הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, כ"ט בתשרי התשפ"ו
21/10/2025
הודעה לעיתונות
כמעט רבע טריליון שקל של אבדן מזון בעשור האחרון – המשרד להגנת הסביבה הציג תכנית לצמצום האבדן ב-25% עד 2050 אך היא עדיין לא תוקצבה
האוצר: התכנית הלאומית לביטחון המזון, שכוללת את התכנית להצלת מזון, גרנדיוזית ושנויה במחלוקת והתקציב דמיוני והזוי; ח"כ מרגי: הוועדה מבקשת חשיבה מחדש על יעדי התכנית וקוראת לקדם קמפיין הסברה לציבור ולהגדיל תקציב התמיכה בארגוני הגג
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בצמצום זריקת המזון בישיבה שהתקיימה לבקשת ח"כ יסמין סאקס פרידמן. לפי נתוני לקט ישראל שהוצגו בדיון, עולה כי היקף אבדן המזון בישראל לשנת 2023 עומד על 2.6 מיליון טון בשווי 24.3 מיליארד שקל, מתוכו ניתן להציל יותר מ-1.2 מיליון טון מזון בשווי של כ-8.6 מיליארד שקל. הדבר אף משפיע על יוקר המחייה ומהווה תוספת הוצאה של כ-10,200 שקל למשק בית בשנה. המשרד להגנת הסביבה הציג תכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, בעלות של כ-220 מיליון שקלים שתביא לצמצום 25% מהבזבוז עד 2050.
ח"כ יעקב מרגי, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר כי מדובר בסוגיה לאומית שמצריכה פעולה רב מערכתית של משרדי הממשלה, והוסיף כי ניתן לצמצם את בזבוז המזון. הוא קרא למשרדים אף להוביל קמפיין הסברה אגרסיבי בעניין. ח"כ פרידמן אמרה כי מידי שנה הולכים לאיבוד 24 מיליארד שקלים, וכל השקעה של שקל בצמצום האבדן מובילה לרווח של 3.6 שקלים. היא קראה להגדיל את התקציבים לארגונים שעוסקים בהצלת המזון.
נציגת המשרד להגנת הסביבה, רותם שמאי, הציגה את התכנית להצלת המזון ואמרה כי היא חלק מהתכנית הלאומית לביטחון המזון של משרד החקלאות, שהיעד שלה הוא להפחית 25% מהבזבוז עד 2050, כאשר 10% מההפחתה נשענת על הצלת מזון. היא הוסיפה כי התקציב הדרוש הוא כ-220 מיליון שקלים ל-5 שנים. נציגת משרד החקלאות, יעל קחל, הוסיפה כי כרגע עדיין אין תקציב לתכנית והמשרד עובד על החלטת ממשלה שאמורה לאשר את התכנית הכוללת לביטחון מזון, כשהכוונה היא לסיים את העבודה עד סוף השנה.
מנכ"ל לקט ישראל, גדעון כרוך, אמר כי הארגון מגיש את הדוח כבר שנה עשירית, ובזמן הזה נזרקו כמעט רבע טריליון שקל, כשהמשמעות היא עלות של כ-10,200 שקל למשפחה בשנה. הוא הוסיף כי משרד ראש הממשלה צריך לתכלל את הטיפול בכך, דרך הרשות למאבק בעוני.
נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי, יוכי אילוז, אמרה כי הפעולה העכשווית היא לתקצב את העמותות, וציינה כי במיזם הלאומי לביטחון תזונתי משתמשים ב-30 טון פירות וירקות בשנה שמחולקים למשפחות. "אם היינו מגדילים את התקציב היינו יכולים לעזור לעוד משפחות, או להעשיר את הסלים", אמרה. ח"כ מרגי, שכיהן עד לאחרונה כשר הרווחה, הזכיר כי לפני שעזב את המשרד הנחה להגדיל את התקציב לעמותות ושאל אם הנחיותו יושמה, אילוז השיבה: "זה תקוע". ח"כ מרגי מתח ביקורת על משרדי האוצר והמשפטים, ואמר כי לעיתים הם תוקעים תקציבים בגלל שהמקור מופיע בהסכמה קואליציונית, בלי לבחון את המטרה.
מנכ"ל פתחון לב, אלי כהן, הציע שבמקום לחכות ל-2050 אפשר לתקצב 20 עד 50 מיליון שקל כבר בתקציב הקרוב ולהביא שינוי מידי. באשר לתכנית שהוצגה ציין: "נכנסתי לחדר מודאג ויצאתי יותר מודאג ממה שנכנסתי". נציג איגוד לשכות המסחר המייצגת את הקמעונאים, לירן אביטן, אמר כי מתקיים קשר עם העמותות כבר כיום, ושיתוף הפעולה יגבר בעזרת תמריצים חיוביים – "יותר גזרים פחות מקלות".
נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, אמר כי זה לא נכון לשזור את סוגיית הצלת המזון בתכנית ביטחון המזון של משרד החקלאות. היא כינה את התכונית של משרד החקלאות "גרנדיוזית ושנויה במחלוקת", ואמר כי התקציבים שננקבו בה "דמיוניים והזויים. כשמבקשים מהאוצר לתקצב 2.5 מיליארד שקל מכספי ציבור חשוב לבדוק עבור מה הכסף ואיך הגיעו לסכום הזה. שאלנו את זה ולא קיבלנו תשובה".
ח"כ מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה רושמת בפניה את הודעת נציגת משרד החקלאות על הכוונה לקדם את החלטת הממשלה בנושא התכנית הלאומית לביטחון מזון, בתוכה התכנית לצמצום אבדן מזון, עד סוף השנה. הוא הוסיף כי הוועדה סבורה שצריך להקדים את היעדים ולעדכנם, ולכן מבקשת חשיבה מחודשת, וקוראת למשרד להגנת הסביבה לקדם קמפיין שיסביר לציבור את התועלות שבצמצום בזבוז המזון. הוועדה אף קראה למשרד הרווחה ליישם את ההחלטה להגדיל את תקציב התמיכה בארגוני הגג.