חומר רקע
בביתהמשפט
העליון
14819
בשבתו כבית משפט
הגבוה לצדק
בג"צ 03-25
-
העותרת:
חדו"ש- לחופש דת ושוויון
,ע"ר 58-051-2523
ע"יב"כ עו"דיפעת סולל ו/או עו"דהרב אורי רגב
מרח'האומן22,ירושלים
טל.077-5304131
פקס. 077-5304130
טל. 050-3777723
מייל: [email protected]
ð גד
המשיב1
: משרדהחיðוך
המשיב2
: משרדהאוצר
באמצעות פרקליטות המדיðה
מרח' סלאח א-דין בירושלים
המשיבה 3
:
רשת מעייןהחיðוךהתורðי בðי יוסף )ע"ר מס' 580121952
( מרח' כðפיðשרים7
ירושלים.,
המשיב4
:
מרכז החיðוך העצמאי לת"ת ובתי ספר )ע"ר מס' 580514446
( מרח' אדðיהו הכהן 17
,
ירושלים.
עתירהלמתן צו על תðאי
עðייðה של עתירה זו היðו
התקצוב
ביתר של מוסדות חיðוך
מוכרים שאיðם רשמיים, המצויים בבעלות שתי
רשתות החיðוך החרדיות, המשיבות 3 ו-4 )להלן: "רשתות החיð,וך המפלגתיות-
החרדיות" או "הרשתות("
אשר
תקצוב
ם אמור על-פי
חוק
להיגזר מ
היקף
לי
מודי הליבה
הðלמדים בהם
.
העותרת תטען
כי
המðעות
המשיב 1 מהפעלת מערך פיקוח
אפקטיבי, המציג
תמוðה אמיתית של היקף לימודי הליבה ב
רשתות
מביא
ל
כךשרובמוסדותהרשתותמקבלים
תקצובשל100%,למרות
שהמשיב1
יודע,
שחלקðיכר ממוסדותאלה
- ורוב מוסדות הבðים בהן - איðם מלמדים את מלוא לימודי הליבה ועל-כן
אמורים להיות מתוקצבים
בשיעור מופחת.
1
העותרת תטען כי
ðוהלי הפיקוח מוðעים פיקוח מלא ומעמיק על לימודי הליבה
: המפקחים, שמספרם ðמוך
מדי, מקבלים
הðחיות
מטעות
לחישוב
היקף
סך
לימודי הליבה הðדרשים
; ל
א ðע
רך
חיש
וב ðפרד ל
היקף
ה
לימוד
הðדרש ב
כל אחד ממקצועות הליבה;
הם איðם קושרים בין היקף לימודי הליבה
הðטעðים להיות
בתוכðית הלימודים בכל מוסד לבין כ
שירות כוח ההוראה
לל
מד את
מקצועות הליבה השוðים
במוסד
; הם
מוðחיםלהתעלם
מ
סרובהרשתותלהשתתףבאופןמלא
בבחיðותחיצוðיות
כחלקמבחיðתהעמידהבדרישות
לימודי הליבה
;
והכל
כדי
למðוע חישוב
מותאם
וðכון
של
התקציבים המגיעים למוסדות
הרשתות
לפי
דין.
עתירה זו מוגשת
בעקבות
הודאת משרד החיðוך
,
שעולה מ
מסמכים ש
ðכתבו סביב ובעקבות
ðסיון הממשלה
להוסיף תקציבים לרשתות המפלגתיות
בגין
ממה שכוðה תוכðית
"
אופק חדש
יוזכר, כי מימון תוכð".ית
אופקחדש"ברשתותð"עצרביðתייםבשלעתירתהעותרתבבג"ץ9236/23
חדו"שðגדשרהחיðוךואח')להלן:
"בג"ץ חדו"ש(
–
עתירה שעדיין תלויה ועומדת בפðי בית משפט ðכבד זה. ðסיוðותיהם של חלק מהמשיבים
ליתן מעðה לעתירה העלו לפðי השטח את הכשל המתמשך בפיקוח ובהעברת המידע
הðוגע ללימודי הליבה
ו
אתהסתרתהעובדותשאמורותלהוותבסיסלתקצוב,ו
מביאים
לכאורה
ל
מסקðה
שהמשיב1הביאביודעין
לתקצוב יתר של הרשתות, תוך התעלמות מהחוק ומחובת
הממשלה
להבטיח כי תקציבי מדיðה יחולקו
באופן ראוי,
הוגן ואמין.
מהודאת המשיב 1 עולה, כי
כשלים
ש
הוצגו בדוח מבקר המדיðה 70 ב' משðת 2020, לא
אך שלא
הושלם
תיקוðם
,
אלא ש
לא ðעשה דבר
שהיה בו
כדי להביא לתיקוðם
. לא זו אף זו,
בטיוטת התקðות שפרסם שר
החיðוך
בעקבותבג"צחדו"ש,
במטרה
להכשיר
אתתשלומי"אופק חדש"
,
ðעשהðסיון לתתלהםלגיטימציה
חוקית.
כפי ש
יוצג להלן, אין חולק על כך שב
חלק ðיכר ממוסדות ה
רשתות
לא ðלמד
ים
לימודי ליבה מלאים
, ש
חסר
בהם
כוח הוראה ש
היðו בעל כשירות ללמד לימודי ליבה
, וש
מðיפולציות שוðות, דוגמת
תוכðית לימודים לפי
"אשכולות"
של מקצועות ליבה
,
חלף
המקצועות עצמם
מרוקð,ות מתוכן את דרישת
ה
הורא
ה של
לימודי
ליבה
בהיקף
מלא
.
מה שמעיד בעליל על כך, ש
ה
משיב 1 יודע היטב שקיים פער משמעותי בין החובות הקבועות בחוק לבין
יישומ
ן
בפועל ברשתות, ה
וא
כי
טיוטת
תיקון תקðות חיðוך ממלכתי )מוסדות מוכרים( תשי"ד-
1953
,
מאוגוסט2024אות
ה
ðיסהלהתקיןשרהחי וך,יואבקיש,ðמבקשתלדחות
בארבעשðים
את
ההחלההמלאה
של
דרישותלימודיהליבה
בהיקףמלא
]
להןמחוייבותהרשתות
מזהשðים
)!([וכן
אתהחלת
דרישת
הכשירות
של המורים במוסדות אלה
ללמד לימודיליבה
,
באופן מוחלט
ב
ארבע שðים
ובאופן חלקי
מדורג במשך שðים
ðוספות
.
ויודגש,למרות
)אושמאבגלל?(
ידיעתו
כאמור,
בחרהמשיב1להפעילמערךפיקוחחלקי,מגמתיוכושלולא
פעל להשבת כספים ששולמו ביתר למוסדות הפועלים בðיגוד לחובותיהם בדין
ו
אשר
מðהליהם הצהירו
הצהרות כוזבות על עמידה בדרישתלימודי הליבה
.
למרות ש
ðושא לימודיהליבה החסריםעלה במסגרת המסמכיםהרשמיים של הגורמיםהמוסמכים בלשכת
היועצת המשפטית לממשלה והגורמים המקצועיים במשרד האוצר,
ולמרות שðערכו בðדון שישה דיוðים
בוועדה לביקורת המדיðה של הכðסת, ðמðע משרד החיðוך מל
הודיע,
שיתקן כבר בשðת הלימודים הðוכחית
את אופן התקצוב של כל אחד ממוסדות
החיðוך של הרשתות, בהתאם להיקף
האמתי של
לימודי הליבה
ה למדים בו.ð
2
העותרתתוסיףות
טען,
כיהמשיב1בחרלהתעלםביודעיןמהצטרפות
המוðית
שלמוסדותחיðוךחרדייםאל
הרשתות
, שכל מטרתה
ל
קבל תקצוב מלא ללא כווðה ללמד לימודי ליבה מלאים
. רק
בדיוðים שהתקיימו
בעקבות בג"ץ חדו"ש
הוד
תה היועצתהמשפטית של
משרדהחיðוך כי יש למחוק מרישום הרשתות
מוסדות
כאמור
,
שהצטרפועל בסיסהו אה,ð
אולם
עדעתהלא
פעל
ה
משיב1להרחקת
םוהם
ממשיכיםלקבלתקצוב
מלא
.
ויודגש
,
לפי מודל התקצוב החל, כל
מוסדות
ה
רשתות מקבלים מראש תקצוב
של 100% על בסיס
ה
הðחהשילמדו100%לימודיליבה
.המשיב1אמורלהפעילמפקחיםשיקבעו,במהלךהשðהאםאכןעומדים
המוסדות בתðאים ה דרשים, אם לא כן,ð
המשיב 1 קובע אחוז מסויים לקיזוז
מתקציבם
בשðת הלימודים
הבאה
בלבד
.
לעומת זאת
מוסדות שאיðם חלק מהרשתות מקבלים
מראש
תקצוב של 55% או 75% לפי
שיוכם
ומסך זה אמור להתבצע קיזוז, אם לא עמדו בדרישות הוראת ההיקף המופחת של לימודי הליבה.
העותרת תטען
כי
גם אם המשיב 1 מבקש להרחיק מוסדות כאמור
לקר
את ש ת הלימודים הבאה,ð
תשפ"ו,
קמה חובה להעברת מידע מלא ו
מקיף על ה
יקף לימודי הליבה
בכל אחד ואחד מהמוסדות בשðת הלימודים
הðוכחית וðדרש
להודיע בדחיפות על
ה
וצאת המוסדות
כאמור
מחסות הרשתות
כבר כעת,
הן
כדי ל
אפשר
השלמת
ה
הלי
כים המיðהליים הðדרשים
, הן
כדי
לאפשר
למוסדות החיðוך להתארגן כלכלית
,
ובעיקר
כדי
שהמ
ידע
כאמור
יועמד בפðי הורים המבקשים לרשום
את ילדיהם
לשðתהלימודיםהבאה
כך שיוכלו לבחור
באופן מושכל
לאיזה מוסד לרשום את ילדיהם.
עם
סיום כתיבת עתירה זו, ðתפרסם כי
סגðיתה
ממוðה על התקציבים
,
יעל ליðדברג ו
סגןבכיר לחשב הכללי,
יהוðתן רזðיק, ממשרד האוצר, ה
וציא
ו מכתב למðכ"ל משרד החי וך,ð
מכתב ממðו עולה, כי
למרות שעברו
חמישה חודשים מתחילת השðה, עדיין לא הו
קצו שעות
העבודה למוסדות השוðים כðדרש וחלקם עדיין
מסווגיםכפועליםלפיתוכðית"אופקחדש"למרותשזולאהוחלהעליהם.לפיהאמורבמכתבלמשרדהאוצר
כלל אין גישה
למערכות הרלבðטיות במשרד החיðוך ולכן ðמðעת ממðו
"
האפשרות להפעיל סמכויות פיקוח
ובקרה
עלאופן ביצוע התקציב בגין שעות לימוד."
כבוד בית המשפט מתבקש
לפיכך
להוציא צועל תðאי המורה למשיבים
כדלקמן:
א.
ל
קבוע כי
על המשיב 1 לחשב
את תקצוב
כל אחד ממוסדות
החיðוך ברשתות
כבר
בשðת הלימודים
הðוכחית, תשפ"ה, בהתאםלהיקף לימודי הליבה ה למדים בו;ð
ב.
להורות
כי אופן חישוב לימודי הליבה יעשה
באורח אמין
וכדין,
ויכלול
בחיðה של היקף הלימוד של
כלאחדממקצועותהליבה
ובחיðהשל
כוחהאדםהמוכשרללמדאתכלאחדממקצועותהליבהבכל
אחדמהמוסדות,כבסיסל
קביעתהיקף
הוראתמקצועותאלה
ומכאן
–
התקצובהמגיעלכלאחדמן
המוסדות
;
ג.
להורות כי חישוב היקף לימודי הליבה יתיחס גם ל
עמידת המוסד בחובת ההשתתפות המלאה
בבחיðות
ה
חיצוðיות
אותןקבעה ר
אמ"ה
–
הרשות הארצית למדידה והערכה בחיðוך לשðת תשפ"ה
;
ד.
להורותעל
הצגת
ההיערכותשלהמשיב1להוצאתמוסדותשאיðםמלמדיםאתמלואלימודיהליבה
מהרשתות לקראת שðת הלימודים הבאה
–
אילו
הליכים ððקטים לשם הוצאתם
ו
מהם לוחות
הזמðים המתוכððים
.
ה.
ל
דרוש
ה
מהמשיב 1 פירוט לגבי ההיקף התקציבי
המתאים לכל מוסד ומוסד, לפי חישוב כאמור
לאיל, על מðת ש
המשיב 2 יוכל להעביר את התקציב לרשתות על בסיס מידע
קוðקרטי ולא כמקשה
אחת באורחעיוור.
ו.
להורות למשיב 1 ל
אפשר למשיב 2 גישה למערכות הרלבðטיות, על מðת שיוכל להפעיל סמכויות
פיקוח ובקרה על אופן ביצוע התקציב בגין שעות לימוד
.
3
ז.
להורות ל
משיב 1 להודיע באשר לאופן חישוב הסכומים שðדרשו ויידרשו להשיב מוסדות החיðוך
כאמור בשל התקצוב ביתר שðיתן להם בשבע השðים האחרוðות על בסיס דיווחים כוזבים לפיהם
לימדו במלואם לימודי ליבה, ומה הם צעדי הגבייה שððקטו אם ððקטו כדי להשיב לאוצר המדיðה
את הכספים כאמור.
ו
יודגש
עסקי ן בעתירה דחופה,ð,
הן באשר
לכאורה ממשיכים המשיבים 1 ו-2 להעביר לרשתותו/או
מוסדותהחיðוךשלהןתקציביםבהיקף100%אובשיעוריתראחר
גםבשðתהלימודיםהðוכחיתו
הן
בשל העובדה, ש
הוצאתם של
מוסדות מהרשתות
ו
הפסקת תיקצוב
ם ב
ש ת הלימודים הבאה,ð
מצריכהðקיטת
צעדים
מולן
כבר
בקרוב
והכל כמפורט להלן.
א.
הצדדים
1. העותרת
הי
ðה עמותה רשומה הפועלת לקידום ערכי חופש הדת והמצפון ושוויון זכויות גמור ללא
הבדל דת, כמובטח במגילת העצמאות וכמתחייב מערכיה של ישראל כמדיðה יהודית ודמוקרטית
,
וליישומם של עקרוðות אלה הלכה למעשה. במסגרת זו פועלת העמותה
לחיזוקו של שלטון החוק
ביחסלסוגיותדתומדיðה,להבטחתפלורליזםדתיוחופשמדת
ולקידוםהשוויוןביןקבוצותבחברה
הישראלית,ללא הבדל מגדר והשקפה דתית.
2. המשיב1הואהמשרד
הממשלתי
המופקד
ביןהשאר
עלתכ יותהלימודיםועלההכשרותהפדגוגיות,ð
שמתפקידולפקחעלכלמוסדותהחיðוךהפועליםבישראל,ובאחריותויישוםהתקציביםהמיועדים
למשכורותלמורים,למðהליםולמוסדותהחיðוך.המשרד אחראיעליישוםדיðיהחיðוךובכללזהעל
קיום חובתלימודיהליבה והשתתפות בבחיðות
חיצוðיות
מקומיותובי לאומיות.ð
3. המשיב 2 הוא המשרד
הממשלתי המופקד
על הכðת תקציב המדיðה ועל יישומו, בהתאם
לדין
ו
להחלטות הממשלה והכðסת
.
4. המשיבה 3 היא רשת חיðוך שהוקמה כ"ארגון תלמודי תורה למורשת יהדות המזרח". היא כוללת
מאות בתי ספר לבðות ולבðים חרדים. במוסדות החיðוך המשתייכים לרשת לומדים כ-
60 אלף
תלמידים. לרשת זיקה הדוקה למפלגת ש"ס והיא קרויה על שם מðהיגה הרוחðי ז"ל, הרב עובדיה
יוסף.
יו"ר הרשת, הרב משה מאיה, הוא גם
זקן חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס.
השר חיים
ביטון,המכהןכשרבמשרדהחיðוך,האחראיעלהחיðוךהחרדי,שימשעדיוðי2020כמðכ"להמשיבה
3 במקביל לתפקידו כמðכ"ל ש"ס,ועזב את תפקידו זה רק זמן ðיכר לאחר שהמשðה ליועץ המשפטי
לממשלה קבעבעקבות
דרישת העותרת בðדון כי אין הוא רשאי לשמשבשðי התפקידים בוזמ ית.ð
5. המשיב 4 הוא הרשת המðהלת מאות תלמודי תורה ובתי ספר לבðים ולבðות "העומדים בפיקוח
אגודתישראל במדיðת ישראלוכןמוסדותחיðוךאחרים ..המתðהליםעלפיתורה..לשםמתןחיðוך
תורðי עצמאי בהתאם לרוח האגודה" ]מתוך תקðון עמותת מרכז החיðוך התורðי[. במוסדות החיðוך
4
המשתייכים לרשת לומדים כ-
120,000 תלמידים. לרשת זיקה הדוקה למפלגות אגודת ישראל ודגל
התורה.
ב.
רקע
ב.1. תקצוב
החיðוךהחרדי
בישראל
6. החיðוך החרדי
כמוסדר בדין
מתחלק לשלושה סוגים של מוסדות: מוסדות ממלכתיים חרדים,
מוסדות מוכרים שאי ם רשמיים ומוסדות פטור.ð
מוסדות החיðוך הממלכתי-חרדי פועלים תחת
משרד החיðוך כמו החיðוך הממלכתי והחיðוך הממלכתי-דתי
, ðדרשים ללמד את מלוא לימודי
הליבה, להעסיק מורים בעלי הכשרה ללמד לימודי ליבה וזוכים במימון מלא
של המדיðה. מוסדות
הפטור והמוסדות המוכרים שאי ם רשמיים הם מוסדות פרטיים.ð
לאחר גילגולים רבים, ðקבע כי
מוסדותהפטור,
אשרðדרשיםללמד55%לימודיליבהבלבד,יזכולמימוןשל55%מהתקצובהמלא
של בתי הספר. מוסדות מוכרים שאיðם רשמיים, אף הם פרטי
ים, ðדרשים ללמד 75% מלימודי
הליבה ו
זוכים לתקצוב בהתאם.
למרות האמור לעיל,
מוסדות מוכרים שאיðם רשמיים, השייכים
לרשתות
החרדיות-המפלגתיות
,למרותהיותםמוסדתפרטיים,
מקבליםמימוןמלאוðדרשיםללמד
לימודיליבהמלאים
.
7.
ההכרהבמוסדותחיðוךשאיðםרשמייםמוסדרתבס'11לחוקחיðוךממלכתי
,תשי"ג1953
הקובע:,
"
השר רשאי לקבוע, בתקðות, סדרים ותðאים להכרזת מוסדות לא רשמיים
כמוסדות חיðוך מוכרים, להðהגת תכðית היסוד בהם, להðהלתם, לפיקוח עליהם
ולתמיכת המדי ה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט.ð
"
8. תקðות החיðוךהממלכתי )מוסדות מוכרים( תשי"ד
–1953
קובעות את התðאים להכרה בבתי ספר,
כאמור, בתקðה3
:
א()
מוסד חיðוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם ðתמלאו ת אים אלה:ð
)1( על המוסד ðיתן רשיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-
1969, או
לפי פקודת החי וך, לפי העין;ð
)1
א(
המוסד מקיים את תכðית היסוד לפי האמור בתק ה זו;ð
תקðה 9
לתקðות קובעת את התðאים לתקצוב המוסדות, כדלקמן:
)א(
המדיðה תשתתף בתקציב שעות הלימוד של מוסד מוכר )להלן
–
השתתפות המדי ה( בהתאם להוראות אלה:ð
)1(
השתתפות המדיðה תיðתן למוסד שמתקיימים בו כל אלה:
)א(
הוא עומד בכל התðאים המפורטים בתקðה 3 ובכלל זה לימוד תוכð,ית
היסוד;
5
ב()
רשומים ולומדים בו תלמידים כדין לפי תקðות הרישום ותקðות
העברה;
)ג(
מוסד החיðוך מדווח למשרד החיðוך באופן מלא על התלמידים
הלומדים בו;
)2( השתתפות המדיðה תהיה בשיעור של 75% מתקן הבסיס של מוסד
חי וך רשמי דומה.ð
ב.2. תקצוב מוסדות החיðוך של הרשתות
החרדיות-המפלגתיות
–
ס'3א לחוק יסודות
התקציב
9. בשðת1992, בעקבות
בג"ץ צבןð59/88' שרהאוצר, פ"ד מב
]4
,[
705
,אשר בוðקבעהכללהראוילפיו
מימון מקופת המדיðה אמור להתבסס על "משקל העðין ולא משקל המעוðיין,"
תוקן חוק יסודות
התקציב
, תשמ"ה-
1985 במטרה למðוע המשך חלוקת כספים ייחודיים לפי מפתח פוליטי. סעיף 3
א'
קבע מסגרת לחלוקת תמיכות לגופים הפועלים שלא למטרות רווח, לפי קריטריוðים וחלוקה
שוויו ית.ð
אך ברגע האחרון
התברר שמשקל המעוðיין בכל זאת גבר, ו
רשתות החיðוך החרדיות-
המפלגתיות הוחרגו במסגרת סעיף זה ולגביהןðקבע כי הן:
"...
יתוקצבו בתקציב משרד החיðוך והתרבות למטרות חיðוך בלבד, לפי אמות
מידה שוות לשðי התאגידים ועל פי קריטריוðים עðיðיים אחידים ושוויוðיים כמו
לכלל ילדי ישראל
;"
10
. כלומר, בעוד שכלל מוסדות החיðוך המוכרים שאיðם רשמיים זכאים למימון מדיðה של 75%
,
הרשתות החרדיות-המפלגתיות, בשל זיקתן הפוליטית, זכו למעמד מיוחד
שעוגן בחוק ו
קובע כי
למרות ש
מדובר ב
מוסדות פרטיים, הם
יזכו למימון של 100%
כמו כלל ילדי ישראל.""
הדרישה
היחידה
מ
מוסדותאלה,היאכיהתשלוםהמלאיðתןבכפוףלעמידהבת אישל לימודיליבהמלאים.ð
11
. אין חולק כי מדובר בסעיף המקðה
העדפה למוסדות החיðוך של הרשתות החרדיות-המפלגתיות על
פðי כל יתר מוסדות החיðוך המוכרים שאיðם רשמיים )ראו
בג"ץ 2828/02 עמותת "אלערפאן" ðגד
שרת החיðוך
(
ובהתאםðקבע כי ישלðהוגזהירות רבהבע יין הרחבת האפלייה כאמור.ð
12
. כן
ðקבע,כי ישלהיותזהיריםעם אופןהיישוםשלהסעיףהאמור ולא ליתן לו פרשðות שתרחיב את
תחולתו, או תאפשר הסתמכות עליו לשם מתן הטבות ðוספות
, כאמור
בפסק דיðו של
כב'
השופט
סולברג
ב
עת"מ
)י-
ם( 09
/
1754 המרכז לפלורליזם יהודי
–
התðועה ליהדות מתקדמת ðגד מועצת
עירייתירושלים
פורסם ב בו(:ð)
שרידותו' של החוק הזה איðð"...'ה מצדיקה את הרחבת תחולתו אל מעבר למה
שכתוב בו במפורש."
ראה גם:
עת"מ ת"א()ðציגותהבית המשותףð1187/05' עיריית פתח-תקוה )פורסםבðבו
(.
6
13
. בשðת 2001 מיðתה שרת החיðוך דאז, לימור לבðת, את מðכ"ל המשרד, ד"ר
שמשון שושðי
,
לעמוד
בראשועדה שבחðה את שיטת התקצוב בחי וךהיסודי.ð
דוח
ועדתשושðי
)2002
(המליץ
כדלקמן:
"5 תð.אים לתקצוב
5.1 הוראת תוכðיתליבה, כפי שðקבעה עלידי המזכירות הפדגוגיתבמשרד
החיðוך ופיקוח מלא על ביצועה תהיה תðאי בסיסי הכרחי, לקבלת
תקציב, לכל סוגי מוסדות החי וך.ð
5.2 תקצוב ותמיכה בכל מוסדות החיðוך היסודי ייקבע על פי מידת
עמידתם במספר ת אי סף:ð
קיום מדיðיות משרד החיðוך והרשויות המקומיות, כפי שהיא באה
לביטוי בהוראות ובהðחיות חוזרי מðכ"ל של משרד החיðוך
)כגון:
מדי יות רישום וקבלת תלמידים(.ð
עמידה בסטðדרטים שייקבעו על ידי משרד החיðוך והשתתפות במיצב
מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית( כולל מבח י המשוב.ð)
5.3 מדרג התקצוב
הוועדה ממליצה לקבוע הדרגתיות לצורכי תקצוב ותמיכה במוסדות
החי וך היסודי על פי הכללים הבאים:ð
מוסדות חיðוך רשמים )החייבים על פי דין לעמוד בכל הכללים
הðקבעים על ידי המדי ה( יקבלו מימון של מאה אחוזים)ð100%
(
...
...מוסדות חיðוך הðמðים על רשת החיðוך העצמאי או מעיין החיðוך
התורðי שעומדים בכל התðאים יקבלו בדומה למוסדות רשמיים
כמתחייב מחוק יסודות התקציב.
14
. דוח
הוועדה
קובע כי
ה
תקצוב של מוסדות הרשתות
מותðה ב
הוראת תוכ ית הליבה באופן מלא,ð
ובהשתתפות בבחיðות מיצ"ב. עוד קבע ה
דוח
כי
פיקוח יעיל ואמתי הוא תðאי יסוד להחלת שיעור
המימון החריג ביחס למוסדות פרטיים
:
"7.2 בקרה ומעקב
:
תðאי מרכזי להפעלת שיטת התקצוב החדשה
הוא
הקמת מðגðוðי פיקוח בקרה, הערכה ואכיפה יעילים, שיפעלו על פי הðחיות
וכללי פעולה שקופים, ברורים ומוגדרים בתקðות חוקיות ובחוזרי מðכ"ל. סעיף
זה הוא בעל חשיבות מרכזית. חברי הוועדה משוכðעים שרק מðג ון פיקוח יעיל,ð
צודק, שקוף והוגן יוכל להתמודד עם האתגרים שמעל
ה תוכ ית זאת.ð
"
7
15
. מסקðות ועדת שושðי לעðיין זה אומצו על-
ידי השרה,
אלא
שðראה כי
דרישת
מðגðוðי הפיקוח
והבקרה
כתðאי למימון
ðותרו
כמעט אות מתה.
על הכשלים בפיקוח
יעיל ואפקטיבי
על מוסדות
החיðוך החרדיים
ועל חשיבות קיומו בפועל ולאורך זמן כמבחן לעמידת משרד החיðוך בחובת
ðאמðותו לציבור עמד כבוד בית המשפט כבר ב
בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם
יהודי ð' משרד
החיðוךואח.'
בפסק דין מיום27.7.08
קבעה כב' השופטתפרוקצ'יה:
"
69
. תוכðית הליבה בכל מגזרי חיðוך מוחלת במגוון אמצעים. החלתה היא
תðאימחייבלצורך הכרהבמוסד חיðוך,ועשויהלהיות ת אי מחייב לצורךרישוי.ð
החלת תכðית הליבה כחלק מערכי החיðוך הכללי המוקðים לתלמידי בתי הספר
עומדת בזיקה ישירה והדוקה למימון הממשלתי שðיתן להזרים למוסד
החי וך.ð
כפיפותו של מוסד החיðוך לערכי חיðוך כלליים, המשתקפים בתכðית הליבה
בהיקףשקבעההרשות המוסמכת,היðהתðאילקבלתכספיםממשלתיים. הדבר
עולה, בראש ובראשוðה, מעקרוðות השוויון בחלוקת כספי מדיðה בין מוסדות
החיðוך השוðים. הוא ðובע מחוקי החיðוך, ומוצא את
ביטויו גם בðוהלים
ובעקרוðות התיקצוב שðקבעו בחוזרי מðכ"ל משרד החי וך.ð
73
. המימון הממשלתי במוסדות החיðוך בישראל היה ðגוע במשך שðים
רבות בפגמים של חוסר שוויון מהותי, אשר גרמו לאי צדק, והקשו על השגת
יעדי החיðוך העיקריים בכל המגזרים. כדי להתמודד עם עיוותים אלה, מוðתה
ועדת
שושðי לבחיðת התקצוב בבתי הספר היסודיים. ועדה זו המליצה לעבור
בהדרגה לשיטת תקצוב חדשה, הבðויה על קריטריוðים שוויוðיים, אחידים
ופומביים לכלל תלמידי ישראל. אחד הקריטריוðים המרכזיים שðקבעו
בהמלצותיה הוא "הוראת תכðית הליבה שתיקבע על ידי משרד החיðוך, ופיקוח
מלא
על ביצועה, כתðאי הכרחי לתקצוב כל סוגי מוסדות החי וך".ð
81
. אכן, קיום קריטריוðים עðייðיים ושוויוðיים להקצאת כספי ציבור
למוסדות חיðוך הוא תðאי הכרחי אך לא מספיק. על הרשות הציבורית חלה
חובה מתמשכת להבטיח כי חלוקת הכספים ðעשית על פי הכללים, וכי התðאים
למתן הכספים מתקיימיםבפועל ולאורך זמן. מתחייב,אפוא,פיקוחשל הרשות
הציבורית על חלוקת הכספים, ועל קיום התðאים כחלק מחובת הðאמðות החלה
על הרשות כלפי הציבור )
בג"צ צבן ð59/88' שר האוצר, פ"ד מב
)4(
705
,
706
.(
אופן עריכת הפיקוח והיקפו הם עðיין הðתון לשיקול דעתה של הרשות
הציבורית, האמוðה על קביעת סדרי העדיפויות בין כלל מטלותיה, ובהתחשב
במשאביה. עם זאת, לא ðיתן לוותר על קיום פיקוח יעיל ואפקטיבי בחלוקת
הכספים, אשר יהלום את מהות התמיכה הציבורית הðיתðת. פיקוח המאפשר
יצירת חללים בלתי מפוקחים בתיקצוב ממלכתי, ומתן כספים בהיקף משמעותי
ללא בחיðה אמיתית של מילוי התðאים המוקדמים לכך, עשויה להוות הפרה
של חובתהðאמ ות החלהעלהרשות הציבורית כלפיהציבור)ð
פרשתאבו גא ם,ð
בעמ'584-585
.(
8
82
. בעðייððו אין חולק בדבר הצורך בקיום פיקוח על מוסדות החיðוך כדי
לוודא את דבר עמידתם בתðאים הðדרשים לצורך תקצובם הממלכתי. המדיðה
מכירה בחשיבות הפיקוח על מוסדות החיðוך, ובחיוðיותו במערך התמיכות
הממשלתיות. המדיðה מודה, באמצעות הצהרתה של שרת החיðוך, כי מערך
הפיק
וח הקיים כיום
אי ו מספק".ð"
בשל כך, לא היתה המדיðה מוכðה להתחייב
כי הðתוðים שמסרה לבית המשפט בדבר היקף הטמעת תוכðית הליבה בחיðוך
היסודי היðם ðכו ים, וצרפה להם "הערת אזהרה", כהגדרתה.ð
16
. כפי שðראה להלן, גם לאחר פסיקת בג"ץ כאמור, המשיך המשיב 1 לפעול בכווðת מכווןבאופןחלקי
ולקוי בפיקוח על מוסדות החיðוך החרדיים ואף ðתן
לגיטימציה להפרת חוק רבתי בדרך של עצימת
עין כלפי פרקטיקות פסולות ל
צורך
המðעות מהוראת מקצועות ליבה ברבים ממוסדות החיðוך
החרדיים, כפי שיפורט להלן.
17
. לימודי ליבה חלקיים, מחסור בממשי במורים למקצועות הליבה והימðעו
ת
מבחיðות חיצוðיות הם
בין המסקðות שעלו ממחקר חשוב ועדכðי שðערך על ידי פרופ' לטם פרי-חזן, פרופ' ðטע ברק-קורן
ותלמיד המחקר ðיר ðחמ י )להלן: "המחקר"(ð
“Noncompliance with the law as institutional
(2023) Governance & Regulation schools”, ultra-religious at maintenance המתבסס על
ראיוðות עם מðהלי בתיספר ומפקחים בחי וך החרדי.ð
רצ"ב
המחקר
.
ðספח
א'
18
. המחקר מצביע גם על כך שמפקחי משרד החיðוך איðם עוסקים כלל בבחיðת עמידתם של מוסדות
החיðוך בתðאיםהðדרשיםוככלל הם מבקשים לרצות את מ הליהמוסדות.ð
ב.3. אופן
ה
חישוב
של
תיקצוב
ה
רשתות
19
. באשר
לגובה התקצוב
של הרשתות ואופן בחיðתו יחסית להיקף הוראת לימודי הל
יבה,
כתבה כב'
השופטת ברליðר
ב
בג"ץ 10808/04
התðועה למען איכות השלטון ð שרת החיð'וך ואח'
פורסם ב בו(ð)
,
בס'11
כדלקמן:
"
לצד הזכויות שמעðיק סעיף 3א)י( לרשתות הוא מטיל עליהן גם חובות
הðובעות מאותם קריטריו ים שמכוחם מתוקצבים כלל ילדי ישראל.ð
לתשובתן שלמשיבות 4-1
צורף מכתבו)מש/1( של מישהיה היועץ המשפטי
לממשלה בתקופה הרלווðטית, כבוד השופט אליקים רובי שטיין ולפיו:ð
התקצוב הוא סימטרי להפעלת תוכð"...ית הליבה 75% תוכðית משמעו 75%
תקצוב."
המכתב ממשיך ומתייחס ספציפית לשיðויים בתוכðית הלימודים אותם יש
להכðיס כדי לעמוד בתוכðית הליבה, והוא מותיר בידי הרשתות את הברירה
האם "ללמד את מלוא תוכðית הליבה ולקבל מלוא התקציב או להיערך
לקיצוץ".
9
בהסתמך על מש/1 הודיעה מי שהיתה מðכ"לית משרד החיðוך, הגב' רוðית
תירוש לרשתות כי "...הרשתות יתוקצבו ב-
100% משכר הלימוד אך ורק
בהתקיים לימוד של כל שעות הליבה כפי שðקבעו על-ידי המשרד ובהתקיים
יתר הקריטריוðים שיושתו עליהם על-
פי הðחיות המשרד" )ראה מש/2 מיום
1.10.03
.(
תשובת המדיðה כוללת מכתבים ðוספים של הגורמים הרלווðטיים שבכולם אותו
מסר: תקצוב במקביל להðהגת תוכðית הליבה ועמידה בקריטריוðים וספים.ð
לימוד כל שעות הליבה, כשהוא מצטרף לעמידה בכל הקריטריוðים הðוספים
שיושתו על-ידי משרד החיðוך, מקרב את הרשתות תוכðית ומבðית לðהו
ג בבתי
הספר הרשמיים, לפחות במידת מה.
"
20
.
היועץהמשפטילממשלה,
מ ימזוז,ð
בתשובהלב"כהרשתות,סיכם
ב-
2008אתאופןחישובהתקצ
יב,
בצמודלהיקףלימודי הליבה, כדלקמן:
–
"
לדעתי יש ליישם את הð...חייה היועץ כפשו
ט
ה, דהייðו
התקצוב יהיה
סימטרי למידת יישום תכðית הליבה. כפי שðכתב בה חיה,ð 75% תכðית משמעו
75%
תקצוב, ולפי אותה לוגיקה, 85% תכðית משמעו 85%
תקצוב.
בשל הערך
החיðוכי והאזרחי שיש לייחס ליישום תכðית הליבה, ככל שבית ספר השייך
לאחת הרשתות, מðהיג שיעור גדול יותר של התכðית, גם ðכון יהיה לתקצב
אותו בשיעור זהה, עד לתקצוב מלא, כמו לתלמידי החיðוך הרשמי, עם הðהגת
התכ ית במלואה."ð
רצ"ב מכתבושל מזוז.
ðספח
ב'
21
. למרות ההðחיות כאמור, ממועד לא ידוע, החליט המשיב 1 לממן את כל מוסדות הרשתות בשיעור
של 100% ואך אם מצא כי מי מהמוסדות איðו מלמד את מלוא לימודי הליבה, ל
ðכות מהתקציב
המיועד לאותו המוסד בשðת הלימודים העוקבת
. באשר היקף הפיקוח היה מצומצם מאד ואופן
הבחי ה היא לקוי,ð
דרשו מיעוט ממוסדות הרשתות לקיזוז תקציבם ואף זאת באופן חלקי ביותר,ð
כפי שיפורט
בהמשך העתירה.
ב. 4. הצפתהכשליםבאופן חישוב
תקצובן
שלהרשתות
–
לימודיליבה
22
. ב
עתירהל
בג ץ"9236/23
חדו"שðגדמשרדהחיðוךואח'
,
שהוגשהבדצמבר2023בעðיין
ה
ðסיוןלהחיל
את תוכðיות "אופק חדש" ו"גפן" על רשתות החיðוך החרדיות,
ðדרשו
היועצת המשפטית לממשלה,
משרד החיðוך ו
משרד
האוצר ל
עðות על
טעðות העותרת
בדבר האיסור להעביר תקציבים ðוספים
לרשתות בלא
שðקבעו ת אי סף,ð
בלא
הותקðו תקðות ו
בלא ש
הוכחה
עמידה בתðאי ה
דין באשר
ל
לימודיהליבה, כשירות כוח ההוראה,
השתתפות ב
בחי ותמיצ"בועוד.ð
23
. מחוותהדעתשלהמשðהליועצתהמשפטיתלממשלה,עו"דאביטלסומפוליðסקימיום16בספטמבר
2024 ומחוות הדעת של היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד אסי מסיðג
מיום 26 באוגוסט 2024
,
10
שðכתבו בתגובה לðסיוðות הממשלה לאשר העברת התקציב לרשתות במסווה של "אופק חדש"
,
עולה בבירור כי הרשתות איðן פועלות על-פי חוק
. חוות הדעת ממחישות בעליל
כי קיימים פערים
גדולים
ביןדרישות
הדין
ל
הוראת
מאהאחוז לימודיליבהלביןהðעשהבפועל
. חוות הדעתמבהירות
כיהרשתותאיðןמעסיקות
כוחהוראההכשירללמדלימודיליבה
בהיקףהתואםאתדרישותהוראת
לימודי הליבה
וכי גם
כאשר מקצועות
אלה ðלמדים - הדבר ðעשה
באופן חלקי ולפי תוכðית
שצומצמה וקוצצה
שלא כדין.
כן ðכתב כי חלק ðיכר ממוסדות החיðוך איðם עומדים בחובת
ההשתתפות במבחðי ה
מיצ"ב או מבחðי הערכה חיצוðיים אחרים, שהם מיסודות לימודי הליבה
ובלעדיהםאיןלדעתאלðכוןאםמוסדותחיðוךאלהעומדיםבחובתםלהורותלימודיליבהכפישהם
טועðים
.
רצ"בחוותהדעת שלהמשðה ליועצת המשפטית
רצ"בחוות הדעת שלהיועץ המשפטי של משרדהאוצר
ðספח
ג'1,2
24
. בעודשðיתןלהצביעעל
פעריםבין
עמדתהגורמיםהמקצועייםבאוצרולשכתהיועמ"שיתלביןעמדת
משרד החי וך,ð
עלמספר
סוגיות
אין מחלוקת:
המשיב1 אישרשלא כדיןתוכðיות לימודים שאיðן כוללותאת מלואלימודי הליבה
;
ðדרשת הכðה של תוכðית לימודים חדשה למחוז החרדי
–
שת
כלול 100% לימודי ליבה
כבתוכðית
מוסדותהחיðוך הממלכתיים
;
מוסדות שאיðם מלמדים 100% לימודי ליבה
ואין בכוו תם ללמד את מלוא לימודי הליבה,ð
איðםיכולים להיות חלק מהרשתות
;
מוסדות שאיðם מלמדים 100% לימודי ליבה
איð,ם זכאים למימון מלא ו
יש להפחית
מתקציבם;
המפקחיםשלהמשיב 1פעלובאופןחלקי,בחלק
קטןממוסדות החיðוךהחרדיים.בביקורות
שערכו הם פעלו באופן לקוי וðתðו אישורים לפיהם מוסדות עומדים בדרישות לימודי הליבה
גם אם אלהלאלימדו כמעט או בכלל חלק ממקצועותהליבה, ב יגוד לדין;ð
ðדרש לתקן את מðגðוןהפיקוח, כך שיפעל פיקוח אפקטיבי על מוסדות החיðוךבמחוז החרדי
שיתן
מידע מלא
, אמ
י
תי ואמין
לגביהיקףלימודיהליבה
וכשירות כוח ההוראה
.
25
. למרותשתקצובםשלמוסדותהחיðוךמבוססכביכולעלהיקףלימודיהליבהגםלשיטתושלהמשיב
1,ðראה כילאðעשובפועלהתאמות לתקצובחלקי,בהתאםלהיקףלימודיהליבהבשðתהלימודים
תשפ"ה ולא ðערכות הפעולות שיביאו להוצאתם של מוסדות שאיðם מלמדים בהיקף
מלא
לקראת
ש ת הלימודים תשפ"ו.ð
26
. האמורלעילמתבססביןהשארגםעלהעובדה כיהוועדהלביקורתהמדיðהשלהכðסתקיימהשישה
דיוðיםבשðההאחרוðהבðושאהפיקוחעלהחיðוךהחרדי.למרותדרישותחוזרותוðש ותשלהועדה,ð
המשיב1ðמðעמלהעביראל חבריהוועדהחלקגדולמהמידעשביקשהוðיתðותשובותעמומותבלבד
לגבי הפיקוח על לימודי הליבה בשðת הלימודים תשפ"ה.
11
27
. הגם
שלגבי חלק מ
הליקויים והחריגות שתוארו לעיל גורס
המשיב 1 כי הם יבואו על תיקוðם
רק
בשðת הלימודים הבאה
]
תשפ"ו
[
, אין חולק
על כך שהתקצוב
כבר
ב
שðת הלימודים הðוכחית
]
תשפ"ה
[
חייב
להעשות באופןיחסי להיקף לימודיהליבה
, גם אם בדרך שלקיזוז בדיעבד.
28
. לפיכךברורכי
קמהחובהכברבשðתהלימודיםהðוכחיתלקייםמðגðוðיפיקוחאפקטיביים,שיבחðו
את שיעור לימודי הליבה
הלכה למעשה
ב
כל אחד ואחד מהמוסדות
,
ויאפשרו
ל
חשב
את
שיעור
המימון שהם זכאים לו
וכי המימון השוטף הð,יתן להם ייגזר כבר השðה משיעור לימודי הליבה
המתחייבים. לא ðיתן עוד להשלים עם מתן אישורים פיקטיביים על לימוד 100% לימודי ליבה
למוסדותשאיðםמלמדיםמדעיםאואðגלית,אואיðםמעסיקיםמוריםשישלהםכשירותמיðימלית
להורות מקצועות אלה וחלקם אף
לאלמדו לימודי ליבה
בעצמם
כפי שð,עשה בש ים קודמות.ð
29
. ביום 26.2.25 ðשלח מכתב
סגðית הממוðה על התקציבים, יעל ליðדברג וסגן בכיר לחשב הכללי,
יהוðתן רזðיק, ממשרד האוצר, הוציאו מכתב למðכ"ל משרד החיðוך
. ממכתב חמור זה עולה, כי
למרות שעברו חמישה חודשים מתחילת השðה, עדיין לא ה
קצה
המשיב 1 למוסדות הרשתות את
תקðישעותהלימוד
לפיהכלליםהחליםעליהלשðת
לימודיםזו.
במכתב
הודגשכי
"הקצאתהשעות
הרשמית ðהדרשת באופן מיידי
על
מðת
שהרשתות
יוכלו
לפעול
במסגרת
מכסת
השעות
על
פי
הכללים
החלים
עליהן
,
ועל
מðת
שמשרד
האוצר
יוכל
לפקח
על
אופן
ביצוע
השעות
."
ðזכיר, כי
למרות ש
תוכðית"אופקחדש"לאהוחלהעל מוסדותהרשתות,המשיב1פעלבדרךשלסיווג פðימי
של מוסדות הרשתותתחת"אופקחדש"וðמðעמלתקןסיווגזהלמרות הודעתהמדיðה כילאתוחל
התוכ ית.ð
מהמכתב עלה, כי למרות הוראת המשðה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל
סומפוליðסקי
לעיל, לא תוקן סיווגם של חלק מהמוסדות וזאת שðה וחצי לאחר שð
עשה
הסיווג
ה
שגוי.
30
. לפיהאמורבמכתבלמשרדהאוצרכללאיןגישהלמערכותהרלבðטיותבמשרדהחיðוךולכןוðמðעת
ממ ו "האפשרות להפעיל סמכויות פיקוח ובקרה על אופן ביצוע התקציב בגין שעות לימוד."ð
קשה
להפריז בחשיבות
סעד
זה
ולתהות על סיבת אי מתןהגישה למידעהאמור.
רצ"ב המכתב.
ðספח
ד'
31
. כמו כן קמה
חובה ל
קבוע
כבר כעת
אילו מוסדות ייחשבו חלק מהרשת
ות
וצריכים אך
לתקן את
תוכðיות הלימוד ולהעסיק כוח הוראה כשיר ואילו מוסדות
יורחקו מהרשתות כליל.
האבחðה
קריטית לצורך מימון המוסדות
. ðכון לעת הזו מוסדות שהם חלק מהרשתות ואיðם מלמדים את
מלוא לימודי הליבה מקבלים מימון מלא והמשיב 1 אמור
, לשיטתו,
לקזז
את החלק שðיתן ביתר
מתקציבן לשðת הלימודים הבאה, בעוד שמוסדות שאיðם חלק מהרשתות מקבלים מראש
מימון
חלקי)עד55%במוסדותפטור,עד75%במוסדות מוכש"ר
–
באופןיחסילהיקף לימודיהליבה(.גם
לשיטת
ה של היועצת המשפטית
של המשיב 1 לפיה
מוסדות ימחקו מהרשתות
רק
לקראת שðת
הלימודיםתשפ"ו
–
הרי
המידע
הרלבðטי
צריךלהאסף
ולהתפרסם
כברכעתוהחלטהבאשרלשיוכם
בשðת
הלימודים
הבאה חייבתלהתקבל
בזמן הקרוב.
12
ג.
מיצויהליכים
32
. ביום 20 באוקטובר 2024 שלחה העותרת מכתב
למשðה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל
סומפוליðסקי, ליועצת המשפטית למשרד החיðוך, עו"ד אילת מלקמן
,
וליועץ המשפטי למשרד
האוצר, עו"ד אסי מסי ג, שכותרתו:"ð
חיוב לימודי ליבה מלאים ברשתות החיðוך החרדיות-
המפלגתיות - תשפ"ה
– "
אף לאאחד מהמכותבים
השיב
למכתב.
רצ"בהמכתב.
ספח הð'
33
. ביום3בדצמבר2024
שלחה העותרתאל מð,כ"למשרדהחיðוך,מר מאיר שמעוðי, מכתבשכותרתו:
"
פיקוח על לימודי הליבה
–
החיðוך העצמאי ומעיין החיðוך התורðי
ועð"ייðו היקף הפיקוח בשðת
הלימודיםתשפ"הלצורך חישובתקציביהמוסדותובקשהלדרישתהשבהשלתקציביעברששולמו
ביתר בשלהמðעות מלימודי ליבה מלאים. לא ðתקבל
כ
ל מעðה עלפ ייה זו.ð
רצ"בהמכתב.
ספח וð'
34
. בðוסף למיצוי ההליכים כאמור, פðתה העותרת אל משרד החיðוך בשתי בקשות חופש מידע, האחת
ביקשה לקבל מידע על היקף הפיקוח על הרשתות בשðות הלימוד תשע"ט-תשפ"ג
–
כמה מוסדות
ðבחðו, בכמה ðקבע כי לא ðלמדו לימודי ליבה מלאים וכמה מוסדות ðדרשו להשיב כספים ובאיזה
היקף.הבקשההוגשהביום2ביוðי2024.ðתקבלהבההודעה
אחת
בדבר
הארכתמועד
לתשובה,אך
עדהיוםלא התקבלה תשובה עðיי יתלבקשה.ð
רצ"ב בקשתחופש המידע.
ספח זð'
35
. בקשת חופש המידע השðייה הוגשה למשרד החיðוך בעðיין "סל מחוז" ברשתות החרדיות. תקציב
שמשמש ככלל כתוספת תקציבית מסיבות של מעמד סוציו-אקוðומי, כסיוע לתלמידים מוחלשים
.
לאברורלמהמשמש
תקציבזה
ברשתות,
שכןהואמועברלרשת
ולאעלבסיסגיאוגרפי
אולמוסדות
מסויימים
. הבקשה הוגשה ביום 15 באוקטובר 2024
ומעולםלא זכתה לכלמעðה.
רצ"ב בקשתחופש המידע.
ספחחð'
36
. משלא ðעðו בקשות חופש המידע, הוגשה ביום 19 בדצמבר 2024 עתירת חופש מידע לבית המשפט
לעðייðים מי הליים בירושלים.ð
בית המשפט הורה ל
משרד החיðוך להשיב לעתירה עד ליום 2 במרץ
2025
. העותרתביקשהלדחותאתהגשתהשלעתירהזועדלמועדקבלתהתשובה,אולםהפלאופלא
ביום בו היתה אמורה להיות מוגשת תשובת
משרד החיðוך לעתירת חופש המידע, ביקש זה הארכת
מועד.
באשר לא ðיתן לדעת מתי אכן תוגש התשובה ובאשר
המידע בה רלווðטי אך לחלק מאחד
הסעדים המבוקשים בעתירה זו ובאשר הסעדים האחרים דחופים, החליטה העותרת להגישעתירה
זו מבלי לחכותעוד לתג
ובת משרד החי וך לעתירת חופש המידע.ð
רצ"ב
עתירת חופש מידע
.
ספח טð'
37
. המידע ðשוא עתירת חופש המידע אמðם עשוי להאיר על אחד מפרקי עתירה זו, אולם באשר ðקבע
מועד מאוחר למתן תשובה )ואין לדעת אם אכן תוגש תשובה במועד האמור ולא תתבקש הארכת
מועד(
,
ובאשר הסעדים האחרים
המבוקשים
בעתירה זו מחייבים דיון דחוף לעðיין
התיקצוב
ב
שðת
הלימודים הðוכחית ולעðיין תקצוב והוצאת מוסדות לקראת שðת הלימודיםהבאה, תשפ"ו, מצאðו
13
כי האיזוðים מחייבים הגשתה של עתירה זו,
אף
טרם הושלמה העברת המידע
בהליכי חופש המידע
המתמשכים ולðוכח העובדה כי המשיב 1 ðמðע מהעברת מידע מלא בðושאים אלה אף לוועדה
ל
ביקורת המדיðה של הכ סת.ð
ד.
הסוגיותהמשפטיות
עתירה זו מבקשתלהציב שלוש סוגיות עיקריות
:
)1(
תקצוב מוסדות הרשתות בשðת תשפ"ה בהתאם לשיעורלימודי הליבה:
א.
אופן חישוב 100%
לימודי ליבה ברשתות;
ב.
חישוב היקף לימוד
מקצועות הליבה לעומת
הפרקטיקה הפיקטיבית שהתקיימה עד עתה
ויצרה
"אשכולות" של מקצועות
אשר אפשרוהתחמקות מהוראת מקצועות ליבה
;
ג.
בחי ת כשירותם של מורים ברשתות ללמד לימודי ליבה;ð
ד.
השתתפות בבחיðות חיצו יות.ð
)2( הוצאת מוסדות שðכðסו לרשתות רק כדי לקבל מימון מ
לא מהן בלא כווðה ללמד 100% לימודי
ליבה
,
בש ת הלימודים תשפ"האו לכלהמאוחר בתשפ"ו;ð
)3( חישוב התשלום ביתר למוסדות החיðוך ברשתות
שðיתן
בשבע השðים האחרו ות ודרישת השבה,ð
בהתאם לבחיðת המידע האובייקטיבי
בדבר היקף לימודי הליבה
המצוי בידי המשיב 1, הגם שהוא
חלקי בלבד.
ד.1. לימודיליבה
38
. חוזר מðכ"ל משרד החיðוך בðושא תוכðית יסוד בחיðוך היסודי )ליבה( במדיðת ישראל, מיום 9
בðובמבר 2022)הוראת שעה 0367( )הוראה המחליפה את
חוזר מ כ''ל תשסו/ð3)א(, סעיף 3.1-25
תוכð"ית יסוד )ליבה( לחיðוך היסודי במדיðת ישראל"
מיום1 בðובמבר 2005
.
קובע:(
"1. מבוא
תוכðית היסוד )הליבה( היא המכðה המשותף המורכב מהתכðים, מהמיומðויות
ומהערכים המחייבים את כל הלומדים במערכת החיðוך בישראל. המקצועות
הðלמדים בתוכðית זו הם הבסיס המחייב בכל מערכת החיðוך, ועל בית הספר
להכריע מה להוסיף על ההיקף המחייב ובאיזה תוקף.
סעיף זה מגדיר את מספר השעות המחייב לכל אשכול מקצועות ולכל תחום
דעת לכיתה א, לכיתות ב ו-ג ולכיתות ה-
ו בחיðוך הרשמי,
בחיðוך המוכר
ובמוסדות הפטור, ומומלצים בו תכðים ðוספים מאשכול האומðויות ומאשכול
תרבות-
חברה, שבאמצעותם יוקðו לבוגרי המערכת מיומðויות וערכים.
2
...
במהותה תוכðית היסוד )הליבה:(
מגדירה את התכðים שהתלמידים במערכת החי וך הישראלית חייבים לדעת;ð
כוללת את מיומðויות הלמידה ואת הערכים שהתלמידים במערכת החיðוך
הישראלית חייבים לרכוש;
מבוססת על תוכðיות הלימודים הקיימות והמשת ות מעת לעת.ð
14
יש להתייחס אל תוכðית היסוד )הליבה( כאל הציר שכל בית ספר בוðה עליו
את תוכðית לימודי החובה והבחירה שלו
כדי שבסופו של התהליך יהיו הבוגרים
שלמערכתהחיðוךהישראליתאזרחיםיצרðייםהמסוגלים לתפקדבצורהðאותה
הן במישור ההכרתי )הקוגðיטיבי( הן במישור הריגושי )האפקטיבי(, כאמור
בסעיף 2
של חוק החיðוך הממלכתי.
תוכðית יסוד )הליבה( חלה על
כל
התלמידים במערכת החי וך היסודי בישראל,ð
והיא ת אי מוקדם לקבלת תקצוב ממלכתי.ð
בחיðוך הרשמי )הממלכתי
והממלכתי-דתי העברי, הממלכתי הערבי והממלכתי הדרוזי( על התלמידים
ללמוד 100%
מתוכðית היסוד )הליבה.(
תלמידים במוסדות מוכרים שאיðם
רשמיים חייבים ללמוד לפחות 75% מכלל השעות המוגדרות כחובה בחיðוך
הרשמי, ועליהם להגיע לרמת ההישגים הðהוגה במוסדות החי וך הרשמיים.ð
העמידה ברמת ההישגים הðדרשת בחיðוך הרשמי והמוכר תיבדק באמצעות
מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים )מיצ"ב( וסטðדרטים חיðוכיים. בחיðוך הרשמי
י
יבחðו התלמידים ב־4 תחומים - שפת אם, אðגלית, מתמטיקה ומדעים - ובחיðוך
המוכר ייבחðו התלמידים ב־3 מתוך 4
התחומים לפחות.
במוסדות הפטור יידרשו
התלמידים ללמודלפחות 55%
מכלל השעות המוגדרות כחובה בחיðוך הרשמי.
"
)ההדגשה שלי. י.ס.(
39
. תקצובןשלהרשתות
בשיעורשל100%כאמורמותðהב
לימודלימודיליבהמלאים.אלאשלפיסדרה
של מחקרים,
דוח
מבקר המדיðה ואף
עולה מ
מכתבה של המשðה ליועצת המשפטית
,
עו"ד אביטל
סומפוליðסקי, יצר
המשיב 1 חישוב ðפרד למוסדות החיðוך של הרשתות החרדיות-המפלגתיות
–
גירסה לפיה מחשבים את היקף לימודי ליבה לפי שלם שוðה
ומוקטן
מזה המוכר בחיðוך הממלכתי
והממלכתי-
דתי.
40
.
חוזר מðכ"ל מס' 3.1-41 בðושא "תוכðית היסוד למגזר החרדי בבית הספר היסודי" פורסם ביום
1.9.2011 וקבע כיצד יחושבו
שעות לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים בהתאם ל
מעמדם.
בדוח
מבקרהמדיðה 70במשðת 2020 שעð,ייðו החיðוךהחרדיוהפיקוח עליוðמצא כי היקף לימודיהליבה
הðדרשמהרשתותðמוך מזה שðדרשבבתי הספרהממלכתיים והממלכתיים-
דתיים:
"
קביעת
חוזר מðכ"ל המסדירה את תוכðית היסוד למגזר החרדי
היðה
פעולה
ראויה,
עם זאת, בביקורת ðמצא
שהיקף השעות המחייב את המגזר החרדי
בכיתות א'-ח', על פי
תוכðית
ה
יסוד
שוð,ה ו
קטן
מהיקף
ה
שעות
במקצועות
רבים המחויבים ב
בתי הספר
היסודיים
הממלכתיים
, הממלכתיים-דתיים
והערביים. כל שכן, היקף השעות אף קטן יותר בבתי הספר המחויבים ל-
75%
ממðה ול-
55% ממðה, משום שהיא ðגזרת מהתוכðית המלאה - קרי 100%
."
בע'44
לדוח.
41
. עסקיðן בכשל שעולה לכלל מתן לגיטימציה להפרת חוק רבתי. כל מי שלמד לימודי ליבה יודע, כי
כפי שלא יכול להיות 'חצי' קטן ו'חצי' גדול, לא יכולים להיות היקפים
שוðים ל-
100%
. ה
עובדה כי
15
במשך למעלה מעשור לא היה מי שהתריע על הפרת החוק ועל תשלום ביתר מצביעה על
עצימת
העיðיים בקרב בכירי המשיב 1
ובכלל זה הייעוץ המשפטי בו.
יתירה מזאת,
ליקוי
ז
ה לא תוקן גם
בעקבות הדו"ח
החמור
של
מבקר המדי ה לעיל.ð
הכשל
הוא
כפול, שכן
מתוך אותם
מאה אחוזים
שאיðם מאה אחוזים
של
לימודי ליבה ðגזרים 75% למוסדות
המוכרים שאיðם רשמיים ו-
55%
למוסדות הפטור
, כפי שציין המבקר, ולפיכך התעלמות
המשיב 1 מחובת הðאמðות ומן הדין
ביחס
לרשתות
חורגתממוסדות החיðוך של
הן
והשלכותיה רחבות
בהרבה.
42
. אלא ש
אחיזת העיðיים לעðיין
היקף לימודי
הליבה איðה מסתכמת ב
מתן ערך שוðה ל-
100% בסוגי
המוסדותהשו ים,ð
אלא ש
גם
באשר
ל
לימודיהליבההחלקיים אומצה פרקטיקה, שמשמעה
צמצום
חלקממקצועותהליבה
בחיðוךהחרדי
,
באמצעותיצירת אשכולותשלמקצועותו יוד שעותבתוכם.ð
כךðכתב בדוחמבקר המדי ה:ð
"
בתוכðית
היסוד
למגזר החרדי
מחלק
ים
את המקצועות לאשכולות לימוד.
לכל
מקצוע באשכול ðקבעת מכסת השעות בתוכðית היסוד, והיקפה תלוי בהיקף
המחויבות של בית הספר לתוכ ית.ð
לדוגמ
ה, ב
אשכול שפה וספרו
ת ה
מקצועות
ה
אלו:
אðגלית, ספרות ועברית
. על בית ספר המחויב ל-
100% תוכðית היסוד
להקצות שעות לימוד הן לא גלית, הן לעברית והן לספרות.ð
ב
אשכול מתמטיקה
ומדעים
המקצועות האלה:
מתמטיקה
,
טבע ומדעים
. על בית ספר הפועל על פי
תוכðית היסוד להקצות שעות לימודהן למתמטיקה והן למדעים
. יודגש
כי
בðוגע
לחיðוך
הממלכתי
,
היקף
שעות
הלימוד
מוגדר
לכל
מקצוע
בðפרד
ולא
על פי
חלוקה
לאשכולות
."
43
. בהתאם לפרקטיקההאמורה
,
התחðכו במוסדות בישראל
תלמידים אשרðמðע
מהם ללמוד מדעים,
אשר לימודי השפה שלהם
לא כללו א גלית,ð
ו
כך התחðכו בישראל תלמידים, שלא למדו אזרחות
מימיהם.
ועסקיðןבתלמידים,אשרלפי
המשיב1למדובמוסדותחיðוךבהםðלמדים לימודיהליבה
בהיקף מלא ו
אשר ðיתן עבורם
מימון מלא.
44
. מבקר המדיðה בחן את אופן הפיקוח על לימודי הליבה כאמור והציג מסקðות
חמורות
לפיהן
מאפשר המשיב 1 לבתי הספר ללמד תוכðית שכלל איðה תואמת את דרישות לימודי הליבה
ומתיחסת רק לאשכולות הלימוד:
משרד החיðוך לא ק
בע
הðחיות ברורות ומחייבות כיצד לבדוק את עמידת בתי
הספר היסודיים החרדיים בתוכðית היסוד. בביקורת עלה ש
המחוז
פירש את
הוראות
חוזר
ה
מðכ"ל משðת 2011
, פירוש מקל - הוא
בדק
את עמידת בתי
הספר בתוכðית היסוד
לפי
האשכולות - בית
הספר
יעמוד
בדרישה
של
תוכðית
היסוד
ב
מלואה
, אם
לכל
אשכול
תוקצה המכסה הכוללת
של
השעות
שðקבעה
לו. על
פי שיטה זו
המפקחים
לא
ðדרשים לוודא
שכל
מקצועות
הלימוד
באותו
אשכול
אכן
ðלמדים
בהיקף השעות שðקבע,
אלא
כי
מכס
ת ה
שעות
הכוללת
של
אותו
אשכול
אכן יתðהð.
16
למשל,
באשכול שפות בכיתות ז'-ח,' ðדרש התלמיד ללמוד ארבע שעות
שבועיות
עברית וארבע שעות אðגלית, אולם מðהל בית הספר יכול לחלק את
שמוðה השעות המחויבות באשכול על פי שיקול דעתו, ולאו דווקא על פי
המיðימום שðקבע
.
אף
על פי כן הוא יעמוד בתוכðית היסוד ב
מלואה
ובלבד
שילמד באחד המקצועות שבאשכול שעה אחת לפחות.
במהלך
הביקורת ðבדקו באקראי בדיקות שעשו עשרה מפקחים בחיðוך היסודי
)מתוך כ-
30 בסך הכול(ביותר מ-
80 בתי ספר יסודיים,שמבחיðת הפיקוח הכולל
עומדים בתוכðית היסוד במלואה. בחלקם ðמצא כי הם עומדים בכל דרישות
התוכðית רק בשל שיטת הבדיקה -
שיטת האשכולות.""
לדוגמה,ðמצא כיביתספרבצפתעומדמבחיðתהמחוזבתוכ יתהיסודבמלואה,ð
אף שבכיתות ד'-ו' במקום ללמד שלוש שעות עברית ושלוש שעות אðגלית
מלמדיםחמששעותעבריתורקשעה אחתאðגליתבשבוע.גםביתספר בחיפה
עומד מבחיðת המחוז בתוכðית במלואה, אף שבאשכול מורשת, רוח וחבר
ה
בכיתות ז'-ח' מלמדים רק שעה אחת היסטוריה ושעה אחת גיאוגרפיה במקום
ארבע שעות בסה"כ, אך מלמדים 26 שעות תð ך ותושב"ע, אף שבתוכð"ית
היסוד מסתפקים ב-
18
שעות בלבד.
וכן:
על פי דוח שהכין מðהל רישוי,בקרה ואכיפה של המשרד, לאחר בקרותשעשה
ביוðי 2019, ב-
27 בתי ספר יסודיים חרדיים, הוא כתב שסיווג מקצועות הלימוד
תחת "אשכולות" איðו מאפשר לוודא כי מקצועות ספציפיים אכן ðלמדו וכי
קיימת גמישות יתר בðוגע לעמידה בתוכðית היסוד ואף לא לומ
דים כלל
מקצועות מסוימים.
ðוסף על כך, מבדיקה פרטðית מול המפקחים עלה כי כל מפקח פעל באופן
שוðה, למשל במקרה שבו לא הוקצו שעות לימוד לחיðוך גופðי בבית ספר
מסוים, מפקח אחד לא ק
יזז
את
התקציב התואם, ואילו מפקח אחר קיזז תקציב
בגין כל שעה שבית הספר לא הקצה.
ראוי
לציון כי על
פי "
שיטת
האשכולות
"
רוב
בתי הספר החרדים )כ-
95%
,(
עמדו בתוכðית היסוד למגזר החרדי במלואה,
אולם
ðיתוח הðתוðים
מצביע
על
גמישות
רבה בבדיקת המפקחים הכוללים,
שלמעשה
אפשרה את העמידה
המלאה בתוכ ית.ð
על
פי
הסברי
המחוז
,
הבדיקה והחישוב של היקף שעות הלימוד בשיטת
האשכולות, שעל פיה עובדים
ה
מפקחים, סוכמ
ו
במסגרת דיוðים פ ימייםבמחוז.ð
בביקורת
לא ðמצא
תימוכין
לקבלת
החלטה
בעðיין
אימוץ
שיטה
זו,
שלמעשה
הקלה
על בתי הספר היסודיים החרדים
לעמוד
בתוכðית היסוד ב
מלואה
.
משרד מבקר המדיðה מציין כי, על בסיס שיטה זו עלולה להתקבל תמוðת מצב
לא מדויקת של היקף לימודי היסוד בבתי הספר היסודיים החרדיים.
לדעת
משרד מבקר המדיðה, ראוי שמשרד החיðוך יחדד בהðחיות ברורות ומחייבות
17
כיצד על המחוז לבדוק את עמידת בתי הספר בתוכðית היסוד. במסגרת זו ראוי
שגם תיקבע המתכוðת לבדיקה התקציבית, שכן המתכוðת הðהוגה איðה
מתמרצת את בתי הספר לעמוד במחויבות כי
תלמידי החיðוך החרדי יזכו לקבל
את מכסת השעות
המיðימלית
בכל מקצוע ומקצוע
שהמשרד מצא לðכון לקבוע
שראוי שילמדו.
"
הדוח
מסכם במיליםהללו:
"
מהאמור לעיל עולה כי הדרישות הלימודיות של משרד החיðוך מתלמיד חרדי
בבי"ס יסודי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מðכ"ל משðת 2011, ðמוכות יותר
מהדרישות הלימודיות מתלמידים בשאר המגזרים. שיטת הבדיקה של
המפקחים הכוללים - שיטת האשכולות - אף מאפשרת לבתי הספר החרדיים
היסודיים ללמד פחות ממה שðקבע בתוכðית היסוד. בðסיבות אלו, בוגרי מערכת
החיðוך היסודית החרדית רכשו ידע ðרחב בתחומים מסוימים -
לימודי קודש,
אך יש להם חסר עמוק בתחומי ידע מהותיים אחרים. פער זה הוא מהסיבות
להישגים הðמוכים של תלמידי החיðוך החרדי במבח י המיצ"ב.ð
משרד מבקר המדיðה ממליץ למשרד החיðוך
לבחון את תוכðית היסוד
למגזר
החרדי
שðקבעה בשðת 2011 מול המציאות המשתðה
ולגבש עם המחוז כללים
והðחיות ברורים ומדויקים הðוגעים לאופן הבדיקה של עמידת בתי הספר
היסודיים החרדים בתוכ ית היסוד.ð
"
בע'46-47
.
45
. כך
מתוארים
הדברים בדוח משðת 2020, אשר בחן
את הפרקטיקות הðהוגות עד שðת 2019. אולם
למרות ה
כשלים
החמורים והדרישות לתיקון הפיקוח על לימודי הליבה וקביעת לימודי ליבה
אחידים,לאעשההמשיב1דברוחצידברלתיקו
ðם
. התלמידיםהמשיכוללמודבאופןחלקיו
משר
ד
האוצר המשיך ל
שלם
למוסדות
ב
היקף מלא.
46
. ðראה כי עד להליכים המשפטיים
שðכפו על המשיב 1 בעקבות ðסיוðותיו להוסיף תקציב לרשתות
במסווה של "אופק חדש"
, לא
החל כל תהליך לתיקון הכשלים כאמור.
בחוות הדעת של המשðה
ליועצת המשפטית לממשלה,
עו"ד אביטל
סומפוליðסקי
, מובאת עמדת
היועצת המשפטית של
משרדהחיðוך
, אילת מלקמן,
לע יין זהולפיה:ð
"
באשר לתכðית הליבה צוין כי ðדרש לקבוע ðוהל מפורט בדבר בחיðת העמידה
בתכðית היסוד
מחייבת ואופן חישוב העמידה בה, וכי בימים אלה מתבצעת
עבודה במחוז החרדי, הן ביחס
לחיðוך המוכר והן ביחס למוסדות הפטור
.
18
כמו כן צוין, כי קיימים פערים בתכðיות היסוד בסוגי הפיקוח השוðים, וכי תכðית
הפיקוח
המחייבת את הרשתות, כמו גם הממ"ח, היא זו התקפה מאז שðת
הלימודים תשע"ב, כך
שבעðיין זה לא הייתה חריגה מההוראות, למעט העובדה
כי למיטב ידיעתðו ðיתðה לרשתות
האפשרות לשלב בין מקצועות באשכול
השפות באופן שאיפשר בפועל להימðע מלימודי אðגלית
,
וללמוד לימודי עברית
במקום. יחד עם זאת, ðמסר כי מזה זמן משרד החיðוך עובד על שיðוי
תכðית
היסוד כך שתהיה זהה לכל סוגי הפיקוח, והכווðה היא ששיðוי זה ייכðס לתוקף
בשðת
תשפ"ו. הוסבר שאף שמבחיðה משפטית יש מקו
ם לקבוע ðורמה אחידה
לכלל מוסדות החיðוך
,
אין
הכרח להחיל אותה על השðה הðוכחית, וזאת על רקע
הפרקטיקה הðוהגת עד כה
."
שם בס'22
47
. מהדבריםעולה,כיהיועצתהמשפטיתשלמשרדהחיðוךמודעתהיטבל
הפרותהחוקולחובתהמשרד
להכין תוכðית חדשה ולמðוע ממוסדות לה
עביר שעות לימודי ליבה בתוך "אשכולות" אולם הידיעה
כאמורלא הובילהלפעולה
ואישבמשרדאיð,ו מזדרזלתקן אתהמעוות
.
בהקשרזהלאלמותרהוא
לצייןכיהשרבמשרדהחיðוךחייםביטון,בעברמðכ"לבðייוסף
–
מעייןהחיðוךהתורðיומ כ"לש"ס,ð
מעורב עלפי פרסומים רבים בðיהול החי וךהחרדי.ð
48
. למרותשמוסכםכי
הגדרת100%לימודיליבה
לצורךהמחוזהחרדי,
שאיðם100%לימודיליבה
כפי
שהם מוגדרים בחיðוך הממלכתי והממלכתי-דתי
,
איðה
חוקית ולמרות שאין כל ספק בכך ש
העברת
שעותביןמקצועותהליבהבהתאםל"אשכולות"היאפרקטיקהבלתיחוקיתבעליל
–לא
ðתןהמשיב
1 תשובה
לגבי אופן החישוב של לימודי הליבה לשðת הלימודים תשפ"ה
–
לצורך קביעת שיעור
המימון שð
י
תן למוסדות
ולא ðיתן לדעת האם בכווðתו לפעול על-פי חוק, כאמור או להמשיך להכיר
בהפרתהחוק כבש ים עברו.ð
ד.2. לימוד חלקישל לימודיליבה
–
העדר
כוחהוראה
כשיר
49
. הוראת לימודי ליבה מחייבת העסקת כוח הוראה
,
שהיðו בעל כשירות ללמד מקצועות אלה. ðדמה
כי מדובר בדרישה מובðת מאליה, אולם בפועל מלמדים ברשתות מורים רבים שאין להם הכשרה
כאמורוחלקם אף לאלמדו לימודי ליבהבעצמם.
50
. יש לומר באופן ברור כי מוסד שאיðו מעסיק מורים בעלי הכשרה רלבðטית ללמד את כל מקצועות
הליבה ובמספרהðדרשכדי ללמדאתכלתלמידיהמוסד החיðוכי
–
דיבכךכדילקבוע כיאיðומלמד
את מלוא לימודי הליבה להם הוא ðדרש ויש לקזז מתקציבו ולבחון אם יש להוציאו מהרשת אליה
הואשייך.
ðקבע בדוח
מבקרהמדיðהכי:
19
"רוב
מוסדות
החיðוך
החרדיים
איðם
מדווחים
למשרד
החיðוך
על
מצבת
עו”ה
שלהם
,
ולכן
למשרד
אין
ðתוðים מלאים
על
עו”ה
במגזר
החרדי
,
דבר
הפוגע
ביכולות
הðיהול
והפיקוח
שלו.
יש
מחסור
חמור
במורים
גברים
חרדים
למקצועות
הליבה
.
במוסדות
החיðוך
לבðים
מלמדים
גם
מי
שאין
להם תעודת
הוראה
.
מעט
עו”ה
חרדיים
משתתפים
בהשתלמויות
שעורך
משרד
החיðוך
.
הפיקוח
,
הבקרה
והאכיפה
של
משרד
החיðוך
על
הבעלויות
ועל
הדרך
שבה הן
מðצלות
את
התקציב
הðיתן
להן
מצומצמים
ביותר
.
ðמצאו מקרים
שבהם
בעלויות
פגעו
בשכר
עובדיהן
."
51
. גם
מה
מחקר המוזכר לעיל,
עולה כי
לפחות בחלק מהמקרים מידע הולם היה
מאפשר למשרד
החיðוך ליזום הכשרות ייעודיות למורים למקצועות חסרים, בעיקר אðגלית, ולפחות בחלק מן
המקרים אפשר היהלשפר באופן ðיכר אתלימודי הליבה במוסדות החי וך החרדים.ð
"
"השכלה
אקוויולðטית
52
. ðזכיר, כי במוסדות החיðוך החרדים חלק ðיכר מהמורות והמורים איðם בעלי השכלה אקדמית
ודרגותיהם ðקבעות לפי השכלה "אקוויולðטית". ההכרה האקוויולðטית מיועדת למי שðמðעים
מלרכוש השכלה במוסדות להשכלה גבוהה מטעמים של תפיסת עולם והכרה דתית. הדרגה
האקוויולðטיתðיתðת על פי קריטריוðים שו יםלמורות ולמורים.ð
53
. הבעיה העיקרית בכל הðוגע להכרה בהשכלה אקוויולðטית היא בהשכלתם של המורים הגברים
המלמדים בחיðוך החרדי. ההשכלה האקוויולðטית של מורות חרדיות מתבססת על לימודים
במוסדותהמיועדים לðשים חרדיות בלבד, אשרðמðעות מללמוד במוסדות כלליים, והגם שאףהיא
בעייתית, הריההכר
ה היא בהתאםלהשכלה הרלבðטית ה רכשת במוסדות כאמור.ð
54
. חוזר מðכ"ל 8.5-51 קובע כללים לדירוג לצרכי שכר
למורים שהם בוגרי ישיבות – וההכרה היא
לצורך לימודי קודש בלבד
: תלמוד
, ת
ושבע"פ
,
מחשבת ישראל
ותð"ך
.
ראה גם:
"
הכרה בהשכלת
מורים כשוות-ערך
)
אקוויוולðטית
(
להשכלה אקדמית
", עדו אבגר, מרכז המידע והמחקר של
הכ סת,ð 2016
רצ"ב דוח מרכז המידעוהמחקר של הכðסת
ספח יð'
55
.
הכרה בדרגות אקוויולðטיות של מורים )בðיגוד למורות לעיל( חלה רק לצורך הוראת תלמוד,
תושב"ע, מחשבת ישראל או תð ך. חוזר המð"כ"ל, בצדק, איðו מכיר
בדרגות אקוויולðטיות לצורך
לימוד מקצועות הליבה. רשתות החיðוך החרדיות מחוייבות ללמד לימודי ליבה בשיעור של 100%
,
בהם:אðגלית,מתמטיקה,ספרות,טבע,מדעוטכðולוגיה.כלבחיðהשלשיעורלימודיהליבה,חייבת
להיות מבוססת על כך שמועסקים במוסד הðבחן מורים בעלי כשירות
ללמד את מקצועות הליבה
20
השוðים, בהתאם להיקףהשעות הðדרש בדין.לאðיתןלהכיר במוסד ככזה שמלמד 100% מלימודי
הליבה, אם אין הוא מעסיק מורים בעלי השכלה רלבðטית ותארים רלבðטיים להוראת מקצועות
הליבה.
ד. 3. לימודי ליבהחלקיים
–
המðעותממבחðיהערכה
חיצוðיים
56
. חלקבלתיðפרדמ
חיוב
לימודיהליבההיðוהשתתפותבמבחðיהערכהחיצוðיים.אולם
המשיב4איðו
מתיר ל
מוסדות המלמדים בðים לקחת חלק במבחðים חיצוðייםו
גם השתתפות
המוסדות לבðים של
המשיב
ה 3 היא מוגבלת וחלקית עד כי הרשות הארצית למדידה והערכה בחיðוך ]ראמ"ה[ ðמðעת
מלפרסם את ממצאי הבחיðות ביחס לבðים ברשתות ולהסיק מהם מסקðות בדומה למסקðות
המתפרסמות ביחס למוסדות בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי
.
57
. חוזרהמðכ"ללעðייןלימודיהליבהקובע,ברחלבתךהקטðה,כיאיןלהסתפקבהצהרותשלמוסדות
הלימוד וכי לימודי הליבה חייבים להיות מלווים במבחðי מיצ"ב לתלמידי מוסדות החיðוך השו ים.ð
בלא מבחðי מיצ"ב לא ðיתן לקבוע כי אכן מלמדים במוסדות כאמור לימודי ליבה בהיקף הðדרש
ו
ברמת ההישגים בהם הם מחוייבים לעמוד. לימודי ליבה מהווים, כאמור בס'3 לחוזר המðכ"ל
ת אי מוקדם לקבלת תקצוב ממלכתי".ð"
לא ðיתן להפריד בין חובת לימודי הליבה לבין החובה של
מוסדות החיðוך לבחון את כלל תלמידיהם במבחðי המיצ"ב
ומבחðים
חיצוðיים
ðוספים עליהם
הוחלט
ביחס
למוסדות
החיðוך
האחרים
.
58
. בישיבת הוועדה לביקורת המדיðה
שהתקיימה ביום 20.5.24
, הודה
ðציג המשיב 4 מר ðתי גפðי
כי
גדולי ישראל שמים וטולמשל על מבחð"...י מיצ"ב בפלטפורמה ה וכחית שלהם." )ע'ð 41
.(
59
. סירובה של
המשיבה 4 ל
שתף את המ
ו
סדות לבðים
בבחיðות, וההשתתפות החלקית והמוגבלת של
תלמידים
במשיבה 3, מצביעות
לכאורה
על כך שהרשתות מבקשות להסתיר את רמת הידע הðמוכה
של תלמידיהן ]הבðים[ שסיבתה היא בעליל הימðעותן
–
באופן חלקי או מלא
–
מלעמוד בתðאי של
לימודיליבהמלאים.
60
. הימðעו
ת
מבחיðות ðובעת, לפחות בחלקה, מהוראה בחסר של לימודי הליבה, כפי שðיתן ללמוד אף
מדוח
מבקר המדיðה
לעיל, ו
כך קבע:
"
במגזר
החרדי
מתקיימים
מבחðי
המיצ
"ב
במתכוðת
חלקית
: הם
מתקיימים
רק
בחלק
מבתי
הספר
,
השייכים
לממ
"ח,
למעיין
,
ולמוכש
"ר
האחר
. הם
ðערכים רק
בכיתות
ה'
ורק
במקצועות
עברית
ומתמטיקה
.
המוסדות
המלמדים
את
מרבית
החיðוך
החרדי )66% מתלמידי החיðוך היסודי[ החיðוך
העצמאי
ומוסדות
"
הפטור
"- מתðגדים
להשתתפות
בהם
,
ולפיכך
תוצאות
מבחðי
המיצ
"ב
איðן
משקפות
את
כל
המגזר
."
61
. מðיתוח שערכה
העותרת
לðתוðי
המיצ"ב בחיðוך החרדי, תשע"ה-תשע"ז
עולה כי:
21
"פרסום ðתוðי המיצ"ב של שðה"ל תשע"ז מאפשר בחיðה כוללת של הישגי
בתי הספר החרדיים בבחיðות המיצ"ב, והשוואה בין ðתוðים אלו לבין הðתוðים
המפורסמים ביחס למגזר היהודי ובכלל מדיðת ישראל. השוואה זו מלמדת על
פערים גדולים בין החיðוך החרדי לבין החיðוך הכללי, בעיקר בכל ה
ðוגע לחיðוך
בðים -
אך גם במידה פחותה גם במוסדות חיðוך לבðות.
לאורךהשðים,מרביתמוסדותהחיðוך החרדייםלבðיםðמצאיםבעשירון התחתון
של בתי הספר, הן בציוðי העברית והן בציוðי המתימטיקה. רק מיעוט קטן )כ-
10%
בשðה( ðמצאים מעל הממוצע הארצי. בחיðוך לבðות המצב מאוזן יותר,
ובלימודי עברית אין הבדלים משמעותיים ביðן לבין הממוצע ה
ארצי.
במתימטיקה ðתוðי הבðות מוכים מן הממוצע הארצי, אך במידה פחותה.ð
"
רצ"ב הסקירהמיולי 2018
. ðספח
י"א
62
. יש להדגיש שוב, כי רק מיעוט מוסדות החיðוך השתתף במבחðים, לכן יש יסוד להðיח, כי
במוסדות
החיðוך שבחרו שלא לקחת חלק במבח ים,המצבחמורעודיותר.ð
63
. אמðם ב
יוðי 2024 פורסמו תוצאות מבחן PISA הביðלאומי, שðערך בישראל בשðת 2022 ופרסומים
רבים הדגישו את התוצאות הטובות של בתי הספר החרדיים. יחד עם זאת חשוב להזכיר, כי
התוצאות בהן התפארו הפוליטיקאים
החרדים
מתיחסות רק לבðות בחי וך החרדי. אין זה מקרה,ð
רובמוסדותהחיðוךלבðים חרדיםאליהם פðועורכיהבחיðה,סירבולהשתתףבבחיðה. רק190בðים
חרדיםðבחðובבחיðה,מספרðמוךובהתפלגותבלתימייצגתשלבתיהספר,כךשעורכיהבחיðהקבעו
כי לא ðיתן להסיק מסקðות ולראות בðבחðי
ם מדגם מייצג. )מחקר פיזה 2022 דוח טכð,י: מאפייðים
ןמהלך
הערכה
כלי
המחקר -
2022
-
https://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA
report.pdf
-
technical
.(
64
כמו כן יצויין כי בבדיקה הð."ל שעשתה העותרת עם ראמ"ה הובהר כי במסגרת ה
דוח
לא ðרשמה
אבחðה בין בתי ספר ממלכתיים חרדיים ]ממ"ח[ בהם ðלמדת תכðית ליבה מלאה לבין בתי ספר
חרדים
של
הרשתות או מוסדות מוכש"ר חרדים אחרים, ואף עובדה זו מקשה על הסקת מסקðות
באשר לממצאים
בכל הðוגע ללימודי הליבה בבתי הספר לבðים ברשתות
.
65
.
הדבריםðכתבו גם בס' 35 למכתבה של
המשðה ליועצת המשפטית, עו"ד
סומפולי סקי:ð
ויודגש,"
החובה של מוסדות הרשתות לעמוד בחובות החיðוך הרשמי, ובכלל
זה לימוד מלוא תכðית היסוד ובחיðה במבחðי המיצ"ב, עומדת בפðי עצמה
..."
וכן בס' 38
:
"משמדובר בתðאים שבהם ðדרשות הרשתות לעמוד כבר היום, לצורך קבלת
התקצוב הבסיסי
,
בדומה לדרישות הרגולטוריות החלות ביחס לחי וך הרשמי,ð
אין מקום להכללת תðאים אלה רק
במסגרת "הקומה הש ייה"ð
–
תðאי הכðיסה
22
לאופק חדש. הדבר מייצר קושי של ממש מבחיðה
משפטית בהיבטי שוויון
ומייצר כשל לוגי ומקצועי
."
66
. כאמור, החובה ללמד את כלל לימודי הליבה
ברשתות, ובהיקף חלקי בשאר מוסדות המוכש"ר,
כוללת את החובה לבחון את תלמידי המוסדות בבחיðות המיצ"ב
ובחיðות אחרות בהן מחוייבים
מוסדות חיðוךהמקבלים מימון מטעםהמדי ה,ð
כפי שמפורט בחוזרהמ כ"ל לעיל.ð
67
. על-פי חוזר מðכ"ל המעודכן מיום 1.12.24
, בשðת הלימודים תשפ"ה
יערכו שתי בחיðות חיצוðיות
בבתי הספר היסודיים בישראל, האחת
בכל כיתות ד'
–
בחיðה בשפת אם והש ייה בכל כיתות ו'ð
–
בא גלית או במתמטיקה, בהתאם להוראת ראמ"ה.ð
בחיðה וספת היתה אמורה להערך לכיתות ו'ð
במדעים,אולםבהחלטתשר החיðוך,לאתתקייםבחיðהחיצוðיתבשðתתשפ"האלא בתשפ"ובלבד
)
לא למותר לציין, כי עלה חשש
בקרב פעילי חיðוך, כי ההחלטה להימðע מבחיðה חיצוðית במדעים
ðובעת מהסכם פוליטי
שð,ועד להקל על מוסדות הרשתות( אך ðקבע כי בתי הספר יידרשו לערוך
בחיðהפðימית
במדעים.
רצ"ב חוזר מðכ"ל מיום 1.12.24 ðספח
י"ב
רצ"ב הודעהלעיתוðו
ת
של שרהחיðוךמיום 29.8.24 ðספח
י"ג
68
. ההשתתפות במבחðים חיצוðייםחייבת
להיותאחדהיסודותבהערכתשיעור
ואיכות
לימודיהליבה
הðלמדים בכל אחד מהמוסדות
הרשומים ברשתות. לא ðיתן לקבוע כי מוסד מלמד 100% לימודי
ליבה וזכאי בהתאם למימון מלא, אלא אם הוא שולח את כל תלמידיו לבחיðות חיצוðיות
,
המתקיימות מעת לעת. זהו מרכיב שחייב ל
התקיים
כחלק מחישוב
העמידה בדרישות הוראת
לימודי ליבה מלאים ויש לשקלל
את מידת ההשתתפות בבחיðות שðקבעו לש ת תשפ"ה,ð
בחישוב
היקף הלימוד
של מקצועות הליבה בפועל בש ה זו.ð
ד.4. פיקוחעללימודיליבה ודרישות קיזוז
69
. לפי מדיðיותו המוצהרת של המשיב 1, מקוזז
ים
מתקציב הרשתות, שðמצא כי איðן מלמדות 100%
לימודי ליבה
,
סכומים מה
תקציב
המיועד לה ב
שðת הלימודים ה
עוקבת
בהתאם לשיעור לימודי
הליבהשלאðלמדו
.
המידעבאשרלשיעורלימודיהליבה במוסדותðאסףעל-ידי הפקחיםשלמשרד
החי וך,ð
שלפי דוח מבקר המדיðה עמד מספרם בשðת על2019"84 מפקחים
, ש
פיקחו על 6,664
מוסדות
ובהם
כ-
446אלפי
התלמידים
שבמחוז )יחס של מפקח אחד ל-
79
מוסדות.(
"
70
. בתשובה לבקשת חופש מידע, שהגישה העותרת בשðת 2019 ðתקבלה רשימה של מוסדות חיðוך
ברשתות בהם ðבחן
היקף לימודי הליבה
בשðים שקדמו לבקשה
מהרשימה שð.שלחה עולה כי
רק
חלק זעום-
32 מוסדות מתוך למעלה מחמש מאות ממוסדותהחיðוך שלהרשתות
ðבדקו כלל
.
23
71
. עוד עלה
מתשובת המשיב 1 כי
היקף "
יישום תכðית היסוד ðקבע ע"פ הצהרת מðהל ביה"ס ובדיקת
המפקח, בהתבסס על תכðית
היסוד למגזר החרד
י..." קרי, מðהל בית הספר הוא שðותן את המידע
לגבי היקףעמידתו בדרישות החוק והמפקח אמור אךלבחון אתתוכðית הלימודים שלהמוסדולא
אתהלימודים בפועל.
72
. למרותאופןהבחיðה,אשרלאðיתןלחלוק עלהמידההðמוכהשל אמיðותה,רק לגבי6מןהמוסדות
שðבחðוðקבע כי הם מלמדים 100
אחוז מלימודי הליבה.
הבקשה והתשובות
לבקשת חופש המידע משðת 2019 מצורפים
כחלק מ ספח ט'לעיל.ð
73
. מהתשובה דאז עלה עוד, כי המוסדות איðם ðדרשים להשיב כספים, אלא הסכומים
ששולמו ביתר
מופחתים מתקציבם לשðה העוקבת
הייð,ו מתוך ההקצבה המלאה
שיקבלו
בלא
כל
סðקציה
ðוספת
בגין
דיווחים
כוזבים
ולמרות
שרבים
מבתי
הספר
הרלבðטיים
שבים
ומלמדים
ליבה
בחסר
גם
בשðים
הבאות
.
זאת
במקום
להתðות את המשך המימון
בעריכת
פיקוח ראוי וככל
ש
יימצא
שהם
עומדים
בתוכðית
הליבה
המלאה
.
74
. מסקיר
ה שערך
ד"ר אריאל פיðקלשטיין, מ
המכון הישראלי לדמוקרטיה,
שכותרתה "הקיזוז
למוסדותחרדיים בגין אילימוד לימודי ליבה התכווץ
" ו
מðיתוחðתוðים
שðשלחו למכון
עולהכי
אכן
ðערךקיזוז תקציבי לכמה מ
ה
מוסדות
לבðים של
הרשתות
:
"שיעור
הקיזוז
ðערך ביחס
להיקף
שעות
מקצועות
הליבה
שהמפקח
דיווח
שלא
ðלמדו בבית
הספר
.
בדרך
כלל
מדובר
בשיעור
ðמוך ביחס
לתקציב
המוסד
ובממוצע
לאורך
השðים
שיעור
הקיזוז
השðתי
של
מוסדות
שקוזז
להם
תקציב
עומד
על 8% מהתקציב
,
המתבטא
ב-
300,000 ש"ח
למוסד
בממוצע
לשðה
. יש
הבדלים
בין
רשתות
החיðוך
:
ברשת
החיðוך
העצמאי
שיעור
הקיזוז
התקציבי
הממוצע
למוסד
שקוזז
לו
תקציב
עמד
לאורך
השðים
על 9% מהתקציב
לעומת
6% ברשת
מעיין
החיðוך
התורðי
.
בהתאם
,
מבין
המוסדות
שðערך
בהם
קיזוז
תקציבי
,
ברשת
החיðוך
העצמאי
עומד
הקיזוז
השðתי
הממוצע
על ש"ח350,00,
לעומת 180,000 ש"ח
ברשת
מעיין
החיðוך
התורðי
.
...
במרבית
מוסדות
החיðוך
שהמשרד
קיזז
מתקציבם
לא
היה
מדובר
בתופעה
חד
פעמית
בשðה
אחת
,
אלא
בתופעה
המתמשכת
על
פðי
כמה
שðים
. כך,
לאורך
השðים 2022-2014 ðערכו בסך
הכול 346 קיזוזים
, ב-
87 מוסדות
."
רצ"ב סקירתו שלד"ר
אריאל
פיðקלשטיין
.
ðספח י"ד
73
. מדובר בקיזוז בסכומים ðמוכים מאד, שקשה להðיח כי תואמים את הפער בין שיעור הלימודים
הðלמד
לðדרש
איð,ם בוחðים
את היחס בין המורים בעלי ההכשרה ללמד את מקצועות הליבה
לתוכðית הðטעðת על-ידי הðהלת המוסד ואיðם לוקחים בחשבון
המðעות מהשתתפות בבחיðות
חיצוðיות
.
הם איðם מהווים סðקציה עוðשית על אי עמידה בדרישות החוק ובדיווחים כוזבים אלא
24
חישוב מתמטי כביכול המקזז מן התקציב המלא את אחוז לימודי הליבה שלא ðלמדו, וזאת על
בסיסדיווחי המðהל ובדיקת תכðית הלימודים
הðטע ת בלבד.ð
74
.
יתירה מזאת,
ד"ר פיðקשלטיין
מצביע על כך, שלא רק שמדובר ב
סכומים ðמוכים של קיזוז, אלא
ש
גם מספר
המוסדות
לגביהם
ðקבע כי איðם עומדים בדרישות לימודי הליבה רחוק מרחק רב מסך
המוסדות שאיðם מלמדים
לימודי ליבה מלאים
.
לראיה,
מ
סקר שðערך על-ידי המכון
לדמוקרטיה
בשðת 2021 עלה כי 76% מההורים לבðים ב
בתי הספר היסודיים של מוסדות
החיðוך החרדיים
השיבושילדיהםלאלומדיםכללאðגליתבבתיהספר
.
עדותעלכך ðמסרהגםבישיבתועדתביקורת
המדיðה
שðערכה ביום 22 ביðואר 2025, על ידי עו"ד
פי י קלמן,ð
מההמיגזר החרדי,
אשר א
י
תגר את
הצהרות
ðציגי המשיב
1 וקבע כי הן מðותקות לחלוטין מן המציאות בשטח, וðתן כדוגמא את
מוסדות החיðוך בביתר עילית
,
אשר לדבריו באף אחד מהם אין לומדים אðגלית
ותלמידיהם איðם
יודעים אפילו את ה-
ABC
.)פרוטוקול הישיבה טרם פורסם
. קישורית
להקלטת הישיבה -
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/StateControl/Pages/CommitteeTVar
chive.aspx?TopicID=29615
.(
75
. אמðם
ðמסר לוועדה לביקורת המדיðה על ידי ðציגי המשיב 1 כי שוðו ðהלי הפיקוח, אולם
לא ðמסר
מידעמפורטלגביאופןהבדיקה
ובאשרלקריטריוðיםשהמפקחיםðדרשולבחון-למשל,האם
ðבחן
מספרשעותההוראהשלכלמקצועהלכהלמעשה,הא
םבוחðיםאת
מספרהמוריםהכשיריםללמד
אתכללמקצועותהליבהבהתאםל דרש.ð
כמוכןלאברורהאם
בשðתהלימודיםה וכחית,תשפ"ה,ð
ייבדקו כל המוסדות
או שמדובר בבחיðה אקראית, כפי שהיה בשðים קודמות
וכן לא ðמסר כיצד
הוðחוהמפקחיםלהתיחס ל
המðעותמהשתתפות בבחיðות החיצוðיותהקבועות לש ה זו.ð
ד.5. מעברשלמוסדות
חיðוך אל הרשתות החרדיות-המפלגתיות
76
. באשרהרשתותהחרדיות-המפלגתיותזכולתקצובשל100%לעומתתקצובשל75%בלבדלמוסדות
אחרים במעמדזההשלמוכרשאיðורשמיותקצובבשיעורשל55% למוסדותפטור,ביקשו מוסדות
רביםלהצטרףלרשתותכדילזכותבמימוןהðוסף.מדוברבהסדריםכלכליים,באשרðראהכילאחל
שיðוי כ
לשהו בדרך ההוראה במוסדות האמורים, או בהיקף לימודי הליבה הðלמדים בהם. כשל
הפיקוח של משרד החיðוך, איפשר למוסדות הללו להרשם כחלק ממוסדות הרשתות, וזאת מבלי
שילמדו את תלמידיהם את מלואלימודי הליבה.
על מלאכותיות הצירוףðיתןללמוד לכאורהגם מן
העובדה שמרבית המוסד
ות המצטרפים בחרו להצטרף לרשת בðי יוסף
–
מעין החיðוך התורðי
כמצוייןלהלן,הגםשרבים
בהם
מוסדותחיðוךאשכðזייםשהצטרפולרשתאשרעלפיתקðוðהðועדה
ל"ארגון תלמודי תורה למורשת יהדות המזרח" וכללים שוðים שðקבעו למוסדותיה מחייבים ðוסח
תפילה ופסיקה ברוח זו.
77
. מðיתוחðתוðי משרד החיðוך עולה, כימאז שðת 2005ועד לשðת2024 הצטרפו לרשתות 109 מוסדות
חי וךחרדיים,ð24לרשתשלהמשיבה4, סה"כ9055תלמידיםו-
85לרשתהמשיבה3,סה"כ23,738
תלמידים.
רצ"בðיתוח מעבר מוסדותחיðוך חרדיים אלהרשתות2024
-
2005
. ðספח ט"ו
25
78
.
30 מהמוסדות שהצטרפו למשיבה 3
היו קודם לכן מוסדות פטור,,
שזכאים לכל היותר ל-
55%
מ
תקציב מלא,
כך שה
צטרפותם הק תה להם תיקצוב כמעט כפול משזכו לו קודם לכן.ð
אולם העדר
פיקוח אפקטיבי מביא לכך שלא ðיתן לדעת האם
גם
תוכðית הלימודים
עברה את המהפך הדרוש
במקביל לתוספת התקציבית.
מציטוט היועצת המשפטית למשיב 1 במכתבה של המשðה ליועצת
המשפטיתלממשלה,סומפוליðסקי,עולה,כיהיאמודהש
ביןהמוסדותהמוכריםכחבריםברשתות,
יש מוסדות ש
אף
איðם מתיימרים להורות את כלל לימודי הליבה ועל כן לא ראוי שיכללו במסגרת
זו.
79
. באשר זהותם שלמוסדות כאמור ידועה,לא ברור מדוע בחר המשיב1 להמשיך גם בשðתהלימודים
תשפ"הלהכירבהםכחלק מהרשתותולאפשרלהםלהיותמתוקצבים
מקופתהמדיðה
ביתר,בðיגוד
לדין
תוך שיתוף פעולה עם מה שלא יכול אלא להקרא הוð,אה
.
לכל הפחות
קמה חובה מיידית
להצביעעלהמוסדותכאמורולהתחילכברכעתאתתהליךהוצאתםממסגרתהרשתותלקראתשðת
הלימודים תשפ"ו
–
וליידע את הציבור באשר להחלטות כאמור, כדי שהורים יוכלו לרשום את
ילדיהם לבתי הספר באורח מושכל.
ד.6. חישובהקיזוזהðדרשממוסדותהרשתות
בגין שðיםקודמות
80
. המידע
באשר
לקיזוז תקציבים ממוסדות הרשתות המצוי בידיðו איðו מלא, למרות בקשות חופש
מידעולמרותשהמידעðדרש
גםעל-ידיהוועדהלביקורתהמדיðהשלהכðסת
,אשרהמשיב1מחוייב
להעביר לידהמידע לפי דרישה.
81
. מהמידע החלקי
שðמסר לעותרת ומהמידע שðמסר למכון הישראלי
לדמוקרטיה עולה כי קיזוזים
כאמור
,
אם היו,
היו בסכומים ðמוכים באופן משמעותי מפערי הלימוד ו
במספר זעום ממוסדות
החיðוךשל הרשתות, שðמ עו מללמדלימודי ליבה מלאים.ð
82
. ההמðעות כאמור ðובעת הן ממיעוט מפקחים שðשלחו לבחון את הðעשה בבתי הספר
, הן מהתופעה
שתו
א
רה ותועדה במחקר ה "ל ולפיה מדובר ככלל ב"פיקוחללא פיקוח",ð
והן מ
חישוב מקל ובלתי
חוקי של היקף תוכðית לימודי הליבה
)
כאמור
–
הכרה באחוזים ðמוכים כמהווים את כלל לימודי
הליבהובעיקרהכרהב"אשכולות"שלמקצועות,במקוםלבחוןאתלימודםשלכלללימודיהליבה
(.
83
. לא את כל
ליקויי הפיקוח מן העבר
יתן לתקן בדיעבד. אולם בהחלט ðיתן לתקן את חלקםð,
בהסתמך על מידע גלוי, או שאמור להיות גלוי.
84
. כך, אין כל קושי לדרוש
, גם בדיעבד, מסמכים המעידים
על
תוכðיות הלימודים שðלמ
ד
ו. אין קושי
לדרוש
מסמכים המעידים על
כשירותם של המורים ב
כל אחד מהמוסדות
ללמד
את מקצועות
ה
ליבה
בהעדר מורים בעלי כשירות ללמד לימודי ליבה במקצועות השוð.ים
–
חזקה כי אלה לא
ðלמדו
.
26
85
. בðוסף,ישבידיהמשיב1פירוטמלאשלמוסדותשהשתתפובבחיðותחיצוðיותושלמוסדותשסירבו
לשלוחאתתלמידיהם
וכאמור,בדרישהללימודמלואלימודיהליבהðכללתגםדרישתההשתתפות
בבחי ות כאמור.ð
86
. המידע
המצויין לעיל,
גם אם איðו מלא ואיðו ðותן מעðה מקיף כזה שאמור להתקבל מביקורת
ש ערכת בזמן אמת,ð
מספיק
כדי
לקבוע חוסרים בהיקף לימודי הליבה. גם אם יחליט המשיב 1
לפעול לקולא, עדיין עליו לפעול לקיזוז סכומים ששולמו ביתר בשל מידע כוזב שהועבר אליו
מהמוסדות,
אשרðטען בוללימוד100% לימודיליבה מתוךכווðה להטעותולקבלתקציבים
שאיðם
מגיעים להם.
ד.7. האיðטרסהחברתיבחיובלימודיליבה
87
. ðזכיר כי קיים איðטרס חברתי וכלכלי בלימוד לימודי הליבה במסגרת החיðוך החרדי הגדל בקצב
מהיר
.
ההימðעות מלימודי ליבה
חוסמת בפðי רוב הצעירים החרדים אפשרות השתלבות בעבודה
מכðיסה ובלימודים
אקדמיים
בהמשך חייהם, דðה אותם להישעðות על תמיכות המדיðה ולעו י,ð
ו
מוðעת
יצירתבסיסמשותףלכללמגזריהחברה
הישראלית
.
לפידוחמבקרהמדיðה69בלשðת2019
בעðייןהðגשתההשכלההגבוההלציבורהחרדי,ðמצאכישלושהמכלארבעהחרדיםואחתמתוךכל
שתי ðשים חרדיות איðם מצליחים לצלוח את לימודי התואר הראשון
גם כאשר הם בוחרים בשלב
כלשהו של חייהם לר
כוש השכלה אקדמית
. מדובר בצעירים חרדים שבחרו
לחרוג מהמוסכמות
החרדי
ות
של לימוד
ב
ישיב
ה כל
חייהם
ופðו ללמוד באקדמיה. הðתוðים מלמדים את אשר מצביעים
עליו החוקרים זה מכבר: העדר לימודי ליבה עומד בעוכריהם והם איðם מצליחים להתגבר על
הפערים ש
גזרו עליהם
מוסדות חיðוך שמðעו מהם
,
בðיגוד לחוק
,
ללמוד לימודי ליבה
.
יתר על כן,
הפערהמשמעותיביןðשירתבðיםחרדיםלðשירתבðות
מוכיחבעליל
אתטעðתהעותרתבדברחומרת
התופעה של אי הוראת לימודי הליבה במוסדות החרדיים לבðים. הימðעות מהוראת לימודי הליבה
כðדרש פוגעת הן בזכויותיהם של התלמידים לחיðוך כאמור לעיל והן באיðטרסים הכלכליים של
ישראל, כפי שðכתבבחוותהדעת שלהממו העל התקציבים לעיל:ð
הגדלת תקציבי מוסדות חיð"וך שאיðם רשמיים ללא דרישה לעמידה בחובת
פיקוח ולימוד מקצועות היסוד תביא להרחבת פערי המיומðויות ותביא לפגיעה
בהשתתפות בשוק התעסוקה ובכושר ההשתכרות בטווח הביðוðי-אורך. כפי
שהוכיח ðסיון העבר, הגדלת תקציב המוסדות מתואמת עם מספר הלומדים
ב
הם, ועתידה להביא לגידול מתמיד במספר הבוגרים חסרי מיומðויות ðדרשות
להשתלבות בשוק התעסוקה ומיצוי כושר השתכרות."
88
. לאלמותרהואלצייןאףאת
הðזקמרחיקהלכתלכלכלתישראלורווחתה,הðגרםבשלסירובהמגזר
החרדי להורות לימודי ליבה כראוי בבתי הספר לב ים,ð
עליו
עמדו כלכלðים וחוקרים מן השורה
הראשוðה בישראל, לרבות בðק ישראל. )ראה, למשל: תוכðית מחלקת המחקר של בðק ישראל
להאצת הצמיחה במשק: ארבעה צירי פעולה
אסטרטגיים מומלצים לממשלה ומסגרת פיסקאלית
למימוðם 2021 שורש
תובðות
;
–
חברתי
למחקר
מוסד -כלכלי
27
https://shoresh.institute/insights_heb.html( וכן
במסמך הממו ה על התקציבים,ð
יוגב גרדוס,
מיום12 במאי 2023
:
"בהשוואה בין החברה היהודית הלא-חרדית לחברה החרדית עלה כי ציוððי
הðבחðים מהחברה החרדית בכל מדדי האורייðות הðדרשים לשוק התעסוקה
ðמוכים הן בהשוואה ליהודים שאיðם חרדים והן בשאווה לממוצע ב
-
.
OECD
הפערים ðמצאו גםבקרבðשיםחרדיות,אךהפעריםהמשמעותייםביותר
ðמצאו
באורייðות מתמטית בקרב גברים חרדים. לצד תמוðת המצב המתוארת, אתגר
התעסוקה בחברה החרדית מדאיג עוד יותר לאור החברת הפערים הבין דוריים
ביחס לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. על פי ðיתוח של פורום קהלת לכלכלה
לðתוðי סקר PIAAC עולה כי הפער ברמת האורייðות בקרב גברים חרדים ביחד
לגברים יהודים לא-חרדים הולך וגדל עם הזממן, כך שצעירים חרדים מחזיקים
בפערי אורייðות גדולים מבשל הוריהם ביחס לאוכלוסייה הלא-חרדית, מגמה
חריגה בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בישראל ולמגמות בעולם."
רצ"ב מסמךהממו ה על התקציבים.ð
ðספח ט"ז
38
. בשðיםהאחרוðותאðועדיםלשיðוייםהחליםבקרבחלקמהחברההחרדית,רביםמבקשיםלהשתלב
במקומות עבודה ולפרðס את משפחותיהם בכבוד. באשר רוב הציבורהחרדי איðו בוגר לימודי ליבה
ובאשרðציגיובכðסתממשיכיםלפעול
לאיון
החובהללמדלימודיליבה,ðוצרמצבאבסורדיבוðציגי
החברה החרדית מבקשים בחקיקה לצמצם את חובות הכשירות של
מועמדים ל
תפקידים שו ים,ð
לעיתים תוך סיכון חיי אדם
.
הכשרתם ושילובם של חרדים בחברה ובכלכלה הם איðטרסים קודם
כל של החרדים עצמם, כפי שרבים מהם כבר מביðים והם כמובן הכרחיים להמשך ביסוסה של
החברהושל הכלכל
ה הישראלית.
ה. הטיעון המשפטי
ה.1 מð.יעיםפסוליםומשוא פðים
39
. ðושאי תפקיד מיðהלי ðדרשיםלהפעיל את סמכויותיהם בהתאםלשיקולים הקבועים בחוק, לצורך
יישום המטרות הקבועות בו וזאת באופן שוויוðי וללא משוא פðים. פרופ' ברק-ארז מבחיðה בין
מטרותזרות ושיקוליםזרים לבין מðיעים פסוליםומשוא פðים. )משפט מי הלי, בע'ð635
(
"הרשות
המיðהלית רשאית להפעיל את הסמכות המוקðית לה בחוק רק לשם
הגשמת המטרות
שלשמן הועðקה לה אותה סמכות או על יסוד השיקולים
שðגזרים ממטרותיו של חוק
זה. הגבלה זו היא אחת התולדות של עקרון שלטון
החוק, המחייב את הכפפתה של
הרשות המיðהלית למטרותיה של החקיקה
."
"
הביקורת המבוססת על משוא פðים מתייחסת לאפשרות שתהא השפעה לא
ðאותה על ההחלטה, בלי לבחון את ההחלטה שהתקבלה ואת השיקולים שהיו
ביסודה. זוהי עילה פרוצדורלית. לעומת זאת, העילה בדבר השיקולים הזרים
28
מתייחסת לבחיðתה של ההחלטה שהתקבלה, ולכן היא עילה מהותית. אכן,
משוא
פðים עשוי להביא לקבלת החלטה המבוססת על שיקולים זרים, אך
תיתכן
החלטה המבוססת על שיקולים זרים ללא משוא פðים, ויכול להיות מצב
שבו יש
סכðה למשוא פðים, אך בפועל אין עדות לכך שהרשות הפעילה
שיקולים זרים
.
לאמיתו של דבר, חשיבותה של עילת השיקולים הזרים היא
דווקא כאשר הרשות
המחליטה לא היתה ðגועה במשוא פðים שהיה ðיתן
לאיתור מראש
.
בחיðת
השיקולים
לאור
החוק
המסמיך
–
חוקיותם של השיקולים שהפעילה
הרשות ðדוðה, בשלב ראשון, בהתאם לחוק המסמיך. במלים אחרות, השאלה
אם
השיקולים הם עðייðיים או זרים ðבחðת בהקשר החקיקתי הðדון
.
בע'638
40
.
בעðייןהðדון,לאðיתןלכפורבעובדהשההחלטותשהתקבלו,באשרלפיקוח,לבחיðתלימודיהליבה,
להערכת ðושא כשירות כוח ההוראה וההשתתפות בבחיðות החיצוðיות, פסולות באופן מהותי. הן
ðתקבלו על בסיס שיקולים הזרים לחוק המסמיך ובðיגוד להðחיות היועץ המשפטי לממשלה
והדגשים שהושמו בפסיקה.
41
. ðיתן להצביע על חשש ממשי למשוא פðים בהתðהלות המשיב
1, אשר תיקצב את כלל המוסדות
הרשומים ברשתות בתקצוב מלא ובדק באופן אקראי ומקל חלק קטן מהמוסדות וגם כאשר ðמצא
כי מוסדות לא עמדו בדרישת לימודי ליבה מלאים, קוזז מהם סכום קטן ולא ððקטה ðגדם כל
סðקציהðוספת.יתירה
מזאת,המשיב1המשיך
ותקצבמוסדותכאמורבהיקףמלאבשðיםשלאחר
מכן, זאתגם כאשרההפרות חזרו וðש ו.ð
42
. המשיב 1 ðמðע מלתקן את הכשלים כאמור, גם לאחר שאלה הוצבו בפומבי ובאופן מפורט בדוח
מבקר המדיðה
הðזכר
לעיל. ðדמה כי לולא ðעשה ðסיון להוסיף
תקציבי עתק למוסדות הרשתות
ולולא עתירת חדו"ש, היה המשיב 1 ממשיך בהתðהלותו הסותרת את הדין ואת חובת הðאמðות
ומממן כתביעת המפלגות החרדיות
המוטלת עליו
, באופן מלא,
מוסדות חיðוך, המתעלמים
מחובתםללמד את מלוא לימודי הליבה.
43
. שוב וðדגישð, כי מדובר בתקצוב של רשתות חרדיות-מפלגתיות, אשר במהלך רוב השðים
ה
ðדוðות
היו המפלגות להן הן סמוכות, חברות בקואליציה
ולא אחת
–
כבהיום הזה
–
היתה הקואליציה
הממשלתית תלוייה בתמיכתן.
ðזכיר עוד, כי גם כעת מכהן כשר במשיב
1 שר אשר כיהן עד לפðי
שðיםאחדותכמðכ"להמשיבה3ובחלקמןהזמןבוכיהןכמðכ"להמשיבה3כיהןגםכמðכ"למפלגת
ש"ס
וכי מðהיג מפלגת
דגל
התורה, אשר המשיבה 4
סמוכה לה ולשותפתה בסיעת יהדות התורה,
הוא יו"ר ועדת הכספים של הכðסת, ח"כ הרב משה גפðי הפעיל באופן ðחוש וכוחðי בהגדלת מימון
המשיבות 3ו-4.
29
ה.2 חוסרסבירותקיצוðי
44
. אףאםלאהוכחמשואהפðיםשלמקבליההחלטותואףלולאðיתןהיהלהראותכיðשקלושיקולים
זרים, הרי שמדובר בהחלטות פגומות בהיותן
ðגועות בחוסר סבירות קיצוðי. לעðיין זה ðקבע לא
פעם, כי חוסר סבירות יכול להתקיים, אף אם לא ðשקל שיקול זר כלל, אך ðיתן משקל מעוות
לשיקוליםהעðייðייםבמידהשהביאהלהפרתהאיזוןביðיהם.כךקבעכב'השופט
]כתוארואז[
שמגר
בבג”ץ דקה ð156/75' שרהתחבורה
, פ"מל)2(
94
בע', 105
:
"יכול שייווצרו ðסיבות בהן לא ðשקל על-ידי הרשות המיðיסטריאלית שיקול
זר, והובאו בחשבון אך ורק שיקולים שהם רלבðטיים
לעðין, אולם לשיקולים
הרלבðטיים השוðים יוחס משקל בפרופורציה כה מעוותת בי יהם לבין עצמם,ð
עד שהמסקðה הסופית הפכה מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-סבירה
לחלוטין".
45
. וכך קבע כב' השופט
]כתוארו אז[
ברק ב
בג”ץ 389/80 דפי זהב בע"מðגד רשות השידור
, פ"ד לה)1
,(
421
בע', 445
:
"על הרשות המיðהלית לאזן את האיðטרסים השוðים במסגרת הðורמה הכללית
שðקבעה על-ידי המחוקק. איזון זה הוא סביר, אם הרשות המוסמכת ðותðת את
המשקל הראוי, כלומר, המשקל המתבקש על-פי פירושה של הðורמה
החקיקתית אותה מבצעת הרשות המיðהלית, לאיðטרסים השוðים הבאים
בחשבון".
46
. התðהלותו של המשיב 1 כ
מו גם העברות הכספים ללא כל ביקורת או פיקוח של המשיב 2 עולות
לכדי חוסר סבירות קיצוðי. המשיב 1 פעל תוך הפרה
מודעת
של הðורמה החקיקתית והמשיב 2
העבירתקציביםבהתאםלמדיðיותוזושלהמשיב1 בלאשיבחןאתסבירותההעברותכאמורוללא
קבלתמידעקוðקרטילגביכלאחדמהמוסדות
,
בידיעהכיהפיקוחכביכולבאמצעותחשבתשמוðתה
על ידו לאו פיקוח שמו והוא משמש כעלה תאðה בלבד. בכך פעלו המשיבים 1 ו-2 בצוותא בחוסר
סבירות קיצוðי ובהתעלמות מודעת ומכווðת מןהמציאות שהתקיימה לðגדעי יהם.ð
ה.3 שיקולדעת שמופעל
בחוסר תום-לב
47
. רשויות מיðהליות חובת תום-
לב מוגברת. החלטותיהם חייבות להתבסס על שיקולים רלבðטיים,
הðבחðים באופן עðייðי. לא מדובר רק בהיבטים טכðיים או פורמליים של ההחלטה, אלא למהותה
ולתוצאות הðובעות ממðה. כך כתבה
פרופ'
דפðה ברק-ארזבספרה, משפט מיðהלי
, בע'619-620
:
שיקול הדעת המיð"הליחייב להיות מופעל בתוםלב, על יסודשיקולים עðייðיים,
בשוויון, בסבירות ובמידתיות...בהתאם לכך, הביקורת על חוקיותן של החלטות
מיðהליות איðה מוגבלת לשאלות שעðייðן מסגרת הסמכות ולשאלות שעðייðן
30
ההליך שבו ההחלטות מתקבלות. היא משתרעת גם על חוקיותו של שיקול
הדעת שביסוד ההחלטות
–
מבחיðת השיקולים שהרשות רשאית להידרש להם
והאיזון שעליה לערוך ביðיהם. במילים אחרות, המשפט המיðהלי איðו מגביל
עצמו רק לצד הטכ י או הפורמלי של חוקיות ההחלטה.ð
...
קיימת קורלציה מסויימת בין חוקיותו של ההליך לבין תוכð...ה של ההחלטה
המתקבלת בסופו של דבר. אולם, קורלציה זו היא חלקית בלבד. חרף הערובות
שיש בהליך מיðהלי תקין לאיכותה של ההחלטה המתקבלת, ההבטחה הגלומה
בו איðה מתממשת תמיד. על כן, יש לבחון גם את תוכðו של שיקול ה
דעת
המי הלי עצמו."ð
48
. קייםחששממשי,כישיקולהדעתשלהמשיב1בהחלטותיולעילהופעלבחוסרתוםלב,מתוךכווðה
ליתן יתרוðות כלכליים למוסדות הרשתות, בהתאם ל
דרישות
מפורשות או
משתמעות
של
ראשי
המפלגות
אליהן סמוכותהרשתות.
49
. קייםחשש
ממשי כיגםבשð,
תהלימודים
הðוכחית
לא תוקן המעוותוממשיךה
מימון ביתר,
למרות
שכברהובהרכיההחלטותבעברðעשובðיגודלדיןוכיהועברותקציביםבהיקף
מוגדל,ש
איðותואם
את
שיעור
לימודי הליבה
בפועל
קיים חשש כי גם בשð.ה הðוכחית
מ
חושב היקף לימודי הליבה
באורח שאיðו לוקח בחשבון פרמטרים הכרחיים, כ
העדר כוח הוראה בעל הכשרה להורת מקצועות
הליבה במוסדות, או כסירוב להשתתף במבחðים חיצו יים.ð
אפילו לא ðאמר במפורש כי
המוסדות
יידרשו
לעמוד בהיקף לימודים מלא שלכל אחד ממקצועות הליבה כדי לזכות במימון מלא.
50
. פרופ' ברק ארז קובעת עוד, כי על הרשות המיðהלית חלה חובת הגיðות, וכי ממðה ðגזרות חובות
ספציפיות:
" חובת
ההגיðות
של
הרשות
ðחשבת לחובה הראשוðה
במעלה
שמוטלת
עליה
,
ושממðה
ðגזרות חובות
ספציפיות
רבות
אחרות
.
...
יש
לה
משמעות
וחשיבות
גם
מן
ההיבט
של
הגבלת
שיקול
דעתה של
הרשות
.
מבחיðה
רעיוðית
,
חובת
ההגיðות
קשורה
גם
בתפישה
לפיה
הרשות
היא ðאמן
הציבור
,
וחייבת
לðהוג
כלפיו
בðאמðות
.
...
הביטוי
הבסיסי
ביותר
של
החובה לðהוג
בהגיðות
הוא
החיוב
לðהוג
בתום
לב
במובן
הסובייקטיבי
שלו.
31
...
חובתה של
הרשות
לðהוג
ביושר
לב
היא
בעלת
חשיבות
מיוחדת
בהקשר
הציבורי
,
בשל
הערך הðודע
לאמון
הציבור
בשלטון
."
ע')630-631
.(
51
. התðהלותו של המשיב 1 והמðעותו של המשיב 2 מבחיðה ביקורתית, מחזקים את המסקðה כי הם
לא
עמדו בחובת ההגיðות המחייבת את הרשות המיðהלית ו
אשר העדרה
פוגם
באמון הציבור
בשלטון.
ה.4. איסורהפליה
52
. כל חלוקת כספי
ציבור
כמו כלהחלטה מיð,הליתאחרת, צריכה להעשותבאופן שוויוðי תוך מðיעת
הפליה.לעðייןזה כתב
כב'
המשðה לðשיאה
, השופט
מלצר:
עקרון השוויון, שהיð"ו עיקרון בסיסי במשפטðו בכלל ובמשפט המי הלי בפרט,ð
מטיל על הרשות
חובה לðהוג באופן שוויוðי. עילת ההפליה, הðגזרת מעקרון
השוויון, היðה עילת ביקורת עצמאית ומרכזית על
מעשי המי הל )ראו:ð
בג"ץ
פורז ð953/87' שלמה להט, ראש עיריית תל אביב יפו, פ"ד מב
)2(
309
)
1988
;(
בג"ץ 4906/98
עמותת "עם חופשי"
לחופש דת מצפון חיðוך ותרבות ð' משרד
הביðוי והשיכון
פ"דð,ד
)2(
503
)
2000
.((
"
53
. מתן תקצוב מלא למוסדות חיðוך שאיðם מלמדים את מלוא לימודי הליבה מהווה פגיעה בעיקרון
השוויון.
ב
עע"מ343/09הביתהפתוחלגאווהוסובלðותבירושליםðגדעירייתירושלים
,סד)2(1,קבע
כב'
השופט
]כתוארו אז[
עמית שðי שלבים לבחיðת השוויון: בחיðת קבוצת השוויון הרלבðטית
ובחי ההאם מתקיימתחובתהשוויון ביןחברי הקבוצה.ð
"
השוויון המהותי משקף ערכים של צדק והגיðות, והבדיקה אם ההבחðה
שמבצעת רשות שלטוðית מקיימת את השוויון המהותי, ðערכת בש י שלבים:ð
בשלב הראשון
מתוחמת קבוצת השוויון, ובשלב השðי בוחðים אם הרשות
ðוהגת באופן שוויו י בתוך קבוצת השוויון. )ראו:ð בג"ץ 3792/95 תאטרון ארצי
לðוער ð שרת המדע והאמð'ויות, פ"ד ðא
)4(
259
)
1997 )להלן: עð(יין תאטרון
ארצי לðוער(; עðיין התðועה ליהדות מתקדמת; עðיין ðאמן; עðיין התðועה
המסורתית(. במסגרת השלב הראשון מוגדרת קבוצת ההתייחסות הרלוו טית,ð
זו "קבוצת השוויון", וגבולות הקבוצה הם גם גבולות השוויון. לעיתים זיהוי
הקבוצה הוא קל ואף קבו
ע בחוק ולעיתים יש קושי לזהות את הקבוצה. תיחום
והגדרת גבולות קבוצת השוויון ðעשית בשים לב לתכלית הðורמה, מהות הע יין,ð
32
ערכי היסוד של שיטת המשפט והðסיבות המיוחדות של המקרה, ועל יסוד כל
אלה, ðיתן לזהות אם החלטת הרשות המðהלית מבוססת על שיקול עðייðי או
שיקול זר )ראו:
בג"ץ 6051/95 רקðט ð בית הדין הארצי לעבודה, פ"דð'א
)3(
289
,
346-347
)
1997
)להלן: עð(יין רקðט(; עðיין התðועה המסורתית, בעמ' 363
והאסמכתאות שם; עðיין קר"ן, בפסקה 10 בשלב השð(.י, יש לבחון אם בתוך
גדרי קבוצת השוויון ðוהגת הרשות המðהלית בשוויון או בהתייחסות מפלה
כלפי פרטים השייכים לאותה קבוצת שוויון.
"
)ס'41לפסק-דיðו של
כב'
השופטעמית(.
54
. קבוצת השוויון הרלבðטית
היא תלמידי ישראל, הלומדים לימודי ליבה וזכאים לתקצוב
מלא על
בסיס
הוראת לימודיליבה מלאים
.
זאת בין השארבהתחשבבהוראת ס'3אלחוק יסודותהתקציב
כ זכרלעילהמגדירזאתמפורשותביחסלמוסדותהרשתות:"כמולכללילדיישראל".ð
העברתיתר
של תקציבים,בלאעמידה במלואלימודיהליבההðדרשיםלפידין,משמעהפגיעהבעיקרון השוויון
ומתן יתרון כלכלי לתלמידי הרשתות)ולמעשה לרשתות עצמן( בלא כל הצדקה חוקית.
55
. ב
בג"ץ 7647/16 קבע
כב'
ד
השופטמי ץ:ð
אכן ישð"סיבות שבהן ההפליה היא ברורה וגלויה. אכן יש ðסיבות בהן ההפליה
איðה גלויה, אך אותותיה הם בגדר "הדבר מדבר בעד עצמו". או אז, העברת
ðטל ההוכחה אל כתפי הרשות המ הלית מוצדקת."ð
ס')22
לפסק דיðו(.
56
. ההפליה לטובה של מוסדות הרשתות, אשר איðם מלמדים את מלוא לימודי הליבה, אשר ðקבעה
עבורם פרשðות לולייðית ל-
100% שאיðם 100% אשר הורשה להם להעביר שעות בין מקצועות
הליבה
, כדי לסכל את דרישת הוראת מקצועות הליבה
–
במודל שכוðה על-ידי
ðציג משרד החיðוך
"גמ"ח אשכולות
– "
היא הפליה ברורה וגלויה. הðטל, אם כן, עובר אל הרשות המיðהלית להצדיק
אתפעולותיה
ואת עצירת ההפליה בזמן אמת, הייðו כבר עתהבש ת הלימודיםתשפ"ה.ð
סיכום
57
. הכשלים
בפיקוחעללימודיהליבהבמוסדותהחיðוךשלהרשתותהחרדיות-מפלגתיו
תאיðםחדשים
ויש לתמוה על ה
ימðעות המשיב 1
מלטפל בהם בעבר.
הðזק הðגרם לפרט, לחברה ולמדיðה צוייðו
לעיל,אך במסגרת עתירה זו שמה העותרת את הדגש עלהחובה שאיðה ממומשתלקיים פיקוחיעיל
ולהתðות את תיקצוב מוסדות המשיבות 3 ו-4
בהוראת לימודי ליבה באופן מלא. הðזקים לפרט,
לחברהולמדיðהאךממחישיםאתדחיפותהðושאוחשיבותו,ה
עומדיםביחסהפוךלדרךבההתðהל
המשיב1
בכל הðוגע לכשלים אלה.
33
58
. ההודאה בכשלים כאמור
והתחייבות לתיקוðים עתידיים איðם יכולים להחליף את מה שðיתן לתקן
באופןמיידי
אתהצורךלקצץבתקצובהמוסדותשאיð,םמלמדיםליבהכ דרשכברעתה,ð
ואתהצורך
ליתן מע הגם לכשלי עבר.ð
59
. העובדה שהמשיב 1 לא קבע קריטריוðים ברורים לאופן בחיðת
היקף לימוד מקצועות הליבה
ב
מוסדות
ב
ש ת הלימודים תשפ"ה מצביעה על זלזול בחוק.ð
התðהלות בלתי חוקית יש לעצור מיד
ולא לחכות למועד מאוחר יותר. לעðיין הðדון יש לקבוע באופן ברור, כי בשðת הלימודים תשפ"ה
יתוקצבו מוסדותהחיðוך של הרשתות, רק לפי היקף לימודיהליבה ש
ðלמדים
בפועל.
60
. ויודגש, היקף לימודי הליבה חייב לðבוע לא רק מתוכðית לימודים מתוקðת, הכוללת 100% ללא
פרשðויות
לולייðיות
ואת כלל מקצועות הליבה ללא
ðיוד שעות פיקטיבי
ב"אשכולות" אלא גם
מכשירותם של מורים להוראת כללמקצועות הליבה
והשתתפות בבחיðות חיצו יות.ð
61
. מעת שעמד המשיב 1 על כך
כי מפקחים מטעמו פעלו
בעבר
שלא כדין, עליו לפעול לתיקון
רטרואקטיביולפעוללקיזוז סכומיתקציב ששולמו ביתר גם בש יםקודמות.ð
62
. לעðיין המוסדות שהצטרפו באקט פיקטיבי לרשתות, על
המשיב 1 לפעול ב
זריזות כדי
להוציאם
מהרשתות, וליידע את הציבור בדבר פעולתו כאמור, כדי
שהמוסדות יוכלו להערך לשיðוי ובעיקר
כדי
שהוריםיוכלו לבחור אתהמוסד בוילמדו ילדיהם באופן מושכל
.
63
. הסעדים הðדרשים לעיל
מבטאים את הפעולות שהיו אמורות ל
היðקט על-ידי המשיבים מזה זמן
וודאי בשðת הלימודים ה וכחית.ð
מעת שהתברר כי הðעשה בתחום זה איðו כדין, אין כל הצדקה
להשתהות בטרם ייושם התיקון, ולו באופן חלקיה.
יתירה מזאת,
המשיב 1 טוען כי הוא פועל
בהתאם ל
תðאים
שפורטו בעתירה זו
אולם המð,עותו ממתן מידע
מפורט
באשר לפעולותיו
לו
ועדה
לביקורת המדיðה והתעלמותו מפðיות ב"כ העותרת אליו ב ושאים אלה,ð
מעלה חשש גדול כי
בפועל
ממשיךהמשיב1
לפעול בðיגודלחוק ומאפשר המשךהעברת תקציבים ביתר.
64
. לאור כלהאמור לעיל, מתבקש כבוד בית המשפט ל
הוציא צו על תðאי שי
חייב את המשיבים כאמור
במבואוכן לחייבםבהוצאות
משפט ושכ"ט עו"ד כדין.
ד"ריפעת סולל,עו"ד
ב"כהעותרת
34