החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-189014
סיכום דיון
מיום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו,
20.10.25
בנושא:,
התמודדות מערךהחוץ וההסברהשל מדינתישראל עם הבידודהמדיני בזמן המלחמה
והשלכותיו על מעמדה של ישראלבעתיד לאור הפסקת המלחמה (דוחשנתי66
ג ודוחשנתי 70
ב)
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – השאלה שעולה היא איך מלחמה שהתחילה עם סימפטיה כמעט
עולמיתותמיכהחד-משמעיתשלחברינובאירופההפכהלהיותצונאמישלהכרהבמדינהפלסטינית
ואימוץ הנרטיב
הפלסטיני השקריעל רעבוהשמדתעם?
תייריםישראליםרבים
מדווחיםעלמקרישנאה,גידופיםוגירושממקומותבילוי.
מיהיהמעלהעל
דעתולפנישנתייםשראשממשלתישראליטוסבמטוסוהרשמיוימנעמלעבורבשמיאירופהמחשש
למעצר?!
לצערי הרב להתדרדרות זו יש השלכות כלכליות לא מעטות הן על המדינה והן על הפרט. תעשיות
ישראליות מודרות מתצוגות בינל
אומיות חשובות ביותר ברחבי העולם. המשמעות הנה אובדן
חוזים, התקשרויות אפשרויות ועוד. מוצרים ישראלים מסומנים בחו"ל או מוחרמים ברשתות
במדינות מסוימות.
ברורשהסברהישראלית טובהככלשתהיהלאיכולהלהתמודדעםמיליארדיםשנשפכוב-
20
שנה
האחרונות בכסף קטארי למוסדות האקדמיים הכי
אקסקלוסיב
יים
בעולם על מנת שהנרטיב
הפלשתיני יחלחל בקרב המוחות הצעירים שיוצ
אים משם לאקדמיה, התעשייה, ההייטק העולמי
ועוד.אנח
נורואיםאיךהמבולהאנטיישראלישטףאתהעולםבשנההאחרונה.
למרותזאתמדיניות
החוץ והא
סטרטגיה המדינית
לוקה בחסר בשנים האחרונות.
הדיפלומטיה הממוסדת
והנציג
ויות
בחו"ל מבצעים את עבודתם ע
ל הצד הטוב ביותר.
משרד החוץ מפעיל רשת הסברה בכל שפה
אפשרית על מנת להעביר את המסרים, ופועל בכל חזית על מנת
לחשוף שקרים, סילופי מידע ועוד.
אבלבמקביללמטהההסברההלאומיאיןעדייןראשומשרותרבותבמטהעדלרגעזהלאמאוישות.
היודיבוריםעלהקמתמערךהסברהנוסףאובמקביללמהשכברקייםבמשרדהחוץואבקשלקבל
דיווחעלכך.כמוכןידוע
עלתקציבגדול
בסך
545
מלש"חאשרהשרסערקיבלעםכניסתולתפקיד
שרהחוץלטובתההסברה. נ
שמחלשמועלאן מיועדהכסףומה התכניות לגביו.
בסופו של דב
ר מעבר לתאום בין המש
רדים והאחדת תקציבים ותכלול כולל
, יש מחסור במדיניות
חוץשצופהפניעתידומבינההשלכותשלבדלנות,חוסרמעש,חשיבהמצומצמתעלצרכיקואליציה
בלבד.העולם צופה
ומבין שאין מהלעשות איתנו עסקים.
התבטאויות שרי הממ
שלה
עשו ועושות לנו נזק עצום בעולם. קשה לאנשי המקצוע לתקן אמירות
שנאמרות עלידם.
לפנישלושוחצישניםשרהחוץלפידאירחבמסגרתפסגתהנגב
שריחוץמ-4מדינותערביותומזכיר
המדינההאמריקני בלינקן.
היה חזון, היהיוזמה,ובעיקרהיה שיתופי פעולה.
משרדרה"מ הוזמן לדיון, אךלאנשלח אףנציגלדיוןוזו אינההפעם הראשונה.
חה"כ יאיר לפיד-יו"ר האופוזיציה –
אין ויכוח על כך שישראל נמצאת במשבר המדיני הגדול
בתולדותיה.
ישנןדוגמאותרבותלהמחשתהמצב,כמו:
ישראלים
שנתקליםביחסעויןבחו"לובעלי
עסקיםבחו"למורידיםמוצריםישראלייםמהמדפים. ישמדיניותכושלתולאעקבית,כוללכישלון
מקצועיגמור.הממשלההנוכחיתמינתהתוךפחות
משנתיים3
שריחוץ.בנוסףהיאיצאהלדרךעם
משרד ההסברה שנסגר בהמשך והועברו סמכויותיו למשרד התפוצות. הגוף שאמור לנהל את
מדיניות החוץ הוא הקבינט המד
יני-
בטחוני, אך הוא אינו עוסק בנושא. מי שמנהל בפועל את
1
מדיניותהחוץהואהשרדרמר.הואמרושתהיטבבזרםהמרכזישלהמפלגההרפובליקניתבארה"ב
אולם אין לו ידע מקצועי במרחב
האירופי. המל"ל התרסק לגמרי בשנתיים האחרונות, והרוב
המוחלט של אנשיו עזבו. רשות ה
הסברה הלאומ
ית במשרד רה"מ גם אינה מתפקד
ת
ללא מנהל.
רה"מ לא טרח למנות ראש מערך ההסברה הלאומי. כשהתחזקו הטענות על משבר ההסברה, שר
החוץהנוכחיהודיעעלהקמתהאגףלדיפלומטיה,הואקייםכבר23
שנהואיניבטוחשהקמתאגפים
קיימים הוא הפתרון למשבר הדיפלומטי. חלק גדול מהנזקים הבינ"ל נבעו מהתבטאויות של שרי
הממשלה. יש צורך בממשלה שתרכז את הטיפול במדיניות החוץ,
תחתום על הסכמים מדיניים
ותמנע
חילוקי דעות.
משרד מבקר המדינה –
יובל חיו-מנהל חטיבה –
בחודש
מאי האחרון הפצנו את טיוטת הדוח
הקשורה למלחמה לשורה
ארוכה של גופים כדי לקבל
התייחסות
ם
. הדוח עוסק ב
דרג המדיני-
בטחוני,מערךההסברהבמשרדרה"מ,מל"ל,משרדיממשל
הויחידותסמךרביםהומגזר
השלישי.
מדובר בדוח מקיף שעוסק בתקופה טרם המלחמה ובמהלך המלחמה. אין ספק שיש ממצאים
ופערים קשים, יסודיים שמופצים בדוח.
יש תשתית חסרה וכך הדברים פגשו את יום פרוץ
המלחמה. 540
מיליון ₪
מוקצים
למדיניות חוץ
במסגרת הסכם קואליציוני אבל הציפיה היא
שמערךההסברהוהחוץהישראלילא יושתתעל הסכמים קואליציוניים אלא על תשתית סדורה.
משרדהחוץ–
עו"ד
עדןבר טל-מנכ"ל–
כותרתהדיון–
בידודמדיניאינהמדויקת,היאצובעתאת
מהותו. בשנות ה-
70
בזמן מלחמת יוהכ"
פ "זכינו"
לניתוק יחסים מצד 30
מדינות. במלחמה
הנוכחית2
מדינותניתקואתהיחסיםעםישראל:בליזובוליביה.
בשנותה-
2000
בעתהאינתיפאדה
השניה מעמדה של ישראל היה נמוך והיו לחצים בינ"ל. כיום אין בידוד מדיני והעולם אינו נגדנו,
יש תופעות
שליליות ולחצים מדי
ניים כולל ממדינות ידידותיות יש לחלק את אירופה לאזורים..
במערב אירופה ניתן לראות שינויים
והעמדותהן שונות. יש מדינות רדיקליות, כמו ספרדואירלנד,
שמנסות להניע תהליכים מדיניים נגד ישראל. אף על פי כן
במשך התקופה הזו, לא עברו החלטות
והצלחנו לשמר את קו ההגנה. בנוסף חלו שינויים דמוגרפיים, ה
הרכב האנושי השתנה כמו גם
האינטרסים הפוליטיים. יש קורלציה בין מדינות שהן אנטי-
ישראליות לבין בעיות פנימיות באותן
מדינות (קריסתהתמיכהבממשלות,בעיותאישיותשלרה"מבאותןמדינות.)
רובהמדיניתבמערב
אירופה עומדות באמצע ולא נוקטות עמדה ויש מס'
מדינות שהן לצד ישראל. יש עיסוק מתמיד
במשרד כל
הזמן בהתמודדותעםהבעיות.
משקלן של הרשתות החברתיות והשפעתן על מקבלי ההחלטות –
יש לפעול ולטפל בסוגיה. אנו
מנסים ב-
11
החודשים האחרונים לייצר שותפות עם ישראלים. לא נמצאו שותפויות בביצוע
המשימות, אסטרטגיהעדכנית (נוכח השינוייםהדרמטיים שהעולם עבר)
ותכנית הפעלה.
הישגים: * סיכולהסנקציות עדעתה.
* שימור מדינות הנורמליזציה במהלך כל תקופתהמלחמה.
* הצלחה בשימור הנרטיב הישראלי מבחינה מדינית למרות פעולות קינטיות משמעותיות מצד
לבנון, סוריה ו
החותים.
ביקורים מדיניים במדינת ישראלבהיקפים גדולים.*
* אפריקה – נפתחה שגרירות בזמביה ומונה שגריר כלכלי באפריקה. ה
הסתכלות על המדינות היא
בהיבט גאו-פוליטי, כלומר הסתכלות על האינטרסים הקרים של ישראל
ובחינת
העולם בעיניים
הללו. יש שיח רציף של שר החוץ עם שרי החוץ באפריקה. מ
ודבר בעשרות
מדינות ובחלקן יש לנו
פוטנציאל גבוה.
פתיחת נציגויות נוספות בירושלים.*
הסברה -
השר הנוכחי נכנס לתפקידו בשנה השניה למלחמה. דעת קהל נבחנת באמצעות מדידות
סקרים שנעשים במדינות זרות)(
. יש לנתח את המציאות בצורה אופקית נוכח הקהל הצעיר
והתופעות המש
תנות.יש מעצמות שהן עוינות, והתשתיות שהןפועלות איתן אינן מכוונות רק כלפי
ישראל.ישראלנקלעה לדבר כחלק מהעניין נוכחהמלחמהואינה הסיפור כולו.
ברמה האסטרטגית ה
יינו חייבים לבצע שינויים עמוקים: מעבר משיטת הגנה למתקפה עד רמת
הפרסום הבודד. יש
שותפות
רחבה שמתפצלת ל- 2
: סיוע
למשרד ההסברה ושיח משותף עם
הסוכנויות הישראלית (דו"צ, מערך ההסברה, הקצין שמונה לנושא ע"י ראש אג"ת, גורמי צבא).
כדי להיות משרד חוץ מודרני עם הבנה שלדעת הקהל יש משקל גדול,
יש למנף את גורמי החברה
האזרחיתולסייעלהםכדישיצליחובפעילותם.תחוםהפעילותהמרכזישלמשרדהחוץהואקביעת
תשתית: הון אנושי, מבנים, מינוף יכולות
חוץ-משרדיות של ידע, ופלטפורמות כלפי דעת קהל כדי
להשפיע על מקבלי ההחלטות. יש לדאוג קודם לאסטרטגיה אחרת
במקום לרוץ
אחרי טקטיקות.
פעילות ההסברה היא הראשונית והיאהאנרגיהלפעילות המדינית.
2
תורת הפעלה – משלחות הן
אחד האלמנטים שהכי משפיע, אבל שיננו שיטה -
הגברנו כמותית את
המשלחותוהפסקנולהדהדאלאלהתחיללדברעםקהליהיעדשלנו.כלנציגותצריכהלעמודבתנאי
הסף:
הד ציבורי גבוה ויכולת השפעה על דעתהקהל.
קמפיינים–הדיגיטלהואבמהות.ב-
11
חודשיםהאחרוניםהיו
3.8
מיליארדחשיפותלמשרדהחוץ
ו-
17.3
מיליוןעוקביםלעמודיםשלמשרדהחוץ
.במבצעעםכלביאהמשרדניהלאתהתקשורתשל
מדינת ישראל, קבע את הפרסומים וכל הגופים האחרים פעלו בשת"פ עימו.
במשך 12
יום היו 1.8
מיליארד חשיפות לפרסומים ב
הקלי היעד הרלוונטיים,
380
מיליון חשיפות בפרסית בעולם ו-
340
מיליון
חשיפות בפרסית בתוך איראן.המשרד איפשר
מטריה הסברתיתומדיניתלכוחותהביטחון.
ב
זמן ה
משטים לישראל התקבלה
הוראה זהה והצלחנו לשלוט בנרטיב. כדי לנטר בזמן אמת את
הנרטיב בעולם נפתח חמ"ל תקשורת. המתודולוגיה שונתה מהיסוד – הפכנו להיות התוקפים בעת
הצורך בהתאם לתוצאות חמ"ל תקשורת.
29
מיליון ₪ נדרש
ים
לצורך הסברה כלכלית מסך כל
התקציב.
חה"כשליטלמירון-המדינותהכיחזקות
אינןלצדישראל,כמוצרפת,קנדה.היוםממשלתקנדה
הודיעה כי תעצור את רה"מ.
השגרירים עושים עבודה מקצועית בתנאים בלתי אפשריים, ולעיתים
תוך כדי סיכון חיים. 3
שריםהתחלפו בקדנציה הנוכחית ולכל שריש תפיסה עולם אחרת.לא ניתן
לייצר תמונה אופטימית,
המצבהואקשה.
התאחדות התעשיינים בישראל – דפנה קפלנסקי-ר' אגף סחר וקשרים בינלאומיים –
ההתאחדות
עובדת
שבת"פ עם משרדי הממשלה הרלוונטיים,
ובפרט עם משרד החוץ ומשרד הכלכלה. לבידוד
מדיני יש ה
שלכות על המרחב הכלכלי והמסחרי. לאחרונה אנו עדים לחרמות רשמיים –
מדינות
מכריזות באופן רשמי שלא ירכשו מישראל, כמו גם חרמות פרטיות (ניסיון שישראל תיעדר
מתערוכותבינ"ל),.כמוכןקיימתרשימהשחורהשל158
חברותשמקיימותיחסיעבודהעםחברות
בשטחים. עצם השיח מייצר רוח גבית לגורמים שמנסים להזיק לישראל. בנוסף לכך יש את החרם
השק
ט. המחיר הוא פגיעה במותג של ייצור בישראל. בסקר שערכנו בחודש עבר עלה שמחצית
ממשתתפיו
חווביטוליםושינוייםנוכחהמצבהפוליטי.מבחינתנונדרשמאמץעלהסברהכלכלית.
דןקטריבס-יו"רארגוןהגגשללשכותהמחסרהדו-לאומיות–
הדימוישלישראלבעולםמשפיעעל
המצב הכלכלי. אין ספק שיש להכניס את האלמנט הכלכלי בתוך מערכת השיקולים של מדיניות.
אנו נמצאים בשלב חדש לגמרי
בנוגע לחרמות –
תזוזה מפעילות של BDS
לפעולות של ממשלות.
טרםהוקצו
תקציביםלגופים שמוכניםלסייע בנושא. איחידושהזמנות הואהדבר שמדאיג ונראה
באופק.
משרדהכלכלה–יפעתאלון-פרל-מנהלתאגףבכירמדיניותסחרוהסכמים–
איןירידהמשמעותית
ב
תחום הייצוא שניתן להצביע
עליה
. מב
חינה סטטיסטית מחודש אפריל יש
איום מצד ארה"ב
בהיבט של מכסים. יש אתגרים רבים שעומדים בפני חברות ישראליות, ואנו מתמודדים עם אירוע
מתגלגל לא פשוט. משרד הכלכלה אינו ראש החוץ בהקשר של הסברה כלכלית, אך יש ל
ו
נספחים
כלכליים שמנסים להציג את הדברים החיוביים שבמדינת ישראל. שר הכלכלה פונה
באמצעות
מכתבים למדינות שעומדות לצד ישראל ומדינות שאינן יוצאות נגדה. בכל נסיעה של
השר יש פניה
לתקשורת.
מרכז המחקר והמידע – רוני הרשקוביץ-רכז תחום מחקר ומידע –
האם משרד החוץ פועל לקיים
מדדי השפעה לפעילותוהענפה?והאם המדדים יכולים להיות שקופים בפניהכנסת?
משרד החוץ - עו"ד
עדן בר טל-מנכ"ל –
הבדיקות למידת ההשפעה של הפעולות יעשו לאחר 12
חודשים של מאמצים כדילוודא שהשינויים משמעותיים.
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות – הדס מימון-ראש אגף בכיר תודעה – למשרד התפוצות
אין סמכויו
ת בתחום ההסברה. החברה האזרחית הי
א חשוב
ה מאוד למשרד ומפרוץ המלחמה
מושקעים תקציבים גדולים עבורה. לאחרונה הוקמה פלטפורמה ייעודית בשיתוף ארגון מכבי
שנועדהלתמוךביוזמותאזרחיותבעלות50
מיליון.₪
המשרדמובילקמפייניםבינ"לבעולםלפעול
נגדדה-לגיטימציה כפי שעשינו
לדוגמהבחשיפתמכתבו של סינוואר על תכניתהתקיפה
ועיתונאים
שהםפעילי טרור.
בתוםהדיון הוועדה
הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודה
למנכ"ל משרדהחוץ,עו"דעדן ברטל, ולכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה סבורה שגורמים פוליטיים עושים נזק בדבריהם בהיבט של מדיניות חוץ.
3.
הווע
דהמברכת את משרד החוץ על שינוי מגמה ב
פניהלדעת
קהל.
3
4.
הוועדהמודאגתמההסברההכלכלית,ישלשקוללהחזיראתהקטרהכלכלילפסיםבהיבט
שלהזמנותלעתיד תוך ניהול סיכוניםעם התנאיםהחדשיםוהפסקתהמלחמה.
5.
הוועדה מצפה בכיליון עיניים לדוח מבקר המדינה
בנושא, וה
יא
תקיים עליו דיון עם
פרסומו.
4