פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 467
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"ה (16 בספטמבר 2025), שעה 15:31
סדר היום:
<< נושא >> טיוטת תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 << נושא >>
נכחו:
חבר הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
מוזמנים:
עדי פרץ
–
עו"ד, ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
אברהם בוזו
–
ראש חוליית העברות מידע, מדור פלילי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
חן עמרני
–
יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
ינון מטלון
–
אגף הטכנולוגיה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רן סלבצקי
–
עו"ד, סגן יועמ"ש, מערך הדיגיטל הלאומי
מירה סלומון
–
ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
שירי גז
–
עו"ד, מרכז השלטון המקומי
מוריה כהן בקשי
–
עו"ד, יועצת משפטית, אקים ישראל, הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ולבני משפחותיהם
אורית אמיתי
–
עו"ד, עמותת איל"ן, עמותה שמלווה ומסייעת לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית ומוטורית
משתתפת באמצעים מקוונים:
נועה בן אריה
–
עו"ד, יועמ"שית, מרכז השלטון המקומי
ייעוץ משפטי:
עידו בן יצחק
מ"מ מנהלת הוועדה:
רון רומן
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> טיוטת תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מכובדיי, אנחנו נתחיל את הדיון המאוד חשוב הזה. מי שלא מבין את החשיבות, לאורך שלוש השנים האלה שאני פה, אני לא זוכר הרבה דיונים שהתחלתי אותם והייתי אמור לסגור אותם באותו יום, ונתתי לזה עוד שבוע כי חשבתי שנכון שהגורמים ישבו ביניהם וימצאו את הדרך הנכונה ביותר להביא את התקנות לידי ביטוי. אחת הפעמים היחידות שעשיתי את זה, זה היה בתקנות האלה. אני שמח לשמוע שרוב הדברים נפתרו, אני מקווה שכולם, ומה שלא אנחנו נפתור פה היום. למי שאיבד אותי, אנחנו התכנסנו כאן לדיון בתקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע. בסיום ההקראה והמעבר על התקנות אנחנו גם נצביע כדי לאשר אותן, ונכניס אותן לתוקף.
היום יום שלישי, כ"ג באלול, 16 בספטמבר 2025, היום ה-711 לחרבות ברזל, וזה יום שבו לפחות להבנתי אנחנו משנים את נקודת המוצא שלנו גם לעסקאות, גם למלחמה, גם להכרעה, גם לכניעה, לכל הדברים, פעולה שהתחילה הלילה ברצועת עזה בעוצמות שהיא התחילה עם כל ההכנה שנעשתה פה במהלך השבועיים-שלושה האחרונים, גורמים לי להיות, אני לא רוצה להגיד קצת יותר אופטימי אבל בהחלט לראות אור בקצה המנהרה. כמו שאמרתי למשפחות החטופים, אני חושב שהיום אנחנו קרובים יותר מאי-פעם לפחות בשנתיים האלה, לשחרורם של החטופים ולהכנעת או הכרעת החמאס. החמאס יבחר אם הוא רוצה להיות מוכרע או כנוע, אחד מהשניים. הבחירה נתונה בידם. אני מקווה שגם אתם כמוני מייחלים לזה שזה באמת יצליח ושחיילינו יחזרו הביתה בשלום, ונמסור תודה לכל מי שבאמת עושה שם את העבודה עבורנו.
נחזור לעניינו, לענייני השגרה, עד כמה שקשה לעבור מנקודה א' לנקודה ב' בעניינים האלה. לפני פחות משבוע התכנסנו כאן כדי לאשר את התקנות. התברר שהדברים לא מספיק מדויקים ולא מספיק מתואמים. חשבתי שיהיה די והותר תוך כדי הדיון לקיים את זה. הבנתי שזה זקוק ליותר זמן. נתתי לכם אותו, כמעט שבוע. אני חושב שלאף אחד מאיתנו לא היה ספק בצורך בתקנות האלה כדי באמת למנוע ממי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע שלא יוכל לשמש בשום מוסד באיזה שהוא תפקיד. אנחנו נשקיע קצת זמן עכשיו, נעבור שוב על התקנות, נראה שאין תיקונים נוספים ונאשר אותן כדי להעניק כללים ונהלים חד משמעיים למי שעוסק בעניין הזה, גם כדי להגן על ילדים, גם כדי להגן על קשישים וכמובן על בעלי מוגבלויות. אלה הדברים, זה הפתיח. בבקשה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
קודם כל בדיון הקודם התברר שיש דברים שלא תואמו עד הסוף בין המשרד לביטחון לאומי לבין מערך הדיגיטל. יש מספר הערות לגבי הנוסח שאנחנו נדון בהן. מעבר לזה יש פה גם גופים שטרם הביעו את התייחסותם, עמותות שונות, מרכז השלטון המקומי, שהם גופים שמפעילים מוסדות שהחוק והתקנות חלים עליהם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נשמע את ההתייחסות. אחרי זה נעשה את ההקראה מהתחלה?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. קדימה, התייחסות. בבקשה.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
מוריה כהן בקשי, יועצת משפטית, אקים ישראל לאנשים עם מוגבלות שכלית ומשפחותיהם. קודם כל אנחנו כמובן מברכים על הבאת התקנות החשובות מאוד, וכלל החוק הזה חשוב. לצד זאת אנחנו במשך שנה כבר בהיערכות על סמך הנהלים שהיו, ואנחנו רוצים להביא כמה דברים מהשטח כדי לטייב את התקנות. לאקים יש 1,100 עובדים ו-1,300 מתנדבים, כך שיש לנו מסה די משמעותית כדי לראות את הביורוקרטיה ואת היכולת לייעל אותה. קודם כל הנושא של ריבוי האישורים. היום בכל מסגרות הדיור והתעסוקה שמפעילים ארגונים מטעם משרד הרווחה, יש חובה ממילא לבדוק את העבר הפלילי של העובדים, שהעבירות הרלוונטיות הן רחבות יותר מהעבירות שנמצאות כאן. לצד זאת יש את החוק למניעת העסקה של עברייני מין, ולצד זאת יש את החוק הזה. יוצא שכל עובד צריך להעביר שלושה טפסים ולהיבדק שלוש פעמים, ואנחנו מבקשים לאחד את התהליכים האלה.
אנחנו מבינים שיכול להיות שיש מורכבות לגבי ההאחדה עם התהליך של המסגרות, למרות שגם התהליך הזה זה תהליך שמעוגן בחוק המרשם הפלילי ותקנת השווים. אנשים נבדקים, ממלאים טפסים בנוהל אחיד של משרד הרווחה, והכי נכון היה שאותו טופס בקשה יחשב גם כטופס בקשה לעניין שני החוקים האלה. לכל הפחות היינו מבקשים לאפשר להגיש את שני הטפסים של מניעת עבריינות מין ושל מניעת אלימות ביחד. צריך להבין שהמשמעות היא פשוט לשלוח אנשים או למלא טפסים כפול עם ייפוי כוח נפרדים. כמעט אותו נוהל יש. יש ייפוי כוח, אישור מוסד בשני החוקים האלה, והיינו רוצים לבקש שיאחדו את הטפסים האלה. אולי נכון לעשות את הטפסים אפילו מכוח שני החוקים כתקנות משותפות.
אני רוצה לדבר גם בשם הארגונים הקטנים יותר. אנחנו ארגון גדול שקיבלנו אישור על 50 שהגשנו וכו'. גם לארגון כמונו הצורך להעביר את כל העובדים פעמיים, נכון בעינינו או לכתוב בתקנות במפורש שניתן יהיה בטופס המקוון להגיש לפי שני החוקים האלה ולפי השדות הרלוונטיים. כתוב שם לפי הפרטים שבתקנות. העליתי את זה גם בפני משרד המשפטים. אם לא חייבים להגיד את זה במפורש, אז שיהיה בפועל, כלומר כשימלאו שדות יקפצו שני החוקים ואפשר יהיה למלא את זה. זה דבר ראשון שמאוד משמעותי לנו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני אשמח לשמוע אחרי זה את ההתייחסות שלכם כי הגיון יש בזה, אז תסבירו לי מה נדרש. בבקשה.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
הדבר השני, יש פה אי-בהירות. אנחנו עכשיו העברנו את כל העובדים שלנו, גם החדשים וגם הוותיקים יותר דרך החוקים האלה, אבל יש אי-בהירות לגבי השאלה האם מעתה ברגע שהעברנו את האנשים וקיבלנו אישורים, האם צריך להעביר אותם גם בהמשך? אנחנו רוצים לקבל הבהרה שבאמת אין צורך בדבר הזה, כי המשטרה בזמנו אמרו לנו כן ולא והחוק לא לגמרי חד בעניין הזה. ככל שבכל זאת יש צורך, אשמח לשמוע תשובה, אז יהיה לי הערות על איך הדבר הזה, כי זאת ביורוקרטיה באמת מאוד קשה ועל פניו היה נכון שהמשטרה היא זאת שתעדכן את המעסיק, יש לו כבר את הפרטים ויש את העובד, על זה שאולי במהלך השנה קרה משהו ולא הפוך. אשמח להבהרה בנושא הזה. דיברתי גם עם משרד המשפטים על הסוגיה הזאת.
דבר נוסף זה דבר טכני אמנם. בטפסים שתאגיד ממלא, טופס 3 צריך למלא את פרטי המעסיק עם תעודת זהות וזה לא נותן לכתוב את הח"פ או ע"ר במקום, במקרה שלנו עמותה רשומה, ואז אנחנו בשטח שמים את תעודת הזהות של המנכ"לית. ניסינו 0000. זה טכני לגמרי. זה מאוד מקשה. אני יכולה להגיד את זה מהשטח.
הדחייה הזאת של אפשרות ההגשה גם של יחידים וגם של עמותות קטנות יותר, כמה שאפשר לזרז אותה. יש שם סעיפים שהתחולה שלהם תהיה מאוחרת יותר. זו גם נקודה מאוד חשובה. עוד דבר שקשור גם לנושא ייפוי כוח, זה שוב דבר טכני, שייפוי הכוח לא יהיה מוגבל בזמן. זה גם קשור לשאלה אם זה חד פעמי או לא חד פעמי. ככל שזה רק בכניסה של העובד, אז זה בסדר גמור ונשמור לשנתיים ואנחנו שומרים. זהו. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה לך. את מייצגת ארגון חשוב, גדול. הערות מאוד חשובות.
בבקשה.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
תודה רבה. אני עו"ד אורית אמיתי מעמותת אילן, עמותה שמלווה ומסייעת לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית ומוטורית. אנחנו גם כמו אקים, אחת העמותות הגדולות בארץ, כך שבאמת אנחנו מכירים היטב את השטח. כשאנחנו מתייחסים לתקנות חשוב לציין שאנחנו מדברים לא רק על עובדים בהתקשרות של יחסי עובד-מעביד. אנחנו מדברים גם על התקשרויות עם ספקים וגם על התקשרויות עם מתנדבים, שהרבה יותר קשה אפילו לאתר את המתנדבים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
את נוגעת בנקודה מאוד מאוד קריטית, כל הנושא של מתנדבים בארגונים האלה גם באקים וגם באיל"ן. הם עוברים את אותו תהליך.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
הם חייבים לעבור את אותו תהליך, בהחלט.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הרגעת אותי, תודה, כי יש לנו נטייה בגלל שהם בחינם, להקל עליהם.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
לא, ממש לא. אנחנו בכלל לא מקלים בכך ראש.
<< אורח >> ינון מטלון: << אורח >>
זה החוק בעצמו קובע, שעבודה בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
כן, כן, זה החוק חד משמעית ואנחנו בהחלט עומדים בדרישות האלה של החוק. כאן אני אגיד כאמירה כללית שאנחנו כמובן מברכים מאוד על התקנות האלה, כי גם אקים גם אנחנו ארגונים שעוסקים גם בהפעלת שירותים, אבל אנחנו גם ארגוני סנגור וקידום מדיניות וזכויות, אז כמובן שמשני כובעים חשוב לנו מאוד יישום התקנות הזה. כדי שאנחנו נוכל ליישם וגם כמי שדואג לזכויות של אותם אנשים, וכדי שארגונים אחרים יוכלו למלא את זה ולא להתייאש מהעומס הביורוקרטי ולעגל פינות, חשוב מאוד להקל כמה שניתן בעומס הביורוקרטי, ואני בהחלט מצטרפת לכל ההערות של חברתי מאקים. גם אגיד שזה במיוחד על רקע הקושי הגדול במחסור בכוח אדם. חסר לנו כוח אדם בהתקשרויות, וקל וחומר במתנדבים. עובד שבא לעבוד אצלי עוד איכשהו רוצה את הפרנסה. המתנדב הוא בא מרצון טוב. ככל שאני אאריך את הזמן ואעמיס עליו, הוא עשוי להתייאש, ואנחנו זקוקים מאוד לכוחות האלה של המתנדבים ושל העובדים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ברור.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
אני רק אוסיף עוד שתי הערות קטנות. כמובן אנחנו מצטרפים בהחלט לכל הדברים ולאיחוד של הבקשות. הוא מאוד קריטי. כמה שיותר לאפשר שהתנועה תהיה מקוונת גם למעסיקים וגם לאנשים הפרטיים, זה יקל מאוד על התהליך. אני מבינה שיש בעיה עם מועד מסירת התשובות של המשטרה שאמור להיות 90 יום. חייבים למצוא לזה פתרון, אדוני, כי גם זה מאריך. אם אנחנו מדברים על עומס ביורוקרטי, זה באמת מעמיס מאוד.
לא ברור מהתקנות באיזה אופן המשטרה מעבירה את התשובות. עד עכשיו אנחנו קיבלנו אותן בדואר ישראל. עם כל הכבוד לדואר ישראל, יש היום אמצעי תקשורת יותר זמינים ומהירים, במיוחד מקוונים, והיינו מאוד רוצים שתהיה אפשרות לקבל את ההערות כמה שיותר מהר. זה בהחלט יזרז את העניין עם העומס. גם אנחנו מצטרפים לזה שלא ברור לנו מה התוקף של אישור המשטרה ושל ייפוי הכוח שאנחנו מקבלים. כמה שנוכל להקל מבחינת מילוי הטפסים והאופן שאנחנו נוכל להעביר אותם, יקל מאוד.
הערה אחרונה. ברוח תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שבאוגוסט נכנס לתוקף, החוק מציין איסוף מידע והמידע פה הוא בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בתיקון 13. חשוב לנו מאוד שהדברים יוסדרו בהקשר של תקנות הגנת הפרטיות, אופן קבלת המידע, היידוע, למי מעבירים אותו, מי יכול לקבל אותו. שנוכל לדעת קצת יותר פרטים על העניין הזה. תודה רבה על הדיון החשוב הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מצוין. תודה לך. דברים חשובים ביותר.
מירה סלומון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
צוהריים טובים, מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. תודה רבה, אדוני. בשבוע הקודם התקיים דיון בוועדה ואנחנו עמדנו על שני קשיים מרכזיים, האחד זה פרק הזמן לקבלת תשובת המשטרה. גם הייעוץ המשפטי לוועדה עמד על זה במסמך ההכנה. גם חברינו שעוסקים בתחום מבינים שהקושי הגדול בעשור הקרוב, ואנחנו יודעים היטב, אדוני מכיר את זה גם מחקיקה אחרת, שאין קבועה כמו הוראת שעה. בעשור הקרוב הוראת שעה של 90 ימים למתן תשובה של המשטרה. זה משהו שהוא בלתי אפשרי בעולם ההעסקה הדינמית שיש בעולם החינוך, ואנחנו לא יכולים לחיות עם הוראה שכזו. אנחנו פנינו כמו שאמרתי הרגע, לוועדה, כמובן גם לשר לביטחון לאומי, ואנחנו מבקשים קיצור מאוד משמעותי של הוראת השעה, קיצור ברמה של חודשים, לא ברמה של טוב, אז אם לא עשור, אז חמש שנים. ממש לרמה של חודשים כיוון שאי אפשר להתמודד עם הדבר הזה.
הנקודה השנייה שבה עסקנו גם בדיון הקודם וגם במכתב עוסקת ביכולת של הרשויות לפנות ולקבל מענים באופן מקוון. התקנות מנוסחות באופן שמונע מחלק ניכר מהרשויות המקומיות לבצע את הפנייה באופן מקוון, בין משום שבמערכת ההזדהות הלאומית הן לא מזוהות ולא יכולות להיות מזוהות בזמן הקרוב ולא עד שיבוצע פיתוח מתאים, ובין משום שיש את המגבלה של מספר הבקשות שאפשר להגיש, בקשה של 50 מועמדים לפחות, שבכלל תאפשר פתיחה של האמצעי המקוון. הדבר הזה לא לוקח בחשבון את התפעול ברשויות המקומיות. זה גם עומס על תחנות המשטרה. לא הגיוני שיבקשו מהרשויות המקומיות להגיע פיזית לתחנת משטרה כדי להגיש בקשה, כשאפשר לעשות את זה בצורה מקוונת. הרי אנחנו לא מדברים על מענה באופן המיידי. אנחנו מדברים על הגשת הבקשה בלבד. זה לא הגיוני, זה לא אפשרי.
אנחנו מבקשים שכשמדובר במעסיק שהוא רשות מקומית או גוף של הרשות המקומית, תאגיד שבבעלותה, לא יהיה צורך במינימום של בקשות כדי בכלל לפתוח את היכולת להגיש באופן מקוון, לא דרך מערך ההזדהות הלאומית. אנחנו מבינים שזה לא משהו שיקרה בזמן הקרוב. אלה שתי הבקשות המאוד חשובות שאנחנו ביקשנו לקיים עליהן את הדיון. צריך להבין, רשות מקומית שלא מצליחה להעסיק כוח אדם זה גן ילדים סגור, זה צוהרון סגור. אנחנו לא מדברים על מפעיל אחד ביחס למסגרת לימודית אחת. אלה הורים שלא יכולים להיות בעבודה בהיקף היום הדרוש כיוון שאין צוהרון או אפילו אין מסגרת קודמת לכך. בסוף תצא פה ברכה לבטלה וחבל שזה מה שיקרה.
עוד דבר אחד בעניין ההגשה הפיזית. בדיון מקדים קצת לפני הוועדה דיברו איתנו על העניין הזה של הגעת פיזית. כתוב תחנת משטרה. איזו תחנת משטרה? האם הכוונה שתיוחד תחנת משטרה אחת? לאיזו תחנת משטרה בכלל צריך להגיע פיזית? גם זו שאלה שצריך לשים לב אליה. אני אזכיר שבחלק מהרשויות אין תחנות משטרה ברשות עצמה, ואדוני מכיר את הנקודה הזו היטב.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון מאוד.
כן, בבקשה.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
עו"ד שירי גז מהלשכה המשפטית במרכז השלטון המקומי. היא מעדכנת אותי שהיועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, עו"ד נועה בן אריה, הייתה לה הערה אז אני מתעדכנת, ואם יש עוד משהו באספקטים גם של השלטון האזורי, אני מעדכנת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
היא גם בזום. אני יכול להעלות אותה.
<< אורח >> שירי גז: << אורח >>
אם אפשר לתת לה להשלים את הדברים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בוודאי. בואו נעלה אותה.
נועה, בבקשה.
<< אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>
אנחנו נפגשנו גם בדיון שקדם. מה שמירה הציגה כאן, באמת זה לשני הקשיים העיקריים שלנו עם מסגרת התקנות, שדומה שבמסגרת הנוסח המתוקן לא זוכות לביטוי וטיפול. אפשר אולי לחשוב, אדוני היושב-ראש, על איזה שהוא מנגנון שמאזן בין הקושי האובייקטיבי כפי שהוצג על ידי מערך הדיגיטל בדיון שקדם, על ידי יצירת איזה שהוא מדרג. קודם כל ביחס לרישום ראשוני לצורך קבלת מענה מקוון, ככל שניתן יהיה לוותר על הדרישה של מינימום 50 מועמדים לעבודה החל מהרישום הראשוני ואילך וביחס לרשות מקומית או מעסיק גדול כמו עמותה מקומית או מעסיקים שהם במסות, אז אפשר יהיה לחשוב על מודל שבו אנחנו עושים הצהרה ראשונית בתחנת המשטרה לצורך קבלת המענה המקוון מכאן ואילך, ולא להגביל את זה בסכום מינימלי לצורך אותו רישום ראשוני. אני חושבת שבדבר הזה לפחות מבחינת מערך ההזדהות הלאומית ששם אני מבינה שיש קושי אובייקטיבי שאי אפשר לטפל בו היום כאן ועכשיו כדי לפתור את עניין הרישום המקוון, הם יכולים להיות אדישים לאפשרות שאנחנו נוריד את סף הכניסה לדבר הזה ונעשה את זה על בסיס הצהרה חד פעמית שממנה ואילך אפשר יהיה לעבוד באופן מקוון בשידור ישיר. זאת הצעה אחת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
רעיון טוב.
<< אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>
ההצעה השנייה ביחס למדרג הימים. ככל שאנחנו מכירים כבר את השטח בעבודה שלנו השוטפת מאז כניסת החוק לתוקף ועד היום, במקרים שבהם אין בכלל אינדיקציות לאיזו שהיא הרשעה בעבירת אלימות שיש צורך לבדוק בדיוק מה היא והאם היא מתייחסת למועמד לעבודה ולמקום עבודתו ולנושאים שבהם הוא אמור לעסוק, אז אם אין בכלל אינדיקציות כאלה, אפשר לתת את האישור הזה כמעט ברמה אוטומטית, וזה כך קורה באמת בפועל. יכול להיות שיש מקום לייצר איזה שהוא מדרג זמנים שבו בהיעדר שום אינדיקציה כזאת אפשר יהיה לקבל את זה עד שבעה ימים , ובמקום שבו הדבר הזה דורש בדיקה כי ככל הנראה יש איזו שהיא הרשעה או איזו שהוא תיק פלילי שמחייב בחינה האם היו שם גם עבירות אלימות, שם לאפשר איזה שהוא טווח זמנים של 30 ימים. מעבר לזה אני חוזרת ומחזקת את מה שאמרנו גם בדיון הקודם וגם על ידי מירה כאן. יותר מ-30 ימים, בטח ובטח בהוראת שעה של עשר שנים זה בלתי אפשרי לפתוח מסגרות.
הרבה מאוד מהעובדים המועסקים במוסדות החינוך, לא עובדי ההוראה או העובדים הבכירים אלא דווקא העובדים הזוטרים יחסית, זוטרים מבחינת הדרגה שלהם לצורך העסקה במכרז, תומכות החינוך, אבות הבית, שרתים, מזכירות, מנהלנים, שומרים, אנשים שנמצאים בגן הילדים ובמסגרות של הפעוטות ומסגרות חסרי ישע, הם כאלה שאנחנו לוקחים אותם בתדירות מאוד גבוהה, עם תחלופה מאוד גבוהה, מילוי מקום, חופשות לידה, יציאות למחלה ממושכת, צורך בהעסקה דחופה בשביל לאייש משרות לצורך סלי שילוב למיניהם. כל הפעולות האלה הן פעולות שאנחנו עושים אותן באופן מיידי. כיוון שהם לא חבים את חובת המכרז שיש בה נטייה לקחת הרבה זמן ואז פרק הזמן הזה אולי מאפשר בינתיים לקבל את התשובות מהמשטרה ולרוץ עם התהליך המכרזי, אז ביתר שאת זה מדגיש את הצורך שלנו באישור מיידי, כי הצורך של איוש המשרות האלה הוא מיידי. פרק הזמן לאיושן הוא מאוד קצר ולכן זה מרבית המשרות, כבוד היושב-ראש. אנחנו בעצם מאבדים פה נתח מאוד משמעותי של מרבית המשרות שהרשות המקומית ועמותות מקומיות אמונות על העסקתם בקשר עם התקנות האלה. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה לך, נועה. תישארו איתנו גם להמשך הדיון. אם יהיה לכם עוד משהו לומר, אני אשמח לשמוע.
חבריי, קדימה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אתחיל, אדוני. רפ"ק אבי בוזו, ראש חוליית העברות מידע.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, תתייחסו להערות שהוערו פה, בסדר?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
בדיוק. נתחיל מהעניין של ה-90 יום. אנחנו פה נמצאים בעניין של תיקון התקנות, אדוני. הנושא הזה כבר נידון במסגרת החקיקה. אני אפנה את אדוני לפרוטוקול עצמו, לסיבה שזה 90 יום, וככה זה התקבל על ידי המחוקק כשהוא חוקק את החוק הזה. בדיוק לעניין הסעיף הזה, ההסדר המקביל זה בעולם שבו בלחיצת כפתור אנחנו יכולים להוציא את האישור הזה כי אין את התנאי של הגיל וכו'. "אנחנו מכבדים את זה", עונה היושב-ראש, חבר הכנסת רון כץ. הבדיקות הידניות למעשה דורשות לא רק עבודה ידנית של משטרת ישראל על עשרות אלפי תיקים, דורשות גם שיתוף פעולה והיענות של יחידות בשטח, אדוני, של פרקליטות וכדומה. גם של הנהלת בתי המשפט כי אנחנו צריכים להוציא את החומר הזה מהרבה גופים. עונה היושב-ראש: "אנחנו מכירים את זה". בשורה התחתונה אנחנו אומרים שאנחנו צריכים פה שלושה חודשים, אדוני. זה התקבל. המחוקק קיבל את הצורך הזה שלנו. אני מי שעושה את זה בפועל. כן, לוקח לי לפעמים מספר חודשים עד שאני יכול לדעת מה התשובה. לכל זה אני רוצה להוסיף שהחוק וגם התקנה אומרת עד 90 יום, אדוני.
ב-99% מהמקרים ומהאישורים שהתבקשו עד היום, התשובה ניתנה במקום כשהוגשה בתחנת המשטרה. כשאדם ניגש לתחנת המשטרה הוא מקבל את התשובה במקום, וזה לא משנה אם זה מעסיק או אם זה האדם עצמו. הוא ניגש ומקבל את התשובה בתחנת המשטרה למעט המקרים שצריכים ללכת לבחינה. אם עכשיו מגיע אליי מעסיק עם 100 עובדים, ב-99% יש לי תשובה שהיא סירוב או אישור. התשובה או הסירוב מתקבל מיידית. אותו מקרה יש לי עד 90 יום לבדוק אותו וזה מה שקורה בפועל. כשמגישים את זה באופן מקוון, כשבגיר מגיש את הבקשה הוא כבר מדצמבר 2024 יכול להגיש אותה באופן מקוון, זאת אומרת שגם אם איל"ן, אקים, הרשות המקומית וכו' תפנה את הבן אדם בעצמו להגיש את הבקשה, הוא יכול להיכנס לאתר האינטרנט, להיכנס להזדהות הלאומית ולהגיש את הבקשה באופן מקוון. תשובה שם בדרך כלל לוקחת לילה, זאת אומרת שזה מהמערכת החיצונית רץ לתוך המערכת המשטרתית, עובר את הבדיקות שלו.
לגבי העניין הזה של מעסיק, אנחנו גם פה בתקנות ניסינו כמה שיותר כן להכניס את האופן המקוון של כלל המעסיקים. כרגע מה שאפשר מהבחינה של ההזדהות הלאומית זה מה שאפשר. אין לי דרך להכניס גוף שמערך הדיגיטל עדיין עד היום לא יכול לתת את האפשרות הזאת של עמותה, של רשות מקומית. מצד שני, כמי שעושה את זה, והם חוזרים פה ואומרים, רשויות מקומיות, חברות גדולות ואקים וכו'. הם בהכרח כאלו שיש להם מעל 50. הסיבה היא מאוד פשוטה. הסיבה של ה-50, כי אותו בן אדם ואותו מעסיק הוא באמת מעסיק כזה שאנחנו יוצרים איתו קשר ודואגים שהוא חותם על המסמכים. הוא גם אמור לשמור על המסמכים. זה לא כל אדם ייגש עכשיו לתחנת המשטרה ויגיד לי, יש לי 15 עובדים. גם אין סיבה שהוא יהיה את אותו בעל התחייבות, אדוני, אם אין לו את 50 העובדים, כי כמה בקשות כבר יש לו להגיש?
צריך להבין שזה גם תהליך שעובר פה. הוא ניגש לתחנת המשטרה, השוטר מדבר איתו, מסביר לו, חותם לו על כל הטפסים. הוא רואה שהוא באמת מילא את כל הטפסים. אחרי זה אנחנו יוצרים עם אותו גוף קשר. אנחנו מסבירים לו את החובות, מה הוא צריך לעשות, מה המשמעות של הדבר הזה, וכן אדוני, גוף גדול מקבל את השירות הזה כי באמת אנחנו רואים לנכון כרגע ואנחנו יכולים לסייע.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הרשויות המקומיות נחשבות גוף קטן?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
לא. אני יכול לפתוח ולהגיד לאדוני כמה רשויות מקומיות כבר מוגדרות ככאלו. אני חושב שזה רובן של הרשויות כולל האנשים שעומדים פה, אז אני לא מבין מאיפה הטענה, כי הם מוגדרים ככאלו כבר, אז על מה אנחנו מדברים?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
על רשויות מקומיות.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
גם ברשויות המקומיות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני מאוד אשמח להשיב. אני דווקא אשמח לדעת כמה רשויות מחוברות. אני יכולה לספר לך כמה רשויות מקומיות בישראל יש. 257 לא כולל שתיים תעשייתיות. אני לא חושבת שיש לך 257 שמוגדרות אצלך עכשיו. אני גם לא חושבת שיש את המרבית ואני גם לא חושבת שזה חשוב אם יש לך את המרבית או לא, כי בסוף רשות מקומית צריכה לתת שירות לתושבים ובסוף כל רשות זו עולמה שלה והתושבים שלה, ולכן מספיק אחת שלא יכולה לעמוד בתנאים שלך כדי שאנחנו נהיה בבעיה. זה דבר ראשון.
הדבר השני לעניין ההיקפים של הפעילות. אין ספק שאם היית מודד את היקפי ההעסקה פר שנה כדי להבין אם בפנינו מעסיק גדול, גוף גדול שצריך התייחסות מיוחדת, מקוונת למרות שאין הזדהות לאומית, אז היינו עומדים בכמעט כל קריטריון שהיית מציב, כי תחלופת כוח האדם שיש ברשות המקומית במה שנוגע לחינוך היא תחלופה מאוד גבוהה, אבל זה לא מה שביקשתם. ביקשתם שבכל פנייה 50 מבקשי אישורים לפחות.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
לא ביקשנו בכל בקשה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הנוסח של התקנות אומר משהו אחר.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
הבקשה הראשונה צריכה להיות כזאת.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
גם בקשה ראשונה זה עדיין לא מספיק טוב כי זה מייצר צורך בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות במערכת החינוך, של דינמיות. זה מייצר צורך לאגור בפנייה 50 בקשות כדי שאפשר יהיה להגיע ולעשות את זה. כאשר מדובר ברשות מקומית, היא תגיע. בסוף היא תגיע למספרים האלה, אבל לא נכון לעכב בשנייה את הפניות שלה. אפשר לומר שכשמדובר במעסיק שהוא רשות מקומית או תאגיד שבבעלותו, לא צריך את הבדיקה הזו של ה-50 גם כי אתם חושבים שבלאו הכי אנחנו נעמוד בה, גם כי אנחנו חושבים שבטווח זמנים יותר ממושך אנחנו בלאו הכי נעמוד בה, וגם כי זה הדבר הנכון כשמדובר ברשות מקומית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מירה, בואי ניתן להם עוד צ'אנס לענות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני אומרת מה אנחנו חושבים שצריך לעשות. כשמדובר ברשות מקומית לא צריך בכלל 50 בקשות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הבעיה ברורה. אני רוצה להבין עכשיו מאיפה בא המספר 50.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
המספר 50 בא מעבירות המין שככה זה קבוע בחוק עצמו, אדוני. יש מחשבה מאחורי זה. המחשבה היא מאוד ברורה. אני לא יכול לעשות הבחנה בין רשות מקומית לבין גן פרטי שיש לו 15 עובדים, אדוני, ואני לא יכול לתת את זה לכל סוגי המעסיקים שיש היום במדינת ישראל. לא יכול לתת את השירות הזה. הסעיף הזה זה סעיף שאני הכנסתי אותו מתוך רצון להיטיב עם מי שאני יכול להיטיב איתו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה שאתה בא ואומר, אני נותן שירות לכולם.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבל סדר העדיפויות שלי הולך לכיוון אלה שיש להם מעל 50.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
איפה שאני יכול לייעל, אני אייעל את השירות שלי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יעיל למי שאין לו 50?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני לא יכול להיות יעיל. צריך להבין, בניגוד למעסיק קטן שמקבל את זה, הם מקבלים את זה, כן, כמו שהם אומרים, הם מקבלים את זה בדואר. אין לי את היכולת לשלוח לכל מעסיק היום במדינת ישראל בדואר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למה?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כי אין את הדרך, כי זה יוצא במדפסת ייעודית. זה נשלח בדואר רשום. הסעיף הזה, אם ההתעקשות היא להכניס אותו, אנחנו נצטרך להוריד אותו לגמרי מהתקנות. זה המשמעות של ההתעקשות פה. צריך להבין את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למה זה לא מקוון, התשובה?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
התשובה היא לא מקוונת בגלל שמדובר בחומר שהוא חסוי ופרטי, ודואר אלקטרוני הוא לא עומד בתקנות האלו מבחינת ביטחון מידע במדינת ישראל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ודואר ישראל כן?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
דואר ישראל, כן. נתפלא כולנו אבל כן. דואר ישראל, אפשר להעביר בו מידע שהוא מידע שהוא שמור. זה לא אני קבעתי את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך לתקן את החוק.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה לא אני. אני לא יכול לתקן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אנחנו לא מתקנים עכשיו.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה כמו שאני לא יכול לתקן פה את החוק, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, ברור.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אומר עוד פעם, זה מה שאני יכול לתת, אדוני. אני מנסה לבוא לקראת כמה שאני יכול.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה עושה ישוב שאין לו תחנת משטרה ביישוב?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זאת טענה. אני אלך לחוק המין. הטענות האלו הן קצת מוזרות בעיניי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
המינוח שלך לא טוב. אני לא יודע למה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אסביר. יש חוק של המין שפועל משנת 2001 והוא קיים. להגיד לי שלא יודעים לאיזה תחנת משטרה לגשת - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא אמרו לאיזו תחנה. אמרו, אין תחנת משטרה ביישוב. זה אומר שצריך ללכת לתחנה אחרת.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
השירות הזה ניתן בכל תחנה במדינת ישראל, במש"ל של התחנה ובשעות העבודה של המש"ל. למיטב ידיעתי זה מ-08:00 עד 17:00 בכל יום. יגיע האזרח, יגיע מעסיק, יקבל את השירות בכל תחנה שהוא יבחר להגיע. גם אם עכשיו מדובר בעסק במודיעין והוא רוצה להגיש את זה בירושלים, הוא יכול לעשות את זה, ולהיפך. כל מקום שיש בו, ניתן להגיש את זה בתחנת המשטרה. למיטב ידיעתי אם אין ביישוב, אז יש ביישוב הקרוב.
יש פה את העניין הזה של ה-90 יום וזה גם מתקשר לזה, אדוני. יש את סעיף 7(א) לחוק שהוא מדבר על הסייג לאחריות הפלילית, זאת אומרת שאתם יכולים להעסיק לפי החוק. לא אני קבעתי. החוק אומר – "מעסיק שהעסיק בגיר בלא אישור משטרה, לא יישא באחריות פלילית לפי סעיף 6(א) אם ההעסקה הייתה בנסיבות מיוחדות שבהן לא היה סיפק בידו לקבל את האישור", זאת אומרת שהם יכולים להעסיק ובתנאי שהם עושים את הכול בשביל לקבל את האישור במועדים הקבועים, אז להגיד שהם סוגרים את העסק? הסעיף הזה אומר אחרת. הם יכולים להעסיק ובתנאי שהם עשו את הכול כדי לקבל את האישור. מאותה סיבה גם הסעיף הזה בעשר השנים הראשונות נחשב לא 30 יום אלא 90 יום כיום. יכולים למשך עשר שנים לעשות את זה, וככה התקנה מותאמת. הסיבה שזה נרשם, כמו שאמרתי, זה שאנחנו הסברנו את הצורך. רוב רובם של המקרים, תשובה ניתנת עד 24 שעות אם זה באופן מקוון שהוגש על ידי הבגיר עצמו.
האיחוד של הטפסים. אדוני, אנחנו מדברים פה על חוק מסוים. אנחנו מדברים פה על חוק של האלימות. אנחנו לא מדברים פה על החוק של המין. אותן טענות בדיוק נטענו גם בזמן חקיקת החוק הזה, למה אתם קובעים לנו ומחוקקים לנו חוק של אלימות כשאני גוף שזכאי ונדרש לבדוק את המידע הפלילי, אני גוף שנדרש לבקש ולקבל את אישורי מין ועכשיו אתם אומרים לי, בוא תדרוש ותקבל גם את העבירות של האלימות. כבר דנו בזה במסגרת חקיקת החוק.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למה אי אפשר לאחד?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אסביר. המוסד שמוגדר במין זה לא בהכרח מוסד שמוגדר באלימות. מוסד שמוגדר באלימות הוא לא בהכרח מוסד שמוגדר במין. אמרתם פה מזכירות לצורך הדוגמה. בשונה מהחוק של המין ששם כל אדם שנמצא באותו מוסד נדרש, אני מפנה פה מה זה עבודה לפי החוק הזה. "בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות במתן שירותים, הכרוכה בקשר קבוע או סדיר של טיפול, של השגחה או אחריות לשלומם של הילדים או חסרי הישע". העבודה שפה זה לא העבודה של המין. ההגדרות שונות. אין את הדרך לייצר טופס אחד שאותו מוסד אומר לי, אני גם מוסד פה, גם מוסד פה. אותו מוסד אומר לי, העבודה שלי היא גם עבודה פה, היא גם עבודה פה. לצורך הדוגמה, משרד החינוך בתחילת הדרך רצה להגיש לנו בקשה לאישורים האלו של כל 300,000 עובדי משרד החינוך. אם לא היה שומר סף שאומר להם, כל ה-300 לא צריכים את זה, מורים בחטיבה לא צריכים. זה שני חוקים שונים. אי אפשר לעשות את זה. אם אנחנו מתקנים פה, נצטרך גם לתקן שם. צריך לחשוב אם בכלל אפשר למצוא איזה שהוא נוסח שעונה גם על ההגדרות פה וגם על ההגדרות שם, ואם עושים את זה, זה אומר שאנחנו מחילים את זה גם שם.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
בהרבה טפסים, טופס 101 לצורך העניין, יש לך כל מיני דברים שאתה עונה עליהם. אם אתה מסמן כן אז נפתחות לך עוד שאלות. אם אתה מסמן לא, אתה עובר הלאה. למה אי אפשר לייצר איזה שהוא מנגנון כזה גם פה? זה יכול להיות גם בטופס ידני. אתה סימנת לא, אתה לא צריך לענות על שאלות 7 ,8, 9.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
לא אפשרי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למה?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה יצור תקלות, אדוני. זה יוצר תקלות רבות. העובדה שעכשיו יגידו לי בטופס 1, זה גם טופס 2, ואחד יגיד לי, בטופס 1 זה לא גם טופס 3. על מה אנחנו מדברים? במקום לרשום טופס אחד, אדוני, לרשום שני טפסים. על זה אנחנו מדברים. ההגשה היא באותו מקום, בתחנת המשטרה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא שני טפסים.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני מדבר על העובד. העובד, במקום שהוא נותן לכם ייפוי כוח אחד שאומר, ייפוי הכוח הוא לכם, להגיש בשמו לצורך אלימות, מגישים שני טפסים. על זה ההתעקשות פה, אדוני, ואין לי את הדרך כרגע לעשות את זה. צריך לבדוק את זה מול משרד המשפטים, אם בכלל זה ניתן לעשות מבחינה חוקית כי מדובר בחוק אחר, לא אותו חוק. אותה טענה עלתה במסגרת החיקוק של החוק הזה, למה אתם אומרים לי את זה? אז תתקנו את חוק האלימות. אמרו, לא, אין אפשרות כזאת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני חייב להגיד לכם משהו מההתרשמות שלי משני הדיונים שאנחנו מקיימים בעניין הזה. אנחנו במאה ה-21 ומתעסקים בטפסים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ובהגשה פיזית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
באמת אני לא מצליח להבין את זה. אנחנו במאה ה-21 ממלאים טפסים וצריכים ללכת לתחנה וצריכים לעשות את כל התהליך הזה בשביל לאשר משהו. משהו פה פגום. אני לא חושב, אבי, שאתה עושה עבודה לא טובה, אבל אני אומר לכם, זה נראה לי משהו לא תקין בכל המערכת הזאת שאנחנו עדיין מתעסקים בניירת. זה לא הגיוני, זה לא נכון, זה לא שירות, זה לא המהירות. אנחנו חיים בכנסת. אני שאלתי למה בכנסת עובדים רק ימים שני, שלישי ורביעי? ככה עובדים מלכתחילה, כי פעם חברי כנסת, זה לא היה העבודה היחידה שלהם. הייתה להם עוד עבודה, לכן גם ביום שלישי הדיונים היו יותר קצרים כי יום שלישי היה יום קצר, סוגרים את החנויות מוקדם. בקיצור, אנחנו לא מצליחים לשנות שום דבר. אנחנו כל הזמן תקועים עם העבר. אנחנו לא מתקדמים. לא יכול להיות שהיום לא הכול מקוון. אין לי טענות אליכם.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
החוק הזה הוא חריג לחוק המידע הפלילי. חוק המידע הפלילי מסביר על איך להעביר מידע פלילי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא אמרתי לך שום דבר על הדואר. לא אמרתי לך שום דבר על המייל. אני מדבר על למלא את הטופס.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה לא נכון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למה לא?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כי בגיר שהוא מגיש בקשה, הוא יכול לעשות את זה באופן מקוון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
חוץ מזה שגם בחוק המידע הפלילי יש הגשה בכספת ויש קבלת מענה בכספת. אי אפשר שכל הזמן תטעו את הוועדה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
את יודעת מה המשמעות של הכספת?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
יודעת היטב.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
יופי. נראה לי שיש פה טעות. לא באנו להתווכח פה, אדוני, ואני לא מתכוון גם להתווכח.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בהחלט באתי להתווכח על הזכות של הרשויות המקומיות לקבל שירות טוב מהמשטרה. באתי להתווכח. שיירשם לפרוטוקול.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מירה, תודה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
סליחה, אדוני, אני רוצה להתייעץ רגע עם המשרד לבל"מ. הרי בסופו של יום התקנות הונחו על השולחן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני לא מדבר על תקנות עכשיו. אני מדבר על משהו כללי, שהמשרד לבל"מ, אני מקווה שירים את הכפפה הזאת לעתיד ויפסיקו עם הטפסים. זה כל מה שאני רוצה לומר בעדינות.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אגיד משהו גם לא בעדינות. אני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה. כשאדם היום רוצה להגיש את הטופס, אדם פרטי שיש לו אזור אישי, אחרי שהוא מזדהה במערכת, הוא יכול להגיש את הטופס. כל התהליך הזה הוא דיגיטלי. גם התשובה שהוא מקבל היא באזור האישי שלו. אנחנו כאן בתקנות רשמנו לגבי מה שמבחינת מערך הדיגיטל יכול להיכנס מבחינת העסקים שיש להם את האזור האישי וניתן לזהות אותם כעסקים. גם הבקשה וגם התשובה תינתן באופן דיגיטלי, מקוון, מהגשת הטופס עד לקבלה של התשובה שיהיה בתוך האזור העסקי. כתבנו גם שככל ויהיו מעסיקים נוספים שיהיה בעניינם אזור עסקי, השר יפרסם. זה לא בידיים שלנו לאיזה מעסיק יש את האזור האישי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני לא דיברתי על מעסיקים. דיברתי על דבר מאוד כללי שבמאה ה-21 לא יכול להיות שעובדים עם טפסים. זה כל מה שאמרתי. טפסים, ניירות אני מתכוון.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אדוני, להיפך. אני יכול להגיד לך שיש לי בלי סוף פניות של אנשים שרוצים ללכת עם טפסים, היום במאה ה-21. כשאני שולח לינק לבן אדם ואני אומר לו, הנה, תגיש, יש לך עכשיו אפשרות. לא, לא, אני רוצה את הטפסים, אז אני אומר לו, הנה הטפסים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש כאלה שרוצים את הטפסים.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
יש כך ויש כך. מה שאנחנו יכולים אנחנו נותנים. מה שאנחנו לא יכולים, אדוני, אנחנו לא יכולים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הבנתי.
בואו נשמע את מערך הדיגיטל, בבקשה. יש לך משהו שאתה יכול לעזור פה?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
השירות לאדם עצמו כבר קיים ומאופיין להוציא אישור לעצמו ולהגיש אותו לארגון שמעסיק אותו. האפשרות לתת שיוך ארגוני לחברות פרטיות, עוסק מורשה, עוסק פטור הוא יהיה קיים מאוד בקרוב. הצענו עוד כמה חודשים תחילה. אין היום יכולת רוחבית ללא קשר לנושא הזה, לשייך אדם לארגון בעמותה. זה בקנה, זה בעבודה. אנחנו כרגע מחכים לרשם העמותות שיעביר את המידע, ואין גם לרשות מקומית. זה כרגע לא בתוכנית. אולי יהיה בעתיד. יהיו תמיד ארגונים שלא נוכל לשייך אותם אף פעם. יש ארגונים ללא מרשם. יש כל מיני גופים.
אני כן אגיד שההחלטה של המשטרה היא לדרוש זיהוי דיגיטלי שמקשר בין הבן אדם לבין הארגון. היום בעולם הפיזי זה לא קורה. היום בעולם הפיזי אם אדם ניגש לתחנת המשטרה, הוא מזדהה בתעודת הזהות והוא מצהיר שהוא עובד אצל מעסיק מסוים.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
לא, צריך תעודת מוסד.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
מה זה אומר?
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
תעודת מוסד זה תעודה חתומה פרטנית לכל עובד ועובד על ידי מורשה החתימה של המוסד.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אם נפתח פה את ההסדר אני לא בטוח, אדוני, שנוכל להשאיר את התקנות כפי שהן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא, לא, אני לא רוצה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני חייב להגיד משהו. כמו שאמרת, הגענו להסכמות, אז נראה לי שהגענו להסכמות, כי אנחנו לא נחזור אחורה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, אתה לא מכתיב מה יהיה פה בדיון. אני מכתיב, אבי. אל תתבלבל. שקט. אני מכתיב מה קורה פה בדיון ואת מי אני שומע. לא אתה מכתיב לי. התבלבלת.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
סליחה, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
רן, בבקשה.
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אני עומד מאחורי ההסכמות שקיבלנו. אני חושב שזה ההסדר הכי נכון שיכולנו בסיטואציה הזו. ההסדר הזה מתבסס על זה שאנחנו יודעים לאמת בצורה מאוד ומהימנה את הקשר של אותו אדם עם הארגון. אנחנו לא יודעים לאמת באופן הזה עם הארגונים האחרים. זה לא קיים היום. אנחנו כן מציעים כשנגיע לנוסח, כמו שאבי אמר, פלטפורמה שברגע שהאפיון הזה יהיה מוכן לעמותות, מהר מאוד הדרך תהיה פתוחה להגיש רק מקוון לעמותות. אם יהיו ארגונים נוספים, גם הם יכנסו. זה כרגע המצב.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון לעכשיו על הדיון שהפסקנו פעם קודמת בשל תיאומים ביניכם, הדברים תואמו ונסגרו?
<< אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>
אנחנו מתואמים לחלוטין על הנוסח שעל השולחן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עכשיו אני רוצה להבין למה אנחנו מתעקשים על ה-90 יום? מי רוצה להסביר לי?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
הסברנו, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, אני יודע מה אמרת לי, בסדר? אמרת לי שב-99% מהמקרים מקבלים את התשובה בתוך 24 שעות, אז אני מוכן שהנוסח יהיה 60 ואחוז אחד מזה לא יבוצע, אבל למה 90? למה הגדרה של 90? אני אומר לך, מהיום 2% מאלה שמגישים, נחרוג מה-30 יום, אבל בוא נקבע 30. למה 90? אתה הרי נתת לי את התשובה ואני מאמין במקצועיות שלך. אני יודע איפה זה עומד. אתה אומר לי, תוך 24 שעות 99% מהאנשים מקבלים תשובה. אתה יודע מה? לא 24 שעות, 30 יום.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אדוני, כך סעיף החוק. כך קבע המחוקק.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע מה כתוב בחוק.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אדוני, החקיקה המשנית היא בהתאם לחקיקה הראשית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה נוגד - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אל תגידו לי מה נוגד, מה לא נוגד. אם אני אכתיב שזה לא 90, אז זה לא יהיה 90. אתם רוצים לבדוק אותי? בבקשה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זאת לא הכוונה, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תסבירו לי. אל תיאחז לי כל הזמן בחוק. אני מכיר את החוק.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני מסביר לאדוני כי אנחנו נדרשים פה לבדיקות ידניות של תיקים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
90 יום.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כן, אדוני, 90. אני אומר את זה מתוך ניסיון. לצורך הדוגמה, יש לי תיק עכשיו בקנה, שההרשעה היא משנת 2008 ואני צריך לקבוע שם מה גיל הילד, וכמה שאני מנסה ואיך שאני מנסה, אני לא מצליח עד היום, וזה כבר יושב אצלי משהו כמו חודשיים. כל דבר כזה אנחנו מערבים גורמים נוספים, משרד המשפטים, אצלנו ביועמ"ש, ואנחנו צריכים לקבוע מה הגיל. זה לוקח לי 90 יום. אני מצטער. זה לעשר שנים כי אנחנו עכשיו מפתחים במערכת אפשרות שבעתיד התיקים האלו, גם יהיה בהם את הגיל של הקורבן, גם יוכלו לדעת את סוג העבירות וכדומה. גם על זה אנחנו עושים פיתוחים דיגיטליים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
טוב.
כן, מירה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תודה רבה, אדוני. אני אתחיל מהסוף כי הוא באמת חיוני, העניין הזה של 30 ו-90 ימים. אם אפשר מסלול ירוק למי שמאושר ואין איתו בעיה באופן מידיי, אז אפשר להעביר את זה גם באופן מיידי ולייצר לגביו לוחות זמנים הרבה יותר קצרים, ולומר, מה שהמשטרה סבורה שצריך לעכב אצלה ואי אפשר להעביר באופן מיידי, שיישאר לפרק זמן ממושך יותר.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה מה שקורה היום.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מדברים על מה התקנות קובעות. מה שקורה היום הוא מאוד בעייתי לדבר עליו כי התקנות נותנות עכשיו בתוך 90 ימים ונותנות את זה לעשור. צריך להתאים את מה שכתוב בתקנות למה שקורה היום, וזה טוב שזה מה שקורה היום. זה טוב שיש מענה הרבה יותר קצר גם כשמדובר במסות של פניה ולא לפונה הבודד. אנחנו באמת מעריכים מאוד את השירות שהמשטרה רוצה לתת לפונה הבודד, אבל צריך להבין שיש גם למעסיק שירות שהוא צריך לקבל. זה דבר ראשון.
עכשיו לעניין השונות הרלוונטית, שנראה שנציג משטרת ישראל לא בקיא בדיני החינוך, שזה בסדר. יש שונות רלוונטית מאוד כשמדובר ברשויות מקומיות, זאת משום שיש חובת חינוך בגילים מסוימים. יש חוק בעניין הזה. יש מחויבות של הרשות המקומית יחד עם המדינה לקיים. זה חובת קיום משותפת של חינוך באותם הגילים. יש שונות רלוונטית משמעותית מאוד כשמדובר במעסיק שהוא רשות מקומית או תאגיד שבבעלותו, כיוון שהרשויות המקומיות רשאיות להאציל את הנושא לתאגידים לעומת מי שאינו רשות מקומית, גם אם הוא מעסיק שמעסיק רשת של מעונות יום. אנחנו אמרנו כמה פעמים שאנחנו מבקשים התייחסות למעסיק שהוא רשות מקומית או תאגיד שבבעלותו בעניין היכולת להגיש באופן מקוון את הבקשה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
קיבלנו תשובה לזה, מירה. רן ענה על זה. נכון להיום אי אפשר לעשות את זה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
מה שהציג מערך הדיגיטל מתייחס להזדהות במערך ההזדהות הלאומית. יש שני מסלולים להגשה מקוונת, האחד זה דרך מערך ההזדהות הלאומית והוא מנותק ממינימום של בקשות. השני זה הגשה מקוונת שהתנאי לה הוא לא מערך ההזדהות הלאומית. התנאי לה הוא מספר בקשות מינימלי של 50 בקשות. זה ממש לא משנה לי באיזה אופן מקוון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אל תתחילו לי עם ויכוחים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
ממש לא אכפת לי האופן המקוון.
נאמר על ידי נציג משטרת ישראל, חלק ניכר מהרשויות המקומיות, אני לא יודעת עדיין כי לא שמעתי את המספר, כבר היום נמצא במסלול המקוון הזה של מינימום הגשות. אמר נציג משטרת ישראל שאי אפשר לייצר מענה מיוחד לרשויות המקומיות ולא להתייחס למינימום של הבקשות במסלול הזה, כי הוא צריך לפעול בשוויון ולתת שירות טוב שווה לכולם, אז אני אומרת, יש עניין של שונות רלוונטית גם בדיונים של שוויון, בטח ובטח בדיני החינוך שמצדיקים מענה של רשות מקומית. תארו לעצמכם את מטולה או שלומי למשל, שמספר התושבים בהן הוא לא גדול ובכל זאת מחויבות על פי חוק, ושוב אני אומרת, חובה של חינוך, זה קיים. תארו לעצמכם שהם לא עומדים בדבר הזה וצריכים ללכת ולהגיש פיזית. אנחנו נמצאים גם ככה במקום שהוא לא מהמושכים תושבים כל כך לצערי בעקבות הקרבה לגבול וכל מיני דברים שאנחנו ראינו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ודווקא אותם אנשים צריכים גם ללכת לתחנת המשטרה הקרובה שלא בהכרח נמצאת בתוך היישוב, גם להגיש בהגשה פיזית, גם להתעסק בדינמיות הזו הקשה מאוד שיש. הרי תחלופה יש בתחום הזה. הם צריכים ללכת ולהגיש פיזית. אנחנו לא חושבים שזה ראוי. אנחנו לא חושבים שזה סביר. זה דבר שני.
לעניין החובה של 50 פניות. אני אשמח מאוד לראות הפניה בחוק שמדברת על מגבלה של 50 פניות כתנאי להגשה באופן מקוון. זה הנוסח של התקנות שמונחות בפני הוועדה. לא מצאתי ואני אשמח לראות איפה יש.
לעניין הסייג לאחריות שבעשור הקרוב מדובר על במקום 30 ימים, 90 ימים, זה סייג לאחריות פלילית. היה ואני העסקתי אדם שהורשע בשל אלימות, ואצלי במערכת החינוך היה גם אירוע על ידי אותו אדם שתקף, יש לי סייג לאחריות פלילית. אין לי סייג לאחריות נזיקית לדבר הזה. אני גם לא יכולה כרשות ציבורית לבוא ולהגיד להורים, כן, אני פניתי ולא קיבלתי תשובה אבל אני חייבת את תומכת החינוך, ופניתי ולא קיבלתי תשובה אבל אני חייבת להעמיד את גן הילדים, אז הבאתי את תומכת החינוך לגן. זו לא תשובה שרשות ציבורית, מצופה ממנה לתת להורים, וסייג לאחריות פלילית וזה סעיף 7 לחוק ולא 6, לא פוטר אותי מהצורך לתת תשובות להורים, בכל הכבוד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, מירה.
כן, בבקשה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
סעיף 6 זה של המין. זה לא בחוק הזה. כנראה הסתכלת על חוק המין.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נתקדם.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
בסופו של יום גם סעיף ו', אני שולח את זה בדואר ישראל. הדרך המהירה זה ללכת לתחנת המשטרה, כי כשאני שולח את זה בדואר ישראל, ככל הנראה זה ייקח יותר זמן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש דברים שאני מבין שיהיה לי קשה לשנות, אבל יש דברים שאני מבין שאני חייב לשנות, וה-90 יום זה משהו שאני חייב לשנות. אי אפשר לחיות עם הדבר הזה. אני כל כך מסתמך על מה שאמרת, שאני מוכן לאכול את החריג הזה. אין בעיה. אבי, אם זה היה תלוי רק בך ואתה היית נמצא בכל תחנה, אין לי ספק שזה לא היה מגיע ל-90 יום, אבל אנחנו חיים בתוך מדינת ישראל.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני אומר לאדוני שלוקח למערך שלנו - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אז תגדירו את זה אחרת. תגדירו שיש מקרים חריגים של 90 יום.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
בכיוון שמירה הציעה, למה לא לכתוב כברירת מחדל תקופה של כמה ימים אפילו?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
30 יום.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
ואולם אם נדרשת בחינה נוספת, אפשר לקבוע תקופה יותר ארוכה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אין בעיה, אני איתך.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אדוני, החוק הזה נכנס לתוקף באוגוסט 2024.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אנחנו נותנים תשובות ופועלים בהתאם לחוק ובהתאם לטיוטת התקנות שכבר מאז ראינו את רוחן בעינינו. יש פה מישהו שמכחיש את זה שהתשובות, לא נדבר על דואר ישראל, מתקבלות כמו שאני טוען?
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
יש טענה אחרת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
היום בתחנות אני יודע בדיוק מי יושב. לא לכולם יש את המודעות השירותית כמו שהיא צריכה להיות. הסטנדרט צריך להיות 30 יום ולמקרים חריגים 90 יום.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה לא מודעות שירותית, זה המערכת. כשאדם מגיש, יש לשוטר את האפשרות או למי שמקבל, לדחות את התשובה?
<< אורח >> ינון מטלון: << אורח >>
לא.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אין לשוטר את האפשרות בכלל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למה זה נמשך 90 אם אין לו אפשרות?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה עד 90 יום. זה עובר בחינה. המקרים עוברים בחינות, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
המקרים שצריכים לעבור בחינה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כן, ובנוסף את המקרים שאנחנו שולחים בדואר ישראל, שאין מה לעשות, זה לא בידיים שלנו. בנוסף יש עוד כהנה וכהנה סיבות. באזור האישי העסקי אני לא יודע כמה זמן ייקח. אנחנו עוד לא יודעים. זה עדיין בטסטים אצלנו, כמה זמן יתקבלו שם התשובות.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
אני חייבת לשאול. אם בחוק רשום שאותו עובד נהנה מ-90 יום ללא אחריות פלילית, מה קורה ב-30 ימים האלה? אני חושבת שמשרד המשפטים צריך לתת את הדעת על זה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סליחה, אם אתם אומרים כל הזמן שזה עד 90 ימים ואתם תחזירו את התשובה אחרי 60 ימים לא כי התקנות קובעות, כי אתם החזרתם את התשובה אחרי 60 ימים כי עשיתם את העבודה שלכם בפחות מ-90 ימים, או עשיתם את זה אחרי יום אחד. החזרתם את התשובה אחרי יום אחד כמו שאתם עושים ב-99% מהמקרים, אז לכאורה יש לו חסינות גם 89 ימים לפי החוק - - -
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
אין חסינות. הוא כבר נבדק וקיבל תשובה. מה קורה כשהמשטרה כמו שאבי אומר, אין לנו אפשרות, לא מצליחים לתת לאחר 60 ימים? אני מזכירה שזה היה 90 ימים וברוב המקרים אנחנו נותנים מענה, אז מה קורה ב-30 ימים האלה שנגיד המשטרה לא מצליחה כמו שאבי טוען? יש מקרים שלא מצליחים. הבדיקה נעשית. יש מקרים שלא מצליחים. אני מזכירה שזה עד 90 יום.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
אבל זה אחוז מאוד קטן. אנחנו רוצים להקל על כל יתר האחרים.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
יתר האחרים מקבלים תשובה. אנחנו מדברים על מקרים שלא ניתן.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
אני רוצה רגע להתייחס, אדוני. אתם מדברים פה כל הזמן על תשובות מהירות בצורה פרטנית, אבל אנחנו ארגונים שיש לנו מסות של עובדים.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
ואתם לא מקבלים?
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
אנחנו מקבלים גם בדואר רשום וגם אחרי חודש, חודש וחצי ואפילו יותר, ואם אתם נותנים אפילו גרייס, אז עוד יותר, כאשר אם אני שולחת עובד שלי באופן פרטני, הוא מקבל במקום. אתה אומר לי שני דברים. אתה אומר לי שאם אני אשלח אותו, אני אקבל מהר את התשובות.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
לא, לא, זה מקרים ספציפיים שיש איתם בעיות.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
אני מדברת על מסות של עובדים, ואם אני צריכה להגיש כל הזמן את ייפוי הכוח וכל הזמן את הבקשות האלה, אז אני לא יכולה לשלוח 200, 300, 500 עובדים כל פעם באופן פרטני. אני צריכה שתהיה לי תשובה. זה דבר אחד.
דבר שני, אני רוצה להגיד לך על הסיפור עם הסייג הפלילי שהוא בעצם כלפי המעסיק, אבל אנחנו לא צריכים רק להסתכל על זה מנקודת המבט של המעסיק. יש כאן אנשים חוסים שאנחנו צריכים להגן עליהם, אז אנחנו נגיד, אוקיי, העיקר שהמעסיק עשה את המאמצים להשיג את האישורים ויהיה לו את הסייג? מה קורה עם האנשים החוסים עצמם שבשבילם התכנסנו פה?
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
חן עמרני מיועמ"ש משטרה. הטענה ומה שאבי גם ניסה להסביר זה שלמעשה אנחנו נותנים לאותו אדם "ליהנות" מהספק בתקופה הזאת, כשיכול להיות שאנחנו נותנים לאותו אדם שכן יש לו הרשעות בעבירות אלימות, להמשיך ולעבוד וליהנות מהסייג לתקופה ארוכה שקבועה בחוק, כשמנגד, אדוני יושב-הראש אומר, אנחנו רוצים להגביל את העבודה של המשטרה לתקופת זמן מסוימת, כשגורמי המקצוע אומרים שלא יכולים לעמוד בה בנסיבות ספציפיות ובמקרים פרטניים שצריך לבחון אותם. אנחנו יוצרים כאן איזו שהיא סטירה או לקונה אל מול החוק ומה שאנחנו עושים למעשה, זה מאפשרים לאותו אדם, שוב אני אומרת, זה דווקא מתוך הגנה על החוסים. זה להגן על אותו אדם שימשיך לעבוד במשך אותו הזמן הזה כשאני המשטרה אומרת, אבל רגע, אני לא מצליחה עדיין לתת תשובה ודאית לגביו. דווקא הטענה של הגנה על חוסים היא בדברים שאנחנו כן מנסים להסביר לגבי הפער הזה בין הסעיף שקבוע בחוק לעניין הסייג לאחריות הפלילית, לבין הבקשה למעשה לצמצם את מועד הזמנים שהמשטרה נותנת בהם תשובה.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
ההצעה של היועץ המשפטי פה נותנת לכאורה מענה משום שלרוב האנשים יתקבל תשובה מהר.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
איך אני יודע כשמגיע אליי בן אדם ומגיש לי את הבקשה, מה המצב שלו? אני לא יודע.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה שאתה אומר זה שעד שאני לא נותן לו תשובה, הוא יכול להמשיך לעבוד גם אם הוא עבריין מורשע.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
נכון. אחריות פלילית לא תהיה לי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נשמע לי לא הגיוני. בגלל שלא העברתי לו תשובה שאמורה לפסול אותו בעוד רגע, עד הרגע שהוא ייפסל הוא יכול להמשיך לעבוד?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה החוק.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע שזה החוק.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
אנחנו רוצים להגן על 30 הימים האלה, על עד 90 יום. יש סיבה שזה עד 90 יום בדיוק בשביל אותם קטינים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
את רוצה לתת 90 יום למי שהורשע, להמשיך לעבוד.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
זה לא אני רוצה. זה מה שהחוק אומר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע שזה מה שהחוק אומר. אני לא יכול עכשיו לתקן את החוק. אני יכול לתקן את התקנה.
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
אבל זה סותר את התקנה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא סותר. החוק לא סותר את התקנה. זה שהחוק קובע סייג לאחריות פלילית של 90 ימים בעשור הראשון, לא אומר שיש חובה מקבילה בתקנות שהמשטרה תיתן חוות דעת ותשובה בתוך 90 ימים. זה לא סותר.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני מפנה עוד פעם לפרוטוקול של הוועדה ולסיבה שהדבר הזה נכתב.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הקשבתי היטב למה שאמרת. לפני שנכנסנו דיברתי גם עם המחוקק של החוק הזה. הוא התקשר אליי ביוזמתו, אופיר כץ, לדבר איתי על העניין הזה. תאמינו לי, למדתי קצת. עשיתי קצת שיעורי בית לפני שבאתי לפה. אתם רואים שאני לא מתעקש על שום דבר פה כרגע בוויכוחים. אני מקבל את מה שאתם אומרים. ה-90 לא יעבור. אני אומר לכם את זה פה עכשיו. ה-90 יום לא יעבור אצלי, כי ל-90 יום של העבודה שלכם אין קשר ל-90 יום שכתובים בחוק. ה-90 יום, הגרייס שנותנים למורשע להמשיך לעבוד כל זמן שאין תשובה, זה לא אומר שלכם מותר עכשיו לעכב ב-90 יום את התשובה. לי זה מאוד ברור. יש לי יועץ משפטי והוא יגיד לי מה נכון ומה לא. לא אף אחד אחר.
עידו.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אני הצעתי הצעה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מקבל את ההצעה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
שאומרת שהתשובה תינתן תוך מספר נמוך של ימים שנקבע, ואולם אם סברה המשטרה, לא יודע מי הגורם שצריך להגדיר, שיש צורך בבחינה נוספת, אז אפשר להגיע גם ל-90 ימים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בבקשה, אבי.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני מבקש דקה לחשוב על זה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש לך יותר מדקה כי הוא יקריא עכשיו את כל ההצעה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
יש פה עוד כמה שאלות שעוד לא עניתי עליהן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אין צורך.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
על השנה.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
כן, על משך הזמן של ייפוי הכוח.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
חבריי, תאמינו לי, אני מבין. כל דבר שאנחנו ננסה עכשיו עוד לשנות בתוך הדבר הזה, אנחנו נעכב את התקנות האלה לעוד חודשים. לא רוצה. בואו נאכל את הקש עכשיו ונתקן את מה שאפשר בעתיד, אבל בואו נריץ את התקנות עכשיו. בואו נקריא את זה.
בבקשה, עידו. מה שצריך להקריא, תקריא.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
הגדרות 1. בתקנות אלה –
"אישור המשטרה" – אישור ממשטרת ישראל (להלן – המשטרה), כי אין מניעה לפי החוק להעסקת בגיר בעבודה במוסד או אצל מעסיק;
"מבקש" – מעסיק, מוסד או בגיר המגיש בקשה לאישור המשטרה, כין אין מניעה להעסקת הבגיר לפי סעיף 3(ב) לחוק.
בקשה
לאישור
המשטרה 2. (א) מבקש יגיש במישרין או באמצעות יחיד מטעמו, בתחנת משטרה, בקשה לאישור המשטרה (להלן – הבקשה), כמפורט להלן:
(1) אם הוא הבגיר – בקשה לפי טופס 1 שבתוספת, חתומה בידו, ובצירוף תעודת מוסד לפי טופס 2 שבתוספת, חתומה בידי המעסיק או מנהל המוסד, לפי העניין; אם הבגיר מועסק או מועמד להיות מועסק על ידי הורה או אחראי ילד או על חסר ישע, כאמור בסעיף 4 לחוק – יצרף הבגיר לטופס 1 שבתוספת הצהרה כאמור בסעיף 4(ו)(2) לחוק לפי טופס 5א שבתוספת, בחתימת ההורה או האחראי על הילד או על חסר הישע.
(2) אם הוא המעסיק או המוסד – בקשה לפי טופס 3 שבתוספות, חתומה בידי המעסיק או מנהל המוסד, לפי העניין, ובצירוף ייפוי כוח לפי טופס 4 שבתוספת, מטעם הבגיר למעסיק או למוסד לקבל ולקבל לגביו את אישור המשטרה ובצירוף צילום תעודת זהות של הבגיר; ייפוי הכוח יישמר אצל המעסיק, לאחר הצגתו, לתקופה של שנתיים מיום הגשת הבקשה; לבקשה תצורף הצהרת המבקש כאמור בסעיף 4(ו)(1) לחוק לפי טופס 5ב שבתוספת.
(ב) היה המבקש בגיר –
(1) והגיש את הבקשה בעצמו – תאומת זהותו באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו והנושאת את תצלומו, או באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, לפי תקנת משנה (ד).
(2) והגיש את הבקשה יחיד מטעמו – תאומת זהותו של מגיש הבקשה בדרך האמורה בפסקה (1), וכן יציג מגיש הבקשה ייפוי כוח מטעם הבגיר, על פי סעיף 2 שבטופס 1 שבתוספת, וצילום תעודת זהות של הבגיר.
(ג) היה המבקש מוסד או מעסיק –
(1) והגיש המעסיק או מנהל המוסד את הבקשה – תאומת זהותו בדרך האמורה בתקנת משנה (ב)(1) או (ה);
(2) והגיש את הבקשה יחיד מטעמו של המעסיק של מנהל המוסד – תאומת זהותו של מגיש הבקשה בדרך האמורה בתקנת משנה (ב)(1), וכן יציג ייפוי כוח מהמעסיק או מהמוסד, על פי טופס 3 שבתוספת, לפי העניין.
(ד) היה המבקש בגיר והגיש את הבקשה בעצמו, רשאי הוא להגיש את הבקשה למשטרה גם בטופס מקוון ייעודי, ולאחר שזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. בקשה כאמור תהיה לפי תקנת משנה (א)(1).
ֹֹׁׁ(ה) היה המבקש מוסד או מעסיק הרשום לאזור האישי העסקי במערך הדיגיטל הלאומי, והוא בעל הרשאה מתאימה לפעול באופן מקוון בשם המוסד או המעסיק, והבקשה הוגשה על ידי המעסיק או מנהל המוסד, רשאי הוא להגיש את הבקשה למשטרה גם טופס מקוון ייעודי, ולאחר שזהותו תאומת באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. בקשה כאמור תהיה לפי תקנת משנה (א)(2).
(ו) היה המבקש מוסד או מעסיק שהוראות תקנת משנה (ה) אינן חלות לגביו, שמקיים קשר קבוע וסדיר עם המשטרה לעניין קבלת אישורים לפי החוק, זה שהגיש בקשה ראשונה בתחנת משטרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג), ימלא המבקש פרטים הכלולים בטופס 3 שבתוספת, וכן התחייבות לפי טופס 8 שבתוספת, מספר הבגירים שאליהם תתייחס הבקשה, ולא יפחת מ-50 בגירים. לאחר קבלת האישור מאת מדור מידע פלילי בחטיבת החקירות במשטרה, יהיה רשאי הוא להגיש את הבקשה באמצעות טופס מקוון ייעודי. תשובות המשטרה לבקשה לפי תקנת משנה זו יישלחו למעסיק או למנהל המוסד בלבד.
תשובת
המשטרה 3. (א) תשובת המשטרה לבקשה תינתן לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשתה; משך הטיפול האמור יימסר למבקש בעת הגשת הבקשה.
(ב) אישור המשטרה יינתן לפי טופס 6 שבתוספת.
ׁׁ(ג) הודעה על סירוב המשטרה לתת אישור, תינתן לפי טופס 7 שבתוספת.
ריכוז
נתונים
ממוחשב 4. המשטרה תנהל, לפי סעיף 3(ג) ריכוז נתונים ממוחשב של פרטים אלה:
(1) מספר הפניות שהוגשו למשטרה לשם קבלת אישור המשטרה בכל שנה;
(2) מספר אישורי המשטרה שניתנו בכל שנה;
(3) מספר ההליכים הפליליים לפי סעיף 6 לחוק, שנפתחו בכל שנה;
(4) פרטים מזהים של המעסיק;
(5) פרטי המוסד שנמסרו בעת הגשת הבקשה;
(6) פרטים מזהים של הבגיר;
(7) מועד הגשת הבקשה;
(8) פרטי תחנת המשטרה המטפלת בבקשה;
(9) מועד ביצוע הבדיקה המשטרתית;
תחילה 5. תחילתה של תקנה 2(ה) –
(1) לעניין מבקש שהוא עוסק מורשה, עוסק פטור, חברה פרטית, ביום ט' בטבת התשפ"ו (29 בדצמבר 2025); לעניין זה, חברה פרטית כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999; עוסק מורשה ועוסק פטור כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
(2) לעניין סוג אחר של מבקש, במועד תחילת הפעלתה של מערכת טכנולוגית המאפשרת למוסד או למעסיק מאותו סוג הגשה מקוונת של הבקשה והזדהות באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. ראש מערך הדיגיטל יודיע לשר מה הוא מועד התחילה האמור, כפי שתואם עם ראש מדור מידע פלילי בחטיבת החקירות במשטרה, והשר יפרסם בהודעה ברשומות את מועד התחילה האמור, ובלבד שלא יקדם ליום הפרסום ברשומות.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אני רוצה רק להעיר לגבי הסעיף הזה. הוא לא קובע מתי זה יקרה. זה יכול להיות עוד שנה, עוד חמש שנים, עוד 80 שנה. אנחנו לא יודעים. יש פה בעיה מבחינתי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. אני אשמח להתייחסות שלכם להערה של היועץ המשפטי.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סעיף 6, הוראת שעה, זה סעיף שעסקנו בו ממושכות.
הוראת
שעה 6. על אף האמור בתקנה 3(א), בתקופה שעד יום י"ז באב התשצ"ד (2 באוגוסט 2034) יראו כאילו במקום "30 ימים" נאמר בה "90 ימים".
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה חייב בניסוח מעודכן, אז כבר צריך לחשוב על זה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אנחנו תיכף נדון בזה. את הטפסים אני לא מקריא, אבל הייתה פה הערה לגבי טופס 3.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה כבר עשינו בפעם הקודמת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תיקנו?
<< אורח >> עדי פרץ: << אורח >>
תיקנו את זה.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
אני הערתי לגבי טופס 3, לכתוב את האפשרות לשים ח"פ או ע"ר של תאגיד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה אפשרי?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
לא, אדוני. אם צריך, אני אסביר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי, תסביר.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה המעסיק. זה לא המוסד. גם הסעיף העונשי של החוק הוא כלפי המעסיק, לא כלפי המוסד, ואם יהיה לי ח"פ - - -
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
המעסיק הוא לפעמים ח"פ.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
כתוב בקשת מעסיק או מוסד.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
המעסיק זה לא המסגרת. המעסיק זה מי שמשלם את המשכורת.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה החוק.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
המעסיק זאת חברה או עמותה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אני חושב שאנחנו ביחד פה בסיפור הזה ואתם חושבים שאני נגד. להיפך, אני סך הכול שנתיים וחצי בתפקיד הזה ועם רובכם יש לי קשרים טובים, גם עם רשויות מקומיות, גם עם הארגונים וכדומה, ואנחנו נותנים את השירות, אני מאמין, הטוב ביותר שיש, אז תנו לי דקה.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
חלילה, ואנחנו רוצים להחמיא למשטרה על התהליכים. זה הערות בתוך התפעול.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אז תנו את הכבוד הראוי כי באמת זה קצת - - - . כשאנחנו מדברים על מעסיק לעניין קבלת אדם לעבודה במוסד באמצעות - - - , מסבירים מי זה הבן אדם הזה, מי הוא מעסיק. כשבן אדם נותן למישהו להעסיק אותו, לא המוסד מעסיק אותו אלא הבן אדם, פרסונה מעסיק את אותו אדם. אם זה במשרה ממשלתית אז אומרים מי זה אותו בן אדם. "לעניין קבלת אדם לעבודה במוסד באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית שהמוסד נתון לפיקוחה, האחראי במשרד הממשלתי או ברשות המקומית על קבלת האדם לעבודה במוסד זה. החוק שלנו קובע מי הוא מעסיק.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
תמשיך את המשפט. כתוב – במוסד שהוא תאגיד, גם התאגיד.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
יופי, אבל אתם לא תאגיד.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
אנחנו תאגיד. זה בדיוק מה שביקשנו.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
פה מדובר ספציפית על רשות מקומית. אני פה מדבר לגבי רשות מקומית. הוא אומר לי מי המעסיק שם. אני אפנה את הוועדה לעניין הזה של סעיף העונשין. "העושה אחד מאלה דינו מאסר שנה". "מעסיק המקבל לעבודה במוסד".
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סליחה, רגע, אתה קורא את ההגדרה של מעסיק. יש לה המשך, החלק שמתייחס להעסקה באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית, ויש לעניין קבלת אדם לעבודה במוסד, שלא באמצעות משרד ממשלתי או רשות מקומית, מנהל המוסד ובמוסד שהוא תאגיד, גם התאגיד. אם תאגיד מקבל לעבודה אדם שהוא לא רשות מקומית ולא משרד ממשלתי, אז גם התאגיד עצמו הוא המעסיק לפי החוק.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
והוא חב באחריות פלילית.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אם ככה, היה נכון לרשום פה התאגיד. הסיפור פה על תאגיד הוא לא כל תאגיד. לא בכדי נכתב פה בדיוק מי. כשעכשיו רשות מקומית תעסיק, אם וכאשר יהיה אחריות פלילית, ואני אלך לסעיף האחריות הפלילית, לא יהיה לה אף אחד. לא יהיה לנו למי להגיע.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
אבל שלא באמצעות. אני מדברת עכשיו על תאגיד.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
אבל לא יהיה לנו למי להגיע. אתם צריכים להבין, זה המטרה שלנו, שיהיה סעיף עונשי שנוכל להגיע לבן אדם.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
למנכ"ל אישית?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כי הוא המעסיק.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
המעסיק זה התאגיד. הוא חב באחריות פלילית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שואל אבי בצדק, אוקיי, עכשיו יש עבירה פלילית, את מי תובעים?
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
את התאגיד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אי אפשר לתבוע את התאגיד. בתאגיד תובעים בן אדם שהוא אחראי.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
למיטב הבנתי גם המנהל וגם התאגיד נחשבים המעסיק.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
ככל שיש אחריות, אבל במקרה הזה אין.
<< אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>
אם המוסד הוא תאגיד, אז התאגיד.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
גם התאגיד.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה לא קיים. את מי יכניסו לכלא?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, אני איתך. הבנתי. כשאתה מסביר לאט אני מבין מהר. הכול בסדר.
בבקשה, מירה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תודה רבה. כפי שאדוני כבר הבין, יש לנו הערה לעניין תקנה 2(ו). מבחינתנו כאשר מדובר במעסיק שהוא רשות מקומית, לא צריך להצהיר שמספר הבגירים שאליהם תתייחס הבקשה לא יפחת ב-50 בגירים. לא צריך את ההתחייבות הזו מבחינתי כיוון שרשות מקומית צריכה, לא משנה מה היקף הבגירים שהיא צריכה להעסיק. אדוני מכיר את ההערה שלנו לעניין הוראת השעה, והייעוץ המשפטי לוועדה גם הגיש - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מירה, את חוזרת על זה. אנחנו מכירים את ההערות. אמרתי מראש שאני מתעקש על דבר אחד כרגע שנכון לדעתי עליו להתעקש וזה משך השירות. אנחנו נקבע ומשטרת ישראל תיענה לזה, שההנחיה תהיה 30 יום. למקרים חריגים עד 90 יום. ההגדרה תהיה למקרים חריגים. הסטנדרט יהיה 30 יום. אני חושב שזה הדבר הנכון למרות שאתה רצית פחות ימים.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אם בקבוע זה 30 ימים, זה עונה - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בדיוק, אז בואו נלך על זה. נא להגדיר את זה בצורה שבה ניתן להעביר את זה עכשיו בהצבעה.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
רק שיבהירו לנו לגבי התוקף של האישור הזה, כי זה משהו שאנחנו לא מבינים אם אנחנו צריכים אותו כל שנה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
הסיפור פה של התוקף, אתם לא נדרשים כל שנה מחדש. אני חושב שגם כשנשאלנו על ידכם. ענינו לכם שאתם לא נדרשים כל שנה מחדש לאותו עובד.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
לענייני מין צריך כל שנה, לא?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
גם לא. כשהחוק מדבר פה על התוקף הוא אומר שאם עכשיו אבי הלך לתחנת המשטרה והוציא את האישור, אתם יכולים להעסיק אותי על סמך אישור שניתן לי בשנה האחרונה, אבל זה לא אומר שאם עכשיו קיבלתי מהמשטרה אישור, אתם בשנה הבאה תצטרכו פעם נוספת לגשת לתחנה או להגיש באופן מקוון פעם נוספת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עובד שקיבל פעם אחת את האישור, מאושר לעד באותו מקום, באותה עבודה.
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
באותה עבודה. אם אותו עובד רוצה ללכת ולעבוד בעבודה אחרת, הוא כן יידרש.
<< אורח >> אורית אמיתי: << אורח >>
מול כל מעסיק הוא צריך מחדש.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני לא מבינה איך זה עומד בדרישות החוק. סעיף 2 אומר, "לא יתקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד מי שהורשע", אז אם אדם הורשע גם אחרי שהוא התחיל בעבודתו - - -
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה יותר שאלה משפטית ועל זה ענה משרד המשפטים. התשובה שאני עניתי זה תשובה של משרד המשפטים, אדוני. אני אסביר את זה עוד פעם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אנחנו מדברים על ההערה האחרונה של מירה, כן?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
כן, לגבי אישור המשטרה. לעניין חוק זה אישור המשטרה – "אישור משטרת ישראל כי אין מניעה להעסקה לפי חוק זה, שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלתו על ידי המבקש", זאת אומרת שאותו בן אדם צריך לגשת בשנה, והאישור שהוא קיבל הוא תקף. לא שצריך כל פעם מחדש. הוא תקף שנה אחורה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אני גם רוצה להאמין שאם אדם מורשע במהלך עבודתו ומתנהל נגדו הליך פלילי, אז המעסיק כנראה יידע.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לא בהכרח, בטח ובטח אם יש מיקור חוץ.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אם הוא עסוק בהליך הפלילי שלו, אז נראה שיתקשה קצת להגיע לעבודה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
יש את תקנת השווים. אתה לא תמיד יודע למה הוא לא מגיע לעבודה. מבחינתך הוא גם יכול להיות בבית, במיוחד כשמדובר במיקור חוץ, אבל סעיף 3(ז) מאוד ברור.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אתם רוצים להציע ניסוח לסעיף הזה של ה-30, 90, או שאנחנו נבנה את זה?
<< אורח >> אבי בוזו: << אורח >>
זה להיכנס לניסוח שהוא בעייתי. אנחנו נרשום בדיקה ידנית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני טיפוס בעייתי. אתה לא עלית על זה לפני שהגעת לכאן.
<< אורח >> חן עמרני: << אורח >>
בסעיף 6 – על אף האמור בתקנה 3(א), בתקופה שעד יום י"ז באב התשצ"ד (2 באוגוסט 2034), ובמקרים אשר נדרשת בהן בחינה ידנית על ידי משטרת ישראל, יראו כאילו במקום "3 ימים נאמר בה 90 ימים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני חי עם זה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אם אפשר, אני מבקשת רק לחזור בי וכן לבקש גם חוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה בעניין הזה. קראתי שוב את סעיף 3(ז) לחוק. על פניו הוא מספר בעצם קצת כמו אישור מורשה חתימה, מתי הוא בתוקף. כל עוד לא חלפה שנה ממועד הנתינה שלו הוא בתוקף, אבל הוא לא אומר שזה המועד היחידי שבו צריך לבקש אישור משטרה. הוא לא אומר בתוקף שלו ביחס לעובדים קיימים, ואני שוב אומרת, סעיף 2 (א) אומר, "מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד". לכאורה כן צריך לבקש אולי אישור משטרה גם בהמשך חיי ההעסקה. זה לא סותר את זה בהכרח, סעיף 3(ז).
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
גם אני לא חושב שזה סותר.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אני לא יועץ משפטי של המשטרה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לי זה נראה תקין. אם אתם חושבים שזה בסדר וסיכמתם את זה עם משרד המשפטים, עליי זה מקובל.
מכובדיי, תודה על הסבלנות. היה חשוב מאוד, אבל את האקט הפורמלי צריך לעשות. מי בעד לאשר את התקנות? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
התקנות אושרו. תודה רבה לכם. ניפגש בשמחות.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:53. << סיום >>