פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 121 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, י"ח באב התשפ"ה (12 באוגוסט 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> מענים רגשיים ונפשיים לילדים ובני נוער לקראת שנת הלימודים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: ירון לוי מוזמנים: עינב לוק – מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך זוהרה פלורסהיים – מנהלת אגף ייעוץ, שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך אורנה קרשטיין – ממונה הכלה והשתלבות, אגף פסיכולוגיה, שפ"י, משרד החינוך נעמי אבוטבול – מפקחת ארצית (מועדוניות וסמך - מקצועיים), השירות לי, משרד הרווחה והביטחון החברתי איילת רצון – מנהלת תחום פ"א -מחלקות לש"ח ותכ' בקהילה, מינהל של", משרד הרווחה והביטחון החברתי דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר מוריה בן עטר – אגף כוח אדם, צה"ל מריה רבינוביץ' – מרכז המחקר והמידע, כנסת גיא יקר – יו"ר החטיבה החינוכית, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בר חי – מנהלת מודל יישובי- עמותת עלם, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה אדם קורגן – קשרי ממשל, עמותת חמניות ליאת קליין גנץ – מנהלת תחום מדיניות וקשרי משל, מטה משפחות החטופים ליאור בר-ניר – אחראית תחום חינוך, המועצה הלאומית לשלום הילד שרית כהנא – מנכלית עמותת אדוות, עמותת יובל דגני – סגנית יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית אורית לוי מלמן – אחראית קש"מ, יה"ת יצירה הבעה תרפיה האגודה לטיפול באמצעות אמנות עידן קארו – מטפל, יה"ת יצירה הבעה תרפיה האגודה לטיפול באמצעות אמנות נועם עידן בן עזרא – אחותו של צחי עידן, מטה משפחות החטופים שמעון אור – דוד של אבינתן, משפחות חטופים אסף סנדרוביץ' – משרת מילואים תהל אזולאי – תלמידה הילי סנדרוביץ' – תלמידה ירין ברומברג – מועצת התלמידים והנוער הארצית מוזמנים באמצעים מקוונים: הדר אליהו – מנהלת מחלקת צעירים ונוער, מרכז השלטון המקומי מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מענים רגשיים ונפשיים לילדים ובני נוער לקראת שנת הלימודים << נושא >> << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שלום רב. היום 3 בספטמבר 2025, י' באלול תשפ"ה. נושא הדיון: חוסן נפשי. אני רוצה להקריא נוסח במקרה של השתתפות קטינים או קטינות או במקרה שצריך לחסות פרטים מהפרוטוקול: כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת. הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת ויישמרו במאגרי המידע של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים אנו מבקשים מכל הגורמים, כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. כמו כן אם יעלה דבר הנוגע לקטינות או לקטינות ומקשר אותם לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים לטיפול ולהשגחה של עובד סוציאלי, לפי החוק, או התאבדות או ניסיון התאבדות או להליך פלילי המתנהל בבית משפט, חל איסור פרסום על הפרטים המזהים שלהם. לכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא ייכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון. כמו כן לאור האמור אני קובעת כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר הכנסת, שר או נציגו או אם יעלה צורך לשם הגנה על קטין או חסר ישע – יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים שמזהים את הדוברים ואת הדוברות הקטינים והקטינות, לבקשתם או לבקשת משתתף אחר, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם נזק. אנחנו מתחילים בדיון. טבח 7 באוקטובר ומצב המלחמה המתמשך מוביל לכך שילדי ישראל חווים תקופה קשה ומאתגרת מכל הבחינות. אחת מנקודות השיא הייתה מבצע עם כלביא. בניגוד לרובה של המלחמה מבצע זה כלל את אזרחי ישראל שהושפעו באופן ישיר ונאלצו לרדת תדיר למקלטים. ערים רבות ספגו פגיעות קשות. המבצע הסתיים מיד עם סיום שנת הלימודים, ולכן לא היה לצוות של בתי הספר זמן או יכולת לספר את המענה הרגשי והנפשי המידי הדרוש במקרים מעין אלה. המשמעות המרכזית של זה היא שמרבית התלמידים יצאו לחופשה שנתית – חודשיים שלמים שבהם אין לבעלי התפקידים בבתי הספר היכולת לתת מענה נפשי ורגשי לאותם תלמידים שחוו אירוע כל כך מטלטל. הקושי שצפוי לצוף ולעלות עם תחילת שנת הלימודים הקרובה – וחוששני שהמענה לא יהיה מספיק בלי תכנית – לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במחקר שפורסם בחודש מרץ 2024 רק 71% מהתקנים המיועדים לאנשי המקצוע בתחום הטיפול הנפשי והרגשי, כגון: פסיכולוגים, יועצים, פסיכיאטרים מאוישים. המצב חמור אף יותר ברשויות החרדיות והערביות. ב-1 בספטמבר הוועדה שברשותי קיימה סיור לכבוד פתיחת שנת הלימודים. סיירנו בירוחם; שם לקחנו חלק בפתיחת בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, ולאחר מכן נסענו לכפר הנוער "אשל הנשיא" ונוכחנו כי יש קשיים רבים בגיוס עובדים רבים במקצועות הפרא-רפואיים, במיוחד פסיכולוגים ופסיכיאטרים לנוער המספקים מענה נפשי הדרוש לילדים. משם נסענו גם לקדמה, פנימייה של מחלקת הרווחה, שקולטת אליה ילדים עם בעיות התנהגות מאוד קשות. הקשיים שעלו מן השטח רק העצימו את חשיבות הדיון היום. אני רוצה להודות לאנשים ולארגונים הרבים שנרשמו להשתתף בדיון. מדובר בהוכחה ניצחת לחשיבותו ואולי גם למצב בשטח. על כן לאור ריבוי המשתתפים אנחנו נתחיל את הדיון דווקא עם הארגונים השונים וכן אנשים נוספים שישקפו לנו את המצב בשטח. לאחר מכן נפנה גם למשרדים הרלוונטיים, ובראשם משרד החינוך שנמצא פה. אנחנו נוהגים בדרך כלל לאפשר למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים לומר את דברם. שמעון אור, בבקשה. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> תודה לכם ותודה על הדיון הזה. אנחנו לא נרבה במילים על המצב הנפשי של החטופים. מגיעים חגי תשרי, ואבינתן ושאר החטופים הולכים להיות שם עכשיו כמעט שנתיים. כשאנחנו מדברים על חגי תשרי אנחנו מדברים על שמחת תורה הארור הזה לפני שנתיים. מי האמין שאנחנו נראה את החטופים עוד נמצאים במקום; ושאני אגיע לפה באילוץ. כי לא נעים לי להגיע לפה כל שבוע או כל פעם שיש ועדה. לא האמנתי בחיים שאני אעשה את זה. אחי וגיסתי מעולם לא היו פה, בחיים לא היו פה. אני רוצה לומר דברים ברורים לראש הממשלה. אנחנו יודעים – יש הפגנות בחוץ, יש כאלה שמדברים בעד, יש כאלה שמדברים נגד. ואני אומר: יש אחראי אחד בלבד לכל הנושא הזה – האחראי הבלעדי הוא ראש הממשלה. ואני אומר לראש הממשלה: הלכת בדרך מסוימת, קבעת דרך מסוימת, אתה חושב שהיא הדרך הנכונה – למה לא ביצעת אותה? למה? למה? למה? יותר שבעה חודשים הבן אדם הזה אומר, מצד אחד, אני מחסל את החמאס; ומצד שני מחזר אחריהם ומחזר אחריהם ומחזר אחריהם ללא לאות לעסקה חלקית. יותר משבעה חודשים. ואנחנו אמרנו לו לפני עסקת ההרג הזאת, הרצח הזה של ה-33 – אל תעשה את זה – תלך לאולטימטום של טראמפ. תיקח אחריות צבאית ואזרחית על עזה, ותקבל את כולם. אחי התאום אמר לו בטלפון פעמיים: אם יהיה לך אומץ ללכת על כולם, לקחת אחריות על המקום הזה – גם צבאית וגם אזרחית – העזתים יבינו והעולם יבין שיש בעל בית; ואם יש בעל בית אין להם מה להחזיק את החטופים. הם לא ירצחו אותם. החמאס הוא לא ארגון מתאבד, הוא ארגון עם חזון. אלף פעם אמרנו לו את זה. והבן אדם הלך וחיזר, הלך והתרפס מולם עוד פעם ועוד פעם. וויטקוף וכולם. ללא תועלת וללא תכלית. היינו יכולים לראות את אבינתן בחתונה של אמונה מזמן. ואני אומר לראש הממשלה: כל מה שקורה היום בחברה הישראלית – הקרע והשסע – הכול זה באחריותך. הלכת בדרך. אני לא מאמין לעולם שחמאס יחזיר את החטופים גם אם ניתן לו את הר הבית, אל אל-אקצא. כי החטופים זאת הדרך שלהם למשילות, זאת הדרך שלהם לקרוע את החברה הישראלית. למה לוותר על הקלף הזה? הם לא לעולם לא יוותרו עליו. אבל הלכת בדרך מסוימת – לך איתה עד הסוף, קח אחריות על המקום; שלעזתים יהיה אופק, יהיה איזה מישהו שיגידו לו, אנחנו יכולים לסמוך שיהיה פה עתיד. אי אפשר רק להרוס. "ייפתחו שערי הגיהינום" – מה המשפטים האלה? והבן אדם הזה לא זז. לא זז. עוד פעם ועוד פעם, עוד קבינט ועוד קבינט. ועכשיו הולכים למרכבות גדעון 2? מרכבות גדעון 2 מסכן את החטופים ואת חיילי צה"ל מכיוון שזאת מציאות חלקית, זאת החלטה חלקית. אין בהחלטה הזאת לקיחת אחריות מלאה על עזה. האירופים שומעים, והם אומרים "מדינה פלסטינית"; כי הם רואים שאין בעל בית. ואני קורא לראש הממשלה: תתעשת, קח אחריות צבאית ואזרחית על עזה, על הכול. לא מרכבות גדעון 2. שום עסקה לא חלקית ולא מלאה – אולטימטום ולקיחת אחריות – שני הדברים האלה. כשתעשה את שניהם העזתים יבינו שאין להם מה להתכוון ליום שאחרי עם חמאס. הם ישתפו פעולה. הדרג הנמוך שנשאר להם ישתף פעולה. אלי שרעבי אמר, הם הרוסים. הוא העיד שהם היו בוכים כל לילה. לא נשאר להם כלום. אחי אמר לראש הממשלה: חמאס יקרוס יותר מהר ממה שקרה בסוריה – קח ותעשה את זה. כל מה שקורה עכשיו באחריותך. אין לי כבר כוח להגיד יותר דברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. נועם עידן בן עזרא, אחות של צחי עידן. << אורח >> נועם עידן בן עזרא: << אורח >> בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה לברך אותך. זאת הפעם הראשונה שאנחנו יושבות יחד. אז נעים מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נועם עידן בן עזרא: << אורח >> אני אתייחס לתוכן הדיון שמתקיים פה, ואני רוצה להציג את הנושא של משפחות החטופים, ילדי החטופים, ולהגיד שאנחנו פה כי יש אוכלוסייה חדשה בתוך מסגרות בתי הספר שצריך לשים עליהן דגש, והשיח עליהן צריך להיות אחר ושונה, וצריך יחד להתחיל לדבר על נושא הטראומה המתמשכת שעדיין מתקיימת. גם אם חזרו, גם אם נמצאים פה, גם אם עדיין לא חזרו יש שכול מורכב. הברק לפעמים פוגע במשפחה לא פעם אחת, זה יכול להיות פעמיים ואפילו שלוש. המשפחות הן משפחות עם תאים מורכבים. אני לא אקח יותר מידי זמן כי גם הגשנו לכם דף שחשוב לעבור עליו. אני רוצה לשמוע את בני הנוער עצמם, ולהגיד לך תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה, יקירה. את יכולה כבר להתחיל לדבר על הנושא. את ואסתר נמצאות פה? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> כן, היא יושבת לידה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני גם רוצה שתתחילו לדבר כי אנחנו כבר נכנסים לתוך הדיון. אז אתם יכולים להתחיל לדבר עכשיו על כל מה שקשור לנייר העמדה בעניין הדיון שלנו. << אורח >> נועם עידן בן עזרא: << אורח >> אמרתי בנקודות שיש פה משפחות מאוד פגועות. זה מגיע למעגל שני ושלישי. יש פה אחיינים של- שנמצאים בבתים לא מתפקדים בשל הסיטואציה; ומערכת החינוך צריכה לקחת אחריות ולעזור פה כדי לשקם כי המאבק לא נגמר. אנחנו עדיין בשיאו של המאבק בתוך המקום הזה. יש ילדים שהם בפגיעה משנית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אסתר, בבקשה. << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >> אני אימא של יגב, בני הבכור, שנחטף יחד עם אשתו רימון ב-7 באוקטובר מהבית שלנו בקיבוץ נירים. רימון חזרה בהסכם, ויגב נשאר במנהרות החמאס; וב-14 בפברואר הוא נרצח. הוא נרצח על-ידי החמאס כשצה"ל התקרב למנהרה שלהם, וזה לפי עדויות צה"ל. אני רוצה לספר את הסיפור שלנו כדי שתבינו מה זה אובדן משובש, מה זה אבל עמום. אנחנו כמשפחה ב-7 באוקטובר היינו בשוק ממה שקרה. בעלי ואני היינו בנירים, היינו בממ"ד שלנו, ויגב ורימון בממ"ד שלהם. הם נחטפו, אנחנו יצאנו באותו יום ולא הבנו איפה הם. המשפחה כולה התגייסה מסביב. המשפחה זה אחיינים בני 17, 15 – כולם התגייסו למאבק להציל את יגב. האחריות הייתה על כולם. כולם הרגישו שהם אחראים להציל את יגב ואת רימון. מה זה עושה לבני נוער שהם מרגישים אחריות לבן דוד הגדול הבכור שלהם? זה מאוד מורכב. האחיינית שלי שהייתה בת 17.5 הייתה פה בוועדת חינוך לפני כשנה ודיברה. מה שהיא אמרה היה אור אדום גדול והביא להרבה מאוד עבודה של מנהלת החטופים, של עינב ממשרד החינוך שיושבת פה. אבל זה לא נגמר, האירוע הזה ממשיך. אנחנו התחלנו ב-7 באוקטובר עם המון המון תקווה שנציל את יגב ואת רימון. רימון חזרה – יגב לא. בפברואר יגב נרצח ואנחנו לא ידענו. במרץ הגיע הטרור הפסיכולוגי – תמונה של יגב שחמאס שלח שהוא לא בין החיים, אבל לא היה לזה שום אימות. תחשבו מה זה עושה למשפחה – וכולם יודעים. התחלתי להגיד – משפחה זה גם בני דודים, אבל זה לא רק בני דודים, זה גם חברים, זה גם הבנים של החברים – הרבה מאוד מעגלים שאנשים לא מודעים להם. אומרים לי, אבל הם לא משפחה. אבל גם הבן של החברה הכי טובה שלי או החברה שלי – גם הוא בתוך האובדן הזה. כמו שאמרתי, במרץ קיבלנו טרור פסיכולוגי לפרצוף. אי אפשר היה לעצור את זה, זה יצא; במאי קיבלנו הודעה שיגב לא בין החיים; אחרי שבועיים הודיעו לנו שזה לא נכון, שזאת טעות. ביולי קיבלנו הודעה נוספת שיגב לא בחיים עם הוכחות, ובאוגוסט יגב נקבר. לא יכולתי להאמין שיכולה להיות סיטואציה כזאת שמתעתעת את הנפש, את הנשמה מהסיטואציה שלנו, משפחות החטופים – גם אלה שהובאו לקבורה. אני מספרת את הסיפור הזה כדי שתבינו, כל מי שלא מכיר את משפחות החטופים, את מה שעובר עליהן – מה עובר על בני הנוער, על הילדים שצריכים לחוות משפחה שמנסה להילחם. גם כשיגב הובא לקבורה אחד הדברים שהיו ברורים לנו כמשפחה זה שאנחנו לא מפסיקים את המאבק; כי מי שנשאר שם – אבינתן נשאר במנהרה – אנחנו חייבים להילחם גם עליו. למרות שלא הכרתי אותו קודם אבל מ-7 באוקטובר הבנתי שאנחנו משפחה אחת. אני חושבת שהסיפור הזה צריך להיות מובן לכולם, לכל אנשי החינוך, שחייבים לתת תשובות לילדים, לנערים. ואני אומר "נערים" וזה מאוד מפחיד אותי. כי הם אוטוטו לפני צבא. אחיין שלי התחיל י"ב – שנה מאוד קשה – עם צו גיוס וכל הדברים מסביב. אלה דברים קשים, זה עולם מאוד עמוס רגשית ברמות שאני לא חושבת שהכרנו בעבר. לדעתי, כל אחד שיושב פה ויש לו say בסיפור של החינוך צריך לקחת את זה בחשבון ולראות את זה כי בהתחלה זה לא היה מובן, אבל הסיפור הזה הוא ארוך ומתמשך, וכמובן משפחות החטופים שעדיין שם שזה גיהינום שאני לא יודעת איך להגדיר אותו. אז אנחנו פה כדי להזכיר את זה; אנחנו פה כדי להזכיר שחייבים להחזיר את החטופים, חייבים לעשות הכול כדי לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה למשפחותיהם – את החיים לשיקום ואת החללים לקבורה. תודה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה, אסתר. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> אסתר, אני חייב להגיד לך שככל שהזמן עובר המינהלת מצרה את צעדי המשפחות, נותנת פחות אפשרויות וזכויות, מגבילה – כאילו בסגנון של "כבר התרגלת". אז התרגלתם אז יש לנו פחות זכויות לתת לכם. אני אומר לכם את זה פה בצורה מפורשת – דברים שמבקשים מהמינהלת - - << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >> אתה מדבר על החינוך? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבר'ה, אל תנהלו עכשיו את הדיון. בכוונה תחילה נתתי לכם יותר זמן. << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >> אני רוצה רק לחדד משהו כדי שזה יהיה ברור כי הדברים האלה יוצאים, כולנו מוקלטים פה, זה לא שיחות אישיות. אתה מתכוון למינהלת בתחום החינוך? << דובר >> שמעון אור: << דובר >> אני מתכוון למינהלת באופן כללי. << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >> לא, אז אנחנו עכשיו יושבים פה בעניין החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא רק חינוך. הדיון הזה הועבר לחדר פה ולא לחדר שלנו בגלל ריבוי המשתתפים. יש גם משתתפים שתקועים בדרכים בגלל השיבוש בכניסה לירושלים. אז נאלצנו לעשות גם סיבוב כדי להגיע לכאן. אז אני מאמינה שיגיעו בהמשך עוד ארגונים שירצו לדבר. זאת רק התחלה. אנחנו נמשיך לקיים דיונים. אני רוצה להסביר נקודה מאוד חשובה בעיקר למשרדים הממשלתיים שנמצאים פה ולארגונים: אני לא מרפה. אני גם ידועה כחברת כנסת שלוקחת נושא מסוים וממשיכה איתו עד למיצוי שלו בתהליכים הכי קשים. יש לי שותפים לדרך. יושב פה גם חבר הכנסת ירון שמשתתף איתי בהרבה מאוד דיונים שקשורים לחוסן נפשי ורגשי, ואני באה מתחום החינוך. יש פה ילדים שעברו ועוברים סבל רב. אנחנו צריכים לדאוג להם ויפה שעה אחת קודם. אז אנחנו לא מדברים פה בסיסמאות או בסימון וי – העיקר שמדברים על הנושא – ממש לא. אנחנו גם מצפים לפתרונות. הדגש הוא למצוא את הפתרונות המתאימים ביותר, וגם אם צריך לעשות עוד דיון ועוד דיון ולהביא לכאן עוד ועוד גורמים נעשה את זה. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> אני צריך לצאת לא בגלל שזה לא חשוב. אני מתנצל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני יודעת. אני בוודאי אראה אותך בוועדות האחרות. הפכת כבר להיות בן בית, לצערך הרב, עם כל הסיטואציה הזאת. אני רוצה להתחיל בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, בבקשה. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> בוקר טוב, אני נציג פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. אני פסיכולוג חינוכי ושיקומי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, אני חוזרת על הכללים. אני רוצה - - << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אני הראשון אז בואי נראה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שכולם ידברו בלי יוצא מן הכלל. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נראה לי שכולנו פה כביכול מודעים למצב הקשה של ילדים ובני נוער במדינת ישראל. אבל, לדעתי, אין אף מומחה שיודע להעריך את גודל המצוקה ויודע להעריך מה חוזה העתיד. הזכירו פה משפחות או אנשים מדרגות שניות – אנחנו בבתי הספר מכירים אותם מקרוב מאוד, ואנחנו יודעים להגיד - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משפט על הארגונים. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אני מייצג את פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. האג'נדה המרכזית שלנו היא שלכל אזרח וילד במדינת ישראל מגיעה הזכות לקבל טיפול נפשי ללא עלות. במצב המעוות שיש היום, לצערנו הרב, משפחות שיש להן כסף יכולות לרכוש טיפול פרטי; אבל אנחנו חושבים שיש תשתית קיימת, יש פסיכולוגים בכל בתי הספר, לדוגמה; ויש מערך מקצועי מצוין שאפשר להשתמש בו. אנחנו חושבים שצריך לעבות אותו ולעדכן אותו. כי במציאות הנוכחית יש מפתח תקינה, והוא לא עודכן למעלה מ-30 שנה. לפיו, התקן הוא פסיכולוג אחד ל-1,000 ילדים. זאת אומרת במציאות שלי אני צריך לבחור כל הזמן, ממש בחירתה של סופי, בין ילד כזה לילד אחר; בין מורה כזאת ליועצת כזאת. למי אני עוזר ולמי אני לא עוזר? כי יש לי 1,000 ילדים שאני צריך לעזור להם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אנחנו מציעים שני דברים: א', במערכת החינוך, מה שצריך לעשות זה לעדכן את מפתח התקינה. לא הגיוני שבשנת 2025 על כל פסיכולוג יהיו 1,000 ילדים. נראה לי שכולם יסכימו על זה. זה צריך לקרות לא מחרתיים, אלא אתמול נוכח המצוקה. לא צריך לדבר על הקורונה וכל הדברים – אנחנו יודעים באיזו מציאות הילדים שלנו חיים, לצערי הרב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם הבנתי שיש לכם נתונים. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה יכול לעבור עליהם? זה מאוד חשוב. אבל כמה שיותר מהר כדי שנוכל לקבל תמונה. מה שאתה אומר זה דבר מאוד חשוב. אתה אומר שצריך לעדכן את מפתח התקינה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> והוא אמר שיש לו עוד המלצה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אמרת שיש לך עוד המלצה. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נכון. יש סקטורים בפסיכולוגיה שלא קיימים שם מפתחות תקינה בכלל. כלומר בהתפתחות הילד אין הגדרה כמה ילדים פר-פסיכולוג או במחלקת שיקום ילדים או שיקום בכלל במרפאות לבריאות הנפש. רק במשרד החינוך יש מפתח תקינה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני זורקת לך רעיון שעשינו בוועדת בריאות. הרי ללא תואר שני אתם לא יכולים לטפל בילדים. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נכון. כולנו אחרי תואר שני והתמחות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> קיבלנו הרבה מאוד תלונות על זה שיש מבחן אחת לשנה. זאת אומרת אם, חלילה, נכשלת אתה צריך לחכות שנה. אני טועה? << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אני אדייק אותך רגע. המבחנים למומחיות בפסיכולוגיה הם פעמיים בשנה. זה תהליך מאוד ארוך וסיזיפי כדי לוודא שהמדינה - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל קיבלנו תלונה על השנה. יש מצב לשנות את זה? << אורח >> גיא יקר: << אורח >> זה לא אצל הפסיכולוגים. מדובר על משהו אחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני הבנתי שזה אצל הפסיכולוגים, כך הבנתי. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אולי את מדברת על מבחן מתאם? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משהו שזה קשור לשנה. אני קיבלתי את התלונה הזאת בערך לפני שנה וחצי כדי לדבר על זה בוועדת חינוך. אבל זאת הזדמנות מצוינת גם כשאתה נמצא כאן. נושא הפסיכולוגים במדינת ישראל הוא בעייתי מאוד מבחינת התפיסה של העשייה שלהם. אני זורקת כרגע רעיון: בוועדת בריאות מצאנו פתרון למחסור ברופאים ועשייה מרובה בטיפולים באמצעות עוזרי רופאים. זה דבר שמאוד מקל על עבודתם השוטפת של הרופאים. קיימנו שלושה חודשים של דיונים ואישרנו זאת. האם חשבתם בגלל המחסור בפסיכולוגים בשירות הציבורי - - << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אבל לא חסרים פסיכולוגים – זה כל העניין פה. יש מספיק פסיכולוגים במדינת ישראל. לאחרונה מדינת ישראל אחרי הרבה שנים הצליחה להעביר תקציב חדש ועדכנה את הסכמי השכר שלנו בצורה דרמטית. זאת הייתה עבודה מאוד טובה שנרתמו אליה הרבה מאוד משרדים, ואחרי הרבה שנים הצלחנו לעשות את הדבר הזה. כלומר השכר של הפסיכולוגים היום הוא שפוי יותר, אפשר להביא חזרה פסיכולוגים לתוך המערכת. הבעיה היא שיש רשויות שרוצות עוד פסיכולוגים אבל אומרים להם שאין להם תקציב לדבר הזה. אם רוצים לגייס עוד פסיכולוגים יש פסיכולוגים להביא. אני מכיר לא מעט פסיכולוגים שעוזבים לעבודה הפרטית. בעבר הם עשו את זה בגלל סיבות כלכליות, והיום משעודכן הסכם השכר פסיכולוגים חוזרים ומגדילים את היקפי המשרות שלהם. אבל אין מספיק תקנים, וכמו שאמרתי קודם, מפתח התקינה הוא בעייתי מאוד. ואז הילדים נפגעים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פסיכולוג אחד על 1,000 ילדים זה באמת הזוי. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אפשר לשאול משהו? אמרת שיש מקצועות שבהם אין בכלל מפתח. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> בשאר הסקציות של הפסיכולוגיה: בפסיכולוגיה הקלינית, בפסיכולוגיה הרפואית, בפסיכולוגיה השיקומית, בפסיכולוגיה ההתפתחותית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם באוכלוסייה הערבית? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם באוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה החרדית. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת. צריך להגיד שבפריפריה החברתית והגיאוגרפית המצב עוד יותר גרוע. באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה החרדית המצב עוד יותר גרוע – חסרים הרבה מאוד פסיכולוגים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שם זה לא רק בעיה של תקנים. שם יש בעיה של מחסור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם וגם. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אבל אפשר להביא פסיכולוגים. אנחנו לא צריכים עוזרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למגזר הערבי אפשר להביא פסיכולוגים? << אורח >> גיא יקר: << אורח >> אפשר להביא פסיכולוגים, כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם מכשירים אותם? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאיפה תביא? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זהו, בדיוק. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> המגמות לפסיכולוגיה חינוכית בישראל הלכו וגדלו בשנים האחרונות. אני לא נציג האקדמיה פה אבל יש גדילה של מספר הפסיכולוגים במדינת ישראל. אני אומר באחריות: לא חסרים פסיכולוגים. המדינה צריכה להחליט שזה דבר חשוב שיש לתקצב אותו, ויהיה מי שיעשה את הדבר הזה. אני אומר משפט אחרון: יש תשתית נהדרת לדבר הזה. בכל מקום שיש בו פסיכולוג חינוכי הוא עושה עבודה מצוינת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה לחדד את זה. אתה אומר שיש באופן כללי מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך. ואתה אומר שבמגזר הערבי – ואני הוספתי לזה גם את החרדי – יש עוד יותר חוסר. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נכון. וכמו שאמרתי קודם, וגם הפריפריה הגיאוגרפית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> האם אתם בשיח מול המל"ג להוסיף מגמות של פסיכולוגיה במכללות שנמצאות בפריפריה ששם בדרך כלל אפשר למצוא את המגזר הערבי שלומד שם או את המגזר החרדי? או אולי לסייע? תגלו מעורבות בסיוע למל"ג. לפעמים צריך להעיר ולפעמים גם להוריד אבק. פשוט לנסות כמה שיותר להשפיע. זה תהליך שקשור גם אליכם. כי הרי אתה יושב כאן ומסביר את הנתונים המזעזעים בעיניי, שגם על כל 1,000 תלמידים יש פסיכולוג אחד במקרה הטוב. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> ועוד לא דיברנו על מלחמה, על קורונה ועל פינוי ועל חטופים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד משמעית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ופשיעה. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> ופשיעה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פשיעה, כמובן. וחוויות שילדים עוברים כתוצאה מכך. אז אתה אומר שגם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי יש מחסור. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> נכון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי לדייק את הדברים, כבוד היושבת ראש. ברוכה הבאה לתפקיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חוץ מבשפ"ח – שירות פסיכולוגי חינוכי – אין מפתח תקינה בשום סקטור. << אורח >> גיא יקר: << אורח >> זה מה שאמרתי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. התחלתם להגיד איפה אני אז אני אומר הפוך – יש רק בחינוך. וגם לא חסרים פסיכולוגים במדינת ישראל – בשירות הציבורי חסרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא גם אומר שמפתח התקינה צריך להשתנות. יש לנו פה נציגים ממשרד האוצר שיוכלו לתת תשובות בנושא הזה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ממשרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> וגם ממשרד החינוך. נציגת משרד החינוך נמצאת פה. האם את יכולה להתייחס, בבקשה, למה שהוא אמר? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> את רוצה שנתייחס? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בוודאי. אנחנו ננהל את הדיון. יש לכם גם מצגת. אתם תציגו אותה? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> כן. אתם רוצים שנתייחס ספציפית גם - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז נשמע כמה עמותות וגם נשמע אם חברי הכנסת רוצים להגיב עכשיו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כדאי שנשמע את משרד החינוך כדי שנשמע מה בדיוק - - - שלהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסדר גמור. אז נשמע עוד ארגון אחד ונמשיך למשרד החינוך. ארגון על"ם, בבקשה. << אורח >> בר חי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, זה מעמד מאוד מרגש ומחייב. זאת זכות עבורי לייצג את העמותה שלי שפועלת כבר למעלה מ-40 שנה בכל הארץ – צפון, דרום, פריפריה, מרכז. אני בר חי, ואני מנהלת את כל הפרויקטים של עמותת על"ם בחולון תחת הכותרת מודל הוליסטי. אפרופו בהמשך לשירות פסיכולוגי חינוכי שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד אנחנו נותנים מענה לנערים וצעירים מגיל 12 עד 26 בכל הפלטפורמות האפשריות. כלומר אני פוגשת נערים במרחבים בלתי פורמליים רגשיים בבתי ספר, אפרופו "בין לבין" הזה; יש לנו מועדון נוער שפועל בשעות אחר הצהריים, וניידת שמסתובבת בלילה בשעות שכל האקשן קורה ברחוב; ובתקווה לתת מענה כמה שיותר מיטיב, טוב ומשייך לקהילה ולמעגלים הנורמטיביים שלנו בחברה הישראלית ובכלל. אני אגיד כמה נתונים על רקע התקופה הנוכחית שאנחנו רוויים בה כבר חמש שנים. אנחנו כבר חמש שנים בסאגה טראומתית מתמשכת שפוגשת את הנערים והנערות שלנו וגם את הצעירים. כלומר חבר'ה שפגשנו בכיתה ז' בקורונה היום כבר מסיימים י"ב עם טילים מאיראן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> או תלמיד בכיתה א' - - << אורח >> בר חי: << אורח >> או תלמיד כיתה א' שהבוקר טוב שלו זה בממ"ד וכן הלאה. אני אימא לילדים בגן ובפעוטון אז אני חווה את זה מזווית של הגיל הרך, וגם שם יש המון פוטנציאל לסיכון במיוחד בשנים הראשונות של עיצוב הילד, של הנער. זה עצוב ואני מאוד מקווה שיהיה אופק אופטימי, טוב וחיובי לדבר הזה. אנחנו מנסים להיכנס לשם. העמותה פועלת בהרבה מאוד מישורים. אני בתחום קהילה שמחבר את הנערים ואת הצעירים לתחומים המניעתיים קהילתיים. אנחנו פוגשים אותם גם בדיגיטל הרבה מאוד, במיוחד בתקופות של סגר, בתקופה של שוטטות ומציאה של משמעות בפלטפורמה הדיגיטלית. בתחום הטראומה והקצה אנחנו פוגשים הרבה מאוד. זאת מגמה שגדלה; נערים ונערות על רצף הזנות, שימוש מסיבי בסמים, חסרי דיור. אנחנו פוגשים אותם גם בפלטפורמות האלה, לצערי, וזאת מגמה שעולה בתקופה הזאת. אני אתן קצת נתונים כי ביקשת נתונים, ואני פריקית של נתונים, לצערי: הדוח שלנו שיצא בתחילת המלחמה וגם באמצע בודק את כל המגמות לאורך התקופה הזאת, והוא העלה מגמות מדאיגות מאוד: הראשונה זה ביקור לא סדיר במסגרות. פגשנו בעבר נשירה סמויה - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את מדברת על כל המגזרים? יש לך נתונים על כל המגזרים? << אורח >> בר חי: << אורח >> על כל המגזרים מדרום ועד צפון. המענים שלנו פועלים מאופקים - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אופקים זה הכי דרומי? << אורח >> בר חי: << אורח >> כן. (נשמעת התראה על ירי טילים) << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת אזעקה? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, מה עושים במקרה כזה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה מקלט. זה המרחב המוגן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה המרחב המוגן? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אני חושבת שזה מרחב מוגן. מניסיון קודם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אנחנו נשארים במקום. מקסימום מצטרפים אלינו כי זה מרחב מוגן. אנחנו ממשיכים כרגיל כי זה מרחב מוגן. אין צורך לצאת. אפרופו חוסן נפשי – יש לי אחות שהיא מנהלת בית ספר. היא רק שומעת את הדברים האלה והיא מצטמררת כי היא צריכה להתחיל לפנות 1,000 תלמידים. נקווה שזה יסתיים בלי כלום, בעזרת השם. << אורח >> בר חי: << אורח >> זאת הפכה לשגרה נורמלית, לצערי הרב. זה פשוט נורא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> התחלנו להתרגל לשגרה הלא נורמלית. ברשותך נוכל להמשיך? התחלת בנתונים. << אורח >> בר חי: << אורח >> התחלתי בביקור לא סדיר במסגרות. זאת מגמה שאנחנו צופים בה. אחד מתוך שלושה לא נמצא במסגרת נכון להיום. אנחנו מדברים גם על נשירה סמויה, זאת אומרת נער שנמצא בבית ספר אבל הוא נוכח ולא מתפקד, וגם על נערים שנמצאים מחוץ למסגרת משוטטים, מגיעים אלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מתכוונת לנוער בסיכון, לא באופן כללי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחד מתוך שלושה זה נתון מזעזע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מתוך מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אגיד שאותי לא מפתיע הנתון הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבר'ה, לא לנהל דיונים. אנחנו צריכים למצות את הדיון. << אורח >> בר חי: << אורח >> אני עוברת לנתון הבא על מצוקות נפשיות. זה, כמובן, מגיע בילד-אין. אחד מתוך שלושה בני נוער מדווח על תחושה של בדידות, חרדה ודיכאון. אני מדברת על אוכלוסיית הנערים, נערות והצעירים, צעירות שמקבלים מענה מאתנו. אז בקרב אוכלוסיות הקצה, כאמור, החבר'ה שבקצה רצף הסיכון שהם 60% מהנשאלים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסיכון. << אורח >> בר חי: << אורח >> כן. סיכון יכול לנוע על רצף מאוד רחב. יש סיכון נמוך, סיכון בינוני, סיכון גבוה וקיצוני. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה לדבר על גילים? << אורח >> בר חי: << אורח >> גילים אני לא רואה פה ספציפית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז נמשיך. << אורח >> בר חי: << אורח >> שימוש בסמים ואלכוהול: מחצית מבני הנוער דיווחו על שתיית אלכוהול, רבע דיווחו על שימוש בסמים. אני יכולה להצביע על המענה שאני נותנת בחולון ולומר שהמגמות מדאיגות ביותר. כלומר המרחבים שלי רוויים בסמים, בעסקאות סמים בפועל, בשימוש בפועל. אנחנו שם כדי להיות איתם, לא לשפוט אותם ולהבין למה. כי השימוש הוא סימפטום. אנחנו נוגעים בשורש העניין. באלימות מחוץ לבית ובתוכו יש עלייה. 20% מבני הנוער דיווחו שהם סבלו באלימות מחוץ לבית; אחד מכל חמישה ספג אלימות ברחוב, בבית הספר ובמרחבים הציבוריים. זה בלי להתייחס לנושא הפלטפורמות הדיגיטליות שגם שם האלימות חוגגת מאוד. זה במגמות של מספרים בתופעות שאנחנו פוגשים. (נשמעת התרעה לאזעקה) << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הנה עוד אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו זאת אזעקה. << אורח >> בר חי: << אורח >> אנחנו באנו לפה היום לשים זרקור על המענים הרגשיים שאנחנו מפעילים בתוך בית ספר. המודל שלי ספציפית בחולון מפעיל את כל המרחבים, אבל הדגש הוא על בית הספר כמקור למניעה. (נשמעת אזעקה). זה דרמטי מה שקורה פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תנסו קצת – חוסן נפשי – תנסו קצת להתגבר. הראש שלי עכשיו רק מה קורה עם הנכדים שלי. בואו ננסה להתרכז בשבילם. << אורח >> בר חי: << אורח >> מאחר שבית הספר הוא מרחב חיים מרכזי במעגל החיים היומי של הילד והנער החשיבות שלנו להימצא בו היא ערך עליון. החבר'ה שנמצאים בבתי הספר ומבצעים פעילות שהיא בלתי פורמלית, רגשית ומזמינה מביאים לנו הזדמנות לראות את הנערים מעבר למערכת השעות והלימודים. לראות את הנער מכל הכיוונים כל הזמן. זה מאפשר לנו שיח רגשי חינוכי וסמי-טיפולי כי עולים גם תכנים טיפוליים. באמצעות הפלטפורמה הזאת – לשדך אותם לכמה שיותר מענים בתוך הקהילה. אפרופו שפ"ח – אנחנו עושים שיתופי פעולה אדירים ומנסים למצות את הפלטפורמה של שירות בתוך הקהילה. שירות מבחן – אנחנו חברים מאוד טובים – כל החבר'ה שמבצעים עברות על רקע כזה או אחר. אנחנו בשאיפה לסגור תיקים, לגייס לצה"ל. אנחנו מאוד על הדבר הזה. אנחנו בעיקר בשאיפה להמשיך את הרצף הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. לבקשתם של חברי הכנסת, אנחנו גם רוצים להתחיל עם המצגת של משרד החינוך. << אורח >> שרית כהנא: << אורח >> יש אפשרות שאני אראה גם כדי שהם יוכלו לענות לכולם יחד? כי גם אני מביאה נתונים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי את? << אורח >> שרית כהנא: << אורח >> אני ממשפחות הפצועים, מעמותת אדוות. גם לי יש נתונים ואז משרד החינוך יוכל לענות לכולם יחד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תנסי לקצר. שלוש דקות, לא מעבר לזה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> יש לה מצגת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לך מצגת? את יכולה לסיים בשלוש דקות? << אורח >> שרית כהנא: << אורח >> חמש דקות כי אני מדברת מהר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז תנסי לעשות את זה מהר כי יש פה גם חברי כנסת שביקשו לשמוע את משרד החינוך כי גם להם יש עוד ועדות. ככה זה – חברי הכנסת צריכים לקפוץ מוועדה לוועדה ולמצות כמה שיותר את התהליך. בבקשה. תציגי את עצמך, בבקשה. כל אחד שיציג את שמו ואם הוא מייצג ארגון מסוים אז גם השם של הארגון. << אורח >> שרית כהנא: << אורח >> אני המנכ"לית של עמותת אדוות שזאת קהילת משפחות הפצועים של חרבות ברזל. העמותה הוקמה לפני שנה. אחד הדברים, כמו שאמרה אימא של יגב, הוא שהרגשנו שלכל פצוע יש אדוות, והאדוות האלה צריכות לקבל מענה. אחד המענים שאנחנו עובדים עליהם הם מענים לילדים ולאחים של הפצועים. עשינו סקר מהיר בעקבות קשיים מאוד גדולים שראינו שילדים ואחים חווים, ואני אראה את הנתונים. המצגת: אי ביקור סדיר – 34%; 84% דיווחו על קושי רגשי; ועל קושי בתפקוד למודי – 60%. הרבה אנשים הוסיפו לנו הערות שהתחיל גמגום לילדים, שילדים התחילו להרטיב בלילה, הם לא מסוגלים להגיש מטלות בזמן, יש להם קושי לגשת למבחנים; ולא מרגישים שיש התחשבות ובהבנה של הקושי האמיתי שיש למשפחה. ברגע שיש אח או הורה פצוע במשפחה המשפחה לא מתפקדת. זה ברור לכולם שהמשפחה עוברת משהו רציני, והתפקוד נפגע. לא תמיד הם מרגישים שיש מענה. האם הייתה התייחסות למשפחות הפצוע במערכת החינוך? 56% אמרו שהייתה להם שיחת מחנך; 27% דיברו על ליווי של יועצת; מעט מאוד דיברו על תמיכה לימודית וטיפול רגשי – דברים שברור שבבית שלא מתפקד, בבית של פצועים צריך לתת במערכת החינוך, וזה לא היה. בכל מקום אפשרנו להשאיר הערות, ו-21% הוסיפו הערה שהם לא קיבלו כלום. לא הייתה שום התייחסות לזה שהם בן של פצוע או אח של פצוע. בירוק אלה דברים שאני אדלג עליהם. היה לי חשוב להביא גם דברים טובים, אבל אני אדלג בגלל קוצר הזמן. הירוקים זה דברים טובים שאמרו. מה שנראה לי מאוד רלוונטי עכשיו זה הבקשות שלהם: מה הייתם רוצים שיינתן במסגרות הלימוד? אני מצטערת על המצגת ההפוכה אז אני אגיד את הנתונים מהר: 63% ביקשו שעות פרטניות; 58%, שזה המון, ביקשו תרפיות בתוך מסגרת הלימודים. השאר זה שיעורי עזר, התאמות לימודיות, שיחות ומעקב של היועצת; 41.8% ביקשו טיפול פסיכולוגי במסגרות הלימודים. בעניין התחשבות בציוני מגן למשפחות הפצועים לא היה שום דבר מוסדר בהתחשבות. יצא עכשיו מסמך על משפחות המילואים שפשוט צריך אותו מסמך שהוא מאוד מקסים על התחשבות ביסודי, הסתכלות עליהם ומעקב – פשוט צריך להוסיף: פלוס משפחות הפצועים. כי אותה התייחסות צריכה להיות כלפיהם. יש 18,000 פצועי מלחמת ברזל מצה"ל, ו-14,000 משפחות של פצועים אזרחים. יש כמות עצומה שנכנסה למשרד החינוך שצריכה לקבל, בוודאי, את המענה שלה. משרד החינוך עבד מאוד קשה, ותודתי לו, ולראשונה יצא מסמך שיש בו גם משפחות הפצועים, ועל זה תודתנו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. נעבור למצגת? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בוקר טוב. אני מנהלת השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. נמצאות איתי גם זוהרה פלורסהיים, מנהלת אגף ייעוץ, אחראית על היועצים החינוכיים, ואורנה קרשטיין מאגף פסיכולוגיה. אז נוכל להתייחס גם לייעוץ וגם לפסיכולוגים. אנחנו גם מודות על הדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם נמשיך לשמוע את הארגונים ואת העמותות האחרות ואז תוכלו להשיב. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אין בעיה. תודה על הדיון. אנחנו מתחילים שנה נוספת בתקופה מורכבת מאוד עם הרבה מאוד קשיים רגשיים נפשיים והרבה מאוד אוכלוסיות שצריך לתת להם מענה. יותר מכל אנחנו מזהים שהקשיים הרגשיים הם של אותן אוכלוסיות שחלקכם ייצגתם, ויש עוד אוכלוסיות שאני אתייחס אליהם, אבל גם של כלל אוכלוסיית התלמידים; ואני אוסיף ואגיד – גם של צוותי החינוך וגם של ההורים. אנחנו מדברים על מצב לאומי ועל טראומה שפוגשת את כולנו באותו מצב ופוגשת הרבה אוכלוסיות שזקוקות למענה. לכן אנחנו ערים לצורך להגדיל באופן ניכר את המענים לתלמידים, לצוותי חינוך ולהורים על-ידי המשאבים הקיימים, משאבים תוספתיים, על-ידי יצירת שותפויות עם ארגונים נוספים ועם משרדי ממשלה נוספים. לכן המהלכים האלה כל הזמן מבשילים. כמו שאמרת, לקראת שנת הלימודים עשינו הרבה מאוד מהלכים כדי לפתוח את השנה, קודם כול, בהגברת המודעות הגדולה מאוד למצב, הגברת המודעות לאוכלוסיות השונות לדבר על ההיקפים וההשלכות הרוחביות. נועם, את דיברת על משפחות החטופים – אז אם בשלב הראשון דיברנו על מעגל ראשון מהר מאוד הבנו שמדובר במעגלים מאוד רחבים ולא רק גם בקרובי משפחה, אלא במעגלים של הילדים בבתי הספר. זה משפיע על הרבה מאוד ילדים, וזה מצריך מתן מענים לכל האוכלוסיות: ילדי המילואים, ילדי הפצועים, אוכלוסיות בצפון ובדרום, אוכלוסיות ייחודיות אחרות, חברות שונות בחברה הישראלית – אנחנו רואים איך זה משפיע על כולם. תכף אני אציג כמה נתונים וגם כמה מענים שמראים שהמצב לא הולך ומשתפר, אלא ההימשכות הגדולה מאוד של המלחמה, ושהדברים לא הסתיימו עדיין, לצערנו, והחטופים לא שבו, לצערנו; ועדיין אנשי מילואים ממשיכים ויש עוד פצועים ועוד הרוגים – לדבר הזה יש השלכות על המצב הנפשי של הילדים ושל האוכלוסייה כולה, וזה ממשיך ואפילו עולה במידות מסוימות בקרב אוכלוסיות. כי הזמן לא רק מיטיב. נתחיל בהצגת אנשי המקצוע שיש לנו ובכמה תשובות לגבי הפסיכולוגים והיועצים, ואז נעבור לנתונים ולמענים. אורנה תתחיל במספר הפסיכולוגים שיש ועל התקינה, כמה שאלות שעלו פה, ואני אמשיך במצגת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אגב, יש עוד שני מגזרים שלא ציינת: המגזר החרדי – למשל, בית ספר שלם שנהרס בבני ברק שעד היום אין לזה פתרון; והמגזר הערבי – אישית ביקרתי בטמרה. האירוע הוא מזעזע – זה לא רק הבית, אלא רדיוס, כולל בתי ספר שביקרתי בהם בטמרה שנפגעו ובעוד יישובים שהיו בהם גם הרוגים ופצועים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם במג'דל כרום ובעוד כמה מקומות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. לגבי המגזר הערבי תוסיפי גם את נושא הפשע – הרציחות שקורות מידי יום. מה ההתייחסות של המשרד לזה? במקרה זה לא קשור למלחמה. כמו שציינתי החוסן הנפשי מתחיל בקורונה אבל במגזר הערבי זה גם הקורונה, גם מלחמה וגם פשע ברחובות. ילד יכול לצאת ואתה לא יודע אם הוא חוזר הביתה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> לגמרי. נתייחס לזה גם ביעדים של השר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש גם ילדים הרוגים. פעם הקודים היו שלא פוגעים בנשים ובילדים, והיום אין כבר קודים. אפשר להרוג, הורגים. אז איך אתם מתייחסים לזה במערכת החינוך; וכמובן גם במגזר החרדי – אנחנו לא יודעים כמה אפשר להיכנס למגזר הזה, כמה אפשר להשפיע בו. אני מטפלת בשני מוסדות בבני ברק שנפגעו, והמדינה אפילו עוד לא החליטה מתי היא משפה או משפרת. בבית ספר "עלה" שהוא בית ספר של ילדים עם פיגור עמוק מאוד בנו את בית הספר אבל הציוד בו ששווה יותר מבית הספר לא הושלם, והילדים האלה מפוזרים בכל מיני מקומות. אז אם יש התייחסות נשמח מאוד לשמוע. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נתתי לך תמונה על הכול. את רוצה להוסיף? חברי הכנסת יכולים באמצע גם לשאול שאלות. אז לקבל את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא במקרה אני חיכיתי וביקשתי שמשרד החינוך יגיב קודם ונשמע. האמת, כל מצב המערכת החינוכית בנושא השירותים והחוסן הנפשי הוא מצב גרוע גם לפני הקורונה, גם לפני המלחמה, גם לפני הפשיעה. אני עשר שנים בבניין הזה, ואנחנו דנו בזה כמה פעמים, וכל פעם התייחסנו גם למחסור באנשי המקצוע וגם למחסור בתקנים. כי יש גם וגם. אי אפשר להגיד שיש פסיכולוגים ואין תקנים. המחסור הוא בשני אלה. לצערי הרב, עד היום אני מרגישה שמשרד החינוך לא השכיל לטפל בבעיה הזאת כמו שצריך. היתוסף לזה עניין המלחמה, ולדעתי, אין ילד במדינת ישראל שאינו טראומתי מהמצב המתמשך הזה בגלל שייכות למשפחות של פצועים או בגלל ההתנסות הקשה מאוד בריצה למקלטים ולהרגיש שאנחנו תחת איום של טילים וכולי. מעל זה היתוסף עניין הפשיעה. ציפיתי, לפחות בהקדמה להתייחס לזה. יש משהו בזה שלא מתייחסים. זה כאילו הילדים הערבים יכולים להתמודד עם הכול. יכולים להתמודד עם זה שיורים על בית הספר ברהט אתמול. ירו בפתחו של גן ילדים - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם יורים במורים ובמנהלים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - בנחף לא נפתחה שנת הלימודים במשך יומיים כי בלילה רצחו אח – דפקו לו בדלת אנשים שהתחזו לשוטרים ורצחו אותו. והלילה היה עוד מקרה של מתחזים כשוטרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בני כמה הילדים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הרצח הוא של בן אדם מבוגר, הוא אח בבית חולים. אבל עצם העובדה שהשביתו את מערכת החינוך למשך יומיים בכפר זה העניין. אני אומרת לך, אני הייתי רוצה לראות אם היו בחופש במקרה כזה – לכנס את הילדים בבית הספר כי יש שם פסיכולוגים, ויש שם יועצים. אבל - - - אין. הם יודעים שאם ילדים יגיעו לבית ספר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל כשקורה אירוע כזה אין נוהל בשגרה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש נוהל. השאלה - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם הוא מבוצע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני ביקרתי כמה משפחות שכמעט לא מגיעים אליהן, כמעט לא מדברים איתן, לא עושים כלום בעניין. ואם מגיעים, מגיעים לביקור אחד. אני יודעת על מה אני מדברת. אני מבקרת אצל כמה וכמה משפחות כאלה. כמובן, יש עכשיו כל התכניות של משרד הרווחה, ואז הילדים מופנים דרך מרכזי חוסן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נמצאים פה נציגי משרד הרווחה, נכון? נרצה לשמוע אותם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הייתי מצפה ותתייחסו לזה – האם הייתה הגדלה של התקנים וכמה, ואיך פרסתם אותם. כלומר לתת בשר כדי שנבין. כמה תקנים היתוספו, כמה אוישו, האם יש תכניות מיוחדות שפותחו לקראת השנה הזאת במשרד החינוך, ואיפה הן יושמו? כלומר לא לתת לנו סקירה כי בלי להשוות לא נדע. << אורח >> בר חי: << אורח >> לדעתי, הקומה של השירות הפסיכולוגי היא גבוהה מאוד לעומת השטח. פה אנחנו נמצאים לאמצע הזה. אנחנו נמצאים בלוד שגם שם היה אירוע מלבב - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם אתמול היה שם רצח. << אורח >> בר חי: << אורח >> בדיוק. גם עבדתי כמה שנים ברמלה, ולהגיע הביתה כל יום זה להגיד הגומל כל יום. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני ילידת לוד, ולא היה דבר כזה מעולם. << אורח >> בר חי: << אורח >> נכון, זה החריף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה כמעט כל יום. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בכל יום. << אורח >> בר חי: << אורח >> מאז שומר חומות זה עוד יותר תפס תאוצה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל פה – טוב, זה כבר דיון אחר. << אורח >> בר חי: << אורח >> אבל חשוב לי בסוגריים שאני פותחת – משהו באיתור הבלתי פורמלי, משהו בסיור של עמותות - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את אומרת שבאיתור יש בעיה? << אורח >> בר חי: << אורח >> לא. אני אומרת שהאיתור הוא החבל המקשר הישיר לכל הארגונים המוסדיים. כלומר משהו באיתור יכול לפתוח את הדלת לשיתופי פעולה משמעותיים יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> השאלה אם יש. זה בדיוק מה שאומרת חברת הכנסת סלימאן. היא אומרת שיש נוהל ואיתור אבל זה לא מבוצע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בהרבה מקרים כאלה לא צריך איתור. באיתור מאתרים צעירים - - - << אורח >> בר חי: << אורח >> הרבה לא פונים. יש בושה גדולה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת. אני אומרת שבמקרים שצריך להדגיש את עניין האיתור זה במקרים שנוער נפלט ממסגרות. אבל נוער או ילדים שנמצאים במסגרת חינוכית שיודעת שהיה מקרה רצח כמו בטמרה – אני מצפה שיהיה איזשהו קוד חירום כמו בטמרה או במג'דל כרום כשנפלו שם טילים ובלי שאף אחד יקרה להם, בלי איתור – להתערב מידית. אנחנו עוד לא התחלנו לדבר על הנגב ועל הילדים שצריכים פשוט מאוד לשבת ולחכות לטיל שירד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, שם בכלל אין מיגון. אגב, תמי הציעה שנקיים דיון ספציפית על החברה הערבית כי שם זה מכלול של דברים, זה לא רק עניין של מלחמה. כמו שאת אומרת יש גם פשיעה. אז נקיים על זה דיון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתחיל מנושא האיתור של עמותת על"מ. בתור סגן ראש עיריית בת ים הייתי מצטרף לפעילות שלכם, וגם הצטרפתי לאחרונה בלוד. חשוב להעלות לשולחן ולשמוע מה משרד החינוך עושה עם הקיצוץ של 100 מיליון שקלים במשרד לביטחון קהילתי. כי אם אנחנו מדברים על איתור – 1,500 עובדים ועובדות, אני לא יודע מה קורה איתם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל הבנתי שזה תקציב של המשרד - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לביטחון לאומי. אבל – יש כאן "אבל" – בסופו של דבר אותם רכזי מוגנות פועלים בתוך מערכת החינוך. הם האחים הגדולים הבלתי פורמליים, ואם אנחנו מדברים על איתור - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לך תשובה לזה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדעת. אם אנחנו מדברים על מענים נפשיים זה מצב שכבר מצריך טיפול. אני שואל איך משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי ואולי משרד האוצר יענה לנו – מה הם עושים עם הקיצוץ של 100 מיליון שקלים? נשארו 30 מיליון שקלים, וזה אומר ש-1,500 עובדים ברשויות המקומיות הם בסימן שאלה כרגע; מתוכם 550 רכזי מוגנות שהם הדופק בשטח לראות מה קורה עם בני ובנות הנוער שנמצאים במצב של סיכון. יש 180 רכזים ועובדים סוציאליים שגם המשך העבודה שלהם מחכה כרגע להחלטת השר. אם אנחנו מדברים על מענים נפשיים – זה מענה נפשי, זה איתור, וזה מגיע לפני המצב החמור שמצריך טיפול. ב-18 בפברואר היינו בדיון שביקשתי לקיים בנושא מענים נפשיים במערכת החינוך. עלו אותן דוגמאות שעולות כאן וסטטיסטיקות שאנחנו מכירים. אני רוצה לחזור על הדברים, ולשאול מה השתנה מאז חצי שנה. היה חשוב שנקיים את הדיון הזה לפני פתיחת שנת הלימודים ולא אחריה. יש מחסור של 30% בשירות הפסיכולוגי החינוכי, ובפריפריה גם 40%. זה אומר שמפתח התקינה הוא פסיכולוג אחד ל-1,400 תלמידים. מה משרד החינוך עשה בחצי שנה האחרונה מאז הדיון הקודם בנושא הזה, האם הוא צמצם את התקנים? האם יש גורם מתכלל שמסדר את התקנים? כי יכול להיות שבחולון יש מספיק פסיכולוגים, ויש צורך בפסיכולוגים נוספים אבל יש מחסור בתקנים, ויכול להיות שבדימונה יש תקנים בלתי מאוישים וצריך לדאוג שיש שם פסיכולוגים. האם יש גורם מתכלל בשירות הפסיכולוגי החינוכי כדי לצמצם את הפערים האלה? אנחנו כבר שנתיים במלחמה. שאלות ששאלתי לפני שנתיים רלוונטיות גם עכשיו: האם יש הגדלה של יועצות בתי הספר בחטיבה העליונה, והאם לא נכון להגדיר גם תקן לבתי הספר היסודיים? כי הילדים שלנו גם צריכים יועצת. אנחנו זכינו ביועצת מדהימה. לצד הביקורת אני חייב להגיד שהתשתית של משרד החינוך בשירות הפסיכולוגי החינוכי, השינויים הקטנים שאתם עושים מורגשים גם ברמה האישית על הילדים שלנו. יש דרך שהיא ארוכה אבל עדיין צריך להתייחס לזה. יש הסכמי שכר לפסיכולוגים אבל אין גורם מתכלל שפותר את הבעיה. דבר אחרון מאוד חשוב: לפי דוח מבקר המדינה 61% מההורים לא מודעים בכלל לשירות הפסיכולוגי החינוכי של מערכת החינוך. איך משרד החינוך מתכוון להנגיש את המידע הזה להורים? זה משהו שיכול להציל את הילדים שלנו בנקודת זמן מסוימת שהם נמצאים. אני אסיים בזה. אנחנו נשאיר זמן לאנשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאלות מצוינות. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו נתחיל בהצגת הייעוץ הפסיכולוגי הקיים. זה יענה על השאלות האלה ועל התקינה. אחרי כן נעבור לכל המענים. << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> שלום לכולם, אני ממטה אגף הפסיכולוגיה. תודה לכולם על האכפתיות. ככל שהדיון מתרחב אנחנו מבינים את רוחב היריעה של המצוקות בחברות השונות עם הספציפיות של כל חברה. אני לא אכביר דברים על הצרכים – זה כבר ברור; אני אתמקד במענים ואני אנסה לתת תשובות כמה שיותר ברורות ותכליתיות. יש לנו כיום כ-3,500 פסיכולוגים חינוכיים בשפ"חים ב-257 רשויות. המשרד עובד כל הזמן על הגברת ההון האנושי שלנו ועל הגברת המענים הפסיכולוגיים בשני ערוצים: ערוץ אחד הוא דרך התקינה. אני אגיד בצורה מפורשת מאוד: אין בעיית תקנים. כל שירות שמבקש אנחנו כמשרד נותנים לו תקנים. אין לנו בעיית תקנים. הבעיה המתמשכת במשך השנים היא בעיית איוש. בשנה האחרונה, לשמחתנו – לא בדקנו את הגורמים – כנראה, בהחלט בעקבות הסכם השכר ההיסטורי המבורך הייתה עלייה של 116 תקנים. זה לא פסיכולוגים, זה יותר פסיכולוגים כי לרוב פסיכולוג לא עובד במשרה מלאה בינתיים בשירות הציבורי. גם הרבה פסיכולוגים הרחיבו את המשרה שלהם בעקבות שיפור התנאים. זה תהליך שייקח זמן כי אנשים עדיין לא מאמינים שהם מרוויחים סכום כזה בשירות הציבורי. צריך להחזיר את האמון בשירות הציבורי. בעניין הזה אנחנו יחסית מקווים לטוב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת הייתה עלייה בתקנים או באיוש? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> עלייה בתקנים מכיוון שיש מי שיאייש. לנו כל הזמן יש תקנים אבל לא היה מי שיאייש. מכאן שאחוז הכיסוי עלה ב-74%. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל לצד זה יש תת-איוש במקומות מסוימים. << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> רק רגע. יש לי חמש דקות ואני אנסה לענות על הכול. כמובן, אנחנו עדיין בתת-איוש כי אנחנו עדיין מקווים שאנשים יבינו ולאט-לאט יחזרו. אנחנו ב-74% כיסוי, וזה אומר מה שגיא ציין לגבי מפתח התקינה – זה מצב שאנחנו נמצאים באותו מפתח תקינה ואנחנו נעבוד על העניין הזה גם בעקבות ביקורת המדינה. אבל שינוי מפתח התקינה עד כה לא היה משנה כי תקנים לא חסרים לנו. אני רוצה להבין – אנחנו עובדים על איוש, וזה עולה. זה ערוץ אחד שאנחנו עובדים עליו, ואנחנו עושים הכול כדי שהאיוש יעלה בתקינה. בנוסף לזה יש לנו כל הזמן תזרים תקציבים תוספתיים. כלומר פסיכולוגים יכולים לתת מענים ציבוריים שהאזרח עצמו לא משלם עליהם, אך הפסיכולוגים בשפ"ח מקבלים תקציב תוספתי, למשל סלי תגבור, תכניות גפ"ן של המשרד, תקציבים תוספתיים מתכניות לאומיות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך – זאת דוגמה מאוד טובה למה שגורם לפירוק המערכת, תכניות גפ"ן. כי אם מנהל בית ספר לוקח פסיכולוג חיצוני הוא מקבל מגפ"ן הרבה יותר ואז הוא נפלט מהמערכת הציבורית. << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> אני אתייחס לזה. זאת נקודה שהעסיקה אותנו מאוד. אבל אנחנו רואים שמה שקורה הוא הפוך. דווקא פסיכולוגים מהשפ"ח גם יכולים לעבוד בגפ"ן, ובהרבה מקומות הם אומרים, אני אעבוד 80% בשירות הציבורי ועוד בגפ"ן. דווקא רשויות שהבינו את זה הגבירו את המענים שלהם גם במקומות שיש בהם תקינה נמוכה, ויכלו להיעזר בתקציבי הגפ"ן ולהשאיר פסיכולוגים במערכת. זה דווקא היה הפוך על הפוך ממה שחששנו. אתה צודק – מאוד חששנו מזה. אז ערוץ אחד זה עבודה על התקינה כדי להגביר איוש כי אין בעיית תקנים; ערוץ שני זה להגביר מימון ציבורי תוספתי בצורה של כל מה שאמרתי, כולל זה שקיבלנו סלי תגבור חדשים. אני רוצה להתייחס לדברי חברת הכנסת, שלראשונה יש לנו סלי תגבור ייעודיים לחברה הערבית ומניעת אלימות. פעם ראשונה שהם ייעודיים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פעם ראשונה השנה? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> פעם ראשונה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> קיימתם דיון והחלטתם לתגבר בתכנית? איך קוראים לתכנית הזאת? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> זה לא תכנית, זה סלי תגבור ייעודיים לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בחברה הערבית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא רק בחברה הערבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, היא אומרת שהם עשו ייעודי לחברה הערבית. << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> יש לנו סלי תגבור ייעודיים, והחלטנו בעקבות החלטת ממשלה, כמובן, שאנחנו מתקצבים סלי תגבור ייעודיים לחברה הערבית. כל מי שביקש מהשפ"חים סל תגבור קיבל. בנוסף לזה השנה התחלנו בהכשרה ייעודית מכיוון שהצרכים של החברה הערבית הם כל כך ייחודיים. הם מתמודדים עם מכלול של דברים. אני גם מסכימה לדיון. הפשרה הספציפית לפסיכולוגים שלנו בחברה הערבית היא ספציפית לצרכים של החברה הערבית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת בשורה. התהליך הוא שהרשויות מבקשות? הצורך לא בא מתוך מערכת החינוך? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> יש לנו קריטריונים שהמשרד קובע איך לקבל סלי תגבור, מי בעדיפות – הכול מאוד מסודר. אנחנו מוציאים את הקול הקורא, ואז השפ"חים מהרשויות מגישים בקשה ומקבלים. כי אין לנו מי שביקש ולא קיבל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יכולה לתת גם סקירה לגבי אזור המפונים בצפון, בדרום? האם גם לזה התייחסתם בקול הקורא? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> בהחלט. בקולות הקוראים שהיו לנו סלי תגבור, מה שנקרא "חרבות ברזל" – לכל סל יש הייעוד שלו – נתנו עדיפות לרשויות שהאוכלוסייה שלהם מפונה או מתפנה ולרשויות שקולטות מפונים או מתפנים. הם היו בראש סדר העדיפות. עם זאת אנחנו גם התייחסנו לאוכלוסיות נוספות והדגשנו את אוכלוסיות המילואים ואת אוכלוסיות הפצועים. << אורח >> שרית כהנא: << אורח >> הלוואי שהייתה התייחסות לפצועים. לפצועים זה חדש עכשיו. עד הקיץ הזה לא הייתה שום התייחסות בשום מסמך לפצועים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז היא מדברת על זה שעכשיו הם יתייחסו לזה. היא אומרת שהשינוי הגיע, ואולי בגלל שאתם הבאתם את זה לסדר היום הציבורי. << דובר >> נעם עידן בן עזרא: << דובר >> אפשר לשאול מהו השינוי? השינוי הוא בכמות? השינוי הוא בתוכן הדברים? מהו השינוי המדובר? << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> אנחנו מגדילים את הסלים. ככל שהמצב מתמשך אנחנו מבינים שיש צורך להתייחס לאוכלוסיות נוספות. כי המצוקות הולכות ומתרחבות. האוכלוסיות לא נעלמות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתרבות, מתרבות. << אורח >> אורנה קרשטיין: << אורח >> - - אבל אלה שהיו, לצערנו, בלב לבן של משפחות החטופים – הסיפור רק הולך וגובר וצריך להמשיך לתת המון מענים. אז זה לא שאוכלוסייה נרגעת ואנחנו מעבירים מענים – זה הולך ומתרחב. << דובר >> נעם עידן בן עזרא: << דובר >> אבל - - - את מתייחסת לאוכלוסיות ספציפיות באזורים ספציפיים, כמו שנשאל פה – לאוכלוסייה הערבית ולמפונים; ואנחנו יודעים לאתר את משפחות החטופים, ואנחנו יכולים להגיד שהמשפחות השכולות ומשפחות המילואים הן בכל בתי הספר. אז איך המענה ניתן או מזדקק למענה ספציפי? בסוף התגובה של הנוער ושל הילדים נראית אותו דבר. אבל המקום שממנו זה מגיע הוא שונה מאוד. לכן, בעיניי, הדברים צריכים להיות מותאמים למה שהם עוברים. אז אני אשמח להתייחסות בנושא. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אנחנו נציג גם את הייעוץ, ואני עוברת למצגת שבה יש התייחסות לכל אחת מהאוכלוסיות. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> שלום רב, אני מנהלת אגף ייעוץ. אני אגיד שבמדינת ישראל יש כ-7,500 יועצים חינוכיים מהגיל הרך ועד סוף מערכת החינוך, כולל כיתות י"ג, י"ד במוסדות מסוימים. כרגע 97% מבתי הספר מאוישים ביועצים, ואנחנו נצמצם את הפער הזה עד סוף החודש משום שבחברה הערבית הם בתהליך שיבוצים עכשיו. אני מניחה שנגיע ל-98% כיסוי בבתי הספר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כיסוי אצלך זה גם חצי משרה? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני מתכוונת שב-97% מבתי הספר יש יועצת. לא בהכרח היא במשרה מלאה, ואין לנו ספק שהיינו רוצים עוד הרחבה. לצורך זה המשרד תגבר ב-5,000 שעות ייעוץ - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין מפתח תקינה ליועצות. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני כבר אדבר על התקינה. אנחנו תגברנו כ-5,000 שעות ייעוץ לשנה הנוכחית, ובכללם כל המגזרים וכל החברות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בתקופה שהייתי מורה היועצת גם נאלצה ללמד בכיתה. זה עדיין נמשך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה יהיה הסוף עם זה? זה פשוט לא ייאמן. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> היועצת היא עובדת הוראה, ולכן היא חייבת ללמד. אנחנו עסוקים יחד עם ארגוני המורים וצמצמנו את שעות ההוראה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל אנחנו עברנו כמה דברים. בכמה שעות הוראה היא מחויבת? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> זה תלוי לפי ההסכמים. בין 4 ל-8 שעות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שבועיות? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה יום שהיא מושבתת. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אבל התכנים שהיא מלמדת הם תכנים של כישורי חיים, של חוסן, של תכניות חוסן. אנחנו מנסים למקד את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חשבתי שאני אצלח את הישיבה הזאת בלי לשמוע "כישורי חיים". << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> עכשיו זה נקרא "הכוחות שבדרך". << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ה-מקצוע. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> לשאלת חבר הכנסת, אני רוצה להתייחס לתקינה. כרגע התקינה היא לבתי הספר היסודיים בלבד. מנכ"ל המשרד בכנסי פתיחה של המשרד הכריז על חזרה לעבודה על התקינה שהיינו בעיצומה ערב המלחמה. לצערי, המלחמה קטעה את העבודה בנושא אבל זאת אחת המשימות בתכנית העבודה שלנו כדי להתקדם בתהליך התקינה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל שנתיים עברו. לא היה נכון להסתכל על זה אחורה ולהתייחס לזה שצריך יועצת ופחות משעתיים שבועיות לכיתה? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> שנים אנחנו עובדים על נושא התקינה. אנחנו מתגברים כל שנה בהרבה מאוד שעות. אבל עניין התקינה הוא מיליארדים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה תגברתם השנה? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> השנה ב-5,000. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> וכשאמרת 97% זה גם ביסודי? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> כן, כן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> למרות שאין תקן, והמנהלת יכולה להחליט שהיא מורה לכישורי חיים, להפסקה פעילה או שהיא גם יועצת? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> מנהל מקצה שעות ייעוץ מסל הניהול הבית ספרי. אין כמעט מנהל במדינת ישראל היום שיגיד שהוא פותח שנה בלי יועצת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> וזה לא צריך להיות משהו שהוא בתקן מסודר ומאורגן? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אתה צודק במאה אחוז, אנחנו עובדים על זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם לוחות זמנים? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אנחנו מקווים שנגיע לזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גם אני מקווה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מקבלת את כל האינפורמציות שלי מאחותי. יש לי מזל שיש לי אחות שהיא מנהלת, אז כל דבר שמטריד אותי - - << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> יש לה יועצת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לה יועצת שהיא לא רק יועצת - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מציעה שתשמרי על סודיות של מקור המידע שלך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בעיקר בימים הללו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא יכולה לעוף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא. זאת הדאגה האחרונה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חשוב לציין שבמרץ 2023 גם נאמר שמשרד החינוך עובד על נושא התקינה של היועצות. אבל השאלה היא מה לוח הזמנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם יש הבדל עצום בין בתי ספר של שמונה שנתי לשש שנתי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> או 1,000 או 800 תלמידים וגם בית ספר יסודי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. אני גם מנסה לחשוב איך היא יכולה לתכלל את כל הכמות הזאת, ולפעמים גם בחצי משרה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אורנה, אני רוצה לא להסכים איתך לגבי המחסור בתקנים. אם 61% מההורים לא מודעים בכלל לשירות הפסיכולוגי החינוכי; אם היום יש המתנה של מספר חודשים כדי לפגוש בפעם הראשונה פסיכולוג לפני טיפול ראשון בשפ"ח אז נכון שאין מחסור בתקנים כי אין עדיין פסיכולוגים לתקנים הקיימים, אבל גם לפי דוח מבקר המדינה עושה רושם שאם נכפיל את מספר הפסיכולוגים נגיע לנקודת איזון שאנחנו יכולים לתת מענה רגשי. אני אפתח סוגריים ואגיד שבכל הדיון הזה חשוב לציין שמענה פסיכולוגי זה לא הדבר היחיד שהילדים שלנו צריכים. יש הרבה חלופות - - << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אנחנו נדבר גם על זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> - - יש פעילות - - - לא כל ילד ואדם צריך פסיכולוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. תודה על ההערה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> החוסן שלנו, החברה שלנו, ההורים, המעטפת והחוגים – אפשר הרבה מאוד דברים לעשות - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה על ההערה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נגיע לכולם אז בואו נתחיל לתמצת. גם תמי כל הזמן אומרת לי שמתחיל להיות לחץ. אנחנו רוצים לשמוע כי אנשים הגיע מכל הארץ. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אני יכולה להתקדם? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. תשתדלו לא להפריע כדי שנוכל לנהל את הדיון. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> ברשותכם אני לא אציג נתונים כי הדבר הזה עלה כאן באופן משמעותי. אני רק אגיד שאנחנו מתייחסים לכל האוכלוסיות. אמרתי את זה בפתיח. התייחסתם לכך שלא כל ילד צריך פסיכולוג, וכשאנחנו מדברים על המצב הרגשי והנפשי של הילדים אנחנו מבינים שכלל ילדי ישראל זקוקים לכלים ולמיומנויות רגשיות, חברתיות ולמיומנויות של חוסן. עומדת לפתחנו משימה לפתוח את השנה ולקבל את הילדים אחרי חודשיים ואולי אפילו ילדים שלא היו מאז עם כלביא במוסדות החינוך שלא סיימו ולא הייתה סגירה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> האם התייחסו לזה? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בדיוק. לכן המשימה שהדגשנו בפתיחת השנה היא להתייחס לשלום הילדים, לאתר ולזהות ילדים שעבר עליהם משהו, שנמצאים במצוקה ובסיכון, ילדים שחוו חוויות. לדבר על מה שהם חווים, על מה שהם מרגישים, לדבר על החלקים החברתיים, לחזק את האקלים החברתי, לחזק את החוסן – זאת המשימה הראשונה שלנו בתחילת השנה. כמובן, פרסמנו גם חומרים להתייחס לכל הילדים, לאתר ולזהות ילדים במצוקה – ילדים שהמשפחה שלהם חוותה אובדן, שכול, מצב חירום מתמשך בעקבות פציעה או ילדים שהוריהם נעדרו מהבית - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מענים לאוכלוסיות - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא להפריע. יש לנו עוד הרבה דוברים, בבקשה. זה לא דו-שיח, בבקשה. אני נותנת את האישור לדבר. אז, בבקשה, תמשיכי בלי הפרעה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> לכן חשוב לי להדגיש שאנחנו מבינים יותר ויותר שמי שצריך להחזיק בהובלה של החוסן זה הצוותים החינוכיים. לכן ההכשרה שלהם והמסרים שלנו הם שחייבים לפנות זמן ומקום ללמד את הילדים. פיתחנו תכנית חדשה שנקראת "מאגרי כוח" שמלמדת את הילדים מיומנויות של חוסן ומיומנויות רגשיות וחברתיות. היא מותאמת למציאות המשתנה, לגיל הרך, ליסודי, לחטיבה העליונה; היא מותאמת לאוכלוסיות השונות ויש תכנית בעברית ובערבית לממלכתי, לממלכתי-דתי ולחרדי. היא מותאמת לכל אחת מהאוכלוסיות. המטרה היא להתייחס לכל התלמידים. כי כל הילדים זקוקים להתייחסות האישית הזאת. כמו שאמרתי יש גם תכניות לגיל הרך וגם לחברות השונות בחברה הישראלית כדי ללמד אותם את אותן מיומנויות. אנחנו עסוקים גם בשלמות צוותי החינוך ובחוסן של צוותי החינוך. המשרד סימן את זה כיעד מרכזי לעסוק בשלמות צוותי החינוך, כולל הקמת אגף במשרד וגיוס של הרבה מאוד שותפים לתהליך הזה כדי שנחזק את החוסן ואת השלמות של צוותי החינוך. אנחנו מבינים שהחוסן של הצוותים הוא דרמטי וחשוב גם כלפי עצמם וגם ככאלה שמחזיקים ומנהלים את הסוגיה הזאת. השותפים המשמעותיים שלנו הם ההורים. לנושא ההורים אני אתייחס בהמשך כי החוסן ההורי והשותפות עם ההורים היא קריטית בוודאי בשנה הזאת כדי להגביר את הקשר, את הדיאלוג ואת השותפות בעניין המענים הרגשיים. יושבים כאן גם נציגים ממועצת התלמידים ששותפים איתנו וחושבים יחד איתנו איך מחזקים את החוסן ואת המעורבות של התלמידים כמקדמי חוסן ומחזקים את היחסים החברתיים; כי אנחנו יודעים עד כמה תמיכה חברתית היא אחת ממקורות החוסן החשובים ביותר. יש לנו נתונים על תלמידים במעגלי פגיעה. יש כ-1,870 תלמידים במעגלי פגיעה ועוד כ-700 תלמידים ממשפחות של פצועים. אתם יכולים לראות שהמעגלים הם רחבים. כשאנחנו מדברים על תלמידים ממשפחות החטופים אנחנו מדברים על כל המעגלים; משרד החינוך נמצא בקשר ויושב בתוך מנהלת החטופים יחד עם משרד הרווחה, ביטוח לאומי וכל השותפים יחד כדי לתת מענה רוחבי והוליסטי, וכל פעם אנחנו לומדים עוד ועוד איך עושים את זה. זה מורכב, זה דורש הכשרות לפסיכולוגים, ליועצים, לצוותים חינוכיים. יושבים עם המשפחות ויוצרים מענים מותאמים. יש גם עובדי הוראה במעגלי פגיעה ותלמידים מפונים. כרגע יש כ-700 תלמידים שנמצאים במרכזים של מפונים, רובם כבר התפנו ומשובצים לבתי הספר; ותלמידים ממשפחות המילואים שזוהרה תדבר עליהם בהרחבה. בבקשה, זוהרה. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> בסוף שבוע שעבר לקראת פתיחת שנת הלימודים אנחנו הפצנו שלושה תדריכים: תדריך לצוותי חינוך שמלווים את ילדי המילואים; תדריך נוסף לצוותי חינוך שמלווים ילדים ממשפחות של פצועי מילואים ומשרתי כוחות הביטחון; ותדריך נוסף לצוותי חינוך לליווי תלמידים במעגלי פגיעה. אנחנו יודעים שתפקיד המחנך כדמות מוכרת וטבעית לילד היא הדמות הראשונה ללוות את התלמיד, לראות אותו, להרגיש אותו, לתת לו חיבור, לשאול לשלומו ולהיות בקשר עם המשפחה. לכן לקחנו את שני חוזרי המנכ"ל שלנו שהם גדולים ורחבים וצמצמנו אותם לתדריכים של כעמוד וחצי שיש בו תדרוך לאיש החינוך – מה עליו לעשות; פעם בחודש להיות בקשר עם המשפחה או מי מטעמו; פעם בשבוע לקחת את הילד לשיחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, היה לכם תדרוך אחד בחברה הערבית בעניין נפגעי פשיעה? כנראה, אנחנו לא ברדאר שלכם. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> תכף אנחנו נפנה זמן ונדבר על זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל הנושאים חשובים אבל זה חוזר על עצמו; גם בהקדמה שלכם, גם בתדרוכים, גם בחוזרי מנכ"ל. אנחנו שקופים? לא נמצאים? ורק השנה יש תגבור בעניין הזה למרות שהייתה תכנית כלכלית שאתם הייתם אמורים לקבל נתח ממנה שעובדת כבר שנתיים, שלוש. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> תרשי לנו, אנחנו נתייחס גם לזה. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני רק אגיד שהתדריכים האלה הגיעו לכלל מנהלי מוסדות החינוך, כ-12,000 אנשי חינוך שנמצאים בפלטפורמה דיגיטלית של המשרד, כלל היועצים במדינת ישראל. כך שההטמעה של זה היא מאוד רחבה, והמשימה שלנו בחודש הקרוב היא לדאוג שכל עובד חינוך ילמד את התדריכים, יתנהל לפיהם. בעניין הזה אנחנו בשותפות גדולה עם נשות הפצועים ואימהות הפצועים כדי ללוות ולתת את הפוקוס על הילדים שזקוקים למענים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכל זאת לא ענית לי. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אני אענה לך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היה תדריך כזה? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אני אענה לך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. פשוט תגידו את זה – לא. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אני אענה על הכול. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תעני. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני רק אוסיף עוד דבר אחד, שבתחילת השבוע הבא אנחנו יוצאים עם סקר לכלל מנהלי מוסדות החינוך שישאל אותם לגבי ההיכרות שלהם עם התדריכים וחוזרי מנכ"ל, על הנגישות שלהם למסד הנתונים ועל הפעולות שהם עשו ומתעתדים לעשות בעקבות המצב. הסקר הזה ייתן לנו תמונת מצב. נוכל לדעת איפה אנחנו צריכים להעמיק את ההתייחסות, איפה לדייק אותה. זה משהו חדש שאנחנו הולכים לעשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עינב, תעני לחברת הכנסת ונעבור הלאה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> יש לי עוד כמה דברים קטנים להגיד ואני גם אענה, כמובן, גם לחברת הכנסת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אפשר לענות עכשיו. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> עכשיו אני עונה. אז, קודם כול, נשמח לעשות על זה דיון מקיף מכיוון שהשנה שר החינוך הגדיר את נושא החוסן בחברה הערבית כנושא שנתי ומניעת אלימות. יש תקציב ייעודי גם מגפ"ן שמיועד לנושא הזה – כ-4% למוסדות החינוך. זה דבר אחד שחשוב לי להגיד. כל הדבר הזה נבנה בשיתוף עם ראשי הרשויות; יש תכנית לחברה הערבית שמתפתחת עכשיו, ונשמח להציג אותה בהרחבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נזמן דיון בעניין הזה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שיש לנו תגבור של מענים ייעודיים מעבר לשעות הייעוץ הכלליות. כמו שאורנה דיברה על שעות ייעודיות וסלים ייעודיים לחברה הערבית לפסיכולוגים יש גם תקציב ייעודי של תגבור שעות הייעוץ לחברה הערבית, ונשמח להראות את זה בפרוטרוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נקיים דיון. תכינו לנו מצגת עם כל הנתונים. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> הכול ייעודי כי זאת שנה שהשר הגדיר אותה - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר לשלוח את החומר לפני כן? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה נכונה. תשלחו כדי שנוכל להגיע מוכנים לדיון. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מנהלת הוועדה תכין. אנחנו נקיים על זה דיון עם כל הנתונים. כרגע התשובות הן יותר כלליות לגבי כל האוכלוסייה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> נרד לרזולוציות של פרטים, יש לנו נתונים. נבוא מסודרים עם כל הנתונים. אני רק אגיד דבר שעלה בהרבה ועדות: יש לנו קו סיוע רגשי שהשקנו בינואר בשנה שעברה ששמו מוקד "קול לכולם". זה מהלך חשוב מאוד שעשה המשרד וגם עליו נשמח לדבר בהרחבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מחלקת הדוברות, תנו לזה שוב – כי זה כבר נשכח. ביקרתי בכמה מוסדות שבכלל לא ידעו שיש קו כזה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> כמובן, זאת תחילת השנה. אתמול בערב נשלחה הודעה להורים, ויישלחו בשבוע הקרוב עוד הודעות כדי להזכיר ולתגבר. ככל שאנחנו מתגברים יש יותר פניות. עשינו הרבה מאוד, ונשמח לפרט על זה גם בזמן ייעודי. עשינו שיפור גדול בתהליך הזה: הקמנו צוות התערבות שמעבר להגעה של פנייה למוקד - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שימי לב שבינואר כשזה יצא היו 859 פניות, ובמרץ זה כבר ירד ל-246. כי כל הזמן צריך לרענן את הזיכרון שיש קו כזה. אני מרגישה צורך להזכיר את זה כי זה נושא שהובלתי. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> תודה לך על סימון הנושא, זה ממש חשוב. היום כשמגיע משהו למוקד אנחנו מלווים את זה על-ידי אנשי מקצוע. למוקד מגיעים היבטים שקשורים לדחייה חברתית וחרם ומגיעים גם דברים רגשיים. המוקד הזה מאפשר להורים ולציבור לפנות. זאת הזדמנות למי ששומע אותי. אפשר לפנות בכל נושא רגשי וחברתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תזכירי שוב את מספר הטלפון, בבקשה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> 6312*. זה קו ישיר. לפני כן לא היה קו ישיר. יש קו ישיר ואנשי מקצוע, ואם ההורים מסכימים מומחה מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי מלווה את האירוע בכל הדרכים; או דרך פנייה לבית הספר, ואם הוא לא מעוניין דרך פנייה לבית הספר – דרך אנשי מקצוע, שירות פסיכולוגי כדי לוודא שהמענים ניתנים. בזמנו אמרנו, ואני מדגישה גם כאן, שאם אתם מרגישים שילד מכל סיבה שהיא ומכל חברה לא מקבל מענה מהמוסד החינוכי ניתן גם לפנות למוקד ולשתף, ודרך המוקד אנחנו יכולים להגיע לבית הספר ולדאוג שהדברים ייעשו. הדגשתי קצת את המענים הייעודים לדרום ולצפון עם סל תקומה וסל תנופה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חייבת כאן להתערב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקומה דרום – שתגיד מה מיועד לאוכלוסייה הבדואית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, סליחה, לא מתערבים. כשיגיע התור שלך תדברי. תמשיכי, בבקשה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> יש שותפות עם תקומה ועם המענים של תקומה, וניתנים מענים בהתאם לצרכים העולים במוסדות החינוך וברשות המקומית. יש תכניות ייעודיות של מענה לצוותי החינוך לשלמות צוותי החינוך; 30% מינימום מהתקציב מיועד להיבטים רגשיים וטיפוליים. בתנופה אנחנו יכולים לראות שהוקמו מרחבי חוסן ומרכזי הורים בצפון, ואנחנו מתמקדים בהיבטים הרגשיים מהסלים באופן משמעותי. לגבי תלמידים ממשפחות החטופים – יש לנו מנהלת נפגעים במשרד החינוך, והיא מלווה את כל התלמידים שמי ממשפחתם נפגע בכל ההיבטים – חטופים, נרצחים, פצועים, ילדים שהתייתמו מהוריהם – כל מעגלי הפגיעה. הוקם מנגנון שיש בו צוות ארצי - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הייתה הערה שהפצועים לא נמצאים במצגת. תוסיפו את זה, בבקשה. את חייבת להפסיק כי אני רוצה להמשיך. אנחנו נחזור אלייך. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בסדר גמור. אני אעצור פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אעבור לילדים שנמצאים פה. אני אתחיל מיובל דגני ממועצת התלמידים. << אורח >> יובל דגני: << אורח >> שלום לכולם, אני יובל דגני, אני סגנית יושב-ראש מועצת הלימודים והנוער הארצית. אני אברך על קיום הוועדה הזאת – היא מאוד חשובה, ובטח בתחילת שנת הלימודים. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה. במאי התקיימה ועידת מועצות התלמידים והנוער שזה הגוף שקובע את המדיניות שלנו למשך השנה. מאות בני נוער החליטו והצביעו על החוסן הרגשי של המענים וכנושא דגל השנה שאנחנו רואים שיש בו הכי הרבה צורך בקרב בני הנוער שרוצים להתעסק בו. נאמר פה, וחשוב לי להדגיש שכל בן נוער במדינה חווה קושי באיזשהו מקום על הסקלה, כמובן, עם מיקוד באוכלוסיות מסוימות כמו משפחות החטופים, משפחות הפצועים, מילואימניקים, מפונים בקווי העימות וכולי. אבל כמו כל בן נוער גם קשיים פשוטים של גיל ההתבגרות בנוסף לטראומה של השנים האחרונות. זה משתלב, ואין שום ספק שיש צורך במענים. ואנחנו חווים הרבה בעיות בהתאם. העניין הוא שלא פעם בני נוער מהססים ולא פונים לגורמי המקצוע. חשוב להבין את זה כי גם כשיש מענים לא תמיד פונים. יש לזה הרבה סיבות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה את מציעה? איך עושים את זה? << אורח >> יובל דגני: << אורח >> מי שנמצא בקו זה התלמידים עצמם. אני כתלמידה וחברה שומעת מחברים שלי על מצוקות שהמחנכת בכיתה לא מכירה. אנחנו בקשר עם שפ"י ומנהל חברה ונוער דרך משרד החינוך, ואנחנו קוראים לכל גורם לקדם את זה בצורה שונה. אנחנו מציעים לתת את הכלים ואת המענים לבני הנוער עצמם – מה עושים בסיטואציות האלה, איך עוזרים לעצמך ואיך עוזרים לחברים; להבין בצורה מסודרת שבני הנוער עצמם הם אלה שבחזית ההסתכלות הזאת. אני שומעת את הדברים דרך תנועות הנוער וחברים, וזה לא תמיד מגיע לאנשי המקצוע, וחשוב להבין ולתת את הכלים בהקשר הזה להסתכל עלינו גם כצד גם בהקשר הזה. זאת ההצעה שלי ומה שאני קוראת לעשות. אני גם אצטרף לקריאות ולמה שנאמר פה על החשיבות שיהיו אנשי מקצוע כדי שיהיה לאן לפנות ושזה יתוגבר כדי שכשבני נוער רוצים לפנות יהיה להם ברור לאן לפנות, ושלא יהיה עניין של לו"ז ואם ייגמר הזמן הוא לא יוכל לפנות. כי ברגע שפעם אחת הוא יפנה ולא יצליח זה יוריד את האמון שלו בזה, ומזה אנחנו רוצים להימנע. תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בר חי: << אורח >> אפשר להתייחס לדברים, בבקשה? אנחנו בדיוק נכנסים לנקודה הזאת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא. אני רוצה לשמוע את שתי התלמידות הצעירות שהגיעו עם ההורה המלווה. << דובר >> תהל אזולאי: << דובר >> שלום, אני תהל אזולאי, בת 12. אבא שלי משרת כנגד בקבע. רציתי לשתף אתכם שמאז שהתחילה המלחמה כשהייתי בכיתה ה' – עכשיו אני כבר בכיתה ז' – לא קיבלתי שום עזרה מהמורים, מהיועצים, מהמנהלת על התקופה שאבא שלי היה בשטח ועבד. הוא לא היה בבית. הילדים של המילואימניקים קיבלו עזרה, ואני ישבתי בכיתה, ואני רואה את הדלת של הכיתה נפתחת, היועצת נכנסת וקוראת לכמה ילדים שהאבות שלהם במילואים. ולי לא קראו. ניגשתי אליה ושאלתי אותה, למה את לא קוראת לי, במה שאני שונה מאחרים? גם אבא שלי תורם הרבה מאוד. היא לקחה אותי פעם אחת כדי לסמן וי, והיא לקחה רק אותי למרות שיש עוד ילדים בשכבה שההורים שלהם גם בקבע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת אומרת לא הייתה התייחסות אליכם כילדים שההורים שלהם משרתים בשירות קבע, וגם הם נעלמו לתקופה מסוימת והייתם בבית בלעדיהם. << דובר >> תהל אזולאי: << דובר >> כן, בדיוק. היה עוד מקרה שכל בית הספר התכנס, וכל הילדים של המילואימניקים קיבלו תעודת הוקרה על כך שההורים שלהם תורמים ועוזרים. אני ישבתי, הסתכלתי ולא קיבלתי שום דבר. בעיניי, זה מאוד לא נכון. רציתי גם להגיד לכם שלא תמיד הייתה לי האפשרות ללמוד למבחן כי אני גם עוזרת בבית לאחים שלי, ולפעמים הגעתי למבחנים לא מוכנה כמו שצריך, היו לי הרבה פעמים black out, ואף אחד לא עזר לי בזמן נוסף, בשיעורי תגבור או כל מיני דברים כאלה. אני גם עברתי שתי מחנכות ואף אחת לא שאלה אותי מה המצב בבית, מה קורה. לא שאלו אותנו, לא דיברו איתנו. אני הייתי כמו ילדה רגילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ריגשת אותי באופן אישי, תהל. נעבור להילי. אני מבינה שנמצאת פה נציגה ממשרד הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גם אשמח לדבר באותו רעיון של נוער. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את נציגה של משרד הביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צה"ל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה אותו דבר פחות או יותר. בבקשה, הילי. << דובר >> הילי סנדרוביץ': << דובר >> שלום לכולם, אני לומדת בחטיבת הביניים, ומתחילת המלחמה אבא שלי במילואים ואימא שלי בקבע, ושניהם לא בבית. המלחמה התחילה כשהייתי בכיתה ו' ועכשיו אני בכיתה ח'; ובמשך כל השנים גם ביסודי וגם בחטיבה לא קיבלתי אף מענה. אף אחד לא שאל מה קורה בבית – ממש כמו מה שתהל אמר. מתייחסים אלינו ממש רגיל. בגלל שהם לא בבית אני מוצאת את עצמי עוזרת לאחים שלי בשיעורים ובאוכל, ולא תמיד יש לי זמן ללמוד. בבית הספר לא עוזרים בשיעורי תגבור ובהארכת זמן, אלא מתייחסים ממש רגיל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ניסית לדבר עם מישהו מצוות הייעוץ, המנהלת, המחנכת? ניסית לפנות אליהם? אולי פנית אליהם? או חיכית שהם יפנו? << דובר >> הילי סנדרוביץ': << דובר >> גם חיכיתי כי לפעמים זה לא נעים לדבר על זה וללכת אליהם וממש לפתוח כי זה לא אישי. לא הלכתי כי זה לא נעים לגשת למישהי שאת רואה אולי כמה פעמים – לא, אני לא ניגשתי. תודה רבה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ככה זה בהרבה מקומות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עינב, צריך להתייחס לנושא הזה. מצפים שהילדים יפנו – הילדים לא יפנו. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> זה לא מה שאנחנו מצפים. קודם כול, תודה לבנות ששיתפו. מכל אמירה אנחנו לומדים ועושים. חוזר המנכ"ל מתייחס לילדי המילואים ולמשרתי הקבע – הוא לא מבחין ביניהם. לכן חשוב לי לציין את זה פה. וגם אנחנו יודעים שכדי שזה יגיע לכל מוסדות החינוך עשינו כמה מהלכים במהלך הקיץ ובהטמעות בתחילת השנה עם מנהלי המחוזות, עם כל המפקחים, עם מנהלי בתי הספר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צריך לעשות בדיקה מחודשת. משהו פה בתהליך - - << אורח >> עינב לוק: << אורח >> לכן הארכנו לפתיחת השנה להטמיע את הדברים באופן הרבה יותר אינטנסיבי כדי שזה יגיע לכל מוסדות החינוך. וכמובן, אין הבחנה – את רוצה להוסיף? << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני רוצה להוסיף שעד סוף נובמבר אנחנו מכשירים 6,000 יועצים בשיתוף עם הצבא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חברים, בונים תכניות ובינתיים הזמן עובר. אתה מצביע שם? אני לא יודעת מי אתה. << אורח >> מראשט סלילך: << אורח >> אני מעמותת על"ם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם דיברו, הגעת באיחור. << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> אני ישבתי עם הילי בוועדת החינוך, והילי הציגה את זה בצורה מדהימה שם. בעקבות זה אנחנו עושים הכשרה לכלל היועצים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רואה את החוזר. יש פה חוזר מנכ"ל למענים לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל המלחמה מפאת מילואים או שירות קבע. זה לא מיושם. הבאנו לכאן דוגמה שזה לא מיושם. זה בדיוק גם מה שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן - - << אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >> בעקבות זה אנחנו עושים כמה מהלכים לחזק את היישום הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז צריך לעשות רענון. אני תמיד קוראת לזה – להוציא את האבק. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פשוט צריך לעשות רענון. זה לא הגיוני שהילדים שנמצאים פה מספרים פה דברים – את יודעת, זה עשה לי קווץ' בלב. זה לא הגיוני שילדה אומרת, אבא שלי מגויס, אימא שלי בקבע, אני מאכילה את האחים שלי, אני דואגת להאכיל אותם, להשכיב אותם – זה לא הגיוני, היא בעצמה צריכה מישהו שידאג לה. זה מוציא אותי מהדעת איך יש כל החוזרים האלה, אבל, מה להגיד? שמצפצפים על חוזרי מנכ"ל? אין לי מושג. << אורח >> בר חי: << אורח >> אז אני אשמח, בבקשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, לא. << אורח >> בר חי: << אורח >> זה חשוב, זה בדיוק נוגע לעניין הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין לי זמן, יש לי רבע שעה ויש פה הרבה אנשים שעדיין לא דיברו. << אורח >> בר חי: << אורח >> אבל אנחנו נכנסים לפער, לקולות האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא שמענו את משרד הרווחה, אני מתנצלת. אני רוצה לשמוע אותך, אתה ביקשת לדבר. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> אני ירין ברומברג, לפני ארבעה ימים חגגתי 18. אחותי הקטנה עלתה שלשום לכיתה א'. היא נולדה בזמן הקורונה ולא ראתה פרצופים של אף אחד במשך שנתיים. אז ככה יוצרים מצב שבו תלויים לגמרי במשפחה ומפחדים מסבא וסבתא. ואז יש לנו מלחמה של שנתיים עוד מעט, שבה בשלושת החודשים הראשונים אבא מגיע אולי פעם בשבועיים הביתה, ואימא עושה משש בבוקר עד תשע בערב. אז אני בפועל ההורה בבית. יש לי גם עוד שני אחים באמצע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא ייאמן. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> אני שמח להגיד שאני סיימתי עם מערכת החינוך – שמח ועצוב. הדבר הבא זה גיוס. חשוב לי להגיד כמה דברים. קודם כול, שמעתי נכון כשנאמר שהיתוספו השנה 50 שעות? אם המתמטיקה שלי נכונה, ואני מקווה מאוד שהיא לא, זה מוסיף לנו 9 שניות לתלמיד. נחשב את זה כיתתית ל-30, והממוצע הארצי הוא לא 30, אלא יותר גבוה – זה 4.5 דקות לכיתה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> צודק. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> 4.5 דקות לכיתה לא הולך לעשות הרבה. זה בהנחה שהתקנים מלאים בפועל. מה שהכי עצוב לי אישית זה שאנחנו לא מדינה חדשה למלחמה ולא חדשה למילואים ולא למשברים; אנחנו מדינה hard core – אנחנו לא חדשים למשברים. הייתה לנו קורונה, היה לנו לפני שנה חומת מגן. אני נולדתי כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה – אנחנו לא חדשים לזה. העובדה שזה רק עכשיו קורה ולא לפני שנה וחצי כשזה קרה זה אפילו מחפיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מבטיחה לך שאני קצת מכירה את משרד החינוך, וזה עלה להם בדם, יזע ודמעות גם להשיג את 50 השעות. שתבין, אנחנו מדברים על משרדים ממשלתיים שהבירוקרטיה שם זועקת לסיוע ולעזרה. ואני אומרת לך שגם 5,000 זה הרבה. וזה שאנחנו מתחילים להדביק את נושא הוספת הפסיכולוגים למערכת אתה לא מבין איזה נס זה. אני פה מ-2019 – זה חדש, לצערי הרב. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> אני אסיים במשהו שהוא קצת מחוץ לדיון אבל אנחנו כבר בדיון רביעי בנושא הזה, ועדיין לא קיבלתי תשובה איזה גוף ממשלתי רשותי או אחר אחראי עליי כמי ששני ההורים שלו היו במילואים מחוץ לכותלי בית הספר. מי אחראי? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שאלה טובה. אני רוצה לעבור למשרד הרווחה. היה לי מאוד חשוב ומתוכנן שתשמעו את הילדים. כי הייתם צריכים להיכנס בתור משרד הרווחה לגבי ילדים שההורים שלהם מגויסים. מה קורה איתם? הרי הבית לא מתפקד. << אורח >> נעמי אבוטבול: << אורח >> אני ממשרד הרווחה. קודם כול, תודה לילדים ששמענו. אנחנו מודעים לעלייה מאוד ניכרת בצרכי הילדים, במורכבויות ובצרכים הנפשיים. מתחילת המלחמה הרשויות המקומיות תוגברו בעשרות מיליוני שקלים בתקנים לעובדים סוציאליים כדי לתת מענה לנפגעי המלחמה בכל מגוון הנפגעים. אין הבחנה במשרד הרווחה אם זה משפחות מילואים או משפחות אחרות. לחטופים יש, כמובן, תמיכה יייחודית שניתנה שם של ליווי עובדים סוציאליים. אבל בתוך הרווחה הרשויות המקומיות תוגברו, והם נותנים מענה - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם אוכפים את זה? אתם בודקים האם זה באמת נעשה? כי אני מכירה הרבה פעמים מצבים שרשויות לא עושות שום דבר, והכסף חוזר חזרה. אבל זה לא נקרא מענה. המענה לא ניתן. << אורח >> נעמי אבוטבול: << אורח >> יש הרבה רשויות שעושות. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> אבל זה לא כולם. << אורח >> נעמי אבוטבול: << אורח >> אני אתן דוגמה של יישובי קו העימות בצפון שחלקם לא הצליחו לתת מענים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בגלל שהם היו מפוזרים בכל הארץ? << אורח >> נעמי אבוטבול: << אורח >> כן, ובגלל שלוקח זמן - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את יודעת, בשלב הראשון של המלחמה זה באמת היה צפון-דרום; אחר כך זה כבר נכנס למרכז הארץ. אני לא חושבת שהיה איזשהו חלק במדינה הזאת שלא היה שותף למה שקרה במלחמה. << אורח >> נעמי אבוטבול: << אורח >> כל הרשויות תוגברו. אני נותנת דוגמה. למשל, הארכנו מכרזי חירום למפונים למרות שהם כבר מקבלים תקציבים. אז אנחנו עדיין תומכים ביישובי קו עימות שמתקשים לתת שירותים. אנחנו נותנים שם שירותים טיפוליים, שירותים של מסגרות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיון הבא נבקש מכם גם נתונים בנושא הזה. מאוד חשוב לי הנתונים של מה שנעשה. << אורח >> איילת רצון: << אורח >> אני ממשרד הרווחה, ואני רוצה להוסיף. למרות שאנחנו למודי ניסיון הדברים שעמדו לפתחנו כמדינה, כהורים, כעובדים סוציאליים וכבני נוער הם חדשים ודינמיים כל הזמן. אנחנו מנסים במשרד כל הזמן להיות עם היד על הדופק גם לבחון צרכים שמשתנים באופן דינמי, ולפי זה, גם לבנות מענים מותאמים כל הזמן לפי הצורך שמתפתח. חלק זה, כמו שנעמי אמרה, זה לעבות ולהוסיף עוד על המענים הקיימים, אבל חלק זה גם פיתוח חדשות מותאמות לפי הצרכים שמתעוררים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם שמת לב למצגת שעינב הציגה יש ממש נתונים מדויקים כמה טופלו ברמה של אחרון המטופלים. אז אני מבקשת שבפעם הבאה אנחנו נמשיך את הדיון הזה לחלק ב'. אנחנו נרצה לשמוע את משרד הרווחה שפחות שמענו היום. אני רוצה שנציגת צה"ל תיתן לנו תשובה לגבי מה שהעירה הילדה המקסימה הזאת בעניין נשות קבע ואנשי קבע שלא קיבלו מענה כלל. << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> בוקר טוב, אני נציגה של פק"ל אכ"א. פק"ל זאת יחידה שעוסקת במנהיגות ולכידות בעורף ובחזית של מילואימניקים. כחלק מאכ"א אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא מחודש מאי עם מחלקת שפ"י במשרד החינוך. קיימנו איתם כנסים כדי לאפיין בצורה מדויקת את כלל ילדי המגויסים, גם המילואים וגם הקבע. בשיא יש עשרות אלפי ילדים במיקוד ובפיזור גאוגרפי בכל הארץ, כולל התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות ומגזר חרדי שגם בו יש לנו תכנית ייחודית. אנחנו התחלנו בחודש מאי, ויש עבודה רבה להדביק. הכנס הבא יתקיים באוקטובר, ומי שפה מוזמן להגיע. כחלק מההבנה אנחנו מבינים שמדובר באוכלוסייה ייחודית שצריך לאבחן ולהבין את המאפיינים ואת הצרכים שלה. כל המספרים שהציגו קודם, של הנתונים על שינויים תעסוקתיים, פגיעה כלכלית במשפחה, פגיעה רגשית, פגיעה לימודית – כל הנתונים האלה נאספו בסקר של למעלה מ-1,000 משפחות מגויסים שמשרד החינוך מכיר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאת אומרת "מגויסים" את מדברת על מילואים? << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> גם. מילואים ומשרתי קבע. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל שמעת שלא נעשה שום דבר. אז אולי כדאי שתשימו לב לנושא הזה. היא דיברה מעומק לבה, ואלה דברים מאוד מרגשים. היא אומרת דבר פשוט כמו תעודה שכולם מקבלים והיא לא. ההורים שלה עשו את אותו מאמץ. << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> לחלוטין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז כדאי שתעבירי גם הלאה. אני יודעת שיושבים אנשים נהדרים באכ"א שיודעים לטפל בנושאים האלה. תעבירי, בבקשה, את מה שהיא אמרה כי היא אמרה דברים שקרובים ללבה. מה גם, שאלה אותם אנשים שממשיכים בצבא. << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> אין ספק שהאוכלוסייה הזאת צריכה להיות במיקוד כי זה היום-יום והעומסים על המילואימניקים הם גדולים. אני ראיתי פה את הנערות ואת הנער והתרשמתי מכם מאוד. אתם, ללא ספק, המנהיגים הבאים. גם כאימא וגם כמשרתת מילואים צר לי שאתם חווים את מה שאתם חווים, אבל אנחנו פה כדי לשנות את מה שאפשר. אני חוזרת לתכנית. בהמשך למה שעושים במשרד החינוך אנחנו מדברים על מיפוי גם כדי להבין את ילדי המגויסים – מי משרת, באיזה תפקיד, מתי הם עולים ומתי הם יורדים מסבב; הצענו לייצר תעדוף תעדוף בשעות פרטניות לתגבור לימודי, גמישות בהגשות שיעורי בית, הארכת זמן במבחנים, הקלה על ההורה הנותר שסוחב את הנטל בקדימות לתורים באסיפת הורים, אפשרות להביא אחים קטנים לפעילויות, למסיבות, לסייע בשיבוצים נוחים לבתי ספר באזור המגורים; הצעה נוספת שקשורה לחינוך הבלתי פורמלי לחבר אותם כדי לאפשר תמיכה הוליסטית של הסתייעות במכינות קדם-צבאיות ובנות שירות לאומי לחונכויות אישיות, מדריכי נוער, מתנ"סים. אלה הצעות ופתרונות שעלו מצד צה"ל. כמובן, צריך לייצר פה שיתוף פעולה בין משרדים; פרואקטיביות של הצוותים החינוכיים בשימור הילדים בפעילויות פורמליות ובלתי פורמליות בבתי הספר כדי שלא ינשרו מפעילויות אחר הצהריים מחוגים, ממסיבות יום הולדת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כאימא לשני מילואימניקים אני יכולה לומר שאתם מקדישים הרבה מאוד תקציבים אבל לחוסן הנפשי אין. << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> לילדים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לילדים. חד-משמעית. יש שובר כזה לסוף שבוע - - << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> לא, יש שובר לטיפולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין. אני יכולה להגיד לך. שני הנכדים שלי, אבא שלהם כבר שנה ותשעה חודשים במילואים ברצף. בכל זאת אני לא ראיתי התייחסות לילדים. אני אומרת בגילוי נאות שאלה הנכדים שלי. אני רוצה להתייחס לשתי הבנות ולנער המדהים שיושבים כאן. הם הביעו את זה ואמרו בדיוק מה הדברים שמפריעים לילדים הללו. וזה מקומם. << דובר >> מוריה בן עטר: << דובר >> זאת מצוקה אמיתית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כנראה, צריך לעשות שינוי ורענון כי יש הרבה מאוד ילדים שההורים שלהם כבר לא במילואים אבל החוויות והטראומות עדיין קיימות, וצריך להתייחס לזה. משרד החינוך, אני גם רוצה לציין את מה שתהל העבירה לגבי מוקד "קול לכולם". יזמתי את זה במשרד החינוך והרמתם את הכפפה, ואין לי על זה חצי מילה. כל הכבוד, יישר כוח. אבל כדאי להציע לאפשר פנייה גם לוואטסאפ של הילדים ולא רק בשיחת טלפון. לתת להם גם אפשרות להגיב בוואטסאפ. יכול להיות שהם לא יכולים לדבר אבל אולי הם ירגישו טוב יותר אם יכתבו את זה. הם אמרו דבר מאוד חשוב: לפרסם בטיק-טוק. הילדים נמצאים בטיק-טוק. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לקחת את הסרטון היפה הזה, להגיד אותו ברור יותר ולהעביר אותו לטיק-טוק. רוב האנשים לא נמצאים היום בפייסבוק. גם הרשתות החברתיות עברו שינויים. הילדים משתמשים הרבה בטיק-טוק. אז להשתמש בזה כי הם לא צופים בטלוויזיה ולא רואים את התשדיר. אז תחשבו על דרכים יצירתיות יותר. יש דקה לכל אחד מהארגונים. אנחנו עוברים למרכז השלטון המקומי כדי לשמוע את הדר אליהו בזום. בבקשה, הדר. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אני אשתדל לדבר בקצרה כי נאמרים פה דברים חשובים מאוד מכולם. תודה על הדיון החשוב. במרכז השלטון המקומי בשביל לעזור במצוקה של כל מה שקשור לפסיכולוגים במערכת אנחנו קידמנו הסכם שכר משופר לפסיכולוגים גם כדי לקלוט חדשים ובעיקר כדי לשמר את הקיימים. אני יכולה להציף על השולחן, ככל הידוע, שאין תקנים של יועצות בבתי ספר יסודיים, זה משהו שצריך לטפל בו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תיקנון. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> גם התקינה עצמה של הפסיכולוגים בבתי הספר היסודיים היא נמוכה. היא נמוכה באופן כללית במערכת כפי שציינו פה אנשים נוספים בתחילת הדיון, אבל בבתי הספר היסודיים היא עוד יותר נמוכה. אני רוצה לומר עוד כמה דברים בהקשר למה שנאמר פה על החינוך הבלתי פורמלי. אני יודעת להגיד באופן מובהק שהרשויות המקומיות משתדלות ככל שהן יכולות לתת מענה בחינוך הבלתי פורמלי כדי לחזק את החוסן של בני הנוער. אבל המציאות היא שרוב העומס התקציבי הוא על הרשויות המקומיות, כך שאנחנו מוצאים פערים מאוד גדולים כי התקציבים לחינוך הבלתי פורמלי מאוד נמוכים. אני מבקשת לדייק את דבריי בעוד משפט: כשאני מתכוונת לחינוך הבלתי פורמלי אני מדברת על החלק של הרשויות המקומיות. למה הכוונה? יש תנועות הנוער שהן חברה אזרחית, ארגוני הנוער ועוד גופים כאלה שנתמכים ברוב המוחלט של המקרים על-ידי הרשויות המקומיות. אז הרשויות נותנות גם לטובת העניין הזה, גם ההורים מממנים – בתקווה שהם יכולים – אבל הדיוק והצורך הנוסף לעוד בני נוער שזקוקים לחוסן הזה בא מתוך פעילויות יזומות של הרשויות המקומיות שלרוב נשען על היכולת האובייקטיבית של הרשות המקומית כי אין תקציבים ייעודיים. יש תקציבים מאוד דלים, אם להיות מדויקת יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הדרף תתייחסי, בבקשה, למה שציין משרד הרווחה שמעבירים תקציבים לרשויות המקומיות בנושא החוסן הנפשי. אנחנו יודעים שלא כל הרשויות מנצלות את התקציב, והתקציב חוזר. אז האם אתם עושים פעולה מסוימת כדי לעודד את הרשויות להשתמש בתקציבים האלה או לענות לקול קורא? תתייחסי לזה, בבקשה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> אני לא מכירה בעיה כזאת. אני אשמח מאוד שאם יש קושי של מיצוי תקציבי נדע, ואנחנו נעזור, כמובן, למימושו. יש מי שאמונה על העבודה עם מחלקות הרווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיון הבא נביא את הנתונים, ואני מבקשת ממשרד הרווחה שיביא נתונים של רשויות שלא השתמשו בתקציב הזה, כך שנוכל לדעת מי הרשויות שצריך לטפל בהן דרך השלטון המקומי. אני נאלצת להמשיך הלאה. << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> תודה לך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אדם קורגן, עמותת חמניות. << אורח >> אדם קורגן: << אורח >> נעים מאוד. בעמותת חמניות אנחנו עוסקים מ-2008 במענים לילדים יתומים. בישראל יש כ-30,000 ילדים יתומים ובני נוער עד גיל 18 – כולם במערכת החינוך. מאז מתקפת 7 באוקטובר נוספו לרשימה הזאת יותר מ-900 ילדים. רק בשבוע האחרון נוספו יותר משניים, ממה שאנחנו יודעים כרגע. אנחנו ממליצים להכין סל שילוב במערכת החינוך שיכלול גם מענה רגשי וגם מענים שכוללים תמיכות קבוצתיות ופרטניות. באותה הזדמנות אני רוצה לפרגן למשרד החינוך על שיתוף הפעולה איתנו. עינב לוק, תודה רבה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. יה"ת – יצירה, הקשבה, תרפיה – בבקשה. << אורח >> אורית לוי מלמן: << אורח >> שלום רב. אני מטפלת באמצעות מוסיקה, ואני נציגת יה"ת שזה איגוד המטפלים באמצעות אמנויות בישראל. היא מונה כ-4,000 מטפלים שעובדים במשרד החינוך. אני יודעת שנבנו כל מיני תכניות. הרי עכשיו יש מטופלים שהם לא תחת החינוך המיוחד, ואז הם נופלים בין הכיסאות וגם להם צריך למצוא איזשהו מענה. אז נבנו כל מיני מודלים: הכיתה כקבוצה או מטפל שנמצא בבית ספר ואד-הוק עובר ומנסה למצוא בדיוק את הילדים שצריכים עזרה וקולם לא נשמע; עבודה עם מורים – מודל רב-מערכתי, פרטני, קבוצתי, כיתתי, אפרופו חוסן של הצוות. נבנו גם מודלים של הכיתה כקבוצה עם המחנך כדי להעצים גם אותו; מודל קהילתי עם ההורים. מערכת החינוך מבינה שלאור המצב, בעיקר בשנתיים האחרונות של תקופה מאוד קשה ומאתגרת חייבים לחשוב על נתינת מענה לצרכים האלה. המודלים קיימים עקרונית, פשוט צריך עוד תקציבים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם נמצאים גם במסגרת גפ"ן? << אורח >> אורית לוי מלמן: << אורח >> לא, גפ"ן, כמו שאמר חבר הכנסת ירון לוי, הוא לא בתוך המערכת. ואנחנו רוצים להיות בתוך המערכת כדי שהמטפלים יהיו חלק מהמערכת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עינב, בבקשה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> גפ"ן ופל"ג, שזה לחינוך המיוחד, אלה תקציבים שניתנים למוסדות החינוך, והם יכולים לקנות בתקציב הזה תכניות חיצוניות שאושרו במכרז של גפ"ן; יכולים לקנות טיפולים פסיכולוגיים ואחרים. היא מדברת על משהו אחר. << אורח >> אורית לוי מלמן: << אורח >> מטפלים באמנות עובדים בתוך משרד החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את אומרת, לתגבר את זה? << אורח >> אורית לוי מלמן: << אורח >> בטח. עוד מטפלים באמצעות אמנויות שעושים עבודה. גם היו תגובות חיוביות מאוד לפיילוטים שנעשו. זה מענה שיכול מאוד לעזור לכל התלמידים. << אורח >> עידן קארו: << אורח >> גם אני מיה"ת. חשוב לציין שכל העניין של גפ"ן וכל התכניות שרוכשים מהצד יוצרות הבדל. המטפל הוא חיצוני למערכת ולא נותן ראייה הוליסטית. זאת אומרת שכשאני רוצה לראות את הילדים הנחמדים שנמצאים פה אם אני בא דרך גפ"ן אני בא לשעה שלי כי עליה אני משולם אבל כל השעות מעבר לזה שבהן אני אמור לשבת עם הצוות ולתת מענה גם ליועצת ולעשות עבודה משותפת איתה ועם המחנכים, אני לא אעשה את זה כי זה לא בתשלום שלי. ואז אני מייצר הבדלה. במקום להכניס את המטפל ולעבות את העבודה שלו בתוך בתי הספר אנחנו מרחיקים אותם. מה גם שגם בתוך הוועדה מדברים על פסיכולוגים ויועצים ופעם אחת לא עלה פה השם של המטפלים באמצעות אמנויות שרואים את הילדים באופן יומיומי במערכת. משרד החינוך מכיר בהם ויש להם אפשרות להיות במערכת, ויש לנו חדרים בתוך המערכת שבהם אנחנו עובדים. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> גפ"ן הוא בעייתי מהסיבה שהוא - - - חובה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חבר'ה, בואו לא ניכנס לזה עכשיו. אנחנו רוצים להמשיך. אסף סנדרוביץ', פורום משרתי המילואים, בבקשה. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> תודה רבה, כבוד יושבת הראש. אני סגן אלוף במילואים. בימים אלה אני מסיים 90 ימי מילואים ברצף, ובמלחמה מעל 400 ימים, ובסך הכול מעל 1,000 ימים. אני מכיר את עולם המילואים טוב מאוד. נכחתי בכלל הדיונים על משרתי ילדי המילואים החל מתחילת המלחמה, ואני רוצה להתייחס לשלושה נושאים עיקריים: רשימות ילדי משרתי המילואים, יישום הנחיות מוועדות קודמות וחוזר מנכ"ל. לגבי רשימות ילדי משרתי המילואים – חשוב לציין, וציינו בוועדות הקודמות, רשימות ילדי משרתי המילואים מגיעות פעם בשבועיים ממשרד הביטחון למשרד החינוך. ילדי הקבע לא קיבלו את זה עד לפני שבועיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פעם בשבוע. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> פעם בשבוע. לכן זה מאוד חשוב. המהלך של העברת הנתונים לא עובר בצורה נכונה. למה? ילדי משרתי המילואים – אין דיפרנציאליות. לא יודעים לעשות את ההבחנה בין ילד שאבא שלו מגויס 400 או 600 יום לילד שאבא שלו שבועיים במילואים. בהנחה שאני משתחרר היום בשבוע הבא אני לא אופיע במשרד החינוך ואף אחד לא ייתן לילדים שלי את המענה. אנחנו מציעים לעשות את שיטת הרמזור – לעשות איזשהו סימון: עד 100 יום, מ-100 יום עד 400 יום וכן הלאה. ואז הדבר הזה יעזור למוסד החינוכי לתת מענה לילדים בצורה אישית; ביקשנו שיהיה רכז מילואים, לא מנהל. למנהל יש המון דברים. שיהיה איזשהו רכז בתוך בית הספר - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין רכזי מילואים? אני יודעת שיש. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> אין. יש באקדמיה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. יש בהשכלה הגבוהה. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> אין דבר כזה, וזה משהו קריטי לדעת שיש אדם שפונים אליו. זה מאוד עוזר להורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נמצאים במצב של מלחמה שעדיין לא הסתיימה. אז יש רכזי מילואים במוסדות האקדמיים שמטפלים במילואימניקים – במבחנים שלהם, בתוספת הזמן וכדומה. צריך לחשוב על נתון כזה בתוך בית הספר אד-הוק. זה לא יהיה איזשהו תגמול עד הפנסיה, אלא רק עד סיום המלחמה. צריך לחשוב על זה, עינב. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> בנושא שפ"ח – השירות הפסיכולוגי לילד – דיברו על זה ממשרד הרווחה – אם לא נדע מי הילדים אז אין למי לתת מענה. האם שפ"ח מקבל מיהם ילדי משרתי המילואים? הוא לא מקבל את זה ממשרד הביטחון. אז איך שפ"ח יפנה לילדים שלנו? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זאת הערה מאוד חשובה. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתה אומר, ככה אני אקל על האיתור. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> נכון. המועצות והעיריות לא יודעות איך לגשת לילדים כי הם לא מקבלים רשימות מיהם הילדים. אני מבקש ממשרד החינוך שיהיה נוהל מסודר למנהל בית ספר. היום רק מנהל בית ספר מקבל את הרשימות. מה הוא עושה עם הרשימות האלה? הוא שולח אותן לוואטסאפ? אני יכול להגיד לך שדיברתי עם המחנכת של הבן שלי והיא אף פעם לא קיבלה מידע שאבא שלהם במילואים. שיהיה נוהל מסודר ממש כמו בית ספר. קיבלת את הרשימה? למי אתה שולח את זה? לא להסתמך על טוב הלב שלהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אסף, אתה סיכמת את הדיון הזה בשלוש הנקודות החשובות ביותר. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> תודה. בנושא של חוזר מנכ"ל משרד החינוך אני מבין שמשרד החינוך עשה עכשיו עבודה ומנגיש את המידע, וזה חשוב מאוד. אני אתן דוגמה: אני שלחתי לכמה הורים שיידעו מה הם זכאים: להארכת זמן בבחינה, לשעות פרטניות. את לא מאמינה, כבוד יושבת-הראש, ההודעה שלי הגיעה לכל הצבא – אין פה אחד שלא קיבל את ההודעה הזאת – והם אומרים לי, אנחנו היינו זכאים מפברואר 2024 להארכת זמן ולא ידענו את זה? לכן צריך לעבוד על הנגשת המידע. זה אומר שמה שיעשו עכשיו שפ"י זה לשלוח לוואטסאפ של ההורים המגויסים. זה יעשה את העבודה, ולא לשמור את זה בחוזר או באיזה קישור באינטרנט. דבר אחרון: יישום הנחיות. בוועדה האחרונה שהייתה פה עם כבוד היושב-ראש הקודם אליהו רביבו סוכם לעשות שולחן עגול: משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הביטחון על ילדי משרתי המילואים והקבע. זה לא קרה. כבר עברו חודשיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בינתיים יושבי הראש התחלפו. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> כן, אבל זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יכול להיות שנעשה את זה בשיתוף ועדת חינוך ואפילו הייתי מציינת באופן תקדימי גם ועדת בריאות; כי גם שם אנחנו דנים בנושא של חוסן נפשי. << דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >> אני רק מסיים. היה דיון שלכם בינואר 2024 והיושב-ראש אלי דלל וגם יוסף טייב ביקשו ממשרד החינוך שיגידו לי מה תכנית הטיפול שלהם עבור ילדי משרתי המילואים – מה הם מציעים להם? עד היום משרד החינוך לא חזר לכנסת עם תכנית מסודרת. הוא ביקש את זה גם באוגוסט. אין תכנית עם תקציב מלחמה כמו שביקשו. שלושת הדברים האלה מאוד חשובים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה רבה. רצית לענות על זה? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> כן, אני מוכרחה לדייק ולהגיד שהמענים לילדי משרתי המילואים והקבע הם לא אוטומטיים. לא כל ילד שהוא בן של משרת מילואים מקבל אוטומטית הארכת זמן. זה בהתאם לצורך, בהתאם לצרכים של הילדים. יש ילדים שלא זקוקים לזה; יש ילדים שזקוקים למשהו אחר, לאו דווקא להארכת זמן, זקוקים למענה רגשי. אסף יודע, אנחנו נמצאים בקשר, אנחנו מדייקים את המענה. הדבר החשוב ביותר זה להנגיש את המידע הזה כמה שיותר לאחרון המנהלים – זאת המשימה שלנו. אבל אני רוצה לדייק שיהיה ברור שלא מדובר במענים אוטומטיים, אלא לפי הצורך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיון הבא נבקש התייחסות לשלושת הנושאים שהוא אמר. הם היו מאוד חשוב. המועצה לשלום הילד, בבקשה. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> תודה, גברתי, אני מהמועצה לשלום הילד. ברכות על התפקיד החדש. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תודה. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> חשוב לי לומר שמעבר לשגרת הלימודים שכל התלמידים בישראל זקוקים לה כאוויר לנשימה – ואני מאחלת לכולם ששנת הלימודים הנוכחית תהיה יציבה יותר מקודמתה – מבחינתנו תמיכה רגשית לתלמידים ועיבוד הטראומה הלאומית זה לא ליד ולא מותרות, אלא זאת הליבה. בלי להקל ראש ולו במעט בחשיבות התכנים הלימודיים – פערים בחומר הלימודי ניתן להשלים, פערים רגשיים זה לא משהו שניתן לפתור בשיעור תגבור. במועצה אנחנו שומעים מנוער ומהורים שוב ושוב על החשיבות של בתי הספר בחייהם של הילדים והנוער. בהליך שיתוף שקיימנו עם נוער מהצפון הם סיפרו לנו שבתוך כל הכאוס של הפינוי, האיום הביטחוני והמלחמה הדבר שהכי השפיע עליהם גם לטובה וגם לרעה זה התנהלות בית הספר. בנוסף בסקר שערכנו כשהורים התבקשו לסמן את הדמויות המשמעויות ביותר שסייעו לילדים שלהם בזמן המלחמה, השיעור הגבוה ביותר של הורים סימנו דמויות ממערכת החינוך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אז אם הם סימנו כן הייתה השפעה. את אומרת שלא מספיק. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> אני רק אומרת שכולנו יודעים מהי החשיבות של צוותי מערכת החינוך בחייהם של הילדים. כמו כן מכיוון שזאת המערכת היחידה שפוגשת יום-יום בכל הילדים והנוער דווקא שם צריך לתת אקסטרה משאבים, תקציב וכוח אדם כדי שיידעו לספק את המענים הרגשיים, לפחות את האיתור ואת הסיוע הראשוני. כל הדברים שרציתי להגיד נאמרו. הדברים חשובים מאוד, הקשיים ידועים. רק חשוב לי להפנות לחמשת יעדי תקציב משרד החינוך לשנת 2025 שהועבר בתקופת המלחמה. אף לא אחד מחמשת היעדים היה בנושא של מענים רגשיים ונפשיים לתלמידים. צריך למנף את הפלטפורמה הזאת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הערה חשובה. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> היינו שמחים מאוד לראות שבתקציב 2026 המשרד ימנה את הצורך בחיזוק המענים הנפשיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עינב, זאת הערה חשובה. תוסיפו את זה היות שיש לכם כבר מתווה ותכניות. זה שזה לא כתוב בחמשת היעדים זה מאוד צורם. ירון, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתכנס לכל הדברים שנאמרו כאן. המוטיב החוזר בראש הוא של גורם מתכלל בין- משרדי. כי מצד אחד משרד הרווחה אומר שהוא הולך להוסיף עובדים סוציאליים, ומצד שני המשרד לביטחון לאומי הולך להוריד 180 עובדים סוציאליים. יש נתון של המרכז הישראלי להתמכרויות שמראה גידול של 50% בצריכת סמים ואלכוהול בקרב בני נוער; שלא נדבר על נתוני הפשיעה. אין לי נתונים, אבל אני מניח שמי שלא נמצא במערכת מסוימת ויש לו סדר יום הוא נוטה יותר להגיע לקצוות ולמקומות לא טובים. יש תכניות חדשות שמשרד החינוך הציג – אני רוצה לדבר על התכניות הקיימות. אמרתי אותן ממש בקצרה. אבל חשוב לי להגיד: לא צריך תכניות חדשות. הקיצוץ של 100 מיליון שקלים של המשרד לביטחון לאומי - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, לא שמענו על זה תשובה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> - - שפוגע באותם עובדים סוציאליים ורכזי חוסן שמאתרים את אותם 50% שהצטרפו לשימוש סמים ואלכוהול – דיברנו על חינוך בלתי פורמלי – קיצוץ של 100 מיליון שקל לשנות שירות – 20 מיליון שקל. שנות השירות פתחו את השנה כשהם עדיין לא יודעים. יש 2,400 בני נוער שדחו את הגיוס שלהם כדי להתנדב למען הקהילה, ולפי מנכ"ל התנועות וארגוני הנוער שדיברתי איתו, הם לא יודעים אם הם ימשיכו את השנה. אז אם אנחנו מדברים על מענים נפשיים, חוסן, התמכרויות יש דברים קיימים. אם עכשיו מדברים על התקציב של המלחמה מה חשוב יותר מבני הנוער שלנו שהם העתיד של המדינה, הם הלוחמים הבאים? בואו נחזיר את הכסף – זה הדבר הראשון לפני התכניות החדשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נבקש דיון לגבי הקיצוץ של 100 מיליון של משרד החינוך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> קיצוץ של 100 מיליון של המשרד לביטחון לאומי, ומשרד החינוך קיצץ 100 מיליון מתנועות הנוער. תנועות הנוער זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היועצים יוציאו מכתב בשמנו לכינוס הוועדה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אלה דברים שיש לנו שצריך להשקיע בהם. לא צריך תכניות חדשות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חשוב מאוד. אני מבקשת לסכם את הדיון היום. להלן החלטות הוועדה. כן, בבקשה, ירין. << דובר >> ירין ברומברג: << דובר >> מה שנאמר על רכזי המילואים כבר היה בהחלטה של ועדת החינוך לפני חודש. פשוט לא קרה עם זה כלום, ממה שאנחנו יודעים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם החלטה שלנו. להלן החלטות הוועדה: הוועדה מודאגת מתמונת המצב שהציגו הארגונים והתלמידים שהשתתפו בדיון באשר למצב הרגשי-נפשי של ילדים ובני נוער בישראל; הוועדה מודאגת מדיווח הארגונים שהמצב הקשה הוא בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית; הוועדה קובעת שיש לחזק את מכלול המענים הרגשיים והנפשיים שמקבלים כלל ילדי ישראל שחווים מציאות קשה, מטלטלת ומתמשכת; הוועדה קובעת שיש לתת את המענים תוך שימת לב לקבוצות ילדים ייחודיות: ילדים למשפחות חטופים, ילדים למשפחות שכולות, ילדים שהתייתמו, ילדים שההורים נפצעו; הוועדה קוראת לעדכן את מפתח התקינה של פסיכולוג למספר ילדים; הוועדה קוראת לקבוע מפתח תקינה בתת-ההתמחויות בתחום הפסיכולוגיה, כמו פסיכולוגיה שיקומית, התפתחותית, קלינית. למשרד החינוך יש לנו פנייה ישירה: הוועדה קוראת לפעול לאיוש תקני הטיפול בתחום הייעוץ והטיפול שעדיין לא מאוישים; הוועדה קוראת לפעול לשיפור המצב בפריפריה ובחברה הערבית שבהם מספר הפסיכולוגים נמוך במיוחד. לא דיברנו עדיין על החברה החרדית, אבל אני בטוחה שמחסור קיים גם בחברה החרדית; הוועדה קוראת לקבוע תקן של יועצות חינוכיות בבתי הספר היסודיים; הוועדה מבקשת לפרסם את מוקד "קול לכולם" בקרב ההורים והתלמידים כפי שציינו בעצמם התלמידים: בטיק-טוק, ברשתות החברתיות ולא רק בתקשורת הרגילה שאנחנו מכירים; הוועדה קוראת לפעול לאיתור בני נוער במצוקה ולהיעזר בבני הנוער עצמם כגורמים שיכולים לסייע; הוועדה קוראת למנות בכל מוסד חינוכי רכז מילואים; הוועדה קוראת לפרסם את חוזר המנכ"ל שעוסק בילדי משרתי המילואים; למשרד החינוך, למשרד הרווחה והאוצר: הוועדה קוראת לפעול לשיפור תנאי השכר וההעסקה של אנשים בתחום הטיפול בשירות הציבורי מול השכר במגזר הפרטי כדי להקל על גיוס ושימור עובדים איכותיים למרכז השלטון המקומי; הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לקבל נתונים לגבי רשויות מקומיות שלא ניצלו או שניצלו את תקציבי משרד הרווחה ושניתנו למטרת חיזוק החוסן; הוועדה תקיים דיון ייחודי בנושא המענים הרגשיים נפשיים לילדים ובני נוער בחברה הערבית; אני מודה לכל מי שהגיע. תודה רבה, אני נועלת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>