חומר רקע

עבור ועדתהבריאות אלימותנגדצוותיםרפואיים – מנקודת ה מבט שלה מטופל – ניירעמדה מבוא ועדת מור יוסף למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים הוקמה בשנת 2017 , על רקע ריבוי מקריהאלימות שהתרחשו בבתיהחולים ובמרפאות ובקהילה.הדוח“אלימותפוגעתבכולנו” , שסיכםאתדיוניהוועדה, ביקשלהתמודדעםתופעהמדאיגה זו ,אךעשהזאתכמעטבלעדית מזווית הראייה של הצוותים הרפואיים – . ולא מנקודת המבט של ה מ טופל או בני משפחתו . על אף שאלימותהיא נושאהנוגעבאופןישיר ב מפגששביןמטפללמטופל,ייצוגהציבור בוועדה היה מצומצם מאוד – לא נכללו בין חברי ה ו ועדה ולוּ נציג אחד של מטופלים, של אנשים עם מוגבלותאו שלמטפליםעיקריים) ב ד"כבנימשפחה( ,ולכןקולושלהמטופלכמעטשלאנשמע , אםבכלל . אומנם היו הליכיםשלשיתוףציבור במסגרתדיוניהוועדה,אך אלה לאהיוותחליף לנציגות משמעותית, קבועה ובעלת השפעה של מטופלים, אנשים עם מוגבלות או מטפלים עיקריים בתהליך כולו . זואינהטענהפורמליתבלבד , אלא טענה מהותית .ועדההמבקשתלמגראלימותחייבתלהבין גם את הצד שממנו פורצת האלימות , דהיינו את מקור המצוקה, הבלבול, החרדה ו תחושות דומות שמעוררותתגובותקיצוניות עדאלימות . יוצאאפואש היעדרםשלנציגימטופלים בדיוני הוועדה הותיר את הדוח חד צדדי, וכך גם את תהליך היישום שלאחריו . במילים אחרות, ה מערכתמחזקתאתההגנותסביבהצוותים,אךכמעטאינהמטפלתבסיבותשמביאותאנשים לאבדשליטה . המלצות הוועדה לפעולותהתורמות לרווחתהמטופליםמעטות,אךמשמעותיות - על אף שהדוח התמקד בעיקר בהיבט של הגדלת הביטחו ן האישי , כגון הצבת מאבטחים, התקנתמצלמות או ביצוע תהליכי חקיקהוענישה , הואכללגםמספרהמלצותשנועדולהיטיב עם חוויית המטופל . זאת משום ש הוועדה זיהתה שורש עמוק של האלימות הנובע מ תחושת אי הוודאות, העומס והניתוק שחווים מטופלים ובני משפחותיהם בעת קבלת טיפול רפואי . כמענה לכך, המליצה ה וועדה על יצירת שקיפות מלאה בתהליך הטיפו ל, ובמיוחד על מתן הסבר נגיש בשפה פשוטה על אודות משך ההמתנה, שלבי האבחון, מי אחראי על הטיפול, ולמי ניתן לפנות במקרה של מצוקה. כמו כן המליצה הוועדה למנות איש צוותייעודי שיתווך ביןהצוותלמטופלים,יסבירוירגיע,במיוחדבמקומותרגישיםכמוחדרימיון.הוועדהאףדיברה צורך בשיפור סביבת ההמתנה , על לרבות ת אור ה נעימה , הקפדה על שקט ו סדר ו אפשור תחושת פרטיות – לא כתוספותאסתטיות גרידא אלאכרכיביםטיפולייםממשיים וחיוניים . בקרב מתמודדי נפש , אנשים עם מוגבלות שקופה, אנשים אוטיסטים ואנשים עם קשיי ויסות, המלצותאלומקבלותמשמעותקריטית . כאשר אנשים אלה נמצאיםבמצברגשיסוער, לעיתים במצבי פסיכוזה, חרדה עמוקה או התפרקות רגשית , והם נקלעים לסביבה רועשת, צפופה ובלתי צפויה המתאפיינת ב צעקות, אורות ניאון חזקים, רעש של מכשירים, דלתות נטרקות, מאבטחים מתרוצצים וכדומה , כל אלה עלולים להפוך אירוע רפואי שגרתי לחוויה טראומטית . כך בּמְ קוםמקוםמרפא,המיוןהופךלשדהמאיים . דווקאכאןנדרשתמחשבהחדשה:יצירת מרחביםשקטים,מוגניםונעימים ,ש בהם ניתןיהיה להירגע ולהתייצב רגשית, לפני שמופעלת תגובה כוחנית כלשהי . מרחבים כאלה קיימים במדינות רבות בעולם , והם כוללים חדרים עם תאורה רכה, אקוסטיקה מרגיעה ונוכחות טיפולית רגועה. שימוש בחדרים אלו מפחית את הצורך באבטחה פיזית ומונע את ההחרפה של אירוע רגיש לאירוע אלים . אומנם הוועדה הצביעה על כיוון זה, אך ההמלצות הללו נותרו על הנייר בלבד ולא יושמו . גם תסכולים של אנשים עם מוגבלות בשל חוסר נגישות כמו היעדר מקום שהייה למלווה, חוסר ב לולאות שמע, עמדות שירות לאנגישות או קושי בקבלת מידעמותאם עלוליםלהגביר את תחושתה מצוקה, ולפעמים להפוךרגע של בלבוללרגעשל התפרצות . אישור תקנות נגישותהשירות במערכתהבריאות בכנסת,אחדהפרקיםהחשובים ב תקנות ה נגישות של שירותי בריאות לאנשיםעםמוגבלות במסגרתחוקשוויוןזכויותלאנשים עם מוגבלות , יכול לסייע רבות ל מניעה של אלימות . זאת מכיוון ש מערכת שמנגישה מידע, סביבהויחסאנושי,מפחיתהבאופןישירתסכולופחד . מהקרהמאז הוועדה, אובעצם,מהלאקרה ? שבע שנים חלפו מאז דיוני הוועדה , ומרבית ההמלצות שנגעו לרווחת המטופלים , בעיקר לאיושמו . מטופלים עםקשייויסות, לאהוקצה תקציבייעודילשיפורחווייתהמטופל,לאהוקמו מרחבים שקטים, לא נוצר מערך הכשרה מתמשך לצוותים בניהול קונפליקטים עם מתמודדי נפשולמעשהלאיושמוההמלצותהנוגעותלשיפוררווחתהמטופל . אדרבה, מערכתהבריאות מודלביטחוני , ממשיכהלפעולמתוך המתאפייןבהתקנת מצלמות, הגדלתמספרה מאבטחים, מודל אמפתי עדכון נוהלי דיווח ל משטרה וכדומה , אך לא מתוך שמבין את הצורך האנושי בביטחוןנפשי . דו"ח ה ממ"מ של ה כנסת מ- 2022 קבע כי מכלל ההמלצות של ועדת מור יוסף, רק כמחצית יושמו חלקית, ורק כרבע יושמו במלואן. ההמלצות היחידות שנותרו מחוץ לתמונה כמעט לחלוטיןהן דווקא אלושהיו עשויותלמנוע אתהאלימותמהיסוד , דהיינו ההמלצות שהתמקדו ב שיפורה תקשורת, מתן מרחב שקט ,הקשבהויחסאנושי . במיליםאחרות, במקוםלבנותגשריםשלאמון,נבנוגדרותשלהגנה . בעקבותזאת האמוןבין הציבורלמערכת הבריאות נשחקעודיותר, ומטופלים רבים – בהםמתמודדינפשרביםואנשים עםמוגבלויותאחרות,שקופותונראותכאחד – מעידיםהיוםכיהםנמנעיםמהגעהלחדרימיון אולטיפולרפואי מחששלחוויהאלימהאומבזה . ההמלצותהנוגעותלרווחתהמטופלים,במיוחדלמתמודדיהנפש,נותרומאחור : 1 . שקיפות,מידעותקשורת המערכת אינה מספקת תמיד , אם בכלל, למטופלים מידע בזמן אמת על שלבי הטיפול , זמן ההמתנה איש או לטיפול הטיפול על האמון הצוות . אלא בלבד זו לא ש אין אחידות בין מוסדות רפואיים שונים לגבי שלבי הטיפול או זמני ההמתנה, כך שהגעה למוסד רפואי אחר פירושה התמודדותמלחיצה עם מצב חדש , גם אם אותו אדם הגיע במצב רפואי דומה לזה שהוא התמודד עימו במוסד הרפואי הקודם . יתרה מזאת, במרבית בתי החולים איןתקןלתפקיד של מתווך מטופלים ואיןמנגנוןאחידשל הכשרה ל תקשורתרגישה , שאינה ממהרת לתייג כל הרמת קול או סטי י ה קלה אחרת מהתנהגות המצופה ממטופלים והגדרתן כאלימות המצריכה מענה כוחני, מבלי לעצור ולתהות על נסיבו תיה וסיבותיה . עבור מתמודדינפש ואנשיםעםמוגבלויותשקופותכמואוטיזם אוקושיבוויסותחושי , חוסרהוודאות הזה מהווה טריגרישיר למצוקה . הם מגיעים למוסדהבריאות במצב של חוסר שליטה בשל הקושי הבריאותי , ומוצאים עצמם ממתינים שעות ארוכות בסביבה בלתי צפויה, ללא הסבר כלל או ללא הסבר הנהיר להם על אודות התהליך הרפואי . בשל כך החרדה שלהם גוברת ו האמון שלהםבמערךהטיפול נשבר – תגובותש המערכתמזהה כביטויי אלימותבמקוםלהבין שמדובר בביטוילמצוקה . 2 . סביבהפיזית – מהשמחמירבמקוםלהרגיע למרותההמלצהלשפראתסביבתההמתנה,רובחדריהמיוןנותרוצפופים,רועשיםובהירים מדי. האורהחזק,קולותהכריזה,הצעקות והמהומה יוצרים עומסחושי מתמשך . עבור אדם המתמודד עם חרדה, דיכאון או פסיכוזה או אדם החווה קשיים בוויסות חושי , זהו מתכון להתפרצות . בשלכך במקוםלהפחיתאלימות,הסביבה הפיזית מעוררתאותה . הצעותלהקיםחדרירגיעהבבתיחוליםציבורייםעלושובושוב ,גם בעתדיוניהוועדה , אךלא תוקצבוולאנכללובתקנימשרדהבריאות . כךמערכתשלמהנשארהשבויהבתפיסהביטחונית שלמניעהבאמצעותמאבטחים,במקוםתפיסהטיפוליתשלמניעהבאמצעות שקט, מתן כבוד ומרחב נוסךשלווה . 3 . הכשרתצוותים – ללאשינויעומק הוועדה המליצה לשלב ב הכשרה האקדמית של הצוותים הכשרה מיוחדת להתמודדות עם מצבי אלימות ומצוקה , אך בפועל התקיימו בנושא רק ימי עיון מזדמנים במקום שההכשרה תהיהחלקבלתינפרדמתוכניתהלימודים . לאייפלאאפואש צוותיםרביםמודיםכיהםחסרי כלים רגשיים להתמודד עם מצבים של סערה נפשית , ולכן במקום לדבר עם המטופל הם נאלציםלהזעיקמאבטח . פחדהדדי כךנוצרמעגלשל – המטפלחוששמהמטופל,והמטופלמרגישנרדף . 4 . היעדרתמיכהרגשיתלאחראירועים אלימים כיום איןמערךסדורשלתמיכה לאחראירועיםאלימים – לאבמטופליםשחוואירועאלים,ולא בצוותים שנפגעו . בשל כך כל צד מתמודד לבדו, בשתיקה . לא זו בלבד אלא ש מטופל שחווה התפרצותוהתערבותשלמאבטחולעיתיםאף שלה משטרה, עוברחוויהטראומטיתללאליווי או הסבר, ולעיתים חוזר שוב לאותה מערכת , בתחושת אמון פוחתת והולכת , מה שעלול להגביר את ההתפרצות הבאה. בד בבד הצוותים עצמם שחוקים ומותשים, ללא מנגנון של עיבודאורפלקציה לאירועיםהקשיםשהםחוו . התוצאה : מערכתשמדחיקהטראומהבמקום לטפלבה . 5 . תקצובואחריות המלצות הוועדה לא לוו בתקציב ייעודי . יתרה מזאת, האחריות ליישומן התפזרה בין משרד הבריאות, משרד האוצר והמשטרה , ונותרה למעשה באוויר . לא זו בלבד אלא ש הנושאים הרכים יותר , דהיינו הנגשת ה סביבה, שיפור ה תקשורת ומתן תמיכה רגשית , לא נחשבו כ" מדיניותבריאות " ,ובהיותםמענהשאינו"כיבוישריפות", הם לאתוקצבו כלל . זוטעות: צעדים אלה הם־ הם לב־ליבה של מערכת בריאות שמבקשת להיות אנושית ונותנת מענה הולם למצוקותאנוש . הצעדהבא – ממניעהלהבנה האלימותכלפיצוותים רפואייםאיננה רקבעיה ביטחונית;היאסימפטום שלמערכת שחסרה בה נגישות אנוש ית מותאמת – נגישות של מידע, של סביבה ושל יחס – נגישות אשר מפורטת , בין השאר, בפרק של תקנות נגישות השירות במערכת הבריאות, אך עדיין לא מיושמת בפועל. . אם רוצים למגר מן היסוד את התופעה של אלימות במערכת הבריאות , יש להתחיל בהקשבה , לארקלצוותים,אלאגם למטופלים עצמם . אנו ממליצים כי יוגדר גורם קבוע שיהיה אחראי על ביצוע מעקב שיטתי ומתמשך אחרי ישום ההמלצות , שיפעל בשיתוף עם נציגי ציבור, מתמודדי נפש, חולים כרוניים ואנשים עם מוגבלו יו ת )נראות ושקופות(, לצד אנשי צוות מהשטח, עובדים סוציאליים, אדריכלים ויועצי נתוניםעדכנייםושקופים נגישות. כךיתאפשרומעקב שוטףאחריישוםההמלצות, איסוף על מקריהאלימות,ושיחמשותףביןכלה נוגעיםבעני ין. מרחביםשקטים,מוגניםונעימים יתר על כן, יש לקדם ת ו כנית מתוקצבת להקמת בכל חדר מיוןובכלמרפאהגדולה,ולדאוגלנגישותםלמלווים,לאנשיםעםמוגבלותשמיעהוראייה, ולכל מיש זקוקיםלסביבהמותאמת . כליםומיומנויות של כמו כן יש לשלב בהכשרת הצוותים מכל הסקטורים במערכת הבריאות תקשורת אמפתית, מניעת הסלמה ונגישות רגשית , ולבנות מערך תומך לא רק ברגע האלימות,אלאהרבהלפניו , ברגעיהבלבול,חוסרהוודאותוהכאב ,וגם לאחר אירועיאלימות . כל האמור לעיל רלוונטי הן למערך הכללי של שירותי הבריאות והן למסגרות למתן שירותים יי עודיים לבריאות הנפש )מחלקות אשפוז פסיכיאטריות, חדרי מיון במרכזי ברה " נ ומרפאות ברה " נ(.יישום המלצותהוועדה ביחס לשירותיםייעודייםלבריאותהנפש מצריך דיוק והתאמה נוספים ,ומהווהחלקמצורךברורלביצועושלמהלךרוחביומקיףלשיפורהשלחווייתהאשפוז במחלקותוחדרימיוןפסיכיאטריים,כפישלמיטבידיעתנוהומלץעלידיועדהנוספתשהוקמה בהקשראחר. לסיכום, שינויאמיתיבמערכתהבריאותיגיערקמתוךשותפות אמיצהביןכלהמעורבים בה, דהיינו צוותים,מטופלים,בנימשפחהומקבליהחלטות . כולנוחוליהאחתבאותהשרשרתשל ריפוי, וכולנו זקוקים לאותה תחושת ביטחון וכבוד . מערכת שמקשיבה גם כשהיא עמוסה, שנשארתאנושיתגםברגעיםהקשים , היאמערכתשמרפאהבאמת . ועדתמוריוסףסימנהאתהכיוון,אךעלינולהמשיךאתהדרך . חיזוקההגנותהואצעדחשוב, אך חיזוק האמון הוא צעד הכרחי . האחריות להקשיב, להבין ולשפר היא של כולנו : אנשי המקצוע,הציבור ומקבליההחלטות גם יחד . מערכתבריאות אנושיתובטוחההיאיעד חשוב , ו היא גם אפשרית . בברכה, עמותתלשמ"ה עמותתעצמה עמותתמשפחותבריאותהנפש פורוםבריאות – ביתאיזישפירא בשםהארגונים – אסתרקרמר0502574750 [email protected]