פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 770 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, כ"ד באלול התשפ"ה (17 בספטמבר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: הווארד פולינר – בכיר קנין רוחני המחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים אוריה בן דוד – מתמחה באשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הודיה גחלי שוורץ – משפטנית אשכול קנין רוחני, יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים עדינה לוין – מתמחה למשפט אזרחי, משרד המשפטים מירב כהן – ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט מריה יריב – מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט עומר כהן – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר אדוה בר שלום – ייעוץ משפטי, משרד התקשורת כפיר בוטנריו – היועץ המשפטי לגלי צה"ל, משרד הביטחון יונתן צויקל – סגן היועצת המשפטית, רשות התחרות אייל רועי שגיא – תאגיד השידור הציבורי, כאן - תאגיד השידור הישראלי מרסיה צוגמן – היועצת המשפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי רות דיין מדר – מינהל מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי טוני גרינמן – יועץ, מרכז השלטון המקומי שירי גז – מנהלת תחום חקיקה, מרכז השלטון המקומי נועה בן אריה – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי אסף נחום – מנכ"ל, אקו"ם אופיר כהן – יוצר ומוזיקאי, אקו"ם אורלי פרוינד מיה – יועמ"ש, אקו"ם גדי אלבז – עו"ד, הנהלת בתי משפט מישל קיינס – עו"ד, ספוטיפיי עומר סלע – סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלאכה והתעשייה רונן סולומון – מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה אבי בן הלל – מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים יעקב מנור – עו"ד הפי"ל - הפדרציה למוסיקה ישראלית, ארגוני יוצרים ומבצעים דוד קריבושי – מנצח, ארגוני יוצרים ומבצעים אבי יפרח – מוזיקאי, ארגוני יוצרים ומבצעים ניר בוסקילה – מנכ"ל, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית מרדכי אמיתי – מנכ"ל הפדרציה, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות איל פרייס – יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות אדיר וישניה – מנכ"ל "עילם" - עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים רז ניזרי – יועץ משפטי חיצוני, "עילם" - עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים תמיר אפורי – עורך דין, ארגון חברות הסרטיםMPA גיא לואל – חבר ועד מנהל, "אשכולות" אורי רשטיק – מנכ"ל "אשכולות" ארנון נאור – יו״ר משותף, איגוד המוזיקאים נדיה רז חכם – יו״ר משותף, איגוד המוזיקאים אורי פרץ – פיתוח עסקי, אשכולות רשויות אופיר מחבוש – סגן יו"ר איגוד מעצבי השיער אורנה ובר – יושב ראש קוסמטיקאיות שי דיקמן - משפחות החטופים ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, פ/3177/25 כ/1115 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. אני פותח את הישיבה בנושא: הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. לפני שנתקדם, אני רואה שיש פה נציגי משפחות החטופים. את יכולה לדבר. << דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >> תודה רבה יושב-ראש הישיבה דוד ביטן וגם לכל מי שנמצא כאן. אני בטוחה שלכולכם הדיון חשוב ואני ממש רוצה להודות לכם על הדקות שאתם מקדישים עכשיו למען החטופים. אני שי דיקמן, בת דודה של כרמל גת. ראשית, יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להציע לך שכל יושבי הוועדה יענדו את הסיכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << דובר >> שי דיקמן: << דובר >> תודה רבה. אני בת דודה של כרמל. כרמל, שהייתה בשבי בחיים, החזיקה מעמד ככל שיכלה. כרמל שהשם שלה היה ברשימה של היום השמיני לעסקה של נובמבר, שנמשכה שבעה ימים. כרמל, שגם החזיקה מעמד אחר-כך, החזיקה את שני הנערים שהיו שם איתה בתקווה שהם יצאו משם בחיים, והם יצאו וחזרו אלינו בחיים – עלמה ו - - -, ושאחר-כך שרדה עם חמישה צעירים שכולנו קיווינו שנראה אותם מחבקים את המשפחות שלהם כאן כמו הרבה אחרים שחזרו הביתה בעסקה. ב-7 באוקטובר התחלנו את המסע הזה – 255 משפחות, שבהתחלה היו אבודות לגמרי, וכשהמדינה לא מצאה את הידיים והרגליים, אזרחים היו לצדנו. כל העם המופלא הזה עטף אותנו והרים אותנו על הרגליים והביא אותנו לתקווה שכולנו נראה בקרוב את האהובים שלנו בחזרה בבית. כרמל נחטפה מאותו הבית עם גיסתה ירדן, שחזרה הביתה בעסקה. קיווינו שבאותה הדרך גם כרמל תחזור אלינו, תחבק את אבא, תוכל לעלות לקבר של אימא, שלא זכתה להיפרד ממנה אלא רק לראות את הגופה שלה שכובה על המדרכה עם כתם דם מעל הראש, לפני שלקחו אותה עם שני הילדים לעזה. ידענו שהיא מחזיקה שם את התקווה, ואנחנו החזקנו אותה מכאן. ומ-255 המשפחות האלה, במהלך 712 הימים שחלפו מאז, לא קיבלנו רק בשורות על עסקה וחיבוקים ושיבה הביתה, קיבלנו גם סופים אחרים. בחודש ינואר, כשהלחץ הצבאי הגיע לדירה שבה יוסי ואיתי הוחזקו, הפצצה פגעה בבניין ויוסי נהרג. יומיים אחר-כך, איתי הוצא להורג על-ידי השובים שלו בתגובה להפצצות. נירה שחיכתה ליוסי מחכה עד היום שבחלקת הקבר שעומדת ריקה היא תוכל לטמון את בעלה ולהיפרד ממנו. אחיו, אלי, חזר הביתה בעסקה. כשהלחץ הצבאי הגיע לחאן יונס בינואר, אלעד קציר, שאימא שלו נחטפה וגם הוא נחטף מניר עוז – אימא שלו הוחזרה הביתה בחיים בעסקה. את אלעד ראינו חי בשבי, ראינו אותו מדבר בידיים של מחבלי החמאס. כשהלחץ הגיע למקום שבו הוא הוחזק, אלעד הוצא להורג בשבי ואימא שלו, חנה, לא עמדה בבשורה ובהשלכות של השבי שלה ונפטרה. זה היה בינואר. בחודש פברואר, הלחץ הצבאי המשיך, ובמנהרה אחרת בחאן יונס שישה חטופים: יגב ונדב, אלכס, מונדר וחיים – המנהרה שהוחזקו בה הופצצה ולפני שהם נחנקו מהגז, המחבלים שהחזיקו בהם הוציאו אותם להורג. זה היה בפברואר, בחאן יונס. ואנחנו, כמשפחות, שהתחלנו בתקווה עם כרמית, הבת של חנה ואחות של אלעד; עם מירב, אחות של איתי; עם נירה, אשתו של יוסי; עם אסתר שאתה מכיר מכאן, אימא של יגב, פחדנו פחד מוות שהבשורה הזאת תגיע אלינו. כאבנו עם כל משפחה שהלכה איתנו את הדרך וקיבלה את הסוף המר עם הידיעה שעסקה בזמן הייתה יכולה להוציא אותם משם בחיים לחיבוק. עם הידיעה שכל יום זה על הכתפיים שלנו. כל יום אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שעסקה תגיע לפני שהקלצ'ניקוב שמכוון לראש של האהוב שלנו יסחט גם הוא. בחודש אוגוסט, כשנכנסנו למחנות המרכז ונכנסנו לחאן יונס, נכנסנו גם לרפיח. והפעם אנחנו קיבלנו את הבשורה שעדן והרש ואלמוג ואלכס ואורי וכרמל, שהיו שם בחיים, שהחזיקו אחד את השני שם 328 ימים, שאפשר היה להחזיר אותם משם. הם שמעו את הצבא מתקרב, ובמקום שצבא ההגנה לישראל, שזה הצבא שכולנו שירתנו בו, שהילדים של כולנו התגייסו אליו, שמסמל בשבילי את ההגנה, את הביטחון – הם שמעו את הצעדים מעל הקרקע וידעו שההדק עומד להיסחט להם על הראש. ב-1 בספטמבר, שישה צעירים הפכו לכתם דם במנהרה של מחבלי חמאס ואנחנו קיבלנו את התמונה הזאת: מנהרה צרה עם כתמי דם, מברשת שיער שלפני כן כרמל הסתרקה בה. לוח שש-בש שהם ציירו כדי להעביר את הזמן, עם שש גופות. החיילים שהגיעו לשם – לפעמים אני מדברת פה בוועדה והנה, אחד מהם ניגש אלי אחר-כך ואומר לי: אני מצטער. אף אחד לא צריך לשאת את האשמה הזאת. אף אחד לא צריך לחשוב שהצעדים שלו מעל הקרקע, רגע אחרי המחבל סחט את ההדק. זה לא מגיע להם. הם יוצאים משם כדי שנציל אותם. הם עושים את הכל, הם נותנים את הכל. ב-1 בספטמבר קיבלנו את התמונה הזאת ונאמר לנו כמו שכולנו ראינו בטלוויזיה באותו יום שחור – אנחנו נלמד ממה שקרה. אז איך שלשום אימא של גיא גלבוע דלאל מתעוררת לידיעה שנכנסנו לעיר עזה, איפה שהיא יודעת שהבן שלה מוחזק בחיים מעל הקרקע, כמגן אנושי? איך יכול להיות? כרמל היא לא אחת, הם גם לא שישה. הם 42 חטופים שנחטפו בחיים ונרצחו בשבי לפני שהחזרנו אותם הביתה בעסקה. סיפרתי לך בסך הכל על שלוש משפחות חצויות. על יגב ורימון, שאשתו חזרה הביתה בחיים בעסקה. הוא נרצח כשהלחץ הצבאי הגיע אליו. על אלעד קציר, שאימא שלו חזרה הביתה בחיים בעסקה והוא נרצח כשהלחץ הצבאי הגיע אליו. על כרמל וירדן – ירדן חזרה הביתה בחיים בעסקה וכרמל נרצחה כשהלחץ הצבאי התקרב אליה. 42 חטופים נחטפו חיים ונרצחו בשבי. ואנחנו, כמשפחה שכולה, מבקשים דבר אחד: שאף אחד לא יצטרף למעגל השכול. 904 נופלים, 42 חטופים. אני מבקשת היום דבר אחד: שהממשלה שלי תגלה את אותה ערבות הדדית שאני רואה בעם שלי 712 ימים. שאני רואה בחיילים שיוצאים פעם אחרי פעם, אפילו כשהם לא בטוחים כבר מה המטרה, למה שולחים אותם לסכן את החיים שלהם, כשהם מסכנים את החיים של האחים שלהם, כשהם מסתכנים בהיעלמות של החללים שלנו. הם יוצאים כדי שהחברים שלהם לא יישאו לבד את האלונקה. את הערבות ההדדית של המילואימניקים שמשאירים בבית אישה וילדים ויוצאים לשם, והאישה שלהם יודעת שהיא מגדלת לבד לפעמים חמישה ילדים, ומה שהיא רוצה בלב שלה זה שעמרי מירן יחזור לגדל את הבנות שלו. שאלקנה בוחבוט יחזור משם ולראם-דוד תהיה אחות קטנה. הם יוצאים לשם כי הם יודעים שהדר גולדין לפני 11 שנים יצא עם הצוות שלו להגן על המדינה שלו בידיעה שהמדינה ערבה לו. את הערבות ההדדית הזאת שיש שם, שיש פה לכל מי שעונד את הסיכה הזאת, לכל מי שיוצא לרחובות גם אחרי 712 ימים, לכל מי שקמה בבוקר ונושאת תפילה על 48 חטופים שמחכה שהם ישובו הביתה. זה מפעם בכל אימא וכל אבא במדינה הזאת. אני מבקשת להביא את המילים של אימא, סילביה קוניו, אימא של שני הילדים אריאל ודוד. 712 ימים הם מחזיקים שם בחיים ועכשיו ההפצצות הולכות ומתקרבות אליהם והקלצ'ניקוב מתקרב לראש שלהם אבל ההדק עוד לא נסחט. סילביה אמרה לפני יומיים: אם אתם מתכננים להרוג שם את כולם, תהרגו קודם אותי. אני לא יכולה לעמוד בזה יותר. אז יש לי שתי בקשות: האחת – שהממשלה שלי תגיד לי שהיא הניחה על השולחן עסקה כוללת, על כולם. כי האנשים שיושבים כאן סביב השולחן לא מוכנים לבחור בין אלון אהל שאיבד עין אחת לאיתן הורן שהגוף שלו מכוסה בפצעים. למתן אנגרסט שהלסת שלו שבורה והיד שלו לא מתפקדת וגם לא בין ענבר הימן שיצאה בסך הכל לחגוג במסיבה לבין תמיר אדר שיצא ראשון להגן על ניר עוז. אנחנו רוצים את כל ה-48 בבית. אני רוצה לשמוע שהממשלה שלי הניחה על השולחן את העסקה שבשבילה החיילים יוצאים בכל פעם להילחם כדי שתחתמו על העסקה שתחזיר את כולם. הדבר השני הוא שיבטיחו לכולנו שדבר כזה לעולם לא יקרה שוב. כן, המשפחות שלנו – המשפחה שלי מבארי, המשפחה של אלעד מניר עוז, המשפחות שלנו זעקו שנים שצריך לטפל בחמאס. לכולנו כאן ברור שצריך לטפל בארגון הטרור חמאס וברור לכולנו שזה ייקח זמן. גם בן הזוג שלי במילואים. הוא היה והוא יהיה, ולי אין זמן ל-48 החטופים והחטופה שנמצאים בשבי. אז תבטיחו לנו שדבר כזה לא יקרה לעולם שוב אבל לא על חשבון האחים שלנו. אנחנו לא מוכנים להקריב אותם. אנחנו לא מוכנים שעוד אדם אחד יתווסף לרשימה הזאת, שעוד חטוף אחד יסיים כמו כרמל גת ושעוד חלל אחד יסיים כמו רון ארד. היום, היום אפשר לחתום על עסקה שתחזיר הביתה 48 חטופים וחטופה. זאת הבקשה שלי, זאת הבקשה של העם וזאת הקשה של הבוחרים במפלגה שלך. כולנו יודעים שאחרון החטופים יחזור כשתסתיים המלחמה. 42 חטופים נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. בסוף דבריי עכשיו, אשמח לתת לך את הספר הזה. יש בו את התמונה של כל אחד – מהיכן נחטף, לאן היה צריך לחזור, מי המשפחה שלו שחיכתה לו ואיך הוא מצא את מותו במלחמה שנבחרה על פני עסקה שתחזיר אותו. ולסיום, אני רוצה להגיד שגם המשפחות של 42 החטופים שכבר לא יחזרו בחיים וגם המשפחות של 26 החטופים החללים שמוחזקים עכשיו כחללים בשבי, מגלות את אותה ערבות הדדית שאנחנו מבקשים ומבקשות גם הן – אל תסכנו עוד חיילים בניסיונות לחלץ את האהובים שלנו. תחזירו אותם בעסקה. תבטיחו לנו, לכולנו, שאפשר להגן עלינו במדינה הזאת מבלי להקריב את האחים שלנו שם. אנחנו ערבים זה לזה ומבקשים מהממשלה שלנו שתהיה ערבה לנו ולאחים שלנו. שיהיו בשורות טובות כמה שיותר מהר בעסקה שתחזיר הביתה את כולם. בהצלחה לכם בכל מה שאתם עושים במקום הזה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ה-42 שם? << דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >> 42 חטופים שנרצחו בשבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דקה הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:02.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. היועצת המשפטית, איפה אנחנו עומדים כרגע? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בוועדה היו עוד שני דיונים בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, ב-8 ביולי וב-27 ביולי. דנו ברוב הסוגיות שהשארנו לקראת קריאה שנייה ושלישית שכתבנו בדברי ההסבר, נשארו עוד כמה שאפשר להתחיל בהן. בנוסף, פרסמנו באתר הוועדה בתחילת השבוע נוסח לדיון לקראת הדיון היום שבו הוטמעו החלטות הוועדה. בנוסח הזה לא נכללו עניינים שהוועדה טרם קיבלה החלטה סופית בעניינם, בין השאר הפטור לעסקים קטנים, שנמצא בבחינה של חברת הכנסת שלי טל מירון, והשאלה האם אפשר או אי אפשר להחיל את החוק על ביצועים קיימים, שלגביה היושב-ראש ביקש מהארגונים לנסות לשבת ולהגיע להסכמות ביניהם. אני לא עודכנתי שהיו הסכמות ולכן זה לא נכלל בנוסח. עוד משהו שיש בנוסח – הצעות של משרדי ממשלה. לגבי חלק מהדברים הגענו להסכמות, לגבי חלק מהדברים לא הגענו להסכמות וזה מצוין בנוסח. יש כמה עניינים שלא יידונו כי הם בבחינה. הוועדה קיבלה כמה ניירות עמדה לקראת הדיון היום, שאני מניחה שמי שהגיש אותם יציג אותם בבוא העת. אז אם היושב-ראש רוצה, אנחנו יכולים להתחיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אני רוצה להזכיר לכולם את הנוהל הרגיל כי לא היה דיון חודש וחצי או חודשיים, שלא חוזרים על דברים שכבר אמרנו או דנו בהם כי אחרת לא נסיים בחיים את הדיון הזה. אם יש למישהו התייחסות שקשורה לנוסח או משהו חדש, אז כן יכולים לטעון. מעבר לזה, לא נחזור על דברים. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> וכל דובר מתבקש להציג את שמו ותפקידו לפרוטוקול ולשידור. אנא הקפידו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה להתחיל? משרד המשפטים. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> שלום. אני ממשרד המשפטים. קיבלנו הנחיות מלשכת השר שבינתיים לשכת השר לא תומכת בקידום ההצעה בשלב זה, עד שיהיה לו הזדמנויות להיפגש עם הגורמים הרלוונטיים כדי לבחון את העמדות שלו. אז בינתיים אין לנו עמדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה הגורמים הרלוונטיים? << דובר_המשך >> הווארד פולינר: << דובר_המשך >> כל הנציגים פה בחדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא רוצה לנהל את הדיון בהצעת החוק לבד, לא במסגרת הוועדה? אני רוצה להבין. << דובר_המשך >> הווארד פולינר: << דובר_המשך >> ממה שהבנתי, הם רוצים להיפגש עם הגורמים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שייפגש. מישהו מפריע לו להיפגש? אנחנו מנהלים את הדיון הזה כבר כמעט שמונה חודשים. הוא יכול היה להיפגש עם מי שהוא רוצה, לא הפרעתי לו אף פעם להיפגש עם מישהו. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> הווארד, אני גם מבין שהתבקשה פגישה על-ידי נציגים של "אשכולות" ו"עילם" עם השר. בכל מקרה, אנחנו נמצאים בתוך דיון בכנסת וזו הצעת חוק פרטית, לא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הצעת חוק פרטית כשאנחנו מתאמים את הנוסחים עם משרד המשפטים. אני לא מבין את העניין. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> אז אני אומר שבהנחה שהחוק לא עובר מחר בבוקר, אז יש זמן ונשמח להיפגש עם נציגי השר כי לעמדה הממשלתית ודאי שיש משמעות, יחד עם זה שהחוק נדון בכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הבקשה שלו, לא הבנתי. מה הדרישה של השר? שנמתין לו עד שהוא ייפגש עם כולם? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> הוא רוצה להיפגש ולעשות עבודת מטה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת שלא יהיה כלום. << דובר_המשך >> הווארד פולינר: << דובר_המשך >> - - ולהגיע למסקנות. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> ועד אז, לכם אין עמדה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה אומר את זה בכל דיון, הווארד. אנחנו לפני חצי שנה ביקשנו פגישה. החוק הזה מדובר כבר מ-2016. מי אמור לעשות את עבודת המטה, אני? רז? מי? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> כל אחד שביקש להיפגש איתנו במהלך - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתם זה בסדר. מה עם השר? השר רוצה להיפגש – שייפגש. תגבשו עמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר, המנכ"ל. אבל לא הבנתי מה הוא רוצה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> פנינו מספר פעמים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. מה הוא רוצה? << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> לשכת המנכ"ל במשרד המשפטים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אבל מה הוא רוצה? שנעצור את הדיונים? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> נשמח לקיים פגישה רק המילים "עבודת מטה" - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא רוצה? שייפגש עם כולם. אז אתם לא תומכים בחוק. בסדר, הבנתי. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> הוא אמר שאין לו עמדה, לא שלא תומכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אין עמדה? לא תומכים בקידום זה לא תומכים בחוק. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> אבל צריך לזכור שבהיעדר החוק, ודאי שהמצב הוא פחות טוב מהיום. ולכן המילים "עבודת מטה", שעלולות לקחת אותנו חודשים ושנים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חודשים, שנים. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> אמרתי, חודשים ושנים קדימה – אני ממשרד פירון, מייצג את "אשכולות" ואת "עילם". אז כמו שאמרתי, כמובן שהוגשה בקשה כבר להיפגש עם השר ואנחנו נשמח להיפגש עם השר כי זה משפיע על העמדה הממשלתית. החוק נדון כרגע בכנסת ורוצים לא לעצור ולא לעכב כי צורך לקדם את החוק הזה והבקשה בעינה עומדת. אם נוזמן לפגישה, כמובן נגיע בהקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נעשה את זה. זכותו להיפגש עם מי שהוא רוצה. לא מנעתי את זה, לא ביקשתי את זה. שיעשה איזו עבודת מטה שהוא רוצה, אנחנו נתקדם. שיחליט אחר-כך מה שהוא רוצה. נמשיך. בבקשה. משרדי הממשלה התעוררו חזק. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני ממשרד התרבות והספורט. המשרד שלנו מברך על כל הצעה שהיא לטובת יוצרים ואומנים. יחד עם זאת, לגבי ההצעה להוסיף את הקרן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוץ מזה שלא יעלה לכם כסף. הכל בסדר אבל שלא יעלה לכם. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אנחנו משקיעים כבר מהיום כסף - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם משקיעים? מיליון שקל פה ושם? יש לכם מעל מיליארד שקל תקציב. אין שום סיבה לא לתת חלק מזה קצת לאומנים. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אנחנו נותנים במסגרת כל התמיכות של המשרד שלנו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי את זה לפרוטוקול. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> - - גם ליוצרים עצמאיים וגם את הקרן ל - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תגידי את זה לפרוטוקול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא ההצעה להוסיף את הקרן להצעת החוק הזאת בהיעדר תקציב ייעודי בנוסף על תקציב המשרד – אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תגידי לשר שלך שאני מתכוון להכניס את זה לחוק מכיוון שאני יודע מה העמדה ואני לא יכול לסמוך על משרדי הממשלה בעניין הזה, זה יהיה חלק מהחוק. זה לא עניין של קרן. יהיה סעיף שיגיד שבכל שנה – תבנו את הקריטריונים, אין לי בעיה, לא אני קובע את קריטריונים. תחלקו סכום מסוים שילך לאומנים במצוקה או בגלל עניינים מיוחדים כל שנה. תקימו ועדה ותעשו מה שאתם רוצים אבל זה יהיה כתוב בחוק כיוון שאני מודע להתנגדות שלכם ושל האוצר בסעיף שהתייחס לתקציב בדיוק לפי התקציב שלא מחייב אותי לקבל אישור ממשלה. כמה זה? << דובר >> קריאה: << דובר >> שבעה מיליון שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רציתי יותר אבל זה מה שנעשה. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> היושב-ראש, השאלה אם זה באופן שבו יהיה לכם תקציב ייעודי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הייתם יושבים איתי ואומרים בוא נראה, הייתי עוזר לכם. בגלל שאתם מתנגדים באופן אבסולוטי אני אכניס את זה לחוק, ואני רוצה לראות שלא תקיימו את החוק. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> קודם כל, - - - אבל זאת העמדה שכרגע הגעתי איתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מה זה שבעה מיליארד שקל, ריבונו של עולם, בתקציב של מעל מיליארד שקל? מה, אתם לא יכולים למצוא תקציב לעניין הזה? תחליטו מה שאתם רוצים. זה יהיה בחוק, תעבירי את זה לשר שלך. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אז אני רק אומר לפרוטוקול, נעמה, שככל שזאת תהיה העמדה, העמדה שלנו היא שזה צריך לחזור לוועדת שרים לענייני חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה זה כתוב? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה בתיאום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה זה כתוב שזה צריך לחזור לוועדת שרים? << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> זאת העמדה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, תעשו את זה גם כן. תתנגדו לחוק שמעגן את העניין הזה של זכויות המבצעים כולל מענקים לאומנים שצריכים את זה באופן דחוף. תתנגדו לזה. באמת זה יהיה תקדים יפה מאוד שמשרד התרבות יתנגד לדבר הזה. מילא משרד האוצר יתנגד, אני מבין. אבל אתם, שתתנגדו לדבר הזה? זו העבודה שלכם, זה התפקיד שלכם. אתם הייתם צריכים להציע את זה בכלל, לא אני. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את זה גם בלי חיוב בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, במיליון שקל עושים טובה. זה צריך להיות 20, 30 מיליון שקל. רק בגלל שאתם מתנגדים, אני לא רוצה שיתחילו לבקש בעניין הזה אישורים מיוחדים והצבעות מיוחדות אז אני שם את זה רק על שבעה מיליון. אתם כבר פגעתם ביוצרים בגלל העניין הזה כי רציתי הרבה יותר. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את זה גם בלי חיוב בחקיקה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקי, אין בעיה, תעבירו לאן שאתם רוצים. אנחנו נמשיך את החוק ומשרד התרבות שיעשה מה שהוא רוצה בוועדת השרים. אני רק רוצה להדגיש – משרד המשפטים טוען וכל הזמן אתם טוענים נגד בית המשפט ונגד זה ונגד זה. יש רשות שנקראת רשות הכנסת. יש רשות כנסת, יש ממשלה ויש בית משפט, נכון? אז תכבדו את הכנסת. אתם לא קובעים לבד. לפי השיטה הזאת, בית המשפט העליון גם יכול לקבוע מה שהוא רוצה. אתם באים בטענות על בית המשפט העליון, בואו בטענות קודם כל לעצמכם כי אתם לא מכבדים את הכנסת. בואו נמשיך בדיון. << אורח >> יונתן צויקל: << אורח >> אני סגן היועצת המשפטית ברשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעצור. נגיע אליך. לא אתן לכם להתחמק הפעם משום דבר. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אנחנו ממש לא באים להתחמק. באתי לומר שחזרנו והסתכלנו על הצעת החוק. אנחנו לא חושבים שהנוסח הקיים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד אפשר לתקן. << אורח >> יונתן צויקל: << אורח >> - - לא שולל את הסמכות שלנו להתערב בעניין. ואני פה אומר לפרוטוקול שאם צריך וכאשר תוגש בקשה מתאימה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בקשה מתאימה? למה אתם לא יכולים להתערב וזהו? << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים גם להתערב אבל אם תוגש בקשה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הנה, הבקשה תבוא מטעמנו במסגרת החוק. אנחנו נכניס לחוק שאתם צריכים להתערב. זה הכל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ואנחנו נגיש את הבקשות בהתאם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואתם תגישו בקשות בהתאם. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אני יכול גם להסביר מדוע אני חושב שזה לא רעיון טוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם יכולים להגיש את הבקשה כבר עכשיו. שום דבר לא מונע מהארגון היציג... << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> החוק חל על כל הגורמים העסקיים במשק. יש כל מיני - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. הם יגישו לכם בקשה. אתם יכולים להגיש להם בקשה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אם אדוני יבקש, אנחנו נגיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, למה לא? ככה הוא ימנע ממני להכניס את זה לחוק. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> לכן עדיף שזה לא יהיה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מה עדיף כי אני לא יכול לסמוך רק על רצון טוב כי אתם תמיד אומרים: אין לנו כוח אדם וכולי. לא מעניין אותי הכוח אדם. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> זה לא עניין של רצון טוב. אנחנו מעדיפים להגיד פה לפרוטוקול שנעסוק בזה אם תוגש לנו בקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל זה לא מה שהנציגה שלך אמרה לפני הדיון. הנציגה שלו אמרה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם שינו את העמדה. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אתה סומך עליהם? אני לא. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> תן לי לסיים. אנחנו ניתן מענה דומה לזה שניתן לארגונים - - - לטפל בדיוק באותם נושאים. אנחנו חושבים שזה לא נכון להכניס את זה לחוק כי יש עוד דברי חקיקה במדינת ישראל שמתייחסים לשיתופי פעולה, ושם לא כתוב תפנו לממונה. אנחנו לא רוצים את זה, זה עושה לנו חוסר קוהרנטיות. בנוסף לכך, לפחות בניסוחים שראיתי עד עכשיו, הם ככה יכולים גם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בואו נראה. תגישו את הבקשה. אם נראה שאתם הגשתם בקשה והם נכנסים לתמונה, יכול להיות שלא אכניס את זה לחוק. אתם צריכים להגיש את הבקשה. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> הדלת פתוחה ואני אשמח לבוא אתכם בדברים כדי להציע לכם איך להגיש את הבקשה כדי שזה ילך כמה שיותר מהר. באמת בשמחה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> צביקה, הנושא זה שאמרה פה נציגה שלך בדיון הקודם או לפניו: אנחנו לא סבורים, ואנחנו יודעים את זה כי כבר גיששנו בעבר, שאתם צריכים להיות הסדר כובל ומפוקחים תחת רשות התחרות. עכשיו אני אגיש את הבקשה, זה ירד מהחוק. מה עוד יקרה? בסוף עוד כמה שנים יבואו ויגידו לנו: לא הגשתם הסדר חוק כובל ויכניסו אותי גם לחקירות אישיות כי יש חבות אישית. אז תחליטו. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אני אענה לדבר הזה. עמדתנו היא שבמצב דברים תקין, הדבר הזה אמור להיות מטופל במקום אחר. יש פה כל מיני איזונים וכל מיני שיקולים שצריכים להיות מטופלים על-ידי משרד התרבות אולי, משרד המשפטים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל אתם תבעתם בעבר. בעבר היו ארגוני זכויות שסברו שאתם צודק. אתם תבעתם אותם ויצא שהם צריכים עוד הסדר כובל, אז אני לא מבין. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אז עכשיו יש פה תיקון חקיקה. יעבור החוק, תבואו, תגישו בקשה ואנחנו נטפל בה בדיוק כמו שאנחנו מטפלים - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בשביל זה אנחנו צריכים את התיקון הזה, שהם לא יוכלו להתחמק, אדוני. ואחר-כך יבואו ויגידו שאנחנו מונופול. לא רוצה. רוצה להיות מפוקח, לא רוצה להיות מונופול. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתחמקים. קח את הכרטיס ביקור שלי אחרי הישיבה, אנחנו נפתור את זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני אקח. אני מדבר עם כל מי שרוצה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, השאלה אם אתם חושבים שהם לא יכולים להגיש את הבקשה כבר עכשיו? האם צריך לעבור תיקון בחקיקה בשביל זה? << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אפשר לבוא בדברים על הדבר הזה. אני חושב שתיקון החקיקה מסדיר כל מיני עניינים, אני אומר בזהירות, שאולי מרחיבים את היקף הפעילות שלהם בהשוואה למה שקיים היום? אני לא בטוח. אני לא מספיק מכיר אבל אתם מוזמנים לבוא - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> הם מוזמנים ואז החוק עבר. והתשובה, כמו שעורכת הדין דניאל השאלה – התשובה תהיה שאי אפשר בגלל סיבות אחרות? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא לא יודע מה תהיה התשובה. אנחנו רוצים לדעת מה תהיה התשובה. אנחנו רוצים שהמחוקק יגיד. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> לא, תהיה תשובה. תגישו עכשיו בקשה וניקח בחשבון את מה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתם לא עושים לי טובה פה. יהיה כתוב במפורש שאתם כן תנהלו את העסק הזה. אתם רשות ממשלתית, אתם צריכים לעשות את העבודה שלכם, אנחנו חושבים שכן צריך. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> נכון. אדוני, אני מסיבר למה זו טעות לכלול את זה בחוק כי זה יוצר בעיות בחוקים אחרים. יש חקיקה בתחום הסביבתי, שגם שם נדרשים שיתופי פעולה בין מפעלים, ולא כתוב שם שיפנו לממונה וזה ברור שהם צריכים לפנות לממונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל עדיין אפשר לעשות בכל חקיקה כל מיני דברים. זה לא בגלל שלא עשו את זה עד היום, אי אפשר להכניס את זה. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> למה? אני לא מבין מדוע זה לא מספיק? אנחנו אומרים: תפנו אלינו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתם לא עושים את העבודה בעניין הזה, אתם מתחמקים מלטפל בזה. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> אנחנו היחידים שעושים עבודה בעניין הזה. היחידים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק לגבי עמותה מסוימת. << דובר_המשך >> יונתן צויקל: << דובר_המשך >> תגישו מחר בקשה, ואנחנו נמצא את הדרך להתאים אותה במקרה שהחוק יעבור - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי. << אורח >> יונתן צויקל: << אורח >> לא. נמצא את הדרך להתאים אותה ולהתאים את התנאים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בואו נראה. תגישו בקשה כבר עכשיו ונראה מה התשובה. החוק הזה לא יסתיים מחר בבוקר אז הכל בסדר. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? משרד האוצר. מה אתה נגד? כל המשרדים באו מוכנים הפעם יפה מאוד אני רואה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אני ממשרד האוצר. אז באמת הבאנו התנגדות טיפה יותר מורחבת ואני אתייחס לכל האספקטים. אז דבר ראשון, אני רוצה להגיב על מה שמירב, נציגת משרד התרבות והספורט ציינה, שמשרד התרבות והספורט בסוף רואה בצורה רוחבית את הצרכים של כל התרבות והספורט, ובהתאם לזה הוא רואה לנכון איך לתקצב את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה רוחבית? תסביר לי מה עושה אומן שלצערי הרב הוא בן 70 והוא לא יכול אפילו לשכור דירה, שהוא עבד כל החיים ולא יצא לו מזה כלום. תסביר לי מה הוא עושה. יש לזה פתרון בתקציב? אין לזה פתרון כי אתם עושים טובה. אתם נותנים פה חצי מיליון ומחלקים כל מיני דברים. אין פתרון לזה. אם היה פתרון לזה – אין בעיה. הרי כל התמלוגים האלה שאנחנו מדברים עליהם, אנשים לא חיים מזה, הם מקבלים מעט מאוד. ישבתי עם חנן יובל, שהוא אחד הזמרים הטובים במדינה וראיתי מה הוא מקבל. מזה אי אפשר לחיות. אז נכון, מי שלא חסך ומי שבזבז, זו בעיה שלו אבל עדיין התפקיד שלנו זה לדאוג לאנשים האלה כי אחרת לא תהיה תרבות במדינה. לא תהיה. זה המצב. אם הייתם נותנים פתרון לזה אז אין בעיה אבל אתם לא נותנים פתרון. מה אני יכול לעשות? אז יהיה כתוב בחוק ואז תתנו פתרון. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> אז אני אגיד שאם אכן הסכום הזה יהיה כתוב בחוק, באמת תהיה למשרד התרבות והספורט פחות גמישות ופחות תקציב - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתוך מיליארד זה - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אבל הרשת רשאית להתוות מדיניות. זה כמו שנאמר קודם. אם הכנסת אומרת שהיא רואה בעיה ציבורית וזה עלה פה בדיונים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם האוצר מביע התנגדות, אז זה יהיה כתוב בחוק. אתם יכולים לבוא, לעשות ועדת שרים, להתנגד, תעשו מה שאתם רוצים. מבחינתי, כיושב-ראש ועדה וכחבר כנסת, זה יהיה כתוב בחוק. אחר-כך, אם זה יעבור במליאה או לא – זה כבר ויכוח אחר אבל בואו נעשה את זה. לא יהיה דבר כזה שלא יהיה. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> אפילו אם בסוף לא תקבלו את ההתנגדות שלנו, היא חשובה לצורך קיום השיח פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. נכון. זה לא דיון ראשון, אמרנו את זה גם בדיונים אחרים. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> בדיון האחרון זו הייתה הפעם הראשונה שהגענו להתנגד והפעם הגשנו התנגדות יותר מורחבת. אני רק רוצה להשלים את הנקודה שבאמת משרד התרבות והספורט מתקצב עוד פעילויות כמו מוסדות תרבות וכמו פסטיבלי תרבות, שהם מהווים בחלקם גם את השכר של אותם אומנים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב מאוד שיש את זה. מה זה שייך? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> ברור. אני רק אומר שאותם שבעה מיליון, שעכשיו אתה מדבר עליהם, לא ילכו למקומות האלה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> משרד התרבות, ואני מכיר את התקנות של משרד התרבות, מתקצב באופן מסורתי אך ורק תיאטרונים ומוסדות. הוא מתקצב תאגידים. אז מתוך מיליארד שקל, יואיל בטובו משרד התרבות לתקצב באופן פרטני וישיר אומנים נזקקים. לא קרה כלום. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה גם, שעד לפני שבוע בכלל לא היה אמור להיות סיוע לאומנים במצוקה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תכף נדבר עליו. משרד התרבות תומך באיזה שהוא מבחן תמיכה שאני יכול להתייחס אליו לאומנים במצוקה בקושי במיליון שקלים בשנה, וכמו שהיו"ר אמר בצדק – הוא עושה טובה. לא צריכים לעשות טובה, צריך להיות בדין שאומנים במצוקה מקבלים תמיכה. משרד התרבות זה משרד שמתקצב מוסדות ותאגידים. אז מדינת ישראל לא תתקצב רק תאגידים, שאני לא יודע כמה אחוזים מתוך זה יורד לשכר, ובטח תאגידים לא עוזרים לאומנים במצוקה, הם נותנים שכר פחות ראוי לפעמים לעובדים. אין שום דבר חוץ ממנגנון וולונטרי שמשרד התרבות נותן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשתי מכם שבעה מיליון, לא 100 מיליון. מה הבעיה, אני לא מבין? שבעה מיליון זה דבר שאתם לא יכולים להתמודד עם זה? בחייכם, הגזמתם, גם משרד התרבות וגם משרד האוצר. תסתכלו על החשיבות לש העניין, שיש לסייע לאומנים ותיקים, מבוגרים, שיש להם בעיה אמיתית. למה לא לעזור? אני לא מבין. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה עמדת השר או עמדת... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא עמדת השר. הנה, משרד התרבות אמר שזו לא עמדת השר. << דובר_המשך >> אבי בן הלל: << דובר_המשך >> לא, משרד האוצר – זה עמדת שר האוצר או עמדת אגף תקציבים? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> אני מאגף תקציבים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לא נראה לי ששבעה מיליון מגיעים לרמת שר. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מנכ"ל "עילם". אם אפשר להוסיף, אנחנו בעצמנו, הגופים, יש לנו קרנות רווחה והיום אנחנו משלמים גם תמלוגי זהב לאומנים ותיקים ומקצים לזה את המשאבים המועטים שיש לנו גם לנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב מאוד אתם נותנים וזה לא קשור כי הממשלה גם צריכה לתת. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> נציג האוצר ונציגת משרד התרבות, מה שאמרתם, שיש הקצאות ויש מבחני תמיכה וכולי, זה קיים שנים, זה לא מעכשיו נכון? אבל המציאות מראה וזה גם עלה פה בדיונים שיש לא מעט מקרים, ויושב-ראש הוועדה הסכים כמו חנן יובל ויש לא מעט מקרים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגב, זה לא יהיה חוק רק למבצעים, זה יהיה על כל האומנים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> אז המציאות מראה שיש תופעה הולכת וגדלה של אומנים ותיקים וכולי, שמגיעים למצב הזה. אז מה זה מראה? שמה שהיה לא הספיק, והמדיניות העצמאית שלכם להקצות פה, כמו שנאמר שזה בעיקר הולך לתיאטראות וכולי, לא מגיע לזה הקטן. נראה איך זה עובד. הרי אם אין חובה חוקית, אם אין כסף צבוע למטרה ספציפית, זה לא יקרה. למה? כי יש קיצוצים בתקציב, כי יש מלחמה. זה פעם אחת. פעם שנייה – אם יבקשו עוד אנשים, זה בסדר גמור כי יש שוויון וכולי, אז לכן בלי שהכנסת תצבע ותגדיר את זה בצורה מפורשת שהקרן מיועדת רק לזה, זה לא יקרה. וזה בדיוק תפקידה של כנסת. לממשלה יש תפקיד נכבד ביותר אבל הכנסת יכולה להתוות ולהגיד: אני הרשות המחוקקת, לא מספיק לי מה שעשיתם, אני רוצה להקצות את האיקס תקציב הזה למטרה הזאת. וכשמדברים כל-כך הרבה על שבעה מיליון, זה באמת נראה לי... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה לא סכום שקשה להתמודד איתו. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> לרגע לא טענתי שמשהו פה הוא לא בסמכות. כמובן שהכל בסמכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ברור שלא. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אני כן חושב שחשוב להגיד שבסוף אתה תוהה שהממשלה הרבה פעמים מבצעת קיצוצים מהרבה סיבות ולהרבה צרכים חשובים - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה חושב אישית? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> לא. אני אומר שהממשלה בוחרת לבצע קיצוצים וזה אכן קורה - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה יהיה בכסף הזה ולא בכספים שאולי יחולקו - - << אורח >> עומר כהן: << אורח >> - - אז אני רק בא להגיד שה מצמצם את יכולותיה של הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות שלה ולמשרד התרבות והספורט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתכוון לחוקק את זה בחוק וזהו. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא ניתנת לשינוי העמדה הזאת, שתדעו. היחידים שיכולים למנוע את זה אלה חברי הכנסת, כשנצביע על החוק פה בקריאה שנייה ושלישית, הם יכולים להיות נגד. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני רוצה להתייחס התייחסות קצרה למשהו ששאלו פה קודם ועלה פה גם. אני לא חושבת שיש איזו שהיא מחלוקת על כך שהנושא הזה ראוי. אני רוצה להתייחס למה שאמרת קודם: השנה הוקצו לנושא הזה באופן וולונטרי, בלי חיוב בחקיקה, שני מיליון שקלים וחצי. בשנה שעברה השר הקצה לנושא הזה שישה מיליון שקלים כי יש מצוקה של הלחמה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצוין. יפה מאוד. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> - - כשיש לנו את הגמישות התקציבית - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> מירב כהן: << אורח >> לא הפרעתי לכם. זה הוכחה לזה שכאשר אנחנו עובדים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל המלחמה הוא התווה שש. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> - - כשיש לנו את הגמישות התקציבית שיש לנו ממקורותינו, אנחנו כן רואים את זה ועושים את זה. אני חושבת שכל היושבים כאן, רובם הגיבו והתייחסו לאמרות שלנו. אנחנו מפרסמים את זה להערות הציבור - - - ונתייחס לזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רגע, אני לא מבין. השר מתנגד? אני חייב להבין מה עמדת השר? השר מתנגד? שנדע. השר מתנגד לשבעה מיליון? שנדע. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> כל הזמן אתה מתפרץ לי לדברים. תן לי לסיים את הדברים שלי. אני שיקפתי אותם בדיוק בתחילת העמדה שלי ואמרתי שאנחנו לא מתנגדים, אנחנו מברכים על כל משהו שיבוא לטובת היוצרים והאומנים. אנחנו גם עושים את זה כיום וולונטרית בלי חיוב בחקיקה. ההתנגדות שלנו היא שכל עוד אין תקציב ייעודי מובטח לטובת הנושא בנוסף לתקציב המשרד בחוק, זאת ההתנגדות. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני מכבד את מה שאמרת אבל את אמרת בעצמך שכשהשר יכול שניים וחצי, וכשאי אפשר פחות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רק במלחמה. << דובר >> קריאות: << דובר >> מיליונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם נשאר משהו, אז נותנים. אין בעיה עם זה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> מירב, אבל גם בהיבט התקציבי - - << דובר >> מירב כהן: << דובר >> בתוך הגמישות - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> את צודקת לגבי גמישות אבל אני לא יודע אם יש לכם גמישות. אם היה פה נציג - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מכניסים את זה בנוסח שזה בנוסף לתקציב. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> למה זה חשוב? אני לא רוצה להיכנס בין התרבות לאוצר אבל אם היה פה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - אתם לא מפסידים אף פעם. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> מעבר אליך, אם היה פה נציג או מנכ"ל או סמנכ"ל שאחראי על דיוני התקציב מול האוצר, אז לדעתי הוא היה תומך בזה. למה? כי כשיש סעיף תקציבי בחוק, שמשרד ממשלתי מחויב בחוק להוציא משהו, אז בדיון לתקציב הבא, כשהוא מגיע לאוצר וככה זה עובד, אז הוא אומר: את זה ואת זה אני חייב. ולכן גם מבחינתכם, עדיף לכם שבמקום שזה ייצא שניים וחצי פה, יש שבעה מיליון בלוק. כשהוא מגיע, הוא אומר לו: כמו שיש לי 50 מיליון למשכורות לעובדי המשרד, יש לי עוד משהו של הוצאה קבועה ואין על זה ויכוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני לא מאמין שהשר יתנגד אבל בואו נתקדם. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> הנציג התקציבי שלכם היה תומך בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדעתי הוא לא יתנגד בסוף אבל בואו נתקדם. << דובר_המשך >> מירב כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ביקשת ממני לשקף את הדברים. אני רק אגיד שהכספים שאנחנו מקצים, שדיברתי עליהם, יש לנו גם קרן ליוצרים עצמאיים שלא נתמכים על-ידי מוסדות תרבות, זה לא גופים של 3א ולא גופים אחרים אלא תמיכות לאומנים עצמאיים של - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא נזקקים. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> לא, וגם קרן לאומנים במצוקה. יש לנו שתי קרנות לגופים שלא מיוצגים על-ידי מוסדות. אני אעביר את - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כמה התקציב של כל הדברים האלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רציתי לדבר איתו על זה אבל היות שהוא כועס עלי על הליכוד העולמי אז אמרתי שלא אדבר איתו עכשיו. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> נקודה אחת נוספת: אנחנו לא מכירים שהוצגה איזו שהיא עבודת מטה מאחורי התקציב שמיועד וכמה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ה - - - מיליון האלה? מה יש פה עבודת מטה? << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> כמה אומנים צריכים להיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע למה לא צריך עבודת מטה? בגלל שאתה רואה שהמשרד עושה את זה ממילא. אז אם הוא עושה את זה ממילא, אז יש צורך. זו עבודת מטה. אתה יודע, עבודת מטה לא צריך פה. << דובר_המשך >> עומר כהן: << דובר_המשך >> כמה אומנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה לחלק? זו החלטה. לא צריך פה עבודת מטה. ברגע שהם נותנים את זה ממילא, זה אומר /שיש צורך. ואם יהיה צורך – עבודת מטה זה רק אם יש צורך. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> היא אומרת בעצמה שאין מספיק תקציב כי כשיש מלחמה, הורידו ב-2.5. הצורך קיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, שמענו את הטענות. אני חושב שהצורך הזה קיים, אין בעיה עם זה. תהיו חכמים הפעם, תנו שבעה מיליון שקל לעניין הזה בלי להתווכח עם משרד התרבות על התקציב. זה גם טוב להראות שבעניין הזה אנחנו עושים משהו מבחינת האומנים והיוצרים. זו לא עבודה שנותנת הרבה פרנסה. בכל זאת, אנשים עושים את זה כי הם אוהבים את זה, זה עושה להם משהו. אחרת לא הייתה מוסיקה ולא היה שום דבר. לא כולם כמו בארצות-הברית, עושה שיר, מרוויח 800 מיליון דולר. זה לא המצב כאן. גם אלה שהם זמרים עם הרבה שירים ורפרטואר בקושי מקבלים על זה 40,50 אלף שקל. אז מה אתם רוצים? אני לא מבין. בואו נתחיל לעבוד עכשיו אחרי שדנו בעניין של - - << אורח >> אורנה ובר: << אורח >> אפשר מילה? להגיד משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. לפי הסדר, עם כל הכבוד. דיברת כבר על הקוסמטיקאיות, מה את צריכה עוד פעם ועוד פעם אותו דבר? << דובר_המשך >> אורנה ובר: << דובר_המשך >> זה בכלל לא אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא. אל תסיטי אותנו מהדיונים, עם כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> אורנה ובר: << דובר_המשך >> תקשיב, יש פה דרישות תשלום לקוסמטיקאיות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאני לא רוצה לשמוע. כשנגיע. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אני מתייחס להסכמות, אם אני יכול לעדכן בהיבט הזה. אני מתייחס לנושא של הסכמות בנושא התחולה של העמדה לרשות הציבור. יש מחלוקת או ניסינו להגיע לדין ודברים עם נציג הפדרציה, עם מוטי, שהוא קודם כל חבר טוב והיה שיג ושיח מאוד מאוד נעים. ניסינו לחשוב על כל מיני פתרונות, ובסופו שלד בר התשובה שניתנה לנו היא שמפיקי המוסיקה כבולים בהסכמים עם הפלטפורמות הבין-לאומיות שמטילות עליהם את כל התשלום של המבצעים באופן חד-צדדי, ולכן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באופן חד-צדדי, במסגרת ההסכמים. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> במסגרת ההסכמים. ולכן אין ביכולתם להגיע להסכמות איתנו. זה שיח שנעשה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על העבר, לא על העתיד. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> על העבר. ברשותך, אם אפשר, עכשיו אני רוצה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איזה פתרון יש לך לזה? אם בסופו של דבר נטפליקס לא ישלמו אלא ישלמו אחרים, אז מה עשינו בזה? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> קודם כל, נטפליקס זה לא פלטפורמה מוסיקלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, קח ספוטיפיי. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> הפתרון שלנו, ואני אשמח שאחרי זה העורך דין יסביר. בסופו של דבר, מה שקורה פה זה שהייתה במשך שנים הסכמה בשוק, כל עוד היו פלטפורמות ישראליות, שהפלטפורמות הישראליות, גופי שידור הרדיו משלמים תמלוגים, ל"אשכולות", ל"עילם", למי שצריך. עכשיו נכנסה פה פלטפורמה בין-לאומית, כפתה באופן חד-צדדי התנהלות שהיא לא התנהלות שהייתה נהוגה בישראל, ועכשיו הם מגיעים לפה, לשולחן הוועדה יחד עם המפיקים, שגם להם יש כוח מוגבל מול אותן פלטפורמות והם אומרים שאין מה לעשות, יש מצב משפטי מורכב. אבל זה המצב המשפטי המורכב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בוא נשמע את עורך דין ניזרי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מה לדעתך הפתרון? אתה יכול להכניס בחוק סעיף שאומר שאם יש סעיף כזה בהסכמים אז הוא לא חל? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, שתי נקודות הנחה משפטיות לאירוע הזה. אני יודע שדיברתם על זה אבל בתמצית ממש: הרי אף אחד פה לא עושה טובה לאף אחד. קודם כל, יש פה היבט של זכות קנין, ודיברתם על זה – קנין רוחני. זה כמו כל קנין אחר וזו זכות יסוד שקיימת, ולכן כאשר אתה לוקח משהו ממישהו, אתה צריך לשלם על זה. זו נקודת מוצא אחת ותכף נרד לפרטים. נקודת מוצא שנייה, שגם היא זכות יסוד זה שוויון. כאשר יש דברים שחלים על יוצרים ולא חלים על מבצעים ואין סיבה לאבחנה כי צריך שתהיה הצדקה לאבחנה בין א' ל-ב'. בעולם מתוקן יש שני גורמים שונים ולא אמורה להיות סיבה לאבחנה. וכאשר חוקק חוק זכויות מבצעים, החוק שלנו, החוק הזה שאנחנו מתעסקים בו, כאשר הוא חוקק הממשלה שהגישה את הצעת החוק הזאת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אמרתי נקודה אחת שיש פה קנין. נקודה שנייה – הנושא של האפליה והאבחנה מול היוצרים. כאשר הממשלה חוקקה את חוק זכויות מבצעים ויוצרים, גם היא אמרה בדברי ההסבר: שניים הם התורמים לקביעת ערכה הרוחני והחומרי של היצירה. היא אמרה שיש שני תורמים – תורם אחד זה היוצר, תורים שני זה המבצע. הממשלה בעצמה, בהצעת החוק המקורית, באה ואמרה שיש פה מעמד שווה לכאורה. יש אבחנות - - - אבל יש מעמד שווה לשני גורמים שמבטאים את היצירה. לאיפה זה לוקח אותנו? השאלה הנקודתית כרגע היא שאם באמת כמו שהנוסח יהיה היום, שזה יחול רק מכאן ולהבא, דה-פקטו זה מאיין לטעמנו את התכלית של החוק. הרי התכלית של החוק, וראיתי גם את הפרוטוקולים ומה שהיושב-ראש אמר בדיונים קודמים, שיש פה רצון להיטיב משמעותית את המצב של המבצעים, שהם בנחיתות משמעותית והגיעו להרבה מקרים של פת לחם או דברים מהסוג הזה לעומת אחרים. אם המציאות תהיה שרק מכאן ולהבא, וניקח את ספוטיפיי כמשל, ישלמו על הדברים, המשמעות תהיה שבעצם ברובן וכולן של היציאות שכבר עלו – ושוב, זה לא עד היום, זה עד שהחוק יעבור, רק מרגע החוק זה יחול, המשמעות תהיה שזה לא יחול אחורה ורק יצירות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גם משהו שזה רק קדימה. היום אין תחולה קדימה כי כל הסכם שעושים, מתחילים עם זה באותה צורה. זה לא דבר שהוא לא בריא. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> ברור שזה לא כלום אבל זה באופן משמעותי יאיין את מה שיהיה להם כי מרבית היצירות, גם שלדברים קיימים כבר הועלו לרשת והדברים האלה הרי מתקדמים כל הזמן בצורה מהירה, זה קורה כמעט און-ליין. המציאות היום שבה מרבית המאזינים בסטרימינג - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה חשוב כי מה אתה בא ואומר? אם אני מחיל את זה רטרואקטיבית ויש הסכם בין המפיקים לפלטפורמות הבין-לאומיות, שאם יחול משהו אז הם ישלמו – אז מה עשינו פה? לא עשינו כלום. המפיקים ישלמו את זה, מה אתם רוצים? או שתגידו שאתם רוצים שהמפיקים ישלמו. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> תן לי להסביר: הרי האמירה הייתה וראינו בזה שיש בעיה להחיל משהו בצורה רטרואקטיבית. אני רוצה להזכיר, ואני בטוח שהייעוץ המשפטי של הוועדה מכיר את זה שעשו תיקונים גם בחוק זכויות יוצרים בשנת 2007 וזה הוחל רטרואקטיבית. כשעשו בחוק זכויות מבצעים תיקון, זה הוחל רטרואקטיבית. הממשלה עצמה שהגישה את תזכיר חוק זכויות יוצרים ב-2016, בנוסח הממשלתי, זה הוחל רטרואקטיבית. כלומר האמירה שאי אפשר רטרואקטיבית, בעיניי מבחינה משפטית היא לא נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל הם לא היו ערים לבעיה הזאת. דרך אגב, ההמלצה של משרד המשפטים זה שזה לא יחול רטרואקטיבית. אני לא יודע מה היה ב-2016. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין להם המלצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו ההמלצה שלהם, של הגופים המקצועיים. עזוב את השר. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זו בדיוק הטענה, ותכף אני אתייחס, כמו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שזה עניין מקצועי. אני לא מבין מה השר יכול להתערב. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> את השם דוד קריבושי בוודאי אני מכיר, שכל היצירות שלו בעצם שום דבר לא יקרה לזה אם זה לא יחול רטרואקטיבית. אני רוצה להסביר מה זה רטרואקטיבי לעומת רטרוספקטיבי: הרי האמירה זה לא שמשהו כאן חל על רטרואקטיבי. האמירה היא שברור שאף אחד לא ייקח כספים אחורה. אף אחד לא מדבר על זה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> ששימושים שכבר השתמשו בהם – לזה צריך לשים לב. בהתחלה, כשקראתי את הפרוטוקול, אני חושב שהיה פה ערבוב. כשאומרים "רטרואקטיבי", אין הכוונה שעכשיו יפתחו הסכמים ויגידו שהמשמעות תהיה: אתה השתמשת ב-10 השנים האחרונות, מ-2016-2026, השתמשת ביצירות שלי בספוטיפיי, תשלם לי על זה. לא, לא זאת המשמעות. זה נקרא רטרואקטיבי, זה אכן בעייתי. אנחנו מדברים על תחולה אקטיבית. מה זה נקרא תחולה אקטיבית? זה לא רטרואקטיבי, זה לא ילך אחורה וזה לא פרואקטיבי. מה זה אקטיבי? זה אומר שזה חל מרגע שזה הוחל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שנייה. הם נתנו אישור לספוטיפיי להשתמש בזה. עכשיו אתה אומר להם: למרות ההסכם שיש בינינו, שאתה יכול להשתמש בזה, מעכשיו אם אתה משתמש תשלם כסף. אבל בהסכם שלהם עם המפיקים, הם צריכים להחזיר להם את הכסף הזה. זה כל העניין. אז מה זה משנה אקטיבי או לא אקטיבי? << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> - - - הרי לא מדובר על להחזיר כסף. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> קודם כל, הסכמים, יש ספוטיפיי ויש עוד הרבה. יש גופי שידור ישראליים ויש הרבה גופים אחרים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני נותן לך דוגמה, אני מדבר על הבין-לאומי. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> החוק יחול על הכל. עצם זה שבחקיקה – אז הם יודעים שגם לא צריך לשלם אחורה על מה שמכאן ולהבא, זה מיטיב את מצבם לעומת הגופים החזקים הללו. הסכמים מתחדשים מעת לעת. יש אומן חדש – יוצא הסכם. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> בסדר, להחיל אין בעיה. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> לא, אבל גם לאומן חדש, אדוני היושב-ראש, נגיד אומן חדש שלא התקשר עדיין עם ספוטיפיי, יש לו שירים שעדיין לא עולים לספוטיפיי. אם בחוק החדש זה כן יקל בצורה אקטיבית ושוב, לא רטרואקטיבית אלא אקטיבית, והכוונה היא שכל מה שיקרה מכאן ולהבא יחיל גם דברים שהיו בעבר, המעמד שלו בחוזה כבר יותר טוב. המעמד שלו, של אותו אדם בודד, כשהוא מגיע מול הגוף הגדול הזה, המעמד שלו הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המפיקים, מה העמדה שלכם על ההצעה הזאת? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני מהפדרציה לתקליטים. אדוני, אני לצערי צריך לחלוק על דעתו של עורך דין נזרי. מטרה של חוק היא להשתלב במציאות מסחרית ולא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << דובר_המשך >> איל פרייס: << דובר_המשך >> אדוני, אנחנו נאלצים לחלוק על העמדה של "אשכולות" ועל הרציונל שהם הביאו. המטרה של חוק היא להשתלב במציאות המסחרית ולהיטיב איתה, לא לגרום לאנרכיה ולהוציא אותה מאיזון. כפי שאדוני ציין בצדק, תחולה רטרואקטיבית לגבי ביצועים קיימים, כאשר העלות הזאת התפלגה מהפלטפורמות הבין-לאומיות ישירות אל כל מפיקי התקליטים הישראליים, היא תגרום להם להוציא את הכספים מכיסם. הרי אי אפשר ללכת על הפקות שבוצעו לפני 40 ו-30 ו-25 שנים ולפתוח אותן מחדש היום. אפשר יהיה בחוזים חדשים שייעשו מהיום ואילך מול מבצעים, לדאוג לתקן את הדבר הזה, ובזה השוק יתאים את עצמו. זה לא יהיה קל אבל השוק נכון לאתגר הזה והוא יתאים את עצמו. אבל ברטרואקטיביות אנחנו מדברים על מצב שבאופן רטרואקטיבי הופכים כל מפיקי התקליטים להיות מפרים, וכנ"ל הפלטפורמות – להיות מפרות, בגלל שזה לא הופיע בשום חוזה היסטורי. יש מקרים גם שלא היו בכלל חוזים, ובחוזים שהיו הייתה שתיקה. עורך דין ניזרי דיבר על שוויון והגינות. שוויון והגינות זה לתת את האפשרות למפיקי תקליטים לנהל משאים ומתנים מהיום לגבי חוזים שלא נחתמו. אי אפשר להפיל עליהם את החבות הזאת כאשר המשאים והמתנים כבר הסתיימו לפני 30 ו-40 שנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק לכם מותר לעשות את זה רטרואקטיבית? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> ולכן, אדוני, יש אינטרס שלא לדחוף את השוק הזה לכאוס. אם רוצים, אפשר לקבוע בצורה ברורה שהממשלה תעזור בעניין הזה ולא שזה ייצא מהכיס של המפיקים. אי אפשר לגלגל את הדבר הזה למפיקים. המפיקים הם לא "פרה חולבת", שאפשר לחלוב אותה בעניין - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> לא המפיקים, זה הסטימינג. למה המפיקים? אנשי הסטימינג צריכים לשלם. אם לא, שלא ישתמשו בביצועים, שיורידו אותם. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> זה נורא קל להגיד שלא ישתמשו בביצועים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> נורא קל גם לא לשלם. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> רגע אבל כמה זמן החוזים האלה בלי תחולה, בלי תוקף? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חוזה בין חברת תקליטים לספוטיפיי, אין לו תחולה? אין לו תוקף? הוא לנצח נצחים? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> לגבי ביצועים עתידיים אני חוזר ואומר: בביצועים העתידיים האלה אפשר יהיה לנהל משא ומתן עם האומן - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> איל, זאת לא השאלה. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> תקשיבו, אל תתפרץ לדברים שלי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> איל, לחברת תקליטים יש חוזה עם ספוטיפיי. לכמה זמן החוזים, לנצח? ללא תחולה? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> בבקשה אל תפריע לי לדבר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כי אם אתה אומר שיש לחברת תקליטים עם ספוטיפיי שהולכים לעשות שימוש בתקליטים שלי עד נקודת זמן מסוימת, אפשר לדבר על זה. אבל מה, זה לנצח? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אל תתפרץ לדברים שלי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מכרתם את הזכויות של המבצעים לנצח? לקחתם זכויות שהן לא שלכם, מכרתם אותם לנצח, - - - מציאות חוזים, ועכשיו אתם באים - - << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אף אחד לא לקח זכויות שלא שייכות לו. אתם פשוט מטעים את האנשים. לא היו זכויות כאלה בחוק. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> למה בארץ כן משלמים אם לא היו זכויות? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אדוני, המצב הוא מאוד חד וישיר. תעשיית התקליטים, ענף התקליטים, מפיקי התקליטים, יצטרכו לקחת על עצמם מהיום להסדיר את הנושא הזה בצורה מסודרת, והם יעשו את הדבר הזה. אי אפשר באופן רטרואקטיבי לרוץ ולבדוק מה קורה עם חוזים במקרה שהיו מלפני 40 שנים ולפתוח אותם מחדש או במקרים שבכלל לא היו חוזים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדובר על לפני 40 שנים. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> איזה 40 שנה? מה עם אלבום שהקלטנו היום בבוקר? היום בבוקר היינו באולפן והקלטנו אלבום. למה אתה הולך 40 שנים אחרונה? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> 41 שנים, אלה הביצועים שעומדים על הפרק. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> חברות הפקה חתמו על הראש של האומנים, מכרו את האמונים ועכשיו הם באים ואומרים שזאת המציאות. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אבל למה אתה הולך 40 שנה אחורה? אנחנו מדברים איתך על אלבום שהוקלט היום בבוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אז מה רצית, אני לא מבין? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זאת המציאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "זה המציאות"? לא ראיתי שמנעתם את זה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר רק להשיב בתמצית. כשאומר חברי שהמטרה שהחוק לא יכול לתקן במציאות מסחרית – חוק יכול ליצור הרבה דברים. - - - אבל חוק יכול ליצור מציאות עסקית חדשה. יש לי נכס, קניתי בית שידעתי שאין שם מס מסוים, ופתאום עכשיו שינו את החוק ובעצם אני כלכלתי את צעדיי לפי מהלך מסוים, פתאום שינו את החוק ועכשיו יש עלות נוספת באותו אזור. אז רטרואקטיבית לא יחייבו אותי אבל אקטיבית, מכאן ואילך, אני כן אחויב. חוק יצור מציאות עסקית בהרבה דברים. לכן אמירה שחוק לא מתקן מציאות עסקית, עם כל הכבוד, היא לא נכונה. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אמרת שברגע שהחוק לא יכול להתערב - - - זה בדיוק העניין. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> צריכים להישען על עובדות ולא על המצאות. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה לא המצאות. עוד אמירה משפטית: אתה אומר שלא היה לכם זכות אז. בחוק הזה לא הוכרה הזכות הזאת אבל זכות הקניין קיימת - - << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אולי באמת תסביר איך בלי שהיא קיימת בחוק היא קיימת? אנחנו מאוד נשמח לשמוע. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אתם מסבכים משהו נורא פשוט. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> ברור שזה נורא פשוט כשאתה גוף חדש, שיש אומן - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה לא קשור. חזק או חלש זה לא קשור. אפשר לעשות סדר? החוק בצדק מציע לאומן לקבל זכות בלעדית על העמדה לרשות הציבור. כולם פה מסכימים כי דה-פקטו זה קיים. זה יפה, העבודה נעשתה. שנית, הזכות הזאת, כמו כל זכות קניינית אחרת של האומן צריכה להיות בלעדית אחרת אתם "דופקים" את האומנים. האומנים צריכים להגיד כן או לא - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אתה לא משלם לאומנים ואנחנו דופקים אותם? אתה לא משלם למבצעים ואנחנו דופקים אותם? << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה שקר. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> למה שקר?, הנה, אבי יושב פה, דוד קריבושי, למה אתם לא משלמים להם? תשלמו הם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> בלי שתקטעו, אני רוצה להגיד בצמצום: מהרגע שהאומן יכול להחליט – כן, אני מעביר את הזכות הזאת או לא, אני לא מעביר את הזכות הזאת, זה הדבר הראשון. ואתם בעצמכם כותבים: אנחנו כבר לא רוצים זכות בלעדית. אתם פוגעים באומנים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אתה לא משלם לאומנים ואנחנו פוגעים בהם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותי, רגע. סליחה. תראו, זה לא התפקיד שלי להכריע בעניין הזה, באמת שלא. אני עוזר לאחד ו"דופק" את השני, נכון? מה שאני מציע לכם זה שתגיעו לאיזו הסכמה - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל צריך פלטפורמה - - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אבל החוק אמור להגן על החלשים, לא על החזקים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נאמר במפורש שאין לפדרציה סמכות להגיע להסכמה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אני לא הפדרציה, אני ספוטיפיי. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראשית, יש להם סמכות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון שאין להם סמכות. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> ברור. אני רוצה לדייק - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תצאו מהחדר, תתווכחו ואחר-כך תיכנסו ותגידו לי עד כמה התווכחתם. אז אני רוצה להגיד לכם – ברור שיש להם סמכות מכיוון שהם משלמים את הכסף, והסמכות היא בכסף ולא במשהו אחר. זאת אומרת, אם הם יסכימו למשהו רטרואקטיבי, הם יצטרכו להגיד לפי ההסכמים שלהם לפצות את הפלטפורמות הבין-לאומיות. אז לכן יש להם סמכות כי הם משלמים את הכסף. אבל נגיד שתגיעו להסכמה כמה שנים אפשר לחזור אחורה וכמה שנים קדימה. מה זה קדימה? אם יש לי שיר שמבוצע למרות שיש הסכם לגביו, השאלה כמה שנים קדימה אני יכול כן להשמיע אותו בלי כסף - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לפי ההסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - שאז אני אומר שאם יש סעיף כזה להסכם, אני מאשר לדוגמה חמש שנים קדימה ואחרי זה, המפיקים ישלמו לפרטיים ולבין-לאומיים. צריך למצוא איזו פשרה בעניין גם לאחור וגם קדימה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה רק במוסיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לכם הדבר הזה? השאלה שלי פשוטה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> כדי לעזור לך, שתי נקודות פשוטות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אוהב להאריך. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה להאריך. אם לא היו קוטעים, לא הייתי מאריך. משפט אחד. יש שלוש בעיות: 1. תעשו את הזכות transferable – ניתן להעברה. 2. כל אומן שיקבל ייעוץ טוב - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נושא אחר, אתה רואה? << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> לא, לא. כל אומן שיקבל ייעוץ טוב לא יעביר את הזכות ל"אשכולות". כמו כן, יש בעיה חמורה בדיני תחרות, שאני אתייחס אליה בנפרד ובכתב לרשות התחרות. אתה לא יכול לתת ל"אשכולות" מונופול בצורה שהם עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, עזוב. אתה לא עוזר לי. אני שאלתי שאלה אחרת, ואני אסביר: רטרואקטיבית סתם, תוך חמש שנים, ששיר 40 שנה לא יחול אבל נגד עד חמש עשר שנים כן, אפשר יהיה לעשות את זה. ואז אתם תצטרכו לפצות אם צריך לפצות או קדימה חמש שנים. אחרי חמש שנים קדימה, אנחנו נכתוב סעיף בחוק שאומר שהפלטפורמות הבין-לאומיות, גם אם יש הסכם כזה, הוא לא יחול. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל הוראות מעבר זה אחורה. פה נעשה הוראת מעבר אחורה וקדימה. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> שאלה: אתה רוצה לכפות מיון סלקטיבי שלהעמדה לרשות הציבור? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, אנחנו לא דנים בנושא הזה עכשיו. השאלה האם הזכות לרשות הציבור תהיה זכות בלעדית או זכות לתמלוג ראוי היא שאלה שמצויה בבחינה של חברת הכנסת שלי טל מרון, בהמשך לבקשת יושב-ראש הוועדה ולכן אנחנו לא דנים בעניין הזה כעת. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> - - - השאלה של המימון הקולקטיבי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק לגבי רטרואקטיבי. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> מה שהיושב-ראש הציע, קודם כל כמו ש - - - אנחנו כן מקיימים את השיח מתוך מטרה לנסות להגיע להסכמות. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שיניתי את ההצעה, לא אמרתי כמה שנים. אחורה וקדימה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> למה זה חשוב, אדוני היושב-ראש? כי כשהאמירה היא שיש הסכמים ואי אפשר שום דבר לעשות – אז קודם כל, משפטית כמו שהסברתי, בעיניי זה לא נכון – תחולה אקטיבית יכולה לגעת בדברים. מה זה עושה בשוק וגם הגישה הזאת של חבריי שאומרים שזה לא טוב לאומנים – הם ילדים גדולים ולא, אל תהיו פטרנליסטיים. הם יודעים מה טוב להם, ואם הם רוצים שזה יהיה ב"זכות ראוי", אז הם רוצים "זכות ראוי". אתה אומר להם שלא יהיה "זכות ראוי". לבוא בשם גופים חזקים, ואני לא מזלזל בהם כי הם חשובים וגם אני מדי פעם שומע ספוטיפיי אבל לבוא בשם גופים כאלה ולהגיד לאותם בודדים שאין להם שום זכות ותוותרו על זה, באמת נשמע לי קצת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה מה שאני אומר. ההצעה שלי פשוטה: תשבו, תגיעו להסכמות כמה אפשר קדימה ואחורנה - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מי זה "אתם"? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המפיקים יחד עם - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסלח לי, עד כאן. זה מה שאני מבקש מהם לדון. אם אני צריך לקבל החלטה, אני אקבל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אני יכול לשאול אותך שאלת הבהרה כדי להבין מה כוונתך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> האם אתה מבקש שאנחנו נשב לצורך העניין עם הפדרציות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> - - ונגיע להסכמות על ביצועים שבוצעו לפני מועד תחילת החוק - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> - - כמה זמן התארגנות חוזית תהיה להם קדימה? זו בעצם הבקשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אחורה וקדימה. ברור שמשהו שהיה לפני 40 שנה – זה לא יקרה. אני אומר שתלכו כמה שנים אחורה וכמה שנים קדימה. אחרי השנים קדימה, יש סעיף בחוק שאומר שאם יש הוראות הסכמים כאלה - הם יבוטלו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו נשמח, ואני מדבר בשם - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה פוגע בחוקה, פוגע בדיני תחרות, פוגע בזכויות יוצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אין לזה פתרון. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> יש פתרון. יש פתרון פשוט מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לזה פתרון. הפלטפורמה הבין-לאומית צריכה להיות - - - << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> יש פתרון מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש – ספוטיפיי תמשיך לשלם מה שהיא משלמת, ויחולקו ויש עניין – בחוזים הדבר הכי חשוב זה לא החוק, זה אמונה בין הצדדים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> עם אמונה אי אפשר ללכת למכולת. המבצעים לא מקבלים כסף. עם אמונה אי אפשר ללכת למכולת, עורך דין קיינס. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אתה לא יכול לתקן תום לב בחוק. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רואה פתרון אחר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כל הדיון פה זה ההסכמה שלנו אפריורית היא להתדיין על זה עם הפדרציה. אולי הם לא מסכימים, אני לא יודע אבל אנחנו מוכנים להתדיין על זה ברוח הדברים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסו. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> - - היא נוגעת לביצועים מוסיקליים. בביצועים אודיו-ויזואליים זה תחום אחר, התחולה צריכה להיות רטרואקטיבית מיידית. אקטיבית, סליחה. אין פה איזה חברות תקליטים, ואני מדבר על נטפליקס, אמזון פריים, דיסני פלוס, הדברים האלה. יש את עולם המוסיקה, ועולם המוסיקה הוא מורכב. אנחנו מוכני להיכנס לדיונים ברוח הבקשה שלך, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים כל דיון שלכם זה כמו משרד המשפטים, לוקח לכם זמן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תשמע, אחרי שיש פגישות אני מיד מרים טלפון למי שצריך ויש מריחה. אני לא יודע מה האינטרס שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה טוען לגבי הוויזואלי? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> לגבי הוויזואלי, התחולה צריכה להיות אקטיבית מיידית על כל הביצועים שחלים בחוק. ואם הם מפיקים חזקים כמו תאגיד השידור עכשיו שצריכים להשלים כסף – שישלימו כסף. עם כל הכבוד, יש מציאות. ברשותך, אדוני, אני עובר לאודיו-ויזואל. יש מציאות חוזית מאוד מאוד ברורה בישראל שהיא בתוך הסכמים קיבוציים עוד מ-1996. הזכות לתמלוג מצויה חוזית בידי האומנים המבצעים, השחקנים. בשנתיים האחרונות, בשנה האחרונה, בגלל הכניסה של נטפליקס לשוק חלה רגרסיה, ואת הדבר הזה צריך לעצור כי הם הולכים לחברות הפקה באופן כוחני, לשחקנים באופן כוחני ואומרים להם: תוותרו על כל הדברים שלכם. את האירוע הזה צריך לעצור עכשיו. אין שום סיבה והגשתי נייר עמדה שאם גיא לא היה מקבל תמלוגים בגין "השוטר הטוב" שמשודר ביס, הוא לא היה מקבל תמלוגים על "השוטר הטוב" שמשודר בנטפליקס. << דובר >> קריאות: << דובר >> הוא מקבל. אתה לא מפסיק לשקר. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני לא מקבל אגורה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אל תפריע. עכשיו אני אגיד עוד משהו - - << דובר >> קריאות: << דובר >> למה להמשיך לשקר? השקרים רצים פה חופשי. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני לא מקבל אגורה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> עכשיו אני אגיד עוד משהו, אדוני: לא רק שהוא מקבל על "השוטר הטוב", אני הגשתי לוועדה נתונים. נטפליקס ספרד משלמים תמלוגים דרך הארגון הספרדי ל"אשכולות", וגיא לואל מקבל על "השוטר הטוב" בספרד. כלומר כל אגדת העם של נטפליקס שהיא לא יכולה לשלם תמלוגים, שזה לא יכול להיות חוזית, שזה לא תקין, שזה לא אפשרי – זה פשוט אגדת עם. צריך לחייב את הפלטפורמות הבין-לאומיות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה לא מבין שאז יש להם הסכמים מולם, ואז הם יצטרכו לפצות אותם. מה הבעיה? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז אני אגיד משהו: קודם כל, אדוני, הסכמים בשוק המוסיקה הם לא כמו הסכמים בשוק האודיו-וויזואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> כי כשפלטפורמה קונה סדרה לשידור, היא קונה את זה לזמן מוגבל, לתקופה מוגבלת בצורה מאוד מסוימת בטריטוריה מוגבלת. המפיק המקורי יודע וידע והוא התחייב חוזית שזכות המבצעים בכל זכות שימוש בכל סוג שייך לאומן המבצע. נטפליקס מנסה לעקוף את זה חוזית, אז שתריב עם המפיקים שפעלו לא בתום לב. כנ"ל תאגיד השידור הישראלי, והגשתי נייר עמדה. תאגיד השידור הישראלי הלך ומכר סדרות לנטפליקס - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מותר לו למכור. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מותר לו, הכל בסדר. וטוב מאוד שיפיץ את התרבות הישראלית. בא תאגיד השידור הישראלי ואומר: אני מעביר את הכסף הזה להפקות מקור. אז בואו נגיד את הדברים כפי שהם:50% מהכסף שקיבלת מנטפליקס על-פי חוק אגב, אני לא טוען שזה לא חוקי, עובר למפיק. כלומר המפיק נהנה שוב. עכשיו, נטפליקס בלי קשר לאשכולות, על אותה סדרה יעביר כסף לתל"י בישראל עבור היוצרים. יעביר כסף לאקו"ם בישראל עבור המוסיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה עובר? בתאגיד השידור הישראלי ההשקעה זה של התאגיד, לא של המפיק. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> זה החוק אבל לא משנה, עיני לא צרה במפיקים בהיבט הזה. אני רוצה שתבין את האבסורד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הוא צריך להרוויח ממשהו שהוא לא השקיע בו שקל? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> יפה, זה כרגע החוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> הזכויות הן - - - על-פי חוק, הזכויות - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הזכויות הן חצי של המפיק חצי שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה אני לא מבין? הוא לא משקיע, הם משקיעים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה החוק, אתה מבין? המפיק לא משקיע והוא מקבל 50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - כמו בארצות-הברית בסרט, 200 מיליון דולר? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אז אני צריך לרחם על מפיק הקולנוע והטלוויזיה, שהוא מסכן והסתבך חוזית? שיסתבך חוזית כי הוא פועל שלא בתום לב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל בקולנוע זה שונה. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> גם בקולנוע זה אותו דבר כי כששחקן הולך להפקת קולנוע, על-פי הסכם קיבוצי היסטורי ועל-פי הסכמי שח"ם, הוא חותם על זה שהזכויות – אפשר לעשות שימוש בסדרה אבל תמלוגים מגיעים לו. ונטפליקס החליטה שהיא עוקפת את זה והמפיקים מאיימים כי מה אכפת להם עוד כמה גרושים? כי מה המפיק הרי עושה? המפיק הפיק את הסדרה מראש עבור הוט. הוא קיבל את הכסף מהוט, ואחר-כך הוא מוכר אותה הלאה ומרוויח עוד כסף והמבצע לא מקבל כלום. עכשיו התאגיד, ברוב חוצפתו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא השקיע את הכסף. ואם הם לא יאשרו, השחקנים לא ירוויחו כלום כי הם לא - - - << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אז בוא נדבר על כמה כסף שחקן מרוויח, קצת נתונים כלכליים: הם לא משלמים כי אם 50% הולך למפיק, נטפליקס כבר שילמו לתל"י ולאקו"ם עבור היוצאים, התאגיד אומר: 50% אני משקיע בהפקות מקור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את התאגיד, זה סיפור אחר לגמרי. דבר על סרטים, לא על התאגיד. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> כנ"ל. אם מפיק של סרט הלך ומכר את הסרט וקיבל השקעה מקרן קולנוע, הוא גם לא השקיע אגב, הוא מקבל השקעות מקרן קולנוע. זה גם קרנות ציבוריות ומשרד התרבות יכול לספר פה על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם זה סיכון עצמי. כמה הקרן נותנת לו, 100%? << דובר >> קריאות: << דובר >> לא, מה פתאום. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה שהוא לוקח סיכון, כולם לוקחים סיכון אבל חוזית, אותו שחקן שהלך להופיע בסרט קולנוע, ב"לשחרר את שולי", חתם על חוזה שמגיעים לו תמלוגים. אחרי זה המפיק של אותו סרט קולנוע קיבל כסף מקרן הקולנוע, קיבל כסף מכרטיסים, מכר לנטפליקס, קיבל עוד כמה ג'ובות. אז שנטפליקס עכשיו יתכבדו ויבינו שם צריכים לשלם תמלוגים מיידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. דיברת, מספיק. אתה לא צריך לחזור על זה. בואו נשמע אותם. אתה תסכם, בוא נגיד ככה. קודם כל תסביר לי למה יש הבדל בין מוסיקה ל... מהבחינה שלך, ואני רואה שיש הבדל בין טלוויזיה לבין הפקת סרטים. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, כמה דברים רק כדי לדייק את מה שנאמר פה עד עכשיו. אני אחזור קצת אחורה גם לחלק מהדברים של עורך דין ניזרי שדיבר וגם לחברי אורי רשטיק. במשך שנים רבות ועד לא מזמן, מפיקי התקליטים מכרו דיסקים. אנחנו זוכרים את הדבר הזה שנקרא "דיסקים"? זה היה לא מזמן. אף אחד מהמבצעים לא קיבל ולו שקל אחד בגין מכירה של כל דיסק. למה? << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> למה? בוודאי שהם קיבלו במסגרת ההסכם שיש להם עם המפיק - - << דובר >> קריאות: << דובר >> לא מהחנות - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> הם לא קיבלו מהארגון היציג, מ"אשכולות", תמלוגים. נקודה. לא לבלבל את הוועדה עם העובדות. לא היו שום תלונות כי אלה ההסכמים וכך נהוג בכל מקום וכך גם המבצעים התנהלו. גם ספוטיפיי לא קיימת בארץ יום, יומיים או שבוע, היא קיימת הרבה מאוד שנים, והמפיקים מתנהלים מולם אל מול הזכות שיש למפיק – זכות השעתוק, הזכות במאסטר. המבצעים מעולם לא באו למפיקים ואמרו להם: תשמעו, אתם גובים בעבורנו, כמו ששמעתי כאן "הקוזק הנגזל" - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. למוסיקה זה רק ספוטיפיי או יש עוד? << דובר >> קריאות: << דובר >> לא, יש פלטפורמות אחרות כמו אפל מיוזיק, יוטיוב ואחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם העיקריים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> לא, אנחנו הכי גדולים בשוק הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. כשאתם מגיעים להסכמות, תתייעצו גם עם ספוטיפיי, כמה הם מוכנים - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר לוועדה – זה בעצם כל מי שמעלה מוסיקה לרשת. זה יכול להיות תחנת רדיו שמנגישה את השידורים שלה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על הבין-לאומי כרגע. אם הם יגיעו להסכמה - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> אדוני, בדיוק נגעת בנקודה המדויקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יגיעו להסכמה וגם ספוטיפיי בעניין, זה - - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, נגעת בדיוק בנקודה הנכונה, אני רק רוצה לסיים את הדברים שלי. כשאתה קורא לצדדים וכמו שאמרתי קודם, אורי ציין ואני יכול לגלות שדיברנו על זה רבות, לא פעם ולא פעמיים ואנחנו באמת מנסים לראות איך אנחנו מסדירים את העניין, כשאני שם כרגע את הספוט רק על האודיו. אני מבקש ממך אדוני, כשאתה קורא לנו כמפיקים לשבת יחד עם המבצעים, אתה צריך לקרוא לפלטפורמות לשבת אתנו באותו חדר כי בסופו של דבר, הכסף לא צריך לצאת מאתנו. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, תקראו לספוטיפיי. אין לי בעיה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> זה לא רק ספוטיפיי, זה כל הפלטפורמות. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תשבו ביניכם. אם תגיעו להסכמה אחורה וקדימה, פתרנו את הבעיה. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, בסופו של דבר זה לא עניין של אחורה וקדימה. החוק צריך לחול קדימה לגבי יצירות, הקלטות, לאחר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לא. לגבי יצירות חדשות זה חל ואין בעיה. לגבי אחורה - - << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> לגבי אחורה זה עניין של סכום, זה לא עניין של שנים. זה עניין של סכום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני לא נכנס לזה. תשבו על זה. מה שתגיעו יהיה מקובל. << דובר_המשך >> מרדכי אמיתי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש כאן הפרדה בין האודיו שהוא לכאורה הרבה יותר פשוט אבל מסובך לעומת האודיו-ויזואל. ויכול להיות, ובזמנו העלינו את העניין וגם קראנו למשרד המשפטים ולייעוץ המשפטי של הוועדה לחשוב על הפרדה בנושא הזה. לקיים הפרדה בין אודיו לאודיו-ויזואל כי אנחנו רואים את ההבדלים המהותיים בעניין פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אודיו-ויזואל? זה סרטים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה נטפליקס לצורך העניין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני כן אגיד שאכן באנו בדין ודברים בעניין אבל היו"ר ביקש וגם אני ביקשתי מהארגונים שיגישו לנו ניירות שאומרים איזו הפרדה אתם חושבים שנכון לעשות לגבי איזה עניינים, ולא קיבלנו ניירות. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אין לי שום בעיה, אנחנו נעשה את זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הם לא רוצים את זה. הם לא רוצים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כשאתה אומר שזה יחול קדימה – למה אתה מתכוון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למשל שיר או הקלטה שיש לך הסכם לגביו, נגיד חמש שנים קדימה אפשר להשמיע והם לא יקבלו על זה שום דבר ולא ישלמו לכם. אחרי זה, נגמר הסיפור. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> אם אני מבין אותך נכון, פרקטית אתה אומר שהם ינהלו קולקטיבית את הזכות וספוטיפיי תשלם ישירות - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני לא מצליח להבין למה אם זה מושמע ברדיו, מגיע לאומן לקבל כסף, ואותה יצרה שעומדת לרשות הציבור בספוטיפיי – לא מגיע עליה. אני לא מבין למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא הבנת. אני אסביר לך: החוק חייב ליצור איזונים. לא יכול להיות שרק נדאג לכם, וכל המפיקים יצטרכו לשלם הון עתק. אנחנו רוצים ליצור מצב של שילוב בלעשות איזון. האיזון הראוי הוא שקדימה אין בעיה, אף אחד לא אומר שלא מגיע לך משהו אבל אל תשכח שוויתרת על המשהו הזה ואתה לא לוקח את זה בחשבון. ויתרת באיזה שהוא שלב, לא סתם הם העבירו את הזכות שלך כי אתה ויתרת עליה. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> זה נעשה מעל הראש שלנו. - - - לא הייתה לי הזכות. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אף פעם לא ויתרתי על זכות, בשום הקלטה. ואגב, אני רוצה להעיר את תשומת לבכם - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא חשב שמגיע לו, הוא היה צריך - - - אנחנו חוזרים אחורה עכשיו. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אנחנו מדברים על איזונים עכשיו והמצב לא מאוזן. זה לא שאתה לוקח ממני אלא אני אומר שהחוק אמור להגן על החלש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים למצוא איזה פתרון. אני לא יכול בחוק להגיד שכל ההסכמים מבוטלים, אין דבר כזה, זה לא קיים בחקיקה. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אבל אדוני, אף פעם לא היה רגע שוויתרתי על הזכות שלי והחוק מתעלם מהחוק שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר להילחם על זכות גם אם היא לא כתובה בחוק. לא נלחמת עליה. << דובר_המשך >> אבי יפרח: << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני נמצא בתחתית שרשרת המזון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבי יפרח לא ויתר על אף זכות שלו, לקחו לו אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא הייתה זכות כזאת, אורי. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אתה מחזיר אותי אחורה ואני לא מוכן. תעשו משא ומתן, ואם תגיעו להסכם שכל אחד תורם את חלקו בהסכם הזה – המציעים תורמים, ספוטיפיי תורם, המפיקים תורמים, אז אם תגיעו להסכם זה יקל עלינו מאוד. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הבעיה פה לדעתי היא ספוטיפיי. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זה לא המפיקים בכלל. מטרת החוק היא להגן על החלש, את זה אני מזכיר. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני רוצה לומר לפרוטוקול שלמרות שאני עורך דין שלהם, אמרתי להם בשקט ואני גם אומר לפרוטוקול שחוק לא יכול להתערב בהסכם ספציפי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. לכן אני רוצה שתגיעו להסכם. אני אומר לך מראש: ספוטיפיי, אל תבנה על זה יותר מדי. אני אומר לך מראש שגם אתה צריך לתרום את החלק שלך. מה הכוונה שלי? בסוף אני אצטרך לקבל החלטה כמה שנים קדימה ואז אני אכניס סעיף כזה בחוק ואז תלכו לבג"ץ. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת, כמו שאמרת, צריכה ליצור חקיקה מאוזנת, צריכה ליצור חקיקה הוגנת. פורמלית לא הייתה להם זכות, תמיד צועקים לי... מהותית – הזכות הזאת הייתה קיימת ואף אחד לא ויתר על הדבר הזה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל שלא נטעה, הוא לא נלחם עליה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל לא היה צריך להילחם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> יש לי שאלה לנעמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> שנייה רגע – אף אחד לא נלחם. אתה דיברת, אדוני, על האיזון הנכון. ולכן אנחנו מוכנים ללכת בכיוון שדיברת עליו. אבל חלק מאיזון זו הבנה שכשיש כזה גוף כמו נטפליקס מול מבצע כזה או אחר, זה כבר לא מאוזן, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי ספוטיפיי, הוא שומע את העמדה שלי והיא אומרת שהוא חייב לתרום את שלו. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> ולכן חלק מההבנה היא שאנחנו מבינים וגם צריכים להבין, ואת זה החוק כן יכול לעשות. החוק לא יכול לעשות את זה ספציפית, החוק כן יכול לעשות התוויית שוק עסקי שבא ואומר: אני לוקח איקס שנים אחורה. בניירות שהביאו לי הם רוצים גם 70 שנים אחורה - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אבל מה שהם אומרים, שכל מה שיהיה זה רק מכאן ולהבא – זה גם לא מאוזן, לא הגיוני, מאיין את התכלית של החוק ולכן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אם עכשיו יש שיר חדש, אז - - << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> זה בוודאי. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> המטרה של החוק זה להגן על החלש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה להגן על החלש אבל אתה לא יכול להטיל את כל העניין על המפיקים הישראליים. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני חייב להסתייג מהאמירה שלא נלחמנו, ואני אסביר למה: עד לפני מספר שנים בודדות, לא היה צורך להילחם. מדוע? כי הפלטפורמות הבין-לאומיות לא היו חזקות, בזמנו כמעט לא היו קיימות. הגופים הישראליים שילמו, התנהגו בהגינות ושילמו בגינן - - - נכנסו הטייקונים האלה לשוק הישראלי ועיוותו אותו. אז על מה הייתי נלחם? עכשיו אני נלחם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא אשם. רבותי, אנחנו סתם חוזרים על עצמנו. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אדוני היושב-ראש יש לי שאלה. שאני אבין, כי מסבכים פה דברים בצורה פנומנאלית. קודם כל, אם כל אומן יעביר את הזכות או כל חברה תדרוש מאומן להעביר את הזכות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר אמרנו שעל זה אנחנו לא דנים כרגע. << דובר_המשך >> מישל קיינס: << דובר_המשך >> - - שאם הוא מעביר לעתיד, עדיין תהיה גביה ל"אשכולות"? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא דנים בזה עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נדון בזה עכשיו, נדון בזה בישיבה הבאה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אתה עוסק בדברים שלא דנים בהם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מה זאת אומרת לא דנים בזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדון בזה אבל לא ברגע זה. עכשיו, בואו נעבור - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר אתכם. אתם יודעים מה? למדתי. אתם עושים מהומות גדולות כדי שלא נקבל החלטות. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אתה אומר שקדימה יהיה כך וכך. אני עדיין לא מבין מה יהיה כך וכך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה ששירים שיש לגביהם הסכמים מהעבר, שהמפיקים צריכים לשלם לך, אם אני אחליט רטרואקטיבית, כמה שנים קדימה הם כן ישלמו וכמה שנים הם לא ישלמו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אפשר לתחם אותנו בזמן כי הם מורחים את הזמן. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> כמה הדבר הזה עצוב כי אם נחשוב ונזקק את זה, כל הנטל הזה ייפול פה בסוף על מפיקים ישראלים ולא על הבין-לאומיים. למה? כי "אשכולות" ו"עילם" לא מייצגים בין-לאומי. זאת אומרת, הבין-לאומי ימשיך לקבל את שלו באופן מלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. בשביל זה אמרתי - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אתה מחזק את התאגיד ומחליש את האומנים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה יודע שזה לא נכון. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> מחלישים את האומנים ומחזקים את "אשכולות". << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> מישל, אנחנו משלמים לאומנים ואתה לא משלם לאומנים. אם היית עושה את תפקידך, לא היינו צריכים להתערב. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> היו"ר, אפשר לתחם אותנו בזמן? כי הם מורחים את הזמן. תתחם אותנו בזמן להסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק כבר. רבותי, זה לא נכון מה שאתם אומרים. עם כל הכבוד שמעתי שלפני זה אתם הייתם משלמים, ורק כי הגיעו הפלטפורמות הבין-לאומיות אז עשיתם הסכמים אחרים. אני לא נכנס לזה, לא רוצה להיכנס מי צודק ומי לא צודק. אני אומר שכדי לפתור את הבעיה שהעליתם, שהתשלום חל עליכם בגלל ההסכמים שלכם, תשבו על מתווה שכל צד יתרום את חלקו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תשלח להם תיחום זמן כי הם מורחים את הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד הישיבה הבאה תפתרו את הבעיה. עכשיו, מה לגבי הסרטים? אתה איתי רגע? כי אתה תסכם בסוף כי אתה תמיד מעלה כל מיני בעיות חדשות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רק פותר בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אם יש לך פתרון – עוד יותר טוב. אני רוצה להבין – לגבי טלוויזיה, זה שונה לדעתי מסרטים, במיוחד שזה של התאגיד או הוט. אני מדבר על סרטים, לדעתי יש הבדל גדול כי אדם משקיע. הוא מסתכן, הוא משקיע, הוא הכל - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אין שום בעיה. כאשר מפיק קולנוע מוכר את הסרט שלו לנטפליקס, הוא יקבל את הכסף שלו מנטפליקס. הכל בסדר, מגיע לו. שייהנה, שיהיה לו טוב, שירוויח ויתפרנס. אבל אותו סרט, בזמן שהוא משודר, שנטפליקס תשלם תגמול ראוי. מה זה קשור? אם אני היום מקבל על הסרט "אבוללה" מנטפליקס ספרד ומחלק את זה לשחקנים, אז אני לא יכול לקבל על אותו סרט בנטפליקס ישראל? מה ההבדל? מפיק צריך לקבל מנטפליקס, שירווח לו ושיהיה לו טוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> ספרד זה לא המדינה היחידה - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> סליחה, גם מאיטליה יש לי ואני יכול להוסיף עוד רשימות כי אני מוסיף כל הזמן. אל תתערב לי, בטח לא ב - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אין שום בעיה, שכולם ירוויחו. שמפיקים יקבלו מנטפליקס, שיוצרים ובימאים יקבלו מנטפליקס, שיוצרי המוסיקה יקבלו מנטפליק4ס, שאקו"ם והיוצרים יקבלו מנטפליקס והם מקבלים, ועינינו לא צרה. אבל גם המבצעים צריכים לקבל. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> גזל המבצעים לא יכול להימשך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה מגיע למפיקים? << דובר_המשך >> אדיר וישניה: << דובר_המשך >> זה גזל. לא לשלם למבצעים – זה גזל. לא לשלם לנגנים – זה גזל. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> להוציא ממפיקים את הכסף הזה, זה גזל. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> המפיקים מרוויחים בהסדרים מסחריים. כשיש שידורים חוזרים, יש לשלם תמלוגים. זה הכל. בארץ ובעולם. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אני לא יודע אם אתם מודעים לאיך האלבומים נעשים היום. היום הזמרים מממנים בעצמם את האלבומים. אין מפיקים בתמונה. ואם יש מפיק בתמונה, אז - - - << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> - - - << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> אני לא יודע כמה מוסיקה אתה עושה. אני עושה את זה כל יום, כל היום. מה שקורה בחוזים זה שהאומנים באים ועושים את האלבומים, ובסוף כל מה שעלה, קודם כל ההכנסות יכסו את ההוצאות של אותו אומן ורק אחר-כך יתחילו לחלק את הרווחים. הוא לא מסתכן בכלום. ואם אתה תראה איך הם לוקחים להם כסף מתמלוגי השמעות – אתה יודע מה זה חוזים דרקוניים? זה קיים במוסיקה. זה עלינו, אנחנו קטנים. אנחנו הכי קטנים ואותנו הכי דורסים. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אבל יש - - - חוזים - - << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> זה לא נכון. אין חוזה כזה, לא קיים חוזה. אני עשיתי יותר מ-30,000 ביצועים ואין לי חוזה אחד על שיר אחד כי לא נדרש חוזה כזה. הם יודעים שהזכויות שלי מוגנות, וכשאני - - - משלמים לי את התמלוגים וזה לא משנה איפה זה יקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבי, אני רוצה להבין – "אשכולות" מייצגים אותך? מה אתם רוצים, שכל אחד יבוא וידבר? הם מייצגים אותך, יש להם עורך דין. רבותי, זה לא הולך ככה. יהיו לי פה 20 נגנים או זמרים, כולם ידברו כל פעם? יש לכם נציגים והם מדברים בשבילכם. אם הם אמרו משהו לא נכון שאתם מתנגדים – תגידו. אבל לא יותר מזה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זה מדם הלב. מדם ליבם הם אומרים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותי, אני חושב שלגבי טלוויזיה בישראל, עם כל הכבוד, המימון הוא מימון של הוט, של יס, של התאגיד, לפי החוק הזה שמחייב אותם. אם המפיק לא משלם, מה אכפת לי שיש לו הסכם שהוא צריך לכסות את נטפליקס או את הפלטפורמות? זה לא מעניין אותי כי הוא לא מימן כלום. אני לא צריך להגן עליו, אני מאוד מצטער. אבל לגבי סרטים? אני חושב שכן יש משמעות לעניין הזה, אבל לא בטלוויזיה. מה זאת אומרת? יש הסכם עם התאגיד והוא לא מימן כלום, אז אחר-כך הוא הלך, לקח את ההפקה ועשה הסכם עם נטפליקס שאם יש תשלום, אז הוא ישלם את זה לנטפליקס? זו בעיה שלו. בעניין הזה אני לא מוכן לקבל את זה אבל לגבי סרטים, שאנשים משקיעים ומסתכנים והכל, כן צריך להתחשב במפיק אם יש לו הסכם כזה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו לא חושבים שמפיק סרטים צריך לשלם, אנחנו חושבים שהפלטפורמה צריכה לשלם. שיהיה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, את זה הבנתי. אבל יש פה סיבוב על העניין הזה. מה זה משנה? השחקן מקבל את הכסף. כשאמרתי איזונים – הוא מקבל. השחקן יקבל את הכסף שלו, השאלה מי יממן את זה. אם יש הסכם כזה, אז בסופו של דבר המפיק מממן. אבל למה אני צריך להתחשב במפיק של הטלוויזיה, שהוא לא מימן שקל? אז הוא יוציא קצת מהכיס וישלם... << אורח >> מרסיה צוגמן: << אורח >> אדוני, זה לא תמיד ככה. אני היועצת המשפטית של תאגיד השידור. יש מקרים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה מקרים? תראי לי באחוזים. << דובר_המשך >> מרסיה צוגמן: << דובר_המשך >> יש מקרים שזה מחולק, יש מקרים שלא כל מימון של הפקה הוא של התאגיד. חלוקת הזכויות קבועה בחוק - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> מה זאת אומרת? מפיק שעושה משהו בשביל התאגיד, התאגיד לא משלם את כל עלויות ההפקה? << אורח >> מרסיה צוגמן: << אורח >> זה תלוי במפיק ובשותפים שלו. זה לא המפיק לבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה חוק זה כתוב? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מי השותפים? עוד מפיקים. הם הקימו שותפות של מפיקים. נו באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את זה, אתם עושים טובה למפיק שאתם נותנים לו עוד מימון, אז אתם עוד תובעים שמגיע לו גם 50%? על מה 50%? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אתם מוכרים סדרות לנטפליקס לא בחינם. אתם מקבלים כסף. חצי הולך למפיק, חצי נשאר אצלכם אז גם חלק משמעותי צריך לעבור למבצע. מה קרה? מה קרה? אתם לא העברתם את זה בחינם. << אורח >> מרסיה צוגמן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק כבר, מספיק. אני לא מבין את זה, איפה זה כתוב בחוק שהם צריכים לתת - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אם זה משודר בנטפליקס, המבצע לא מקבל כלום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זה בחוק השידור הציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> איל פרייס: << דובר_המשך >> זו הייתה דרישה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב שם שצריך לתת לו? למה? על מה צריך לתת לו? הוא לא מממן שקל. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רק אסביר: הרעיון היה לחזק את הסקטור של המפיקים העצמאיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החיזוק הוא מעצם זה שנותנים לו כסף. מה זה השטויות האלה? אם השקעה בסדרה זה 40 מיליון שקל – נותנים לו את זה. אז למה הוא צריך להרוויח 50% מההפקה? אני לא מבין את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק גילוי נאות: כמו שעורך דין אפורי מגלה שהוא היה חלק מחקיקת זכות יוצרים, אני הייתי אז נציגת משרד המשפטים בדיונים על הצעת חוק השידור הציבורי. מרסיה, את יכולה להתייחס אם תרצי. סעיף 65 לחוק השידור הציבור קובע ש"על אף האמור בכל דין, בהתקשרות לרכישת הפקות מקומיות קנויות, לא תהיה לתאגיד השידור הישראלי יותר ממחצית מהבעלות בזכויות הקניין הרוחני המגולמות הפקות אלה". הרעיון היה באמת להגן על הסקטור של היצירה הישראלית – על המפיקים, על היוזמים - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כלומר, החוק יודע להגן על מפיקים, הוא לא יודע להגן על מבצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ביצירה הישראלית זה התאגיד, לא המפיק. המפיק רק בא ומציג את זה. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> בקיצור, זה מגן רק על המפיקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הרעיון היה שהמפיק בדרך כלל, אני לא יודעת - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> היה להם לובי מצוין. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> איך זה שהחוק מגן יותר על המפיקים, נותן לנטפליקס זכות לדפוק את המבצעים. איך זה מתחבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לטלוויזיה לא תהיה הגנה. לגבי הסרטים – בואו נדבר על זה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אפשר לדבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל דיברת על התאגיד עכשיו, לא? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> ללכת? אני יכול ללכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תלך, דווקא אני רוצה אותך רגע. רבותי, לגבי הטלוויזיה – לא תהיה הגנה. לעשות מה שרצינו. לגבי הסרטים - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אולי קודם תשמע אותי, לפני שאתה חורץ מסקנות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> תראו, בין פלטפורמות של טלוויזיה ובין פלטפורמות של מוסיקה באמת יש הבדלים. אני חושב שההבדלים האלה הולכים בדיוק לכיוון ההפוך, ואני רוצה להסביר: פלטפורמות המוסיקה משלמות תמלוגים לפי שימושים באופן שוטף. זאת אומרת שהשימושים שכבר היו - שולמו. שימושים עתידיים עוד לא שולמו, לא קנו מראש אלא יש הסדרי תמלוג כאלה ואחרים. הם לא כאלה ואחרים, הם כאלה. יש הסדרי תמלוג די ידועים, הם מוכרים. הגורם שמקבל את הכסף זה המפיק. בהרבה מאוד מקרים צריך לדעת שמי שמקבל את הכסף הוא האומן כי הוא המפיק. ברוב המקרים היום הזמרים לא מפיקים - - << דובר >> קריאה: << דובר >> האומן הוא המפיק? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> חברים, אני מבקש לתת לי לדבר. אחרי שאני - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש בקאסט 30,40 שחקנים. לא הבנתי, מי מהם מפיק? כולם מפיקים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> באמת, היושב-ראש, אני מבקש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש לא להפריע לעורך דין אפורי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להציג פה את הדברים בצורה רצינית וגם שתהיה הקשבה. עכשיו, בצד של המוסיקה, נניח שהחוק יעבור מחר, בעוד שנה ספוטיפיי תשלם סכום מסוים למפיק. האם המפיק מתוך הסכום הזה יצטרך לתת אחוזים למבצע או לא? זה עניין שבין המפיק למבצע. אני לא מייצג פה אף אחד בתחום הזה, זו לא בעיה שלי. ההסכם אומר ככה, ההסכם אומר אחרת, פותחים את ההסכם, לא פותחים את ההסכם, תעשו מה שאתם רוצים אבל זה כסף עתידי, זה כסף שעוד לא הגיע. מתוך הכסף העתידי הזה יצטרכו להחליט אם המפיק יכול לתת משהו למבצעים או לא. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אין פה שום בקשה לכסף ממפיק. צריך כסף - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע לו. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל אדוני היושב-ראש, זה חשוב להגיד שהכסף לא צריך להגיע מהמפיקים, הוא צריך להגיע מגופי השידור. חייבים להגיד את זה עוד פעם ועוד פעם. אין פה שום בקשה לכסף ממפיק, צריך כסף מגופי השידור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אתה? << דובר_המשך >> אבי בן הלל: << דובר_המשך >> אני אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם – איגוד השחקנים והשחקניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה, צא לחמש דקות. עוד חמש דקות תחזור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בעולם האודיו-ויזואל ההתקשרויות נראות אחרת. הולכת פלטפורמה מנהלת משא ומתן עם גורם מקומי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תעזוב אותך עכשיו מהעניין הזה. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני מסביר וגם אתן פתרונות. מבטיח. הולכת פלטפורמה, מנהלת משא ומתן עם גורם מקומי, הגיעה איתו לסכום והסכומים הם גדולים. זה סכום שמשולם מראש. זה לא תמלוגים, זה לא נשלם לך את זה לאורך זמן, זה לא שום דבר. זה סכום גדול, קח. תמורת הסכום הזה, הפלטפורמה שמה את היצירה המסוימת או את הפרק או את הסדרה על הפלטפורמה. היא שילמה. היא סיימה לשלם. עכשיו, מתוך הכסף שהיא שילמה, הכסף כבר נמצא אצל הגורם המקומי שהוא בעל הזכויות, אם זה "כאן" או הוט או חברת סרטים או מישהו אחר. זה לא עד כדי כך הרבה אנשים, זה מתחלק אולי על 15,20 גופים שנותנים את הרישיונות על תוכן אודיו-ויזואלי. הכסף כבר התקבל. הכסף הזה, האם אתם רוצים היום בדיעבד ללכת ולהגיד לאותם גורמים מקומיים כמו "כאן" או יס – לכו תשלמו עכשיו ל"אשכולות" על שיבושים עתידיים שיהיו? הכסף כבר שולם. אתם רוצים להתערב בזה? אתם רוצים להגיד להם היום לשלם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת שולם? לא הבנתי. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני אסביר שוב: נטפליקס שילמה ליס הרבה כסף על איזו סדרה. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> נטפליקס ביקשה החתמה על זה שמוותרים על זכויות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מבקש לא להפריע לי. נטפליקס שילמה הרבה כסף על סדרה. במקרה של יס, אני יכול להגיד כעובדה שיס שילמה ל"אשכולות" - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> - - אז עכשיו הם רוצים לבוא פה בחקיקה ולהגיד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעצור שנייה. היא שילמה והקרינה? על זה לא מגיע כי זה כבר הוקרן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, לא. ההקרנה בעובד שבועיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. על מה שהיא שילמה והקרינה, החוק לא יחול על זה גם אם אני לא יודע מה נעשה. מדובר פה על הקרנה עתידית. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> זה מה שאני מסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. כמה כבר כאלה יש? אני לא מבין. אתם מדברים כאילו כל היום נטפליקס מראה סדרות ישראליות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> זה דבר שולי לחלוטין על המסך בנטפליקס וצריך לדעת את זה, מבחינת אחוז הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה, על סדרות? אמרתי שלגבי סדרה, גם אם יש הסכם - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תמיר, נטפליקס יודעת לשלם לגופי מבצעים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא מתווכח איתך פה, אני מדבר עם הוועדה. תרצה לדבר איתי, אתה יודע היטב את הטלפון שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי סרטים? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר ולא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה מדבר ארוך. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עם כל ההפרעות האלה, זה לא שיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר ארוך. העיקרון זה לא להפריע. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> למה אתם מורידים מוסיקה ישראלית מהסדרות? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש סדרה, שולם עליה לפני שבוע לזכויות לחמש שנים. החוק יעבור. מה יקרה בעוד שבוע? מה יקרה בעוד שבועיים? יש הסכם, שולם. הכל שולם. הכסף נמצא אצל הגורם שקיבל את הכסף. אדוני רוצה לחייב את אותו גורם שקיבל את הכסף לחלק למבצעים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שילמו לאומנים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המבצעים מקבלים משהו? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> יש מקרה אחד של פלטפורמה אחת שהם גוף הגון, שהם אנשים ישרים, ששילמו והאומנים קיבלו. אבל יש מפיקים שעושים כסף - - - שיתכבדו ויפתרו את העניינים שלהם עם נטפליקס, ונטפליקס יודעים לשלם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אורי, בבקשה להפסיק להפריע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, סליחה רגע. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> נטפליקס, בעיקרון - - - קניתי מוצר ושילמתי עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפורי, תעצור רגע. הבנתי. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> שהכרחת להביא החתמה - - - ממבצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שנחליט שצריכים לשלם. מי לדעתך צריך לשלם? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הגורם המקומי, וכך זה בכל העולם למעט ספרד - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> גם באיטליה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> עכשיו אני רוצה להסביר גם למה, הדברים מאוד פשוטים. יס, הרבה מהתכנים שלה עלו לנטפליקס - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא יס? חשבתי שתאגיד השידור הוציא סדרות טובות. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> יצא ככה. גם התאגיד. יצא ככה, לא יודע למה, הם עשו תכנים טובים. אז התכנים של יס נמכרו לנטפליקס בסכומים מאוד גדולים. נטפליקס שילמה, ויס שילמה ל"אשכולות" בגלל שהיו דרישות והיו רעשים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ו"אשכולות" קיבלו על קדימה, אז אין בעיה עם זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד יותר מזה: אז על ציר הזמן, כל מה שכבר קרה וכבר רכשו את הסדרות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם קיבלו, אז אין בעיה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא קשור לאם קיבלו או לא, אני לא יודע. אם התאגיד "כאן" לא רצה לשלם להם או כן רצה לשלם להם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה לא מקובל. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אבל למה אתה לא אומר כשאתה דרשת כתבי ויתור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא נכון. זה שוב שקר. אומרים שקרים פה יום אחרי יום וזה שקר. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> מה שקר? אותי החתימו על ויתור. למה אתה אומר שזה שקר? אותי החתימו על ויתור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> שקר וכזב. שקר וכזב. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> החתימו אותי על ויתור. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא ממני, לא קשור אלי. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> על מה אתה מדבר? הודיעו לי שנטפליקס לא תקנה את "השוטר הטוב", אם לא כל השחקנים יחתמו שלא מגיע להם לקבל תמלוגים לא רק בארץ אלא גם בחו"ל. אני חתמתי על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא פשוט לא הכין את ההסכם. עורך דין אחר הכין את ההסכם של נטפליקס. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, זה פשוט שקר. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> מה זאת אומרת? נטפליקס דורשת מכל גוף שהיא קונה ממנו תכנים להביא אישור על זה שכולם ויתרו על הזכויות, ואתה יושב פה ומיתמם? זה פשוט נוראי. אתה משקר במצח נחושה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, לא, אתה משקר. אתה משקר. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אתה משקר. אני חתמתי על זה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תן תצהיר בתיק וניפגש בבית משפט. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני מוכן לתת תצהיר על מה שאתה רוצה. תן אתה תצהיר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אחרי השקרים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> לא, באמת. יש פה שקרים אחרי שקרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. גמרנו. סיימת. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אי אפשר להבין את התמונה. אי אפשר להבין את התמונה ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה עושה לי פיליבסטר. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני לא עושה שום פיליבסטר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> לפלטפורמות אין שום בעיה שהגופים המקומיים ישלמו. זה לא מפריע לנו וזה לא ענייננו, שישלמו כמה שהם צריכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת. אתה מייצג את נטפליקס, סיימת. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> אני לא מייצג את נטפליקס, אני מייצג את ארגון חברות הסרטים. אמרתי את זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה מייצג את נטפליקס בהליך משפטי, כן או לא? אתה כן מייצג את נטפליקס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אם קיבלת על סדרה ששודרה בנטפליקס כסף על הסדרה הזאת, אתה לא תבקש את זה עוד פעם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אם קיבלתי כסף על סדרה בנטפליקס בגין השימוש בנטפליקס, כמובן שאני לא אדרוש אותו פעמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לי לסיים. אם אתה מקבל כסף לפי הקרנות עתידיות – נגיד שאנשים מזמינים, נכון? על זה מגיע לך. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אין דרישה כפולה. אם יס שילמו לי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם יש מצב שאתה מקבל לא תשלום חד-פעמי אלא לפי הקרנות? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זה בדיוק הרעיון של תמלוגים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מנסים לנהל משא ומתן עם נטפליקס, שישלמו. במסגרת אותו משא ומתן, אנחנו מבקשים סכום כסף, ולקבל את כמות ההזמנות של הרפרטוארי כדי שנוכל לחלק את הכסף. זה האופטימום, ככה זה צריך להתנהל. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זה לא מתנהל בשום מקום בעולם ככה חוץ מישראל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ככה זה מתנהל עם גופי השידור בישראל. תאגיד השידור הישראלי משלם לי איקס שקלים בשנה ומעביר את - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, למה אתם אוהבים להרחיב? יש מצבים שאתה מקבל לפי הקרנות עתידיות, כן או לא? או שאתה גובה את הכל מראש. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> יש שני מודלים. מודל אחד זה כמו שאתה מתאר, שהתשלום הוא על-פי הקרנות דה-פקטו, ואז עושים חישוב בסוף שנה, אני גובה את הכסף ומחלק. ההסכם השני הוא מה שנקרא "רישיון שמיכה". ברישיון שמיכה אני מקבל איקס שקלים אבל אני תמיד מבקש מגופי השידור להראות לי את השימושים שהם עשו כדי שאני אוכל לחלק את הכסף באופן יחסי. תמיד הכסף מחולק - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך מה העמדה שלי? אתם מנהלים משא ומתן, תנהלו את זה. העמדה שלי, כמו שאני רואה אותה וזה לא אומר שאני צודק, אחרי המשא ומתן אני מדבר, שלגבי מוסיקה – אמרתי לכם שאתם צריכים לעשות - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נעשה את כל המאמצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יתרום את חלקו. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> אנחנו מגיעים מחויבים לאירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא נצטרך לעשות חקיקה בעניין הזה ולהכניס את זה לחוק כי זה תקדימים אם אנחנו נתערב בדיני חוזים ובדברים האלה. לגבי טלוויזיה – אני משחרר את הרסן במובן הזה שאם יש סרטים, סדרות טלוויזיה שהן משודרות, אני לא מגן פה על המפיקים. אני מאוד מצטער. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולא על הפלטפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא על אף אחד. אם נצטרך לעשות איזונים ביניהם במסגרת הסכמים – שיעשו אותם. זו כבר בעיה שלהם. אבל אם קיבלת כסף מראש, אז כמובן - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש מקרה אחד שקיבלתי כסף מראש, לא יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא מקבל מראש, אז הוא לא יכול לקבל, גם על הטלוויזיה. אם הוא מקבל לפי הקרנות אז הוא כן יהיה זכאי. זו הדעה שלי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני מקבל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי סרטים – אני לא דוגל בחיוב רטרואקטיבי בעניין הזה. אין גם הרבה סרטים אצלנו. אתם מדברים כאילו הסרטים אצלנו זה נהיה הוליווד. זה לא המצב. אין הרבה סרטים שמוכרים אותם ולא שום דבר. ולכן בעניין הזה אני כן אתן הגנה למפיקים. הגנה רטרואקטיבית. לגבי העתיד – כמובן שכאן... זאת העמדה שלי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> המשמעות היא התערבות בהסכמים הקיימים על סדרות שנרכשו לשידור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אני מתערב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> איך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר שאם לא תגיעו להסכמות - - << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> יש משנה ליועץ המשפטי לממשלה, אחד הידועים, שאמר לפני שעתיים שאי אפשר להתערב בחוזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא תגיעו להסכמות, זאת העמדה שלי ואני חושב שהיא מאוד מאוזנת - - - בסך הכל, אנחנו רוצים לעודד את הסרטים הישראליים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה פה? אין היום הרבה מפיקים ישראלים שמשקיעים בסרטים ישראלים. אני גם פונה אליכם, לשחקנים – אין. אתם לא רוצים שיהיו סרטים ישראליים כדי להרוויח כסף על ההופעות שלכם? עליהם אנחנו צריכים להגן. אין הרבה סרטים, אין השקעות בזה, אין מכירות של סרטים. בעניין הזה כן צריך לעודד את המפיקים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני חושב שעורך דין נזרי אמר עכשיו דברי טעם. אולי הם לא היו לפרוטוקול אז אני אנסה לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא אמר? << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> הוא אמר שעל הסכמים שהתחדשו - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זה לא מה שהוא אמר. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> מה שאמרתי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותי, אני סיכמתי את העמדה שלי. אם אתם - - << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> - - שאומרת התערבות בחוקים קיימים, שאומרת התערבות חקיקתית בחוזים קיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עזבו. אמרתי את העמדה. אם אתם בהתחשב בעמדה הזאת תנהלו משא ומתן ותגיעו להסכמים – אני אכבד אותם. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> כבודו, אפשר הערה קטנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> אם הזכות הזאת הייתה קוגנטית לתמלוגים, נטפליקס לא הייתה יכולה לעשות את המשחקים האלה וכל הדבר הזה היה נמנע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא היה חוק, מה אתה רוצה מהם? לא היה חוק בעבר. - - - היה מסחרי, באופן רגיל. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם לא הייתה זכות, אז איך סגרו עליה הסכם? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> קודם כל, אני מברך על העמדה הזאת בנוגע לטלוויזיה. כמובן שלא יהיה תשלום כפול אם קיבלתי משהו ועבר - - -. הסרטים זו מכה קשה. ואנחנו כן חוזרים על הבקשה שלנו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה סרטים. תפסיקו כבר. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אדוני, בקרן הקולנוע היום יש סעיף - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני מבין שלא הצלחתי לשכנע אותך בכל דבר. בסדר, מה לעשות? הדבר השלישי שאנחנו חוזרים על בקשתנו ולא נדון היום, זה הנושא הזה של זכות העמדה לרשות הציבור תהיה בלתי עבירה ובלתי ניתנת לוויתור ואני מבין שזה יידון בישיבה הבאה, עבור ביצועים חדשים. אנחנו מבינים שאי אפשר לעשות את זה עבור ביצועים ישנים אבל עבור ביצועים חדשים כן, כדי שלא יהיה המקרה הביריוני הזה שמגיעה נטפליקס - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק מקבל את ההמלצה של - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> סליחה, ואני רוצה להוסיף לגבי קרן הקולנוע. בקרן הקולנוע יש סעיף שכל מפיק שהסרט שלו מכסה את עצמו אמור להחזיר את הקרן לטובת הסרטים הבאים. אתה יודע כמה מפיקים החזירו עד היום את הקרן? תנחש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> אפס עגול. לא היה בן אדם, לא משנה כמה הוא הרוויח מהסרט, שהחזיר את הקרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. כמה מפיקי סרטים יש בישראל? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אחד גדול – משה אדרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכם יש אינטרס מובהק - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> וכולנו צריכים להגיד לו תודה, אורי. כולנו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה סרטים בשנה הוא עושה? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> בודדים, אדוני. אבל הוא היחיד בארץ שעוד משקיע ומסכן את הכסף שלו. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אם לא היה אדרי, לא היה קולנוע בארץ. זה נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדרי מאוד הוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לכן עזבו, אתם מתעסקים בסרטים דווקא? << אורח >> עומר סלע: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מדברים פה על חלשים ועל בריונות, ולא ניתנת פה זכות הדיבור למגזר שהוא גם חלש וגם מתנהגים כלפיו בבריונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מגזר? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רוצה לשמוע. אתה הצבעת ולא נתתי לך בכוונה. אני לא מתחיל את הדיון על העסקים. העסקים, כששלי תבוא, נראה בדיוק מה היא סגרה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא מדובר על עסקים. זה תשלום שלא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותי, לא אדבר עכשיו, אני רוצה להיכנס לבעיות המהותיות של החוק. שמעתי אתכם, אפילו הלכתי לקראתכם, נתתי לשלי לבדוק עוד כמה דברים. מספיק, לא יהיה היום דיון על זה. תלמדו שמתוך ה-20 דיונים, אחד או שניים לא יהיו לגביכם. תנו לסגור את הבעיות המהותיות. כל הזמן אתם חוזרים על הבעיות של הספרים ושל... מספיק עם זה. די. << דובר >> קריאה: << דובר >> כבוד היושב-ראש, זה לגבי הכסף שהם מחלקים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רוצה לדון. אתה לא שומע מה שאני אומר לך? אתה רוצה שאני אוציא אותך – אני אוציא אותך. מה לא ברור פה? לא הבנתי. אתה רוצה שכל הדיונים יהיו על הספרים ועל הקוסמטיקאיות? יש פה בעיות אחרות שצריך לדון בהן, שהן יותר מסובכות. עזבו אותי מהעניין הזה עכשיו. באמת, אתם לא מסוגלים להתאפק וכל היום צריכים לחזור לבעיה הזאת. איזה עוד בעיות יש לנו? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני מודה לך, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידו תודה על מה שעשיתי עבורכם בדיונים האלה. אתם לא מעריכים שום דבר, זו הבעיה. הבנת אותי? זו הבעיה שלכם. שום דבר אתם לא מעריכים. אתם חושבים שהכל צריך להיות לטובתכם, אז מספיק כבר אתכם. << אורח >> עומר סלע: << אורח >> בסופו של דבר, זה פה של הרבה מאוד אנשים שלא יכולים להגיע לכאן ולדבר בשם כל האנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה? אז כל דיון אתה רוצה לדבר? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> לא, אפשר להשחיל מילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תשחיל. עם כל הכבוד, זה לא נושאים שלך. אתה מדבר על התשלומים שאתה צריך לשלם, אנחנו מדברים כאן על זכויות של אנשים. מה אתה קשור לזה? לא הבנתי. יש קשר לעניין שלך? לא. אז למה אתה צריך לדבר על זה? שמענו אתכם כבר באריכות בישיבות אחרות. מה אתה רוצה? לא הבנתי. איזה עוד נושאים חשובים יש לנו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - - << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> אני ממשרד התקשורת. רק בנוגע לעמדת היו"ר לגבי הסדרי הטלוויזיה, אני מבקשת להעיר שזה מעורר קושי ואנחנו נרצה לבחון את הדברים עוד פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה קושי? יש קושי? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אדוני, אולי אני אגיד כמה דברים כי אני חושבת שזה נובע מאותו עניין, אבל אני לא אדבר בשם משרד התקשורת, תגידי בסוף אם זה... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה קושי? << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> כשאדוני היו"ר אמר שההסדרים לא יחולו על הטלוויזיה או שההגנה לא תהיה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך למה: כי הם לא מממנים. תראי, בטלוויזיה הישראלית אף אחד לא מממן סדרה ומוכר אותה לטלוויזיה, נכון? אם זה המצב, נדבר על זה. זה הולך הפוך, שהטלוויזיה מחויבת מבחינת ההוראות של הרשות השנייה, הם מחויבים להשקיע חלק מהרווחים וההכנסות שלהם להשקעה הזאת, אז הם מממנים את הכל. המפיק לא מממן כלום, הוא רק מקבל זכויות. אני עוד לא ראיתי דבר כזה אבל לא משנה, זו בעיה שלכם. הוא מקבל זכויות, ונגיד שאחר-כך יש לו הסכם עם נטפליקס, אז אם הוא צריך למממן משהו בהסכם הזה ובגלל שהחוק מחייב אותו לשלם, אז אם הוא צריך לשלם משהו – הוא ישלם מה שהוא קיבל. הוא מקבל, הוא מרוויח מזה. הוא מרוויח בלי להשקיע, ריבונות של עולם. מה אתם רוצים? למה הוא לא צריך לשלם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מה הפער של משרד התקשורת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, אני עד עכשיו לא הבנתי. אז תשקלו את זה, אנחנו לא מצביעים היום על כלום, אנחנו רק עושים דיונים אבל לדעתי לא צריכה להיות בעיה. לגבי סרטים – כן כי אנחנו צריכים לעודד את הסרטים הישראלים שכן יהיו, ואנחנו לא צריכים להעמיס עליהם עוד הוצאות שגם ככה הם לא מרוויחים אותם, ואם הם מרוויחים אז מצוין. אבל בסרטים זה שונה ולעומת זאת טלוויזיה זה שונה. מה לעשות? בישראל זה לא כמו בארצות-הברית, שאת רואה סדרות. אנשים עושים סדרה ומוכרים אותה לטלוויזיה, וזה בכל העולם. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רק אגיד שברמה העובדתית, ברוב המכריע של המקרים, הסדרות נמכרות לפלטפורמות על-ידי גופי שידור ולא על-ידי המפיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור > בסדר, עוד יותר טוב. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> נטפליקס לא מחויבת לתוכן מקורי בכלל. עושה מיליונים בארץ ולא מחויבת לאגורה להשקיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> מאות מיליונים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> ותמיר, אחרי שאמרת בצדק שאני אכן אמרתי ואני אומר שחוק לטעמי לא יכול להתערב בחוזה קונקרטי, כשמדובר על חוק שיוצר מציאות הסכמית חדשה ולא - - - כמו שהיושב-ראש אמר, שנים קדימה ושנים אחורה וכולי, הוא כן יכול וצריך להשפיע על שוק. כדי ליצור משהו הגון ואיזונים שדיברו עליהם, כאשר לאורך שנים הטענה הייתה שלא היו לכם זכויות. החוק - - - זכות חוקתית שהייתה קיימת וצריך שהיא תהיה גם מעוגנת בחוק - - - כבר היו גופים שעשו אותם הסכמים באותה תקופה על בסיס אותו חוק, עדיין אני מצפה לפחות ושוב, כלל עורכי הדין מייצגים גופים בעלי אינטרסים והכל אבל אני כן מצפה לפחות מעצמי לתחושה של הגינות. ההגינות אומרת שלא יתכן שמצב שבו יש גופים חזקים שרשומים בספרד, אולי גם באיטליה, יש גופים בארץ שמשלמים ורק פה לא ישלמו לאותם מבצעים ויוצרים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי. << דובר_המשך >> רז ניזרי: << דובר_המשך >> לא, אני אומר להם, לא לך. רוח ההצעה שלך ברמה העקרונית, אני אומר שכדי שזה יהיה פרודוקטיבי, הם צרים להבין שהם לא יכולים לבוא באותה גישה שאומרת שלא היו זכויות - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני שוב אומר שאני רוצה להציע פתרון - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת שעה ולא נתת פתרון. << דובר_המשך >> תמיר אפורי: << דובר_המשך >> לא נותנים לי לדבר. יש הבדל בין חוזים קיימים ובין חוזים עתידיים. בחוזים קיימים שכבר נעשו, אני לא חושב שיש היגיון - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים על הרטרואקטיבי כל הזמן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש סדרה מלפני 10 שנים שלא נמכרה עדיין. מחר בבוקר תבוא לפה פלטפורמה חדשה, ויש פלטפורמות שרוצות לבוא, לא בטוח שירצו לבוא - - << דובר >> קריאות: << דובר >> הו, התחלנו עם האיומים. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> גם אתם תלכו אם זה ייפסק לרעתכם. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> - - - תהיה עסקה חדשה. אבל היא תוכל לקבל את ההחלטה לפי המצב שיהיה לפי החוק החדש. אבל על עסקה שכבר נעשתה, שהיא כבר קנתה, אדוני מציע להתערב בדברים שכבר קרו. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> בוודאי. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אני לא מתערב, ההיפך. לגבי טלוויזיה – ההסכם קיים. מי שצריך לשלם זו בעיה של מי שצריך לשלם ואני לא מתערב בזה. לגבי קולנוע – אני אומר שלא יחול רטרואקטיבית, זה הכל. זאת ההצעה שלי כדי לעודד את הקולנוע הישראלי וגם טוב למבצעים ולאומנים. אין פה השקעות, אין משקיעים. אם היו משקיעים – אתה צודק. אם היה כמו בהוליווד, עושים מיליון סרטים, זה משהו אחר. פה יש אחד או שניים שעושים את זה. אז מה? אנחנו צריכים להעמיס עליו עוד כדי שלא ישקיע בזה? << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אבל זה לא צריך להיות על המפיק, זה צריך להיות על הפלטפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה - - - שלכם. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> אבל הפלטפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש לו הסכם, מה אני אעשה? מה אתה רוצה, שהוא יפר את ההסכם הזה? מה אתה רוצה שאני אעשה? אז זה האיזון. לגבי סרטים, כדי לעודד את הקולנוע הישראלי וזה גם טוב לכם - - << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> ההסכם הזה הוא ביריוני, הוא כוחני, הוא נחתם על הראש שלנו אז אפשר לקבוע שמפרים אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה אומר ביריוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא מכירה שיטה כזאת. אני אגיד כמה דברים באופן כללי. הדבר הראשון שאני רוצה להגיד זה שאני חושבת שאף אחד פה לא חולק על הרצון לנסות לעזור למבצעים כמה שאפשר, ואנחנו מנסים - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> בואי... << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מדברת בשם הוועדה. וניסינו למצוא פתרונות איך לעשות את זה. בישיבה שעברה הצענו איזה שהוא פתרון, ניסינו להתחיל לנסח אותו והייתי בשיח עם משרדי הממשלה, וזה עניינים מורכבים ואני חושבת שזה ברור לכולנו למה זה מורכב. אני בכוונה לא התייחסתי, ובמסגרת הדיונים ולאורך הדיונים עלתה כאן השאלה של תחולה אקטיבית, רטרואקטיבית, פרוספקטיבית. אני חושבת שההגדרה המשפטית רלוונטית לעניינים מסוימים ואני חושבת שזה פחות רלוונטי לעניין שלנו כי אנחנו צריכים למצוא פתרון שיכול לעבוד בשוק. לא משנה אם זה אקטיבי או רטרואקטיבי - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה את מקבלת שזה לא ממש אפשרי, נכון? נעמה, רק להבין... << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס לזה כי אני רוצה להביא בפני הוועדה את הבעיות. הבעיות הן שיש לנו שוק שמתנהל ויש חוזים קיימים שנחתמו במצב דברים שבו לעמדתי וכנראה לעמדת אנשים אחרים, לא הייתה זכות להעמדה לרשות הציבור למבצעים. אפשר לחלוק על זה, זה לא נבחן אבל זו עמדתי. היא לא הייתה כתובה באופן מפורש בחוק, ועל זה אי אפשר לחלוק. ולכן ההסכמים האלה נחתמו. לפעמים הם נחתמו לתקופת זמן ארוכה, ולהתערב בהם עכשיו זה משהו שקשה לעשות ברמה שאני לא יודעת איך לעשות את זה בחקיקה ולכן הדבר הזה הופנה בחזרה אליכם, והיושב-ראש גם באמת ביקש שתשבו ותגיעו להבנות ולהסכמות. לא רק שיש חוזים קיימים ולא רק שהשוק הזה מתנהל, וכולנו יודעים שבתחום הקניין הרוחני אם אין ודאות, לשוק קשה מאוד להתנהל כי אף אחד לא יודע מה הוא יכול למכור, אנחנו גם לא רוצים להביא למצב שייצא מהוועדה שבסוף יהיו המון תביעות בבתי משפט על השאלות מה יש בהסכם, מה אין בהסכם ואיך ההסכם מנוסח. ולכן אני מבקשת מכם להגיע להסכמות שגם אפשר לקבוע אותן בחוק כי אם אנחנו מתחילים להיכנס לתוך הסכמים קיימים, זה משהו שהוא באמת חריג. ואני רוצה להגיד גם עוד שתי מילים על ספרד ואיטליה – אני לא מכירה את הדין הספרדי ואת הדין האיטלקי. התייחסתי למכתב ש"אשכולות" שלחו. אני מניחה שהמצב שם הוא מצב נתון. כלומר שמפיק שמשדר ומפיק, כשפלטפורמה אינטרנטית ומפיק עושים הסכם, הם יוצאים מנקודת הנחה שהפלטפורמה צריכה או לא צריכה לשלם תמלוגים. אם המצב הוא מצב נתון, החוזה נחתם בהתאם למצב הנתון הזה. אם המצב הזה נכנס באמצע החוזה שוב, אני מבחינה משפטית מתקשה מאוד - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נעמה, שאלה. אני אגיד לך מה קרה בספרד – קרה דבר מאוד פשוט, כמה שזה נשמע מורכב: המחוקק החליט שזכות העמדה לרשות הציבור, בין היתר, היא זכות לא אקסקלוסיבית אך זכות לתמלוג ראוי עבור כל היצירות המוגנות בחוק הרלוונטי שם. ומאותו רגע, הפלטפורמות התחילו לשלם. נכנסו למשא ומתן עם הגופים היציגים ושילמו. זה היה מאוד פשוט, והלוואי וזה היה נעשה ככה - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> גם בארץ המצב מאוד פשוט. כל האומנים בארץ שילמו למרות שלא היה את זה בחוק. הגיעה נטפליקס לפני שנתיים - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא רוצה להתווכח על המצב המשפטי, הוא לא מוכר לי בספרד ובאיטליה. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני מדבר על הארץ. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבקשת מכם שתניחו בפני הוועדה הצעה שהוועדה תוכל לחוקק ולא משהו שמתערב בחוזים - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אבל נעמה, את יודעת לומר האם החוזים האלה - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יודעת, ולכן אני אומרת - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> ולכן הנחת המוצא שכל חקיקה, כל אמירה של תחולה אקטיבית או ברוח מה שהיושב-ראש אמר, כמה שנים קדימה או אחורה וזה התערבות בחוזים קיימים, אני חושב שהיא לא נכונה. למה? כי החוק ייצור את המסגרת קדימה או אחורה שתניע את השוק. הרי זה לא שיש לנו בשוק הסכם אחד שאנחנו יודעים מהו. אנחנו גם שאלנו ולא בדיוק קיבלנו תשובות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, אני לא אמרתי שכל חקיקה כזאת תתערב. אני ביקשתי מכם להניח בפני הוועדה הצעה שתאפשר - - << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לא, היושב-ראש שלח אותנו להסכמות והסכמנו עקרונית לעקרונות האלה של קדימה ואחורה. מה שאני מנסה לומר ושלא ישתמע מדבריך זה שאי אפשר - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו נצטרך לקבל החלטה בעניין. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אם לא נגיע אז אנחנו נציע כמה שנים אחורה, כמה שנים קדימה. בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משהו שנוכל להתייחס אליו. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> תראי, אני חוזר פעם שלישית באמירה שהיא לכאורה נגד האינטרס של הלקוחות שלי, ועורך דין אפורי ציטט אותה פעמיים, לא במדויק. אי אפשר להתערב בחוזה קיים. נכון, חוק לא יכול להתערב בחוזה קיים, חוק יוצר מציאות חדשה בשוק שמשפיעה על חוזים, לא רק קדימה – הרי יש תתי-סעיפים מתי יש תחנות יציאה ואם אתה עושה תשלום ל-10 שנים ותשלום אחר ל-20 שנה. חקיקה שאומרת שזה העיקרון והיא חלה אקטיבית ולא רטרואקטיבית, יכולה להשפיע על השוק הזה. וכמו שאמרת בהתחלה – רוצים לעזור? אז חקיקה כזאת צריכה לדעתנו להיות בכיוון שתשפיע לטובה על השוק. ברור לי שהאינטרס של הגופים החזקים הללו היא ששום שקל לא יצא אחורה אבל זה האינטרס שלכם, לא האינטרס של הציבור. זה כל ההבדל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו יודעים - - - ואנחנו יודעים שבדרך כלל יש גורם מסוים שמרכז בידיו את הזכויות כי אחרת, קשה מאוד לסחור - - - אם גורם חשב שבידיו כל הזכויות ועכשיו אנחנו אומרים: לא בידיך כל הזכויות, אנחנו מסופים עוד זכות שלא הייתה לך, לא רכשת אותה, צריך להידרש - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אבל אנחנו לא פתרנו את זה. כדי להידרש לזה אפשר לקבוע שהזכות הזאת היא רק זכות לתמלוג ראוי והיא לא זכות אקסקלוסיבית. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זמר הולך ומקליט שיר אבל הוא מכניס אותו למגרה. ממש. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> אם אתה מוותר על הזכות הבלעדית שלו, אתה פוגע בכל האומנים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כל המחקרים של - - - הזכות האקסקלוסיבית לאומנים מבצעים אינה רלוונטית. מה שרלוונטי זה הזכות לתמלוג ראוי. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> הזכות האקסקלוסיבית ניתנת בכל מקום לאומן בכדי שהוא יוכל באופן חוקי לסחור בו. אתם לא יודעים על מה שאתם מדברים. אתם בעצם רוצים את כל הכסף ל"אשכולות". אתם רוצים לפגוע בכל האומנים. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. מספיק. רבותי, מספיק. מה הנושא הבא? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה דנה ברוב העניינים שכתובים בדברי ההסבר בהצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה. אני אמשיך להקריא לפי הסדר: הנושא הבא הוא מתן פטור לתאגיד השידור הישראלי ולגלי צה"ל בקבלת הסכמה של בעלי זכויות ומבצעים לשידור ולהעמדה לרשות הציבור של ביצוע. לגבי זה, אגיד מה הבנתי לגבי מצב הדברים ותתקנו אותי אם אני טועה: היה פטור לגלי צה"ל ורשות השידור או התאגיד מקבלת הסכמה לשידור. בהצעת החוק, בנוסח לקריאה ראשונה, הפטור הזה בוטל אבל כן טיפלנו בעניין בהוראות המעבר, שאומר שלגבי מה שלא היה מחויב בהסכמה לפני שהחוק נכנס לתוקף, לא יצטרכו להשיג לגביו הסכמה גם לעתיד, מתוך הבנה שאם נדרוש עכשיו מהתאגיד וגלי צה"ל ללכת ולקבל הסכמות מכל מבצע על - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה עם הרדיו האזורי? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> הפטור הזה נוגע רק לתאגיד ולגלי צה"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם כל צריכים לקבל הסכמה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> ולכן הוועדה ביקשה להשוות את המצב של התאגיד לגלי צה"ל, למצב של כל שאר הגופים שמשדרים ושכולם צריכים - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אנחנו לא רוצים הסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמה למה? אני לא מבין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לשידור. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מוכנים לוותר על הסכמה לשידור. זה לא הדיון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, היום המצב הוא שבשידור, מה שנקרא ב"ברוד קאסט", שגופי התמלוגים, "אשכולות" ו"עילם" מחזיקים בידם את כתבי ההסכמה, ואז הם מגיעים לאותם גופים ומסדירים את התמלוגים. כך זה קורה עם הרדיו האזורי, כך זה קורה עם תאגיד השידור, עם הוט, עם יס, וכולם עובדים ככה. יש חריג היסטורי בחוק מ-1984, שאומר שתאגיד השידור וגל"צ לצורך העניין, משרד הביטחון, לא צריך את אותה הסכמה, שזה איזה סעיף ארכאי בחוק ולא רלוונטי, ואז יש להם את האפשרות לבוא ולהגיד שבגלל שלא רוצים הסכמה, לא נשלם לכם תמלוגים. זה סעיף ארכאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על - - - הם כן משלמים? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> נכון, הם משלמים אבל זה סעיף שהוא לא שוויוני כלפי שאר הגופים. פעם שנייה – מדי פעם ומעת לעת הם נזכרים בסעיף הזה ומנסים להשתמש בו במסגרות של משא ומתן וצריך למחוק את זה. זה מאוד מאוד פשוט, וזה אגב גם העמדה ודובר גם בדיונים הקודמים. בדיון הקודם הגיע התאגיד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה חל על המלחינים וכל אלה? << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין קשר? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אבל הרציונל, אדוני, הוא אותו רציונל, שמה שנעשה בעבר, אי אפשר לפתוח חוזים ישנים. זה בדיוק אותו רציונל שאנחנו מדברים עליו במוסיקה - - << דובר >> קריאות: << דובר >> זה לא חוזה. זה בשם התאגיד אתה אומר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אגיד שלהבנתי, הנושא הזה נפתר. אם יש לכם הערות נוספות, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הוא נפתר. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> בהוראות המעבר זה נפתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> שמה שהם לא היו צריכים לקבל לגביו הסכמה בעבר, הם לא יצטרכו לקבל הסכמה לגביו גם אחרי שהחוק נכנס לתוקף. ביצועים חדשים – יצטרכו לקבל הסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> רק שיהיה ברור שאין לזה השלכה על תשלום תמלוגים. זה מה שאנחנו צריכים, זו הבקשה, כי אין שום קשר בין היעדר ההסכמה לתשלום התמלוגים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> החוק לא מתייחס לתשלום תמלוגים על שידור. שידור היא זכות בלעדית של המבצע. יש אבחנה בין זכות לתמלוג ראוי, שחלה על ביצוע - - -, נשים את זה בצד, לבין הזכויות הבלעדיות של המבצע, שלגבי הזכויות האלה המבצע יכול להחליט אם הוא מנהל אותן באמצעות ארגון יציג או לא, אם הוא גובה בגינן תמלוגים או שהוא מעביר אותן תמורת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נגיד שאין לו ארגון יציג, אז כל אחד צריך להגיש תביעה פרטית? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, אנחנו מקבלים את זה שלא תהיה חובת הסכמה על ביצועים ישנים אבל צריכים להדגיש גם במסגרת החקיקה שאותה הסכמה לא תפדה אותם מתשלום תמלוג או תמלוג ראוי במסגרת השידור, וזה גם מה שדיברנו עם התאגיד. אין שום בעיה שלא יהיה – נעמה, אין שום בעיה. אנחנו לא רוצים למנוע מהתאגיד או לגרום לו או להביא אותו למצב - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יודעת של מי הזכות הזאת - - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> המטרה היא לא למנוע שידור. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו לא רוצים למנוע כלום. אנחנו רוצים רק שישלמו תמלוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התאגיד אומר? << אורח >> אייל רועי שגיא: << אורח >> אני מתאגיד השידור. קודם כל, העיקרון הזה נקבע בהוראות המעבר והוא נכון. בסופו של דבר, היה בזמנו ועדיין יש פטור לרשות השידור, התאגיד היום, וגלי צה"ל בנסיבות מסוימות. ולכן יהיו מקרים כנראה שלא יתבקשו הסכמות. אם לא יהיו הוראות המעבר, רפרטואר שלם, היסטורי, פשוט מת כי אי אפשר לפנות לזמרי הליווי של ברכה צפירה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה קיבלנו. אתה לא צריך להתחיל להשתגע עכשיו לפנות לכל אחד אבל מה לגבי התמלוגים? << דובר_המשך >> אייל רועי שגיא: << דובר_המשך >> אני מופתע ואני מצטער על דבריו של מר רשטיק. רשות השידור שילמה, גם בהם טיפלתי בזמנו, התאגיד משלם - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אוקי, אז אין בעיה להכניס את זה לחוק. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אנחנו רק רוצים שזה יהיה בחוק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני לא יודע מי יהיה בתאגיד בעתיד, מי יהיה היועץ המשפטי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, התאגיד הוא תאגיד ציבורי שהוקם על-פי חוק. כמו משרד האוצר שמצהיר הצהרות לפרוטוקול, הם יכולים להצהיר לפרוטוקול שכמו שעד היום הם שילמו תמלוגים, הם ימשיכו לשלם. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זו בדיוק הפרצה שנטפליקס ניצלה לפני שנתיים, כשהיא נכנסה לכאן. היות וזה לא מופיע בחוק, החבות לתמלוג ראוי, זה מה שהם עשו. הם אומרים שהמצב נורא מורכב אבל הוא נורא פשוט. עד שהם הגיעו, זה התנהל נהדר, כולם שילמו תמלוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והיועצת המשפטית שלי אומרת שיש לה בעיה להכניס את זה בחוק. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> למה יש בעיה להכניס את זה בחוק? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כי שוב, אנחנו נכנסים לאותו דיון בדיוק שניהלנו לפני חמש דקות, השאלה של איך אנחנו מחילים חוק חדש על ביצועים שכבר בוצעו, על זכויות שכבר עברו? אז שוב - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> נעמה, יש לנו את הבעיה מ-1948, על הוותיקים, שהיא גם בסדר היום בהמשך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היא נדונה ואף אחד לא העיר על זה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> בוודאי שהערנו על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיבו, אי אפשר לקיים ויכוחים של שעות על כל דבר. מכיוון שהדבר נפתר בהוראות המעבר, אתם תצהירו גם בשם גלי צה"ל, לא רק בשמך - - << דובר >> קריאה: << דובר >> המכתב חתום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - תדאגו לקבל את ההסכמה שלהם להצעה הזאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא יפגע בתמלוגים? על זה הם יצהירו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש תמלוגים, זה לא יפגע. כמו שהם שילמו עד היום, על זה הם יצהירו לפרוטוקול. << אורח >> אייל רועי שגיא: << אורח >> למעשה החשש שלנו בסעיפים האלה היה הפוך, שהם יבואו ויגידו: עד היום היה לכם פטור, מעכשיו לא ותשלמו יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הפטור יישמר. << דובר_המשך >> אייל רועי שגיא: << דובר_המשך >> כל מה שהיה, הוא שיהיה. הכל בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העבר, לא לגבי העתיד. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> הנקודה היא שמה שלא נכנס לחוק משאיר פרצה, ודאי בנושא הרגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול להתחשב בפרנויה שלכם. יש כללים בכנסת. הצהרה של תאגיד ציבורי שגם מקבל תקציב מהמדינה ובפועל הם עושים את זה, הם נותנים לכם תמלוג. זה לא שהם - - << אורח >> אייל רועי שגיא: << אורח >> נכון. לא הייתה אף פעם טענה שלא. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> נכון, כרגע לא הייתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להגזים עם כל דבר. הנושא הבא. << אורח >> כפיר בוטנריו: << אורח >> סליחה, אני אשמח להעיר. אני היועץ המשפטי של גלי צה"ל. אני רק אשמח להעיר לגבי הוראת המעבר: נכון שהיא פוטרת חלקים גדולים מהביצועים העתידיים אבל חשוב לנו להתייחס לביצועים של אומנים שיהיה מאוד קשה להגיע אליהם, ואז יהיה מאוד קשה להשמיע ביצועים של יוצרים חדשים, צעירים, לא מיוצגים, שאחת התכליות של השידור הציבורי זה כן להשמיע אותם, דווקא במקומות שלא משיגים רווח. << דובר >> קריאה: << דובר >> תפנה אותם אלינו. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> "אשכולות" מחויבים לשלם גם לאנשים שלא חברים - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חתמתם לפני שבוע על הסכם חדש, הכל בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, זה לא נכון. "אשכולות", לגבי זכות השידור, היא לא מנהלת זכויות של אומנים שלא חברים ב"אשכולות". היא מנהלת אותם לגבי הביצוע הפומבי, לא לגבי זכות השידור. << אורח >> אבי יפרח: << אורח >> גם אם הוא לא חבר ב"אשכולות", הוא זכאי לדרוש את התמלוג. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לא מדויק, ואסביר לך גם למה. אני אסביר לך משהו, והסברתי לך את זה. זה לא נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ראשית, אלה זכויות שלא הועברו אליה תחת הזכות - - - אל תגיד לי שזה לא נכון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בואי נתעכב על הסוגיה המשפטית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, אני רק רוצה להבין מה גלי צה"ל מבקשים? << אורח >> כפיר בוטנריו: << אורח >> להמלצתנו, צריך להשאיר את הפטור על כנו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לעתיד אתה מדבר? << דובר_המשך >> כפיר בוטנריו: << דובר_המשך >> כן. יהיה פטור לעתיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה. רק לעבר. << דובר_המשך >> כפיר בוטנריו: << דובר_המשך >> אני יכול לסיים? ההמלצה שלנו זה שהפטור יישאר על כנו. סוגיית התמלוגים – אנחנו משלמים היום ומוכנים להמשיך לשלם. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אז למה - - - << אורח >> כפיר בוטנריו: << אורח >> לדעתי מה שאפשר להציע זה להוציא את סעיף הפטור מסעיף 2 שקבוע עכשיו, כאילו שהזכות לא קיימת אם אתם חוששים שנטען שהזכות לא קיימת בעתיד, יש סעיף הסכמה שאפשר להגיד שהזכות עדיין קיימת אבל - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה זכות? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הזכות לפטור. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> רק להבין מה הבעיה שלך עם הפטור לעתיד? ברור שזה - - - למה אתה רוצה גם את הפטור לעתיד? << אורח >> כפיר בוטנריו: << אורח >> כי יהיו ביצועים של אומנים צעירים שאנחנו רוצים להשמיע אותם והם לא מיוצגים, ובשביל לפנות אליה נצטרך להשקיע הרבה משאבים - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רגע, יש לי שאלה: גם אקו"ם מנהלת זכויות אקסקלוסיביות. בכל יצירה שאתה עושה, אתה בודק שהיוצר חתום באקו"ם או שיש לך "הסכם שמיכה" כמו איתי ואתה מסתפק בזה? << אורח >> כפיר בוטנריו: << אורח >> "הסכם שמיכה". << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז גם איתנו, אל תתחכם. כמו שאתה פועל עם "אקו"ם, אתה מרים טלפון לאסף ושואל: תגיד, היוצרת הזאת והזאת רשומה אצלכם? לא, יש "הסכם שמיכה" ואתה מסתפק בו. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> חברים, כמו שאמרתי בהתחלה – אם אין סיבה לאבחן, לא מבחינים, זו נקודת מוצא משפטית. אם יש סיבה לאבחן, ולא ידועים לי כל הפרטים אבל אם זו אותה מציאות ואין שום הצדקה אחרת שאתם מעלים מדוע להבחין בין מה שיש לכם - - - אז אין גם הצדקה משפטית להבחין. זה אסור להבחין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה עובד שם, זה יעבוד גם פה. אין שום בעיה. הם מייצגים, הם גם משלמים, נכון? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> משלמים גם ל"אשכולות" ואני מניח שגם לאקו"ם, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתם משלמים למלחינים לשירים חדשים, נכון? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ברור, בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה שמשלמים גרושים אבל... << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זה סטנדרט חדש שהגיע מאמריקה לא לשלם. בארץ משלמים תמלוגים. כל התעשיה בארץ משלמת, זה רק הגופים הזרים. זה סטנדרט חדש שהגיע מאמריקה לא לשלם. << אורח >> מישל קיינס: << אורח >> זה שקר על שקר על שקר. מספיק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתה צודק, זה קורה גם קצת בדרום אמריקה. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אתם מייבאים את זה לכל העולם, את הלא לשלם הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני ממשיכה הלאה. הסוגיה הבאה שנשארה פתוחה ודנו בזה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הרשויות המקומיות דנו בזה. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> נעמה, צריך להעלות את סעיף 15, דיברנו על זה. אני מנכ"ל אקו"ם, דיברנו כמה פעמים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הסוגיה הבאה לפי דברי ההסבר היא אופן קביעת התמלוג הראוי בעד ביצוע פומבי לפי החוק והגורם שיקבע אותו. הוועדה התחילה לדבר על זה בדיון שעבר קצת בעקיפין, בהקשר של איזה בית משפט ידון בתביעה שנוגעת לגובה של התמלוג הראוי. הוצעו כאן הצעות. הצעה אחת הייתה שבית המשפט הכלכלי הוא זה שידון בתביעות האלה. ההצעה השנייה הייתה שבית הדין לתחרות ידון בתביעות האלה. הקולות בוועדה נטו לטובת בית המשפט הכלכלי אבל היושב-ראש ביקש שנבוא בדין ודברים עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. אחרי שדיברנו עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, ויש פה נציג מהנהלת בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט תוכל להציג את עמדתה, אני לא אדבר בשמה אבל כן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. רק אל תסתבך עם שר המשפטים. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> - - כן התבקשנו לקבוע משהו יותר כללי, ולכן אתם יכולים לראות בנוסח שהופץ, בסעיף 4 להצעת החוק, זה תיקון סעיף 3א רבא, בעמוד 3, סעיף קטן (א)2. מה שכתבנו בנוסח הוא שבית המשפט המוסמך לדון בתביעה לעניין קביעת גובה התמלוג הראוי הוא בית המשפט המחוזי. אני הוספתי: בתל-אביב יפו, אולם שר המשפטים רשאי בצו להורות שהסמכות של בית המשפט לפי סעיף קטן זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. וזה לייצר את המומחיות שהוועדה מאוד ביקשה לייצר, כלומר בית משפט אחד שידון בתביעות האלה ויראה את התמונה באופן יותר רחב, מצד אחד. ומצד שני, בלי לחשק יותר מדי את הסמכות של נשיאי בית המשפט לנתב את התביעות לשופט כזה או אחר. הנהלת בתי המשפט מתנגדת לקביעת בית משפט מחוזי מסוים, ואני מציעה שתציגו את עמדתכם. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> אני מהנהלת בתי המשפט. לגבי קביעת בית משפט מחוזי ספציפי – בסופו של יום זה יפגע במתדיינים. נתאר לעצמנו מישהו שמגיע מקרית שמונה, הוא אמור להגיע רק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. יש בית משפט מחוזי גם בנצרת ויש גם בית משפט מחוזי בחיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אין שופט מומחה לעניין הזה. כל הרעיון שיהיה שופט מומחה, שזאת ההתמחות שלו. אם אתה תערבב את זה עם כל בתי המשפט בארץ, אז לא יהיה שופט מומחה. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> גם היום, בבתי המשפט המחוזיים, יש שופטים שמתעסקים בקניין רוחני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה תחום מאוד שולי בעניין הזה. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> מול האיזון בפגיעה במתדיינים ובקביעת בית משפט שהוא בין כה וכה עמוס, בית המשפט המחוזי בתל-אביב - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אמרתי תל-אביב. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> זה מה שמוצע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אפשר בית משפט אחר. אף אחד לא אומר תל-אביב. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אני כן אגיד שבחקיקת הקניין הרוחני, זה נכון שהיו אחרים כי שם זה ערעור על החלטות רשם, ורשם הפטנטים יושב בירושלים אבל שם בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב או בירושלים, וגם עם התוספת ששר המשפטים יכול לקבוע עוד בתי משפט מחוזיים שיהיו מסמכים. אז זה לא זר לעניין הקניין הרוחני, קביעת ערכאה ספציפית במקום ספציפי. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> אז אנחנו העלינו שעדיף שזה יהיה אולי בית משפט מחוזי בחיפה, בית משפט מחוזי בתל-אביב ולא קביעת מקום ספציפי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. השאלה אם אתם תשימו שופט ספציפי בכל בית משפט. נגיד שנקבע ירושלים, תל-אביב, חיפה וגם באר שבע כדי שלא יצטרכו לנסוע הרבה. אין בעיה. אבל אתם צריכים להתחייב שיהיה שופט ייעודי לעניין הזה בכל בית משפט כדי שהוא יתמחה בעניין הזה, לא סתם. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> ברור מאליו שבבית משפט מחוזי יש - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> "ברור מאליו" לא תופס. אני מאוד מצער. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> בשיחה שאנחנו קיימנו, זה יגיע לשופטים מסוימים ולא יסתובב לשופט שלא עוסק בקניין רוחני או שלא מכיר את הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. אני רוצה לשאול את זה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נהוג בשום מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ארבעה בתי משפט מחוזיים, ולכתוב שבכל בית משפט יהיה שופט ייעודי שמתמחה בעניין הזה. אני רוצה לכתוב את זה, אני לא סומך עליכם בעניין הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כשהשר יהיה בשל ויחשוב שאפשר להסמיך עוד בית משפט – שיסמיך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חייב לתת לו את זה. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> כרגע זה הצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מיליון תיקים. אם רוצים מחוזי, אז שיהיה שופט שמתמחה בזה במחוזי. כל שופט ידון בזה במכלול התיקים שלו, זה תיק שולי מבחינתו וזה מה שיקרה. הוא לא יקדיש לזה זמן בכלל. זה כמו בתביעות קטנות שבאים לשופט בתביעה קטנה, הוא צועק על הבן אדם וגומר את זה בחמש דקות. אנחנו יודעים את זה, ככה זה הולך במדינה. גם אם התביעה הקטנה מעלה בעיה עקרונית – לא, הוא מסתכל על סכום התביעה ומנפנף את הבן אדם עוד לפני שהוא זז. אני לא רוצה את זה ככה. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> לגבי שופט ייעודי, אני חייב להעיר הערה: בהמון הצעות חוק שעולות לאחרונה יש הצעה לשופט ייעודי. יש אלימות בספורט – שופט ייעודי. בית המשפט לא עובד לפי ייעודי לזה וייעודי לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה ייעודי. נוותר על המילה "ייעודי". << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, בית המשפט לא עובד עם נושא מסוים אלא הוא עובד במערך - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל למה רצינו בית משפט לתחרות או בית משפט כלכלי? על מנת שההתמחות שלו תהי בתחום. אתה אומר לי: עזוב את זה, אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה. בסדר, אני הולך איתך אבל לפחות תאפשר לי שזה יהיה שופט שזו העבודה שלו, בין השאר. לא חייב להיות רק בזה אבל בין השאר לזה, שזה חשוב מאוד. << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> התיקים האלה מראש מגיעים לשופטים מסוימים. זה לא תיקים שמגיעים לשופטים אחרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להגיד בתור מי שקוראת פסיקה בקניין רוחני, שבאמת מרבית התביעות בקניין רוחני מנותבות לשופטים ספציפיים שרוכשים גם מומחיות בתחום. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אז את נגד זה שזה יהיה רק בתל-אביב? אני לא מבין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, אני כתבתי שזה יהיה בתל-אביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הנהלת בתי המשפט לא רוצים שזה יהיה רק בתל-אביב. << דובר_המשך >> גיא לואל: << דובר_המשך >> זה יותר עומס על תל-אביב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה יפגע - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מגיבה לעניין של שופט ספציפי. אני אומרת שפשוט לפי מה שאני רואה בפסקי הדין, באמת התיקים האלה מנותבים גם ככה לשופטים מסוימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה בית משפט הם מנותבים? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> בכולם. יש תביעות בקניין רוחני שאפשר לדון בהם גם בשלום וגם במחוזי, ובדרך כלל יש שופטים ספציפיים שמגיעים אליהם תיקים והם אלה שנותנים את פסקי הדין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אנחנו דורשים שזה יהיה שופט מחוזי? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זה גם עניין. יש עניין עם הסמכות העניינית בתיקים שנוגעים לקניין רוחני. זה הגיע עד לבית המשפט העליון בשאלה של איך מאריכים את הסעד וכולי. אני חושבת שבית משפט מחוזי, יכולים להיות כלים יותר טובים לדון בעניין הזה אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אני כן אגיד שבדרך כלל הסכום הוא עד 2.5 מיליון שקלים בבית משפט השלום, התביעות שמגיעות אליו. הייתה שאלה מאוד משמעותית בפסיקה של מה קורה כשהסעד הוא בצו מניעה למשל, האם אפשר להעריך אותו בכסף ומי ידון בזה? כשהטענה הייתה שאם אי אפשר להעריך אותו בכסף ורק בית משפט רשאי לדון בזה ואז התביעה, גם אם היא על 100,000 שקל - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אבל נעמה, זה מזמן כבר עודכן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. ואז בית המשפט העליון הוציא פסק דין שאמר שגם בצו מניעה אפשר להעריך את - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> ולכן מוגשות תביעות גם לבית משפט השלום. בראשון לציון, אצל השופט מזרחי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הבעיה בזה שזה יהיה בבית משפט שלום, שאי אפשר לרכז מומחיות. אי אפשר יהיה לייצר מומחיות אפילו אם קובעים שזה יהיה בית משפט שלום במחוז תל-אביב, יש הרבה בתי משפט שלום במחוז תל-אביב ואי אפשר יהיה לייצר מומחיות. הרצון לייצר מומחיות מוביל את זה למחוזי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. ואני יכול להגביל את זמן הדיון? שייגמר הדיון אחרי חצי שנה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. הוא ביקש מאיתנו לבחון את זה וגם להתייעץ עם היועץ המשפטי של הוועדה, והתייעצתי איתו והתייעצנו גם עם הנהלת בתי המשפט. אנחנו לא חושבים שנכון לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כל העניין. שלוש שנים דיון – אנשים ינצלו את המצב. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אז כבר היום יש הוראות בתקנות סדר הדין האזרחי שמחייבות לוחות זמנים של דיון, שתוכלו להרחיב לגביהם. וגם עלתה השאלה למה דווקא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את זה בתיקים. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> יש גם חובה לתת פסק דין תוך תקופה מסוימת, אז מה? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> לפי התקנות של סדר דין אזרחי - - << דובר >> קריאות: << דובר >> אבל החוק אמר. החוק קבע תוך כמה זמן היא... אז עושים את זה? לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו נכתוב. זה כבר לעניין ביקורת על בית המשפט. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני ממרכז השלטון המקומי. הנושא הוא לא התמחות בקניין רוחני אלא התמחות בתמלוגים, שזה נושא שדורש התמחות מאוד ספציפית, ובגלל זה בהרבה מקומות בעולם יש בית דין לתמלוגים ואפילו הוא לא בית דין של קניין רוחני, הוא מתמחה בנושא של תמלוגים. מכיוון שתמיד אומרים שאין תקציב להקים בית דין לתמלוגים, אז היה את הרעיון הזה לייעד בית משפט מסוים שבו שופט יוכל להתמחות בנושא של תמלוגים, שזה דורש ידיעה במה הנוהג ובשיקולים כלכליים. אז אני חושב שדווקא לייעד בית משפט מסוים עם שופט מסוים, זה משרת את המתדיינים ולא פוגע במתדיינים כי כבר נאמר שבישראל, הנושא של סמכות מקומית, במדינה קטנה היא פחות חשובה, ואני חושב שלהסמיך בית משפט מסוים להתמחות בנושא הספציפי הזה, ישרת את המתדיינים הרבה יותר מאשר אם זה יתפזר בכל מחוז. לא יהיה מישהו שיתמחה בזה, ובסוף גם יהיו סותרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, שזה יהיה בית המשפט המחוזי בתל-אביב או במקום אחר? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני לא אומר בהכרח תל-אביב, אולי מרכז. אבל אני חושב שזה עדיף לייעד בית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה נכתוב בחוק? נגיד שכתבנו מה שאתה אומר, שזה יהיה בית משפט אחד. מה נכתוב לגבי בית המשפט לתמלוגים? שמה? << דובר_המשך >> טוני גרינמן: << דובר_המשך >> שיהיה בית משפט אחד שידון בתביעות הללו, בנושא של תמלוגים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> למעשה אנחנו מבקשים לקבל את הצעת הוועדה, את הנוסח שהוועדה הציעה רק לא בהכרח בתל-אביב יפו אלא איפה שהוועדה תסבור שזה הדבר הנכון לעשות. הרעיון הוא באמת לייצר את ההתמחות בתחום הנישתי הזה, בדיוק כפי שעמדת על זה הרגע, כבוד היושב-ראש, כשדיברת על התכלית של הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי לתת לו סמכות. אם הוא רוצה רק בית משפט אחד, אז לא נותנים לשר אפשרות להחליט. אז לא עשינו כלום. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> יתכן שלעתיד לבוא השר ימצא סמכות שיש יכולת של התפשטות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עושים תיקון לחוק. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> בבקשה, זה גם מקובל עלינו. זה באמת תחום נישתי עם ידע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה העמדה הכללית? כן לתת לבית משפט אחד? << דובר >> קריאות: << דובר >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואם אפשר, בית הדין לתחרות בירושלים. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> גם היום, כמו שהייעוץ המשפטי של הוועדה אמר, זה מגיע לשופטים שמטפלים בזה. זה לא הולך למקום אחר. גם אם נפתח לצורך העניין מאגרים משפטיים, נגלה ששופטים מסוימים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה להנהלת בתי המשפט? למה אתם צריכים להיות בעניין? << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> קודם כל, על מנת לנווט עומס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה עומס יש פה? << דובר_המשך >> גדי אלבז: << דובר_המשך >> אם כל התביעות יגיעו מכל הארץ לבית משפט מחוזי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה תביעות היו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני יודעת שיש עכשיו תביעה לטובת - - << אורח >> גיא לואל: << אורח >> כמה תביעות כאלה יש בשנה? יש לך נתונים על הדבר הזה? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אנחנו כמעט לא הולכים לבתי משפט. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> חברים, אבל עולם הקניין הרוחני לא מסתכם סביב השולחן הזה. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> עד היום, לתמלוג ראוי היו שמונה תביעות. שמעתם את הנקודה הזאת? אתה מדבר על עומס. עד היום היו שמונה תביעות כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יהיה עומס, אני מניח שתגישו תיקון לחוק. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> איזה עומס? עד היום היו שמונה תביעות כאלה. זה עומס? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בכל הענף. גם יוצרים, גם מבצעים, גם מפיקים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על פני שכמה שנים? מה זה "עד היום"? << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אז תעשו חישוב – 20 שנה, שמונה תביעות. זה העומס שאנחנו מדברים עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו, סיימנו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אתם יודעים כמה פעמים "אשכולות" הייתה בשנה או בשנתיים האחרונות עם עסקים קטנים לביצוע פומבי? אפס. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> גם "עילם". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו. מה עוד? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סיימנו את הנושא הזה. הנושא הבא - - << דובר >> קריאה: << דובר >> רגע, בחוק הזה לא מדברים על הפי שלוש? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אקריא את זה אבל להבנתי, זה גם יהיה בבחינת חברת הכנסת שלי טל מרון, הגדרת ביצוע פומבי ובכלל זה השאלה אם ניתן להגדירו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בואי נשאיר את זה לישיבה הבאה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> רגע, יש לי עוד כמה דברים שכתובים בדברי ההסבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. לא ארוך בבקשה כי אני רוצה לדון בעניין של - - - << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> "אופן ההתאגדות של ארגון התמלוגים היציג שהוקם לפי החוק, אופן אישורו והגורם שיפרסם הודעה לגבי זהות הארגון" – בהכנה לקריאה ראשונה, משרד המשפטים התלבט האם הארגון היציג צריך לקבוע בחוק שהוא יהיה רק חברה לתועלת הציבור או עמותה. אני ביקשתי שמישהו יפרסם הודעה על זהות הארגון היציג. בעצם היום החוק קובע שארגון התמלוגים היציג, לגבי ביצוע פומבי, הוא מי שמייצג את מרבית המבצעים. אנחנו חושבים שנכון שיהיה גורם שנותן את הגושפנקא לגוף הזה. כלומר שלא כל גוף שקם עכשיו יכול לטעון שהוא - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אם הוא החתים 80% אז הוא לא מייצג. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> ככה זה המצב היום. אנחנו חושבים שנכון מבחינה משפטית שיהיה גורם שבוחן ומפרסם הודעה על מי זה הגוף הזה כדי שלא – העסקים פה טוענים שהם מקבלים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו ממשרד המשפטים? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אנחנו חשבנו שזה צריך להיות שר המשפטים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש היום שני ארגונים שפועלים ביחד כארגון יציג כדי שלא יהיה ויכוח, שחברו. הקמנו שותפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העמדה של משרד המשפטים? מותר לך לדבר? אישרו לך לדבר גם או שאתה לא יכול לדבר. << אורח >> הווארד פולינר: << אורח >> שר המשפטים הסתייג. הוא לא רצה לקחת את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צוחק, אל תיקח את זה קשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה האם הוועדה רוצה לקבוע מגבלות על אופן ההתאגדות של הארגון היציג, לקבוע שהוא יכול להיות רק חברה לתועלת הציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם השר יחשוב, שיעשה תקנות בעניין הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ממילא הוא הולך להיות מפוקח על-ידי הרשות לתחרות, אז הכל בסדר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> למה? יש פיקוח כמו כולם על רשות, שהם יגידו. אם רשות התחרות תחשוב שאני צריך להיות חברה לתועלת הציבור, שתחליט. זה ממילא גם נדון בבית המשפט העליון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם השר יחשוב אז נוכל להגיש תקנות בעניין הזה, אבל לא יותר מזה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אז אני אוסיף לו סמכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיפי, כן. אבל זה רק אם הוא רוצה, הוא לא חייב. - - - ראית את האוצר? כשדיברת על זה, הוא ברח. אני צוחק. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אז אני אוסיף להצעת החוק ששר המשפטים יוכל לקבוע בתקנות את אופן ההתאגדות של הארגון היציג. הוא רשאי, הוא לא חייב. וששר המשפטים יפרסם הודעה על זהות הארגון היציג. הוא יגיד - - - הם הארגון היציג. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אבל נעמה, אנחנו מבקשים: "ושיוכל להכיל ארגונים לניהול זכויות, מספר ארגונים לניהול זכויות. כי יש פה היום את "אשכולות" ו"עילם", שהם ארגונים נפרדים לניהול זכויות, ואנחנו מהווים ביחד את הארגון היציג. זה המצב הקיים הנוהג היום. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מה קורה עד שהוא מכריז? כרגע אנחנו פועלים כארגון היציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה שהיא אמרה, שכרגע מי שפועל – פועל, עד שהוא יכריז בהוראת מעבר. << דובר_המשך >> אורי רשטיק: << דובר_המשך >> לא יהיה עכשיו קיפאון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, קיבלנו, אנחנו יודעים שזה לוקח זמן - - - << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> שהארגון היציג יכול להכיל ארגונים לניהול זכויות. זה קיים היום במציאות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא יודעת מה זה אומר. זה אומר ששני ארגונים יכולים ל - - - ולהגיד שהם בארגון היציג? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> לא, אחד. ארגון יציג אחד, והוא יכול להכיל ארגונים לניהול זכויות. זה המצב הנוהג היום בשוק. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדיר, מה זה משנה? זה ישות משפטית, מה זה משנה? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אני מתייחס לתוך עניין - - - הוא יכול להיות מורכב מעוד - - << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מה זה קשור? אתה מדבר שטויות. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אתה מדבר שטויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש משהו בזה. אפשר שיחולק לשניים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שוב, החוק לא קובע איך אתם מתאגדים. גם היום אתם פועלים כגוף אחד לצורך הגביה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> נכון כי זה הוכר בבתי המשפט בכל הפסיקות ואנחנו רוצים שזה יהיה גם מוסדר בחקיקה. זאת הזדמנות. הארגון היציג היה אחד, הוא היה אחד ולא מערערים על זה, והוא יכול להיות מורכב מעוד ארגונים לניהול זכויות, אז גם הוסכם בין הגופים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעביר לה ניסוח. << דובר_המשך >> אדיר וישניה: << דובר_המשך >> אני אעביר לה ניסוח בשמחה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעביר ניסוח ונבחן את הניסוח הזה. אני יכול לעבור הלאה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, יש לי עוד כמה דברים. "היקף הזכות המוסרית לאחר מות המבצע" – אני חושבת שזה משהו שעלה בשולי הדברים ואני לא חושבת שלמישהו היו הרבה הערות לגביו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> היקף הזכות המוסרית לאחר מות המבצע. הזכות המוסרית היא הזכות לקרדיט, והזכות של המבצע למנוע סילוף של הביצוע שלו בכל מיני סוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה ההמלצה שלך בעניין הזה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> עלו כאן שאלות האם הזכות הזאת צריכה לחול אחרי המוות או לא? אני חושבת שכדאי להשאיר את המצב כמו שהוא היום ולא להתערב בזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא חלה היום. כמו היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא צריך להתערב בחקיקה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא צריך לקלקל את מה שלא שבור. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אתם מפנים לסעיף בחוק זכויות יוצרים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> של מי יכול לתבוע? לא מפנים אליו, אימצנו אותו לתוך הצעת החוק. הדבר האחרון זה "חובות שקיפות נוספות ואפשרות - - - במידע שיחולו על ארגון התמלוגים היציג." זו הייתה הערה של משרד המשפטים שלהבנתי התייתרה. אני לא יודעת אם אתם יכולים או לא יכולים אבל לפי השיח שהיה לי עם משרד המשפטים עד כה, הם לא מבקשים כרגע להוסיף - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רשות התחרות עושה את כל הדברים האלה. את כל החובות האלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תן לי לסיים. המשרד לא מבקש להוסיף עוד חובות ולכן אני לא חושבת שהוועדה צריכה לדון בזה אלא אם כן הוועדה חושבת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם משרד המשפטים ירד מזה אז אין בעיה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עכשיו אפשר לעבור לרשות המקומית. מה שאמרה לי היועצת המשפטית זה שהרחבתם יותר מדי. ביקשתם בהתחלה איקס, אני זוכר מה ביקשתם, והתפרעתם קצת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני ממרכז השלטון המקומי. אנחנו הנחנו הצעה שדיברנו עליה גם עם נציגי משרד המשפטים וגם עם הייעוץ המשפטי לוועדה כמובן, והיא בחלקה הגדול מבצעת פירוק של הסעיף שעבר בקריאה ראשונה. זאת אומרת, פירוק לתתי-סעיפים כדי לעשות סדר ובהירות. בנוסף לזה, גם מייצרת את התוספת להצעת החוק שבעצם מציעה את המסגרות שאנחנו דיברנו בהן. היועצת המשפטית לוועדה העבירה אלינו ניירות לגבי הנוסח שאנחנו הצענו. אנחנו לא השלמנו את השיח על ההערות האלה אבל בהחלט אנחנו מוכנים להציג את הדברים בפני הוועדה ולקבל קריאת כיוון. חד-משמעית אנחנו רוצים להישאר על הדברים שבהם סיכמנו ודיברנו. זאת אומרת, לא להרחיב מעבר למה שסוכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיימנו על זה דיון כבר. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו? אז מה הם הביאו לדיון היום? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אנחנו מתייחסים עכשיו לנוסח שפורסם בוועדה כנוסח מרכז השלטון המקומי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הנוסח שאמרתי לך בנפרד, לא להכניס את זה לנוסח... << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. בעצם הוועדה התחילה לדון בעניין הזה ממש בסוף ההכנה של הצעת החוק לקריאה הראשונה וקיבלה החלטות. אני חושבת שגם הדיון לא מוצה עד הסוף לקראת הקריאה הראשונה ולכן זה טוב שהוועדה מקיימת את הדיון כעת. ההרחבות שאני דיברתי עליהן זה רשימת המסגרות החינוכיות שהסעיף אמור לחול לגביהן. אם תסתכלו בתוספת, יש כאן מועדונית, צהרון, קייטנה, תנועת נוער וארגון נוער. חלק מהגורמים האלה לא מוגדרים בחקיקה. חלק מוגדרים בחקיקה כגופים שהם לא מקיימים פעילויות חינוכיות אלא פעילויות יותר בכיוון של תרבות. אם מדברים למשל על הסעיף הראשון בתוספת מועדונית – לגבי מועדונית אין הגדרה בחקיקה ואני לא יודעת מה זה אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהם יגדירו את זה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זה דבר אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צהרון מוגדר בחקיקה? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> צהרון מוגדר בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוגדר בתקנות, לא בחקיקה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הוא מוגדר בחוק, ודווקא ההגדרה של הצהרון היא לא מדויקת מבחינתנו כיוון שהיא לא לוקחת בחשבון למשל את הפעילות של צהרוני ניצנים. הדבר הזה, כמו שאמרנו, אנחנו בדין ודברים ובדיונים. לגבי מועדונית, תנועת נוער וארגון נוער – אלה שלושה מושגים ומונחים שקיימים בחקיקה אחרת שנוגעת לדיני חינוך. אנחנו העברנו לייעוץ המשפטי לוועדה את החוקים האלה על מנת שתראה. הם לא מוגדרים. הם רשומים כך, בדיוק כמו שזה כתוב אצלנו – גם מועדונית, גם תנועת נוער וגם ארגון נוער, לא - - - בדיוק מה הם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה להגיד את זה, שידעו על מה מדובר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. אני לא קיבלתי רשימת חוקים אבל עשיתי את הבדיקה שלי כדי לראות מה מוגדר ואיפה. אני אגיד ככה: אנחנו פועלים בתוך עולם גם של אמנות בין-לאומיות. האמנות הבין-לאומיות מגבילות את היכולת של מדינות שחברות באמנה לייצר חריגים לזכות היוצרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רגע, עוד לא דיברתי על עניין התרבות, רק דיברתי עכשיו על הפרוצדורה של העניין של ההגדרה. אני מיד מתייחסת לעניין התרבותי, ברשותך, ואז... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כי היושב-ראש שאל אותי אם צריך להגדיר אותם. שוב, כשהמונחים האלה לא מוגדרים, יכול להיות שלא צריך להגדיר אותם אבל אני לא יודעת להגיד את זה. צריך לעשות על זה עבודת מטה, וגם הצעתי למרכז השלטון המקומי, במקום לייצר את התוספת, לתת לשר המשפטים סמכות לקבוע את - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עוד דבר ניתן לו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להגביל אותו בזמן. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כל המחלוקת זה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכי טוב לא להיכנס לזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר לא להיכנס לזה בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא להיכנס להגדרות. אם אפשר להגדיר בצורה פשוטה, בואו נגדיר את זה בצורה פשוטה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> לא, אבל אם אנחנו לא מגדירים, אנחנו לא יודעים על מה זה חל. אם אני פותחת עסק, קוראת לו מועדונית ומשמיעה בו מוסיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא עסק. זה רק מה שהעיריות רוצות. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אבל זה לא מה שכתוב בהצעה. << דובר >> קריאה: << דובר >> העיריות רוצות הרבה מעבר לזה, זאת הבעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זאת אחת הסוגיות שהעליתי מולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מה שהרשות המקומית או משרד החינוך עושים, לא משנה, אלא אם כן הם נתנו זיכיון במכרז לעשות את זה. זה כאילו הם עושים את זה. מה הבעיה? אני לא מבין. יש מועדונית, הרשות המקומית לא עשתה, היא נותנת לקבלן פרטי שיעשה את זה אבל היא מפקחת ומוציאה מכרזים והכל. אותו דבר צהרון. יש צהרונים שהם לא של הרשות המקומית, אלה לא קשורים. אני מצטער, אני לא הולך לתת עכשיו לכל מי שיש לו גן ילדים או קייטנה – קייטנה, יש הרבה קייטנות שהן לא של הרשויות המקומיות ולא של החברות תרבות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קייטנת ניצנים למשל לא צריכה להיות כלולה בדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להגדיר את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. זאת הייתה אחת ההערות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנועת נוער זה דבר כללי כזה. מה זה ארגון נוער? << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני ממרכז השלטון המקומי. גם לתנועת נוער וגם לארגון נוער באמת אין הגדרה בחקיקה. אני שוחחתי עם מינהל, חברה ונוער כדי לקבל מהם איזה שהוא דיוק יותר של המונחים ואיפה אנחנו נמצא את הדבר הממסגר הכי נכון שיתאים להגדרה הזאת. ואכן יש גם את - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ארגון נוער? אני לא ראיתי ארגון נוער בשום מקום. << דובר >> קריאות: << דובר >> יש בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ארגון נוער יש בחו"ל בדרך כלל, לא בישראל. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> לא, לא. בישראל יש ארגוני נוער, הם נמצאים אפילו תחת התאגדות. הם נמצאים כולם - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני, אפשר להעיר משהו בשם היוצרים לפני שאתם רצים קדימה עם ההגדרות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. תנועת נוער שמוכרת על-ידי משרד החינוך וגם מקבלת תקציבים ממשרד החינוך. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אותו דבר קורה לגבי ארגוני הנוער. יש להם תקנת ארגוני הנוער, שנמצאת גם היא תחת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני לי דוגמה לארגון נוער? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> יש רשימה כזאת שמאושרת לפי מסמך ואני אפילו הפניתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והם מוכרים על-ידי משרד החינוך? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> והם מוכרים על-ידי משרד החינוך. בוודאי. לא רק שהם מוכרים על-ידי משרד החינוך, אנחנו אפילו לאחרונה עסקנו לא מעט גם בארגוני הנוער כאשר דנו בשאלה של החרגה שלהם למשל מרישוי של פעילויות כמו קייטנות שנערכות על-ידי ארגוני הנוער. היה דיון בוועדה אחרת, בוועדת החינוך. משרד החינוך הבהיר חד-משמעית שמדובר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לכם הגדרה? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> כן, ושלחנו את ההפניה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא קיבלתי את זה. מתי זה נשלח? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא שלחתי את ההפניות לייעוץ המשפטי לוועדה למרות שקיבלתי אותם מעורכת הדין נועה בן אריה משום שלא מיצינו את השיח הזה ולכן אני לא העברתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שחשוב, שזה מוכר על-ידי משרד החינוך, זה התנאי הראשון. ותנאי שני, שמקבלים תקציב כי אחרת כל אחד יכול - - << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אז אני אגיד לפרוטוקול שמבחינת המסגור של תנועת נוער וארגוני נוער – בתנועת נוער זה כמשמעותו במסמך המבחנים לתמיכה של משרד החינוך בתקציבן של תנועות הנוער כפי שמפורסם מעת לעת. זו תקנה שמתפרסמת מעת לעת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם מרחיבים מאוד את הסעיף בלי לשמוע את היוצרים, אדוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו לא מפנים לתנות, זה מסמך שהחקיקה לא מכירה. תשלחו לי את זה ונראה. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> לפני שיורדים פה לרזולוציות האלה של האבחנות השונות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה. תן לנו... << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אתם מנהלים ביניכם לבין עצמכם משא ומתן ואף אחד לא מדבר עם היוצרים פה. זה מדהים. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אבל סליחה, תן לי רגע לסיים. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> בסדר, תסיימי את האבחנות ואז נשמח להתבטא. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> מה שאת עושה זה ביזיון, זה בושה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> סליחה, אני באמצע זכות דיבור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מעריכה שתצפו שלא נתפרץ לדבריכם כשאתם תגיבו, גם אם תגידו דברים שאנחנו חלוקים עליהם וגם אם תגידו דברים שמכעיסים אותנו, אני מניחה שלא תרצו שנתפרץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, איך זה יכול להיות שאנחנו לא חלק מהשיח? << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לא משתפים אותנו בהגדרות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך. << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר >> קריאות: << דובר >> איך זה יכול להיות שאנחנו לא חלק מהשיח? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, הנוסח שלנו פורסם באתר הוועדה לפני הדיון. כמה ימים מראש, גברתי מנהלת הוועדה? לפחות יומיים מראש. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> כן, לפחות יומיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מחר תסיימו את העניין של... אבל עם הקייטנות יש לי בעיה. יש המון גופים פרטיים. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני מסכימה לחלוטין עם אדוני ואנחנו בהחלט מוכנים לדיוק הזה. זאת אומרת, מבחינתנו, כאשר אנחנו מפנים לחוק הקייטנות, באמת הגדרת קייטנה היא מאוד מאוד רחבה. אבל אם אנחנו נמסגר אותה לקייטנה שנערכת על-ידי גוף ציבורי, שזה הרשות המקומית או גופי הסמך שלה שהם הזכיינים שלה, אז מסגרנו גם את ההגדרה שנמצאת בתוך חוק הקייטנות והיא לכאורה יכול לכוון גם לקייטנות פרטיות, אנחנו נמסגר אותה ונתאים אותה למה שנעשה על-ידי הרשויות המקומיות, גופי הסמך שלהם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לי בעיה עם זה. בלי קשר או עם קשר יש לי בעיה עם קייטנה. הקייטנה תהיה או על-ידי הרשות עצמה או על-ידי החברה העירונית של הרשות ולא - - << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> זה בסדר, רק שיש עוד עניין. יש לנו עוד מה שמוגדר כביכול כקייטנה אבל הוא לא קייטנה והוא מוסדר גם באמצעות קולות קוראים של המשרד, וזה בית הספר של החופש הגדול. ולכן נתנו לו מעמד כמו של קייטנה במובנה החוקתי, אבל זה ממש עניין של העירייה, זה ממש עניין של מערכת החינוך. זה סוג של המשך לתוך הקיץ של פעילות חינוכית בתוך בתי הספר וגני הילדים עד אמצע יולי. זה בתי הספר של החופש הגדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי עושה את זה? הרשות המקומית. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> ודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא נותנת את זה לזכיין? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> לא. בית הספר של החופש הגדול מתבצע בין כותלי בית הספר - - << דובר >> קריאה: << דובר >> על-ידי זכיינים חיצוניים. על-ידי זכיינים חיצוניים, תגידי את זה. תפסיקי להתפתל מאחורי הרשות. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> רק שנייה. אני באמת מנסה פה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מה את מנסה? את מנסה לפתור על הגב של - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני מחכה כאן כל-כך הרבה שעות - - << דובר >> קריאות: << דובר >> גם אנחנו. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני מבינה אבל באמת, אני ממש מבקשת. היושב-ראש מבקש ממני להסביר לאיזה הגדרות אנחנו מכוונים. אני בטוחה שיהיה לכם את הזמן להגיב על הדבר הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז תפסיקו לריב עם אקו"ם. מה יש לכם? << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, אדוני היושב-ראש, שהפעילות שמתבצעת על-ידי הרשות המקומית, גם אם היא מתבצעת באמצעות זכיינים, זוהי פעילות שמתבצעת על-ידי הרשות המקומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מועדונית זה ממש מערכת החינוך, עם צהרון אין בעיה. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> אני תכף אגיע גם לצהרונים, אדוני היושב-ראש, משום שגם כאן יש צהרון שהוא איננו - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מועדונית? מועדונית זה ילדים שהם צריכים - - << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> בסיכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדרך כלל ילדים בעייתיים, לא רק בחברה. צהרון, זה ילדים שהאימא עובדת עד 16:00 ואז - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ילדים בסיכון, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מועדונית זה ממש מסגרת רווחה. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> היא בדרך כלל מסגרת רווחה, נכון. היא לא מוגדרת, אין לה הגדרה חוקית, אני מסכימה איתך אבל מועדונית מופיעה גם בדברי חקיקה אחרים ככה, כמו שהיא. זאת אומרת, בלי שום הגדרה שהיא. זה נכון שתפיסתית אנחנו כולנו מבינים שמדובר במועדוניות מהתחום של הרווחה. מילה לגבי הצהרון, אדוני, רק כדי לחדד: יש לנו הגדרת צהרון לפי חוק הפיקוח על הצהרונים. צודק אדוני שהיא מכילה בתוכה גם צהרונים שמתנהלים על-ידי גופים פרטיים, ולא הייתה כוונתנו להרחיב גם לעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה תהיה הגדרה מיוחדת. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> אלא שאני מבקשת שיודגש שיש לנו גם צהרונים שהם מכוח החלטת ממשלה, שמבקשת לקיים צהרונים מסובסדים, שהיא מתקצבת אותם והם נקראים צהרוני ניצנים, והם מתנהלים בגני הילדים ובכיתות א'-ב' מכוח החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי מנהל את זה? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> הרשות המקומית באמצעות זכיינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי... << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> אבל זה לא כהגדרתם בחוק הפיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו הגדרה בחוק הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו נשב עם היועצת המשפטית לוועדה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב, בחקיקה אפשר להגדיר לחקיקה הזאת הגדרה כזאת ושם תהיה הגדרה אחרת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בהחלט, וגם על סוגיית הבהירות עורך דין גרינמן יבהיר בעניין האמנות את עמדתנו. אנחנו רק - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם כבר אתה מדבר על אמנות אז תסביר לי על הקייטנה כי פה יש בעיה עם זה. קייטנה זה באמת בעייתי. זה לא מסגרת חינוכית של מערכת החינוך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. אם אפשר בכל זאת שנועה כן תבהיר את סוגיית החינוך הבלתי-פורמאלי כיוון שנאמר כאן שיש כאן מאפיינים שהם יותר תרבותיים במהות שלהם, ואנחנו אומרים חד-משמעית לא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לפי החוק שמגדיר קייטנות. חוק הקייטנות, רישוי ופיקוח, מגדיר קייטנה כמקום שבו מתנהלת פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצת ילדים. אז - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם נופש וגם חברה זה לאו דווקא תרבות. כשקובעים את מטרות החינוך הבלתי-פורמאלי רואים שיש גם התייחסות לחברה בתוך מטרות החינוך הבלתי-פורמאלי, וזה נמצא בתוך חוק חינוך ממלכתי. ונועה, אני שוב מתפרצת לדבריך. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> זה בסדר גמור. לנו מה שחשוב הוא באמת להבין - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל שימו לב – קייטנה - - << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> אדוני, אתה תשאיר זמן גם ליוצרים? הישיבה תכף מסתיימת ולא אמרנו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה? << דובר_המשך >> אורלי פרוינד מיה: << דובר_המשך >> מאקו"ם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה הבעיה? << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> יש פה גם נציגים ומוסיקאים שרוצים לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא עומדים בלחץ? אנחנו עוד לא דנו בדברים, עוד לא התייחסנו למהות בכלל. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אבל יש פה עניין עקרוני, זאת המהות. הדיון מדבר האם זה בצהרון או במקום הזה או במקום אחר. יש פה מוסיקה, יש פה מוצר. כל המקצועות האחרים וכל המוצרים האחרים בישראל עולים כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מתאפק. << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים. אנחנו מחכים פה לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה תדבר כשאתן לך. תתאפקו, מה קרה לכם? אפשר לחשוב שהולכים לתבוע עוד חמש דקות. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> כיוון שיש פה משהו לא הוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוגן מאוד. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> אני אפיס גם את דעתם של אקו"ם, שכאשר אנחנו מדברים על בתי הספר של החופש הגדול ועל תכניות ניצנים, מדובר בתכניות שמסובסדות על-ידי המדינה לפי החלטת ממשלה. מגבלת הגבייה של הרשות המקומית מכוח אותן הוראות, מכוח אותה תכנית מההורים, היא מסגרת תחומה עם סכום גג ועם יכולת הרחבה מאוד מאוד מוגבלת, שגם היא על-פי רשימה סגורה ומצומצמת. השירות הוא שירות סיעודי מסובסד. לומר שלדבר הזה אנחנו גובים כסף זה פשוט לא אמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתם לא חלק מהמדינה הזאת? << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו חלק מהמדינה זאת, מה זה קשור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להגיד רק דבר אחד: קייטנה – זה לא מקובל עלי לפטור אותם משום דבר כי אתם, בתחשיב של הקייטנה, ההורים משלמים. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> חוץ מבתי הספר של החופש הגדול, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. בתי הספר זה משהו אחר. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> וגם קייטנה ציבורית מפוקחת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם שם אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם עושים תחשיב ויש מימון, תכניסו גם את זה בפנים. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> לא, אדוני היושב-ראש, סליחה שאני מתעקשת. אני באמת רק רוצה להבהיר לפרוטוקול: יש לנו שני סוגים של קייטנות שהם לא תחת הקטגוריה שלנו ואדוני דיבר עליהן. האחת היא באמת בתי הספר של החופש הגדול, שהם כביכול קייטנה אבל היכולת שלנו לתחר אותה, ואני אסביר אדוני - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בתוך בית הספר, נכון? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> כן, אבל זה לא בתוך שנת הלימודים ולכן היא מסופקת כקייטנה ולכן חשוב לעמוד על ההבדל. והדבר השני, זה קייטנות הציבוריות לפי חוק הפיקוח - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> לא, לא. לפני מספר שנים עבר חוק כאן בכנסת, בראשות ועדת הפנים של הכנסת, על-ידי חבר הכנסת אמסלם, שמבקש לייצר פיקוח על המחיר המרבי הנגבה בקייטנה ציבורית - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה קייטנות ציבוריות? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> רק שנייה אדוני, אני אשלים. הוא גם קובע מפרט - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתחשיב שאתם עושים, אנשים משלמים? << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> לא, במקרה הזה לא ולכן אני מתעקשת ואסביר על מה אני מדברת. הקייטנה הציבורית המפוקחת במחיר שלה היא מכוח חוק ייעודי לעניין הזה והיא קובעת מפרט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בואו נתקדם. לא תשכנעו אותי. מועדונית כן. צהרון שנעשה על-ידי - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, אבל מועדונית – באיזה תנאים? שוב, אנחנו עוד לא הגענו לדבר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגדירו את זה. נגדיר את זה בישיבה הבאה. צהרון כן ושוב, רק צהרון שלכם ולא צהרון פרטי. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קייטנה לא. תנועת נוער כן כיוון שאף אחד לא גובה מהילדים את הכספים האלה אלא להיפך, הם נהנים רק מתקציבים ציבוריים. וארגון נוער – כן, אם יש דבר כזה. << דובר_המשך >> נועה בן אריה: << דובר_המשך >> ובית הספר של החופש הגדול, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה משהו של מערכת החינוך. עכשיו, בואו נשמע אתכם. אתה הצבעת ראשון, בבקשה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק על הגדרות, מה חל. מה רצית להגיד? << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אני רוצה להגיד כזה דבר: אני יו"ר משותף של איגוד המוסיקאים הישראלים. אנחנו מייצגים גם מבצעים וגם יוצרים. אנחנו מייצגים את כל המוסיקאים בישראל, עשרות-אלפים של עובדים במקצוע הזה שנקרא מוסיקאי. ומה שאנחנו מדברים פה היום זה על גזל שצועק לשמיים כי בעצם מכל המקצועות ובכל המוצרים ובכל השירותים שנמצאים בקייטנות ובכל פעילות אחרת שאנחנו מדברים עליה כאן, רוצים לאחד את המוסיקה ולהגיד: מוסיקה זה בחינם. למה? למה שמוסיקה תהיה בחינם? למה שכל השירותים האחרים שנמצאים בפעילויות האלה יעלו כסף? פחות, יותר, יסובסדו או לא יסובסדו והמוצר שלנו, השירות שלנו יהיה בחינם. אני לא מצליח להבין את הפרינציפ של הדבר הזה. אני מבין שהמדינה והרשויות המקומיות רוצות לחסוך כסף, זה ברור לגמרי. אבל זה לא יכול להיות על חשבון המוסיקאים והמוסיקאיות של ישראל. זה פשוט לא הגיוני. אני רוצה שתסתכלו לי בעיניים ותסביר לי למה המוצר שלי או השירות שלי שווה אפס שקלים עבורכם? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני אסביר לך. קודם כל, המוצר שלך לא שווה אפס שקלים - - << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אז למה אתה רוצה אותי בחינם? << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> - - וזאת פריזמה לא נכונה. פה זה איזון דיני זכויות יוצרים. יש איזון בין הזכויות של היוצר לבין אינטרסים ציבוריים מסוימים, שזה מאורגן באמנות. הסיבה לכך היא שלחברה יש גם אינטרס למשל בנושא של החינוך, לחינוך הבלתי-פורמלי. ולכן למה אנחנו אומרים שזה תואם את האמנות? כי האמנות – בעצם האמנה הרלוונטית זו אמנת טריפס, שמתירה למדינות לחוקק חריגים בזכויות היוצרים, במקרים מסוימים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה אמנה? << דובר_המשך >> טוני גרינמן: << דובר_המשך >> טריפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חל על כל העולם? << דובר_המשך >> טוני גרינמן: << דובר_המשך >> כן, זה חל בכל העולם כמעט. כל מי שחבר - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> רגע, לפני האמנות, יש מוצר אחר שאתה לוקח בחינם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. מה שהוא אומר לך זה שיש אמנה בין-לאומית שמאפשרת חריגים לכללים האלה. << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> מה חוץ ממוסיקה, ולמה דווקא מוסיקה? זאת השאלה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין אמנה על שוקו. אין. יש אמנה עליך. הבנת אותי? תפסיקו כבר עם הדינמיקה הזאת. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> האמנה מאפשרת חריגים שיהיו סבירים ולא יפגעו בניצול הרגיל של היצירה. עכשיו, יש מדינות רבות בעולם, כשכל מדינה מחוקקת את החריגים שמתאימים למדינה הספציפית, כל עוד שזה במסגרות הללו. למשל, יש מדינות שבהן - - << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> שמשרד המשפטים ייתן את הניתוח על האמנות. נעמה, שמשרד המשפטים יגיד את דעתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, הם בדום שתיקה. << אורח >> טוני גרינמן: << אורח >> אני רוצה רק להשלים שלמשל בקנדה יש פטור לאגודות סטודנטים. יש פטור למשל לירידים חקלאיים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> בסדר, משרד המשפטים יעשה את העבודה בעניין. כבוד היושב-ראש, זו דמגוגיה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם אפשר רק עוד משפט אחד - - << אורח >> אסף נחום: << אורח >> לא, אי אפשר אי אפשר, עכשיו היוצרים מדברים. סליחה, היושב-ראש נתן לי את זכות הדיבור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, אם אפשר רק עוד משפט אחד. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זו דמגוגיה זולה. האיזונים קיימים בחוק זכות יוצרים הקיים, מאפשרים שימוש במוסיקה לתכנים לימודיים על-ידי צוות המורים והתלמידים. מה שקורה פה זה בעצם בקשה לפטור תעשייה שמגלגלת מאות-מיליוני שקלים מול משרד החינוך. תיאטראות, להקות מחול, תקליטנים, מפעילים, כולם יהיו פטורים לשלם זכות יוצרים במקום שהם יסתכלו לנו בעיניים ויבואו וינהלו משא ומתן אמיתי על הכמה שקלים שהם צריכים לשלם בשנה. זה פשוט לא נתפס הדיון הזה, לא נתפס. תתביישי, את תתביישי. משרד החינוך של מדינת ישראל, גם אתם תתביישו. תבואו איתנו במשא ומתן, לא לרוץ לחוקק פטורים. על חשבון מי? על החוליה הכי חלשה בשרשרת שמחוללת את התרבות במדינת ישראל. בושה. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> אל תשלמו לתיאטראות ואל תשלמו למפעילים ותשלמו ליוצרים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> בדיוק. שהתיאטרון יקבל פטור משלם כשהוא בא לבית ספר להופיע. מה זה הדבר הזה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להתייחס במשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה. אני מבקש מהיועצת המשפטית לבדוק את ההתאמה של ההצעה הזאת באמנות הבין-לאומיות. תבדקי את זה. אם זה תואם - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני צריכה לקבל את עמדת משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אני חושב - - - << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו בתור לפגישה. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> נכנסתי בתור לפניך, אורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה תואם ואין בעיה להחריג את הדברים האלה אז נשקול את זה בחיוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל בשביל לבדוק את זה אני צריכה לקבל את ההגדרות המדויקות ממרכז השלטון המקומי כי בלי זה אני לא יכולה לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקבלי את ההגדרות. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם מחליטים לעשות פטור, כמו שדאגת לשבעה מיליון שקלים ליוצרים ותיקים, תדאג לפיצוי עבור הפטור הזה. זה מה שצריך לעשות, זה הארון האמיתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה הרבה יותר משבעה מיליון. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> זה לא משנה הסכום, אני לא דיברתי על סכום. צריך לדאוג לאיזון. אם רוצים פטור ושהתלמידים במדינת ישראל יקבלו חינוך למוסיקה עברית בחינם על-ידי גורמים חיצוניים, שהמדינה תכניס את היד לכיס ותפצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם אתם מקבלים את כל התשלום - - - יש פה בעיה. בסדר, נחשוב על זה. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> אני חושבת שכדי לנתח את הסוגיה אתם צריכים גם להבין מה הפעילויות. מגיעה הצגת תיאטרון לבית ספר יסודי - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. << דובר >> קריאה: << דובר >> התיאטרון צריך לשלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, אתם רותמים את העגלה לפני הסוסים. עוד לא דנו בכלל מה חל ומה לא חל אלא דנו רק בהגדרות של כמה דברים שלא כתובים בשום מקום, אז אמרנו: בואו נגדיר את זה ועדיין לא נכנסנו לטיעון המהותי. בטיעון המהותי תגיבו. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> אבל צריך להבין מה הפעילויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אז אמרתי שלא נכנסנו, בישיבה הבאה ניכנס לזה. אבל אמרנו שמכיוון שעלה העניין גם על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה בנושא של האמנות, אנחנו כן נבדוק אם זה בכלל תואם לאמנות. אם זה תואם לאמנות – ניכנס לדיון. אם זה לא תואם לאמנות – לא ניכנס לדיון. מה הבעיה עם זה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אחד הדברים שאני העליתי מול מרכז השלטון המקומי זה בדיוק זה – על מי זה יחול, איפה זה יחול, איך זה יחול. ובשביל לבדוק על האמנות הבין-לאומיות, אני צריכה לדעת את כל הפרטים. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד דבר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל זאת, הרשויות המקומיות ומשרד החינוך זה כיס עמוק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אדוני ביקש שנתייחס בפעם הבאה. אם אדוני מבקש שנתייחס בפעם הבאה, אנחנו נתייחס בפעם הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני אומר לכם מראש. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אנחנו נתייחס לסוגיית הכיס אבל העובדה שהרשויות המקומיות משלמות המון עבור אומנות ועבור מוסיקה ולא כופרות בצורך וגם תומכות המון בפעילות של יצירה ואומנות ומוסיקה, ולא כופרות בצורך ולא כופרות בחשיבות שיש לדבר הזה. אנחנו מדברים על ביצועים פומביים מאוד ספציפיים שעוסקים בחינוך. ואני אומר בחצי משפט שאנחנו מדברים גם על תיקון עיוות כי כמו שנאמר כאן על-ידי נציג אקו"ם, אנחנו לא המצאנו את הגלגל. פטור לביצועים של חינוך קיים ואנחנו מבקשים לדייק אותו - - << אורח >> אסף נחום: << אורח >> לא, את מבקשת להרחיב אותו מאוד. בואי נדייק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - לדייק אותו לדברים הנכונים בעינינו, ובמסגרת הפטור הקיים יש פעילות שפטורה כמו למשל מכינות קדם-צבאיות, מכינות קדם-אקדמיות. אבל תנועת נוער וארגוני נוער זה משהו ששואלים עליו שאלות. קייטנה שרשות מקומית מבצעת – שואלים עליה שאלות. אז לדעתנו יש כאן עיוות במסגרת ההרחבה שמדובר בה כרגע, ואנחנו מברכים את יושב-ראש הוועדה שנכנס לעובי הקורה ובודק את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תחשבו על זה. זה טיעון נכון במובן הזה שרשויות מקומיות משקיעות בנושא של יצירה וחינוך נוער לדבר כזה הרבה מאוד כספים. אני לא מדבר גם - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לאקו"ם הם לא משלמים. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הן משמיעות מוסיקה כי אנחנו חייבים מוסיקה בכל מקום. איך האירועים שאתם מדברים עליהם או הפעילויות שאתם מדברים עליהם מתקיימים בלי מוסיקה? זה לא נעים. לי יש ילדה בצהרון, עוד רגע אני שולח אותה לקייטנה. שלא יהיה שם מוסיקה? זה יהיה מוות, זה יהיה מאוד מאוד קשה. לא סתם אתם רוצים להשתמש במוצר שלנו, אבל אתם רוצים לא לשלם עליו בהקשר הזה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להוסיף משהו כי אתה אמרת כמה פעמים במהלך הדיונים הקודמים שתמלוגים זה לא הרבה כסף, זה גרושים. חנן יובל מרוויח מזה. אז אני רוצה להגיד לך שאני, כמו אלפי המוסיקאים האחרים בישראל, לא עומר אדם ולא שלמה ארצי, אני לא מתפרנס אך ורק מתלמידים. תלמידים זה חלק קטן מהעוגה הכוללת שלי של הופעות והפקות ודברים אחרים. אבל מה אני רוצה להגיד? שגם ה-15% האלה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה זמר? << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> אני זמר ויוצר ומפיק מוסיקלי, והיו"ר של איגוד המוסיקאים. מיו"ר המוסיקאי אני לא מתפרנס, זה בהתנדבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מלחין? << דובר_המשך >> ארנון נאור: << דובר_המשך >> אני מלחין ואני גם מבצע. אני גם מנגן בגיטרה והקלטות של אנשים אחרים, אני גם מפיק מוסיקלי לאחרים, אני גם יוצר שירים. אני לא עומר אדם ואני לא שלמה ארצי אבל כמוני יש אלפי מוסיקאים ומוסיקאיות בישראל שזאת הפרנסה שלהם. גם אם זה רק 15% או 20% מהתמלוגים שלנו, זה לא משנה. למה אנחנו צריכים לשלם מס על זה שרוצים מוסיקה בחינם? אין לזה שום הצדקה מוסרית לקחת משהו שאנחנו מייצרים ולתת אותו בחינם. זה לא משנה אם זה במסגרת חינוכית או בכל מסגרת אחרת – אין לזה הצדקה. אם המדינה רוצה לסבסד פעילויות כאלה, מוסיקה ופעילויות כאלה, בבקשה שתכניס יד לכיס ותסבסד אותם. למה אנחנו, על גבנו זה צריך להיות מסובסד? << דובר >> קריאה: << דובר >> וצריך לזכור שכל אותם עשרות-אלפי יוצרים הם עצמאיים קטנים כמו כל בעלי העסקים והעצמאים האחרים שמופלים לרעה פה בצורה בלתי רגילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות מקומית משקיעה, כמה עבודה היא נותנת לכם? הרבה. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אל תגזימו. היא נותנת לנו עבודה כי היא צריכה את העבודה שלנו, היא צריכה את המוצר שלנו והיא לא עושה את זה בחסד. בצדק היא משלמת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, בצדק משלמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בניגוד לחו"ל, בדרך כלל במזרח אירופה, אתה מגיע לבית קפה או למסעדה, יש גם אומן מקומי ששר או מנגן ורוקד ואין את זה בישראל. בישראל, הרבה מאוד מהעבודה של האומנים, זה בא ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות. << אורח >> יעקב מנור: << אורח >> אם תרשו לי, רק מילה אחת בעניין הזה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חייב לסיים. << דובר_המשך >> יעקב מנור: << דובר_המשך >> אני מייצג את המפיקים אבל באותה מידה אני מניח שאני מדבר גם בשם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה כי אני חייב לסיים. << דובר_המשך >> יעקב מנור: << דובר_המשך >> לעניין הזה שעכשיו דיברו – אותם מקומות שהם רוצים לפטור אותם, כשהם קונים נניח בקייטנות לחמנייה ושוק, הם משלמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אין אמנה על השוקו, הסברתי לך את זה. יש אמנה על - - - מה אתה רוצה שאני אעשה? אם הייתה אמנה על שוקו, הייתי נותן להם שוקו. << דובר_המשך >> יעקב מנור: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שיש את האמנה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותי, תודה רבה. הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>