חומר רקע
ח' תשרי תשפ"ו
30
ספטמבר 2025
סימוכין:359215
לכבוד
ח"כ יריב לוין
שר המשפטים ושר הפנים
שלום רב,
הנדון:יישום
חוק הפרותתעבורה מינהליות, התשפ"ד-
2024
סימוכין:מכתב
נו
מיום11.09.2025
מס'( 358997
)
;מכתב מנכ"לי
ה
עיריותירושלים, תל-אביב-
יפו, רמת-גן ובני ברק אל מנכ"ל משרדהפנים,,
מיום 21.09.2025
;מכתבנו אל מפכ"ל המשטרה
מיום 16.09.2025
מס'( 359052
)
בהמשך
למכתבנו שבסימוכין ולפניותינו הדחופות בנוגע לצורך החיוני לדחות את מועד
הכניסה לתוקף של החוק, בהעדר כל היתכנות ליישו
מו במועדו
ובשל ההשלכות על
התנהגות הציבור, שלומו ובטחונו בהעדר אכיפה בתחומים המסורים לרשויות המקומיות,
נבקש לפנות שוב בנושא,
על רקע התפתחויות מהעת האחרונה, המשקפות, ביתר שאת, את
היעדרה של היתכנות ממשית ליישם את החוק במועדו –
ביום 07.11.2025
:
1.
צורך בקביעת טופס מתן דו"ח –
1.1
.
השלב הבסיסי והראשוני בהליך אכיפת הפרות התעבורה –
שלב מתן הדו"ח –
טרם גובש, וטרם נקבע הטופס של ההודעה על החלטה להטיל קנס.
1.2
.
למעשה, רק ביום 28.09.2025
פורסמה טיוטת הטופס, וניתנה לציבור
–
ולשלטון
המקומי בתוכו –
אפשרות להעיר על הטיוטה עד ליום 02.10.2025
(
החל ביום
כיפור), כלומר
: ישנם
2.5
ימי עבודה בלבד ועוד בתקופה בה רבים מצויים בחופש.,
1.3
. בכל הכבוד, פרסום טופס בעל משמעות כה קריטית, ל
קבלת הערות בפרק זמן כה
קצר, אינו סביר.
כך בפרט, שעה שהפרסום נעשה כה בסמוך למועד התחילה.
התנהלות מוקשית עד מאד זו מעידה, כשלעצמה, על חוסר הערכות מספק של
המערכת כולה לקראת כניסתו לתוקף של החוק, כאשר בסמוך לפני מועד
התחילה מתפרסמים להערות הציבור טיוטות חקיקת-
משנה שנועדו ליישמו,
ומצופה מהגורמים האוכפים להספיק ולהטמיע את השינויים העולים בדברי
חקיקה אלה, לכשיושלם ההליך ויהפכו למחייבים, כל זאת לפני מועד התחילה של
החוק.
1.4
.
למותר לציין, כי
ה
שלטון המקומי
לא קיבל את טיוטת הטופס לפני פרסומו
להערות הציבור. כך, א
ף
שהשלטון המקומי הוא גורם אכיפה מרכזי ביותר
בתחום הפרות התעבורה
מאות אלפי דוחות בשנה)(,
לא נעשה עמנו כל שיתוף
בהליך הפנימי, לא ניתנת לרשויות שהות מספקת להעיר על הטופס ולא ניתן להן
זמן מספק להערך במערכותיהן עם הטופס שבסופושל דבר ייקבע.
1.5
.
אם לא די באמור, הרי שטיוטת הטופס שפורסמה כוללת פריטי מידע שאין
בהודעת תשלום הקנס הקיימות כיום, ואף פרטים שכלל אין לשלטון המקומי
(מספר נייד ודוא"ל של המפר –
למשל.)
נבהיר ונדגיש כי מדובר בנושא מהותי
ביותר, באשר כל שינוי בטופס דורש ה
ערכות מחשובית, בחינת ממשקים
שיאפשרו הפקת דו"ח עם הפרטים שנדרשים וכן הטמעה של הטופס במסופון של
הפקחים –
הליך מורכב שדורש היערכות, בדיקות, תקופת הרצה ועוד.
1.6
. בהתאם וללא קשר לצורך בדחיית מועד התחילה, יש להאריך את המועד
להגשת
הערות לטופס האמור.
2.
צורך ב
קביעת סדרי דין בבית הדין לתעבורה –
2.1
.
ביום 11.09.2025
פורסמה להערות הציבור טיוטת התקנות. טיוטה זו פתוחה
להערות עד ליום 02.10.2025
החל ביום כיפור.)(
2.2
.
ביום 21.09.2025
קיים המשנה ליועמ"ש לממשלה דיון בטיוטת תקנות אלו (אליו
הוזמנו), במסגרתו הציגו גורמי האכיפה השונים את עמדתם בסוגיות שונות
העולות מהטיוטה.
2.3
.
למיטב ידיעתנו, נכון לעת הזו, טרם הוכרעו היבטים בעלי השפעה משמעותית על
הרשויות המקומיות (ועל גורמי אכיפה אחרים, והדבר אף צוין על ידם מפורשות
בדיון ועל הציבור בכללותו), ויתכן כי אף תידרש השלמת התייחסות לתקנות, בשל
הכרעות שיתקבלו. נקל להבין כי אין אפשרות להיערך לסדרי דין שטרם נקבעו.
3.
סטים נוספים של חקיקת משנה שעדיין לא קודמו לפרסום להערות הציבור, וכאלה
התלויים באישור בינמשרדי ו/או באישור ועדת הכלכלה –
3.1
.
ישנם סטים נוספים של תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך יישום החוק, כדוגמת
התקנות הנוגעות לשיטת הניקוד וחלותן (בשינויים מהמצב הקיים היום) על
הפרות התעבורה, תיקון לתקנות התעבורה וכיו"ב.
3.2
.
בנוסף, טרם פורסם נוהל המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש
לממשלה, בדבר הנסיבותלבירור הפרת תעבורה כעבירת תעבורה (בהליך פלילי.)
3.3
.
בהעדר דברי חקיקה והוראות מינהל משלימים, בשלב כה מאוחר זה ובסמוך כל
כך למועד התחילה, ספק רב אם ניתן יהיה להשלים את מלאכת הקביעה במועד
התחילה, ובוודאי שלא ניתן יהיה להשלים במועד את ההערכות התפעולית
ליישום, לאחר שחקיקת המשנה ו/או הוראות המינהל יקבעו.
4.
ממשקים מחשוביים לצורך יישום החוק –
4.1
.
ביום 16.09.2025
פנינו אל מפכ"ל המשטרה, בבקשה לייצר שיתוף פעולה לצורך
קיום ממשק איכותי ומתקדם, שיאפשר הזנת מידע באופן מיידי אל מרשם
ההפרות הלאומי וקבלת מידע מהמרשם און ליין.
4.2
.
ממשק זה נועד להגשים את תכלית הוראות הקנס המוגדל שבחוק, ביחס למפר
שקדמו להפרה שנאכפת כנגדו, 3
הפרות/עבירות אחרות.
4.3
.
טרם קיבלנו מענה לפנייתנו.
4.4
. ממשק נוסף אשר חיוני לאכיפה,
ולמיטב הידיעה אין צפי להשלמתו בקרוב, הוא
ממשק עם המערכת המחשובית של בית הדין לתעבורה. מטבע הדברים, אין כל
היתכנות מעשית לניהול עשרות ואף מאות אלפי תיקים -
היקף התיקים
ברשויות
המקומיות – באופן ידני, ללא ממשק מחשובי אוטומטי
ויעיל.
5.
שמיעת הרשויות המקומיות ובקשתן לדחיית מועד התחילה של החוק –
5.1
.
כעולה ממכתבנו זה, כמו גם מן המכתבים שבסימוכין, השלטון המקומי –
גורם
אוכף בעל היקף אכיפה של מאות אלפי דוחות
בשנה –
אמר, וחזר ואמר, ונימק כי
אין כל היתכנות של הרשויות המקומיות
ליישום החוק במועדו.
5.2
.
דומה, כי העיקרון הבסיסי, הדורש כי החלטה –
ובכלל זה הימנעות מהחלטה –
תתבסס על תשתית עובדתית, מחייב,
כי שעה שגורם אכיפה משמעותי מציג
תשתית עובדתית המבהירה, בכל דרך שהיא, כי
אין ביכולתו ליישם את החוק
במועדו, הרי שנדרש מהרשות המוסמכת לבחון את הדברים בכובד ראש, וכמובן,
לכל הפחות, לברר את הדברים –
לקיים שיח בלתי אמצעי בנושא, לקיים ישיבות
הערכת מצב וכו.'
5.3
. ביתר שאת כך הם פני הדברים בענייננו, שהרי
התעלמות מעמדת גורם אכיפה
המצהיר על אי-יכולתו להיערך למועד הקבוע בחוק,
תפגע קשות באכיפה, בסדר
הציבורי ובחיי אדם –
כךשנדרש, לכל הפחות, לבררולעומק, את הדברים.
5.4
.
כך תמיד, אך על אחת כמה וכמה
כך
נדרש, כאשר אל מול החשש לפגיעה קשה
בסדר הציבורי ובחיי אדם, עומדת –
לכל היותר –
דחייה קצרה של חוק, שמן
הסתם לא תגרום לפגיעהשל ממש באינטרס מן האינטרסים הציבוריים.
5.5
.
וזנכיר כי אף המחוקק הכיר במורכבות יישום החוק, קצב לה 15
חודשים והניח
מראש כי ייתכן שיידרש זמן נוסף,
ולכן קבע מנגנוןדחייה מובנה.
5.6
.
חרף האמור, עד כה טרם קיבלנו מענה לפניותינו וכמובן שלא נקבעה ישיבה
לשמיעת עמדת השלטון המקומי, לבירור הקשיים וכו.'
5.7
. נקיטה ב-
'שב ואל תעשה', והמנעות משימוש בסמכות הגשת צו לדחיית מועד
התחילה של החוק לאישור ועדת הכלכלה, מבלי שנשמעה בנושא עמדת השלטון
המקומי,
מעורר
ת קושי לא מבוטל, וככל שמועד התחילה הולך וקרב, כך הופך
הדבר למוקשה יותר ויותר.
על רקע מכלול האמור אנו סבורים כי בנסיבות הקיימות אין מנוס מדחיית מועד הכניסה
לתוקף –
ולו
למספר חודשים.
לחילופין, ולמצער,
נבקש כי תפעל להתקנת צו לדחיית
מועד הכניסה לתוקף באופן חלקי –
בין אם ביחס לעבירות מסוימות; ובין אם ביחס
לגורם אוכף ספציפי.
באופן זה, ניתן לדחות אתמועד התחילה
באחת מהאפשרויות הבאות:
•
ביחס לעבירות הנאכפות על ידי השלטון המקומי (עבירות נסיעה בנת"צ ועבירות רכבי
תחבורה קלה-
אופניים וקורקינטים)
, ללא תלות בזהות הגורם האוכף.
•
ביחס לעבירות נסיעה בנת"צ ועבירות רכבי תחבורה קלה, אם נאכפו על ידי השלטון
המקומי.
דחייה חלקית זו, מאזנת בין האינטרס –
ככל שישנו –
להימנעות מדחייה גורפת, לבין
האינטרס הציבורי הנכבדשל הבטחת אכיפת הסדרהציבורי ובטחון משתמשיהדרך.
בהקשר זה נציין, כי לטעמנו אין כל קושי לדחות את מועד התחילה ביחס לעבירות
מסוימות1.
1
התייחסות הלשכה המשפטית של מש"מ בנושא:
1.
במישור הלשוני:
הוראת סעיף 47
בדבר דחיית מועד התחילה היא, לכל היותר "שותקת",
ולא משתמע ממנה דבר
מה חד-משמעי לכאן או לכאן ביחס לאפשרות דחייה חלקית.
יתרה מז
ה סמכות לדחייה מלאה של כלל החוק,,
טומנת בחובה, מיניה וביה, סמכות לדחייה חלקית, וראו בהקשר זה, ולו בדרך ההיקש, סעיף 12
לחוק הפרשנות
תשמ"א-
1981
–
סעיף שהנטייה לראות בו ככזה שחל או משליך מבחינה פרשנית אף על תחומים שאינם רק
"סמכות פטור" (ראו בגץ 2677/16
פסקה 14
, וכן בג"ץ 6432/02
, פסקה 31
–
שם הוחל הסעיף על סמכות
להתקנת תקנות).
2.
מישור הפרשנות התכליתית: שעה שהמחוקק ביקש –
מחד לקדם את יישום החוק; אך גם הכיר במורכבות העניין
ובצורך לדחות את המועד לשם השלמת ההיערכות –
מאידך; נראה כי פרשנות לפיה דחייה היא "בינארית" בלבד
דחיית כלל העבירות בהן עוסק החוק, או הותרת מועד התחילה על כנו ביחס לכל סעיפי העבירה)( –
מעוררת
קושי ואף מביאה לתוצאות אבסורדיות שקשה לראות הכיצד הן מתיישבות עם תכלית החוק.
אשר על כל האמור לעיל ועל מנת שניתן יהיה ליישם את החוק כהלכתו,
נבקשך לדחות את
מועד התחילה, ולחילופין ולמצער –
לדחות את מועדהתחילה
באופן חלקי.
בברכה,
עו"ד איתן אטיה לירון דורון לוי
מנכ"ל מנכ"לית
פורום ה-
15
מרכז השלטון המקומי
העתקים:
תא"ל (במיל') מירי רגב- שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
ח"כ איתמר בן גביר-השרלב
יטחון לאומי
ח"כ דוד ביטן-
יו"ר ועדתהכלכלה, כנסת ישראל
מר חיים ביבס-
ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי
מר רון חולדאי- ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר פורום ה-
15
מר משה קונינסקי-
ראש עיריית כרמיאל ויו"ר ועדתהתחבורה במש"מ
מר איתמר דוננפלד-
מנכ"ל משרד המשפטים
מר ישראל אוזן- מנכ"ל משרד הפנים
מר משה בן זקן- מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחותבדרכים
מר רפול אנגל-
מנכ"ל המשרד
לביטחו
ן
לאומי
מר גילי (גלעד) כהן- מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
כך, לשם המחשה, טול מקרה בו הושלמה ההיערכות ביחס ל-
80%
מהפרות התעבורה, אך נותרו 20%
אחוז שלא
ניתן ליישם במועד: ה"גישה הבינארית", האמורה תביא לתוצאה מוקשית –
או שכלל החוק יידחה בשל אותם
20%
, אף שאין בכך צורך; או שהחוק יוחל במועדו, בשל ה-
80%
, ובכך תיפגע האכיפה של 20%
הנותרים. שתי
התוצאות מוקשות, יש בהן מן האבסורד, וקשה להלום שהמחוקק ביקש למנוע מצב של דחייה חלקית.
כך, בפרט, שעה שיש בדחייה חלקית משום הגשמת המועד המקורי שקבעהמחוקק –
ככל הניתן: היינו הדחייה
המינימלית האפשרית הנדרשת, באופן שתואם את רצון המחוקק להחיל את החוק במועד המקורי,
ואף נותן מענה
לקשיי היערכות.
אין סיבה, אפוא, להניח כי המחוקק ביכר את גישת "הכל או כלום" שלעולם תטמון בחובה פגיעה
בתכליות החוק ובאינטרס הציבורי –
על פני גישה של "לדחות רק את מה שטעון דחייה."
האמור אף תואם את הוראת התחילה המדורגות שקבע המחוקק (סעיף 47
, לפיו בפעימה הראשונה ייכנסו לתוקף
עבירות שהקנס בגינן עד סכום מסוים, ורק לאחר מכן יוחל החוק על עבירות שהקנס בגינן גבוה יותר). כך, ניכר כי
המחוקק עצמו לא ראה קושי בדיפרנציאציה של מועד התחילה בין עבירות שונות –
וממילא קשה לראות מדועיהא
קושי בדיפרנציאציה זו ביחס לסמכות השר לדחות את מועד התחילה.