פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 122 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 12:41 סדר היום: << נושא >> תמונת מצב: אנשי טיפול ממקצועות פרא-רפואיים בחינוך המיוחד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר משה אבוטבול טלי גוטליב מוזמנים: הלית מרים טופז בורובסקי – מפקחת ארצית, אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך עינת פולק – מדריכה מרכזת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך טל ניצני ביטון – מנהלת תכנון כ"א מקצועות בריאות, משרד הבריאות רגדה חכים – סגנית מנהל אגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות אורלי בוני – מרפאה בעיסוק ראשית, ממונת שוויון ונגישות, משרד הבריאות מריה רבינוביץ' – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולרי זילכה – עו"ד, רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות רויטל לן כהן – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה בצוות המנהל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ליאל פלג – עו"ד, ראש תחום חינוך ורווחה, אגף זכויות וממשל, אלו"ט ענבל צוקרון דמרי – אמא לילד עם מוגבלות קשה, מנהלת תחום זכויות, יד לילד המיוחד זהר לרר פטקין – מנכ"לית האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת ד"ר אילנה לח – יו"ר יה"ת - יצירה, הבעה, תרפיה, האגודה לטיפול באמצעות אמנות מיכל אופיר – תכנון ומדיניות, המועצה להשכלה גבוהה ד"ר נעמה אסייג – מרפאה בעיסוק, אוניברסיטת בן גוריון ד"ר אפרת סלניקיו – ראש החוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו עולא בדארנה זחאלקה – קלינאית תקשורת מחוזית, קופת חולים כללית מלכה יעקב – מנהלת השתלמויות, בית יעקב צביקה מור – אבא של איתן מור החטוף בעזה יוסף אבי יאיר אנגל – סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים ד"ר משה ראב – נחטף לירדן בספטמבר השחור כשהיה בן 14, פורום תקווה ד"ר חנה קטן – רבנית, יו"ר תנועת נשים תקומה, אימהות לוחמים משתתפים באמצעים מקוונים: עידו קמחי – אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה עמוס תמם – יועץ בתחום החינוך המיוחד, מרכז השלטון המקומי אוראל גל אור – נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמונת מצב: אנשי טיפול ממקצועות פרא-רפואיים בחינוך המיוחד << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שלום וברכה, אני מצטערת, מתנצלת על האיחור. אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו מתחילים במשפחות? כן. צביקה מור פה? שלום צביקה, מה שלומך? << אורח >> צביקה מור: << אורח >> שלום, בסדר תודה. מצפים לבשורות טובות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמן. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני רוצה לגעת בעומק שבעומק לגבי הוויכוח היום במדינת ישראל. יש במדינת ישראל בגדול שני צדדים: צד לאומי וצד גלובליסטי. הצד הלאומי מדגיש את הלאום, מדגיש את ההיסטוריה, מדגיש את המסורת של עם ישראל. הצד הגלובליסטי מדגיש את החיבור לכל העמים. האמת שאין שום סתירה בין הדברים. אנחנו נעמוד בשבוע הבא בראש השנה ובניגוד לתרבויות אחרות אנחנו בראש השנה, אלפי שנים, מתפללים על טובת האנושות כולה. מי שלא מכיר את סדרי התפילה בראש השנה מוזמן לפתוח מחזור לראש השנה ולראות, המרכז של התפילה זה טובת האנושות כולה. זה החיים של האנושות, הפרנסה, הכלכלה של האנושות. כמובן כמובן השלום. השלום בין העמים שכולם יבינו שכולנו אמורים להיות מאוגדים למטרה אחת. כאשר לא מכירים את היהדות לעומקה עלולים לחשוב שהיהדות היא דת גזענית. אבל כאשר חופרים מעט ומסתכלים קצת ימין ושמאל, אפשר לראות שבעם ישראל הנטייה הגלובליסטית לאחדות עם כל העמים קיימת ומופיעה בטבע שלנו. כאשר קורה חס וחלילה אסון טבע בעולם מדינת ישראל הקטנטנה, עם הכתפיים הצרות שלה, שולחת ראשונה משלחת סיוע ופותחת בית חולים שדה ומציעה שירותים נוספים. ומסתבר גם שיש לנו את הידע הכי רחב בעולם לטפל בעניינים מהסוג הזה. אנחנו מוכנים לשלוח סיוע גם למדינות שהן לא בטוב איתנו כדי להציל נפשות. הנה לנו דוגמה לכך שהנטייה הזאת של חיבור עם העמים, של אהבת האדם היא לגמרי טמונה בנו. אבל מה לעשות שהעולם עוד לא הגיע לשלמותו? יש עדיין רוע בעולם שאנחנו צריכים להכחיד, במיוחד כשהוא ממש לידינו. ואנחנו לא יכולים לתת לו לגדול. אנחנו גם לא יכולים להראות לו שאחרי מה שהוא עשה לנו הוא יכול להישאר במקומו, יכול לחזור לריבונותו, לשלטונו באותו שטח. אז אנחנו צריכים להשתמש במידה שהיא לא הטבעית לנו. אנחנו צריכים להשתמש במידת האכזריות, אנחנו צריכים להילחם, בגלל שאין לנו ברירה. אז אנחנו נלחמים ועושים, משתתפים בנוראות המלחמה כדי להציל את עצמנו ממשהו יותר חמור מזה, וזה שאנחנו לא נהיה כאן, שיהרגו אותנו חס וחלילה. אבל הדברים האלה באמת באים ביחד. כי בסופו של דבר אנחנו לא באים להילחם בשביל להילחם. אין בנו שום תאוות מלחמה. להיפך, אין דבר זה. יש בנו תאווה של שלום. יש לנו תאווה של חיבור בין כל האנושות. אבל כדי שזה יקרה אנחנו חייבים להסיר מהעולם את הרוע. הרועה הזה שכרגע מחזיק בבן שלי, לא יודע איפה, ואני מקווה שהבן שלי מחזיק מעמד, הרוע הזה חייבים להכניע אותו. הוא חייב לראות שמולו עומד עם שגם אחרי שנתיים של מלחמה עיקשת הוא לא ממצמץ, הוא לא נכנע, הוא לא התעייף. הוא עדיין מלא כוחות, יצירתי ונחוש להשיב את בניו הביתה ולסלק את האיום מעל מדינת ישראל. אני רוצה לאחל לכולנו שהשנה הזאת הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של בשורות טובות. שכל החטופים שלנו ישובו כולם. שיהיה לנו סוף-סוף את הרוגע והמרפא ללב השבור שלנו. והכי חשוב שנהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמן, אמן. תודה רבה לך צביקה היקר. יוסף אנג'ל, שסבו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אבי יאיר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה יהיה? אתה כבר שנתיים פה ואני לא מצליחה להגיד את השם שלך כמו שצריך. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> יוסף אבי יאיר או הסבא של אופיר. שניהם טובים. ג'וחה זה הכינוי זה גם בסדר. אחרי שנתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני עוד זוכרת אותך מעבודתך עם הנשיא פרס. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אכן, מודה באשמה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זו לא אשמה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> הייתי איתו 10 שנים מהיפות בחיי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני זוכרת אותך ככה מתרוצץ כשהיו אירועים, תמיד היית מתרוצץ עם מצלמה קבועה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> מזמין אתכם להרצאה של 67 שנות תיעוד וצילום שאני עשיתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תוציא ספר, זה הזמן להוציא ספר. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> מי שרוצה מוזמן, אני בא ברצון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למען הדורות הבאים, ג'וחה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> חברי הכנסת, כמה שזה הזוי שאנחנו סופרים כבר 710 ימים מאז השואה של ה-7 באוקטובר, שנגרמה בעטיה של הממשלה הזאת שכבר 710 ימים לא מצליחה להשיב את 48 החטופים והחטופה הנמקים אי שם במנהרות החמאס. אותם בנה הארגון מכספים שקיבל באישור ממציא האמירה "החמאס הוא נכס". ואתם חברי הכנסת כאילו כלום, שום דבר לא מזיז אתכם ולחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. בראייה מפוקחת על המצב החברה המתפוררת, סבל בלתי נגמר של המשפחות, המצב הכלכלי המדרדר, מערכת היחסים עם ארצות העולם שהגיעה לקצה בלתי אפשרי. הפכנו להיות העם הכי מאוס על פני האדמה. חברי הכנסת, להלן כמה דברים שאמרתי כאן לפני שנה וחצי, ב-15 באפריל 2024. "192 ימים עברו מאז ש-133 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. מדברים על ניצחון מוחלט. איזה ניצחון? אחרי השואה של ה-7 באוקטובר, המשוואה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים בסדר זה לא תתקיים לעולם. חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון, שהמשוואה נאמרה לראשונה על ידי ראש הממשלה וחזרו אחריו שרי ממשלתו. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובכוח יוצרים מעמדות שאינם שווים בחברה הישראלית. "ההסברה בחו"ל על מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר מדאיג. מדאיג שראש הממשלה שלנו טוען שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית. לכן אין הסברה בחו"ל ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק ובעולם גואה האנטישמיות ברמות שלא הכרנו מאז מלחמת העולם השנייה. אף אחד בהנהגת המדינה לא לקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר. לא התנצלות, לא סליחה, כלום. כאילו נפל עלינו אסון משמיים ואין אשמים. האם זה יתכן? "שבוע שעבר הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 192 ימים אולי אתה לא מסוגל? אולי כדאי לתת למישהו אחר לנסות?" זה היה לפני שנה וחצי. ולפני שנה, ב-16 בספטמבר 2024, בדיוק שנה מהיום אמרתי: "חברי הכנסת, ישראלים נמקים, חלקם כבר אינם בין החיים. שם, רחוק רחוק, ארבעה-חמישה קילומטר מהגבול. 364 ימים המדינה עם הצבא החזק במזרח התיכון לא מצליחה לשחררם. האם אתם עדיין מאמינים בשטות של ניצחון מוחלט והחזרת החטופים? האם לא נפל האסימון אחרי 346 ימים שההפסד כולו שלנו ובעיקר כי ההנהגה שלנו כשלה? עד מתי נמשיך בדרך ללא מוצא המפוררת את החברה שלנו כמו בסוף ימי החשמונאים? מפוררת את הכלכלה, מבריחה מוחות טובים מהארץ וממאיסה אותנו על העולם. האם לא הגיעה העת לשינוי, כדי לחזור להיות מדינה שפויה אחרי שנגיע להסדר שישיב לנו את החטופים? "ממה החשש? שחמאס שוב יתעצם אם נצא מציר פילדלפי? אל תתנו לו. אבל קודם כל יש לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה לחיק משפחה או מי לקבורה מכובדת באדמת המדינה". חברי הכנסת, מה השתנה מאז אותם דברים שנאמרו בעבר? אנו סופרים כבר 710 ימים והעובדה שעדיין 48 חטופים וחטופה, 20 מהם עדיין חיים, שעושה רושם שזה לא מזיז לכם כלל. במה אתם עוסקים במרבית זמנכם? השר אמסלם קורא לעצור את היועצת המשפטית על אמירה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורית. השר אמסלם, אם היית דואג שכל החטופים ישובו הביתה לא היה צורך במחאות. תאמין לי, זה תענוג קטן מאוד לעמוד מול ביתו של נבחר ציבור ולהעמידו על כשלנו הגדול בקול גדול. ואני אומר את זה מניסיון. במה עסק הקבינט בימים האחרונים? בדרכים להחזרת החטופים? חס וחלילה. באיום על נבחרי הציבור שמא יקרה להם דבר מה. זה שהחטופים שם או משפחותיהם נאנקות מכאב נוראי כלל לא על סדר היום. זה שלא קיימת כלל הסברה בחו"ל כדי לעמוד מול גלי הצונאמי נגד כל דבר הקשור למדינה לא מעניין. עד מתי? אמש באירוע בבית הנשיא אמר בין היתר כבוד הנשיא "לפני יומיים כששבתי ממסע מדיני קצר בבריטניה, זירה שיש בה עוינות רבה מאוד כלפינו בעת הזאת. כמי שזוכה לשרת את עם ישראל כבר לא מעט שנים, אני קובע בפירוש עוינות כזאת מדינת ישראל לא חוותה מעולם. בוודאי לא במרחבים האסטרטגיים המשפיעים ביותר. שנאת ישראל מרימה את ראשה המכוער במלוא עוצמתה ומחייבת אותנו לעמוד ולהילחם בכל הכלים, כל החזיתות. אני יודע שנהוג לומר שאנחנו מנהלים מלחמה בשבע חזיתות. היום אני מדגיש", אומר הנשיא, "מדובר בחזית שמינית, החזית המדינית ההסברתית שאסור להפקיר אותה. והיא מופקרת". כבוד הנשיא, אתה צודק. חזרתי לפני שבוע מביקור קטן בהולנד, אותו דבר. אבל כנראה שהממשלה, בממשלה אין מי שיצדיק אותך. עוד משפט אחד שאמר היום השר בן גביר בכנס עם שוטרים, שהוא מייחל להקים שכונה גדולה למשטרה על חוף עזה. רק הוא לא אמר שזה יהיה על הגופות של החטופים שלנו. את זה הוא שכח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> חברי הכנסת, האם אתם באמת לא רואים מה שקורה כאן במדינה היקרה שלנו? תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. יש לי שתי הערות, למרות שאני לא רוצה לפתוח בדיון. אבל שתי הערות. אחת, תמיד הייתה שנאה לישראל וליהודים. זה לא דבר חדש. אפילו ההורים שלי במרוקו חוו שנאה. זה אחד. שתיים, אני הגשתי ארבע תלונות על איום על החיים שלי ועצרו אותו בפתח הבית שלי, לפני הריגה. עצרו אותו, למחרת השופט אמר שהוא מבין לליבו אז הוא שחרר אותו. אוקיי? כשאני הייתי באיום מאוד רציני. שתיים, שברו לי את שמשת הזכוכית של הרכב כשאני נוסעת, מפגינים. שלוש, חטפתי מקל כזה עבה על הראש. אם לא היה חוצץ ביני לבין אותה אישה, היועץ שלי, אני לא יודעת מה היה בגורלי. אז אני ממש מבקשת, בואו, אם יהיה רצח במדינת ישראל - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> היה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. ואם יהיה עוד רצח המדינה שלנו תתפרק. אז לא לזלזל בזה. בבקשה לא לזלזל בזה. לא, לא, אני אומרת, לא לזלזל. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אני לא מזלזל, חס וחלילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ההיפך, אני מצפה ממך כאדם שעשה המון דברים בחייו לומר לאותם מפגינים, אני חטפתי במוצאי שבת, הלכתי להיות בכנס של הרמת כוסית לחג. חטפתי כזאת חבילה. הם פרסמו דולרים כאלה, כאילו קטארגייט. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ובאותו אירוע המשטרה פצעה בכוונת מכוון אנשים מבוגרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את לא קיבלת רשות דיבור. ואם את תתפרצי את תצאי מהדיון. בסדר? עכשיו לך אני אומרת, כל אלימות, לא משנה איזה, לא מקובלת עליי. הפגנות? מצוין, אין בעיה. אנחנו מדינה דמוקרטית וחובה, חובה שאנשים יפגינו ויגידו. אבל לפגוע אחד בשני, חס וחלילה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אסור. לכן צריך להציל את החטופים כדי שלא ייפגעו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תקשיב לי, אני רוצה להגיד לך משהו. אתה באת בטענות אלינו כחברי כנסת. אני בקשר כמעט עם כל המשפחות של החטופים. בקשר תמידי איתם. כמעט יום יומי. אני אפילו בתפילות שלי כשאני מברכת את הנרות אני מבקשת שהקדוש ברוך הוא ישיב אותם כמה שיותר מהר וישמור עליהם. אני לא בממשלה. אני חברת כנסת. אני חברת כנסת. לא, לא, אני יודעת שאתם מצפים שכולנו נפיל את הממשלה ואז החטופים יחזרו. נפיל את הממשלה, 90 יום של בחירות, החטופים יחזרו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> תקראי את אורי סלונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> 90 יום לא יחזרו. אז אני ממש מבקשת בכל לשון של בקשה, שגם אנחנו נשמור על איזה שהוא סגנון. כי הם מסתכלים עלינו והם אומרים איזה יופי, איך הם רבים אחד עם השני. בואו נמשיך, ניתן להם להרוס. הרי זה מה שהם חשבו. לכן הם התחילו את המלחמה 7 באוקטובר? הם חשבו שאנחנו כולנו, אתה יודע. אבל אני אשמח לשבת איתך במשרד שלי ולהסביר לך על מה שאני עברתי וגם הרבה מחבריי. אני מבקשת בכל לשון של בקשה. כי אם אנחנו, אתה יודע, ניפגע, או מישהו ירצח אותנו או משהו כזה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה רוצה שאני אראה לך? אנחנו בדרך לרצוח אותך, הלוואי ותמותי, תישרפי. דברים איומים. אבל אנחנו באמת צריכים לצאת בקריאה כולנו, מה שחשוב עכשיו זה רק להחזיר את החטופים. הכי חשוב. להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> זה תצעקו במרכז הליכוד, שביבי ישמע את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין לנו מרכז ליכוד, איזה מרכז ליכוד? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תאמין לי שהוא על זה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אפילו ישיבות סיעה אין לכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא על זה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אפילו ישיבות סיעה אין לכם, כי אתם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כל שיחות אישיות שלי איתו שמעתי אותו אומר את הדברים ואני מאמינה לו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> הוא לא עושה כלום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וזה מה שהוא עושה. טוב, בסדר. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> הוא לא עושה כלום כי הוא מפחד. הוא יודע למה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא החזיר 207, אי אפשר לבוא להגיד שלא. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> עזבי, עזבי, עזבי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בואו בבקשה נשמור על שיח, הכי טוב זה לשמור על שיח שבא, ואנחנו רוצים להראות להם. השידור - - - << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> קטי, קטי, את יודעת כמוני - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאנחנו מאוחדים, לא ניתן לאף אחד להרוס אותנו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> קטי, את יודעת כמוני שהוא לא רוצה לסיים את הפרשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר, אני לא רוצה. אני לא הדוברת שלו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> הוא לא רוצה ולכן 710 ימים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נמשיך. אני מסיימת עד 13:00 את כל הנושא של המשפחות. אני מצטערת, כי מחכים פה אנשים שהגיעו. << אורח >> משה ראב: << אורח >> תודה יושבת-הראש. אני ד"ר משה ראב. לפני שבוע חגגתי את יום ההודיה שלנו, אני ומשפחתי חגגנו יום הודיה. לפני 55 שנה חזרתי הביתה בשלום, אחרי שנחטפתי בטיסה מישראל לביתנו אז בניו ג'רזי, הייתי בן 14. אימי וארבעת אחיי נחטפנו על ידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס נחת במדבר בזרקה בירדן. לאחר ששבנו מהחטיפה סיפרה שלי סבתא, שהיא הייתה ידידת העיר העתיקה בירושלים על ההטרדות שהיא סבלה מצד השכנים שלה בעיר העתיקה. ב-8 באוקטובר בתי וחמשת ילדיה, נכדיי, נאלצו להימלט על נפשם משוקדה שבעוטף. בעלה, חתני, נקרא ב-7 באוקטובר בשעה 7:30 ומאז הוא משרת קרוב ל-500 ימים מילואים במסגרת חברת קדישא והוא עדיין לא סיים את שירותו. ילדיי ונכדיי שהו בבית מלון לחמישה חודשים, כמובן בית ספר לא היה. בתי, שהיא רופאת נשים בסורוקה, היא טיפלה בחולים בבניין הסמוך לבניין הזה שנפגע על ידי הטיל. חמישה דורות: סבתא, אמא, אני, בתי, נכדיי. כולנו קורבנות של אלימות וטרור ערבי, חמישה דורות. מדינת ישראל ניהלה משא ומתן עם אותם טרוריסטים בעבר. חתמנו איתם על עסקאות, הסכמנו להפסקות אש. הם שברו את ההסכמים. האם הם כיבדו את ההפסקות אש? סבתא הזהירה אותי 'הם אינם אמינים'. ואני ראיתי את דבריה מתגשמים שוב ושוב. אני צריך לתקן, אני מאמין להם, הם אמרו שהם יחזרו על ה-7 באוקטובר שוב ושוב ובזה אני מאמין להם. לשמחתי, ראש הממשלה הבהיר שיש חתירה לניצחון מוחלט. וניצחון מוחלט כולל שחרור כל החטופים והשמדת חמאס אחת ולתמיד. עלינו ללמוד מהמלך חוסיין שבזמן החטיפה, כשעדיין הייתי בן ארבע, הציב בפני המחבלים שתי אפשרויות: אפשרות אחת לשחרר את כל החטופים בלי פגע ולעזוב את ירדן. השנייה למות. הוא לא סיפק להם לא מים, לא מזון, לא חשמל, לא דלק, לא סיוע הומניטרי, כלום. אחרי תשעה ימים בלבד הם בחרו באפשרות הראשונה. הם שחררו את כל החטופים בלי פגע. זה לקח שלושה שבועות, אבל הם שחררו את כולם, התחילו אחרי תשעה ימים. כמי שהיה בן ארבע, אני רוצה שאף אב, אם, אח, בן, אבא, אמא, יסכנו את חייהם כדי להציל אותי. חיי אינם יותר חשובים משלהם. מי אומר שהדם שלהם יותר אדום או הדם שלי יותר אדום מהדם שלהם? חמישה דורות, זה כבר יותר מידי. אני רוצה לדאוג לנינים שלי ולדורות הבאים. יש לנו משימה אחת, זה שחרור החטופים והשמדת חמאס. זה אותו דבר, יד ביד. כדי לשלוח מסר ברור לכל ארגון טרור, הטרור לא משתלם. בוודאי לא נגד העם היהודי. בשום מקום בעולם. אבל חייבים לעשות את זה תוך כדי הקטנת הסיכון לחיילינו היקרים. תודה רבה. ואני רוצה לראות - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. אבל הניצחון הגדול ביותר שלך זה שנולדו לך פה ילדים ונולדו לך נכדים. והבת שלך שמכהנת כרופאה מצילה חיים. אז צריך להסתכל תמיד גם על חצי כוס המלאה. << אורח >> משה ראב: << אורח >> נכון, זה הניצחון שלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. זה הניצחון שלך על כל אותם ארורים. << אורח >> משה ראב: << אורח >> תודה רבה ושנה טובה לכל ושנשמע בשורות טובות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמן. תודה רבה לך. חנה? << אורח >> חנה קטן: << אורח >> ד"ר חנה קטן, אימהות ללוחמים. אני רוצה קודם כל לברך את כולם בברכת שנה טובה. אני רוצה לברך את הממשלה שלנו שעושה את כל מה שביכולתה כדי לנצח את האויב האכזר בכל החזיתות. אנחנו הכרענו את החזית בלבנון, הכרענו את חיזבאללה, הכרענו את הסורים, הכרענו את האיראנים. מתחילים להכריע את הקטארים. אנחנו מנצחים ומנצחים. אנחנו רק תמונה של ניצחון, אנחנו רק יכולים לזקוף את ראשנו אל מול האויב על הדברים המדהימים שאנחנו עושים ונמשיך לעשות. בתור אמא ללוחמים, אני חוזרת על זה שוב ושוב, כי אני מייצגת עשרות אלפי אימהות. לא כולן מרגישות בנוח לדבר על זה. יש לנו בנים שנמצאים בחזית כבר שנתיים. רוב הילדים שלי היו בחמישה ושישה סבבים, שישה מתוך השמונה לוחמים. הם מתנדבים, יש להם מעל שישה ילדים. חלקם תרמו כליות, חלקם נמצאים מעל גיל 40. רק שניים מתוך השמונה אינם מתנדבים. וגם אלה שהם אינם מתנדבים, בין מילואים למילואים עושים מילואים. אז בסופו של דבר הם נמצאים שם למה? למה נמצאים שם? הם עוזבים ילדים. אנחנו פה בוועדה לזכויות הילד. הם עוזבים ילדים במשך תקופות ארוכות. הילד נכנס לכיתה א' בלי אבא. הילד נולד ואבא לא רואה אותו, לא כשהוא מתחיל ללכת ולא כשהוא מתחיל להיגמל. יש פה ילדים בגיל ההתבגרות שצריכים את הליווי של אבא. ויש ר"מ ומחנכים שאינם כבר שנתיים בבתי הספר, דווקא בזמן שילדים זקוקים למחנכים. זה נעשה כי אנחנו נמצאים במלחמה מול אויב אכזר ואנחנו רוצים לנצח אותו. ובאמת, המטרה של החטופים היא מטרה חשובה, היא לא המטרה היחידה. והדם של החיילים שלנו איננו פחות יקר מהדם של החטופים. המהלך שהממשלה עכשיו חושבת ללכת בו, של ניצחון מוחלט, הוא דבר חשוב. אבל אנחנו כן רוצות לבקש שלא לסכן את חיילינו, וזה אומר לסגור את הברז לאויב. זה דבר שנאמר כבר לפני שנתיים על ידי האלופים. לא אנחנו אמרנו את זה. לסגור את הברז לאויב, את החשמל, את המים, את הדלק, את האינטרנט. לדאוג לכך שהאויב שלנו יהיה מוחלש ומוכנע. להוריד בניינים לפני שמורידים חיילים. לפני שמכניסים חיילים למקומות מסוכנים קודם כל להתנהג על פי כל הכללים המוסריים בזמן מלחמה. מי שנשאר בשטח האויב הוא אויב שלנו. על פי אמנת ז'נבה יש לנו את כל הלגיטימציה לעשות את זה אם אנחנו הזהרנו את האויב והוא החליט להישאר בשטח אז הוא נשאר אויב. ככל שאנחנו לא ננקוט בצעדים האלה אנחנו נסכם את החיילים היקרים שלנו שמוכנים למסור הכול, גם את חייהם, עבור החטופים, עבור כל מי שיושב פה בנחת ויכול במזגן לשבת ולדון על דברים ברומו של עולם. אז אנחנו מבקשים מהממשלה היקרה שלנו והחשובה שלנו בבקשה לדאוג לחיילים. זה דבר שבקונצנזוס, בבקשה לנהוג בדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה חנה. אני מתכבדת לפתוח את הדיון החשוב הזה שעוסק בבעיה שהולכת ומתפתחת, שכן, ככל שהשנים עוברות, מספר התלמידים המוגדרים כתלמידי חינוך מיוחד עולה ומכאן שהדרישה למטפלים במקצועות הפרא רפואיים עולה גם כן. לפי הנתונים המצויים בידי, ישנו מחסור משמעותי במטפלים במקצועות הפרא רפואיים. המחסור קיים הן במגזר הפרטי, הן במגזר הציבורי, הן בפריפריה, הן במרכז. יחד עם זאת, אדגיש כי אנו מכירים את עולמנו ויודעים כי אם קיים מחסור במרכז ובמגזר הפרטי הוא גדול פי כמה וכמה בפריפריה ובמגזר הציבורי. לפי דוח הצוות הבין משרדי לבחינת פערי כוח אדם במקצועות הפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, שפורסם ב-2021, ישנו פער הולך וגובר בין הדרישה למקצועות הללו לבין כמות המטפלים הקיימת. ועל כן יש לפעול במהירות על מנת לסגור את הפער ולהעניק את הטיפול המיטבי לכלל ילדי ישראל. בכל מקום, בכל מצב. הדוח הצביע על מחסור של 6,500 מטפלים במקצועות הבריאות. הוא פער של 25% בתקני מטפלים במערכת החינוך. מאז ההשלכות המחסור הזה רק מעמיקות. כל שקל שנשקיע כעת יחזור אלינו בגדול. אני חסידת המניעה. צריך להבין ולשנות את הקונספציה במדינה שכאשר אנחנו מונעים זאת אנחנו מקבלים בסוף התהליך את הילדים הללו הרבה יותר פרודוקטיביים, יותר בריאים, במצב הרבה יותר טוב. ואי אפשר להניח לאותם ילדים לשקוע אך ורק מפני שאין מספיק מטפלים. כל שקל שנשקיע, ואני אומרת את זה לא פעם ולא פעמיים, יחזור עלינו בגדול בעתיד. ההשקעה והטיפול הנכון והאיכותי לתלמידי החינוך המיוחד מגיל צעיר יסייע להם להשתלב בחברה, להיות עצמאיים כשהם יגדלו. לאחר פרסום הדוח בשנת 2021 פורסם דוח סיכום עבודת הצוות הבין משרדי לבחינה ויישום של צעדי המדיניות להתמודדות עם פערי כוח האדם במקצועות האלו, במקצועות הבריאות. הדוח כולל מספר הצעות לפתרון המשבר, ביניהם שינויים בהסכמי השכר של משרד הבריאות והחינוך ובמודל התקצוב של משרד הרווחה והעסקת העובדים. אנחנו כאן כי אנחנו צריכים לבדוק את הנושא הזה של הדוח ומהדוח הזה שלא יצא לפועל ומי שנפגעים מכך הם הילדים שלנו. אני מבינה שגם הייתה הצעת מחליטים של משרד ראש הממשלה. אני רוצה, אנחנו נעלה את הנציגות של רה"מ. אבל אני רוצה לפני כן לשמוע את משרד הבריאות, משרד החינוך, ואז נעבור למשרד ראש הממשלה ואחר כך נשמע את הארגונים. תודה. נתחיל במשרד החינוך, הלית? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אני ממונה באגף לחינוך מיוחד בין היתר גם על הטיפולים. הייתה תחלופה. מנהלת האגף תמי אומנסקי לא יכלה להיות פה, אז אני נמצאת כאן. באופן עקרוני, בהקשר לדוח, אחד מהדברים באמת שאנחנו ככה מאוד שמנו דגש בהסכמי שכר, מן הסתם, מטפלים במקצועות הבריאות הם עובדי משרד החינוך בהסכמי שכר כמו המורים. והיה הסכם שכר שהעלה את התגמולים שלהם. העלה את כל הנושא של הנסיעות. הייתה הטבה בתנאי השכר של המטפלים, עם התאמה ייחודית לאור זאת למשל שמטפלים נוסעים ממקום למקום. יחד עם זאת, לקראת הסכם השכר הבא יש לנו עוד עבודה וחשיבה איך לקדם את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מתי הסכם השכר הבא יהיה? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> 2027. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אצלי לא מנהלים דוח שיח. את מבקשת לדבר, מציגה את עצמך, כי יש פרוטוקול, אז גם אם תשאלי את השאלה אף אחד לא יודע מי את. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> 2022 אחרי הישיבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, מה שמך? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ולרי זילכה, בית איזי שפירא. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אני כן רוצה רק ברשותך לומר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו ננהל בצורה מסודרת את השאלות המקצועיות הרצויות. תרשמו לפניכם. בגלל זה רציתי שהם יתנו את הסקירה, כדי שאתם תכוונו גם את הדיון לשאלות הנדרשות. כן? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> כפי שאמרת, הגידול בתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים עולה בצורה משמעותית משנה לשנה. יחד עם זאת, אנחנו פיתחנו הרבה מאוד קורסים להתמחות והתמקצעות של טיפול במרחב החינוכי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למי ההתמחות הזאת? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לאנשי טיפול שנכנסים למערכת. יש להם ליווי בשנתיים הראשונות, ליווי צמוד עם קורסים, הנחיה. לאורך כל השנה יש פיתוח מקצועי. זאת אומרת, אלה דברים שאנחנו מאוד דואגים גם לשימור המטפלים. אנחנו רואים פה אחריות מאוד גדולה לשמור על המטפלים שיעבדו במשרד החינוך. שתהיה להם השייכות וההתמקצעות. שזו אחת מהמטרות המאוד משמעותיות שלנו, של אגף חינוך מיוחד, ששמים על זה ממש פוקוס. לגבי המטפלים, כל שנה מצטרפים כ-500 מטפלים לאורך כל השנה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וכמה כל שנה מצטרפים ילדי חינוך מיוחד למערכת? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> או-אה, זה בגידול בערך של 10%. << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> וכמה פורשים לגמלאות? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> בסביבות 250 בערך. מצטרפים כ-850, יוצאים כ-300. לכן אמרתי כ-500-550. עשיתי את ההפרש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי, מאה אחוז. משרד הבריאות נמצא כאן? שמך והתפקיד. << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> טל ניצני ביטון, מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, אחראית על תכנון כוח האדם ומקצועות הבריאות. << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> רגדה חכים, מאגף רישוי, אחראית על מקצועות הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מקצועות הבריאות. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אורלי בוני, מרפאה בעיסוק ראשית, משרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את רוצה לתת לנו סקירה? << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> טלי מובילה את התוכנית, היא תיתן לנו את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. טלי? אני מבקשת מכל הארגונים שנמצאים פה, עמותות, את השאלות נא לרשום ולקבל, בסדר? << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אני אתחיל ואגיד שבאופן בלתי רשמי, המשרד בחר לאמץ את ההמלצות של הוועדה מ-2022 והתחיל כבר ליישם את הצעדים לפתרון. למשל הקמנו תוכנית שנקראת תוכנית ניצנים, שהיא תוכנית שהיא בעצם מייצרת עתודות של סגל אקדמי, כי זה זוהה שם כאחד החסמים ביכולת שלנו להגדיל את מספר הסטודנטים. אני אגיד שלשמחתנו מספר הסטודנטים גדל מאוד, בערך ב-50 סטודנטים לפיזיותרפיה. מיכל פה, אם את רוצה לדייק אותי במספרים אז בבקשה. בריפוי בעיסוק מספר הסטודנטים גם גדל ב-120 סטודנטים שמתחילים בכל שנה. בקלינאות תקשורת גם גדל במשהו דומה. כך שאנחנו לגמרי בכיוון הנכון מבחינת הגדלת מספרי הסטודנטים. אני אגיד שבאפריל 2025 נחתם הסכם שכר למקצועות הבריאות שחל על העוסקים במערכת הבריאות עם דגשים מיוחדים לעוסקים בהתפתחות הילד בבתי החולים ובתחום בריאות הנפש. << אורח >> רגדה חכים: << אורח >> הסכם המערכת הציבורית שכולל גם את מערכת החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לכם קשר עם המל"ג? << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> בוודאי, יש לנו פגישות שוטפות עם המל"ג ואנחנו בקשר הדוק איתם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואתם שוקלים לבקש מהם לפתוח עוד? << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אנחנו הגשנו, קודם כל המל"ג פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המל"ג פה. טוב שאתם פה, כי זה מאוד חשוב. אני ארצה לשמוע אתכם לפני שאנחנו שומעים את משרד ראש הממשלה, מהסיבה שהטענות שאני שומעת מהסטודנטים זה א' תנאי הקבלה הקשים מאוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> הורידו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואפשר לדעת כמה כאלה פקולטות נמצאות בארץ? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> יש פה גם את הנציגים של האקדמיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני מאוד אשמח לשמוע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גברתי, רק צריך לזכור שזה לא רק פקולטות. צריך גם לזכור שצריך אחד כך התמחויות. כשאנחנו בודקים כמה עוד חוגים נפתחים צריך לזכור שאם אין שדות התמחות אחר כך, לא עשינו כלום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המל"ג צריך לתת על זה תשובה. כן, כן, זה חוזר. אני אשמח מאוד להתייחסות הזאת. כי אני חושבת שגם אחת הבעיות הקשות ביותר זה שאין מספיק סטודנטים שהולכים דווקא לנושאים האלה וצריך לבדוק את זה. צריך לעשות איזה שהיא בדיקה עצמאית. כי אנחנו יכולים להגדיל את השכר אבל גם כמה עומס יכול להיות על אותו מטפל? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> וגם יש רק 24 שעות. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> שמי מיכל אופיר, נעים מאוד, ממונת תחום תכנון ומידע באגף תכנון ומידע בות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. אז הכנתי כמה דברים, אני מקווה שאני אגיד הכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם תתייחסי לנתונים שאמרו לנו עכשיו ממשרד הבריאות. המספרים הם קטנים. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אני אתייחס, כתבתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי אם היא אומרת 50 סטודנטים זה בוודאי ובוודאי, כשיש את העלייה הגדולה מאוד במספר, גם אם כל שנה, אבל אנחנו צריכים כל שנה להעביר. לפחות 6,500 לפי הדוח שאני ראיתי. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> יש לי תשובה לכל דבר, אבל אני אגיד את הדברים באופן כללי ואם יהיו שאלות אחר כך אני אשיב כמובן. קודם כל אני אפתח ואני אגיד שכל נושא תכנון כוח האדם הרפואי במקצועות הבריאות, החל ברופאים, המשך במקצועות נוספים קרי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה שלדעתי לשם כך התכנסנו וכלה במקצועות לבריאות הנפש כעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, שגם זה פה על השולחן – מטופלים באופן שוטף על שולחנה של ות"ת ומל"ג בשיתוף האגף לתכנון כוח אדם במשרד הבריאות והמחלקות המקצועיות בו בכל הנוגע לבחינת הצורך בבוגרים ולפתיחת תוכניות לימודים חדשות. פתיחת תוכניות לימודים במקצועות הבריאות אינה עניין של מה בכך, משום שמדובר במקצועות פרופסיונליים, שבוגריהם בדרך כלל מסיימים את לימודיהם ומיד מתחילים לעבוד בשוק העבודה. לכן המקצועות האלה סובלים משני קשיים עיקריים: מחסור גדול באנשי סגל, אגב, על מנת להתמודד עם המחסור הזה ות"ת ומל"ג הרחיבו את המלגות גם במקצועות אלה וגם טלי הזכירה את תוכנית ניצנים להגדלת הסגל האקדמי. בנוסף לכך, יש צורך במקומות התנסות שישמשו את הסטודנטים במהלך הלימודים. גם בהיבט הזה המחסור הוא גדול מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא מבינה את הקטע הזה, זה מוזר לי מאוד. מה זאת אומרת יש מחסור במקומות שבהם הם מתנסים? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> צריך לאשר את המקומות האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה הבעיה? לא הבנתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני לא יודעת, גם אני שואלת. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני אשמח להגיב על זה, כי אנחנו האקדמיות ששולחים אותם לזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני עוד פעם חוזרת על מה שאמרתי בפעם הרביעית, נא להציג את התפקיד כדי שנוכל לדעת למען הפרוטוקול. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני ד"ר אפרת סליניקיו, אני ראש החוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו. היום יש שבעה חוגים לריפוי בעיסוק בארץ בכלל. שמונה כבר, כולל מבחר, סניף של חיפה. באמת דיברנו קודם על החטופים והמלחמה, יש עלייה מאוד מאוד גדולה של ביקוש של סטודנטים בריפוי בעיסוק ללימודים. אנחנו נאלצים לא לקבל סטודנטים בגלל בעצם ההגבלות של מספר הסטודנטים שמחזיר אותנו למקומות ההתנסות. מרפאה בעיסוק, סטודנטית לריפוי בעיסוק, בשביל להיות מרפאה בעיסוק צריכה 1,000 שעות הכשרה קלינית במהלך לימודי התואר של שלוש וחצי שנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואני חוזרת על השאלה, מה הבעיה? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אוקיי, מה הבעיה? שהיא חייבת לקבל את ההדרכה, היא משובצת למחלקה, לגן, למסגרת. היא צריכה לקבל את ההדרכה שלה ממרפאה בעיסוק שהיא לפחות שנתיים כבר מרפאה בעיסוק. שהיא עברה קורס הדרכה. לא, אני לא אומרת לוותר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא אומרת לוותר. אני אומרת בתור אמא לילדה אוטיסטית, שפשוט אין לנו מטפלים ואין לנו מרפאים. ואני מעדיפה מישהי שלמדה ותלמד אפילו על גב הילדה שלי מאשר שלא יהיה לי בכלל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מה פתאום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז מה אני אעשה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני יכולה לספר לך מה קרה לבן שלי מחוסר מקצועיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, את לא מתפרצת. אני אוציא אותך. הזהרתי אותך, את לא מתפרצת. את לא מתפרצת. אנחנו מנהלים דיון תרבותי. לא צריך להתפרץ. גם אם יש לך הערה, תעירי אותה. כשאני אתן לך, אני נותנת לכולם לדבר. אין אחד שלא ידבר, אבל לא להתפרץ. כן? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אז אני רק רגע רוצה לסיים. מחויבת ל-1,000 שעות הדרכה. ופה אני חוזרת למל"ג. המדריכה חייבת להיות שנתיים, חייבת לעבוד לפחות 20 שעות במסגרת, לפחות שלושה ימים בשבוע היא צריכה לעבוד במסגרת. יש המון המון חוקים וכללים ואני חוזרת עם זה למל"ג אם אפשר להישאר מקצועיים ואיכשהו להגמיש לפחות בשנים האלה של הצורך הכול כך גדול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה לחדד את מה שאמרה חה"כ טלי גוטליב. אחרי 500 שעות הדרכה היא לא יכולה לטפל? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> היא מטפלת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה חייב להיות 1,00? זה חייב להיות משהו שהוא בלתי אפשרי? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> זה ארגון הריפוי בעיסוק העולמי. זה לא שלנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני באה מתחום החינוך, בסדר? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> גם אני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאני מתחילה כמורה להיכנס לכיתה וללמד לוקח לי בדיוק, את יודעת מה, אם אני לארג'ית, חודש לדעת אם אני כן מתאימה או לא מתאימה. 1,000 שעות? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> זה במהלך הלימודים, זה לא אחרי הלימודים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. אבל זה גם, את יודעת, יכול להיות שזו הסיבה שאנחנו מתישים - - - << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> זה ארגון הריפוי בעיסוק העולמי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר. אבל מבחינה עולמית אני מבטיחה לך שהמצב הרבה יותר טוב משלנו. כי אם חסרים לנו 6,500 מטפלים זה אומר שמשהו פה במערכת לא עובד. השאלה מה אנחנו עושים. יכול להיות שאולי זה מכוון. אולי זה מכוון. שאם אני אלך, אוקיי? אני גם מכירה את זה מהנכדים שלי. אם אני אלך באופן פרטי אז אני אשלם הרבה יותר, כי אין לי אפשרויות. אין לי. זה לא כמו שיש מורה פרטי את יכולה בכל מקום למצוא מורים פרטיים. יש פה בעיה מאוד קשה של כוח אדם ומפה צריך להתחיל לבדוק. אגב, אם השוק יהיה מוצף, גם הארגונים, הם המשרדים, יוכלו אחר כך במידה ואותו אדם הוא לא מוכשר, אפשר לפטר אותו. עשו את זה בכל המקצועות במדינה. בכל המקצועות במדינה. מי שלא מספיק טוב אפשר לפטר אותו. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני אשמח רגע לענות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל צריך לקלוט. קודם כל צריך לקלוט. ואני אומרת לך, מתוך שיחות עם סטודנטים לתחומים האלה, הם מותשים. חלקם הגדול גם עושה הסבה. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> זה לימודים קשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, זה לא הקושי בלימודים כמו הקושי בלהגיע לתעודה המיוחדת מבחינת ההרכב. כי אני לא מוותרת על אף קורס של למידה, הנה אני אומרת לך. לא מוותרת. כמי שהייתה מרצה גם. לא מוותרת על שום קורס. צריך א', צריך מבוא, צריך זה, צריך סמינריון, הכול, הכול שהוא יעשה. אבל הפרקטיקה, ברגע שאתה בא ואומר להם 1,000 שעות זה המון. זה המון. לא עושים את זה בשום מקצוע לדעתי. לא בדקתי, אבל בשום מקצוע לדעתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי ברפואה. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני רק אשמח לענות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - להתייחס לריפוי בעיסוק כמו שמתייחסים לפיזיותרפיה או לטיפול מסוג אחר. תסלחו לי לומר לכם, אני חייבת באמת, גברתי היו"ר, אני יכולה לקחת רגע את זכות הדיבור? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, שנייה, אבל יש פה חברי כנסת שהגיעו והם רוצים, אז אנחנו נשמע אותם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל את ברשות דיבור עוד כמה דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק להעיר הערה אחת בהמשך למה שאת אמרת. אני חייבת לומר, לא יכול להיות מצב שיהיו לנו מטפלים שהם לא מרפאים בעיסוק אבל הם עושים בדיוק כמו ריפוי בעיסוק למשהו ספציפי. לדוגמה נשים חרדיות מדהימות שמקבלות הכשרה לטיפול ספציפי, בסדר? לדוגמה ריפוי באומנות, ריפוי בציור, ריפוי עם חיות, שאין להם תעודה פורמלית והם עושים עבודה מדהימה. אם אני מגיעה למצב שאני לא יכולה, אני צריכה מטפלים לילדה שלי, לחברים שלה. אנחנו נמצאים בלי כוח אדם. לא יכול להיות שיש מסגרת לחינוך מיוחד בלי מטפלים. זה פשוט, זה כאילו בייביסיטר לילדים אוטיסטים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה להעיר משהו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו נעזרים בגורמים שאין להם תעודות. אנחנו לא קוראים לזה מרפאים בעיסוק ואנחנו לא קוראים לזה מטפלים. אנחנו קוראים לזה סייעות מכל מיני סוגים של נשים וגברים מדהימים שיש להם מומחיות. לדוגמה ללמד תיווך למשהו מסוים, ללמד הנגשה למשהו מסוים. ללמד שליטה בכעסים, ללמד שליטה על הגוף. ללמד רק דברים ספציפיים שקשורים לשירותים וגמילה. אנחנו לא יכולים בלי האנשים האלה. וסליחה, לא דומה ריפוי בעיסוק לפיזיותרפיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טלי, בינתיים לקחת את רשות הדיבור, שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה מסביר למה אין מטפלים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה. אני מאוד שמחה יש פה נציגים של המל"ג ואני אסביר למה כוונתי. אנחנו בוועדת בריאות העברנו את הנושא הזה של עוזרי רופאים. שמעתם על זה? מצליח ביותר. אני דיברתי עם רופאים. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, משהו קטן, בתור אמא לילד עם מוגבלות מאוד קשה, רק בקשר למה שחה"כ טלי גוטליב אמרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אבל אני אתן לך לדבר, אבל לא עכשיו. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אני מסכימה איתה לחלוטין. אף אחד לא מבין מה זה שעדיף שמישהו יעבוד עם הילד מאשר שלא יעבדו איתו בכלל. זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז רגע, שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> להרגיע את הבת שלי זה טיפול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טלי. הנה, היא ממשיכה. תראה כמה פעמים אני מזהירה אותה והיא ממשיכה. די, די, בלי שיחות אישיות. רגע. אני בכוונה אומרת, בואו ננסה להגיע להישג עם המל"ג. עכשיו תקשיבו למה שאני אומרת, גם אנחנו כמחוקקים אין לנו שום בעיה להוביל לכם את החוק הזה. תבינו שהיום אני שוחחתי עם רופאים שאומרים עוזרי הרופאים יעזרו לנו. אין לי זמן לכתוב, אין לי זמן למדוד, אין לי זמן לזה. הוא יעמוד לידי, הוא עושה איתי יחד את כל הפעילות הזאת. זה עוזר מאוד. עכשיו שנייה, עוד נקודה. קשה מאוד לגשר בין המצוי לרצוי. אתם יודעים, בגימטרייה בין מצוי לרצוי זה כסף, זה המספר. אני רוצה לומר לכם דבר מסוים, אני זוכרת שלפני מספר שנים אני אגב, עסקתי בהייטק תקופה מסוימת. אני זוכרת שאנחנו חיפשנו כוח אדם. פנינו לחברה החרדית והעסקנו אותם בקורסים שעשינו והן העובדות הטובות ביותר שהיו לנו בתוך אותן חברות הייטק שאני ייצגתי. פשוט ממושמעות, מוכנות ללמוד, סופגות את הכול, עובדות מהבוקר עד הלילה. לא אומרות מילה וחצי מילה. אני חושבת שאת אותו דבר צריך גם לעשות בחברה הערבית. יש מכללות, עשרות מכללות בנושא הוראה. הוראה, הוראה במגזר הערבי. למה לא להכניס דיסציפלינה כזאת של ריפוי בעיסוק, של קלינאי תקשורת. למה לא להכניס נושאים אחרים כמל"ג לבוא ולהציע את זה. לא תמיד אתם צריכים לחכות שהם יבואו אליכם. לפחות להציע את זה ויכול להיות שאנחנו נרחיב את היריעה ונוכל לקלוט עוד עובדים ועוד עובדים. כי אם קשה מאוד לסטודנט להתקבל ללימודים הללו, בואו ננסה להבין למה ואיך אפשר להקל כדי להכניס כוח אדם חדש ויעיל. זה לא נורמלי שהורים, וזה נושא שאני מתכוונת לדבר עליו לא פעם ולא פעמיים. הורים שבגיל שנה-שנה וחצי מתחילים לראות שמשהו לא בסדר עם הילד, עם הילדה שלהם. הם לא יודעים למי לפנות. זה לא נכון שהם פונים לתחנה להתפתחות הילד. הם בהתחלה פונים לרופא המשפחה או לטיפת חלב. ובטיפת חלב אומרים להם חכו, יש זמן. נבדוק. וזה האסון הגדול. למה? כי הם עדיין, דווקא בגיל הזה צריך להתחיל עם כל הטיפולים ואפשר להביא. אני ישבתי עם אישה מדהימה שעובדת בצנזורה, שסיפרה לי את סיפור חייה עם הבת שלה. שהיא הבינה שהבת שלה לא מדברת, לא זוחלת, לא מתקשרת, שום דבר. והיא החליטה לקחת אותה לאלין. ושם היא התחילה טיפולים בגיל שנה וחצי. היא לא ידעה ללכת, בגיל ארבע היא לא ידעה ללכת. דברים מזעזעים לשמוע עד כמה הילדה הייתה בקשיים. אבל האימא הייתה עיקשת והתעניינה וקראה מחקרים וזה. אבל זה לא תפקיד של כל אמא. היום הילדה לחלוטין בריאה, מתפקדת. בגיל 13 אני ראיתי את הילדה, לא האמנתי לסיפור של האימא. אבל היא השקיעה. היא השקיעה המון טיפולים והמון כספים. אין הכוונה, ההורים לא יודעים מה לעשות עם הילדים. הם לא יודעים למי לפנות. הם לא יודעים מה הזכויות שלהם. הם לא יודעים איך אפשר יהיה לסייע. הם לא בעלי מקצוע, הם לא למדו את זה. אז אנחנו במסגרות האלה, יש פה את משרד הבריאות, את משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד ראש הממשלה. אבל אין את החיבורים בין המשרדים לבין המשפחות, שהמספר רק הולך וגדל. אנחנו רוצים לשמוע עכשיו את חברי הכנסת ואז נמשיך בדיון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ראשית, הדיון הזה חשוב מאוד. גם קודם כל לראות את אותו כאדר של הארגונים שחברים באותו פורום זה עושה טוב על הלב. לראות ממש מכל קצוות הקשת החברתית, זה מחמם את הלב. לראות גם את שמעיה ויחד עם מעון ניצנים, כל המקומות הטובים. בית חם. זה מאוד מחזק ואני חושב שזה באמת הכוח שלכם. אבל בגלל שאתם בעצם כל כך מאוגדים ומאוחדים, הפתרון חייב לבוא לדעתי, זו בעיה מוכרת. אני אומר לכם שוב, גם כראש עיר בעבר, הייתה לנו בעיה קשה מאוד להשגת כוח אדם בנושאים רגישים ביותר. בשירות הפסיכולוגי בעובדים סוציאליים. משתי סיבות: סיבה ראשונה, באמת לא היו מספיק אנשים שלמדו את התחום הזה. דבר שני, הם היו נחטפים על ידי הארגונים, על ידי השוק הפרטי, ולא רצו לבוא לעבוד, לקבל משכורת מעיריית בית שמש, סכום כזה ואחר, עם כל ההטבות שהייתי יכול להרשות. כי גם זה היה מוגבל מבחינת משרד האוצר. כלומר שהבעיה הזאת מוכרת. אני רוצה לומר לכם שאנחנו כולנו חייבים יחד עם יושבת-ראש הוועדה, קטי, שגם היא אשת חינוך ומבינה בדיוק את הנושא הזה, לחשוב על כל פתרון גם מחוץ לקופסה. טלי דיברה מקודם על הנושא הזה. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, חייבים לבדוק האם להשיג איגומי משאבים בין כל אותם אלה כוחות שמטפלים באותם הילדים האלה. אנחנו מבחינתנו בעולם התורני קוראים להם נשמות גבוהות. כי באמת, לחבר אותם, לעשות את הכול למענם. אני בעיר שלי פתחתי כמעט 15 מוסדות של חינוך מיוחד כדי שלא יצטרכו לנסוע לשלווה בירושלים ולנסוע לכל מיני מקומות, כי ההסעות היו מתישות את אותם ילדים בהלוך ובחזור היו חוזרים סמרטוטים. אז כך שאנחנו חייבים להקל עליהם, כי באמת זה יעזור מאוד מאוד גם להורים, גם לצוות ובעיקר לילדים שגם ככה לא שפר עליהם גורלם. לכן ההצעה שלי באמת מתחברת גם למה שאמרה יושבת-ראש הוועדה וגם מה שאמרה חה"כ טלי. צריכים לדעת לפעמים שיש מחסור בכוח אדם והמחסור הזה ילך ויחריף. למה? כי הדרישה לכוח אדם במקצועות הרגישים הללו הם יותר ויותר יידרשו גם לאור, לצערנו המלחמה שאנחנו נמצאים בה. יותר ויותר יש דרישה. אם זה הנושא של הפוסט טראומה וכל מיני תחומים אחרים שהם נושקים גם לגבי עבודות שנדרשים באותם מוסדות הללו, של אותם ילדים. לכן באמת חשוב, אני הבנתי, יושבת-ראש הוועדה, שקודם חוק מסוים, לא עכשיו, כבר לפני זה וזה נמצא על המדף של הורדת הרף מתואר שני לתואר ראשון. משהו שדיברו על זה. אם אני אינני זוכר, לא הייתי בוועדה כאן, אבל דובר גם כן על למצוא כל מיני דברים. אגב, עשינו את זה גם כשהייתי סגן שר החקלאות בישיבת ממשלה לגבי הנושא הזה של רופאים שהורדנו קצת את הרף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעירים לי פה שזה תואר ראשון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, תואר ראשון, במקום לדרוש גם תואר שני שזה יכביד עכשיו. אני שוב פעם אומר, מאוד יכול להיות שאפשר לסווג - - - << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> המטפלים הרגשיים, הטיפול הרגשי הוא מתואר שני. ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה זה תואר ראשון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שוב, אני לא נכנס לפרטים. אני רק אומר, באמצעות דבר כזה ובאמצעות דברים שטלי דיברה עליהם. באמצעות כל מיני דברים שיושבת-ראש הוועדה ציינה אותם, אני חושב שנוכל לפחות להתמודד. נניח שיוחלט שלפחות בחמש שנים הקרובות קצת נוריד את הרף, כמובן לא בליבה. בדברים שהם ליבתיים אין פה פשרות. אבל בדברים, בוא נאמר באקסטרה. אנחנו נמצאים במצב שאי אפשר לרצות את כל מה שאנחנו רוצים. אז אם יש רצוי ויש מצוי, אמרת שהגימטרייה זה 180 זה כסף, כן? אז אנחנו בעזרת השם, לא פה הבעיה הכספית כמו הבעיה של כוח אדם. תראו מה קורה במערכת החינוך. כמה הם מתקשים. אז אני חושב שבאמת, אני גם אתמוך ותומך כחבר הוועדה בכל דבר שייעשה. אני מאמין שבעזרת השם, יחד כולכם, עם העזרה שתושיטו ליושבת-ראש הוועדה, נצליח לשכנע את משרדי הממשלה לתת יותר ויותר כתף. כי בסופו של דבר הילדים הללו הם ילדים ממש עם צרכים וטובים. אני אומר את זה, לי יש בתוך משפחתי נכד שנולד פג. נולד פג, בכלל לא נתנו לו סיכוי שהוא יחיה. הרופאים אמרו לבן שלי תפילו, תפילו. הם התעקשו. הוא ילד מתוק. הכול מצוין איתו, אבל רזה. מאוד רזה. אז הוא לומד במוסד סולם. אני מלא הערכה לעשייה שנעשית שם. אבל אני יודע כמה קשה מאוד להורים שחסרה אחת מהיחידות כדי לעזור להם. לכן באמת אני אתכם. אנחנו ניתן את כל הכוח. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, מה שצריך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גם פה וגם בתוך מליאת הכנסת וכל דבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה יודע משה, אני עכשיו חושבת על הנתון שקיבלנו ממשרד החינוך. אומרים גדילה של 10%? אתם מבינים את המשמעות של המספר? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> המדינה גודלת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מספר מטורף. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לחינוך המיוחד זה 25% גידול בשנה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה פשוט לא יאומן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> וחלק מזה נגרם בגלל התנאים. אלה ילדים שלא היו במקום ולא היו צריכים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כי הם לא קיבלו את מה שהם היו צריכים לקבל כשהם היו הרבה יותר קטנים. זה הוויכוח. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא רק זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם, גם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. אבל המצב במערכת החינוך - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את מבינה שאם בגיל שנה את נותנת לו את הטיפול, אז רוב הסיכויים שככל שהוא יגדל אז מצבו יהיה טוב יותר. חה"כ עדי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, באמת גם תודה על הדיון בפגרה. ב', אני גם רוצה להגיד פה שלום ותודה לחברות יקרות לאורך הדרך. אני אגיד, גילוי נאות, אני הקמתי את חטיבת קהילה בעמותת אלו"ט. ואני בעצמי ישבתי הרבה פעמים כמוהם בדיונים האלה ומנסה לקדם משהו. כבר ב-2017 אני זוכרת שבדוח מבקר המדינה בזמנו שכתבנו היה 25% חוסר של מקצועות הבריאות במערכת החינוך. כמו שאת אמרת, באמת מגיל קטן, האבחון המוקדם הוא קריטי. גם באוטיזם, אבל לא רק, גם בכל יתר המוגבלויות. קצת כואב לי, מצד אחד אני שמחה אני רוצה להגיד, כי יש פה גם את המל"ג ומשרד הבריאות. ופעם לא היה. פעם באמת לא הגעתם ולא ראיתם בזה חשיבות וזו באמת התקדמות משמחת. אבל לילדים האלה אין זמן. שמעתי פה גם את טלי מדברת. וקצת כואב לי לשמוע, כי זה נהפך להאם להתפשר על דופק ותעודת זהות, האם להתפשר על מטפלת לא מוכשרת. תואר ראשון, תואר שני. ברור שלכולם צריך תואר ראשון, כן, להיות מרפאה בעיסוק את צריכה ללמוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז מניסיון באמת רב השנים שלי בתחום הזה, אני חושבת שקודם כל הבעיה היא שכר. בסוף זה מקצועות צווארון ורוד. הן לא משולמות. ופשוט צריך להגיד את זה. צריך להעלות את השכר. יש גם את התעריפון של הטב"מ. אפשר להעלות אותו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שכר זה, אנחנו בגלל זה גם רוצים לשמוע את משרד ראש הממשלה. כי משרד הרווחה, מה שאני הבנתי מהשיחה שניהלנו, זה שיש פערים. משרד החינוך משלם, מה שמשרד הבריאות. כמו מורים, שזה הזוי בעיניי. או משרד הבריאות או משרד הרווחה, אלה דברים שונים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את צודקת, כי חוק מעונות יום שיקומיים זה דבר אחר, נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חושבת שצריך להיות תעריף שווה לכל המשרדים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איתך במאה אחוז, זה גם מה שכתבתי לעצמי פה להגיד. צריך להשוות את התעריפים. עוד שני דברים אחרונים. אחד גם נאמר פה, אני לא אחזור, צריך גם לפתוח יותר מקומות של פרקטיקות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בינתיים משרד החינוך, תבדקי לי את הנושא הזה. כי זה לא הגיוני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> של השכר, של תעריפון הטב"מ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שמשלמים את השכר לאותו מטפל כמו שכר של מורה. זה משהו אחר לגמרי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא רק השכר, זה גם התנאים. אני אשמח אם תתני לנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה. כן טלי, את אחריה. << אורח >> קריאה: << אורח >> במשרד החינוך יש תנאים כמו חופשות, כמו 40 שעות בשנה לעבודה נוספת. יש כל מיני תנאים נוספים שהם מעבר לשכר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל הן לא מגיעות. זאת אומרת, גם שם נורא חסר. והדבר האחרון שאני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא הפתרון. את יודעת, זה קצת מצחיק אותי. כי אני הייתי מקבלת תמיד כל מיני פידבקים מהמשפחה 'טוב, את מורה, יש לך חודשיים'. זה לא, אף אחד לא מבין את העבודה עד שהוא לא נמצא שם ומבין כמה שזה קשה. וחינוך מיוחד זה הרבה יותר קשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הרבה יותר קשה. ואני רוצה להגיד את הדבר האחרון שהוא כאילו לא מדובר פה, אלא יש עליו דיון ביום חמישי, על הרפורמה בהתפתחות הילד והנושא שהתעריפים הולכים לגזור אותם מהפרטי ולהעביר אותם רק לציבורי. שזה קטסטרופה בשלב הזה וזה ממש חטא על פשע. וזה חייב גם להיות מדובר פה. כי בסוף אין לילדים האלה טיפולים. וכמו שטלי אמרה, בסוף היא צריכה שמישהו יהיה עם הילד שלה. 500 שעות, 1,000 שעות, היא צריכה שמישהו יהיה עם הילד שלה. אני חושבת שאם הוועדה תוכל לאסוף את זה, אשרנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תראו, אני לא רוצה לפגוע פה באף אחד ולא במל"ג ואני לא גורם מקצועי וזה לא הטיעון שלי וזה לא משנה לי. אני מביאה את מה שאני יודעת, את מה שאני מבינה. אנחנו לא פחות אינטליגנטים פה מאף אחד, גברתי היו"ר. אני רק רוצה להסביר. ילדי החינוך המיוחד, אני מכירה את העולם האוטיסטי. ילדים אוטיסטים שנמצאים בחינוך המיוחד זה הילדים האוטיסטים מאוד. הם לא על הרצף והם לא על הספקטרום ושום מילה מכובסת מהסוג הזה. אלה ילדים שצריכים כל הזמן תיווך ושמירה. לא מאותרי סכנות עצמיות. הם צריכים להיות כל הזמן מוקפים באנשים. וככל שיש אנשים שיש להם הבנה עמוקה יותר בתוך עולם האוטיזם זה מה שאותי מעניין. ואני גם אגיד לכם למה. אני לא מדברת על קלינאי תקשורת, כי קלינאות תקשורת כמקצוע הוא מקצוע רב חשיבות והלימוד והדרישות הרב של המקצוע הזה, אני לגמרי מבינה את זה. אני יכולה להבין גם סוג מסוים של ריפוי בעיסוק. אבל חייבת לומר לכם, בכלל, בכל הפתרונות של עולם הטיפול. אנחנו האזרחים מצביעים ברגליים. אנחנו הולכים למטפלים שהם לא פסיכולוגים, מטפלי NLP, מטפלים רגשיים כאלה ואחרים שאין להם לא B.A ולא M.A והם מעולים שבמעולים, עם כל הכבוד. יש עובדות סוציאליות לדוגמה שהן לא פסיכולוגיות והן אדירות והן נותנות מענה לילדים ולבני משפחות והם עושים את זה בבית באופן פרטי לחלוטין. והאזרחים מצביעים ברגליים. אותו דבר אני בשם הילדה שלי ובשם ילדינו הזקוקים לזה, גם מצביעים ברגליים. אז אני לא אקרא לזה מרפאה בעיסוק, כי אין לה תעודת מרפאה בעיסוק. אבל אני רוצה שהרשויות המקומיות תוכלנה לגייס לא מטפלות רגשיות ולא מרפאות בעיסוק, אלא מטפלות מסוגים שונים. כי אם המל"ג, בכל הכבוד, מביא אותי למצב שאין לי עובדים ואני צריכה עובדים. אז אתם אומרים זה לא מטפלים, זה סייעות. קודם כל, כל הכבוד לסייעות ולסייעים, שהם באמת לומדות ולומדים בעצמם איך לפרוץ את עולם השקט. איך לפרוץ את הבועות. איך לזהות את הקושי התקשורתי של כל ילד. איך להרגיע כל ילד. איך להרגיע ילד שרק אומר "אה אה" וזז מצד לצד. איך ניגשים אליו. איך מתקשרים עם אוטיסטים בצורה כזאת שלא מדברים. אם לא הייתה לי ילדה אוטיסטית כמו שיש לי, בתפקוד הזה שלה, לא הייתי יודעת מה זה אוטיזם ולא מה זה שאין מטפלים ואני בחיים שלי לא דמיינתי ללמוד חינוך מיוחד. היום אני פשוט מעריצה את האנשים האלה, כי זה פשוט כל כך קשה. כל אחד שיושב פה מקבל פידבק מיידי לכל מילה שיוצאת לו מהפה, בכל רגע נתון. רק כל מה שקשור לחינוך מיוחד לא מקבלים שום פידבק. כלום. אתה בא הביתה, לך ספר להם שכל היום אתה שומע "אה אה", "בזז", "זהבית אמסלם:" ואיך זה מתכתב עם זה או איך מרגיעים את הילד הזה, איך מרגיעים את הילד הזה. ומה קורה כשהוא נכנס לבית ספר. לפעמים אני נכנסת לבית הספר של הבת שלי, בבוקר או כשאני מוציאה אותה. יש שם מראות שקשה לתאר אותם. כי מי שלא ראה את זה, זר לא יבין זאת. אני רואה ילד מתנדנד וככה מזמם לעצמו. ועוד ילד שאני רואה אותו כל יום תולש את אותו, יש כזה שיח שהוא תולש ממנו. ואני רואה את התמרון שבתוך המקום הזה. אז אני רוצה בתוך זה, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד למל"ג ועם כל הכבוד ל-1,000 שעות וה-500 שעות, בכל הכבוד, כמובן. אני לא מדברת פה על התמודדות עם ילדים שצריכים עכשיו מענה לתוך נבכי הנפש שלהם על טראומות שהם עברו ובאמת צריך לעבור איתם מסלול שצריך המון המון ידע בדבר הזה. המון ידע טיפולי. אני מדברת על מענה. אני רוצה שתהיה לי את הזכות כראש רשות לשכור את שירותיהם של אנשים שיעברו מקצוענות ספציפית. כמו שהנשים החרדיות המדהימות האלה וגם נשים ערביות מיפו עושות את זה. אני מסירה את הכובע. תדעו לכם, אתם אומרים פה, אפילו גמילה. בסדר? זה דבר שצריך לדעת איך לגמול ילד אוטיסט, שלא מודע לצרכים. אין דבר יותר חשוב מזה. מה יותר חשוב מלמנוע מילד לא להיות סיעודי? אין לזה תחליף. אני צריכה לדעת מה אני עושה בבית ספר כאשר בנות מקבלות מחזור. מה אני עושה. אני צריכה סייעת איתן כל הזמן. לא, מה, אני אתן לה כדורים שהיא לא תקבל מחזור? אולי. יש לי זכות לעשות את זה? לא בטוח. מותר לי להזריק לבת שלי משהו? לא יודע. אני צריכה הנגשות לדברים שאין לכם אפילו מושג. לכן אני אומרת פה שהפתרון הוא, אתם לא תמצאו כסף, כי בחוץ אתה מקבל פי עשר. וכל קלינאית תקשורת מקבלת בחוץ, מחכים לה בתור כדי להגיע אליה באופן פרטי. ואני לא שופטת אדם שרוצה להרוויח כסף. זה בסדר, זה בסיס הבסיסים של הכול. אני גם לא יכולה לקבל את זה שאני אתן להם משכורת לדוגמה שאני אצטרך לקחת בחשבון ואני אהפוך אותן לשכירות. רק שכירות, בלי תנאים נוספים. לא יהיה להם כדאי. אני אומרת, הפתרון שאני מציעה זה לתת לרשות לשכור את שירותיהם של נשים או גברים שיעברו קורסי הכשרות לדברים ספציפיים. אחת שתדע לתת טיפול או אחד שיידע לתת טיפול. לדוגמה לשליטה בכעסים. איך אתה מרגיע סוג מסוים של דברים. לעשות את זה התאמה פר ילד. פר בעיה מסוימת של ילד. כמו שאנחנו למדנו. כמו שכל אמא ואבא למדו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע טלי, היא רוצה להשיב לך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמו שאבא ואמא למדו להרגיע ילד צועק, להרגיע ילד שאתה יודע לזהות אצלו מה נקודת הפיק הזאת ששיגעה אותו Out of nowhere. שבכי זה בסדר וצעקות זה בסדר. אנחנו לומדים את הכול. אפשר להכשיר מטפלים ומטפלות שיעשו את זה עבור הילדים שלנו. כן, ואני מעדיפה את זה על פני כלום. אני מעדיפה את זה על פני עולם הדממה או עולם הזמזומים או עולם הצעקות. מצטערת רבותיי המקצועיים. ואני יכולה להגיד לכם באותה מידה, גם, זה כמו להיות עורך דין לצורך העניין, אלף אלפי הבדלות. נכון, צריך לדעת הכול, אבל זה לא בשמיים. ואתה יכול סיטואציה או סוגייה מסוימת ללמוד לגמרי בעצמך, גם אם אתה לא עורך דין ואתה יכול לייצג את עצמך. אז באותו משקל בדיוק, אבל בדיוק, אני רוצה גורמי טיפול. לא אכפת לי איך תקראו להם. כי כמו שהצבענו ברגליים למטפלים רגשיים כאלה ואחרים, אנחנו מצביעים ברגליים גם למטפלים שהם לא מרפאים בעיסוק והם עושים בדיוק עבודת ריפוי בעיסוק. ואני לא מזלזלת, אני מבינה את הצורך. אבל תתאימו את עצמכם גם לדבר הזה. מה לעשות? אני לא יכולה להתערב למל"ג. אני רק אומר, אני לא מתערבת באוטונומיית גופים פרטיים. אני לא יכולה להתערב למל"ג, אני לא יכולה להתערב לשיקולים של המל"ג. אני חושבת שאי אפשר לחוקק את הדברים האלה. לכן אני אומרת, הדרך היחידה היא לאפשר דרכנו, מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה הרשויות המקומיות. שיקבלו היתר מאתנו. מאתנו, בחקיקה. לדעתי לא צריך חקיקה, מספיק שיש חוזר מנכ"ל שהם יוכלו להעסיק גורמים ולהעביר אותם קורסים מקצועיים. ויפה שעה אחת קודם וסלאמת, כל טוב, ולא צריכה כלום מהמל"ג, כי אני לא רוצה להתערב לכם בגורמים המקצועיים. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משרד החינוך, יש לך תשובה? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לא, משהו קטן. אוראל גל ממועצת התלמידים, הוא בזום. הוא פשוט צריך לצאת, אם הוא יכול לדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, יש לנו כמה זה. כן, מהמל"ג, את רצית להשיב? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כן. דיברו כאן הרבה, בייחוד חה"כ טלי גוטליב על סייעות ומטפלות. זה לא באחריות המל"ג. המועצה להשכלה גבוהה היא אחראית על תוכניות לימודים אקדמיות ברמת תואר ראשון ומעלה. אם נושא הדיון הוא מטפלות וסייעות יתכבד מה"ט או איזה שהוא גוף אחר של משרד הרווחה או משרד החינוך להכשיר עוד מטפלות וסייעות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חושבת שמה שאומרת חה"כ גוטליב זה שבצר לה, זאת אומרת אין לה שום אפשרות באמת למטפלים מוכשרים, אז היא מצביעה ברגליים. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> שלא תפנה, אנחנו לא מטפלים בזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> המועצה להשכלה גבוהה - - - אחריות, כי זה מה שהוביל לוואקום הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המועצה להשכלה גבוהה מטפלת במכללות, אוניברסיטאות וכו'. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת היטב במה היא מטפלת. אני אומרת שהוואקום שלהם זה מה שקרה. היא כן אחראית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, על הוואקום. אני רוצה לעבור בזום למשרד ראש הממשלה. הם איתנו, נכון? אני רוצה שהם ישיבו לנו על השאלה. ואם לא, אז משרד הרווחה ותנסי להשיג את משרד ראש הממשלה. << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> אני עידו קמחי מאגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עידו, אני היום הסכמתי באופן חד פעמי שאתם תדברו בזום. אבל בדיונים הבאים שיעסקו בנושאים שמשרד ראש הממשלה צריך לתת דיווח אני אבקש שתהיו פה פיזית, כי זה מאוד חשוב. << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> את צודקת לחלוטין, פשוט קיבלנו עדכון מאוד מאוחר ולכן ניסינו להנדס פה שנצליח שנשתתף בדיון החשוב. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. הדיון התקבל שבוע שעבר, אז תבדקו. << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> אני לא יודע, כנראה שנפל אצלנו. אנחנו גם עושים פה איזה שהיא הפקת לקחים. אנחנו קיבלנו את זה אתמול בלילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, דיברתי גם עם היועצים של ראש הממשלה ואני אבקש את זה בדיונים הבאים. עידו, אתה יכול לתת לנו סקירה בבקשה? אני לא יודעת כמה אתה יודע, אבל אני הבנתי שעסקתם בזה במשרד ראש הממשלה. אתה יכול לפרט לנו מה עשיתם? << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> כן, אני יכול. אני אגיד, בשנת 2021-2022 בעצם פרסמנו שני דוחות שעסקו בנושא של כלל מקצועות הבריאות: קלינאים וקלינאיות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. כחלק באמת מהדיון של בין משרד הבריאות, הרווחה והחינוך, שחלק מהם זה הבסיס לחלק מעיסוק בנתונים ואני מאמין שהמשתתפים בוועדה מכירים את הדוח. אנחנו מאז בעצם הוקמו, זה היה חלק מהניסיון בעצם להגדיר את הבעיות השונות בשדה. באמת להבין את האתגרים השונים שהעמותות והארגונים הזכירו פה וגם חה"כ טלי גוטליב. מאז בעצם קרו הרבה שינויים בשדה. גם נחתם פה הסכם שכר שהחברים מהממונה על השכר יכולים להרחיב עליו יותר. הוקם האגף שטלי ניצני ממשרד הבריאות שבעצם עוסקת בו במטרה באמת לראות את התמונה ולעסוק בזה ברמה היום יומית ובאמת להכריע מה צריך הכשרה אקדמית, מה לא צריך הכשרה אקדמית ובכלל. אנחנו כרגע עוקבים אחרי הנושא, כי זה בסוף בטיפול המשרדים ואנחנו עוקבים אחריו מרחוק ככל שנדרש, גם מבחינת המל"ג, ות"ת ובכלל. אז אנחנו פה זמינים למה שצריך. לכן רוב המשרדים אימצו את המלצות הדוח וגם הסכם השכר בחדש אנחנו מקווים שהוא באמת יוביל לשינוי ולהשלים את הפערים. אני כן אגיד שיש לנו אתגרים מאוד גדולים, צוין קודם - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הסכם השכר עושה ההיפך. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם מקבלים את זה במערכת הבריאות אז מה - - - << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> אני אגיד שיש לנו אתגרים מאוד גדולים ביחס לכלל האתגרים בשוק העבודה בשירותים הציבוריים. אני מאמין שחברי הכנסת שומעים את האתגרים של גיוס כוח אדם גם אצל שוטרים, גם אצל מקצועות ציבוריים אחרים. לכן אנחנו כל הזמן מנסים לראות איך אנחנו מצליחים לאזן בין הביקושים ההולכים וגדלים לבין הגיוסים ולייעול העבודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. אבל אתה שמת לב שמשרדים ממשלתיים השכר הוא שונה ממשרד למשרד. זה משהו שאתם צריכים לקחת אותו. אתם צריכים לחשוב על משהו הוליסטי. זה לא יאומן שכל משרד נותן שכר אחר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם מול הקופות. כתוספת למה שהיו"ר אומרת, גם חינוך, גם רווחה וגם הקופות. כי בסוף למכבי או כללית יש אפשרות לתמרץ הרבה יותר ממשרד החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> וגם טב"מ וגם מעונות יום שיקומיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לחברתי, בהחלט. << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> זה נכון. אני אגיד שבזמנו הדוח גם ציין את זה בתוכו והיו ניסיונות לפתור את זה. אני מודה שבאמת בחודשים האחרונים לא עסקנו בנושא, אז אנחנו נצטרך לעשות שיעורי בית ולהגיב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עידו, זה לא הדיון האחרון. אני מתכוונת לקיים דיון נוסף בנושא הזה. אני מקווה שבפעם הבאה תבואו עם תשובות. אי אפשר יהיה להמשיך עם זה. שמת לב לנתונים. הילדים האלה רק גדלים וגדלים בתוך המערכת והטיפול קטן וקטן. זה דבר שאי אפשר יהיה להרשות לעצמנו דבר כזה. כי אנחנו פשוט נקבל אותם בסוף התהליך הרבה יותר בעייתי. כשאנחנו יכולים להשקיע את זה מגילאים נמוכים יותר. והילדים האלה יהפכו להיות אנשים עצמאיים בחברה הישראלית. צריך לחשוב על זה. זה לא הגיוני שאתם לא נותנים את הדעת על זה ואין תשובות. אני מבקשת שבדיון הבא אנחנו נקיים אותו. אני אסגור את הדיון הבא יחד עם המנהלת של הוועדה. אנחנו נסגור דיון מקסימום חודש מהיום. אני ממש מבקשת לשבת ולחזור אלינו עם תשובות הרבה יותר מקצועיות. << אורח >> עידו קמחי: << אורח >> אין בעיה, בסדר גמור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה עידו. אנחנו מתחילים עם הארגונים. אני רוצה להתחיל קודם כל עם זהר. << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> כן, זהר לרר פטקין, שלום. מנכ"לית האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת. אנחנו הארגון המקצועי של הקלינאים. הכנתי נאום מאוד ארוך ואני הולכת לוותר עליו ולהגיד מאוד מאוד קצר וברור. המקצוע הזה הוא פרופסיה בכל העולם, שאנחנו משווים את עצמנו אליו. לכן פתרונות של עוזר מטפל, סייעת או סייע כזה או אחר, זה לא קשור למקצועות הטיפול שחוסים תחת חוק מקצועות הבריאות. וזה נושא הדיון היום. אוקיי? אז אפשר לייחד דיון אחר. כאשר ממשלה או כנסת רוצים לעשות רפורמה או שינוי או להניע מדיניות, הם מתקצבים את זה והכסף מדבר. תנו שכר יותר טוב בחינוך, בבריאות, ברווחה, כולם ינועו לתוך המגזר הציבורי. שכר קלינאיות התקשורת וגם מרפאות בעיסוק נמצא בדוח ממונה על השכר של המקצועות במשרד הבריאות בשורה התחתונה. כבר המון שנים. אי אפשר להתפרנס מעבודה במקצוע הזה. לכן מי שהלכה ללמוד את המקצוע ובחלומה היה להיות בדרך כלל מטפלת מקצועית במשרד החינוך, בחינוך המיוחד, בגן תקשורת או בכיתת תקשורת, מוצאת את עצמה לא יכולה להגשים את החלום כי היא חייבת גם לעשות לביתה. אז היא עובדת משרה חלקית ומשלימה שעות. המדינה תיתן שכר ראוי, כולן יגשימו את החלום שלהן - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה להגדיר מה זה שכר ראוי? << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> שכר שאפשר לחיות ממנו. לפרנס את המשפחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, שנייה. את יכולה להגיד כמה היום השכר? << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> אני לא יודעת כי אני לא ההסתדרות. לא הסתדרות המורים ואני גם לא ההסתדרות הכללית שהיא חותמת על ההסכמים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל את מנכ"לית. << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> אני מנכ"לית של ארגון, אבל הטבלאות, זה כל כך מסובך שאי אפשר לדעת את הסכום. אבל מדובר על פחות, על סדר גודל של 8,000 שקלים למשרה מלאה. שזה מקצוע שאף אחד פה סביב השולחן לא היה מסכים לעבוד במקצוע כזה. המדיניות היא פשוט תתגמלו, כולם ישמחו לבוא. אף אחד לא מחרים את המערכת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל לא ענית לי על השאלה. אנחנו נבדוק את זה עכשיו עם הממונה על השכר. << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> אני רוצה רק לצרף. שורה מעלינו בשכר היו עד לאחרונה הרופאים המתמחים, שהם טופלו, הם עלו יותר גבוה. ורופא מתמחה, סטאז'ר, זו תקופה מוגבלת בזמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה אני יכולה להגיד לך כמה עולה שעה. אבל את לא נותנת לי שום תשובה כמה עולה שעה כדי שאני אבין את הפערים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> איפה? כמה עולה איפה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, היא מדברת על קלינאיות תקשורת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> איפה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז שתגיד לי איפה. את ממשיכה להגיד 'איפה'. שתגיד לי איפה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בחינוך, ברווחה? << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> אין תעריף שעה. זה אחד העניינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה להגיד לי כמה במגזר הפרטי, כמה במגזר הציבורי? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בין 400 ל-500 שקלים לשעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה, מה? << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> לא, במגזר הפרטי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> קלינאות תקשורת פרטית. בסביבות 400 שקלים לשעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בפרטי? << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> בפרטי, 250. הן מרוויחות 80-90 שקלים. משהו כזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בציבורי? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> בציבורי מרפאה בעיסוק מתחילה שכר מינימום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שכר מינימום? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ברור. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ולרי זילכה. בפרוטוקול משנת 2022 בוועדה לפניות הציבור, כשהייתה פנינה אלטר ממשרד החינוך ושאלו אותה כמה את משלמת לשעה, וכולם פה מסביב לשולחן אמרו 30 שקלים. היא אמרה לא, לא, לא. היה הסכם שכר, העלינו ל-49 נקודה משהו. אז זה בין 30 ל-49 נקודה משהו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נשמע אותך עכשיו ואחר כך את רויטל. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> תודה רבה. ד"ר אילנה לח, יושבת-ראש יה"ת, האגודה לטיפול באמצעות אומניות בישראל. אנחנו חלק ממקצועות הבריאות, אנחנו חלק מתוך מקצועות הבריאות במשרד הבריאות באופן רשמי כחלק מחוק חינוך מיוחד חובה. אנחנו עוד לא עברנו את החקיקה שמכניסה אותנו לחוק מקצועות הבריאות, אבל אנחנו חלק ממקצועות הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מוכרים, אתם נכנסים למסגרות? אני לא הבנתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> אנחנו נמצאים במסגרות, תכף אני אגיד. בתוך משרד החינוך יש קרוב ל-4,000 - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם דרך משרד הבריאות? << אורח >> אילנה לח: << אורח >> לא, רגע, אני אסביר. אנחנו עובדים במשרד החינוך, רוב המטפלים באמצעות אומנויות עובדים בתוך מקצועות הבריאות במשרד החינוך. משהו כמו 4,500 מטפלים במשרד החינוך, בחינוך המיוחד. תכף נגיד מילה על החינוך הרגיל. אנחנו עובדים גם במשרד הבריאות. החוק שלנו ידוע, תקוע. יש עבודת מטה, נעשית במשרד הבריאות כדי להכניס אותנו באופן רשמי לתוך מקצועות הבריאות, דרך חוזר מנכ"ל. הדבר מתעכב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה? << אורח >> אילנה לח: << אורח >> למה? זו שאלה מאוד טובה. למה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש תשובה למשרד הבריאות למה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, כי יש שם כל מיני << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> התקיימו הרבה מאוד דיונים בכנסת על הנושא של הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות כדי להכניס את טיפול באומנות. היה דיון אם זה צריך תואר ראשון או תואר שני והדברים לא הבשילו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הבשילו בכלל, בדיוק. רק יקשו עליכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איפה להבין איפה הכול עומד? << אורח >> אילנה לח: << אורח >> אני רוצה רגע אחד להגיד איפה אנחנו נמצאים. זה מקצוע קליני. זה מקצוע שעוסק בדיני נפשות. מטפלים באמצעות אומנויות לומדים לתואר שני מפוקח מל"ג. כל שנה מסיימים כ-500 סטודנטים בוגרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שזאת כמות אדירה לפי מה שאת אומרת. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> הם נקלטים בעבודה. גם הם, אין להם הסכם שכר. אתם מדברים על הסכם שכר של מקצועות הבריאות. אנחנו לא נכללים בתוך הסכם השכר הזה, בגלל שאין לנו הגדרה. << אורח >> קריאה: << אורח >> בגלל שלא נכללים במקצועות הבריאות. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> נכון. במשרד החינוך אנחנו נחשבים כעובדי הוראה לכל דבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכל דבר ועניין. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זו בעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הם לא מחמשת מקצועות הבריאות, זה באמת בעיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם במשרד החינוך יש - - - << אורח >> אילנה לח: << אורח >> במשרד החינוך אנחנו מוסדרים. לגבי משרד החינוך אני רוצה להגיד עוד מילה אחת על צרכים נפשיים של תלמידי ישראל. בתוך מערכת החינוך המיוחד הטיפול באמצעות אומנויות נותן את המענה הטיפולי לילדים הזכאים. שמענו פה על העלייה בצורך. יש צרכים נפשיים גם במערכת החינוך הרגיל. ובמערכת החינוך הרגיל מטפלים באמצעות אומנויות כפופים בעצם לרצונו של מנהל המסגרת. מה שאני רוצה להגיד פה ויכול להיות שזה דורש המשך דיון, מטפלים באמצעות אומנויות יכולים לתת מענה גם לתלמידי החינוך הרגיל, כי אנחנו יודעים שגם הם צריכים טיפול במציאות שאנחנו נמצאים בה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל אני מנסה להבין מול משרד הבריאות איפה הבעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> שהם לא מוגדרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אני רוצה לבדוק למה הם לא מוגדרים. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> אני מסיימת את המשפט שקשור לתלמידי החינוך הרגיל, כי זה חשוב. כי תלמידי החינוך הרגיל יכולים לקבל טיפול ממטפלים שנמצאים בתוך המערכת. אוקיי? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הבנתי. משרד החינוך יותר מסודר. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> מול משרד הבריאות אנחנו נמצאים במהלך של הסדרה ומשרד הבריאות שעוזר לנו מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל את אמרת שזה תקוע. אני רוצה להבין איפה זה תקוע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה תקוע פה, בכנסת. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> זה תקוע בחוזר מנכ"ל שצריך לצאת ואני מקווה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז זה לא בכנסת, אם זה חוזר מנכ"ל זה במשרד. רגע, בואו נשמע את התשובה. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> שנייה. בכנסת זה תקוע בחקיקה, מכיוון - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל למה את צריכה חקיקה אם את צריכה חוזר מנכ"ל? זה לא הגיוני. חוזר מנכ"ל מספיק. מה זה, נו? << אורח >> אילנה לח: << אורח >> החקיקה של החוק שלנו תכניס אלפי מטפלים לתוך המערכת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מדברים על העבר, מדברים על - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, רגע. בואו נשמע תשובה. כן? << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> נעשה סדר. קודם כל, את צודקת, לא חייב חקיקה כדי להיות מועסק במערכת. מועסקות אלפי מטפלות באומנויות במערכת החינוך. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> לא, אני רוצה לדייק. << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> רגע, שנייה אני אסיים. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> ביקשתי כבר הרבה זמן לדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, את תדברי. << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אני אסיים את דבריי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כל מי שמתחילה לדבר, גם אם היא שואלת רק שאלה, שתגיד את שמה. כי זה פרוטוקול. ואז כבר לא רשום את השם, אנחנו לא יודעים מי פנה ומי אמר. << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אני אגיד שפורסם חוזר למטפלים באומנויות להערות ציבור. הערות הציבור התקבלו ממש לא מזמן, זה היה ממש בחודשיים האחרונים. יש עכשיו כרגע דיון באיך להגיב להערות הציבור ואיזה דברים צריך לתקן בתוך החוזר, בהתאם להערות שהתקבלו. לאחר מכן כמובן הוא יפורסם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תני לנו לוחות זמנים בבקשה. אתם תצטרכו להתרגל אליי. אני גם נתונים וגם לוחות זמנים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היו"ר, זה מתעכב בגלל שיש להם קושי או התנגדות יותר נכון לומר, להכניס את המטפלות החרדיות באומנות, שלא עברו את הלימודים במל"ג באופן רגיל. וזה למה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת הנקודה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זאת הסיבה. ובואו נגיד את האמת ומספיק. זה יושב על זה. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> זה יושב על זה לגמרי. אני רוצה להגיד שיש חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שלום רגדה, אנחנו כאן במשך הרבה שנים בדיונים. אני מלכה יעקב, מייצגת את סמינר שירנסקי וסמינרים נוספים לנשים חרדיות, בעצם את רוב נשות המגזר. בנושא של מטפלות באומנות צריך לשים לב, יש חוזר מנכ"ל משרד הבריאות. ומשום מה משרדי הממשלה האחרים פועלים, בעיקר משרד החינוך, פעל במהלך השנים בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות. וכאשר אנחנו שואלים אז מי כאן מקבל את ההחלטות, לא קיבלנו תשובה במהלך השנים. הנקודה יושבת על זה. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הציג שתי חלופות להכשרה למטפלים. חלופה אחת היא לימודי תואר שני אקדמאי וחלופה שנייה הייתה לימודי תעודה בהיקף זהה ובתנאים זהים לתואר השני. רק גוף ההכשרה והמתכונת היא לא מנוהלת על ידי המל"ג אלא על ידי גופים אחרים, למרות שיש פיקוח מלא של גופים אקדמאים, התוכנית עברה ביקורות של משרד הבריאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - פיקוח מלא של גופים אקדמיים, זה ממש לא נכון. אין גופים אקדמיים שמפקחים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> - - - נושאים שאתם מסרבים ללמוד שקשורים לגוף האדם. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> המל"ג מתעקש, וכאן המל"ג אמר שכן באחריותו, לא באחריותו. משרד הבריאות והמל"ג חד הם. בכל ישיבה, בכל דיון, ואנחנו מדברים הרבה עם משרד הבריאות, יש אוזן קשבת. אני מאוד מקווה שהדיון הזה ירחיב את האוזן הקשבת ויחזיר אותנו לחזרה לדיונים על החוק. משרד הבריאות בסיום של כל שיחה אומר אני כפוף למל"ג, אני לא יכול לאשר, אני כפוף למל"ג. אז כבוד המל"ג - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, יש הצעת חוק שהיא על השולחן בנושא הזה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, כבר לא על השולחן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יודעת? << אורח >> אילנה לח: << אורח >> יש הצעת חוק מיולי 2023, עברה קריאה טרומית. אבל הצעת החוק הזאת כוללת החמרה בלימודי תעודה לא מפוקחים ואנחנו מדברים על דיני נפשות. כי מה תעשי אם המטופל שמגיע לטיפול למטפלת לא מוסמכת התאבד? אז מה תעשי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה יכול לקרות לכל דבר. את יכולה להגיד את זה גם על קב"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, כמי שהיא יושבת-ראש השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, ראיתי את זה גם במקומות אחרים, במשפחות ששם זוג ההורים הם פרופסורים. לא חרדים, לא ערבים. זה יכול לקרות בכל מקום. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> התוכנית מנוהלת ומפוקחת על ידי גופים אקדמאים. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> לא על ידי גופים אקדמאים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבר'ה, אין לנו פרוטוקול. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אפשר לנסות לגשת לנושא שאנחנו מדברים עליו? כי לילדים שלנו, באמת, אין עכשיו זמן לדיבורים מהסוג הזה, בבקשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה. בסדר. תודה רבה ותודה על העזרה, אבל אני מבקשת לתת לי לנהל את הדיון. אני רוצה רגע שתבינו דבר אחד. עלתה פה נקודה שהיא לא פחות חשובה ממה שאנחנו מדברים. לגבי הכשרה של מטפלים נוספים. המל"ג, האם המל"ג נמצא בשיח הזה? << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> המל"ג באופן עקרוני בשיח איתנו על זה, כן, היו לנו הרבה שיחות עם המל"ג. אפילו הגענו גם להסכמות עם צוות מקצועי של יה"ת, יש לנו את ההסכמות שהגענו ב-2024 שרצינו לקדם את החקיקה. יה"ת הסכים להגיע לאיזה שהיא - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לאיזה שהוא מתווה שיכול להיות שזה עונה לצרכים. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> שזה מפוקח על ידי מל"ג בלבד. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> לא, זה לא מה, אני לא נכנסת כרגע. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> אין פיקוח אקדמי אחר. זה היחידי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, רגע, חבר'ה, מה העניין? מה, אנחנו עכשיו צורחים, צועקים? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים פתרון. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> אנחנו כולם בעד מטרה אחת. הנשים החרדיות יכולות להביא אלפי תקנים של כוח אדם. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> כן, אבל את אומרת שיש פיקוח אקדמי. אבל אין דבר כזה. יש גוף אחד שיש לו זכות לפיקוח אקדמי, רק המל"ג. את אומרת שיש פיקוח. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז נקרא לזה לא אקדמי. << אורח >> מלכה יעקב: << אורח >> אני אומרת שיש, לא, לא, לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו לא קוראים לזה אקדמי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, חבר'ה, אני אצטרך לנעול את הדיון. אי אפשר להמשיך ככה בצרחות שלכם ביניכם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אנחנו גם לא מדברים על נושא הדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. רויטל, אני רוצה לשמוע אותך עכשיו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה רבה. עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה רגע לדבר על מטפלות במקצועות הבריאות במשרד החינוך ולמה האופן שבו הן מועסקות הוא טעות ותקלה ולא יהיו יותר מטפלים במשרד החינוך, לא משנה מה נעשה, כל עוד זה אופן ההעסקה. וזה מדברים שאספתי ממטפלות בתוך המשרד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תחדדי לי רגע. ילד צריך קלינאית תקשורת. השכר במשרד החינוך שונה מהשכר במשרד הבריאות. מתי הילד הזה - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא שונה ממשרד הבריאות, הוא שונה מהרווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע רויטל, לא סיימתי את השאלה. מתי הילד מגיע למשרד, הריאקציה שלו מול משרד החינוך, מתי מול משרד הבריאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז אני אגיד ככה: קודם כל, נעשה הפרדה רגע. יש ילדים זכאי שירות חינוך מיוחדים, יש בשלושת סוגי המסגרות. יש בבתי ספר עוגנים לחינוך מיוחד, יש בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ויש תלמידים שמשולבים בתוך החינוך הרגיל, בכיתות רגילות, בגנים רגילים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה אני מבינה. אני רוצה לדעת על משרד הבריאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה לענות. הזכאות היא אותה זכאות. יש שוני בילדים אוטיסטים שיכולים להיות בכל מסגרת כזאת או בגן שנותן שירותי טב"מ – טיפול בריאותי משלים. זה ניתן ומשולם על ידי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כל השאר זה משרד החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל רויטל, רק צריך להסביר שהוא מקבל גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הבריאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יש פער בין מה שילד מקבל במסגרת משרד החינוך, לא טב"מ לבין מה שהוא יכול לקבל במשרד הבריאות. כי הוא זכאי גם מכוח חוק חינוך מיוחד וגם מכוח חוק בריאות ממלכתי. שזה בסדר גמור, אלה דברים שונים. גם הטיפולים עוסקים בדברים שונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם השכר שונה, הכול שונה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> עכשיו צריך להוסיף על זה את העובדה שיש שכר שונה במערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערכת הרווחה והגנים שנותנים טב"מ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני רוצה לחזור לילד. אוקיי? זו הוועדה לזכויות הילד. אני רוצה לחזור לילד. אז הילד מקבל, נניח הוא במעון. אז הוא מקבל - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מעון זה משנה אם זה מעון שמקבל טב"מ - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> טרום חובה. רגע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> האם זה מעון של הרווחה או מעון של החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז בואי רגע, גן עירייה. בסדר? שנתיים ושמונה חודשים. הילד עכשיו מגיע לגן. הוא מקבל את אומרת ממשרד הבריאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא אמור לקבל גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה כפל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, זה לא כפל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי אלה דברים שונים לחלוטין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כאשר קלינאית תקשורת שעובדת במשרד הבריאות ובמשרד החינוך היא לא עובדת על אותו תחום? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא. הרבה פעמים עובדים על דברים לגמרי שונים. לא, אחת, למשל זאת שבגן תעבוד איתו על תקשורת חברתית וזאת שבקופת חולים תעבוד איתו על דברים אחרים. קוראים לזה קלינאית תקשורת, אבל יש להם תחומים בתוך קלינאות התקשורת. זה כמו שתגידי לי את הולכת לרופא, מה אכפת לך איזה? אכפת לי. אורתופד הוא לא קרדיולוג. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה רויטל, אני לא שואלת את זה סתם. יש שיח ביניהם? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא תמיד. סליחה, לא תמיד, אל תבלבלו לי במוח. אני אגיד לך למה לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמרת קלינאית תקשורת סביבתית, נכון? לא, איך אמרת עכשיו? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תקשורת חברתית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי. יכול להיות שגם זו עושה את זה וגם זו עושה את זה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא. כי הילדים בגן, שאפשר לעשות איתם את זה, הם בגן. הם לא באים אחרי הצהריים לקלינאית בקופת חולים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא רק זה. קופת חולים, כשהיא מאשרת את הטיפול הזה היא בודקת מה הילד קיבל או לא קיבל בבית ספר כדי שלא לייצר את הכפל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך בדיוק היא בודקת את זה? אני אומרת לכם, זה הכי מסורבל שבעולם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה שפע של דברים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> את צודקת, זה מסורבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הצעות, עולם שלם וזה לא מתקשר לזה וזה לא מתקשר לזה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני אסביר לך איך אפשר היה לפתור את זה. כיום מה שקורה זה אומרים להורה תביא דוח טיפולי מהמסגרת החינוכית ואז הם רואים פחות או יותר מה יש. איך היה אפשר לפתור את זה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחת לחצי שנה, אחת לשנה, זה הוועדות האלה שאת מדברת עליהן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. ועכשיו אני רוצה להגיד איך היה אפשר לפתור את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יודעת איזה שינויים יכולים להיות בשנה אחת? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> את הסיבה שהסברנו כאשר דיברנו איתך למה כל כך חשוב תכלול של משרד ראש הממשלה. כי היום הן לא מתוגמלות, אגב, לא בקופת חולים, לא במשרד הבריאות ולא במשרד החינוך. לא מתוגמלות וגם לא נותנים להן את האפשרות לעשות שעות תכלול. שעה שבה אלה ואלה יושבות ביחד, אני אומרת יושבות כי זה בדרך כלל נשים, באמת צווארון ורוד, ומדברות על הילד. זה לא קורה. ואם אין הורה שיודע לעשות את החיבור טוב ונכון – הילד שלו לא יקבל טיפול שיש בו משהו הוליסטי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שזה הדבר, אגב, שמפריע לי לא פחות מהטיפול בילד. מה מצפים מההורים, שיעשו מחקרים? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כשהילד שלי היה בן ארבע עזבתי את העבודה. וכשהיו שואלים אותי במה את עובדת הייתי אומרת אני עובדת באלעד לן כהן. אני הייתי ה-case manager שלו. עכשיו, זה אני שמה רגע בצד. אני רוצה להסביר למה המבנה של איך שזה קורה במשרד החינוך - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ותביאי רעיונות לפתרון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד למה במשרד החינוך החשיבות היא קריטית. כי בניגוד לכל אחד אחר, שאתה יכול ללכת לקחת ממנו או לא לקחת ממנו שירות, פה יש חוק לימוד חובה. ילד חייב לעבור במשרד החינוך. במשרד הבריאות יש לו זכות לטיפולים, במשרד הרווחה יש לו זכות לשירותים. זו לא חובה. זה חובה. ולכן קריטי ששם לא יעבדו כמו שהם עובדים. עכשיו אני אגיד איפה הבעיות ואז אני אשמח להגיד גם איפה הפתרונות. הם לא מיוצגים על ידי ארגון מקצועי. מי שמייצג אותם זה הסתדרות המורים. זה ארגון שלא מבין בצרכים שלהם, לא מבין בצרכים של הילדים ובינינו, זה גם לא באמת מעניין אותו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה פשוט הזוי בעיניי. אין איגוד? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי הן עובדות הוראה. המשרד מתעקש, ואני אגיד, זה אשמת המשרד, מתעקש שיהיו עובדות הוראה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אני חושבת שיש כאן הרבה קצרים בתקשורת. מדברים על מרפאים בעיסוק או מקצועות הבריאות במערכת החינוך. במערכת החינוך הם מוגדרים עובדי הוראה והם שייכים להסתדרות המורים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> במערכת הבריאות, רווחה ואחרים הם מוגדרים - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל אני מדברת על מערכת החינוך, בוני. תני לי להסביר מה התקלה במערכת החינוך. אמרתי מראש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תמשיכי, רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גם מבחינה מקצועית, כתוצאה מזה הם לא מובנים עד הסוף. לא מובן מה הם צריכים כדי לעבוד, איך נראית סביבה מקצועית של עבודה. במסגרות עצמן לרוב אין סביבה מתאימה, אין חדרים מותאמים. גם אם יש חדר ספח אז זה לא חדר שהקלינאית משתמשת בו והיא יכולה לשמור שם ציוד או המרפאה בעיסוק משתמשת בו ויש בו תלוי מהקירות, תמיד היו נכנסים אליי הביתה, היו רואים את כל הדברים תלויים מהקירות, היה ידוע איזה ילד יש בבית. תיכנסי לבתים, את יודעת איזה ילד ומה המוגבלות שלו לפי מה שתלוי מהתקרה בבית. אין את זה במסגרות החנוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רואים חדר שהוא פנוי, מכניסים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. ואני אגיד לך יותר מזה, הבעיה בגנים היא אפילו יותר חמורה. כי מה עושות רשויות מקומיות? אחרי שמאבזרים גן בציוד שנקנה באלפי שקלים אומרים עכשיו אני צריך בשכונה הזאת גן ילדים רגיל. לוקחים את הגן המאובזר, נותנים אותו לגן רגיל והילדים החורגים לאלוהים האלה מוסעים, כי אומרים 'מה, יש להם הסעה, נסיע אותם', שוב לגן לא מאובזר, ישן, בלי חדר. בסדר? רק תנו לי לסיים. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לא, אבל את ממש מקצינה, רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני לא מקצינה. הייתי סגנית ראש עיר ואני יודעת מה זה, כי אני החזרתי את תיק החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> היא עדינה. היא לא מקצינה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, שנייה. אני רוצה להסביר את הנקודה. יש בזה היגיון. כי גן חדש שבנו אותו ואבזרו אותו בכל מה שצריך, וראש העיר - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני יכולה כל שנה לתת לך שמות של גנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אומר ראש העיר מה אני עכשיו צריך לרצות 12 ילדים או 35 ילדים? ככה המשפחות, זה משהו שצריך לחשוב עליו. עכשיו אני אגיד לך משהו, הרי כאשר ראש העיר מגיע למשרד החינוך, לאגף הבינוי, הייתי ראש מטה של שר חינוך שלוש שנים. כשהוא מגיע הוא מביא את רשימת הצרכים שלו. ואז הוא אומר חינוך מיוחד, גן ילדים, זה, הוא מביא את רשימת המכולת שלו והוא מגיש אותה למנהל האגף. הוא מקבל גן, ראש העיר מקבל גן עבור אותם ילדים. אבל במחשבה שנייה, הרי הוא מקבל את הגן נניח ב-2021, הוא לא מכניס ב-2021 את הילדים. זה לוקח איזה שנתיים-שנתיים וחצי. הוא מגיע ל-2022-2023, אולי גם זה שנת בחירות, אז הוא אומר בואו נרצה. והילדים האלה מוסעים למקומות אחרים. לזה התכוונה רויטל כשהיא אמרה. ואתם חייבים להקפיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> היד קלה על ההדק והמשרד לא מתערב. אני מדווחת לתמי אומנסקי כל אוגוסט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רויטל, מה אני עושה איתך? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כל אוגוסט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> קריאה: << אורח >> כי זה בנפשה, ככה היא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני יודעת, אבל אי אפשר לעצור אותה, זה משהו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם היו יכולים לעצור אותי לא היינו מתקדמים כל כך כמו שהתקדמנו בהמון דברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מצדיעה לך. אני רוצה להגיד לך משהו כדי שתביני, כי את בחינוך מיוחד. ואני לחלוטין לא מסכימה עם זה 'אין לי השפעה, יש מעליי, יש מתחתיי'. האדם יוצר את התפקיד ולא התפקיד יוצר את האדם. תגידו את זה גם באגף הבינוי. אני הייתי חברה מאוד טובה של תמיר בן משה. חברה מאוד טובה, והוא באמת היה אדם הגון. אבל הוא היה מחפש פתרונות כדי שכל הילדים במדינת ישראל ב-1 בספטמבר יפתחו את שנת הלימודים. אם הכתובת של הגן הזה זה גן לחינוך מיוחד, שתעמדו על זה שזה יהיה גן לחינוך מיוחד ולא יעבור כעבור שנה לחינוך הרגיל והילדים שהיו אמורים להיות שם יהיו מוסעים. אני אומרת לך, אני אבקש, אתם כנראה לא מכירים אותי, אני מאוד יסודית בדברים האלה. אני אפנה למשרד החינוך ואני אבקש את כל רשימת הגנים לחינוך המיוחד שהוקצו באותה שנה. אני אבדוק, אני אבדוק שראשי הרשויות שמים את הילדים האלה, כי זה לא הגיוני שהילדים האלה, שבגללם הוא קיבל את הגן, הם ילכו אחר כך ויהיו מוסעים. מה גם שהגן הזה הופך באיזה שהוא שלב לסוג של גן רגיל, כאשר הגן הזה מלכתחילה נבנה עבור אותם ילדים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בפרוגרמה אחרת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עם חדרים. ברור, עם פרוגרמה אחרת לחלוטין. רויטל, תמשיכי ותקצרי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני משתדל. ממש, זה בנקודות כתוב אצלי ואני מקריאה כדי לא לדבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אין שיפוי של תקורות כמו הכנת טיפול, הכנת תוכנית טיפול, כתיבת הדוח, הדרכת הצוות, מפגש עם ההורים, מפגש עם הצוות. אין שיפוי על זמן הגעה ממקום למקום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> של המטפלים את מדברת? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, אני מדברת על המטפלים במקצועות הבריאות במערכת החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. אבל יש להם גמול פיצול? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל זה לא מתקרב אפילו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, שנייה. רויטל, מה יהיה איתך? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> זה גם הנסיעות ויש להם גם את שהות השהייה. אבל שוב, יש הרבה עבודה סביב זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואתם מתכוונים לעשות עם זה משהו? אתם מתכוונים לקחת את זה לתשומת ליבכם? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אי אפשר. זה יפה בן דוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע. אתם דנים בזה? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> שוב, כל הנושא הזה הוא בהיתכנות לעבודה משותפת לקראת הסכם השכר שיגיע ב-2027, אנחנו עובדי משרד החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז הילדים שלנו יחכו עד 2027. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה הזוי. זה אומר שעוד ילדים נופלים בין הכיסאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה לא רק עוד ילדים, בבקשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נגיע אלייך, דקה, נגיע אלייך. אבל אני שואלת שאלה את משרד החינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני לא יכולה לשמוע את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אי אפשר להקדים את זה? למה 2027? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אז אני אומרת, יש להם גם שעות שהייה. אני רוצה רגע להגיע משהו, באמת אני חייבת להגיד את זה. אני מאוד שמחה על הדיון הזה, אנחנו כולנו פה במטרה אחת. כולנו מבינים את המשמעות העמוקה של המטפלים בכל המערכות. בהחלט, בסדר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו גם נקיים דיון ונבקש תשובות על השאלות האלה. על מה ששאלנו. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אני רוצה לומר שאני נכנסתי, יש לי כל מיני תפקידים באגף. למקצועות הבריאות החלפתי את פנינה אלטר לפני שלושה חודשים ואני כבר רואה את החיבורים ואת שיתופי הפעולה גם עם משרד הבריאות, גם עם מל"ג. זאת אומרת, אנחנו רק מנסים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה מאוד. אולי זה לא היה עד עכשיו. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> כי זה לא מובן מאליו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא היה עד עכשיו. טוב מאוד שהלית נכנסה, כי הלית ניהלה מתי"א. אז היא מכירה את הבעיות מהשטח, זה ההבדל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רויטל תמשיכי, כי יש לך עוד דקה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מצוין. בנוסף, לרישיון המקצועי צריך תעודת הסמכה מקבילה לתעודת הוראה. למה? שיהיו אנשי מקצוע, היא לא צריכה להיות עם תעודת הוראה או משהו מקביל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה? היא נכנסת ללמד בכיתה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תעודת הסכמה מקבילה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לא, לא, זה לא נכון. לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מחייבים אותם ללמד? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> מחייבים אותם בשנתיים הראשונות לעשות קורס התאמה להוראה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> רגע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא תעודת הוראה, תעודת הסמכה מקבילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, זה הזוי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מבזבזים להם את הנשמה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמו שהם עושים את זה ליועצות. זה פשוט הזוי. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> חה"כ אני יכולה רגע לדייק? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה נסגר אתכם עם הבקשות האלה? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אני יכולה לדייק את הנושא? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני אשמח לשמוע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל זה לא בדקה שלי. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> כן, אני לוקחת לך דקה. כל עובד הוראה צריך פיתוח מקצועי כל השנים. בשנתיים הראשונות המטפלים עושים קורס טיפול במרחב החינוכי, שנה א', שנה ב'. לתת להם כלים להבין והזדמנויות להצליח לעשות טיפול לתלמידים במערכת החינוך, במרחב החינוכי. מודלים שונים של טיפול. יש הבדל משמעותי בין מה שלומדים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה בנוסף ללימודים שלהם? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לא, הם עובדים כבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה קורס של המעסיק. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> הם עובדים במערכת החינוך, אוקיי? מקבלים שכר כמו כל עובד אחר שעושה, הוא מחויב ללמוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז מתי הם בעצם מטפלים? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> הלית, אני רוצה רגע לתמוך בך. זה יום בשבוע אחרי הצהריים. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אחר הצהריים כאשר מקבלים כלים - - - << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> באוניברסיטאות לומדים בעיקר את המודל הרפואי. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> הקליני. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> הולכים לעבוד במחלקות. במשרד החינוך יש תרבות עבודה שהיא לגמרי שונה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> והם צריכים את הכלים האלה. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני כמרפאה בעיסוק צמחתי במשרד החינוך. בזמני לא היה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> לא היה את הקורס הזה, נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה להגיד לי למה בזמנך זה לא היה? ואני לא חושבת שהיית מטפלת גרועה ועכשיו יש. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> לא, היה. אני עשיתי בלווינסקי, אבל הוא הרבה יותר קטן. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא היה, אבל הוא היה מדויק כמו שהוא מתקיים היום. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני אומרת, מי שבונות את הקורסים האלה זה מרפאות בעיסוק. הפרופסיות השונות שנמצאות במשרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עם יד על הלב, זה נחוץ? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני לא מכירה את הקורס. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> עכשיו הקורס מצוין. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> בשלוש שנים האחרונות היה שיפור. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> לא, אבל אני רוצה לתמוך בדבר הזה, כי הקורס הזה עבר התאמה והוא עכשיו מתאים. אני עשיתי קורס כזה לפני 30 שנה, הוא היה קורס התאמה להוראה, לא קשור לכלום. עכשיו הקורס מכין את המטפלת לעבודה במערכת החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואם היו אומרים לך שזה קורס רשות ולא חובה? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> לא, קודם כל זה מתוגמל. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> הם מתוגמלים על זה, הם מקבלים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם מתוגמלים על זה? << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר. הלאה רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפשרות קידום. בגלל שהן עובדות הוראה, אפשרות קידום זה להיות מפקחת. הנה, הפסדנו מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת ומבחינת המשרד זה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, את אנטי הקידום הזה, שהיא תהיה מפקחת? את אנטי? לא הבנתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה שהיא תישאר מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר, אבל אם היא רוצה להפוך להיות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יש לנו כל כך מעט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רויטל תגידי, את לימדת בכיתה רגע? את יודעת איזה שחיקה יש? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, אני יודעת. אמא שלי הייתה מורה 65 שנה ואני הייתי מורה מחליפה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני דווקא בעד שהיא תתקדם. אני הייתי מורה, הייתי מרכזת, עשיתי את כל התפקידים. כי רציתי להתפתח. אני לא יכולה לבוא להגיד אני לא רוצה שהן יתפתחו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אין שום בעיה. אבל הפיתוח צריך להיות בתוך המקצוע. אחרת, יש לנו, אנחנו נמצאים פה כי יש מחסור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי, תגידי לי איזה דרגות של התפתחות היית נותנת. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> יש שתי מדריכות על 3,000, חבר'ה, נו באמת. שתי מדריכות מקצועיות על 3,000. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, מה שאומרת רויטל זה שהייתי רוצה שהיא תתפתח בתחום שלה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אוקיי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ותישאר בתוך תחום המקצוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו מדברים על תואר ראשון, התחלתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יופי. ואם היא מתפתחת לתואר שני זה לא בשבילך התפתחות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני לא נגד, בטח שזו התפתחות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ואם היא הולכת להיות מדריכה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מדריכה מצוין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איזה עוד התפתחות את מצפה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> חלקן מפסיקות לטפל, הן הופכות להיות עובדות במטה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל רויטל, את לא יכולה להגיד לאדם לא להתפתח. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני לא אומרת. היא לא הייתה נחשבת עובדת הוראה, כי זאת הייתה פרופסיה מקצועית שמשרד ראש הממשלה מתכלל אותה, יכול להיות שההתפתחות אצלה הייתה ללכת להיות מדריכה באקדמיה. אנחנו מאבדים את נשות המקצוע עם הניסיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי, מאה אחוז. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> רויטל, קלינאית תקשורת עבדה הרבה שנים ובזכותה הקורס, בין היתר בזכותה, עם עוד אנשי מקצוע טובים, הקורס שמאפשר למטפלים החדשים שנכנסים בשוק טוטאלי למסגרת חינוכית מותאם לתת להם את הכלים האלה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מצוין. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אז היא התקדמה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אוקיי, מצוין. הלאה. במעבר לאופק חדש הייתה הרעת תנאי שכר משמעותית. כפיצוי עשו קומבינה. אני מקריאה את מה שאמרו לי המטפלות. כפיצוי עשו קומבינה למי שכבר היה במערכת. אבל בגלל שכך זה נעשה, אז זה לא מובטח. זה יכול גם להפסיק וגם זה בתנאים מסוימים במיוחד כאשר לא מודעים להם. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני אסביר לך אחר כך. מי שנכנס אחרי אופק חדש נכנס בתנאים פחות טובים שקצת שופרו בהסכם של 2022. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי שהיה לפני אופק חדש היה לו תנאים הרבה יותר טובים ממי שנמצא באופק חדש? נשמע לי הזוי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, כן. מה לעשות? כי עכשיו יש את הנושא הזה של שעות שהות והדברים. והיה להם לפני זה הסדרים אחרים. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> רויטל, אני לא יודעת מאיפה הבאת את הנתון הזה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מהעוסקים בשטח ומתלושי משכורת שלהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הלאה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> דירוג וסולם השכר, זה לעובדי הוראה. התגמול של חינוך מיוחד תלוי, וזו בעיה, תלוי בסוג המסגרת, באפיון האוכלוסייה. וזה ללא קשר לנסיעות שאין עליהן באמת שיפוי אמיתי לערך שלהן בזמן ובכסף. כי הן לא מקבלות למשל בלאי של האוטו. הן מקבלות לפי תחבורה ציבורית או משהו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אף אחד לא מקבל במדינה בלאי של האוטו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בשירות הציבורי. באמת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל כשאת צריכה יום יום לנסוע מהגן הזה לגן הזה, לבית הספר ההוא. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אבל זה השינוי שנעשה ומקבלים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אוקיי. שאלתם מה מפריע להן, אני אומרת לכם מה מפריע להן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בסדר, אוקיי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה מהווה מוטיבציה שלילית לעבוד בשילוב. זה מהווה מוטיבציה שלילית לעבוד בסוגי מוגבלויות פחות משתלמים. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> הגמול. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הגמול. הם נאלצים לעבוד גם בבית, גם בחופשות, כולל השתלמויות על חשבון הזמן. לעיתים התשלום על ההשתלמויות משמש כתנאי לקידום ולא בהכרח התקדמות מקצועית. המעברים בין המסגרות, במיוחד לעובדות במתי"א הוא על חשבון שהות שהייה. וכך היא מאבדת את הזמן של שעות שהייה שהיא הייתה צריכה לעבוד בו על דוחות ועל תוכניות. מי שעובדת במסגרת כוללנית, אמנם תחווה עבודת צוות. אבל מי שעובדת עם ילדים בשילוב הרבה פעמים נעדרת יכולת לעבודת צוות. ואז בגלל שבדרך כלל אין מקום ייעודי לטיפולים כמו שדיברנו, היא צריכה לגרור איתה את הציוד ממקום למקום, אין איפה לאחסן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נושא חשוב שבאמת צריך לתת את הדעת עליו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> והעובדה שהיא צריכה כדי שתהיה לה משרה מלאה, יש לה מלא פיצולים. לא שווה לה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי, אנחנו נעשה את זה ממש מהר. כן? << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> שלום. עו"ד ליאל פלג מאלו"ט. רויטל באמת דיברה בהרחבה אז אני אגיד רק נקודות ספציפיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, אל תחזרו. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> בטח. אני רק רוצה להגיד כמה הדבר הזה דחוף לקרות עכשיו בגלל שהדיון הזה לא קורה בוואקום. ויש לנו במקביל את כל עניין הרפורמה בשירותי התפתחות הילד. ביום חמישי יש דיון על זה בוועדת הבריאות וזה לא המקום לפתוח את זה פה. אבל כן חשוב להבין שמצב שעומד לקרות זה שבגלל שכרגע עומדים להיות מענקים ושיפור בתנאי העסקה בשביל למשוך מטפלים בעצם מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי, לקופות החולים, בעצם אנחנו יכולים לראות זליגה של מטפלים שיגיעו מהמסגרות החינוכיות, שכבר עכשיו אנחנו במחסור מטורף. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> קוראים לזה קניבליזם. בין המשרדים. הם גונבים אחד לשני עובדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רויטל, דיברת עד עכשיו. תני לאחרים, די. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רויטל, תני לאלו"ט, הם מדברים פה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> - - - יש לי שני אוטיסטים בבית. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אנחנו באמת עומדים לראות פה איזה שהיא מוביליות שעומדת להיות בתוך מעסיקים של המגזר הציבורי. והדבר הזה יכול להעמיק יותר את השבר במערכת החינוכית. הדבר היחיד שיכול להיות פתרון לזה זה איזה שהיא האחדה והשוואה של תנאי העסקה בכל המגזר הציבורי. זה לא אנחנו המצאנו את זה, זה הדוח של משרד ראש הממשלה אמר את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זו הבעיה. כן, כן. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> וזה ממש חשוב אם באמת עומד לקרות פה עוד דיון בקרוב שהם יהיו פה ויתנו את הדעת על הדבר הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו ננהל את הדיון אך ורק על הנושא הזה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> מצוין. לקראת הדיון הבא אני גם רוצה עוד שני דברים: אחד מבחינת נתונים, מה שאמרנו פה קודם, של המחסור של 6,500 אנשי מקצוע. אלה נתונים שנכונים ל-2021. אני מאוד מבקשת, אם אפשר לבקש מכל המשרדים המעורבים להביא נתונים עדכניים להיום, כי המצב עומד להיות הרבה יותר חמור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני אשמח מאוד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> במיוחד אחרי אוקטובר 2023. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אשמח מאוד לקבל עדכונים באמת יותר מדויקים. כי אנחנו מדברים כל הזמן על 2021-2022 וזה פער מאוד גדול, לאור מה שקרה בשנתיים האחרונות. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> ונקודה אחת אחרונה. עוד מקום שבו יש מטפלים פרא רפואיים זה מסגרות לא של משרד החינוך, של משרד הרווחה, מעונות יום שיקומיים שלא ניתנה עליהם הדעת היום פה בדיון. אני לא יודעת אם יש פה נציגים ממשרד הרווחה, אבל גם בדיון הבא מאוד חשוב שהם יהיו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שהם יהיו פיזית. בסדר תמי? שיהיו נוכחים. אם יש בעיה אני אוציא מכתב לשר. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> הדיון היום מוסגר כמחסור במטפלים בתוך החינוך המיוחד. חשוב לזכור שאחת הבעיות המרכזיות היא דווקא בילדים שמשולבים בתוך החינוך הרגיל. שם הרבה יותר קשה להשיג הרבה פעמים אנשי מקצוע. זה אותם ילדים ודווקא להם הטיפולים האלה יכולים להיות מקפצה הרבה יותר גדולה. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אנחנו עוברים לאמא. את אם, נכון? << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אני גם וגם. אז קודם כל תודה רבה לך גברתי יושבת-ראש הוועדה, על הדיון החשוב הזה. אני מתנצלת, קודם כל חשוב לי להדגיש פה בפני אנשי המשרדים, אתכם ספציפית אני לא מכירה. אני גם מנהלת תחום זכויות בעמותת יד לילד המיוחד. אני מטפלת במאות פניות בשנה של הורים שצריכים סיוע מול משרדי ממשלה שונים. היום הורדתי שנייה את הכובע של הארגון, אני גם חברה בפורום הארגונים של בית איזי שפירא. אני מעורה בכל הנתונים שדיברתם עליהם. ואני לא באתי היום כנתון. חשוב לי, היום אני לא באתי כנתון, אני באתי כאמא. יש לי ילד שבגיל שנתיים וחצי אובחן עם תסמונת אנגלמן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שהיא? << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> תסמונת אנגלמן זו תסמונת שגורמת למוגבלות שכלית קשה, לאילמות מוחלטת, לבעיות מוטוריות קשות מאוד ואפילפסיה. הבן שלי כבר ארבע שנים לא מקבל קלינאית תקשורת במערכת החינוך. עכשיו שימו לב, כיוון שלילדים עם תסמונת אנגלמן, סליחה שנייה, חברים, הפרעת קשב, אני חושבת גם שמגיע לי שתכבדו אותי. בעיקר כי אתם באים מהמשרדים. אוקיי? ילד עם תסמונת אנגלמן לא מדבר, הוא אילם. הדרך היחידה שלו לתקשר זה בתקשורת תומכת חילופית. גברתי יושבת-הראש, אין גם בפרטי להשיג אותן. הן כמו חד קרן. ארבע שנים, עם כל הקשרים, עם כל ההיכרויות, לא מצאתי קלינאית תקשורת ואין לו גם במסגרת. כולכם יושבים פה ומדברים נתונים, שנת 2027, רפורמה ביום חמישי. תגידו, אתם חושבים שלבן שלי יש זמן לחכות פה למישהו בשביל לתקשר איתי? עד 2027? אני באמת שואלת. עכשיו, זה לא מעניין אותי מה אתם תעשו. אני חייבת להגיד, זה לא מעניין אותי מה תעשו. זה לא משהו חדש, זה לא משהו, לא גילינו את אמריקה. אנחנו יושבים פה כבר כמה שנים. היא דיברה על שנת 2017. אנחנו יודעים על המחסור הגדול. הבן שלי לא יכול להגיד לי 'אמא, כואב לי'. והוא ילד סופר תקשורתי. סופר תקשורתי. כשאני שאלתי את המנהלת למה הוא לא מקבל קלינאית היא אמרה לי 'כי הוא כבר קיבל. הוא קיבל מספיק שנים. אין לנו עכשיו קלינאית'. אני לא מדברת על זה שאין לו גם מרפאה בעיסוק. הוא ילד בן 14 היום, כן? הוא לא יכול אפילו להפשיל שרוולים. הוא צריך מישהי שתלמד אותו להפשיל שרוולים. אבל הבסיס של הבסיס, גברתי יושבת-הראש, אנחנו לא טבלה באקסל. הבן שלי קם כל בוקר לעולם של שתיקה. ואין מי שיעבוד איתו על האייפד. אני שוב אומרת, אני לא צועקת כי זה אישי. אבל על מה אתם מדברים? ילד אילם במדינת ישראל, בן 14. הוא לא יכול לתקשר עם העולם החיצון כי אין מי שיעבוד איתו על האייפד. אז אי אפשר לבוא ולהגיד לי 'לא, יש קלינאית בבית הספר, היא באה ועושה פעם בשבוע הדרכה להורים'. כי כמו שאמרה רויטל וכמו שאמרו פה, ובצדק, אי אפשר להחליף קלינאיות תקשורת. קלינאית תקשורת זה קלינאית תקשורת, אל תוזילו את המקצוע. אני כן בעד תומכות פרא רפואי, בנות שבאמת יבואו ויכשירו אותן, כי אנחנו חייבים מענה מיידי. אין לי זמן לחכות שתשפרו לקלינאיות תקשורת שמקבלות שכר מחפיר. מי בכלל תרצה ללכת ללמוד קלינאית תקשורת, מי? אם התנאים זה רפואה וכזה מקצוע. מי רוצה לעבוד בזה בכלל? << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> יש המתנה לשנה, נפתחה כבר ההרשה. אצלנו סגורה ההרשמה בקריה האקדמית אונו, גם של התקשורת וגם עוצרת בריפוי בעיסוק. הרשמה כבר לא לשנה הזאת, תשפ"ו, לשנה הבאה כבר המכינות שלנו מלאות. הן רוצות לבוא ללמוד. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> נכון, אבל לבן שלי אין זמן לחכות. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> נכון. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אין לו זמן. אז זה קודם כל, חה"כ אני יודעת, גברתי יושבת-הראש, אני יודעת שזה ברור לכולם. לא באתי לחדש את אמריקה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, את צודקת. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אבל כן הרגיש לי שכל הדיון הוא מספרי, הוא נתונים יבשים. תסתכלו עליי. יש לי ילד בן 14 שאני רק רוצה שיתקשר איתי. וכל יום שלא מלמדים אותו לעבוד על האייפד, חשוב להבין, זה אדם עם מוגבלות שכלית. זה לא שאני יכולה לבוא וללמד אותו ללחוץ על סמלים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ומשרד החינוך אומר 'אבל נתנו לו אייפד'. אבל אייפד זה, זה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, ברור. רויטל, מה יהיה? << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> עכשיו תביני, גברתי יושבת-הראש. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני משתדלת מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת, אני מבינה. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אני חייבת להגיד ופה אני אערב את רויטל. כשאני בגן לבן שלי הייתה חסרה מרפאה בעיסוק אני רבתי איתה ובזכותה היא באה. היום, היום אני אפילו לא טורחת לעזור להורים שחסר להם מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת במסגרת, כי אי אפשר לעשות יש מאין. כי היום הביאו אותנו למצב, חברים, כשאין לנו כוח אדם לא מחויבים לכבד את החוק. לכו חפשו. תסתדרו בלי. גם ככה הם ילדים עם מוגבלות. אז לא נורא, מקסימום הם לא יתקדמו. זו התחושה שלי כהורה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מבינה אותך. אבל אני בטוחה שעושים - - - << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> זו התחושה שלי. עכשיו אני חייבת להגיד עוד משהו שאני חושבת ממש חשוב לתת עליו את הדעת. יש ילדים שעבורם הטיפולים האלה הם מצילי חיים. אם אנחנו נסתכל על זה ברומו של עולם, לכולם זה מציל חיים. כולם בסוף צריכים ללכת לחיים אוטונומיים עד כמה שניתן בקהילה. אבל בואו שנייה נדבר על ילדים שיש להם דושן ובקר – מחלות ניוון שרירים קשות. או על ילדים שצריכים מרפאה בעיסוק בשביל לא להידרדר להזנה דרך גסטרוסטום. מה עושים אם הילד הזה חסר לו? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> או טיפול נשימתי. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> או טיפול נשימתי. חברים, אנחנו מדברים פה, כאילו אנחנו ממעיטים פה איפה שהוא בערך של הילדים האלה בטיפולים הנדרשים להם. יש כאלה ילדים שזה בשבילם מציל חיים. ודבר אחרון, שזה גם משהו שאני ארצה להעלות ברפורמה ביום חמישי, אבל חשוב מאוד לתת עליו את הדעת. א', שאין היום מטפלים גם במגזר הפרטי. יש איזה שהיא אשליה שאם אנחנו עכשיו נעביר את כולם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמרתי את זה בתחילה. את חוזרת על מה שאני אמרתי. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> אין מטפלים במגזר הפרטי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם במגזר הפרטי, גם במרכז הארץ, גם בפריפריה, בכל מקום. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> דבר אחרון. אותם ילדים שכן זכו לקבל במשרד החינוך, וזה חשוב לי להגיד את זה לנציגים של משרד החינוך והבריאות שכן זכו לקבל מטפל במקצועות הבריאות וזה לא מספיק ויש לו המלצה מהרופא. לדוגמה ילד עם נכות סומטית, אותו ילד זכאי גם לטיפולים בחוק ללא הגבלה ובהתאם לצורך, בחוזר מנכ"ל 3. לא משנה, אני לא צריכה ללמד אתכם. מה שקורה זה שקופות החולים באופן שיטתי דוחות אותם, עם המלצה של נוירולוג, בטענה שהם מקבלים כבר ממשרד החינוך את הטיפול הנדרש. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בניגוד לחוק. << אורח >> ענבל צוקרון דמרי: << אורח >> זה נוגד גם חוק וגם חוזר מנכ"ל. והמון פעמים גם משרד החינוך לא מסכים להוציא המלצה כזאת בכלל להורים. וההורה מוצא את עצמו, הוא בא לבית הספר 'אני רוצה בבקשה, יש לי ילד עם ניוון שרירים. אני רוצה בשבילו המלצה גם לאחר הצהריים לעשות טיפול פיזיותרפיה'. המון פעמים בית הספר אומר לו 'אי אפשר. אנחנו לא יכולים'. למה? ככה, זו הנחיה. מי נתן את ההנחיה? לכי תחפשי את מי שנתן את ההנחיה. וגם אם הוא כבר נותן אז הקופות דוחות. בבקשה חברים, כשאתם מדברים על הילדים תחשבו על נדב שלי. באמת, תחשבו עלינו, ההורים. הילדים האלה, אנחנו לא נהיה פה כל החיים בשבילם. כל מה שאנחנו רוצים זה שהם יידעו לתקשר גם כשאנחנו לא נהיה פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה לך. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ולרי זילכה, בית איזי שפירא. רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות. אני מאוד מרוצה מהפורום שלי שעשה פה את העבודה ואין לי כבר מה עוד להגיד, אז אני אגיד ממש קצר. בעצם אנחנו מתכנסים בדיון הזה לזה שצריך עוד כוח אדם. אנחנו בדעה, בדרך כלל אני לא מסכימה עם זהר בהרבה דברים, אבל בעניין הזה אני בהחלט מסכימה עם זהר, שכוח האדם חייב להיות מקצועי ואנחנו לא יכולים לעשות פיחות בהכשרה שלו. אז אחריות משרד הבריאות, מל"ג וכו' להמשיך לייצר לנו עוד כוח אדם מקצועי. יחד עם זאת, בחשיבה מחוץ לקופסה, כן, מה שאמרה חה"כ גוטליב ומה שאומרת ענבל, זה באמת לחשוב איך אפשר שיהיו עוד תומכות או כוח עזר שהם לא איש המקצוע, הפרופסיה, אלא מישהו שיכול לסייע או לעזור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את מגדירה את זה תומכות. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני יודעת שמשרד הבריאות עובד על הנושא הזה של עוזר ל-. זה בתהליך חשיבה. זה ייקח את הזמן שלו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מאוד חשוב, אגב. זה מאוד חשוב. גם אגב מה שאמרה רויטל עם הנושא הזה של ההתפתחות. אותו עוזר יכול להפוך ברבות הימים, כן, חד משמעית. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> יעשה השכלה נוספת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כמו המשלבים של הילד שלי. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> רויטל, עכשיו אני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. זה כמו, אומרת תמי, ונכון, זה כמו אחות רגילה ויש אחות מוסמכת. יש לה תמיד לאן להתפתח. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לחלוטין. הדבר השני זה שבאמת חשיבה שאני העליתי בפני האגף להתפתחות הילד במשרד הבריאות. אחד הדברים שאנחנו שומעים מהשטח זה שבאמת היום סל הטיפולים של מקצועות הבריאות כולל את השלושה שאנחנו מכירים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. ויש על השולחן את המרפאות, טיפול באומנות. אבל סוף חלק מהילדים צריכים דברים נוספים שהם לא בסל, למשל כמו ספורט שיקומי. אז בא הרופא ואומר, למשל קופת חולים באה ואומרת תראו, הילדים האלה הם זכאים למקצועות בריאות ולכן ההורים דורשים את מקצועות הבריאות. אבל ההורה דווקא צריך ספורט טיפולי. ואם היינו מרחיבים את הסל של מה שהילדים יכולים לממש. אני לא אומרת בדיוק איך ולא אומרת בדיוק, אבל צריך שנייה לעשות על זה חשיבה. אז היינו מכניסים יותר אנשי מקצוע לפול הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> על הספורט הטיפולי את מדברת? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> למשל, כן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> למשל הידרותרפיה. לא מקובל בתוך הטיפולים. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> למשל, כן. עכשיו, אני מבינה שהרחבת הסל זה שינוי חוק, דורש עוד איזה שהיא חשיבה קצת אחרת. אבל אני אומרת, בסוף, בדיוק מה שאנחנו אומרים, חסרים לנו אנשי מקצוע כאן ועכשיו. ואפשר לעשות חשיבה. שוב, לא כפיחות. לא לתת לילד ספורט טיפולי כשהוא צריך איש מקצוע של מקצועות הבריאות. אבל לאפשר לו את הזכאות שהוא יכול לממש אותה אם זה מה שהוא צריך ואז הניתוב יהיה יותר טוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חושבת שברידמן עושים את זה. נכון? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני לא יודעת. אבל אני שמעתי את זה - - - << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> ספורט טיפולי זה בקריית אונו. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> גם מהורים וגם מרופאים וכו'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, זה מאוד מסייע. זה תחום שהוא מאוד מסייע, אני יודעת את זה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לכן אני אומרת, צריך לחשוב איך אנחנו מכניסים את זה לתוך הסל של זכאויות. ואז אנחנו מרחיבים את אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך אנחנו עושים את זה? יש לנו תשובה לזה? להכניס את זה לסל הזכאויות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה בחוק הבריאות הממלכתי. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> קודם כל חוק ביטוח בריאות ממלכתי מדבר על מטפלים וכל הטיפולים שמסביב מוכנים היום דרך השב"ן. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, מה שהייתי מציעה לדיון הבא של המעקב להזמין גם את האחראית על התפתחות הילד במשרד הבריאות. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> היא פה, היא נמצאת פה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> נעמה פה? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> היא נמצאת פה בזום. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אז אולי נעמה יכולה להגיב על הדבר הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נגיע לנעמה, שתיתן לנו תשובות לגבי מה שהעלית. בסדר << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ועוד משפט אחד רק אחרון. בסוף, גברתי יושבת-הראש, את בסוף הבנת את העניין המרכזי. העניין המרכזי זה התכלול הבין משרדי. הולכת לצאת עכשיו רפורמה, טובה יותר טובה פחות, אבל בסוף הולכת להזרים כסף לקופות החולים. בסוף הזרמת הכסף הזאת או נוספת צריכה לבוא גם לחינוך, גם לרווחה, גם למעונות היום השיקומיים, שיש בג"ץ תלוי ועומד על זה שלא משלמים להם והם בשכר הכי נמוך, לפעוטות לידה עד שלוש. וגם לטב"מ. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את יודעת מה אמרו לנו פעם במשרד הרווחה כשאמרנו שאין כסף לשלם לגננות, כי בחינוך גם הן מקבלות יותר. "לא צריך גננת". << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> נכון, כן. אבל גננת זה רווחה. פה מי שמשלם את מקצועות הבריאות זה תקנות של מעונות יום שיקומיים כאשר בעצם התשלום הוא מכוח קופות החולים, זה במעטפת הבריאות, לא מעטפת הרווחה. בקיצור, צריך להכניס את משרד רה"מ בחזרה לעסק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו עוברים הלאה. אם יש לך רק מה להוסיף. אני מבינה שאת מייצגת את המגזר החרדי. << אורח >> קריאה: << אורח >> על זה דיברתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, אני חושבת שכן צריך להכניס שני מגזרים שלא נמצאים פה. את מייצגת רק את המגזר החרדי. המגזר הערבי, המגזר החרדי – כן להכניס. יש כוח אדם שמאוד מעונין. צריך למצוא את הגשר וכמובן לא להתפשר על הנתונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - תרפיסטים אבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא הרבה. תדעי לך שאני דיברתי עם עאידה תומא סלימאן, היא אומרת לי קטי בואי נכניס את זה. גם מל"ג צריך להתייחס לנושא הזה, להכניס את זה למכללות הערביות והמכללות החרדיות. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> תנו לי לדבר אז אני אגיב, דקה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אני אשמח מאוד. מה אתם עושים בשביל להכניס את זה גם למגזר החרדי וגם למגזר הערבי? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אז על פי, אני אזכר איך קוראים לתוכנית הזאת, מדיניות הנגשה מכלילה או משהו כזה, אני לא זוכרת בדיוק את השם, אבל שמה דגש על תקצוב של תוכניות לימודים ברמות עדיפות גבוהות והמקצועות האלה, במקצועות הבריאות, רפואה כמובן, אבל גם מקצועות בריאות נוספים ועבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, נכנסים לתוך רמת עדיפות א' ו-ב', מקבלים תקצוב גבוה גם במלגות, גם בפתיחת תוכניות חדשות. אני לא הספקתי להגיד, אבל נורא חשוב לי לומר שבשנתיים האחרונות נפתחו שתי תוכניות חדשות בריפוי בעיסוק בצפת ובבן גוריון. מיועדות כמובן למועמדים לאוכלוסייה בפריפריה. הם יתנו מענה והכוונה כמובן שהסטודנטים שלומדים שם יישארו כמובן לעבוד שם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יישארו גם שם. תכף נשמע גם את בן גוריון. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> לגבי פיזיותרפיה, אישרנו הגשה של תוכנית לימודים בירושלים, שלמרבה ההפתעה אף פעם לא הייתה פה. ואנחנו מאוד שמחים ומברכים על כך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ויש כמות סטודנטים מספקת? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> התוכנית הזאת עוד לא נפתחה, אבל אנחנו אישרנו את ההגשה שלה. אנחנו מחכים שהמוסד יגיש. יש גבול גם כמה אנחנו יכולים להתערב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני לא מסכימה איתך. אני מצטערת שאני אומרת לך את זה. לפעמים צריך להוריד את האבק, לפעמים צריך לנער. אין ברירה. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אנחנו עשינו כל מה שאפשר כדי להסדר את ההגשה הזאת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יכול להיות שלאותם מוסדות יותר חשוב להתפתח בתחום ההנדסה או ההייטק. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> לא, הם מאוד רצו ואנחנו אישרנו את זה בסופו של דבר ועכשיו הכדור אצלם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה. אז בוא נראה. ואם הם לא מרימים את הכפפה, תעברו למוסד אחר. אבל אי אפשר לחכות ולחכות והם לא מבצעים את זה. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> התשובה היא לא טריוויאלית. לא כל מוסד רוצה לקחת את זה על עצמו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת, אני מודעת לזה. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כי מדובר בתוכניות שמאוד קשה לפתוח אותן. גם העניין של הסגל האקדמי, כמו שהסברתי קודם. מאוד קשה למצוא סגל אקדמי. בוגרות הולכות לעבוד מיד במערכת הציבורית במקרה הטוב יותר בפרטי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל בסופו של דבר לא אכפת להם לתת כמה שעות הרצאות, את יודעת, בנוסף לעבודה הרגילה שלהם. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> יש כמה מוסדות שקיבלו את המנדט ולא הצליחו לפתוח תוכניות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תקשיבי, הייתי מרצה. ואני חושבת שהמל"ג מתגמל, אני לא יודעת אם זה דרככם או לא. אבל אני הייתי מרצה והשכר הוא מאוד טוב. הוא מאוד טוב. ולא הזנחתי את העבודה האחרת שהייתה לי. שילבתי בין שניהם. זה הייתי צריכה לנשמה וזה הייתי צריכה לעבודה השוטפת שלי. כי אני בכל זאת אדם שבא מתחום החינוך, ונושא החינוך מאוד, את יודעת, נורא חשוב לי. אני מרגישה שאם אני לא מלמדת, אם אני לא עושה את הפעולות האלה משהו חסר אצלי בחיים. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אני לא רוצה לנקוב בשמות של מוסדות, אבל יש מוסדות שקיבלו מנדט לפתוח, לבנות תוכנית לימודים ולא הצליחו. בגלל שהם לא מצאו ראשי חוגים, הם לא מצאו סגל אקדמי. אז הדברים מדברים בעד עצמם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ושוב, שדות ההתמחות. אין מספיק שדות התמחות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. זה לא יאומן. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> כן. ושדות ההתמחות לא תחת האחריות של המל"ג. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נעבור אלייך. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> אני עולא, קלינאית תקשורת מחוזית בכללית, במחוז ירושלים. אני מצאתי את עצמי פה כאילו מייצגת את קופת חולים. אבל לא, אני מדברת גם על כובעים אחרים, אחד מהם זה הנושא גם של אורך התור. כשמדברים על ילד זה ילד גם במסגרת החינוך וגם שממתין שנה בתור להתקבל למה שנקרא לקלינאית תקשורת. מה שחשוב לציין זה שההסכמים שהיו בשנתיים האחרונות עזרו לי מאוד לשמר את הצוות מקלינאיות שבאו שנתיים ללמוד ולצאת לשוק הפרטי. אני מצליחה לשמר אותן וזה באמת מראה כמה זה חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איך את משמרת אותן? << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> לא, אני אומרת שההסכמים שהיו לאחרונה גם המענקים היום גם בעקבות הרפורמה. כל תוספת קטנה אפילו לשכר עוזרת לי מאוד לשמר אותן. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> זה מה שמשרד הבריאות מקבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה בקופות. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> נכון. אבל אני כאשר סיימתי, אני גם היה לי מאוד קשה. התקבלתי לאוניברסיטת תל אביב. הייתי יכולה ללמוד גם רפואת שיניים כשהתקבלתי במקביל ואני היום מתחרטת על זה. אבל לא משנה. כי אני יודעת שידיד שלי, שלמד רפואת שיניים כבר קנה בית בירושלים במלחמה ואני לא יכולה לפרנס את המשפחה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא, לא. אי אפשר להגיד את זה. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> רגע, רגע, רגע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לגבר לא היו אומרים את זה. לא. אתם לא יכולים. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> נכון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפילו לא בתור בדיחה. מישהו במקצוע אחד באותו זמן הגיע למקום אחד והיא למקום אחר בחיים. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> לא, אני מדברת לא על ידיד שזה גבר, אני מדברת גם אם הייתי הולכת ולומדת רפואת שיניים הייתי יכולה להתקדם יותר. לא התכוונתי לזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תני לי לנחם אותך. יש לי אחיין שהתקבל ללימודי רפואה והתקבל גם ללימודי הנדסה ומתמטיקה. הוא בדקה ה-90, יום לפני פתיחת שנת לימודים, החליט שהוא הולך להנדסה. והוא הייטקיסט והוא עשה כבר אקזיט. אז תמיד יש עוד, את יודעת, תמיד יש לשאוף לעוד. אז הנה, את רואה, הוא לא רופא אבל הוא הייטקיסט. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> נכון. כי בתור באמת קלינאית מתחילה קיבלתי כמו שקיבלתי אז במקדונלדס וזה באמת מאוד משמעותי עניין השכר. ואני רוצה להוסיף שכל השכר שמקבלים היום קלינאי תקשורת גם במשרד הבריאות זה מן תוספות כאלה. זה מענק אחת לשנה, עד שנת 2029. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא בתנאים הסוציאליים. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> כן, נכון. וזה גם פרמיות בנוסף. אם מגיע מטופל מקבלת, לא מגיע היא לא מקבלת. השכר הבסיסי נשאר אותו דבר וזה עניין מאוד מאוד חשוב להעלות את השכר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אולי במשרד החינוך ילמדו. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> נכון. ואני בעד גם לא להפחית ולהוזיל בסטנדרטים המאוד מקצועיים של קלינאות תקשורת ולא להפחית בתנאי הקבלה. אבל כן לאפשר פתיחה של פקולטות נוספות. ואם זה במגזר הערבי, המגזר שאני שייכת אליו, אני רוצה לציין שאני לקראת סיום הדוקטורט ויש לי שתי חברות פוסט דוקטורנטיות מאוד מתוסכלות מזה שהן לא מוצאות עבודה באקדמיה. אתם מדברים על מחסור בסגל, אבל אני - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הזוי אם זה ככה. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> אז זה ככה. ואני גם לקראת סיום הדוקטורט וכבר הם אמרו לי את חייבת ללכת לפוסט בחוץ לארץ, כי אחרת לא יקבלו אותך באוניברסיטאות ובמכללות כאן. אז רק שתדעו שאני התחלתי לחשוב על זה, וזה מאוד קשה בשלב הזה בחיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> קודם כל, אנחנו מקווים שתהיי דוקטור, באמת, זה חשוב מאוד. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> עולא בדארנה זחאלקה: << אורח >> כל הכבוד לך. אנחנו עוברים לבן גוריון. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> אני נעמה אסייג, אוניברסיטת בן גוריון. באמת השנה נפתחה אצלנו מחלקה חדשה, שנה שנייה. ואנחנו מקווים שהסטודנטיות שלנו יישארו - - - בפריפריה. במחלקה לריפוי בעיסוק החדשה באוניברסיטת בן גוריון. אני רוצה לספר על הכובע השני שלי. בכובע השני שלי אני עובדת 50% משרה כמרפאה בעיסוק במערכת החינוך. אני רוצה לספר, עלו ככה המון דברים. כשאני סיימתי את הדוקטורט שלי בגיל 35 עבדתי המון שנים בגני סולם ותוך כדי עשיתי את התואר השני והדוקטורט, אמרתי אני רוצה את הדוקטורט שלי בנושא התמכרויות, אני רוצה ללכת לעבוד עם בנות מכורות לסמים, מתוקף חוק ילדים חולים. יש לנו באשפוז את רטורנו, בית ספר חינוך מיוחד וגם עם נוער בסיכון. הגעתי למשרד החינוך. במשרד החינוך הגיעה מרפאה בעיסוק שהיא דוקטור. עבדתי תמיד באקדמיה כמדריכה אישית, באוניברסיטה העברית. ורציתי ממש לתת שירותי ריפוי בעיסוק. אני אוהבת את המקצוע. אני אוהבת את הממשק עם המטופלים. וכאשר נכנסתי, כי אין לי תעודת הוראה, נכנסתי בדרגת אופק חדש בדרגה ראשונה. כל שנות ההוראה שלי, הקורסים, שום דבר לא הוכר. אני בזמנו הגעתי עד לאחראית ונכנסתי - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סוניה פרץ? << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> פנינה זאת הייתה בזמנו. מה שקרה זה שבעצם אני חושבת שצריך לתת את הדעת שבמשרד החינוך הפרא רפואי הוא נישה בפני עצמה. אנחנו לא עובדות הוראה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בדיוק. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> אני נכנסתי ואמרו לי רגע, אבל אין לך תעודת הוראה. אמרתי להם ברור שאין לי תעודת הוראה, אני מרפאה בעיסוק. אז התחלתי כמו הסטודנטיות שלי - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הקטע הזה הוא הזוי בעיניי. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> כלומר, הסטודנטיות שאני לימדתי סיימו שנה ד' באוניברסיטה, נכנסו לשוק ואני נכנסתי בדרגת אופק חדש הראשונה. בלי הכרה בוותק, בלי הכרה בגמולים. ואני באמת, אגב, התחלתי חמישה ימים בשבוע, עבדתי גם בבית הצייר וגם בבית ספר האלה עם בנות מכורות. ולא יכולתי להמשיך ככה. חמישה ימים בשבוע. את שאלת מה זה? בת 35 עם דוקטורט, חזרתי לשטח מאהבה טהורה של המקצוע. המשכתי להדריך באוניברסיטה, קיבלתי קרוב ל-8,000 שקלים בחודש. לא הכירו לי בכלום. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לכן הן לא יכולות להמשיך להיות עובדות הוראה תחת הסכמים קיבוציים של עובדי הוראה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> די רויטל, תני לה לדבר. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> אני רק רוצה לסיים. אני רוצה לתת את הנקודה הזאת. כי אני ממש היום עובדת 50% במשרד החינוך והנקודות שמנית הן נקודות נכונות. כלומר, מבחינת תגמול, היום הדבר שהכי משתלם לי זה לעזוב את משרד החינוך. כלומר, מבחינה שלי ולחברות שלי, מי שנשארת היא באמת רוצה. אבל אי אפשר, מקצוע לא יכול להתקיים על בסיס הנכונות והרצון הטוב של מרפאות בעיסוק. זה דבר אחד, נקודה שרציתי לספר פשוט את הסיפור האישי שלי. גיל 35, עם דוקטורט, אני קיבלתי בדרגת אופק ראשונה. לא הכירו לי בכלום. ונתתי חמישה ימים מלאים. ופשוט לא יכולתי להחזיק את זה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אני חייבת לומר שאת הדבר הראשון ששמעתי איך שנכנסתי לפני שלושה חודשים לתפקיד, שרשום לי בתוכנית העבודה זה הוותק. הכרה בוותק. חד משמעית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה, יפה. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> הכרה בעצם אמרו לי אין לך ותק. שנים לימדתי. במשך שנים הכשרתי סטודנטיות במכללה לחינוך מיוחד וביקשתי הכרה בכל העשייה ובלימודים שלי כל השנים. לא הכירו לי בכלום. זה דבר אחד, להבין שלמרפאה בעיסוק אין תעודת הוראה ולהכיר בשנות ותק. אם מרפאה בעיסוק בת 30 עושה הסבה עכשיו לצורך העניין, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, ממשרד הבריאות למשרד החינוך, זה לא משתלם לה. למה שבגיל 30 היא תעשה את זה? דבר שני, כן חשוב לי עדיין בכובע של בן גוריון, שנים הדרכתי סטודנטיות. צריך להבין שהמקצועות הפרא רפואיים, מקצועות הטיפולים, זה לא רק רכישה של ידע. אתה נפגש עם מטופל שחווה אובדנים. 1,000 שעות התנסות זה שעות התנסות שאנחנו מקדישים אותם לפתח זהות מקצועית טיפולית. איך אני פוגשת אמא שחווה אובדן. איך אני פוגשת חייל שעבר עכשיו קטיעה של שני גפיים. כלומר, יש כאן, זה לא רק ידע אקדמי וחייב לתת את זה. שמעבר לזה שזה פרופסיה עם ידע וקורסים, כמו שאת אמרת, לא נבטל שום קורס, לא מבוא כזה. זה לא רק ידע. יש כאן התפתחות אישית מקצועית והיכולת שלי לפגוש אדם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת ב-1,000 שעות הללו את חושבת? << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> הם קריטיות. << אורח >> אילנה לח: << אורח >> חברים, בארגון הריפוי בעיסוק העולמי זה הנחיה שלהם, אנחנו מחויבות ל-1,000 שעות האלה. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> כן חשוב לי להגיד, שוב, כן בכובע של מרפאה בעיסוק בשטח, חברה בתוך המתי"א, בתוך כל הקבוצות וכו'. יש מרפאות בעיסוק בשטח, יש מרפאות בעיסוק. עובדה, אם נקבל נתונים מרפאות בעיסוק מקבלות. יש פער בין מספר הבוגרות של הפרא רפואי לכמה שהן מועסקות במשרד החינוך. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> 3,024. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> למה הפער הזה קיים? כי תנאי ההעסקה הם לא מספיק טובים. כלומר תנאי ההעסקה הם לא מספיק, אם אני באתי לעבוד חמישה ימים ופניתי ופניתי, אף אחד, פשוט לא התייחסו. ניסו לטפל בבקשה והכול, בסוף אמרו לי אבל את בדרגת אופק, אין לך שנות ותק. מישהי בת 30 עם ניסיון תגיע לתת את שירות ריפוי בעיסוק שהיא רוצה ואוהבת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> רק להדגיש, עדיין יש לנו 7,000 מקבלות תעודות בערך ו-3,000 בחינוך. זאת אומרת, זה מיוחד לבריאות הנפש, רפואה כללית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אבל אי אפשר לגרום להן ללכת. זה לא פותר את הבעיה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> כל הנושא של גריאטריה. לא, אני אומרת, עדיין, אני ערה - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יודעת, זה מזכיר לי את החמור ששמים עליו עוד ועוד. בסוף הוא יקרוס. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אני מסכימה עם כל דבר שנאמר. רק אני אומרת שעדיין הנהירה לחינוך היא באמת גדולה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני בכל זאת חושבת שהקטע הזה שצריך תעודת הוראה למי שנמצאת, זה משהו שאני לא מבינה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם לא צריכים תעודת הוראה. זה לא נכון. הם לא צריכים תעודת הוראה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל אם הייתה לה תעודת הוראה מצבה היה הרבה יותר טוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא העניין. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> לא אמרתי שהתבקשתי לתעודת הוראה. לא הכירו לי בגלל - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> היא לא עשתה את הקורס התאמה. << אורח >> נעמה אסייג: << אורח >> לא, עשיתי את קורס ההתאמה. עשיתי בדוד ילין, בזמנו פרופ' שולה פרוש אמרה לכולנו כל מי שמסיימת, עשיתי את הקורס בדוד ילין. היה לי את כל התעודות הנדרשות. אבל לא הייתי בתוך מערכת החינוך, לא היה לי ותק. אז בגיל 35 הגעתי כמו סטודנטית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חברות, אני חייבת, אני מרשה לעצמי להגיד חברות, כי אין לנו פה, כן, אין פה חברים. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני יכולה רגע רק משהו אחד אחרון? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לנו בזום עוד משהו. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אבל נציג התלמידים עוד, אני לא יודעת אם הוא מחכה, אבל הוא ממש ביקש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת, אבל אנחנו, את צודקת. ממש משפט. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> משפט אחד. מה שאני אומרת זה שיש המון, אני מדברת בלשון נקבה, אנחנו כרגע בהמתנה לשנת תשפ"ז. התחילו כבר את תהליך הרישום לשנת תשפ"ז כי סגרנו את ההרשמה לשנת תשפ"ו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאלה טובה של היועצת המשפטית שלנו 'אז למה את לא פותחת עוד?'. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אני תלויה במל"ג. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי אין שדות התמחות. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> לא, רגע, אני תלויה במל"ג. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, כי היא תלויה במל"ג. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> המל"ג מגביל אותי. << אורח >> עינת פולק: << אורח >> למה לא? היא צודקת, אין שדות התמחות, נקודה. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> יש שדות התמחות, זה תלוי איך אתה מגדיר שדה התמחות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אבל היא אומרת שהיא יכולה למצוא שדות התמחות, אז תנו לה לשבור את הראש. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הם מונעים. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אנחנו לא אחראים על בסיס התמחות. אנחנו מבקשים שיעשו לנו את הבחינה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אם היא אומרת עכשיו תראי, אנחנו פה יושבים בלייב. אם היא אומרת שהיא יכולה להשיג סוג של שדות התמחות, אז למה אתם לא מאשרים? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> משרד הבריאות הוציא חוזר לגבי אמות המידה של כל מקצוע בריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עכשיו זה משרד הבריאות. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אנחנו מחויבים לאמות המידה האלה. זהו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משרד הבריאות, אתם יכולים לענות על זה? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> הכשרה קלינית זה לא סתם הכשרה קלינית. הכשרה קלינית במקום מוכר, במקום שיש בו עבודה. צריך לעשות את זה עם הכשרות לפי התחומים השונים. יש ארבעה תחומים עיקריים, צריך לפחות שלושה מהם. חבר'ה, הכשרה, - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> במידה והיא אומרת שהיא עומדת בזה, אתם יכולים לתת המלצה למל"ג? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו עובדים עם מל"ג כל הזמן על זה, גם על השעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל בוני, היא אומרת שהיא יכולה, אני לא מבינה אתכם. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> לא, אבל רגע. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> רגע, עוד לא אמרתי שאני יכולה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> רק רגע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה מה שאמרת. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> אמרתי שצריך לסדר את המסגרת. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אתם התחלתם את הדיון, חה"כ קטי, את התחלת בעצמך את הדיון ואמרתם שזה מקצוע פרופסיונלי. ברגע שמרפאה בעיסוק או קלינאית או פיזיותרפיסטית עוזבת אקדמיה היא מתחילה לטפל בגופו ובנפשו של בן אדם למחרת. זאת אומרת שהיא צריכה לצאת עם כל הנתונים, גם מבחינת הכשרה מקצועית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו באמת לא מערערים על זה, היא צודקת. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> מדובר כאן על מקצוע בריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אנחנו לא מערערים על זה, תתקדמי. כאילו מה אנחנו יכולים לעשות? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו עובדים מאוד חזק עכשיו על נושא ההכשרות הקליניות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אפשר לקחת את המקרה הזה ולבדוק אותו? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו בודקים, הם הגדילו כיסאות בצורה - - - << אורח >> זהר לרר פטקין: << אורח >> אנחנו מנסים להגדיל גם את התחומים של ההתמחות וזה כן בעשייה פעילה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חברות יקרות שלי - - - << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> רגע, נגיד את זה בצורה ברורה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש פה הצעה. אתם יכולים לקיים שולחן עגול? << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אבל שנייה, אין צורך. כי ככל שהקריה האקדמית אונו אומרת שהיא מצאה שדות קליניים והיא מכירה את אמות המידה והשדות הקליניים האלה ראויים בעיניה, אנחנו לא מתנגדים. << אורח >> אפרת סלניקיו: << אורח >> לא, הם ראויים לפי אמות המידה שאתם מכתיבים. אני לפי אמות המידה שלכם, אני לא אעשה לבד שום דבר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא, אתם לא באירוע. היא אומרת שהמל"ג אוסר. המל"ג אומר שאתם לא נותנים. << אורח >> טל ניצני ביטון: << אורח >> אנחנו לא אוסרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אולי תשבו שלושת הגופים האלה? << אורח >> עינת פולק: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עם מי? << אורח >> עינת פולק: << אורח >> עם משרד הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה עם הקריה האקדמית אונו? לא משנה לי, סליחה, אני לא משווקת את קריית אונו ולא את אוניברסיטת בן גוריון, לא את אף אחד. אבל אני אומרת דבר אחד, כל השיח שלוש שעות שלנו היה הנושא הזה שאין מספיק קורסים, אין מספיק מטפלים, אין סגל. אומרת האישה שיושבת כאן שמייצגת גוף מסוים שנקרא קריית אונו 'אני מסוגלת לפתוח עוד כיתת לימוד, אני צריכה את האישור של המל"ג'. << אורח >> עינת פולק: << אורח >> אין בעיה, שהיא תגיש לנו תוכנית מסודרת והגדלת מקומות לסטודנטים ואנחנו נבחן את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין, יפה מאוד. הרי אנחנו נפגשים בעוד חודש, אוקיי? מיד אחרי החגים, לדיון על כל מה ששוחחנו כאן. לקבל גם את תשובת משרד ראש הממשלה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גברתי, בבקשה שמשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את לא שומעת אותי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יבואו עם תשובות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תגידי, באיזה חודש נולדת, אמיתי. תשיעי? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני נולדתי בבוקר יום העצמאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי, אני בדיוק אמרתי את זה ואת חזרת על מה שאמרתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון, אני מחזקת אותך. כי הם באים עם מצגות בלי תשובות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שמעת אותי מה אמרתי לו? << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לא תשובות. מה שאני מבקשת ממך, שאת תבקשי מהם לחזור לתוך האירוע. כי בסוף זה יחזור ויגיד תשובה זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סליחה, הוא אמר את זה, אני שמעתי את זה. הנה, בואו נהיה הגונים. הוא אמר את זה אנחנו נבוא לדיון הבא מוכנים יותר עם תשובות. בסדר גמור. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> לא תשובות, תשובות שאנחנו לוקחים את זה על עצמנו להמשך מעקב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. אני רוצה לסכם את הדיון. כן, כן, אם עמוס תמם נמצא, אני שכחתי. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> שלום, צהריים טובים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. קודם כל, תודה רבה לך על הסבלנות. אני מחזיק מעמד, אני עובד בחינוך מיוחד המון שנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ההגדרה המדויקת שלך מלבד השם? << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אז ככה, אני קודם כל מברך על הדיון הזה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא מרכז השלטון המקומי גברתי. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אני עמוס תמם מהשלטון המקומי. בהחלט חושב שצריך למצוא איזה שהוא סולם שכר אחיד בין כולם, כדי שאף אחד לא יחטוף לאף אחד עובדים. מה שגם ציינו, למשל במערכת הבריאות שיש טב"מ ההורים גם משתתפים, זה אתם גם לוקחים בחשבון אני מבין. שזה לא רק משרד הבריאות או רק הגנים. לגבי האמירה שגנים של חינוך מיוחד מונעים ממקום למקום. מהניסיון שלי, זה נכון שגנים מידי פעם מועברים ממקום למקום. אבל צריך לזכור, הגנים של החינוך המיוחד בנויים אחרת. החלוקה הפנימית שלהם היא אחרת. רשות לא ששה לקחת גן ולהעביר רק כאשר זה מגיע למצב שאין. ומההיכרות שלי, הגנים הם מאוד מאוד מטופחים, יפים, מחולקים. יש חדרי טיפול, חדר ספח. יש שמונה ילדים בגן או 12. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל עמוס, אתה חייב להבין נקודה ואני מבקשת שתעביר אותה הלאה. לא הגיוני ולא יתכן שהפתרון הקל לרשויות המקומיות זה להסיע את שמונת הילדים, 12 הילדים, מאשר למצוא פתרון ל-35 ילדים בגן רגיל. אתם יותר מסיעים חינוך מיוחד מאשר חינוך רגיל. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> כן. אבל אנחנו גם עושים, גם כאשר מתכננים מקבץ של גנים של חינוך מיוחד, רשויות מקבצות אותו בתוך מקבץ של גנים רגילים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הלוואי. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> כדי שנוכל לעשות, איפה שאפשר. אני מניח שיש מקומות שאי אפשר. אם אני לוקח את הקצוות בארץ, כשהייתם בדימונה, אז שם פותחים גן אחד או שניים. ברשויות גדולות במרכז פותחים במרכז. עכשיו לגבי כל העניין של הכשרת עובדים. אנחנו כרגע מתמחים ומשתדלים בהכשרה של תומכות חינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> בשותפות עם משרד החינוך, אגף חינוך מיוחד שמוביל את ההכשרה הזאת. אגף חינוך מיוחד מוביל את ההכשרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבל שלא אמרתם את זה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אי אפשר להגיד פה הכול, כי היה פה קצת מורכב. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה. גם את ההכשרה של התומכות חינוך. ומן הסתם, אני רוצה להגיד משהו, בסופו של דבר ברשויות המקומיות שזה הבית של התושב, התושב גר אצלנו בעיר ואתה אמור לתת לו את המקסימום תשובות. לצערי חלק גדול משעות טיפול גולשות לסייעת. בסל התמיכות שנעשה יש לילד אפשרות לקבל פרא רפואי, שעות הוראה ושעות סייעת. והרבה פעמים כאשר אין כוח הוראה ואין מטפלים אז השעות האלה הופכות להיות שעות תומכות חינוך. זה פחות טוב לדעתי. צריך להשתדל שיהיו יותר שעות הוראה ושעות חינוך. אני מחכה לשמוע אתכם בהמשך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו נקשיב לילד שנמצא. התלמיד. חשוב שנשמע אותו. אוראל, סליחה אוראל על כל הזמן הזה. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> אוראל גל אור. << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> הכול בסדר. אני מספיק שמעתי את כל דבריי. אז שלום לכולם באמת, אני אוראל גל אור, בן 17, תלמיד כיתה י"ב מהרשות בת ים ואני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית. קודם כל, אני מברך על הדיון הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> קודם כל חמוד ממש. << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> אני באמת מברך על הדיון, על עצם קיומו. ואני חושב, בעיניי, אני יכול לשתף אתכם. בכיתה ח' עברתי לכיתה רגילה, בזכות אותם מטפלים. בזכות אותם מטפלים שנתנו לי את הכלים והאמינו בי ואמרו שאתה יכול להשתלב בחברה. בזכותם אני פה, מדבר מולכם. עם היכולת לתקשר, עם היכולת לעמוד מול קהל. בזכותם אני פה. אני חושב שאין יותר מראוי להעצים אותם בתוך מערכת החינוך. לתת להם כמה שיותר, אפילו מבחינתי להעלות להם את השכר, כי הם עושים עבודת קודש עבור כל התלמידים האלה שמגיע להם את כל מה שהם צריכים. את כל המשאבים. אני מסכים על חיזוק המערכת הציבורית. אני חושב שמגיע להם הרבה יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוראל, אתה רוצה לשתף אותנו בלקות שהייתה לך? << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> אני מאובחן על הרצף האוטיסטי. אובחנתי בגיל שלוש וחצי. הובלתי בשנה האחרונה את הכינוס הארצי לנציגי מועצות התלמידים והנוער הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. בין היתר מה שעלה זה כל הנושא של המטפלים הפרא רפואיים שהכינו אותנו גם לחיים. אני ממליץ גם עבורכם, תכינו, שהמטפלים הפרא רפואיים מעבר לכל היכולות, מי שגם שאני מאמין באמונה שלי שלכל תלמיד יש את הכיוונים שלו ויש לו את היכולות שלו. אני ממליץ שמי שיש לו את היכולות הגבוהות ביותר, שיתחילו להכין אותו לחיים. שיכינו אותו לצה"ל, לשירות פיננסי, כי אני חושב שאין בעיניי יותר חשוב מזה שהמטפלים הפרא רפואיים גם יכינו אותם לחיים האמיתיים בחוץ. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מדהים. הילד הזה מדהים. קודם כל, אתה מדהים. תקשיב אוראל, אני יושבת ממול ואני מסתכלת וכולי צמרמורת. תקשיב, אתה התקווה שלנו. << אורח >> הלית מרים טופז בורובסקי: << אורח >> פעם הבאה הוא יבוא פיזית. אמרתי לו שרק הפעם הוא בזום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פעם הבאה אתה בא פיזית, אני לא מוותרת לך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה ההבדל כשיש וכשאין מטפלים ממקצועות הבריאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. אתה היית צריך לפתוח את הדיון. אתה מבין? מהמם, מדהים. תישאר איתנו לשמוע את הסיכום. בסדר אוראל? << אורח >> אוראל גל אור: << אורח >> בסדר, תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. להלן החלטות הוועדה: הוועדה קוראת לפעול להאחדה של תנאי העסקה של כל המטפלים הפרא רפואיים במשרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לאפשר למטפלים מוביליות בין המערכות מבלי לגרום למחסור במטפלים במערכת החינוך. הוועדה קוראת להעלות את שכר העוסקים במקצועות האמורים במגזר הציבורי על מנת למנוע זליגה למגזר הפרטי. הוועדה קוראת למשרד ראש הממשלה לתכלל את הנושא. בדיון הבא אנחנו נשמע גם את כל מה שנאמר. למועצה להשכלה גבוהה, הוועדה קוראת להגדיל את מספר המתקבלים לשנת הלימודים הראשונה במקצועות הבריאות במוסדות האקדמיים במטרה להעלות את מספר העוסקים בתחום ולצמצם את הפער בין הצורך להיצע. למשרד הבריאות ולמרכז השלטון המקומי הוועדה מבקשת לבחון ולייצר מודלים נוספים. אני חושבת שהייתי מוסיפה את זה גם למשרד החינוך. הוועדה מבקשת לבחון ולייצר מודלים נוספים להעסקת תומכי ותומכות, וכוחות עזר במקצועות הבריאות שירחיבו את מעגל העוסקים עם ילדי החינוך המיוחד. למשרד הבריאות, הוועדה מבקשת לקבל לוח זמנים לגיבוש חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לעניין מטפלים באומנויות. משרד החינוך ומשרד הבריאות ומשרד הרווחה, הוועדה מבקשת נתונים באשר למספר אנשי מקצועות הבריאות בכל משרד בהתייחסות לפער בין הקיים לצרכים. נורא חשוב לי להבין איפה אנחנו עומדים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> רק אם אפשר גברתי, לא 'ילדי החינוך המיוחד'. הם תלמידים במדינת ישראל. 'תלמידים שזכאים לשירותי חינוך מיוחדים'. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי אחרת זה רק מי שבמסגרות הנפרדות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוקיי, את צודקת. הערה נכונה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נוסיף את זה. לזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק, נכון. לפעמים הניואנסים האלה הם נורא חשובים. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> רגע, יש עוד משהו בבקשה. דיברנו על זה שאנחנו נבקש לבחון מול משרד הבריאות את נושא הרחבת סל הטיפולים של התפתחות הילד, כדי להכניס עוד מקצועות. דיברנו על הספורט הטיפולי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש ישיבה בוועדת בריאות. אבל לא משנה, בואו נכניס את זה. מקסימום נקבל ממשרד הבריאות את התשובות לזה. אני נועלת את הדיון. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:11. << סיום >>