פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 476 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)(תיקון), תשפ"ה –2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר נאור שישי מוזמנים: מוריאל אורדן – עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך זאב אלדר – מנהל תחום, פיתוח פדגוגי מינהל עו"ה, משרד החינוך אורנה פז – מנהלת אגף א' חינוך הגיל הרך, משרד החינוך סוהיר שקור – מנהלת תחום בכיר רישוי ואכיפה, משרד החינוך איתי חיים – מנהל קשרי ממשל, משרד החינוך אסף יונוביץ – עו"ד יעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר שרה כרמון רדיד – מפקחת ארצית חינוך טיפול, משרד העבודה יובל וורגן – ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת נעם וילדר – יועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד חני אהרונוביץ – ארגוני גננות ומטפלות קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיב"ה - ארגון הגנים הפרטיים שלום נגר – יושב ראש עמותת חלמי"ש למען מעונות היום איילת קציר – יו"ר תנועת מובילי חינוך, מובילי חינוך בישראל קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגום - ארגון מורים עולים יניב בר אור – מנכ״ל התאחדות מעונות היום יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים יערה שילה – מומחית לגיל הרך, מכללות ליאור גבאי – יו"ר פורום ראשי הארגונים יוסף אבי יאיר אנגל – מטה משפחות החטופים צביקה מור – אביו של איתן מור החטוף בעזה, פורום תקווה ד"ר חנה קטן – אימהות ללוחמים מוזמנים באמצעים מקוונים: לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי יעל חג'בי – יו"ר ועד גנים ארצי, הנהגת ההורים הארצית לוסי חדידה – מנכ״לית גנים ברמה אחרת טובה סיני – מנהלת מערך החינוך לגיל הרך, נעמ"ת ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות) (תיקון), תשפ"ה –2025 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות (תיקון) התשפ"ה-2025. בפתיחת הדברים, יוסף אנג'ל, בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> חברי הכנסת, כמה שזה הזוי שאנחנו סופרים כבר 710 ימים מאז השואה של 7 באוקטובר, שנגרמה בעתיה של הממשלה הזאת, שכבר 710 ימים לא מצליחה להשיב את 48 החטופים והחטופה הנמקים אי שם במנהרות החמאס, אותם בנה הארגון מכספים שקיבל באישור ממציא האמירה: "החמאס הוא נכס" ואתם חברי הכנסת, כאילו כלום, שום דבר לא מזיז אתכם ולחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. מראייה מפוקחת על המצב החברתי, החברה מתפוררת. סבל בלתי נגמר של המשפחות, המצב הכלכלי המתדרדר, מערכת היחסים עם ארצות העולם שהגיעה לקצה בלתי אפשרי. הפכנו להיות העם הכי מאוס על פני האדמה. חברי הכנסת, להלן כמה דברים שאמרתי כאן, ב-15 לאפריל 2024 לפני שנה וחצי: 192 ימים עברו מאז ש-133 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. מדברים על ניצחון מוחלט, איזה ניצחון? אחרי השואה של 7 לאוקטובר המשוואה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, בסדר זה, לא תתקיים לעולם. חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון, כשהמשוואה נאמרה לראשונה על ידי ראש הממשלה וחזרו אחריו שרי ממשלתו. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובכוח יוצרים מעמדות שאינם שווים בחברה הישראלית. ההסברה בחו"ל על מה שקרה כאן ב-7 לאוקטובר מדאיגה. מדאיג שראש הממשלה שלנו טוען שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית, לכן אין הסברה בחו"ל ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק ובעולם גואה אנטישמיות ברמות שלא הכרנו מאז מלחמת העולם השנייה. אף אחד בהנהגת המדינה לא לוקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה ב-7 לאוקטובר. לא התנצלות, לא סליחה, כלום, כאילו נפל עלינו אסון משמיים ואין אשמים. האם זה ייתכן? בשבוע שעבר הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 192 ימים, אולי אתה לא מסוגל? אולי תן למישהו אחר לנסות? זה היה לפני שנה וחצי. לפני שנה בדיוק, ב-16 לספטמבר: חברי הכנסת, ישראלים נמקים, חלקם כבר אינם בין החיים. שם, רחוק רחוק, ארבעה, חמישה קילומטר מהגבול, 346 ימים, המדינה עם הצבא החזק במזרח התיכון לא מצליחה לשחררם. האם אתם עדיין מאמינים בשטות של ניצחון מוחלט והחזרת החטופים? האם לא נפל האסימון אחרי 346 ימים שההפסד כולו שלנו ובעיקר כי ההנהגה שלנו כשלה? עד מתי נמשיך בדרך ללא מוצא המפוררת את החברה שלנו כמו בסוף ימי החשמונאים? מפוררת את הכלכלה, מבריחה מוחות טובים מהארץ וממאיסה אותנו על העולם. האם לא הגיעה העת לשינוי כדי לחזור להיות מדינה שפויה, אחרי שנגיע להסדר שישיב לנו את החטופים? ממה החשש? שהחמאס שוב יתעצם אם נצא מציר פילדלפי? אל תתנו לו. אבל קודם כל, יש לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה, מי לחיק המשפחה ומי לקבורה מכובדת באדמת המדינה. חברי הכנסת, מה השתנה מאז אותם דברים שנאמרו בעבר? אנו סופרים כבר 710 ימים, והעובדה שעדיין ישנם ארבעים ושמונה חטופים וחטופה, 20 מהם עדיין חיים, שעושה רושם שזה לא מזיז לכם כלל. במאה אתם עוסקים במרבית זמנכם? השר אמסלם קורא לעצור את היועצת המשפטית על אמירתה שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. אז נגיד לשר אמסלם ולכם חברים, אם היית דואג שכל החטופים ישובו הביתה, לא היה צורך במחאות, תאמין לי, זה תענוג קטן מאוד לעמוד מול ביתו של נבחר ציבור ולהעמידו על כישלונו הגדול בקול גדול. במה עסק הקבינט בימים האחרונים? בדרכים להחזרת החטופים? חס וחלילה. באיום על נבחרי הציבור שמא יקרה להם דבר מה. זה שהחטופים שם ומשפחותיהם נאנקות מכאב נוראי, כלל לא על סדר היום. לא קיימת הסברה בחו"ל כדי לעמוד מול גלי הצונמי נגד כל דבר הקשור למדינה, לא מעניין, עד מתי? אמש, באירוע בבית הנשיא, אמר בין היתר כבוד הנשיא: לפני יומיים שבתי ממסע מדיני קצר בבריטניה, זירה שיש בה עוינות רבה כלפינו בעת הזאת. כמי שזוכה לשרת את עם ישראל כבר לא מעט שנים, אני קובע בפירוש, עוינות כזאת מדינת ישראל לא חוותה מעולם, בוודאי לא במרחבים האסטרטגיים המשפיעים ביותר. שנאת ישראל מרימה את הראש המכוער במלוא עוצמתה ומחייבת אותנו לעמוד ולהילחם בה בכל הכלים ובכל החזיתות. אני יודע שנהוג לומר שאנחנו מנהלים מלחמה בשבע חזיתות והיום אני מדגיש, מדובר בחזית שמינית, החזית המדינית וההסברה שאסור להפקיר אותה. כבוד הנשיא, אתה צודק, אני חזרתי לפני שבוע מביקור קצר בהולנד, אותו דבר, אבל כנראה שבממשלה אין מי שיצדיק אותך. עכשיו משפט מהבוקר, חבר הקבינט בן גביר בטקס של המשטרה, אני רוצה להקים שכונה מפוארת לשוטרים על חוף הים ברצועת עזה, מקום מושלם. הוא רק לא אמר שהוא עושה את זה על הגוויות של החטופים. חברי הכנסת, האם אתם באמת לא רואים מה שקורה לנו כאן במדינה היקרה שלנו? תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנה קטן, בבקשה. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> אימהות ללוחמים. אני רוצה לדבר על משהו שהוא בקונצנזוס, אני לחלוטין לא מסכימה עם הדברים שנאמרו קודם. הדבר היחיד שאני כן יכולה להגיד, שגם אנחנו מתנגדות למלחמה עצימה כעת, כל עוד לא סוגרים את המים ואת החשמל לאויב שלנו, כל עוד לא עושים מצור, זה הדבר הכי אפקטיבי, יש קונצנזוס כמעט לגבי הדבר הזה. זו תוכנית האלופים, כבר שנתיים מדובר על זה ואנחנו לא מסכימים לסכן חיילים וחטופים לפני שעושים מצור. לגבי הנושא של הוועדה הזאת, רציתי להזכיר את הנקודה של משפחות בהן המורים, כמעט כולם מגויסים, הר"מים, כמעט כולם מגויסים. המורות באולפנה, כמעט כולן נשות מגויסים. הילדים, כמעט כולם האחים שלהם או הדודים שלהם או האבות שלהם מגויסים. זו אוכלוסייה מיוחדת שצריכה התייחסות מיוחדת. במעונות יש תינוקות שכמעט ולא ראו את האבא שלהם מאז שהם נולדו ועד שהם חגגו גיל שנה, שהוא ברוך השם בחיים, אבל הוא פשוט נמצא בסבב הרביעי והחמישי והשישי. יש מטפלות שהבעלים שלהם מגויסים ולכן סף הסבלנות שלהן הולך ויורד. אני חושבת שלנקודה הספציפית הזאת יש השקה בין הנושא הביטחוני לבין הנושא החינוכי, שזה עכשיו הדבר הכי הכי ריאלי, זו המציאות שלנו, זה הדבר שהכי מדבר למציאות העכשווית, היה כדאי לכנס על הדבר הזה גם דיון מיוחד עם מחשבה על כל ההיבטים סביב המסגרות האלה שבהן ילדים נמצאים, ילדים וצוות ההוראה נמצא בחסר זמן רב מאוד. לכן אני מבקשת מיושב הראש היקר, אם אפשר לחשוב איך לזמן ישיבה ספציפית על הנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. צביקה מור, בבקשה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני אבא של איתן, שנמצא עדיין בשבי. אנחנו מקווים שאיתן מחזיק מעמד. אני מגיע עכשיו מאליקים. אליקים, מי שלא יודע זה ליד יוקנעם, זה בסיס אימונים של פיקוד צפון. גדוד המילואים שאני מגיע ממנו עכשיו נכנס לסבב השישי. שמעתם את המספר הזה? סבב שישי, חמישה סבבים הם עשו בעזה ועכשיו יש להם בלבנון. מה החיילים מדברים? מה קשה להם לסבול? את השיח בישראל שלא מבין שבזמן מלחמה אנחנו חייבים לעמוד ביחד. אפשר לחשוב שפשוט משעמם לנו בספטמבר, אז אנחנו נלחמים בעזה ובלבנון ובסוריה וביהודה ושומרון, כאילו אנחנו בעצם חיים בשוויץ וחיפשנו תעסוקה כי אין לנו מה לעשות, אין לנו משפחות, אין לנו ילדים לדאוג להם, אין לנו הורים מבוגרים לדאוג להם, אין לנו את העבודה שלנו, אז פשוט התנדבנו לסבב שישי כי אין לנו מה לעשות. עוד יותר קשה להם מזה, שהבוקר למשל, נחום ברנע כותב: דוחא היא המשחק המקדים לקראת כיבוש העיר עזה, הנשק היחיד של הרמטכ"ל הוא זמן, איפה האלוף האוגדונר, המח"ט, המג"ד, הטייס שיאמר עד כאן? נדמה שהארוכה במלחמות ישראל ארוכה, כי כך רוצה אדם אחד, התישה את לובשי המדים. אז החיילים שלנו ששוב נקראים לדגל כדי להגן על כולנו, צריכים לשמוע את הדברים האלה בגלי צה"ל, ברשת ב', ב-11,12,13, אמירות שמחלישות אותם והגיע הזמן לשים את זה על השולחן. התקשורת הישראלית מחלישה את הציבור, מחלישה את הלוחמים שלנו, הם צריכים לשמוע מהם שאין טעם במלחמה, כשהם רואים את האויב מול הפנים. האם אפשר להשאיר את האויב הסורי מול הפנים שלנו? האם אפשר לתת לו להתקרב לרמת הגולן, את הברברים בסוריה, הסונים? האם אפשר להשאיר את האויב בעזה, שיתקרב שוב אל הגדרות שלנו? מי המשוגע שרוצה לעשות את זה? מה לא ברור? המלחמה הזאת הכרחית בלי קשר לחטופים ואני מאמין שזה הדבר היחיד שדרכו אני אזכה לחבק את הבן שלי ביום מן הימים. כשחמאס ייכנע כשהוא יראה שאחרי שנתיים אנחנו ממשיכים. זה קשה מאוד. אם לא היו לנו שם חטופים, זה היה נגמר הרבה יותר מהר, אבל אנחנו נזהרים מאוד מאוד מאוד על החטופים כי הם יקרים לנו מאוד ולכן זה הכול יותר איטי. זה לא ילך אם אנחנו לא נעמוד ביחד. המלחמה אמורה להלחים אותנו. המלחמה אמורה להפוך את כולנו לאגרוף אחד מול האויב. זה היה ברור פעם במדינת ישראל. מה קרה פה? חבל שחברי יוסף אנגל הלך. מה קרה למדינת ישראל, אני גם שואל את השאלה הזאת? איך יכול להיות שבזמן שהלוחמים שלנו נלחמים, יש כאן כאלה שאומרים להם המלחמה שלכם מיותרת, המלחמה שלכם היא בשביל הדיקטטור, אין אויבים, זה רק בשביל הדיקטטור, כן? אפשר לסיים את המלחמה ככה, להשאיר אותם על הגדרות שלנו. איך אפשר להשמיע על הלוחמים שלנו את האמירות האלה? איפה הסולידריות? איפה הישראליות הבריאה? אנחנו ביחד בזמן מלחמה מול אויבים, נסיים את המלחמה, נחזיר כמובן את כל החטופים, אחר כך יהיה זמן לריב. כמו זוג הורים שיש להם לא עלינו ילד חולה מאוד, אז הם יודעים, למרות שהם לא מסתדרים אחד עם השני, גם זה לא עלינו, הם יודעים לשים כרגע בצד את המריבות ואת האגו ועכשיו לעסוק בהצלת נפשות של הילד שלהם. ואחר כך ימשיכו לריב עד מאה ועשרים או שבעזרת השם לא, יעשו שלום ביניהם. איך יכול להיות שלא מבינים? אז האם זה בגלל שיש משהו יותר חשוב מלהחזיר את החטופים, להביס את חמאס ולהגלות אותה מכאן? האם זה בגלל זה? חוששני שכן. אני אומר את זה פה על מדים. אני לא מוכן לשמוע דיבורים של החלשות ברשת ב' מ-06:00 בבוקר עד אמצע הלילה. לא מוכן לשמוע את ההחלשות ב-11,12,13, שאומרים לנו שאנחנו מפסידים ואין בזה טעם. לא מוכן לשמוע את ההחלשות האלה כמובן בגלי צה"ל, שאמור להיות הרדיו של החיילים. בואי אני אגלה לכם משהו, חיילים לא שומעים רדיו. מי שומע רדיו היום? חיילים לא שומעים רדיו, זו סוגיה אחרת. אני לא מוכן לשמוע את הדברים האלה. אני רוצה לשמוע רק מה שמחזק אותנו. רק מה שמחזק את הלוחמים שבזכותם אנחנו חיים פה, רק מה שמחזק את המשפחות של הלוחמים, רק מה שמחזק את האלמנות ואת היתומים ואת הפצועים. רק מה שמחזק את העם, רק את זה אנחנו רוצים לשמוע. אנחנו נכנסים לשנה החדשה, לראש השנה. אני מבקש מכולם, מכל מי ששומע אותי וישמע אותי, אנחנו בפיקוח נפש לאומי. אנחנו נמצאים עכשיו בזמן שבו אם לא נכריע בעזה, אז לא רק שהביטחון הלאומי שלנו ייפגע, גם החטופים שלנו לא יחזרו. כי אם אתה בא למשא ומתן בעמדה של חולשה, אתה לא תקבל את כל החטופים. אני לא מוכן שהבן שלי יישאר בעזה בתור חטוף. בשום פנים ואופן. אני לא מוכן שהבן שלי ישתתף בניסוי הבא כמו שהיה אצל הישאם א-סייד ואברה מנגיסטו שהיו שם 10 שנים. אני רוצה שהבן שלי יחזור עכשיו, הלוואי עוד לפני ראש השנה. אבל זה לא יקרה אם אנחנו לא נאחד כוחות, כי האויב שלנו נהנה מזה שיש פה כאלה שמחזקים אותו ומצדיקים אותו וטופלים עלינו שאנחנו, אנחנו עם המדים, רוצחי ילדים לתחביב, כמו שאמר אלוף בדימוס בצה"ל. אנחנו חייבים לעמוד ביחד ואחרי שנשיג את מטרות המלחמה, יהיה זמן לעשות את הכול. בחירות וכל מה שאתם רוצים, אבל עכשיו כולנו ביחד מול האויב. אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ובשורות טובות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יובל מהמ.מ.מ אם תוכל להביא לנו מספר נתונים. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> מעבר חד, תודה, אדוני היושב-ראש. יובל וורגן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. ביקשנו באופן מרוכז מידע שהוועדה בעצם דרשה במהלך הדיון הקודם בתקנות. זה בכמה נושאים שונים, גם מכמה בעלי תפקידים שונים בתוך משרד החינוך. הנושא הראשון הוא היה פירוט תכנית ההכשרה, אותה הכשרת יסוד שאנחנו מדברים עליה פה בעיקר, שזה 220 שעות שהמפעילים ונציגי הארגונים בוודאי מכירים את התכנית, אבל בכל זאת ביקשנו לקבל את הפירוט הרשמי בכתב. הוא נמצא גם באתר הוועדה, אפשר לראות את המרכיבים, שזה 150 שעות עיוניות ועוד 70 שעות התנסות מעשית, בעיקר אפשר להתרשם שזאת באמת הכשרה בסיסית ולא יותר מזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה הכול פרונטלי? << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> 150 שעות הן שעות עיוניות, עוד 40 שעות צפייה במחנכת-מטפלת במעון היום. 150 שעות, הן עיוניות, פרונטליות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה לא פרונטלי? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> עוד ארבעים שעות צפייה במחנכת-מטפלת במקום עבודתה, ועוד 30 שעות סדנת התנסות, שם יש הבאה של חומרים ועדויות מתוך העבודה שלה במעון היום אל הכיתה כדי לעבד. חלק מהמכללות האקדמיות גם משתמשות במרכזי הסימולציה שהוקמו בשנים האחרונות כדי לאפשר תרגול. סוג של למידה על חומרים מתוך המעון, אל חדר הסימולציה וחזרה. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> גם בבדיקה בינלאומית משווה שאנחנו עושים ממש בימים אלה, במדינות שמסדירות דרישות מחייבות להכשרה של אנשי צוות בגיל הרך, לא מצאנו דרישה שהיא פחות מ-220 שעות, בדרך כלל מי שמסדיר, מסדיר הרבה יותר, אבל בוודאי לא פחות מזה, זה נושא אחד שהוועדה ביקשה לקבל עליו מידע. נושא שני שעלה פה די בהרחבה היה לגבי העבודה בפועל של מטפלות שהוכשרו בהכשרות על ידי משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות. אני אגיד מה אנחנו קיבלנו בכתב, זאב יוכל להוסיף מהדברים שיש לו כבר מאז. עלה בדיון הקודם שהמשרד הכשיר בהכשרת היסוד כ-30,000 מטפלות, בהכשרות נוספות הוכשרו יותר מזה, אבל בהכשרת היסוד זה כ-30,000 מטפלות. מהתשובה שקיבלנו עולה שהמשרד תקצב הכשרה של 30,000 מטפלות, לא על כל המטפלות שעברו הכשרה בסופו של דבר, יש כבר דיווח, שמי, פרטני, מזוהה למשרד. המשרד פירט בתשובה שלו את הסיבות לכך, לקח זמן עד שהוקמה מערכת דיווח וחלק מההכשרות עדיין מתקיימות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היה להם רק מ-2018. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> זה עבר למשרד החינוך ב-2022. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> המערכת עובדת, לא? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> לא, המערכת הוקמה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה הסיבות לדיווח החלקי? את סיבה אחת לא כל כך הבנתי. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> ממה שאנחנו מבינים, תדייק אותי אם אני לא אומר נכון, הדיווחים המפורטים מוגשים על ידי הגופים המכשירים למשרד בסוף הביצוע. אלה דוחות על ביצוע בדיעבד, לכן אם הקורסים עדיין מתקיימים, עדיין לא הוגש דוח הביצוע. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אוסיף ברשותך, אנחנו משלמים למכללות ולסמינרים שמכשירים את המחנכות-מטפלות רק בתום תקופת ההכשרה. נציין שהם גם סופגים נשירה לא מועטה של מחנכות-מטפלות במהלך ההכשרה כתוצאה מהפסקת עבודה או כתוצאה מזה שהם לא עומדים בתנאי ההכשרה וזה מטיל עליהם עוד עומס. לכן דוחות הביצוע לפעמים מגיעים רק בתום תקופת ההכשרה. אנחנו עובדים גם עכשיו על דרישה מהגופים המכשירים כדי שידווחו תוך כדי, כדי שתהיה לנו איזושהי תמונת מצב, אבל דוחות הביצוע מגיעים רק בתום תקופת ההכשרה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם רשימה של מטפלות שעברו הכשרה ושהושמו בגנים? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> כן, 69% מהמחנכות-מטפלות שעברו הכשרה בשלוש שנים וחצי האחרונות שיש עליהם דיווח, אני אגיד שוב, הדיווח שהוצג פה לפני כשבוע מדבר על כ-14,700 ומשהו מחנכות-מטפלות, אשתדל לקרוא להם מחנכות-מטפלות כי התפיסה היא תפיסה חינוכית ואני חושב שגם צריך למצב את זה. אולי זה מאריך מעט ומכביד על הדיבור, אבל נשתדל לעשות את זה. אנחנו כבר יודעים היום על דיווח של כ-18,960 ומשהו מחנכות מטפלות שמתוכם 12,900 עובדות, אני מעגל את המספרים אם צריך נפתח נגיד מספרים מדויקים. זה שומר על אחוז של 67.4% אחוז שעבדו נכון לסוף תשפ"ה, שוב, מערכות דיווח, מעבר בין שנה לשנה, כך שהאמירה שנאמרה פה לאורך הדיונים האחרונים, כולל בדיון האחרון שכאילו מכשירים ולא נשארות היא נכונה חלקית. אנחנו מדברים פה על הצלחה גדולה, כי ההכשרה מעודדת התמדה, זה נתון. דרך אגב, 70% זה נתון דומה לעובדי הוראה, לא פחות. הדבר הזה, על פי כל המחקרים, גם המחקר המלווה שעושה לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך, מעיד על כך שההכשרה הזו מעודדת את ההתמדה. היא לא תפתור את כל בעיות המחנכות-מטפלות במדינת ישראל, לא את השכר, לא את תנאי העבודה ולא עוד דברים נוספים שהועלו. אבל אם אנחנו ממקדים בהכשרה, אין ספק שיש פה סיפור הצלחה גם בהתמדה וגם בנתונים כפי שאורנה עוד רגע תציג. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נניח ואני רוצה לפתוח מעון יום, יש לי למי לפנות כדי להיות מול מאגר. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> לא ממליץ. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא ממליץ לפתוח מעון? טוב, לא חייבים, זה שיקול של מי שרוצה, תלוי באיזה אזור, הייתי רוצה את הטובים ביותר למעונות, מי שלא מספיק ראוי, שלא יפתח. מנהלי מעונות, אני מניחה שהם היו רוצים את הטובים ביותר, שאלה אם יש לאן לפנות ולבקש רשימה כזאת של אנשים שעברו הכשרה? << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אפשר להנגיש ככל שכללי שמירת הסודיות והפרטים החסויים יהיו, אבל אדגיש שעכשיו ההכשרה כולה היא נעשית לאחר הקבלה לעבודה לצערנו, כמעט ואין הכשרה שהיא מוקדמת. זה שוק שקיים בו מחסור מאוד גדול, קיבלנו אותו כשהוא היה במחסור ואנחנו עכשיו מאוד מאוד משתדלים לגשר על הפער הזה, אני חושב שבהצלחה לא מבוטלת. אני גם אומר שבסופו של דבר אני מקווה שבעוד כמה שנים נעשה הכשרה שהיא לפני הכניסה לעבודה ויהיה לכולם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי צריך לשאוף לזה. << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> לשם אנחנו מכוונים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בכל זאת הגענו לדיון הזה הדחוף כי יש בעיה. התחילה שנת לימודים ומעונות רבים עומדים בפני בעיה של רישוי, כי אין להם מטפלות שעברו הכשרה. צריך לחזור לשורש הבעיה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> כנראה שהבעיה הצטמצמה מאוד, אבל עדיין יש מחסור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לנו מטפלות שמינואר נמצאים לגביהם בהפרה כי עברו ארבע שנים מאז שהן התחילו והיו אמורות להשלים הכשרה ובינואר 2025 כבר היו בהפרה, שלא עברו את ההכשרה הנדרשת בזמן שהן עדיין עובדות. << אורח >> שרה כרמון רדיד: << אורח >> ברשותכם אם אני אוכל לדייק דבר מה, שמי דוקטור שרה כרמון רדיד, מפקחת ארצית במשרד העבודה. משרד העבודה מאז ומעולם הכשיר את המטפלות, גם טרום עבודה, אנחנו מעניקים להם סיווג מקצועי. יש לא מעט הכשרות שקיימות כרגע, טרום עבודה, אנחנו גם נשמח להמשיך ולשתף פעולה עם משרד החינוך. יש לנו תמיד את המקצועיות, את היכולת ויש לנו גם שוברים, מענקים, שיכולים להקל על השכר - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא בשיח בעניין הזה? << דובר_המשך >> שרה כרמון רדיד: << דובר_המשך >> פניתי מספר פעמים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם יש למשרד נתונים כמה מתוך אלה שעברו הכשרה בטרום תחילת עבודה נמצאים היום בעבודה? << דובר_המשך >> שרה כרמון רדיד: << דובר_המשך >> 97%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה מספר המטפלות שעברו את ההכשרה? << דובר_המשך >> שרה כרמון רדיד: << דובר_המשך >> מספר המטפלות שעברו את ההכשרה עד לפני שלוש שנים, ונכון להיום. עד לפני שלוש שנים היו אלפים שלמדו טרום עבודה, היום הם למדו שהם יכולים לעבוד יום אחד וללמוד את ההכשרה המקוצרת. הקורס הארוך הוא 606 שעות, מתוכם 270 שעות עבודה מעשית, לעומת קורס של 150 ו-70, אז מי מן הסתם כשאתה יכול לעבוד יום אחד וללמוד קורס מקוצר, אתה הולך לזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתם נותנים רק למעונות המסובסדים? << דובר_המשך >> שרה כרמון רדיד: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנתונים לא מסתדרים לי. אני שומע על חוסר בכוח אדם בצורה קטסטרופלית. מצד שני אני שומע גם ממשרד החינוך וגם ממשרד העבודה, שלכאורה אחוזים גדולים מאוד עברו את ההכשרה, אם זה במשרד כהכשרה בטרום העבודה, שאת מדברת על 97% מתוך אלפים בשלוש שנים האחרונות, לכאורה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נתון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מחדד, עד לפני שלוש שנים, מתוך אלה שעברו את ההכשרה בטרום עבודה, כמה היום נמצאים בתוך המעונות? << דובר_המשך >> שרה כרמון רדיד: << דובר_המשך >> אמרתי מעל 95% אחוז. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הווה אומר שיש לנו אלפי מחנכות-מטפלות, איך שהמשרד מקפיד לקרוא להן וככה הן מוגדרות בחוק, שעדיין אמורים להיות במעונות, לכאורה לא הייתה אמורה להיות בעיה של פתיחה או קבלת סמל, כי בכל כיתה הייתה אמורה להיות לפחות מטפלת אחת שעברה את ההכשרה. אני לא יודע מאיפה הנתונים, אלו הנתונים שהוועדה מקבלת על ידי גורמי המקצוע. אבל אני רק אומר שהנתונים שעכשיו אתם מציגים לוועדה לא מסתדרים עם הנתונים שכבר בשטח. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אדוני, עוד לא דיברנו על הצורך ועל מספר המטפלות הכולל. קודם כל ייחסנו להכשרה מול השמה, לשם כיוונו. אני מדבר על 18,900 מטפלות שמתוכם 69% נמצאות במעונות, כ-12,700. דוקטור שרה כרמון דיברה על אלה שעברו הכשרה לפני ארבע שנים ונמצאות באחוזים מאוד גבוהים. זה כמה אלפים, אלופים חשובים ומרכזיים ואני מסכים, הכשרה טרום עבודה מעולה והיא באמת נעשית במימון של שירות התעסוקה, וואוצ'רים וכדומה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היא נעשית עד היום? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> כן, היא ממשיכה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אז איך יכול להיות, אני לא מצליחה להבין. << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> המחסור הוא מחסור גדול כי מספר העוסקות בתחום הזה הוא מספר של עשרות אלפים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה כיתות מעון יש לנו היום? לפחות במה שבסמל ומפוקח. לפני מספר המטפלות, כמה כיתות? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 7,700 מעונות עם רישיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה כיתות בתוך 4,800 מעונות? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> ממוצע, כפול שלוש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת שמתוך ה-17,000 האלה, אם אני לוקח את ה-67% לכאורה היה אמור להיות לפחות בכל כיתה מטפלת אחת שעברה את אותה הכשרה, נכון? אני אומר לפחות, אז איפה הבעיה? << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> קודם כול, ה-67% זה לא מתוך סך המטפלות, אלא מתוך המטפלות שעברו הכשרה ויש עליהם דיווח. זה מתוך 18,000 לפי העדכון הזה. יש סט של נתונים שקיבלנו מהמשרד במסגרת אותה בקשה, אני חושב שהוא יותר מהאגף של הרישוי ולא מהאגף של ההכשרה. קודם כל לגבי סך המטפלות שמועסקות כיום במעונות בעלי הרישיון. זה נתון שלמיטב זיכרוני אנחנו לא קיבלנו אותו בכנסת בעבר. יש הרבה פחות מידע זמין בנושא של המעונות מאשר בשאר מערכת החינוך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי יש חובת דיווח בתקנות האלה, סעיף 24 לתקנות שמונחות בפניכם. ביקשנו פעם אחת מאז שהנושא עבר למשרד החינוך ואנחנו עדיין ממתינים. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> אז יש פה שני נתונים שקיבלנו. קודם כל לגבי סך המטפלות זה בחלוקה בין המעונות המסובסדים למעונות הלא מסובסדים ובסך הכול אנחנו מדברים על כ-52,000 מטפלות-מחנכות. במעונות המסובסדים כ- 30,000 וכ-20,500, אלה הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך כרגע. נתון נוסף שקיבלנו במקביל לזה, פה צריך להיות מרוכזים, זה המטפלות-המחנכות שהן ללא הכשרה ולא רשומות להכשרה. אלה מסתכמות בחלוקה פחות או יותר שווה בין המסובסדים ללא מסובסדים בכ-20,000 נכון להיום. מה קורה בפער בין ה-50,000 ל- 20,000? חלקן עברו את ההכשרה של משרד החינוך, חלקן אולי עברו את ההכשרה הקודמת של משרד העבודה, גם בנוכחית. חלקן אולי קיבלו פטור, דיברנו בישיבה הקודמת על אפשרות למחנכות-מטפלות ותיקות וכו' ועל חלקן כנראה שאין מידע. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> נדייק, מדובר על הכשרה מותאמת לבעלות ותק מעל גיל 55, לא דיברנו על פטור. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> לא פטור, הכשרה מותאמת. על חלקן כנראה שעדיין אין מידע, אבל בכל זאת אלה שני נתונים שלא היו על שולחן הוועדה קודם לכן ובשורה התחתונה אנחנו יודעים היום באופן רשמי יותר, לפחות על כ-20,000 מטפלות-מחנכות שבוודאות אין לה כרגע הכשרה ולא רשומות להכשרה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כל המספרים האלה שאתם נותנים, זה באמצעות פיקוח עצמי וולונטרי או שיש לכם פקחים לאירוע? << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> זה מסגרת דיווח מחוק הרישוי, נכון? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אז זה פיקוח עצמי וולונטרי? מה שהם מדווחים. << דובר_המשך >> יובל וורגן: << דובר_המשך >> זה כולל פרטים מזהים של האנשים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי, אני רוצה לפתוח מעון, אני צריכה רישוי, אני מדווחת למשרד החינוך. כמה מדווחים יש? << דובר_המשך >> יובל וורגן: << דובר_המשך >> יש מפקחות, זה דובר גם כן בישיבה הקודמת, מעט. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני יכולה קצת לתת סקירה. בעקבות המפגש הקודם, חשוב שנעשה קצת סדר בכל מה שקורה בהכשרות, גם הכשרות בתוך המעון וגם ההכשרות הפרונטליות. קודם כל אני רוצה להגיד שהמשרד רואה בהכשרת צוותי החינוך במעונות יעד מרכזי חשוב. לא מקלים ראש, אנחנו חושבים שזו הליבה של הפרופסיה. ברור לנו שההכשרה הזאת, ככל שהיא תהיה טובה יותר, גדולה יותר, עשירה יותר, תקדם את תחושת המסוגלות של כל המחנכות-מטפלות ומקדמת את איכות החינוך-טיפול שיינתן במעון, ובעצם זה היעד המרכזי של המעבר הזה, לקדם את איכות החינוך-הטיפול במעונות היום במדינת ישראל. אני רוצה שנזכור כל הזמן שאנחנו שלוש וחצי שנים באירוע, אחרי 74 שנים שזה היה פה ושם. מה עשינו בשלוש וחצי שנים האלה - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אני לא באה אלייך בטענות באופן אישי, ולא למשרד החינוך, אבל יש דבר שקצת נפלא מבינתי. כל פעם שעובר תחום עיסוק מסוים, משרד למשרד, כאילו נולדנו מחדש. זה קורה כמעט כל ממשלה, שתחומי עיסוק עוברים, אם זה עובר, הידע לא עובר? כולם קיבלו אמנזיה? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> כמו שדוקטור שרה כרמון אמרה, שהמטפלות עברו, הוכשרו, אנחנו לא מזלזלים. << אורח >> שרה כרמון רדיד: << אורח >> אנחנו נשמח להמשיך לשתף פעולה, כמו שהצגתי מספר פעמים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא משתפים? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אנחנו בקשר הדוק עם משרד העבודה. אבל אני רוצה להגיד שמהפגישה הקודמת, כבוד היושב ראש, התקבל הרושם שמחנכת-מטפלת יכולה לעבוד שנה, שנתיים, אולי שלוש, ללא הכשרה, זה ממש לא נכון וחשוב לי לדייק את מה שקורה באמת בפועל בשטח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא יכולה לעבוד 30 שנים בלי הכשרה. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> אני מקווה שאתם יודעים שהכשרה טובה כוללת גם הכשרה תיאורטית, עיונית וגם עבודה און דה ג'וב טריינינג. כמי שהייתה מדריכה הרבה שנים בגני הילדים, אני רוצה להגיד לכם שההדרכה בתוך המעון היא יקרה מאוד ואין לה כמעט תחליף. המחנכות-מטפלות, מקבלות את הידע תוך כדי העבודה, בעצם הן מקבלות את ההכשרה מהיום הראשון, כי יש לנו חמש שעות, כך שכל הצוות החינוך - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו עזרה ראשונה, אורנה - - - << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אם יהיה יותר תקציב, ניתן יותר, יש לנו תקציב לחפש. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה היא בעיה תקציבית? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> כן, אין הקצאות. יש חמש שעות שאני יכולה לתת למעון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בזמנו, כשדנו פעם ראשונה בתקנות, הדיבור היה של 40 מיליון שקלים והם לא הקצו את ה-40 מיליון, הקצו פחות, אבל אמרו שזה יגדל. כמה זה עומד היום, ההכשרות? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> התקנות מחייבות ארבע שעות הדרכה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> דברי אתי בשקלים. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אתם מדברים על הכשרה והדרכה, זה לא אותו דיבור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, בסעיף 5 לתקנות, אנחנו מדברים על התקנות שקשורות לתנאים לפעילות של מעון יום, מדובר קודם כל על קורס עזרה ראשונה שלא יפחת מ-22 שעות, יש לימוד על החייאה בסיסית, חנק מגוף זר וכדומה. הדבר השני הוא קורס בנושא התנהלות בטוחה בהיקף שלא יפחת מ-14 שעות לימוד ותודה לאל שעל אלה אנחנו לא שומעים, או שלא נתנו למטפלות להתחיל לעבוד בלי אלה. שם מדובר על הדברים הכי בסיסיים שקשורים בדיני נפשות, בחיי אדם, הוראות להפעלת מעון, קיום סביבה פיזית בטוחה, הרגלי בטיחות, למידה והדרכה מתוך תרחישים של מקרים שבהם נפגעו פעוטות. זה הבסיס של הבסיס ואת זה את אומרת שהן כן עוברות. אנחנו כרגע מדברים על הכשרה שמדברת עכשיו על החינוך ועל הפדגוגיה. << אורח >> אורנה פז: << אורח >> אני רוצה להגיד שיש הדרכה בתוך המעון מן היום הראשון. ההדרכה הזאת עוסקת בנושאים כמו סדר יום, היא עוסקת בתיווך של איך מטפלים בילד, איך מדברים לילד. זה ביום יום, היא מעניקה כלים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מי מעניק את ההדרכה הזאת? << אורח >> אורנה פז: << אורח >> מדריכה חינוכית עם תואר שני. כל מעון מחויב בחמש שעות הדרכה חודשיות. ההדרכה כוללת, כמו שאמרתי, מודלינג תוך כדי העבודה, היא צופה בפעילות של הצוות, מדגימה לצוות כיצד לתווך נכון בסיטואציות שונות במהלך היום. << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> אלה חמש שעות אקדמיות? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> לא, אלה חמש שעות חודשיות. המדריכה, דמות משמעותית, נותנת גם שירותים אחרי שעות העבודה, הצוות יכול להתייעץ איתה. גם המדריכות שלנו השנה, הכשרנו את המדריכות, אנחנו רואים את כל המעגלים, צריך לראות את כל התמונה. נתנו 70 שעות לכל המדריכות - - - << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> אבל על כמה? מישהי שפותחת מעון של ארבע קומות, שבכל קומה יש שלוש כיתות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש שעות לחודש לשלוש כיתות. << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> זה האון ג'וב טריינינג במעון? זה נעשה תוך זה תוך כדי העבודה? הן ממשיכות לעבוד תוך כדי? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> הדרכה תוך מעונית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתי יודעת שככה זה ייראה, יכול להיות שלא היינו מחוקקים את החוק הזה. << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> סליחה, הייתי הרבה שנים מדריכה בגני ילדים, זה אחד מהכלים העוצמתיים ביותר, הדרכה בתוך הגן או המעון. אני רוצה לדבר על התמונה הגדולה, במשך השלוש השנים האלה גם בנינו מעטפת חינוכית. יש מפקחות, חינוך-טיפול, שילשנו את מספר המפקחות, היו 20 מפקחות שקיבלנו מזרוע עבודה, היום יש לנו 60 מפקחות. הן נכנסות למעון, צופות במעון ומייצרות דו"ח פיקוח. הדו"ח עובר למנהלת המעון, היא מקבלת נקודות לשימור ונקודות לשיפור. << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> זה אחת לשנה. מפקחת מגיעה למעון אחת לשנה, ככה מסרתם לי בחוק - - - << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> זה אחת, שתיים, ואם צריך, אם יש מעון במיקוד, אז יש יותר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> איך תדעי על מעון במיקוד? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> מעון שצריך קצת יותר סיוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה מעונות כאלה היו בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> אורנה פז: << דובר_המשך >> אני לא יכולה להגיד לך בשלוף מספר. המפקחות האלה יוצרות תוכנית עבודה יחד עם מנהלת המעון ויחד עם המדריכה החינוכית, מי שצריכה להפעיל את התכנית החינוכית היא המדריכה. מעבר לביקורי המפקחת, יש הסדרים של המפקחת עם מנהלות המעון, שהן נפגשות אחת לחודש, הן נותנות להן עוד כלים להעשרה כדי שמנהלת המעון תוכל להדריך את הצוות. הוספנו פה פונקציות חדשות של מפקחות שלא היו מעולם, מפקחות להיבטים רגשיים חברתיים שנותנים מענה לכל הילדים בעלי הצרכים מיוחדים, ילדים יותר מאתגרים, לקשר עם הורים. אז אם אני מסכמת, עוד לפני ההדרכה, ההכשרה הפרונטלית, כל מחנכת מטפלת מקבלת הדרכה חינוכית בתוך המעון, ליווי הדרכה של מפקחת חינוך-טיפול, ליווי והדרכה של מפקחת ומדריכות להיבטים רגשיים חברתיים וליווי של המנהלת שנמצאת שם ומלווה ביום יום. לכן אני חושבת שזה לא יהיה נכון לבוא ולהגיד שאין עבודה, גם לא כל המחנכות-מטפלות הן חדשות. יש מחנכות-מטפלות שהן ותיקות, יש למידה ההדדית בתוך המעון. כמו שאמרנו, הכשרנו קרוב ל-30,000 מחנכות-מטפלות בהכשרת יסוד מחייבת וזה אומר שהצלחנו להכשיר יותר מ-60% מהמחנכות-מטפלות. כמו שאמרתי, הראייה לכך שהצלחנו השנה לפתוח 4,600 מעונות עם רישיון, זה הישג מאוד מאוד גדול. צריך לזכור שב-2022 היו 2,200 מעונות שקיבלנו מזרוע עבודה. בעיניי אנחנו עושים פה מהפכה, שלא מספיק מדוברת, בפרק זמן קצר. אני מקווה שהצלחתי לדייק את מה שמקבלות מחנכות-מטפלות לפני ההכשרה הפרונטלית של ה-220 שעות, תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא נחזור על מה שהיה בדיון הקודם, אנחנו באים להתקדם. אני רוצה שהמשרד יציג את ההבנות שהגענו בין הוועדה לבין המשרד. הייתה הצעה קודמת של תקנות, הגענו לאיזושהי פשרה שתיתן מענה מצד אחד, גם לבעלויות, גם להורים. המשרד קיבל את עמדת הוועדה בנושא של צמצום פרק הזמן של ההכשרה עצמה ונושא של הרישום והתחלת העבודה של המטפלות חדשות. יחד עם זאת, ביקשתי שיהיה דיווח לאור הבקשה של הוועדה ועל פי סעיף 24 לתקנות. הוועדה שלחה בינואר 2023 בקשה למשרד לקבל את הדיווח על פי חוק של מספר המעונות המפוקחים. לצערי עד לשעה זו הוועדה לא קיבלה את אותם נתונים. אני רוצה לומר לכם, אני לא הולך לבנות בית חולים מתחת לגשר, בסדר? אני ער לצורך להעביר את התקנות האלה, גם לבעלויות, גם להורים, הצורך הזה גם של תוספת תלמידים, כמובן בהחלטת הממונה, של תוספת של 15% לאור המצב גם של אנשי המילואים, שמה לעשות, השעה דוחקת וצריכים להגדיל את מספר התלמידים בתוך הכיתות, למרות שמספר התקנים לכאורה היה אמור ללכת - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יש לזה השלכות על הילדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית, אבל אני חושב שלתת את האפשרות ולהגדיל את הזמן של ההכשרה בלי שיהיה לוועדה, מה לעשות, זה תפקידה של הוועדה לבוא ולפקח, הוועדה היא לא חותמת גומי של אף משרד, גם לא של הממשלה. לכן אני חושב כעבודת הוועדה, החובה שלנו היא לפקח על הנושא הזה. אני חושב שהדרישה הזאת של הוועדה לקבל דיווח ולהוסיף בתקנות בתוך הדיווח, שיהיה גם דיווח על מספר ההכשרות ופירוט של כמה מחנכות-מטפלות, כולל השמות בפועל עברו את ההכשרה, זה חלק מעבודת הוועדה. לכן לפני שנפתח פה ונשמע את כולם, אני אומר שעדיין אין הסכמה בין המשרד לבין הוועדה בנושא הדיווח. יכול להיות שנפל משהו בין הכיסאות, מבחינתי היה ברור שזה היה מוסכם. ביום חמישי התברר שאכן זה לא כזה ברור, ולאחר השיחה שלנו - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לדווח? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זו שאלתי. המשרד לא אומר שהוא לא מוכן לדיווח, רק שהוא צריך לעשות ישיבה פנימית ולראות מה ההשלכות, האם הוא מסוגל להביא את הדיווח? מי אמור להביא את הדיווח? איך לעשות את הדיווח? מתי הוא אמור לתת את הדיווח הזה? << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> הוא יכול לכתוב במכתב: המעון בהקמה עוד אין לי את כל הדיווח, זה מה שיש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן יש עדיין חילוקי דעות בנושא הזה. כמובן נעשה סבב שולחן ונשמע את העמדה של כל המוזמנים. אני לא אומר שהמשרד לא מסכים לדיווח, כרגע המשרד מבקש זמן נוסף כדי לבחון את נושא הדיווח ואנחנו, בזמן הקצר שיש לנו, נשקול אם אנחנו מעבירים את זה ככה והוועדה תצביע על זה בעד או נגד - - - << קריאה >> נירה לאמעי רכלבסקי: << קריאה >> יש גם תאריך תפוגה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תאריך התפוגה בסוף החודש, אנחנו כרגע ב-15 לחודש. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, שמי ליאור גבאי יושב-ראש פורום ראשי הארגונים ומנכ"ל נאות מרגלית, אני רוצה לציין שני דברים: אי אפשר להתעלם מזה שאכן נעשו הכשרות על ידי משרד החינוך, אבל באותה נשימה גם אי אפשר להתעלם מהמצב של המטפלות במעונות היום והעזיבה כתוצאה מהשכר העגום שכולנו מכירים, שזה בכובע אחר. לכן, ככל שנעשה הכשרות ויעזבו, אין לזה רלוונטיות. כשאתה אומר שיש 12,000 מטפלות שהוכשרו והושמו במעונות היום, אם תבוא אחרי שנה ויישארו 5,000, זה הרבה, כי עזיבה של עובדות בשנה הראשונה כלל הארגונים היא בין 45% ל-50%. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> זה לא מדויק, אני גם יכול להגיד כמה עברו הכשרה ונשארו לעבוד בנאות מרגלית, אני יכול להגיד את זה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> תן לי לסיים, להגיד את הדברים שלי, בפועל, עובדתית, זה שיש עזיבה במעונות היום זה לא קשור למשרד החינוך, זה קשור לשכר. כל עוד שלא יתקנו את שכר המטפלות וישוו אותו לשכר הסייעות בגני ילדים, כמו ההתחייבות השלטונית של משרד האוצר בעבר, נמשיך עם אותה סאגה, כי כמה שיותר תכשירו עדיין תהיה עזיבה ועדיין יהיו חוסרים, זה בכובע אחד. כובע שני שאי אפשר להתעלם ממנו, ערבבו פה בין הכשרה להדרכה. בפועל הדרכה נעשית במעונות היום גם על ידי המדריכות בארגונים, גם על ידי הקורסים שנעשו, אם זה בהתנהלות בטוחה, אם זה בעזרה ראשונה, זה נעשה בלי קשר, בואו לא נערבב את זה, שם אין חוסרים, זה עובד ועובד טוב. יש קושי בנושא ההכשרות, לא הבנתי בדיוק בהגדרה מה הוויכוח לגבי הדיווח, אבל הצורך המיידי לאשר את התיקון בתקנות האלה מתבקש בגלל שבמעונות היום כרגע יש מצוקה ואין לנו עובדות עם רישיונות שנוכל לעמוד בהגדרה הזאת, שנוכל לעמוד ברישיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה, יערה שילה בבקשה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> תודה. קודם כול אני רוצה ברשותכם להקדיש את הוועדה להודיה פדידה, שהייתה תומכת חינוך אצלנו באפרתה ונרצחה השבוע, הייתי רוצה להגיד איזו מילה על זה. ליבנו עם המשפחה, כל האירוע הזה טלטל לנו בכלל את המכללה. אני רוצה להגיד כמה דברים: אחד, הבנות מוכשרות ואנחנו רואים את זה, יש לנו הרבה קבוצות ואני לא מדברת בשם עצמי, יש הרבה מכללות בתוך האירוע הזה. ב-2019 היה לנו מסמך שיתוף ציבור שהראה שהסיפור של הנשירה הוא לא רק כלכלית, הוא עוד הרבה דברים שקרו סביב זה. שלחתי לוועדה ומי שרוצה אתן לו את המסמך שיתוף ציבור, כל פעם אנחנו דנים בדברים שכבר דנו. זה תדמית, תקינה, תנאי עבודה, שכר לימוד, מקצועיות, תגמולים, הסיפור של הארגונים, זה מה שעלה בשיתוף ציבור. זה לא רק הסיפור של השכר, העזיבה היא לא רק בגלל שכר. אנחנו רואים את זה במסמך שיתוף ציבור, ליאור, גם אתה היית בזה, זה הרבה יותר מורכב. ההיפך, אנחנו רואים לאורך השנה של ההכשרה מה קורה לסטודנטיות, מה קורה ללומדות. יש לנו גם מחקרים סביב זה, תחושת המסוגלות עולה, היכולת שלהם להשתלב, המוביליות שלהן, קורה משהו סביב זה שהן גם נשארות. נכון, חלקן נושרות, אבל הן לא עוזבות את התחום, חלקן הולכות להיות סייעות, שגם שם החסר הוא גדול. הן הולכות להיות תומכות חינוך, כמו שככה אומרים היום ותודה זאב על התיקון. אורנה, ברשותך, אני מגייסת את הכוח של המשרד, היום גננת תיכנס לעבודה בלי תעודה? אין כזה אירוע. למה בלידה עד שלוש, שזה הימים הקריטיים ביותר לילד, שהחרמ"ש - יכולת ההתפתחות החברתית, הרגשית, המוטורית, השכלית, היא הקריטית ביותר, כל אחד יכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סייעת לא צריכה שום תעודה, נכון? << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> לא נכון, היא צריכה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> בהסכם השכר החדש היא צריכה תעודה ויש הכשרה של 220 שעות. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אבל עד השנה היא לא הייתה צריכה כלום. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> סליחה, מחנכת-מטפלת היא לא הסייעת, מחנכת-מטפלת היא הגורם המשמעותי שהילד רואה והיא גורלית לחייו. המבוגר המשמעותי שהילד פוגש הוא קריטי לחיים שלו וכל האינטראקציות מתפתחות באלף הימים הראשונים. יש אלף תפקידים, למשל מרסס הג'וקים שלנו השבוע הראה לי רישיון, בשביל ג'וקים הוא צריך להראות לי רישיון, כי זה חיים ומוות, אבל הילדים שלנו הם לא חיים ומוות. כל הוועדה הזאת וכל התקנות האלה יושבים על הדם של יסמין וינטה זיכרונה לברכה, שהמחנכת-מטפלת ישבה עליה ורצחה אותה, "לכאורה", זה מה שאמרו לי להגיד, שלא יתבעו אותי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היא הורשעה. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> הורשעה? אז אני כבר לא צריכה להגיד לכאורה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מתוך ההקצאות שמשרד החינוך הקצה למכללה. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> אנחנו מימשנו את הכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה מטפלות אכן כבר עבדו לצורך העניין במעון וכמה חדשות? << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> אני לא יודעת על כל המכללות, בנתונים של המכללה שלי הוכשרו 1,678 מתוכן חדשות כ-35% והשאר, חלקן ותיקות. אגב, זאב ואני מתכתבים, כאלה שהן בנות 55 ומעלה ומביאות לנו תעודות, אנחנו פוטרים אותן. אנחנו מתכתבים על בסיס יומי, זאב, אפשר לפטור את זאת? אפשר לתת לזאת? לא לפטור - התאמה. אני יכולה להגיד יותר מזה, אנחנו עוזרים לארגונים. אתמול, ביקשו ממני הקצאות בשלושה מקומות. יש לי בקשה מגוש עציון ל-30 מחנכות מטפלות, אגב, אני נמצאת גם בפריפריה למרות שהמכללה שלי - הם שומעים אותי ולא אוהבים אותי על זה - מפסידה על זה. יש לי בקריית ארבע, יש לי בבית אל, יש לי בשער בנימין, יש לנו בראשון, אנחנו הולכים לכל מי שרק רוצה, כשיש לנו הקצאות. יניב או קוסטה ביקשו בשפה הרוסית, יש לנו שלוש קבוצות דוברות רוסית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עלתה טענה בישיבה הקודמת שחלק גדול של מי שהמשרד הקצה בסוף למכללות, המכללות השתמשו בזה כסוג של תגמול על השתלמויות לגננות שכבר עובדות כגננות. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קיבלו הכשרה נוספת. זה מה שעלה בישיבה הקודמת, הייתה טענה כזאת. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> אבל זה לא נכון, אין כזה דבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני שואל את יערה. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> אני עליתי על קול קורא, קיבלתי 15 קבוצות, מימשתי את 15 הקבוצות, אם יהיו לי עכשיו עוד הקצאות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה שמימשת זה בסדר גמור, השאלה מי הן אותן מטפלות? << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> רק מחנכות-מטפלות. הקושי האמיתי שלי, שיש כאלה שיש להם מסגרות של שישה ילדים, הם פונים אליי ואני לא יכולה לקבל אותם כי זה לא בלשון החוק. מי שיש לו מסגרת משבעה ילדים ומעלה עם ארגון, אני מקבלת וזהו, אין לנו אפשרות לשחק עם זה. << אורח >> שרה כרמון רדיד: << אורח >> מי שיש לה מסגרת עם שישה ילדים מלכתחילה לא אמורה לפתוח מסגרת חינוכית, כי היא חייבת להיות עם תעודת מקצוע. << דובר_המשך >> יערה שילה: << דובר_המשך >> נכון, אבל הן פותחות. זו הפטרייה הכי גדולה, הכי הזויה והכי רעילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה יערה. חברת הכנסת אלהרר בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שלושה דברים: א', כשיצאנו לדרך ב-2016 בחקיקת החוק הזה, מה שעמד לנגד עינינו, אני אומרת עינינו, כי זו חברת הכנסת לשעבר שאשא ביטון ואני, זה באמת אותם מקרים שהתגלו. מקרים של ילדים שבמקרה הקל טופלו שלא כראוי, במקרה הקשה התעללו בהם. למרבה הצער, גם לאחר חקיקת החוק ותוך כדי התקנת התקנות, אנחנו שומעים עדיין על הרבה מאוד מקרים שצצים להם כמעט מדי שבוע, היו שבועות שגם מדי יום. אגיד שמלכתחילה, כשדנו בתקנות ב-2021 הזהרנו שאם זה יהיה לאט זה לא יהיה. מאז זה עבר למשרד החינוך. העובדה שזה עבר למשרד החינוך בעיניי לא צריכה להאט את הקצב, אלא אף להגביר אותו. כי כמו שנאמר כאן, לא תיכנס מורה לכיתה בלי שיש לה הכשרה. דמיין לך תינוק בין שישה חודשים שנכנס למעון, עוד אין לו שפה, הוא כמו ספוג שצריך רק לספוג דברים. אם אין לו את הגננת, את המטפלת עם ההכשרה המתאימה, אנחנו פוגעים בעתיד שלו. לכן הדבר הזה חייב להיפתר מהר. אני אומרת, זה גם עניין של תקציב, אבל לא רק. כשאומר משרד החינוך שהוא צריך לבדוק אם הוא יעביר לוועדה פיקוח, אני מוטרדת מדיווח, אני מאוד מוטרדת מהאמירה הזאת. אני אומרת לך שחרף סד הזמנים המאוד קצר אני הייתי ממליצה לאדוני לשקול שוב את העניין הזה, כי אני באמת חושבת שככל ולא יהיה לנו איזשהו שוט על האירוע, זה יהיה אירוע אבוד והילדים שבאמת אני בטוחה שכל מי שיושב מסביב לשולחן דואג להם, הם ייפגעו, הם נפגעים עדיין. אני יכולה להביא לך את רשימת המקרים שהתפרסמו רק לאחרונה, אני בטוחה שאתה מכיר אותם. המשפטים שאני אומרת עכשיו, אלה משפטים שאמרתי בעבר, אני מרגישה קצת בדה ז'וו. אני מבינה שנעשתה עבודה, אני לא מקלה בראש ואני מוקירה אותה, אבל היא לא מספיקה. אנחנו ב-2025, אוטוטו 2026, החוק נחקק ב-2018 תראה איפה אנחנו נמצאים. אם אנחנו בנקודה הזאת, יש בעיה וצריך להביא את כל האנשים שהם רלוונטיים, כולל אנשים ממשרד העבודה. הם יודעים לעשות הכשרות, אחלה, תעשו עוד הכשרות, לא רק משרד החינוך אבל תעשו. הילדים האלה נמצאים במעונות והם ימשיכו להיות שם, כי ההורים שלהם צריכים לצאת ולעבוד. השאלה אם הם ילמדו ויספגו את מה שהם צריכים, או שלא, או שהם יחוו התעללויות, זו כל השאלה תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. שלום נגר בבקשה, יו"ר עמותת חלמיש. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שמי שלום נגר, יושב-ראש ארגון חלמיש, אני מייצג למעלה מ-450 מעונות יום מפוקחים ומסובסדים. אין חולק ואני חושב שכל מי שיושב פה סביב השולחן מסכים פה אחד שמטפלות חייבות לעבור הכשרה. אני רוצה להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר בהקשר לחברת הכנסת לשעבר שאשא ביטון שהעבירה את החוק. פגשתי אותה אז ואמרתי לה שזה יהיה בכיה לדורות להעביר את זה לא בצורה מוסדרת ועם נוהל מסוים, גם מנכ"ל משרד החינוך שנפגשנו איתו אמר: יש שתי שיטות, אפשר להעביר משהו במכה אחת ואז להתחיל ללמוד את האירוע, או שמנהלים את האירוע. כמו שכבר נאמר, מ-2018 עד היום אנחנו נמצאים בא-נומליה בשלושה משרדי ממשלה, אפשר לומר אפילו ארבעה ובכל פרמטר בענף אנחנו נמצאים בקשיים. לגבי הנושא של ההכשרות, לדעתי דווקא בנושא הזה משרד האוצר היה צריך להיות פה. היום, בשביל להגיש רישיון למעון יום, אם למנהלת מעון אין תואר ראשון, המעון לא מקבל רישיון, נכון? אני לא טועה? זאת אומרת שבכל מעון היום יש מנהלת עם תואר ראשון. אם המנהלת לא הייתה גם מזכירה וגם עושה רכש וגם מתעסקת בדרגות ובכל מיני דברים, מנהלת מעון שנמצאת שמונה שעות במעון יום היא לא פחות ממדריכה פדגוגית. אם נקצה את הזמן לשבת שמונה שעות בכיתות לתצפת ולהדריך, אנחנו כבר פותרים פה 50% מהבעיות, כי המנהלות מוכשרות, הן איכותיות, הן ותיקות והמשרד בודק את כל הנתונים שלהם, זה עין בתוך הכיתה. הצעתי גם בחוק המצלמות לתת למנהלת לשים עין רק אצלה בחדר כדי לפקח. אז אם משרד האוצר ייתן תקציב שמנהלת מעון לא תהיה הקולבויניק של המעון, אז היא תתעסק נטו בחינוך ונטו בפדגוגיה, היא תדע לזהות מיד אם יש מטפלת שלא מוכשרת, גם אם היא קצת לא בסדר, בשניות היא עושה את זה, זו העבודה שלה, זה התחום שלה, לשם כך היא הוכשרה. אז יש לנו עין בתוך המעון מפתיחה ועד סגירה. משרד החינוך יכול להשתמש בכלי הזה של מנהלת מעון ולתת לה איזשהו משאב כדי שכבר היום כל עיסוקה יהיה בתצפית על מטפלות והתעסקות נטו בפדגוגיה ולא באלף ואחד דברים. דבר נוסף, כל עוד אין עובדות, אי אפשר לדבר. לא סתם אדוני היושב-ראש מתעקש לקבל עובדות, כי בפועל אני חושב שמעל 50% לא נמצא מטפלות מוכשרות בשטח וזה הקושי האמיתי. ככל שתהיינה עובדות אנחנו נדע איך להתמודד איתן. בכל מקרה לא יהיה לזה פתרון אם לא יהיה מענק התמדה. כל אישה במדינת ישראל, לא יהיה לה בכלל עידוד להיות מטפלת אם לא יהיה לה את המענק, אם לא יהיו לה שעות לימודים בזמן מתאים ולא אחרי תשע שעות עבודה וגם שיהיה משהו לגרות אותה. לכן הגשנו נייר לכל חברי הוועדה, שחבל שלא הגיעו לפה, גם ליושב-ראש וליועצת המשפטית, בנושא ההכשרות. גם אנחנו, גם פורום המעונות שמקובל גם על אמונה, נעמ"ת וליאור שהיה פה קודם, זה יותר פרקטי ויותר מציאותי. אני ממליץ לשקול את זה בכובד ראש בנושא ההכשרות ולתת כלים תקציביים, כי ללא תקציב לא יעזור גם אם נדבר פה עד מחר. בטיפול נמרץ יש לנו את המנהלת שיכולה ממש להיות העין שלנו כבר היום, אם כל עיסוקה יהיה בתצפיות ובפעולות פדגוגיות ובהדרכות, אנחנו כבר נמנע את המקרה הבא ממחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איילת קציר, יו"ר מובילי חינוך, בקשה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> תודה. קודם כל שאפו למשרד החינוך על זה שבנסיבות כל כך מורכבות מצליחים לקדם תהליך שהוא לא מובן מאליו. הוא לא מובן מאליו בגלל פיזור הסמכויות בין משרדים שונים. סליחה חברת הכנסת קארין, כל המעבר הזה נעשה בחטא, הוא לא נעשה כמו שצריך. כתבתי לוועדה שלאשר עכשיו את עיכוב התקנות, לאשר את מה שמבקשים פה זה לחטוא למטרה. המטרה של כל החוק, של כל יצירת המסגרת הזאת, היא לייצר מוגנות לילדים ולצוותי החינוך, צוותי החינוך, קרי למטפלות. תחשבו על זה שמטפלות נכנסות לזירה ומלבד הניסיון עם הילדים שלהן, והרבה פעמים גם מדובר בנשים צעירות שאין להן עדיין ילדים, זה הניסיון היחידי שיש להן. מדברים על אירועים שהולכים ומתרבים בתקופה כזו של מלחמה, שאנחנו חיים באווירה אלימה, אני לא כל-כך מסכימה עם האמירה הזאת. דיברנו על זה בפעמים קודמות בוועדה, הרבה מהדברים נופלים על התנהגות שאינה הולמת, לא על אלימות, על התנהגות שאינה הולמת. אם הנשים האלה היו מקבלות כלים, אם המדינה הייתה מכירה בחשיבות של המסגרות האלה, בחשיבות של הכלים שצריכים להינתן למטפלות, היינו בתמונה אחרת לגמרי. כשאין לך כלים להתמודד את פועלת כמו שמתאים באותו רגע. אם כועסים אז את מתנהגת בכעס, אם את עצובה, אז הילדים חווים עצב. אני לא מקלה חלילה ראש באירועים קשים שקורים בגן, אבל זו החובה שלנו לתת כלים לנשים האלה. אני שומעת כל הזמן דרישה לעוד תקציבים. יושבים פה נציגים של בעלויות פרטיות, מוכרות, מפוקחות ואנחנו יודעים שהמחקרים מצביעים על זה שלא בהכרח נשים עוזבות בגלל שהן נדרשות להכשרה, אני חושבת שאין אישה במדינה שלא הייתה שמחה לקבל הכשרה כי משמעות ההכשרה היא ערך, ערך עצמי, התפתחות עצמית, התפתחות אישית, התפתחות מקצועית. אני חושבת שגם הבעלויות צריכות לשאול שאלות קצת יותר מורכבות, למשל, למה לא מאפשרים יום חופשי למטפלות? למשל, למה לא מחלקים את התפקידים אחרת בתוך המסגרת? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> את העסקת פעם עובדים? את יודעת מה זה להעסיק עובדים? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה יכול לתת לי לסיים את הדברים שלי? אחד, למה לא לתת יום חופשי? שתיים, למה לא להעלות את השכר? אי אפשר שמצד אחד זאת תהיה מסגרת פרטית בבעלות פרטית שמכניסה כסף, אני מניחה שאף אחד לא עושה את זה לשם שמיים - - - << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אנחנו מוגבלים בצו המחירים. אנחנו מפוקחים וזה שייך לאוצר. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אוקיי, יכול להיות, אני מכירה מסגרות מפוקחות שלוקחות סכומים מאוד מאוד יפים. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> היא רוצה שאתה תכניס יד לכיס שלך ואתה תממן את המעונות של הילדים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> לא, זה לא לכיס, זה ממה שאתה מקבל, זה לא לכיס. אני חושבת שצריך לקיים איזשהו דיון רציני, גם על החלק של הבעלויות הפרטיות בתוך האירוע הזה, גם על החלק של השלטון המקומי באירוע הזה. יש כל מיני דברים שהם שווי כסף, כמו הנחות בארנונה, כמו אלף אחת פתרונות שאפשר למצוא אי אפשר להשיט הכול על ההורים ואי אפשר להשאיר את הילדים שלנו ואת המטפלות האלה ללא מוגנות. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> כשבאים לוועדה צריך לעשות הכנה. אם אני מוגבל בצו הפיקוח ומשרד האוצר אומר שצריך להשוות את שכר המטפלות לשכר הסייעות ואף אחד פה לא קם ונלחם על שכר המטפלות. לבוא לכאן בלי להכיר את העובדות, הרי יש הסכם חתום עם האוצר שכשמעלים את שכר הסייעות, מעלים גם את שכר המטפלות, אף אחד לא מימש את זה. אז הבעלויות לא יכולות להוציא כסף מהכיס שמוגבל בצו הפיקוח, אני לא יכול לקחת שקל להורה יותר ממה שהמדינה מחייבת אותי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל אתה יכול להכניס לכיס שלך קצת פחות. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> מאיפה אני אכניס? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה יכול להרוויח קצת פחות. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> תעשי שיעורי בית לפני שאת מגיעה לפה ותביני מה המצב המעונות. ועדת הסל התכנסה שלוש פעמים בתקופה האחרונה זה כואב שאנחנו באים לוועדות ושומעים דברים בלי להבין. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מה שאתה עושה זה דמגוגיה. זה מה שאתה עושה, דמגוגיה, אתה יכול כבעלות פרטית להשתכר פחות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> הדמגוגיה היא שלך, כי את לא העסקת עובדים ואת לא יודעת מה זה עבודה במעון. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה לא מכיר אותי ואתה לא יודע אם העסקתי או לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> איילת קציר: << דובר_המשך >> אני חושבת שאסור לאשר את הדחייה הזאת. התקנות צריכות להיכנס לתוקף ואם המשבר הוא כל כך קשה, ואמרתי את זה בפעם הקודמת, בבקשה להכריז על מצב חירום, כדי שהמדינה עם כל הכלים שיש ברשותה, תטפל בזה כמו שצריך, אי אפשר להפקיר את הילדים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. עורכת-דין נועם וילדר, המועצה לשלום הילד, בבקשה. << אורח >> שלום נגר: << אורח >> אני לא מצליח להבין איך אנשים מגיעים לוועדה בלי לדעת שיעורי בית בסיסיים, זה משהו הזוי. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> עורכת-דין נעם וילדר מהמועצה לשלום הילד. קודם כל אני רוצה לחזק אותך, אדוני יושב הראש, על כך שאתה משתמש בכלים הפרלמנטריים שיש לרשותך לטובת הילדים ולא שש לחתום על התקנות מבלי לשאול את השאלות הנכונות. אני גם רוצה להגיד תודה ולהוקיר את משרד החינוך, לא אמרתי את זה בדיון הקודם, הם קיבלו עליהם משימה מאוד קשה, הם עשו את הטוב בתקציבים מעטים מאוד ואני יודעת שלא היו מגיעים אליהם התקציבים הנכונים לאגף החינוך לגיל הרך, היו נעשים דברים מדהימים אף יותר. ההכשרות, כמו שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, הן כל-כך חשובות לטובת הילדים, לשלומם של הילדים, זה חלק מזכותם של הילדים לחינוך. אז, כשהחוק והתקנות קודמו, עצם זה שמחנכת-מטפלת הייתה צריכה להתחיל תוך שנה הכשרה ואז עוד שנה לסיים, זה כשלעצמו הייתה פשרה. מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו גורעים מהפשרה עצמה, לא מאיזה מצב אידיאלי גם כך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה מתי צפוי שזה יתאפס? מתי צפוי שיהיה יישור קו? יכול להיות שאפשר לאשר את זה בהוראת שעה ובשנת הלימודים, עוד שנת לימודים אחת או אולי שתיים, הדברים יתאפסו וכן יהיה יישור קו, אז בוא נהיה עכשיו התקנות שדוחות לכולם << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ואז יבואו ויבקשו פחות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> הגענו למצב שהוא באמת בעייתי. לדעתי היה ניתן למנוע אותו וטוב היה שהצעת התקנות האלה לא היו מגיעות לעולם. מי שהן הגיעו לפתחה של הוועדה, עם המצב המורכב שהגענו אליו צריך לקבל כל מיני החלטות לא פשוטות. אני מבינה את הצורך לתת מענה למטפלות הוותיקות שלא עברו הכשרות. אני לא רואה סיבה למה להאריך את התקנות גם למטפלות חדשות, יש להן שנה להתחיל, שנה לסיים, שנתיים סך הכול וכולם יכולים לאפס, כמו שנירה אמרה, צריך לדעת מתי לאפס את זה, כולם יכולים להתאפס בספטמבר 2027. המשרד לצד זה צריך לתת את התמריצים ואת התקציבים הנכונים כדי לתת לזה לקרות. אמר משרד החינוך בעצמו, ההכשרות האלה מייצרות התמדה, ואנחנו רואות שהשנה הראשונה דווקא אומרים פה מהשטח, היא השנה קריטית, שם נושרות הכי הרבה מחנכות מטפלות. אז אדרבה, זה רק מסתדר לי, אם אתן אומרות שזה יוצר התמדה וזאת השנה הראשונה, אז צריך להשלים את ההכשרה הזאת כמה שיותר מהר ואולי לבצע איזשהו מנגנון תקציבי שנותן תמריצים דיפרנציאליים למחנכות- מטפלות, ככל שהן משלימות את ההכשרה יותר מהר, המענק הוא יותר גבוה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אין מענק. את מי את רוצה להכשיר אם אין עובדים בבוקר לפתוח את המעונות, את מי את רוצה להכשיר? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> את המחנכות-מטפלות שקיימות בשטח, שחייבות לעבור את ההכשרה. אני יודעת שאין מענק, משרד החינוך קיצץ אותן בזמן המלחמה בשעות הכי קריטיות להכשרות האלה וחייבים להחזיר אותן, זה מה שאני אומרת. צריך לעשות כמה דברים במקביל: אם מאשרים את הוראת השעה הזאת, צריך להחיל אותה רק על מטפלות ותיקות. משרד החינוך צריך להשקיע תקציבים לתמריצים וצריך לתת אותם למטפלות, זו דעתי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> ואיך נגייס עובדים חדשים? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> זו שאלה חשובה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. קרן אוחנה איוס בבקשה, פורום הגנים הפרטיים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה, עורך הדין קרן אוחנה איוס. אפתח בהתנצלות, כבוד היושב-ראש על זה שנעדרתי שבוע שעבר. כמנהלת מעון ומי שמובילה את כיתת הבוגרים, לא יכולתי להגיע ביום השני לפתיחת הלימודים, זה היה בלתי אפשרי. אני רוצה לתרום את תרומתי לפחות כמי שבאה מהשטח לדיון ולהגיד מספר דברים: האחד, ברמה האידיאלית, תדמיתית, כמי שבאה מהשטח, גם אני רוצה ברמת פרסטיז'ה, פרופסורה. אני רוצה שמי שהיא גננת, מנהלת, מטפלת, מחנכת, תומכת, איך שתקראו לזה, היא תהיה משולה לרופא, לטייס, לרואה חשבון. אני רוצה שזה יהיה בטופ 5 של המקצועות המבוקשים במדינת ישראל, זה הוויז'ן שלי. אני חושבת שמי שעוסק בדיני נפשות הוא צריך להיות הראשון בשורה. לקבל את האחריות בשתי ידיים ולקחת אותה בשתי ידיים. זה צריך להיות הרצון שלו והרצון של המדינה. אבל לאור העובדה שאני באה מהשטח ואני מבינה את הפער העצום בין המקום שהגענו אליו תדמיתית והיכולת שלנו לגייס לשוק העבודה הזאת אנשים חדשים, אני חושבת שמדרגות הכשרה, או כמו שאמרה כאן חברתי למקצוע, מחשבה דיפרנציאלית שתומכת תקציב, תעזור לנו גם לגייס אנשים חדשים וגם לשמר. דבר נוסף, עניין החזרת התמרוץ הוא מחויב. גם אם נשאל את משרד החינוך באיזה תקופה הוכשרו כמות המטפלות הגדולה ביותר, אתם תראו שזה היה בתקופת המענק. לכן, אם אנחנו רוצים לחבר קשר בין סיבה לתוצאה, אנחנו מבינים שהפרמטר של כסף הוא אישיו. הדבר השני שביקשנו זה להפריד בין ההכשרה העיונית להכשרה המקצועית, מה שאנחנו קוראים סטאז', כמו במקצועות מבוקשים. אני למדתי עריכת דין שלוש וחצי שנים ואז עשיתי סטאז'. רופא לומד שבע שנים ואז עושה סטאז'. ברגע שאנחנו נפצל בין ההכשרה העיונית למקצועית, אנחנו נשאיר אותם עוד שנה בענף כי הם לא תקבלנה תעודה עד שהן לא תסיימנה גם את ההכשרה המקצועית. אנחנו לא קוטפים פירות, אני לא כל-כך מסכימה עם הנתונים שהוצגו כאן כי הם מדברים רק על מעונות בעלי הרישיון. יש המון מבקשי רישיון שעוד לא קיבלו רישיון ויש עדיין המון מעונות, בגלל היעדר הסברה, שעוד בכלל לא נכנסו לתהליך של רישוי, שחלקם נמצאים אצלנו בארגונים. לכן אנחנו עדיין יושבים אפילו לא על חצי הכוס המלאה וכדי שאנחנו נשאיר אותם שם, תנו גם לנו לקטוף פירות. אנחנו מכשירים אותם בגיל הרך, אתם תומכים בקורסים, מממנים את המכללות, מסתיימת שנה, הופ הם עוברי בשנה הראשונה. או שהן פותחות משפחתונים פרטיים, או שהן עוברות להיות תומכות, או שהן יוצאות למקומות אחרים ואנחנו, שהשקענו, ליווינו, תמכנו, גיבינו, כי כשהן הולכות ללמוד יש מישהי אחרת במעון, שילמנו אקסטרה משכורות, לא נהנים מהן בסופו של דבר. אז אפשר רגע לעצור וגם לחשוב על שיטת ההכשרה, זה גם יעזור לנו. הדבר השני זה אפשרות למידה גם למי שמגיעה ממעון עם רישיון, כי זה ביצה ותרנגולת. היום אנחנו יכולים להגיש ללמידה רק מי שמגיעה ממעון שיש לו סמל, שיש לו מספר, שיש לו רישיון. אלה שהם בחוץ, אנחנו הרי רוצים להכשיר אנשים גם בחוץ, כדי שהם יגיעו אלינו כבר עם הכשרה, לא כשהם כבר הגיעו אלינו ואז נכשיר אותם. אם הן לא מתאימות? שגם זה קורה, הן גם נופלות במהלך ההכשרה כי הן לא מתאימות. אז אולי שהן תוכלנה ללמוד בלי קשר לעבודה שלהם במעון. בואו נחזיר עטרה ליושנה, לבתי ספר המקצועיים, לקורסים שממומנים על ידי משרד העבודה במענק שחרור, כחלק מהעבודה מועדפת. יש המון פתרונות שעוד לא מונחים על השולחן. הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד מתחבר לדבריה של אורנה, עניין ההדרכה החינוכית. כשהמטפלות כבר במעון אנחנו ניתן להם את ה"גרייס" וככה יעברו התקנות. הם יהיו בשנה הראשונה, הם יוכלו להירשם גם תוך השנה השנייה ויסיימו תוך השנה השלישית והרביעית, כי אם לא, אתם תקריסו לנו את הענף. לכן אני מסכימה איתך, אבל אם את רוצה להתחבר לשטח ואת רוצה שלילדים שלך ולנכדים שלך יהיה לאן ללכת, לא תהיה לכולנו ברירה אלא לרדת אחד למטה לצורך עלייה, כדי שאנחנו נרוץ למרחקים ארוכים עם הטובים ביותר ולא נחליט שזה cut and clear, כי זה לא יעבוד. כמי שבאה מהשטח, אני אומרת לך שזה לא יעבוד. אני מברכת ואני תומכת, אבל אנחנו נעשה את זה בהדרגה. לעניין ההדרכה החינוכית, ההדרכה החינוכית במעון, היא לא תסולא בפז ואני אגיד לך למה, כי אם מישהי מתמהמהת, היא עוד לא החליטה מה היא רוצה לעשות שהיא תהיה גדולה, היא תעבוד בשנה הראשונה והיא עוד לא תירשם לקורס, הקביים היחידים שהיא תקבל זה באמצעות ההדרכה החינוכית שתגיע מישהי מבחוץ ותיתן ארבע שעות, חמש שעות, שמונה שעות. היא תקבל התמודדות עם ילדים מאתגרים, התנהלות בתוך צוות, תקשורת עם הורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שזה כבר קורה היום. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> זה קורה, לא מספיק ואני חושבת שזה עוד כלי שצריך להגדיל את התקצוב שלו כדי שאנחנו נתמוך - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת לא מספיק? את רוצה עוד שעות? << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> ברור שאנחנו רוצים עוד שעות. אנחנו רוצים עוד כלים לעבודה בתוך מעון שהוא on going. אין מה לעשות, אנחנו כאן, לא תצליחו להיפטר מאתנו כל כך מהר. כרגע המדינה עוד לא באירוע, המעונות המפוקחים והמעונות הפרטיים פה כדי לתת שירות במקום מי שלא השכיל להיכנס בנעליים האלה. אז אנחנו רוצים לעשות את זה נכון ולעשות את זה ביחד, להגיד, חבר'ה, תוך שנה וזהו, בשנה השנייה וזהו, אנחנו רואים גם שהמספרים יורדים גם ברמת המעונות בארגונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל חד משמעית היא תצטרך להירשם בשנה הראשונה. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> בשנה השנייה, לא בשנה הראשונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד תום השנה הראשונה היא תצטרך להירשם. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אתה לא יכול כי המכללות לא יכולות לתת הספק כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אלו ההבנות שהגעתי עם המשרד. הם יצטרכו להירשם עד תום השנה הראשונה, על זה אני לא הולך לוותר, אני מודיע לכם את זה מראש. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אבל אין לזה היתכנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז יהיו להם שנתיים לסיים את הלימודים. << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אין לזה היתכנות, אין לזה היתכנות פונקציונלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תהיה לזה היתכנות, המשרד יצטרך להוסיף הקצאות. משרד האוצר יצטרך להכניס יד לכיס, אנחנו לקראת תקציב 2026 ולשם אנחנו הולכים. יקותיאל משי, עמותת 121, בבקשה. לגבי פורום גני ילדים הפרטיים הנוספים, יניב, חנן וקוסטנטין, אנא מכם, רק אם יש לכם רק מה להוסיף על מה שאמרה קרן, בשמחה רבה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יקותיאל משי מעמותת 121, אני רוצה לדייק, כל הזמן מדברים פה על תקציב, יש תקנות והיושב-ראש ביקש בדיון הקודם ממשרד החינוך להביא. בספר התקציב של משרד האוצר לשנת 2022, 2023, 2024, יש ניצול תקציבי לגיל הרך של 50%, זאת אומרת כסף ישנו. שנתיים אנחנו מבקשים את התשובות מהמשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיון האחרון ביקשתי מהאוצר, האוצר נמצא פה. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> האוצר פה, יש לי את המספר תקנות, מספר תקנות 201 ו-202 ניצול תקציבי, אי ניצול של 111 מיליון, 128 מיליון. שנתיים אנחנו מבקשים את זה, אני מילא, אף אחד לא מתייחס אליי, אתה מבקש את זה כבר שנתיים ואתה לא מקבל מענה. יש כסף. דיברו על הדרכה, אני רק מזכיר, הדרכה זה ארבע שעות זה לא חמש שעות, שעה אחת זה סופרוויז'ן. ארבע שעות לשלוש כיתות, כמה כל אחד מקבלת? אם היא לא תעבור הכשרה בסיסית, מה זה יעזור לה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור, רק היה חשוב שאורנה פז מנהלת אגף לגיל הרך במשרד החינוך חידדה, כי בדיון הקודם היה נשמע שמכניסים מי שיש לה דופק ולא קורה כלום, אבל יש גיבוי, ישנה הדרכה. זה לא מספיק. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> זה לא מספיק, זה אפילו לא מעט. הצענו הצעה הגיונית, אדוני היושב-ראש, להצביע על הארכת חוק התקנות, הפיקוח, כמו שמשרד החינוך רוצה, אבל להתנות את זה, שבשנתיים הקרובות יכפילו את תקציב ההכשרות באופן ש-30,000 מטפלות שכרגע לא מוכשרות יעברו הכשרה בשנתיים הקרובות ואיך הם יעברו הכשרה? לתמרץ אותם, להחזיר את מענק התמרוץ - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה סותר את עצמך, אמרת שיש תת ניצול, מה יעזור עכשיו עוד כסף? << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> משם יבוא הכסף להכפלת שעות ההכשרות, מדברים איפה להביא את הכסף. יש עשרות מיליוני שקלים. עכשיו, בעלי מעונות הסמל אומרים שאותה מטפלת שעוברת הכשרה לא נשארת במעון ולא מתמידה, אז הצענו להגדיל את המענק. מה שהיה מענק התמרוץ בסך 2,500, תגדילו ל-3,500-4,000 שקלים ותקבלו את זה בפעימות. מי שתתמיד בעבודה אחרי שתסיים את ההכשרה, שנה, שנתיים, שלוש, שתקבל בפעימות את המענק הזה. זה לא הרבה כסף, אדוני היושב-ראש קיבלת את העלות התקציבית והכסף ישנו, הוא פשוט לא מנוצל, הוא הולך למקומות אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. רום בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> תודה. התייחסתי גם בדיון הקודם ואשמח להבהיר שוב, התקצוב של הגיל הרך במשרד החינוך מחולק לשני בלקים מרכזיים: חלק אחד של תחום הבינוי וחלק שני של שימושים פדגוגיים שונים לגיל הרך. השימושים הפדגוגיים זה סדר גודל של חצי מיליארד שקל, פחות או יותר חצי חצי. סל השימושים הפדגוגיים שמתחלק גם להדרכה פדגוגית, גם לתקן לדעת 3, גם להכשרות, גם לרכש ולשימושים נוספים, זה סל שימושים שאנחנו כמשרד אוצר לא נכנסים למשרד החינוך לחלוקה בתוך סל השימושים הזה. אם הם מעבירים, אם זה עבר תקצוב משימוש א' לשימוש ב' בתוך הסל הזה, זה משהו ברזולוציה שאנחנו לא עוסקים בו ובמשרד החינוך ידעו להרחיב עליו אני מניח ככל ונדרש. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע להגיד כמה כסף נוצל לצרכי הכשרות? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> נציגי משרד החינוך פה ידעו לענות על השאלה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש תקנה 201, 202, זהו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> משרד החינוך, כמה כסף נוצל להכשרות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך בבקשה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אני רוצה להפריד בין תקציב 2022-2023, אז התחום הזה עבר עלינו ואני יודע להגיד גם תקצוב וגם ניצול, לבין תקציב 2024-2025. אני אדבר על זה בשנות לימודים יהיה לי יותר קל, בתשפ"ג הוקצה כ-74,962,000 להכשרות, אני מזכיר שבתקופה ההיא הייתה גם מלגה של 2,500 שקל לכל מסיימת כדי לייצר התמדה, זה נכנס בעלות ההכשרה ועלות ההכשרה הייתה יותר גבוהה. יש גם הכשרה של מובילות כיתה, זה מתחבר לדברים שאורנה אמרה, שזו מעטפת נוספת שנמצאת בתוך המעון. הכשרנו כ-2,500 מובילות כיתה, שגם נותנות הדרכה וליווי למחנכות מטפלות חדשות בשנתן הראשונה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כמה נוצל מתוך ה-72,000,000? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> 74,962,000 פחות 14,000,000, כ-60 מיליון נוצלו. בתשפ"ד-תשפ"ה אנחנו מדברים על הקצאה של 127,000,000, פה כבר לא היו המלגות, אין לי עדיין ניצול תקציבי סופי ומוחלט, שם היה מעט פחות ניצול. שוב, ככל שיש היצע וביקוש, ככל שישלחו יותר ויאפשרו למחנכות-מטפלות זמן פנוי ללמידה, בסוף צריך להבין שזמן העבודה שלהם הוא עמוס מאוד, אין להם, בחלק מהארגונים, ימים חופשיים וזמן חופשי ללמוד, לכן הקורסים מתמשכים על פני יותר זמן כי הן מגיעות בשעות הערב המאוחרות. זה אירוע שהוא מורכב והוא שונה מהכשרות אחרות שלפני התפקיד. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ברור. השאלה שלי, בעצם אצלכם אין רשימת המתנה להכשרה, מי שבאה מוכשרת? אתם מקיימים את ההכשרות לכל מי שמבקשת? << דובר_המשך >> זאב אלדר: << דובר_המשך >> זה מאוד תלוי, זה משתנה לפי אזורים. אמרה חברתי דוקטור יערה שילה, שבחלק מהאזורים יש ניצול מקסימלי ואנחנו כל הזמן מנסים רגע לבדוק את הדופק ולראות איפה אפשר להעביר ממכללה למכללה או מאזור לאזור כדי לאפשר ניצול מקסימלי, לא תמיד זה מצליח. יש גם נהלים תקינים שצריך לעמוד בהם כשמעבירים כסף מגוף לגוף ולא תמיד אפשר לעשות את זה באמצע שנת תקציב, יש לזה מורכבות. אבל זה אירוע תקציב בשלוש השנים האחרונות ואני חושב שבסך הכול זה נותן איזושהי תמונה. לגבי ניצול תקציבי תשפ"ד-תשפ"ה, אוכל לתת דיווח בהמשך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ספר האוצר מול עיניים שלי, ב-2023 נשאר עודף של 100 מיליון וב-2024 נשאר 128 מיליון, שתי תקנות של רכישות והקצאות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר את הנתונים שאתה מתייחס אליהם אבל אני רוצה לחדד שמה שקרוי עודפים זה כסף מחויב שעובר בין שנות תקציב, זה לא כסף שלא ממומש, אלה התחייבויות ארוכות טווח. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> להמשיך מה שרום אמר, בסוף מדובר פה על הכשרה שנמשכת על פני שנתיים, שתי שנות תקציב ולפעמים גם יותר בהכשרה מתקדמת. לכן לפעמים, יש מה שנקרא בשפה המשרדית עודפים מחויבים שקורים ולא תמיד אנחנו יכולים לראות את הניצול עד שאין דוח ביצוע. סיפרתי גם על דוח הביצוע מקודם ואמרנו שדוח הביצוע מגיע בסוף ההכשרה והמכללה סופגת את הנושרות. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> עבדתי במשרדי ממשלה שבע שנים. שלוש שנים שיש חוסר ניצול תקציבי ב-50% זה לא קשור לדיווח. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> אבל זה לא בסעיף ההכשרה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> דוגמה אחרונה, בסוף שנת 2024 נאמר לי במשרד החינוך שאין תקציב להכשרות, 60 מיליון שקלים, זאת אומרת, לא יהיה ב-2024 תקציב. פעלנו, דיברתי עם היושב-ראש, שבועיים לפני סוף השנה מצאו במשרד החינוך 60 מיליון שקלים. באו למכללות ואמרו יש לכם שבועיים לתת לנו רשימת לומדות. אם לא היינו מתעוררים, איפה נעלמו 60 מיליון שקלים? זה האירוע. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אגב, לגבי נושרות באמת אף אחד לא משפה אותנו. שתדעו את זה, זו גם מכה כלכלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יניב בבקשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> תודה רבה. זה כבר דיון שני שאנחנו בנושא הזה, הוא נושא מאוד חשוב כי אין חולק סביב השולחן שצריך הכשרות, אבל לדעתי אנחנו גם קצת מתעלמים ממה שקורה בשטח. לצערי סביב השולחן הזה עולים כל מיני קולות של פרופסיה ולהפוך את כולם לתארים אקדמיים, גם מבין חבריי ראשי הארגונים האחרים בפרטי, אני חושב שזה מאוד מנותק מהמציאות, אנחנו לא שם. זו פנטזיה שאנחנו מציירים לעצמנו, אבל אנחנו ממש ממש לא שם. אנחנו קודם כל צריכים לחשוב איך אנחנו משכנעים את אלה שנמצאות היום במעונות, את אותם 20,000 או 30,000 שנמצאות עכשיו במעונות, איך אנחנו מצליחים לשכנע אותם כן ללכת ללמוד ואיך אנחנו כן מצליחים לגרום להם להישאר במערכת, כי אנחנו רואים שככל שהלחץ עליהן עולה, ככה אחוז העזיבה ואחוז סגירת המעונות הולך ועולה. נכון להיום, סביב השולחן הזה, לא עולים פתרונות כמו תמרוץ, כמו לדאוג גם לבעלי המעונות, כמו לדאוג שיהיו בכלל מעונות שיטפלו בילדים האלה. שמעתי 20,000 אבל אולי תתרגמו לנו מה קורה אם התקנות האלה לא מאושרות? כמה מעונות נסגרים? כמה ילדים הולכים הביתה? מה קורה עם זה? על זה לא מדברים, נותנים איזשהו מספר שיש 20,000 שעדיין לא הוכשרו, אבל אם התקנות האלה לא מאושרות, כמה הורים יאלצו לעזוב את מקום עבודתם בגלל שהתקנות האלה לא עברו, או בגלל שעשינו איזושהי מגבלה. אז להעביר חוק בשנת 2018 שהוא היה חוק גרוע שגרם לנזקים אדירים, 40% מעונות שנסגרו והיום לבוא ולהגיד - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ברור, היה נוח לעבוד בלי שום קריטריון, בלי שום דבר, תביאו ילדים ונתראה - - - << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> לא, היה נוח להכפיש את כולם, היה נוח לבוא ולהגיד שכולן עברייניות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שנאמר. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> סליחה, אתם כאן, סביב השולחן הזה, הגדרתם אותנו מפלצות, ממש במילים האלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> במילים האלה. הגדרתם אותנו מפלצות והגיע הזמן לתקן את התדמית הזאת, הגיע הזמן לתקן את התדמית הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק בראש שלך. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון הגדירה את המטפלות מפלצות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא נכון. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> אתם הייתם שותפים לדבר הזה, למחדל הזה. החוק הזה עבר כמחדל והגיע הזמן לתקן את התדמית. אם אתם רוצים לתקן את התדמית של המטפלות - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לצעוק כמה שאתה רוצה, המציאות הייתה - - - << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> המציאות הייתה שאתם היטיתם את הספינה לצד אחד ועכשיו היא טובעת. זה שאתם באים לכאן ואומרים, אבל לא עשיתם שום דבר בזמן הזה - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה את המציאות. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> נכון, זה לא משנה את המציאות ש-40% מהמעונות נסגרו מאז שהעברתם את החוק הזה. 40% מהמסגרות מאז שהעברתם את החוק הזה, זו השורה התחתונה וזה מה שאתם צריכים לקחת איתכם. אבל אתם כבר לא שם, זה כבר לא מעניין. אני רוצה לדעת, אם התקנות האלה לא עוברות, כמה ילדים הולכים הביתה? כמה הורים צריכים לעזוב את מקום עבודה שלהם? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה שם רע למעונות, שתדע. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> את עושה שם רע למעונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציע שנעצור פה. מה שהיה היה. ראינו במספר הדיונים שעשינו פה שאכן הצעת החוק הזאת עברה בחיפזון, זה ברור, אף אחד לא מכחיש את זה. זה נעשה בצורה מהירה ויכול להיות שלא נלקחו בחשבון כלל ההיבטים וכלל ההשלכות. לכן אנחנו עכשיו כאן כדי לנסות ולתקן אני אומר את זה ואמרתי את זה פעם אחר פעם, אני חושב שזה שהמעונות והגיל הרך מחולקים היום בשלושה משרדי ממשלה, זה חטא האדם הראשון, חד משמעית. לכן אני מתעקש שהצעת החוק של הרשות לגיל הרך תצטרך לעבור בקריאה ראשונה. בלי שהצעת החוק הזאת לא תעבור בקריאה ראשונה, לא יקרה כלום, לא במשרד הרווחה, לא במשרד העבודה ולא במשרד החינוך, עם כל הכבוד לעבודה הנהדרת שנעשה במשרד החינוך ונעשתה עבודה גדולה. המשרד עומד בשנים האחרונות מול אתגרים מאוד גדולים, הייתה תקופת הקורונה ותקופת מלחמה ולמרות כל זאת המשרד עשה את מה שעשה. לא נעשה מספיק, לכן אנחנו נעשה את הכול כדי לראות איך המשרד פותר את זה. אנחנו צריכים לעזור לו והאוצר צריך להתגייס לזה, לראות איך אנחנו פותרים את המשבר הזה. להתחיל להשתלח על מה נאמר ומה נעשה ב2016 וב-2018 לא יביא אותנו לשום מקום. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל הגיע הזמן להפסיק להגיד את המילים המכוערות האלה כלפי הצוותים החינוכיים. הגיע הזמן להפוך את המעונות הפרטיים לשותפים. עדיין לא מדברים על איך להפוך את המעונות הפרטיים לשותפים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוועדה תמיד אמרה שהרוב המוחלט של המטפלות והגננות והמנהלות עושים עבודת קודש. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אתה כל הזמן אומר את זה, זה נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ישנם עשבים שוטים שאנחנו צריכים לטפל בהם, זהו. חנן דגן, בבקשה. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> תודה על רשות הדיבור. אנחנו כל הזמן מדברים, נכון, כולם פה רוצים את האידיאל, כולם רוצים להגיע למקסימום, כולם רוצים את הפרופסורה וגם אנחנו בעד, אבל צריך להבין שיש גם את המצוי בשטח. המצוי בשטח, אנחנו צריכים להתמודד איתו, אנחנו יודעים שזה הדרגתי. כמו שבתחילת הדרך כשהתחילה ההכשרה, אז עשו הכשרה רק למעונות המסובסדים, לא לפרטיים. עמדנו וצעקנו למה עושים את זה, אמרו לנו, נטפל, אז טיפלו. כל הדברים נעשו הדרגתי. גם היום כשאנשים רוצים להירשם, אין מקומות להירשם. אז אם אין מקומות להירשם, מה אתם רוצים? אם אנחנו רוצים לבוא ולייצר משהו, צריך להבין שיש לו את הקצב שלו. אין מה לעשות, אי אפשר לבוא ולקבוע קצב כשאומרים זה יהיה תוך ארבע שנים כשבפועל זה יכול להיות תוך שמונה. הציבור צריך לעמוד במה שיהיה. העליתי בישיבה שהייתה בפברואר את מה שאנחנו עושים היום ועשינו את כל השיחות, ישבנו עם פארס וישבנו עם כולם והבינו שבאמת צריך. למה? כי מה לעשות, יש מצוי. אנחנו צריכים להתמודד עם המצוי הזה, לא לבוא ולהגיד אנחנו יכולים, אבל זה לא יהיה. אנחנו רוצים לאט לאט להתקדם ולשפר וכדי לשפר אנחנו צריכים להתמודד עם הרבה בעיות בשטח. אנחנו נותנים את הנתונים של האחוזים, אבל לא הכניסו באחוזים כמה בנות שהתחילו ללמוד פרשו בדרך ויצאו בכלל מהענף. ברור שהן תפסו מקום לפני וזה חלק מההכשרה, שמעכב את ההכשרה הזאת. אז כדאי שניקח את הכול בחשבון ונעבוד בקצב רצוי, בקצב נכון, בלי למוטט את המערכת, כי היום אנחנו ממוטטים את המערכת. אנחנו צריכים היום להעביר את התקנות האלה, לעשות תכנית עבודה מסודרת, צריכים לשבת ולראות מה מעכב, מה מונע מלהכשיר את הצוותים? יש המון צוותים בחוץ שלא מוכשרים, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון, כמה גנים בכלל לא נמצאים. בהתחלה אמרו לנו יש רק 2,500 מעונות, היום אומרים לנו כבר 4,500. רבותיי, תכפילו את זה לפחות, זה מעל 8,000. הם נמצאים בחוץ, הם לא נכנסו למערכת, למה הם לא נכנסו למערכת? כי הם שומעים מה קורה בשטח, שבנות לא יכולות לחדש רישיונות. מתי גם מודיעים על החידוש? מודיעים, אחרי שנגמר הזמן, מודיעים יום למחרת, הנה, יש הארכה. כמה סגרו בינתיים כי יודעים שהם לא יכולים לעמוד בזה? אנחנו מדברים על זה מפברואר ורק עכשיו בתחילת חודש אמרו הנה, יש הארכה עד סוף החודש, כמה לא המשיכו את הגן בגלל זה? אנחנו גורמים נזקים. זו ההתחלה, אנחנו מתחילים עם הדבר הבא של ההכשרה של המנהלות, זה השלב הבא. אבל אם נחכה לרגע האחרון ולא נתחיל היום לפתור את הבעיות, אנחנו נגיע עוד פעם לאירוע כזה. זה האירוע הבא בתור, אני כבר מכריז עליו כאירוע משמעותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עודכנתי, ננהל דיון על סיפור הכשרת המנהלות. << דובר_המשך >> חנן דגן: << דובר_המשך >> צריך לעשות את הדברים מראש, בלי לגרום נזקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. קונסטנטין, בבקשה, אחרון הדוברים. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> תודה רבה. דבר ראשון, משהו לא מסתדר לי עם המספרים. אמרתם שהחלוקה בין אלה שעברו קורס זה 30,000 מתוך 50,000 המעונות המפוקחים ו-20,000 הלא מפוקחים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 52,000 מעונות מפוקחים, 30,000 במתוקצבים וכ-20,000 בלא רשומים ולא מדווחים. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> שניהם לא נכונים. 30,000 זה המספר של כמה עברו הכשרות במהלך שלוש שנים ולא על כולם יש דיווח אם הם מועסקים בפועל או לא. אחר-כך יש סיפור על כמה מועסקים בפועל, אני מבין עכשיו מסוהיר שגם מה שהמשרד שלח לנו כנראה לא מדויק עד הסוף, בוא נגיד שזה בין 40,000 ל-50,000, הערכה ואין לנו מתוכם כמה עברו הכשרות, יש לנו מתוכם את ההפך, כמה הן חסרות הכשרה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> הבנתי, תודה רבה. דבר שני לגבי הדרכה הפדגוגית, זה הדבר החשוב ביותר. אני מסכים עם כל חברי שזה הדבר החשוב ביותר מכיוון שזה מתרחש בתוך המעון ואז זה הכי יעיל. אבל אני מאוד מבין את המנגנון שנוח למשרד החינוך להעביר את זה דרך רשויות מקומיות, אלא אם כן, רשויות מקומיות בדרך מביאות עוד קבלן משנה שמועסק על ידי העירייה ואז חלק מהכסף נופל על המתווך הזה. אז מתוך הסכום אשר מעביר משרד החינוך, עד שזה מגיע למדריכה, חלק מכובד מאוד נשאר בצינור, שזה בעיניי לא חוקי, או איך לומר, לא תקין בעיניי. דבר נוסף, הרשויות המקומיות דורשות להכריז מכרז ולא נותנות את האפשרות להתקשר דרך ארגון. אנחנו ארגון, יש לנו מדריכות משלנו והרשויות דורשות התקשרות ישרה בין המדריכה לבין אותו גורם מתווך, שבעיניי זה גם לא תקין. דבר שלישי, לגבי שכר המטפלות. אני מאוד מבין את הרצון של המעונות המפוקחים להעלות את שכר מטפלות. אלה שמקבלים מקומות פיזיים חינם, מקבלים כסף לשיפוצים וכך הלאה, יכולים להרשות לעצמם גם להעלות שכר. אני כבר לא יכול לשמוע אנשים שאומרים לנו להכניס את היד לכיס, הכיס של מי? של הורים, אין לנו אין לנו כיס אחר. אני משלם 80,000 שקל עבור שכר דירה ברחובות, מישהו משלם לי על זה? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> גם הרשויות צריכות לעזור לך, לכן אמרתי שזה צריך לעלות לדיון, איך השלטון המקומי יכול לסייע לכם. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מבקש לא את זה ולא את זה. למרות שהמעונות המפוקחים זה כ-30% מהשוק, זה מיד גורם להעלאת שכר בכל הענף. העלאת שכר שוב מתגלגלת על ההורים. לכן, משרד החינוך או הרשויות המקומיות או כל גורם שרוצה לעזור לנו, בבקשה, תנו לנו כסף על מנת שנשפר את העובדות. אני מאוד מבקש לאשר את התקנות כמו שהוצגו, מכיוון שזה ממש מציל את הענף, למרות שאצלנו, כל אלה שהיו צריכים, עברו והיתר המשיכו ללמוד בשנה הזאת. תודה רבה ושנה טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו חייבים גם לתת פתרונות להכשרה בשפות שונות. חייבים לשים על זה דגש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יעל חג'בי מהנהגת ההורים בבקשה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. אני באמת תוהה מה הולך לקרות בעוד שנה, נניח אנחנו מקבלים את התקנות, מה הולך לקרות בעוד שנה? מה הולך להשתנות? שאלה שנשאלה כאן סביב השולחן ולא נענתה, זה כמה מעונות יסגרו אם לא נאשר את התקנות? אני אשמח לקבל תשובה לשאלה הזאת. גם לשאלה כמה מעונות נמצאים כרגע בסטטוס של תהליך רישוי, שזה גם משפיע לנו על המספרים? יותר מזה, אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אם באמת יוחלט שהולכים בכל זאת, למרות שאנחנו בהנהגת ההורים מאוד נגד העניין הזה, אם הכוונה היא לאשר את הדחייה של השנה, אז מה המשמעות של זה? כשמסתכלים ומפרקים את ההכשרה שעוברות המטפלות, ההכשרה הבסיסית של ה-220 שעות, רואים שיש שם 15 שעות של למידה של נהלים, חוקים ואתיקה מקצועית. אנחנו מדברים על מטפלות שאפילו את הבייסיק של הבייסיק, 15 שעות של נהלים, לא יקבלו, לא יהיה להם מושג. פדגוגיה בסיסית, הם לא יקבלו כל השנה הראשונה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> הוצגה פה חלופה שזה נעשה על ידי מנהלת המעון ועל ידי המדריכה ומובילת הכיתה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> זו לא חלופה. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> זו לא הלמידה המסודרת והעקבית שאנחנו מצפים לה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> זו לא יכולה להיות חלופה, זה בנוסף. אבל זה לא מספיק לדבר על ההכשרה, צריך לדבר על איך מיישמים את ההכשרה באופן כזה שיאפשר. העלו פה את התמריצים, אני לא אחזור על זה פעם נוספת, אנחנו מבינים שזה חייב לחזור. העלו פה את העניין של היום החופשי, זה באמת להסתכל על המכלול, אנחנו מייחלים לשינוי, אבל נראה שכל פעם כשמגיעים לאיזושהי בעיה אקוטית, אז אנחנו ממהרים נורא לשים פלסטר, למה אנחנו ממהרים לשים פלסטר? מה מונע ממטפלות חדשות שנכנסו עכשיו ללמוד, לקבל הכשרה של 15 שעות נהלים? או של 30 שעות פדגוגית בסיסית? למה לא להתחיל מזה ואז, כמו שפירטנו בנייר העמדה שהעלינו היום לאתר, לעשות את זה בצורה הדרגתית שגם הרישיונות של הבעלויות וגם הרישיונות של המעונות יהיו תלויים בכך שהם יצטרכו לשתף עם זה פעולה, כאמור, כל זאת בהנחה שמחזירים את התמריצים ומארגנים יום חופשי שיאפשר למטפלות לא ללמוד אחרי 10 שעות עבודה, אלא ללמוד בשעות סבירות. אז באמת נוכל לראות התקדמות ולא להגיע בעוד שנה לאותה שוקת שבורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מנהלת תחום בכיר רישיון ואכיפה רוצה להתייחס לדברים? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אני רוצה לדבר על הרישוי, על הרישיונות ואני גם רוצה להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר. תקנות החוק נכנסו לתוקף רק ב-1 בספטמבר 2022. לפני שתקנות החוק נכנסו לתוקף אף אחד לא ידע מה יש במעונות, גם לא המוכרים ואני מעל 25 שנה מלווה את המעונות. התקנות עברו ב-1 בספטמבר 2022, עברנו למשרד החינוך ב-1 בפברואר 2022. בחצי שנה הקמנו מערכת, התחלנו לאסוף נתונים, התחלנו להבין מה צריך לעשות, נעשתה פה עבודת קודש. היום, סוף סוף, אנחנו יודעים מה יש לנו. גם במעונות המוכרים אף אחד לא ידע, לכולם היה סמל, סובסדו ולא בדיוק ידענו האם הצוות מוכשר? לא מוכשר? מי המטפלות? שום דבר. היום אנחנו יודעים. אני אומרת שצריך להגיד על זה תודה. מבחינת ההכשרות, תנאי הרישיון מחייבים הכשרות, אנחנו בודקים את זה. אם אנחנו מדברים על עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה, כל הצוות מוכשר. זה כבר משהו שלא היה. אנחנו מדברים על ההכשרה הפדגוגית, בהכשרה פדגוגית, לא כל הצוות במעון הוא בלי הכשרה. יכול להיות שיש מטפלת אחת שאין לה את ההכשרה הנדרשת וזה החסם העיקרי בלקבל רישיון. במעונות המוכרים, שנים על גבי שנים, יש דרישה והיא ממשיכה להיות עד היום, שחובה שבכל כיתה תהיה מטפלת עם הכשרה, המטפלת המובילה, אנחנו בודקים את זה וזה קיים. בנוסף, במעונות המוכרים, יש דרישה, שזה הרוב, שזה שני שליש ממספר הכיתות עם רישיון, יש דרישה שתהיה מנהלת מעון לפחות עם תואר ראשון וגם שעברה קורס ניהול. התפקיד של מנהלת המעון, במעון המוכר, זה ללוות את הצוות, להכשיר אותו, לפחות לתת לו את הדברים הבסיסיים וזה קורה במעונות. אני אומרת לכם שזה קורה בוודאות, אנחנו יודעים את זה שזה קורה. זה אומר שכשמטפלת חדשה מתחילה לעבוד, היא לא מתחילה לעבוד ואין לה שום בסיס. היא מקבלת את הבסיס, היא מקבלת את ההדרכה הקיימת, ארבע שעות הדרכה. כשאנחנו מדברים על ארבע שעות הדרכה, הממוצע במעונות הפרטיים של ארבע שעות מתחלק על כיתה וחצי. מספר הכיתות במעונות הפרטיים נמוך יותר מהמעונות המוכרים, הממוצע הוא אחת וחצי. ארבע שעות לכיתה וחצי בממוצע, אני חושבת שזה יפה מאוד. במעונות המוכרים יש חובה לתגבר את שעות ההדרכה, מאשרים להם ארבע שעות הדרכה למעון עם שלוש כיתות. בכל כיתה נוספת הם מחויבים לתת עוד שעה וחצי הדרכה ואנחנו בודקים את זה. להגיד שהמעון לא מקבל, שאין הכשרות, אין ליווי, אז יש ליווי ויש הכשרות ועושים את מרב המאמצים. אם אני מסתכלת אחורה ואני מסתכלת איפה אנחנו היום, המצב פי מיליון יותר טוב ממה שהיה בעבר. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. נעבור לקרוא את התקנות. יש שני נושאים, הנושא הראשון שהגענו לאיזושהי הבנה עם המשרד, אם אפשר לפרוש אותו בפני הוועדה והנושא השני של הדיווח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הפצנו אתמול נוסח שכלל גם תיקונים טכניים שהתבקשנו ככה על הדרך לעשות בתקנות בעקבות כל המעבר למשרד החינוך. דבר נוסף שלגביו הגענו להסכמה, לא מצוין בנוסח שפרסמנו ,כי קיבלנו אישור לזה רק מאוחר יותר, התיקון בסעיף 3 לתקנות, התיקון של תקנה 6 לגבי מטפלות חדשות, שיהיה בעצם שנה ושנתיים, כלומר להתחיל הכשרה בתוך שנה ולא שנתיים ולהשלים אותה בתוך שנתיים. הדבר הנוסף הוא סעיף חדש, תיקון תקנה 24 לגבי הוספה לדיווח שגם ככה מחויבים לתת לוועדה לגבי מעונות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם מספר הילדים? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה מופיע. זה לא השתנה. אגיד שאני לא בטוחה שבפעם הקודמת משרד החינוך הציג את התיקון הספציפי הזה לגבי 15% תפוסה. דיברנו רק על האם זה דחוף או לא דחוף. אני אשמח שיהיה הסבר, לפחות לפרוטוקול, למה בעצם מתבקשת הארכה עד ספטמבר 2027. הצגתי את מה הם מבקשים, דיברנו על למה זה דחוף, כי זה היה דחוף אז, בסוף הפך להיות לא דחוף כל-כך, אבל זה לא הוצג מבחינת הנימוק, אשמח שזה יהיה לצורך הפרוטוקול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק מבהיר שכמה שאנחנו מתקדמים בזמן, זה הופך שוב להיות דחוף, כרגע ההארכה היא עד סוף החודש. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אני אומרת את זה כי נאמר שלא השתמשו בפררוגטיבה הזאת של העלאה ל-15% מעל הסטנדרטים. אז למה מבקשים להאריך את האפשרות הזאת? אני רק אומרת שהמשרד עצמו לא הציג את זה, הם מבקשים את זה כרגע מהוועדה. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> מוריאל אורדן מהלשכה המשפטית במשרד החינוך. לגבי תקנה 6ב', מחנכות-מטפלות חדשות, לאחר דיון עם הוועדה ולאחר הדיון הקודם, הוסכם שפרק הזמן שיהיה להתחלת תוכנית ההכשרה של מחנך-מטפל יהיה בתוך שנה והוא יוכל להשלים את ההכשרה בתוך שנתיים מיום שהתחיל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא תקף לשנה הנוכחית שהרישיונות כבר התקבלו, זאת אומרת, זה רק משנה הבאה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מרגע העברת התקנות יצטרכו שנה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל אם אין פה התחייבות לאיזשהו תקציב שיגביר את ההכשרות האלה, איך אנחנו נבטיח שלא נעמוד במצב הזה גם בשנה הבאה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה תפקידנו לקראת תקציב 2026. << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >> בתקנות אין שום דבר שמבטיח את זה שלא נעמוד פה בשנה הבאה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המשרד הביא את התקנות הרעיון הוא שהוא יפעל לקיום שלהם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק תשימו לב שלשנה הזאת אין הקצאות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אין פה שום עניין של מענקים ואין פה שום עניין של הגברת ההכשרות, אין פה כלום. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> יש עוד כמה מכללות לדעתי שיש להן הקצאות. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> אני רק אציין שבתיקון יש גם התייחסות למחנכות-מטפלות שהיו ותיקות כבר כשהתקנות העיקריות תוקנו, כלומר כבר ארבע שנים, ב-2021 וגם התייחסות למחנכות-מטפלות שכרגע עובדות והן לא נחשבות חדשות כי יחשבו לחדשות מיום כניסתו לתוקף של התיקון. כל אלה יידרשו להשלים את ההכשרה בתוך שנתיים מיום הכניסה לתוקף של התיקון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> להשלים או להתחיל? << דובר_המשך >> מוריאל אורדן: << דובר_המשך >> להשלים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כל אלה שכבר עבר להם הזמן בינואר נותנים להם מעבר למה שהם קיבלו עד עכשיו, תשעה חודשים, נותנים להם עוד שנתיים. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> גם מי שנחשבה למחנכת-מטפלת חדשה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק שתהיה לזה היערכות בהקצאות במכללות. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> ההכשרות המותאמות לבעלות ותק לא נוצלו כי לא הגיעו למכללות, אני אומר את זה שוב, בעלי המעונות לסוגיהם - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> כי אין מענקים ואין פה שום תמריץ. << אורח >> זאב אלדר: << אורח >> יש מימון מלא של הלימודים. אתם אמרתם פה שאתם לא מממנים. מיממנו, אתם לא שולחים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל גם לא הייתה הסברה ולא היה יידוע. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> עשיתי פרסום בלי סוף, היו לי שתי הקצאות לוותיקות ולא באו, החזרתי אותן למשרד. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> לעניין חובת הדיווח בתקנה 24, קיבלנו את הבקשה של הוועדה רק הבוקר להוסיף את נושא ההכשרות לדיווח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה דובר כבר בסוף - - - << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> ממש קיבלנו אותה הבוקר ועוד לא הספקנו לקרוא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגיד בנושא הזה של דיווח. עוד לפני התוספת, ביקשנו בינואר 2023 לקבל דיווח על פי חוק, סעיף עשרים וארבע, חובת הגשת דיווח לוועדה וזה היה אמור להיות עד ליום ראשון הראשון ל-2023. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני אגיד רק מה הסעיף אומר היום, היום קיימת בתקנות חובת דיווח לוועדה בסעיף 24. הממונה, אז על זרוע העבודה, היום זה יהיה הממונה, יגיש לוועדה ב-1 בינואר של כל שנה דיווח על יישום תקנות אלה, על יישום באופן כללי של התקנות האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ללא קשר לתוספת המתבקשת. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> הוא כבר אמור לכלול יישום גם לגבי סעיף 6 שהוא סעיף ההכשרות. הדיווח יכלול פירוט לגבי מספר מעונות היום לפעוטות וכן לגבי התפוסה, התקינה ושטח הפעילות לפעוט בפועל במעונות היום לפעוטות. מה שאנחנו מוסיפים כאן, מאחר שיש פירוט, זה שיהיה ברור שהדיווח גם אמור לכלול את מספר המטפלות שעברו הכשרות ואת מספר ההקצאות. יש כאן דיווח מינימלי של מספרים שהם גם ככה אצלכם, זה לא שאנחנו מבקשים מכם להעסיק עכשיו אדם שישב ויספור מחדש משהו, אלה מספרים שאמורים להיות לכם. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אולי כדאי להוסיף גם את הנתון של כמה מתוך אלה שעברו את ההכשרות מועסקות. את שואלת אותם רק כמה עברו הכשרה, לא כמה בפועל מועסקים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הדברים יגיעו לשולחן, הוועדה יכולה לבקש בסופו של דבר כל נתון. יש כאן איזשהו כלי שהיה חשוב להכניס אותו בזמנו לתקנות, אנחנו יושבים על הכלי הזה. ברגע שהדיווח גם מוסדר ברגולציה, זה עולה בכנסת, הדיווח חייב להתקבל ואז אפשר לפתוח הכול, לשאול על הכול ולבקש כל נתון בנוסף. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אבל גם לא לשכוח תחומים אחרים שאנשים לומדים, משלמים ממיטב כספם ובסופו של דבר לא עובדים בתחום. הניסיון הזה לעשות איזושהי משוואה כאן הוא לא נכון לדעתי. יש המון אנשים בארץ, בעולם, שלומדים מקצוע, ארבע שנים באוניברסיטה, משלמים במיטב כספם, אף אחד לא מממן להם את זה ובסופו של דבר יום אחרי סיום הלימודים מחליטים שלא לעבוד בתחום הזה. אז אני חושבת שהשיח כאן שהן מקבלות הכשרה ובסופו של דבר בוחרות לא לעבוד, זה בסדר, זה קורה בהמון תחומים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאור המצב של חוסר בכוח אדם, מה לעשות, מדינת ישראל ברמה כלכלית ודאי לא יכולה להתקיים ללא מעונות, לכן חובת המדינה היא לבוא ולתת איזשהו פתרון יצירתי כמו מענק התמדה ולגרום להם להישאר בתוך המערכת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא מבינה מה הבעיה, אין עליהן סנקציה. הן לא חותמות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בדיוק, לכן אני חושבת שהאמירה הזאת היא לא במקום. אני חושבת שבתוך המסגרות אפשר לייצר את הדברים האטרקטיביים, אבל לא לדבר על זה שבגלל שהן לומדות הן חייבות - - - << אורח >> איתי חיים: << אורח >> איתי חיים, מנהל קשרי הממשל של משרד החינוך, נושא חובת הדיווח הובא לידיעתי בפעם הראשונה רק במהלך הדיון הזה. לכן אנחנו נלמד את הנושא ונתייחס אליו, זה כמובן תהליך עבודה שייקח קצת זמן ואנחנו נעמוד בקשר עם הוועדה להתייחסות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם מבינים שחובת דיווח קיימת כרגע חוק על יישום התקנות. אני אומרת לך שמבחינת פרשנות משפטית, אתם מחויבים לזה כבר עכשיו. צריך להגיש דיווח על יישום תקנות אלה. אבל מאחר שיש איזשהו פירוט, אני לא רוצה שמכלל "הן" יישמע "לאו" לגבי ההכשרה, אנחנו רוצים להוסיף גם בפירוש את נושא ההכשרה. אבל אתם אמורים לדווח גם על זה כבר מהרגע שהנושא עבר אליכם. מינואר 2023 לפחות. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> אני רק אגיד שינואר 2023 זה מיד עם הקמת הממשלה החדשה, יש מנגנונים שגם נבנו, מנגנוני מטה וכולי, זה הובא לידיעתי רק היום, אנחנו כמובן נטפל בזה ונחזור לוועדה עם זה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> משפט נוסף, אם תסתכל מבחינה היסטורית, ב-1949 חוקק חוק חינוך במדינת ישראל וילדי גיל הרך לא היו כלולים בזה, הוא שהיה זה שנשאר וצריך להתעסק במהות. פשוט להכליל את ילדי גיל הרך בתוך סיפור החינוך ואז הכול ייפתר. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> גם לעניין חובת הדיווח, זה אכן מופיע בתקנות, המשרד יתארגן לקראת זה ויעביר את הדיווח. עם זאת אנחנו לא יכולים להתחייב עכשיו מילולית להוסיף את זה בתקנות בדיוק מה ואיך זה ייעשה, אבל נבחן את הדברים ובוודאי שיועבר הדיווח לוועדה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה שנשארה אז באוויר זה למה אתם צריכים את ההארכה של האפשרות של 15% כשלא השתמשתם בה בעבר? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> כן השתמשו בה בעבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם אמרתם שלא היה שימוש. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> העניין של ה-15% זה לא בדיוק 15%. מה שהיה קיים בתקנות עד שפג התוקף של התקנה הזו, זה 15%. עכשיו חזרנו לבסיס שזה 10% שהם מנוצלים ואנחנו מדברים רק על כיתת הפעוטות, כיתת האמצע, מגיל 16 חודשים עד 24 חודשים. למה אנחנו צריכים את זה? קיימת מצוקה במעונות. אני מדברת במיוחד על המעונות המוכרים, יש לנו מצוקה בלאשר פעוטות בסיכון שממתינים לאשר אותם כחריג ואין לנו אפשרות. הרוב המוחלט של המעונות המוכרים בתפוסה מלאה. זה יכול לתת מענה לפעוטות בסיכון והם אלה שייכנסו ראשונים. יש לנו רשימות המתנה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו הוראת שעה שאתם מאריכים עד 2026 לשנה. הצפי הוא שיהיה לזה מענה אחר. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> נכון. אנחנו מדברים בסך הכול על תוספת שני ילדים בכיתה האמצע. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> מה עם המענקים אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> העליתי גם את נושא המענקים. המשרד, תדאגו שההנגשה של הרישום לקורסים תהיה גם באתר הוועדה, שיהיה מפורסם לכולם. אני מקבל הערות בתוך הדיון שזה לא מונגש מספיק. אני מציע למשרד, אני אתן לכם זמן עד יום חמישי או ראשון לגבי הסיפור של הדיווח, נתכנס אך ורק להצבעה, מיצינו את הדיון. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> סליחה, מה עם התקנה של החריגה, יש לנו ילדים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר על יום חמישי, עוד שלושה ימים מהיום. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> עד אז ייסגר גם הסיפור של המענקים והכפלת התקציב? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מקווה, אני עובד על זה. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> יש לי הסתייגות. תוקף ההנחיה שלנו עד ה-30 לחודש. היום יום חמישי, יש לנו שישי-שבת אחר- כך נכנסים לראש השנה. אנחנו צריכים להיערך ברישוי, לתקן את המערכת, שיספיקו להגיש בקשות - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר להעביר עכשיו עם הדיווח. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> צריך להוריד את ימי החגים. אין לנו זמן לטפל בבקשות האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה, תוסיפו את חובת הדיווח. כוועדה אני לא הולך להיות חותמת גומי של אף אחד. התפקיד שלי הוא לפקח, כמו שאני מכבד את התפקיד שלכם, תכבדו את הוועדה כדי שתוכל לבצע את העבודה שלה נאמנה, לכך נבחרתי. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> למה פעוטות בסיכון צריכים לסבול עכשיו עוד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אף אחד לא יסבול. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא קשור, הוועדה מבקשת כדי לקדם את התפקיד שלה ולפקח על הגיל הרך, איזשהו דיוק של סעיף הדיווח שכבר חל עליכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אני לא יכול להצביע על תקנות שהמשרד לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי לכתוב: הדיווח יכלול בין היתר, או שאתם רוצים מפורשות? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אני אומרת שזה לא יפתור לנו את הבעיה. עובדי משרד החינוך כבר ביום ראשון יוצאים לחופשה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> רציתי לשאול, אם התקנות האלה עוברות עכשיו, אז כל אלה שלא יירשמו לכאורה בשנה הזו, לא יוכלו להמשיך לעבוד בספטמבר, זה נכון? מה שהגעתם להסכמה, שיש חובת הרשמה בשנה הזו ומי שלא יירשם בשנה הזו לא יוכל להמשיך לעבוד בספטמבר? זה מה שאתם אומרים? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> מי שכבר מועסקת חלה עליה התקנה שהיא נדרשת בתוך שנתיים להשלים את ההכשרה. להשלים, להגיע בתוך שנתיים כשהיא סיימה את ההכשרה. מי שמתחילה מחר אחרי שהיה התקנות עוברות, היא תצטרך בתוך שנה להירשם, כלומר, יש לה שנה - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> מיום העברת התקנות או מיום שהתחילה לעבוד? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> אם זה אחרי ההעברה, מיום שהתחילה לעבוד. זה למי שהתחילה לעבוד אחרי שהתקנות נכנסו לתוקף. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אז אני רוצה לשאול שאלה אחרת, אם יש פה את העניין של הדיווח, האם לא כדאי בשנה הזו להגיע כל ארבעה חודשים לוועדה ולראות שאנחנו לא צריכים להאריך את התקנות האלה? שכל ה-20,000 האלה באמת בשנה הזו נרשמות ושאנחנו לא מגיעים בספטמבר הבא שוב למצב חירום. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> בעלי המעונות אמורים לבדוק את זה. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> זו באמת מצוקה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין את המצוקה ולכן אני רוצה להעביר את התקנות. גם אתה רוצה בסוף שיהיה פיקוח ושיהיה דיווח ושההכשרות האלה לא ילכו למקומות שהן לא צריכות להגיע אליהם. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> עלול להיווצר מצב שבספטמבר שוב יסגרו הרבה מאוד מעונות כי העובדים לא הסכימו ללכת להירשם. << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> אומרת לך סגנית היועצת המשפטית במפורש שזה נמצא כבר בתקנות, לא הבנתי למה אתם מקשים? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> זה מופיע ולא צריך להוסיף את זה. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אם זה מופיע, למה צריך להוסיף? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני שוב אומרת, בגלל שיש משהו שכן פורט, אני לא רוצה שייצא שבגלל שלא פירטנו את נושא ההכשרה, הוא ייגרע - - - << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> לא מופיע פה שזה דיווח בלבד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לוועדה יש עניין ספציפי בהכשרת מטפלות. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> הוועדה יכולה לפנות ולבקש. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> יש לכם אפשרות לדרוש את זה מתי שאתם רוצים. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> הוועדה יכולה לדרוש ולפנות אלינו? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף הדיווח לכנסת הוא באמת משהו מינימלי. זה קורה כמעט בכל חוק או תקנה. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> אין התנגדות עקרונית להעביר את הדיווח הזה. העניין הוא שבאופן שבו זה התבקש מהוועדה, היום בבוקר, עוד לא הספקנו לבחון איך נעשה את זה ואיך זה ייעשה, אין לנו התנגדות עקרונית, אנחנו לא יכולים להוסיף את זה כפי שהוועדה ביקשה כרגע בתקנות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם רוצים להוסיף את זה בנוסח אחר? << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> פשוט כרגע אנחנו לא נוסיף את זה בנוסח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הנוסח הוא מינימלי, מספר המטפלות שעברו הכשרה בשנה החולפת הקודמת, אם יש לכם בעיה של נוסח אנחנו יכולים ללכת להפסקה רגע לנסח את זה, להדק את זה ולחזור. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> היה איזשהו מחקר של המ.מ.מ שייקח כ-20 שנה להכשיר את כל המטפלות, איך פתאום הגענו למצב שתוך שנתיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עושים עבודה. צריך להגיד תודה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אני לגמרי אומר תודה, אנחנו מאוד רוצים שזה יעבור, השאלה מה קורה אם המטפלות בשטח לא נרשמות והן לא רוצות להירשם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נצא להפסקה של חצי שעה וננסה לפתור את זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:20 ונתחדשה בשעה 14:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מחדש את הישיבה. לצערי עדיין אין התקדמות ואין הסכמות. לכן אנעל את הדיון ונתכנס במהלך השבוע באישור מיוחד של היושב-ראש, ביום רביעי, חמישי או ראשון וננסה להגיע להבנות בנושא אישור התקנות. תודה לכולם ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>