חומר רקע
בס"ד,
יום ראשון
ו' אייר תשפ"ה
04
מאי 2025
לכבוד הוועדהלענייני ביקורתהמדינה -(בדוא"ל)
הנדון:ישיבת הוועדה מיום 18.3.2025
בענייןהחינוךהחרדי והפיקוח עליו
סימוכין: 2025-100201
הרינימתכבדלפנות אליכם בעניין שבנדון, כדלקמן:
ביום י"ח ניסן תשפ"ה (
18.3.2025
) קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת מעקב בעניין "החינוך
החרדי והפיקוח עליו". בתום הישיבה האמורה ביקשה הוועדה, בין היתר, לקבל התייחסויות מרשת
החינוך
העצמאי,לטענות (חסרותיסוד) שהועלו כלפי הרשת בנוגעלהתנהלותההכלכלית.
הוועדה ביקשה "לשמוע בישיבה הבאה את חוו"ד של רו"ח של רשת החינוך העצמאי של
אגודת ישראל על
דוח אלקלעי."
כידוע, החינוך העצמאי פועל מזה למעלה מ-
70
שנים לחינוך ילדות וילדי ישראל מן המגזר
החרדי, כאשר
בשנת 1992
עּוגן בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
ההסדר שלפיו רשת
החינוך העצמאי (וכן רשת
החינוך של "מעיין החינוך התורני –
בני יוסף") מתוקצבת על-ידי
המדינה. כך, סעיפים 3
א(ט)-
(י) לחוק
יסודות התקציב קובעים כי הרשתות האמורות יהיו
זכאיות לתקצוב שווה לזה שניתן לתלמידי החינוך
הרשמי (סעיף3
א(י()1
) לחוק יסודות
התקציב.)
על רקע זה, כידוע, הסמכות לעסוק בעניינים התקציביים -
כלכליים ו
פדגוגיים,
הנוגעים לחינוך העצמאי,
נתונה, מכוח הדין, למשרד החינוך, למשרד האוצר ולרשמת העמותות, כל גורם לפי
ענייניו וסמכויותיו.
בנוסף לכך, מובן כי פתוחה הדרך להגשת עתירה לבית משפט לגבי
החלטות כל גוף כאמור, הכל בהתאם
לכללים הקבועיםלכך בדין.
מעבר
לנדרש אוסיף כי אכן, מר ישראל קרויזר ובנו, מר אור רפל-קרויזר, פנו בשנה האחרונה
בעתירות, לשני
בתי משפט שונים, בקשר לענייני הרשת. עתירות אלה נסמכות בעיקרן על
חוות דעת שניתנו על ידי רו"ח עופר
אלקלעי.
למותר לציין, כיהחינוךהעצמאיחולקעל העתירות והטענות שבהן לרבות חוות דעת רו"ח אלקלעי.,
מדובר בעתירותהתלויות ועומדות
בפני בית המשפט.
החינוךהעצמאי סבור כי אין מקום בענייננו לקיום בירור בפני הועדההנכבדה.
(אגב, מסתבר שגם מטעם רשמת העמותות וכן מטעם שר החינוך, הוצגה בפני הוועדה עמדה, לפיה אין
מקום
לקיום בירור בפניה בענייננו.)
נבקש להוסיף ולהזכיר, כי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי, נכח בדיון שהתקיים בפני
הרכב שלושה
שופטים בבית המשפט העליון ביום
כ"ב כסלו תשפ"ה (23.12.2024
) בעתירה שהגיש מר ישראל
קרויזר לבג"ץ
כנגד החינוך העצמאי, ואשר נתמכה כאמור
בחוו"ד רו"ח אלקלעי; כי הוא טען
באותו הדיון בפני הרכב
השופטים שדן בעתירה;וכי בדבריוהואתמךלמעשה בעתירה,על
כלהנובע מכך.
לאמור יש להוסיף, כי גם חברי ועדה אחרים מביעים, מעת לעת, עמדה שמטילה ספק (אם לא למעלה מכך)
בשאלההאם ביכולתם לבחוןולשקול, בלב פתוח ו
נפשחפצה,עמדות וטענות
המועלות מטעםהרשת.
(ראולמשל,את דבריחה"כ משה טורפז, כפי שהובאו בסיכום
הישיבה שהתקיימה ביום18.3.2025
,
אשר ציין, ביןהיתר, כי "הועדהמתכנסת בפעםה-7
לדון עלהביזה שנעשית ברשתות החינוך.)"
יצוין עוד, כי "דו"ח מלול", שלגביו ביקשה הוועדה כי יועבר לידיו של קרויזר, הועבר אליו זה
מכבר, וכך גם
מסמכים פנימיים נוספים שהוכנו על-ידי רשויות המדינה (וזאת, למיטב
ידיעתנו, שלא במסגרת פנייה שביצע
בהתאםלחוקחופשהמידע.)
הדברים מעוררים, ולא
בפעם הראשונה, חוסר נוחות ואף חשש סביר שלפיו לקרויזר –
אזרח מן השורה –
ישנו "מעמד מיוחד" אצל גורמים שלטוניים שונים. יובהר, כי מדובר בפגיעה בשוויון ואף בחוסר ניקיון
כפיים מצדו של
קרויזר, שמציגעצמו בכלעת כ"עותר ציבורי" שהשוויון הוא נרלרגליו.
מצבהדברים האמור מוביל לחשש כי בעיני מי מגורמי משיבי המדינה, כלל אזרחי
המדינה שווים,
חוץ מאלה
ששוויםיותר.גם"היחסהמיוחד" שמקבל קרויזרמהועדהנראה כמשתלב
עםהאמור.
במלא
הכבוד ובברכה,
הרב אליעזר סורוצקין
המנהל הכללי