חומר רקע
אוקטובר
2025
הנדון: ניירמדיניות –
מאבק בזנות קטינות ומניעה
תופעתהזנותהיאתופעהקשהוחמורה,רחבתמימדיםבאופןמדאיג,לההשלכותכבדותעלמצבם
הנפשי, פיזי ובריאותי לא.נשים בזנות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזנות בקרב קטינות
וקטינים
אשרהנפששלהםרכהיותרויכולתהבנתהסיטואציהוהשלכותיההינהמורכבתומוגבלת.
על פי נתונים של ארגוני שיקום וסיוע וארגוני שטח מוערך כי כיום
בישראל יש כ-
3,000
קטינות
וקטינים
בזנות על פי נתוני ארגוני השטח, וכן מחקרים רבים מהארץ ומהעולם,. גיל
הכניסה המוכר לזנות הוא 13-14
. כך גם נכתב בדו"ח מבקר המדינה בנושא 'טיפול הרשויות
בתופעהשלניצולקטיניםלזנות'משנת2014
:"התופעה שלניצול קטיניםלזנותהיא תופעהחבויה
המתרחשת לרוב במקומות סגורים. במחקרים נמצא כי הגיל הממוצע של הכניסה למעגל הזנות
הוא14-13, אך מוכריםגם מקרים שבהםילדים בני12-11
נוצלולזנות".
ברוב המקרים קיים רקע של פגיעות מיניות בילדות, מחוץ או בתוך המשפחה והזנחה
הוריתהנמשכתדורות.נערותשגדלובביתפוגעניומזניח,ועברופגיעותמיניותמתמשכותבילדותן,
מפתחות תפיסה שהמיניות שלהן היא הכלי החזק ביותר שיש ברשותן. הערך העצמי שלהן נמוך
מאוד והן מאמינות שרק בזכות המיניות שלהן הן יוכלו לשרוד. כך הן מתפתות להציע את גופן
בעבור אתנן, לא בהכרח כספי, כגון מקום לישון בו, טרמפים, סמים, ביגוד ומוצרי אלקטרוניקה
וכו.'
מאפייני זנות קטינות -
נערות צעירות, חלקן בנות 14
בלבד, משודלות לרצף של ניצול מיני
בתמורה לטרמפים, טלפונים, בגדים ולעיתים גם תשומת לב בסיסית. הן הופכות לקורבנות של
מציאות בה המערכת אינה מצליחה לספק להן את הזכות להגנה, ביטחון וסביבה מיטיבה. נערות
פוגשותמנצליםבאפליקציותכמו"אומיגל"
אפליקצייתוידיאוצ'אטאקראי)(,בקבוצותוואטסאפ
למטרותטרמפים,אומחוץלשעריביתהספר.לאתמידמדוברבמיןתמורתכסףאומשאבחומרי,
פעמים רבות המניע הוא אחר; הצורך להיראות, לקבל הערכה, לקבל "מקום", או פשוט תחושה
שהןנחשבות.עבורנערה בסיכון וברצףהניצולהמיני, תשומתלבהופכת למטבע עבורהפוגע.
כדי לשרוד את החיים המורכבים, נערות רבות משתמשות בסמים באופן נרחב והדבר
מוביל להתמכרויות. בגילאי הנעורים המוקדמים מרבית השימוש הוא בקנאביס, ובהמשך
בממריציםוסמימסיבות.מציאותזומובילהלהתדרדרותנפשיתמהירהמאוד,אובדנותוניסיונות
פגיעה עצמית, חרדות ודיכאון. שגרת החיים הלא יציבה מובילה לנשי
רה ממסגרות החינוך,
מהימנעות מגיוסלצה"לוכן להריוןולידהבגיל מוקדם.
חשוב להדגיש כי הצורך האקוטי בגדיעת התופעה אינו מתמצה רק בעצם הניצול והנזק
הקייםמהיותםשלהקטינ
ותוקטינים
בזנות,אלאבהשלכותהעתידיותשלהדבר-
רבותמןהנשים
הבוגרות המצויות בזנות דורדרו אל הזנות בהיותן קטינות. יש להבין, כי הזנות אינה "מקצוע" או
"אקט"חדפעמי, כי אםחווייתחיים כוללת,המשפיעהעל מצבןהנפשי,הגופני,הבריאותיוהרגשי
של המצויות בה. יתרה מכך, היא משפיעה על דימויים והערכתם העצמית של המצויים והמצויות
בזנות, על מידת האמון אותו רוכשות לעולם ולסובבים, ועל מידת התקווה לעתיד שונה וטוב יותר
בההן מסוגלותלהחזיק.
אוקטובר
2025
ממצאי המחקר המלווה שערך מכון ברוקדייל מציגים באופן חד משמעי את
הנזקים
הנפשייםשקיימיםבזנות–כ-
79%
מהאוכלוסייהבזנותלוקותבפוסטטראומה
בעקבותחייהזנות,
כ-
44%
דיווחו על ניסיונות ההתאבדות וכ-
46%
מאובחנות עם הפרעות אכילה1.
הנתונים הנ"ל
שופכיםאורעלכךשהנזקיםהכרוכיםמהחייםבזנותעמוקיםוקשים
ב
יותר.
יתרהמזאת,העיסוק
בזנות גורר סכנות רבותוחשיפהלאלימות קשה, אונס
ולעיתים רצח.
מכאן,שיש חשיבותאדירהבמניעהמוקדמתואפקטיבית ככלהאפשר,שלהכניסהאל מעגלהזנות
–
מניעה אשר הדרך המרכזית בה עוברת באכיפת החוק ובאיתורם של אלו המדרדרים נערות
ונערים רביםאל עולם הזנות.
מניעה באמצעות אכיפה
עלפיארגוניהשטח,בולטכי צרכניזנותהקטיניםפועליםללאלאותלמצואאתהקרבנות
שלהם –
ועושים זאת בקלות מדאיגה ביותר. לדבריהם הכניסה לזנות מתחילה משידול על ידי
גבריםמבוגרים,במועדונים, בדירותזנות,בתוךמערכותיחסיםובעיקרבמרחבהוירטואלי.בנוסף
באזורי הפריפריה
הגאוגרפית והחברתית נפוצה התופעה בה גברים בגירים מאתרים נערות מחוץ
לבתי ספר ופארקים.
סעיף203
גלחוקהעונשין,תשל"ז1977
קובעכיצריכתזנותמקטיןאסורה,וכיהעונשעליה
הוא עד 5
שנות מאסר. יודגש, כי לא רק שמדובר בעבירה חמורה של צריכת זנות מקטינים, אלא
שהעוברים עבירה זו לרוב גם עוברים עבירות מין חמורות נוספות כגון אינוס או בעילה אסורה
בהסכמה.
אף שמדובר בפשע חמור, מידת האכיפה של החוק ושל פתיחה בהליכים פליליים נגד
העבריינים מצומצמת ביותר (בלשון המעטה) -
מאז פורסם החוק הוגשו עשרות בודדות בלבד של
כתביאישוםנגד צרכניזנות קטינים.
למרות הקושי בתשאול קטינות ישנם פתרונות ליישום אכיפת החוק. החוק הישראלי
מאפשר הרשעה בעבירה של ניסיון לביצוע פשע, אשר העונש עליה יכול להיות זהה לעבירה עצמה.
למשטרת ישראל מחלקת סייבר מפותחת אשר ראוי כי תגביר את המאמץ סביב פעילות המשטרה
במרחב זה,ולתפעללפתיחת
כמה שיותר תיקים כנגד המנסים לצרוך זנות מקטינות וקטינים.
מניעה באמצעות איתורומזעורנזקים
כיום קיימים 14
"מרחבי הלב" בפריסה ארצית רחבה אשר מופעלים על ידי מחלקות
הרווחה העירויות כאשר
שלושה
מהם בלבד במתכונת 24/7
הכוללים הלנת חירום2
. מרחבי הלב
נותניםמענהלכ-
450
נשיםונערותבגילאי13-36
ומטרתםלאתרנערותוצעירותבראשיתרצףהזנות
(מין תמורת
אתנן), ועד כאלה שעמוק ברצף הזנות המסחרית.
מרבית מרחבי הלב עובדים כיום
במתכונת מצומצמת הכוללת פעילות ב
שעות ספורות, בשלושה ימים בשבוע בלבד. בימים אלה
מגיעות בגירות
וקטינות יחדיו למתחם, ללא הפרדה, דבר המקשה על העבודה הייחודית הנדרשת
1
על פי דיווחים שנמסרולמחקר מהעובדות הסוציאליותאשר מלוות את שורדות הזנות
2
הלנת חירום - תלאביב,ירושליםוחיפה. מרחבי הלב בקהילה-
אילת, דימונה, באר שבע, רחובות,
עיר חרדית במרכז הארץ,
רמת גן, לוד,נתניה,ראשוןלציון,
פתחתקווה,
חדרה, אוםאלפאחם.
אוקטובר
2025
בעבודה עם קטינות ומאפייניהן הייחודיים, ואף עשויה להזיק לנערות הצעירות, מאחר והחשיפה
לזנות מסחרית עשויה להעמיק ולשכלל את אסטרטגיית ההישרדות שלהן ואת פרקטיקת הזנות.
בנוסףהן חשופות לניצול, סרסורופגיעהעל ידי בוגרות .
איתור - מרחבי הלב נמצאים בקשר מתמיד עם הרשות המקומית, פונים מיוזמתם לבתי
ספר ולעתים גם לחינוך בלתי פורמלי במטרה לאתר נערות על רצף הזנות. בחלק ממרחבי הלב,
מעבירות העובדות הסוציאליות יחד או בנוסף לעמותת "תודעה)"( הכשרות
ל
צוותים בבתי הספר
בנושא איתורנוערבראשיתדרכובזנות.בנוסף,
נעשים
מאמציםרביםעלידיהצוותים
לניטורנוער
העוסק בזנות דרךהרשת ובמרחב הציבורי ולהביאו למרחביהלב השוניםלטובת טיפולושיקום.
אמנם במרחבי הלב מתבצעת עבודת קודש המצילה חיים, אך כל אלה פועלים במתכונת
מצומצמת ביותר. בהיעדר תקציב ייעודי ומשרות לטובת איתור, לא ניתן לעשות עבודת איתור
מקיפה ואפקטיבית. בנוסף דיסיפלינת האיתור ברשת היא דבר שיש ללמוד ולהשקיע בו משאבים
שאין למרחבים האלה.
בנוסף מתמודדים המרחבים עם "חוק נוער" המגביל טיפול ללא שיתוף
פעולה של סמכות
אפוטרופוסית, ועם עבודה משותפת
עם
קטינות וצעירות
. כתוצאה מכך,
מאויישים מרבית מרחבי הלב
על ידי נשים צעירות שאינן קטינות. במילים אחרות
למרות
קיומו
של מענה,
ל
כאורה, עבור נערות בזנות, אין ביכולת
ן לצרוך את השירותים האלה בפועל,
והנערות
והצוותיםעומדיםבפנימכשול
םימהותייםהמונעיםאתיכולתהשיקוםוהסיוע,ומתוךכךגםאת
פעולתהמניעה.
מניעה באמצעותחינוך
מערכת החינוך היא אחת החזיתות המרכזיות במאבק למניעת זנות קטינות וקטינים. זהו
המקום בו ניתן, אולי יותר מכל מסגרת אחרת, להעניק לבני ובנות הנוער כלים של ידע, שפה
וגבולות,
לפנישהםנחשפיםלמצביסיכוןולדינמיקותשלפגיעהוניצול.
חינוךלמיניותבריאה,
החל
מכיתה ז' ועד י"ב, הידוע ככלי חשוב בצמצום ומניעת פגיעות מיניות וזנות, אינו מוגדר כחובה
בחוק,אלאנחשבכהנחייתמדיניותשלמשרדהבריאות,
והיקףהיישוםתלויבבתיהספר,ברשות
המקומית ובצוות החינוכי
, ללא שום פיקוח.
בכך מפספס משרד החינוך את ההזדמנות למניעה
מוקדמתומשמעותית של כניסהלמעגלי ניצול.
תפקידם של הצוותים החינוכיים הוא קריטי,
אך להם כלים בסיסיים בלבד לאיתור נוער
בסיכוןובמצביניצול.הגורמיםהחינוכייםלרובלא
מקבליםהכשרה
ראויהבנושאיםשלנוערבזנות
ובמצבי ניצול מיני, ואף הם עצמם מונעים פעמים רבות,,
מדעות קדומות אודות מיניות בריאה,
ניצול מיני ומיניות בגיל צעיר. כך למעשה,
לא רק שהם מפספסים את בני הנוער
הזקוקים לאדם
מבוגרשיושיטלהםיד,אלאאף
עלוליםלהחמיראתהמצבבאמצעותאמירותלאמותאמות,יצירת
אי אמוןותפיסות מוטעות בקרב בני ובנותהנוער.
עבור מסגרות חוץ ביתיות של נוער בסיכון, כגון פנימיות, הוסטלים ובתים חמים, בבתי
ספר מקצועיים ובמרחבים עבור נוער בסיכון,
הוקצו משאבים מתוקף החלטת ממשלה 4462
,
"תכנית ממשלתית לצמצום תופעת הזנות", לטובת סדנאות למיניות בריאה לצוותים וצעיר
ים/ות
במסגרות.
עלהסדנאות אמון משרדהבריאות. בפועל,
התקציב מצומצםוהחלוקה הגיאוגרפית לא
שיוויונית ומרבית ההרצאות מתנקזות למרכז הארץ
, כאשר
בצפון ובדרום כמעט ולא מועברות
אוקטובר
2025
סדנאותוהרצאות. יתרהמזאתהיקףהתוכניתהמוצעתמאודמצומצם–2
סדנאותלצוותהחינוכי
בשנה ו2
סדנאות לבני ובנות הנוער. בפועל זו טיפה בים וכאשר מדובר בשתי סדנאות בלבד, לא
מתאפשר
להפרי
ך
מיתוסים, לייצר תפיסה מחודשת ומיטיבה ולמנוע את דרדורו של הנוער לניצול
מיני וזנות.
איןלשכוחגםאתהמסגרתהראשוניתביותר,הלואהיאהבית.
הוריםהםשות
פיםטבעיים
במערךהמניעה, ולכןחשוב לפתח מודליםחינוכייםהכולליםגםעבודהעם משפחות. ניתן לומר כי
אחוז גבוה מאוד של בני ובנות נוער אשר הדרדרו למציאות של ניצול מיני וזנות, חוו פגיעה מינית
מוקדמת שלוותה בהזנחה הורית. במידה ותתבצע הכשרה להורים לאיתור סימני אזהרה ויצירת
שיחרגיש ובטוח בבית, ניתן יהיה למנוע את המשךהתדרדרותהנער/ה והצלתו/ה.
המלצות
1.
מאבק בצריכה -
המדינה מחויבת לאכוף פיקוח הדוק יותר על זירות דיגיטליות המהוות
מוקדלניצולקטינותוקטינים,וכןלהבטיחכיאףנערהלאתשודללזנותמחוץלכותליבית
הספר.זאתועודישלהגביראתאכיפתושלחוקאיסורצריכתזנותמקטין,אשרעונשועד
5
שנות מאסר. נדרשת מדיניות אכיפה יזומה ומשולבת של משטרת ישראל, הפרקליטות
ומשרד הרווחה, לרבות חיזוק יחידת הסייבר לאיתור וניטור פעילים ברשתות חברתיות
הפועלים לשדל קטינ
ות וקטינים
לזנות. במקביל, יש להפעיל מערך הסברה והרתעה
ציבורית שיבהיר כי מדובר בפשע מיניחמורלכל דברועניין.
2.
איתור–
ישלתקצבבאופןיעודייתקניםשל"מאתרות"במרחביהלב.כיוםברובהמרחבים
אין תקציב לאיתור,
ובמקרים רבים העובדות הסוציאליות מבצעות פעולות איתור ברשת
וברחוב ללא תשלום, על חשבון זמנן הפרטי. חשוב להבין כי הרכיב המרכזי ביותר לבניית
אמון בקרב בני נוער הוא חיזור, ולכן כפועל יוצא ישנן משמעותית פחות קטינות במרחבי
הלב, למרות שהמקומות מיועדים גם עבורן. יודגש כי חשוב לוודא כי מאיישות תקן
המאתרתעוברות הכשרה מתאימה ובעלותהכישורים הדרושים.
3.
מזעור נזקים -
יש לבסס הפרדה מבנית בתוך מרחבי הלב לטיפול בקטינות
וצעירות לחוד.
נוסף על כך, יש להרחיב את שעות הפעילות של כלל מרחבי הלב למתכונת מורחבת ו/או
הכוללתהלנה.
לשםכךישצורךמשאביםנוספיםותקצובייעוד.כמוכן,ישלהקיםמרכזים
חדשיםבעריםשבהןאיןכללמענה-
בצפון(עפולה,צפת,טבריה,קריות,עכו,נהריה,חריש
ו
קריית שמונה), במרכז (בת ים
), בערים חרדיות (
בני ברק ובית"
ר עילית) ובדרום (אשדוד,
אשקלון, קריית מלאכי, גדרה, שדרות, אופקים, ירוחם וערד). ללא פריסה ארצית מלאה,
נערות רבות נותרותמחוץלמעגלהסיוע.
4.
חינוך והסברה –
ראשית יש
לקבוע
חקיקה
מחייבת לחינוך
למיניות
בריאה
בחטיבות
ובתיכוניםולוודאאתאכיפתה.
שניתישלהרחיבאתהמענההקייםבמסגרותלנוערבסיכון
לסדנאות קבועות ומתמשכות לאורך כל שנת הלימודים וכן לוודא שהן מתקיימות בכל
רחבי הארץ ולא רק במרכז. שלישית, יש לשלב הורים
בתהליכי החינוך ומתן כלים
להתמודדות עם נוער בסיכון ובניצול מיני על ידי גורם מוסמך ובקיא במיניות בראי
טראומה. לבסוף, נמליץ על יצירת "הפסקה בטוחה" בכלל בתי הספר בכדי לייצר מענה
לבני ובנותהנוער בעבור שאלות שיש ברשותם בנושאי מיניות.
אוקטובר
2025
5.
בריאות-
כיוםאיןהיתרלגורמיםבמשרדהבריאות,כגוןמרפאותלוינסוקי,להעניקטיפול
למחלות
מיןבקרבקטינ
ותוקטינים.
כךגםכאשרקטינ/המגיע/הלמרפאהומבקש/תסיוע
בשל מחלת מין או הריון בלתי רצוי לא ניתן לסייע. יש לייצר תקנה המאפשרת טיפול
בקטין/הבמרפאותלוינסקי בצורהאנונימית,בכדילהעניקטיפולאקוטי,למנועהפצהשל
מחלות מין ולסייע במקרים שלהריוןלא רצוי בגיל מוקדם מאוד.
6.
שיקום
–
כדי להצליח בתהליך השיקום, בני נוער זקוקה להחזקה צמודה, עם גבולות
נוקשיםוברוריםולכןהמענהשלמסגרתחוץביתיתנכוןוחשוב.עםזאת,כיוםאיןבישראל
כמותמספקתשלמסגרותחוץביתיותמשקמות.גםאלושקיימות,בעלותרשימותהמתנה
מאודארוכות,לעיתיםשלחצישנה.
לפיכך,ישלפתוחמסגרותנוספות,במיקומיםשאינם
במרכזהארץ שכן שםהמחסור במעניםנמוךיותר.
7.
ידעומחקר-
ישלקדםמחקרלאומימקיףעלהיקףתופעתזנותהקטיניםבישראל,במיוחד
בזנות מקוונת,ולבסס תשתיתנתוניםעדכנית שתאפשר קביעת מדיניות מבוססת ראיות.
בכבוד רבובברכה,
ליאור רוזנבאום
מוריה סילפן רודל
מנהלתקשרי ממשל
מנכל"ית