פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 232 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום רביעי, כ"ד באלול התשפ"ה (17 בספטמבר 2025), שעה 9:15 סדר היום: << נושא >> שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62  << נושא >>   נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר סימון דוידסון משה טור פז שרון ניר יואב סגלוביץ' עדי עזוז אפרת רייטן מרום אלעזר שטרן מוזמנים: אורנה ברביבאי – שרת הכלכלה והתעשייה לשעבר, חכ"לית, ראש אכ"א לשעבר דן הראל – סגן רמטכ"ל לשעבר חזי טל עיני – עוזר למנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה דדו בר כליפא – ראש אכ"א, צה"ל אביגדור דיקשטיין – ראש תחום חרדים, אכ"א, צה"ל מאיה שגיא – הממונה על המענה לביקורת החיצונית, משרד הביטחון יוסי לוי – מנכ"ל, עמותת נצח יהודה ד"ר עידית שפרן גיטלמן – חוקרת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS רותם לוי – ממייסדות פורום נשות המילואימניקים עמית טרכטינגוט – ראש תחום מדיניות, פורום נשות המילואימניקים אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית תמר הירשנברגר – חברה בפורום שותפות לשירות יואב יחיעם – ארגון אחים לנשק מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62  << נושא >>   << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום רביעי, כ"ד באלול התשפ"ה, אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא: שירות חרדים בצה"ל, דוח ביקורת שנתי 62, דוח מעקב, מספר שש. שלום לכולם ובוקר טוב. היום – 712 ימים למלחמה. 904 חללי צה"ל, יהי זכרם ברוך, 969 אזרחים שנרצחו, 78 חללי משטרה ושירות הביטחון הכללי, 48 חטופים וחטופה אחת בשבי מפלצות החמאס. נקווה שצה"ל יכריע. אני מבקש לחזק את חיילינו היקרים שנמצאים כעת בעיצומו של עוד תמרון בעזה, ומקווה כי כולם יחזרו הביתה בשלום יחד עם החטופים. הדיון היום הינו כאמור דיון מספר שש בנושא גיוס ושירות חרדים בצה"ל. אני מוצא שהסיטואציה הזו בה אנחנו יושבים כאן שוב ושוב ומנסים לקבל הסברים על מספרים ונתוני גיוס מדויקים של מלש"בים, לעקוב אחרי אכיפת הצווים, לנסות ולגרד אוכלוסיות ופלחי גילאים, את אלו שלומדים או נשואים עם ילדים, אם התייצבו ללשכות הגיוס או לא, כל זה בזמן שהממשלה נכנסת לעוד תמרון בעזה, עוד חיילי מילואים שקורעים תחת הנטל, בזמן בידוד מדיני קשה בעולם, כלכלה קורסת, סיטואציה בלתי נתפסת. ממש בלתי נתפסת. אני לא רוצה להביא את זה לפסים פוליטיים, לדיון הזה של ספרטה, סופר-ספרטה וכו'. אבל אנחנו ככל הנראה נמשיך לשבת כאן ולדרוש תשובות ומעשים עד שאחד משני הדברים יקרו: 1. מדינת ישראל והממשלה יכבדו את החוק הקיים כעת. יש חוק הגיוס, יש חוק גיוס חובה לכולם, ולא מפלים בין דם לדם, ולי מותר להגיד את זה; 2. יחוקק חוק משמעותי אשר יגייס במספרים ריאליים, מחוברים למציאות ולדמוגרפיה גם של הציבור בו אנו דנים עכשיו. עד אז נמשיך להתכנס כאן עוד ועוד. בנקודה זו אני מבקש לציין את נוכחותו בדיון של ראש אכ"א אלוף דדו בר כליפא. תודה רבה שבאת, אנחנו מאוד מעריכים את זה, תודה רבה על הופעתך בדיון. אנחנו תמיד שמחים לארח ולשמוע כאן את רח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב. אבל סברנו כי יש מקום גם להופעתך כאן בוועדה לביקורת המדינה. אני עדיין מקווה שאנחנו בדמוקרטיה ויש הפרדת רשויות, והבית הזה שהוא הרשות המחוקקת אחראי על הביקורת והביצועים של הרשות המבצעת שהיא הממשלה. זו ההגדרה. לענייני ביקורת המדינה – להשיב לשאלות חברי הכנסת. אני לא ארבה במילים, אני ממש מקצר, אני רוצה להעביר מיד את זכות הדיבור לאלוף בר כליפא, זמנו קצוב מאוד. חבריי חברי הכנסת ידברו בסוף דבריו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה קצרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה הולך לוועחו"ב? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לשטרן יש פרוטקציה, הוא גם מהמפלגה שלי והוא גם צריך ללכת לוועדת החוץ והביטחון. אני תכף אתן לך. יש שתי דקות לכל חבר הכנסת, בבקשה קצר וקולע כדי שנמצה את דבריו של האלוף. הדיון ייפתח לשאר האורחים החל משעה 10:30 בערך. עד לשעה זו זכות הדיבור ניתנת אך ורק למי שאני מאשר. היום אין סטיות מהנושא, כי אני לא פותח את הנושא לוויכוחים. אני מבקש בכל לשון של בקשה לנהוג באיפוק. אל תכריחו אותי להוציא אנשים החוצה. תודה רבה ובוקר טוב. חבר הכנסת שטרן, בבקשה אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אני לא אחרוג משתי דקות. גם אני מצטרף לברכות של ראש הוועדה. יושבת פה גם אורנה שהייתה ראשת אכ"א. אף אחד מאיתנו לא התמודד עם האתגרים שאתה מתמודד איתם, ואנחנו כמובן מעריכים את זה מאוד וגם מודים. לצד זאת, אני אגיד גם ליושב-ראש, יש אצלנו דיון היום בוועחו"ב גם על הפנסיות התקציביות. אני ממש חושש שמה שיקרה עכשיו, בגלל הפסיקה, שהמשבר שאנחנו נמצאים פה גם ככה, וזה שלא חותמים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תדאגו שלא ישפכו את התינוק עם המים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האנשים האלה, מג"דים ומ"פים, ועד אני לא יודע מי, צריך לתת להם מה שצריך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש אתגר של צבא הקבע. אני רק אומר את זה כאן. ראש אכ"א, יש לי אליך שאלה אחת. אתה כבר מכיר את השאלה הזאת, מכיוון שבחדר הסמוך מסתמכים על כל מיני דברים שאתה אמרת, שהצבא אמר. אני רוצה לקבל הבהרה לדברים שעל פניו יש ביניהם אולי ניגודים. המספרים שהצבא הציג מבחינת יכולת היו 4,800 בשנה החולפת ו-5,760 כבר בשנה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, 2025. צה"ל אמר, ולמיטב הבנתי גם אחר כך עדכן: אנחנו רוצים שיבואו כבר עכשיו רבים ככל האפשר, אנחנו נדע לתת להם את המסגרות, גם כדי שמי שירצה לצאת חרדי יוכל לצאת חרדי. השאלה שלי היא: איזה מספרים הצבא רוצה לקבל עכשיו? הצבא צריך לקבל עכשיו, כבר ב-2025. האם אנחנו עדיין רוצים 5,760 או רוצים ויכולים רבים ככל האפשר? לגבי 2026 אני חושב שאין ספק שאנחנו רוצים רבים ככל האפשר. אנחנו מדברים על לפחות 11,000-10,000 לוחמים, בעיקר לוחמים ותומכי לחימה. על זה רציתי את זכות הדיבור עכשיו. אחרי הסקירה שלך, אם אני אצליח לתמרן בין שתי הוועדות, יש לי כמובן עוד שאלות על העניין הזה. אבל אם אפשר, רק את ההבהרה הזאת, מכיוון שמסתמכים עליה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש עוד הבהרה. ברשותך, גם חברת הכנסת ניר אמורה ללכת לוועדת החוץ והביטחון. אז גם קצר וקולע, שתי דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. קודם כול נברך את צה"ל ואת חיילי צה"ל שיסעו בשלום וישובו בשלום מהפעולה העצימה בעזה. אני רוצה, דווקא בגלל שאנחנו חברי ועדת החוץ והביטחון ואנחנו שומעים חדשות לבקרים את הסקירה ונסמכים על נתונים, כפי שאמר פה חבר הכנסת שטרן, שהוצגו לפני חודשים רבים, אני אשמח אם תדייק נתון נוסף. אתה ישבת כאן לפני חודשים רבים ואמרת שחסרים לצה"ל 10,000 חיילים, לוחמים ותומכי לחימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה כבר מספרים אחרים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במעלה הדרך המספר עלה ל-12,000 לפחות על פי דיווחים שיצאו מתוך צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם זה לא מדויק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. ולכן אנחנו נרצה מאוד, על מנת לדייק, כי אנחנו מבינים שמדובר בכלים שלובים. אנחנו שומעים על כך שתכננו לקבוע לחיילי מילואים 75 ימי תעסוקה בשנה. הם כבר מגיעים ל-100 ול-150 ואנחנו מרגישים את זה על בשרנו מה שנקרא, עם הילדים שלנו שמזומנים לתקופות מאוד ארוכות. ברור לחלוטין שמדובר בכלים שלובים, וברור לחלוטין שאתה כראש אכ"א נדרש להסתכל על התמונה כולה – של חיילי הסדיר, חובה וקבע והמילואים. אנחנו נרצה לשמוע את האמירה המקצועית שלך לגבי פערי כוח האדם בצבא, כי לכך נכון קודם כול להתייחס, בטח בתקופה כזו של שבע חזיתות ועשור קרוב עם אתגרים ביטחוניים גדולים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה אדוני אלוף, הבמה לרשותך. ואני מבקש לא להפריע. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> קודם כול בוקר טוב. התשובה קצרה מאוד בעיניי, כי היא מדברת על מספרים. אני באתי לדבר פחות על מספרים, אבל אני אתן את המספרים במדויק. הצורך המבצעי שלנו באמת עלה לאזורי בין 11,000 ל-12,000, ובגדול מתוכם אנחנו צריכים בין 6,000 ל-7,000 לוחמים. אנחנו צריכים את כל השאר, גם טכנולוגים וגם תומכי לחימה קדמיים, כפי שאנחנו מכנים אותם. אלה, כפי שהזכרתי בוועדה הקודמת, לא פחות גיבורים מהלוחמים, נמצאים בחזית הלחימה, מתחת לבניינים גבוהים, בשעה הזאת שאנחנו מדברים, מחליפים מנועים לטנקים וכו' וכו'. המספרים הללו מצריכים אותנו לעוד אנשים. לגבי שאלתו של אלוף במילואים חבר הכנסת שטרן. אנחנו דיברנו על יכולות קליטה. הרצון הוא רצון כמובן למלא את המספרים הללו. היכולת, כדי לעשות את זה גם באחריות, כדי גם לגייס בהצלחה, לא רק להצליח לגייס, כדי שכשהם יחזרו לבתים שלהם הם יגידו לחברים: בואו גם, זה טוב, זה עובד, אתם חוזרים כפי שבאתם, לא ממירים אתכם, לא מה שמספרים לכם, אתם מקבלים שיעורי תורה וכשרות ומתאמנים קשה, ולוחמים, עושים את הכול ביחד – כדי שזה יצליח נדרשים תנאים שכבר פורטו פה בוועדה מספר פעמים. כדי שהתנאים הללו יתקיימו מתשתית ועד הכשרה ומפקדים וכשרות וכו', אנחנו שמנו מספרים לשנה ראשונה על בסיס התשתיות הקיימות. כשאני אומר מספר, אני אומר לבן אדם שיש לו מיטה, יש לו מפקד, יש לו חדר אוכל לאכול בו ויש לו בית מדרש להתפלל בו. שמנו 4,800 - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ב-2024. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> - - אמת ויציב, ואמרנו שאנחנו יכולים לגדול בסדר גודל של 20%, לאזור ה-5,760 בשנה - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך ה-4,800 גויסו? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> רק שנייה. במחילה, שנייה אחת. - - ומשם ל-5,760. אמרנו שמכאן ולהבא, ככל שתיתנו לנו שנתיים – זה היה לפני שמונה-עשרה חודשים, לדעתי כשהתחלתי – ככל שתיתנו לנו זמן להיערך, צה"ל יידע לעשות הכול. תגידו לנו להיערך ל-6,000, ניערך ל-6,000. תגידו לנו ל-10,000, ניערך ל-10,000. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מי צריך להגיד לכם את זה? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מי שמתעסק עכשיו בחקיקה של הדבר, הבית הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש חוק. אתה צריך ואנחנו נותנים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מאה אחוז. אם לא יגידו לנו, אנחנו נגיד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האמירה של הצבא – שמיוני 2026 אפשר לקלוט את כולם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את האמירה הזאת: "אם תגידו לנו". << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה לא משנה אם יגידו או לא. בהיערכות אנחנו מסוגלים, ככל שצה"ל מקבל שנתיים. שנתיים זה הרבה זמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הינה, קיבלתם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מהמם, אז אנחנו נערכים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה-26'? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיוני 2026 יש תחילת קליטה של כולם, זה מה שנאמר בוועדה. לא פה, בוועדת החוץ והביטחון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם פה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אם אתם רוצים להיתפס על קוצו של יו"ד, אז אפשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, למה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהצבא אמר. אני לא נתפס על כלום. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> הצבא זה אני. אני הצבא. אני אמרתי ואני עומד מאחורי הדברים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם אני זה הצבא. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כולנו צבא. אומה מגויסת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אנחנו מסוגלים לזה, צה"ל יכול לעשות את זה, יכול להיערך עם תשתיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא "יכול להיערך". אני שואל שאלה ממוקדת: יוני 2026 – צבא הגנה לישראל יכול לקלוט את כולם? מחר צריכים לגייס את כולם – צה"ל יודע? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> צה"ל יכול לגייס את כולם, צה"ל מסוגל לעשות את זה. צה"ל לא ישים משאבים על קרן הצבי. כשבינתיים - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא קרן הצבי, יש חוק עכשיו. אלוף כליפא, אני מדייק את עצמי. האמירה של הצבא הייתה: 2026 – כולם מגויסים, אנחנו מסוגלים לעשות את זה, אנחנו נערכים לזה ועושים את זה. זאת האמירה שהייתה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> נראה לי שהתייחסתי לזה, אמרתי שיכולים. כדי לשים משאבים ולבנות בסיסים, אתה רוצה, כמי שאחראי לחוקק חוקים, שלא נשים את הכסף על קרן הצבי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש חוק, יש חוק. האמירה היא – אני חוזר עוד פעם, אני מצטער שאני מתעקש על זה – שב-2026 הצבא יידע לקלוט את כולם. חוק הגיוס קיים עכשיו. אתם התחייבתם שב-2026 קולטים את כולם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חוזר שוב, ככל שיגיעו האנשים, אנחנו מסוגלים לערוך את ההכשרה שלהם, את הקליטה שלהם, את הכול. כן, צה"ל יכול לעשות את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז לאיזה מספר אתם נערכים ב-2026? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת "ככל שיבואו"? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ב-2026 – לאיזה מספר אתה נערך? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני מרגיש שאנחנו נכנסנו לעובי הקורה לפני שנתתי את הסקירה על מה עשינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב, אני העברתי לו שאלות. אני אתן לכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שנייה, היושב-ראש. השאלה פה היא לא שאלה סתם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> ברור שהיא לא שאלה סתם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך יותר מזה. אני באמת לא רוצה שיהפכו אתכם לכלי שימוש פוליטי. כשאתה אומר: "אם יודיעו לנו" - - - << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שנייה אחת, שנייה. אומר לך חבר הכנסת סגלוביץ' את מה שכולם יודעים, גם אתה יודע, שנכון להרגע יש חוק. לפי החוק הזה – כולם צריכים להתגייס. אתה אמרת בצדק שאתם צריכים 11,000-12,000, לא משנה כמה. הבעיה שלנו, של המדינה, לתת לך, כמו שנותנים לך את הכסף, לתת לך את כוח האדם. אנחנו רוצים לתת לך ב-2026 20,000 חיילים חרדים. אתה לא יכול להגיד לנו: "אם יודיעו לי". הודיעו לך, הודענו לך. אנחנו המודיעים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שאלו אותי פעם: אם יבואו כל ה-80,000 בשעריכם ביום הגיוס הבא של 26', האם תוכלו? לא נוכל לעשות את זה בהצלחה. לא נוכל. נוכל לקלוט אותם ולהתרשל בהרבה מאוד דברים שאנחנו הבטחנו, שהתחייבנו כאן בבית הזה לתת להם כתנאים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז כמה כן? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 12,000 שאתה צריך? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שוב, אנחנו נוכל לקלוט את המספרים הללו. נוכל. ניערך לזה, נוכל לקלוט אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, זו אמירה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו אמירה חשובה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם הצבא מחכה לחקיקה או שהצבא כבר נערך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לטעמי אין צורך בחקיקה. יש חוק גיוס חובה. יש חוק גיוס חובה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצבא עובד לפי החוק. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> יש חוק, הצבא פועל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני שומע מהמילים שלך, אלוף, שמחכים לזה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, תקשיבו טוב, שוב. יש חוק גם עכשיו, נכון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש חוק. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אבל באו כ-3,000. "באו" – זה גם עמלנו קשות כדי להביא אותם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתוך ה-4,800? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה לא מתוך ה-4,800. זה מתוך כל הציבור. מה זה 4,800? יש חוק, לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אתם לימדתם אותי לפני שנייה שיש חוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אז החוק אומר: כולם. אז זה לא מתוך ה-4,800. מה זה המספר הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מספר שאתם שמתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה קארין, תנו לו לדבר. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לכן אני אומר: לא להיתמם. לא להיתמם. יש חוק – ועדיין, באו 3,000. הם לא מתוך ה-4,800. הם מתוך כולם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך 54,000 צווים, כדי לדייק. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מתוך 54 ו-24. לא לשכוח את ה-24 של יולי הקודם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, נכון. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה סדר גודל של 80,000 אנשים. ועוד סדר גודל של 13,000 אנשים שהם במחזור החדש שנכנסים, כי כפי שאתם זוכרים, אנחנו שולחים היום צווים לכל בני ה-16.5. יש חוק, נכון? לכל בני ה-16.5. אני אומר את הדברים כאן מפני שזאת קצת היתממות לומר לי: תקשיב, יגיעו לך 80,00. אמרו לי את זה. אז לא 80 – 70. לא 70 – 60. גם 60,000 אני לא אוכל לקלוט – שוב, כפי שהתחייבנו לעשות את זה באחריות וברצינות ועם כל התנאים. לגבי המספרים שאנחנו צריכים, וזו התשובה אליך, היא ממוקדת ועניתי אותה לפני. אנחנו יכולים, אנחנו מסוגלים. אני רק רוצה שהדברים הללו יקרו, והאכיפה שאתם מכוונים אליה ושואלים אותנו עליה כל פעם ואנחנו מדווחים במספרים מדויקים. כל מה שאנחנו אומרים אנחנו עושים, שתדעו את זה, כל האנשים המכובדים כאן. כל מה שצה"ל אומר. אני אחראי בעשרה החודשים הללו שאני נמצא בתפקיד, אני מתחייב על זה ברמה מה שנקרא בדידיא, בעובדה. כל מה שאנחנו מתחייבים אנחנו עושים, מדווחים ונבדקים על מספרים באכיפה, כולל מבצעי רתימה, כולל מה שאתם רוצים. תכף אנחנו נפרט את הדברים. אני מרגיש שנשאלתי על "מודה אני" לפני שסיפרתי שיצאנו ממצרים ועמדנו בהר סיני, ישר הלכתם איתי למצוות ה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כי זה שתי ורסיות, שני עולמות אחרים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן, כן, הלכנו פה לפרטי הפרטים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התפילות. עוד תגיד הקורבנות גם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, הלכתי רק למודה אני. כדאי להגיד תודה. יהודי מודה. אז מודה אני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא באנו בביקורת, אני רוצה שתבין את זה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני לא מרגיש את הביקורת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאתם עושים המון, באמת. אני גם חושב שאתם לא צריכים לעשות את זה. אני חושב שלא המשטרה הצבאית צריכה לעצור. זה תפקיד של המדינה לעשות את זה. אתם לא צריכים לרוץ – לא בבן גוריון ולא בכבישים ולא בשום מקום. זה המדינה חייבת לנו. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא בנמל חיפה. לא במעבר טאבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון. כמו שאתה לא שולח אנשים לעבוד כשצריך כסף, אל תשלח לתפוס חיילים. המדינה צריכה להביא לך אותם מוכנים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אז שאלה לכבודו: מדוע אתם לא עושים את זה? מדוע המחוקק לא קובע את זה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק, אתה צודק, אני איתך, ועוד איך אני איתך. אני רק אומר דבר אחרון, אני רוצה שאנחנו במסגרת, אם אפשר להגיד "ההגנה", גם בהגנה על המספרים אנחנו לא רוצים שינצלו אתכם ואת הנתונים לפרשנויות אחרות. אתה אומר: אני צריך 12,000, אל תלך איתי עכשיו ל-80,000. אני מבין את הלוגיקה ואת התאוריה הזאת. תגיד: אני יודע להכשיר את ה-12,000 מתי שאני צריך אותם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שהוא אמר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היום. אתה רוצה – החל מינואר. זה הכול. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> היום – פחות. גם 12 זה מצריך קצת היערכות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מינואר. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אנחנו נהיה מסוגלים, נראה לי שעניתי על זה. נהיה מסוגלים. חבר הכנסת שטרן, כשאתה הולך לוועדה הבאה, שאני לא יכול להיות בה כי אני כאן - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יותר טוב לך כאן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא יודע, לא יודע, אני צריך גם את זה וגם את זה. אני צריך גם חיילים נוספים. אבל אני צריך גם שתבינו ששלשום המג"דים של ביסל"ח בחזית, 98, יצאו להתקפה. אתמול הייתי אצל חטיבה 4, תכף אני אגיד על זה מילה. המג"דים האלה והמח"טים והמאו"גים והאנשים שנמצאים שם, לא יכולים לבוא לכאן, כמו שאני לא יכולתי לבוא לכאן. אני הפה שלהם. אני לא יכול להיות איתך שם הפה שלהם. אני רוצה שאתה תהיה הפה שלהם, ושתסביר שם שסיפור של השלמות תקופות שירות בשם המעוגל שלהן או הגדלות או איך שלא יקראו לדבר הזה, זה עניין מהותי. זה עניין שאנשים מוטרדים ממנו. זה עניין שאנשים התקשרו לאכ"א עכשיו, בימים האלה, ביומיים האלה. כולה היומיים עברו מהדבר הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה עצוב? אני חושב בדיוק כמוך. אבל אלה שלא רוצים שיתגייסו, זה אלה שגם לא רוצים לתת לחיילים את מה שצריך לתת להם, לאנשי הקבע ולנגדים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אז אני רק מבקש ממך, כשאתה נמצא שם, שיהיה בהיר שאנשים בקבע היום מתקשרים ושואלים אם ניתן להקדים פרישה, בזמן מלחמה. תהיו מוטרדים מזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה נורא ואיום. אנחנו מוטרדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור, בגלל שמ-1.1, אם לא יהיה חוק - - - << אורח >> דן הראל: << אורח >> אז תחוקקו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק, נחוקק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מישהו מהקואליציה? יש פה מישהו מהקואליציה? אני לא רואה אף אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> רגע, רגע, אל תכניסו אותי לקואליציה. תשאירו אותי צבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, זה לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לצורך החקיקה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> ואני מבקש ממך שתהיו מוטרדים מזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אנחנו מאוד מוטרדים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מפני שזה בזמן מלחמה. ותהיו מוטרדים מזה שיש הסכמה בין האוצר למשרד הביטחון. הנחנו ושמנו לטובת הלוחמים, והטינו את האחוזים, ולא יהיה טכנולוג שיקבל יותר מלוחם. סידרנו את הכול. יש נוסחה מוסכמת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אלוף בר כליפא, אתה החייל שלנו שם בעזה ובמקומות. אנחנו חיילים שלך לדברים האלה פה, שתדע את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להגיד לכם, נתנו פתיח, אבל העברנו סדרת שאלות. מי שרצה שלח לי, והעברנו סדרת שאלות לאלוף. הוא עכשיו ידבר בין עשר דקות לרבע שעה בלי הפרעות. בבקשה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני הולך ישירות למה שהכנתי עבורכם, כתמונה, אני רוצה שניאחז באותה תמונה. דעו לכם, שאחד הפערים המרכזיים שאני מזהה גם בחברה וגם בתוך הצבא, הוא שאנחנו אוחזים בבסיסי נתונים אחרים ומחזיקים בתמונה שונה, ואז אנשים מדברים מתוך התמונה שבראשם. לכן חשוב לי, פה זו ועדה לביקורת ואני בא לפה בפעם הראשונה, בואו ניאחז באותה תמונה. זה מה שאני אנסה לסדר בדקות הקרובות. צה"ל זה לא רק אכ"א. זה אט"ל, זה אג"ת, זה כל הצבא והרמטכ"ל, יצר תוכנית סדורה לגיוס חרדים. על זה הוועדה. אנחנו נוקטים במעשים שלא נעשו אף פעם. יושבים פה אלופים, מפקדיי בעבר, זה לא נעשה אף פעם. יש לנו בסיס שקולט חטיבת חשמונאים. אני יכול להראות עכשיו שאלות מהצד השני, נשאלנו הרבה שאלות, יש מלא שאילתות: למה הוא בסיס מגדרי? למה הבסיס הזה לא מאפשר שירות של נשים? אמרנו שאנחנו רוצים לייצר להם את התנאים וכו' וכו'. צה"ל עושה פה דברים באכיפה, ברתימה, בשליחת צווים וביצירת תנאים ובקיצור שלבים של השתמטות, על כל האוכלוסייה. אנחנו עושים גם טעויות, תדעו לכם. כשאנחנו מקצרים את שלבי ההשתמטות, שתכף אני אגע בהם, מ-x חודשים שזה היה לקרוב לחודשיים ימים, אנחנו מסוגלים להגיע עם הצו לביתו של אדם לעצור אותו, ולגלות מישהו על כיסא גלגלים או לגלות מישהו שנפטר, כי לא עשינו את הבדיקות הנדרשות במהלך החודשים שהיינו עושים בעבר. אבל זה צבא חברה וזה צבא חברה, צריך לגייס את האנשים, ומצד שני צריך לראות שאנחנו מדויקים. בקיצור, צה"ל פועל בהרבה מאוד מרחבים שהוא לא פעל בעבר. הדבר השני. החוק חל עלינו באופן מלא. אני איש חוק, אני לובש מדים. יש לי חוק. בני 16.5, כפי שציינתי לפני שנייה, מקבלים צווי גיוס. כל בני 16.5 במדינת ישראל מקבלים צווי גיוס. אני לא יודע אם יש לו כיפה, אם יש לו פאה, אם הוא מצפון המדינה, אם מדרומה. אני לא יודע, אני עיוור לדבר הזה. אני מסתכל על מספרים ושמות ושולח צווים לבתים. הדבר השלישי שאני רוצה להגיד לכם, זה שעל פי הערכות – ואני אומר על פי הערכות, מפני שלא כל השותפים של הצבא מממשים את חלקם. אני צריך לקבל ממשרד החינוך את מה שקיבלתי בעבר. אני נשמע כאילו אני מתלונן. אני צריך לקבל את הנתונים על איפה האנשים למדו. איך אני אדע אם הם חרדים או לא? אני אסתכל, אני אעשה לו תמונה, אם הוא נראה ככה או נראה אחרת? מה, אנחנו חובבנים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? אתה לא מקבל? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני מסביר ברצף עכשיו, ברשותך. אני צריך לדעת איך הבן אדם הזה למד. איך ספרתי אותו בעבר? על פי נתונים מסוימים. אם אני אשנה את הספירה, תגידו לי שאנחנו מטעים נתונים. אנחנו רוצים להישאר נאמנים למקור. המקור היה ספירה על פי שיטה מסוימת. עכשיו אין לי את הנתונים ממשרד החינוך. יש לי הערכות שאני יודע לעשות. חלק גם היו בבריכה, אז אני יודע להגיד שהם נספרו מהעבר, היו לי את הנתונים עליהם, הם למדו במוסד הזה וכו'; ואז אני יודע להגיד שאנחנו באזור, כמו שאמרתי מקודם, באזור 2,940. זה המספר שנתנו, כי הוא הערכה. זה יכול להיות פתאום 3,000+ וזה יכול להיות פתאום 2,900, אני לא יודע, זה באזורים האלה. אבל זה מ-1,800-1,700, בשנה שהיינו בממוצע, גייסנו השנה. שנה באכ"א זה מיולי ליולי, מסתבר שיש חמישה ראשי שנים, לא ארבעה, באכ"א יש ראשי שנים אחרות, מיולי ליולי. ספרנו את המספר הזה, זאת גדילה משמעותית. זה עדיין בלי מה שדיברנו פה בפעמים הקודמות, שיהיו סנקציות שפוגשות את הפרט וכו', ועדיין, באו יותר. אני אגיד לכם משהו חשוב. אני חושב שהאדמה זזה. אני חושב שיש תנועה. אני רוצה שנחזיק את אותה תמונה. איך אני יודע שיש תזוזה? אחד – המספרים. שתיים – אני שומע את ההקצנה בשיח גם של ההנהגה של החרדים. שלוש – אני רואה את עצימות ואת תכיפות ההפגנות, שדרך אגב לוקחות לנו המון כוחות, גם למשטרת ישראל וגם לאנשים שלנו בבית ליד ובבסיסים אחרים. זה זז, משהו זז, גם באופן טבעי וגם באופן מעושה, במעצרים ובפעולות שהן גם פעולות רתימה שאני אציין בעוד שנייה. לצד זה, אני רוצה להגיד לכם את הדבר הבא. אנחנו שאלנו את עצמנו אם ניתן גם לעשות פעולות רתימה. ביקשנו לעשות אותן כבר ביולי, ובצדק או שלא בצדק, זה בכלל לא חשוב, אנחנו כפופים לחוק, הוחלט לא לעשות את זה לפני שמתחילים פעולות אכיפה, כי לא נותנים גזר לפני שמראים מקל. הפגענו רצינות גדולה מאוד. הפגענו – זה משטרה צבאית וצה"ל, והכל בתיאום. כל מה שאני אומר, זה רמטכ"ל וצבא שלם, זה לא ראש אכ"א ולא אף אחד אחר. יצאנו לפעולות של מעצרים. דרך אגב, הן הולכות ומתגברות עכשיו. אני לא יודע אם אתם עוקבים אחרי המספרים, אבל הם מפורסמים בחלק מהמקומות, בחלק מהתקשורת הגלויה, המעצרים שקרו עכשיו ביציאות לאומן. זה גל שמתגבר עכשיו. המעצרים האלה, אני רוצה שתדעו כמחוקקים, כאנשים שאני מחויב לדווח להם, הם מביאים את האנשים לבתי מעצר. הם מגיעים, אזוקים, לא אזוקים, תלוי ברמת ההתנגדות. הם מגיעים, הם לא מתגייסים, כי יש לנו פרצות בגודל של שערים בגדר. הפרצות הן פסיכיאטרים שמוציאים פרופילים, עורכי דין, צבא של עורכי דין שמתארגן על העניין הזה ומסדר את מה שנקרא הפטור. ואז, השקעת את כל משאביך, לקחת ניידות ממרחבי הפעולה שעכשיו אני צריך אותן בחסימות צירים ובנפ"קים ובמקומות נוספים בעזה ובצפון. השקעת את זה בדבר הזה – והעסק ירד לטמיון. עצרת, פרפרת, לא הבאת כלום. לעומת זאת, אני רוצה לספר לכם כמחוקקים, שקיימנו מבצע – וצריך את זה ואת זה – יומיים, זה מה שהשקענו בדבר וסגרנו את מיטב והפכנו אותו למקום שיכול לקלוט, כל מה שצריך, וביומיים גם השקענו פרסום מקדים. אם אני זוכר נכון, הגיעו סדר גודל של 200, ובסוף גייסנו מהם דה פקטו 110 אנשים. זאת אומרת יש 110 אנשים, חיילים, שהיו משתמטים, מתוכם כ-50 הם חרדים שהיו משתמטים עד לפני שבועיים. קראנו להם ואמרנו להם: תשרתו שנה, אבל שנה שאני רואה אתכם מה שנקרא על המסילה, תתנהגו התנהגות טובה, נמחק לכם גם את הרישום ותמשיכו שירות מלא כמו שצריך. 110 הגיעו והתחילו. זה טיפה בים. זה טיפה בים וגם האכיפה היא טיפה בים. אני אומר את זה מפני שאנחנו עושים מעשים, כפי שאמרתי, שאנחנו לא עשינו הרבה מאוד זמן. במסלולים שהקמנו, אני מציין בעיקר את חשמונאים, אבל הוא לא המסלול היחידי. להגיד "חרדי" זה קצת לא מקצועי. מה זה חרדי? זה מנעד רחב מאוד של עולמות, של הקפדות. חלק מוכנים לשרת בבסיסים עם נשים. חלק, מבחינתם זה – אני לא רוצה להשתמש ב"יהרג ובל יעבור", אבל זה לא יעבור, זה לא יתגייס. אתה צריך לייצר את התנאים שמאפשרים לקבוצות האלה ולקבוצות האלה ולקבוצות האלה. פתחנו מסלולים טכנולוגיים, אתם מכירים את "קודקוד" ומסלולים אחרים. פתחנו מסלולים לתומכי לחימה קדמיים, בטנ"א, בלוגיסטיקה. פתחנו מסלולים בחיל האוויר, בדת"ק חרדי ובו דברים אחרים שאתם מכירים. פתחנו מסלולים ללוחמים, שגם הם מגוונים ברמות שונות: ח"ץ בצנחנים ותומר בגבעתי, ונצח יהודה שכל הזמן יש ויכוחים על מידת דתיותה או חרדיותו, וכמובן חשמונאים שכרגע מסתמן כמובהק ובונה את הפלוגה השלישית כבר ושתי פלוגות במילואים, זה כבר גדוד, השנה. זה כבר גדוד. אתם אנשים במקצוע, אתם בקיאים, אתם זוכרים שגדוד סדיר מחליף סדר גודל של בין שמונה לעשרה גדודי מילואים. זה משמעותי מאוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל גם המספרים, כיוון שהיינו שם בחשמונאים, אז ראינו שהפלוגות, למרות שאומרים שתי פלוגות, הן פלוגות קטנות מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלעזר, אני רוצה לתת לו, יש לו מלא שאלות. המלחמה נמשכת. מדוע לא שולחים לצעירים? מדוע לא מקדמים בקו"ם? מדוע לא מקדימים? בקו"ם יודע לקלוט 500 איש ביום, אתה יודע את זה יותר טוב ממני, היית שם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שולחים לצעירים, שולחים לכולם. אם שולחים לכולם, שולחים גם לצעירים. אבל נחזור לעניין. בסיפור האוכלוסייה החרדית, כפי שאמרתי, שהיא מגוונת, אנחנו עוד נצטרך, נדרש להרחיב בעתיד, מסלולים נוספים. אנחנו, כמו שאמרתי, ערוכים לזה. אנחנו יכולים לפתוח עוד מסלולים בעוד מגוון של יעדים, שאינם רק לחימה כפי שאמרתי, וכמובן בלחימה בוודאי שחסרים לנו. כחלק מזה אנחנו נמצאים במה שהבטחנו והתחייבנו גם בבית הזה וגם להנהגה החרדית, שתהיה פקודת מטכ"ל. התחייבנו שיהיה יועל"ח, יועץ לענייני חרדים, כדי להסיר חששות, כדי להוריד פחדים, להעיף חסמים ולהגיד: תקשיבו, זה מעוגן בפקודת מטכ"ל, לא ילך ראש אכ"א הנוכחי והרמטכ"ל הנוכחי ויבוא מישהו אחר וישנה לכם. זה יהיה מעוגן שהתנאים וכו' יקרו. הרמטכ"ל כבר אישר את פקודת המטכ"ל הזאת. היא צריכה לעבור סיבובים אחרונים אצל משרד הביטחון ואנחנו נוציא אותה בקרוב מאוד. כחלק מזה, בסיפור של שנת הגיוס הנוכחית, הרמטכ"ל הנחה אותנו על תוכנית שבתוכה נשלחים כל צווי הגיוס. זה לשאלה למי שולחים צווים. שלחנו בשנה שעברה, יולי עד יולי, כפי שתיארתי מקודם, 24,000 צווים, זה מה שסוכם אז. אני מזכיר לכם ששליש נשלחו עם תבחינים – צעירים, לא צעירים, עובדים, לא עובדים וכו'; השליש השני שלהם נשלח חלק עם תבחינים, חלק בלי תבחינים; והשליש השלישי להשלמה של ה-24,000 נשלח ללא תבחינים, פתוח לכולם. ואז אמרו: למה שלחתם רק ל-24,000? מה, אתם לא מסוגלים לשלוח לכולם? תשלחו לכולם. אמרנו למיטב שגם זה עניין רציני, כי אתה רוצה להמשיך לגייס את ה-70,000 האחרים, אתה לא רוצה לפגוע בגיוסים. עבדנו במיטב גם בלילות וגם בימים והכול טוב, ונשלחו עוד 54,000 צווים. כל 80,000 הצווים בחוץ. ואני מודיע, אני אומר את זה כאן, שאחרי זה לא נחזור עם טענות, יהיו לנו גם טעויות. תיארתי את זה מקודם, לא חוזר על זה. אני אתייחס להפחתת העומס וכו'. אני הייתי אתמול אצל חטיבה 4 בצפון. הם עושים עכשיו הסבה לסימן 3, לכל מי שבקיא בז'אנר, כדי לתפוס קו ברמת הגולן, 91 בלבנון, ולשחרר את מי שהלך עכשיו לתמרן בקווים הדרומיים. אחד המג"דים שלחם איתי ב-36, מג"ד מילואים, גדוד לתפארת, דיברתי אחרי זה עם אחת הפלוגות, פלוגה ח', אומר לי את הדבר הבא, לפני שאני מתחיל לשאול אותו מה הם צריכים, ואיזה תנאים, וקרן הסיוע ועניינים: יש לי רק בקשה אחת לפני שאנחנו ממשיכים, אני מבקש ממך, ראש אכ"א, שתמשיכו את המאמצים, אני רואה את המאמצים הכבירים, אני רואה מה אתם עושים, שלא ירפו ידיכם, תישארו על המשימה, תישארו עם עיניים על הכדור, אנחנו צריכים שתגייסו חרדים. אמרתי לו: באתי לבקר אותך, באתי לבקר גדוד מילואים. הוא אומר לי: אנחנו סבב שישי. אתם יודעים מה אחוז ההתייצבות שהגדוד הזה הביא? תקשיבו, זה מטורלל, כל החטיבה 4 – קרוב ל-90%. סבב שישי. אתם מדברים פה על אחוזים ועל מתייצבים? ושואלים אותי. זה שאלות אמיתיות. אני אגיד לכם את האמת, גם לי יש חששות, אני רואה את המשפחות. סבב שישי – החטיבה הזאת באה 90%, מתאמנים עכשיו בח'ושניה, עושים סימן 3. מי שנמצא בצפון, תעברו, תבקרו אותם, תראו איזה אנשים. זה מה שהוא אומר לי דבר ראשון, המג"ד הזה, בן, אם אני זוכר נכון: תגייסו את החרדים. אמרתי לו: נגייס, נעשה, נפעל, וגם לכם ניתן, המענים שאנחנו נותנים לכם, זה לא כי אנחנו מפסיקים בצד השני, זאת אומרת יש פה פעולה. הם מבינים, המילואימניקים מבינים בעצמם את מה שאמרתי מקודם, שגדוד סדיר משחרר סדר גודל של עשרה ליינים של גדודי מילואים. במקביל לתהליך של שליחת כל הזימונים וכו' שתיארתי מקודם – שזה עניין גדול, אין בן אדם בלי צו עכשיו, אתם מבינים את זה – אנחנו ביצענו עבודת מטה כדי לייעל את הזמן שלוקח בין צו ראשון שבן אדם מקבל בגיל 16.5 לבין זה שהוא מוכרז משתמט. עד היום היה תהליך שלקח מספר חודשים, אפילו רב. זה בדיקות, משרד הפנים ועניינים. קיצור משך הבדיקות הזה הביא לכך, שאם בעבר – וזה נאמר פה על ידי פקודי, רח"ט תומכ"א – היחס בין משתמטים חרדים לבין משתמטים מהזרם הממלכתי או הממלכתי דתי, מה שמכונה חילונים, היה שליש ושני שליש, זה הולך ומצטמצם וזה ילך ויתהפך ככל שהם לא יבואו. הלוואי שנצליח ונביא אותם, אבל זה ילך ויתהפך. וזה כבר הולך וגדל. היום אנחנו קרוב ל-16,000 משתמטים. היינו לא מזמן על 13,000. זה הולך וגדל בקצב מוגבר. אנחנו כולנו צריכים להיות מוטרדים מזה, זאת הופכת להיות נורמה. כפי שאמרנו פעם, אם אתה חייב 100 שקלים לבנק או 1,000 או 100,000 – זה בסדר. אם אתה חייב מיליארד – הבנק חייב לך. זאת כבר נורמה, וזה עניין שילך ויתפתח וזאת תהיה בעיה גדולה. אני אומר את זה כאן בבית הזה. כדי להגדיל את כמות המתגייסים, גם מתוך רצון להסדיר את המעמד של אלה שהשתמטו, התחלנו בתוכנית, עשינו אותה פעם אחת, את "מתחילים מחדש". תיארתי לכם את המספרים שהיא הביאה, וזה כשהם חוששים. זאת אומרת היה חשש גדול: אם נבוא, אתם עובדים עלינו, אתם תכלאו אותנו, אתם תעשו דברים אחרים, אתם לא תיתנו לנו באמת להתגייס ולעשות שנה שלמה. באו 110, חיילים עכשיו 110. יכול להיות שאנחנו נעשה פעם נוספת תוכנית כזאת. אין לנו רצון לעשות מעצרים. יש לנו רצון שיהיו לנו חיילים, וזה העניין. אני מדלג פה לעוד שלוש-ארבע נקודות אחרונות. האמירה שלנו ברורה. אנחנו שומרי חוק. אנחנו אוכפים את החוק במסגרת היכולות שלנו. אנחנו לא משטרת ישראל, אנחנו צה"ל. אבל יש לנו יכולות גם מסורתיות וגם התקדמנו בחלק מהן, כולל מודיעיניות, ואנחנו אוכפים את הדברים בהתאם לדין כנגד מי שיסרב להתייצב. במקביל נפתח את השערים למי שיבוא מרצונו וניתן גזרים, כי זה גזר, אדם שהשתמט, לא משנה אם הוא חרדי או חילוני, הוא עבר על החוק. במשך תקופות ארוכות, מעל 540 ימים הוא בכלל משתמט פרקליטותי, הוא זכאי למאסרים מאוד ממושכים, ואנחנו מוכנים לבוא לקראת בעניין הזה אם אנשים באים מרצונם. הגברת האכיפה. אני רוצה לתאר לכם את הסאגה המטורללת הזאת. כחלק ממאמצי האכיפה נדרשים תאומים בין משרדים שונים ובין גופים שונים – זאת משטרת ישראל, זאת רשות האוכלוסין וההגירה. המפגשים הללו נעשו על שולחני. זה זמן, שתדעו את זה, זה מפגשים רבים, זה תאומים רבים, זה כשאנחנו עוצרים שלושה אנשים חרדים בהפגנה באזור בניין על עצמות וקברים. הם נעצרים די במקרה ומגיעים למאסר. יש לנו חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, אם אני זוכר נכון את הימים, של הפגנות של חסימות כבישים. זה לא נוגע בי כמעט חוץ מלעמוד בפקק הזה. זה מאוד נוגע במשטרת ישראל, והם יודעים ש-20 ומשהו אנשים שעצרנו עכשיו, וזה הולך ומתגבר, חרדים שמגיעים לנתב"ג ונוסעים לאומן, הם גם יחזרו; ואנחנו צריכים גם בחזרה, לכל מי שמוטרד אם מישהו יצליח להתפלח. זה מטריד את המשטרה, מאוד. הם מבקשים מאיתנו שבע פלוגות, מג"ב, לגייס, במילואים. עוד מילואים? זה נראה למישהו? עם זאת, אני אומר כאן, אנחנו נמשיך לאכוף, מתואמים מאוד עם הרשויות, מציגים ליועצת המשפטית לממשלה אחת לתקופה, לדעתי של חודש או חודש וקצת, בסוג של ועדת מעקב, באופן שיטתי, מה עשינו בדלתה בימים האחרונים, בלי כל הסיפור אחורה, אלא כל פעם את ההתקדמות. הדברים מדווחים, כפי שתיארתי, בצורה מדויקת. אנחנו בשגרה נמצאים במעברי הגבולות. אנחנו לא מסמנים נקודות נוספות. אבל אתם יכולים להניח שבכבישים, במעצר של רישיונות, עם משטרת ישראל, וגם בהגעה לבתים וגם בהגעה למעצרים, כולל במקומות. אני חושב שאתם יודעים שבמדינת ישראל חיים חרדים לא רק בבני ברק. חיים גם באשדוד וגם בביתר וגם במקומות נוספים, אפילו בריכוזי אוכלוסייה גם בתל אביב, נכון. אנחנו לא יודעים למי אנחנו הולכים. אנחנו מגיעים למישהו שהוא משתמט פרקליטותי מעל 540 ימים. הוא נעצר ונשפט. הסנקציה שאנחנו מטילים עליו היא ארוכת משך, הוא יכול להיכנס לכלא לחודשים. אלה שכלואים מהאירוע שתיארתי מקודם כלואים עדיין בכלא, זה חודשים. לעומת זאת, וזה חייב להיות בהיר כאן, אפרופו תמונה אחת שנחזיק, כשאנחנו עוצרים מישהו שהוא אינו משתמט פרקליטותי, זה יכול להיות הבן שלי, לא עלינו, או כל אחד אחר, הוא לא חייב להיות חרדי, הוא יישפט על ידי קצין בדמ"ש, בדין משמעתי, והוא יקבל כמו שסגן אלוף יכול לתת, עד 20 ימים, ואחרי 20 ימים הוא ייצא. אם הוא לא יצליח להשיג את הפטור בעודו יושב מאחורי הסורג, הוא ישיג אותו כשהוא ייצא מהסורג. הוא לא יהיה חייל, לפחות על פי מה שמתקיים כרגע, עם צבא עורכי דין וצבא פסיכיאטרים שמתנהל לנו על הראש. זה עניין סופר חברתי, סופר רציני, שמאוד משפיע על מי בסוף חייל. נקודה אחרונה. הבנו שהאכיפה היא רכיב אחד בתוך מענה מלא שצריך לתת כאן. הבנו שרתימה היא גם רכיב. בסוף נדרשים עניינים שפוגשים את הפרט. אם מישהו בחר לטוס לאומן והגיע לשדה התעופה, הוא פוגש את הפרט וצה"ל פוגש אותו. אם הוא בחר לנסוע בכביש ולעבור במחסום או לשוט דרך נמל חיפה, במעבר, או להגיע לטאבה, מאה אחוז. זה טיפה בים. גם הרתימה וגם האכיפה ביחד לא ייתנו את המספרים שאנחנו מצפים ומייחלים. לפני שאנחנו בונים בסיסים ומכשירים מפקדים ומשקיעים בזה מיליונים אנחנו צריכים להתכנס למקום, אנחנו בימים כאלה. אפשר להתכנס למקום. זה לא התפקיד שלי לצערי. הלוואי שהייתי יכול לשבת איתכם ולעזור בזה. זה לא שלי, אני במממשים. צריך לשבת ולסדר את העניין, שהאנשים יפגשו או גיוס או שירות או תרומה או סנקציה, שמשכנעת מהצד השני, לצד הגזר, מקל שמשכנע אותו להגיד על זה: אני לא יכול לוותר, אני בא לשרת, אני מוכן לסדר, ויאללה, בהצלחה. אנחנו מוכנים לזה, אנחנו ערוכים זה. אני חוזר לתחילת השיחה: אנחנו מוכנים לזה וכמובן רוצים את זה מאוד. אני מסיים במה שנראה לי שברור לבית הזה, ואני אגיד אותו בכל זאת. צה"ל שאני משרת בו, הגוף שלי, האנשים שלי, הם יודעים, ככה אנחנו מדברים בדיונים שלנו, והיו אצלי אנשים באופן פרטי שאכפת להם, שבוער בהם, ומדברים איתי מדי פעם, ומשפיעים, כולכם יודעים, ואם לא אז אני אומר, אני מדווח לכם: אנחנו פועלים רק משיקולים ממלכתיים. אני מתחייב לכם שמה שמעניין אותי זה רק הצבא שלנו והמדינה שלנו והביטחון שלה. זה מה שמעניין אותי. מעניין אותי שהאנשים שפגשתי אתמול בחטיבה 4 יידעו שאנחנו נלחמים בשבילם כשהם נלחמים בשבילנו, ויידעו שאכפת לנו. נראה לי שעל זה שכולם צריכים לתרום את חלקם כמעט שלא צריך כבר לשכנע בגודל השעה שאנחנו נמצאים בו. נדרש לעשות פעולות. את הפעולות שלנו אנחנו עושים ומדווחים, ונבדקים, וגאים לעשות את הפעולות שלנו, מההכנות דרך הרתימות ועד האכיפות. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת – יש לי בעיה איתם. אני מציע שאני אתן לכל אחד מהם שתי דקות. אבל אל תענה פינג פונג. אני אקח שלושה נושאים, ואחר כך תרכז, כי אני רוצה להגיע גם לארגונים שטרחו ובאו. אני אעבור דרככם. יש לי סדר מסודר, לכולם יגיעו, לכל אלה שיושבים, כולל חברת הכנסת לשעבר אלופה אורנה ברביבאי וסגן הרמטכ"ל אלוף דן הראל. קארין אלהרר, שתי דקות, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלוף בר כליפא, קודם כול תודה רבה על הסקירה, ניכר שנעשו מאמצים מצד הצבא גם בקיצור של הדרך. העניין הוא כזה, אני מבינה את הקשיים שאתם מתמודדים איתם בגיוס; מצד שני, כל ניסיון לתת את האינסנטיב שאתה מדבר עליו, עלה בתוהו בשנים האחרונות. כן, המספרים טיפה עלו. צריך לזכור, אנחנו גם במלחמה, זה נושא שמאוד מדובר. מבחינתי, ואני חושבת שגם החברים מסביב לשולחן, יש פה הזדמנות לעשות תיקון היסטורי. זה לא זבנג וגמרנו. חרף כל הקשיים צריך לעלות על איזשהו מסלול, שזה לא יהיו רק שני עצורים או 20 או 100 בנתב"ג. אין פה איזו כוונה לבוא ולומר שתעצור אותם כדי לעצבן אותם. המטרה היא לייצר איזשהו מסלול. אני לא יודעת אם זאת אפילו שאלה. זה יותר ברמת האמירה. בסוף יש הבנה, לפחות סביב השולחן הזה, שמה שיעצור את שגרת החיים הנורמלית של מי שאמר עד עכשיו: לא מתאים לי, כי פשוט לא מתאים לי – זה לייצר סנקציות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא הוא. אנחנו צריכים לייצר את הסנקציות. הוא יקנה את כל הסנקציות ברצון רב. זה עלינו. אל תפילו את זה על הצבא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, שמעת אותי מפילה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אני אומר – סנקציות נייצר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> א', יצרו כבר חלק מהסנקציות. ומה שלא – עוד יהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בטוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור לי שזאת דרך לא פשוטה וברור לי שהיא לא חפה מקשיים. מצד שני, היה ניסיון ארוך שנים לבוא ולהגיד בואו נעשה את זה כי רוצים. לא תמיד זה מתחיל כי רוצים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני אלוף דדו, לפני שאני אגיד מה שאני רוצה לומר, אני הסתכלתי עליך רבע שעה, האמנתי לכל מילה, ליושר, לכנות, למשימה שהיא כל כך חשובה וקריטית לצבא ולמדינה. יישר כוח על זה לך ולצוות. הבעיה היא אצלנו, חד משמעית. אבל אני אגיד דברים שאף אחד לא יאמר אותם, ואני שמח שאלעזר נמצא פה – כי אני לא אעזוב את זה, אלעזר. רועי וסרשטיין לצערנו התאבד ב-31 ביולי. גיבור, 195 גובה, 120 קילו שריר, שהיה מעל 300 ימים חובש לוחם וראה את המראות הכי קשים. נכון. גר בנתניה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> הייתי אצלו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שהיית אצלו. אני פונה פה כנציג של המשפחה, כנציג של המקרה הכול כך טראומטי. לצערי יש עוד אחרים שלקחו את חייהם בידם. המשפחה מבקשת רק דבר אחד: שהצבא והמדינה יכירו בגיבור הזה כחייל חלל. הדבר הזה הוא אבסורד שאי אפשר לתאר אותו. אני יודע שהקמת ועדה. אני יודע שדנים בנושא הזה. החתמתי פה מעל 50 חברי הכנסת, קואליציה-אופוזיציה, בדרישה, בקשה, שיכירו ברועי – וכנראה יש מקרים אחרים, אני יודע שיש מקרים אחרים – כחייל חלל. אני נמצא פה, אני רוצה שאתה תשמע את זה, שהצוות שלך ישמע את זה. אנחנו לא נוותר, לא נוריד את הרגל מהגז, אני בפרט. אני מבקש גם לקבל תשובה איפה זה עומד, מה התהליך, מה צריכים לעשות כדי שהוא יוכר כחלל, הוא ואחרים כנראה. הילד הזה לקח את החיים של עצמו והרס את המשפחה לא בגלל שהיה לו רע בבית ספר. זה בגלל שהוא עבר טראומה אמיתית גדולה וקשה בתקופה שהוא היה במילואים בחודשים האחרונים, בשנתיים האחרונות. תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מיקי, אני אוותר על זכות הדיבור. אני אומר רק על מה שסימון אמר ואני הולך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אשמח להיפטר ממך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, אני יודע, גם אתה תשמח. בחדר השני ישמחו עוד יותר להיפטר. אלוף, תשמע, לגבי מה שחבר הכנסת דוידסון אמר כאן. אנחנו פעם כתבנו על מצבות של חיילים שנהרגו בתאונות אימונים: "נפל במילוי תפקידו"; התקדמנו וכתבנו: "בפעילות מבצעית", בהנחה שזה בדרך אל היעד. אני חושב שמי שנהרג, התאבד, כמו הסיפור של רועי, זה קשור מאוד לפעילות המבצעית. אני מכיר את הרגישויות ואם אנחנו רוצים לעודד או לא לעודד. כדי לא להיכנס לפסיכיאטרים ופסיכולוגים וכל מה שאתם רוצים, ואני מבין את זה, אני חושב שאפשר לקבוע דברים מאוד ברורים. מי שעשה נגיד מעל 100 ימי מילואים או 60 ימי מילואים, לוחמים, או שחוו את חוויית הלחימה, ובמהלך שנה אחר כך שלח יד בנפשו – אף אחד לא רוצה לעשות את זה, ברור – אנחנו מכירים בו לכל דבר ועיקר. יש לנו שערות לבנות מדיון על מתאבדים ומה זה עושה. במקרים האלה, של חוויית הקרב הזאת – והצבא עושה המון כדי למנוע את התופעה הזאת ולטפל בהם – אני חושב שאפשר לקצר את ההימשכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה שטרן. בבקשה חברת הכנסת עדי, ואחריה חברת הכנסת רייטן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שלום, וקודם כול תודה רבה, אני מצטרפת פה לסימון, אני גם האמנתי לכל מילה שאמרת. יש פה הרבה דיונים שאנחנו מסתכלים ולא מאמינים לכלום. תודה רבה גם על הסקירה. יש לי שאלה. אולי צריך לדעת ולהגיד, אבל אני חודש בתפקיד ויש לי שאלה על דברים שאמרת. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> את חודש בתפקיד? בהצלחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, חודש. בדיוק מסיימת את התפקיד הקודם ונכנסת לפה. דיברת על ה-540 ימים, בעצם שנה וחצי, והמעצר הפרקליטותי; ושיש פחות, זה רק 20 ימים שאפשר לתת. אם הבנתי אותך נכון. ואז האפשרויות הן בקושי מעצר של 20 ימים, פסיכיאטרים, עורכי דין – והם הולכים הביתה ואין לכם מה לעשות איתם. זו המסה העיקרית שהיא הבעיה. הבנתי אותך נכון? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אמרת: חסרים לנו כלים, חסרה לנו אכיפה, אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו עושים, אבל בסוף אנחנו צבא, אנחנו לא משטרה, זה מה שאנחנו יכולים לעשות. מה חסר לכם כדי לאכוף את זה? אני אשמח לדעת את זה. הדבר השני. אני רואה דווקא שחברתך פה עם סטיקר של רות ביידר גינסבורג, שזה מאוד מעודד אותי. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מה? פספסתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חברתך פה עם סטיקר מאוד חשוב. היא תסביר לך אחר כך עליו. רציתי לשאול אותך על ההפרדה המגדרית, כי אליי לפחות הגיע השלט מחטיבת חשמונאים: "ש"ג יקר, הבסיס הזה הוא בסיס מגדרי, הכניסה לגברים בלבד". לא תקין, העניין גם יכול לפגוע. אני אשמח לשמוע מה אתם עושים כדי לשמור על זכויות החיילות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. קודם כול תודה שהגעת אלוף. פעם אחרונה שפגשתי אותו, במקרה, זה היה באחת הזירות של הפגיעה של איראן. ראיתי אותו מסייר גם בזירות השונות ומחזק את האנשים. זה תמיד תענוג לראות את המנהיגות ואת הפיקוד שאתה משרה מסביבך. בהצלחה, כמובן עכשיו גם בתמרון. אני נמצאת, ואביגדור יכול להעיד, בכל הדיונים על חוק הפטור מגיוס, שנדונים עכשיו גם בסוג של מרתון בוועדת החוץ והביטחון מחדש, למרות שכבר היו 44 דיונים קודם לכן עם היו"ר הקודם. התחלנו מחדש לעסוק בהרבה מאוד עניינים, ואני מאוד מודאגת, אני מוכרחה לומר את הדברים פה על השולחן בצורה ברורה. איכשהו זה לא נפגש, הצרכים של צה"ל, המיידיים, למה שקורה כאן כרגע בכנסת, למרות הרצונות הטובים ולמרות הכוונות הטובות. יש לי הערכה ענקית, ואביגדור יודע את זה, על כל המאמצים, וגם אתה נקטת וציינת עכשיו. אנחנו מחמיאים על זה פעם אחר פעם – גם נצח יהודה, גם חטיבת חשמונאים. באמת רואים את העבודה הקשה ואת המשאבים שאתם משקיעים. ובכל זאת, אנחנו נמצאים במצב שבו מצד אחד מגיעים לכאן אנשים שבאים ואומרים: רק בהסכמות זה יקרה. כבר שנתיים: רק בהסכמות זה יקרה. אבל אנחנו לא שומעים מישהו שמרים את הדגל הזה ומקבל את הצרכים של צה"ל ומביא את ההסכמות האלה מראשי הישיבות או מהרבנים הראשיים שבאים ואומרים: הנני כאן, אני מבין את הצורך ואפילו את ההסכמות. זה לא נמצא בכלל על השולחן. אני מסתכלת, וגם מצד אחד שומעת על כל קווי הסיוע שגם אתה ציינת אותם כשדיברת על הפסיכולוגים והפסיכיאטרים ועורכי הדין בעניין הזה כשאנחנו נפגשים עם המציאות. זה כאילו שהמדינה והממשלה מדברת בשני קולות כל הזמן – ואתם מתמרנים. יחד עם התמרונים בעזה אתם מתמרנים גם בין הצרכים הקואליציוניים לבין הצרכים האמיתיים שלכם. אני פונה אליך בשאלה אחת ברורה, של עצה לנו. עכשיו אנחנו מחוקקים, מפה אני אלך חזרה לוועדה, תגיד לי מה לבקש שיעזור לכם אפקטיבית עכשיו לגייס יותר אנשים. זה דבר ראשון. ממש תגיד לי מה להגיד להם שם, כי כמו שאתה אמרת, אתה לא יכול. הדבר השני, זאת רק שאלה קטנה בהמשך למה שאומרת חברתי עדי. יחד עם הדיונים על חוק הפטור מגיוס נכנסים גם אורחים ואזרחים שמבקשים הפרדה מגדרית רחבה יותר עכשיו בצה"ל. הם לא מדברים רק על חטיבת חשמונאים. באות נשות מילואימניקים בדרך כלל שמייצגות ומבקשות, אומרות: הגברים שלנו רוצים לשרת, אבל הם לא יכולים בגלל שאין הפרדה בצה"ל. אז האם – חלילה וחס, אני מקווה שלא – הולכת להיות גם הפרדה נוספת בכל מיני מקומות? מה הולכת להיות המגמה? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ריכזתי עבורך ארבע שאלות. זה הרבה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אלה שאלות מעולות. מחילה, אני מרגיש כאילו אני מציינן אותן. אבל הן באמת בליבה של העיסוק שלנו ואני שמח שיש לי את ההזדמנות להגיד עליהן כמה מילים, כולל הסיפור של ההפרדה המגדרית שזה נושא שאנחנו עוסקים בו דיונים על גבי דיונים. אני אגיד מה אנחנו עושים. לא בטוח שאנחנו צודקים בהכול. יכול להיות שיהיו פה עניינים שאנחנו נלמד בחיכוך. אבל אני אגיד לכם מה לא יקרה, אני דווקא אפתח בזה. אנחנו לא נפגע באנשים. אנחנו לא נתלה שלטים. אני מכיר את הצילום של השלט, זאת שאילתה שהגיעה אליי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מיולי, כן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מחד, אני לא יכול להיות אחראי על כל חייל שהדפיס איזה דף A4 במדפסת ותלה. מאידך, כשאני רואה, אני חייב להגיב ולטפל. ומאידך דאידך, אני חייב לשים כללים וחוקים ברורים, כדי מצד אחד לא לפגוע באנשים, לא משנה אם הם נשים, גברים, ומצד שני לאפשר לאנשים לחיות בכללים. אז מה נעשה עם זה, אם עכשיו זה יתרחב לציבורים נוספים? אני אגע בזה בעוד שנייה. אני הולך רגע לשאלות. קודם כול אני חייב לכם תשובה על כמות המשתמטים, כי אמרתי את זה ולא ציינתי מספר מדויק. המספר הוא 17,451. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה המספר הזה? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה אנשים שכבר מוכרזים משתמטים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ויש חלוקה בתוך ה-17,000? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן. את שואלת על חלוקה בין חרדים לבין אלה שאינם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כפי שציינתי, היכולת לדייק בחלוקה נשענת על מי שאינו מהבריכה. יש פה כאלה שהם בתוך הבריכה, שזה 3,300 ומשהו, עליהם אני יודע ודאי שהם נספרים על פי הכללים שספרנו בעבר. למדו במוסד חרדי, כל הסיפור הזה. אני לא רוצה לעשות הערכות ולשים פה סתם מספרים. כשיהיו לי הנתונים ממשרד החינוך. היועצת המשפטית לממשלה הנחתה את הגורם, אני רוצה שתכירו את זה, אני לא זוכר את שמו, שנמצא איתנו במשרד החינוך, בדיונים הללו, והם יממשו את זה, אני מקווה. בינתיים אנחנו כבר שנה ומשהו מחכים, שנתיים כמעט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנתיים? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן, ודאי, מחכים לנתונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מעניין. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> עכשיו אני רוצה לענות לשאלות, שבעיניי הן שאלות באמת בליבת העניין. הנושא הראשון – אמרתם רתימה. זה משהו שניסינו כבר הרבה מאוד זמן ולא עבד. אז אי אפשר להישען רק על רתימה. אני מקבל מכל המשפט הזה את המילה "רק". אני מסכים עם זה, אין רק. זאת אומרת שאנחנו נידרש כמו במסלולים, שאנחנו נותנים מגוון של מסלולים ומניפה רחבה, לאפשר לכל אחד לבוא, גם בכלים אנחנו לא נוכל להסתפק ב"רק". לא תוכל להיות רק אכיפה. לא תוכל להיות רק רתימה. לא תוכל להיות רק סנקציה שפוגשת את הפרט בשדה התעופה או לא פוגשת אותו. תכף אני אענה לשאלה של חברת הכנסת אפרת. נדרש פה סל של כלים, שאני לא יודע לענות על כולו, כי אני לא במקצוע הזה. אני יודע לענות על החלקים שנוגעים לצה"ל. מ"כ, כשפוגש אותי, אני יכול להביא איתו את הבן אדם, ואני אתן לזה סימנים בעוד שנייה. אבל בוודאי שגם רתימה, כי עובדתית, דרך אגב, בשלב הזה שאני נמצא, הרתימה עבדה לנו לפני שבוע-שבועיים, והביאה – עם החששות, עם הפחדים שלהם שנעשה פה משהו שהבטחנו ולא נקיים – באו אנשים. אני מניח שבפעם הבאה שנעשה מבצע כזה יבואו עוד יותר, לפחות אישית התקווה היא כזאת. מה חסר לנו ככלים? שוב, זו אותה שאלה. אמרת לי: כמו שאמרת, אתה לא יכול להגיד. אני באמת לא יכול, זה לא התפקיד שלי, ואמר את זה היושב-ראש בצורה הכי ברורה. התפקיד שלי – לממש את כל מה שאתם תקבעו. אני מתחייב לכם, תדעו את זה, אני מתחייב לכם – אני צה"ל, זה לא אני דדו – שאני אעמוד בכל מה שתקבעו. זהו. זה פשוט, זה קל לי. אני איש חוק. כל החיים שלי הייתי איש חוק. זה מה שאני עושה. לגבי רועי זיכרונו לברכה, אני הייתי אצל המשפחה בתוך השבעה, היה חשוב לי. אני לא הולך לכל בית, אני לא אוכל. אני חתום באופן אישי על 155 אנשים שנהרגו לי. אני לא יכול ליצור אפליות ועניינים. אבל במקרה הזה בחרתי ללכת, כי רציתי ללמוד או לעמוד מקרוב, אחרי מה שנאמר כאן. אני בהנחה, גם בלי בדיקה, והיא הנחה מבחינתי טבעית, שזה קרה לו בגלל המלחמה. אני רוצה שתדעו שהלקונה היא יותר גדולה. אדם שחוטף כדור, פציעה פיזית, לא פציעה נפשית – מבחינתי פציעה נפשית הוא מדמם מבפנים, אבל בואו נלך על דימום שניכר לעין ונראה, שהוא מוחשי – הוא חטף כדור, ונרפא והשתחרר מצה"ל, והלך לביתו, ונהרג אחרי זה, וניתן להוכיח שהוא נהרג בשל דליפת העופרת של הכדור, שלא נמצאה אז והמשיכה והרגה אותו. זה ודאי קרה בגלל המלחמה, בגלל הכדור שנורא, בגלל הפציעה. הוא לא יוכר כחלל צה"ל היום. יש חוק. זה חוק, אתם יודעים שזה חוק. דרך אגב, הוא מוכר כחלל מערכות ישראל. הוא מוכר לענייני תגמול ולענייני הוקרה. כל מה שקשור לא בהכרה כחלל צה"ל, אלא בהוקרה, הוא מוכר במקסימום, זאת אומרת המשפחה תקבל את כל התגמולים. הוא לא ייקבר בבית עלמין צבאי ולא תהיה לו מצבה צבאית. אבל בכל שאר התגמולים, התקבולים וכו', בהוקרה זה יהיה במקסימום. אותו דבר זה בפציעה כיום, בחוק הנוכחי היום, חוק חלל צה"ל או איך שזה לא נקרא, והעניין הזה הוא בין משרד הביטחון לבין צה"ל. מה עשינו כדי לסגור את העניין, כי ראיתי שזה בוער פה בתוך החדר? אמרתי: תראו, אנחנו דנים בתוך מסגרת של כללים וחוקים. בואו נביא אנשים חיצוניים. אני מאוד מעריך את היושב-ראש שבחרתי לשם, זה מורי ורבי, את אלוף אלמוז. אמרתי לו: מוטי, קח את העניין, שב עם אנשים הטובים בכל אחד מהתחומים – במשפט, בחקיקה, ברפואה, בפסיכיאטריה. הוא לקח לשם את הפרופסורים, תראו את הרכב הוועדה, אני אפילו לא זוכר את כל השמות, אני לא רוצה סתם לטעות, תראו במי מדובר, והם ישבו על המדוכה והציגו לי כבר את הבסיס של העניין. נדרש להציג את זה עוד לרמטכ"ל. יש פה מציאות מבצעית קצת קשה עכשיו בלו"זים שלנו. אנחנו נסדר את זה. נציג את זה לרמטכ"ל ולשר הביטחון ונביא את התוצאות. אנחנו לא נסתיר אותן. מינינו את הוועדה כדי להביא תוצאות. אמן שנצליח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פורסם שגנזתם את המסקנות. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> חס ושלום. מפורסמים הרבה דברים. פורסם שעצרנו בתוך ישיבה חרדית במגדל העמק 15 אנשים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לאחר המסקנות יגיעו לשר הביטחון ושר הביטחון יוכל להחליט? או שצריכים עדיין לעשות חקיקה? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> יש ועדה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, מסקנות של הוועדה – אני מבין. אבל לאחר מכן יצטרכו לעשות חקיקה? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא יודע, אני לא רוצה להגיד לך מה אמרה הוועדה, זה לא יהיה ישר מצידי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוקדם מדי, חכה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אנחנו צריכים להציג את זה לרמטכ"ל שלנו, אנחנו צריכים להציג את זה לשר הביטחון, ומשם להתכנס ולפרסם את זה. אני רוצה להגיד לכם משפט אחרון על עניין של ההכרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לבקש משהו קטן? אחד מהצוות שלך יכול לעדכן גם את המשפחה עצמה, שתדע איפה זה עומד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. חברים, אני לא אספיק את השאר, ואנשים טרחו, נמצאים פה משעה 9. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אנחנו עומדים בקשר רציף עם המשפחות, גם עם המשפחה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי שענה על הכול. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה של מה אתם צריכים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, הוא לא סיים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> רק לסגור את העניין של הכרה והוקרה, כי זה פוגש את הבית הזה בהרבה אירועים. זה פגש בקסטלמן ובדויץ' ובאירועים אחרים, של אנשים שנהרגו מפיגועים אחרי שהם סיימו שירות מילואים או שירות סדיר. ככלל, כל עוד אני יושב בתפקיד הנוכחי הזה, אני באתי כדי לעשות את מה שהמחשב ב-Enter מוציא "לא", לעשות "כן". וזאת הגישה שלנו, זאת הגישה של האנשים שאני עובד איתם, אמן שנצליח גם במקרה הזה. ואם לא, נעשה את הכול עד הנקודה שבה יש גדר ואי אפשר לעבור. לא נעבור על החוק, זה אני מודיע כאן, זה ברור. לגבי עניין הכלים הנוספים. אני אגיד שוב, במגבלות של מה שאני מבין, יש לנו כל מיני רעיונות ושיטות, אני חושב שגם נאמרו כאן בעבר. בסוף העניין המרכזי הוא שאנחנו לא רוצים לפגוש ציבור, אנחנו רוצים לפגוש אדם. יש לנו את הנתונים על האנשים – כל מה שאתם יכולים לחשוב שפוגש אדם, זה הכיס שלו, זה זמן החופשה שלו, זמן הלימוד שלו. זה כל מה שפוגש את הבן שלי, הוא לא חרדי. כל מה שפוגש את הבן שלי, צריך לפגוש, אולי אפילו בתחכום יותר גדול או בעצימות יותר גבוהה, את מי שאנחנו רוצים שיבוא והוא לא בא. אתם, בשכל שלכם, תגיעו למקומות הנדרשים. נלך לשאלות נוספות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', שתי דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האמת זה שתי אמירות, אולי חלק מהן הצעה. אם אני מבין נכון, ביוני 2026 הצבא יהיה מסוגל לקלוט חרדים במספרים של 12,000 איש, שזה הדבר הראשון. כאמירה, כי זה קשור להמשך הדיונים שלנו שלא קשורים לצבא, קשורים למה שהבית הזה מחליט לעשות ואיך הוא עושה את זה, אני רוצה להתייחס למשהו שאתה אמרת שהוא מטריד, לא במובן של הצבא, אלא במובן של מה אולי נכון. פה יש לי איזושהי הצעה. אם אנחנו היום עומדים על 17,000 משתמטים ויש כל כך הרבה צווים שנמצאים בחוץ, אני מניח שנגיע לסביבות 40,000-45,000 אנשים שמוגדרים משתמטים ברמות השונות. ברמה הציבורית-חברתית זה דבר לא בריא לחברה שכל כך הרבה אנשים מסתובבים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה דבר חולה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> דבר חולה. אבל אמרת עוד משהו, שאני חושב שזה אולי לא לפתח הצבא, בוודאי גם לא לפתח שלנו, בוודאי לא לפתח של הרשות המבצעת. חלקו זה הצבא. בסוף, בשביל לקבל פטור מהצבא לאותם משתמטים, הצבא צריך להשתכנע על ידי חוות דעת. זה נכון, כפי שהגדרת, שיש צבא של פסיכיאטרים ועורכי דין. מניסיון החיים שלי זה לא באמת צבא. יעשו בדיקה מסודרת ויראו שהצבא הזה כולל לא יותר מ-30 פסיכיאטרים ולא יותר מאיקס אנשים – זו ההצעה שלי – שבסוף מבצעים עבירות פליליות. אני חושב שזה מה שצריך לעשות, כי הדבר הזה הוא בר תיקון, אם הצבא מחליט בסוף כי גם חוות דעת פסיכיאטר זה לא מספיק, ואני חושב שאי אפשר להסכים לדבר הזה. הצבא הזה, אני אומר לך מניסיון החיים, אלוף כליפא, הוא לא יותר מ-20 פסיכיאטרים שיש להם שם, יש להם פנים, יודעים מי הם. צריך לרכז עבודת מאמץ של משטרת ישראל, ואני אומר לצבא, כי זה סיפור שהוא הרבה מעבר לגיוס. בסוף, כשרואים בן אדם שצדיק, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות גם בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יואב מדבר מניסיון, הוא היה ראש אגף החקירות במשטרת ישראל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומר את זה גם מניסיון עבר, פשוט ההיקפים יותר גדולים, וזה השיח החברתי. מאחר שיש שולחנות עגולים – הצבא, הפרקליטות, היועצת המשפטית לממשלה – זה רק לקבל החלטה שמטפלים בזה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת לשעבר ברביבאי, אלופה ברביבאי, בבקשה. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> ראש אכ"א, קודם כול, באמצעותך – ללוחמים, לצבא, לחיילי הצבא. ערב ראש השנה יהיו הרבה מאוד חיילים בקרב, בלחימה. אני מקווה שלא תצטרך להתמודד עם עוד הותר לפרסום בקרוב. המאמץ הכביר בכל היבט, בכל גזרה, מחייב הערכה רבה למה שאתם עושים ביום-יום, שעה-שעה. מכאן שולחת ברכה לשנה טובה, שקטה, שכולם יחזרו בשלום הביתה. אני רוצה לחבר שלוש נקודות ולהגיד איזו תובנה. שמעתי אתמול את הרמטכ"ל מדבר. אני לא נכנסת לפוליטיקה, אני לא אשים אותך כלובש מדהים שם. אבל שמעתי אותו אומר, במילים שלי: אני חייב אמירה מקצועית, כמפקדו של צבא העם, להגיד מה אני רואה. אני שמה את הנקודה הזאת. אני שמה את נקודת החיבור שלך של המפגש עם המג"ד שאומר לך שהוא כבר פעם שישית עושה שירות מילואים. אני שמה את האמירה שלך מקודם שאנשי קבע כבר מבקשים להקדים פרישה השנה. ואני שמה לך את הנתון של אגף השיקום – 20,000 פצועים בגוף ובנפש, תחזית לעלייה בזמן הקרוב או בשנתיים הקרובות להכפיל את זה. ראש אכ"א, אתה לא מדבר עם החרדים, אתה לא מדבר עם הרבנים. אתה מדבר עם הלוחמים, אתה מדבר עם מי שעשה שירות. ההתרשמות היא, ותסלח לי שאני אומרת לך, אני מכירה אותך שנים רבות כקצין מצטיין, שהרצון להתגמש, להירתם, לייצר תנאים, לייצר את "תבואו, תעשו שנה ונעשה לכם ג'סטה" – לא עובד. אני הייתי ראש אכ"א בביטול חוק טל. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה לא שנה שירות. שלוש שנים שירות. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> רגע, לא. אורך השירות. אמרת קודם שיש מסלול מיוחד: "תבואו המשתמטים ואני אתן לכם שנת שירות". << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, לא. אם תתנהגו שנה בתוך שלוש שנות השירות יימחק לכם הרישום. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> אוקיי, יותר טוב. אני שמחה ששאלתי. הייתי ראש אכ"א, ב-2012 בוטל חוק טל. אני חשבתי כמוך בהתחלה, אמרתי שננסה לייצר מענים, נעשה כל דבר אפשרי. זה לא עובד, ראש אכ"א. לא יתגייסו. אתה שומע את האמירות בבית הזה, אתה שומע בממשלה. אני לא מכניסה אותך לפוליטיקה. אני אומרת לך צא מההנחה שאם תעשה איזו פעולה וירטואוזית יגיעו חרדים לצבא. ולכן האמירה היחידה שאתה צריך להגיד היא: כל מי שיתגייס, אנחנו מחויבים להבטיח שהוא ייכנס כחרדי, ייצא כחרדי, כי אנחנו נבטיח את מלוא התנאים. לא לענות לסגלוביץ': יכולים רק 12,000 ב-2026. אלא להגיד: כל חרדי, ואני מצפה מהמדינה שתעשה את כל מה שצריך, משטרה, אכיפה, ממשלה, כנסת, שיעשו כולם. אם לא תגיד אמירה כזאת, התרגום שלי כאזרחית מהשורה, של משרת מילואים, של אשתו, של משפחתו, של האדוות, של רבבות אנשים שמסתכלים ואומרים: רגע, זה לא מתיישב. אם הצבא אומר שהשחיקה היא כזאת גדולה, וכולנו רואים את זה, כולם, המדינה הזאת מבינה מה המשמעות של שחיקה כזאת גדולה לאורך זמן, ובמקביל: "רגע", ו"אולי", ו"רק כשאני אוכל", והיה מי שאמר "מעטפות", בצורה שאני לא קיבלתי כבר אז, וכל מיני היבטים טכניים. צאו מזה, אני אומרת לכם את זה. אני מרגישה לובשת מדהים גם היום, במובן הזה של האחריות שלי כלפי המשרתים. תסתכלו על זה שלם ותבינו את ההיבט הערכי של רוח צה"ל שיוצא החוצה. אין אילוצים. צבא שנלחם כבר שנתיים בכל הגזרות יודע לעשות כל דבר. כל דבר. אתם מסוגלים לקלוט כל חרדי. אל תגבילו במספרים. יש לכם חוק שמגבה אתכם, יש יועמ"שית שמגבה, יש בג"ץ שאומר להביא את כולם כדי לאפשר למדינה הזאת לעמוד באתגרים הביטחוניים שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, בבקשה אדוני. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אלוף בר כליפא – הערכה רבה. אני חותך את כל דברי הנימוסים, כי הוא נותן רק שתי דקות. לטווח הקצר. אנחנו במלחמה. אני חשבתי שהיא כבר תיגמר. היא לא נגמרת, ואנחנו צריכים כל לוחם. למה שלא תיקחו את כל הצעירים מה-54,000 – כי אני באמת חושב שאנחנו לא צריכים 80% מהם – ופשוט תשחרר אותם? הם סתם עומס על המערכת. למה לא תקדמו את הגיוס של הצעירים עכשיו לאוקטובר, נובמבר, דצמבר? זה בכלל לא משנה. תכריזו על ימים שאפשר לקבל 500 איש בכל יום, אני יודע שיתייצבו הרבה פחות, ותגייסו אותם כדי שיהיו לוחמים במרץ-אפריל אחרי ההכשרה. זה לטווח הקצר. לטווח הארוך. אתה מכיר את אחוזי הגיוס טוב מאוד, טוב ממני. אני לקחתי את הנתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: 88.4% בשנת 22' מהחילונים התגייסו, בחמ"ד זה מאוד דומה. נגמרו עתודות כוח האדם של העם היהודי בארץ ישראל. נגמרו. נשארו רק החרדים. אנחנו את מלחמת 7 באוקטובר התחלנו עם שניים וחצי גדודים בעזה וחמישה גדודים בצפון, ועוד כל מיני גדודי מילואים בערבה וברמת הגולן. לא היה אף גדוד משוחרר הביתה, היו יציאות. אנחנו לא נוכל לעמוד אם לא נגייס. אפשר יהיה להגיד שלעם ישראל לא תהיה תקומה אחרי המלחמה הזאת, בהנחה שנגמור אותה. אתם חייבים לעשות את כל מה שניתן להביא חרדים, כי אחרת אין קיימות לזה שימשיכו לגייס אנשים ל-300-200 ימים. וגם אני אבא. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שלוש שאלות מאוד כבדות. חבר הכנסת טור פז, אתה רוצה גם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח, תודה. קודם כול, אלוף דדו, תודה רבה על מי שאתה, מפקד מתמרן שמגיע למקום הקריטי ביותר של תמרון – בין צבא העם לבין הצבא. זה מקום דרמטי, ואני חושב שאתה האדם הנכון במקום הנכון, אז תודה על מי שאתה. דרך אגב, יושב פה חניך חדש בקורס מ"פים במילואים, שהוא יועץ שלי, נעם, שאתה יום אחד ניסית להוציא אותו לקורס מ"פים. אז שתדע, שאחרי ארבע שנים הוא יצא. לקח קצת זמן, אבל כן, בעבודה משותפת. יש לי המלצה ובקשה. ההמלצה היא, אם משרד החינוך מסתיר נתונים מצה"ל, לא מסר אותם, לא מביא אותם, לא מגיע – נאלצנו, חבר הכנסת מיקי לוי ואנוכי להגיש בג"ץ נגד משרד החינוך שמסתיר מהוועדה הזו נתונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו יכולים להיות לך לפה, אין בעיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפעמים אין ברירה, ומשרדי הממשלה – אין להם ברירה, ורק כשאתה דוחף אותם אל הקיר הם ייתנו לך בסוף את הנתונים. אנחנו על זה בבג"ץ. אם לא תהיה לך ברירה, תעשה כמונו. אני רוצה לומר לך דבר אחרון. אם יוגש בכנסת הזו חוק הגיוס, עוד לפני שיעבור, בנוסח שגנץ העלה כשר הביטחון ב-2021, וזאת לא מציאות מופרכת, הדיונים הם שני חדרים מכאן, צה"ל בסוף ימלא פקודות. אבל צה"ל יצטרך להגיד משמעויות, זה תפקידכם. זה תסריט שהוא לצערי ולחרפתי סביר, שאחרי החגים זה החוק שיונח פה. אנחנו קוראים לו חוק השתמטות, כי אנחנו לא חושבים שהוא יביא אפילו חרדי אחד לצה"ל. אבל אתם תצטרכו להסביר לנו בחוץ וביטחון שני חדרים מכאן מה המשמעויות של חוק כזה שמונח על שולחנה של הכנסת ושלהבנתנו מקדם השתמטות ולא גיוס. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אשלים את זה, אני לוקח את הסמכות שלי כיושב-ראש. יש שם איזושהי מגמה להגיד 5,000 מתגייסים. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> שמעתי על הוראת שעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוראת שעה, 5,000 מתגייסים. בתוך זה זק"א, שאני כמפקד מחוז עבדתי איתם וכולי הערכה, אבל זה לא על חשבון הצבא. במסגרת הזאת עוד כל מיני כאלה, במסגרת הזאת שירות לאומי – והינה הגיעו ל-4,800. יגידו לך: תביא 200, אנחנו מגייסים, נהיה 5,000, תודה רבה. לזה אנחנו נתנגד. לזה אנחנו לא נסכים. אנחנו נצפה לשמוע את הקול שלכם בקול ברור לחלוטין. הניסיון של הוראת שעה – לעוור את חברי הכנסת. אני לא בא אליך בטענות. זה לעוור את חברי הכנסת ולהגיד להם: הינה – 5,000. אבל בתוך הבריכה של ה-5,000 כל מיני כאלה שאתה לא יכול לקחת ולהפוך אותם ללוחמים ולא לתומכי לחימה. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו ונתנגד לזה. אבל אנחנו מבקשים, בלי להכניס אתכם לפוליטיקה, לשמוע מכם קול ברור: לא זו כוונתנו. אני לקחתי סמכות, אני מתנצל. ארבע שאלות קשות. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> חמש אני ספרתי. יקיריי, הסיפור של צבא העם הוא עניין רציני מאוד, יש בו מרכיבים נוספים חוץ מחרדים. יש בו למשל גיוון ביחידות טכנולוגיות, שאנחנו לא עומדים במספרים שרצינו להיות לפני שלוש שנים. אנחנו רוצים לתת מוביליות חברתית לאנשים מפריפריה. אם יהיה דיון פעם בעניין הזה, תראו מה אנחנו עושים עכשיו בסיפור, זה חשוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מאוד מאוד, זה סיפור שלם של איך חברה תיראה בעוד שלוש שנים, שש, תשע. דרך אגב, צבא העם הוא צבא העם היהודי גם בתפוצות. רק בארצות הברית ובצרפת, רק בשתי המדינות יש לנו סדר גודל של אנשים, מהקהילה שהיא במרחב האורתודוקסי, שהם עם זהות יהודית יותר עמוקה, וירצו לעשות את זה, זה 100,000 אנשים ברי גיוס. אנחנו לא פועלים בים הזה כמעט. אנחנו עכשיו נכנסנו לשם כאסטרטגיה באכ"א שנקראת "עץ השדה", היא מכילה שישה מרכיבים. לא אכנס לזה כאן, אבל אחד מהם זה הסיפור הזה. אנחנו עובדים עם הסוכנות, עם אלוף במילואים דורון אלמוג. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? להביא אותם לארץ? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> להביא אותם מחו"ל? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא. קודם כול לרצות שאנשים יעשו שירות. אנחנו לא יכולים לפעול שם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה אלה שגרים פה או שגרים שם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> הם לא חייבי גיוס. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על מי שמתגורר מעבר לים? לא מתגורר במדינת ישראל? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן, כן. פוטנציאל. << אורח >> דן הראל: << אורח >> מתנדבי חוץ לארץ. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> נכון, בדיוק, מתנדבי חוץ לארץ. זה פוטנציאל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא מתגייסים. צריך לייבא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זאת הזיה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא בגלל זה. קחי את זה למקום הטוב של זה. אני אסביר למה, זה חשוב. יש שם מוחות, יש שם טכנולוגים, יש שם אנשים נפלאים, שדרך אגב באים בכמויות הולכות וגדלות. זה לא סותר בסנטימטר את הפעולות שאנחנו עושים כאן ועוד נעשה ונשתכלל, ואני מקווה שנצליח, ביחד איתכם כמובן. עכשיו לשאלות הספציפיות. איך מטפלים בצבא של פסיכיאטרים? זה לא צבא, זאת מחלקה מה שאתה אומר, כי זה 30 אנשים. אני חושב שזה יותר. לא בדקתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין יותר מ-30. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> היו מבצעים כאלה וזה הביא פרי. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> מה עשיתם? << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> משטרת ישראל הלכה - - - << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני לא משטרת ישראל. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> דפוסים שחוזרים על עצמם אצל אותו פסיכיאטר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה לשולחן העגול. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> הוא יוכל לתת לך עצות טובות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלוף בר כליפא, אין יותר מ-30 פסיכיאטרים פנויים. אין פסיכיאטרים בארץ. כולם ירדו מהארץ, אין יותר. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא צריך להיות פנויים. הם עושים את זה לא בשעות הפנאי. זה במקצוע לגמרי. אבל אני לא מכיר אותם. לא יודע מה המספרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבו כרגע. זה שווה בדיקה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> וגם, העצה לא פוגשת את עולם המעשה שלי. אין לי מה לעשות עם האדם הזה. הוא אזרח. אני לא יכול לעשות איתו כלום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש מה לעשות, כי בשולחנות העגולים זה חלק מהכלים שנמצאים, להפוך את הבריכה הזאת, לעשות בריכה של משתמטים. אפשר לעשות. 30 – אני הגזמתי. יודעים מי הם. תעשו קצת בדיקה. הצבא יודע, הפסיכיאטרים בצבא יודעים מי הם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> ואז מה אני אעשה איתם, תגיד לי? << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> תלונות במשטרה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה לא תעשה איתם שום דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק שתמצא אחד שהוא שקרי וניתן תמורת משהו – תלונה למשטרה. << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> עשינו את זה בעבר. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> בכל מקרה, אנחנו מתייחסים לדוחות פסיכיאטריים, כי הייתה פה איזושהי הצעה להסתכל ולבחון וכו'. אנחנו מסתכלים עליהם ובוחנים אותם – אפרופו הדיון מקודם על רועי – ברצינות גמורה מאוד, גם אם אדם שעומד מאחורי הנייר הוא אדם שקרן. זה לשאלה הראשונה. לגבי ה-12,000, כדי שאני אהיה מדויק ואהיה אחראי על מה שאני אומר. כשאני אמרתי 4,800 למי שביקש ממני, הוא שאל: למה אתם לא יכולים יותר? אמרתי: אני יכול לגדול ב-20%. אני נשענתי על יכולות קיימות. לא באו. באו 3,000. אם היו באים 4,800 – הם היו פוגשים מיטה, הם היו פוגשים חדר, הם היו פוגשים מזון, הם היו פוגשים הכשרה, הם היו פוגשים מפקד. כשאני מתחייב למספר, אני מתחייב למספר שיודע לקבל את פניו, מישהו שנותן לו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אלוף כליפא, בגלל זה שאלתי: 12,000 – יהיו 12,000 מיטות? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, אל תפריע לי בבקשה, מחילה, לא. אני רוצה לענות ברצף, זה קוטע אותי, מחילה. אנחנו מתכוונים לעשות את זה טוב, יש לזה ערך גדול. דרך אגב, יש לנו פאולים בעניין הזה, תכף אני אתייחס למה שאמרה אלופה, למה חשוב לנו להצליח בזה ולתת להם את התנאים האלה. זאת חובה, כי התחייבנו לזה. אם לא היינו מתחייבים והיינו אומרים: שרתו כמו כולם, לא מעניין אותנו בכלל מי תצאו – אז סבבה. התחייבנו, אנחנו עומדים. כמו שאנחנו עומדים במילה שאנחנו מתחייבים פה בבית הזה לדברים של אכיפה, אנחנו מתחייבים לזה. ולכן, אם אתם תרצו מספר מדויק שאנחנו ערוכים אליו, ניתן לכם מספר מדויק שאנחנו ערוכים אליו. זה עניין רציני. לסיפור הרתימה ומה שציינה אלופה במילואים. להגיד שהרתימה לא עובדת, לפחות במבחן התוצאה של הניסיונות שלי עכשיו - - - << אורח >> אורנה ברביבאי: << אורח >> לא עובדת. תסתכל. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> חבר'ה, אני התאפקתי והקשבתי לכם. בעיניי, זה התנהל מה זה מדהים עד עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לו לדבר. בבקשה, אני שומר על זכותך, אל תדאג. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אמרתי להם, אני לא אסבול כל מיני - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו בודקים לראות אם אתה קצין התקפי או - - - << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, אני ממש לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תסמכו עליו שהוא התקפי. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני סופר דפנסיבי. בינתיים, במבחן של התוצאה כמה נהיו חיילים, עבד לי קצת יותר ברתימה. זה לא אומר שזה יהיה רק, כבר אמרתי את זה מקודם, אנחנו צריכים לייצר סל של כלים, ויש פה כל מיני עניינים ששמנו פה מקודם. ואיפה רישיונות הנהיגה? ואיפה עניינים של רישיונות עבודה? למה אתה יכול להיות עורך דין במדינה אם אתה לא מציית לחוק? למה אתה יכול לנהוג על הכבישים ולכאורה לציית לחוקים ולכללים אם אתה לא ממלא אחרים? אלו שאלות שבמוחכם היצירתי, אני משוכנע שתשבו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה אתה צריך לקבל בריאות מסובסדת? למה אתה צריך לקבל סבסוד בתחבורה הציבורית? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צריך להיות שר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לנו רשימה ארוכה. נחסוך מכם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> ואתה יכול גם לעבוד בשירות המדינה. המדינה צריכה לשמור על החוק שלה. הוצעה פה הצעה להקדים את הצעירים וכו'. אני עם ראם בקשרים רציפים, אנחנו מכירים את הדברים. לא צריכים. תסתכלו על ה-24,000 ששלחנו. קודם כול – לא מאושר לנו לשלוח מתובחן, נגמר הדיון, שלחנו לכולם, אז אתה לא יכול לשלוח לאלה כן ולאלה לא. אני גם לא יכול להגיד את מה שאמרת, אלוף: אנחנו לא צריכים אתכם, אתם כבר תהיו נטל, אל תבואו. אני לא יכול להגיד את זה, כי אני חייב להביא את כולם. יש לי חוק. יש לי חוק. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אתה צריך למיין אותם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אסור לי למיין. אסור לי לתבחן. שלחתי לכולם, מתוך ה-54,000 ששלחנו עכשיו 24,400 ומשהו הם צעירים. אני יודע להסתכל על כולם. זאת אומרת שזה כבר אצלם. אז תבואו, 20,000 היקרים. אני לא צריך לשלוח לעוד צעירים. הינה, יש לי 20,000 צעירים שקיבלו בתוך ה-54, שלא לומר ב-24 שנשלחו לפני. ולכן העניין הוא לא באיזה גיל אתה. העניין הוא עצם ההגעה. לא אלה באים ולא אלה באים, וזה עניין רציני מאוד. הנקודה השלישית שעלתה זה עניין הנתונים. אני לא אמרתי שמשרד החינוך מסתיר, אני לא משתמש בשפה הזאת. אני לא מקבל את הנתונים האלה כבר הרבה מאוד זמן. אני לא חושב שמסתירים. עובדתית הם צריכים לעשות איזושהי פעולה. אני לא זוכר את השם של הטופס שצריך להגיע. הוא לא מגיע. זה מפריע. זה לא מאפשר לנו לספור באופן מדויק. אנחנו ביקשנו, והם קיבלו הנחיה כזאת מהיועצת המשפטית לממשלה. אני חושב שהם גם יביאו. אם הם לא יביאו, אתם יודעים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יודעים מה לעשות. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> בוודאי. הנקודה האחרונה שאני רוצה לומר היא בהקשר של הגיוס והשילוב, שלא התייחסתי אליה מקודם. חשוב לי להתייחס אליה, כי היא עלתה פה פעמיים, בעניין המגדרי. כמה בסיסים נהיה מוכנים שיהיו מגדריים? יש עכשיו בסיס שהוא מגדרי. לא היה דבר כזה בצה"ל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש הגדרה לבסיס מגדרי? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה בסיס שמשרתים בו רק בנים. אין שם נשקית. אין שם משקית ת"ש. יש שם משק ת"ש. כדאי שתדעו את זה. כשאני מגייס את החרדים – לשכת הגיוס, הפסיכיאטר, המראיין, המוליך בשרשרת החיול, הם כולם גברים. זאת ההתחייבות שלנו שהתחייבנו. לדעתי אתמול הופצה תמונה, אם אני זוכר נכון, ונשאלתי עליה שאלה, אם זה נכון שבלשכת הגיוס בזמן הזה הייתה משקית שהיא זו שעשתה את שרשרת החיול וכו'. לא, היא עברה שם למיטב זיכרוני, אם אני זוכר נכון. אבל זה לא משנה. אלה הדברים שהתחייבנו. לכמה בסיסים נהיה מוכנים? נהיה מוכנים לשלושה? כמה בסיסים זה 10,000 אנשים? לא כל 10,000 צריכים את התנאים המגדריים, כי חלקם משרתים בתנאים אחרים. ועכשיו נלך לשאלה יותר גדולה בעיניי. נניח שכל ה-10,000 או 6,000 מתוכם ירצו תנאים מגדריים ונאפשר את זה בשלושה בסיסים. ואם עכשיו חברות נוספות ירצו את אותם תנאים, נגיד הביינישים או אחרים שאינם חרדים? אמרתי לכם מקודם, יש פה למידה, יהיו פה טעויות. יש פה למידה בחיכוך. יש פה למידה ויש פה גם גבולות. הגבולות שלי כצבא, כצבא עם ממלכתי, הן שהבת שלי, שהיא גם חיילת דרך אגב, תוכל לשרת בצה"ל. אם היא רוצה להיות לוחמת, היא תהיה לוחמת. מ-500 בנות לוחמות לפני עשור – אנחנו ב-5,000 שרוצות היום. אתם מבינים את האירוע הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם עוד משפט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, לא, לא, חכי, קארין, לא. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא רק מ-500 ל-5,000. 40% מהבנות הדתיות היום משרתות בצבא. הבת שלי היא אחת כזאת. משרתות בצבא. לדעתי זה היה 20% לפני סדר גודל של עשור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 4% לפני דור. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה שינוי חברתי עמוק, הוא מחייב אותי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ומוצלח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וגם צורכי המלחמה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> הוא מחייב אותי לעמוד במה שאני מתחייב. הוא מחייב אותי לתת להם את התנאים. הוא מחייב אותי להיות עם עיניים על הכדור, ומאוד ברור, בזה שלא ייפגעו אחרים בזמן שאני נותן לאלה את התנאים. זה בגדול איך שאני ממסגר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, לא, לא. הגיעו לכאן ארגונים חברתיים, שטרחו, באו. עם כל הכבוד לחברי הכנסת, לא. כל אחד מכם קיבל זכות דיבור. אדוני אלוף, ברשותך, הגיעו לכאן ארגונים אזרחיים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אני נפגשתי איתם כמה פעמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, אבל יש להם את הזכות. באו, ביקשו, בבקשה. נשות המילואימניקים, בבקשה. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> היי. בעלי נקרא להתייצב והתייצב כבר לחמישה סבבים. הוא וחבריו תמרנו כבר בעזה, בלבנון ובסוריה. החטיבה גויסה ל-90 ימי מילואים רק השנה, ובסך הכול ל-350 ימי מילואים בשנתיים. כן, שמעתם נכון, חצי מהזמן הוא מגויס, שנת מילואים מתוך שנתיים לחימה. כעת הם נקראו לתמרן שוב בעזה לעוד 100 ימים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> באיזו חטיבה הוא? << אורח >> רותם לוי: << אורח >> 2. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> יוצא גולני. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> האם מישהו החליט לעדכן את מודל המילואים ושכח לעדכן אותנו, את הלוחמים, את המשפחות? הבטחה של 70 ימי מילואים הופרה ברגע. אנו ובני זוגנו תחת מנעד רגשות קיצוני, בין תחושת המשמעות להגן על המדינה והזכות למצוא חטופים לבין התסכול והקושי בעורף – תסכול מהמעסיק, תסכול מהאישה והילדים שמתחילים שנת לימודים שלישית בלעדי אבותיהם. מזה שנתיים בהם אנו, נשות המילואימניקים, מתמודדות בכל החזיתות: מגדלות ילדים לבד, יולדות לבד, מפילות לבד, עם חשש גדול של פיטורים וחל"ת שמרחף מעל ראשינו. יש לנו רק 14 ימי הגנה מפיטורים לאחר סיום הצו. מי תספר לבוס שלה שברגע שהצו מסתיים כבר יש צו חדש נוסף ביד? נותרנו ללא אופק תעסוקתי, ללא בחירה ועצמאות בחיינו. השיח סביבנו לאחרונה נהיה קיצוני בגינה עם החברים, בבית ספר, אומרים לנו: תסרבו, אתם כלי של הממשלה, בגללכם הממשלה לא עוצרת, בגללכם החטופים לא חוזרים. הם אומרים לנו – ורק מחלישים אותנו יותר. אני ובן זוגי הורים לשלושה ילדים קטנים. בעלי לוחם בסיירת גולני, כמעט בן 43, מוכר כנכה צה"ל כי סוחב עוד פציעה מהסדיר. האם אין יותר כשירים ממנו? אז זהו שיש. יש כ-90,000 חרדים שאינם פטורים מגיוס, גם אתה אמרת את זה, ויש כ-40,000 לוחמים קרביים בפטור שמתוכם 15,000 מתחת לגיל 35 ועדיין לא נקראו, על פי פרסומים שלכם. כל ועדה אנחנו מגיעים ומציגים לנו מספרים ואחוזים. פרסמתם שמערך המילואים גדל ב-25%. כמה מתוך הגדילה הם לוחמים, המערך הלוחם? זה מה שאנחנו מרגישות בבטן כשהבעלים שלנו מתמרנים בקו ראשון, כשהם אמורים להיות רק המעטפת, בשלל הגזרות, והחטיבות האלה לא גדלות. כנראה שמאוד מעט מגיעים לחטיבות המתמרנות אם אתם ממשיכים לקרוא לנו שוב ושוב. אנחנו לא טיפשים. אנחנו רק אולי טיפה פראיירים בחסות הציונות. ושלא תטעה, זאת זכות לשרת, אבל לא בחרנו לשרת מותשים. אנחנו זקוקים לאוויר בין סבב לסבב, בין הבחירה להגיע לסבב השביעי ואולי טיפה בסבב השישי, לשחרר מעט כדי לתמוך בעסק או באישה. אמרתם שיש עוד לוחמים שלא קראתם להם. תביאו אותם. גם בוועדת החוץ והביטחון אמרתם שלא החזרתם פטוריסטים מעל גיל 38. תחזירו אותם. פרסמתם שיש מוקד "חוזרים למילואים" – אף אחד לא חוזר אליהם. פרסמתם שבשלושה ימי גיוס מרוכזים החזרתם 5,300 חיילים. למה לא עוד ימים? אחרי 700 ימים אומרים לנו תודה, מדברים איתנו בכל מקום על הוקרה. אבל כרגע בשלה העת לסליחה, סליחה שאתם לא דואגים לנו להחלפה. את הביקורת שלי על ההנהגה לגבי גיוס חרדים אני אומרת בכל מקום. אבל אני מאמינה גם בכל ליבי שהשינוי בא מהשטח, ואנחנו גם מרגישים אותו מהשטח. אבל אתם, אתה, מפקד כוח האדם בצה"ל, ששולח את בני הזוג שלנו שוב ושוב לתוך התמרונים, שישה סבבים, ולא ניכר המאמץ בבית מצדכם לגייס עוד. נגמרו הימים שאנחנו נגיע ללא מענה על השאלות שלנו. המלחמה הצודקת, שתהיה דועכת, דורשת היערכות אנושית רחבה יותר. אני חושבת שבשלה העת שמשרד מבקר המדינה ייכנס לאירוע. שנתיים אנחנו במלחמה. אין לנו זמן יותר ואזלה לנו הסבלנות. אנחנו דורשות חיול מהיר של הפטוריסטים הלוחמים והצבתם ביחידות המתמרנות. אנחנו מבקשות אכיפה והטלת סנקציות משמעותיות על כל המשתמטים, גם הלא חרדים. צה"ל אמר לנו לפני שנה שהוא יסחט את הלימונים עד הסוף. ובכן, הבנו, נסחטנו, ואנחנו פה, ונשמח להביא לכם לימונים חדשים, בתקווה שמפה נוכל לצאת עם פתרון מיידי להרחבת השורות. רק אתמול אמר הרמטכ"ל: צה"ל הוא צבא העם, זהו מקור כוחו. אז אוסיף ואומר – שראוי שהעם כולו יישרת בו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יוסי בבקשה, קצר וקולע, כי זמנו של אלוף קצר מאוד והוא נענה לבקשתי. דקה. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידי אלוף, אתגר גיוס החרדים, חרף המלחמה, הוא לא הפך להיות קל, שיהיה ברור. הוא קשה מאוד. אנחנו זוכים להתעסק בגיוס חרדים רק בצעדי רתימה, זה החלק שלנו. אין לנו כלים, כלי אכיפה, כגוף אזרחי שעובד עם צה"ל הרבה שנים, וזה התחום שלנו. הגם שהייתה עלייה של 65%, בשירות הקרבי החרדי יש אתגר מאוד גדול. להביא חרדים לשירות קרבי ולשירות תומכי לחימה זה מגה אירוע. עד היום גדוד נצח יהודה שילב מעל 10,000 חרדים בתוכו. עכשיו חשמונאים, תומר חץ וכו'. כל אחד מהם – זו הייתה דרך להעביר אותו מאפס ל-100. וזה קיים עד היום. הפתרון לכל הדבר הזה הוא אחד – חינוך. הסיפור שלי כמי שמגיע לצה"ל והופך להיות מג"ד נוצר אך ורק כי עברתי תהליך חינוכי, כי באתי בניתוק מוחלט לצה"ל. כשאני מדבר על תהליך חינוכי, זה אומר לקחת בפוקוס – וזה מה שאני מבקש פה – את עולם החינוך החרדי, את ישיבות ההסדר החרדיות, את המכינות הקדם צבאיות החרדיות. שם צריך להשקיע המון. אנחנו בשלוש השנים האחרונות עושים עבודה מדהימה עם משרד הביטחון, עם האגף הביטחוני-חברתי ועם אכ"א, רח"ט תומכ"א, שהייתה צמוד לסיפור הזה. אגב, ברגעים האלו מגיעים משתמטים, שכבר מוגדרים כמשתמטים, ונכנסים לישיבות הסדר חרדיות, בעבודה של אכ"א ושל משרד הביטחון. שם המהפכה. ומשפט לסיום. ביום חמישי האחרון קיימנו טקס. בטקס השתתפו 300 תלמידים חרדים, כמעט כולם הולכים לשירות קרבי. לפני שנה היו לנו 80. לפני שנתיים היו 30. לשם אנחנו הולכים, להשקיע הרבה ולהביא חרדים, שיבואו למקום שמחליפים עשרה ו-12 גדודי מילואים. זה היעד. אבל שם צריך להשקיע הרבה, לא רק בטכנולוגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני נותן לך, תמר, אני לא אומר את שם משפחתך כדי לא להסתבך. אני נורא מצטער, אם היה תלוי בי הייתי נשאר עד הערב. אבל זמנו של אלוף ראש אכ"א מאוד יקר. בבקשה גברתי, דקה, מה לעשות. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אני אשתדל. אני הייתי כאן ב-5.5 בישיבה נוספת על מערך המילואים. אני חושבת שהישיבות על מערך המילואים בוועדה לביקורת, ביחד עם הישיבות על גיוס חרדים, הן אלה שנותנות לנו תמונה מלאה ומשלימה על המצב. אני דיברתי אז על קריאה, אחריות ותקווה. אני רוצה לומר כמה דברים על הארבעה החודשים האחרונים שעברו, וגם להגיע לשורה מעשית, כי בסוף אני חושבת שאחרי שנתיים כולנו יושבים פה מסביב לשולחן ואנחנו מחפשים מעשים. מדיבורים קצנו קצת, צריך לצאת כבר לשטח. היה צריך מזמן. אני רוצה דווקא להתחיל הפעם עם תקווה ולא לסיים בתקווה, שהיא תוביל אותנו. התקווה מבחינתי זו התוכנית שצפיתי בה אתמול בלילה בערוץ 12 – אין לי מניות שם – על חטיבת חשמונאים, בשני חלקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדהים. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> שולחת את כולם פה לראות. התוכנית הזאת מראה לנו שגיוס חרדים זאת עובדה קיימת, ואסור להפריע לה. מדובר שם בחבר'ה שהגיעו למסלול הזה. הכתב עקב אחריהם לא רק מהיום הראשון, אלא אפילו כמה ימים לפני, על ההכנות, על הקניות, על הכושר הקרבי שהם נכנסו אליו לאט לאט, בפריסה גילאית, על היחסים עם המשפחה. כל החיילים שם מדווחים על התחזקות באמונה החרדית שלהם, על בניית עוד קומה באישיות שלהם, על כתיבה של חידושים, אבל לצד זה בצורה מרגשת, באמת ישבתי עם דמעות. הם הוסיפו עוד קומה, של מחויבות למדינת ישראל ולעם ישראל, גם במסע כומתה וגם בהשבעה, בהצהרה למוסדות המדינה ובתקווה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אני רוצה לדבר על קריאה, וזה משהו שאני - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 15 שניות. אני חייב להגן על זמנו. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אז אני צריכה עוד דקה, כדי שאני אגיע גם לפרקטי. חיכיתי בסבלנות. אני ממש מבקשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. 15 שניות. צר לי. אני בעוד כמה חודשים אבקש ממנו שוב. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אז אני אחבר את שני הדברים, של המעשים והקריאה. אני רוצה לדבר על הקריאה. אנחנו מפנים לחרדים קריאה של סיפור שניים וחצי השבטים. אני רוצה שכולנו נצעק פה ונהיה משה רבנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> ונקרא להם להגיע באלפים ובדחיפות ובמהירות. אני רוצה רגע לדבר על הצעירים. אני כאזרחית יושבת פה ומפעילה את כל הכלים שאני יכולה. ישבנו פורום של כל הארגונים, בלילות של איראן, אחרי שראינו שהניחו מתווה – שאין לי מילים להגיד מה הוא יעשה למדינת ישראל, פשוט יגמור על המדינה ויעשה צחוק מכל הציבור המשרת ולא יביא לשום גיוס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> רק שנייה. עשר שניות. אני אבקש עשר שניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשר שניות. לא יותר. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> ישבנו במתווה הזה. אני מבקשת שתסתכלו, אני אתן לכם אותו. הציפייה שלנו היום היא שכל הצעירים ב-54,000 צווים שנשלחו – תעשו להם ריקול ותוציאו להם צו ראשון חדש. נכון, אי אפשר לטרגט. אבל צה"ל תמיד מטרגט לפי גיל. זה לא טרגוט, ככה עובדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> שנייה, אני ממש מבקשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, את לא יכולה. אני נורא מצטער, אני לא יכול. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אבל אז אני לא מגיעה לשורה התחתונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש כאן כאלה שאני לא אתן להם ואני צריך לבקש מהם סליחה. << אורח >> תמר הירשנברגר: << אורח >> אז רק את הפרקטיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מתנצל בפנייך. אדוני אלוף, בבקשה. יש לך את היכולות לתמצת לגבי כל מה שנשאלת כרגע. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה תמצות נחמד, אבל לא מספיק. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> קודם כול גם אני מתנצל. תמר, אני מתנצל, גם שמעתי אותך בעבר והדברים יושבים לי. אני רוצה שתדעו שאנחנו בעולם המעשים. אני לא יודע אם את יודעת, אשתו של המשרת בחטיבה 2 היקרה לי. את יודעת בכמה גדלנו בצבא המילואים מהמלחמה? << אורח >> רותם לוי: << אורח >> 25%. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> תגידי מה המספר. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> 80,000. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> השאלה כמה במערך הלוחם. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, שנייה. אנחנו צריכים לאחוז בתמונה, זה חשוב. אנחנו עושים מאמצים גדולים במעשים. זה לא מאמצים. מאמצים זה נשמע: יש לך פוטנציאל, השתדלת. מעשים. אנחנו עושים פורומים, כולל שבוע הבא לדעתי על 5,000 נוספים. אנחנו גדלנו ב-113,000 משרתי מילואים שאנחנו פטרנו, שאנחנו שחררנו. הם היו כשירים. הם היו עם בעלך בסיירת גולני, במקומות אחרים, בסיירת צנחנים ובמגלן. אנחנו שחררנו אותם מצה"ל. אנחנו הקטנו את הצבא. אני הייתי מפקד אוגדת מילואים. הייתי מפקד אוגדה 252 לפני 36, זאת אוגדת מילואים. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> אפשר לשאול איזה חטיבות נכנסות? << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> לא, לא, אני צריך לזוז. את מוזמנת למשרד שלי לפורום נוסף. << אורח >> רותם לוי: << אורח >> תודה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אנחנו יודעים ששחררנו אנשים כשירים והקטנו את מערך המילואים, באופן כזה שלא אפשר לנו להיות מספיק מוכנים למה שאנחנו פוגשים שנתיים ימים. נכון, לא תכננו על שנתיים ימים כאלה. אבל כשפגשנו אותם, הבנו שצריכים לגדול. אנחנו לא משחררים אנשים מחיל הים היום ששחררנו בעבר. אנחנו לא משחררים נשים שהיו תצפיתניות, בהגנת גבולות, במקומות נוספים, קמב"ציות, מערכי יח"ש, יחידות שדה, שהיינו משחררים באופן אוטומטי בעבר ולא היינו מביאים למילואים. אנחנו היום לא משחררים. אנחנו עושים לחלקם הסבה כדי שהם יוכלו להיות לוחמים, כדי לשחרר אחרים. הם עושים הגנת יישובים. הם עושים הגנת גבולות. הם יחידות מתמרנות. 113,000. קל הדבר בעינייך? נשק, אפוד, חדר, מפקד, מסגרת, אימון, הכשרה. לא קל הדבר בעיניי. זה מאמצים גדולים מאוד ומעשים אדירים, שאני יודע שאתם מעריכים. אני אמרתי אתמול לחטיבה 4 את המשפט הבא בסיום של הדברים: תודה שאתם יקירי תודה, ועדיין אנחנו נלך לשפר את כל מה שהעליתם כאן. כל אחד מהם פתח בהכרת הטוב – על המענים למשפחות, על מה שעושים עם בנות הזוג ובני הזוג והילדים. הילדים רגילים. אומרים לי על אנשי הקבע. היושב-ראש, אמרתי שכל פעם שאני אדבר על אנשי מילואים, שהם יקרים לי כמו יהלומים, אני אגיד מילה על אנשי הקבע ולא אשכח אותם בחיים. כי ילד של איש קבע לא מרטיב פחות מילד של איש מילואים. הוא לא צריך טיפול נפשי פחות ממנו, שלזה יש קרן סיוע של מיליארדי שקלים ולזה אין כלום, שום קרן סיוע. אני גם לא אוהב את השם הזה, קרן סיוע. אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו עושים את זה. אנחנו משתפרים מפעם לפעם, כי אין מה לעשות, המעשה מלמד אותנו, ואנחנו נמשיך. קראת לזה להרחיב את השורות. נמשיך להרחיב את השורות, לא 113,000, נרחיב עוד ועוד ועוד, כולל הפעולה שקורית בעוד שבועיים ימים לדעתי. אני רוצה לסיים, ברשותך, ולהגיד קודם כול תודה שהזמנתם אותי. תודה שנתתם לי את ההזדמנות להגיד את הדברים ולשים תמונה, שניאחז בתמונה, זה חשוב. יש דעות לכאן ולכאן. מותר לנו להתווכח ומותר להתנצח. מותר הרבה דברים. יש לי בקשה אחת כאזרח במדינה הזאת וכמפקד בצבא שלנו: תעשו שנהיה יחד, באמת. עזבו את "רק יחד ננצח". רק יחד אפשר. בכלל, לחיות. אפשר להתנצח, אני אומר שוב, אנחנו עם כזה שמתנצח ומתווכח, נולדים דברים טובים מהוויכוחים. אתם יודעים כמה אני למד מהסיורים ומהביקורים, מדברים שאנשים לכאורה מטיחים, אומרים? זה זהב ויהלומים מה שאנחנו עושים עם הדברים האלה. רק ביחד אבל. זאת בקשה אחת. הבקשה השנייה היא מכם ומשוכן מעונה – שתכלה שנה וקללותיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שתחל שנה וברכותיה. אנחנו צריכים ברכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שתהיה לנו ברכה במעשים שלנו, לאנשים שנלחמים על הקווים סבב שביעי. אין לי מילים להסביר את הדבר הזה. הם באים. זה פשוט פלא עצום הדבר הזה. זה לא בזכותי. זה לא בזכות אף אחד. זה רק בזכותם, שלהם, ואני חושב שאנחנו צריכים להוקיר ולהעריך את הדבר הזה עד כלות. אמרו לי: מענים, כספים, 20 מיליארד שקלים. זה נכון. אני לא מזלזל בזה. ישלמו את זה הילדים שלי והנכדים. יש לי גם נכדים, שתדעו. גם הנכדים שלי, כולם ישלמו את הדבר הזה. אבל, כמו שאמרתי בוועדה ההיא, אני אומר לכם, זה מענים יוצאים מגדר הרגיל או נקרא לזה חסרי תקדים למצב חסר תקדים. זה מצב חסר תקדים. המדינה שלנו והצבא שלנו לא היו במצב הזה אף פעם בחיים. תודה רבה לכם ושתהיה שנה טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מצטרף לדברי הסיכום שלך בלב שלם. אני מתנצל בפני אלה שלא הספיקו לדבר. אני רוצה להודות לך על הנכונות והרצון לבוא הנה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שנשיב את חטופינו. איך אני יכול לסיים בלי הדבר הזה? שנשיב את החטופים שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> שיהיו איתנו בראש השנה הזה. שנשיב את החטופים שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה לך שבאת ואני מאחל לכם בהצלחה. הישיבה הזו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>