חומר רקע
מיגרנה ונשים בגיל
המעבר: השפעה
רפואית, תפקודית וכלכלית
ח"כ טטיאנה מזרסקי יזמה דיון חשוב שמטרתו לקדם תיקון מערכתי בהתייחסות לתקופת גיל המעבר שלב
מרכזי ומשמעותי בבריאותן של נשים רבות
בישראל. כפי
שציינה, הפערים המגדריים בידע ובטיפול הרפואי
מובילים לאי־שוויון
מתמשך, הבא לידי ביטוי גם בנזקים כלכליים ישירים הנובעים מירידה בפריון העבודה
והיעדרויות תכופות ממקום
העבודה.
כיו"ר עמותת "הראש הכרוני
שלי", הפועלת להקלת ההתמודדות של חולות וחולי מיגרנה
בישראל, ברצוני
להדגיש כי נשים בגיל המעבר הסובלות ממיגרנה נאלצות להתמודד עם אתגר כפול.
בשלב זה של החיים רבות מהן חוות החמרה בתדירות ובעוצמת התקפי המיגרנה, כתוצאה משינויים
הורמונליים חדים ובראשם הירידה ברמות
האסטרוגן. שינויים אלה משפיעים על מערכת העצבים וכלי
הדם,
ומגבירים את הרגישות
לכאב, ללחץ ולשינויים
סביבתיים.
תסמינים ותופעות נלוות שכיחות
● החמרה בתדירות ובעוצמת התקפי
המיגרנה: עלייה במספר ההתקפים
ובעוצמתם, במיוחד במהלך
תקופת גיל
המעבר.
● עייפות ותשישות
כרונית: תחושת עייפות מתמשכת הנובעת משילוב של התקפי
מיגרנה, חוסר שינה
ותסמיני גיל
המעבר.
● גלי חום והזעות
לילה: תופעה נפוצה העלולה להוות טריגר להתקפי
מיגרנה.
● הפרעות שינה ונדודי
שינה: קושי בהירדמות או בשמירה על שינה
רצופה, שמוחמרים בשל הכאב
הכרוני.
● שינויים במצב
הרוח:
דיכאון, חרדה ותנודות
רגשיות, הנובעים משילוב של שינויים הורמונליים
והתמודדות עם מחלה
כרונית.
● תסמינים
קוגניטיביים: ירידה
בריכוז, “ערפול
מוחי” וקשיי זיכרון המשפיעים על התפקוד
היומיומי.
● תסמינים
אורולוגיים: תכיפות במתן שתן או נוקטוריה (צורך להתעורר
בלילה,) הגורמים לעייפות
מתמשכת.
טיפול הורמונלי והשלכותיו
חשוב לציין כי הטיפול ההורמונלי החלופי (
HRT
), הניתן לעיתים להקלת תסמיני גיל
המעבר, עלול דווקא
להחמיר את תדירות המיגרנה אצל חלק
מהנשים, בשל תנודות חדות ברמות
האסטרוגן.
בקרב נשים הסובלות ממיגרנה עם אאורה (
Aura
), השימוש באסטרוגן מחייב זהירות
יתרה, שכן מחקרים
מצביעים על אפשרות לסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (כגון
שבץ.) אמנם המידע בנושא אינו
חד־משמעי, אך נדרש
שיקול דעת רפואי
פרטני.
כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כמו
עישון, יתר לחץ דם או קרישיות יתר הסיכון עשוי
לעלות, ולכן נשים אלה
לרוב אינן מועמדות מתאימות לטיפול
הורמונלי. מצב זה מחריף את
הקושי, משום שחולות מיגרנה רבות אינן
יכולות ליהנות מהקלות שמעניק טיפול ה־HRT
לתסמיני גיל
המעבר, ובכך נוצר מעגל של פגיעה
פיזית, רגשית
ותפקודית
מתמשכת.
הצטברות התסמינים הללו גורמת לפגיעה משמעותית באיכות
החיים, לעומס רגשי ניכר ולתחושת חוסר שליטה
בתפקוד
היומיומי.
מעבר להשפעה
הבריאותית, למיגרנה בגיל המעבר יש השפעה מערכתית רחבה גם כלכלית:
● עלייה בשיעור ההיעדרויות מהעבודה בקרב נשים בגילאי
45
–
60
.
● ירידה בתפוקה וביכולת ההתמדה
בעבודה.
● הוצאות בריאות ישירות
טיפולים,(
תרופות,
ייעוצים) והוצאות עקיפות (אובדן הכנסה וירידה בפריון
העבודה.)
במבט
מאקרו־כלכלי, מדובר באובדן של אלפי ימי עבודה במשק מדי שנה, עם השפעה כלכלית מצטברת על
חברות, ארגונים והמערכת
הציבורית.
המלצות מדיניות של עמותת "הראש הכרוני
שלי"
1
. הכרה
רשמית: יש להכיר במיגרנה כאתגר בריאותי־חברתי בעל השלכות
רפואיות, רגשיות וכלכליות
נרחבות.
2
. הדרכה והעלאת
מודעות: יש להכשיר רופאים ומעסיקים להבנת השפעת גיל המעבר על
המיגרנה, כולל
רופאי
משפחה, רופאי נשים
ונוירולוגים.
3
. שילוב טיפול
רב־תחומי: יש לפתח מודלים טיפוליים המשלבים היבטים
רפואיים, רגשיים ותעסוקתיים
–
לטיפול הוליסטי
ומתואם.
לסיכום
המיגרנה בתקופת גיל המעבר היא תופעה משמעותית ורבת השפעה, הפוגעת לא רק בבריאותן של נשים אלא
גם ברווחתן החברתית
והתעסוקתית.
הכרה מערכתית בתופעה וקידום פתרונות מותאמים
–
לרבות הנגשת טיפולים
בטוחים, הדרכה ייעודית והסברה
–
יכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים של נשים
רבות, להפחית היעדרויות
מהעבודה, ולתרום לחוסן הכלכלי
והחברתי של מדינת
ישראל.