חומר רקע

כתיבהועריכה 1 מבוא הדו"חהלאומילאובדןמזוןוהצלתמזוןמפורסםמשנת2015 ע"ילקטישראלו - BDO ונערךהשנהבפעם השנייהבשיתוףמשרדהבריאותובפעםהחמישיתבשיתוףהמשרדלהגנתהסביבה. עלפיאומדניהדו"ח,סךהיקףאובדןהמזוןבישראללשנת2023 עומדעל2.6 מיליוןטונות,בשווישלכ - 24.3 מיליארד₪.סךהאובדןמהווהכ- 38% מהיקףייצורהמזוןבישראל.מתוכם,אובדןשלמזוןבר- הצלה, כלומרמזוןהראוילמאכל,בהיקףשלמעל1.2 מיליוןטונותובשווישלכ- 8.6 מיליארד.₪ בישראלשבהההוצאהעלמזוןגבוההיחסיתבהשוואהבינלאומית,אובדןמזוןמהווהאתאחדהמרכיבים המשפיעיםעליוקרהמחייה:הןמתוךההוצאההעודפתעלמזוןוהןמתוךהשפעתהאובדןעלהתייקרות המזון.ההשפעההכוללתעליוקרהמחייההינהתוספתעלותשל10,200 ₪למשקביתבשנת 2023 במקטעהצריכההביתית. בנוסף,משברהאקליםוהמחויבותשלממשלתישראללהפחתתפליטותגזיהחממהמדגישיםאתהצורך בהקטנתאובדןמזוןוהצלתמזוןככלימדיניותגםלהקטנתפליטותגזיהחממה. מניעתבזבוזמזוןוהצלתו,מהוויםכליםכלכלייםוסביבתייםחשוביםלמימושהחלטתממשלה171 מיולי 2021 להפחתהבשיעורשל71% בכמותהפסולתהמוטמנתעדשנת2030 .לפיממצאיהדו"ח,בשנה האחרונהנזרקולפח2.0 מיליוןטונותפסולתמזוןואריזות.הנזקהסביבתיכתוצאהמאובדןמ זוןנאמדעלידנו ב- 4.1 מיליארד.₪ הדו"ח,המתבססעלהמודלהכלכלילענףהמזוןשלBDO ,כוללמחקרמקיףומפורטשלהיקףאובדןהמזון לסוגיובישראל,וחושףאתפוטנציאלההצלהבכלאחדמשלבישרשרתהערךשלייצורהמזון,ואתהעלויות הסביבתיותשלאובדןהמזוןבכלשלב. ממצאיהדו"חמצביעיםעלכדאיותגבוההלהצלתמזון,מההיבטהכלכלי,החברתיוהסביבתי.כלשקל המושקעבהצלתמזוןמצילמזוןבשוויישירשל3.6 ₪.כאשרמשקלליםגםאת ההשפעותהסביבתיותשל יצור,שינועואספקתהמזוןהרישכלשקלהמושקעבהצלתמזוןמייצרערךכלכלישל4.2 ₪ למשקהלאומי. לאחרשקלולהתועלתהבריאותיתמהצלתמזוןבריאואספקתולאוכלוסיותמוחלשות,כלשקלהמושקע בהצלתמזוןמייצרערךכלכלישל10.3 ₪למשקהלאומי. הדו"חהנוכחיכוללפרקמיוחדומורחבבנושאאובדןמזוןבמקטעהחקלאיבעקבותמלחמתחרבותברזל וההשפעהעלהביטחוןהתזונתיבישראל. ביטחוןתזונתיהינומרכיביסודיבחוסןהלאומי.הניסיוןבמלחמההראהכיהפגיעהבסקטורהחקלאיהביאה לפגיעהבביטחוןתזונתי.הפרקהמורחבבדו"חזהיבחןויעריךאתתוספתעלותהאובדןלמשקהלאומי כתוצאהמתשעתחודשיהמלחמההראשונים,אתתוספתהוצאותהבריאותמהגידולבהיק ףאיהביטחון התזונתיבמהלךהמלחמהוכןאתפוטנציאלהפחתתןמפעילותהצלתמזוןבישראל. אנותקווהכיהדו"חישמשבסיסלדיוןציבוריבנושאבעייתאובדןהמזון,ויהווהכליעזרלקראתגיבושצעדי מדיניותלאומיתשיביאולשינוישלממשבדפוסיאובדןוהצלתהמזוןבישראל. חןהרצוג רמירוזן גידיכרוך ג'וזףגיטלר כלכלןראשי מנכ"ל המשרד מנכ"ל יו"רומייסד BDO להגנתהסביבה לקטישראל לקטישראל כתיבהועריכה 2 1 . ייחודיותייצורוצריכתהמזוןבישראל 475 אלףמשקיביתבישראל מצוייםבתנאיאי- ביטחוןתזונתי "הדו "ח כולל השנה פרק מיוחד ומורחב בנושא אובדןמזוןבמקטעהחקלאיבמהלךמלחמתחרבות ברזלוההשפעהעלהביטחוןהתזונתיבישראל". ההוצאה על צריכת מזון בישראל עומדת על כ- 19% מסל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל , ו- 22% מסל הצריכהשלמשקיהביתבשניהעשירוניםהתחתונים.המזוןהינוהרבהמעברלמרכיבמהותיבסלהצריכהשלמשק הבית.צריכתמזוןהינהצורךבסיסיקיומי,וצריכהשלמזוןבהרכבמאוזןהינהחיוניתלהבטחתבריאותהאוכלוסייה ככללולהתפתחותתינוקותוילדיםבפרט.לכן,מחסורבמזוןא וצריכתחסרשלמרכיביםבסיסייםב סלהמזון,גורמים לפגיעהפוטנציאליתשערכהגבוהממחירהשוקשלהמזון,המייצגאתעלותהייצורשלובכלשלבישרשרתהערך. ישראלמאופיינתבשיעורהוצאהעלמזוןשהינומהגבוהיםבמדינותהמפותחות,יחדעםתוחלתעונימהגבוה ות ביותר מביןמדינותה- OECD 1.כתוצאהמכך,אי-הביטחוןהתזונתיבישראלמהווהבעיהחמורהבמיוחד.עלפיעיבודי BDO לאומדני דו"ח הביטוח הלאומי2 שפורסםבדצמבר2021 ,שיעורמשקיהביתהחייםבאי- ביטחוןתזונתיהוא16.2% , כלומרבישראלחייםכ- 475 אלףמשקיביתבתנאיאי-ביטחוןתזונתי.מבחינהכלכלית,אי- הביטחוןהתזונתימתבטא בכך שההוצאה על מזון של משקי הבית הנמצאים בתנאי אי-ביטחון תזונתי נמוכה בכ- 25% ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית. המזוןמהווהמוצרייחודילארקמבחינתמאפייניהצריכהשלו,אלאגםמבחינתמאפייניהייצורשלו.גידולוייצורמזון כרוכיםמטבעםבשימושבמשאביטבעהנמצאיםבמחסוריחסי, שלהם עלותכלכליתמשמעותית:אנרגיה,מיםוקרקע. רביםמהמשאביםהנדרשיםאינםמתחדשים3 והשימושבהםטומןבחובוסיכוןלפגיעהבמים,בקרקע,באווירובמגוון הביולוגי, זאת לצד פליטת גזי חממה אשר גורמים לתופעות שינוי אקלים. נוסף על כך, היווצרותם של עודפי מזון, מצריכהאתפינוייםוהטמנתםוכרוכהגםהיאבשימושנוסףבמשאביםאשרבצידםעלויותסביבתיות. במדינה קטנה וצחיחהכישראל,המים והקרקעהם משאביםיקרים ומוגבלים.הצורךבשימושבמשאבי קרקע ומים לשם גידול מוצרים חקלאיים עודפים ההופכים לאובדן או פסולת, טומן בחובו, בנוסף לעלותהכלכליתהישירה, גם עלויותסביבתיותוחברתיותנוספות. רכיביהמזוןמתבססיםרובםככולםעלתוצרתחקלאית:ירקות,פירות,קטניות,מוצריחלב,ביצים,בשר,דגים,שמנים וכד'.בהבעת,בענףהחקלאותקיימתאיודאותרבהלגביהיקףהכמויותהמיוצרותבשלגורמיםחיצונייםכגוןמזיקים, מזגאויר,מחלותוכו'. דו "ח זה בוחן את נושא אובדן המזון וכדאיות הצלת המזון מהזווית הכלכלית , החברתית , הסביבתית והבריאותית,על בסיסהערכותואומדניםהניתניםלכימות,וכוללעדכוןנתוניםושיפורמתודולוגיהעלבסיסהניסיוןשנצברמהכנתם ופרסומםשל שבעת הדו "חותהאחרונים. דו"חזההינו בשיתוף משרדהבריאותוהמשרדלהגנתהסביבה,והוא כולל השנה פרק מיוחד ומורחב בנושא אובדןמזוןבמקטעהחקלאיבמהלךמלחמתחרבותברזלוההשפעהעלהביטחון התזונתיבישראל. 1 1 202 OECD,Povertyrate, 2"ממדיהעוניוהאי- שוויוןבהכנסות 2020– לפינתוניםמנהליים,ואומדןל- 2021 המוסדלביטוחלאומי.", )נאלעדכן( 3 ity, CutWaste,GROWPROFIT.Howtoreduceandmanagefoodwaste,leadingtoincreasedprofitabilityandenvironmentalsustainabil backgroundpaper2012 כתיבהועריכה 3 ביטחוןתזונתיהינומרכיביסודיבחוסןהלאומי.הניסיוןבמלחמההראהכיהפגיעהבסקטורהחקלאיהביאהלפגיעה בביטחוןתזונתיוכתוצאהמכךלפגיעהבחוסןהלאומי. הפרקהמורחבבדו"חזהיבחןויעריךאת תוספתעלותהאובדן למשקהלאומיכתוצאהמ תשעת חודשיהמלחמההראשונים , אתתוספתהוצאותהבריאותמהגידולבהיקףאיהביטחון התזונתיבמהלךהמלחמהוכןאתפוטנציאלהפחתתןמפעילותהצלתמזוןבישראל. כתיבהועריכה 4 2 . אובדןמזון:כמהמזוןהולךלאיבודבישראל? 2.6 מיליוןטונות - אובדןמזוןבישראל ב שנת2023 ממצאידו"חאובדןמזון והצלתמזון 2023 מצביעיםעלאובדןמזוןבהיקףשל2.6 מיליוןט ונות,בדומהלהיקף האבדן בדו"חהקודם)דו"חאבדןמזוןוהצלתמזוןבישראל2022 ( זאתעלאףירידהבהיקףיצורוצריכתהמזון .4 בשנת2023 כתוצאהמהמלחמה.המשמעותהנהגידולאפקטיבישלכ- 3% בשיעוראבדןהמזוןבישראלבשנת 2023 . ממצאידו"חזהמראיםכי מלחמתחרבותברזל הביאהלהחמרהבבעייתאובדןהמזוןבישראלכתוצאהמצמצום הגישהלשטחיםחקלאייםומחסורבידייםעובדות ו פגעהבהיצעהתוצרתהחקלאיתשהביאהלעלייתמחיריהפירות והירקות ו להעמקתהפגיעהבביטחוןהתזונתי. אומדןאובדןהמזוןבישראלמתבססעלמודלייחודישלשרשרתהערךבייצורהמזוןבישראל5 .אובדןהמזוןבישראל בשנת2023 נאמדבכ- 2.6 מיליוןטונות,המהוויםכ- 38% מהיקףייצורהמזוןהמקומיבישראל. הכמותהמיוצרת בענף החקלאות בשנת2023 דומהלכמות ב שניםהאחרונות ועומדתעל כ- 7.1 מיליוןטון . סךאובדןהמזוןבכלשלבישרשרתהערך, שווה ערךלכ- 700 ₪ לחודשלמשקביתבישראל. אומדןאובדןמזון למשקבית בישראל*בשנת2023 אובדןלמשקבית טיפול קמעונאות צרכנות צרכנות חקלאות סה"כ בש"חבחודש ואריזה תעשיה והפצה מוסדית ביתית פירותוירקות 77 24 2 78 38 126 345 דגניםוקטניות 2 1 2 23 36 94 158 בשרביציםדגים 12 2 16 55 31 46 164 חלבומוצריו 5 1 1 5 4 18 33 סה"כ 96 28 21 161 109 285 700 *אובדןשל700 ₪למשקביתלחודשמשקףאתהאובדןלאורךכלשרשרתהערך,הכוללתביןהיתראתההוצאההישירהשלמשקיהבית. מקור:אומדניBDO בערכיםכספיים,כ- 20% מערךהאובדן, בשווישל כ- 5.1 מיליארדש"חהינםבשלביהייצור.אובדן זה מהווהכ- 16% מסךערךהתפוקההחקלאיתבישראל.כ- 80% מערךאובדן המזון ,כ- 19.3 מיליארד₪,הינםבשלביהקמעונאות ההפצהוהצריכה. מבחינה כלכלית, הערך לטונה גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור, ובמזון מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשוניים של הייצור: שלב הגידולהחקלאי,האריזהוהתעשייה,נאמד בדו"חזה עלפיהמחירהסיטונאילחקלאי.האובדןבשלביםמאוחריםיותר שלשרשרתהערךנאמדעלפיהמחירהקמעונאישלהמזון. לצורךבחינת אומדן אובדןהמזון ופוטנציאלהצלתהמזון, נבנה מודל מקיף של שרשרתהערךבייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה בשיטת BOTTOM-UP בהתבסס על ניתוח נתוני ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא,, 4 הנתוניםעוגלולצורךנוחותהקורא : בשנת20222 האובדןהיהכ 2.62 - מיליוניטונותובשנת 3 202 האובדןהיהכ 3 2.6 - מיליוניטונות 5 מודלשרשרתהערךאינוכוללמשקאות,ממריצים,סוכר,דבשוממתקים. כתיבהועריכה 5 תעשייה, הפצה וצריכה של מדגם של כ- 50 סוגי מזון שונים.6 הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרתטרייה. שיעוראובדןהמזוןבכלשלבבשרשרתהערך )באלפיטונות( חקלאות טיפול תעשייה יבואנטו קמעונאותוהפצה צרכנות ואריזה בניקוי שימושים שונים פירותוירקות שיעוראובדן 13% 5% 4 % + 388 9% 21% האובדןבאלף 551 172 22 338 697 טונות מתוךסה״כ 4,093 3,541 619 3,709 3,371 כמותבאלף טונות דגניםוקטניות שיעוראובדן 6% 4% 5% + 1,275 3% 21% האובדןבאלף 19 13 14 46 312 טונות מתוךסה״כ 323 304 289 1,552 1,505 כמותבאלף טונות בשר,דגיםוביצים שיעוראובדן 5% 1% 5% + 169 5% 12% האובדןבאלף 39 5 31 43 104 טונות מתוךסה״כ 806 767 626 899 859 כמותבאלף טונות חלבומוצריו שיעוראובדן 4% 1% 1% + 8 2% 6% האובדןבאלף 64 9 19 28 100 טונות מתוךסה״כ 1,707 1,644 1,605 1,682 1,653 כמותבאלף טונות סךהכל שיעוראובדן 10% 3% 3% + 1,840 6% 16% האובדןבאלף 673 198 87 455 1,213 טונות מתוךסה״כ 6,928 6,256 3,139 7,841 7,388 כמותבאלף טונות )שורהתחתונה– 21% מהאובדן=5.1 מיליארד₪ 79% מהאובדן=19.3 מיליארד₪ שיעורהאובדן ועלותבמיליארד (₪ מקור:אומדניBDO אחוזיהאובדןעוגלולאחוזוןהקרובלצורךנוחותההצגה., לגביכל אחד מסוגיהמזון, נאמדהיקףהתשומותוהתפוקותבמונחיכמותתוצרת חקלאיתגולמיתושיעורהאובדן, וזאתעבורכלאחדמשלבישרשרתהערךבהליךהייצור,השיווקוהצריכהשלהמזוןבישראל.הערכתהאובדןמתבססת 6 אנומודעיםלכךשייתכנוסטיותאואי- דיוקיםבאומדנים,שהינםבלתינמנעיםבהתחשבבהיעדרנתוניםרשמיים.כמוכן,היקףאובדןהמזוןבכלשנהושנהתלוי גםבגורמיםאקראייםמשתנים,כגוןתנאימזגאווירקיצוניים,השפעותפגעיטבעומזיקים,סטיותבביקושוכד'. הנתוניםהםאינדיקטיבייםונועדולהוותבסיסלדיון ציבוריוהמשךמחקרוניתוחהנושא. כתיבהועריכה 6 ביןהיתרעלסקריהפחתיםבחקלאותשנערכוועודכנועלידימכוןוולקני7 ,אומדןאובדןהמזוןהכוללבמשקובסוגי המזוןמתבססעלסכוםהאובדןבכלאחדמהמוצריםוהשלבים. נתוניהאובדןהמוצגיםבדו"חזה,מתבססיםעלאומדנים,המשקלליםמגווןרחבשלמקורותמידעונתוניםשעמדו לרשותכותביהדו"ח,כמוגםשיתופיפעולהעםהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,עבודהמשותפתעםמשרדהחקלאות ופיתוחהכפר ,נתוניהמשרדלהגנתהסביבה,משרדהרווחה והביטחוןהחברתי ,שיחותוראיונותעםמומחיםהעוסקים בתחום,תוצאותמחקריםועבודותקודמות,נתוניהשוואהבינלאומייםועוד. אומדןאובדןמזוןבישראל,באלפיטונותלשנה טיפול אובדןבאלפיטונות חקלאות ואריזה תעשייה* קמעונאותוהפצה צרכנות סה"כ פירותוירקות 22 338 697 1,780 551 172 דגניםוקטניות 19 13 14 46 312 404 בשרביציםדגים 31 43 104 222 39 5 חלבומוצריו 64 9 19 28 100 220 סה"כ 87 455 1,213 2,626 673 198 אומדןהאובדןבתעשייהאינוכוללפסולתמזוןהממוחזרתבעיקרכמזוןלבעליחיים.* 7 ד"ררוןפורת2015 ו- 2016 כתיבהועריכה 7 נהוגלחלקאתאובדןהמזוןלשנישלביםעיקרייםשלשרשרתהערך: 1. משלבהגידולהחקלאיועדשלבהתעשייה)אובדןמזוןבתהליךהייצור.( 2. משלבהקמעונאותוהפצהועדלאובדניהצרכןהסופי)אובדןמזוןבצריכה.( קיימתשונותרבהבהיקףאובדןהמזוןלפיסוגיהמזוןהשונים,ושלבהאובדןבשרשרתהערך.בכלשלבנבחןהאובדן מתוךסךהיצוראוהצריכהבאותושלבבשרשרתהערך.כךלמשל,10 % מתוךהמזוןהמיוצרבחקלאות,הולךלאיבוד בשלבזה.כמוכן,16% מתוךהמזוןהנצרךבמקטעהצריכה)הביתיתוהמוסדית( – הולךלאיבוד. שיעורי אובדןהמזון בישראל )לפימקטעים( 40% 35% 30% 16% 25% שיעוראובדן סה"כ:38% 20% 6% 15% 3% 3% 10% 5% 10% 0% אובדן בייצור אובדן אחרי אובדןתעשיה אובדן בהפצה אובדן בצריכה חקלאי הטיפול והאריזה ואריזה “שוויוהכלכלישלהמזוןהאבודבישראל,נאמדבכ - 24.3 מיליארד₪,המהוויםכ - 1.3% מהתוצרהלאומי״ לפירותוירקותמשקלמרכזיבאובדןהמזוןבישראל,אשרנובעהןמשיעורםהגבוהשל פירותוירקותמתוךהתוצרת החקלאיתהמקומית,והןמשיעוראובדןגבוהשלהםלאורךשלבישרשרתהערך.שיעוראובדןגבוהבירקותופירותאינו ייחודילמשקהישראלי.בהשוואהביןלאומית,שיעורהאובדןבירקותופירותדומהלאירופה.בהשוואהלארה"בשיעור האובדןבישראלנמוךיותר, אולםהואמורכבמאובדןנמוךיותרבשלביהייצורהחקלאיוהצריכה,ואובדןגבוהיותר בשלביהביניים8. השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד על ידנו בכ- 24.3 מיליארד ₪, המהווים כ - 1.3% מהתוצר הלאומי . כ- 6% מתוך כך מקורו באובדן מיותר של משאבי טבע )קרקע ומים(. זאת בנוסף ל עלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור 8 "GlobalFoodLossesandFoodWaste",FAO,2011 כתיבהועריכה 8 מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכ- 1.6 מיליארד ₪ וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדתבכ- 900 מיליון₪. עלכן,סךהעלותשלאובדןמזון,כוללאובדןמשאביטבע,עלות פליטות גזיחממהומזהמיאווירועלותטיפולבפסולת,עומדת עלכ- 26.8 מיליארד.₪ טבלת אינפוגרפיקה בפורמטמעודכן : 18.6 מיליארד ₪ מזוןאבודמשלבההפצהועדלשלבהצריכה 4.5 מיליארד ₪ מזוןאבודעדשלבהתעשייה כולל() 24.3 מיליארד ₪ ערךהמזוןהאבוד* 1.3% מזוןאבודביחס לתל״ג מקור:אומדניBDO במונחיםכמותיים,כ- 54% מהאובדןהינובשלביהייצור,התעשייה,הקמעונאותוהפצה,עודבטרםהגיעהמזוןלצרכן הביתיאוהמוסדי.במונחיםכספייםכ- 56% מערךהאובדןהינובשלביהצריכההפרטיתוהמוסדית. כתיבהועריכה 9 3 . השפעת מלחמת חרבותברזל על אובדןמזוןוהצלתמזוןב מקטע החקלאיב ישראל המלחמה הדגישה את חשיבות הצלת המזון ככלי להרחבת עתודות מזון ולהבטחת ביטחוןתזונתיבשגרהובעתותמשבר מלחמת חרבותברזל הביאהלהחמר ה בבעיית אובדן המזון בישראל ו לפגיעה בביטחון התזונתי. תוספת עלות האובדן למשק הלאומי כתוצאה מ תשע ת חודשי המלחמה הראשונים9עומדתעלכ- 1.6 מיליארד ₪ . הכוללים אובדן מזון בשווי 1.0 מיליארד ₪,עלות סביבתיתכתוצאה מאובדן המזוןשל 200 מיליון ₪ ותוספת עלות בריאותית שלכ- 370 מיליון .₪ ההחמרה באובדןהמזון כתוצאה מ צמצום הגישה לשטחים חקלאיים , שריפות ו מחסור בידיים עובדות פגעה בהיצע התוצרת החקלאית שהביאה ל עליית מחירי הפירות והירקות . אלו יחד גרמו להעמקת הפגיעה בביטחון התזונתי . כמוכן,סבירשהיקףאובדןהמזוןגדלכתוצאהמהמלחמהגםבמקטעיםנוספים של מערכת המזון , למשל כתוצאה מ השבתת מפעלים , הצטיידות צרכנית מוגברת במזון, אתגרי שינוע וכדומה,אולםאלולאנבחנו בפרק זה. בפרקזה מתואריםהתהליכיםהמרכזייםשתרמולהחמרתאובדןמזוןואיהביטחון התזונתיבישראלבזמן מלחמתחרבותברזל.להלןעיקרממצאי ו: 1. אובדן תוצרת חקלאית o כ- 30% משטחיהחקלאותבישראלנמצאיםבאזוריהקוהראשוןשלהלחימה o בעקבות המלחמה – חלה ירידהשלכ- 17,000 עובדים )זריםופלסטינים(בענףהחקלאות o התוצאה היא גידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי בישראל לרמה של 20% ב תשעת חודשי המלחמההראשוניםלעומתשיעוראובדןמזוןשל9% טרום המלחמה10. o כלומר , מלחמת חרבות ברזל הביאה לתוספת אובדן של 0,000 3 2 טו נות תוצרת חקלאית11 ב תשעת החודשים הראשונ ים למלחמה , בשווי כ1.0 מיליארד ₪ . 2 . הצלת מזון o הודות לפעילות התנדבותית במהלך המלחמה, והיכולת לקטוף תוצרת חקלאית ולמנוע את אובדנה , מותנה הפגיעה ב היקפיאובדןהמזוןבמקטעהחקלאי . 9 אוקטובר 2023 –יוני 2024 10 ההשוואההנהלתקופהמקבילה)אוקטובר-יוני (בשנהנורמטיבית 11 פירות וירקות כתיבהועריכה 10 o במהלך תשעת חודשיהמלחמההראשונים, ב- 900 אלףימיהתנדבות12 נקטפו כ- 54 אלפי טו נות תוצרת חקלאיתבשווי שלכ- 240 מ יליון ₪ . o פעילות ההצלהשלהמתנדבים אפשרה להפחיתאתאובדןהמזון בתקופה זומ- 23% ל- 20% . 3 . אי-ביטחון תזונתי o הפחתה בהיקף התוצרת החקלאית המקומית הביא ה לגידול ביבואוצמצום היצוא . לצדאלו, נרשמה ירידה של% 6בהיקף התוצרת החקלאית המשווקת בישראל13בתקופתהמלחמה . o כתוצאהמ המחסורבתוצרתחקלאית נרשמה עליה של14% במחירי הירקות ו- 9% במחיריהפירות . התוצאה : ירידהבצריכתמזוןבריא,בייחודבשכבותהמוחלשות ו פגיעה בביטחון תזונתי כפועליוצא. 4 . השפעה סביבתית o העלות הסביבתית של אובדן ה מזון במקטע החקלאי ב-9 חודשי מלחמה עומדת על כ- 200 מיליון ₪ כתוצאה מ אובדןמשאביקרקעומים,פליטותגזיחממהומזהמיאוויר ועלות טיפולבפסולת. o בצד אבדןהמזוןירדולטימיון משאבים נוספים 40: מיליוןקוט"שחשמל, 2,000 טוןדלקהיכוליםלהספיק לתדלוק של 4,000 מכוניות במשך שנה כ- 45 אלף דונם קרקע חקלאית שווה ערך לשטחה של ת "א בקירוב ואובדן שלכ- 25 מיליוןמ"קשלמיםאשריכלולמלא7,000 בריכות אולימפיות. 5 . השפעה בריאותית o עקבהחמרתאי-יבה טחון ה תזונתי – ההערכה היאכיתהיה תוספת הוצאות בריאות בישראל שלכ- 370 מיליוני₪ . המצב הקיים, כתוצאה מהמלחמה, של חוסר יציבות בהיצע המזון החקלאי המקומי לצד עליית המחירים והחמרתאיהביטחוןהתזונתיבאוכלוסיה ,מדגישאתחשיבותהשלחקלאותישראליתמקומיתלחוסנהוקיומה שלהמדינה.במבחןהתוצאה,מדיניותהייבואהממשלתיתלאהוכיחהאתעצמה ו לאפתרהאתבעייתעליית המחירים והמחסור בתוצרת כתוצאה מהמשבר. נראה כי הפתרון של ייבוא תנובות חקלאיות, גם בע י תות שגרה,אינומספקכדילהבטיחב י טחוןתזונתיואףמגלםסיכון. המציאותהכלכלית9חודשי םלתוךה מלחמה, כללה עלייהבהיקףהאוכלוסייהשנמצאתבאי- ביטחוןתזונתי, העמקת אי- הביטחון התזונתי הקיים, וכל זאת במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון – מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופותשלמשברים. 12 יוםהתנדבות=יוםעבודהבחקלאותשלמתנדבבודד. תוצרתחקלאיתמשווקת=תוצרתהנמכרתברשתותקמעונאיות,שווקים,מכולות,ירקניותוכדומה;תוצרתחקלאית 13 נצכרת – התוצרתהחקלאיתשאוכולוסייתמדינתישראלצורכת/אוכלת כתיבהועריכה 11 . אובדן תוצרת חקלאית a i. התוצרת החקלאית בחבל תקומה ובקו העימות בגבול הצפון בישראללמעלהמ- 2.5 מיליונידונםשלשטחיםחקלאייםלגידוליירקות,פירותוגידולישדה. למעלהמ- 30% משטחיהחקלאותבישראלנמצאיםבאזוריהקוהראשוןשלהמלחמה14,כ- 22% בחבלתקומה )עוטףעזה( 15 ועודכ- 10% בגבולהצפון16 מהם7% בגליל,ו- 3% בגולן . שטחיהחקלאותבאזוריקו המלחמה הראשון ,אלפי דונם גבול שיעור הצפון שיעור מכלל חבל ארצי סה "כ מכלל ארצי תקומה סה גולן "כ גליל ארצי חיטה 1,172 7% 78 22 56 25% 295 ודגנים 684 21% 142 45 97 10% 65 פירות 703 3% 24 7 17 30% 214 ירקות 2,559 10% 244 73 170 22% 574 סהכ 14 לפינתונילמ"ס, השלכותכלכליותשלמלחמת"חרבותברזל"עלענףהחקלאות 15 היקף שטחיםחקלאייםבמועצותאזוריות בעוטףעזהוהן: חוף אשקלון , שער הנגב , שדות נגב , אשכול ומרחבים . 16 היקף שטחיםחקלאייםבמועצותאזוריות הגובלות בגבולהצפון והן: גליל עליון , מבואות החרמון ,מטהאשר,מעלהיוסף,מרום הגלילוגולן. כתיבהועריכה 12 מפהאינפוגרפיתשלשטחיהחקלאותבאזוריהמלחמהעםשיעוריהשטחיםמסךהארץ גבולהצפון 10% משטחיהחקלאותבישראל תוספת אובדןשל35 אלף טו נות אזוריםנוספים 68% משטחיהחקלאותבישראל תוספת אובדןשל30 אלף טו נות חבלתקומה 22% משטחיהחקלאות בישראל תוספת אובדןשל85 אלף טו נות כתיבהועריכה 13 בחבלתקומה ,המכונה"אסםהתבואהשלישראל",נמצאים כ- 60% משטחיתפוחיהאדמה בישראל ,כ- 50% משטחיהעגבניות ו- 40% משטחיגידולהגזרוהכרוב.באיזורקוהעימותב גבולה צפוןנמצאים כ- 60% משטחי מטעי תפוחי העץ בארץ, מעל ל- 35% משטחי מטעי האפרסקים והמנגו וכ- 27% משטחי מטעי האבוקדו . מלבדגידוליםחקלאיים,גבולהצפוןמהווהגםמקורייצורמרכזי לתוצרתחקלאיתמןהחי.כ- 25% מפטמי עופותוכ- 25% מתרנלוגיההודומקורםבאזורזהולמעלהמ- 65% מביציהמאכלהמשווקותבארץ. %התוצרת החקלאית בחבל תקומה מכלל הארץ %התוצרת החקלאית בקו העימות מכלל הארץ מקור:למ"ס, השלכותכלכליותשלמלחמת"חרבותברזל"עלענףהחקלאות אירועי היריהמאסיביים במהלךהמלחמה הביאולשריפתשטחיטבעוחקלאותנרחביםביותר ולעלייהבהיקף אבדןהמזוןכתוצאהמכך. היקף השריפות במהלךהמלחמהכלללמעלה מ- 340 אלףדונמים,עליהשל70% אחוזים ביחסל שנה ממוצעת. בתחילת המלחמה נשרפו שטחיחקלאותרבים,בעיקר באזור חבל תקומה , למעלה מ- 6,300 דונם של חורש טבעי , שטחים פתוחים ושטחי חקלאות , עליה של כ- 40% ביחס לשנה מקבילה .עם הרחבת הלחימה לחזיתהצפונית , גדלהיקף השטחים השרופים ,מרביתםבאזורהגולן. היקף השריפותבאזורהצפוןעומדעל קרובל- 200 אלף דונמים , עליה שלכ- 325% ביחסלשנהממוצעת17 . 17 דוחסיכוםשנהלמלחמהשלרשותהטבעוהגנים- רשותהטבעוהגנים כתיבהועריכה 14 ii . שינוי במצבת עובדים בענף החקלאות בעקבות המלחמה ערב המלחמה , מניין העובדים הזרים )עיקרם תאילנדים( ו העובדים הפלסטינים שעבדו בענף החקלאות בישראל עמד על51,000 איש.פרוץהמלחמה הביא באופןמיידילירידהמשמעותיתשלכ- 30,000 עובדים בחקלאות, אשר היוו כ- 60% ממצבתכוחהאדם)שאינוישראלי(בענףטרוםהמלחמה.מתוכםכ- 10,000 עובדים זרים שעזבו את הארץ וכ- 20,000 עובדים פלסטינים שנמנעה כניסתם18 . התוצאה הישירה היתה פגיעהאנושהבחקלאיםובענףהחקלאות. תשעה חודשים מתחילתהמלחמה,סךהיקףהעובדים)שאינםישראלים( בענף קטן בכ- 30% ביחסלמצב טרם המלחמה בעקבות איסור כניסתם של עובדי החקלאות הפלסטינים ועל אף גידול של 10% במצבת העובדים הזרים ביחס להיקפם טרום המלחמה . היקפי עובדים זרים ופלסטינים בענף החקלאות בישראל , אלפים 50 45 30% - 40 35 אלפיעובדים 30 60% - 25 20 פלסטינים 15 עובדים זרים 10 5 0 מקור :עיבודיBDO לנתונימשרדהחקלאות 18 נתונישהתקבלוממשרדהחקלאות כתיבהועריכה 15 iii . הצלת מזון – ההתנדבות ככלי להפחתת אובדן מזון בעקבותהמלחמה,החקלאותהישראליתחוו ת המשברכוחאדם משמעותי . מחסור בידייםעובדותומיומנות גרםלגידולבאובדןהמזוןבתקופהזו . הרתמותם של המתנדבים במהלך המלחמה מתנה את היקפי אובדן המזון במקטע החקלאי מ- 23% ל- 20% . מיד לאחרפרוץהלחימההגיעו עשרות אלפימתנדבים לסייע לחקלאים ולקטוףאתהיבולהחקלאישהצטבר בשטח. משרד החקלאות העריך אז כי יידרשו 11,000 מתנדבים מדי יוםבשלהמחסורשלעובדיםבענףהחקלאות, ותקצבלשםכך אושרה תמיכהב פעילות ההתנדבותבסך50 מיליון₪ .התמיכה כללה הסעות,מזוןולינה למתנדביםבאמצעותכ־20 עמותותבהן:לקטישראל,אחיםלנשק,התנועההקיבוצית,קדמה,עיןפרת ועוד . תוכניות נוספ ות להגברתההתנדבותכללושת"פ של משרדהחקלאות עם משרדהחינוךבוגוייסו תלמידי תיכוןלהתנדבותחקלאית,שת"פעםאגףהחינוךשלצה"לשאפשראתהגעתםשלכ־500 חיילים לא קרביים על בסיסיומי,אשרעבדו בחקלאות באזורי המרכזודרום הארץ.ש ת "פ נוסףכללאת משרד ההתיישבות והמשימותהלאומיותוכלל אתמערךהשירותהלאומי,בניישיבות,אולפנותומכינותקדםצבאיות ל עבודה חקלאית.המשרד ל הגנתהסביבהתמךגםהו א בהצלתמזוןבמהלךהמלחמה,בסכוםשל1.0 מיליון.₪ עם התארכות הלחימה, פרסם משרד החקלאות בחודש מאי 2024 נוהל תמיכה נוסף במתנדבים בחקלאות ביישוביםכפרייםבהיקףשל20 מיליון₪ 19. מאות אלפי המתנדבים שלקחו חלק במאמץ להצלת מזון בתשעת חודשי המלחמה הראשונים איפשרו לפצות על העדר ידיים עובדות. כ- 900 אלף ימי התנדבות, שווי ערך לכ- 3,000 עובדי ם יומיים ב חקלאות, קטפו כ- 54 אלף טון תוצרת חקלאית והצילומזוןבשווי240 מיליון₪ .יחדעםזאת,החלפת כח אדםמיומןבמתנדביםשאינםבעלימיומנותמקצועיותלאהצליחהלמנועפגיעהבהיקףהתפוקה החקלאית20 . ללא מפעלההתנדבותתוספתעלותהאובדןלמשקהלאומיכתוצאהמ תשעת חודשיהמלחמההראשונים היתה עומדת על כ- 1.6 מיליארד ₪. הכוללים אובדן מזון בשווי 1.0 מיליארד ₪, עלות סביבתית כתוצאה מאובדןהמזוןשל200 מיליון₪ותוספתעלותבריאותיתשלכ- 370 מיליון.₪ 19 https://www.gov.il/he/pages/supportvolunteersagriculture20million 20 כל התנדבותנספרתכיום מתנדבאשרהתנדבלצורךהדוגמה7 פעמיםבחודשיחושבכ- 7 ימיהתנדבות.כפולתמספרהמתנדבים עםמספרימיההתנדבותשלכלאחד.תמהם.ןשווהלהיקףכוללשלימיההתנדבות. כתיבהועריכה 16 iv . אובדני התוצרת החקלאית בעקבות המלחמה ממצאידו"חזהמצביעיםעלגידולבהיקףאובדןהמזוןבמקטעהחקלאיבישראללרמהשל20% ,לעומת 9% טרוםהמלחמה. ירידה תוספתית21בתוצרתהחקלאיתבתקופתהמלחמה 100% 95% 90% 85% 80% 75% 70% מקור :עיבודיBDO עלנתונילמ"סומשרדהחקלאות בחינת העליה ב היקפי האבדן בקרב הגידולים המרכזיים בחבל תקומה ובקו העימות ב גבול הצפון מלמדתכי שיעור תוספת האבדנים ב תחומ ם בעקבות המלחמה , גדול יותר מהשיעורהממוצע של11% ,ועומדבממוצע על כ- % 4 2 בתשעת החודשים הראשונים למ לחמה . אבדן תפוחי האדמה כתוצאה מהמלחמה עמד על 22 22% ,הגזר כ- 36% .אבדן העגבניות כ- 18% בתקופהזו ו תפוחי העץ כ- 22% . 21 ירידהבתוצרתהחקלאיתבמהלךהמלחמהשחלהבעקבותהמלחמה,כלומרבנוסףלשיעוראבדןהמזוןבמקטע החקלאיהקייםבימותשגרה 22 עיבודי BDO לנתונילמ"ס כתיבהועריכה 17 ירידה תוספתית בתוצרת החקלאית בתקופתהמלחמה – גידוליםנבחרים עגבניות תפוחיאדמה 1 100% 0.75 75% 0.5 August Nov-23 May-24 Jun-24 September Oct-23 Dec-23 Jan-24 Feb-24 Mar-24 Apr-24 50% גזרים תפוחיעץ 100% 100% 70% 75% 40% 50% ניתן לחלק את תשעת חודשי המלחמה הראשונים ל-3 תקופותבעלותמאפייניםשוניםאשרהשפיעועלהיקף תוספתאובדןהמזון23: אוקטובר עד דצמבר 2023 ,אופיינו בהלם ראשוני , סגירה צבאית של שטחים חקלאיים ועזיבה של עובדים זרים שהביאו להיקפי אבדן במקטע החקלאי שלכ- 24% . בחודשים ינואר- מרץ 2024 , חזרתם של עובדים זרים לישראל לצד הגעתם של עובדים חדשים, חזרה לעבודהבשטחיםחקלאייםשנזנחו,פעילותהצלתמזוןופעילותמשרדהחקלאותלרבות:שינויייעודמבנים חקלאיים לגידול גידולים שייצורם נפגם, שיקום חממות ובתי רשת שנפגעו בכל חלקי הארץ בדגש ירקות ה"סלטהישראלי"24 הביאו להקטנת היקפיהאבדןשהתאזןעלכ- 18% . בחודשים אפריל - יוני2024 ,המשיכ ה התאוששות מצבת העובדים הזרים בישראל אך היקפםעודנונמוך בכ- 30% מהיקפם טרוםהמלחמה25 . בנוסףלשריפותרבותבשטחיחקלאותבצפוןהארץבתקופהזו, שיעור ניתוחBDO עלנתונילמ"ס-רבעוןלסטטיסטיקהשלחקלאות 23 -לחודשיםאוקטובר- יוני2024 - 2019 24 עגבניות,מלפפונים,פלפליםוחצילים 25 היקףעובדיםזרים+פלשתינאים כתיבהועריכה 18 האובדנים נותר על ממוצע שלכ- 18% .שיעור אובדן המזון הממוצע במקטעהחקלאיב-9 חודשיהמלחמה הראשוניםעומד עלכ- 20% . בטבלה מטהניתןלראותאתהשפעותהמלחמהעלהתוצרתבמקטעהחקלאילאורךחודשיהמלחמהכתלות בהיקף מצבת העובדיםבענףהחקלאות. השפעותהמלחמהעלהתוצרת במקטעהחקלאי אוקטובר- ינואר- מרץ אפריל- יוני ממוצעתקופתי דצמבר2023 2024 2024 שטחיםחקלאיים 32% 32% 32% 32% באיזוריהעימות ירידהבמס'עובדים -59% -44% -37% -51% זריםבחקלאות היקףאובדןתוצרת חקלאיתכתוצאה 95 57 77 76 מהמלחמה,אלפיטון שיעורתוספתאובדן 15% 9% 9% 11% מתוךהיצורהחקלאי 9 חודשי המלחמה הראשונים , בין אוקטובר 2023 ליוני 2024 , הביאו גידול ב אובדן של כ- 230,000 טונותבמקטעהחקלאי בישראל בשווישל כ מיליארד ₪.נוסף עלכןהעלותהסביבתיתשל תוספת אובדן המזון במקטע החקלאי בחודשים אלו עומדת על כ- 200 מיליון ₪ כתוצאה מאובדן משאבי קרקע ומים, פליטותגזיחממהומזהמיאווירועלותטיפולבפסולת. כתיבהועריכה 19 . אי- ביטחוןתזונתי b i. השפעתהמלחמהעלהיקפיהתוצרתהחקלאיתהמשווקתלצרכנים כדילפצותעלהמחסורבתוצרתחקלאיתבעקבותהמלחמה,גדלהיקףיבואהמזון,במקביללירידהבהיקף היצוא.הניסיוןבחודשיהמלחמהמראהכיהיבואלאאיפשרלגשרעלפעריהיצורהמקומי,והתוצאההינה ירידהבהיצעירקותופירותבשוקהמקומיבמקביללעלייתהמחירים. ייבואתוצרתחקלאיתבמהלךמלחמתחרבותברזל עלמנתלהתמודדעםהמחסורשנוצרבמשק,גדלוהיקפיייבואהתוצרתהחקלאית. במהלך תשעת חודשי המלחמההראשונים , יובאולישראל למעלה מ- 190 אלףטונותתוצרתטרייה26 ,עליה שלכ- % 40 ביחס ל היקף היבואבחודשיםמקביליםבשניםקודמות. ה מדינותהמובילותמהן ישראל ייבאה תוצרתבתקופתהמלחמההינןטורקיה,ירדן , הולנד ואיטליה .עם פרוץ המלחמה , עקב המחסור בתוצרת חקלאית בשווקים , הפכה טורקיה מקור ייבואמרכזי. עדאפריל2024,כ - 23% מהתוצרת החקלאיתהמיובאתמקורה בטורקיהועיקר הגידוליםשיובאו מטורקיה היו בצל,עגבניות, קישואואגסים. כ- 46% מהעגבניות וכ- 26% מהבצל שיובאו לישראל מקורםבטורקיה.אולם,בתחילתחודש מאי2024 הכריזהטורקיהעלהפסקהמוחלטתשלמסחרעםישראלאשרנדרשתכעתלהסתמךעלמקורות יבוא חלופיים . הפסקתהמסחרעםטורקיההביאהלעלייהנוספתבמחיריהירקותהמיובאיםממנהכאשרמחיריהעגבניות בספטמברהאחרוןהיוגבוהיםבכ- 70% ממחירןטרוםהמלחמה. 26 ענףהחקלאותבישראלתמונת מצבכלכלית2022 כתיבהועריכה 20 ייבואבצל ועגבניותמטורקיהבחודשיהמלחמה,טונות 10,000 8,000 טונותייבואמטורקיה 6,000 בצל עגבניה 4,000 2,000 0 דצמבר נובמבר אוקטובר ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני מקור:עיבודיBDO לנתונימשרדהחקלאות שיעורייבואהעגבניותמטורקיהומשארהעולם,ושיעורשינויבמחירהעגבניהבישראל 45% 100% 90% 40% 80% 35% 70% 30% 60% 25% 50% 20% 40% 15% 30% 10% 20% 5% 10% 0% 0% אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני עגבניהמטורקיה עגבניהלאמטורקיה מחירעגבניותממוצע מקור:עיבודיBDO לנתונימשרדהחקלאותולמ"ס כתיבהועריכה 21 נראה אםכן, כיהפתרוןשלייבואתנובותחקלאיות,גםבע י תותשגרה,אינומספקכדילהבטיחב י טחוןתזונתי ואףמגלםסיכון. מצבשלחוסריציבותבהיצעהמזוןהמקומי, ובייחודבזמןמלחמה, מדגישאתחשיבותהשל חקלאותישראליתמקומיתלחוסנהוקיומהשלהמדינה. תוצרת החקלאית משווקת27 ונצרכתבישראלבתקופתהמלחמה למרות הגידול בהיקפי הייבוא וההפחתה בהיקפי היצוא , היקף התוצרתששווקה ונצרכה בישראל ב תשעת חודשי המלחמה הראשוניםהיתהנמוכהבכ- 6% ביחס לחודשים מקבילים . ניתוח היקפיהתוצרתבשווקים מראהכיהמחסורהגיעלשיאובחודשיםנובמבר - דצמבר עם היצע תוצרת הנמוך בכ- 18% והתמתן לאחר מכן. ירידהחודשיתממוצעתבתוצרת חקלאית המשווקתבישראלבמלחמה אלפי טונותלחודש 189 200 177 150 100 50 טרוםמלחמה מלחמה מקור: עיבודיBDO לנתונילמ"סומשרדהחקלאות ישלצייןכי איסורהכניסהלשטחיחקלאותבאזורילחימהמ ו נעאתהשמשתשטחיהחקלאותלמחזוריגידול עתידיים. הדבר עלול להביא להפחתה עתידית נוספת בהיקפי תוצרת מקומית לשיווק ולעליית מחירים כתוצאהמכך. 27 תוצרתחקלאיתמקומיבניכוייצואובתוספתיבוא כתיבהועריכה 22 ii . השפעתהמלחמהעלמחיריפירותוירקות החלפת היצור המקומי ביבוא,והפחתהביצואתוצרת,לא פתרו את המחסורבתוצרת חקלאיתשגרםלעליית מחירים חדה במהלך חודשי המלחמה . כתוצאה מהחוסרים המיידיים בתוצרת זינקו מחירי הפירותוהירקות בחודשים הראשונים למלחמה , מגמה אשר המשיכה עם התארכות המלחמה. עם התגברות ה לחימהבחזיתהצפונית,חלהעלייהגםבמחיריהפירותהגדליםבצפוןהארץ,בהםתפוחיעץ ואגסים. מחירי האגסים התייקרועם תחילת המלחמהב - 6% וברבעון השנישל2024 בכ- 9% .תפוחי העץ התייקרו ב- 6% בתחילתהמלחמהוהוסיפולהתייקרברבעוןהשנישלשנת2024 עדלכ- 8% . שיעורשינוימחיריתוצרתחקלאית רבעון 2 2024 רבעון 4 2023 רבעון 1 2024 ביחס לרבעון ביחס לרבעון ביחס לרבעון המקביל 2023 המקביל 2023 המקביל 2022 27% 30% 40% תפוחאדמה 42% 7% 35% בצל 26% 10% 22% גזר 8% 9% 6% תפוחיעץגרניסמית 7% 9% 6% תפוחיעץדלישסזהוב 9% 5% 6% אגסים מקור :עיבודיBDO לנתוני למ "ס,מדדהמחיריםלצרכן,מחיריםממוצעיםשלמוצריםושירותיםנבחריםלצרכן ברבעון האחרוןשלשנת2023 מדד הפירות והירקות עלה בכ- 10% לעומתהתקופההמקבילהבשנהשעברה. מדדמחיריהירקותעלהבלמעלהמ- 14% בעודשמדדהפירותעלהבכ- 8% . ברבעון הראשוןשלשנת2024 המשיך מדד הפירות והירקות לעלות בכ- 13% לעומתהתקופההמקבילהבשנהשעברה.מדדמחיריהירקות עלהבכ- 18% בעודשמדדהפירותעלהבכ- 12% . מגמתההתיקרויותהמשיכוגםברבעוןהשנישל2024 , מדדהירקותעלהבכ- 9.5% ומדדהפירותעלהבכ- 8% ,ביחסלתקופההמקבילה.סה"כמתחילתהמלחמה עדלסוףהרבעוןהשנישל2024,עלהמדדהירקותוהפירותב- 10.4% - מדדהירקותב - 13.7% ומדדהפירות בלמעלהמ- 9% .לשםההשוואה,מדד המחיריםללאפירותוירקותעלהבתקופהזו ב- 3.6% בלבד,ביחס לשנההקודמת. כתיבהועריכה 23 שיעורשינוימדדימחירימזון אוקטובר2023 – יוני2024 ביחסלתקופההמקבילה 13.7% מדד מחירי הירקות 9.2% מדד מחיריהפירות 10.4% מדד מחיריירקות ופירות 3.6% מדד מחירימזוןללא פירות וירקות מקור:עיבודיBDO לנתונילמ"ס,מדדהמחיריםלצרכןל פיקבוצותצריכהראשיותומשניות העליה במחירי הפירות והירקות גבוהה פי 3 מעליית מחירי מוצרי המזון האחרים שעלו ב- 3.6% , התוצאה הינה ירידה בצריכת פירות וירקות ופגיעה בביטחון התזונתי. iii . השפעת המלחמה על הביטחון התזונתי ועל בריאות הציבור הפגיעה בהיקפי שיווק התוצרת החקלאית, עליה במחירי המזון ,ובמ יוחד ב מחירי פירות וירקות ,לצדפגיעה כלכלית במשק כולו הביא להערכתנו להחמרת אי- הביטחון התזונתי של אוכלוסיות מוחלשות תוך גידול במספר הנזקקים למזון . בתקופה זו, מחירי הפירות והירקות עלובכ- 10% בעוד שהצריכה שלהם ירדה בכ- 6% .מכאן שהאוכלוסיה הפחיתה בצריכתפירותוירקותופנתהככלהנראה ל רכישתמזונותזוליםיותרומזיניםפחות.להערכתנו גם מצבימתחהמביאיםלמצבנפשיירודמהוויםגורםהשפעהנוסףעלירידהבצריכתמזוןבריא,אולםנושא זהלאנחקרולאנדוןבפרקמיוחדזה. דו "ח אבדן והצלת המזוןוכן דו"ח העוני ואי- השוויוןשל ביטוח לאומי מראים כי קיים מתאם חיובי בין מצב כלכלי ונגישות למזון בריא28 .עלכן ניתן לשערכי הפחתת צריכתפירותוירקותכתוצאהמהמלחמה ניכרת בעיק ר בקרב השכבות המוחלשות אשר אינן יכולות להתמודד עם עליית מחירי הפירות והירקות ונאלצ ות לפנות לפתרונות בריאים פחות . עלפי נתוני למ "ס, ההוצאה על מוצרי מזון ברבעון ה שנישל2024 עלתה ב- 4.8% ביחסלתקופההמקבילה אשתקד. כמו כן, אוכלוסיית ישראל גדלה בכ- 2% בתקופה זו. על כן, עלייה זו בתקנון הגידול באוכלוסיית המדינה, משקפת למעשהגידול בהוצאהעל צריכת מזוןשל 2.8% לנפש . היות ומחירי המזון עלו בשיעור הגבוה מ- 2.8% בתקופהזו,המשמעותהינהירידהבהיקף רכישת המזון לנפש. 28 דוח ממדי העוני והאי -שיוויון בהכנסותשלהביטוחהלאומי2022 כתיבהועריכה 24 היקףהמזוןהנדרשכדילגשרעל הפערשביןצריכתהמזוןבפועלשלהאוכלוסייההנמצאתבתנאיאי- ביטחון תזונתי, לבין רמת הצריכה הנורמטיבית )צריכה ממוצעת של עשירון שני עד חמישי,( הנו ב שווי של כ- 4.3 מיליארד₪בשנ ת2023 .הירידה בהיקפי רכישת מזוןופירותוירקותבפרטבתקופתהמלחמה, הגדילה את פער צריכת המזון בכ- 9% , מ- 4.3 מיליארד ₪ לשנה ל- 4.7 מילי ארד ₪ בתקופת המלחמה, במונחים שנתיים . המשמעות היא תוספת שלכ- 1% ב היקף משקיהביתבישראלבאיביטחוןתזונתי. נוסף על כך לירידה בצריכת פירות וירקות והחלפתם ב מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים ירודים, השפעה בריאותית ]ראהפרק8[.ההערכה היאש הוצאותהבריאותבישראלכתוצאהמאי- ביטחוןתזונתי עמדו על5.5 מיליארד₪בשנ ת2023 . תוספת1% בהיקףאי-הביטחוןהתזונתיבישראל כתוצאה מ המלחמה תביא להוצאותבריאותתוספתיותשל 500 מיליוני ₪ )במונחים שנתיים (, כלומר תוספת של 370 מיליון ₪ המיוחסת ל תשעת חודשי המלחמה הראשונים. כתיבהועריכה 25 4 . אובדןמזוןוהצלתמזוןבמקטעקמעונאותוהפצה29 5.6 מיליארד₪-היקף טונותאובדןאובדן המזוןבמקטעקמעונאותוהפצה 445 אלףטונותמזון- היקףהאובדבמקטקמעונאותוהפצה מלחמתחרבותברזלהביאהלפיחות בהיקףהתוצרת החקלאית המקומית ול ירידה של7% ב היקףה תוצרת החקלאית המשווקת בישראל ,זאתעלאף גידולביבואוצמצוםהיצוא במהלךחודשיהמלחמה. עלפיממצאיהדו"ח,למרותהירידהבהיקףהתוצרתהמשווקת,נצפתהעלייהבשוויאובדןהמזוןכתוצאה מעלייהשל4.5% במחיריהמזוןבשנת2023 . היקףהאובדןבמקטעקמעונאותוהפצהכולועומדעלכ- 445 אלףטונותמזון,בשווישלכ- 5.6 מיליארד.₪ מתוכם היקף אובדן מזון בר הצלה הינו כ- 355 אלף טונות בשווי של כ- 4.5 מיליארד ₪ 30. כמו כן, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה עומדת עלכ-0 89 מיליון ₪ 31. אובדן כספי במקטע קמעונאות והפצה שוויהאובדן היקףאובדן % האובדן במיליוני ₪ באלפי טונות לחם ומאפים 280 11% 13 דגנים וקטניות 515 2% 34 מוצריחלבומזון מצונן 175 2% 28 פירותוירקות טריים 2,770 11% 333 בשר,ביציםודגים 1,850 5% 41 מזוןקפוא ואחר 60 1% 6 סה "כ במיליארד ₪ 5.6 הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטעקמעונאותוהפצה הינםמזוןפג תוקףאו בעל תוקףקצר,פגמים אסתטייםבאריזהאובמוצרוכןמזוןשניזוקבתהליךהשיווק.ליצרניהמזון,המפיציםוהקמעונאיםישתמריץ כלכלילמזעראתאובדןהמזוןבאמצעותניהוליעילשלשרשרתהאספקה,שמירה עלתנאיאחסוןנאותים לצורךניתוחהאובדניםההתייחסותבדו"חזהאל"מקטעקמעונאותוהפצה"כמקטעהכוללבתוכואובדניםמסוףשלבהייצורועדלמכירהלצרכן: אובדן 29 תוצרתמוגמרתמוכנהלשיווקאצלהיצרנים,אובדןסיטונאי,החזרותמהקמעונאיםליצרנים,ואובדןאצלהקמעונאים.סךהאובדניםמכללהגורמ יםהללו מהוויםאתהאובדןב"מקטעקמעונאותוהפצה". הנתון של שיעור מזון בר הצלה במקטעהקמעונאותוההפצה מבוסס על מודל BDO עבורהמקטע הקמעונאי המבוסס על נתוני למ"ס ומידע שהתקבל 30 מרשתות שיווק מובילות. עלותסביבתיתשאינהמגולמתבעלות השוק שלהמזוןהאבוד – כלומראינהכוללתאתעלותמשאביהטבעשאבדויחדעםהמזוןכתוצאהמאובדן 31 מזוןבמקטעזה. כתיבהועריכה 26 ותכנוןהמלאי.עםזאת,ישלצייןכינהוגיםהסכמיהחזרהביןמפיציםוקמעונאיםלביןיצרניהמזוןהמאפשרים השבתסחורהשלאנמכרהליצרניםללאעלות32 ואז,תמריץזהאינומתקיים. למרות זאת, עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה הינם בלתי נמנעים, בשיעור מסויים, למרות תכנון אופטימלישלמערכותההפצהוהשיווק.זאתמאחרוהקמעונאיםנדרשיםלהבטיחהיצעמזוןרחב,מגוון וזמין בכלעת.צרכניהמזוןאינםסבלנייםלמצבשלמחסורבמלאישלפריטימזוןהמבוקשיםעלידם,ולכןההפסד שעלול להיגרם לקמעונאי כתוצאה מאי- זמינות מוצרי מזון על המדף גבוה לאין ערוך מהעלות של יצירת עודפים.במיליםאחרות,עודפימזוןהםחלקמובנהבתהליךהמכירההקמעו נאית. כלכלית,העובדהכיעודפיהמזוןנזרקיםבמקוםלהיותמוצליםמייצגמצבשלכשלשוק,ולכןאחדמאתגרי המדיניותשלהממשלההינוליצורמערכתתמריציםשתביאלהצלתעודפיםאלווהעברתםלנזקקים. מטבעהדברים,שיעור האובדןגבוהיותרבמוצריםטרייםובמוצריםבעליחיימדףקצרים;כגוןפירות,ירקות, לחםומאפים. שיעוראובדןבמקטעקמעונאותוהפצה עבורקטגוריותמזוןנבחרות 14% 12% 10% שיעוראובדן 8% 6% 4% 2% 0% עגבניות לחם פלפל מלפפון תפוחי בננות תפוחי בשר דגנים חלב קפואים ומאפים עץ אדמה דגים וקטניות ומוצריו וביצים בהשוואהבינלאומית,שיעוראובדןהמזוןבמקטעקמעונאותוהפצה בישראלדומהלמקובלבמדינות המפותחות,זאתעל אףהפוטנציאללאובדןגדוליותר,הנובעמתנאיעומסהחוםהגבוהיםבישראל.זוהי עדותלכךשניהולמלאיהאובדנים במקטעקמעונאותוהפצהבישראלנעשהבסטנדרטיםגבוהיםיחסית. לשםהשוואה,שיעוריהאובדןבמדינותמתפתחותגבוהיםיותר,בעיקרעקבתנאיהפצה,אחסוןושיווקלא נאותים. תחתהסכמיםאלוניתןלהשיבשיעורמסויים)בהתאםלהסכם(מסחורהשלאנמכרה. 32 כתיבהועריכה 27 5.0% יפן , סין,וד. קוריאה 5.6% אירופה 5.9% ישראל 6.4% צ. אמריקה 6.4% ד. מזרחאסיה 8.4% ד. אמריקה 9.7% צ. אפריקהומ . אסיה 11.1% אפריקה 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% ההשקעותשלמשווקיהמזוןבשניםהאחרונותבהקמתמרכזיםלוגיסטייםמתקדמים,מערכותניהולמלאי ותכנוןביקושיםמקוונות,ושמירהעלשרשרתהקורבהפצה,תרמולהקטנתהיקףהאובדןבמקטע הקמעונאותוההפצה . במקביל , מאז מגפת הקורונה, נמשכת המגמה הצרכנית של רכישה בשיעור גבוה יותר ברשתות השיווק ובאופן מקוון, המאופיינים בשיעור אובדן נמוך יחסית . בהתאם שיעור אובדן המזון במקטע זה ירד במעט השנה . כתיבהועריכה 28 מעברהצרכניםלרכישותבחנויותבעלותשיעוריאובדןנמוכיםיותר 100% 100% 90% 90% שיעוריאובדןגבוהים 80% 80% 70% 70% 60% 60% שיעוראובדן 50% 50% 40% 40% שיעוריאובדןנמוכים 30% 30% 20% 20% 10% 10% שיעוריאובדןנמוכיםמאוד 0% 0% 1992 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 רכישהמקוונת רכישהברשתשיווק רכישהבשוקיםפתוחים רכישהבמכולת ) שוק ( רכישהבחנויותאחרות ) ירקןאיטליזדוכןחנותמיוחדת ( נוסף עלכן ל קמעונאות המקוונת עשויה להיות תועלת סביבתית כתוצאה מ צמצום נסועה של יחידים לחנויות השונות , תוך איחוד משלוחים ומסירתם בנסיעה אחת למספר כתובות . במחקר מ- 2014 שנערך באוניברסיטת וושינגטון33 עלהכימשלוחיהמוצרים,תחתייעולמסלוליהשילוחוהחלוקה,עשוייםבפוטנציה לצמצםעדל- 80% מפליטת הפחמן מנסועהשלצרכניםלקניותבחנויות. האובדןבמקטעקמעונאותוהפצה הואבעלערךכלכליגבוהשכןהואכוללבתוכואתכללההשקעהעדכה - גידול,ייצור,אריזהושינוע.מדוברעלמזוןמוכןלשיווקוצריכה,אשראובדבטרםהגיעולצרכןהסופי.עקב מאפייניהאובדןבשלבזה,הרובהמכריעשלהמזוןהאבודהינומזוןברהצלה,שניתןלמנועאתאובדנו. בשלכךמתוךאובדןמזוןבשווישל5.6 מיליארד₪,ניתןלהצילכ- 4.5 מיליארד₪מזוןאבודברהצלה . סכום זהמשקףאובדןמזוןברהצלה בהיקף שלכ- 360 אלףטונות,מתוכםכ- 270 אלףטונותפירותוירקות. הצל תה מזון ה אבוד במקטע הקמעונאותתאפשרלהשלים כ- 50% מהיקף הצלת המזון הנדרש להשלמת ה פערהתזונתישלהחייםבאי-ביטחון תזונתיבישראל]להרחבהראו פרק 7 ,[ותחסוך למשק עלות בריאותית עודפת בגובה שלכ- 2.8 מיליארדי₪בשנה ]להרחבהראו פרק 8 .[ Changing+Retail_Business_Models.pdf - http://depts.washington.edu/sctlctr/sites/default/files/research_pub_files/PacTrans 33 כתיבהועריכה 29 אובדןהמזוןבמקטעקמעונאותוהפצהנובע משלושהגורמיםעיקריים: אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה נובע משלושה גורמים עיקריים : 1 . תוקףקצר למוצרימזוןמטבעםישחיימדףמוגבלים,ולכן,מצבשבומוצריםהגיעולמועדתפוגתםבטרםנמכרו הינובלתינמנעבשיעורמסויים.מזוןהמגיעלמועדתפוגתוכברלאניתןלמכירהאוהעברהלנזקקים, לכן,הצלתמזוןבמקטעקמעונאותוהפצהמחייבתיצירתתמריציםשיאפשרוניהולמלאי כךשמזון בעלתוקףקצרימכרבמחירמוזלאולחליפיןיועברלנזקקיםעודבטרםהגיעולמועדהתפוגה.ניהול מלאישכזהאפשרי,שהריניתןלאמודמבחינהסטטיסטיתאתהיקףהצריכהלעומתהמלאיולהפנות אתהעודפיםבשלבמוקדםיותרלתרומהובודאילפנישפגתוקףהמזון.כמוכן,נדרש תבחינה מחודשתשלמדיניותסיווגתוקףהמזוןוכןהסברהלצרכניםעלהמשמעותוההבדליםביןהסימונים הקשוריםלתאריכיהתפוגהשלהמזון. 2 . פגמיםאסתטייםבמוצרופגמיםבאריזה פגמיםאסתטייםפוגעיםבשוויהשוקשלהמוצר,אךברובהמקריםאינםמייצגיםפגיעהבערךהתזונתי שלהמוצר.אובדןשלמזוןזהמשקףמצבשלכשלשוקשכן,בעודשמחירהשוקשלהמוצרהפגום נמוך,הערךהתזונתישלוהינוערךמלא. 3 . מזוןשניזוק הגורםהקטןיחסיתהינומזוןשניזוקבתהליךהלוגיסטי.הנזקיכוללהיגרםבשלביםשוניםבתהליך הקמעונאותוההפצה.מזוןשניזוקכוללביציםשנשברו,מוצריםשנשפכו,פירותוירקותשנפלואוניזוקו, שאריותבקצביהובמעדניה,וכו'.מזוןזהאינוברהצלה,והיקפוקטןיחסיתמכיוו ןשכברכיוםנעשה מאמץמירבילצמצמו.אולם,ניתןלהעבירולשימושיםשאינםלהזנתבניאדםכגוןהאכלתבעליחיים ושימושיםתעשייתיים. פעילות להקטנת אובדן המבוצעת במקטע קמעונאות והפצה הקמעונאיםוהמפיציםפועליםלעיתיםלהקטנתהאובדןוהצלתהמזוןעלבסיסשיקוליםכלכליים.צמצום אובדןהמזוןמתבצעבמספרדרכים: מבצעימכירותשלעודפים – כאשרישמוצריםבעליתוקףקצראובעליפגמיםבאריזה,לעיתים • יציעוהקמעונאיםאתהמוצריםבמבצע)מחירמופחת(. • תרומתמזון – נעשיתבמרוכזעלבסיסהתקשרותעםעמותותהצלתמזוןובמקריםאחריםכיוזמה מקומיתבסניפים. גםיצרניהמזוןמקיימיםפעילותלהצלתמזון:יצרנימזוןשוניםמתקשריםעםעמותותותורמיםמזוןקצר מועדועודפיייצור.בנוסף,מוצריםשנתגלהבהםפגםבאריזהאופגםאסתטיבמוצרבמפעל,אךהםעדיין בטוחיםוראוייםלמאכלאדם,נמכריםבשווקיםמשנייםשונים. כתיבהועריכה 30 5 . אובדןמזוןוהצלתמזוןבצריכההמוסדית 235 אלףטונותמזון-אבדבמקטעהמוסדיב- 2023 4% עלייהבאובדןהמזוןבמקטעהמוסדיב- 2023 לעומת2022 ברבעוןהאחרוןשלשנת2023 , חלושינוייםמשמעותייםוצולביםבמגמותההסעדהבסקטורהמוסדיבעקבות המלחמה. בענף האירועיםירד היקף הפעילות בכ- 80%, היקף תפוסת המיטות בבתי מלון34 ירדהוכך גם היקףפעילותמוסדותהחינוךוהמסעדות,אולםתפוסתהמיטותבבתיחוליםעלתהמשמעותית וכךגםהיקף פעילותכוחותהביטחון. על פי דו"חאובדן המזון לשנת3 202 , סעדו בישראל בממוצע למעלה מ-2 מיליוןאיש ביום מחוץ לבית, 35 ואכלובממוצע1.1 ארוחות ליום ,כ- 725 מיליון ארוחות מחוץ לבית בשנה וכ- 790 אלף טונות מזון . ההוצאה הכספית על מזון הנרכש ונצרך מחוץ לבית היאכ- 15 מיליארד ₪ בשנה . סךאובדןהמזוןבמקטעהמוסדיהסתכםב- 235 אלףטונות,המהוויםעלייהשלכ- 4% לעומתשנת2022 . עלותהאובדןהיאכ- 3.8 מיליארד₪לשנה , בנוסף לעלות הסביבתית בסך שלכ- 262 מיליון ₪ 36. “ניתןלהצילכ - 77 אלףטונותמזוןבשנהבשוויכוללשלכ - 1.2 מיליארדש"ח,שהםשווה ” ערךלכ - 67 מיליוןארוחותבשנהבממוצע כשלישמהאובדןשלהארוחותהמוסדיותהינואובדןבר- הצלה37,כלומרניתןלהצילכ - 77 אלףטונותמזון בשנהבשוויכוללשל כ- 1.2 מיליארד ש"ח, שהםשווהערךלכ- 67 מיליוןארוחותבשנהבממוצע. 34 הירידה בכמות התיירים הייתה גדולה מעליית כמות הישראלים בבתי מלון )מפונים(. מודל BDO על האובדן במקטע המוסדי מתבסס על נתוני למ"ס, איגוד המסעדות, התאחדות בעלי האולמות, גני האירועים והקייטרינגים בישראלוכן 35 נתוניםמכוחותהביטחון . עלותסביבתיתשאינהמגולמתבעלותהשוקיתשלהמזוןהאבוד – כלומראינהכוללתאתעלותמשאביהטבעשאבדויחדעםהמזוןכתוצאהמאובדן 36 מזוןבמקטעזה. מודלBDO עלהאובדןבמקטעהמוסדימתבססעלנתונילמ"ס,איגודהמסעדות,התאחדותבעליהאולמות,גניהאירועיםוהקייטרינגיםבישראלוכן 37 נתוניםמכוחותהביטחון. כתיבהועריכה 31 שיעוראובדןהמזוןלפיענפיםבצריכההמוסדית 60% 50% 10% 40% 18% 30% 10% 10% 10% 20% 39% 3% 3% 25% 22% 10% 19% 17% 14% 12% 0% מלונות אירועים כוחות בתי-חולים מקומות מוסדות מסעדות הביטחון עבודה חינוך אובדןשאינוברהצלה אובדןברהצלה סיכוםאומדןאובדןהמזוןבצריכההמוסדית ארוחות מתוךכך: אוכלוסייה צריכתמזון שיעור בשנה אובדןלשנה האובדןבר - רלוונטית * בשנה האובדן בפועל ההצלה מיליוני אלפיאנשים אלפיטון אלפיטון אחוזים אלפיטון ארוחות אירועים 98 39 106 45 43% 19 מלונות 56 33 49 24 49% 5 בתי- חולים 215 104 83 27 32% 8 כוחותהביטחון 253 153 174 47 27% 18 מקומותעבודה 430 116 203 59 29% 20 מוסדותחינוך 423 76 38 6 16% 1 מסעדות 488 202 151 22 14% 4 סה"כ 1,962 724 804 229 29% 76 נתוןזההוערךבהתאםלמספרימיהעבודההרלוונטייםבכלקטגוריה,ואומדןזהמבחיןגםביןהאוכלוסיותבשונותבתוךקטגוריה.* כתיבהועריכה 32 בשגרה כ- 20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית – ארוחות במטבחי מפעלים ומקומותעבודה,בכוחותהביטחון)צבא,משטרהושב"ס(,בבתימלון,אולמותאירועים,מסעדות,בתיספר, בתיחוליםוכד'.38 מגזרזהשבומספררבשלסועדיםהמקובציםבמקוםאחד,מהווהפוטנציאלמשמעותי ביותרלהפחתתאובדןולהצלתמזון. אובדןמזון במטבחיםהמוסדייםהינוחלקבלתינמנעמהפעילותהכלכליתשלהזנתכמותגדולהשלסועדים, תוךהבטחתהיצעומגווןהתואםאתהעדפותיהםובהתחשבבגורמיחוסרודאותמבניים. בשניםהאחרונותעברומרביתהמטבחיםהמוסדייםלהפעלהעלידיחברותחיצוניותבעלותמומחיותגבוהה בתחום,הפועלותלהשגתיעילותכלכליתמירבית,תוךהפחתתהאובדנים.נוסףעלכך,משברהקורונההוביל לשינוישיטותהגשהבקרבחלקמןהמסעידיםוהביאגםהואלהפחתתאובדנים. למרותזאת,בתחוםההסעדהלאניתןלתכנןלפיהממוצעבלבד,אלאחייביםלהבטיחאספקתמזוןנאותה גםבימיםהחורגיםמהממוצע.כלומרחברותההסעדהחייבותלקחתמרווחביטחוןכדילהתמודדעםהסיכון הנובעמהשונות,ולאלהתבססרקעלהממוצעהסטטיסטי. הניתוח בדו"ח זה מראה, ככלל, שכאשר המטבח מאופיין ברמת חוסר ודאות גבוהה יותר לגבי מספר הסועדים, האובדן נוטה להיות גבוה יותר. כך לדוגמא, בבסיסי צבא פתוחים או מקומות עבודה שבהם יש אלטרנטיבותזמינותאחרות,האובדןגבוהביחסלבתיכלאאו,להבדיל,בתיספר,שבהםחוס רהוודאותלגבי מספרהסועדיםנמוךיותר. בנוסף,ככלשמגווןהמנותהמוצעגבוהיותר,האובדןגדוליותר,בשלחוסרודאותלגביהעדפותהסועדים. בהתאםלכך,באירועיםובבתימלון,שבהםמוצעמגווןרחבשלמנותלבחירה,האובדןגבוהיותרבהשוואה למקומותעבודה,צבאומשטרה. אופיהגשתהמזוןוזהותהגורםהמשלםמשפיעיםגםהםעלהאובדן;במסעדותבהןהמזוןמוכןעלפיהזמנה, שיעורהאובדןנמוך,לעומתהגשהבשיטתהמזנוןשבההמזוןצריךלהיותמוכןמראש.במיליםאחרות,כאשר הצרכןמשלםלפיצריכהבפועל,גובההאובדןנמוךביחסלצריכהבשיטתהכל- כלול. סך היקף מזון בר הצלהבמגזר המוסדי בשנת2023 נאמד בכ- 1.2 מיליארד.₪ העלייה בכמותבהשוואה לאובדןבשנת2022 ,נובעת משילובבין גידול אוכלוסיית ישראל , גידול במספר המועסקים , גידול בפעילות כוחותהביטחוןבמהלךהמלחמהוכןבתפוסתהמיטותבבתיהחולים.ישלצייןכיעלייהזומותנהמהשפעות צולבותשלירידהחדהבהיקףהאירועיםברבעוןהאחרוןשלשנת2023 , ירידהבפעילותמסעדותובתיקפה, ירידהבתפוסתהמיטותבבתימלוןוכןבהיקףהפעילותבמוסדותהחינוךברבעוןזה. כ- 35% מהאובדןבר-ההצלההינובאירועיםשבהםניתןהיהלהציל,להערכתנו,כ- 19 אלף טונותמזוןבשנת 2023,בשוויכספישלכ- 413 מיליוןש "ח .בסיסיכוחותהביטחון,מלונותומקומותעבודהמהוויםמוקדיהצלה חשוביםנוספים, כ שמכלאחדמהםניתןהיהלהצילמזוןבשווישל110 עד230 מיליון₪בשנת2023 .מבתי חוליםניתןלהצילמזוןבשווי69 מיליון₪ובמסעדותקייםאובדןבר -הצלהבהיקףגבוהשלכ- 150 מיליון₪ המודלשיקללבכלאחדמהענפים,בהתאםלמאפייניו,אתמשקלהארוחההממוצע. 38 כתיבהועריכה 33 לשנה, אולם, בשל הפיזור הפיזי הגבוה והעדר מסה קריטית, כדאיות ההצלה במסעדות הינה על פי רוב נמוכה. סיכוםשנתי-אובדןמזוןברהצלהבצריכההמוסדית ,במונחיעלותהמזון ארוחות אובדןבר- הצלה גודל השוק סךהאובדןבשקלים בשנה בשקלים מיליון מיליון₪ מיליון₪ מיליון₪ ארוחות אירועים 39 2,285 977 413 מלונות 33 1,417 576 113 בתי- חולים 104 710 227 69 כוחותהביטחון 153 1,515 455 169 מקומותעבודה 116 2,359 682 236 מוסדותחינוך 76 631 103 17 מסעדות 202 5,559 791 151 סה"כ 724 14,476 3,811 1,167 התשואההגבוההמהצלתמזוןבמגזרהמוסדינובעתמהשוויהגבוהיחסיתשלהארוחההמוצלת,וכן מהעלויותהלוגיסטיותהנמוכותיחסיתבאיסוףמזוןממטבחיםגדוליםבפיזורגיאוגרפיצפוף,המרוכזים במרכזי העריםובאזוריםתעשייתיים. 7 6 אלףטוןמזוןבשנה הניתניםלהצלה במגזרהצריכה המוסדימהוויםכ- 12% מהיקףהמזוןהנדרש להשלמתהפערהתזונתישלהחייםבאי- ביטחוןתזונתיבישראל]להרחבהראופרק7 [ובעלי פוטנציאל חיסכון עלותבריאותיתעודפת למשק בגובהשלכ- 0.7 מיליארדי₪בשנה]להרחבה ראופרק8 .[ כתיבהועריכה 34 6 . אובדןוהצלתמזוןבצריכההביתית 9.8 מיליארד ₪ - היקףאובדןהמזוןבצריכההביתיתלשנת2023 4,200 ₪שוויאובדןהמזוןהשנתילמשקביתבישראל בצלמלחמתחרבותברזל,ברבעוןהאחרוןשלשנת2023 הצטמטמההצריכההמוסדיתבמסעדות,, אירועיםומוסדותחינוךוכנגדהחלהעלייהבצריכההביתית ובהיקףהאובדןבהבהתאם. אובדןהמזוןבצריכההביתיתשלמשקיהביתבישראלהסתכםבשנת3 202 בכ- 960 אלףטונותמזון39 בשווי שלכ- 9.8 מיליארדש"ח. מעברלעלותישירהזו, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי עומדת עלכ- 1.0 מיליארד ₪ 40. ״אובדןמזוןבצריכההביתיתנובעמשילובשלהרגליצרכנותותרבותהשפע,יחדעם השפעתאופןאיחסוןהמזוןוהשמירהעלטריותו.״ משקביתממוצעבישראל זורק לפח כ- 14% מההוצאה שלמשקיהביתעלמזון,כלומרמשפחהממוצעת בישראלזרקהבשנת2023 מזוןבשווישלכ- 4,200 ₪ )שווה ערך לצריכת מזון ממוצעת של יותרמ חודש וחצי (. במונחיםחודשיים,ההפסדהכספילמשקהביתמאובדןמזון במקטעהצריכההביתית הוא 350 ,₪ כאשר155 ₪נובעיםמאובדןשלפירותוירקות, 116 ₪מאובדןשלדגניםוקטניות, 57 ₪מאובדןשלבשר, ביציםודגיםו- 22 ₪מאובדןשלחלבומוצריו. אובדןהמזוןבמשקיהבית,בש"חלחודש הוצאהעל אובדןמזון מזון שיעורהאובדן ₪לחודש ₪לחודש פירותוירקות 670 155 23% דגניםוקטניות 835 115 14% בשר,ביצים 60 8% 730 ודגים חלבומוצריו 340 20 7% סה"כ 2,575 350 14% 39 עלבסיסמודלשרשרתהערךשלBDO ושקלול נתונילמ"סלשנת2023 ,סקרהרכבפסולתארצישלהמשרדלהגנתהסביבהל שנים 2013 - 2012 , ממצאי סקר " גיאוקרטוגרפיה " שבוצע בינואר 2019 ו מחקרבנושאפסולתביתיתבישראל-ד"ראופירהאיילון , אפרתאלימלך ואיילארטשפורסםבשנת 2018 : Elimelech,Efrat,OfiraAyalon,andEyalErt."Whatgetsmeasuredgetsmanaged:Anewmethodofmeasuringhousehold foodwaste."Wastemanagement76(2018):68-81 . עלותסביבתיתשאינהמגולמתבעלותהשוקיתשלהמזוןהאבוד – כלומראינהכוללתאתעלותמשאביהטבעשאבדויחדעםהמזוןכתוצאה 40 מאובדןמזוןבמקטעזה. כתיבהועריכה 35 שיעור אובדןבמקטעהצרכנותהביתית עבור מוצרים נבחרים מתוך סך הצריכה של אותם מוצרים 25% 20% 15% 10% 5% 0% מזון פירות ירקות לחם סלטים בשר חלב דגנים דגים קטניות ביצים מבושל ומוצרי ארוזים ועוף ומוצריו ומאכלי מאפה ים מקור:אומדניBDO הגורמיםהעיקרייםלאובדןמזוןביתי -הכנתכמותעודפתופגתוקף אובדןמזוןבצריכההביתיתנובעמשילובשלהרגליצרכנותותרבותהשפע,יחדעםהשפעתאופןאיחסון המזוןוהשמירהעלטריותו.ערךאובדןהמזוןבצריכההביתיתהינוכ- 9.8 מיליארד₪בשנה. הגורמיםהעיקרייםלאובדןשלמזוןבצריכההביתית41: הכנתכמותעודפת – הכנתמזוןמעברלצרכים,לרובעודףמזוןשבושלאוהוכןולאנצרך,לעיתים בשלקניתיתרשלמזון. פגתוקף - מזוןשפגתוקפוטרםנצרךבמלואו.ישלצייןכימזוןשאבדמכיווןשפגתוקפוקשור לקנייתיתרשלמזון.הרצוןבמגווןסוגיהמזוןיחדעםאיוודאותבהיקפיהצריכהבמשקהבית יוצריםמצבבותוקפושלחלקמהמזוןשנרכשפגלפנישנצרך. ״ בישראלשבהההוצאהעלמזוןגבוההיחסית בהשוואהבינלאומית42 ,אובדןמזון ״ מהווהאחדמהמרכיביםהמשפיעיםעליוקרהמחייה קנייתיתר – קניהמעברלכמותהנצרכתוכתוצאהמכךאובדןמזון גבוה . גורמיםנוספיםלאובדןהמזוןבצריכההביתיתהינםמזוןשניזוק/נשפךוהכנהאובישוללקוי. 41 מתוך ממצאי סקר " גיאוקרטוגרפיה " שבוצע במרץ2021 עלידילקטישראלו- BDO . 2022 GlobalFoodSecurityIndexEconomist 42 כתיבהועריכה 36 שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם פירותוירקות דגניםוקטניות 30% 30% שיעורהאובדןשלדגניםוקטניות שיעורהאובדןשלפירותוירקות 25% 25% 20% 20% 15% 15% 10% 10% 5% 5% 0% 0% ארה "ב אירופה יפן , סין ישראל צ' ד' ד' מזרח אפריקה ארה "ב ישראל אירופה יפן , סין צ' ד' ד' מזרח אפריקה וד' אפריקה אמריקה אסיה וד' אפריקה אמריקה אסיה קוריאה ומערב קוריאה ומערב אסיה אסיה חלבומוצריו בשר,ביציםודגים 30% 30% שיעורהאובדןשלבשר שיעורהאובדןשלחלבומוצריו 25% 25% 20% 20% 15% 15% 10% 10% 5% , ביציםודגים 5% 0% ארה "ב ישראל אירופה יפן , סין ד' צ' ד' מזרח אפריקה 0% וד' אמריקה אפריקה אסיה ארה "ב אירופה ישראל יפן , סין צ' ד' ד' מזרח אפריקה קוריאה ומערב וד' אפריקה אמריקה אסיה אסיה קוריאה ומערב אסיה היקףאובדןהמזוןהשנתיבמשקיהבית- 2023 אובדן שיעור האובדןבאלפי טונות במיליון האובדן ₪ בשר, 1,600 8% 55 ביצים ודגים פירות 4,300 23% 644 וירקות דגנים 3,300 14% 171 וקטניות חלב 600 7% 88 ומוצריו סה"כ 9,800 במיליון ₪ כתיבהועריכה 37 אובדןהמזוןבצריכההביתיתאינוייחודילישראל,ושיעוריהאובדןבישראלאינםחריגיםבהשוואהלמדינות מפותחותאחרות.שיעורהאובדןהגבוהביותרבישראל,כמוגםבמדינותמערביות אחרות,הינובפירות וירקות.23% מהירקותוהפירותהנקניםבישראלנזרקיםלפח,בהשוואהל- 28% בארה"ב,ו- 19% באירופה. האובדןהגבוהיחסיתבפירותוירקותנובעבעיקרמאורךחיימדףקצריםואי- הקפדהעלתנאיאחסון אופטימליים. במוצריבשר,דגיםומוצריחלב,שיעור האובדןנמוךיותרועומדעלכ- 8% .שיעורהאובדןהנמוךיותר במוצריםאלהנובע,ביןהיתר,מהיכולתלהארכתחייהמדףשלהמוצרעלידיהקפאהומהעלותהגבוהה יותרליחידתמשקלהיוצרתתמריץכלכליגבוהיותרלהקטנתאובדן.שיעורהאובדןשלמוצריםאלודומה למקובלבאירופה,ונמ וךמשיעורהאובדןבארה"ב. במוצרידגניםוקטניות,שיעורהאובדןכ- 14% .האובדןבמוצריםאלונובעמשילובשלמוצריםבעליחיי מדףקצריםכדוגמתלחםומאפים,יחדעםחיימדףארוכיםיחסיתשלדגניםוקטניותלאמבושלים. 10,200 ₪ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה43 ,למשק ביתלשנה בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית44 ,אובדן מזון מהווה אחד מהמרכיבים המשפיעים על יוקר המחייה :הן ההוצאה העודפת על מזון והן השפעת האובדן על התייקרות המזון . ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של10,200 ₪ למשק בית בשנה במקטע הצריכה הביתית . אובדןמזון – השפעהעליוקרהמחיה עלותלמשקביתלשנה, ₪ השפעהעלמחירי המזון עלותמזוןשנזרק בבית 4,200 עלותבריאותיתמאימימושפוטנציאלהצלת 1,885 מזון עלות פינוי והטמנת המזון שנזרק 215 השפעת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר 235 התייקרותמחירקמעונאיבגללאובדןמזון 1,935 6% ברשתות השיווק התייקרות מחירסיטונאיבגללאובדן 1,740 6% בחקלאות ובתעשיה סה "כ 10,200 12% 43 עלות יוקר המחיה לרבות מיסים ועלויות חיצוניות 2018 GlobalFoodSecurityIndexEconomist 44 כתיבהועריכה 38 טהצק#דםזטד# ķ#דדהץχד#דסהגףשġ מזון שנקנהעלידימשקיהביתונזרקלפח, מהווהעלותישירהלמשק הבית.בממוצע,ההפסדהחודשיהישיר)ללאעלויותחיצוניות45 (מזריקתמזוןעומדעל50 3 ₪ למשקבית, ובהתאםלכךההפסדהשנתיהישירעומדעל 4,200 ₪ למשקבית.עלויותפינויהאשפהוההטמנה, מתגלגלותבסופושלדברלכיסםשלהצרכניםבאמצעותעלויותהארנונהוהמיסיםהעירוניים, וגורמות לעלות שנתית של215 ₪ נוספים למשק בית לשנה לפינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה . טהצק# דםזטד#ķ# דשטטצקהש#דםוהמ#ġ מעבר להוצאההעודפתהישירהשלמשקיהביתעבורמזוןשרכשוולא נצרך, קייימת השפעתנוספתהנובעתמאובדןהמזוןבכלשלבישרשרתהערךהקודמיםלצריכה.מבחינה כלכלית,עלותהמזוןמשקפתאתכללעלויותהיצורוהמכירהבכלשלבישרשרתהערך- גידול,יצור,אריזה, שינוע ושיווק.לכן,מחירהמזוןברשתות השיווקמגלםאתאובדןהמזוןבמקטעהקמעונאי.בדומה,מחיר המזוןהסיטונאימשקףאתאובדןהמזוןבמקטעיהחקלאותוהתעשייה.בסופושלדברעלויותהאובדןבכל שלבישרשרתהערךמתגלגלותלכיסושלהצרכן,וגורמותלעלותשנתיתנוספתשל3,675 ₪ באמצעות התייק רות שלכ- 12% במחירי המזון . טהצק##דםזטד## Ķ##דרףסד##אקטχהשטש##םχט##םםטםהר##ףהחןץטχכ##דץכש##םוהמġ ההשפעות הבריאותיות הנלוות לאבדן מזון מתוך אי מימוש פוטנציאל הצלת מזון ובהתאם אי צמצום אי הביטחון התזונתי משפיעותבאופן עקיףעליוקרהמחייה.אי- ביטחוןתזונתימהווה,גורםסיכוןלתחלואהכרוניתונפשית, ו ברמההלאומיתמביא לעליהבהוצאותבריאות.עלויות אלו מבטאות את העלות הבריאותית התוספתית למשק כתוצאהמאי ביטחון תזונתיבקרבהאוכלוסייה.השפעות בריאותיות אלונאמדות בכ- 5.5 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2023 ובכ- 1,885₪ למשק בית ] ראו פרק 8 .[ טהצק#דםזטד# Ķ#דרףסד#נאטאשטש#םףכטחהש#בוט#זםםד#הםודםט#χההטק ġ ההשפעותהסביבתיותהנלוות לאובדןמזוןמשפיעותבאופןעקיףעליוקרהמחייה.לפליטתמזהמיםלאווירהשפעותחיצוניותשליליותעל בריאותהאדםועלהסביבהאשרעלותןמושתתתעלהמשקבכללותובעיקרכהוצאהעלבריאות.עלמנת להביאאותןבחשבוןולשקףאתהשפעתן,מחושביםערכי העלויותהחיצוניותכתוצאהמההשפעות הסביבתיותהשליליות.עלויותחיצוניותאלומבטאותערךכספישלאובדןרווחהחברתיתמפליטת מזהמים46.השפעותסביבתיותאלונאמד ות בכ- 1.6 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2023 ובכ-5 3 2 ₪ למשק בית ] ראו פרק 10 .[ מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה , לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות הנובעות הן מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת , שריפת דלקים , נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות שלגזי חממה שנמדדו בדו "ח זה, כמו כן, קיימות השפעות נוספות כגון עומס על הכבישים , וזיהום קרקע שאינן כלולות באומדן העלות הסביבתית בדו "ח] ראו פרק 10 .[ עלויותחיצוניותשלאנכללובעלותזו – עלותפינויוהטמנתהמזוןשנזרק, עלות פליטותגזיחממהומזהמיאוויר , תיחקו התייקרותמחירסיטונאי 45 בגללאובדןבחקלאותובתעשיה . הספר הירוק , הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות , המשרד להגנת הסביבה 3, 202 46 כתיבהועריכה 39 הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן ,גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו)GWP-PotentialWarmingGlobal (גבוה פי84 ביחס לפחמן דו- ח מצני בטווח הקצר )20 שנה (, ופי28 בטווח הארוך )100 שנה (47 . על פיממצאידו"חאובדןהמזוןלשנת2023 , 980 אלף טונותשלפסולתאובדןמזוןביתיתנשלחה להטמנה, וגרמה לתוספת שלכ- 310 אלף נסיעות בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר , גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות . לכן ,מעברלאובדןמזוןבשווישל9.8 מיליארד ₪בצריכההביתית, ועלות של0.6 מיליארד ₪ לפינוי פסולת אובדן המזון הביתית , נגרמו גם עלויות חיצוניות נוספות הנובעות מהשפעות של גודש התנועה ואיכות הסביבה . 47 ClimateChange2014:Synthesis Report IPCC,2014: כתיבהועריכה 40 7 . אובדןמזון:כמהמזוןאפשרלהציל? 8.6 מיליארד₪- שווי מזוןברהצלה ״שוויהמזוןהאבודברההצלהעומדעלכ - 8.6 מיליארד₪כאשרלאורךשרשרת הערךככלשמושקעיםבמזוןמשאביםשלגידול,ייצור,אריזהושינוע,גדלשוויהמזון האבוד״ 38% מהמזוןהמיוצרבישראלהולךלאיבודלאורךשלביהייצור,ההפצה,הקמעונאותוהצריכה,כ- 2.6 מיליוןטונותמזוןבשנה.המשמעותהינהעלותישירהשלאובדןמזוןהעומדתעלכ-. 24.3 מיליארד,₪ המהווים1.3%מהתוצרהלאומי .בתוספת עלותפליטותגזיחממהומזהמיאווירכתוצאהמאובדןמזון, העלותהכוללתשלאובדןמזוןעומדתעלכ- 26.8 מיליארד₪.מתוךאובדןזה,כ- 50% מהמזון האבוד במונחים כמותיים הינו בר הצלה וראוי למאכל . מבחינתהצלתהמזון,המרכיבבעלהחשיבותהמרכזיתהינומזוןראוילמאכל)בעלערךתזונתיובריאותי,( שאינומגיעלידיצריכה.קיימותסיבותשונותומגוונותלכך,בכלאחדמשלביהערךשלייצורהמזון.המכנה המשותףלרובהינוהיעדרכדאיותכלכליתליצרןהמזון)חקלאי,תעשיין, קמעונאיוכד'(להשקיעמשאבים נוספיםבשלביםהבאיםשלייצורהמזוןאוהפצתו. הקטנתהיקףהמזוןהאבוד,אםבאמצעותמניעתייצורו,ואםבאמצעותהצלתהעודפיםשנוצרים,מהווה יעדמרכזיהעומדבראשסדרהיוםהציבוריבעולם.אומדןהיקףהמזוןבר- ההצלהנגזרמתוךמודלשרשרת הערךשנבנהלענףהמזון.לפיכלסוגמזוןוכלאובדן,בכלשלבבשרשרתהערך,נבחנ וגורמיהאובדןוסווגו ביןאובדןהראוילמאכללביןאובדןשאינוראוילמאכל. חשובלצייןשהסיווגשלמזוןשהואבר- הצלהאינומתייחסלכדאיותהכלכליתלהצלתהמזון,אלאמתייחס לבטיחותהמזוןוליכולתהטכניתלהשתמשבמזוןהאבודלהזנתבניאדם. שוויהמזוןהאבודברההצלהעומדעלכ- 8.6 מיליארד₪כאשרלאורךשרשרתהערךככלשמושקעים במזוןמשאביםשלגידול,ייצור,אריזהושינוע,גדלשוויהמזוןהאבוד.בטבלהלהלןניתןלראותכימירב הערךשלהמזוןהאבודמרוכזבמקטעהקמעונאותוהפצה,שכןאובדןהמזוןבמקטעזההואאובדןשלמזון מוכןלשיווקולצריכה,שנ זרקבטרםהגיעולצרכןהסופי . כתיבהועריכה 41 שוויאובדןמזוןברהצלהבשרשרתהערך במיליוני.₪ שוויאובדןמזוןברהצלה חקלאות 2,135 מיוןואריזה 490 תעשייה 300 קמעונאותוהפצה 4,520 מוסדי 1,190 סה"כ 8,635 *המספריםעוגלולנוחותההצגה .מקור:אומדניBDO עלפיהאומדןבדו"ח,כ- 50% מהיקףהמזוןהאבודהינובר- הצלה,ויכול,בהינתןכדאיותכלכליתומשאבים נאותים,לשמשלהזנתאוכלוסיותנזקקותהנמצאותבאי - ביטחוןתזונתי. אי- ביטחוןתזונתימהווה,ברמה האישית,גורםסיכוןלתחלואהכרוניתונפשית,וברמההלאומיתמביאלעליהבהוצאותבריאות . הצלת 20% בלבד מהיקףהמזון האבוד בישראל תשלים אתה פערהתזונתישלהחייםבאיביטחוןתזונתי]להרחבהראו פרקX[ותחסוךלמשקעלותבריאותיתעודפתבגובהשלכ- 5.5 מיליארדי₪בשנה]להרחבה ראופרק8 .[ הצלת50% מהמזוןהאבוד, עשויה לחסוך למשקהישראליכ- 200 מיליונימ"קמים,ייצורשללמעלהמ - 650 מיליוני קוט "ש,40 אלפי טונות דלק ושימוש במשאבי קרקע רבים . אומדןמזוןברהצלהבישראל ,באלפיטונות סךצריכה סךיצורמקומי אובדן אובדןברהצלה שיעורהאובד ן פירות 1,420 1,725 590 195 34% ירקות 1,590 1,640 935 600 57% תפו"אועמילנים 360 600 235 160 39% 325 405 דגניםוקטניות* 1,505 801 27% בשר,דגיםוביצים 855 220 805 75 28% 1,705 220 חלבומוצריו 1,655 65 13% סה"כ 7,385 6,800 2,605 1,175 38% *אובדןדגניםוקטניותחושבמתוךהצריכהבגלל שמרביתהדגניםאינםמיוצריםבישראל מקור:אומדניBDO בדו"חזהאובדןמזוןבשלבהצריכההביתיתלאמחושבכמזוןבר- הצלה.קיימותגישותשונותלנושאאובדן )אובזבוז(מזוןבצריכההביתית.התרבותהמערביתהינהתרבותצריכהותרבותשפע,ונראהשהצרכנים מפיקיםתועלתאוהנאהלארקמצריכתהמזון,אלאגםמקיומושלמבחרומגווןוא פילועודפים. אולם,היותוייצורמזוןכרוךבשימושבמשאביטבעובצידופגיעהסביבתית,הרישמבחינהכלכלית,העלות אותהמשלםהצרכןאינהמגלמתאתכללהעלויותהחיצוניותהכרוכותבייצורושלהמזון. כתיבהועריכה 42 עלכן,ישנההצדקהלפעילותלעידודצמצוםבזבוזמזון,למשלבאמצעותהסברהממשלתית,הנהוגה בכמהממדינותהמערב,שתכליתהלהביאלמודעותהציבוריתאתההשפעותהחיצוניותהכרוכותבייצור מזוןשאינונצרך- בניהןבזבוזמיותרשלכסףשלהצרכניםופגיעהבסביבה. מזוןברהצלה מזוןשאינוברהצלהלמאכלבניאדם תוצרתחקלאית ראויהלמאכל שלא  נקטפה תוצרתחקלאיתעםפגמיםאסתטיים מזוןנגועבמחלות   תוצרתחקלאיתשלאנמכרהבשווקים מזוןשניזוקמפגעיטבעואינוראוי   הסיטונאים למאכל עודפיםברשתותהשיווקובחנויותשלא מזוןשהתקלקל   נמכרו עודפימזוןמוכןבתעשייתהקייטרינג, עודפיםבתהליךהכנתמזון)קליפות,   מטבחיםמוסדייםומסעדות גרעינים,עור,שומן( מזוןארוזעםפגמיםבאריזהאופגמים מזוןשיצאמתחומיהמטבחלאיזור   צורניים ההסעדהו/אוהגיעלצלחתולאנאכל מזוןהמתקרבלמועדפקיעתתוקףולא  צפוילהימכר כתיבהועריכה 43 8 . איב יטחוןתזונתי בעולםובישראל 20% הצלהמהיקףהמזוןהאבודבישראל,תאפשרלהשליםאתפערצריכתהמזון בישראל ” 8.1 אי-ביטחוןתזונתי בעולם בעייתאיהביטחוןהתזונתיבישראל - מהחמורותבעולם כותרתמשנה: בהתאםל הגדרותארגוןהבריאותהעולמי )WHO(והאו"ם ,אשרמשמשותגםאתהביטוחהלאומי בישראל,ביטחוןתזונתי מושגבאמצעותעמידהבארבעהממדים: א. זמינותפיזיתשל המזון -היצעהמזוןואספקתוברמההלאומית - אספקה וגישהסדירה ל מזון בטוחומזין,בכמותמספקתובאיכותהמאפשרתגדילהוהתפתחותתקיניםוקיוםאורח חייםפעילובריא. ב. נגישותלמזון-ברמתמשקהבית -קיום דימשאביםכדילהשיגמזוןבכמותמספקת; ג. צריכת מזון -גיווןתזונתיוהרגליאכילהברמתהפרט כמוגם קיוםתנאיתברואה,מיםומודעות משקהבית לשימושהולםבמזון. ד. יציבותבגישהלמזון – עליה להתקיים בכלהרמות . ביטחון תזונתי מתייחס לא רק לצריכה מספקת של מזון, המונעת רעב, אלא גם לאיכות המזון. כך, מימושהזכותלמזוןלאנמדדבערכיםקלוריים גרידא,וקשור גם לאיכותהמזון . נגישותכלכליתלסל מזון בריא, שמבטיח תזונה הולמת , החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי, היא אלמנט הכרחי למימושביטחוןתזונתי. בשנת 2022 פורסם דו"ח World the in Nutrition and Security Food of State The של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם )FAO ( בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, ובו אומדני שיעורי אי- ביטחון תזונתי במדינות העולם. מממצאי הדו"ח עולה כי החל משנת 2020 , חלה הרעה ב מדדי הביטחון התזונתיברחביהעולם. השפעות ארוכות טווח של מגפת הקורונה, הפרעות בשרשראות האספקה העולמיות, השפעות כלכליותממלחמתרוסיה-אוקראינהוהשפעתהעלתפוקתדגנים בנוסףלאירועיאקליםקיצוניים הביאו לעליה במחירי המזון . עליה זו הובילה לגידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא. מנתוניה- FAO עולהכיבעייתאי- הביטחוןהתזונתיבישראלהיאמהחמורותבעולם. כתיבהועריכה 44 שיעוראי- ביטחוןתזונתיבקרבהאוכלוסייה ישראל, קנדה,ארה"בומדינותה- EU15 ,ממוצע2019-2021 3% לוקסמבורג אוסטריה 3% 4% בריטניה 4% גרמניה 4% הולנד בלגיה 5% 5% שוודיה 6% דנמרק 6% צרפת 6% איטליה 7% קנדה 7% אירלנד 7% יוון 8% ארה"ב ספרד 9% 9% פינלנד 12% פורטוגל 14% ישראל 0% 5% 10% 15% מקור:FAO 8.2 איביטחון תזונתיבישראל עלפיעיבודיBDO לאומדני דו"חהביטוחהלאומישפורסםבדצמבר2021 שיעורמשקיהביתהחייםבאי- ב יטחוןתזונתיבשנת2021 עמדעל16.2% . בתוךכך כ- 8.2% נמצאיםבמצבשלאי- ביטחוןתזונתיחמור וכ- 8% מצוייםבמצבשלאי - ביטחוןתזונתימתוןאוקל. עלפידו"חזה, י שראלשומרתכברשלוששניםעל מקומהכסגניתאלופתהעוניבמדינותה־OECD וממוקמתחמישיתביןהמדינותהמפותחותבגודלאי־ השוויון. . כתיבהועריכה 45 דירוג ישראל במדדי אי- שוויון וביטחון תזונתי דירוגישראלב- ישראל ממוצעOECD OECD אי-שוויון 0.37 0.32 5 )מדדGINI 48 ( תחולת העוני49 21% 11% 2 מדד ביטחון תזונתי50 75 76 23 שיעורההוצאהעל מזוןביחס 18% 14% 7 לצריכה הפרטית מקור:statOECD ,ישראל- אישוויוןותוחלתהעוני - עיבודיBDO עלאומדניביטוחלאומי2021 ו- GlobalFoodSecurityIndex עלפינתוניה- OECD אשרבוחןאתתחולתהעוניאחרימיסיםוהעברות)עבורקועוניבגובה50% מחציון ההכנסההפנויה(ישראלהינההמדינהבעלתתחולתהעוניהגבוההביותרבקרבמדינותה- OECD אולם תחולתהעוניבהדומהלזוהאמריקאית . עודמראיםהנתוניםכיישראלהיאביןהמדינותבעלותשיעוראישיוויוןגבוה,כפישנמדדבמדדג'יני, וממוקמתבמקוםהחמישיבהיקףאיהשוויוןאחריצ'כיה,מקסיקו,טורקיה,וארה"ב. 48 טווחהמדד:1 - 0,מספרגבוהיותרמבטארמתאי- שיוויוןגבוההיותר 49 שיעור האוכלוסייהשהכנסתהנמוכה מקוהעוני 50 דירוגנמוךבמדד,משמעושיעוראיביטחוןתזונתינמוךבקרבאוכלוסייתהמדינה כתיבהועריכה 46 השוואה בין- לאומית, תחולת הע וני השוואהבין- לאומית, אישוויון)מדד ג 'יני( מדדהג 'יני תחולתהעוני אִיסלַנד קוריאה צ'ילה מקסיקו צ'ילה ישראל סלובקיה בריטניה שבדיה יפן קנדה קוריאה סלובניה שוויץ נורבגיה ניוזילנד פּוֹלִין ממוצעOECD יוון ממוצעOECD צרפת ליטא אירלנד פּוֹרטוּגָל הולנד אַרצוֹתהַבּרִית אוסטריה יָוָן פינלנד גֶרמָנִיָה נורבגיה בלגיה בלגיה איסלנד אירלנד סלובקיה אִיטַלִיָה 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 צָרְפַת מדדג ' ינילאי-שוויון 0 10 20 30 40 %אוכלוסייה מקור: עיבודיBDO עלנתוניביטוחלאומי2022 , OECDstat אישוויוןבחלוקתהכנסותהינואחדמהאתגריםהמרכזייםהעומדיםבפניהמשקהישראליכאשראי- ביטחון תזונתיהינואחדהתוצריםשלחוסרשוויוןבחלוקתהכנסותבמשק. לפימדדהביטחוןהתזונתישלה"אקונומיסט"לשנת2022,ישראלמדורגתבמקוםה - 24 במונחיביטחון תזונתימתוךמדינותה- OECD ,ירידהשל12 מקומותמהשנהשעברה,ו בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית ישראל נמצאת במקום ה שישי מתוך מ דינותה- OECD . להערכתנו , שיעור אי-הביטחון התזונתי החריג בישראל נובע משתי סיבות עיקריות: משקל ה הגבוה של ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית בישראל והיעדר מדיניות לאומית לטיפול באי- ביטחון תזונתידוגמתמדיניותבוליהמזוןאשרקיימתבארה"ב. ממצאימשרדהבריאותמראיםכיההוצאהעלמזוןעבורמשקביתבחמישוןההכנסההתחתוןמהוות מעלל50% מהכנסתונטובעודמשקביתבחמישוןההכנסההעליוןמוציארקכ- 9% מהכנסתונטועל מזון. בישראל משקל ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית הינו בין הגבוהים ב- OECD ,כ- 18% . המשמעותהיא, שמשקביתהמוציאכלחודשסכוםכוללשלכ- 20 אלף₪בעבורמוצריצריכהשונים,יוציאכ- 3,600 ₪על כתיבהועריכה 47 מזון51 אוכלוסייההחיהבאיביטחוןתזונתיאףתוציאשיעורגבוהיותרמסךההוצאהשלהעלמזון.. לפיכך, מדיניותהצלתמזוןוחלוקתולשכבותמוחלשותהינהמדיניותרווחהאפקטיביתבישראל,בהחלקנכבד מההוצאהשלמשקיהביתהינהעלמזון. למדיניותזוגםיתרוןבריאותי.הצלתמזוןבמיקודעלירקות ופירות,מאפשרת אספקת מזוןבריאלאוכלוסיותבאיביטחוןתזונתי, תוךהבטחת תזונההולמתהחיונית לתפקודפיזי,נפשי וקוגניטיבי. כדילבחוןאתהאפקטיביותשלהצלתמזוןככלימדיניותלהגדלתהביטחוןהתזונתיבישראל,התבסס הדו"חעלהמתודולוגיהשלצ'רניחובסקיורגב52 שמגדירהאתההוצאההנורמטיביתעלמזון, כך גםכאשר הכנסתמשקהביתגדלה רמתההוצאהעלמזוןנשארתקבועה . לצורך בחינתרמתההוצאההנורמטיבית )צריכהממוצעתשלעשירון שני עדחמישי( עלמזון53 ,נבחנה ההוצאה לנפש עלמזוןשלהמאיוניםהנמוכיםביחסלרמ תההוצאה הנורמטיבית העומדתעלכ- 990 ₪ לחודש .הניתוחבפרקזהמראהכיבשניהמאיוניםהתחתונים)במונחיצריכהלנפשסטנדרטית(,היקף ההוצאהעלמזוןהינוכמחציתמהרמההנורמטיבית. ההוצאהלנפשעלמזוןבישראלביחסלהוצאההנורמטיביתלביטחוןתזונתי בחלוקהלפימאיונים מקור:עיבודיBDO עלבסיסנתונילמ"ס54 נוסף על כך, מהניתוח עולה כי ההוצאה הנורמטיבית החודשית על פירות וירקות בישראל עומדת על 146 ₪לנפש ,וגבוההמההוצאהעלפירותוירקותשלארבעתהעשירונים התחתונים )במונחיצריכה לנפש( . הוצאהעלמזוןללאפירותוירקותוללאמזוןמחוץלבית הוצאהעלירקותופירות 1,900 1,700 1,500 ש" 1,300 חלחודשהוצאהלנפשסטנדרטית 1,100 900 אי-ביטחון 700 הוצאה נורמטיבית 500 300 100 0 10 19 28 37 46 55 64 73 82 91 100 51 הוצאהלצריכהפרטיתעלמזון,משקאותוטבק,כוללארוחותמחוץלבית,למ"ס,2021 דפוסיההוצאהעלמזוןבישראל,מרכזטאוב,2014 52 ללאארוחותמחוץלבית,אלכוהולומשקאותחריפיםומשקאותקלים. 53 54 סקר הוצאותמשקיהבית, למ "ס,2021 כתיבהועריכה 48 הוצאהעלפירותוירקותלנפש,₪לחודש בחלוקהלעשירוני הכנסה הוצאהעלפירותוירקותלנפשסטנדרטית , ₪לחודש 300 ירקות פירות 250 הוצאה 200 נורמטיבית 150 100 50 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מקור: עיבודיBDO עלבסיסנתונילמ"ס כתיבהועריכה 49 9 . השפעתהצלתמזוןעל הביטחוןהתזונתיועלויותהבריאותבישראל 9.1 תזונהבריאה,ביטחוןתזונתיובריאות כותרתמשנה: עלותתזונהבריאהיקרהעדפיחמש55 ורביםאינםיכוליםלעמודבה לפי ארגון הבריאות העולמי )WHO ( תזונה בריאה כוללת אכילת ירקות , פירות, קטניות, דגנים לא מעובדים , כמות מלח נמוכה מ- 5 גרם ליום ,כמותנמוכהככלהאפשרשלסוכרהמוסףלמזון וה עדפה של שומן לא רווי על פני רווי. ה- WHO מציין כי ב עקבות שינויים באורחות החיים , עיור מוגבר וגידול בהיקף ייצור מזון מעובד ,אנשיםכיוםצורכים יותר מזון בעל שיעור קלורי גבוה , עם תוספות סוכר ומלח , ופחות ירקות ופירות56 . על פי הנחיות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות הישראלי57 , התזונה המומלצת מבוססת על עקרונות התזונה הים תיכונית, תזונה העשירה בעיקר ממגוון מזונות גולמיים מהצומחכגוןירקות,פירות,קטניות,דגניםמלאים,שמןזית,אגוזיםוזרעיםושילובשלמזונותמןהחי כגוןביצים,עוף,דגים ומוצריחלב .כמוכןמשרדהבריאותממליץלהפחית באופןמשמעותי אתהצריכה שלמזונותאולטרהמעובדים)מזונותשעברותהליכי עיבודתעשיתיים ולרובמכיליםמיצוי רכיבימזון אותוספימזון(.עלאףהזמינותוהנוחותשבצריכתם,תזונהמבוססתמזונותאלואינהבריאהומקושרת למגוון תחלואות לרבות השמנת יתר ועודף משקל, עלייה בתחלואה כרונית , הגברת הסיכון לחלות בסרטן,שינויהמיקרוביוםועוד58 .להמלצות אלו יתרונות בריאותיים , סביבתיים , חברתיים וכלכליים כפי שבאיםלידיביטויבקשת המזון . מבחינה היסטורית,המדיניותהציבוריתלמלחמהבאי - ביטחוןתזונתיהתמקדהבזמינותכמותקלורית מספקת ולא באיכות התזונה . מדיניות זו משמעותה תיעדוף צריכה קלורית יומית מספקת ללא התייחסותלאיכות,להרכבולערךהתזונתישלהמזוןהנצרך. ברמההגלובלית,מדיניותזו נחלההצלחה בכךשהביאהלירידהבשיעור הסובליםמ תתתזונה בעולם, מ- 12.3% בשנת2005 ל- 9.8% בשנת2021 ו הודותל ה ,מרבית אוכלוסייתה עולםיכול הכיום לקבל אתהצריכההקלוריתהבסיסית לההיאזקוקה . אולם,עלפיארגוןהבריאותהעולמיוה- FAO ,עלאףהצלחתמדיניותזובצמצוםהשיעורהעולמישל הסובליםמתתתזונה , היא לאקידמה תזונהבריאהולמעשה אף פעלהלעיתים בניגודגמורלה כאשר הובילהאתמערכות המזון להתפתחבאופןבו עלות סלמזוןבריא יקרהעדפיחמ ישה59 מעלות סל 55 FAO 56 Healthydiet(who.int) 57 להורדתקובץההנחיותהתזונתיות 58 אתרמשרדהבריאות 59 FAO , oodsecurityandnutritionintheworld2022 F כתיבהועריכה 50 מזון בסיסי ) שםכולללמזוןהניתןלאחסוןאולייצורלאורךכלהשנה,ומכילכמות קלוריותגבוההביחס למחירו ( המספק את כמות הקלוריות היומית הנדרשת לאדם אך לא את המגוון וכמות הנוטריינטים הדרושהלו. כלומר,המדיניותהעולמיתהתמקדהבאספקתהצריכההקלוריתהיומית ולאבאספקהשלמזוןמגוון ומזין. פירות וירקות מהווים מרכיב משמעותי בתזונה בריאה היות והם מכילים נוטריינטים רבים הדרושים לאדם . מגוון מזון חשוב לא פחות מהכמות . ת זונה עשירה בירקות ופירות עשויה להוריד את לחץ הדם, להפחית את הסיכון למחלות לב ושבץ, למנוע סוגים מסוימים של סרטן, להפחית את הסיכוןלבעיותעינייםועיכולולהשפיעלטובהעלרמתהסוכרבדם60 . תזונה בריאה היא מרכיב חשוב במניעת מחלות לא מדבקות )Non-CommunicableDiseases, NCDs כדוגמת סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות כליה, ודיכאון.(, NCDs הם גורם התמותה הגדולביותר,אשראחראיל- 74% מכללמקריהמוות 41– מיליוןאנשיםבשנה,17 מיליוןמהםמתחת לגיל70 . 61 לעיתיםקרובותתזונתםשלמשקיביתהסובליםמאי-ביטחוןתזונתימורכבתבעיקר ממוצרימזון שאינם בריאים.לכן בקרבאוכלוסייה הסובל ת מאי- ביטחוןתזונתי קייםסיכוןגבוהיותרל בעיות בריאו תיותדוגמת עייפות,תשישות,מחלותלבוכלידם,יתרלחץדם,אוסטיאופורוזיס, אנמיה, מומיםופגות ו השמנת יתר62 . כמוכן, אי-ביטחוןתזונתיגורםגםלהידרדרותמתמשכתשל בריאותהנפש,למצוקהפסיכולוגית, לדיכאוןוחרדה,להעדר טיפולרפואיבילדים,לפגיעה ברווחתםוכןלפגיעהקוגניטיביתהמשפיעהעל כישוריהלמידה,הזיכרוןוהחשיבה.הזנה לקויהשלהעובראושלהילדבתקופותהקריטיותתשפיע עלעיכובהתפתחותיכברבגיל הרךובגילאיהגן,גורםהמגדילאתהסבירותשלפגיעהבלימודים, הישגיםנמוכיםעקב חוסרריכוזבביתהספרועזיבתמסגרותהלימודבטרםעת.בהשוואהלילדים הגדלים במשפחותעםביטחוןתזונתיילדיםאלהגםסובליםלעיתיםמתפקודפסיכו-סוציאלינמוך ומתופעותשלתוקפנות,היפראקטיביותאואפתיה63 . הביתהלבןבת ו כניתו "TheBiden-HarrisAdministrationNationalStrategyonHunger, אי- ביטחוןתזונתי Nutrition,AndHealth" קובעכי מהווה,ברמה האישית,גורםסיכוןלתחלואה כרוניתונפשית,לירידהבהישגיםאקדמאיים,וכןליכולתהשתכרות ומצוקהכלכלית.וברמההלאומית מביאלעליהבהוצאותבריאותולהפחתתפריון .בהתאם,הבית הלבן ממליץלעבורמטיפולברעב 60 HarvardT.H.ChanSchoolofPublicHealth (2022)WorldHealthOrganization. 61 NoncommunicableDiseasesFactSheet. צבע,2008 ניראלועמיתים,;2003 ; 62 Dahl&Olson,1999;Derochers,2015 63 Barajas 2007 ; Carter,Krus,Blakely,&Collings,2011;Drennen,etal.,2019;Loopstra,etal ,. 2015 ; Muldoon, Duff,Fielden,&Anema,2013;Pettoello-Mantovanietal.,2018;Rose 2008 ,. aletJacobs כתיבהועריכה 51 לטיפולבאי-ביטחוןתזונתיותזונהלקויה וקובעכי נגישותכלכליתלסלמזוןבריא,שמבטיחתזונה הולמתהחיוניתלתפקודפיזי,נפשיוקוגניטיבי,היא אלמנטהכרחילמימושביטחוןתזונתי . אולםכיום, עלותו הגבוההשלמזוןביחסלהכנסהפנויה , מהווה מגבלהבמדינותעשירותועניות כאחד, לאספקת סלמזוןבריא. משכך, הצלתמוצרי מזון בריאיםואספקתםל אוכלוסיהבאיבטחוןתזונתי אשר אינה רוכשת / צורכת די מהם, מבטיחה תזונה הולמת ומשפיעה מתוך כך על בריאות ם של החיים באי ביטחוןתזונתי,ומשכך חוסכת למשק הוצאותבריאות . 9.2 עלויותבריאותיותשלאי- ביטחוןתזונתי צריכת סל מזון בריא בדגש על פירות וירקות , עשויה אמנם להיות יקרה ולעלות עדפיחמ ישה מעלות סל מזוןבסיסי,אולםתזונהלאבריאה עלולה להיות יקרהאף יותר. מחקרים ותחזיותמרחביהעולם מראיםכיתזונהלאבריאהואי- ביטחוןתזונתיקשוריםלעליהבהוצאותבריאותגםלמערכתהבריאות וגם לציבור . במחקרשנערךבבריטניהנמצאכיכ- 46% מהוצאותה- NHS שירותהבריאותהלאומישלבריטניה() מקושריםלתזונהלקויה,מחסורבפעילותפיזית,עישון,צריכתאלכוהולובעיותהשמנה.מתוךהוצאות ה- NHS עלסךכ- 43 מליארדיפאונד,כ- 6 מיליארדפאונדמקושריםלמחלותהנובעותמתזונהלקויה , לרבותבעיותמטבוליותואנדוקריניות,סרטןומחלותכלידם ,סכוםגבוהיותרמשלכלגורםאחר הנבדק במחקר64 . מחקר מעקב אוסטרלי שנערך לאורך 15 שנים,מצא כי הוצאות הבריאות של נשים אשר אכלו פירות וירקות היו נמוכות משל אלו שלא צרכו פירות וירקות באופן קבוע . כמו כן, המחקר העריך כי סבסוד פירות וירקות במקביל ל העלאת מס על מזון לא בריא מגלם בחובו פוטנציאל חיסכון שנתי של 3.4 מיליארדדולר למערכת הבריאות ב אוסטרלי ה המשקפיםכ- 2% מהוצאותהבריאותבמדינה . מחקר אמריקאי משנת 65 2016 אשר סקר שורת מחקרים שפורסמו בין השנים 2015 - 2005 ובהם בחינהשלשכיחותמחלותבקרבאוכלוסייהבאי-ביטחוןתזונתיואוכלוסייהבביטחוןתזונתי,מצאכיכ - 4% מהדיווחים על דלקת מפרקים מיוחסים לחיים באי-ביטחון תזונתי, כ- 6% מהדיווחים על סכרת מיוחסים לחיים באי ביטחו ןתזונתי, כ- 15% מבעיות בריאות הקשורות לשיניים, כ- 13% מדיווחים על מחסור בויטמנים, כ- 7% מהדיווחים על השמנת יתר, כ- 11% מדיווחים על הפרעות נפשיות, כ- 30% 64 Theeconomicburdenofillhealthduetodiet,physicalinactivity,smoking,alcoholandobesityintheUK 65 2016 BreadFortheWorld, HungerReport”, “ כתיבהועריכה 52 מהדיווחיםעלדיכאוןבקרבמבוגריםוכ- 34% מהילדיםהמקבליםתרופותמרשםמיוחסיםלחייםבאי - ביטחוןתזונתי. מחקר שנערך בקנדה ופורסם בשנת 2015, בחן את הקשר בין אי- ביטחון תזונתי ועלויות בריאות. המחקר אשר פורסם ב- he Canadian Medical Association Journal T 66 מצאכי ככל שרמת אי- ה ביטחון ה תזונתיחמורהיותר,ההוצאותהבריאותיותגבוהותיותר ,כאשרהעלות ה תוספתיתהשנתית הממוצעת של עלויות בריאות לאדם בוגר החי באי-ביטחון תזונתי הינה אשפוזים, רכישת 1,266$ . 67 תרופותודרישתשירותירופאהםשלושתמרכיביההוצאותלהםמיוחסתמרביתתוספתהעלויות. Associationbetweenhouseholdfoodinsecurityandannualhealthcarecosts 66 67 מחירי2012 במונחי3 202 Tarasuk,V.,Cheng,J.,DeOliveira,C.,Dachner,N.,Gundersen,C.,Kurdyak,P.(2015).Associationbetween householdfoodinsecurityandannualhealthcarecosts.Cmaj,187(14),E429-E436 כתיבהועריכה 53 תוספתעלויותבריאותיותשנתיותלנפשמאי - ביטחוןתזונתיבקנדה)אונטריו( ,$לשנה $42 $311 $484 $92 $237 $81 $21 אשפוז מיון רופאים ניתוחחירום אשפוזבית תרופות אחר מקור: Tarasuk,V.,Cheng,J.,DeOliveira,C.,Dachner,N.,Gundersen,C.,Kurdyak,P.(2015).Associationbetweenhouseholdfoodinsecurity andannualhealthcarecosts.Cmaj,187(14),E429-E436 מחקרשפורסםב שנת 2019 בארה"ב, מצאבדומהלמחקרהקנדי, כיההוצאותהשנתיות עלשירותי בריאות בקרב אוכלוסייה בוגרת )גילאי 18 ומעלה( החיה באי-ביטחון תזונתי, גבוהות ב כ- $ 2,100 68 לאדם(ביחסלמבוגריםהחייםבביטחוןתזונתי.) במחקרזה הקישו החוקרים עלהקשר בין רמותאי - ביטחון תזונתי של משקי בית להוצאות בריאות שלהם בעזרת סקר הבריאות הלאומי )NHIS ( וסקר הוצאות בריאות )MEPS ( תוך ש העריכו את תוספת העלויות הבריאותיות המקושרות לאי- ביטחון תזונתיב מדינות ומחוזותשוניםבארצותהברית69 . על מנת לאמוד את עלויות הבריאות התוספתיות כתוצאה מאי- ביטחון תזונתי בישראל נבחנו נתונים אודות מערכת הבריאות בקנדה ובארה"ב אל מול ישראל. הממצאים מלמדים כי מדינת ההשוואה הרלוונטית לישראל ביחס להוצאות בריאות הנה קנדה. זאת היות ובקנדה ובישראל שיעור ההוצאה הציבוריתעלבריאותדומהוכןשיעורההוצאהעלבריאותמהתמ"ג.ארה"בבהההוצאההצי בוריתעל בריאות נמוכה משמעותית מזו הישראלית והקנדית, ושיעור ההוצאה על בריאות מהתמ"ג הנו גבוה משמעותית מבישראל ובקנדה, אינה יכולה לשמש כנקודת התייחסות רלוונטית לישראל באשר להוצאותעלבריאותבמדינה. 68 מחירי2019 במונחי2023 69 BDOAnalysisofBerkowitz,S.,Basu,S.,Gundersen,C.,Seligman,H..(2019).State-levelandcounty-level estimatesofhealthcarecostsassociatedwithfoodinsecurity.AmericanCenterforDiseaseControl.16,E90 כתיבהועריכה 54 ההוצאה על בריאות כאחוז מהתוצר בישראל, בתקנון לנפש סטנדרטית עומדת על כ- 8% , של קנדה עלכ- 11% ואילושלארה"בעלכ- 17% . ההוצאה על בריאות מהתוצרהלאומישל 17% 11% 8% ארה "ב קנדה ישראל מקור : עיבודיBDO עלנתוניOECD כמוכן,ההוצאההממשלתיתמסךההוצאהעלבריאותבישראלובקנדהדומות,כ- 70% ואולםבארה"ב הנהכ- 55% בלבד70 . שיעורהוצאה ציבוריתמסךהוצאות בריאות 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% קנדה ישראל ארה "ב מקור: נתונילמ"סוהבנקהעולמי 70 לפי נתוני ה- WorldBank . כתיבהועריכה 55 היותוהניתוחמלמדכיקנדההנהמדינתההשוואההרלוונטיתלישראלביחסלהוצאותבריאותנבחנו הוצאות הבריאות השנתיות לנפש בשתי המדינות. ניתוח נתוני הבנק העולמי אודות ההוצאות הבריאותיות השנתיות מלמד כי ההוצאה בקנדה לנפש סטנדרטית גבוהה בכ- 20% ממקבילתה בישראל71 . הוצאהבריאותיתלנפשבקנדהובישראל דולרלשנה 4,000 3,500 3,000 2,500 $לשנה 2,000 1,500 1,000 500 0 ישראל קנדה מ קור:עיבודיBDO על נתוני הבנק העולמי בתקנוןקפיטציה על כן, על מנת להתאים את העלות הבריאותית התוספתית השנתית לנפש באי- ביטחון תזונתי אשר התקבלה במחקר הקנדי בסך 1,266$ לעלות המקבילה הישראלית נדרש תקנון של כ- 20% כלפי מטה. לאחר ביצוע ההתאמה הנדרשת עולה כי העלות הבריאותית התוספתית השנתית לנפש באי - ביטחוןתזונתיבישראלעומדתעלכ- 1,010 .$ 71 בהתאםלנתוניהבנקהעולמי בתקנון קפיטציה לפימקדמיהקפיטציה שלמשרדהבריאות כתיבהועריכה 56 תוספתעלויותבריאותיותשנתיותלנפשמאי -ביטחוןתזונתיבקנדה,מדינותארה"בוישראל , $לנפשלשנה 2,450 1,950 1,450 $percapita 950 450 Utah Alaska Wyoming Colorado Arkansas Washington Nevada Arizona Nebraska Indiana Kansas Oklahoma California Ohio Kentucky Louisiana Florida NewYork RhodeIsland NewJersey SouthDakota NorthDakota NewMexico WestVirginia IsraelAverage NorthCarolina USAverage מ קור:עיבודיBDO עלInsecurityFoodwithAssociatedCostsCareHealthofEstimatesCounty-LevelandState-Level ו- Associationbetweenhouseholdfoodinsecurityandannualhealthcarecosts ארה"ב – מחירי2019 במונחי2023 ,קנדה – מחירי2012 במונחי2023 בדו"חזה,נבחנוההשפעותהבריאותיותהעודפותלמשקמאי- ביטחוןתזונתיבישראל.הבחינהבפרק זה מתמקדת בהשפעות הבריאותיות הישירות של אי- ביטחון תזונתי בישראל לשנת 2023 ואינה מכמתתעלויותכלכליותעקיפותנוספותמחייםבאיביטחוןתזונתי. העמותה האמריקאית נגד רעב World the for Break העריכה בשנת 2016 כי לחיים באי- ביטחון תזונתי השפעות עקיפות נוספות בהן אובדן ימי עבודה של האדם החי באי- ביטחון תזונתי כתוצאה מחולי, אובדן ימי עבודה של בן משפחה המטפל בו, עלויות חינוך מיוחד לילדים החיים באי- ביטחון . תזונתי בבתיספריסודייםותיכונייםציבוריים,ו כן עלויותנשירה עלויות אלו הוערכו ב- 24 מיליארד ,$ תוספת של16% לעלויות הישירות שנאמדו במחקר לחיים באי ביטחון תזונתי72 . השפעותעקיפותנוספותשל אי- ביטחוןתזונתי,כפישמופיעותבדו"חשלבנקהמזוןהמרכזישל SecondHarvestNorth ,כוללותהתפתחותקוגניטיביתופיזית ירודה שלילדיםעםמחסורבברזל, 72 “HungerReport”,BreadFortheWorld, 2016,Appendix2 כתיבהועריכה 57 סיכון מוגברללידתתינוקותעםמומיםו כן גרימת/החמרתמחלותנפשוסיכוןלהתאבדות כתוצאה מ רעב ו תזונה לקויה73 . עלכןהערכתהעלויותהבריאותיותהישירותכתוצאהמאי- ביטחוןתזונתיבישראלהמובאתבפרקזה מהווהאומדןחסר,ובסיסלהערכתעלותמשקיתכוללתמאי- ביטחוןתזונתיבישראלבשניםהבאות. 9.3 אומדןעלותבריאותיתמאי- ביטחוןתזונתיבישראל העלות הבריאותית העודפת למשק מאי- ביטחון תזונתי בישראל - 5.5 מיליארד ₪ כותרת משנה: בשנה מנתוניה- FAO עולהכיבעייתאי- הביטחוןהתזונתיבישראלהיאמהחמורותבעולם.בעודששיעורהעוני בישראלגבוהאךדומהלזההאמריקאי,שיעוראי- הביטחון התזונתיבישראלגבוהפי1.7 ממקבילו האמריקאי. המשמעותהיא,שמבחינתמערכתהבריאותבישראל,אי- ביטחוןתזונתימהווהנטלגדוליותרמבכל מדינהאחרת. בישראל,בהההוצאהעלבריאותלנפשנמוכהבכ- 20% מזוהקנדית,העלותהבריאותיתהתוספתית השנתיתמאי-ביטחוןתזונתיעומדתעלכ- 1,010$,שוויערךלכ- 3,700 ₪בשנה. בהתאםלניתוחדו"חזה,בישראלישנםכ- 1.5 מיליוןאיש74 אשר חיים באי-ביטחוןתזונתי .עלכן סך העלות הבריאותיתהעודפתלמשק מאי-ביטחון תזונתיבישראלעומדתעל5.5 מיליארד ₪ בשנה, אשר הנםכ- 5% מהוצאות הבריאות הלאומיות75 . אי-ביטחוןתזונתי כמותאנשיםבאי- ביטחוןתזונתיבישראל, 1.5 מיליונינפשסטנדרטית תוספתעלותבריאותיתלאדםלשנה,אלפי₪ 3.7 תוספתעלותבריאותיתמשקיתשנתית, במיליארדי₪ 5.5 הצלתמזוןבריאואספקתולאוכלוסיהשנמצאתבאי- ביטחוןתזונתי,שאינה נוהגתלרכוש ולצרוךמזוןבריא , עשויהלאפשר לאוכלוסיה זושיפורתזונתיובריאותיו ל חסוךלמשק בעלויותבריאות. 73 ,2010 HungerFreeMinnesota and SecondHarvestNorthCentralFoodBank Cost/BenefitHungerImpactStudy” “ 74 נפש סטנדרטית בהתאם לנתוני למ "ס, הוצאה לאומית לבריאות 2021, 75 כתיבהועריכה 58 10 . השפעותועלויותסביבתיותשלאובדןובזבוזמזוןבישראל 4.1 מיליארד₪-העלותהסביבתיתהשנתיתשלאובדןמזוןבישראל 4.1 מיליארד₪-ה עלות הסביבתיתשלאובדןהמזוןבישראל , מתוכה : 1.6 • מיליארד₪-אובדןמשאביטבע76 , 1.6 מיליארד₪- פליטותגזיחממהומזהמיאוויר • מיליארד₪- טיפולבפסולת 0.9 • הליךייצורהמזוןמצריךשימושבמשאביםמגוונים,בהם:קרקע,מים,דשנים,כימיקליםואנרגיהואחראיעל כחמישיתמכללפליטותגזיהחממהבעולם77 .רבים מהמשאביםהנדרשיםלגידולוייצורהמזון בעידן המודרני ,אינםמתחדשים78 והשימושבהםטומןבחובוסיכוןלפגיעהפוטנציאליתבמים,בקרקע,באוויר ובמגווןהביולוגיבעולם. העלותהסביבתיתשלאובדןמזוןבישראללשנת2023 נאמדתבכ- 4.1 מיליארד₪.מתוכהכ- 1.6 מיליארד ₪כתוצאהמאובדןמיותרשלמשאביקרקעומים, 1.6 מיליארד₪מפליטותגזיחממהומזהמיאווירו- 0.9 מיליארד₪עלותישירהשלהטיפולבפסולת.אובדןהמזון)כוללאריזות(במקטעיםהשונים )ללאהמקטע החקלאי(מייצרכ- 2.0 מיליוןטונותפסולתעירונית,המהווהכ- 35% מהיקףהפסולתהעירוניתבישראל. עלאףההשפעותהסביבתיותהשליליותשלגידולוייצורמזון,חקלאותאינהנתפסתכענףמזהםועלפירוב לאמוטליםעליההיטליםומיסיםסביבתיים.זאתמאחרוההשפעותהחיצוניותהחיוביותשלצריכתמזון, גבוהותמההשפעותהחיצוניותהשליליותשלייצורמזון.במדינותמפותחותרבות אףקייםסבסודישיראו עקיףשלייצורהמזוןאוצריכתו. אולם,כאשרמדוברבאובדןמזון,כלומרמזוןאשרמיוצרואינונצרך,חלותמלואההשפעותהסביבתיות השליליותהכרוכותבגידולוייצורהמזון,וכןבהשלכתווהטיפולבוכפסולת,מבלישאישנהנהמההשפעות החיוביותשלצריכתו.מכאןשאובדןמזוןמהווהנטופגיעהבסביבה. בשניםהאחרונותגוברתההכרהבעולםבבעייתאובדןהמזון.עלמנתלסייעבמאמץהעולמי,עמליםהן בארגוןהמזוןוהחקלאותשלהאו"םFAO) (והןבתכניתהסביבתיתשלהאו"ם)UNEP (,עלהטמעתמדד בינ"לאחידלאמידתהיקףאובדןובזבוזהמזוןברחביהעולם.בנוסף,השיקהאו"םב- 2019 דו"ח79 ,אשר מדגישאתהחשיבותשלבחינתהקשריםסביבתייםשלאובדניהמזוןבנוסףלאלוהכלכליים- חברתיים; 76 עלותאובדןמשאביטבעמופנמתבעלותהשוקית שלכ- 24.3 מיליארד ₪ מאובדן מזון 2 shares/en/ - http://www.fao.org/economic/ess/environment/data/emission 3 CutWaste,GROWPROFIT.Howtoreduceandmanagefoodwaste,leadingtoincreasedprofitabilityandenvironmental sustainability,backgroundpaper2012 https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27688/WasteNot.pdf?sequence=1&isAllowed=y 79 כתיבהועריכה 59 הדו"חגורסכישימושבגישתהערכתמחזורחיים)LCA (שלאובדניהמזוןוהטיפולבהםכפסולת,עשוי לסייעבגיבושמדיניותלצמצוםאובדןמזון. מדיניותלצמצוםאובדנימזוןעשויהלכלולצעדיםשוניםאשריביאולכדיהפחתהבמקורשלעודפיהמזון, עידודהצלתעודפיםשלהמזוןוכןעידודהטיפולבהםבקומפוסטציהועיכולאנאירוביעלפניהטמנתם. מדינותברחביהעולםעושותשימושבכלימדיניותשוניםבמטרהלהקטיןאתאובדנ יהמזון. בדו"חזה,נבחנוההשפעותהסביבתיותהנגרמותמאובדןובזבוזמזוןבישראל.הבחינהבפרקזה מתמקדתבהשפעותסביבתיותלשנת2023 כתוצאהמפליטותגזיחממהומזהמיאווירלאורךשרשרת ייצורהמזון,צריכתווהשלכתו,באובדןמשאביהטבע)מיםוקרקע(כתוצאהמאובדןזהוכןבהשפעות העולותמהצורךבטיפולבוכפסולת.כימותהעלויותהחיצוניותשלפליטותגזיחממהומזהמיאווירנעשה בהתבססעלמתדולוגייתארגו ןהמזוןוהחקלאותשלהאו"ם,ה- FAO 80.השפעותחיצוניות- סביבתיות הנוגעותלאיכותהמיםוהקרקעכמוגםפגיעהבמגווןהביולוגילאנבחנובשלבהזה.עלכןהערכתהעלויות הסביבתיותכתוצאהמאובדןובזבוזמזוןבישראלהמובאתבפרקזהמהווהאומדןחסר,ובסיסלהערכת עלותסביבתיתכוללתמאובדןובזבוזמזוןבישראלב שניםהבאות. חשובלצייןכי כימותההשפעותהסביבתיותהמובאותבפרקזה,כוללאךורקהשפעותשמקורן בתחומיההגיאוגרפיםשלמדינתישראל .משאביטבעשהושקעובגידולמזוןמחוץלגבולותישראלוכן הפליטותמתהליךהגידולוהייצורלאנכללובמסמךזה. זוהינקודהחשובההיותו ישראלמייבאתכיוםשיעור משמעותישלהמזוןהנצרךבהבמוצרים מסוימים)דגניים,סוכרים,שמנים,דגים ( .במצב הנוכחי,כ- 80% מהקלוריותבתזונההישראליתמבוססותעלמוצרייבוא)ביןאםיבואישירשלמוצרימזוןוב יןאםמוצרי בעליחיים,שהמזוןשהםצורכיםהואמיובא(81 . קטגוריותמזוןדוגמתדגניםומוצריבשר,הינןבעלותהיקף יבואגבוהיחסיתמתוךסךהצריכהבהןבישראל,ולכןסךההשפעותהסביבתיותשלמזוןשהושלךבישראל גדולמסךההשפעותהסביבתיותאשרכומתובפרקזה. 6% מפליטות גזי החממה בישראל הן כתוצאה מאובדן מזון ההשפעותהסביבתיותשלייצורהמזוןעלכללשלביו)ייצור, עיבוד,שיווק,צריכהוהשלכה(מקורןבצריכת אנרגיהובשימושבמשאבים,והןמשתנותביןסוגיגידוליםשונים.עלויותאלהמתווספותלעלותהכלכלית והסביבתיתשלהטיפולבפסולתהמזוןהאבודופסולתהאריזות. בצדאובדןהמזוןבישראלבשנת2023 ירדולטימיוןמשאביםנוספים:,1,320 מיליוניקוט"שחשמל,שווה ערךלכמותהחשמלהנדרשתלייצורמחשביםומיכשוראלקטרוניוחשמליבישראלבשנה;80 אלפיטונות שלדלקהיכוליםלהספיקלתידלוקשלכ- 175 אלףמכוניותבמשךשנה; 185 מיליונימ"קשלמיםשפירים אשריכלולמלא57,000 בריכות אולימפיותריקותבמיםו- 215 מיליונימ"קשלמיקולחין;1מיליון דונם קרקע חקלאית , שווהערךל - 20 פעמיםשיטחהשלהעירתלאביב;180 אלףטונותפסולת)אריזות,פסולת תעשייתיתוכד'(;מעלל- 60 אלפיטונות דשנים; וכן פליטות אמוניה מהחי בהיקף שלכ- 3,000 טונות בשנה . ,FoodWasteFootprintFullCostAccounting,2014 FAO 80 ניירמדיניות|משברהאקליםוהצלחתשלנו ,ד"רלירון אמדור 81 כתיבהועריכה 60 כלאלותרמו לפליטתםשלכ-5 מיליוןטונותגזיחממהבשנת2023 בישראלכתוצאהמאובדןמזון,המהווים כ- 6% מסךפליטותגזיהחממהבישראל82 .בהחלטהמספר171 שלהממשלהמיום25.07.2021 בנושא מעברלכלכלהדלתפחמן83 נקבעיעדלאומישל27% הפחתהבפליטותגזיחממהעדלשנת2030 ,ושל 85% עדלשנת2050 ,ביחסלפליטותגזיחממהבשנת2015 .זאתועוד,באוקטובר2021 הכריזראש הממשלהעליעדלאיפוספליטותהפחמןבישראלעדלשנת84 2050 . עלמנתלהשיגיעדיםאלהקבעהממשלתישראל,באותההחלטה,יעדיםמגזרייםלהפחתתפליטותגזי חממהולייעולצריכתהאנרגיהבמשקבהם"הפחתתפליטותגזיחממהשמקורןבתחוםהפסולתהמוצקה עדלשנת2030 בהיקףשל47% לכלהפחותביחסלפליטותשנמדדובשנת2015","הפחתתפליטותגז י חממהשמקורןבתחוםהפסולתהעירוניתעדלשנת2050 בהיקףשל92% לכלהפחותביחסלפליטות שנמדדובשנת2015 ,אשרעמדועל5.5 מיליוןטונה"וכן"הפחתהבשיעורשל71% בכמותהפסולת העירוניתהמוטמנתעדלשנת2030 ביחסלכמותהפסולתהעירוניתשהוטמנהבשנת2018 ,אשרעמדה עלכ- 4.5 מיליוןטונה".הפחתתהיקפיאובדןהמזוןבישראלתסייעבמאמץהלאומילעמידהביעדים להפחתתפליטותגזיחממהולהפחתתהטמנתפסולתעירונית. ביום12.9.23 אישרהועדתשריםלחקיקהאתחוקהאקלים,אשרמעגןבחקיקהיעדלאומימעודכןשל 27% הפחתהבפליטותגזיחממהעדלשנת2030 ואיפוסבפליטותנטועדלשנת2050 .נוסחהחוקידרש להידוןבועדותהכנסתולעבורברוב3 קריאותעדלקבלתולספרהחוקיםבישראל. עםהמיםשאבדו בשנת2023 כתוצאהמאובדןובזבוזמזוןניתןלמלא57,000 בריכות אולימפיות במדינהצחיחהכישראל,המיםהינםמשאביקרומוגבל.185 מיליונימ"קמיםשפיריםאשרירדולטימיון יחדעםאובדניהמזון,יכלולמלא57,000 בריכותאולימפיותריקותבמים,אולחלופין,להעלותאתמפלס הכנרתבמעלמטראולספקמיםלכ- 3.6 מיליוןתושביםבשנה85 .בחינתעלויותהמיםאשרירדולטימיוןיחד עםהמזוןשהושלךמלמדתכיכ- 710 מיליוני₪היאעלותהמיםהאבודיםלמשקהישראלי. משאביקרומוגבלנוסףבישראלהואמשאבהקרקע.עלותמשאבהקרקעהחקלאיתאשרשימשהלגידול מזוןשהושלך,בשטחשל1מיליוןדונם,מייצגתשווישלכ - 0.85 מיליארד.₪ 82 פליטותגזיהחממהבשנת2022 עמדועל4.88 מיליוניטונות,עלייהאלמולשנת2021 בההיקףהפליטותעמדעל4.76 מיליונישטונות. https://www.gov.il/he/departments/policies/dec171_2021 83 84 https://www.gov.il/he/departments/news/carbon_emissions291021 צריכתמיםביתיתלמגורים 85 כתיבהועריכה 61 התפלגותהעלויותהסביבתיותכתוצאהמאובדןמזון2023 לפימחוללהעלות,מיליארדי ₪ עלותטיפול עלותמשאביטבע מחוללעלות אובדןמשאבים עלותפליטות בפסולת קרקעומים() 2.0 מיליון טונות פסולת עירונית פסולת 0.6 0.9 0.9 מיליון טונות פסולת חקלאית ייצורחשמל )לאכוללחשמל 1,320 מיליוני קוט "ש 0.3 להתפלתוטיהורמים( פליטותמןהחי 3,000 טונותאמוניה 0.5 שריפתדלקים 80 אלפי טונות 2 0. 185 מיליוןמ"ק מיםשפירים; מים 0.1 0.7 215 מיליוןמ"קמי קולחין שימושבדשנים 60 אלפי טונות 4 0.0 קרקעות 1מיליוןדונםקרקעחקלאית 0.9 סה"כ 1.6 0.9 1.6 מקור:BDO פסולתשמקורהבמזון מהווהכשלישמהיקףהפסולתהביתיתבישראל ההשפעההסביבתיתשלאובדןמזוןאינהנובעתרקמייצורעודףשלמזוןודפוסיצריכהשבצידםאובדן משאביטבעופליטותמזהמים,אלאגם מאופןהטיפולבמזוןלאחרהשלכתו.טיפולבפסולתהמזוןלאחר שנזרקה,והטמנתפסולתמזוןבפרטגורמותלהשפעותסביבתיותנוספות.ידוע,כי34% מהרכבהפסולת הביתיתבישראלהינופסולתאורגניתשמקורהבמזון86 .לפיכך,אובדןמזוןמגדילאתהיקףהפסולתהנדרש לטיפולוכןבהעדרהפרדתפסולת,פוגעביכולתלמיחזורשלחומריםאחריםהמצוייםבפסולתהביתית. מרביתהפסולתהמושלכתבישראלמועברתלהטמנה,לההשפעותסביבתיותשליליותרבות.הטמנת פסולתמצריכהשטחיםנרחביםועלכןתורמתלדלדולמשאבהקרקעבישראל;כמוכן,מגווןמזהמיאויר נפלטיםמשינועפסולתלאתריהטמנהמרוחקיםברחביישראל,זאתבנוסףלפליטתגזיחממה; הפסולת העירונית והמסחרית בישראל נאמדת בכ- 6.2 מיליון טונות בשנה87 .אובדן המזון בישראל נאמד בכ- 2.6 מיליון טונות בשנת 2023 ,מתוכו ,כ- 1.8 מיליוןטונותפסולתמזוןאשרעבורהנדרשטיפולקצה 88 89 )כחלקמהפסולתהעירוניתהמטופלתבישראל(.נוספתעלכךפסולתאריזותמאובדןמזוןבסך180 אלף טונותוסך הכל 2.0 מיליוןטונותפסולתמזוןואריזות,המהוויםכשלישמהיקףהפסולתבישראל,ואשר נדרשיםבטיפול.לצורךטיפולבכמותכזושלפסולתנדרשותכ- 200 אלף משאיות דחס90 לאיסוףופינוי הפסולת.הדברשווהערךלכ- 550 משאיות עמוסות פסולת בכל יום במשך שנה שלמה . לפי סקרהרכבהפסולתשנערךלמשרדלהגנתהסביבה,2013 86 87 אומדניהמשרדלהגנתהסביבה 88 כלל האובדן כולל את אבדן תוצרת חקלאית שנותרת בשדה 89 כ- 870 מיליון טונות היא פסולת מזון מהשלב החקלאי אשר נותרת בשדה עלפירב ולאנדרשטיפולבה. משאיותדחס בעלותקיבולתשל10 טונות. 90 כתיבהועריכה 62 היקףהפסולתהמצריךטיפולדורשהקצאתמשאביםרבים,ביניהםתמיכהכלכליתוסטטוטוריתבפתרונות מיוןוקצה.עלותהטיפול בפסולתמורכבתממספרגורמיםבהם:עלויותאצירה,איסוףופינויפסולת,עלויות תחנותמיוןומעבר,עלויותהובלהכמוגםעלותהטיפולעצמובהתאםלסוגהטיפולהנדרשוכןהיטל הטמנה.העלותהשנתיתהישירהלטיפולבפסולתמזוןואריזותבישראלשמקורםבאובדןמזון91 עומדתעל 0.9 מיליארד₪)לפיאומדניעלותטיפולבפסולתשלהמשרדלהגנ"ס, מדיניותפסולת2030 מעברלכך,(. העלותהחיצוניתשלפליטותגזיחממהומזהמיאווירמטיפולבפסולתעומדתעל0.6 מיליארד₪.סך העלותהכלכלית,הישירהוהחיצונית,לטיפולבפסולתכתוצאהמאובדןמזוןבישראללשנת2023 ,עומדת עלכ- 1.5 מיליארד.₪ 50% מהנזקהסביבתינגרםמהשלכתמזוןבשלבהצריכה כ- כימותההשפעותהסביבתיותהנוגעותלתוצרתהחקלאיתמתייחסותלכלמחזוריהחייםשלהמוצר,לרבות הייצור,הטיפוללאחרהקטיף,האחסון,העיבוד,ההפצה,הצריכה וההשלכה.ככלשהמוצראובדאומושלך בשלבמאוחריותרשלההליך,כךגדלהההשפעההסביבתיתשלו.זאתמכיווןשטביעתהרגלהסביבתית שלפסולתמזוןנובעתמ-3 גורמיםשונים:ההשפעותהנובעותמהשלבבשרשרתהערךבוהושלךהמזון; ההשפעותהנובעותמסוףחייהמוצרכפסולת;השפעותהשלביםהקודמים)במידהוקיימים( .לדוגמה: במידהוהמזוןהושלךבמכולתהרישמיוחסותלופליטותגםמהגידולשלובשלבהיצורוגםמהשינוע מהשדהלביתהאריזהולמכולת,גםמהפליטותבמכולתעצמהעלמנתלאחסןאותוכראוי)דוגמתפליטות ממזגניםוחשמללצורךקירורותאורה(וגםמהפ ליטותכתוצאהמהטמנתולאחרשהושלךלפחכוללהשינוע למטמנה . אובדןמזוןב שלבהצריכה אחראיעלכ- 50% מהעלויותהסביבתיותשלאובדןהמזון.מוצרשהושלךלפח ע"יהצרכניםמגלםבתוכוגםאתההשפעותהסביבתיותאשרכרוכותבגידולו,בשינועו,בעיבודוובהפצתו, טרם הגיעלצרכן.בשנת2023 בשלבהצריכה92 נזרקמזון בשווי 14 מיליארד ₪ובהיקףשל 1.6 מיליון טונות )כוללאריזות(.בנוסףלעלותאובדןהמזון,נגרםנזקכלכלימיותרשלעלותטיפולבפסולת,המשולםע"י הצרכניםבעקיפיןבאמצעותהתשלומיםלעיריות,בהיקףשלכ- 0.6 מיליארדשקלים,ונזקסביבתיבהיקף שלכ- 0.8 מיליארדשקליםכתוצאהמפליטותגזיחממהומזהמיאוויר. עלויותסביבתיותכתוצאהמאובדןמזוןבישראל2023 , לפיהשלבבוהושלךהמזון,מיליוניש"ח חקלאות* עיבוד הפצה צריכה** סה"כ פירותוירקות 416 21 475 911 1,824 דגניםוקטניות 109 67 127 367 670 מוצריחלב 127 48 73 266 514 מוצריבשר+ביצים+דגים 153 163 218 529 1,063 806 298 893 2,073 4,071 סה"כ 20% 7% 22% 51% 100% שיעורמסה"כ השלבהחקלאיכוללבמודלגםאתהאובדניםמשלבהטיפולוהאריזה.* 91 לאכוללאובדןמזוןבחקלאות. שלבהצריכהכוללצריכהביתיתוצריכהמוסדית 92 כתיבהועריכה 63 בשלבהצריכה:לאנכללופליטותבשלשימושבמים,חשמלוגזביתי.** מקור:BDO בחינתההשפעותהסביבתיות לפי השלב שבו נוצרה ההשפעה הסביבתית ,מראהכימקורןש לכ- 60% מן ההשפעותהינןבשלבהחקלאי.זאתמכיווןשסךהעלויותהמשוייכות למזוןאשרהושלךבשלביםאחרים: בעיבוד,בהפצהאובצריכה,מגלמותגםעלויותכתוצאהמהשפעותהשלביםהקודמיםלשלבבוהושלך. פליטותבשלבהחקלאינגרמותביןהיתרמשימושבדלקיםוחשמל,בדשנים,בוצהוקומפוסט,מהתפלת מיםוכןמפליטותשלבעליהחייםעצמם.כמוכן,בשלבזהישנושימושמסיביבמיםואדמהלצרכיגידול המזון. השפעותסביבתיותשלמזוןאשרהושלךבשלבהצרכני,כוללותהשפעותסביבתיות מכלהשלבים השוניםבהםעבר,לרבותדלקלשינוע וחשמללקירוראךהשלביםשאינםחקלאייםדורשיםכמויות מזעריותשלמיםואדמהביחסלשלבהחקלאי.עלכ ןההשפעותהסביבתיותמהשלבהחקלאי,המיוחסות לכללהמזוןהאבוד,אמונותכאמורעלכ- 60% מסךההשפעות הסביבתיותשלהמזוןהאבודבדוחזה. עלותסביבתיתמצטברתלק"גמזוןאבודבישראל2023,ש"ח 5.0 מוצריבשר+ביצים+דגים 2.4 מוצריחלב דגניםוקטניות 1.7 ירקותופירות 1.2 0 1 2 3 4 5 פליטותגזיחממהומזהמיאוויר משאביטבע פסולת מקור:BDO העלותהסביבתיתשלהמזוןהאבודלפיהשלבבוהושלך2023 , מיליוני₪ משאבי טיפול סה״כבאלפי פליטות משאבימים סה"כ קרקע בפסולת טונות חקלאות 806 871 363 251 191 0 תעשייה 110 87 57 44 298 87 הפצה 293 204 164 232 893 455 צריכה 843 313 299 619 2,073 1,213 סה"כ,מיליארדי₪ 1.6 0.9 0.7 0.9 4.1 2,626 כתיבהועריכה 64 מקור:BDO מוצרימזוןאשרמקורםמןהחי - בעליההשפעההסביבתיתהגדולהביותר בחינתההשפעהשלקטגוריותמוצריהמזוןהשוניםעלהסביבה,מעלהכי מוצרימזוןאשרמקורםמןהחי הםבעליההשפעההסביבתיתהגדולהביותר. מזוןאבודשמקורובבשר/ביצים/דגיםאשראבדבשלב החקלאי,ישיתעלהמשקעלותסביבתית)כתוצאהמפליטותלאווירוגזיחממה(של5.9 ₪לק"ג,ואםיושלך בשלבהצריכה,עלותזותעלהל- 8.2 ₪לק"ג.מוצריחלבאשראבדובשלבהחקלאיישיתועלותסביבתית של2.3 ₪לק"גוזותגיעלכ - 2.9 ₪לק"גאםאלויושלכובביתהצרכן.פירותוירקותאשראבדובשדהישאו בצידםעלותסביבתיתשל90 אגורותלק"גאשרכמעטותכפילעצמהבמידהויושלכואצלהצרכן. גורמיהעלותהסביבתיתמשתניםביןסוגיהמזונותהשונים,עבורמזוןאבודשמקורובבשר/ביצים/דגים כמחציתמהעלותהסביבתיתנובעתמאובדןמשאביטבע,עבורמוצריחלבעיקרהעלותנובעתמפליטות גזיחממהומזהמיאויר,ואילועבורפירותוירקותהעלותמתחלקתבאופןשווהביןעלות טיפולבפסולת, אובדןמשאביטבעופליטותגזיחממהומזהמיאויר. השוואהבינלאומית – פליטותגזיחממהמאובדןמזון עלפי הערכות של האו "ם, היקף המזון האבוד בעולם עומד עלכ- 1.7 מיליארדי טונות בשנה . הכמות הכוללת שלגזי חממה הנפלטים כתוצאה מיצור וגידול מזון שלא נצרך , הוערכה בכ- 4.3 מיליארד טונות . כמות זו כוללת את פליטות גזי החממה הנוצרות בכל אחד משלבי גידול וייצור המזון , כמו גם הפליטות הכרוכות בהשלכת המזון ובטיפול בו כפסולת93. העלות הסביבתית הגלובלית של פליטות גזי החממה כתוצאה מאובדן מזון מוערכת בכ- 515 מיליארד דולר בשנה94 .עלות זו תלויה בתנאים מקומיים , ומשתנה בהתאם לסוגי הגידולים החקלאיים . ממחקרה- FAO בשילובעדכוןדו"חהאו"םהחדש,עולהמןההשוואההבינלאומית,כילאניתןלקבוע שפליטתגזיהחממהלנפשבמדינותמועטותהכנסהשונהמזושבמדינותבעלותהכנסהגבוההיותר. הדו"חשלהאו"םקובעכיבזבוזמזוןלנפשבשלבהצריכהדומהביןכללהמדינות.מסקנהזונוגדתאת התפי סההקיימתלפיהמקורמרביתהבזבוזבמדינותמפותחותהינובמקטעיהצריכהוהקמעונאותואילו במדינותמתפתחותמקורמרביתהאובדןהינובשלביהייצור,האחסוןוהשינוע. 93 כיוון שבמחקר ה- FAO לא כומתו פליטות מזהמי האוויר כתוצאה מייצור והשלכת מזון, ההשוואה המובאת להלן עוסקת אךורק בפליטות גזי חממה כתוצאהמאובדןמזון. הוערכהעלידיה- FAO בשנת2014 . 94 כתיבהועריכה 65 פליטותגזיחממהמאובדןמזוןלפיאזורגיאוגרפי,ק"גלנפש95 300 250 200 גזיחממהבק 150 "ג 100 50 0 אפריקה דרוםאמריקה ארצותהברית אירופה ישראל יפן , סיןודרום דרוםמזרח קוריאה אסיה צריכה שלבהיצורועדהקמעונאות מקור:UNEPFAO, ועיבודיBDO ,נתוניישראלאומדניBDO מממצאידו"חהאו"םהמשתקפיםבגרףמעלה,עולהכיאובדןהמזוןלנפשבמקטעהצריכהבישראלדומה למקבילובארה"בונמוךמזהשבאפריקה.אולםניכרכיאובדןהמזוןלנפשבמקטעהצריכהבאירופהנמוך יותר. בישראל,5מיליוןטונותגזיחממהנפלטיםכתוצאהמייצורוגידולמזוןשלאנצרך,ומהוויםכ- 6% מגזי החממההנפלטיםבהבשנה. 95 נתנוי הFAO ו- UNEP עושיםשימושבמחקריםשהתפרסמובמדינותהשונות,' עלכן יתכן שימוש במתודולוגיות אומדן שונות . כתיבהועריכה 66 11 . הצלת מזון : פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי 5.5 מיליארד₪- פוטנציאלהחיסכוןלמשקהלאומימהצלתמזון 20% הצלהמהמזוןהאבוד תאפשראתסגירתפעראי- הביטחוןהתזונתיבישראל היקף המזון הנדרש כדי לגשר על הפער שבין צריכת המזון בפועל של האוכלוסייה הנמצאת בתנאי אי- ביטחון תזונתי , לבין רמת הצריכה הנורמטיבית )צריכה ממוצעת של עשירון שניעד חמישי (,ועמדעלכ- 530 אלף טונותבשנת2023 בשווי שלכ- 4.3 מיליארד ₪ .העלות להשלמת פער ההוצאה על מזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הנמצאת באי- ביטחון תזונתי חמור )כ- 8.2% ממשקי הבית בישראל ( הינה כ- 2.9 מיליארד ₪ ,וכ- 1.4 מיליארד₪נוספיםנדרשיםלהשלמתפערההוצאהעלמזוןשלאוכלוסייה הנמצאתבאי- ביטחוןתזונתימתון. הפערבהוצאהעלמזוןביחסלרמתההוצאההנורמטיבית עבורהאוכלוסייההמתאפיינתבאי- ביטחוןתזונתי במיליוני₪ הפערעבוראוכלוסייה הפערעבוראוכלוסייה סה"כהפערבהוצאה עםאיביטחוןתזונתי עםאיביטחוןתזונתי על מזון חמור מתון פירותוירקות 729 268 997 לחםודגנים 331 142 473 בשרעופותדגים 831 475 1,305 חלבומוצריו 206 133 339 מזוןאחר 776 448 1,224 סה"כ 2,872 1,466 4,338 הפערבהוצאהעלמזוןביחסלרמת ההוצאההנורמטיבית עבורהאוכלוסייההמתאפיינת באי-ביטחוןתזונתי במיליוני₪ עבוראוכלוסייהעם סה"כהפערבהוצאה עבוראוכלוסייהעםאי איביטחוןתזונתי על מזון ביטחוןתזונתימתון חמור לחםודגנים 729 268 997 בשרעופותדגים 331 142 473 חלבומוצריו 831 475 1,305 מזוןאחר 206 133 339 פירותוירקות 776 448 1,224 סה״כ: 4.3 - שוויהפערבהוצאהעלמזון 1.2 מיליארדש"ח- עלותצמצוםהפערע״י במיליארד ₪ הצלתמזון כתיבהועריכה 67 הצלהשל כ- 530 אלף טונותמזוןאבודבשנה,המהוויםכ- 20% מהיקףהמזוןהאבודבישראל וכ- 45% מהיקף המזון האבוד שהינו בר הצלה ,תאפשרלהשליםאתמלואהפערבהוצאהעלמזוןבישראלביחס להוצאההנורמטיבית.עלפי האומדן בדו"חזה,בעלותשל כ- 1.2 מיליארד ₪ניתןלהצילמזוןבשווישלכ- 4.3 מיליארד,₪ שהינושווהערךלמלואהפערביןההוצאהעלצריכתמזוןשלהאוכלוסייה באי- ביטחון תזונתילביןרמתההוצאההנורמטיביתעלצריכתמזון. ובמקביל יאפשרהדברלחסוךכ- 80 מיליונימ"ק מים,260 מיליון קוט "שחשמלמיוצר,כ- 16 אלפיטונותדלק,כ- 320 מיליון₪כתוצאהמצ מצוםפליטותגזי חממהומזהמיאווירוכ- 180 מיליון₪כתוצאהמצמצוםעלויותטיפולבפסולת. כמו כן, תיחסך למשקעלות בריאותיתעודפתבגובהשלכ- 5.5 מיליארד₪בשנהכתוצאהמהנזקיםהנגרמיםמחייםבאי-ביטחון . תזונתי בכדי להביאלמימוןמלואפעראי-הביטחוןהתזונתישלאבאמצעותהצלתמזון,נדרשתתמיכהבסךשלכ - 4.3מיליארד₪לשנה.עלכן,להצלתמזוןעדיפותברורהביחסלחלופהשלהשלמתפעראי- הביטחון התזונתיבאמצעותמתןקצבאות,תרומות,סובסידיותאותמיכותלנזקקים.הצלתמזוןמאפשרתלהגיע ליעדחברתיזהה,בעלותנמוכהבאופןמשמעותי,כ- 1.2 מיליארד₪לשנה.כלומר, הצלת מזון בריא בדגשעלירקותופירות, מאפשרת לצמצםאתפעראי- הביטחוןהתזונתיתוך חיסכון שלכ- 70% מהעלויות ,ובנוסףישלהיתרונותבריאותיים, חברתיים וסביבתיים . סיכוםהכדאיות למשקהלאומימהצלתמזון במיליוני₪לשנה שיעורהצלתמזון כ- 2% 5% 10% 20% מתוךמזוןאבוד מצבקיים() היקףהצלתמזון 45 130 260 530 באלפיטונות הצלתמזוןכשיעור מהפערהתזונתישל 9% 25% 50% 100% חסריביטחוןתזונתי שווימזוןמוצל– 260 1,050 2,100 4,300 במונחערךהמזון עלותהצלתהמזון 70 290 580 1,190 חיסכוןלמשק הלאומי)לפני 190 760 1,520 3,110 השפעותחיצוניות( תרומהסביבתית 230 650 1,300 2,600 וחברתית)לפיFAO ( תרומהבריאותית 480 1,380 2,760 5,510 סה"כחיסכוןמהצלת 900 2,790 5,580 11,220 מזוןלמשקהלאומי מקור:אומדניBDO כתיבהועריכה 68 בעייתאי- הביטחוןהתזונתיבאהלידיביטוילארקבהיקףההוצאההכספיתעלצריכתמזון,אלאגם בתמהילהצריכה.בחינהשלסלצריכתהמזוןשל האוכלוסיההנמצאת במצבשל אי- הביטחוןהתזונתי, ביחסלסלהצריכההממוצעשלאוכלוסיההמאופיינתבביטחוןתזונתי,מראהכי האוכלוסיההראשונה מתאפיינת ברמתהוצאהנמוכהבעיקרעלפירות,ירקות,בשרודגיםשערכםהתזונתיגבוה. הרכבההוצאהעלמזון של משקיהביתהסובליםמאי- ביטחוןתזונתיחמור ) 100% תזונהשלאוכלוסיהבעלתהוצאהנורמטיבית(= 100% 90% 27% 38% 80% 55% 57% 70% 63% 69% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% תפוחי חלב לחם ירקות פירות בשר ביצים אדמה ומוצרו טדיים טריים ודגים ובטטות הוצאהבפועל מחסורנורמטיבי מקור:עיבודיBDO וסקרהוצאותמשקיהביתשלהלמ"ס כך למשל, בעוד שעבור מוצרים כגון בשר , עופות , דגים , ביצים, פירות וירקות טריים אשר נחשבים בעלי ערך תזונתי גבוה , ההוצאה הינה בפער של55% עד70% מהצריכה הנורמטיבית . עבור מוצרים כגון לחם וחלב הפער מצטמצם ויורד לרמה של25% עד40% . עלפיעקרונותתורתהכלכלה,הכנסהבמוצריםהינהאלטרנטיבהנחותהלעומתהכנסהבכסף,שכןהיא שוללתממקבלהתמיכהאתדרגותהחופשלהקצאתהמשאביםלפיהצרכיםהמלאיםשלו.לכן,עקרונית, הנטייההינהבדרךכלללהעדיףתמיכהכספיתעלפניתמיכהב"עין".עקרוןכלכליזהנקראג ם"סובסידיה לנצרךולאלמצרך".אולם, במקרה של הצלת מזון , קיימות נסיבות ייחודיות שבהן יש עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות תמיכה במוצרים ולא בכסף . יתרון זה נובע מהמאפיינים הייחודיים של הפיכת עודפים המיועדים להשמדה למזון , שמשמעם הוא שעבור כל שקל המושקע בהצלת מזון , מושגת תמורה כלכלית ישירה בגובה שלפי3.6 .יתרה מכך,אםנביאבחשבוןאת הההשפעות הסביבתיותשלפליטותגזיהחממה,מזהמיהאווירוהטיפולבפסולת, התמורה למשק כתיבהועריכה 69 גבוההעודיותרומגיעהלפי4.2 . כשניקחבחשבוןגםאתהתועלתהבריאותיתמצמצוםאיהביטחון התזונתיבישראל,התרומהלמשקתעמודעל10.3 . בהקשרזה,ישלצייןכיהאוכלוסייההמאופיינתבאי-ביטחוןתזונתי,סובלתמאי- יציבות כלכלי ת שישל ה ביטויבפעריצריכהשלמוצריםבסיסייםנוספים)דיור,בריאות,חינוךוכד'(.סבירלהניחשבפועל,במקרה שלתרומתמזון,משקיביתאלויפנוחלק מה הכנסההפנויההאפקטיביתשלהםגםלצריכתמוצריםאחרים. מבחינהחברתית,המשמעותהינהכימשקיביתאלורואיםבצריכתמוצריםאלוכצורךקודםמבחינת הביטחוןהכלכלישלהם,ולכןישכאןשיפורברווחתםמעברלערךהישירשלהמזוןשהועבראליהם,בשל שחרורמקורותלצריכתשירותים אחרים. האו"םוהממשלהאמריקאיאימצובספטמבר2015,במסגרתיעדיה- SDGs ,יעדלאומישלהפחתת 96 אובדןהמזוןב- 50% תוך15 שנה.ניתוחהנתוניםבדו"חזהמראה,כיהצלתמזוןהמהווהפחותממחצית מהיעדשנקבע,ותרומתהלכ- 460 אלףמשקיהביתבישראלהנמצאיםבאי- ביטחוןתזונתי,תאפשרלספק למשקיביתאלומזוןבשווימלואפערצריכתהמזוןשלהםביחסלרמההנורמטיבית. במונחיהמשק הלאומי,המשמעותהינהחיסכוןשלכ- 4.3 מיליארד₪לשנה,המהוויםאתהפערביןשוויהמזון המוצללביןעלותהצלתו .זאת,לפניתוספתהתרומההעודפתלמשקהנובעתמצמצוםהעוניוהקטנתאי- השוויוןבמשק,ולפניההשפעותהחיצוניותהסביבתיות והבריאותיות . חשובלהדגיש,כימימושהדרגתישליעדלאומילהפחתהשל50% מהמזוןהאבודבישראלעלפני15 שנה, אינוצפוילהביאלפגיעהבהיקףהייצורהחקלאיבישראללצריכהמקומיתבהשוואהלמצבכיום,אלארק להאטאתקצבהגידולביצורהמקומישלמזון. 17 יעדיפיתוחברקיימאגלובלייםשנקבעו עלידיהאסיפההכלליתשלהאו"םבשנת2015 . 96 כתיבהועריכה 70 12 . הצלתמזון:שילובשלתרומהכלכלית, חברתית , בריאותית ו סביבתית 1.2 מיליוןטונות – מזוןבר - הצלהבישראלבשנת2023 השילובביןגידולבהיקףאובדןהמזון,משברהאקלים,בעייתביטחוןהמזון,שיעור משקיהביתהחייםבאי -ביטחוןתזונתיבישראל והעלויותהבריאותיותשהםמשיתיםעל המשק ,מחדדאתהצורךהלאומיבשימושבהצלתמזוןככלימדיניותלאומימרכזי אובדןמזוןהינהתופעהכללעולמיתואינהתופעהייחודיתלמשקהישראלי.היאקיימתבסדריגודלדומים בכלהכלכלותהמערביות.עלפיהערכותהאו"ם,מעללשלישמתוךכללהמזוןהמיוצרבעולםהולך לאיבוד,בחישובבמונחיםכמותיים,אוכרבע,בתרגוםלמונחיםשלערךקלורי. היררכיתהטיפולבמזוןשנקבעהבדירקטיבהלטיפולבמזוןשלהאיחודהאירופי,קובעתסדרעדיפויות לטיפולבמזוןשלאנצרך.כלשלבבהיררכייהמתמקדבאסטרטגייתניהולשונהלאובדניהמזון.במסגרת ההיררכיהקיימתעדיפותברורהלמניעתיצירתאובדנימזון,ולשימושבמזוןאבודכמזו ןלאוכלוסיות מוחלשות.זאתהיותואופניטיפולאלובפסולתמזוןהםבעליהיתרונותהסביבתיים,הכלכלייםוהחברתיים הרביםביותרועלכןהיעיליםביותר. ההיררכיההכלכלית – סביבתיתלטיפולבאובדןהמזון הפחתתאובדןבמקור ) מניעתאובדן ( הצלתמזוןוהעברתולנזקקים האכלתבעליחיים שימושיםתעשייתיים קומפוסטציה )מחזור ( הטמנה מקור:EPA קיימיםכלימדיניותרביםלעזרהלשכבותהמוחלשותולהתמודדותעםבעייתאי- הביטחוןהתזונתי.אמצעי המדיניותהנפוציםבישראלהינםתרומות,סובסידיה,קצבאותותמיכות.הייחודיותשלהצלתמזון,הינה שהיאמאפשרתסיוע לנזקקיםבעלותתקציביתוכלכליתנמוכה,שכן,במקוםלממןאתמלואעלותרכישת המזון,ישלממןרקאתעלותהצלתהמזון. בשיחהכלכליהחברתיבישראלובעולם,קייםויכוחמתמידביןמצדדיהגישהשלעידודהצמיחהכיעד מרכזי)"הגדלתהעוגה"(לביןמצדדיהגישהשלהקטנתאי- השוויוןכיעדמרכזי. כתיבהועריכה 71 הייחודיותשלהצלתהמזוןהינהבהיותהכלימדיניותשבאופןמובנהמשלבאתשתיהגישותהללו. הצלת מזוןוהעברתולצריכהעלידיאוכלוסיותמוחלשותגםמגדילהאתהתוצרבמשקוגםמקטינה, במקביל,אתאיהשוויון. כמוכן,נוכחמשבריםומצביחירוםדוגמתהקורנהומשברהאקלים,קיימיםתרחישיםאפשרייםשלחוסר יציבותבהיצעהמזוןהמקומיוהעולמי.בתוךכך,הצלתמזוןמהווהכלילהרחבתעתודותמזוןולהבטחת ביטחוןמזוןבעיתותמשבר. החשיבותשלהצלתמזוןאבודנובעתמ-4 יתרונותמרכזיים: 1. יתרוןכלכלי – אובדןהמזוןפוגעבפיריוןבמשקבשלתשומותייצורועבודההיורדותלטמיון.הצלתמזון משמעההפיכתפסולתשערכהאפסיאושלילילמוצרבעלערךכלכליהמועברלצריכתהאוכלוסיות המוחלשות,ללאצורךבהשקעתתשומותייצורנוספות.עלותההצלהנמוכהמעלותהייצורוהשינועיחד ע םהעובדהכימזוןמוצלהואבעלערךתזונתימלא,מסביריםאת תרומתתהליךהצלתהמזון להגדלתהתוצרוהפריוןבמשק. 2. יתרון חברתי – עלויותאובדןהמזון,לכלאורךשרשרתהערךשלגידולוייצורהמזון,מערךהשיווק, ההפצהוהצריכה,מתגלגליםבסופושלדברלכיסושלהצרכןומשפיעיםעליוקרהמחיהבישראל.לכן, הצלתמזוןתורמתלהקטנתפעריםבחברהוהקטנתיוקרהמחיה.כמוכן,הצלתהמזוןתורמתלצמצום אי- הביטחוןהתזונתישלהשכבותהמוחלשות. 3. יתרון בריאותי -מימושהזכותלמזוןלאנמדדבערכיםקלורייםגרידא,וקשורגםלערכיםתזונתיים ולאיכותהמזון .נגישותכלכליתלסלמזוןבריא,שמבטיחתזונההולמתהחיוניתלתפקודפיזי,נפשי וקוגניטיבי,היאאלמנטהכרחילמימושביטחוןתזונתי. אי- ביטחוןתזונתימהווה,ברמההאישית,גורם סיכוןלתחלואהכרוניתונפשית,לירידהבהישגיםאקדמאיים,וכןליכולתהשתכרותומצוקהכלכלית וברמההלאומיתמביאלעליהבהוצאותבריאותולהפחתתפריון. החיים באיביטחוןתזונתימובילים לעלותבריאותיתעודפתלמשק.הצלתמזון בריא במיקודעלירקותופירות, ו אספקת ו לאוכלוסיות החיות באיביטחוןתזונתי עשויה להפחית אתשיעורהאוכלוסייההחיהבאי ביטחון תזונתי ומת וך כך לצמצם את עלויותהבריאותהעודפותלמשק ב ישראל. 4. יתרון בתהליכיהגידול,הייצור,ההפצהוהשיווקשלהמזוןבישראל,כ- 38% מהיקףייצור סביבתי – המזוןהמקומיאובדוהופךלפסולתאועודפים.במקביל,יורדים לטימיון גםכללהמשאביםאשרנדרשו לגידולוייצורמזוןזהובהם: קרקע,מים,דשנים,כימיקליםואנרגיה.חלקמייצורהמזוןמחייבגידולשל מזוןגםעבורבעליחיים,ועלכןצורךגםמשאביםלגידולם.רביםמהמשאביםבהםעושהשימוש תעשייתהמזון,אינםמתחדשיםוהשימושבמשאביםאלוהו אבעלהשפעהעלהמים,הקרקע,האוויר והמגווןהביולוגיבעולם.בנוסף,החקלאותגורמתלזיהוםאוויר,כתוצאהמצר יכתאנרגיהודלקים. ההשפעההסביבתיתשלאובדןמזוןאינהנובעתרקמייצורעודףשלמזון,כיאםנגרמתגםכתוצאה מהתמודדותעםפסולתהמזוןלאחרשנזרק,שכן,עיקרפסולתהמזוןמועברתלהטמנהבמטמנות. הטמנתהפסולתגורמתלשינוייאקליםבשלפליטתגזמתאןכתוצאהמפירוקהפסולתהאורגנית,וכן מ ביאהלפגיעהבקרקעות.זאתועוד,כשלישמהרכבהפסולתהביתיתהינופסולתאורגניתשמקורה במזון.לפיכך,פסולתזומגדילהאתהיקףהפסולתהנדרשלטיפולוכןמשפיעהעלאיכותםשל כתיבהועריכה 72 החומריםהניתנים למיחזור מתוךכללהחומריםהמצוייםבפסולתהביתית.הצלתהמזוןמביאהלניצול מירבישלהמשאביםשכברהושקעובייצורהמזוןוכןמונעתשימושבמשאביסביבהואחריםנוספים. השילובשל ארבעת יתרונות אלו , המושפעים מ פעילותהצלתהמזון,הינוייחודיומחייבגיבושכלימדיניות מתאימים לקידוםהתחום. השוואתיצורמזון ו הצלתמזון ייצורמזון הצלתמזון התוצר מזוןבעלערךתזונתימלא מזוןבעלערךתזונתימלא יתכנופגמיםאסתטיים שוויתזונתי 100% 100% שימושבקרקע כן אפסי97 שימושבמים כן אפסי98 פליטותגזיחממהבהליךהגידול כן אין שימושבדשניםוקוטלימזיקים כן אין עלותלוגיסטיקה,הפצהושינוע כן כן כמחציתמסךהמזוןהאבודהואבר-הצלה,מעלל- 1.2 מיליוןטונות,והצלתו עשויה לחסוך כ- 3% מפליטות גזי החממה בישראל99 ועלויותבריאותעודפותבסך5.5 מיליארד₪למשקהישראלי. רובהצלתהמזוןבישראלובעולםנעשיתעלידיארגוניםחברתייםשלאלמטרותרווח,הנתמכיםעלידי תרומות.אולםגםאםהמימוןלהצלתהמזוןנעשהבאמצעותתרומות ,הבסיסהמרכזישלפעילותהצלת המזון אינו נדבנותאוצדקה,אלאפעילותכלכליתחליפיתלייצורמזון,שישלהכדאיותישירהלמשק הלאומי,בנוסףלתרומההחשובהלהקטנתאי- השוויוןבמשק. העלות הישירה של הצלת מזון עומדת בממוצע עלכ- 1.7 ₪ לק "ג מזון . השווי הישיר של המוצר שהוצל הינו כ- 6.1 ₪ לק "ג, המייצגים מכפיל שלפי3.6 .כלומר ,כל שקל המושקע עלידי ארגוני ההצלה מייצר עבור האוכלוסיות הנתרמות הכנסה במוצרים בשווי 3.6 ₪ .תחום הצלת המזון בישראל הינו בתחילת דרכו , ונראה כי קיים פוטנציאל להגדלת היקפי הפעילות , ניצול יתרונות לגודל שיאפשרו הקטנת עלות ההצלה והעלאה בערך התוצרת המוצלת . אולם מטעמי שמרנות , ביססנו את האומדנים על בסיס מבנה העלויות הקיים כיום . במונחי התועלת למשק הלאומי ,יש לקחת בחשבון גםאת תרומתן של ההשפעות הסביבתיות ובריאותיות ]ראו פרקים 8,10 .[התועלת הסביבתית מחיסכון פליטות גזי החממה ומזהמי אוויר וטיפול בפסולת עומדת עלכ- 1.1 ₪ לק "ג, ועל כן מכפיל ערך ההצלה מסתכם ל- 4.2 .כלומר , בשקלול גזי חממה , מזהמי אוויר וטיפול בפסולת ]ראו פרק 10 ,[כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב למשק הלאומי ערך של4.2 ₪ . מרביתהמשאביםהושקעוכברבגידולוייצורהמזון,עלכן השקעתמשאביםנוספתלצורךהצל תוהיאאפסיתבלבד . 97 98 שם. מתוךסךפליטותשל80 מיליוןטונותגזיחממהבישראלבשנה. 99 כתיבהועריכה 73 תרומתהשלהתועלתהבריאותית]ראו פרק 8 [בסך10.4 ₪לק"ג,ועל כן מכפיל ערך ההצלה מסתכם ל- 10.3 . אומדןכדאיותהצלתמזון עלות / תועלת לק "ג מזון מכפילערך= תרומה תרומה סה "כ שווי רווח שווי מזון עלות שווי למשק סביבתית בריאותית למשק מהצלת שהוצל * הצלה הלאומי \ עלות לפיBDO לפיBDO הלאומי מזון ההצלה כדאיותלמשקהלאומי ללא פליטות גזי חממה 6.1 ₪ לא נכלל לא נכלל 6.1 ₪ 1.7 ₪ 4.4 ₪ 3.6 ומזהמי אוויר כדאיותלמשקהלאומי כולל פליטות גזי חממה 6.1 ₪ 1.1 ₪ לא נכלל 7.2 ₪ 1.7 ₪ 5.4 ₪ 4.2 ומזהמי אוויר וטיפול בפסולת כדאיותלמשקהלאומי כולל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וטיפול 6.1 ₪ 1.1 ₪ 10.4 ₪ 17.5 ₪ 1.7 ₪ 15.8 ₪ 10.3 בפסולת כולל עלויות בריאות עודפות *מחירשוקשלמוצראלטרנטיביבעלערךתזונתיזהה מקור:אומדניBDO היקףהאובדןבישראלהינובסדרגודלדומהלזה שבמדינותמפותחותמקבילותבעולם.אמנםחלו בישראלבשניםהאחרונותצעדיםראשוניםשלפעילותממשלתיתלצמצוםאובדןמזון]הרחבהעלהיוזמות הממשלתיותבפרק12[,אולם,בניגודלמדינותרבותאחרות,שגיבשוחקיקה,תוכניותלאומיותויעדיםרב- ש נתייםלעידודהצלתמזוןוהקטנתהאובדן,בישראלאיןעדייןמדיניותלאומ ית בנושא . כתיבהועריכה 74 13 . השוואהבין - לאומית – אובדןמזוןומדיניותלצמצומו א. אובדןמזון בעולם ממצאידו"חהאו"ם2021 :היקףאובדןמזוןבמקטעהצרכניגבוהמשמעותית מההערכותהקודמות בשנת 2021 פירסמההסוכנותהסביבתיתשלהאו"ם)UNEP אתדו"חמדדאובדןהמזוןהעולמי.(100 מהדו"חעולהכיההערכההקודמתשלהאו"םביחסלאובדןמזוןבשלבהצריכה)ביתיתומוסדית(היתה הערכתחסר.בהתאםלממצאיהדו"ח העדכני ,היקףאובדןהמזוןבעולםהינוכ- 1.7 מיליארדטוןבשנה, 30% יותרמאשרההערכותהקודמות . זוהיהפעםהראשונהשהאו"םמעדכןאתהערכותיומלפניעשרשניםאודותהיקףאובדןהמזוןהעולמי. ההערכותאזעמדועלאובדןשלכ- 1.3 מיליארדטונותמזוןבשנה,כשלישמכללהמזוןהמיוצרבעולם. אובדןמזוןמוגדרעלידיארגוןהמזוןוהחקלאותשלהאו"ם)FAO (:"ירידהבכמותאובערךהתזונתישל חלקיםאכיליםשלמזוןהמיועדלצריכהאנושית,לאורךשרשרתהייצור". מדדאובדןהמזוןהעולמישלהאו"םמצטטאתממצאי גהĪזχ#האגמ#םוהמ#הדץכש#םוהמ## כותרתמשנה: אטרקχכ# שללקטישראל,המשרדלהגנתהסביבהו- BDO מדדאובדןהמזוןהעולמי101 נועדלתמוךבקידוםיעדהאו"םלפיתוחברקיימא102 ,להפחתתאובדןהמזון העולמילנפשב- 50% עדלשנת2030 .זהומדדמשליםלמדדאובדןהמזון שפורסםעלידיארגוןהמזון והחקלאותשלהאו"ם)FAO שעניינואובדןהמזוןבשלביהחקלאות,המיון,האריזהוהעיבודהתעשייתי.( דו"חהאו"םקובעכיהיקףאובדןהמזוןהעולמילאהיהברורדיועדכה.זאת,משוםשההערכותהקודמות הסתמכועלנתוניםממספרקטןשלמדינות,לרובתוךשימושבנתוניםישנים.דו"חהאו"םהחדשמציג תמונתמצבעדכנית,עלבסיסנתוניםמקיפים,עלאודותאובדןמזוןברחביהעולםב שלביהקמעונאות והצריכה,הןהמוסדיתהןהביתית.זאת,תוךייצוראומדןחדששלאובדןמזוןעולמי. הדו"חמתכלל84 מחקריםאודותאובדןמזוןבמדינותהשונות.52% מהםאקדמיים,33% בוצעועלידי מוסדותממשלתיים,10% עלידיעמותותו- 6% עלידיגורמיםאחרים. בהתייחסולישראל,מצטטדו"ח האו"םומסתמךעלממצאי גהĪזχ#האגמ#םוהמ#הדץכש#םוהמ#אטרקχכ#שללקטישראל,המשרדלהגנת הסביבהו- BDO . אובדןמזוןלנפש, השוואהבינלאומית)ק"גלשנה( UnitedNationsEnvironmentProgramme(2021).FoodWasteIndexReport2021.Nairobi 100 101 UnitedNationsEnvironmentProgramme(2021).FoodWasteIndexReport2021.Nairobi יעד12.3 - goals/indicators/1231/en - development - https://www.fao.org/sustainable / 102 כתיבהועריכה 75 195 הולנד דרוםמזרחאסיה 205 241 אוסטריה 243 בלגיה 255 יפן,סיןודרוםקוריאה פינלנד 262 266 איטליה גרמניה 269 273 ישראל 275 שוודיה 275 דנמרק ספרד 276 281 אירופה)צפוןומערב( 283 צרפת 283 פורטוגל 284 לוקסמבורג 284 אירלנד צפוןאפריקה 294 296 דרוםאמריקה 297 ארצותהברית 298 אפריקה 0 50 100 150 200 250 300 350 ק"ג צריכה שלבהיצורועדהקמעונאות מקור:UNEPFAO, ועיבודיBDO ,נתוניישראלאומדניBDO מממצאידו"חהאו"םהמשתקפים בגרףמעלה,עולהכיאובדןהמזוןלנפשבמקטעהצריכהבישראל דומהלמקבילובארה"בונמוךמזהשבאפריקה.אולםניכרכיאובדןהמזוןלנפשבמקטעהצריכהבישראל גבוהממקבילובאירופה. מחקרבנושאאובדןמזוןממשקיביתבישראל103 ,שבוצעע"יפרופ׳אופירהאילון,ד"ראפרתאלימלך ד"ר איילארט,מצאכיכאשרקיימתהפרדתפסולתבמקור,משקיביתמבזבזיםפחותמזון . בישראללאקיימת הפרדתפסולתבמקורבניגודלנהוגבמדינות אירופה . זהיכוללהסביראתהאובדןהגבוהבישראלבמקטע הצריכה. ישלצייןכידו"חהאו"םלאנותןהסברלפעריםבהיקףאובדןהמזוןלנפשביןהמדינות. האו"םמגדיר אתהטיפולבבעייתאובדןהמזוןכסוגייתמפתחלפיתוחברקיימאתוךצמצוםאיהביטחון התזונתיבעולם.בדו"חהחדששלוקובעהאו"םכיישנןהזדמנויותבלתימנוצלותלטיפולבבעייתאובדן המזוןהיותואומדניהיקףאובדןהמזוןהעולמיאינםמהימניםדיו.עלכןמסיקדו"חהאו"םכי עלמדינות העולםלמדודולעקובאחראובדניהמזוןבתחומןתוךקידוםמדיניותסדורהלטיפולבהם. אובדןמזוןממשקיבית, פרופ׳אופירהאילוןוד"ראפרתאלימלך , אוניברסיטתחיפה , ד"ראיילארט ,ה אוניברסיטההעברית , עבורלשכתהמדען 103 הראשישלמשרדהחקלאותבניהולמכוןוולקני כתיבהועריכה 76 המלצה זו תואמתאת הנעשהבמסגרתהד ו" חהלאומילאובדןמזוןוהצלתמזון שללקטישראלו- BDO מז התשע שנים ,ושותפיםלוהמשרדלהגנתהסביבהבחמשהשניםהאחרונותומשרדהבריאותבשנתיים האחרונות.ממצאידו"חזהכולליםאומדניהיקףאובדןהמזוןבישראלמדישנהכמוגםהמלצותמדיניות לטיפולבו. במובןזהישראל הנה פורצתדרך . בישראל,בהההוצאהעלמזוןמהווהמרכיב משמעותימההוצאהעלצריכהבקרבמשקיהבית,ו לצד אתגרי יוקרהמחיהבה ובמיוחדלאורמתלחמתחרבותברזל ,ישנהחשיבותכפולהלטיפולבבעיתאובדןהמזון. יתרהמכך,המצבשבומזון,שהואבעלערךכלכליאלטרנטיבי,מושלךאומושמד,מעידעלקיומושלכשל שוק,המחייבמדיניותממשלתיתתומכתשתאפשרניצוליעיליותרשלמשאבזה. עלרקעאלו,ראוילבחוןכלימדיניותמוביליםבהםנעשהשימושברחביהעולםעלמנתלצמצםאובדןמזון. ב. כלימדיניותלצמצוםאובדןובזבוזמזוןבעולםובישראל בשיתוףאטלסמדיניותהצלתהמזוןהעולמי104 מדינותה - OECD עושותשימושבכלימדיניותמשולביםבמטרהלצמצםאובדןמזון מתוךההכרההעולמיתהגוברתבבעייתאובדןהמזוןהעולמית,עמלו ארגוןהמזוןוהחקלאותשל האו"םFAO)(ו התכניתהסביבתיתשלהאו"ם)UNEP ( ,עלהטמעתמדדיםבינ"למשלימיםלאומדן היקףאובדןהמזוןברחביהעולם.מדדיםאלונועדולייצרהאחדה,לסייעבייצורנקודתמוצאכמותית )baseline שלאובדןמזוןולסייעלמדינותשונותלגבשמדיניותלצמצומוולעקובאחרהתקדמותן.( ואכן,ברחביהעולםנעשהשימושבכלימדיניותשוניםבמטרהלהקטיןאתאובדניהמזון.מדיניותלצמצום אובדןמזוןעשויהלכלולצעדיםשוניםאשריביאולהפחתהבמקורשלעודפיהמזון,להצלתעודפיםשל המזוןויעודדוטיפולבהםבקומפוסטציהועיכולאנאירוביתחתהטמנתם. עלרקעזהנעשיתעבודהברחביהעולםלהנגשתמידעומדיניותשנועדהלהביאלצמצוםאובדןמזון. כך,למשל,הנציבותהאירופיתתחתה- EUFoodLossandWastePreventionHub ) FLWPH ( סוקרת ומשתפתמידעבנוגעלמדיניותוחקיקהבמדינותאירופהבתחוםזה. בנוסף,הקליניקהלמדיניותומשפטמזוןמביתהספרלמשפטיםבאוניברסיטתהרווארד)FLPC ( ורשת 105 בנקיהמזוןהעולמית (GFN) השיקובפברואר2019 את "אטלסמדיניותהצלתהמזוןהעולמי- Global 106 FoodDonationPolicyAtlas " .עבודתםמתמקדתבמדינותשאינןחברותבאיחודהאירופיומטרתה 107 להביאלקידוםמדיניות,חקיקהורגולציהלהצלתמזוןוצמצוםאובדנוכמוגםלהסרתחסמיםהמקשיםעל כך. https://atlas.foodbanking.org/atlas.html 104 HarvardLawSchoolFoodLawandPolicyClinic 105 106 TheGlobalFoodBankingNetwork https://atlas.foodbanking.org/atlas.html 107 כתיבהועריכה 77 פעילותשותפותאטלסכוללת: 1. איתורוהנגשתחקיקההקשורהלהצלתותרומתמזוןברשימהמתעדכנתוגדלהשלמדינות; 2. ניתוחהחסמיםהנפוציםביותרלהצלתותרומותמזוןבמדינותאלה; 3. שיתוףשיטותעבודהמומלצות)practicesbest במטרהלהתגברעלחסמיםאלו.( במסגרתזומפורסםמידערחבהכוללסקירותעומקבכלמדינהלגבימגווןתחומימדיניותורגולציה שעניינםצמצוםאובדןוהצלתמזון.ביןהשאר,זיהה"אטלס"מספרכלימדיניותמרכזייםבהקשרזה והצביעעלמדינותשבהןהםמיושמיםבאופןמיטבי practices)Best .( בחודשיוני2023 ,הושקבישראל דו"חתרומותעודפימזוןבישראל:מדריךמשפטיוהמלצותמדיניות", בשיתוףקליניקהלמדיניותומשפטמזוןמאוניברסיטתהרווארד,פרויקטאטלסהעולמילמדיניותהצלת מזון,המשרדלהגנתהסביבה,רשתבנקיהמזוןהעולמיתולקטישראל. Bestpractices לפישותפותאטלסוהנציבותהאירופאית: 1. בטיחותמזוןלתרומות יצירתמסגרתמשפטיתהמספקתהנחיותברורותבנוגעלתקניבטיחותמזון נתרםאומוצל . הודו – תקנותבטיחותבמזון)הצלהוהפצהשלעודפימזון(108 • פירוטהאחריותשלתורמיהמזוןוארגוניחלוקתעודפיהמזון, תוךהגדרתרשותהמזון כגורםמנחה . • הגדרתדרישותסימוןשלמזוןשנתרם. • חובתרישוםומעקבאחרעודפימזון. בישראל- קיים חוקהגנהעלבריאותהציבור)מזון(,תשע"ו- 2015 . 109 • החוקמסדירבסעיף11 אתהשימושבשאריותמזון. • סעיף159 פטראתהארגוניםלחלוקתמזוןללאכוונתרווחמרישיוןייצור,רישיוןהובלה ורישיוןאחסנה.הפטורהוארךבמסגרתחוקההסדריםלשנים2021-2022 ,אךטרםתוקנו התקנותהנדרשותבחוק110 . סעיף162 מספקהיתרלשימושארגוניםלחלוקתמזוןבמזוןשחלףהתאריךהאחרון • המומלץלשימושבו במידהואינורגישבמידהוקיבלאישורבכתבשלהיצרןלשימושבמזון מעברלתאריךהאחרוןהמומלץלשימוש. 2. הגנהמחבותמשפטיתבתרומותמזון חקיקההפוטרתגופיםשתרמומזון,מחזיקים,משנעיםומפיציםתרומותמזון,מאחריותפליליתאו אזרחיתבגיןנזק שנגרםבשלכך,ובלבדשפעלוכדיןולאהתרשלו. https://www.fssai.gov.in/upload/uploadfiles/files/Gazette_Notification_Surplus_Food_06_08_2019.pdf 108 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/049_062.htm#med1 109 110 חוקהתכניתהכלכלית)תיקוניחקיקהליישוםהמדיניוהכלכליתלשנותהתקציב2021 ו- 2022 ,התשפ"א 2021– .( כתיבהועריכה 78 ארה"ב – חוקהשומרוניהטוב)1996 ( 111 • הגנהפדראליתמפניאחריותאזרחיתופליליתלתורמימזוןולארגוניםללאמטרותרווח שמפיציםתרומותמזון,בתנאיםמסוימים)מזוןשנתרםבתוםלבלעמותההמחלקתמזון לנזקקיםשאינםמשלמים עבורו,ועומדבתקניבטיחות(. • חלקמהמדינותמספקותהגנהנרחבתיותרלסוגיתרומותנוספים:אריזונה,קליפורניה, מסצ'וסטס,מינסוטה,נוואדה,ניוהמפשייר,ניומקסיקו,ורמונט,רואדאיילנדוטנסי- מגנותעלתרומותישירותלנזקקים;אלסקה,אריזונה,הוואי,קאנטאקי,מיין,מסצ'וסט,ניו המפשייר,ניוג'רז י,אוהיו,רואדאיילנדוטנסימספקותהגנהעלתרומותמזוןשעברתאריך התפוגהשלהן. בשנת2021 הוגשההצעהלתיקוןהחוקלסנאטולביתהנבחריםבמטרהלהרחיבהיתכנות • לתרומותמזוןברחביארה"ב.התיקוןמבקשלאפשרתרומותישירותליחידיםדוגמת חנויותמכולת,מסעדותבתיספרוכדומה,אךלאאושרעדכה. בישראל – חוקעידודתרומותמזון,התשע"ט- 2018 • החוק מסייעלעידודהצלתעודפימזוןתוךשקובעכימישתורםמזוןלארגוניםלחלוקת מזון,וכןארגוניםלחלוקתמזוןהמובילים,מחזיקיםאומחלקיםתרומותמזון,לאיישא באחריותאזרחיתאופליליתלנזקשנגרםעקבתרומתהמזון,אםפעלבהתאםלהוראות כלדיןהחלותעליוולאהתרשל. • בנובמבר 2024 ,עברתיקוןלחוק אשרקובעכי גופיםציבורייםיחויבולהסכיםלתרומתמזון עודףלאירגוןלחלוקתמזון 3. סימוןתאריכים עלמנתלצמצםאתהבלבולבנוגע למשמעותהתאריךשעלתוויותמוצרימזוןובכדילהבטיחאת בטיחותהמזוןשנתרם,מומלץשימושמשליםבשלושהכלימדיניות: o תקנותהמגדירותשניסוגיתוויותלמוצרימזון:תוויתמבוססתבטיחותותוויתמבוססתאיכות. במקרההראשוןצריכתמזוןלאחרהמועדהמופיעבתוויתעלולהלהיותכרוכהבסיכון,ובמקרה השני – לא. o חקיקההמאפשרתמכירה ב תרומהשלמזוןאףלאחרהמועדשבתוויתמבוססתהאיכות. o השקתקמפייניםלחינוךהצרכנים,כדילהפחיתבלבולסביבתוויותהתפוגה. בריטניה – הנחיותתיוגתאריכיתפוגה-“ Labelbetter,lesswaste ” 112 בהתאם להמלצותה- UNCodexAlimentarius ,אומצהמדיניותמחייבתהמחלקתאת • מוצריהמזוןל-2 קבוצותומגדירהלכלמוצרתוויתמבוססתבטיחות)"לשימושעד"(או תוויתמבוססתאיכות)"עדיףלהשתמשלפני"(113 . https://www.law.cornell.edu/uscode/text/42/1791 111 112 guidance.pdf - labelling - Food - 07/WRAP - https://wrap.org.uk/sites/default/files/2020 מתכנוןופיתוחמוצרראשוניועדלמכירה / הפצה 113 כתיבהועריכה 79 • מדיניותזואוסרתבמפורשמכירהאותרומהשלמזוןלאחרתאריךהבטיחות)"לשימוש עד"(אךמתירהבמפורשמכירהאותרומהשלמזוןלאחרתאריךהאיכות)"עדיף להשתמשלפני"(. • ממשלתבריטניהבשת"פעםארגוןWRAP השיקהמספרקמפייניםלחינוךהציבור 114 בנושאאסטרטגיותלצמצוםאובדןמזוןובתוךכך – משמעותתאריכיהתפוגההשונים. בישראל – • ישנםשניסימוניתפוגהשוניםלבטיחותולאיכותמזון:"לשימושעד"ו"עדיףלהשתמש לפני"בהתאם. החוקקובעכילאניתןלמכור/לתרוםמזוןלאחרתאריךהתפוגהשלו)ביןאםמסמןאיכות • אובטיחות(. • אולם,סעיף12 בחוקהגנהעלבריאותהציבור,מאפשרתחתנסיבותמסויימותלעשות שימושבמזוןלאחרתוקפווסעיף162 בחוקזהדןבהיתכנותלחלוקתמזוןפגתוקףעלידי ארגוניםללאכוונתרווח. • בשנת2017 נערכהבחינהשלהתקןלסימוןמזוןארוזבישראל.משרדיהגנתהסביבה והכלכלההציעועדכוניםלנוסחהתקןבמטרהלהקטיןאובדןמזוןולהעלותמודעות ציבוריתאודותהסימונים.העדכוניםכללוהשוואתרשימתהמוצריםהפטוריםמסימון תאריךתפוגהלרשימתהמוצריםבדירקטיבה האירופית,סימוןתאריךתפוגהבחודשושנה בלבדאובשנהבלבדבהתאםלמוצרולמידתרגישותווכןקידוםמהלךהסברהלציבור להבהרתהסימוניםהנהוגים.חלקמהעדכוניםשהוצעוהתקבלואולםבפועליצרןיכול לסמןתאריךתפוגהמלאעלכלהמוצריםולאניכרשינויבסימוןהנהוג. 4. תמריצימס o הטבותמסהמייצרותאלטרנטיבהתחרותיתכלכליתלהשלכתמזוןבטוחלמאכל. o פטורממע"מעלתרומותמזוןהניתנותלבנקימזון,כאמצעיהתמודדותעםחסמים פוטנציאליים. ארה"ב InternalRevenueCode(IRC)– 115 תמריצימסלעסקיםבמטרהלעודדתרומותעודפימזון. • החוקמאפשרזיכויכפולבמסעלתרומותמזון: • o ניכוימסכללי בשיעורעלותרכישתהמזון;F 116 o ניכוימסמוגבר - מספקתמריץנוסףבכךשמאפשרלתורםהמזוןלנכותאתהנמוך מבין)א(פי2 מעלותרכישתהמזוןשנתרםאו)ב(עלותרכישתהמזוןשנתרםבתוספת מחציתמשיעורהרווחהצפויבמכירתהמזון)לוהיהנמכרבשווישוקהוגן(.ניכויזהעשוי WasteandResourcesActionProgramme 114 115 https://www.law.cornell.edu/uscode/text/26/170 4(a)(1)(2018) – I.R.C.§170(e)(1);26C.F.R.§1.170A 116 כתיבהועריכה 80 להגיעלכפולמהניכויהכלליכאשרכלעסקרשאילנכותעד15% מהכנסתוהחייבת במסבעבורתרומותמזון.117 בישראל – • פקודתמסהכנסהקובעתכיתרומתמזוןבשווישלמעל190 ₪,תזוכהבמסהכנסה בשיעורשל35% משוויהתרומה. 5. חובתתרומתעודפימזון חיובספקימזוןבהתקשרותעםעמותותלחלוקתמזוןשלא נמכרוראוילמאכלאדם. צרפת – חקיקהלמניעתאובדןמזון חוקלמאבקבאובדןמזון2016 - חובתתרומתעודפימזוןלבנקימזוןמוטלתעלרשתות • 118 שיווקגדולות)מעל400 מ"ר(.רשתותאשריעברועלהחוקצפויותלקנסהנעבין3,750€ - 75,000€ . עלייהשל20% בתרומותמזוןמרשתותשיווקבעקבותהחוק119 • . • EgalimLaw משנת2019 -החובההורחבהלמסעידיםמוסדייםגדולים)יותרמ- 3,000 120 ארוחותביום(;וליצרנימזוןוסיטונאיםגדולים)מחזורשללמעלהמ- M 50€ .( בישראל - • ספקימזון אינם מחוייבים בהתקשרותעםעמותותלחלוקתמזוןשלאנמכרוראוילמאכל אדם. • בנובמבר2024 אושרבקריאהשלישיתבכנסתתיקוןלחוקהמחייבחברותממשלתיות וגופיםציבורייםבישראללתרוםאתעודפיהמזוןשלהם.החוקחלעלגופיםהמספקים לפחות500 מנותמזוןביום,לרבותמשרדיםממשלתיים,רשויותמקומיות,ותאגידים ציבוריים.מטרתולמנועבזבוזמזון,לק דםתרומהלקהילה,ולסייעבמאבקבחוסרביטחון תזונתי. 6. איסור/מיסויהטמנתפסולתאורגנית איסור/מיסויהטמנתפסולתאורגניתככלילהשפעהעלהתנהגותעסקית. ארה"ב – חקיקהלאיסורהטמנתפסולתאורגניתשלמחולליפסולתגדולים בקליפורניה,קונטיקט,מסצ'וסטס,רודאיילנדוורמונט- קיימיםחוקיםלאיסורהטמנת • פסולתמזון. בשנת2012,חוקקבורמונטחוקהמיחזורהאוניברסלי121 האוסרעלהטמנתפסולתמזון., • החוקקובעאיסורמדורגעדלאיסורמוחלטמשנת2020 ,הןבעבורעסקיםוהןבעבור תושבים. עלפיבנקהמזוןשלורמונט,בעקבותהחוקחלגידולבתרומותהמזוןשלכ- 40$ מיליון. 4A(b)(2)(ii)(A)(2019) - 26C.F.R.1.170A 117 https://www.legifrance.gouv.fr/loda/id/JORFTEXT000032036289 / 118 penalties - bans - waste - review - policy/webinar - and - law - commentary/food - and - events/news - and - https://chlpi.org/news / 119 120 25 - 03 - https://www.legifrance.gouv.fr/loda/id/JORFTEXT000037547946/2021 / recycling - management/solid/universal - https://dec.vermont.gov/waste 121 כתיבהועריכה 81 • במסצ'וסטסחלאיסורהטמנתפסולתמזון122 עלעסקיםהמייצריםמעללטוןפסולתמזון בשבוע. מחקרמשנת2016 מצאשהאיסורהניב175 מיליוןדולרבפעילותכלכליתויצרמעלל- 123 900 מקומותעבודהעבורמוביליפסולתמזון,מעבדיםוארגוניהבראה. בישראל - • לאקיים איסורהטמנתפסולתאורגנית לאחרייצובהחומר- תמ"א1(. סקוטלנד – היטלהטמנהמדורג124 קובעשניסוגיתעריפיםלסילוקפסולתבמטמנות:תעריףסטנדרטיהעומדכיוםעל98.6 • פאונדלטוןפסולת;ותעריףנמוךיותרשל3.15 פאונדלטוןעבורפסולתבעלתפוטנציאל נמוךיותרלפליטותגזיחממהולזיהום)בעלתתכולהאורגניתנמוכה,שאינהמתכלה, שאינהכוללתחומריםמסוכני םוכדומה(. • ההיטלהמדורגשואףלצמצםהטמנתפסולתמזון,בהתאםלהיררכייתהשימושבמזון. בישראל - • משנת2007 קייםהיטלהטמנתפסולת125 .לפידרישתהחוק,עלמפעילימטמנהלשלם היטלעלכלטונהשלפסולתמוטמנת.מחירההטמנהבארץ126 נמוךמאודהןמהמקובל בעולםהןיחסיתלשיטותהטיפולהאחרותבפסולת. היטלההטמנהחלבישראלעלכלל סוגיהפסולותואינומתמרץהסטתפסולתאורגניתמהטמנה )עלאףההבדלבהיטליםבין פסולתמעורבתלפסולתיבשה( . • מונהגמנגנוןוולנטרי לפיומתאפשרלרשויותמקומיותלגבותמבתיעסקאגרהייעודית בגיןאיסוףפסולתמסחריתעודפת127 .הקריטריוניםלגבייתהתשלוםלפסולתמסחרית לכללבתיהעסקוכןגובההתשלוםאינםמוסדרים. 7. מענקיםותמריציםממשלתיים מימוןמענקיםאותוכניותתמריציםברמההלאומיתאוהמקומיתמהוותמשאבחשובלקידוםתרומת והצלתמזון. ארה"ב – • תמיכהפדרליתמ- TheEmergencyFoodAssistanceProgram(TEFAP) -כ- 100$ מיליוןו- 500$ מיליוןבשנהלתמיכהאדמיניסטרטיביתוהצלתמזוןלארגוניםמקומיים )בהתאמה(. • תוכניותמענקיםפדרליותתומכותגםבבנקימזוןובמאמציהצלתמזון. • במספרמדינותמוקציםכספיםלתוכניותחירוםלרכישתמזון. 122 ban - disposal - material - food - https://www.mass.gov/guides/commercial study.pdf - http://www.mass.gov/eea/docs/dep/recycle/priorities/orgecon 123 tax - https://www.gov.scot/policies/taxes/landfill / 124 לפי תיקון 9 ב חוקשמירתהניקיון. 125 126 111.34 ₪לטוןפסולתנכוןל ינואר 2022 עלפי עקרוןהמזהםמשלםבהתאםלקריטריוניםאחידיםלגבי'פסולתעודפת' שהוגדרו עלידימשרדהפנים . 127 כתיבהועריכה 82 בצרפת – • קרןשל60 מיליוןיורובמסגרתתכנית"תזונהטובהיותרלכל." • נועדהלאפשרלנזקקיםלקבלגישהלמזוןבריאואיכותייותר. • הקרן תומכת בעמות ות במטרה : שיוכלו לקנות מוצרים טריים ) פירות , ירקות , קטניות ומוצרים לא מעובדים ( תחת תוויות איכות כפי שהוגדרו בחוקEGalim • הקרןתומכתבעמותותובנקימזון ושמהדגשעלהצלת/רכישת מוצריםטרייםלרבותפירות,ירקות וקטניות. בישראל – במיזםלביטחוןתזונתי2022 ישנההכרהבמזוןמוצלכחלופהלרכש. נוסחהמכרזמגדיר"מזוןמוצל"כמזוןראוילמאכלבעלערךתזונתיובריאותיהמוצלמפניהשמדה,ובתוך אלה – תוצרתחקלאיתשלאנקטפה,אולאנמכרהבשווקיםאובחנויות,ותוצרתחקלאיתעםפגמים אסתטייםאוצורניים. 8. יעדלאומילצמצוםאובדןהמזון הצבתיעדלאומילצמצוםאובדןמזוןב- 50% עדלשנת2030 בהתאםליעדיפיתוחבר- קיימאשל האו"םלשנת2030 . ארה"ב,קנדהרובמדינותאירופהואוסטרליה הכריזועליעדלצמצוםאובדןמזוןב- 50% עדלשנת 2030 . בישראל – יעדיהאו"םלפיתוחברקיימא,כוללהיעדלצמצוםאובדןמזון,אומצועלידיישראלב- 2015 לאהוגדריעדלאומירשמינפרדלצמצוםאובדןמזון.. 9. אסטרטגייהלאומיתלצמצוםאובדןמזון אימוץמסגרתלאומיתמקיפהלצמצוםאובדנימזוןלאורךשרשרתהאספקה.האסטרטגייהתכתיב מדיניותברורהומקיפהשתכליתהצמצוםאובדןמזוןכמוגםקידוםועידודהצלתמזון.עשויהלכלולאת כללכליהמדיניותשצויינולעילועוד. אוסטרליה NationalFoodWasteStrategy – , 2017 128 • מטרתהלהפחיתאובדןמזוןב- 50% עדלשנת2030 . 50% עדלשנת2030 .המחקרמצאכי • לשםכךבוצעמחקרהיתכנותלהפחתתאובדןמזוןב- המטרהתושגתוך7 שניםתחת: o השקעותמשמעותיותבחדשנות o מתןתמריצים o אימוץרגולציהקפדנית o קידוםהתחייבויותוולונטריתלצמצוםאובדןמזון o מעורבותתעשייתהמזוןוהחברההאזרחית NationalFoodWasteStrategy:HalvingAustralia’sFoodWasteby2030,Dep’tofEnviron.&Energy3(2017), 128 https://www.environment.gov.au/system/files/resources/4683826b-5d9f-4e65-9344-a900060915b1/files/national-food-waste- strategy.pdf כתיבהועריכה 83 • בהתאם,נכתבהופורסמהאסטרטגייהלאומיתלהפחתתאובדןמזוןע"ימחלקתהחקלאות, המיםוהסביבההאוסטרלית)DAWE(הממוקדתב-4 תחומים:קידוםמדיניותתומכת,שיפור ביצועיםבמגזרהעסקי,פיתוחשוקושינויהתנהגות. • המדיניותהתומכת מתרכזתגםהיאב-4 תחומים: o יצירתנקודתבסיס)baseline (לאומיתשלאובדןמזוןומתודולוגייהלמדידתצמצומו ביחסלמטרה; o זיהויתחומיםרלונטייםלמיקודהשקעות; o קידוםהתחייבויותוולונטריתלצמצוםאובדןמזון; o קידוםחקיקהתומכתבהפחתתאובדןמזוןובהצלתו. עדכההתקדמותאלמולנקודתהבסיסטרםנמדדה. • בישראל – טרםגובשה אסטרטגייה לאומיתמקיפהשתכליתהצמצוםאובדןמזוןבמדינה.אולם: • באוקטובר 2021 אושרהבממשלהתוכנית100 הצעדיםלהתמודדותעםמשברהאקלים. התכנית כוללתפרקהעוסקבמערכותמזוןובמסגרתוהתייחסותספציפיתגםלנושאצמצום אובדןובזבוזמזון. • אסטרטגייתהפסולתהחדשהשלהמשרדלהגנתהסביבהפורסמהבינואר2021 וכוללת התייחסותביןהיתרלהפחתהבמקורשלפסולת,לרבותפסולתמזון.בימיםאלומגבשהמשרד להגנתהסביבהאתתכניתהיישוםשלהאסטרטגיה. • משרדהחקלאותוביטחוןהמזוןהחל במהלך2024 בגיבושהתכניתהלאומיתלביטחוןהמזון 2050 ובהנעת מהלךממשלתירחבשלקבוצותעבודה בינמשרדיותבהן, צוות בנושא אובדן מזון . צוות זה עתידלבחוןולשקףאת תמונתהמצבהנוכחיתאודותאובדןהמזוןבישראל במקביללביצוע סקיר ה אודותהרגולציהוהמדיניותהנהוגה בעולם ,לרבותיעדיםומדדים , כבסיסלגיבושמדיניותלצמצוםאובדןמזוןבישראל. ראוילצייןבהקשרזהאתפעילותפורוםהאקליםהישראלימיסודושלביתהנשיא,במטרה ל סמןאת מחויבותהשלמדינתישראללעמודבקדמתהדיוןבעולםבסוגיתמשברהאקלים,להעלותאתהמודעות לסוגייתמשברהאקליםבקרבהמנהיגותהישראליתעלכלגווניה,לקדםשיתופיפעולהביןהקבוצות והמגזריםהשוניםבחברההישראליתבטיפולבתחוםזהוכןלקדםשיתופיפעולהאזוריים ובינלאומיים לקידוםהטיפולבמשברהאקלי ם. הפורום כולל נציגיםמביתהנשיא,מהממשלה,מהכנסת,מהשלטון המקומי,מהאקדמיהומארגוניהחברההאזרחיתהפועליםבתחום. לקט ישראל הינו חבר בפורום האקלים הישראלי , והצלת המזון התקבלה כאחת מהיוזמות אשר ראויות לקידום כחלק מהפתרונות למשבר האקלים . סיכוםכלימדיניותמרכזייםלצמצוםאובדןוהצלתמזוןבמדינותנבחרותבעולם עפ"ישותפותאטלסוהנציבותהאירופית חלקא׳: כתיבהועריכה 84 %מדינות צרפת קנדה גרמניה איטליה בריטניה דנמרק בלגיה הולנד מישמות )מהרשימה( 8/8 7/8 7/8 7/8 6/8 מס'כליםבשימוש/8 6/8 6/8 6/8 44% V V V הגנהמחבותמשפטית 56% V V V V V בטיחותמזוןלתרומות 61% V V V V V V V V תמריציםממשלתיים חובתתרומה/מיסויעל 67% V V V V V V V V פסולתמזון יעדלצמצוםאובדןמזון 72% V V V V V V 78% V V V V V V V תמריצימס אסטרטגייהלאומיתלצמצום 78% V V V V V V V V אובדןמזון 89% V V V V V V V V סימוןתאריכים חלקב׳: %מדינות אוסטרלי אוסטרי מישמות ספרד פורטוגל צ'ילה ישראל פינלנד שוודיה ה ארה"ב ה מקסיקו )מהרשימה( מס'כליםבשימוש/8 5.5/8 5/8 4.5/8 3.5/8 4/8 3/8 3/8 5/8 5/8 5/8 44% חלקי V V חלקי V הגנהמחבותמשפטית בטיחותמזוןלתרומות 56% חלקי V V חלקי V 61% V V V תמריציםממשלתיים חובתתרומה/מיסויעל חלקי 67% V V V V פסולתמזון 72% V V V V V V V יעדלצמצוםאובדןמזון V 78% V חלקי V V V חלקי תמריצימס אסטרטגייהלאומית 78% V V V V V V לצמצוםאובדןמזון V 94 % V V V V V V V V סימוןתאריכים מקור:129 GlobalDonationPolicyAtlas , 130 FLWPH , FoodredistributionintheEU 131 ועיבודיBDO נמצאכימביןהמדינותשנסקרו,ב- 94% ישנהרגולציהלסימון תאריכיתפוגהעלמוצרימזון;ב- 78% ישנם תמריצימסלתרומותמזוןוכן ישנהתכניתאסטרטגיתלאומיתלצמצוםאובדןמזון;ב- 72% נקבעיעד להפחתתאובדןמזוןעדלשנת2030;ב- 67% ישנהדרישהלתרומתמזוןמבתיעסקו/אומיסויעלהשלכת research.html - https://atlas.foodbanking.org/country 129 hub - prevention - waste - loss - food - https://ec.europa.eu/food/safety/food_waste/eu / 130 131FoodredistributionintheEU-MappingandanalysisofexistingregulatoryandpolicymeasuresimpactingfoodredistributionfromEU MemberStates,EuropeanCommission כתיבהועריכה 85 מזון;ב- 61% מהמדינותניתניםמענקיםממשלתייםלתרומותמזון; ב- 56% מביןהמדינותישנםנהלים לבטיחותמזוןלתרומותוב- 44% מהןישנה הגנהמפניחבותמשפטיתבתרומותמזון. כתוצאהמשימושבכליהמדיניותהשוניםלצמצוםאובדןמזון,דווחכיבריטניההפחיתהאובדןמזוןלנפש )אובדןלאחרהשלבהחקלאי(בשיעורשל27% עדלשנת2018 ביחסלשנתבסיסהמדידה)2007 ( ובהולנדנרשמההפחתהשל29% באובדןמזוןבשלבהצרכניעדלשנת2019 ,ביחסלשנת2010 כש נת הבסיס.דיווחבינייםאודותכללמדינותאירופהצפוייםלהתפרסםעלידיהנציבותהאירופיתבהמשך השנה. מחקרמשנת2020 שלה- WageningenFood&BiobasedResearch אשרהוזמןעלידימשרד 132 החקלאות,הטבעואיכותהמזוןההולנדי,בחןאתהשפעתםשלצעדיהמדיניותוהרגולציהבאירופהעל צמצוםאובדנימזון.בתוךכךנמצאכימביןכליהמדיניותשנסקרולעיל,הכליםהפיננסייםהםבעלי ההשפעההנרחבתביותרלהפחתתאובדנימזון.מיסויהטמנתפסו לתאורגניתהינובעלההשפעההנרחבת ביותרולאחריופטורממע"מעלתרומותמזוןהניתנותלבנקימזוןכאמצעילהסרתחסמיםמתרומות פוטנציאליות. בישראל,אמנםזכהנושאאובדןהמזוןלהתייחסותבשניםהאחרונות,עםחקיקתושלחוקעידודתרומות המזוןבשנת2018 והרחבתועלידיתיקונובשנת2024 .אולםבהיעדרמדיניותממשלתיתסדורהלעידוד הפחתתאובדןמזוןוהצלתו,ישראלנותרתרחוקהממימושהפוטנציאללהפחתתאובדןמזוןוהצלתותוך צמצוםאי-השיוויןואי- הביטחוןהתזונתיבקרבאוכלוסייתהמדינה. ג. התפתחויותבישראלבפעילותהממשלבתחוםאובדןובזבוזמזון ישראלנותרתרחוקהממימושהפוטנציאללהפחתתאובדןמזוןוהצלתוהיותוהיאנעדרתמדיניות ממשלתיתסדורהלעידודהפחתתאובדניהמזוןוהצלתם. ישנםמספרמועטשלמשרדיממשלההפועליםלקידוםהנושאבמסגרתתחומיאחריותם: המשרדלהגנתהסביבהפועללצמצוםאובדןובזבוזמזון. להלןעיקריהפעולותשביצעהמשרד בשנתייםהאחרונות: • המשרד להגנת הסביבה הוביל וועדת יישום בין משרדית להיערכות מערכות המזון לשינוי אקלים, הכוללת נציגים ממשרדי החקלאות ופיתוח הכפר, הבריאות, המודיעין, החינוך ומהמכון למחקרי ביטחון לאומי)INSS (.מטרתועדתהיישוםלגבשיעדיםותכניתפעולהלטווחהבינוני)שנת2030 ( להיערכותמערכותמזוןשלמדינתישראללשינויהאקלים,תוךשילובנושאיהסתגלות)אדפטציה( והפחתת פליטות גזי חממה )מיטגציה(. עבודת הוועדה כללה התייחסות לצמצום בזבוז מזון ובמסקנותיהצוין, בין הי תר,כייש צורך להציביעדיםולתכללאתנושא צמצוםאובדן המזוןכחלק מתפיסת החוסןבארץ.דוחהוועדהמפורסםבאתרהמשרד . https://edepot.wur.nl/529888 132 כתיבהועריכה 86 • המשרד הוביל את היערכות מדינת ישראל לפסגת מערכות המזון של האו"ם במסגרת זו, קיים המשרדדיאלוגיםרחביםבהשתתפותמשרדיממשלה,גופיםאזרחיים,אקדמיה,חקלאים,תעשייני מזוןועוד. • ביוני 2023 המשרד לקח חלק ביחד עם לקט ישראל בפרסום דו"ח תרומות עודפי מזון בישראל: מדריך משפטי והמלצות מדיניות. דו"ח זה מציג מבט מקיף על ההיבטים המשפטיים והמעשיים לתרומתמזוןבישראל,תוךהשוואהלנעשהב- 20 מדינותשונותבעולם. המשרדלהגנתהסביבהמקדםביחדעםמשרדהבריאותהטמעתקריטריונים לשירותיהסעדהומזון • בריאומקייםברכשהציבוריבישראל.הקריטריוניםכולליםהתייחסותלצמצוםאובדןוהצלתמזון. המשרד תומך בפעילותארגונים לצמצום בזבוז מזון במסגרת קול קורא לתמיכה בארגוני סביבה. • במסגרתזומקדםהמשרדסדרהשלפעילויותלציבורהרחב,משקיביתורשויותמקומיותהעוסקות בהעלאתמודעותלנושא,שינויהרגלים,כליםלצמצוםבזבוזמזון,פיתוחמערכיהצלתמזוןמקומיים ועוד.בנוסףתומךהמשרדגםבמחקרימדיניותבנושאצמצוםבזבוזמזון. • הסברה:המשרדהפיקופרסםמספרסרטוניםבמדיההחברתיתשעסקובנושאצמצוםבזבוזמזון בהיבטיםשונים,כולל:מידעעלהתופעהוהיקפה,פעילותארגוניםבנושא,טיפיםלצרכנים. • אסטרטגייתהפסולתשלהמשרדלהגנתהסביבהכוללתהתייחסותביןהיתרלהפחתהבמקורשל פסולת,לרבותפסולתמזון. • החל מ שנת2019 ,המשרדמפרסםביחדעםלקטישראלאתדוחותאובדןהמזוןהלאומיהכוללים פרקסביבתי. משרדהעבודה,הרווחהוהשירותיםהחברתיים השיקבשנת2017 אתהמיזםהלאומילביטחוןתזונתי בשיתוףאשלירושלים,כוללחב"ד ולקטישראל .במסגרתו,מחולקיםכרטיסיםנטעניםבשווישל500 ₪ עבורכ- 11,000 משפחותהסובלותמאי- ביטחוןתזונתיחמור.הפיילוטהושקבפברואר2017 בפריסה ארציתב- 36 רשויות,בעלותכוללתשלכ- 65 מיליון₪בשנה . עםקליטתהמשפחהלתוכנית,מעבירמשרד העבודהוהרווחהלרשותה,באמצעותאש"לירושלים- כוללחב"ד,כרטיסטעוןבשווישל500 ₪כלחודש. הכרטיסמאפשררכישתמוצרימזוןב- 250 ₪)ללאטבקואלכוהול(ברשתותנבחרותובחנויותמקומיות, וקנייתירקותופירותומזוןיבששמקורםב הצלתמזון)שמובליםלבתיהמ שפחות(ב- 250 ₪נוספים) 180 ₪ ירקותופירות,70 ₪מזוןיבש.( במאי2021 פורסםהמכרזלהפעלתהמיזםלביטחוןלאומילאחרשנעשובומספרשינויים.מספר המשפחותהמשתתפותבמיזםגדללכ- 26,000 משפחות,אשרמקבלותכרטיסטעוןבשווישל350 ₪וסל ירקותופירותלביתןבשווישל150 המכרזמתייחסמפורשותלחלוקתתוצרתחקלאיתשמקורהבהצלה.. המיזםנמשךגםבימיםאלובהובלתאש"לירושליםכוללחב"דבשיתוףלקטישראל. משרד החקלאות ממשיךלקדםמהלכיםשמטרתםלסייעבצמצוםאובדןמזוןבשלביהייצור,ההפצה והצריכה ,בהם: • משרדהחקלאותקבעכימספטמבר2023 יצרניםויבואניםיקבעואתהתוקףשלמוצריםמהחישיש סיכוןבריאותיאםיזדהמו.ביןהיתר:ניתןיהיהלהאריךתוקףעוףטרימחמישהימיםלשבעהובשר קפואמ- 15 חודשיםל- 24 חודשים . איבריםפנימייםקפואים- ניתןיהיהלהאריךתוקפםמחצישנה לשנה. מהלךזה יסייעבצמצוםאובדןמזון . כתיבהועריכה 87 • שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות מסייע באימוצן של שיטות גידול ובקרת אקלים המסייעותלצמצוםהפחתבתהליךהייצור,בשדהובמטע. • תחומים אלה מלווים גם במענקי תמיכה לחקלאים המבוצעים באמצעות מנהלת ההשקעות של המשרד. • חוקרימנהלהמחקרהחקלאימסייעיםלבתיאריזהולתחנותהמיוןבקידוםהשימושוההטמעהשל טכנולוגיותאחסוןהמצמצמותאתאובדןהמזוןבשלבהאחסון,לצדשיטותמתקדמותלאבחוןנגעים והוצאתתוצרתפגומהבשלבהמיוןוההפצה. עלמנתלצמצםאתאובדןהמזוןבשיווקובביתהצרכןהחל המשרד בביצועמחקרLCA שמטרתו • לבחון שימוש באריזות ייעודיות היוצרות אווירה מבוקרת סביב התוצרת הארוזה ובכך מסייעות בהארכת חיי המדף ובצמצום אובדן מזון. תוצאות ניסוי זה יסייעו בהטמעת שינוי דרמתי במסחר בתוצרתחקלאיתטרייה. כתיבהועריכה 88 14 . ה מלצותמדיניותלעידודהפחתתאובדןמזוןוהצלתמזון בשלההעתלאמץפרקטיקותמקובלותבעולםולקבועמדיניותממשלתיתסדורה לעידודהפחתתאובדןמזוןוהצלתובישראל דו"חאובדןוהצלתהמזוןהלאומי2023 בדומהלקודמיו,מצביעעלכדאיותגבוההלהצלתמזון,, מההיבטיםהכלכליים,ה בריאותיים,ה חברתיים והסביבתיים.סקירתהמדיניותהמשווהושיטותהעבודה המומלצותבעולםלצמצוםבזבוזמזון כמוגםהפנמתהתועלותהבריאותיותהקשורותבהצלתמזוןבריא, מחדדותאתהצורךבשימושבהצלתמזוןכאחדמכליהמדיניותהלאומיים. מבחינהכלכלית :מקרהברורשלכשלשוק.במחיריהשוק,איןכדאיותלהצלתהמזון,אולםבמחירכלכלי המשקףאתהערךהאלטרנטיביוהתמורההתזונתית,קיימתכדאיותגבוההלהצלתהמזון. מבחינהחברתית :המזוןהמוצלשייתרםלנזקקיםיביאלצמצוםאיהשוויוןו ל עלייהבביטחוןהתזונתישל תושביהמדינה. מבחינה בריאותית : הצלתמזוןבריאואספקת ו לאוכלוסיה הנמצאתבמצבשל אי-בי טחוןתזונתי ואינה צורכתדימ מנו ,מבטיחהתזונההולמתומשפיעה באופןישיר על בריאות השלאוכלוסיהזו ומשכךחוסכת למשקהוצאותבריאות. מבחינהסביבתית :מאמץזהיחסוךמשאביםרביםשלאנרגיה,מים,קרקעוכימיקליםוכןיקטין פליטותגזי חממהומזהמיםלאווירוכןאתכמויותהפסולתהמועברותלהטמנה. יתרונותנוספים,לאנסקרובדו"חזה.אולםחשובלצייןכיהעיסוק כיום במזון בכללובמזוןבריאומקיים בפרט נעשהגםבהקשריםרחביםשלביטחוןהמזוןלצדהצורךלהאכילאתכללתושביהעולם.זאתלנוכח ריבויאוכלוסיןומשבריםפוליטיים,סביבתייםובריאותייםהפוקדיםאת העולם ואשרהינםבעליהשפעה ישירהעלעתודותהמזוןבו.אשרעלכן,לאניתןלעמודמנגדומומלץלבחוןאתכליהמדיניותהבאים, הנהוגיםבחלקנכבדממדינותהעולם המערבי , לעידודהפחתתאובדןמזוןוהצלתמזוןבישראל: 1. קביעתיעדלאומילהפחתתאובדןמזוןוהצלתו –יעד אשריקבעהפחתהבהיקףאובדןהמזון, בהתאםלעקרונותשגיבשהאו"ם ולתכניתלאומיתשתגובש. קביעתיעדלאומימעלהאתהנושאלסדרהיוםהציבוריומהווהמחויבותלפעוללמימושהיעד. במקביללקביעתהיעד,ישצורךליצורכלימדידהובקרהשיאפשרובחינהשוטפתשלעמידהביעד שנקבע. 2. גיבושתוכניתלאומיתלהפחתתאובדןמזוןוהצלתמזון – מפאתהיקפהוחשיבותה, ה משרד להגנת הסביבה יובילויתכללאתהתוכנית,והיאתערבאתמשרדיהממשלה הרלוונטייםל יישומה ותתוקצב כנדרש .התוכנית תתייחסלאובדןהמזוןולהצלתמזון ,בדגשעלמזוןבריאומזין, לאורךכלשרשרת הערךולכללהתנאיםהנדרשים)תפעוליים,רגולטוריים,כלכליים(למימושהדרגתישליעדצמצום אובדןהמזוןוהצלתהמזון ותתקצבאתהפעולותהנדרשותבהתאם . כתיבהועריכה 89 כךלדוגמא: המשרדלהגנתהסביבה יקדם ביןהיתר כלימדיניותלהפחתתאובדןמזוןוהצלתוככלילעמידה , , ביעדיהפחתת פליטותבתחומיהפסולתוהתעשייה כגוןכליםלתשלוםבגיןפסולתעודפת איסור . , הטמנתפסולתאורגניתשלאעברהייצוב מנגנוןמשקילתמחורעלותפחמןועוד , . משרדהבריאות יתווהמדיניותלצריכתמזוןבריאבקרבהאוכלוסיההכלליתבכללוהאוכלוסיה המוחלשתבפרט,באופןשישנהאתתפיסותהמדיניותבקרבמשרדיהממשלההאחריםבבואםלקבל החלטותולהתוותמדיניות.כמוכן,יגבש מדיניותתמריצים לעמותותובנקימזוןבדגשעלהצלה ותרומהשל מזון טריובריאוכןיבחןכליםותכניותלקידוםמודעות ציבורית לצריכתתזונהבריאה ולהשלכותיה. משרדהחקלאות י גבש מדיניותתמריציםושיפוילפיצויחקלאיםאשרתורמיםמזוןבמקוםלהשמידו וכןיבחנוכלימדיניותוטכנולוגיותלהפיכתמזוןשמיועדלהשמדהלמשאב. משרדהכלכלה י גבש מדיניותתמריציםושיפוילפיצוייצרניםאשרתורמיםמזוןבריאבמקוםלהשמידו. בנוסףיבחנודרכיםלהטמעתתמחורדינמיברשתותהשיווקלהפחתתאובדןמזוןכתוצאהמתאריך תפוגהקרוב.כמוכן , תבחןהסדרהמחודשתשלתאריכיתפוגה. משרדהרווחהוהביטחוןהחברתי י תמוך בפעילויותומיזמיםלהפחתתאובדןמזוןוהצלתמזון בריא וחלוקתולאוכלוסיותמוחלשות . התמיכהתתמקד ב חלוקתמזוןבריא והכרה במזוןשמקורובהצלה. מיזמיםמסוגזהיאפשרולמשרדלתמוךבהיקפיםנרחביםיותרשלאוכלוסיותמוחלשות,מבלילהקצות לכךתקציביםנוספים. משרדהחינוך)בשיתוףעםהמשרדלהגנתהסביבה ומשרדהבריאות ( יפעללהטמעת תוכניות לימודיםמהגילהרך לעידוד תזונהבריאהובתקיימא,מניעתבזבוזמזוןוהצלתמזון,לימודיסביבה וקיימותבדגש עלחסכוןבמשאבים, מזוןוהצלתמזון. מנהלהרכש י פעלל חיובגופיםפרטייםהמשתתפיםבמכרזיםממשלתייםלאספקתשירותיםכלשהם למדינה)לארקבתחוםהמזון(,אשרישלהםמקורותמזוןבריהצלה,בהתקשרותעםעמותתהצלת מזוןמוכרת,כתנאיסףלהתקשרות. נוסףעלכך,בהתאםלתיקוןלחוקלעידודתרומותמזון)נובמבר 2024 (,חלהחובתהתקשרותעםארגוניהצלתמזוןמוכריםגםעלגופיםביטחונייםועלחברות ממשלתיותהמפעילים)ישירותאובאמצעותקבלןמשנה(מטבחהמאכילמעל1,000 אישביום,כתנאי לקבלתתקציבממשלתי.יחדעםזאת ,התיקוןאינוחלבשלבזהעלכללהגופיםהמתוקצבים,ויוזמות חק יקהנוספותצפויותלפעוללהרחבתהחובהעלגופיםמתוקצביםנוספים . משרדהביטחון ורשות החירום הלאומית יתקצב ו הצלתמזוןוביטחוןתזונתיכחלקמהערכותהמשק לשעתחירוםוהערכותלמצבימשברומגפה. 3 . קידוםחקיקהבהתהוותוצורךבעיגוןרגולטורילמניעתאובדןמזון צמצוםאובדןהמזוןבישראלמחייבמסגרתחקיקתיתברורהשתעודדהצלתמזוןותמנעהשמדתו. כיוםמקודמותמספריוזמותחקיקה,אךעלמנתלהביאלשינוימשמעותי,נדרשתהשלמתתהליך כתיבהועריכה 90 החקיקהוקידוםרגולציהרחבהיותרשתספקמענהארוך- טווחלצמצוםבזבוזמזוןולהגברתהביטחון התזונתי. ביןהצעותהחוקהמרכזיותשטרםאושרוניתןלמנותאתהצעתחוקלתיקוןפקודתהמכס)איסור השמדתטוביןחבימכס(, התשפ"ג- 2023 ,שמטרתהלמנועהשמדתמזוןראוילצריכהשהוחרםאוחויב במכס,ולהפנותולרשויותרווחהולארגוניםשיחלקואותולנזקקים.הצעהזומהווהמנגנוןחשובלניצול טוביןראוייםלצריכה,אשרכיוםמוצאיםמכללשימושבשלמגבלותחוקיותורגולטוריות. הצעהנוספתהיאהצעתחוקלתיקוןפקודתמסהכנסה)זיכויבעדתרומתמזון(,התשפ"ג- 2023 , המבקשתלהעניקזיכוימסלעסקיםהתורמיםמזוןבמקוםלהשמידו.החלתמנגנוןתמריציםזהתעודד גופיםמסחריים,יבואניםויצרנימזוןלהגדילאתהיקפיתרומותהמזון,תוךצמצוםהפסדימזון יקרים שנגרמיםמדישנה. חקיקותאלומהוותשלבראשוןבהסדרתהתחום,אךישצורךבמדיניותרגולטוריתמקיפהשתכלול תמריציםכלכלייםנוספים,פיקוחעלניהולעודפימזון,והנגשתמנגנוניםשיקלועלעסקיםלהעבירמזון למטרותראויות.שילובחקיקהורגולציהברורהיהפכואתצמצוםבזבוזהמזוןלנורמהמח ייבת,תוך יצירתתשתיתלאומיתשתבטיחניהוליעילשלמשאביהמזוןבישראל. 4 . תמיכהממשלתיתרב-שנתיתלהפחתתאובדןמזוןוהצלתמזון בשיגרהובחירום מלחמתחרבותברזלהמחישהאתחשיבותהביטחוןהתזונתיכחלקמהחוסןהלאומיוהדגישהאת הצורךבתמיכהממשלתית רב- שנתיתלהפחתתאובדןמזוןוהצלתו,הןבשגרהוהןבחירום.הפגיעה החמורהבענףהחקלאות,שהביאהלאובדןתוצרתבשווימאותמיליונישקליםולעלייתמחיריהמזון, הוכיחהכינדרשתמדיניותממשלתיתארוכתטווח. כדילמנועמשבריםעתידיים,מומלץליישם מדיניות שתספקתמיכהשוטפתבהצלתמזוןותאפשר תגובהמהירהבעתותחירום.ישלהבטיחמנגנוניסיועשיחזקואתהענףהחקלאי,תוךהרחבת ההשקעותבטכנולוגיותחדשניות,תשתיותלוגיסטיותותמריציםלהקטנתבזבוזמזון. המדינהחייבתלגבשמדיניותרב- שנתיתיציבהשתאפשרלחקלאיםלהתאושש,לשמורעלמחירים יציביםולחזקאתהביטחוןהתזונתיהלאומי.תמיכהעקביתבמגזרהחקלאיתסייעלארקבהתמודדות עםמשבריםעתידייםאלאגםבפיתוחחקלאותבת- קיימא,שתשמשאתהמשקהישראלילאורךשנים. כתיבהועריכה 91