פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 409 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הדרת המגזר היהודי משיווק קרקעות בנגב ובגליל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: אריאל קלנר מוזמנים: יעל אלחרר – ראש צוות מדיניות פנים וחוסן, משרד ראש הממשלה גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים נועה מושייף – ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים לוי לידור בונן – מנהל אגף בכיר שיווק, משרד הבינוי והשיכון שרית הוכברג – מנהלת תחום בכיר מכרזי שיווק לדיור, משרד הבינוי והשיכון הילה בלוטרייך – מנהלת מחוז צפון, רמ"י ישי קרפ – מנהל מחוז דרום, רמ"י חן גביע – ראש אגף פיתוח יישובים, מועצה אזורית משגב יונתן אחיה – מנכ"ל ארצנו אסנת זוהר זני – יו״ר, הפורום להצלת הגליל גלעד אלטמן – יו"ר עמותת אדמתי אילן רובין – מנכ"ל 'לב בגליל' יונה אדמוני – חוקרת, תנועת רגבים יגאל מלכה – יו"ר עמותת הרוב היהודי צחי אליהו – תושב הגליל, בן למייסדי הגליל בני פרץ – פעיל חברתי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הדרת המגזר היהודי משיווק קרקעות בנגב ובגליל << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, כ"ב באלול תשפ"ה, 15.9.25, נושא הדיון הדרת המגזר היהודי משיווק קרקעות בנגב ובגליל. היום אנחנו נכנסים ליום ה-710 מתחילת המלחמה והמתקפה הנוראית ב-7 באוקטובר ועדיין נמצאים עם 48 חטופים וחטופה אחת בשבי בידי חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה עם מאות אלפי לוחמים ולוחמות במערך המילואים הקבע והסדיר שנמצאים בגזרות השונות ומחרפים את נפשם בדרך להכרעה של ארגוני הטרור שנמצאים מדוחא בקטאר דרך תימן, דרך איראן, סוריה, לבנון, יהודה ושומרון ורצועת עזה. אנחנו נמצאים בסיטואציה שמדובר עליה בערוצי התקשורת, ואנחנו רואים כל מיני בכירים מאוד מהממשל האמריקאי שמגיעים הנה בנושא של החלת הריבונות כאיזה שהיא תגובת נגד למהלך שמתרחש באו"ם או כנגד מהלכים שמבצעות מדינות כאלה ואחרות. אנחנו מכאן מכנסת ישראל אומרים אמירה מאוד ברורה, החלת הריבונות ביהודה ושומרון היא איננה צעד כתגובה למהלך אירופאי או מהלך של מדינה כזו או אחרת, החלת הריבונות ביהודה ושומרון היא מהלך שהוא חובה על הממשלה הזו לבצע כזכות שלנו על האדמה הזאת. האדמה הזאת היא שלנו וקיבלנו אותה בזכות ולא בחסד, לא מהאומות המאוחדות ולא מנשיא צרפת ולא מאף אחד, האדמה ביהודה ושומרון היא נחלת אבותינו, הייתה והיא תהיה והדבר הזה מתחבר באופן ברור ומאוד ישיר לנושא הדיון שאנחנו נמצאים בו היום. אנחנו מדברים על החלת ריבונות ביהודה ושומרון, על הכרעה וריבונות ברצועת עזה, אבל המספרים המבהילים מהנגב ומהגליל שמהדהדים, ולא בכותרות העיתונים, פשוט צריך להגיע לנגב ולגליל ולראות את זה בעיניים, המגזר היהודי פשוט ממודר והולך ונעלם, הופך להיות חיה שלא רואים אותה יותר בנגב ובגליל. למעשה מבוצע טרנספר יהודי בחסות גופי התכנון של מדינת ישראל למגזר היהודי בנגב ובגליל. זו אמירה שהיא קשה. יושבים פה נציגים של גופי התכנון של משרדי הממשלה, אנחנו נשמע גם אתכם, אבל הלכה למעשה מדיניות אחת של ממשלת ישראל, של נבחרי הציבור, שמנסים לקדם מדיניות שלשמה הם נבחרו, קרי חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל, חיזוק אותן קבוצות של בני מיעוטים שמשרתים במערכת הביטחון אבל למעשה אנחנו מקבלים מציאות אחרת לחלוטין. וזה לא משנה אם ראש הממשלה בכבודו ובעצמו יגיע לגופי התכנון, או אם ההנחיות יהיו דרך חקיקה בכנסת, אנחנו מוצאים את עצמנו בקרב מאסף על היהודי האחרון שיסגור את האור בגליל. זה לא דיון ראשון, אני מאוד מקווה שהוא יהיה האחרון, אבל לצערי הרב אנחנו עם עיניים פקוחות למציאות והוא לא יהיה הדיון האחרון ובכל פעם יש כאן זעקה אדירה שמגיעה מהשטח. יש כאן גם תושבים מהצפון וגם ארגונים שפועלים בנגב ובגליל ובפריפריה וזועקים את הזעקה ומנסים לעשות מעשה ואנחנו שוב חוזרים לנקודת ההתחלה. אנחנו נשמע את הקולות מהשטח, אבל אנחנו רוצים למקד את הדיון עם הגופים הרלוונטיים. אנחנו מדברים על המועצה הארצית לתכנון ובנייה, על רמ"י, השמאי הממשלתי, משרד הפנים, משרד השיכון. ככל שהלחץ הפוליטי מנבחרי הציבור, כשבסופו של דבר מה זה נבחרי הציבור? אנחנו יושבים כאן על הכיסאות שלנו מהכוח של אזרחי מדינת ישראל שהביאו אותנו הנה כדי ליישם את המדיניות, שלא רק שאנחנו מאמינים בה, אלא המדיניות שלשמה אותם התושבים יצאו ביום הבוחר כדי לראות מציאות הולכת ומשתנה. אנחנו לצערנו הרב הולכים ומקבלים מציאות הפוכה לחלוטין, זה מתחיל מהקצאה לקרקעות לחיילים משוחררים, כשאני חושב שהדרישה שעלתה לא פעם ולא פעמיים היא אולי הדרישה הבסיסית ביותר, השוואת תנאים לאותם בני מיעוטים שמתגייסים ומשרתים. אני חושב שזה מהלך מבורך שמדינת ישראל שמה לה כיעד למרות שאנחנו מבינים שבמוקד עכשיו דובר רבות על האוכלוסייה הדרוזית בהכללה, לאו דווקא על אלה שמשרתים, דבר שיצר פער מאוד גדול על קבוצות מיעוטים אחרות, על הבדואים, על צ'רקסים שנעדרו, ולא מקבלות את ההטבה הזאת, אבל הקצאה לחיילים משוחררים זו מדיניות ממשלתית, מדיניות של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, של שרי הממשלה, של חברי הכנסת. דיברנו כאן בשבוע שעבר על נכי צה"ל, פצועי צה"ל ועל הנוהל שלא קיים, איך אותם נכי צה"ל יכולים לממש את ההטבה הזו שמדינת ישראל נותנת להם בהעדפה בקרקע במדינת ישראל ובעצם יוצא שההטבה הזאת לא יכולה לבוא בכלל לידי מימוש. ההגדרה של מחוסר דיור שפוגעת באותם אלו שכן רוצים לעבור לפריפריה, זה לא פעם ראשונה שהדבר הזה עולה, בוודאי כשאנחנו מדברים על הגדלה של תקרת ההנחה ולא במקביל על העלאת מחיר הקרקע, כך שבסופו של דבר התקרה ככל שהיא תהיה גבוהה יותר ההנחה לא יודעת לבוא לידי ביטוי. שיווק. שיווק מסיבי של קרקעות במהלכים מאוד מופשטים והקצאתם, כפי שפתחתי ואמרתי, לאותם אלו שמשרתים את מדינת ישראל, ולכן אני אומר, הנושא הזה לא פוליטי. בדיונים על חיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל אתה יכול למצוא בחדרי הוועדה באותה גישה גם חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, כאלה שמזוהים עם הימין, כאלה שמזוהים עם השמאל. ההגדרה של ציונות והתיישבות זה לא מונח שהוא בטאבו, לא של ימין ולא של שמאל. זאת מהות הציונות, התיישבות, כך היא באה לידי ביטוי. שינוי הגדרה של הטבות המס. אנחנו רואים פער ענק בין ערים מסוימות, ערים ערביות, לערים יהודיות, שיכולות להיות גם שכנות. כרמיאל וסכנין, פערים מאוד גדולים, דבר שיש לו השפעה ישירה גם על מי שמגיע, בוודאי אחר כך על העלויות הנוספות. אנחנו רואים חוסר של יכולת למקד את אותם יישובים שתקועים כבר הרבה מאוד שנים ולא מצליחים לדלג על הרף, ודחיפה של פטורים ממכרזים ומתשלומים במסלולים מאוד מהירים. זה לא רק המרחב הכפרי, זה גם המרחב העירוני. זה קרית שמונה, זה מעלות, זה צפת, זה כרמיאל, זאת באר שבע, זה נתיבות, זה אופקים, קצרין, הערים האלו בסופו של דבר ככל שהן יהיו חזקות יותר היישובים הקטנים שסביבן ייהנו מזה. לכן אנחנו הולכים כאן כראש חץ, זה לא מופרד, המרחב הכפרי, הקיבוצים או המושבים, אלא אנחנו הולכים פה בראש חץ אחד כשאנחנו מבינים שכשקרית שמונה חזקה כולם מסביבה מתחזקים. והפערים בין מה שקורה בתוך קרית שמונה, בתוך המרחב הכפרי ובהתיישבויות השונות, גם שם יש פערים מאוד גדולים וגם על זה אנחנו צריכים לשים את הדגש ולטפל. והנושא האחרון זה איך גופי התכנון גורמים לכך שאותם מקצועות מועדפים, רופאים, אחים, אחיות, צוותים רפואיים, מורים, יגיעו וירצו להעתיק את המגורים שלהם מהמרכז לפריפריה. לכולנו ברור, זה גם נושא שעולה פה לא פעם ולא פעמיים, הפערים המאוד מאוד גדולים, הדברים האלה צצו פתאום לכותרות עכשיו בשעת המלחמה, אבל מי שחי את הפריפריה חי את זה על בשרו, הפערים המאוד גדולים בחינוך, בבריאות, בתשתיות, וזו נגזרת אחת של השנייה, כאשר אין מורים שרוצים להגיע, כי עדיף לקבל את השכר הגבוה, או רופאים מעדיפים לקבל את השכר הגבוה ואת התנאים בבתי חולים במרכז, הם לא רוצים להגיע לפריפריה והטבות בדיור ובקרקע זו נקודה שעולה פעם אחר פעם במפגשים עם אותן הקבוצות. עולים חדשים שרוצים להגיע הנה ויש משימה לאומית ליישב אותם בפריפריה, מרכיב הדיור, הקרקע, עולה כסעיף ראשון בכל מפגש ובכל תלונה של אותן הקבוצות שאינן מצליחות בסופו של דבר להגיע לפריפריה. אז אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת שהגיעו, חבר הכנסת אריאל קלנר שמוביל את הנושא של חיזוק ההתיישבות, חקיקה, גם שכבר עברה, גם שבדרך, מוביל לא מעט דיונים בנושא ומרים את הנושא הזה של חיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל כאן בכנסת. לאחר מכן נעבור לתושבים מהצפון, לגופים אזרחיים שהגיעו הנה ולאחר מכן נשמע את גופי התכנון. תודה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, היושב ראש, על הדיון החשוב הזה וגם על השותפות שלך באופן אישי בכל הנושא הזה של ההתיישבות בגליל. התחלת עם הריבונות ביהודה ושומרון והנושא של הדיון בין השאר אנחנו נדבר פה לא על החלת ריבונות בגליל, כי החוק הישראלי חל בגליל ובנגב, אלא על המימוש של הריבונות. לא מזמן הייתי באירוע של מועצת בנימין וחגגו וציינו שם הקמה של יישובים חדשים בבנימין וביהודה ושומרון בכלל, בלי הריבונות, ואני בעד ריבונות. אני בעד ריבונות מקסימלית על כל השטח הפתוח, שלא ישתמע משהו אחר פה, ריבונות מקסימלית ביהודה ושומרון על כל השטח הפתוח בתור התחלה, וארץ ישראל היא שלנו ביהודה, שומרון ועזה, וזו הדרך הנכונה לממש ניצחון, להביא ביטחון ולהביא לביטוי את חזון שיבת ציון. ואחרי שאמרתי את זה, בלי להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון מקימים יישובים ברוך ה', הממשלה הזאת עושה את זה ומקימה יישובים, ובגליל ובנגב לא מצליחים להקים יישובים. אין יישובים בנגב ובגליל כבר עשרות שנים. זה לא שכל הממשלות החליטו לא להקים, דווקא זה הרבה יותר בקונצנזוס, הגליל והנגב הרבה יותר בקונצנזוס מאשר יהודה ושומרון, במיוחד לאורך השנים, עשרות יישובים כבר ממשלות החליטו להקים, עשרות רבות, בסביבות 50 יישובים, מרמת ארבל בגליל ועד כסיף בדרום ובגולן ויישובים אחרים, יששכר ואחרים, עשרות החלטות על הקמת יישובים, בפועל אפס. בדצמבר 2004 מגיע היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, שמאז כבר התחלפו כמה וכמה פעמים יועצים משפטיים, ממשלות בוודאי התחלפו מאז כמה וכמה פעמים, הוא כבר הספיק לצאת לפנסיה מלהיות שופט עליון ועדיין ההנחיה שלו משנת 2004 שהממשלה מחליטה זה בסדר ויפה מאוד, אבל בסוף מי שמקבל בפועל את ההחלטה אם לממש והכול זה הגורמים המקצועיים. ואז הגורמים המקצועיים מתכנסים, ופעם זה לא שווה לנו מבחינת תשתיות ופעם זה ירוקים ופעם זה מישהו אחר ובפועל התוצאה היא אפס. בעניין הזה הגיע הזמן לאחוז את השור בקרניו ולהחזיר את המצב לקדמותו. אם ממשלת ישראל מחליטה מטעמיה שלה, מטעמים גיאו-אסטרטגיים, מטעמים של ייצוג הציבור שאותו הם נבחרו לייצג, שיש חשיבות לאומית להקים יישוב, אז היישוב הזה צריך לקום. אם צריך לעשות את זה בחקיקה אז בחקיקה ואם בהחלטת ממשלה שתשנה את אותה הנחיית יועץ להחלטת ממשלה ברורה שהנחיות ממשלה מבצעים, זה א'-ב' של משילות. מה שאני אומר עכשיו כמעט אף אחד לא יודע, אנשים לא יודעים שיש הנחיה כזאת שבסוף תוקעת כל דבר. << אורח >> יונתן אחיה: << אורח >> חבר הכנסת קלנר, לפי מה שאתה אומר אם תהיה ריבונות ביהודה ושומרון אז לא יוכלו להמשיך את התנופה של היישובים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי בהתחלה, פתחתי עם זה, שאני בעד החלת ריבונות אבל אני גם בסוף מבין שצריך לממש ריבונות. אני בעד החלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון, זו ארצנו, אני איש ארץ ישראל השלמה, אני מאמין שזו ארצנו, זו שיבת ציון, באנו הביתה, חזרנו הביתה, במיוחד מול האויבים שלנו, אבל אנחנו נמצאים במציאות שבה במדינת ישראל הריבונית, הלא שנויה במחלוקת, שבה הוחל החוק הישראלי, בסופו של דבר הזנב מכשכש בכלב, פעם זה רשויות תכנון, פעם זה רשות למקרקעי ישראל. אנחנו ניגע בזה, יש לי אליהם לא מעט שאלות, יש לי שאלות לרשות מקרקעי ישראל כי הייתי מעורב, יחד עם חברים אחרים פה מתנועות חוץ פרלמנטריות, וגם איתך ובכלל, ממש בנבכי החלטות הממשלה, להביא הנחות כי אנחנו רוצים התיישבות, אנחנו רוצים לתגמל את יוצאי המערך הלוחם, ואיך ראש הממשלה אמר בקולו? קרקע למי שנלחם עבור הקרקע, קרקע למי ששומר על הקרקע. אנחנו רוצים לתת קרקעות, אז איפה הקרקעות האלה בסוף? איך אנחנו מגיעים למציאויות מטורפות של מיליון ₪ על רכיב הקרקע בלבד ביישובים בגליל כאשר קילומטר משם נמכרות קרקעות במחירים מגוחכים. אנחנו נשמע, יש לי לא מעט שאלות לרשות מקרקעי ישראל ובכלל איך החלטות ממשלה לא מיושמות בסופו של דבר, הנחיות מדיניות ברורה ובסוף אנחנו מקבלים תוצאה הפוכה. ושוב, אנחנו מדברים על משהו שהוא בקונצנזוס, אף אחד לא מתווכח איתנו בכלל, ועל משהו שהוא בקונצנזוס בסוף מכניסים בווייז מטולה ומקבלים אילת. זה דבר שהוא בלתי אפשרי, זה דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו. אז מימוש הריבונות לא פחות חשוב מהחלת ריבונות, זה דבר אחד, לזה קוראים משילות ולזה אנחנו כאן. יש לי הרבה מאוד שאלות לגופי הממשל השונים. זאת המחויבות שלנו, אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד שהדברים האלה יתבצעו, עד שמי שנלחם על הקרקע יקבל פה קרקע ואין שום סיבה שהם יופלו בצורה כל כך נוראית, שיהודים יופלו בארצם, שיהודים שמשרתים ונלחמים ונאבקים יופלו בארצם. המציאות הגיאו-פוליטית הזאת שבה היהודים הם מיעוט קטן בחבלי ארץ, שזה מה שקורה בגליל, זו מציאות לא בריאה בלשון המעטה. אני מתנסח מאוד מאוד בזהירות, זו מציאות לא בריאה בלשון המעטה. יש מלחמה עקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה על מקום שנקרא חבל דונבאס. חבל הארץ הזה זה חבל ארץ באוקראינה שרובו הגדול מיושב ברוסים ואז פוטין אומר זה שלי, אוקראינה אומרת מה פתאום, זה הטריגר למלחמה. המציאות הזאת היא מציאות שמדינת ישראל במרחב שבו היא נמצאת, כל ממשלות ישראל הבינו את החשיבות של זה והגיע הזמן שהגופים התכנוניים והמיישמים שכפופים לממשלה יבצעו. ראש הממשלה עצמו הגיע והנחה, ממש ירד איתם לפרטים, ישב עם מועצת מקרקעי ישראל ב-22 במרץ 2024, ממש ישב והנחה ויצא עם הצהרה לתקשורת ובסוף אנחנו רואים שההיפך מתקדם. אז את הדבר הזה אנחנו נצטרך לתקן ואני באתי לפה עם הרבה מאוד שאלות ואני מקווה גם לקבל גם תשובות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נעבור לשמוע את הגופים החוץ פרלמנטריים שהגיעו. יונתן אחיה, מנכ"ל ארגון ארצנו, בבקשה. << אורח >> יונתן אחיה: << אורח >> שלום. בגליל המרכזי יש 20% יהודים, 80% לא יהודים. ככל ששכבת הגיל יורדת זה צונח ל-15%. בכל מחזור מתחת גיל חמש יש כ-1,500 ילדים יהודים וכ-12,000 ילדים ערבים מוסלמים. בהושעיה כדוגמה אין ריבוי טבעי. אנחנו מדברים על יישוב דתי שהריבוי הטבעי שלו אמור להיות מהגבוהים בעולם. אני אומר את הדברים כי יש חשיבות להסתכל על הדברים במקרו. המציאות היא שהגליל נכבש דונם ועוד דונם, עז ועוד עז, על ידי התנועה האיסלמית. אנחנו אומרים את זה על אירופה ולא רואים את הדבשת שיש לנו על הגב. מבחינה מקצועית אני רוצה להצביע על ארבעה וקטורים שיוצרים את התהליך ההפוך לייהוד הגליל. אחת זה נושא שדיברנו עליו רבות וגם חשפנו אותו והוא דורש שינוי מהותי, אני אגע בכמה נקודות בתוכו, בסעיף הראשון, מדיניות התכנון העודף לרשויות הערביות, מדיניות שנשענת על זיוף יעדי אוכלוסייה ושימוש בכלי התכנון החזקים של המדינה כדוגמת הוותמ"ל והתוכניות הכוללניות, וכל זה בשביל ליצור צורך מדומה בהגדלת מתחמי הפיתוח של הרשויות ומכאן ליצור שינויים מהותיים ובלתי הפיכים בתוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 2/9. רק לסבר את האוזן, אנחנו מדברים בשנים האחרונות על למעלה מ-40 תיקונים בתמ"מ 2/9. תיקון, הכוונה שהיה צורך להגדיל את כתמי הפיתוח. כמובן שהדבר הזה נעשה תוך כדי התעלמות מסוגיות של ביטחון והיצמדות לצירים ראשיים והדברים ידועים. הנושא השני, סבסוד עלויות הפיתוח. זה נושא שלא חשפנו אותו דיו, חבר הכנסת קרויזר זרק עליו מילה. ביישובים לא יהודיים הסבסוד הוא בממוצע פי שישה מהיישובים היהודיים. סעיף 3, עלויות רכיב הקרקע, נושא יותר ידוע, ביישובים היהודיים גבוה פי כמה מהיישובים הערביים. אפילו ההנחות לחיילים שמתחילות בהצהרות לתקשורת מסתיימות בחישובי חישובים של נוסחאות מורכבות שבדרך פלא מסתיימות עם אחוז נמוך מאוד בפועל. לא פלא שביישוב קציר מכרז של 360 מכרזים בעלות של כ-1.4 מיליון ₪ למגרש נותר ללא מספיק מציעים בגלל המחיר הגבוה. הנושא הרביעי זה אפליית מס. ישנה עדיפות ברורה בין היישובים הערביים במרכז הגליל שנהנים מהטבות מס בממוצע של כ-12% בשנה לעומת היישובים היהודיים שנהנים מהטבת מס שהיא בין אפס ל-7%. ארבעת הרכיבים האלה יוצרים תהליך הפוך לייהוד הגליל ולהשתלטות על השטח. מדובר כאן בחזית השמינית של מדינת ישראל. את הסוף של התהליך הזה ראינו בנגיעה בשומר חומות וב-7 באוקטובר, הגיע הזמן שהמערכות יתעוררו, שהמדינה תתעורר, שהמשרדים, כל אחד במקומו הוא. בסוף, וזה מה שראיתי לאורך הדרך, לכל שאלה יש תשובה, אבל כשמסתכלים על המקרו, אני לא בא בתלונה לאף אחד, לא למשרדים ולא לזה, אני אומר שבסוף יש תוצאה, אנחנו רואים את התוצאה. נוסעים בכבישים ורואים את התוצאה והתוצאה היא לא טובה. לכן כל אחד ממקומו, אני גם לא יודע להציע את הפתרון הכולל, זה שכבות על שכבות של תהליכים שמובילים למקום הזה, אבל צריך ליצור פה שינוי מהותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו אחר כך נעבור למשרדי הממשלה ולגופי התכנון, אני אבקש אם תוכלו לרשום ולדייק. אנחנו ממקדים את השאלות של הגופים ואחר כך ניתן את היכלת לענות ונקווה שנקבל תשובות. יונה אדמוני מתנועת רגבים, בבקשה. << אורח >> יונה אדמוני: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לנושא של מחקר של יעילות התמ"לים, כל התוכניות לתכנון מועדף לדיור. בחנו את כל התמ"לים, עברנו על כל התוכניות שפורסמו מ-2014 עד 2024, עברנו על כל התוכניות ביישובי המיעוטים, עברנו על כל התוכניות במחוז צפון וחיפה, עשינו השוואה לתוכניות בדרום, לתוכניות של רובריקה של בנייה בקרקע מרובת בעלים והשווינו גם לתוכניות בקריות ובשאר הארץ. אני אציין, בלי שום קשר לגליל, שהתוכניות האלה, אמנם הן נועדו להגדיל את היצע הדיור, ביישובי מיעוטים הן גם מכשירות בנייה בלתי חוקית, חלק באופן מכוון וחלק פשוט כי זה מה שקורה. בפועל יש 42 תוכניות במחוז צפון וחיפה, ביישובים היהודיים יש 11 תוכניות, ביישובי מיעוטים יש 29 מיעוטים, ביישובים מעורבים יש שתיים, בעכו ובנוף הגליל. מעניין שבגליל יש מועצות מקומיות רבות, אבל כל המועצות המקומיות שיש בהן תוכניות ותמ"ליות הן מועצות מקומיות של יישובי מיעוטים. אין אפילו מועצה מקומית אחת בגליל ובמחוז חיפה שיש לה תוכנית של הוותמ"ל. בחנו את היישום של הוותמ"לים, לקחנו את כל התוכניות שעברו עד שנת 2022 ובחנו האם בכלל הן יעילות, כלומר האם הוציאו אותן לפועל, האם התחילו בנייה. אני אתמקד במחוז צפון וביישובי המיעוטים כי זה באמת רוב התוכניות בצפון. ברובן הגדול, מתוך 16, בשמונה בכלל לא התחילו ליישם תוכניות ורק מיעוט של המיעוט התחילו ליישם את התוכניות. פה אני נכנסת לעוד נושא וזה שבכל יישובי הצפון, עובדה ידועה, הקרקע במהות התוכנית היא קרקע פרטית, לפחות בחלקה, וזה מקשה מאוד. זו כבר פרשנות, האם זה מקשה ואולי זה מקשה על הוצאת התוכניות לפועל, אבל בתוכניות שכן יוצאות לפועל הן ביישובים שבהם הקרקע היא או קרקע מדינה, או במקרה ייחודי שבו הקרקע נמצאת בבעלות הרשות לטובת אנשים פרטיים, או במקרה ספציפי מאוד שבו התוכנית עצמה נוקבת בשמות הבעלים הפרטיים של הקרקע. בשאר המקומות אנחנו מוצאים שמאוד קשה להוציא את התוכניות לפועל. אני אציין לגופו של החוק הוותמ"לי, סעיף 4 באופן מובנה, כשבאים לתכנן תוכנית מהירה לבנייה, היא מאפשרת לתכנן פחות יחידות דיור ביישובי מיעוטים, כלומר ביישובי מיעוטים, זה בסביבות 200, אם אני זוכרת נכון, וביישובים רגילים המינימום של הדירות שצריך לתכנן הן 1,050. בפועל בכל התוכניות המינימום הוא מעל 470, רוב התוכניות הן גם מעל 1,050. כלומר לא בטוח שיש יעילות ויש הצדקה להבחנה הזאת בין יישובי מיעוטים ליישובים יהודיים לפחות בגליל. אני אגיד מילה אחרונה לגבי צפיפות של התמ"לים שמצאנו וזה שאם אנחנו שמים את כל היישובים, אני כרגע מדברת על כל הארץ, אבל גם בצפון זה נכון, על סקלה של צפיפות, כל יישובי המיעוטים נמצאים בצד הנמוך של הסקלה, כלומר הצפיפות ביישובי מיעוטים היא תמיד בצד הנמוך יותר. כמובן שיש גם יישובים יהודיים שבהם הצפיפות היא נמוכה, אבל הצפיפות הגבוהה היא תמיד תהיה ביישובים יהודיים. גם בערים, אם אני לוקחת רק את הערים במחוז הצפון וחיפה, גם שם בערים הערביות הצפיפות תהיה נמוכה ורק בערים יהודיות תהיה צפיפות גבוהה. זה לא דבר שהוא מתבקש מהחוק או מלשונו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. את מדברת בשקט, אבל את מציפה פה דברים מאוד חמורים, את מצביעה על נקודה שלא רק אנחנו מתעסקים בבעיה למשל של עלויות הקרקע ושמאויות הקרקע ושל השיווק, אין מה לשווק כי אין תכנון, וגם כשיש תכנון הפערים בין המגזרים זועקים לשמים בצפיפות ובשטחים. גם כשנרצה לשווק אין תוכנית בכלל שמקדימה את ההיתכנות לזה. << אורח >> יונה אדמוני: << אורח >> אני אגיד יותר מזה, אני לא יודעת אם יש מה לשווק כשהתוכנית היא על קרקע פרטית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. הפורום להצלת הגליל, אסנת זוהר, בבקשה. << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> שלום לכולם. אם אני אבקש מכם לצייר את מפת ארץ ישראל אז אני מניחה שרובכם תציירו אותה כמין טרפז כזה מוארך כמו שיש לי ולרבים בתליון, בפועל זו מדינת ישראל, זה הדבר הזה. הדרום הפך לבדואיסטן, מדינת ישראל נאכלת מיום ליום והיא קטנה מיום ליום, הגליל הוא חבל ארץ עם רוב ערבי, ואני שואלת אתכם עם מה נשארנו? איך הגענו למצב הזה שיש הדרה של יהודים מקרקעות מדינת היהודים? אנחנו מאבדים את הנגב, אנחנו מאבדים את הגליל ועדיין אין ריבונות גם ביהודה ושומרון, והתשובה היא בין היתר התנהלות חסרת אחריות, שלא לומר פושעת, של רשות מקרקעי ישראל וגם של ממשלות ישראל לצערי שמחלקות את קרקעות המדינה בכמעט חינם למגזר הערבי וגם בחינם, בעוד שרוב אזרחי מדינת ישראל היהודים נושאים בעלויות בלתי אפשריות למרכיב הקרקע. ברשותכם אני אתן לכם דוגמאות. היישוב ואדי חמאם ליד טבריה, ממש מול הכנרת, חצי דונם, 80,000 שקל. בועיינה נוג'ידאת, 27,000 שקל, 44,000 שקל, כאוכב, 49,000 שקל, 50,000 שקל, טובה זנגריה, 78,000 שקל, והמצב ברור, זה הזיה. מעבר למחירים האלה יש בחלק מהיישובים הערביים, רובם, סבסוד מלא של הוצאות הפיתוח, שזה מאות אלפי שקלים. ועוד עניין, רוב המכרזים ביישובים הערביים הם מכרזים לצמודי קרקע ופחות בנייה רוויה, מה שגורם להתרחבות היישובים ולתפיסה של עוד שטח. יש כאן מי שמקבל אדמה לבניית בית פרטי במכרזים סגורים לבני המקום, שומר על הצביון של המקום, במחירים שהם באופן קיצוני יותר נמוכים מהמחירים ביישובים יהודיים. אתם מבינים את פערי המעמדות שזה מייצר פה? אתם מבינים את האפליה? אתם מבינים שאנחנו הופכים את הדור הצעיר שלנו ליותר עני? אתם מבינים שאנחנו מאבדים חבלי ארץ שלמים? זו כבר לא העדפה מתקנת, זה הרס שטחי של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, זה כיבוש פנימי לכל דבר, זו אפליה קיצונית והרסנית נגד יהודים, נגד הצעירים היהודים. תגידו לי, איך אפשר להסתכל לדור הצעיר שלנו בעיניים? איך אפשר להסתכל ללוחמים בעיניים? איך אפשר להסתכל לדור הגבורה הזה ולהיות כל כך כפויי טובה? איך אפשר לתרץ את המציאות המעוות הזאת שהם לא יכולים לבנות בית במדינה שהם שופכים את דמם עליה. אני ראיתי את המכרזים למילואימניקים, אני גם הייתי חלק מהמתווה, כמות מגוחכת של מגרשים במחירים בלתי אפשריים, עם הנחות שבעיניי הן גם מגוחכות. זו בושה וחרפה. במושב דור יצא מכרז לנכי צה"ל, 100% נכות פלוס מיוחדת, אין לי מושג מה זה מיוחדת, אני מניחה שזה קטועי רגליים, קטועי גפיים, 5 מיליון שקל לחצי דונם. 5 מיליון שקל. איפה אנחנו חיים. בפוריה עילית ממוצע של 1.2 מיליון, כפר תבור 1.5 מיליון וזה לפני מע"מ והוצאות פיתוח. זה נראה למישהו כאן הגיוני? במקום שהמדינה תיתן ללוחמים האלה אדמות בחינם, מה הבעיה לתת להם אפילו דירות בחינם. תנו ליזמים עוד אחוזי בנייה, תסבסדו את עלות הקרקע, זה לא בשמים. תקלו על הזוגות הצעירים, תנו תמריצים ליישב את הארץ הזו בכל חלקיה. אם לצעירים ערבים שלא עושים צבא אתם נותנים גם לילדים שלנו מגיע. ממשלת ישראל צריכה להכריז על תוכנית התיישבות חירום לאומית, לייהד את הגליל, להפריח את הנגב וליישב את יהודה ושומרון ולהחיל ריבונות, כי ריבונות תאפשר בין היתר בנייה של עוד יחידות דיור, עוד הקמת יישובים ותוזיל באופן כללי את מחירי הדיור. הממשלה חייבת לשים את הזוגות הצעירים, את משרתי המילואים, את הלוחמים שלנו, וגם את היהודים, מותר להגיד את זה, בסדר עדיפות עליון, הרבה מעל כל אפליה מתקנת או תעדוף אחר, ולהעניק להם כל הטבה אפשרית, כי זו מדינה יהודית וזה העתיד שלנו פה. ולסיום אני רוצה להגיד, אנחנו ממש לפני ראש השנה, אם הממשלה הזאת לא תשנה את המציאות במיידית, עם כל גופי התכנון ומי שאחראי לדבר הזה לא יתעורר ויבין את המערכה מהר מאוד יתקיים בנו הפסוק מספר דברים, הגר שגר בקרבך הוא יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה, הוא יהיה לראש ואתם תהיו לזנב. אז או שאנחנו אומה חפצת חיים או שלא, או שנדאג לנצח ישראל, לדור העתיד, או שהיהודי האחרון באמת, שיכבה פה את האור. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אסנת. על קיבוץ דור דיברנו פה בשבוע שעבר, שזה דבר שהוא מבורך דרך אגב, שיווק של קרקעות לנכי צה"ל, חיילי מערך המילואים, אבל בפועל אפס היתכנות למימוש ההטבה הזו ואז אנחנו נשארים עם כותרת באמת מרשימה ומדהימה של שיווק קרקעות ובמקום מאוד נחשב ומעניין, אבל בסוף כשאתה יורד לפרטים אי אפשר לממש את ההטבה הזאת. אנחנו קראנו כאן מהוועדה בשבוע שעבר לעצור את המכרז הזה ובכלל גם למשרד הביטחון, אגף שיקום, ולרמ"י צריכה להיות ישיבה עם משרד השיכון ולייצר נוהל שאותו נכה צה"ל יקבל ואוצ'ר להטבה, לקרקע, לדירה. אחד ירצה לגור בשדרות, אחד ירצה לגור בקרית שמונה, אחד ירצה לגור בדור, הכול בסדר, אבל ההטבה תהיה שווה, ההנחה תהיה רלוונטית למיקום שבו מתפרסם המכרז . זה יהיה מקובל בכל מכרז וכך גם לא יהיה לחץ של אותם פצועים או אותם משוחררים לרוץ ובגיל 22-21 כבר להיכנס להתחייבויות של מיליונים, אלא הוא יודע שיש לו את הוואוצ'ר, בהתאם לוואוצ'ר שיש ללימודים, הוא יודע לממש את ההטבה על הקרקע, הוא תרם, נלחם, בטח אלו שנפצעו, והוא יוכל לקחת את הזמן, ללכת ללמוד, ללכת לאקדמיה, גם על מה שקורה באקדמיה אנחנו צריכים לנהל דיונים, ואז לממש אותה, יתחתן, יחליט איפה הוא רוצה להמשיך את חייו. עמותת הרוב היהודי, יגאל מלכה, בבקשה. << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> אני חשבתי להתחיל עם משהו אחר, אבל אסנת הכניסה אותי לאירוע ואני ביקשתי ממנה את המפה שהיא ציירה, שזו מפת ארץ ישראל הנוכחית בפועל, לא מה שאנחנו מכירים, זו המפה בפועל. אסנת, אני רוצה לתקן אותך, הגליל הלך, אין גליל, הנגב הלך. אם אנחנו הולכים פה לרהט, זה האזור הזה, הלך. באר שבע, אמר לי רוביק דנילוביץ' שהם ירדו כבר מתחת ל-60% יהודים, הלך. אנחנו הולכים פה, רמלה, עיר מעורבת, דרום תל אביב מת, אנחנו הולכים ללוד, ליד רמלה, נצרת, הלך. חיפה. בקיצור לא נשאר ליהודים איפה לגור היום. הסיפור הזה של מדינת היהודים שהיא קטנה וגם אותה רוצים לחלק לשתי מדינות ועל זה יש ויכוח, אנחנו בשליש מדינה, אנחנו 8 מיליון יהודים נאבקים פה על שליש מדינה, כש-2 מיליון אזרחים ערבים יכולים לגור איפה שהם רוצים. היהודים מוגבלים, המכרזים ביישובים הערביים, למי שלא מכיר, אני מניח שכל מי שנמצא פה מכיר, אבל המכרזים ביישובים הערביים הם לתושבי המקום בלבד, במילים פחות מכובסות אין כניסה ליהודים. יהודי לא יכול להגיש הצעה במכרז ברהט. הוא יכול בלהבים, אממה? בלהבים יצא עכשיו מכרז, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא בקמפיין והראה איך אנחנו נותנים 100% ללוחמי צה"ל, אז ה-100% ללוחמי צה"ל הזה 1.3 מיליון שקל בלהבים לפני ששמת אבן על המקום, זה רק האדמה, לפני מע"מ כמובן, אבל רהט הצמודה, שמאיימת לכבוש את להבים, מוציאים שם מכרז ב-130,000 שקלים כולל הכול, כולל חיבור לחשמל, רק את החניה נשאר לעשות, זה היה לפני שנתיים. זאת אומרת שברהט הבדואי, שלא בטוח שהוא עושה צבא, כנראה ברוב המקרים הוא לא יעשה צבא, מקבל ב-10% מחיר מהשכן שלו הלוחם שפינינו לו אדמה בלהבים. אני חושב שאם דור זה חסר היתכנות ב-5 מיליון שקל, גם להבים זה חסר היתכנות, כי לא יכול להיות שיהודי ישלם 1,000% מעל רק בגלל שהוא יהודי. הסיפור הזה לא יכול להימשך, אנחנו מאבדים פה את המדינה. יושב פה השמאי הממשלתי, אני רוצה לשאול, אני הסתכלתי על כל כך הרבה מכרזים, איך אתם מקבלים החלטה שקרקע בחורה עולה 2,600 שקל וקרקע בשדרות עולה 400,000, 800,000 שקל. איך? מי מכין את השמאות הבלתי אפשרית הזאת? זה בלתי נסבל לראות את המספרים האלה, זה 2,000%, 3,000% יותר, זה לא סביר. זה לא עוד 10%, 15%. אני אשמח לשמוע תשובה לפני שאני ממשיך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יגאל, תיכף אנחנו ניתן לכל הגופים כי יש כאן גם את רמ"י, גם את השמאי ואנחנו נשמע את כולם, ניתן להם מספיק זמן להגיב. << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> אז אני אמשיך. כבוד היושב ראש, היה פה דיון בשבוע שעבר על חדירת ארגוני הפשיעה לכל מיני מכרזים ואני שואל מי מנהל את רמ"י. אנחנו יודעים שיש מנכ"ל, ינקי קוינט, אני שואל מי בפועל מנהל את רמ"י, כי המדיניות הזאת שערבים מקבלים קרקעות ב-90% ו-95% הנחה פחות מיהודים אומר שמישהו אחר מנהל פה את העניינים. אני רוצה לדעת מי מנהל את האירוע הזה. זה לא יכול להיות. אנחנו מגדלים ילדים, הילד שלי סיים את השירות הצבאי שלו ש-90% ממנו הוא היה במלחמה, איבד חברים והוא יוצא והוא אומר לי: אני טס. מי שמכיר אותי יודע שאצלי בבית זה לא יכול להיות ואני שומע את זה ואני מזועזע. הוא אומר לי: אני טס וכל החברים שלי טסים כי אין לנו עתיד פה. הוא אומר לי, אם אני מרוויח עכשיו 7,000 שקל, 10,000 שקל, האופק שלי 20,000 שקל והקרקע פה עולה 2 ו-3 ו-4 מיליון שקל, אין לי עתיד פה. אתם רוצים פה מדינת קשישים ופיליפינים בעוד 20 שנה? אז תמשיכו בדרך הזאת כי לשם אנחנו מובילים. זאת שנה אחרונה של הממשלה הזאת, אני פונה אליך, אם לא יהיה פה מהפך אנחנו נאבד את המדינה. לא רק את השלטון, לשלטון אני פחות דואג, אני דואג שנאבד את המדינה, לא יהיה לך לאן לחזור בסוף הסיפור. אז אנחנו חייבים לשים לדבר הזה סוף. ואני אשאל עוד שאלה אחת, אתם סיפרתי שקיימתם הרבה ועדות כאלה, מה יגרום לכך שבסוף הוועדה הזאת, אחרי שאנחנו נצטלם ונדבר יפה, זה יחלחל לשטח ובסוף החבר'ה הנכבדים, שאני בטוח שאכפת להם מהמדינה הזאת, כי גם להם יש ילדים, בסוף יבצעו את המדיניות שהממשלה מתווה, מה יגרום לזה לקרות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסיפה שלך הייתה האמירה אולי הכי חשובה. באמת יושבים אנשי גופי התכנון ואני חושב שהם ציוניים לא פחות מאף אחד אחר שיושב כאן סביב השולחן, המדיניות הזאת מחלחלת לצערי גם ממשרדי הממשלה, מהפנים והשיכון. אני התיישבתי על כיסא היושב בוועדה הזו לא מזמן, זה אחד הדיונים הראשונים, אנחנו בסך הכול קיימנו לא מעט דיונים, אבל הוא היה בראש סדר העדיפויות בנושא הזה וזו אחת הזעקות הגדולות, בסוף המדיניות הזאת מגיעה, אמנם כפי שפתחתי ואמרתי, ראש הממשלה מגיע למועצה ונתן איזה שהיא הנחיה, שרים הרלוונטיים מדברים, זה שיכון ופנים שיושבים על השיבר של ועדות התכנון וגופי התכנון ויש איזה שהוא פער אדיר ואנחנו כאן כדי לוודא. כמו שאתה אומר, יש לנו שנה אחרונה, אנחנו מאוד מקווים שגם נמשיך להיות, אבל אלה הכיוונים. כמו שאתה אומר, השלטון לא רלוונטי, אנחנו מאבדים את המדינה. אני מניח שיש פה לא מעט אנשים שיצא להם לטייל בנגב ובגליל, רואים את זה בעיניים, זה לא תיאוריה והמספרים, מאוד כואב לראות אותם, 15% יהודים, 12%, ירידה בתוך עשר שנים של 10% בהתיישבות, בסוף מי שמגיע לגליל ולנגב רואה מדינה אחרת ולשם אנחנו מכוונים, זה התפקיד שלנו, בשביל זה שלחתם אותנו לשבת כאן ולפקח ולוודא שהדברים אכן הולכים להשתנות. אילן רובין, מנהל הפעילות של 'לב בגליל'. << אורח >> אילן רובין: << אורח >> תודה רבה על הבמה. קודם כל אני מצטרף כמובן לכל הדברים שנאמרו פה, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. גם אחרי תקופת מילואים אני מתחיל לחזור לעניינים, אז על בשרי מה שנקרא הסיפור של הגליל והמילואים. ממש שתי נקודות קצרות, כי נכנסו פה לפרטים. הנקודה המרכזית, הסיפור של שינוי תפיסה. יהיו פה עוד דיונים, היו כבר דיונים שנעשו במהלך השנים האחרונות, מחקרים שונים עם כל מיני נתונים באמת הארגונים, אני חושב שאחד מזין את השני. עשינו פה מחקרים עם נתונים, אני אומר פה לגופי התכנון ולגופים של המדינה, לא כלפי מישהו אישית אלא באופן כללי, לא טוב לנו ולא נחמד לנו לעשות את המחקרים האלה ולמצוא מספרים אחרים. אנחנו עושים את זה, כמו שחבריי אמרו, כי אנחנו רואים את המציאות בעיניים. אני כל בוקר קם ורואה מולי את רכס הרי נצרת, איך הוא סוגר אחד עם השני, כפר מתחבר לכפר, מקיפים את נוף הגליל מסביב וזה מגיע אלינו, לאזור שלי פחות או יותר, גוש משגב עם המובלעות. ראינו מה קרה ב'שומר חומות' והדבר הזה מוביל בקשר ישיר למה שאמרו פה כולם ברמת הציונות. צריך להפסיק לפחד לומר את זה, התיישבות זה ערך. ערך, אני אומר פה לגופי התכנון, עולה כסף, זו ציונות, מה לעשות? באנו לפה כי זה חלק מהסיפור של עם ישראל לאורך הדורות. זה לא רק שתפסיקו לפחד להגיד את זה, זה גם תפסיקו לפעול נגד זה, בין אם זה ועדות קבלה שעברו פה במשכן הזה, חבר הכנסת קלנר, שהיה פה בדיונים, עבר פה חוק ועדות קבלה קריאה שלישית, נכנס לספר החוקים והוא לא מיושם, למה? כי מועצת מקרקעי ישראל הכניסה עוד איזה טיפ קטן שהצליח לעקר את החוק מהתוכן שלו והיום הם הולכים וגם סוגרים דילים מעל המועצות מול היישובים. לכן אני אומר, זה לא רק לפחד להגיד את הדבר הזה של ערך ציוני, זה גם להפסיק לפעול נגד הדבר הזה. עשרות שנים לא קם יישוב בגליל. נכון, יש תחנות לאורך הדרך, יש את הסיפור של אדון מזוז וכו', עדיין, אנחנו הולכים ונקמלים, גם בעיר וגם בכפר. זה מצב שמצריך שינוי תפיסה אמיתי, אני אומר את זה לכולנו פה, שינוי תפיסה, זה האירוע הגדול. מה שיגאל פה אמר, הסיפור של העתיד של הילדים שלנו, זה מציאות בשטח וכל הנושאים קשורים לסיפור הזה. גם הסיפור של התכנון, גם בסיפור של הכפרי, גם בסיפור של השטחים הפתוחים. אני הייתי במילואים, הייתי בעזה, חזרתי להפוגה אחרי עשרה ימים, אני רואה שטחים פתוחים, אני פתאום חוזר הביתה רואה מתחת לבית תחנות של האגודה למען החייל בתוך שטחים מתחת לכפר כנא. אמרתי ואללה, קיבלו מתנה, איזה יופי, מסתבר מה? שטחים פתוחים, מרימים שם מה שבא להם, על הבאב אללה. לכן אני אומר שצריך פה שינוי תפיסה, אדוני היושב ראש, גם בדיונים הבאים שלך, לדרוש שינוי תפיסה מכל הגופים שנוגעים בדבר הזה, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. צחי אליהו, תושב הצפון, תושב מושב עין יעקב, בבקשה, << אורח >> צחי אליהו: << אורח >> שלום לכולם. קודם כל, יגאל, אני אענה לך, שאלת מי אחראי, ינקי. הגיע הזמן להחליף את הפקידוּת, מדברים על זה. הוא אחראי, זו מדיניות שלו. אנחנו חיים בגליל, אנחנו סובלים מזה. נאמר פה שאחוז הילדים בגליל הוא 20%, תן לי לתקן אותך, זה 15%, הכי פשוט לראות את זה בבתי חולים במחלקת יולדות, על כל יהודי אחד יש 15 יולדות. אפשר לראות את זה בנהריה, בצפת, אני גר שם. אני תושב עין יעקב, מושב בקו עימות. אני קניתי קרקע באפס שקל מהמדינה, אבל עלויות הפיתוח שלי עלו 450,000 שקל, שזה במקרה הטוב. במורד ההר בכפרים לידי, אותו מתווה, אותן עלויות פיתוח שאמורות להיות, כפרים ערביים, העלויות הן כמה עשרות אלפי שקלים. זה נאמר פה, הדוגמאות מאוד דומות למה שיש פה. ועוד נושא חשוב שפספסתם פה, אנשים לא רוצים לבוא לגור בגליל. אין תשתיות, אין גני ילדים. יש יישוב משנות ה-60 או 70, מתת, אין בו ביוב עדיין עד היום. אין מפעלים, שטחי המסחר משווקים אך ורק בערים או בקיבוצים שיש להם איזה שהיא דרך פלא להפוך את השטחים החקלאיים שלהם לשטחים מסחריים או בכפרים, שהם עושים את זה איתכם ובלעדיכם, ואתם לא מסוגלים לעשות להם כלום, רק לנו, בוא נגיד את האמת. אז אין התפתחות, אין עבודה ואנשים הולכים מרכזה. דבר אחרון וחשוב, התחושה של תושב הגליל שהוא מופלה. כשחברי, אדוני היושב ראש, נבחר הרגשנו שיש לנו נציגות, כאילו זו הצלחה מסחררת, לא יכול לצאת מאיתנו חבר כנסת, לא יכולים לבוא לפה רופאים טובים לבתי החולים שלנו, אנחנו צריכים לנסוע עד לירושלים או לתל אביב. למה? כי לא בניתם איתנו מראש, לא נתתם לנו מראש את הבמה להצליח. שם צריך לבוא התיקון, אחרי זה נתחיל לשווק קרקעות כמו שצריך. ועוד דבר חשוב שאני מוסיף ככה בשנייה האחרונה, זה ההשתלטות הערבית על יישובים קיימים, כפר תבור הולכת ונעלמת, אני לא מדבר על מעלות, עפולה ודברים שכבר קרו. כפר הוורדים, למי שלא מכיר, שכונה שלמה ויש להם עוד שכונה בדרך שראש המועצה לא מעוניין לקיים אותה כי יש שם הגירה שלילית של היישוב והסוציואקונומי שלהם ירד, אולי הם יקבלו אפילו הטבת מס בזכות זה. 270 בתים למכירה ביישוב כזה קטן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, צחי. חן, מועצה אזורית משגב, בבקשה. << אורח >> חן גביע: << אורח >> בוקר טוב. מילה על המועצה. מועצה עם 35 יישובים, 29 יישובים יהודיים, שישה יישובים בדואים. חלק מהערכים שלנו כמועצה זה השותפות והגיוון, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה טוב והדוק עם רשויות סביבנו, שרובן רשויות ערביות, ואנחנו שמחים על כך. הוצגו פה הרבה מספרים, אז אני רוצה להראות זווית אחרת. בהצטרף לשאלה לגבי שמאות הקרקע, הפערים במחירים במגרשים ביישוב אחד, שזה בסביבות 2.5 מיליון שקל ושלושה קילומטרים משם סדר גודל של 150,000 שקל, אני רוצה לחדד פה נתון. זה לא עניין של שוק, כי אותה קרקע בעיר ערבית, אותה קרקע שהמדינה מקצה ב-150,000 שקל, שהיא קרקע פרטית ונמכרת בשוק הפרטי, אז היא נמכרת באזור 3 מיליון שקל. אני לא מדייק על השקל, אבל אלה סדרי הגודל. לכן אם האמירה היא היצע וביקוש, אם האמירה היא מחירי השוק, אז אני רוצה לשים על השולחן שלפחות מהזווית שלנו הדברים נראים אחרת. דיברו פה על שינוי התפיסה. אני חושב שצריך לעבור מלדבר על קרקע כעסקת נדל"ן מניבה ללהבין שיש פה ערכים נוספים, שכמו שידענו ליישם אותם בחלק מהיישובים, ההכרה בצרכים התרבותיים קהילתיים מקומיים, אני חושב שהיא הכרה נכונה. אנחנו לא מבקשים לבטל אותה, אנחנו מבקשים להחיל אותה גם היישובים שלנו. כשמישהו בא לגור בפריפריה, אז הוא לא רק מקבל את הנוף, הוא מקבל את היעדר השירותים, הוא מקבל את היעדר התשתיות, הוא מקבל הרבה מאוד דברים שבמקומות אחרים המדינה נותנת ואנחנו צריכים לממן אותם מכספנו או לעשות בעצמנו בהתנהלות הקהילתית שלנו בתוך היישובים, והדבר הזה הוא לא עסקת נדל"ן. כשאנחנו מדברים על רב דוריות, כשאנחנו מדברים על הגדרה של בני מקום אז אנחנו חושבים שכשבאים ליישובים שלנו, ויש המון יתרונות בלגור בגליל, המון, יש גם כמה אתגרים והחוסן הקהילתי הוא מה שמאפשר לנו להתגבר עליהם, וכשאנחנו מדברים על שרשרת דורות, של סבא סבתא, אבא אמא ונכדים, זה לא עניין של להעביר את הנדל"ן היקר הזה בירושה, זה עניין של לייצר איזה שהוא גרעין קהילתי שהוא זה שמאפשר את קיומם של היישובים שלנו. מה שקורה בפועל היום זה שאנחנו אומרים לחבר'ה הצעירים, אם אין לכם בין 3 ל-4 מיליון שקל לבנות בית אל תבואו, אין לכם מה לחפש פה. המשמעות של זה היא שהגנים שלנו מתרוקנים, אנחנו סוגרים גנים, יש לנו יישובים שמזדקנים. זה מעגל, כי יישוב שאין בו גן אז גם קשה לו לקלוט והוא לא קולט אז הוא מזדקן. יש מעט מאוד, גם במשגב וגם במועצות אחרות, אני מכיר את זה מהמועצה שבה אני גר, גילאי 25, 35, 40, הם פשוט לא קיימים. לכו תחפשו מדריכים לתנועות הנוער באזורים האלה, לא מוצאים, הם פשוט לא נמצאים. אני חושב ששינוי התפיסה מחצי דונם כעסקת נדל"ן להבנה, להחלה של העקרונות שהבנו במקומות אחרים, שישגם ערכים קהילתיים, גם תרבותיים, גם ערבים נוספים שצריך להתחשב בהם, שם טמון העניין, כי את המספרים ואת ההחלטות, בסוף כל צד וכל אחד פה יזרוק את הנתונים שלו ובסוף זה עניין של פרדיגמה והיא בעינינו צריכה להשתנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, חן. אני חושב שהשיקוף של המציאות שהצגת על מה שקורה במשגב הוא דבר שחוזר על עצמו, זה איזה שהוא דפוס, אני חושב שהנקודה שאתה אומר ופגעת, בסוף הקרקעות מהראייה התכנונית הן לא דרך להכנסה ולהתעשרות של הקופה של מדינת ישראל, בסופו של דבר זה יעד וחזון ציוני ואני חושב שככה שאנחנו צריכים להסתכל על הקרקעות האלה, בוודאי גם בנגב וגם בגליל. בני, בבקשה, רק אם אתה יכול בקצרה ונעבור לגופי התכנון. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, כבר חלק נאמר פה, הן על ידי יגאל שסימן לך את המפה עוד יותר, שזה, אם אתם לא שמים לב, מכתרים את מדינת ישראל, מכתרים את השארית של היהודים. גם האדון שדיבר על השתלטות בתוך הערים או בתוך היישובים שכבר כמעט מוחקים אותם כיישובים יהודיים ועל כך אני רציתי לדבר. עשרות שנים אני נלחם עם מקרקעי ישראל, זה לא רק על מה שקורה ליהודים, אלא גם על מקומות שהם נותנים שטח לצורכי ציבור ואדם לא מקיים אותו וגם מנסה לשנות את הייעוד של אותו שטח לצורכי ציבור. צריך לבדוק שם מה קורה שם מבחינת הדרום, מבחינת הגליל, כל מה שעובד שם, ומקרקעי ישראל, אם אין משהו מתחת לשולחן שם לאנשים. כי לא יכול להיות כאלה הפרשים. בוא נדבר על אנשי צבא, מקימים יישוב צבאי לאנשי קבע, צבא ההגנה לישראל. אותו יישוב אחרי חמש שנים כשכבר משתחרר החייל הוא יכול למכור, הוא יכול לשנות והכול, מי בא לשם לגור ולקנות? ערבים מהנגב. הם באים להשתלט לאט לאט על אנשי קבע שם, להבריח אותם לאט לאט. קחו את עומר, כמה כבר חדרו לשם, כי יהודי לא יכול לקנות שם את הבית מאחד לשני, אבל אם באים לתת שטח אדמה ליהודי במחיר מסוים, ביישוב מסוים, לא ימכור את הבית לערבי אלא ליהודי. זה צריך להיות כלול, לא משנה זמן מכירה. קיבלת הטבה, קיבלת הכול, אתה רוצה לעבור למקום אחר? רק ליהודי, כי יהודי לא יכול להיכנס לכפר ערבי ולקנות שם בית. הוא לא יכול לחיות. גם לא במכרז, המכרזים שנותנים לאותם יישובים הם רק לערבים, למה? יהודים לא יכולים להיכנס? כי זה ב-40,000 שקל, 30,000 שקל. הטבות כל כך טובות, מצוינות. איך זה? אותה הערכה, למה במקום הזה לידו ולידו יישוב יהודי ישלם שם מיליון שקל על השטח, למה? מה ההבדל בין שטח לשטח? פה צריך לבדוק מה קורה פה. אני אומר לך, צריך למחוק את כל הפקידות הזאת של מקרקעי ישראל, צריך לשנות אותם, משהו מסריח שם. מסריח אפילו אני יכול להגיד לך פלילי, או שהם מפחדים מהעבריינים או שהמעשים פליליים שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לא לקבוע האשמות. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> לא, זה מה שיש, או פשע שם שמאוימים או שזה פשוט קורה, אחד משני הדברים פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, בני. גלעד אלטמן, עמותת אדמתי. << אורח >> גלעד אלטמן: << אורח >> שלום לכולם. קודם כל להוסיף על הנתונים אין לי מה להוסיף, אבל אני יכול להמליץ לכם על דרך. נקודת המוצא, ההתיישבות היא ביטחון, זו נקודת המוצא שלי, לא רק ביטחון ברמה הביטחונית, אלא גם ביטחון במסגרת ביטחון המזון, גם ביטחון במסגרת שמירת הקרקע. זאת ההתיישבות. כיוון שהיא הולכת ומתאדה, הולכת ונעלמת ונכחדת צריך לחזק אותה. כדי לחזק אותה, הדרך הפשוטה והמהירה ביותר זה להגדיר את המטרה של כל משרדי הממשלה, להגדיר את המטרה, לחזק את ההתיישבות. ברגע שיש מטרה מתחילים ללכת לכיוון שלה ואחד הצעדים שאפשר לעשות וצריך לעשות זה להשוות את התנאים למגזר הלא יהודי. ברגע שאתה משווה את התנאים אתה מסתדר עם כל הבלגן הזה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, גלעד. אני רוצה לעבור למשרדי הממשלה ולגופי התכנון. אני רוצה להתחיל עם יעל ממשרד ראש הממשלה ואחר כך בפתיח את השאלה לגופי התכנון. במרץ 2024 ראש הממשלה מגיע ביחד עם מנכ"ל המשרד שלו שהיה, יוסי שלי, ועם לא מעט חברי כנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אחרי חצי שנה של עבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחרי עבודה מאוד מאומצת, הם מגיעים, מקבלים החלטה, אני הייתי שמח לשמוע איפה משרד ראש הממשלה, אני מניח שאת תייצגי את אותה עמדה, אבל גם אחר כך איפה הדברים נמצאים אל מול גופי התכנון, באו לידי ביטוי? אנחנו רואים איזה שהוא שינוי? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מול הרשות למקרקעי ישראל. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אני לא יכולה להגיד מה היה בתקופתו של יוסי שלי, כי כרגע יש ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הגב' דרורית שטיינמץ. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת את לא יכולה להתייחס לתקופה שלו? יש פה רציפות, זה לא ממשלת המנדט הבריטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה עמדת משרד ראש הממשלה? << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אז אני אתייחס למה שכרגע במשרד. אני יכולה להגיד שהתנהל דיון בראשות מנכ"לית המשרד, דיון שעסק באופן כללי בסוגיות שונות בגליל וכרגע המשרד בוחן את הסוגיות שעלו ויגבש את צעדי המדיניות להמשך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה להגיד משהו, ביקשנו מכל המשרדים, יושבים פה רמ"י, תכנון, השמאי, וננזפים פה לא באופן אישי, אבל הגופים שהם יושבים בהם, וזה נורא נוח להאשים את הפקידות שאף אחד לא מכיר ויושבים שם אנשים שברמה האישית אנחנו בעשייה משותפת, אנשים מאוד טובים, אבל בסוף יש משרדים, יש משרד השיכון, משרד הפנים שאנחנו לא ננוח, אנחנו נשב עליהם, השרים שישבו שם, המפלגות שאחזו במשרדים האלה במשך שנים התוו מדיניות מסוימת שאנחנו רואים את התוצאה שלה, דרך אגב, אבל משרד רוה"מ הוא ראש חץ באירוע הזה. המדיניות של ראש הממשלה היא ברורה, יתקנו אותי פה הוותיקים יותר, אני לא זוכר שראש ממשלה מגיע לישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, אני לא חושב שזה קרה אי פעם. הוא הגיע כי הייתה לו אמירה מאוד ברורה ואני מבקש כן לשמוע דבר ראשון את העמדה של המשרד, אני מניח שאנחנו ברציפות שלטונית שלוש שנים, אני מניח שזה לא בהתייחסות למנכ"ל כזה או אחר, וגם אם משרד ראש הממשלה בסוף מפקח על רמ"י, מה קורה עם ההחלטה של ראש הממשלה. בסופו של דבר זה לא ח"כ ולא ועדה ולא שר, זה מי שמנהל את מדינת ישראל. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אז שוב, כפי שאמרתי, התקיים לאחרונה דיון רחב בנושא הגליל שעסק בסוגיות שונות שקשורות לגליל וכרגע המשרד בוחן אותן ומקדם את המדיניות בנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את רואה שהמדיניות שלכם מיושמת? היא באה לידי ביטוי? אני לא מבין את העמדה הזו, עם כל הכבוד המתבקש, בסוף את מייצגת כאן את משרד ראש הממשלה שהמדיניות שלו היא מאוד מאוד ברורה. אני הייתי מצפה שתשימי פה דוח על השולחן. ראש הממשלה במרץ 2024 הנחה את רשות מקרקעי ישראל לבצע דבר מאוד מאוד ברור, הנחה מסוימת, הגדרות מסוימות, חיילים משוחררים, לוחמים, אתם בפיקוח על זה? אתם מנהלים איזה שהוא מעקב על המדיניות שלכם? אנחנו כאן בוועדה גם מבקרים את משרד ראש הממשלה, גם את הגופים וגם את המשרדים, אבל כמשרד שהוביל, אני יודע מה הייתה המדיניות במשרד הפנים, אני נלחם מספיק במשרד הפנים ובמשרד השיכון. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אני לא מייצגת פה את משרד הפנים ולא את רמ"י ולא את התכנון - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את רוה"מ. רוה"מ, משרד קטן וזניח. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> רוה"מ בוחן את הדברים כרגע, בראשות המנכ"לית הנוכחית, ואלה נושאים שנמצאים על סדר היום וברגע שיהיה משהו קונקרטי נוכל לשתף. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לא, אבל יש משהו קונקרטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני קודם כל אבקש מהוועדה שאנחנו נפנה אחר כך בצורה מסודרת למשרד ראש הממשלה, מה קורה עם המדיניות של ראש הממשלה בעצמו. זה לא המנכ"ל אפילו, זה ראש הממשלה, אני חושב שאתה היית מעורב בזה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך משהו, קודם כל זה לא שהחלטה לא התקבלה, החלטה התקבלה ומה שצריך זה היישום שלה ואם היא משיגה את מטרותיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה לא יודע בכלל מה קורה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים איזה שהוא מוניטורינג על העניין הזה של איפה אנחנו עומדים ביחס למה שהתבקש. להחלטה היה רציונל מסוים, להביא לכך וכך הנחות כדי שיגיעו כך וכך אנשים בסוף לגליל. זו המטרה ולכן אנחנו צריכים לראות איך הדברים מתקדמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרת שהתקיים דיון נרחב אצל המנכ"לית בעת האחרונה, באיזה נושאים עסק הדיון? << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אני מבקשת שתיעשה פנייה מסודרת ללשכת המנכ"ל ואנחנו נשלח את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? אני לא מבין, אז בשביל מה היא באה לפה? << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> נשלח את רשימת הנושאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני די מופתע, כי את התשובות האלה הייתי מצפה מאנשים אחרים שיושבים פה. יש כאן ועדה, קודם כל זה קצת מזלזל בוועדה בלשון המעטה, שמגיע משרד ראש הממשלה שמוביל מדיניות ואין תנו תשובה ברורה. אני אומר את זה באופן הכי ברור שיש. מצופה שממי שמגיעה כאן לייצג את משרד ראש הממשלה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש תשובה, אין מדיניות. עינינו רואות, מה הבעיה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא רוצה להכניס לאף אחד מילים לפה, אבל אני מבקש שגם עכשיו, יש לנו עוד שעה לדיון כמעט, שמשרד רוה"מ ישלח לכאן מדיניות, מה המדיניות שלו, מה הפיקוח שלו על ההחלטה, או מישהו שיודע לענות לנו. בסוף אנחנו לא שורפים פה זמן, יושבים פה חברי כנסת, אנשים שהגיעו מהצפון הרחוק ופקידים בכירים שהגיעו הנה כדי לתת תשובות לשאלות נוקבות והם יושבים פה ושומעים ורושמים, אני מצפה לפחות ממשרד ראש הממשלה שכן נקבל פה תשובות על מה המדיניות של המשרד ואחרי שאנחנו יודעים מה המדיניות, כי ראש הממשלה אמר לנו מה המדיניות שלו, לפחות אם אתם מפקחים על יישום המדיניות שלכם. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אף אחד לא מזלזל, בוא לא נכניס מילים שלא נאמרו. כמו שאמרתי, הסוגיות נבחנות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מה הסוגיות? היה לכם דיון, דיברתם על ההתיישבות בגליל? על התכנון, על השיווק, על עלויות הקרקע? על הסוגיות הביטחוניות? על הטבות המיסים? על השמאי ועלויות הקרקע? מה דובר בישיבה? אני שואל ברצינות, כי הגופים שמגיעים לפה שומעים את הטענות ואנחנו נבקש תשובות, אבל ממשרד שמוביל מדיניות או מוביל את ממשלת ישראל אני כן מצפה למשהו הרבה יותר רציני. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אז שוב, הנושאים נבחנים. אני לא אגיד משהו שהוא לא מקצועי ולא מדויק, אני חושבת שרמ"י צריכים להתייחס לכל ההיבטים התכנוניים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, מה הנושאים הנבחנים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעל, אני אבקש, אנחנו עדיין פה בדיון, יש לנו לפחות עד 12:00 לשבת ולדון, אני מבקש בהקדם, אם את צריכה לצאת ולעזוב את הדיון כדי להביא את המדיניות של משרד ראש הממשלה, מה הנושאים שדנתם, מה המדיניות של משרד רוה"מ, איך אתם מפקחים על רמ"י בהחלטת ראש הממשלה? << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> המדיניות מתגבשת בכלל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את מבינה שבסוף יושב אזרח שבא ורוצה תשובות, אבל אז כשהוא שומע שלא ינקי ושמות ששמענו ורמ"י ומנהלת התכנון והשמאי, בסוף אם למשרד ראש הממשלה אין מדיניות ברורה, אז מה יעשו משרדי הממשלה? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני זוכר, היו לי הרבה פגישות שהיו לי בזמנו עם יוסי שלי בשביל לנסח, הוא היה מאוד מאוד בקרביים של הדברים, הכיר את הפרטים ברמה מאוד מאוד טובה, והניסוח שהוגש בספטמבר 2023 התקבל אחרי תלאות, וגם המלחמה שהתחילה באוקטובר, במרץ 2024 בסוף דברים התקבלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מדיניות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברור שיש מדיניות, התפרסמה בכל גוף תקשורת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, ראש הממשלה בעצמו אמר והתפאר ומחויב לנושא הזה, אני יודע את זה מתוך התעסקות אישית בנושא. מה שאנחנו מבינים שבמדינת ישראל בכלל חשוב, לא פחות מלקבל החלטה זה לעקוב אחרי היישום שלה ואם צריך לרדת לפרטים הכי קטנים אז כן לרדת לפרטים הכי קטנים כי בסוף אנחנו צריכים להביא תוצאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היו ארבע נקודות שדנו והיו נדרשות לבוא לידי ביצוע ויישום, אפשר להקריא אותן, זה משהו שהתפרסם בתקשורת כי ראש הממשלה אמר את זה בקולו. << אורח >> יעל אלחרר: << אורח >> אנחנו נשלח התייחסות מסודרת לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה אותה עכשיו, תוך כדי הדיון, אנחנו עכשיו נעבור לשמוע את - - - << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> אפשר להגיד משהו לפני? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נעבור לשמוע את משרד הבינוי והשיכון, אבל אני רוצה תוך כדי שהדיון מתנהל כן שתוציאו ותביאו לוועדה, א', על מה היה הדיון, מה התנהלות הדיון, מה דובר שם ומה המסקנות שלו, ולאחר מכן מה היישום והפיקוח על ההחלטה של ראש הממשלה שהייתה במרץ, איפה הדברים עומדים. אני אתן לך את הנושאים, דובר שם על הגדלת הרכיב של השומה, הפחתת שיעור תשלום למחוסרי דיור, הרחבה משמעותית של הגדרת חייל מילואים פעיל, הגדלת ההנחות לחיילי מילואים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> היושב ראש, אני אגיד לך בקצרה, כל ההחלטות האלה נכנסו, יש רק בעיה אחת, ביישום שלהן במובן של להביא תוצאה. השומות עלו מעלה מעלה, הפכו את ההחלטות, חלק מהן - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו אחר כך נשמע את השמאי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה לא עניין של שמאי, השמאי הוא איש מקצוע, אני מכיר את גיל וישבנו ודיברנו והכרנו את הדברים, יש לי פה כמה שאלות, ברשותך כשנגיע לרשות מקרקעי ישראל השאלות יהיו אליהם בכמה וכמה נושאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. אני אשמח לשמוע נציג של משרד השיכון, בבקשה. << אורח >> לוי לידור בונן: << אורח >> קודם כל אני אגיד שאני חושב שנכון יותר להתחיל דווקא עם החלק של התכנון ושל השמאות ושל רשות מקרקעי ישראל. אנחנו במשרד מיישמים את המדיניות שנקבעת על ידי הממשלה ועל ידי רשות מקרקעי ישראל. כך ממש בהגרלה שעכשיו פתוחה באוויר לדירה בהנחה, מגרילים יישובים בכל הארץ ובהגרלה הזאת בפעם הראשונה יש עד 50% הקצאה לחיילי מילואים כאשר ההקצאה הזאת מיועדת ליישובים שהם גם באזורי הפריפריה, גם באזורי המרכז. אנחנו מיישמים את המדיניות ואנחנו נותנים את ההנחות. גם במכרזים שמיועדים לחיילי מילואים יש מענה שונה. שמענו פה כל מיני טענות לגבי השמאויות, זה משהו שאנחנו מקבלים, אנחנו בסופו של דבר מיישמים את המדיניות שנקבעת, אז אני חושב שנכון לשמוע גם את גופי התכנון, גם את רשות מקרקעי ישראל, המדיניות נקבעת במועצת מקרקעי ישראל ועל ידי ממשלת ישראל, אנחנו מיישמים את זה פשוט. << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> אני רוצה להעיר משהו קטן. מה אחוז נוטלי המשכנתאות במגזר הערבי? פחות מ-5%. כל הדיור, הנחה, כל הדבר הזה הופכים את הדור הצעיר שלנו לעבדים של משכנתאות, המחירים הם לא כאלה זולים, לוקחים אותם לשכונות צפופות, רבי קומות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נשמע את התשובות, אסנת. << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> בעוד שצעירים אחרים מקבלים תנאים וזכויות אחרים לגמרי. << אורח >> לוי לידור בונן: << אורח >> - - - ההשתתפות של משרד השיכון בתשתיות פיתוח, תשתיות ציבוריות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אנחנו נשמע עכשיו מגיל, השמאי הממשלתי. << יור >> לוי לידור בונה: << יור >> לא, השמאי זה עלויות קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, הוא מדבר על סבסוד, שזה של משרד השיכון. << אורח >> לוי לידור בונן: << אורח >> לא, עלויות פיתוח זה רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון קובעות את זה לפי - - - << אורח >> צחי אליהו: << אורח >> לא, סליחה שאני קוטע אותך, יש השתתפות של משרד השיכון בעלות פיתוח הקרקע. לידי יש כפר, אצלם זה עולה 40,000, 50,000, אצלי 450,000. התוואי הוא אותו תוואי, למה הם שילמו ככה ואני ככה? אתה השתתפת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי קובע את עלות ההשתתפות של המשרד שלכם? << אורח >> לוי לידור בונן: << אורח >> ממשלת ישראל קובעת את מדיניות סבסוד הקרקע בהחלטות ממשלה, יש החלטות על סבסוד, גם מועצת מקרקעי ישראל, אבל הממשלה היא זו שקובעת את מדיניות סבסוד הקרקע. האומדן נעשה על פי כללים שנקבעים על ידי ממשלת ישראל. << אורח >> צחי אליהו: << אורח >> זה לפי אחוז, יש דרגות. << אורח >> לוי לידור בונן: << אורח >> יש אחוזים שונים, יש עלויות סבסוד שונות. גם עכשיו אנחנו, אני מקווה, אני לא יודע מי פה ממשרד האוצר, אבל אנחנו מתכוונים להעביר החלטת ממשלה שעוסקת בהגדלת סבסוד הפיתוח ואני מקווה שהיא תאושר בימים הקרובים שנוכל לקבל ביטוי כבר במרזים הקרובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. גיל, בבקשה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> צוהריים טובים. זה לא דיון ראשון שאנחנו נמצאים פה. אני קודם כל לא מטיל אחריות על אף אחד, חברים, אני נושא באחריות על הערכות השווי על ערכי הקרקע שנקבעות בשומות מקרקעי ישראל. כל טענות, אני מבקש שתביאו אותן אליי ואני אתייחס למה שנאמר. אבל אני אקדים ואומר שיש הבדל גדול בין הערכות שווי הקרקע לפי שומות מקרקעין שאנחנו מבצעים לבין התשלום בפועל שבסוף אותו מתקשר או אותו חוכר או מי שבא להתקשר מול רמ"י משלם. הפער נובע, אחת, מהנחות עבור הקרקע וממחיר עלויות הפיתוח ובסבסוד של הפיתוח. אנחנו כשמאים אנחנו גוף מקצועי שמשקפים את שווי השוק. אני קודם כל אגע במגזר היהודי, אחרי זה נדבר קצת על המגזר הערבי. אנחנו משקפים את שווי השוק, אנחנו בוחנים עסקאות ומה שווי השוק לפי שווי השוק, על פי כללים מקצועיים אנחנו קובעים את ערך הקרקע. שווי השוק, אני לא מחדש לכם, זה לא רק בגליל, זה גם באזור המרכז, גם לי יש ילדים שנישאו והם גרים בגוש עציון ומאוד מאוד קשה להם להגיע לדירה, לא רק בגליל ולא רק בדרום, מחירי המקרקעין בכלל במדינת ישראל הם גבוהים ביותר. זו בעיה שלא נוגעת רק לנגב ולגליל. תפקידנו, שוב, לשקף את שווי הקרקע בצורה מדויקת וכך אנחנו עושים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מכיר את המניפולציות שמבוצעות בקרקע בין המגזרים השונים? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מדבר קודם כל לגבי המגזר היהודי, תיכף אני אגיע לגבי המגזר הערבי. זה תפקידנו. אנחנו עושים את זה וכמובן כל ההערכות שלנו נתונות לביקורת. כשמאי ממשלתי אנחנו עושים ביקורת צמודה על כל השומות שמבוצעות מטעמנו וגם ניתן להשיג על השומות האלה בשתי ערכאות שמגיעות אלינו, ועדות מקצועיות שבסוף מוציאות החלטות מנומקות שמפורסמות וכל אחד יכול לראות אותן. לגבי גוש משגב, אני לא מקבל את האמירה. בגוש משגב מחירי המקרקעין, אין מה לעשות, אנחנו בודקים עסקאות, מחירי בתים שם הם בין 3.5 ל-4.5 מיליון שקלים, בתים צמודי קרקע, ומזה נגזר שווי הקרקע. לגבי המגזר הערבי, ברשותך, אדוני היו"ר, אני מפריד בין הצפון לבין חורה ותל שבע שאותם בדקתי. אני אתחיל מחורה ותל שבע. המכרזים שפורסמו בחורה ותל שבע, מכרזי ההרשמה וההגרלה, הם לא בוצעו על פי שומה. זאת אומרת ערכי הקרקע שדיברו שם על 7,000, 10,000, 12,000 שקל למגרש, לא בוצע על פי שומה, לא מטעמי ולא מטעם ה - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מי הנחה לא לעשות את זה על פי שומה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא יודע, אני לא הוצאתי את המכרזים. זה לא בוצע על פי שומה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> התשובה הזאת חשובה מאוד כדי שנוכל להבין את זה. זאת אומרת כשרשות למקרקעי ישראל רואה לנכון לתת הנחות משמעותיות בקרקע הם אומרים יש מצב מסוים שאנחנו אומרים לשמאי, כבודך במקומך מונח, אנחנו לא נכנסים לך לעבודה המקצועית, יש לך את המקצועיות שלך, אתה בודק את הדברים בכלים המקצועיים שלך, אנחנו מחליטים שהקרקע בחורה תעלה 5,000 שקל, למה? אנחנו החלטנו להיטיב מסיבותינו שלנו עם חורה. השאלה תחזור עוד מעט, היא לא אליך אלא שאלה של המדיניות, איך אנחנו מגיעים למצב שאחרי שכבר מובן שראש הממשלה מנחה, שממשלת ישראל שמה את המצב הזה בעדיפות לאומית, את הפיתוח בגליל ובנגב, לחיילי מילואים, לחיילים משוחררים, למערך הלוחם, בסוף אנחנו מגיעים למצב שבו השווי שם הוא מיליון. בסדר, עשית את העבודה המקצועית שלך, הגעת למיליון רכיב קרקע, אבל אתם לא יכולים להתערב ולהגיש שומה טבלאית, לא 5,000 שקל, בוא ניתן 50,000 שקל, 200,000 שקל. אבל משהו, לתת משהו למערך הלוחם, לתת משהו, להמליץ את זה אפילו, להגיד לדרג המדיני, לדרג המחליט, לממשלה, תשמעו, המדיניות שאמרתם לא מביאה את התוצאות, בסוף מגיע השמאי, עושה את העבודה המקצועית שלו, ואללה, השומות קפצו למעלה. אנחנו רוצים ואנחנו ממליצים לממשלת ישראל, אנחנו מנסחים את ההחלטה למועצת מקרקעי ישראל, כי כולם יודעים שרמ"י היא זו שגם מנסחת את ההחלטות למועצת מקרקעי ישראל, וממליצים על אחת, שתיים, שלוש, כאשר שומה טבלאית זה מה שאנחנו ממליצים עליו. למה? אני אשמח מאוד לקבל תשובה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לגבי הצפון, ההשוואה שבוצעה בין ה-150,000-100,000 שקל למגרש שם היא לא השווה נכונה, כי ה-150,000 זה התשלום בפועל לאחר הנחות וללא פיתוח. בכאוכב המגרשים היו מגרשים שהתשלום בפועל ששילמו שם, שזה מעל מיליון שקלים ליחידות דיור של 140 מטר, כל מגרש הוא שלוש יחידות דיור, היא לא אותה השוואה. אין מה לעשות, בסוף המגזר הערבי והמגזר היהודי שונים ברמה הסוציואקונומית - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כי שם עובדים בשחור. אתה לא בוחן - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ניתן לו לסיים את הנקודה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ומחירי המקרקעין שונים, אין מה לעשות, אנחנו רואים את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, עלו פה דוגמאות למחירי קרקע של פי עשרה ופי - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בבקשה, אני מוכן להתייחס לדוגמאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אם יש פערים סוציואקונומיים ופערים משמעותיים אפילו בין המגזרים וכו', פערים של פי עשרה או יותר, כפי שנטען פה, אני לא מכיר את הנתונים כי אני שומע את זה כמוך, אולי אתה מכיר את זה יותר כמובן, אבל נטענו פה טענות של פערים משמעותיים של מכפלות, לא של עשרות אחוזים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כשאתה משווה שני מוצרים אתה צריך להשוות שני מוצרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קרקע זה קרקע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא, השאלה אם אתה משווה את התשלום בפועל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מעניין תשלום בפועל, אנחנו מדברים על ערכי קרקע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בבקשה, תגידו את הנתונים. הנתון של 150,000 שקלים זה לא נתון של שווי, אני בדקתי את השומות האלה. << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> בשעב בגליל 22,000 ₪. שעב, כאוכב. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כאוכב, 50,000 שקל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מסביר. בכאוכב ה-50,000 שקל זה שווי הקרקע לצורך פיתוח. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, אני משווה תפוזים לתפוזים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אחרי הנחה של 51%. בכאוכב הפיתוח שם, תבדקו אותי - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל בוא נעזוב את רכיב הפיתוח. רכיב קרקע, בוא נשווה תפוזים לתפוזים, לא נתחיל עכשיו להכניס את הכול. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אבל, אדוני, אני קובע את שווי הקרקע, כולל פיתוח. אני כשמאי מקרקעין, כשמאי ממשלתי, זה התפקיד שלי, לקבוע את שווי הקרקע כולל פיתוח. עלויות הפיתוח זה לא בסמכותי לקבוע אותן, מי שקובע אותן זה רמ"י ומשרד השיכון, כי בהנחות אנחנו לא מתעסקים, זה קשור למדיניות. בכאוכב, שווי הקרקע כולל פיתוח בכאוכב היה למעלה ממיליון שקלים, עלויות הפיתוח לבד היו 800,000 שקלים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל הקרקע נמכרה לפני פיתוח ב-50,000 שקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז הוא אומר לך, הוא מוציא מהמשרד שלו - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל זה שומה, זה מה שיצא. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> חוץ מהפיתוח שהוא שילם 50,000 שקל הוא נדרש לשלם עוד 800,000 שקל - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> למי הוא שילם אותם? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לרמ"י. חוץ מ-50,000 שקל שהוא שילם עבור הקרקע שילמו שם עוד 800,000 שקל עבור הפיתוח, תכפיל את זה במע"מ אתה מגיע לאזור מיליון שקלים. מיליון שקלים לשלוש יחידות דיור יוצא לך 300,000, 350,000 שקל שנכון לאותו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ובמורשת למשל, שהוא צמוד אליו? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בחורה ובתל שבע ערך הקרקע נקבע שלא על פי שומה. אתה צריך לשאול את מי שפרסם את המכרז איך הוא קבע את ערך הקרקע. אם הוא נקבע על פי שומה אני כאן כדי לשאת באחריות על השומה וכדי להסביר אותה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הוא לא נקבע על פי שומה, הוא נקבע לפי שומה טבלאית ומנהלתית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> איך טבלאי? אנחנו גם קובעים את הערך הטבלאי. לפעמים אנחנו לא קובעים לכל מקום ומקום, לפעמים אנחנו קובעים ערך טבלאי ממוצע, אבל ערך טבלאי ממוצע מחובר לערכי השווי, אנחנו עושים את זה במקומות על מנת להקל על הבירוקרטיה. ערך טבלאי, אני גם נושא באחריות על כל ערכי הטבלה שנקבעים על ידי רמ"י. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אז אתה אומר שזה גם לא ערך טבלאי, אז מה זה, שומה מנהלית לגמרי? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא יודע מה זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלה שאלות שאנחנו נשאל את רמ"י, כי בעצם המכרז יוצא משם. אבל כן שאלה אליך, כי אנחנו ראינו שהמחירים של השמאות עלו בגרף די זהה לתקרת ההנחה, זאת אומרת ככל שההנחה טיפסה ככה גם השמאות טיפסה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> איפה? תציגו לי, בבקשה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו ראינו את זה במכרזים שיצאו באזור גוש משגב, זה משהו שעלה פה כמה וכמה פעמים בדיונים. בכל פעם שהיה דיבור על הנחות, על להגדיל את ההנחה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבקש שתציגו לי נתונים, אני מוכן להתייחס אליהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אנחנו נעביר אותם. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תעבירו לי נתונים, השומות בגוש משגב היו באזור 2 מיליון. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מיליון רכיב קרקע אחרי כל ההנחות? בלי הוצאות פיתוח. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא, שוב. אני מדבר על שווי הקרקע, כולל פיתוח וכולל מע"מ, כי משווי הקרקע כולל פיתוח וכולל מע"מ, בתשלומים בפועל אתה יכול להגיע לתוצאות לגמרי שונות. זה גם עיוות. אני אתן דוגמה, לפעמים עלויות הפיתוח גבוהות, ברגע שעלויות הפיתוח גבוהות אז מחיר הקרקע ללא פיתוח הוא מחיר נמוך. ההנחה נגזרת משווי הקרקע ללא פיתוח, אז לפעמים יוצא לך בדרום, כשיש לך עלויות גדולות שאחוז ההנחה הוא מאוד מאוד נמוך. גם אם רצית לתת נניח 51% או מעבר לזה, או הנחות נוספות למילואימניקים, זה מאוד תלוי בעלויות הפיתוח. עלויות הפיתוח הן לא קבועות, הן עלויות שמאוד מאוד משתנות, תלוי כמה תשתיות יש בסביבה, כמה מעמיסים, כמה הטופוגרפיה. אני רוצה להגיד בסוף שבין התשלום בפועל לבין השומה יש הבדל, יכול להיות הבדל גדול. אני יודע לשאת באחריות על השומה לשווי הקרקע כולל פיתוח, מעבר לזה אלה החלטות מדיניות, לגבי הסבסוד של הקרקע ולגבי הסבסוד של הפיתוח. אני מוכן להתמודד עם כל טענה, אני מבקש שתציגו לי את הנתונים ואני אשיב עליהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בגלל שאנחנו בסוף נמצאים פה בתוך לוחות זמנים, נמצאים פה נציגי רמ"י שיושבים בשקט ושומעים, הטענות שאתם שומעים פעם אחר פעם בדיונים הן כמובן לא אישיות אליכם, אבל הן מגיעות ממצוקה מאוד מאוד קשה שקורית בשטח, אז אני אשמח לשמוע מי מביניכם רוצה, כל אחד והמחוז שלו. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> קודם כל אני לא מתייחסת לטענות לשוחד, אני מקווה שזה מובן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני גם אמרתי שאנחנו לא חלילה, בוודאי לא באופן פרסונלי וגם לא קובעים פה שום עובדה או מה שנקרא באמירה רוחבית על גוף ממשלתי כזה או אחר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אז קודם כל רשות מקרקעי ישראל פועלת על שלושה אדנים. במקרה הספציפי, מה שאנחנו מדברים היום, אני ישר נכנסת לנקודה. אנחנו עובדים לפי יישום של החלטת ממשלה על אזורי עדיפות, עובדים לפי יישום של החלטת ממשלה למילואימניקים, היו כמה, הן כולן מיושמות בתוך החלטות המועצה, ובהתייחס להחלטת המועצה הספציפית שחבר הכנסת דיבר עליה ודיברתם עליה מקודם, שראש הממשלה הגיע למועצה, ובסופו של יום התגבשה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מוסכמת על כלל השותפים למועצה. המועצה היא גוף סטטוטורי שמורכב ממשרדי ממשלה שונים, לרבות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בראשות יושב ראש המועצה, זה שר השיכון. אז קודם כל אנחנו פועלים לפי שלושת הפרמטרים האלה, שי שיושב פה לידי, של מחוז דרום, ואנחנו בעצם מפעל הייצור של העסקות שנבנות לפי אותם פרמטרים. אין עסקה במרחבים שלה שלא מיושמות ההחלטות האלה. למה זה רלוונטי? כי, כמו שגיל השמאי הממשלתי ציין, יש עניין של ערך קרקע, שזה לפי חוק חובת מכרזים, אנחנו מחויבים לערך הקרקע של השמאי הממשלתי, לפי תקנות חובת המכרזים, ובהמשך אנחנו מחילים על ערך הקרקע רגולציה ממשלתית שמקבלת ביטוי בהחלטת המועצה. הבחור מעין יעקב אמר שהוא שילם אפס, מה המשמעות שהוא שילם אפס? לא שהקרקע שווה אפס, שהוחלה רגולציה על האזור שהוא גר שמוגדר כקו עימות, כמו עוד 120 יישובים לדוגמה רק במרחב שלי - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> קו עימות זה ידוע, אנחנו מכירים את האירוע של קו עימות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> המשמעות היא שיש ערך לקרקע, הקרקע יכולה לעלות גם 3 ו-4 מיליון בערך שלה, אבל התמורה היא אפס. אז אנחנו עובדים לפי ההחלטות האלה. דבר שני, במרחב צפון אנחנו פועלים באופן מאוד אינטנסיבי ואסטרטגי וגם טקטי לקדם את השיווק במרחב שלנו. אני חושבת שכל הפעולות שעשינו בחודשים ובשנים האחרונות הן פעולות שמצביעות על זה, אנחנו שחררנו ואנחנו מקווים לשחרר, כמעט 700 יחידות למילואימניקים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> איפה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בפריסה ארצית? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני מדברת על מרחב צפון. בצפון אנחנו התחלנו מגילון, חן נמצא פה, אנחנו עובדים עם מועצה אזורית משגב, תיכף נדבר גם על זה אם רוצים, גם ברמת טראמפ בגולן, יהיו עוד שיווקים ברמת טראמפ ובגולן עצמו, אנחנו בשיתוף פעולה צמוד עם ראש המועצה של הגולן. אנחנו הצלחנו להוציא שיווקים שבמשך שנים ארוכות לא הצליחו להוציא. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אגב בכל המקומות שבהם המועצות האזוריות ויתרו על ועדות הקבלה, ואנחנו נראה מי, אז שם אתם ממשיכים ואתם מורידים גם את השומות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> חבר הכנסת, אני חייבת לדייק אותך, כי ועדת הקבלה חיה וקיימת. אנחנו גוף ממשלתי שעובד לפי חקיקה, ועדת הקבלה מכוח פקודת האגודות השיתופיות זה משהו סטטוטורי ואנחנו עובדים לפיה, גם בגילון וגם ברמת טראמפ ועדת הקבלה עובדת. בכל מקום שיש ועדת קבלה סטטוטורית היא עובדת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לגבי מילואימניקים, הייתה החלטה לתת למילואימניקים, כמה הקציתם למילואימניקים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תן לה, היא ישבה פה, שמעה ורשמה שאלות. על ועדות הקבלה, זה דיון בפני עצמו. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון, כרגע יש לנו כמה יישובים שאנחנו בעצירה עד שישחררו לנו, בגלל הבג"צ של ועדות הקבלה, מעל 400 יישובים שעברו את ה-400, אבל אנחנו מתקדמים. סליחה שאני אומרת, לא חודרים ליישובים נגד המועצות, אנחנו חושבים שהמועצה זה הכלי הכי חשוב לעבוד איתו, אנחנו עובדים עם המועצות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח להבין, מה הקשר לבג"צ? אני יודע שיש בג"צ על ועדות קבלה, אבל יש בג"צ על ועדות הקבלה של ה-700, אבל עדיין אתם יכולים לחזור למצב של ה-400. מימים ימימה אין על הדבר הזה שום עוררין. אני שואל אותך שאלה אינפורמטיבית, גברתי, כי אני חייב להבין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני יכולה לענות לך על השאלה הזאת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> האם אנשים שנקלטו בוועדת קבלה אזורית, על פי החוק, אחרי ה-28.1.24, האם רמ"י בפועל פותחת עבורם הקצאות למגורים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אדייק את עצמי כי אולי אני הסברתי לא מספיק. הנושא של ה-400 מדבר על יישובים שעוברים את ה-400. ועדת הקבלה האזורית, מכוח פקודת האגודות השיתופיות, מדברת על עד 400, אין מחלוקת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ואחרי ה-28.1.24 המשכתם? כמה? אני רוצה לשמוע מספרים. כמה תיקים נפתחו, הקצאות למגורים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> קודם כל אין לי פה, אני לא מדברת על מספרים, אבל - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל זה דיון על מספרים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רוצה להשלים רק את נושא המילואים, כדי שלא נשכח, כי זה מאוד מאוד חשוב גם למילואימניקים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כמה הוקצו בשנה וחצי האחרונות? יש הרבה מאוד חיילי מילואים בשנה וחצי האחרונות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> קודם כל החלטת המועצה הרחיבה את הקבוצה של חיילי המילואים. אנחנו מאוד שמחים על כך וזה חשוב מאוד. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, כמה מתוכם זכו בזה באמת? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היום יש באוויר בכפר תבור, בכפר ורדים, בגילון וברמת טראמפ. כרגע יש עוד כוונה לשווק בלא מעט יישובים, גם במשגב, גם בגילון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, כמה עסקאות נחתמו? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אנחנו שאלנו לגבי עסקאות, לא כמה הוקצו, כמה עסקאות בפועל. יש לנו מאות אלפי חיילי מילואים שעושים מאות ימי מילואים, אנחנו רוצים לדעת כמה בפועל בעסקה, קנייה, מכירה, בנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף השאלה מתחברת גם למכרז שיוצא לנכי צה"ל, שבסוף יש פער אדיר בין מדיניות, שיווק מדהים, כותרת, אני אומר באמת, ההגדרה וההחרגה או ההעדפה של נכי צה"ל והמילואימניקים היא מדהימה, השאלה בסוף מה מגיע לידי ביטוי, זה מה שרציתי להבין ממשרד ראש הממשלה, אם הוא בכלל מבצע פיקוח על ההחלטה הזאת. האם אנחנו רואים עסקאות שנחתמות, מילואימניקים שבאמת עכשיו עולים לפריפריה, עולים אלייך לגליל, מגיעים לרמת הגולן. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לדוגמה אפילו במכרזים פה במגדל העמק או באומן, היו מכרזים שנפתחו עוד לפני ההחלטות המדוברות, אבל תוך כדי שינינו את המכרז כדי שיהיו ההטבות האלה, יש זכייה סטטיסטית גדולה של מילואימניקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו יכולים לקבל את הנתונים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אין לי פה את כל הנתונים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אנחנו בינתיים לא הולכים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בכל מקרה העסקאות, יש חיים למכרז, בחיים של המכרז יש כמעט 60 יום עד שמשלמים. גם עסקה שיש זוכה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ממרץ 2024 אני מניח שיצאו – << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> החלטת המועצה נכנסה לתוקף רק במאי 2024, ומאותו רגע, ברגע שהחלטת המועצה בתוקף אנחנו יכולים לעבוד לפיה. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי לייצר מלאי גדול לחיילי המילואים. זה לא מובן מאליו, זו עבודה מאוד קשה של רשות מקרקעי ישראל, של המרחבים, כדי לשחרר יישובים ששנים לא שיווק בהם, גם ראש פינה, גם רמת ישי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני ממש מבקש, אדוני היושב ראש, שאנחנו כוועדה נבקש נתונים מסודרים, עסקאות, מספר, שיווקים, מספר. אנחנו באנו לפה בשביל לראות שהמדיניות מתבצעת. << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> אנחנו מדברים על רמת טראמפ, זה 24 יחידות, זה בושה בכלל להציג את המספר הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתוך כמה מגרשים ששווקו, יגאל? << אורח >> יגאל מלכה: << אורח >> כל המגרשים ששווקו זה 24, גם אם 100% הולך לחיילי מילואים אנחנו מדברים על 24. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אשמח להגיב לנקודה הזו. מה שחן אמר זה לא משהו שרשות מקרקעי ישראל לא שומעת. הקהילתיות זה משהו שאנחנו מבינים ומוקירים ולכן יש כמה דברים שקשורים לקהילתיות שאנחנו באים, כמו שאמרתי, בשיח עם המועצה ולא על הראש של המועצה בניסיון להקל או לגבש את האירוע הקהילתיות. אחד מהם זה הנושא של שיווק יותר קטן ולא בבת אחת מספר מגרשים, ברמת טראמפ בבת אחת 200 מגרשים, אז אנחנו עושים את ה-24 וביחד נעשה עוד 24 וככה בהמשך. דבר שני, אנחנו אישרנו ביישובים הקהילתיים לעשות כנס משתתפים בזמן המכרז כדי שבאמת יהיה תירוץ של האנשים, של המשתתפים, עם היישוב ועם האנשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במרחב העירוני אתם עובדים באותה צורה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> במרחב העירוני אנחנו עובדים בעצימות מאוד גבוהה. הגברת דיברה על התמ"ל, אני מחכה באדיקות ליום רביעי, יש את התמ"ל של קרית שמונה, זה 5,000-4,000 יחידות, בכלל קרית שמונה זה עיר שצריך לתת לה הרבה חשיבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה מתוך ה-4,000 האלה מוקצים לחיילי מילואים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> קודם כל שיאשרו לי. מכיוון שמדובר בבנייה רוויה, אז כמו שלידור ממשרד הבינוי והשיכון אמר, בעצם 50% היום מוקצים לחיילי מילואים, ואנחנו רואים את העדיפויות האלה בכל מקום. וגם בהנחות, ברור שהרגולציה של ההנחה היא רלוונטית ביחס לערך קרקע. אני יכולה להסתכל על מכרז בבית שאן שאמור לצאת רק לחיילי מילואים, כל מיני מה שנקרא אצלנו אינפילים, שאריות ממכרזים קודמים שאיחדנו אותם, כי באמת אנחנו מלקטים את המגרשים האלה בליקוט עדין. שומה של חצי מיליון בסופו של יום לחייל מילואים לוחם, אגב לא הזכרנו את זה, שלוחמים מקבלים גם עדיפות וגם הנחה יותר גדולה מכוח החלטת הממשלה האחרונה, אז לוחם חסר דיור שמגיע ל - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה זה חסר דיור? זה לא מישהו שמכר את הדירה. זה מישהו שהייתה בבעלותו דירה בעשר שנים האחרונות. זה גם הגדרה מאוד מאוד מפלה או בעייתית, נקרא לזה ככה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הגדרה לזהות מפלגות המשרדים שישבו שם בצורה מאוד מאוד ברורה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אגיד ככה, קודם כל לוחם חסר דיור יצטרך לשלם כ-50,000 שקל בלבד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה הוא גר עד היום? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני חושבת שזו הנחה משמעותית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי יודע לשנות את ההגדרה הזאת? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הגדרת מחוסר דיור נקבעת על פי תבחינים של משרד הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בהחלטת השר? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה מועצת מקרקעי ישראל, אתם מחליטים על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף השר או המועצה, מי יודע לשנות את ההגדרה? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מועצת מקרקעי ישראל כשהיא מתכנסת, רשות מקרקעי ישראל שהיא - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא רשות מקרקעי ישראל, אדוני. חייבים להבין את זה, מועצת מקרקעי ישראל היא אינה רשות מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל מעוגנת בחוק רשות מקרקעי ישראל והיא בנויה מנציגי ממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, שר השיכון יושב בראש. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר שוב פעם, כל החלטה, ותבדקו אותי, אני חייב להגיד את זה כי זה גם לטובת הציבור, כי כל פעם זה לא אנחנו, זה המועצה, זה לא המועצה, זה הרשות, זה לא הרשות זה השמאי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אגיד לך בדיוק מי זה, אדון קלנר היקר, במשרד השיכון והפנים יושבים במשך הרבה מאוד שנים שרים מש"ס ומיהדות התורה, ובצורה מכוונת פוסחים על החברה הציונית במדינת ישראל וביחד עם הסיעות הערביות מייצרים מסלולים בהעדפה לקרקעות ואתה רואה בסוף – רמ"י, אנחנו נורא אוהבים לתקוף את רמ"י ואת ינקי וכשהם אשמים הם יודעים את זה וכשהם לא אשמים הם עושים עבודה נהדרת, הכול בסדר, בסוף זה מדיניות, בגלל זה אני כועס גם על משרד ראש הממשלה, בסוף זו מדיניות שיורדת מראש הממשלה לשני שרים מש"ס ויהדות התורה ולכן אתה רואה את הקרקעות בחברה הערבית באפס, בחברה החרדית באפס, ואתה כלוחם ומשרת במערך המילואים לא תוכל בחיים להגיע לדירה, אני לא מדבר בחוף דור, בבית שאן. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> יחד עם מה שאמרת, בלי לסתור את מה שאמרת, אנשים יודעים, אני הצהרתי אחרי ששר הבינוי והשיכון הקודם התפטר, ואני גם שמח שיש לנו שר בינוי ושיכון שיאושר קבוע, שזה צריך להיות מהמפלגה הלאומית הגדולה ולא ממפלגות מגזריות קטנות. אני שמח בזה וככה צריכה להיות המדיניות, זה אין ספק, ויחד עם זאת כל החלטה של מועצת מקרקעי ישראל מנוסחת על ידי המחלקה המשפטית של רמ"י, רשות מקרקעי ישראל. כל החלטה, אני חוזר על מה שאני אומר, שיסתרו אותי פה גורמי המקצוע, מנוסחת - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היא רק מנוסחת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> היא רק מנוסחת. הייעוץ המשפטי שמביא, הנסחוּת - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אדוני, לא נכון. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה לא נכון? אמרתי משהו לא נכון עכשיו? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אתה מציג את זה כאילו הלשכה המשפטית מכניסה את האג'נדות שלה, זה עבודת נסחות נטו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מי שמנסח זה רשות מקרקעי ישראל, המחלקה המשפטית שלה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל זו עבודת נסחות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זו עבודת נסחות, אבל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה רגע לענות לך, אריאל. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל אני חייב לסיים ולהגיד את זה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אדוני היושב ראש, זה לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אענה לו ואת לא תצטרכי לענות אחריי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כשמנסחים בלשכה המשפטית של הרשות למקרקעי ישראל את ההחלטה למועצת מקרקעי ישראל הם כבר יודעים מה השומות, הם כבר יודעים שזה מיליון שקל בשכניה, הם כבר יודעים שזה מיליון וחצי שקל או אותו סדר גודל ביובלים, הם כבר יודעים שלשם זה הולך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ובשביל זה יושב בראש הפירמידה - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תן לי לסיים, בבקשה. מדברים איתנו תמיד על השירות הציבורי, על סיביל סרוונט, על הפקידות, הם המקצועיים, לפוליטיקאים יש כל מיני שיקולים, אין בעיה, אתם כאלה שירות מקצועי, אתם כל כך מבינים בהכול, אתם מבינים שהמדיניות של הממשלה היא כן להיטיב עם הגליל ועם הנגב, תרימו דגל. תגידו שהמדיניות המוצהרת של הממשלה מוחמצת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לענות לך ואנחנו נסיים את הוויכוח בינינו כי אני רוצה לשמוע את ישי ממחוז דרום. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> איפה אתם? איפה אתם? למה אתם לא מרימים דגל כשאתם רואים שהמדיניות של הממשלה מוחמצת? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> מאיפה אדוני יודע שלא מרימים דגלים? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> למה? כי אנחנו לא שומעים אתכם מרימים דגלים, אתם מתפארים שהכול מיושם, אתם מספרים לנו שהכול נפלא ונהדר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אדוני תמיד אומר עלינו שאנחנו פקידים ואנחנו עושים את עבודתנו הפקידותית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כשהמצב הוא קטסטרופלי, המצב הוא לא טוב ולא נהדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא רוצה לחתוך את הוויכוח באבחה, אבל אני אומר דבר מאוד פשוט, בכל משרד יושב שר והשר מתווה מדיניות. לעניין מה שאמרת מקודם על המועצה ועל רמ"י, תנאי הכליאה של מחבלים בבתי כלא, גם השירות המשפטי של שירות בתי הסוהר כתב אותם והגיע שר ושינה את המדיניות והייעוץ המשפטי התיישר למדיניות שונה. וגם פה. הטענות פה, ובצדק יש על הפקידות ועל המשרדים תלונות ומענות, אבל בסוף יש מדיניות של שר שיושב במשרד והמדיניות הזו היא מכוונת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הייתה מדיניות שהוכתבה על ידי ראש ממשלה, מה יותר מזה? ראש ממשלה הגיע בפעם הראשונה בהיסטוריה למועצת מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא מכוונת מהיום הראשון. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, למה אתה מגן על רשות מקרקעי ישראל? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא מגן על אף אחד, ממש לא מגן על אף אחד, יש להם את היד והרגל בכך שהקרקעות והמחירים שלהם זינקו לשמים ובכך שהיהודים עוזבים את הגליל ואת הנגב. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין, הייתה פה החלטה. אגב לאורך כל הדיונים אני אומר לך, כמי שהיה מעורב, המנכ"ל של רשות מקרקעי ישראל התנגד. אני אומר לך שהוא התנגד לאורך כל הדרך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל בסוף יושבים שם שרים שזאת המדיניות שלהם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הרשות למקרקעי ישראל התנגדה והמנכ"ל באופן אישי התנגד למה שמשרד ראש הממשלה הנחה. היה שם ממש משא ומתן עם הפקידות לתת הנחות או לא לתת הנחות, איך יהיה המתווה ואיך לא יהיה המתווה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תפקיד השר להתוות מדיניות, בשביל זה הוא יושב שם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני מסביר לך עוד פעם ש – אני לא מבין למה אתה מגן על – הייתה החלטה, לא שר, היה פה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא מגן על אף אחד, אני מציין עובדה נוספת שאתה מתעלם ממנה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לא שר, היה פה ראש ממשלה שהנחה ויצאו ביחד במסיבת עיתונאים. הנחיה מפורשת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. השאלה שלך בנושא הזה היא צודקת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אז לא צריך לעשות את המיקרו מנג'מנט כל יום אם אתם עושים, צריך לבדוק אתכם אם אתם עושים מה שאמרו לכם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראש הממשלה נתן את ההנחיה, אולי אחת החשובות ש - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אז צריך לשאול אותם: למה אתם לא מבצעים את זה? איפה אתם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, ולכן אני רוצה לשמוע גם את ישי ממחוז דרום מרשות מקרקעי ישראל. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה שיש לנו טענות לשרים, בוודאי, בשביל זה אנחנו כאן, אבל לא יכול להיות שפקידות תבוא ותעשה מה שהיא רוצה ואחרי זה מפה נקייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר עוד פעם, אריאל, אני לא מגן, יש להם פה, הם יכולים להגן על עצמה, רק אני אומר שבכל הטענות המוצדקות שלך כלפי הגופים שיושבים פה נעדרת הביקורת המאוד מאוד חשובה על השרים שישבו שם וקבעו מדיניות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כמי שהתנגד, אני יצאתי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא בא אליך, כי אתה נלחמת נגדם, אבל משום מה לא מדברים על המדיניות שלהם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני הגשתי הצעות דחופות לסדר כנגד שר הבינוי והשיכון הקודם, אני הגשתי שאילתות דחופות במליאה מול חבר לקואליציה שלי, לא עשיתי חשבון לאף אחד. תאמין לי שבעניין הזה אני לא עושה חשבון לאף אחד, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה ולא לאף אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, ראיתי את זה בעיניים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני נלחם באירוע הזה בשביל מדינת ישראל ובשביל החיילים שלנו ובשביל הלוחמים שלנו ובשביל כמובן חבלי הארץ האלה שלנו שמתרוקנים, אבל לא יכול להיות מצב שבו מקבלים הנחיה, פקידות מקצועית מקבלת הנחיה וצריך לעשות לה מיקרו מנג'מנט כל יום אם התקדמתם לכיוון הנכון, אם אתם מתקדמים לכיוון מטולה ולא לכיוון אילת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה חמור, אבל אם אתה שומע שמשרד ראש הממשלה לא מפקח על זה אז מה תבוא עכשיו - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אז בשביל זה אנחנו כאן, אנחנו רשות מפקחת, זה התפקיד שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה. ישי, בבקשה. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> שלום רב. קודם כל בשביל הפרוטוקול, מנכ"ל הרשות הוא לא חבר במועצה ולכן הוא גם לא מוביל ניירת שם, המועצה היא זו שמתווה את ה - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הוא בכלל לא קובע כלום, שום דבר. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> רק בשביל הדיוק של הדברים האלה. אני אחלק את מה שאני אומר לשניים. אנחנו עשינו בהחלט מאמץ מאוד מאוד גדולה כדי לתגבר ולהביא בשורה לחיילי המילואים בתחום צמודי הקרקע. אנחנו צריכים להבין שצמודי הקרקע זה משאב מאוד נדיר, בדרך כלל יהיה אותו בצפון ובדרום, פחות במרכז, והבשורה לחיילים זה בתחום של צמודי הקרקע, זה על אותן הגרלות. בדרום איתרנו קרוב ל-3,000 יחידות דיור, אפשר לפרוס אותן, ירוחם, אופקים, נתיבות, באר שבע. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נשמח גם כן לדעת כמה עסקאות היו, כמה שיווקים היו. מספרים. אנחנו מבינים, בסדר, הכול נפלא, הכול נהדר. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> אני אסיים ואחרי זה תוכל לשאול. עסקאות עדיין לא היו כי המכרז הראשון ייסגר ביום ראשון הקרוב, זה 254 יחידות דיור של להבים, אבל המצע קיים בכולם. החוברות, היום עולה של ערד, של כרמית עולה היום. לוקח זמן לייצר עסקה, מפרסום לעסקה לוקח זמן לייצר אותה, זה ללא קשר לזה שגם במסלולי מחיר מטרה יש כיום 50% לחיילים. יש פה הלימה מאוד מאוד גדולה, זאת אומרת מאמץ לקרב, ואנחנו רואים בזה גם תועלת מאוד מאוד גדולה בהרחבה של - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אתה מבין, אדוני היושב ראש, ששנה וחצי אף עסקה לא הייתה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני שומע את זה, לכן אנחנו נבקש את כל הפירוטים, כפי שאתה ציינת. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> - - - בהרחבה של היישובים ובהצרה של היישובים. ללא קשר אני רוצה לומר שכבר היו עסקאות ושיווקים שלא היו מוכוונים רק לחיילים, אבל לחיילים היה בהם סוג של תעדוף ולגביהם הם קיבלו הנחות לא מעטות. אני יכול להגיד שבדרום, באופקים, בבאר שבע, בחירן, כמו שאנחנו מכירים. התייחסתם מקודם לנושא של הבדואים. בזמנו התמחור של הבדואים היה כדי להכניס אותם ליישובים, אבל אני לא יודעת לומר מה ששמאי ש - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מי קיבל את ההחלטה שזה לא יהיה בשומה? << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> השמאי הממשלתי אמר, אבל בזמנו למעשה הרעיון היה להכניס את ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל, ישי, המדיניות הזאת שלא תהיה שומה - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מי קיבל? זה לא מעשרת הדיברות. זה לא ירד מסיני, מהשמים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תן לישי לענות. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> היה בזמנו החלטה כזו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> של מי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי הגוף? זה שר? זה משרד? << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> זו הייתה החלטה של רשות הבדואים בזמנו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> רשות הבדואים לא מנהלת אתכם. אתם לא כפופים לרשות הבדואים. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> הנושא של הסדרה של הבדואים היה בזמנו מעוגן כדי להכניס את - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה זה בזמנו? על מה אנחנו מדברים, לפני עשר שנים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף מישהו קיבל החלטה. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> חבר הכנסת קלנר, אני אסיים ותוכל לדבר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תודה שאתה מנהל אותי גם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ישי, אני מבקש - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שתפנה את המקום, יש לך פה יושב ראש, יש לך מנהל חדש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מבקש גם לדבר בכבוד אחד לשני ואני מבקש, בסוף אנחנו רוצים לדעת תשובה ולשם חבר הכנסת קלנר חותר והוא צודק. הוא רוצה לדעת מי הפרסונה שקיבל החלטה? << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> בזמנו הייתה החלטה, אנחנו נעביר את זה גם במסודר את הפרוטוקול של זה. אבל אני רוצה לומר שלמשל חירן, שהוא צמוד לחורה, הרי חיילים קנו שם וקיבלו הנחה מאוד מאוד גדולה, אנחנו מדברים פה על אזור עדיפות א', שזה 31%, לחיילים זה היה ב-16%, אם הוא היה מחוסר דירה זה ירד ל-11%, ואנשים קנו שם את הדירות, אפשר לראות גם באתר אצלנו, ב-20,000 שקל, ב-25,000 שקל, ב-18,000 שקל. הבן שלי, אני יכול לומר שהוא גם קנה שם דירה במחיר של אלפי שקלים. המחירים בדרום, במיוחד באזורים האלה, חורה, כסייפה, מולדה, זה לא המקום הכי יוקרתי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תפתחו אותם ליהודים ואני מניח שמחיר הקרקע יעלה, זה תופעת קסם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> שוב פעם, מישהו החליט פה על מחירים מגוחכים של 5,000 שקל, זה לא מחירים שצמחו מהשמים. ומי שהחליט, אגב, יכול גם לקבל החלטה לתת לחיילי מילואים וליוצאי מערך לוחם ביישובים יהודיים, במקומות אסטרטגיים, לתת גם הנחה. אתה יודע מה? תשאירו להם את ה-5,000 שקל, עיני לא צרה באף אחד, שכל אחד יקבל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בטח עיני צרה, זה על חשבון הילדים שמשלמים 500,000. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> העין הצרה היחידה שיש לי זה שזה בא על חשבוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עיני צרה מאוד בנושא הזה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לא, אני כרגע לא נכנס לזה, אני כרגע נכנס למציאות הזאת שפה עולה מיליון שקל ופה עולה מיליון וחצי שקל, שבלהבים המחירים הם פסיכיים כששני מטר משם בחורה המחירים הם כלום. זה מה שמטריף אותי. הציבור שמשרת, שנלחם על הקרקע, כדי שלכולנו תהיה פה קרקע ופיסת אדמה, מקבל שומות ומחירים פי עשרה ופי 15 ופי 30 מאשר אלה שלא נלחמים עבור הקרקע. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> אחרי שציינתי את זה אני אומר שרשות מקרקעי ישראל קיבלה החלטת הנהלה מספר 5579, שלמעשה פותחת את הסיפור של הקרקעות, במיוחד ברהט, ששם זה האזור ה – למעשה לקבוע את ערכי הקרקע לפי שומות. אנחנו בתהליך מסודר ביחד עם רשות הבדואים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שם זה לא המועצה, הנהלת הרשות קיבלה את ההחלטה? << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת אתם רק בהצלחות, כל הכבוד. כי כל פעם זה מועצת מקרקעי ישראל, אבל פה זה הרשות. << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> אבל אמרתי שאנחנו עושים את זה במשותף ואמרתי שקיבלו החלטה לקדם את זה לכיוון שומה. אנחנו כרגע עובדים על שומה והשמאי הממשלתי גם מכיר שאנחנו עושים את השומה, אנחנו בתהליך, אני מאמין שבשיווקים הקרובים כבר יראו את השינוי הזה מופיע. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> שיווקים עדיין לא ראינו, עסקאות לא ראינו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נגיע לסיכום, אני אתן את הזמן שלך לסכם, בשמחה, חבר הכנסת קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני תוך כדי זה עשיתי בדיקה, גיל, בסוף בקצה לגבי כאוכב, משרת בכאוכב משלם פיתוח 105,000 בנוסף ל-50% וזה כולל סוהרים ושוטרים, משלמים 10,000. המשרת במשגב משלם מחיר מלא על הפיתוח. אלה המספרים והמספרים הם גבוהים מאוד ומפלים את מי ששומר עליהם. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אבל זה לא החלטה של - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, זו לא החלטה שלך, אבל זו השורה התחתונה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אמרתי, הסבסוד של הפיתוח זה לא אצלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא אצלו, הוא נותן את השומה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כולל קרקע, כולל פיתוח, כולל מע"מ. תגידו לי מספרים, אני מוכן להתמודד עם כל מספר שנותנים לי, אני מוכן להסביר אותו גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו צריכים להגיע לידי סיכום. << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה שהיא איזה שהוא סוג של נעלם מבחינתי. הקיבוצים במדינת ישראל מחזיקים אחוז מאוד גדול של קרקעות, למה אנחנו לא רואים אותם במכרזים? למה הדבר הזה לא נפתח? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לשאול, אנחנו נבקש את זה גם מרמ"י, מה החלוקה של המכרזים במרחב העירוני, הכפרי, במושבים ובקיבוצים, אפשר לפרק את הדוח. << אורח >> אסנת זוהר זני: << אורח >> למה אני שומעת על בית שאן, אופקים ושדרות, וזה בסדר, אבל למה אני לא שומעת מועצה אזורית תמר, 1,400 איש יושבים על מיליון ומשהו דונם. איפה המכרזים שם? איפה ביישובים? למה לא מגדילים את הקיבוצים ונותנים שם קרקעות ללוחמים בלי כסף? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נשאל, אנחנו נבקש את זה בדוח שאנחנו נבקש מרמ"י. יש לכם יכולת לפרט את כיוון המכרזים, כמה הם במרחב העירוני ובכפרי, בהתאם ליישוב, מושב, קיבוץ? אתם יודעים לעשות את הפילוח הזה? << אורח >> ישי קרפ: << אורח >> יישובים קהילתיים. אגב היישוב דרור במועצה האזורית תמר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אנחנו נבקש. אני רוצה לסיים את הדיון, אריאל, אתה רוצה לתת את הסיכום שלך? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> בסוף אנחנו מרגישים שמכדררים אותנו מאחד לשני, מהשני לשלישי, פה זה הרשות, פה זה המועצה, זה לא המועצה ולא הרשות, פה זה השמאי, השמאי חוזר לפה, זו החלטה של סבסוד, פה החלטה של מדיניות. בסוף בסוף בסוף אנחנו רואים פה כישלון של הרשות למקרקעי ישראל בנושא של השיווקים. אין עסקאות. שיווקים יש, אין עסקאות שנה וחצי, זה לא הגיוני. הייתה פה החלטה ב-22 במרץ עם ראש ממשלה שבא עם מצלמות, גלוי ושקוף לציבור, לא באיזה שהוא שקט, החלטה להיטיב עם חיילי המילואים, לתת 90% ו-95% הנחה, לא כדי ש-95% הנחה יהיה באוויר ובדרך מתמטית אחרת יבואו וישאירו אותנו עוד פעם עם מיליון וחצי שקל ומיליון שקל ביובלים ובשכניה ובמקומות האלה. לא יכול להיות שבסוף אם אנחנו רוצים במקומות מסוימים, שרואים בהם חשיבות לאומית, גם מבחינה גיאו-אסטרטגית וגם מבחינת החשיבות של לתגמל את אלה שנותנים למדינת ישראל, בסוף לא מגיעים לתוצאות. כמו שהוצגו פה הנתונים, הגליל מתרוקן, בנגב המצב לא הרבה יותר טוב בחלק מהמקומות. זו פשוט מציאות לא הגיונית ואנחנו צריכים לקבל פה תוצאות, אנחנו צריכים פה לראות איך אנחנו מביאים בפעם הבאה לדיון הזה כאן נתונים והצלחות. אני מצפה משירות ציבורי, אם המדיניות המוצהרת לא מגיעה למטרות שלה, להרים דגל, לבוא ולהגיד: נתנו 90%, רק במקרה השומות עלו ב-2 מיליון ואז המציאות התהפכה עלינו, ולכו לשמאי, והשמאי אומר זה לא אני. מה זה הדבר הזה? אני שוב פעם חוזר ואומר, כל החלטה של מועצת מקרקעי ישראל מנוסחת על ידי הלשכה המשפטית של הרשות למקרקעי ישראל, וזה לא רק איזה ראש קטן, אנחנו רק נסחים שמנסחים את זה. הם רואים את השומות, הם גורמי מקצוע, הם אלו שיושבים בשטח ויודעים בדיוק מה קורה, הם יודעים לאיזה כיוון זה יילך ולכן הם יכולים להרים דגל אם הם מתפקדים כשירות ציבורי שמשרת את המדיניות הכוללת של הממשלה. זה מה שאני מצפה מהם, לדאוג להביא את ההמלצות הנכונות לדרגים הממשלתיים וזה לא פוטר את הדרגים הממשלתיים מלהתוות את המדיניות הנכונה ולעשות גם את המיקרו מנג'מנט. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון. אני אבקש גם מהוועדה שאנחנו נוציא את זה ושיהיה רשום בפרוטוקול. אנחנו נבקש קודם כל ממשרד ראש הממשלה את תוכן הישיבות, על מה אתם דנים בהן, בהתאם להנחיית ראש הממשלה בעצמו אל משרדי הממשלה השונים, בדגש על שיכון ופנים. אני אבקש גם ממשרד השיכון וגם ממשרד הפנים, בוודאי גם מרמ"י, גם ממך השמאי ומכל הנוכחים שהיו כאן, להציג דוחות עם נתונים לגבי התכנון של הוועדות ששמענו איפה הן נמצאות. אנחנו שמחים לשמוע, הילה, שבימים הקרובים כבר הולכות לצאת תוכניות לגבי הרחבות של יישובים והגדלת היישובים. גם אחר כך כמה שיווקים יש, כמה עסקאות נעשו, איך אנחנו מנפצים את הנושא הזה של עלויות הקרקע. כי כמו שכבר שמענו, בסופו של דבר מהשמאי יוצאת שומה, אנחנו מבקשים לדעת מי אותה הדמות שיודעת לקבל את האחריות על לבטל את המכרז הזה ולהוריד ממנו את השומה. כמובן גם את ההגדרה של בני המקום, למה היא נמצאת רק במגזר מסוים ולא על כלל חלקי החברה הישראלית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני לא הבנתי איזה נתונים אתה רוצה שאני אציג. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה, כפי שאמרת, שאתה מוציא מהשמאי - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני נושא באחריות, אני לא בורח, אני נושא באחריות על כל מחיר. תגיד לי, תוציא לי את המחיר ביישוב X ותסביר לי אותו אני מוכן, רק תגיד לי איפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה הרי מוציא דוחות, בהתאם למה? למכרזים? לתכנון? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כל מכרז של הרשמה והגרלה, מי מטעמי קובע את השווי באותו מכרז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אנחנו רוצים לראות את המכרזים שיצאו, נלך כמה מכרזים אחורה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אין בעיה, רק תגידו לי איזה מכרזים ואני אוציא את השומות ואני אסביר לכם את השומות, אין בעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא יודע איזה מכרז יצא מרמ"י, יצאו מכרזים במחוז צפון ובמחוז דרום? כמה מכרזים יצאו בשנתיים האחרונות? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא יודע, יצאו הרבה, לא מעט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאות או עשרות? נראה לי שאנחנו מדברים על עשרות, לא יותר. לכן אני רוצה לדעת מה המספרים שיצאו מאצלכם, ואחר כך ברמ"י, מה בסופו של דבר יצא למכרז ולשיווק ואנחנו נראה את הפערים. לכן אני רוצה לדעת, אם זה ברשות או במועצה או השר, מי זה שהגדיר איפה תהיה שומה, איפה לא תהיה שומה, מי הגדיר את ההגדרה, ואיך אפשר לשנות אותה, של בן המקום, ואיך אנחנו משנים את הקריטריונים של מחוסר דיור ואיך אנחנו רואים בסופו של דבר הלכה למעשה את ההעדפה של חיילי צה"ל. זה בסדר ומצוין, כפי שפתחתי ואמרתי, במגזר של בני המיעוטים, אבל הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי גם במגזר היהודי כי בסופו של דבר אנחנו רואים שבגליל ובנגב קצב הקמת היישובים הוא איטי, הוא לא תואם את המציאות, היישובים בסופו של דבר לא גדלים. זה נכון גם ליישובים במרחב הכפרי, אבל זה לא פחות חשוב גם במרחב העירוני לחזק את קרית שמונה, את נתיבות וכיוצא בזה. מרחב עירוני חזק, המרחב הכפרי נהנה מזה. אז אני מבקש מהמשרדים והגופים השונים שציינתי מקודם להגיש לוועדה את הדוחות. ואני חוזר ואומר, בסופו של דבר זה נושא, כפי שאתה ציינת, אריאל, אנחנו מכודררים בין נתונים מבולבלים ומבלבלים. אני חושב שגם במשרד ראש הממשלה, יכול להיות שזה מה שמבלבל אתכם שם, לא מצליחים לעקוב ולא מצליחים לשים את האצבע על הנקודה שתשבור את המציאות הנוכחית שבסופו של דבר אנחנו רואים את ההדרה של החברה היהודית מההתיישבות בגליל ובנגב, וזה במרחב הכפרי והעירוני, היהודים עוזבים גם את הערים בגליל ובנגב ואנחנו מחויבים לשבור את המשוואה הזאת, לשנות את המציאות ולשם אנחנו מכוונים. אני חוזר ואומר, בסוף הוועדה הזאת מפקחת על המשרדים והגורמים הרלוונטיים לנושא הזה ואנחנו לא נעזוב את הנושא הזה עד שאנחנו נראה שינוי מוכוון. אנחנו לא נייצר פה עוד עשרות דיונים בנושא הזה, אנחנו נייצר דיונים כשאנחנו נראה נתונים מספריים ואיך אנחנו משנים את המציאות. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>