבל בנינו קיבולת לארבעה במקביל, כלומר שמונה ריטריטים בשבוע. המגבלה היא בעיקר בתקציב. יש לנו תקציב של 6 מיליון שקל בשנה וזה נותן לי את הריטריטים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך שטח להכפיל את המקום? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> יש לי שטח להכפיל ולהלין. אם אני שם אותם במלון ואז מביא אותם לפה למרות שזה מלון מדהים – יותר טוב לינה שאנחנו נעשה גלמפינג ואוהלים כדי לייצר את החוויה השלמה. אלה לדוגמה חדרי טיפול. כרגע יש פה ריטריט אחד של 30 איש. אתם יכולים לראות חדר טיפול של טיפולי גוף ונפש. בהתאם לפעילות מאבזרים אותם אם זה ספה, כורסה או מיטות ומיטות מסאז'. הכול עם מזגנים כמובן כי זאת אילת. פה יש לנו אוהל גדול של פעילות של עד 80 איש בשכיבה ליוגה וכולי. יש שם אוהל דומה לפעילות של עד 40 איש בשכיבה. זהו מרכז הכפר. פה כל ערב מתאספים כמו סביב מדורת השבט. יש מוזיקה, אוכל, שירה וריקודים. עושים טוב ביחד אחרי יום של פעילות. כאן יש לנו מבנה מטבח וחדר אוכל. לצידו יש מבנה של שירותים ומקלחות. מי שעיצבה את המתחם הזה היא האדריכלית של six senses בשחרות. אבא שלה שבנה במו-ידיו את ריף הדולפינים לפני 30 שנה וזה האווירה של המקום. חיבור לטבע, מרגיע ורגוע. הוא רותם את הטבע הייחודי של אילת, היופי, ההרים והאקלים המיוחד לטובת הריפוי. יש פה שכשוכית, שם סככת תצפית שעושים בה פעילויות. אנחנו כל הזמן מפתחים עוד ועוד. אנחנו מקימים רשת ארצית. בשיתוף פעולה עם שיבא-תל השומר אנחנו מקימים היום מול החורשה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי הבוס הכלכלי? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אודי אנג'ל הוא התורם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא תורם. אנחנו צריכים מישהו. אנחנו לא יכולים לתת לאדם פרטי כסף. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> עמותת זיו נעורים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זו עמותה? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> זו עמותה שקיימת מעל 20 שנה ופועלת בכל רחבי הארץ עם נוער בסיכון בתשעה מרכזים יומיים בפעילויות ים. מאז המלחמה הם עושים הרבה פעילות לשיקום ובריאות הנפש. הפעילות התחילה כהתארגנות ספונטנית של כמה עשרות צעירים מקומיים ולא מקומיים שהתיישבו פה ב-7 באוקטובר בהחלטה לטפל בבני גילם. אודי אנג'ל ואני פגשנו את הפעילות הזו בנובמבר די בהתחלה שלה והחלטנו להיכנס וגם להכניס כספים, ניהול ומשאבים. עשינו את זה. בהמשך, אודי בנה כפר כזה בתל השומר מול השיקום של בריאות נפש באמצעות טיפולי גוף-נפש-רוח-טבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלה חיילים שם? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> כן. פתחנו פה באפריל. עד אפריל עבדנו בחווה מדברית בשכירות ששילמנו. פה זה מקום של החברה להגנה לטבע. אנחנו שוכרים מהם את המקום והקמנו את זה במימונו של אודי. מבחינת תוכניות פיתוח - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה שכירות? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> בטלפון הראשון היא אמרה לי אין סיכוי. בטלפון השני 89,000. בטלפון השלישי 35,000. סגרנו על 20,000 לחודש ועיריית אילת משתתפת ב-10,000. אודי אמר דבר פשוט. אודי אמר "אני מטפל בחיילים של המדינה ואני אממן את הכול ואני אבנה הכול אבל אל תיקחו ממני כסף על קרקע. יש למדינה קרקע, תנו לי קרקע". הסתובבנו בכל אילת ואין פה גבעה שלא עשיתי עליה פרוגרמה אדריכלית. אתם יודעים מה זה רמ"י ותב"ע. זה היה המקום היחיד שזמין לבנייה מיידית ועשינו את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא היה פה כלום? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> לא היה פה כלום. היה פה אסבסט. שיקמנו את המקום ואנחנו עדיין משקמים. הקמנו את התשתית. היה פה חניון לילה של גלמפינג לבתי ספר יסודיים. השקענו פה 3 מיליון שקל להקים את המקום. בנינו מאפס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעשה דיון מיוחד של הוועדה בנושא של שיקום חיילים. זה אחד מהמיינסטרים שאני רוצה להשקיע בהם השנה מהכסף של הגז. הוא נועד למען עם ישראל והאזרחים. אנחנו מעבירים את זה מתקציב המדינה. אני רוצה שכאשר נעשה דיון תגיע אתה יחד עם הבחור מטעם זיו נעורים - - - << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> נביא גם נציגים משיבא ואנשי מקצוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש תוכנית להקמת עוד מתחמים כאלה ולהכפלה שלהם. אני רוצה לתת לכמה שיותר אנשים את הנגישות לטיפול הזה. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> זו המטרה שלנו. התקציב שלי בחודש הוא חצי מיליון שקל. אני רוצה יותר מקום ואני צריך יותר אוהלים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה אנשים עברו כאן מאפריל? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> כמה מאות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כולל מהמקום הקודם. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> מתחילת המלחמה היו אצלנו 7,500 איש. יש לנו גם פעילויות פתוחות לקהל הרחב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כל ריטריט כזה הוא שלושה ימים. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> ריטריטים של שלושה ימים זו פעילות אחת. יש לי פעילויות מקומיות לקהילה המקומית שבאים פעם בשבוע לתוכנית תהליכיות - - - משפחות שכולות, שורדי נובה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> אילו מענים יש לכם פה? טיפול רגשי? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> הכול פה קשור לבריאות הנפש באמצעות רוח, גוף וטבע עם מלווים שהם פסיכולוגים מומחים בטראומה. << אורח >> מאי: << אורח >> אני יכולה לספר? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> בטח. מאי הקימה את הפעילות והתוכן של זה. היא מובילה את הצד המקצועי. << אורח >> מאי: << אורח >> שלום לכולם. הגישה היא אינטגרטיבית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בת כמה את? << אורח >> מאי: << אורח >> אני בת 33. אני באילת כבר 13 שנה. אני בתוך הפרויקט כבר מתחילת המלחמה. הגישה היא אינטגרטיבית. זה שילוב של פסיכולוגיה מערבית וטיפולי CBT, גישה המטפלת בטראומה בשילוב של גוף, נפש, טבע. אנחנו משלבים. יש גם שיחות רגשיות וגם עבודה עם הגוף, תנועה, מוזיקה, כתיבה וכלים נוספים. << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> יש פה גם חיילות? << אורח >> מאי: << אורח >> יש פה גם חיילות. היו אצלנו כמה קבוצות של פרמדיקיות. אנחנו עובדים הרבה עם קצינות נפגעים. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> מגיעים אלינו הרבה מאגף נפגעים של צה"ל שמודיע למשפחות ומלווה את הפצועים. השבוע מגיע אלינו ריטריט מיוחד של לוחמי עוקץ ובנות זוג. לוחמים ובנות זוג עושים ריטריט משותף. הם נפרדים ומתחברים, נפרדים ומתחברים. אנחנו עושים כל הזמן. אנחנו ורסטיליים מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך מגיעים אליכם? << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> יחידת המילואים פונה אליכם? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> זה קשרים אישיים ששומעים ומגיעים או יחידות שאנחנו עובדים איתם - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדם פרטי יכול להגיע? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> עדיין לא. אני רוצה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מילואימניק יכול להגיע לבד? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> עדיין לא. אנחנו רוצים לפתוח פעילויות לקהל הרחב כמו פסטיבלים גדולים של כמה ימים. היום יש לנו מספר יחידות שאנחנו עובדים מולם באופן קבוע ומתמשך. בחודשיים הקרובים הולכים להגיע 160 לוחמים ולוחמות מעוקץ ו-80 מסיירת צנחנים. << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> מי הצוות שלכם? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> יש לנו כמה עשרות של צוות מקומי. אחד החסמים העיקריים זה להביא פסיכולוגים מומחים לטראומה ועובדים סוציאליים מומחים בטראומה. אנחנו מביאים אותם בעיקר משיבא שהם השותפים שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול מהתרומות? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> משלמים לכולם. אני מתנדב ומשלמים לכל השאר. חצי מיליון שקל בחודש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אתה מתפרנס? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני יועץ עסקי ואני יודע לנהל עסקים היטב. אני מנהל את העסק ביעילות רבה בשנתיים האחרונות. אלה המילואים שלי. בהתחלה הפעילות הייתה התנדבותית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה אתה גר? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> פה. אני אילתי. בהתחלה הפעילות הייתה התנדבותית ואני הכרזתי שאם אנחנו רוצים משהו מתמשך לטווח ארוך ומקצועי זה חייב להיות משולם. אף אחד פה לא יכול לעבוד על בסיס התנדבותי גם לא הלוגיסטיקה. יש כל הזמן מתנדבים שרוצים לעזור אבל אנחנו רוצים לבנות משהו בטופ של הטופ. << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> אחבר את היחידה שלי אליכם. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> היום החסם האמיתי שלי הוא כסף. אני יכול להכפיל פעילות עם כסף. יש לנו את כל מה שצריך ואנחנו גם יעילים מאוד - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מקסמת את השטח שלך. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני יכול עוד ואני צריך עוד. אם אני רוצה לארח פה ארבעה ריטריטים במקביל אני צריך שיהיו פרטיות, פינות ועוד הרבה הצללה כמו שאתם רואים. אני צריך עוד שכשוכיות ובריכות טיפולים. יש פה שטח להתרחב להרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה ערוך לחורף? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> הכי טוב בחורף. אין גשם אולי פעמיים בשנה. אנחנו בנויים למבולים ולשיטפונות. החורף הוא הזמן הכי טוב בעיניי. גם אילת רגועה מאוד. החבר'ה שפה סיפרו לנו שהם קיבלו בצבא כמה סדנאות עידוד שלא עשו להם כלום ולא עזרו להם - - - << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> אני יכול לספר לך את זה. אחרי 399 יום היו לי כבר שלוש סדנאות. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו שומעים שזה לא עובד. היו פה חמ"ליסטיות של אוגדת עזה מ-7 באוקטובר. הם כבר השתחררו ובאו לפה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הגדוד שהיה לי יצא ליוון לכמה ימים. כאלה שחזרו אמרו שהיה נחמד אבל זה לא מטפל באמת. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> בעיניי לצאת החוצה זה לא נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכים. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני לא חושב שאתה באמת יכול לפתוח את הנפש לדברים הכי עמוקים וכואבים בחוץ לארץ. אילת היא מדהימה כי היא נותנת לך גם להתרחק ולהתנתק וגם להיות קרוב. יש פה אקלים וטבע. החזון שלנו היא אילת כעיר מרפא. אנחנו לוקחים את זה לכל הארץ. זה מתחיל פה. אנחנו במהלך עם אכ"א ואגף תקציבים כדי שהם יכנסו לעזרה במימון - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הצבא באופן מובנה, כחלק מהתקציב שלו, נותן כל תקופה מסוימת כמה ימים של מרגוע. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו לא נוגעים בזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא? << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו במהלך עם אכ"א לקבל תקציבים אחרים. ראש ענף התקציבים באכ"א אמר לי ללכת למכרז - - - ולא החוסן. הוא אמר לי לעזוב את החוסן כי עד שתקבל את זה יעברו שנתיים. אנחנו ניתן לך את זה מהתקציבים של המכרז. אנחנו עובדים בכל התחומים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו הגענו היום לפגישה אצל ראש העיר ולא תכננו להגיע לכאן. אמרתי לראש העיר וגם בישיבה שהשנה החלטתי כיושב-ראש הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל להשקיע בחיילי צה"ל. זה צו של המדינה ושלנו כשליחי ציבור. אמרתי שאילת מתאימה כי יש פה את הים, יש את הרוגע ויש פה אזור טוב לשיקום. אמרתי את זה והיא באה ונתנה לי את הדף שלכם ושאלה אם אני רוצה את זה. אמרתי בטח, נבוא. זה אחד הדברים שבמיינסטרים. לא משנה מי יתנגד. גם אם שר האוצר יתנגד אז יש לנו את זה הכוח שלנו לעשות את הדברים. זה כסף של הוועדה. יש סכום מסוים שאני תמיד יכול לתת גם אם כל העולם יתנגד. אני התאהבתי בעבודה שלכם. החברים כמו שאתה רואה גם אהבו מאוד. אנחנו רוצים לעשות משהו. אני אזמין אותם לכנסת לוועדה. תהיה ועדה לשיקום חיילי צה"ל. אתם תהיו אחת הדוגמאות. תבוא יחד עם החבר'ה של זיו נעורים ותציגו את הפעילות שלכם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איל הראל הוא אחראי תקציבים באכ"א. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא קשור. אנחנו רוצים לעשות מצ'ינג עם שר הביטחון. שר הביטחון מוכן לעשות מצ'ינג. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך מובנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה חדש. היועצת המשפטית התנגדה והתריעה. היא אמרה שאי אפשר לעשות מצי'נג עם שר הביטחון. דיברתי עם שר הביטחון והוא מוכן לעשות איתי חצי-חצי. אנחנו נפרדים מכל משרדי הממשלה. אנחנו לא קשורים אליהם כעקרון למרות שנתנו לשר החינוך כסף וביקשתי שיעשה איתי שקל תמורת שקל. כך אנחנו מכפילים את הכסף שלנו. המיינסטרים שלנו השנה יהיה בתקציב השנתי שנכנס מהגז שהוא לא כל הכסף - - - זה לא יהיה רק לשיקום אלא נחלק את זה. אני מציע שתבואו אתם יחד עם הגוף - - - << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני אביא את הצוות המקצועי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיעו יחד עם איש כספים שיגיש את הדוח ואת התוכנית. תגיד שאתה רוצה להכפיל את המקום ואתה צריך – אל תגיד 3 מיליון אלא תגיד 6 מיליון. אני עושים פרויקטים כאלה בכל הארץ. כמה יעלה להכפיל את הפרויקט? אנחנו רוצים שיגיעו לפה יותר חיילים לטיפול. כמו שאתה אומר זה מינורי. לדעתי, חצי מדינה פגועה. אנחנו נשקיע גם בשיקום של ילדים ובטיפול בילדים נפגעים. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> מאי מכינה כרגע תוכנית עם העוטף לקחת את כל היתומים, האחים השכולים וכל הנוער שספג אבדות ולעשות תוכנית. יש כמה מאות בתוכנית הזו ואנחנו רוצים להביא את כולם לפה במקביל לפעילויות במרכז הארץ. כדי לייצר אפקט מתמשך זה חייב לעבוד עם כל הארץ ולכן אנחנו הולכים על רשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם צריכים להרחיב פה ואולי לעשות גם בגולן שהוא גם אזור יפה. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גר שם. אדבר עם ראש המועצה. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> שכולנו נהיה הכי בריאים נפשית בעולם. אם נשקיע בתחום הזה לאחר עשר שנים נהיה מעצמה בתחום וכולם מטופלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו צריכים להיות חזקים בשביל הלוחמים שלנו. אנחנו צריכים להיות חזקים לציבור ששלח אותנו לכנסת. צריך להיות לעשות הפרדה. גם אם אתה מזיל דמעה ובוכה אתה צריך להתקדם הלאה. אני יודע שאתם עושים עבודה נפלאה אבל זה לא מספיק. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> יש לנו רשימת המתנה. אנחנו נאלצים להגיד לאנשים עוד לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חלק מהמאמץ הוא לראות איך התרומה של הוועדה תבוא עם התוכנית ותגיד שאתה רוצה את זה ואת זה. אנחנו נלחם בשבילך. אתה לא תצא בידיים ריקות. אני אף פעם לא מבטיח אבל הפעם אנחנו נילחם בשבילך. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני נזהר מהבטחות של פוליטיקאים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תמשיך להיזהר. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> אני נזהר וממשיך לרוץ. אני מקווה שתהיה לכם הזכות להיות חלק מזה. זה ראוי וחשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל עוד הממשלה לא תיפול ונעביר את התקציב הבא. << אורח >> תמיר סמוראי: << אורח >> גם אם כן, אז הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:00. << סיום >>