חומר רקע

מחלקת המחקר של הרשות השופטת The Israeli Courts Research Division בחינת נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנושא הבטחתקשר ומוגנות בין הורים וילדיהם ד"רתהילה רוזנצוויג-פלדמן ו ד"ר גלי אביב מאי 2023 ביתהמשפט העליון דרך השופטמאירשמגר ירושלים9195001 www.gov.il/he/Departments/the_isr aeli_courts_research_division בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת תוכן עניינים רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 3 מתודולוגיית המחקר והנתונים ................................ ................................ ................................ ........ 5 שיטת המחקר ................................ ................................ ................................ .............................. 5 כלי המחקר ................................ ................................ ................................ ................................ 5. 1. שאלוניםוראיונות ................................ ................................ ................................ ........... 6 2. ניתוחכמותי שלקבצינתונים ................................ ................................ ............................ 7 3. ניתוח התופעהבראי התקשורת ................................ ................................ ......................... 9 ממצאים ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 10 ממדי התופעה - כמות התיקים שבם הוגשובקשות להבטחתקשרומוגנות ................................ ........ 10 1. כמותתיקים ................................ ................................ ................................ ................. 10 2. פילוחלפיענייןהבקשות (מוגנות,הבטחתקשר וניכורהורי) ................................ ............... 11 3. פילוחלפיסוגבקשהבתיקייישובסכסוך (י"ס)– סעדדחוף אוקיצורעיכובתקופת הליכים.. 13 יישום הנוהל ................................ ................................ ................................ .............................. 13 1. החלטותראשונות, החלטותאופרטיביותוכמותדיונים ................................ ...................... 14 2. עמידהבפרקיהזמן הקבועיםבנוהל ................................ ................................ ................. 16 3. דיווחתקופתי ................................ ................................ ................................ ................ 17 יעילות הנוהל והשפעתו ................................ ................................ ................................ ............... 18 1. יעילות הנוהל והשפעתו עלטיפולבבקשות להבטחתקשר ................................ ................... 18 2. השפעות הנוהלעל עבודת השופט ................................ ................................ ..................... 20 3. יעילות הנוהל והשפעותיו עלטובת הילד והמשפחה ................................ ............................ 21 4. השפעת הנוהל עלמועדקבלתהסעד המבוקשומשך הטיפולבהליךכולו. .............................. 22 בקשות שהוגשוושאינןמתאימות להתבררבמסגרת הנוהל................................ .............................. 24 1. טיפול השופטיםבבקשותשאינןמתאימות להתבררבמסגרת הנוהל ................................ ..... 25 2. הגדרתבקשהשאינהמתאימה להתבררבמסגרת הנוהל ................................ ..................... 26 3. פירוטמקריםשאינםמתאימים להתבררבמסגרת הנוהל ................................ ................... 27 ניכורהורי ................................ ................................ ................................ ................................ . 27 1. העלאת המודעות לסוגיית הניכור ההורי ................................ ................................ ........... 28 2. כמותבקשות (ובקשותסרק)בנושא ניכורהורי ................................ ................................ .. 29 3. יכולת הנוהל לטפלבניכור ההוריובמניעת התופעה ................................ ............................ 30 בהירותומובנות הנוהל ................................ ................................ ................................ ............... 30 הטלתסנקציותבגיןאימילוי החלטותביתמשפט ................................ ................................ ......... 31 מעורבות גורמים חיצוניים ................................ ................................ ................................ .......... 31 1. אבחון וחוותדעת ................................ ................................ ................................ ........... 32 2. לוחות זמנים לקבלתתסקיר ................................ ................................ ........................... 33 3. טיפולמשולב שלבתיהמשפטועו"ס לסדרידין ................................ ................................ . 33 הצורךבנוהלהבטחתקשר ................................ ................................ ................................ .......... 34 סיכום והמלצות ................................ ................................ ................................ ........................... 35 נספחים ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 41 נספחא'– פילוח ההחלטותהראשונותבתיקיי"סותלה"מ ................................ ............................. 41 נספחב'– פילוח ההחלטות האופרטיביותהראשונותבתיקיי"סותלה"מ ................................ ......... 41 2 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת רקע ב- 25 באוקטובר 2020 נכנס לתוקפו נוהל של נשיאת בית המשפט העליון – נוהל בנושא טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם החשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם להלן:( " הנוהל.)" 1 נוהל זה נועד לקבוע סדרי עבודה אחידים לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעהבמוגנותם,באמצעותקביעתדיוןמהירושקילתמתן סעדזמנישישבו לקדםאת טובת הילד. במסגרת הנוהלנקבעו ההסדריםהבאים: א. קביעתדיוןבבקשתסעדדחוףלהבטחתקשרומתןהחלטהבבקשהלקיצורתקופתעיכובההליכים - לא יאוחרמ- 14 יוםממועד הגשתהבקשה: 5 . הוגשה במסגרת הליך יישובסכסוך בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר על גבי טופס6 לפי תקנה 12 א()(3) לתקנות להסדר התדיינויות ובית המשפט מצא כי מדובר במקרה חריג שבו המתנה לפגישת מהו"ת ראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, יקבע בית המשפט דיון במעמד הצדדים תוך ולא יאוחר מ- 14 יום ממועד הגשת הבקשה. 6 . הוגשה במסגרת הליך יישוב סכסוך בקשה או המלצה של יחידת הסיוע לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 א()(4 ) או (10 ) לתקנות להסדר התדיינויות2 לפי העניין, לצורך סעד דחוף להסדרת קשר במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לרבות בשל חשש לפגיעה במוגנות ילד , או שהוגשה בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 א()(6 ) לתקנות האמורות, ייתן בית המשפט את החלטתו בבקשה תוך ולא יאוחר מ- 14 יום ממועד הגשתה. ב. קביעת דיון בבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד במסגרת תובענה עיקרית– לא יאוחרמ- 14 יוםממועד הגשתהבקשה: 7 .הוגשהלביתהמשפטלעניינימשפחהבקשתסעדזמנילמניעתפגיעהבמוגנותילדאו להבטחת קשר במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי אשר הוגשה לאחר שהסתיימה תקופת עיכוב ההליכים, ייקבע בית המשפט דיון במעמדהצדדים, תוך ולא יאוחרמ- 14 ימיםממועדהגשתהבקשה. ג. הוראהכללית– איקביעתדיון אומתן כלהוראהאחרת 9 . ראה בית המשפט לענייני משפחה כי בקשת סעד דחוף להבטחת קשר או בקשת סעד זמני למניעת פגיעהבמוגנותילדאו להבטחתקשר אינהמתאימה להתברר לפיהוראות נוהל זה, רשאי בהחלטה מנומקת לא לקבוע דיון במועד הקבוע בנוהל זה או ליתן כל הוראהאחרת. ד. דיווחתקופ תי בסעיפים 15-13 לנוהל נקבע כי לצורך יישום הנוהל, נשיא של כל בית משפט שלום או סגן הנשיא לענייני משפחהיהיהאחראיעליישומושלנוהלזהבבתיהמשפטלעניינימשפחההמצוייםבמחוזבוהואמכהן.שופט אשר לא עמד בסד הזמנים הקבוע לעיל, ידווח על כך לסגן הנשיא לענייני משפחה במחוז בו הוא מכהן. אחת 1 נוהל מספר 20 -2 טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או נוהל 20 - 2 חשש לפגיעהבמוגנותם, בתוקף מיום 11.10.2020 - . pdf (court.gov.il) . 2 תקנות להסדרהתדיינויות בסכסוכימשפחה, התשע"ו - 2016 3 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת לששה חודשים, ידווח סגן הנשיא לענייני משפחה, באמצעות נשיא המחוז בו הוא מכהן, למנהל בתי המשפט ובאמצעותו לנשיאת בית המשפט העליון, פרטים על בקשות בהן לא נקבע דיון בסד הזמנים שנקבע (עד 14 ימים)ואת הנימוקים לכך. אם כן, ההסדרים המרכזיים שנקבעו בנוהל מתמקדים בקביעת דיון או מתן החלטה לעניין קיצור תקופת עיכובההליכיםובנוסףבחובתדיווחתקופתילענייןעמידהבנוהל.במסגרתהמחקרהנוכחי,נבחןאתיישומם של הסדרים אלו ומעבר לכך נבדוק האם הנוהל מגשים את מטרותיו ומעניק מענה ראשוני, יעיל ומהיר לה ליכים דחופים במסגרת הליכי י"ס (יישובסכסוך) או מתן סעד זמני במסגרת הליכי תלה"מ (תביעה לאחר הסדר התדיינויות המשפחה) וזאת באמצעות קביעת סדרי עבודה אחידים בבתי המשפט לענייני משפחה. מחקר זה שילב מתודות מחקר כמותיות ואיכותניות, הוא התבסס על ניתוח כמותי של תיקי י"ס ותיקי תלה"מ,וכללשאלוניםוראיונות עםשופטים,עורכידין לעניינימשפחהועובדיםסוציאליים לסדרידין. 4 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת מתודולוגיית המחקר והנתונים שיטת המחקר מטרתהמחקרושאלותהמחקר מחקר זה בחן האם הנוהל מגשים את מטרותיו ומעניק מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם הבטחתקשרביןהוריםלילדיהםאוחששלפגיעהבמוגנותם,באמצעותקביעתדיוןמהיראושקילתמתןסעד זמנישישבולקדםאתטובתהילדוזאתבאמצעותקביעתסדריעבודהאחידיםבבתיהמשפטלעניינימשפחה. המחקר מתמקד במספר היבטים: הראשון, יישום הנוהל על ידי שופטי בית משפט לענייני משפחה; השני, יעילות הנוהלוהשפעותיו על תיקיהבטחתקשרומוגנות. לשם כך, המחקרהראשוניאשראושר עלידיועדת ההיגוי בנובמבר 2021 הורחב ו כעת כולל שאלונים וראיונות עם גורמי ם חיצוניים למערכת המשפט, ובהם עורכי דין מתחום דיני משפחה ועובדים סוציאליים לסדרי דין ש עוסקים בנוהל במסגרת עבודתם. הרחבת המחקר לגורמים חיצוניים אלו נעש תה בהתאם להמלצת פורום סגני נשיאי ם ל ענייני משפחה והוועדה המיוחדתלזכויות הילדבכנסתשדנהבסוגיהבתאריך 10.1.2022 . מחלקת המחקר התמקדה בבחינת הנושאיםהבאים: 1. ממדי התופעה - כמות התיקים העוסקים בהבטחת קשר ומוגנות – בחינה כמותית של מספר הבקשות להבטחתקשרומוגנותשהוגשוטרםכניסתהנוהללתוקףובמהלכו.נתוניםאלומלמדיםעל גודל התופעה ומגמת השינויבכמות התיקים. 2. יישוםהנוהל 2.1 . סוג ההחלטה–פילוחההחלטות הניתנותב בקשות שהוגשובמסגרת הנוהל. 2.2 . עמידהבפרקיהזמןש קבועיםב נוהל– בדיקתפרקיהזמןשבהםניתניםהחלטותבבקשותלהבטחת קשר לפניכניסת הנוהל לתוקףובמהלכו. 2.3 . דיווחתקופתי–בדיקתביצועהדיווחיםהתקופתייםלנשיאי ם אוסגני נשיאלעניינימשפחה ודיווח למנהלבתיהמשפט ונשיאתביתהמשפט העליון לצורךאכיפתיישוםהנוהל. 3. יעילותהנוהלוהשפעותיו המחקר בחן את יעילות הנוהל והשפעותיו על אופן ניהול התיקים, על עבודתם של השופטים בבתי משפט לענייני משפחה, על הצדדים להליך ועל פעילותם של גורמים חיצוניים למערכת המשפט שמסייעים בטיפול הכולל של הליכי הבטחת קשר ומוגנות ( עורכי דין שמתמחים בדיני משפחה ו עובדים סוציאליים לסדרי דין). כמוכן, המחקרבדקאתתופעתהבטחתקשר ומוגנותכפי שהיא משתקפתבעיתונות הישראלית. על אף שהנוהל אינו מתייחס באופן ישיר לתופעת הניכור ההורי אלא לסוגיית הבטחת קשר ומוגנות, הוחלט עלבחינת הנושאבשלמרכזיות התופעהבהקשרזה. כלי המחקר מחקר זה ש י לב מספר כלי מחקר כמותיים ואיכותניים, וביניהם שאלונים, ראיונות, ניתוח כמותי של קבצי תיקים, וניתוח תקשורתי . עבור כל אוכלוסייה במחקר שופטים, עורכי דין ועו"ס לסדרי דין)( גובש שאלון ייחודיובוהיגדיםושאלותש נוגעיםלנוהלו ל אופןהטיפולבבקשותלהבטחתקשר.בהתאםלכך,ישנםהיגדים אשרהופיעובשאלוניםשלכל אוכלוסיותהמחקר והיגדיםאשרהופנולכלאחדמה אוכלוסיות בנפרדבהתאם למידתהרלוונטיות שלההיגד . פירוטאודותכלאוכלוסייהיובא להלן: 5 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת 1. שאלוניםוראיונות א. שופטים מחלקתהמחקרבנתה שאלוןייחודילשופטיביתהמשפטלעניינימשפחה אשר מטפליםבבקשותעלפי הנוהל.3השאלוןנועדלבחוןאתעמדתםשלהשופטיםביחסלנושאיםהבאים א.:יעילותהנוהלוהשפעתו על הטיפול בבקשות להבטחתקשר ומוגנות; ב. השפע ת הנוהל על השופט, באי הכוח והצדדים להליך; ג. הצורך בהארכת הנוהל או ביטולו; ד. שימוש לרעה בנוהל על ידי באי הכוח והצדדים להליך; ד. הדיווח התקופתי וסימון הערה לתיק"" בבקשות להבטחתקשר4; ה. סוגיית הניכור ההורי. בנוסף,השאלון כלל שאלותפתוחותביחס לנוהל ויישומו. שאלון זה כלל בחלקו הראשון 30 היגדים הנוגעים לנושאים שצוינו לעיל. בחלק זה השופטים התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם ההיגדים מ-1 עד 7. 5 בחלקו השני כלל השאלון שאלות פתוחות אשר התייחסו להתרשמות השופטיםמהנוהלומיישומו, לרבותיתרונות וחסרונותמרכזיים. השאלון הופץ לכלל שופטי ורשמי בית משפט לענייני משפחה ( 64 שופטים), לל א סגני נשיאים, ואחוז ההיענות עמד על % 3.4 ( 7 47 שופטים). 6 בנוסף, נערכו ראיונות עם שמונה שופטים להשלמת התמונה המחקרית לעניין השפעת הנוהל עלמשפחות. יובהר כי בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב החל בינואר 2019 פרויקט לקידום הטיפול בתיקי הבטחת קשר (לרבות מקרים של ניכור הורי) , ובמסגרתו נקבע כי דיונים בתיקים אלו ייקבעו בתוך 14 ימים.שופטשלאיכולהיהלקבועאתהדיוןבפרקהזמןכאמור– רשאיהיהלהעבירהתיקלשמיעתהדיון לשופט המוקד, כב' הש' ארז שני. לאחר כניסת נוהל הנשיאה לתוקפו, רוב הבקשות בעניין ניכור הורי ומוגנות קטין נדונות על ידי המותב שדן בתיק, זאת למעט מקרים חריגים בהם מועבר התיק לשופט מוקד.7 מאחר שמטרת הנוהל הינה לקבוע סדרי עבודה אחידים בבתי המשפט לענייני משפחה ומאחר ש קיים קושי להחלתו על מחוזות נוספים, מחקר זה לא ירחיב את הדיון אודות שיפוט מוקד. הקשיים להחלתשיפוטמוקדנובעי ם ,ביןהיתר,בשלהצורךבאיתורשופטימשפחהשמעונייניםלהתמנותכשופטי מוקד נוסף על יתר משימותיהם; מורכבות ביחס ל עקרון "משפחה אחת- שופט אחד;" הרגישות והעצימות התקשורתית בטיפול בבקשות להבטחת קשר ומוגנות; והריחוק הגיאוגרפי בין מיקומו של שופטמוקדלביןמק וםהתנה לותההליךבמחוזותבעליפיזורגיאוגרפיגדולומספרבתימשפט (כךלמשל הליך המתנהלבביתהמשפטבאשקלוןושופט המוקדקיים במחוזדרוםבעירבארשבע). ב. סגנינשיאים לעניינימשפחה בהמשך לעמדת הפורום שהועבר לנשיאת בית המשפט העליון ובמטרה להרחיב עמדות אלו, נבנה בנוסף שאלון ייחודי עבור סגני הנשיאים לענייני משפחה. שאלון זה הכיל שאלות פתוחות שהתמקדו בבחינת 3 יוער כי השאלוןהועבר לעיונם של ראשי פורוםסגניהנשיאים לעניינימשפחה טרם הפצתו. 4 בישיבת פורום ס גני נשיאים למשפחה שהתקיימה בתאריך 30.12.2020 הוחלט על סימון התיקים שמטופלים על פי הנוהל ב אמצעות הוספת הערה לתיק כלומר,. בכל הליך שצוין בו כי הוא הוגש בהתאם לנוהל או שהסעד המבוקש הוא בהתאם לנוהל, על שופט לענייני המשפחה ל הוסיף הערה לתיק. 5 לצורך מחקר זה, ניתוח ההיגדים נעשה כדלקמן: ממוצע 3-1 מידת הסכמה נמוכה; ממוצע 3.9 - 3.1 בינונית-נמוכה; ממוצע4 – בינונית;ממוצע 4.1-4.9 בינונית- גבוהה; ממוצע5-7 מידת הסכמה גבוהה. 6 מתוך השופטים שהשיבו על השאלון סה"כ 47 שופטים מתוכם 7 שופטים ממחוז צפון (15% שופטים במחוז צפון;) 10 שופטים ממחוז חיפה (21% שופטים ממחוז חיפה;) 9 שופטים ממחוז מרכז (19% שופטים ממחוז מרכז;) 8 שופטים ממחוזתלאביב(17% שופטיםממחוזתלאביב;)7 שופטיםממחוזירושלים(15% שופטיםממחוזירושלים)ו-6 שופטים ממחוזדרום (13% שופטים ממחוזדרום.). 7 לעניין זה ראוביקורתכלפישיפוטמוקדכנוגדאתעקרון"משפחהאחת- שופטאחד." להרחבהראו: רותהלפריןואח,' מכתבפניהוהתייחסותלנוהל"טיפולבתיהמשפטלעניינימשפחהבהליכיםדחופיםשעניינםחששלפגיעהבמוגנותםשל ילדיםוהבטחתהקשרביןהוריםלילדיהם(הוראת שעה)",מכוןרקמן הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתבראילן,, מיום 22.11.2020 . 6 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת הנושאיםשלהלן:א.ההשפעהשלהנוהלעלטיפולבבקשותלהבטחתקשרומוגנותב.ההשפעהשלהנוהל על עבודת השופט "ככליניהולי"; ג.שימושפסולבנוהלעלידיעורכיהדיןוהצדדים. השאלון הועבר לששתסגני הנשיאים לעניינימשפחהואחוז ההיענות עמד על100% . יוער כי סגני נשיאים לענייני משפחה קיבלו לידיהם עם סיום המחקר את ממצאיו והעבירו למחלקת המחקראת עמדותיהם והערותיהםבאשר לנוהל,אשרשולבובמסגרת נוסחסופי זה. ג. עורכידיןמתחום המשפחה גובש שאלון ייחודי שהועבר לתפוצה רחבה של עורכי דין שמתמחים בדיני משפחה ("פורום לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין)" באמצעות עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז וחברה בוועדה לדיני משפחה מטעםלשכתעורכיהדין. השאלון ה תמקדבהשפעהשלהנוהלעלהטיפולבתיקיהבטחתקשרובשביעות רצוןשלעורכיהדיןוהצדדיםמהנוהל.שאלוןזהכללבחלקוהראשון28 היגדיםהנוגעיםלנושאיםשצוינו לעיל ועורכי הדין התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם ההיגדים מ-1 עד 7 . בחלקו השני כלל השאלון שאלות פתוחות אשר התייחסו להתרשמות עורכי הדין מהנוהל ומיישומו, לרבות יתרונות וקשיים מרכזיים. אף על פי שהשאלון הופץ בתפוצה רחבה שכוללת את עורכיהדין חברי פורום לענייני משפחה (שמונה כ- 200 עורכי דין), רק 19 עורכי דין השיבו על השאלון. בנוסף, נערכו ראיונות עם ארבעה עורכי דין שהביעו את הסכמתם להש תתףבראיונות. ד. עובדיםסוציאליים לסדרי דין תפקידם של העובדים הסוציאליים לסייע למשפחות שנמצאות בהליכי גירושין להסדיר את הסכסוך בדרכי הידברות. במקרים מסוימים ובהתאם לנסיבות המקרה, שופטים עשויים להחליט על מינוי עו"ס לסדרי דין לטיפול בסכסוך בין בני זוג. במסגרת המחקר שוחחנו עם העו"סית הראשית לסדרי דין, גב' מרים ספיר בן לולו, והחלטנו על גיבוש והעברה של שאלון ייחודי בקרב עו"ס לסדרי דין שממונים במקרים רבים לטיפול בסוגיות הבטחת קשר. השאלון ה תמקד בהשקפתם של העובדים הסוציאליים לסדרידין עלהטיפולבתיקיהבטחתקשרומוגנותעוברלנוהלולאחרכניסתו לתוקףוזאתלאורהיכרותם והליווישהםמספקים לזוגותבהליכיגירושין. שאלוןזהכללבחלקוהראשון21 היגדיםהנוגעיםלנושאיםשצוינולעילוהעו"סלסדרידיןהתבקשולדרג את מידת הסכמתם עם ההיגדים מ-1 עד 7 . בחלקו השני כלל השאלון שאלות פתוחות אשר התייחסו להתרשמות העו"ס לסדרידין מהנוהלומיישומו, לרבותיתרונותוקשייםמרכזיים. השאלון הופץעלידי גב'מריםבןלולו לעו"ס לסדרידיןו- 60 משתתפיםהשיבועליו. 2. ניתוחכמותי שלקבצינתונים לצורךביצועהניתוחהכמותישלקבצינתוניםביחסלנוהל,בדקנושלושקבוצותשלתיקיםשנאספוממקורות מידע שונים: ה קבוצה הראשונה, מדגם מרובד של תיקי י"ס עובר לנוהל ולאחריו. הקבוצה השניה, מדגם מרובדשלתיקיתלה"ממסוג"תובענהבענייןקטין"עוברלנוהלולאחריו.ובקבוצההשלישיתולצדהמדגמים האקראיים שתוארו לעיל , נ בדקו כלל התיקים שדווחו על ידי השופטים כת יקים שנוגעים לנוהל ושסומנו על ידם בהערה לתיק, מכניסת הנוהל לתוקף ועד ינואר 2022 . חשוב להדגיש כי רק חלק מהשופטים בחלק מהמחוזות אכןתיעדו והוסיפוהערהלתיקבתיקיםהללו. בשלחלקיותהמידעשעולהמתיקיםשסומנובהערה לתיק , הניתוחהכמותי התבסס ברובו על המדגמים האקראיים. להלןיובא פירוט ה קבוצות השונותשל התיקים: 7 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת א. תיקיםשהשופטיםהגדירוכעומדיםבנוהל ושסומנו הערהלתיק הנוהל קובע כי בקשה להבטחת קשר ומוגנות יכולה להיות מוגשת בהליכי י"ס או במסגרת תלה"מ. בישיבת פורום ס גני נשיאים למשפחה שהתקיימה בתאריך 30.12.2020 הוחלט על סימון התיקים שמטופלים על פי הנוהלב הערה לתיק במטרה לנסותולעקוב אחריהם לצורךמילוידרישת הדיווח שקבועהב נוהל כלומר,.בכל הליךשצויןבוכיהואהוגשבהתאםלנוהלאושהסעדהמבוקשהואבהתאםלנוהל,עלשופטלענייני המשפחה ל הוסיףהערהלתיק. לפיכך, תיקיםשסומנוב הערהלתיק אמוריםלכלולבקשותשישלפעולבהןעלפיהנוהל ואילותיקים שלאמופיע ה בהם הערה בענייןזה לאאמוריםלכלולבקשות לפי הנוהל. לצורךהמחקר נבחנוכלה תיקיםש התווס פה הערהלתיקבענייןזה ביןתאריכיםה- 1.1.2021 ועדה- 1.1.2022 (סה"כ 104 תיקים) . מ תוך רשימת התיקים, עולה כי שופטי שלוש ה מחוזות בלבד דיווחו לפי נוהל הסימון שסוכם בפורום הסגנים (ראו טבלה 1 לפילוח התיקים בין המחוזות.)8 סיווג התיקים שהשופטים הגדירו כעומדים בנוהל מלמד כי מעבר לתיקי י"ס ותלה"מ ( שמקבלים ביטוי בנוהל), ישנם סוגי תיקים נוספים בהם מוגשיםבקשותלהבטחתקשראומוגנות:הטרדהמאיימת(ה"ט),תיקהסכם(תה"ס)ותיקמשפחה(תמ"ש). בשלהשכיחותהמועטה שלתיקיםאלו,הוחלטלצורךמחקרזהלהתמקדבסוגיהתיקיםהעיקרייםבהםניתן להגיש בקשות להבטחתקשר ומוג נות לפי הנוהל י"סותלה"מ)(. טבלה1- פילוחתיקיםשסומנועםהערהלתיק בחלוקהלפימחוזות מחוז סךכלהתיקים עם תיקים עם הערה תיקים עם הערה סימון הערה לתיק לתיק מסוג י"ס לתיק מסוג תלה"מ צפון 36 28 7 חיפה 19 5 11 תלאביב 49 7 36 סה"כ למחוז 104 40 54 בעוד שלמעלה ממחצית השופטים במחוזות אלה דיווחו לפחות פעם אחת על תיק שרלוונטי לנוהל הנשיאה, קיימת שונות בין המחוזות, דבר שעשוי להשפיע על כמות הדיווחים הרלוונטיים. אחוז השופטים שסימנו הערה לתיק עומד על 55% בחיפה (שישה שופטים מתוך 11 ,) 63% בצפון (חמישה מתוך שמונה) ו- 86% בתל אביב (12 מתוך 14 שופטים). יוער כי אין באפשרותנו לדעת האם שופטים אלו סימנו את כל התיקים הרלוונטייםלנוהלשהובאובפניהםאורקאת חלקם. עוד יוער כי בשיחהע ם נשיאתבתי משפט השלום במחוז חיפה, כב' השופטת שלי אייזנברג, ונשיא לשעברשל יבת משפט השלום במחוז דרום, כב' השופט אלון גביזון עלה כי הקושי ב הוספת הערה לתיק בתיקי הבטחת קשר נובע מהצורך בהוספת הערה זו לאחר הכרת התיק והידיעה כי הוא עומד בתנאי הנוהל (ולא מיד עם פתיחתואו לאחרקבלתהבקשה עלידי השופט.) לאור חלקיות המידע שקיים ב תיקים בהם התווס פה הערה לתיק , ו בכדי לנסות ולאמוד באופן מהימן את יישוםהנוהל בכללהמחוזות,דגמנורנדומליתמדגמיםמשניסוגיהתיקיםהעיקרייםאליהםמתייחסתהנוהל –תיקיי"סותיקיתלה"מ, עוברלנוהלולאחריו. 8 נכון למועד 10.8.2022 נמצא כי עדיין רק בשלושת המחוזות – צפון, חיפה ותל אביב, שופטים מוסיפים הערה לתיק לבקשות להבטחתקשר על פי נוהלהנשיאה. 8 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת ב. תיקיי"סותלה"מ עלפיהנוהל,בקשהלהבטחתקשרומוגנותיכולהלהיותמוגשתכאמורבהליכייישובסכסוך(י"ס)אובמסגרת תביעה בבית משפט לע נייני משפחה (תלה"מ). בהתאם לכך , בוצע ניתוח כמותי של תיקי י"ס ותיקי תלה"מ שבמסגרתםמוגשותבקשות בהתאם לנוהל,כמפורט להלן:  תיקי י"ס בשנת 2017 ובשנת הנוהל - מדגם מרובד של 500 תיקי י"ס מתוך 18,089 תיקים שהתקיימו בין תאריכים 1.1.2017 ועד 31.12.2017 , 9 ועוד 500 תיקים י"ס מתוך 16,407 תיקים שהתקיימוביןתאריכים 25.10.2020 ועד 25.10.2021 להלן"( שנתהנוהל)" .  תיקיתלה"מבשנת2019 ובשנתהנוהל– מדגםמרובדשל200 תיקיםמתוך6,017 תיקיםשעניינים תלה"מ בעניין קטין שהתקיימו בין תאריכים 1.1.2019 ועד 31.12.2019 10 ועוד מדגם של 200 תיקים מתוך 5,779 תיקים שעניינים תלה"מ בעניין קטין שהתקיימו בין תאריכים 25.10.2020 ועד 25.10.2021 . 11 יוער כי ישנם שני הבדלים מהותיים בין מדגם בקשות הי"ס לבין מדגם בקשות שהוגשו במסגרת התלה"מ. ההבדל הראשון לצורך המדגם בתיקי התלה"מ בוצע חיפוש ממוקד לתיקים שעניינם "תובענה בעניין קטין", וזאתבהשוואהלחיפושבכללהבקשותלהבטחתקשרבתיקיהי"ס(פילוחלפיסוגעניין לאקייםבתיקיהי"ס.) החיפוש הממוקד בתיקי התלה"מ הוביל למספר גדול יותר של בקשות בתיקי התלה"מ על פני תיקי הי"ס במדגמים שנערכו.12 ההבדל השני, המדגם בתיקי הי"ס מבוסס על תיקים שנסגרו בשנת 2017 אל מול שנת הנוהל ואילו המדגם בתיקי התלה"מ מבוסס על תיקים שנסגרו בשנת 2019 אל מול שנת הנוהל. הבחירה במדגםתיקיהתלה"ממשנת2019 נעשתהמתוךרצוןלהשוותולנתחאתהתיקיםשמועדם סמוך לשנתהנוהל. עם זאת, בשל סד זמנים צפוף לאיסוף וניתוח הנתונים במחקר זה במתכונתו המקורית, הוחלט על שימוש במדגםקיים שלתיקיי"סשנסגרובשנת 2017 שנוצר לצורךמחקרקודםשלמחלקת המחקר. לצורךאיתורוניתוחהתיקיםשבהםישנןבקשותלהבטחתקשרומוגנותעלפיהנוהל,מחלקתהמחקרבדקה בכל אחד מהתיקים שעלו במדגמים האם קיימת בהם בקשה לסעד דחוף, בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכיםאוסעדזמני כפישמוגדרבסעיפים5-7 לנוה ל. לאחרמכןבוצעקידוד שלכללהבקשותהרלוונטיות לצורךממצאי המחקר. 3. ניתוח התופעהבראי התקשורת המחקר הנוכחי בדק את תופעת הבטחת קשר ומוגנות כפי שהיא משתקפת בעיתונות הישראלית. לשם כך בוצעניתוחשלכללהכתבותשעסקובנוהללהבטחתקשרומוגנותבשנהשקודמתלכניסת הנוהללתוקףובשנת הנוהל (כלומר, בין תאריכים 25.10.2019 ועד 25.10.2021 ). החיפוש נעשה באמצעות מנוע החיפוש גוגל ( Google תחת קטגוריית "חדשות"), (News ) וכלל בחיפוש את המילים שלהלן: "הבטחת קשר"; "נוהל הנשיאה" יחד עם הבטחת קשר"; "ניכור הורי;"" ולבסוף "נוהל הנשיאה" יחד עם ניכור הורי.""13 ניתוח הכתבותלפינושאיהחיפושמראהכימרביתןהגדולשלהכתבות(למעלהמ- 94% )עסקובתופעתהניכורההורי שמאופיינתבמקריקיצוןבהם קיים ניתוקקשרביןהורהוילדו עקב התנהגותמסיתה מצד ההורה האחר. 14 9 דגימת500 תיקיי"סעובר לנוהל התבססה על נתונים שנאספועבור המחקר "החוקלסדר התדיינויות בתיקי משפחה" שהסתייםבמאי2019 . 10 בשנת2019 הוגשו בסך הכל 14,813 תיקי תלה"מ על כל סוגיוענייניו. 11 בשנת הנוהלהוגשו בסך הכל 14,873 תיקי תלה"מ על כל סוגי וענייניו. 12 כאמור, מאחר ולא ניתן לבצע פילוח לפי סוג עניין בתיקי י"ס, בוצעה כניסה פרטנית לכל תיק י"ס בכדי לוודא אם קיימת בקשה עלפי הנוהלאולא. 13 חיפושחופשישלמילותהחיפושבגוגלהוביללמספרתוצאותגדולמאד(כךלמשל,נמצאו2,530 כתבותלצמדהמילים "ניכור הורי" בשנה ל פני כניסת הנוהל לתוקף ו- 3,870 כתבות בשנה שלאחר כניסת הנוהל לתוקף). על כן ובכדי למקד ולדייקאתהממצאיםבחלקזה,בוצעחיפושממוקדרקלכתבותחדשותיות(תחתקטגורייתNews ) שאינןכוללותמידע שיווקי,כתבותרכילותוכדומה. 14 הרחבה אודות תופעת הניכור ההורי תעשה ב פרק שכותרתו"ניכור הורי". 9 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת ממצאים מחקרזהובחןאת השפעותיושל הנוהל על שופטיבתימשפטלעניינימשפחה,עלעורכיהדין,הצדדים להליך וכןגורמיהסיועאשרעוסקיםבנוהלבמסגרתעבודתם. פרקהממ צאיםשלהלןמחולק למספרנושאים,כאשר ישולבובוהןממצאיםכמותייםמניתוחתיקים שעלובמדגמים15והן ממצאיםאיכו תנ ייםמשאלוניםוראיונות שנערכו עם שופטים ,עורכידיןו עו"ס לסדרידין. בשלבהראשוןנתאראתגודלהתופעהכפישעולהמ כמותהתיקיםשעוסקיםב בקשותל הבטחתקשרומוגנות. ממדי התופעה - כמות התיקים שבם הוגשובקשות ל הבטחתקשרומוגנות בחלק זה נערכה בחינה כמותית של מספר התיקים בהם הוגשו בקשות להבטחת קשר טרם כניסת הנוהל לתוקףובמהלכו נתוניםאלומלמדים עלממדי התופעהומגמת השינויבכמות התיקים.. 1. כמותתיקים הטבלה להלן מפרטת את כמות הבקשות שהוגשו בתיקי י"ס ו תלה"מ שכוללים בקשה לסעד דחוף או בקשה לקיצורהליכים בתיקיי"סבלבד)(שעניינםהבטחתקשראומוגנות,כפישנמצאובמדגםעוברלנוהלובמהלכו. יוערכיבחלקמהתיקים הוגשה יותרמבקשהאחת. טבלה2-כמותתיקיםשנמצאורלוונטייםלנוהלמתוךמדגםתיקיי"סותלה"מ מחוז תיקי י"ס תלה"מ 2017 )%( שנתהנוהל)%( 2019 )%( שנתהנוהל)%( צפון ( % 5.9 ) 1 ( % 0.0 ) 0 (2 % 7.4 ) (3 % 7.0 ) חיפה ( % 23.5 ) 4 (8 % 25.0 ) (6 % 22.2 ) (9 % 20.9 ) מרכז ( % 41.2 ) 7 ( % 21.9 ) 7 (8 % 29.6 ) 13 ( % 30.2 ) תלאביב ( % 11.8 ) 2 ( % 12.5 ) 4 (2 % 7.4 ) (2 % 4.7 ) ירושלים ( % 5.9 ) 1 ( % 12.5 ) 4 (3 % 11.1 ) (4 % 9.3 ) דרום ( % 11.8 ) 2 ( % 28.1 ) 9 (6 % 22.2 ) 12 ( % 27.9 ) סה"כ 17 32 27 43 א. תיקיי"ס נתוני הטבלה מלמדים כי ב מדגם 500 תיקי י"ס שנפתחו בשנת 2017 נמצאו רק 17 תיקים בהם יש בקשות שנוגעות ל סוגיות הבטחת קשר ומוגנות. לעומת זאת, במדגם 500 תיקי י"ס שנערך על שנת הנוהל, נמצא כי מספר התיקים בהם ישנן בקשות שנוגעות לנוהל עלה ל- 32 . ממצאים אלו מלמדים אפוא על גידול במספר התיקיםבהם ישנןבקשות שקשורות לנוהל משנת 2017 לשנת הנוהל. ב. תיקיתלה"מ נתוני הטבלה מלמדים כי במדגם 200 תיקי תלה"מ שנפתחו בשנת 2019 נמצאו 27 תיקים בהם יש בקשות שנוגעות לסוגיות הבטחת קשר ומוגנות. לעומת זאת, במדגם 200 תיקי תלה"מ שנערך על שנת הנוהל, נמצא כימספרתיקיהתלה"מבהם ישנןבקשותשקשורות לנוהל עלה ל- 43 תיקים.ממצאיםאלו מלמדים כיקיים גידולבמספרהבקשותבתיקי התלה"ממשנת 2019 ועד לשנתהנוהל. 15 לעיתים ובהתאם לרלוונטיות הנתונים, יבואו ניתוחים ביחס לתיקים ש התווספהבהם הערה לתיק. 10 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת ג. ממדיהתופעהביחסלכלל תיקיי"סותלה"מ על מנת להבין את גודל התופעה על פני כלל תיקי הי"ס והתלה"מ שמוגשים בשנה, בוצעה המרה של אחוז התיקיםשנמצאובמדגםלכללתיקיהי"סוהתלה"משנפתחועוברלנוהלובשנתהנוהל. טבלאות3ו-4 מציגות אתכמות התיקים המוערךשבהם הוגשובקשות להבטחתקשרומוגנות לפיסוג התיקהרלוונטי. תיקיי"ס טבלה3– כמותהתיקיםבמדגםוהמרהשלהםלכמותתיקיי"סבשנת2017 ובשנתהנוהל כמותתיקים סךתיקים מוערך במדגם עם אחוזהבקשות כמותתיקי שכוללבקשות שנה בקשהרלוונטית שהוגשו י"ס להבטחתקשרומוגנות 2017 17 3.4% 18,089 615 שנתהנוהל 32 % 6.4 16,407 1050 שיעורהגידול +88% % 71 + על פי טבלה 3 לעיל , ניתן להעריך ש בשנת 2017 , היו 615 תיקים שבהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומוגנות (שהם 3.4% מסך תיקי הי"ס שנפתחו באותה שנה). לעומת זאת, בשנת הנוהל ניתן להעריך שנפתחו כ- 1050 תיקים שבהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומוגנות (שהם 6.4% מכלל תיקי הי"ס שנפתחו בשנת הנוהל). על פי ממצאים אלו, ניתן לראות עלייה של 71% בכמות התיקים המוערכת שבהם הוגשו בקשות להבטחת קשר משנת2017 לשנת הנוהל. תיקיתלה"מ טבלה4- כמותהתיקיםבמדגםוהמרהשלהםלכמותתיקיתלה"מבשנת2019 ובשנתהנוהל סךתיקים מוערך שכולל בקשות כמותתיקים אחוזהבקשות כמותתיקי בקשות להבטחתקשר שהוגשו במדגם שהוגשו תלה"מ ומוגנות 2019 27 % 5 5. 14,813 2 1 8 שנתהנוהל 43 % 8.8 15,367 49 1,3 שיעורהגידול % 60 + % 66 + על פי טבלה 4 לעיל, ניתן ל העריך שבשנת 2019 היו 812 תיקים שבהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומוגנות (שהם 5.5% מסך תיקי התלה"מ, סוג תובענה בעניין קטין, שנפתחו באותה שנה). לעומת זאת, בשנת הנוהל ניתן להעריך שנפתחו כ- 1,349 תיקים שבהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומוגנות (שהם כ- 9% מכלל תיקי התלה"מ, סוג תובענה בעניין קטין, שנפתחו בשנת הנוהל). כלומר, לפי ממצאים אלו קיים גידול של 66% בכמות התיקיםהמוערכת שבהם הוגשובקשות להבטחתקשרומוגנות משנת2019 לשנת הנוהל. 2. פילוחלפיעניין הבקשות (מוגנות,הבטחתקשר וניכורהורי) נוהלהנשיאהמספקמענהלבקשותמשניסוגים:האחד,בקשותלהבטחתקשרביןהורהלילדיווהשני,בקשות למניעת פגיעה במוגנות ילדים. בטבלה 5 ניתן לראות את פילוח הבקשות להבטחת קשר ומוגנות על פי סוגיהן בתיקיי"סובתיקי תלה"מ: טבלה5-פילוחלפיבקשותלהבטחתקשרומוגנות 11 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת מהותהבקשה תיקי י"ס תיקיתלה"מ 2017 שנתהנוהל 2019 שנתהנוהל הבטחתקשר 13 23 21 29 מוגנות 10 9 9 15 הבטחתקשר 3 1 0 1 ומוגנות16 סה"כ 26 33 30 45 נתוני הטבלה מראים שבתיקי הי"ס מרבית הבקשות שהוגשו בתיקים שרלוונטיים לנוהל, נוגעים להבטחת קשר( 13 בקשותמתוך 26 בקשותבשנת2017 ו- 23 בקשותמתוך33 בשנתהנוהל).בתיקיהתלה"ממצטיירת תמונהדומהלפיהמרביתהבקשותעוסקותגםכןבהבטחתקשר(21 בקשותמתוך30 בשנת2019 ו- 29 בקשות מתוך 45 בקשות בשנת הנוהל). כמו כן, ניכר גידול של 27% ב מספר הבקשות הכולל בתיקי י"ס משנת 2017 לשנת הנוהלוגידולשל50% במספרהבקשותהכוללבתיקיהתלה"ממשנת 2019 לשנת הנוהל.) לעניין מוגנותילדים,בהםעולהחששלפגיעהבילדעלידיאחד מהוריו,עולהכיבתיקיהי"ס חלהירידהקלה במספר הבקשות שעניינן מוגנות משנת 2017 לשנת הנוהל ( 10 בקשות בשנת 2019 לעומת 9 בקשות בשנת הנוהל), אולם בתיקי התלה"מ ניכר גידול של 67% במספר הבקשות (9 בקשות בשנת 2019 לעומת 15 בקשות בשנתהנוהל.) במסגרתהשאלוניםשהועברו לשופטיםנמצא ה מידתהסכמה בינונית-גבוהה לכךשמאזכניסתהנוהללתוקף ישנן בקשות רבות יותר שעוסקות בנושא מוגנות (4.6 בממוצע). הסבר אפשרי לממצא זה עשוי להיות טמון בהעלאתהמודעותלסוגייתהמוגנות ולהבטחתקשר)( כחלקמהנוהל,אולחילופין לעלייהבשיעורהתלונותעל אלימות במשפחה בתקופת הקורונה.17 נוסף על הסברים אלו, ניתן להציע עוד הסבר לגידול במספר הבקשות למוגנות כפי ש עלה מתשובות השופטים, לפיו טענת המוגנות מועלית לעיתים על ידי אחד ההורים "כטענת הגנה"כנגדההורה האחר שמבקש להבטיח את הקשרעם ילדיו– "חרבהופכת להיות המגןוהפוך". התייחסות לטענת המוגנות כטענת הגנה קיבלה ביטוי גם בתיק תלה"מ 51455-03-17 נ.א.מ נ' ש.כ (פורסם בנבו, 5.4.2020 ),שםנכתב ע לידיכב' הש' ארזשני: "מדי פעם ולא בנדיר טוען הורה החפץ בניתוק קשר בין קטין להורה האחר (ואין עסקינן בענייןמגדרי– שניהמיניםלוקיםבכך),כיההורההאחרפגעמיניתבקטין(ולעתיםמלווה הטענהבשכנוע הקטיןלומרכך,ביןשאירעאירועפעוטביןאם לאאירעדבר).מובןמאליו כי פגיעה בקטין, קל וחומר מינית, היא עניין מתועב היוצר צידוק לניתוק הקשר, אך גם עלילתדם"בענייןכזההינהתופעהקשה."הטועןלפגיעהמינית,כשמטרתולהביאבצורה לא מוצדקת לניתוק קשר בין הורה לקטין, יודע היטב כי טענה כזו תגרום לבית המשפט, עד לבירור משטרתי ו/או נוסף, להפסיק את זמני השהות. בכך ניתן אישור חלקי לנתק בקשר ואם לימים תופרך הטענה, לא בנקל יחודש הקשר. ... אם מדובר ב"עלילה", אזי הנפגעממנהנפגעקשות,הואחוששמישיבהממושכתבכלא,תדמיתוושמונפגעיםוצפויים כמהנזקיםנוספים,בהם:א. רתיעהכדיהסכמהלניתוקהקשרובכךנפגעאינטרסהקטין. 16 בחלק מןהבקשות והתיקיםהוגשובקשות לעניין הבטחתקשר ומוגנותיחד. "השלכות משבר הקורונה: עלייה בדיווחים על אלימות במשפחה למוקד 118" משרד הרווחה והביטחון החברתי 17 ( 24.5.2020 ) - השלכות משבר הקורונה: עלייה בדיווחים על אלימות במשפחה למוקד 118 | משרד הרווחה והביטחון החברתי) www.gov.il ( 12 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת ב.המשךהסכסוךבעצימותגבוהה. ג.במקריםמסוימיםאייכולתשלההורהיוזםהניתוק לחזור בו. בכל המקרים נפגעת גם זכות ההורה המנוכר, גם זכות הקטין לקשר עם שני הוריו." 18 כלומר, ייתכנו מקרים בהם אחד ההורים יטען לפגיעה במוגנות ילדו כדי לפגוע בקשר של ההורה השני ו ילדו בשלהאשמתשווא.עםזאתחשובלזכורכיייתכנומקריםשבהםטענתהמוגנות היאאמיתית ,נחוצה ונדרשת כדילהגןעלהילדיםמפניההורההשני(משמע,לאמדוברבטענתשוואבלבד.)במסגרתהמחקרהכמותינבדקו מספר התיקים בהם הוגשו בקשות להבטחת קשר ומנגד הועלו טענות למוגנות ילדים. הבדיקה העלתה כי בתיקיהי"ס ישנםשנימקריםבהםאחדההוריםהעלהטענהשלמוגנותאלמולבקשהלהבטחתקשר ובשנת הנוהל נמצאו ששה מקרים דומים. בתיקי התלה"מ לא נמצאו מקרים בשנת 2019 ובשנת הנוהל נמצאו שני מקרים שבהם הועלתה טענה של מוגנות אל מול בקשה להבטחת קשר. ממצאים אלו מלמדים שבמחקר הנוכחי העלאת טענת המוגנות במקרים בהם הוגשו בקשות להבטחת קשר התרחשה במספר מועט של מקרים. 19 3. פילוחלפיסוגבקשהבתיקייישובסכסוך(י"ס)– סעדדחוף אוקיצורעיכובתקופת הליכים נוהל הנשיאה קובע בסעיפים 5 ו-6 כי במסגרת הליך יישוב סכסוך י"ס)( ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר או בקשה לקיצור עיכוב תקופת ההליכים לצורך פתיחת תלה"מ. בטבלה 6 להלן יובא הפילוח שלהבקשות שהוגשובשנת 2017 ובשנתהנוהל. טבלה6- פילוחלפיסוגבקשה–סעדדחוףאו קיצורעיכוב תקופתהליכים20 קיצורעיכובתקופת שנה סעדדחוף ההליכים 2017 24 5 שנתהנוהל 27 6 נתוני הטבלה מראים כי מרבית הבקשות שהוגשו היו בקשות למתן סעד דחוף (24 בשנת 2017 ו- 27 בשנת הנוהל) לעומת מספר נמוך משמעותית של בקשות לקיצור עיכוב תקופת ההליכים (5 בשנת 2017 ו-6 בשנת הנוהל.) יישום הנוהל סעיף 3 לנוהל קובע כי מטרתו היא "מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם. זאת באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני שיש בו כדי לקדם את טובת הילד". בנוסף, לפי סעיפים 5 ו-7 לנוהל, על השופטים לקבוע דיון בנוכחות 18 תלה"מ17 - 03 - 51455 נ.א.מ נ' ש.כ פורסם בנבו,( 5.4.2020 ) ההדגשות הוספו.)( 19 יוערכינמצאומקריםשבהןהועלובקשותלאשרמפגשיםביןהורהוילדורקבמרכזקשראולחילופיןרקלאחרהדרכה הורית. מקרים אלו לא מהווים מקרי מוגנות מובהקים ולכן לא נכללו בנתונים שצוינו מעלה בנוסף,. ראוי לאזכר לעניין זה את תמ"ש (ת"א) 65418-11-19 ג.ג. נ' ר.ג . (פורסם בנבו, 24.5.2021) בו האם העלילה ע ל האב ועל אביו סב הילדה)(, שהסב פוגע מינית בנכדתו מבלי שהיה לכך כל ביסוס עובדתי. במקרה זה, הש' ארז שני פסק פיצוי בסך של 40,000 ₪ לאב ולסב והוצאות משפט בסך של 50,000 ₪ בגין סיכון לפגיעה בקשר בין הורה וילדו. לדברי השופט, בפסקה 173 ההדגשות הוספו)(: "בוודאי שער אני לכך כי לניכור הורי לא הגענו ואין לפסוק פיצוי, כאילו צלחה מלאכת הנתבעת כדי פגיעה בקשר, יכול וזו לא כוונתה. אולם, הסיכון לפגיעה בקשר קיים והבעה של הטחת אשם כוזב באלימות מינית גם הוא קיים. חזרנו אפוא לקביעה כי שיעור הפיצוי, באין נזק ספציפי, עניין הוא לאומדנא של בית המשפט השוקל את חומרתהדברים, הן את הנזק הרגשיוהנפשי העשוי להיגרם או שנגרם, גםאת הדרך שבהניהלה הנתבעת אתדרכיה." 20 יוער כי בשנת 2017 , ששהתיקים הכילובקשה לסעדדחוף ובקשה לקיצורעיכוב תקופת ההליכים.בשנת2020 היו רק שלושהתיקים שהוגשו בהם בקשה לסעד דחוףובקשה לקיצור עיכובתקופת ההליכיםיחד. 13 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת הצדדים עד14 יום ממועד הגשת הבקשה, או מתן החלטה עלקיצור תקופת עיכוב ההליכים(בתיקי י"ס) לפי סעיף6 לנוהל.21 בפסקאותהבאות תערך בחינהשל החלטות השופטיםופרקיהזמן עד לקבלתה. 1. החלטותראשונות, החלטותאופרטיביותוכמותדיונים לצורך בדיקת אופן הטיפול הראשוני בבקשות להבטחת קשר ומוגנות, תחילה נבדקה מהות ההחלטות הראשונותשנקבעועלידיהשופטים. לאחרקריאתן,נמצאכיניתןלסווגןלשלוש קטגוריותעיקריות כמפורט להלן:ה חלטהלקבלתתגובתהצדהשנ יבלבד; החלטהאופרטיבית ה נוגע תלבקשה, למשלקביעתדיון,קבלת תגובהשלגורמירווחה,בקשתתסקיר,חוותדעתמומחהוכו;'והחלטותמשולבות– קבלתתגובתהצדהשני יחד עם החלטהאופרטיביתנוספת. הממצאים מלמדים כי ברוב תיקי ה י"ס והתלה"מ השופטים ביקשו תחילה את תגובת הצד השני כהחלטה ראשונה בתיק, כשלעיתים החלטה זו הופיעה יחד עם החלטה אופרטיבית נוספת ( בתיקי י"ס - 74% בשנת 2017 ו- 79% בשנת הנוהל; בתיקי תלה"מ - 69% בשנת 2019 ו- 62% בשנת הנוהל.)22 אחד ההסברים לשיעור ההחלטותהגבוהלבקשתתגובתהצדהשנינובע מהצורךהבסיסישלביתהמשפטלשמועאתטענותיושלהצד שכנגד טרם מתן החלטה לגופה של בקשה. לאחר קבלת תגובת הצד השני, סביר להניח שיהיה מצוי בידי השופטים המידע העובדתי הנחוץ להחלטה האם הבקשה המונחת לפניהם נכנסת לגדרי הנוהל ומהם הא מצעים המיטביים משפטיים או טיפוליים)( לטיפול בבקשה (לפירוט הממצאיםלענייןההחלטה הראשונה בתיק ראו נספח א למחקר זה). בתשובות השופטים ניתןלמצוא חיזוק לממצאים לפיהם ההחלטההראשונה תהא לרובקביעה ל קבלתתגובתהצד השני בפרקזמןקצר עלמנת לא לעקרמתוכן את הנוהל. אם כן, ברוב מקרים בהם קיימת בקשה שמוגשת לפי הוראות הנוהל, השופטים יבקשו תחילה את תגובת הצדהשני,ל אחרמכןיחליטוכיצדלסווגאתהבקשהולבסוף יקבעובאילואמצעיםלטפלבה(משפטייםאו טיפוליים). לאחר פילוח ההחלטות הראשונות בבקשות להבטחת קשר ומוגנות, נבדקה גם מהותן של ההחלטות האופרטיביות הראשונות שנקבעו על ידי השופטים. יודגש כי בחלק זה נבדקה מהות ההחלטה האופרטיבית הראשונה מקבלת הבקשה להבטחת קשר, בעיקר מאחר שהנוהל מתמקד בהנעת ראשית תהליך הבטחת קשר. יתר ההחלטות בתיק נבדקו בהקשר של קביעת דיונים בלבד. ייתכנו תיקים שבהם ישנן החלטות אופרטיביות נוספות שניתנו לאחר החלטה זו בתוך מסגרת 14 ימים מהגשת הבקשה להבטחת קשר (לרבות קביעת דיון). כמו כן, מאחר ש תיקי התלה"מ מורכבים במהותם, לעיתים החלטות רלוונטיות יכולות להינתן גםבתיקיםקשורים,שקשוריםלנושאשלהבטחתקשרומוגנות.כאמור,בשלמורכבותהתיקים,קשהלאתר אתכלאותן ההחלטות. לאחר קריאת ה החלטות אופרטיביות , נמצא שניתן לסווגן לשלוש ק טגוריות מרכזיות: האחת, החלטות בהן ניתן הסעד המבוקש בבקשה (או שהבקשה נדחתה;) ה שנייה, החלטות שמהן עולה כי אין צורך במתן סעד דחוף. כלומר, לדעת השופט, בקשות אלו אינן דחופות ולא נדרשות לעמוד בדרישות נוהל. ו השלישית, כל החלטה אופרטיבית, לרבות קביעת דיון בנוכחות הצדדים, קבלת תסקיר, קביעת פגישה במרכז קשר, חוות 21 בעמ"ש (ת"א)21 - 06 - 66615 פלונית נ' אלמונית פורסם בנבו,( 10.11.2021 ) נקבעכך לענייןקביעת הדיון בפרק זמן של 14 ימים:"בנוהלנקבעשבמקריםשעליוהואחל,ישלקייםדיוןבתוך14 יוםממועדהגשתהבקשהולתתהחלטהבבקשה בתוך 14 יום. מטרת הנוהל היא להביא לאחידות הטיפול בבקשות דחופות בנושא הבטחת קשר ומוגנות קטינים, לוודא שמתקייםדיוןבתוך זמן קצר ומתקבלת החלטה סמוך לאחר מכן." 22 השוואה בין תיקי הי"ס לתיקי התלה"מ מלמדת שבתיקי הי"ס שיעור ההחלטות הראשונות לקבלת תגובת הצד השני גבוה מתיקי התלה"מ. הסבר אפשרי עשוי לנבוע מכך שבקשה שמוגשת בתיק תלה"מ (להבדיל מתיק י"ס), מוגשת במסגרת תביעה בצירוף כתב תביעה שמכיל מידע יותר מפורט אודות הסכסוך אשר מקל על השופטים לתת החלטה אופרטיביתבבקשה. 14 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת דעת מומחה, מינוי אפוטרופוס לדין ועוד, או שילוב של החלטות (לפירוט הממצאים לעניין ההחלטה האופרטיביתהראשונהבתיק ראו נספח ב למחקר זה). הממצאיםמלמדיםכיביןעשיריתלרבעמההחלטותהיוהחלטותלמתןהסעדהמבוקשאודחייתוובכךסיימו את הטיפול בבקשה ועל כן לא הצריכו קביעת דיון)(. בתיקי הי"ס, בשנת 2017 החלטות אלו עמדו על 19% ובשנת הנוהל על11% בתיקיהתלה"מ,. החלטותאלו עמדו על13% בשנת 2019 לעומת23% בשנת הנוהל. עוד עולה כי בכ- 14% מן ההחלטות האופרטיביות הראשונות בבקשות בתיקי י"ס שהוגשוטרם כניסת הנוהל לתוקף וב- 17% בתיקי תלה"מ (2019), לא עלה צורך בסעד דחוף בעיני בית המשפט. קרי בקשות אלו אינן נכנסות בגדרי התקנות לעניין סעד דחוף לפי החוק להסדר התדיינויות במשפחה. לעומת זאת, בשנת הנוהל, נתוןזה עמד על31% מהבקשותבתיקיי"סועל9% מהבקשות בתיקיהתלה"מ. במסגרתהמחקרסווגובקשותשהוגשולפיתקנה12 א()(3 )אותקנה16 א()(4 (/) 10 לתקנותלהסדרהתדיינויות,) כבקשותשאינןמתאימותלנוהלבמקריםבהםהשופטצייןזאתבהחלטתואוסברשאיןבמקריםאלודחיפות. בנוסף היו בקשותאשר סווגועל ידי עורכות המחקר כבקשות שאינן מתאימות לנוהל,למשלנתק ממושך בין הורה וילד, במקרה שבו נקבע דיון בפרק זמן עתידי של מספר חודשים או כאשר לא קיים נתק בין הורה וילד לדוגמהרצוןלהרחבתזמני השהותבלבד)(. ביתר הבקשות השופטיםנתנוהחלטותאופרטיביותשכללוקבלתתסקירמעו"סלסדרידין, מינויאפוטרופוס לדין, מינוי מומחה, קביעת דיון ועוד (כ- 67% מתיקי הי"ס לפני הנוהל ו- 58% לאחר כניסתו לתוקף וכ- 70% מתיקי התלה"מ לפניואחרי הנוהל). כאמור, עד כה התמקדנו ב מהות ה החלטות הראשונות ו ה החלטות האופרטיביות הראשונות בטיפול בבקשות להבטחת קשר. עם זאת, מ אחר שהנוהל קובע בסעיפים 5 ו-7 כי יש לקבוע דיון בבקשות להבטחת קשר לא יאוחר מ- 14 ימים ממועד הגשת הבקשה, נתמקד בשיעור ההחלטות בהן נקבע דיון בנוכחות הצדדים, טרם כניסתהנוהללתוקףובמהלכו (ראוטבלה7) .האחוזיםהמוצגיםבטבלההםסךההחלטותלקביעתדיוןמתוך ההחלטות האופרטיביותשקיבלו השופטים(למעטבקשות לקיצורעיכובתקופתההליכים). טבלה7–החלטותל קביעתדיוןבפרקהזמןהקבועבנוהל י"ס תלה"מ 2017 שנתהנוהל 2019 שנתהנוהל אחוזהבקשותבהן נקבעדיוןתוךפחותמ- 8.3% 28.5% 4.5% 10% 14 ימיםמהגשתהבקשה סה"כ הדיוניםשנקבעו 1 4 1 3 אחוז הבקשות בהן התקיים בפועל דיון 8.3% 21.4% 0% 10% תוך פחותמ- 14 ימיםמיום הגשתהבקשה סה"כ הדיונים שהתקיימו 1 3 0 3 טבלה7 מלמדתכימתוך המדגמים,אחוזהבקשותשנמצאורלוונטיותלנוהלובהןנקבעדיוןתוך פחותמ- 14 ימים מהגשת הבקשה גדל בתיקי הי"ס משנת 2017 לשנת הנוהל מ- 8.3% ל- 28.5% (גידול של כמעט פי 3.5 ) ובתיקי התלה"מ מ- 4.5% ל- 10% (גידול של פי 2.2 ). 23 בבדיקה של בקשות אשר סומנו בהערה לתיק על ידי 15 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת השופטיםנמצאכימספרהדיוניםשנקבעובבקשותגבוהיותר.כךלמשלבתיקי הי"ס,בכמחציתמההחלטות ( 25 מתוך 55 החלטות) נקבע דיון בפרק זמן של עד 15 ימים מהגשת הבקשה.24 בדומה, גם בתיקי התלה"מ, בכמחציתמההחלטות (13 מתוך27 החלטות)נקבעדיוןבפרקזמן שלעד14 ימים.כלומר, ניתןלראות עלייה בשיעורהדיוניםשנקבעותוך 14 ימיםבבקשות להבטחתקשר. עם זאת, לאור סעיפים 5 ו- 7 לנוהל, הציפייה היא שאחוז גבוה יותר של דיונים יקבעו בפרק זמן של עד 14 ימיםבבקשותלהבטחתקשר. ישנןמספר סיבותאפשריותלפער:(1 )מאחרשבקשותלהבטחתקשרומוגנות הממצאים; על להשפיע כדי מצומצם מקרים במספר די שכיחות, אינן מלכתחילה (2) קושי באיתור וזיהוי מקרים רלוונטיים לנוהל בשל היעדר הנמקה של השופטים במקרים שבהם הבקשה אינה מתאימה להתברר במסגרת הנוהל. הנמקה כאמור הייתה מובילה לסיווג נכון יותר של הבקשות הרלוונטיות וליצירת בסיס נתונים מדויק יותר לצורכי מחקר שסביר להניח היה מקטין את כמות הבקשות שציפינו שייקבעו ב הם דיו נים תוך 14 יום. (3) סיבה אפשרית נוספת היא שניתן לפרש את תוכנו של סעיף 9 לנוהל כמאפשר מתן החלטה אחרת כאשר קביעת דיון לא מתאפשרת או אינה רצויה מסיבות שונות (למשל היכרות מוקדמת עם המשפחה או שהנסיבות אינן מצריכות קביעת דיון.) (4) בהמשך לסיבה 3 לעיל, עולה כי חלק מהשופטים הביעו הסכמה מועטה עם הצורך בקביעת דיון בפרק זמן של עד 14 ימים, ללא קבלת מידע נוסףשיסייעלקבלהחלטהאודותדחיפותהבקשה אושעשוילעכבטיפולבתיקיםדחופיםאחרים.(5) לעיתים ישנם עיכובים בקבלת תגובתהצד השני לבקשה להבטחת קשר, דבר שמקשה עלקביעת דיון ללא עמדת הצד שכנגד. (6) לבסוף, חלק מעורכי דין ובעלי דין מגישים בקשות ללא כותרת מתאימה לנוהל ובשל כך ייתכן שבקשותאלואינןמטופלותבהתאם להוראות ה נוהלאלאמטופלותכבקשותדחופותבהליךהמשפטי. 2. עמידהבפרקיהזמן הקבועיםבנוהל כאמור,מטרת הנוהל היא "מתןמענהראשוני,יעילומהיר להליכיםדחופיםשעניינם חששלפגיעהבמוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם." בטבלה 8 להלן מוצגים פרקי הזמן בהם ניתנות החלטות בבקשות להבטחתקשר לרבותדיון)(,טרםכניסת הנוהל לתוקףובמהלכו: טבלה8–פרקיהזמןבהםניתנתהחלטהבבקשהלהבטחתקשרומוגנות זמן בין הגשת הבקשה זמן בין הגשת הבקשה למועד ההחלטה מתן למועד מתן ההחלטה האופרטיבית הראשונה בימים)( הראשונה בימים)( ממוצע חציון ממוצע חציון י"ס– בקשה לסעד 2017 1.0 0.0 8.17 1.0 דחוף שנתהנוהל 0.71 0.0 9.37 5.0 י"ס– בקשהלקיצור 2017 3.25 1.0 3.25 1.0 תק'עיכובהליכים שנתהנוהל 0.4 0.0 3.75 0.0 תלה"מ– בקשה לסעד 2019 2.54 1.0 15.27 6.0 זמני שנתהנוהל 1.36 0.0 12.36 7.0 24 בתיקי הי"ס בהםהוספההערהלתיקנמצאשחמשמתוך25 ההחלטותלקביעתדיוןממועדהגשתהבקשהניתנוביום ה- 15 מאחר ומדובר בחמישיתמההחלטותבהן נקבע דיוןהוחלט להוסיף מידע זה.. 16 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת מהטבלהעולהכיפרקיהזמןלקבלתהחלטותבבקשותלהבטחתקשרומוגנותהםקצריםבהתייחסלהחלטה ראשונהולהחלטההאופרטיביתהראשונה.כךלמשל, נתוניהטבלהמלמדיםכיהחלטותראשונות,בתיקיי"ס ובתיקיתלה"מ,ניתנותתוךמספרימיםלכלהמאוחר,הןלפניכניסתהנוהללתוקףוהןבמהלכו.עודעולהכי בשנתהנוהל,ממוצעהזמןביןהגשתלבקשהלהחלטההראשונ ה התקצרבכלסוגיהתיקיםוהבקשותשנבדקו ועומד על יום וחצי לכל המאוחר. יוער כי הנתונים המופיעים בטבלה מכמתים פרק זמן של ימים ושעות בין הגשת הבקשה ומועד מתן ההחלטה ועל כן במקרים בהם מצוין פרק זמן של 0.0 ימים, מדובר בהחלטה שהתקבלה בסמוך לקבלתהבקשה. חיזוק לממצאים אלה עולה מפרקי הזמן הקצרים שנקבעים בהחלטה לקבלת תגובת הצד השני.25 נמצא כי ממוצע מספר ימי התגובה שהשופטים נתנו לצד השני בתיקי י"ס בשנת 2017 ובשנת הנוהל עמדו על כ- 7.5 ימים (7.44 ו- 7.57 בהתאמה) כאשר בתיקי תלה"מ, ממוצע ימי התגובה עמד על 9 ימים הן בשנת 2019 והן בשנת על הנוהל (9.03 ו- 9.33 בהתאמה). מכאן עולה שבשל דחיפות הטיפול בבקשה לעניין הבטחת קשר או מוגנות,בתיהמשפטנותניםהחלטותלקבלתתגובתהצדהשניבפרקזמןנמוךמשמעותיתמפרקהזמןשקבוע בתקנותסד"א. עוד עולה מן הטבלה כי פרקי הזמן בהם השופטים מחליטים החלטה אופרטיבית בבקשה לסעד דחוף בתיקי הי"ס, שאינההחלטהלקבלתתגובתהצד השני, ניתנת בממוצעתוךשמונהימים בשנת2017 ותוךתשעהימים בשנת הנוהל (בהשוואה שנעשתה לתיקי י"ס בהם התווספה הערה לתיק, עולה כי ההחלטה האופרטיבית הראשונה ניתנת תוך כ- 7.5 ימים בממוצע). ביחס לתיקי התלה"מ נמצא כי קיים קיצור בפרק הזמן עד למתן החלטה אופרטיבית מ- 15 ימים בשנת 2019 ל- 12 ימים בלבד בשנת הנוהל (בהשוואה שנעשתה לתיקי תלה"מ בהם התווספה הערה לתיק עולהכי ההחלטה האופרטיביתהראשונה ניתנתתוך חמישהימיםבלבד.), ממצאים אלו מלמדים כי טרם כניסת הנוהל לתוקף ולאחריו, השופטים מחליטים החלטות ראשונות ואופרטיביות בבקשות להבטחת קשר ומוגנות בפרקי זמן קצרים ביותר, שאף התקצרו עם כניסת הנוהל לתוקף בכלל ההחלטות הראשונות. עוד ניכר שיפור בזמני ההחלטות האופרטיביות הראשונות, בבקשות שהוגשובמסגרת התלה"מבשנתהנוהל. 3. דיווחתקופתי עלפיהקבוע בנ והל ,נשיא ים וסגני נשיאים לעניינימשפחהאחראיםעליישומושלהנוהלבבתיהמשפטלענייני משפחההמצוייםבמחוז ותבהם הםמכהנים.שופטאשראינועומדבסדהזמנים הקבועבסעיפים5-7 לנוהל, נדרש לדווח עלכך לסגן הנשיאלעניינימשפחהבמחוזבו הואמכהן.אחתלששהחודשים,סגן הנשיא לענייני משפחה, באמצעות נשיא המחוז בו הוא מכהן, נדרש לדווח למנהל בתי המשפט ובאמצעותו לנשיאת בית המשפט העליון, ולמסור פרטים על בקשות בהן לא נקבע דיון או שלא טופלו בהתאם לנוהל בסד הזמנים שנקבע (עד14 ימים)ואת הנימוקים לכך. ממידעשנמסרמלשכתנשיאתביתהמשפטהעליון,בחודשיםנובמבר2020 ועדאפריל2021 לאהתבצעדיווח לפי הוראות הנוהל , ככל הנראה בשל עמידה בהוראות הנוהל וללא חריגות. בין חודשים מאי ועד אוקטובר 2021 לאהתקבלודיווחים עלחריגותב קיוםהנוהל .ב חודשיםא וקטובר2021 ועדמרץ2022 התקבלודיווחים בנוגעלשנימקרים שחרגומהנוהלו בהם הדיוןבבקשהלהבטחתקשרהתקיים לאחר14 ימיםממועדהגשתה. במקרה הראשון, תיק ב מחוז חיפה, הדיון התקיים 21 ימים לאחר הגשת הבקשה בשל המתנה להגשת חוות 25 בהתאםלהוראותסעיף50 לתקנותסדרדיןאזרחי,לאחרהגשתבקשה,רשאיביתהמשפטלהחליטשהבקשהמצריכה תשובה והתייחסות מהצד שכנגד, וזאת בתוך פרקזמן של20 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או במועדאחרשהורה בית המשפט. 17 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת דעת אפוטרופוס לדין במקרה השני,. בתיק במחוז דרום, הדיון התקיים 16 ימים לאחר הגשת הבקשה בשל הצורךבשמיעתקטין מעבר לדיווחיםאלו, לאנמצאוחריגותנוספות לעמידהבנוהל.. בממצאי השאלונים שמולאו על ידי השופטים נמצאה מידת הסכמה בינונית-גבוהה בכל הנוגע להקפדה על דיווח תקופתי בדבר יישום הנוהל לנשיא או סגןנשיא לעניינימשפחה(4.4 בממוצע), ככל הנראה בשל עמידה בהוראות הנוהל, אשר לא הצריכו דיווח מיוחד לסגני הנשיאים לענייני משפחה. בשאלות הפתוחות חלק מהשופטים הסבירו כי לא היה מקום למתן דיווח מאחר שעמדו ביעדי הנוהל. לחילופין, היו שופטים שטענו כי לאדיווחומאחרולאהובאו בפניהםמקרים על פי הנוהל. תשובות השופטים ו ממצאי דוחות הדיווח מהווים חיזוק לכך שההנחה שבקשות בהן לא נקבע דיון אינ ן מתאימ ות להתברר לפיהנוהל,היאסבירה. יעילות הנוהלוהשפעתו 1. יעילות הנוהל והשפעתו עלטיפולבבקשות להבטחתקשר במסגרת השאלון שהועבר לשופטים, לעורכי הדין ולעו"ס לסדרי דין, נכללו היגדים שנוגעים ליעילות הנוהל והשפעתועלאופןהטיפולבבקשותלהבטחתקשרלפניכניסתהנוהללתוקףולאחריו. היגדיםאלוחולקולשתי טבלאות שיובאו להלן: הראשונה, מידת ה שינוי בטיפול בבקשות להבטחת קשר; השנייה, יעילות הטיפול בבקשות לאחרכניסת הנוהל לתוקף. א. מידתהשינויבטיפולבבקשותלהבטחתקשר השופטים, עורכי הדין והעו"ס לסדרי דין נשאלו מספר היגדים ביחס לשינוי שחל בטיפול בבקשות להבטחת קשר( טבלה9 להלן): טבלה9–היגדיםהנוגעיםלשינויבטיפולבבקשותלהבטחתקשר היגד לא חל שינויבטיפול כניסת הנוהל לתוקף לא הטיפולבבקשות להבטחת בבקשה להבטחתקשר השפיעה עלאופן הטיפול קשרהיהמהיר גם לפני בעקבותהנוהל בבקשה להבטחתקשר כניסת הנוהל לתוקף שופטים 4.6 4.3 6.0 עורכידין - 2.5 2.3 עו"ס לסדרידין - 4.0 26 4.4 27 ניתןלראותכימידתההסכמהשל השופטים עםההיגדיםשעוסקיםבהעדרהשינויבטיפולבבקשותלהבטחת קשר טרם כניסתו לתוקף ולאחר מכן היא גבוהה ועומדת על 5 בממוצע. קרי, השופטים הסכימו במידה בינונית- גבוהה שהנוהל לא הוביל לשינוי בטיפול בבקשה להבטחת קשר, לא השפיע על אופן הטיפול בבקשה להבטחתקשר והסכימו במידה גבוהה שהטיפול היהמהיר גםלפני כניסת הנוהל לתוקף.28 תמיכה בממצאים ניכרת מתשובות השופטים וסגני הנשיאים כי הנוהל לא הוביל לשינוי משמעותי בזמן הטיפול בבקשות להבטחת קשר מאחר ופעלו במהירות עוד בטרם כניסת הנוהל לתוקף, ובשל כך הנוהל לא גרם לשינוידרמטיבניהול התיקים עלידם. 26 ההיגדים שהועברו לעו"ס לסדרי דין היו בנוסח מותאם אליהם. כך למשל, ההיגד שהועבר לעו"ס לסדרי דין במקרה זההיה: "כניסת הנוהל לתוקף לא השפיעה על אופן הטיפול של עו"סלסדרידין בבקשותלהבטחתקשר." 27 נוסח ההיגד שהועבר לעו"ס לסדרי דין היה: "הטיפול בבקשות להבטחת קשר על ידי עו"ס לסדרי דין היה מהיר גם לפני הנוהל לתוקף." 28בחינתפרקהזמןעדמתןההחלטההראשונהוההחלטההאופרטיביתבבקשהלהבטחתקשרמראהשהטיפולבבקשות אלו היה מהירטרם כניסתהנוהל לתוקףוגםלאחר מכן. להרחבה ראו הסברנלווה לטבלה8 . 18 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת באשרל עורכיהדין עולה כילתחושתםחלשינוימשמעותי עםכניסתהנוהללתוקף.כך,נמצאהמידתהסכמה נמוכהעםההיגדיםלפיהםכניסתהנוהללתוקףלאהשפיעהעלאופןהטיפולשלביתהמשפטבבקשהלהבטחת קשר וכי הטיפול בבקשות להבטחת קשר על ידי בתי המשפט היה מהיר גם לפני כניסת הנוהל לתוקף (2.5 ו- 2.3 בממוצעבהתאמה.) ניתוח התשוב ותלשאלההפתוחה "האםהנוהלהוביללשינויבטיפולשלביתהמשפט בבקשות להבטחת קשר ומוגנות וניהול התיק כולו?" מלמד על מגוון דעות וכי לגישת עורכי הדין השינוי המשמעותי עםכניסתהנוהללתוקףהוא בעיקר העלאתהמודעותלסוגייתהבטחתקשר,לצדמקריםשלניצול לרעהשל הנוהלכפישיורחבבהמשך. עו"ס לסדרי דין הסכימו במידה בינונית שהנוהל לא הוביל לשינוי באופן הטיפול שלהם בבקשות להבטחת קשר(4)ובמידהבינונית- גבוההשהטיפול עלידםהיהמהירגםלפניכניסתהנוהללתוקף( 4.4 ). יותרממחצית מהמשיבים(כ- 57% )השיבושלאחללדעת םכלשינויוהםמטפליםבמהירותבבקשות,כפישטיפלובעבר.רבע השיבושהטיפולמהירוממוקדיותרבגללהנוהל.לענייןזהנטעןשהשינויבאלידיביטויבמתןקדימותלטיפול בתיקים אלה והאצה בקצב ההתערבות ולוח הזמנים (מפגשים בהרכבים שונים עם בני המשפחה, איסוף המידע,ביקוריביתוכדומה.) עודעולהמתשובותיהםכילאדיבהפעלתהנוהל,אלאישלהוסיףמסגרותטיפול שחסרותבמגזר הציבוריבשל העלותהגבוההשל הטיפולבמגזר הפרטי.כמוכן,נטעןכי הנוהליצרלחץ נוסף עלהמשפחות ונעשהבו לעיתיםשימושצינימצדההוריםובאיכוחם. ניתן להבין אפוא שהשופטים והעו"ס לסדרי דין סבורים שלא חל שינוי מהותי באופן הטיפול שלהם בבקשות לפני כניסת הנוהל לתוקף וכי הם טיפלו ועודם מטפלים בזריזות בבקשות אלו. לעומת זאת, עורכי הדין סבורים אחרת. לגישתם, חל שינוי משמעותי עם כניסת הנוהל לתוקף ( אם כי בשאלות הפתוחות התייחסובעיקר לשינויבאמצעות העלאת המודעות לסוגיה) . ב. יעילותהטיפולבבקשותלאחרכניסתהנוהללתוקף נוסף על האמור, השופטים ועורכי הדין נשאלו בדבר יעילות הטיפול בבקשות להבטחת קשר לאחר כניסת הנוהל לתוקף: טבלה10 –היגדיםהנוגעיםליעילותהטיפולבבקשותלאחרכניסתהנוהללתוקף היגד הנוהלמאפשר הנוהלמייעל את הנוהלמייעלאת שימושבנוהלמייעל מתןמענהיעיל הטיפול שלבתי הטיפולבבקשות אתההליךכולו, לבקשות המשפטבבקשות העוסקותבנושא לרבותטיפולמצד להבטחתקשר העוסקותבנושא המוגנות30 גורמים חיצוניים31 הבטחת קשר29 שופטים 3.0 - 3.4 - עורכידין - 3.8 4.7 3.3 עלפיטבלה10 ניתןלראותכימידתההסכמהשלה שופטים עםההיגדיםשעוסקיםביעילותהטיפולבבקשות תחת הנוהל עומדת על 3.2 בממוצע. כלומר, ניכרת מידת הסכמה בינונית-נמוכה שהנוהל מאפשר מענה יעיל בבקשות לשמירה על מוגנות ומידת הסכמה נמוכה יותר בבקשות להבטחת קשר ( 3.4 ו-3 בהתאמה). לטענת חלקם, הדבר נובע, בין היתר, מהצורך להסדיר את הכלים שעומדים לרשות בית המשפט במסגרת הנוהל. 29 כפי שהו סבר בפרק מתודולוגית המ חקר יש היגדים שלא הופנו לכל הגורמים שהשתתפו במחקר לכן ישנם מקומות בטבלה בה םלא מופיע ממוצע מידת הסכמה. נוסח ההיגד בשאלון של עורכי הדין היה "הנוהל תורם לשמירה על מוגנותילדים." 30 31נוסחההיגדהמלאהיה:שימושבנוהלמייעלאתההליךכולו,לרבותטיפולמצדגורמיםחיצוניים(למשלקבלתתסקיר בפרק זמן קצר יותר.") 19 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת הסדרה זו תיצור האחדה ו תביא לידיעת כלל השופטים את מכלול הכלים העומדים לרשותם. עם זאת, ישנם שופטיםשרואיםאתהחשיבות והנחיצות שלהנוהל,ככלימרכזישמטפלבקשייקשר שלהוריםעם ילדיהם. באשרל עורכיה דיןניכרשקיימתהסכמהגבוההיותרממידת ההסכמהשלהשופטיםבכלהנוגעלכךשהנוהל מייעל את הטיפול של בתי המשפט בבקשות שעוסקות בנושא הבטחת קשר ומוגנות (4.3 בממוצע.) כמו כן, עורכי הדין הסכימובמידה בינונית-נמוכה( 3.3 בממוצע) ששימושבנוהלמייעלאתההליךכולו, לרבותטיפול מצדגורמיםחיצוניים(למשלקבלתתסקירבפרקזמןקצריותר). כלומר,עורכיהדיןמכיריםבחשיבותהנוהל ולרובשבעירצון,אךסבוריםשישמקום לערוךבו שינוייםשיובילו ליעילותרבהיותר ביישומו. העו"סלסדרידין נשאלוגם כן כיצדהנוהללהבטחתקשרהשפיעעלהקשרביןהוריםוילדיםבאופןכלליועל מניעה וטיפול במקרי ניכור הורי בפרט. כ- 37% מהמשיבים ציינו כי הנוהל הוביל לטיפול מהיר יותר במקרי הבטחת קשר. בנוסף, כ- 18% מתו כם סברו שהנוהל השפיע לטובה על הקשר בין הורים וילדיהם כו- 9% ציינו שהנוהל העלה את המודעות לסוגיה עם זאת,. 9% ציינו את מצוקת כוח האדם כגורם שפוגע באופן הטיפול במקרים אלו ו- 9% אחרים ציינו שהנוהל לא הוביל לשינוי בקשר בין הורים וילדיהם. עודיצוין כי 7% השיבו שבמקרים שלניכור הורי הנוהלאינויכול להשפיע. 2. השפעות הנוהלעלעבו דת השופט במסגרת המחקר נבדק בנוסף מהן השפעותיו שלהנוהלעל עבודת השופטממספרהיבטיםמרכזיים שיתוארובנפרד: השפעת הנוהל על מידת העצמאות השיפוטית; הנוהלככלילתעדוףבקשותבתיק; ועיכוב אפשריבטיפולבבקשותאחרותבתיק (ראוטבלה11 ): טבלה11 –היגדיםהנוגעיםלהשפעתהנוהלעלהשופט היגד הנוהלאינו פוגע הנוהלמהווהכלי כניסת הנוהל לתוקףהובילה בעצמאות לתעדוףסדר הטיפול לעיכובבטיפולבבקשותאחרות השיפוטית שלי בבקשותבתיק בתיקמשפחה שופטים 5.0 3.2 3.5 עורכידין - - 2.7 עו"ס לסדרידין 4.3 32 א. עצמאותשיפוטיתשלהשופטים מידת ההסכמה של השופטים עם ההיגד לפיו הנוהל אינו פוגע בעצמאות השיפוטית שלהם היא גבוהה (5.0 בממוצע).נתוןזהמלמדכי השופטיםסבוריםשהנוהלאינוכובלאתשיקול דעתם להכריעבסוגיותמהותיות שונותשעולותבהתאםלנסיבותהספציפיותשלהתיקיםשבפניהם. עםזאת, מיעוטהשופטים הדגישו כיאחד החסרונות המרכזיים של הנוהל הוא הגבלת שיקול הדעת ה דיוני/טכני באמצעות חיובם לקבוע דיון או לתת החלטה בבקשה בפרקזמן שלעד14 יום. ב. עיכובבטיפולבתיקימשפחהאחריםבעקבותהנוהל מידת הסכמה של השופטים עם ההיגד לפיו כניסת הנוהל לתוקף הובילה לעיכוב בבקשות אחרות בתיקי משפחההיאבינונית- נמוכה(3.5 בממוצע.)לטענתהשופטיםישחשיבותבמתןקדימותלטיפולבנתקביןהורה ולילדיו,אולםהקושיהמרכזיהואבכךשבתיהמשפטלעניינימשפחה עמוסיםממילאועוסקיםבמגווןבקשות מורכבותודחופות לא פחותמבקשות להבטחתקשר. 32 נוסחההיגדשהועברלעו"סלסדרידיןהיה:"כניסת הנוהללתוקף הובילהלעיכובבטיפולבתיקיםאחריםשמטופלים עלידי העו"סלסדרי דין." 20 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת מידת ההסכמה של עורכיהדין עםסוגייתעיכובהטיפולבתי קי משפחהאחריםבעקבות הנוהל הייתהנמוכה מזושל השופטיםועמדה על 2.7 בממוצע.כלומר,עורכיהדין מסכימים במידהמועטה שהנוהלמוביללעיכוב בטיפולבבקשותאחרותבתיקימשפחה. עו"ס לסדרי דין הביעו מידת הסכמה בינונית- גבוהה (4.3 ) שכניסת הנוהל לתוקף הובילה לעיכוב בטיפול בתיקים אחרים שמטופלים על ידי העו"ס לסדרי דין. קרי, לתחושתם הטיפול הדחוף בנוהל מוביל לעיכוב בטיפול במקרים אחרים שמטופלים על ידם. לדברי אחד המשיבים: "עלהגופיםהמעורביםלהביןשעו"ס לסדרידיןמטפלבכלרגענתוןבמקריםמסועפיםומורכבים,חשוףלתסכולים,לחוסרסבלנותואףלאלימות כוחם. ובאי משפחות מצד דרישהלהגישתגובהתוךמספרימיםמחייבתלדחותאתהטיפולבמשפחותשכברבתהליךעבודהומייצרת חוסריעילותמולהמשפ חותהוותיקותומולהמשפחותהחדשות". ג. נוהלככלילתעדוףבקשותבתיק מידת ההסכמה של השופטים עם ההיגד לפיו הנוהל מהווה כלי לתעדוף סדר הטיפול בבקשות בתיק היא בינונית- נמוכה ( 3.2 בממוצע). כלומר, השופטים אינם רואים בנוהל ככלי עזר שמסייע להם במתן קדימות לבקשות להבטחתקשר עלפניבקשותאחרות מאחרשתעדוף זה התקיים גםטרם הנוהל. ד. הנוהלככליניהוליוככלי להובלתשינויהתנהגותיבקרבשופטים במסגרת השאלונים שהועברו בקרב סגני בתי משפט לענייני משפחה הם נשאלו האם הנוהל משמש, בין היתר, ככלי ניהולי להקפדה על טיפול יעיל בבקשות להבטחת קשר ובנוסף, האם לגישתם נוהלי הנשיאה מהווים כלי מיטבי להובלת שינוי התנהגותי בקרב שופטים. 33 בהתייחס לנוהל ככלי ניהולי, חמישה סגנים השיבובשלילה בעיקרבשל הקושיבסימון,איתורומעקב אחר בק שותאלו. כמענהלשאלההאםנהליהנשיאהמהוויםכלימיטבילהובלתשינויהתנהגותיבקרב ה שופטים, ארבעהסגנים ה סכימו והביאוכדוגמהאתנוהל הנשיאה לענייןמזונותזמנייםשניתןלבדיקה,יישוםומדידה לעומתהנוהל הנוכחילהבטחתקשר.לעומתם, שניסגניםהשיבושלא ,בשל הפגיעהבגמישותהניהוליתשלהשופט ים לטפל ב הליכיםה דחו פיםב יותרבעיני הםעלפישיקולדעת םוהיכרות םעםההליכים,בעליהדיןונסיבותיהם( פעמים רבותשופט ימשפחהמלוו יםמשפחותתקופהממושכתומכיר ים היטבאת הטיפולהדרוש עבורם.) 3. יעילות הנוהל והשפעותיו עלטובת הילדו המשפחה במסגרתהמחקרהשופטיםועורכיהדיןנשאלואודותמידת היעילות שלהנוהלוהשפעתועלטובתהילדבפרט והמשפחהבכלל (ראוטבלה 12 .) טבלה12 –היגדיםהנוגעיםלהשפעתהנוהלעלטובתהילדוהמשפחה 33 להרחבה אודות סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע הוראות נוהל, ראו: בג"ץ 4703/14 עו"ד מיכאל שרון נ' נשיא בית המשפט העליון (פורסם בנבו, 30.11.14 ) . שם בפסקה 17 נכתב: "הנשיא עומד בראש מערכת המונה, מאות רבות של שופטות ושופטים המכהנים בעשרות בתי משפט שונים; הוא לא יוכל לבצע תפקידו בלא כללים המתבקשים לצורך ניהולה היומיומי של המערכת, כדי שתנהג ותונהג באורח אחיד, שויוני ומסודר ככל הניתן, למתן השירות הראוי לציבור. אשוב ואומר, הדבר מתבקש מכוח חוק בתי המשפט, ומן הכורח שהוליד נוהג, מסמכותו הכרוכה במעטפת השיפוטית של המשיב וטבועה בה ומסמכותה של כל רשות מינהלית להוציא הנחיות פנימיות. לנוהג ולמסורת שנוצרו נודעמשקלרב,וחזקהעלשריהמשפטיםכימעשההבאלייעלאתהעבודההשיפוטיתואתתפקודהמערכתהואלרוחם. עם זאת, סבורני כי בשים לב לייחודו של המקצוע השיפוטי ובמיוחד לחשיבותו של שיקול הדעת העצמאי בעבודתו של השופט היושב בדין, שיקול דעת הניתן לו מכוח הדין, ושהוא יסוד מוסד בעבודה השיפוטית (ראו עע"מ 3908/11 הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר, פסקאות 33-26 לחוות דעתה של השופטת ארבל (2014) ), ברי כי נהלים – בכל חשיבותם – אינם באים ואינם יכולים לצמצם את שיקול דעתו של השופט הדן. הם מהווים איפוא מתווה דרך כללי, כפרשנות של ראש המערכת לדרך הניהולית הנכונה שיבור לו השופט במלאכת יומו. אכן, אין מדובר בחקיקה ראשית או משנית המשתפת את הציבור בעיצובה באורח כזה או אחר, וגם לא נפגע שיקול הדעת השיפוטי – אך השופט הסביר ילך, ככל שהדבר מתאפשר, לאורן שלהנחיותאלה, הבאות לתועלתהכלל." 21 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת היגד הנוהל הנוהלתורם מידתשביעות הרצון מידתשביעות מקדםאת למניעת החמרה של הצדדים להליך הרצון שלעורכי טובת הילד בקשרביןהורה המשפטימהנוהל הדיןמהנוהל וילד גבוהה נמוכה שופטים 3.9 - - - עורכידין 4.3 4.5 4.1 4.5 עו"ס לסדרידין 5.7 34 5.3 35 מידתההסכמהשלהשופטים עםההיגדלפיו הנוהלמקדםאתטובתהילדהיאבינונית- נמוכהועומדתעל3.9 בממוצע. אצל עורכי הדין מידת ההסכמה גבוהה יותר ועומדת על 4.3 בממוצע ואצל העו"ס לסדרי דין מידת ההסכמה הגבוהה ביותר (5.7 בממוצע). כמו כן, נמצאה מידת הסכמה בינונית- גבוהה מצד עורכי הדין ( 4.5 בממוצע) ומידת הסכמה גבוהה מצד העו"ס לסדרי דין (5.3 בממוצע) עם ההיגד לפיו הנוהל תורם למניעת החמרהבקשרבין הורה וילד. כךעולהשיש ערךלנוהלאשרביכולתו להטיבעם הילדומשפחתו. השופטים ,עורכיהדיןוהעו"סלסדריהדין התייחסובתשובותיהם ל חשיבותהנוהלבקידוםטו בתהילד באופן כללי ובהעברתהמסרכיהקשרשלהילדעםשניהוריובעדיפותעליונה.לדבריהם, הנוהלנועדלסייעבקשיים שלהבטחתקשרשלהורהעםילדיו,ומדוברלפיכךבנוהלחיובי.עודעלהמצדעורכיהדיןשהנוהלהוא"עדיין טיפהבים וכידרושיםכליםמשמעותיים יותר לטיפולבנושא,כולל חקיקהרחבה." בהתייחס להשפעת הנוהל על הקשר בין הורים וילדיהם, ישנם שופטים שהדגישו כי עצם קיום הנוהל מקל על בית המשפט להסביר לצדדים את החשיבות שהמערכת רואה בטיפול מהיר בתיקים האלה (להבדיל ממקריםאחרים).מצד עורכיהדיןצויןעלידיחלקםכיהנוהלנותןאפשרות(ותקווה)להוריםמנותקיהקשר ויכול לסייע לגדיעת ניכורטרם הפיכתו לכרוני. אחרים היו פחותחיובייםכלפי השפעת הנוהלוטענושהכלים הנוכחייםשקיימיםבידיבתיהמשפטאינםמספקייעילים. באשר לשביעות רצוןהצדדים, עולה כי עורכי הדין סבוריםשהצדדים שבעי רצון מהנוהל במידה בינונית (4.1 בממוצע).לעומתזאת,עורכיהדיןהסכימובמידהבינונית- גבוההכישביעותהרצוןשלהםמהנוהל נמוכה( 4.5 בממוצע.) עו"ס לסדרי דין נשאלו גם כן מהי להערכתם מידת שביעות הרצון מהנוהל מצד ההורים בהם הם מטפלים. 26% השיבו ששביעות הרצון תלויה ב זהות , המטרות והאינטרסים של הצד המבקש. 19% השיבו ששביעות הרצוןשלההוריםנמוכהבעיקרמאחרשמדוברבאוכלוסייהשמצויהבפתרוןסכסוךבעצימותגבוהה במיוחד כאשר בקשתם להבטחת קשר לא מתקבלת. 16% מהעו"ס לסדרי דין סברו שההורים דווקא שבעי רצון מהנוהל מאחרשהואנותןמענהדחוףיותרלצורךמניעתהתקבעותאוהחמרתהקשייםבקשר.כ- 11% השיבו שאינםיכוליםלהעריךאתמידתשביעותהרצוןשלההוריםו- 12% השיבושאיןמודעותלנוהלבקרבההורים שבהם הםמטפלים. 4. השפעת הנוהל עלמועדקבלתהסעד המבוקש ומשךהטיפולבהליך כולו. מטרת הנוהל היא הנעת הליך הבטחת הקשר בין הורה וילדו ולא ו דווקא קיצור מועד קבלת הסעד. עם זאת, במסגרת המחקר נבדק האם הנוהל הוביל לשינוי בפרק הזמן ממועד הגשת הבקשה ועד קבלת סעד כלשהו בעניינה. לצורךכך, נערכהבדיקהכמותית אודותפרקהזמן ממועד הגשתהבקשהועד קבלתהסעד המבוקש בבקשה(אודחיית הבקשהלמתןהסעד)עלידיביתהמשפט. לצורך בדיקהזו, "מתןסעד" הוגדרעלפימהות 34 נוסח ההיגד שהועבר לעו"ס לסדרי דין היה: "הנוהל להבטחת קשר ומוגנות מקדם אתטובת הילד." 35 נוסח ההיגד שהועבר לעו"סלסדרידין היה: "הנוהלתורםלמניעת החמרה בטיבהקשרבין הורה וילד." 22 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת הבקשה שהוגשה. כך למשל, ככל שהבקשה להבטחת קשר עסקה בחידוש קשר בין הורה וילד, תאריך מתן הסעדנקבעכמועדשבובית המשפט החליט שעלהורהלהיפגש עם ילדו גםאםכסעדזמני.)( בהתאם,תאריך ש בו בית המשפט קבע מפורשות שאין מקום לתת את הסעד המבוקש בבקשה להבטחת קשר הוא תאריך דחיית הסעד. כך בהתאם, ככל שהבקשה שהוגשה עסקה בניכור הורי, תאריך מתן הסעד היה התאריך בו השופט קבע שעל ההורה להפסיק לנכר את הילד מול ההורה השני , או שדחה את הבקשה. נדגיש כי במקרים מסוימים השופט מסתייע בעובדת סוציאלית לסדרי דין כדי לקבוע את זמני השהות. במקרים אלה, ככל שהשופט החליט שהעובדת הסוציאלית תקבע זמני שהות, זה התאריך שנקבע כמתן הסעד. לעומת זאת, ככל שהוא ביקש מהעובדת הסוציאלית רק להמליץ על זמני שהות, בשונה מלקבוע זמני שהות וליישמם, תאריך זה לאנקבעכמתן הסעד. בדיקתפרקהזמןשביןהגשתהבקשהועדלקבלהאודחייתשלמתןהסעדהמבוקשהעלאתהממצאיםשיובאו בטבלה13 להלן: טבלה13 - פרקהזמןשביןהגשתהבקשהלהבטחתקשרועדמועדקבלתהסעד(אודחייתהסעד המבוקש)(בימים) י"ס תלה"מ 2017 שנתהנוהל 2019 שנתהנוהל ממוצע 27.16 21 88.5 48.5 חציון 12 14 23 26 מקסימום 103 86 655 213 ממצאי הטבלה מלמדים שבשנת הנוהל חלה ירידה משמעותית בזמן הממוצע בין הגשת הבקשה לקבלת הסעד המבוקש (או דחייתו) בתיקי התלה"מ ובתיקי הי"ס במילים אחרות,. למרות שהוראות הנוהל מתמקדות ב האצת הטיפול הראשוני בבקשות להבטחת קשר ולא בקיצור מועד מתן הסעד, ניכר ש הנוהל והשיח שנוצר סביבו ה ביא ו לצמצום של פרק הזמן שבין הגשת הבקשה ועד לקבלת הסעד המבוקש גם במקרים בהם לא נקבע דיון . בנוסף, הנוהל הוביל לצמצום בזמני המקסימום בתיקי י"ס ותלה"מ כלומר,( קיצור משךהזמןעדלקבלתהסעדאודחייתובתיקיםשמשכםארוךבאופןחריג). יוערכילעיתיםפרקהזמן עדמתן הסעד התארךבשלרצון השופט להכריעלעניין הסעדהמבוקש לאחרקבלתתסקיר מגורמיהרווחה. נוסף על ממצאים אלו, השאלון כלל היגדים שנוגעים ל מ שך הטיפול בבקשה ובהליך כולו. למרות שההליך המשפטי והטיפולי במקרי הבטחת קשר אורך זמן ומצריך לא רק קיום מפגש ראשוני בין הורה לילד, אלא יצירתקשר"איכותי"שיהווהבסיסאיתןלקשרממושךויציבבי ניהם,ולמרותש מטרתהנוהלאינהלקצראת משך ההליך כולו או אתמשך הטיפול בבקשה להבטחת קשר, מצאנו לנכון לשאול את השופטים ועורכי הדין אודות השפעת הנוהלעלמשך הטיפולב בקשהוב הליךכולו ,כמפורט להלן: טבלה14 –היגדיםהנוגעיםלהשפעתהנוהלעלמשךהטיפולבבקשהובהליךכולו היגד עמידהבנוהלמקצרת עמידהבנוהל הנוהלהוביל לטיפול את הטיפולהכולל מקצרתאת הטיפול בבקשה להבטחת בבקשה להבטחתקשר בתיקכולו קשרתוך 14 ימים שופטים 3.2 2.5 3.8 עורכידין 4.9 3.8 3.3 23 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת הממצאיםמלמדיםשניכרתמידתהסכמה בינונית- נמוכה מצדה שופטים שעמידהבנוהלמקצרתאתהטיפול בבקשהלהבטחתקשר( 3.2 בממוצע)ו במידהנמוכהמקצרתאתה טיפולבתיקכולו( 2.5 בממוצע).עורכיהדין לעומתזאת,הסכימובמידהבינונית- גבוההשעמידהבנוהלמקצרתאתהטיפולהכוללבבקשה(4.9 )אךבמידה בינונית- נמוכה שעמידהבנוהלמקצרתאת הטיפולבתיקכולו (3.8 .) כמו כן נמצאה מידת הסכמה בינונית-נמוכה מצד השופטים ועורכי הדין עם ההיגדלפיו הנוהל הוביל לטיפול בבקשה להבטחתקשרתוך 14 ימים (3.8 ו- 3.3 בממוצעבהתאמה.) מתוךתשובותהשופטים עלוסוגיותנוספות.הראשונה,שההליךהמתאיםיותרלבירורבקשותלהבטחתקשר הוא התלה"מ (על פני הי"ס) לאור פרק הזמן שקבוע בחוק לדיון בתיק הי"ס, והרציונל של תיקי הי"ס שאינו תואם את כמות ה בקשות, ההחלטות והג ורמים שלישיים המעורבים בבקשות להבטחת קשר. סוגיה נוספת שהועלתה על ידי השופטים ועורכי הדין הייתה זמן הטיפול הממושך מצד גורמי הרווחה וביניהם העו"ס לסדרידין. כךלמשל השופטים טענוכיקייםזמןההמתנה ממושך(לעיתיםמספרחודשים)עדלקבלתתסקיר מצד גורמי הרווחה. עורכי הדין טענו בדומה כי אין סנכרון בין מהירות הטיפול מצד בית המשפט לבין גורמי הרווחה. לגישתם, בהעדר מענה מהיר מצד גורמי הרווחה ההליך נמשך מספר חודשים ומטיל עלויות גבוהות עלהצדדים( למשל, הצורךבמימוןמומחיםפרטיים). בשאלונים שהופנו לעו"ס לסדרי דין כשליש מהם השיבו שפרק הזמן שנחוץ לטיפול במקרי הבטחת קשר ומוגנות משתנה ממשפחה למשפחה ושפרק הזמן הממוצע לדעתם שנדרש להכין תסקיר עומד על כפחות מחודשיים (51 ימים) 36. לדבריהם משך הטיפול מוכתב על ידי העומס הקיים אצל גורמי הרווחה (בין היתר נטען שהם מטפלים בנושאים נוספים וחלקם מוגדרים ב- 25% משרה בלבד) וניתן לקצר אותו על ידי שימוש במעניםנוספים ומותאמיםבקהילה (למשל, מרכזיםטיפוליםעם התמחותבקשרהוריובמניעת ניכור)או על ידי הוספת עו"סים ל סדרי דין שיפעלו ישירות בסמכות בית המשפט ולא כשליחי הרשות המקומית. בנוסף נטען שטיפול בבקשות להבטחת קשר מצריך עבודת צוות ותיאומים מול גורמים רבים שמארי כים את זמן הטיפול. ניתן לשער ש אורכם של ההליכים וניהול התיק כולו הושפעו גם מהתפרצות נגיף הקורונה בשנת 2020 . התפרצות הקורונה הובילה לדחיות וביטולים של דיונים עקב סגרים, בידוד וחולי של שופטים, עורכי דין והצדדים. נוסף על כך, גם ההליך הטיפולי התארך בעקבות אותם סגרים, בידודים ותחלואה אשר מנעו מפגשים שלהורים וילדיהם. בקשותשהוגשו שואינןמתאימות להתבררבמסגרת הנוהל הנוהל כאמורמתייחס לשתיסוגיות ייחודיות– מתן החלטה, קביעת דיון בפרק זמן של 14 יום ודיווח אודות יישום הנוהל. עם זאת, הנוהל אינו מפרט אילו מקרים חלים במסגרת הנוהל ואילו לא. במסגרת השאלונים, ולאור טענות לעלייה במספר הבקשות ש מוגשות במסגרת הנוהל ושאינן מתאימות להתברר במסגרתו, השופטים התבקשו להשיב על מספר היגדים הקשורים לסוגיה זו. ההיגד הראשון היה האם לגישתם בקשה להבטחתקשרשמוגשתבמסגרתהנוהלולבסוףנדחיתנתפסתכבקשתסרק.מידתההסכמהשלהשופטיםעם היגד זה הייתה בינונית-גבוהה ו עמדה על 4.6 בממוצע. עם זאת, לגישתם לא כל בקשה שנדחית היא בקשת סרקככלהנראהמהטעםשישנןבקשותשמוגשותבתוםלבוכאלושמכורחהמציאותאינן מתקבלות. בנוסף, נמצאה מידת הסכמה גבוהה עם ההיגדים לפיהם הנוהל הוביל לעלייה בכמות בקשות הסרק שהוגשו ועליה בכמות בקשות הסרק העוסקות בניכור הורי ( 5.4 ו- 5.1 בממוצע בהתאמה). ניתוח שאלוני עורכי הדין 36 יוער כי במענה לשאלתמשך הכנתהתסקיר, חלק מהעו"סלסדרי דין השיבוכיהזמן שציינו אינוכולל טיפול בתיקים אחרים או כפופים לשיתוף פעולה מצדההוריםוכדומה.קרי,ייתכן והזמןבפועל הוא ממושך יותר מממוצע זה. 24 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת גםמראהמידתהסכמהגבוהה(אך נמוכה מזושלהשופטים)עםההיגדיםלפיהםהנוהלהוביללעלייהבכמות בקשות הסרק שהוגשוועליהבכמותבקשות הסרק העוסקות בניכור הורי (4.6 ו- 4.5 בממוצעבהתאמה). בחינה כמותית במדגמי התיקים, בדבר מספר הבקשות שהוגשו ושאינן מתאימות לכאורה להתברר במסגרת הנוהל מלמדת כי בשנת הנוהל בתיקי תלה"מ נמצאו ארבע בקשות מתוך 43 ( 9.3% ) ובתיקי י"ס נמצאו תשע בקשות מתוך 29 ( 31.0% ) שלא היו מתאימות לנוהל.37 כלומר, הממצאים מלמדים כי בתיקי הי"ס כשליש מהבקשות שהוגשו בשנת הנוהל נמצאו כבקשות שאינן מתאימות לנוהל ובתיקי התלה"מ, כעשירית מהבקשות. 1. טיפול השופטיםבבקשותשאינןמתאימות להתבררבמסגרת הנוהל כאשר השופטים נשאלו כיצד הם מתנהלים במקרים של בקשות שאינן מתאימות לנוהל, הם הביעו מידת הסכמה גבוהה (5.9 בממוצע) עם ההיגד לפיו במקרים בהם מוגשת בקשה להבטחת קשר שאינה מתאימה להתברר לפי הוראות הנוהל, הם מציינים זאת בהחלטתם. לעומת זאת, נמצאה מידת הסכמה נמוכה (2.7 בממוצע) עם ההיגד לפיו השופטים משיתים הוצאות בגין בקשות שאינן מוגשות בהתאם לנוהל. השופטים בתשובותיהםתמכובאמורוציינוכייסתפקובהעברתביקורתבהחלטהאומתןהתראה ,ללאהוצאות, עלצד שהגישבקשהשאינהמתאימה להתבררבמסגרת הנוהל וזאת בכדי לא להחריףאת הסכסוך ביןהצדדים. עורכי הדין התייחסו גם כן לסוגיית הבקשות שאינן מתאימות לנוהל. הם הביעו מידת הסכמה בינונית עם ההיגדלפיובמקריםבהםמוגשתבקשה להבטחתקשרשאינה מתאימה להתברר לפיהוראות הנוהל,השופט מציין זאת בהחלטתו (4.1 בממוצע.) חלק מעורכי הדין ציינו כי השופטים מעבירים ביקורת אך מט ילים מעט מדי סנקציות בגין בקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל . אחרים סברו כי יש לציין בנוהל באופן מפורשמהתהיה הסנקציהבגין הגשתבקשותסרקשכזו. עו"ס לסדרי דין נשאלו גם כן לעניין טיפול בבקשות שלא בהתאם לנוהל. מעל מחצית מהמשיבים על שאלה טענו שהם נתקלו בבקשות שאינן מתאימות להתברר בהתאם לנוהל לעומת משיבים שהשיבו בשלילה (22 לעומת 16 ). דוגמאות שהובאו לכך היו שאחד מהצדדים הגיש בקשה להבטחת קשר בשל רצונו לשנות הסדר ראייה קיימים, קושי בהתמודדות עם הפרידה, כחלק ממאבק בגובה דמי המזונות או חלוקת הרכוש בין הצדדים. במקרים מסוימים נמצא כי בית המשפט מח ייב בהוצאות צד שעושה שימוש לרעה בנוהל. אחת הדוגמאות מופיעהבתלה"מ(פ"ת)21 - 05 - 40798 פלוניתנ'אלמוני, 38 במקרהזההוחלטעלידיכב'הש'רבק המקייסכך: "בדומה לרציונל הקיים בסעיף 11 לחוק מניעת אלימות במשפחה39 , שקובע פיצוי בגין שימוש לרעה בבקשה לצו הגנה, על בית המשפט להביע את מורת רוחו כאשר נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה אשר נקבע על מנת שבית המשפט יוכל לתת סעד מידי למקרים שבהם אכן קיים חשש לפגיעה בזכויות הקטין לקשר עם מי מהוריו או פגיעה 37 למרות שהנוהל נכנס לתוקף רק באוקטובר 2020 , נערכה בדיקה אודות המקרים שבהם הוגשו בקשות שאינן נכנסות בגדריהתקנותלענייןסעדדחוף לפיהחוקלהסדרהתדיינויותבמשפחה .כךנמצאשבתיקיתלה"ממשנת2019 5– מתוך 30 בקשות (16.6% )ובתיקי י"ס משנת2017 3– מתוך 21 בקשות (15.7%)נמצאו שאינןמתאימותלהתברר כסעדדחוף. 38 תלה"מ (פ"ת) 21 - 05 - 40798 פלונית נ' אלמוני פורסם בנבו,( 26.5.2022 ). במקרה זה המבקשת ביקשה להעביר את ההליך שהגישה במסגרת הנוהל לשופט מוקד בשל ניכור הורי. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה. במקרה נוסף, רמ"ש (ת"א) 43086-05-21 י.ר נ' ס.ע.ר פורסם בנבו,( 27.5.2021 ) נקבע כי מאחר ועוה"ד הגיש שש בקשות מטעמו לקביעת מועד דיון בבקשתו למוגנות קטינים ב פרק זמן של שבועיים "שלפחות חלקן הוגשו בהתעלמות מוחלטת מהחלטות ביהמ"ש קמא" הוא עשה שימוש לרעה בהליכי משפט לפי תקנה 151(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 ועלכןנדחו בקשותיו לביטולהוצאות שנפסקולו. 39 חוקלמניעתאלימותבמשפחה, תשנ"א - 1991 . 25 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת במוגנותו... אנירואהלנכוןלחייבאתהמבקשתבגיןניהולהליךזהבהוצאותהמשיב... ובהוצאות לטובתאוצר המדינהבסך של 10,000 ".₪ במקרהאחר,עמ"ש(ת"א)21 - 06 - 66615 פלונית נ' אלמונית40 קבעכב' השנפתלישילהכך: "הנוהל נוצר לצורך טיפול בבעיות דחופות ביותר שלא מאפשרות המתנה מעבר לימים בודדים, בדומה למועדים המתוחמים והקצרים שנקבעו בחוק למניעת אלימות במשפחה,תשנ"א- 1991 ובחוקלמניעתהטרדהמאיימת,תשס"ב- 2001 .ישלהקפידלא לעשותשימושלרעהבנוהל למקרים שלא נועדו להפעלתו.ישלעמודעל המשמרולמנוע מצב שבו ייעשה שימוש בנוהל על מנת לקפוץ לראש התור ולעקוף מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט בהתאם לסדרי עבודתו הרגילים של בית המשפט לעניינימשפחה, שהוא עמוסבמיוחד." ב מקרה האמור שבו נקבע כי קיים קשר רציף וקבוע בין כל אחת מהאימהות לבין הקטינות וגם כי לא ארע שום מעשה שמצריך פעולה מידית להגנה על הקטינות, הוחלט לחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות הליך בסך 25,000 ₪ ולהורות להעביר את הערובה שהמערערת הפקידה על פירותיה לידי ב"כ המשיבה, על חשבון ההוצאות. 2. הגדרתבקשהשאינהמתאימה להתבררבמסגרת הנוהל כאמור,קייםקושימחקרילהבחיןביןבקשותשמתאימותלהתבררבמסגרתהנוהלובקשותשאינןמתאימות להתנהל במסגרתו. הסיבות לכך עשויות לנבוע מהגשת בקשה ללא כותרת מתאימה או שההחלטות מצד בית המשפט אינן כוללות התייחסות לנוהל או נימוק לכך שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל, לרבות אי הוספתהערהלתיק.הקושי בזיהויהבקשותבמסגרתמחקרזה,עשוילהצביעעלפעריםאפשרייםביןממצאי המחקר למצבבפועל. ניסיון לקבוע כיצד השו פטים מגדירים בקשה שאינה עומדת בנוהל, מגלה כי ישנם שופטים אשר בעצמם מתקשים לזהות בקשה שכזו. כך, שלושה מתוך 32 השופטים שהשיבו על השאלה ענו שקשה מאד לזהות בקשות אלו ללא דיון וקבלת תסקיר מגורמי הרווחה. הם ציינו שמדובר בסוגיה רגישה שמצריכה ניסיון רב. זאת ועוד הם ציינו שקיים קושי בזיהוי בקשות אלו מראש ובמיוחד כאשר הן אינן מוכתרות כבקשות לפי הנוהל. חשוב להדגיש שלעיתים ישנןבקשותאשר אינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל,אך שהוגשו בתום לב. כך למשל , שנישופטים ציינו בתשובותיהם כי יש לנקוט במשנהזהירות בסיווג בקשות אלו כבקשותסרק מאחר וייתכןובעלדיןחשבאופןסובייקטיבישמדוברבבקשהרלוונטיתהמתאימהלהתבררבמסגרתהנוהל.מאידך, אחרים ציינו לעניין זה שהנוהל ברור מאד וכי ניתן לעשות בו שימוש לרעה במקרים בהם " לא יודעים לקרוא את הנוהל" או שעשוכןבכוונה. אחד מהקשיים בזיהוי הבקשות שנכנסות בגדרי הנוהל הוא העדר הבהירות בבקשות שמוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט. לגישת השופטים, בחלק מהבקשות הטענות המועלות מאד כלליות, לעיתים ללא התייחסותברורהלקיומםשלמפגשיםביןהוריםלילדיהםשהתקיימולאחרונה.שופטיםאחריםציינושקושי נוסףבזיהויהבקשות נובע מכךשעורכיהדין לאכותביםמפורשותבכותרתהבקשה (אובתת הכותרת) שהיא מוגשת לפי נוהל הנשיאהושהם (השופטים) לאתמיד מצייניםבהחלטותיהםשמדוברבנוהלהנשיאה. עמ"ש (ת"א)21 - 06 - 66615 פלונית נ' אלמונית פורסםבנבו,( 10.11.2021 ),במקרה זה נדחה ערעור על החלטתו של בית 40 משפט לענייני משפחה שדחה את בקשת המערערת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להקליט את בנותיהן הקטינות של הצדדים. יוער כי הוגשהבקשת רשות ערעור על החלטה זו שנדחתה. 26 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת אםכן,הליךהסיווגשלהבקשהלהבטחתקשרכמתאימהלהתנהלבהתאםלהוראותהנוהלהואעמוםוקשה לזיהוי הן בשל עורכי הדין שלאמציינים זאת בכותרתהבקשה והן בשל השופטים שנמנעים מאזכור הנוהל בהחלטותיהםולאמנמקיםבמקריםבהםהבקשהאינהמתאימהלהתבררלפיהוראותהנוהל(נימוקכאמור בסעיף9 לנוהל.) 3. פירוטמקריםשאינםמתאימים להתבררבמסגרת הנוהל בשל הקושי להבחין בין בקשות שנכנסות לגדר הנוהל ובקשות שלא, במסגרת שאלון השופטים, הם התבקשו לכתובמהםהמקריםהמובהקיםאשראינםנכלליםבמסגרתהנוהל.תשובותיהםאוגדולקטגוריותמרכזיות שמפורטות להלן: 1. במידהוקיימיםהליכיםתלוייםועומדיםבענייןזמנישהות(אושהוגשהבקשהדומהבעבר/מעורבות של גורמירווחה). 2. התנהלות המבקש/תהובילהלהעדר הקשרבין הורה וילדו. 41 3. הסתרה שלמידערלוונטילבקשהבאופן שלאחרבחינתכללהנסיבותנמצאשאין ממשבבקשה. 4. כאשרקייםנתק ממושךבין ההורהלילדוולאמדוברבנתק טרי. 5. במידהומתקייםקשרביןהורהלילדווישרצון להרחיבאת הסדרי השהות. 6. כאשרבקשהמוגשתבכדילקבלקדימותעלפניתיקיםאחריםבקביעתדיוןאוהעלאתבקשותשאינן רלוונטיות (לדוגמהבקשהלביטולאו הפחתת גובה המזונות.) 7. במקריםשל הסתה שלהורהכנגדהורהאחר,אך לאמדוברבניכורהורי. 42 יוערכיבתשובותהשופטים הםהשיבוכיבאפשרותםלזהותאםבקשהמתאימהלהתבררבמסגרתהנוהלאו לא, לאחר קבלת מידע נוסף מהצדדים. קבלת המידע מתרחשת לרוב לאחר קבלת תגובת הצד השני, לאחר דיוןבנוכחותהצדדים,לאחרמינויאפוטרופוסל דיןלקטין, קבלתתסקיראו חוותדעתמהגורמיםמהרווחה.43 אםכן,סיווגההחלטה כמתאימהלהתברר במסגרתהנוהל(אולא),אינו נקבעמידיתעםקבלתהבקשה,אלא נדרשמידע נוסף שיתקבל מהצדדים או מגורמי הרווחה. 44 לבסוף, חלק מהשופטים ציינו כי בחלוף הזמן ולאחר למידה מצד עורכי הדין, יש לתחושתם ירידה בכמות הבקשותשמוגשותושאינןמתאימות להתנהלבמסגרתהנוהל. ניכורהורי נוהל הנשיאה, אשר מסדיר את אופן ההתנהלות הראשונית מצד בית המשפט בכל הנוגע ל בקשות להבטחת קשר בין הורים וילדיהם ומוגנות ילדים, אינו מתייחס באופן מפורש לתופעת הניכור ההורי עם זאת,. בשל מרכזיות התופעה הוחלט לבחון גם אותה במסגרת המחקר.45 להבדיל, מעבר דירת מגורים עתידי מצד אחד ההורים (לרבות טענה ליציאה מן הארץ), אשר אינו כולל סממנים של 41 ניתוק קשר בין הורה לילדו - אין חובה להחלת הנוהל. 42 מספר שופטים התייחסו בתשובותיהם אודות האבחנה בין הסתה לבין ניכור הורי. לדבריהם נוהל הנשיאה מתייחס לסוגיות של נתקבקשרולארקבמקריםבהםאחד ההורים מסיתבדבריו כלפי ההורה השני. 43 לעניין זה ראו דיון בפרק "מעורבות גורמים חיצוניים" ביחס לחשיבותם של גורמים חיצוניים למערכת המשפט וכן התפלגות ביחס להחלטות של השופטיםבבקשות להבטחת קשר. 44 ואכן, בחינה של ממוצע הימים מאז פתיחת התיק ועד שהשופטים החליטו שהבקשה שלפניהם מתאימה להתברר במסגרת הנוהל (לענייננו, המועד שבו הוספה ההערה לתיק) מלמדת כי בתיקי י"ס הקוד התווסף בממוצע כ- 16 ימים ממועדהגשתהבקשהלסעדדחוףאולקיצורתקופתההליכיםובתיקי תלה"מ ,בממוצעכ- 36 ימיםממועדהגשתהבקשה לסעד דחוף או ממועד כתב התביעה (טווח אשר נע בין 0 ל- 182 ימים.) משמע, לפי ממצאים אלו עולה שהשופטים אינם נוהגים להוסיף הערה לתיק מיד עם קבלת הבקשה לתיק אלא לאחר תקופה מסוימת שבה הם מכירים את הנסיבות והעובדות של התיק ולאחר שסיווגו את המקרה כמתאים להתנהל במסגרת הנוהל. בהתאם לכך וכפי שצוין קודם, במחקר התייחסנולתיקים שבהם התווספה ההערה לתיק כתיקים שהשופטים מצאו אותםרלוונטיים לנוהל. 45 תופעת הניכור ההורי זכתה להכרה פורמלית מצד בית המשפט העליוןברע"א 3009/02 פלונית נ'פלוני פ"ד נו(4 ) 872 . החלטה זו שניתנה בשנת 2002 קבעה עמדה מנחה עבור בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר. בפרשה זו בית המשפט העליון קבעכי תופעתהניכורההורי גורמתלסכנתניתוקשלהילדיםמאחדההוריםבדבבדעםתלותיתרבהורההאחר. בפרשה אחרת ומאוחרת, בע"מ 5579/07 פלוני נ' פלונית פורסם בנבו,( 7.8.2007 ) , בית המשפט הדגיש כי יש להיעזר בגורמים מקצועיים ובחוות דעתם בכדי לקבוע אם עסקינן בניכור הורי, תוך בדיקה ביקורתית של בית המשפט ביחס 27 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת תופעת הניכור ההורי היא תופעה חמורה שעשויה להתרחש במקרים בהם ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו,כשאיןצידוקאובייקטיבילכך,וכאשרההתנגדותהינהתולדהשלהסתהאועידודשלההורההמנכר על הילד.46 תופעה זו מתקיימת בדרך כלל על רקע של הליכי גירושין בין בני זוג ומאבק משמורת על הילד. הגדרהזוכפישהובאה לעיל,תהא ההגדרה לניכורהורי גםלצורךמחקר זה. 47 אםכן, הנוהלמעניקמענה גם למקריםבהםקיימיםקשייםבקשראשרנוצרובשלניכורהורי(כלומר,ניכורהוריעשוי להיותאחתהסיבות שדורשותהתערבותכדי להבטיחקשרביןהורה וילדו,אךוודאישאיןמדובר בסיבה היחידה.) נצייןכיחרףההגדרהבספרותובפסקיהדין,ישנןבקשותשהוגשובמסגרתהנוהל,בהןנטעןעלידיעורכיהדין שמתקיימים רק חלק מהיסודות של ניכור הורי, דוגמת הסתה מצד ההורה השני, או ניתוק קשר. עם זאת, לצורך מחקר זה, מקרי ניכור הורי סווגו כך רק במידה ונטען לניכור הורי על ידי עורך הדין בבקשה באופן מפורש או לחילופין כאשר התקיימו התנאים המצטברים לפיהם ישנו ניתוק קשר בין הילד להורה כתוצאה מהסתה של ההורה האחר. עוד יוער כי לעיתים הטענהלניכורהורי מצד אחד ההורים הועלתה במסגרת כתב ההגנהו/אוכתב התביעהולאבמסגרתבקשהנפרדת. במסגרת השאלון נ כללו מספר היגדים ביחס ל תופעת הניכור ההורי: 1 . העלאת המודעות לתופעת הניכור ההורי;2.כמותהבקשותשעוסקותבניכורהורי; 3.יכולת הנוהל ל טפלבני כור ההוריובמניעת התופעה: 1. העלאת המודעות לסוגיית הניכור ההורי טבלה15 –היגדיםהנוגעיםלמודעותלתופעתהניכורההורי היגד הנוהלהעלה למודעותאת סוגיית הניכורההורי שופטים 4 עורכיהדין 5.3 למסקנות המוגשות לו. בית המשפט קבע במקרה זה כי יש לבחון האם עמדתו של קטין נגד חידוש הקשר עם ההורה 'מושפעת' מעמדתה של ההורה המשמור ן. להרחבה נוספת ראו: תמ"ש (חיפה) 2533-05-15 ד' ב' נ' ג' ב' פורסם בנבו,( 31.3.2019)וגםתלה"מ(תלאביב- יפו)56387-09-17 י'ד'א' נ'ה' כ' א' פורסםבנבו,(7.3.2019 ) ; בע"מ 6327/08 פלונינ' פלונית פורסם בנבו,( 10.9.2008 .) 46 תמ"ש (ת"א) 18 - 03 - 22078 מ.ד. נ' ס.ס (פורסם בנבו, 21.1.2019 .) כב' הש' ארז שני התייחס לתופעת הניכור ההורי וכתב לגביה בפרשה זו כך: "מעבר לאמירת המחוקק ולסברה המקצועית כי ניכור הורי אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובתו של ילד, שהרי ניכור הורי נתפש בעיני אנשי המקצוע וגם בפסיקה כהתעללות בקטין, אזי אומר כי גם אם יימצא המקרה בו צריך לומר שטובת הילדהיא לעת הזו להשלים עם הניכור ההורי, ספקאם בית המשפטיכוללהסתפקבפסק דין שכזה, שכן אי חוקיות ומניעתה קודמת אפילו לעיקרון המלאכותי של טובת הילד...ניכור הורי אינו רק התעללות בקטין, אלאיש בו גם להגדיל את הסיכון למצבו הרגשי של קטין, שמא מנצלתהאםאת מצבו הרגשי שלהקטיןלהשגת מטרותיה היא." 47 באחדמפסקיהדיןהמרכזייםשעסקובתופעתהניכורההורי,פסק דין עמ"ש(תלאביב- יפו)15 - 03 - 60592 ק'ל'ני'פ' Richard Gardner פורסם בנבו,( 8.6.2015 ,) הובאה התייחסות גם לדבריו של ריצ'ארד גרדנר ( ) אשר בחן באופן שיטתי את התופעה וטבע את המונח "תסמונת ניכור הורי" (Syndrome Alienation Parental ) . גרדנר חילק את התסמונת לשלוש רמות מרכזיות תוך כוונה לקבוע את דרך הטיפול ומתן פתרון לסוגיה מבחינה משפטית, לפי הרמה של התופעה במקרה נתון. שלוש הרמות נבדלות זו מזו בעוצמת הניכור ומידת התמיכה והעידוד של ההורה האחר בהתנהגות המנכר כלפי ההורה המנוכר ובאופי היחסים בין הילד להורה המנכר. ברמה הקלה והמתונה, גרדנר סבור שיש להשאיר את המשמורת בידי ההורה המשמורן (המנכר) ולקבוע דרכי טיפול מתאימות ובקצה השני, ברמת ה ניכור החמורה, גרדנר מצדד בהתערבות טיפולית אגרסיבית – מסנקציות משפטיות לרבות קנסות ועד העברת המשמורת להורה המנוכר ואף מאסר של ההורה המנכר. לפי גרדנר,רמתניכור חמורה מאופיינתב פעילותמכוונת של ההורההמשמורן לנתקכלקשר, מכלסוגשהואביןההורההאחרלביןהילדים.יוערכיתורתושלגרדנרזכתהלתמיכהשלמספראנשימקצועיטיפוליים ישראליים דוגמת זאב ברגמן ואליעזר ויצטום, " חטיפת ילד בידי הורה - התסמונת של התנכרות להורה" שיחות ט', ( 1995 ) 130-115 ). מנגד, תורתו זכתה גם לביקורת נוקבת מצד חוקרים מתחום מדעי החברה, משפטנים וארגונים שונים בטענהכיהיאמשוללתבסיסאמפיריהןבאשרלמאפייניהתופעה,הןבאשרלתוצאותהעברתהמשמורתלהורההמנוכר; מטעהבשלהטשטושביןכעסשלהילדיםעלההורהלביןפסיכוזה;מוגזמתבשלהערכותחסרותבסיסשלממדיהתופעה ומסוכנתמשוםשהיאמסיטהאתתשומתהלבמהאפשרותשהילדמסרבלהיפגשעםההורהבשלנזקיםשנגרמולוממנו. להרחבה ראו: דפנה הקר, "הורות במשפט – מאחורי הקלעים של עיצוב הסדרי משמורת וראייה בגירושים" (הקיבוץ המאוחד,2008 עמ'),63 וגם, שרון פרילינג, ניכורהורי, הוצאה לאור בורסי,2019 שםנכתבבעמ' 157 שתורתו של גרדנר התקבלהבדיןהישראלי"בדרךכללאףללאדיוןאואזכורשלהביקורתעלהתיאוריה". ישנםמאמריםנוספיםבספרות המשפטית שדנים בסוגיית הניכור ההורי. להרחבה ראו ד ן שרון "שיקולים מנחים בסוגיית משמורות והסדרי ראיה" משרד העבודה והרווחה, קובץ מאמרים, אוגדן לפקי די סעד לסדרי דין 25 תשס"א); ז לויטה, נ' עציון, פ' ויטלי, א'( אברמוביץ, פ' קוטלר, מ' ניר "סרבנות קשר – קונפליקט ביחסי הורה- ילד במצבי פרידה וגירושין" שיחות יא (2 ) 100 תשנ"ו.)( 28 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת עו"ס לסדרידין 4.6 מידת ההסכמה של השופטים שהנוהל העלה למודעות את סוגיית הניכור ההורי היא בינונית ועומדת על 4 בממוצע. כך למשל השופטים טענו שהנוהל העלה את המודעות והעביר מסר לציבור שהמערכת המשפטית רואה חשיבות רבה ב שימור קשר בין הורה לילדו. עם זאת, השופטים ציינו גם השלכות שליליות, למשל, ילד שלאמעוניין להיפגשעםהוריווהנושא הופך לסוגיהשל ניכורהורי שלא לצורך. אצל ה עו"ס לסדרידין, מידת ההסכמה עםהעלאת המודעותלניכור הורי היא בינונית- גבוהה ועומדת על4.6 בממוצע. עו"ס לסדרי דין טענו כי בשנים האחרונות ישנה יותר מודעות לתופעה, ככזו ש דורשת טיפול מידי בשלהנזקהרבתחומי שנגרם עקב ניתוק הקשרבין ההורה לילדו. לעומתזאת,ישנם עו"ס לסדרידיןשכתבו שישחוסרהבנה ומודעות ל נושאמצדהוריםועורכידין וכי הנוהל לאמצמצם האשמותשוואבניכורהורי. עורכיהדין סברוגםכןשהנוהלהעלהלמודעותאתסוגייתהניכורההורי, במידהרבהיותרמהשופטים והעו"ס לסדרידין( 5.3 בממוצע). במסגרת המחקר נבדק נדבך כאמור נוסף בהקשר לנוהל והוא הסיקור התקשורתי של סוגיית הבטחת קשר ומוגנות. תוצאות מחקר תקשורתי זה העלו כי טרם כניסת הנוהל נכתבו 67 כתבות שכללו את אחת ממילות החיפוששנבדקוואילובשנת הנוהלנמצאו61 כתבות. הממצא המרכזי שעולה מן הבדיקה היא שקיימת התייחסות תקשורתית ענפה יותר בתחום הניכור ההורי מאשר ביחס ל"הבטחת קשר". כך נמצא ש למעלה מ- 94% מהכתבות שנכתבו עסקו בתופעת הניכור ההורי ( 94.4% בשנה שקדמה לנוהל ו- 95.3% בשנת הנוהל). יתר הכתבות עסקו בנושא "הבטחת קשר." עוד עולה כי בשנהשלפניכניסתהנוהללתוקף הייתההתייחסותרבהיותרבכתבותלבתיהמשפט,לנוהלהחדשאולפיילוט בתלאביב(71% )אלמול43% בלבד בשנתהנוהל. בשתיהתקופותעולההתייחסותמצומצמתלנוהלהנשיאה ( 9% מהכתבותבשנהשקדמהלכניסת הנוהללתוקףו- 6% מהכתבותבשנתהנוהל).מכאןשבשנת הנוהליותר כתבות עסקו בתופעה עצמהופחותבבתיהמשפט העוסקים בתיקיםאלה. לעניין המודעות לסוגיית הניכור ההורי, נכתב בעיתון מעריב: "עדלפניזמןלארב,המודעותלנושאהייתה נמוכהביותרוכמעטלאזכתהלהתייחסותבמשפטהישראלי.אולם,בשניםהאחרונותעלתההמודעות לתופעתתסמונתהניכורההורי.לפיכך,כיוםניתןלראותכיבתיהמשפטיוצאיםבאופןנחרץנגדתופעהפסולה זוואףמגדיריםאותהכ"התעללותבקטין."48 2. כמותבקשות ובקשותסרק)( בנושא ניכורהורי טבלה16 –היגדיםהנוגעיםלכמותהבקשותהמוגשותבטענהלניכורהורי היגד מאזכניסת הנוהל לתוקף, ישנן מאזכניסת הנוהל לתוקף, בקשותרבות יותר העוסקות מוגשות יותרבקשותסרק בניכורהורי העוסקותבניכורהורי שופטים 5.3 5.1 עורכיהדין 4.4 4.6 עו"ס לסדרידין 4.6 4.2 48 עו"ד איתי אלמוג ומיכאל פיינברג, ניכור הורי בגירושין: מהם הגורמים וההשלכות של התופעה? מעריב ( 19.1.2020 ) https://www.maariv.co.il/news/law/Article-742029 29 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת השופטים הביעו מידת ההסכמה גבוהה עם ההיגדים לפיהם מאז כניסת הנוהל לתוקף מוגשות יותר בקשות שעוסקותבניכורהורי,ושהוגשויותרבקשותסרקשעוסקותבניכורהורי- 5.2 בממוצע. תימוכיןלאמורנמצא בתשובות השופטים לפיה ם מושג הניכור הפך לדעתם למונח שעושים בו שימוש תדיר, שכן לא כל נתק בין הורהלילדיוה וא"ניכורהורי."כמוכן, עורכיהדיןהסכימובמידהבינונית-גבוהה שמאזכניסתהנוהללתוקף מוגשותיותרבקשותשעוסקותבניכורהורי,ושהוגשויותרבקשותסרקשעוסקותבניכורהורי- 4.5 בממוצע. באשר לעו"ס לסדרי דין , הם הסכימו במידה בינונית-גבוהה שמאז כניסת הנוהל לתוקף הם מטפלים ביותר בקשותשעוסקותבניכורהוריושהוגשויותרבקשותסרקשעוסקותבניכורהורי(שלאבהתאםלנוהל)(4.6 ו- 4.2 בממוצעבהתאמה).כךלמשל,העו"סלסדרידין העלומקריםשבהםההוריםטועניםשמדוברבניכורהורי כשבפועלמדוברבסרבנותקשרעלרקעתפקודהורילקוי,רצוןלהפחתתדמיהמזונות אוהורהמשמורןשלא מעוניין לבנות קשר מיטיב לילדים עם ההורה השני. לטענתם, אלו מצבים מסובכים ו מורכבים לטיפול ש מצריכיםזמן עד ל סיווגםומציאתמענהמ תאים. 3. יכולת הנוהל לטפלבניכור ההוריובמניעת התופעה טבלה17 –היגדיםהנוגעיםלטיפולבבקשותלענייןניכורהורי היגד הנוהלמטפלבאופן טיפול עלפי הנוהל מיטביבסוגיית מונע ניכורהורי הניכורההורי שופטים 2.9 2.5 עורכיהדין 3.7 - ניתן לראות כי מידת ההסכמה של השופטים עם ההיגדים שעוסקים ביכולת הנוהל לטפל בסוגיית הניכור ההורי ובמניעת התופעה היא נמוכה ועומדת על 2.7 בממוצע. כלומר, לגישת השופטים, הנוהל בצורתו הנוכחית,אינומטפלבתופעתהניכורההוריבצורההמיטביתוהרצויהואינומונעאותה.לגישתם,לפניהנוהל גם ניתנה עדיפות לתיקים בהם התעורר חשש לניכור הורי או היה צורך להסדיר את הקשר באופן מידי. לטענתם, רצוילהוסיףלנוהל כליםאפקטיבייםל טיפולמלבד כליםטכנייםכמוחובתקביעתדיוןתוך14 יום. עורכיהדין הסכימובמידה בינונית- נמוכה (3.7 בממוצע) שהנוהלמטפלבאופןמיטבי בסוגייתהניכור ההורי. לדבריהם הנוהלעשוילסייעלגדיעת ניכורטרם הפיכתו לכרוני, עםזאת ישנםמקריםבהם הואמנוצללרעה. בהירותומובנות הנוהל אחתהסוגיותשבאותלידיביטויבתשובותהשופטיםהי אמידתההבנהשלהשופטיםועורכיהדיןאתהנוהל. לדברי חלק מ השופט ים הנוהל אינו תמיד ברור לשופטים ולעורכי הדין. ייתכן והאמור מהווה סיבה אפשרית ל הגשתבקשותשאינןמתאימותלנוהלעלידיעורכיהדין.מאידך שופטיםאחרים ציינוכיהנוהלברורמאד., בשאלון של עורכי הדין הם הסכימו במידה בינונית- נמוכה ( 3.8 ) כי הפרוצדורה להגשת בקשה, כפי שמעוגנת בתקנותסדר הדין האזרחי,ברורה לעורכיהדין(כלומר,שעורכיהדיןמודעים לכךשבקשהלהבטחתקשריש להגיש על גבי טופס ייעודי כסעד דחוף). עם זאת, חלקם ציינו כי אחד הקשיים שטמונים בנוהל הוא חוסר הבהירותשבו ,בעיקרבמקרים של ניתוקיקשרארעיים. סוגיהנוספתשנוגעתבהעדרהבהירותנובעתמפרשנותסעיפים5-7 וסעיף9 לנוהל.בעודשסעיפים5ו-7 לנוהל קובעים בשינויים המתאימים שבקשה על פי הנוהל תברר באמצעות דיון דחוף ועד 14 יום ממועד הגשת הבקשה,סעיף9 מתירלביתהמשפטשיקולדעתלדחותאתהבקשה בהחלטהמנומקתאולתתהחלטהאחרת. לשוןסעיף9 לנוהלקובעכך: 30 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת " 9.ראהביתהמשפטלעניינימשפחהכיבקשתסעדדחוףלהבטחתקשראובקשתסעדזמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה, רשאיבהחלטהמנומקת לא לקבועדיוןבמועד הקבועבנוהלזהאוליתןכלהוראהאחרת." ייתכןוישלהבהירהאםתוכנושלסעיף9 מאפשרמתןהחלטהכחלופהלעריכתדיוןבפרקזמןשלעד14 ימים, גםבמקריםבהםהבקשהרלוונטית לנוהל. הטלתסנקציותבגיןאימילוי החלטותביתמשפט במקריםבהםאחד הצדדים להליךאינוממלאאחר החלטותביתהמשפט (למשלחידוש הקשרוקיום הסדרי ראיה),לביתהמשפטקייםארגזכליםאשרבמסגרתו הוארשאי להטילסנקציות חמורות עלבעליהדין. כך למשל בתמ"ש 16 - 08 - 22102 ע.א נ' א.א49 הוטלו סנקצ יות על אב שסירב להעביר את המשמורת על ילדיו לאמם. לדבריי בית המשפט האב הפר החלטות ואת צו המשמורת שנקבעו בעניינו. כמו כן, נקבע כי האב יצר ניכורהוריחמורביןילדיולאימםומנעביניהםקשרלתקופהארוכה.לפיכךנקבעשאיןמנוסמהטלתסנקציות נוספות על האב, והטלת צעדים כלכליים נגדו. כך הוחלט לשלול מהאב קבלת דרכון, פנקס שיקים, כרטיס אשראיורישיון נהיגה.בנוסף הוצא נגדוצועיכוב יציאהמהארץ. מקרה חמור נוסף נדון בתלה"מ (ת"א) 51455-03-17 נ.א.מ נ' ש.כ פורסם בנבו,( 5.4.2020 ), שם נקבע שאם שהגישהתלונותשווא חמורותכנגד האבבטענהכיהואפגעמיניתבבנם הקטיןוכיטענהשהואאלכוהוליסט ומסוכן, וזאת על- מנת לייצר צידוק והנצחת ניתוק הקשר ההורי בין האב לקטין תפצה את האב בסכום גבוה של150,000 .₪בנוסף,האםחויבהבהוצאותמשפטבסך30,000 ש"ח.50 בתיקתמ"ש(ת"א)18 - 12 - 27250 י.ג. נ' ש.ט (פורסם בנבו) התייחסכב' הש' ארז שני לענייןארגז הכלים שעומדלרשותו שלשופטהמשפחה בבואו למנוע פגיעהבטובת הילד, עלדרך הנצחתהניכור ההורי. לדבריו: "אולי טוב שאבהיר לעתה עתה ובמנותק מהמשפחה שלפניי, כי ב"ארגז הכלים" של בית המשפט קיימותסנקציותכספיותכלפיהורהשהביתהעיקרישלקטיןהואאצלו; קיימותאף סנקציות כלפי הקטינים עצמם – מאכיפת השתתפות בטיפול וכלה בשיקול דעת האם יישאר הקטין באותו בית מרכזי בו הוא נאחז תוך שהוא מסרב לקיים קשר עם ההורה האחר ועם אחיו.אלנטעה– ביתהמשפט, גםאםביתהמשפט לעניינימשפחה הוא,הינו יותרביתמשפט מאשר משפחה. יש לו סמכויות ואסור לו שלא להשתמש בסמכויותיו מקום בו צודק ונכון להשתמש בסמכויות אלה".51 עם זאת, יוער כי חלק מהשופטים טענו שהנוהל אינו ברור דיו וכי אין בו פירוט אודות הכלים המשפטיים והטיפוליים העומדיםלרשותהשופטים. מעורבות גורמים חיצוניים מלבד מערכת המשפט, ישנם גורמים חיצוניים נוספים שמעניקים כלים טיפוליים וחברתיים למשפחות בסכסוך. כך למשל, ישנם העובדים הסוציאליים ביחידות הסיוע, אפוטרופוסים לדין, מומחים פרטיים וגורמיםנוספיםבמרכזיקשר. 49 תמ"ש16 - 08 - 22102 ע.א נ' א.א פורסם בנבו,( 23.7.2020 .) 50 ערעור שהוגש עלפסק הדין זהנדחה,ראו:עמש (ת"א)20 - 06 - 63448 פלונית נ' פלוני(30.8.2021 .) 51 בתיק תמ"ש (ת"א)18 - 12 - 27250 י.ג.נ'ש.ט (פורסםבנבו) ההדגשותהוספו)(. 31 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת במסגרת המחקר הוחלט להתמקד ב עו"ס לסדרי דין בשל תפקידם המרכזי בטיפול בבקשות להבטחת קשר והועברו אליהם שאלונים. ממצאי השאלונים מופיעים במסגרת המחקר במקומות הרלוונטיים ובהשוואה לתשובותהשופטיםועורכיהדין.להלןיובאוסוגיותנוספותשהועלוביחסלחוותהדעתוהתסקיריםשלהעו"ס לסדרי דין ובנוסף הצורך שהועלה לתיגבור צוותי הסיוע לשםהאצת פעילותם הטיפולית. 52 יוער שהעו"ס לסדרי דין השיבו שמידת ההיכרות שלהם עם הנוהל היא ברמה בינונית גבוהה (4.6 בממוצע.) כלומר, ייתכןויש לערוך להםהדרכהומתן הסבריםאודות הנוהלומשמעותו. 1. אבחון וחוותדעת מהתשובות השופטים עולה כי קיימת חשיבות רבה בקבלת חוות דעת של גורמי הסיוע, לעיתים אף יותר מעריכת דיון בנוכחות הצדדים. לטענתם, הטיפול במקרים להבטחת קשר טומנים בחובם טיפול משולב שמורכב מסעדים משפטיים, לרבות סנקציות ותהליך טיפולי וחברתי שמבוצע במקביל על ידי גורמי הסיוע השונים.שילובהפן המשפטיוהטיפולי עשוי לתרום לפתרון מיטבי של מקרי הבטחתקשר.השופטים הדגישו את החשיבות בקבלת נתונים "מהשטח כגון:", תסקיר ראשוני, דיווח ממוסדות החינוך, מינוי אפוטרופוס לדין, ריאיון עם הקטינים בלשכה, חוות דעת ראשונית של מומחה. בהעדר אלו, הם סברו שמדובר בדרך כלל בדיון סרק אשר משמש עוד במה להטחת האשמות והשחרת הצד השני. חלק מהשופטים אף הציעו לערוך ש ינויים בנוהל בהתייחס לגורמים המקצועיים . לגישתם יש לתמוך את הנוהל בסיוע גורמים מקצועיים כגון עובדים סוציאליים של מחלקת הרווחה, יחידות הסיוע ולחילופין במינוי אפוטרופוס לדין. מאידך, ישנם שופטיםשציינוכיהעו"סלסדרידין"לאקיימיםלצורךהנוהל"ואםהשופטיםימתינומספרחודשיםלקבלת התסקירהריש יחטיאו לחלוטיןאת מטרתהנוהל. לצד החשיבות בתסקיר לצורך קבלת החלטה בבקשות להבטחת קשר, עולה מתשובות עורכי הדין והעו"ס לסדרי דין כי לדעתם ישנם מקרים בהם מתבקש תסקיר או ממונה אפוטרופוס לדין שלא לצורך. כך למשל אחדמ עורכיהדין הציע לייצרטופסמובנהברשותהשופטתעםהזמנותלתסקיר,מומחהאואפוטרופוסלדין, שכן לגישתו,רובהעיכוביםנוצריםבשל העד רהלימהביןמהשדרושבתיקלמהשה תקבלמהגופיםהנוספים. כמו כן, עורך דין אחר ציין כי בניכור הורי הזמן הוא מכריע, וכאשר מחכים בממוצע לתסקיר בין ארבעה חודשיםעדחצישנהלפחות,הניכורכברמשתרש.לגישתו,גםכשהשופטיםדורשיםתסקירדחוףבתוךחודש עד חודשיים, כמעט תמיד מתקבלות בקשות לאורכות מצד העו"ס לסדרי דין בטענות של עומס, חופשות וכיוצ"ב.לדבריו,התלותשלהשופטיםבמחלקתהרווחההיא"רעהחולה",בעי קרכשמדוברבניכורהורי. הוא הוסיף כי אין סיבה שהורה מנכר יזכה מן ההפקר בגלל פרוצדורות ובירוקרטיה וכי לשופטים צריכים להיות יותרכלים לפעולבמהירות ללא תלותבמחלקתהרווחה. גישה דומה כאמור הועלתה מצד העו"ס לסדרי דין, אשר הסכימו במידה רבה שבמרבית הבקשות להבטחת קשרהםנדרשיםלהכיןתסקיר(5.8 בממוצע).לדבריהם ביתהמשפטאינוצריךלבקשתסקירבאופןגורףבכל תיקשעוסקבהבטחתקשר.כמוכן,הםציינוכיתסקירדורשעבודהשלשעותרבותומאחרואיןמספיקעו"ס לסדרידיןנוצרעומסרב.הםהוסיפוכילעיתיםהשופטיםמבקשיםתסקיריםחוזריםעלאותההמשפחה,גם שאין צורךבכך. אם כן, עולה שבעיני חלק מהשופטים יש חשיבות גבוהה בקבלת חוות דעת מצד גורמי הסיוע, לעיתים אף יותרמעריכתדיוןבנוכחותהצדדים. עםזאת,ישביקורתרבהמצדעורכיהדיןוהעו"סלסדרידיןעלשימוש גבוה בתסקירים אשר עריכתם לוקחת זמן ממושך ויוצרת עיכוב משמעותי בניהול התיק ומייתרת, הלכה למעשה, אתמטרת הנוהל. 52 יוער כינעשהפניהגםאל מנהלתשירותיחידותהסיוע,גב'יהודיתאסיף,להשתתףבמחקראךלאחרשיחהעמהנאמר כייחידות הסיוע אינן מטפלות בשגרהבבקשות להבטחתקשר. 32 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת 2. לוחותזמנים לקבלתתסקיר העו"סלסדרידיןהתייחסולאופןהטיפולשלהםבבקשותלהבטחתקשרוהסכימובמידהבינונית- גבוההשהם מצליחים לעמוד בפרק הזמן שמקציב להם בית המשפט לצורך קביעת זמני שהות או תסקיר (4.1 בממוצע.) בהתאמה, העו"ס לסדרי דין הסכימו שהם מגישים בקשות מועטות לדחיית מועד ביצוע החלטות בית משפט ( 4.3 בממוצע). כמו כן, הם הסכימו במידה גבוהה כי מבחינתם הטיפול בתיקי הבטחת קשר ומוגנות מבוצע בהקדםהאפשרי (5.9 בממוצע.) באשר להשפעת הנוהל על מהירות הטיפול, העו"ס לסדרי דין הסכימו במידה גבוהה שישנה חשיבות גבוהה לטיפולבבקשותלהבטחתקשרתוךזמןקצר(6.4 בממוצע)ובדומהשהנוהלמזרזאתהטיפולשלהםבבקשות להבטחת קשר (כפועל יוצא מקיצור פרקי הזמן בב ית המשפט) (5.1 בממוצע) ושבית המשפט מקבל החלטות אופרטיביות באופן מהיר יותר בבקשות להבטחת קשר (4.1 בממוצע). עם זאת, השופטים והעו"ס לסדרי דין גם התייחסו לעניין הקושי בעמידה בלוחות הזמנים לקבלת תסקירים. כך למשל חלק מהשופטים טענו אין מומחים זמינים שיכולים לעמוד במתן חוות דעת דחופה וכי יש לחייב מתן מענה מקצועי בהתאם ללוחות זמניםריאליים. בדומה, העו"ס לסדרי דין התייחסו גם כן לקושי בעמידה בלוחות הזמנים וטענו כי למרות שהם עובדים ומתאמציםלהעניקמענהמהיר,ישמצוקתכוחאדם ועומסיםשמשפיעיםעלמתןמענהמהיר להחלטותבית המשפט בבקשות להבטחת קשר. חלקם ציינו כי השינוי העיקרי המתבקש הוא הגדלת התקנים של העו"ס לסדרי דין ועובדי יחידות הסיוע. במענה על ההיגד שהופנה לעו"ס לסדרי דין ולעורכי הדין נמצאה מידת הסכמה גבוהה (6.2 ו- 6.3 בממוצע בהתאמה) שהגדלת התקנים של העובדים הסוציאליים תסייע לטיפול מיטביבבקשות להבטחתקשר ומוגנות. נדגישכיעםגיבושהנוהלעלהחששמטעםגורמיהרווחהשתגברהדרישהלתסקיריםבסדזמניםדחוף.לאור העובדה שלא חל שינוי בתקני גורמי הרווחה, השופטים התבקשו להשתמש במגוון האפשרויות העומדות לרשותם, לרבותמינויאפוטרופ וסים לדין,במטרה לא ליצור צווארבקבוק בקבלת התסקירים. 3. טיפולמשולב שלבתיהמשפטועו"ס לסדרידין העו"ס לסדרי דין הביעו מידת הסכמה גבוהה שטיפול משולב של בתי המשפט ועו"ס לסדרי דין מעניקים את המענה המיטבי למקרי הבטחת קשר (5.8 ) וכן הסכימו במידה בינונית- גבוהה שבתי המשפט עובדים עימם בשיתוף פעולה (4.8). במסגרת השאלון שהעו"ס לסדרי דין מילאו, הם נשאלו אודות השינויים שנדרשים בעבודה של הגופים הנוספים שמעורבים במקרים של הבטחת קשר ומוגנות דוגמת יחידות הסיוע, אפוטרופוסיםלד ין,עורכיהדיןובתיהמשפט. בתשובותיהם, הם טענו שנדרשת עבודה משולבת מצד כל הגורמים, הגדרת תפקיד ומשימות אל מול האפוטרופוס לסדרי דין ויחידות הסיוע וכן החמרה באופן הטיפול בבקשות מצד בתי המשפט. לדבריהם יש להקפיד על חלוקת משימות בין הגורמים השונים ולא להטיל בקשות דומות במקביל על יחידות הסיוע או אפוטרופוסים לדין. שכן, לעיתים הטיפול אינו עקבי ואינו אחיד ונעשה על ידי גורמים שונים בלוחות זמנים משתנים ולעיתים בהעדר שיתוף פעולה. כמו כן, צוין כי העו"ס לסדרי דין היו מעוניינים לחזק את הקשר עם יחידות הסיוע ובהגדלת מספר המכונים שבעובדים במחיר נמוך או ללאעלות. בנוסף, העו"ס לסדרי דין ציינו כילתחושתםאין"שפהמשותפת" מבחינתהמונחיםהמקצועייםביןהגורמיםהשונים(כךלמשלמקרהעשוי להיותמוגדרכקושיבקשרועלידיגורםאחרכניכורהורי.מאחרוהטיפולהואשונהישצורךבהמשגהאחידה של המושגיםבקרב הגורמיםהשונים. 33 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת באשר לאופן ההתנהלות מצד בית המשפט, העו"ס לסדרי דין טענו שבתי המשפט צריכים לפעול בסמכותיות ולא להסתמך באופן מוחלט על תסקירים. כמו כן, חלקם הציעו להטיל הוצאות על צדדים שלא פועלים בהתאםלהוראותביתהמשפטולתתמשקלרבלעו"סלסדידיןעלפניהאפוטרופוסיםלדין.זאתועוד,העו"ס לסדרי דין הציפו את בעיית כוח האדם והעדר המענה בדמות טיפולים ציבוריים. לגישתם אין מספיק מענים טיפולייםמותאמים וגם המטפלים הפרטייםאינםזמינים ויקרים מאד. הצורךבנוהלהבטחתקשר בשאלו נים שהועבר ו לשופטים ולעורכי הדין, הם התבקשו להביע את מידת הסכמתם עם היגדים שנוגעים לביטול הנוהלאו השארתו עלכנו (ראוטבלה18 .) טבלה18 היגדיםהנוגעיםלהארכה/ביטולהנוהל היגד הנוהלחשובלטיפול במקרה שלביטולהנוהל,אמשיך יש לבטלאת בבקשה להבטחת לטפלבבקשות להבטחתקשרתוך הנוהללהבטחת קשר פרקזמןקצר קשר שופטים 2.9 6.7 5 עורכידין 5.4 2.2 ניתןלראותכימידתההסכמהשל השופטים עםההיגדיםשעוסקיםבצורךבביטולהנוהלהיאגבוההועומדת על 5.6 בממוצע. כלומר, לגישת השופטים, הנוהל בצ ורתו הנוכחית, חשוב במידה מועטה לטיפול בבקשות להבטחת קשר וכי במידה ויבוטל, הם מסכימים במידה גבוהה ש ימשיכו לטפל בבקשות אלו באופן מהיר (לעומת עורכיהדין שהסכימו במידהמועטהמאוד - 2.2 מתוך 7 בממוצע.) כמוכן,כאשרהשופטיםנשאלומהימידתהסכמתםעםההיגדלפיו הרגישותהחברתית בנושאהבטחתקשר וניכור הורי צריכה להוות שיקול להארכת הנוהל, הם הביעו מידת הסכמה נמוכה- בינונית (3.3 בממוצע.) כלומר, ייתכן ולגישתם הנוהל, אשר נוצר לצורך טיפול אד הוק בבעיות הבטחת הקשר והניכור ההורי, השיג אתמטרתוואינומהווהשיקולמרכזיבעיני הם להארכתהנוהל.לעומתזאת,שופטים,בעיקרממחוזתלאביב, טענושנוהל שינהאתכלהתפיסהשלהציבורלגבימקריהנתקביןהוריםלילדיהם.הנוהלהפךאתהנתקבין ההורים לפעולה לא לגיטימית שמחייבת הסברים וטיפול. כמו כן, טענו שיתרונו טמון ביצירת אחידות בין מותביםומחוזות. יובהרכיבתחילתהמחקר,כאשר סגניהנשיאים נשאלוהאםלהתיראתהנוהלעלכנו,מרביתםהשיבושאין בוצורך מאחרוסברוכיגםללאהנוהלהשופטים נתנו קדימותלתיקיםשמצדיקיםזאת.מאידך,נכתבעלידי אחד הסגנים כי יש יתרון בהותרת הנוהל מאחר וחובת קיום הדיון תוך 14 ימים מחייבת את כל המותבים, לרבות האיטיים יותר, לטפל בהליכים אלו בדחיפות ובמהירות כדי לבלום את התדרדרות הקשר בין הורה וילדו. יודגש כי עמדתם של ס גני הנשיאים השתנתה לאחר קבלת ממצאי המחקר וחשיפתם ליתרונות הנוהל, השפעתו על הציבור,ו במיוחדבקרבעורכיהדין, וההשלכות העלולות להיווצרמביטולו. כלומר, אם בתחיל ת המחקר הדעה הרווחת הייתה כי בשל הטיפול המהיר ממילא בבקשות אלו והדחיפות הכללית בבקשות בתיקי משפחה לא נמצא צורך בנוהל זה , הרי שלאחר קבלת הממצאים בין היתר,, אודות השפעתו הציבורית והירידה המשמעותית על מועד קבלת הסעד, דעה זו השתנתה לטובת השארת הנוהל ואי ביטולו. 34 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת סיכום והמלצות נוהללהבטחתקשרומוגנות נועדלקבועסדריעבודהאחידיםלבתיהמשפטלעניינימשפחה,אשריבטיחומתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם,באמצעותקביעתדיוןמהירושקילתמתןסעד זמנישישבולקדםאתטובתהילד. המחקרהנוכחי בחן בסעיפים הנוהל במסגרת שנקבעו ההסדרים את 5-7 לנוהל: א. קביעת דיון בבקשת סעד דחוף להבטחת קשר ומתן החלטה בבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בתוך 14 יוםממועד הגשתהבקשה.ב.החלטהעלקיצורתקופתעיכובהליכיםלאיאוחרמ- 14 ימיםמיוםשהוגשה לכךבקשהרלוונטית;ג.קביעתדיוןבבקשתסעדזמנילהבטחתקשראולמניעתפגיעהבמוגנותילדבמסגרת תובענהעיקריתבתוך14 יום ממועד הגשת הבקשה. בנוסף המחקר הנוכחיבחןאתיעילות הנוהל והשפעותיו עלמערכת השפיטה,עורכיהדיןוהצדדים להליך. להלן יפורטוהממצאיםהמרכזייםשעלובמחקר: 1. העלאת המודעות לסוגיית הבטחת קשר (במיוחד כלפי תופעת הניכור ההורי) – הגורמים השונים ציינו כי הנוהל העלה את המודעות והחשיבות לסוגיית הבטחת קשר ומוגנות ובנוסף את המודעות לתופעת הקיצון – ניכור הורי. זאת ועוד, לגישתם, הנוהל הוא חלק מהאמירה של הרשות השופטת כי היא שמה ל נגד עיניה את סוגיית הבטחת הקשר גם אם לא מדובר בתופעה נרחבת,, כתופעה שמחייבת טיפול מהיר מאחר שבמקרים שבה היא קיימת הנזקים שנגרמים לתא המשפחתי קשים ולעיתים בלתי הפיכים. יתרה מכך, הנוהל לשיטתם שינה את תפיסת הציבור לגבי סוגיית הבטחת קשר והפך א ת תופעת הניכור הה ורי לפעולה בלתי לגיטימית בקרב הורים שיש למגרה. בד בבד, הגורמים השונים הוסיפו שהעלאת המודעות תרמה לעלייה בשיעור הבקשות שהוגשו, לרבות בבקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל.עם זאת, חלק מן השופטים ציינו שבחלוף הזמן יש ירידה בכמות הבקשות שאינן מתאימות לנוהל. ככל הנראה בשל הפנמה והבנה מצד עורכי הדין ביחס למטרת הנוהלותנאי החלתו. 2. הנוהל והשיח סביבו הוביל ו לקיצור משמעותי במשך הטיפול בבקשה להבטחת קשר ומוגנות, ממועד הגשת הבקשה ועד לקבלת הסעד הן בתיקי י"ס והן בתיקי תלה"מ. ממצא זה מלמד כי למרות שלא נמצא הבדל משמעותי בזמני הטיפול הראשוניים לאחר הגשת הבקשה להבטחת קשר, עולהבבירורכיהנוהלמביאבסופושלדברלקיצור משמעותיב מועדקבלתהסעד אודחייתו)( עלידי מגיש הבקשה להבטחת קשר. הסיבה לקיצור עשויה לנבוע מכך שהטיפול של כלל הגורמים הרלוונטיים (מערכת המשפט, גורמי הסיוע ועורכי הדין) בבקשות להבטחת קשר ומוגנות מואץ, באופןישירועקיף, בשלחשיבות הסוגיה. 3. מספר הדיונים שנקבעו תוך 14 ימים, בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לנוהל, מצומצם. אף על פי השנוהל קובעשיש לקבוע דיוןבפרקזמןשלעד14 ימיםממועדהגשתהבקשה ,ניכר שמספרהדיוניםשנקבעו קטן יותר ממספר הבקשות שהוגשו. הסיבות למספר הקטן של הדיונים עשויות לנבוע מהגורמים הבאים: ראשית, גודל התופעה ש ל בקשות להבטחת קשר קטן מלכתחילה ולכן גם מספר הדיונים שנקבעו הוא מצומצם. שנית, ישנן בקשות שנמצאו על ידי השופטים כבקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל ועל כן לא נקבע בהם דיון. יתרה מכך, לגישתם, קביעת דיון איננה בהכרח הפתרון המיטבי לטיפול בבקשות להבטחת קשר ומוגנות – ישנם מקרים שבהם השופטים סבורים כי קביעת דיון בפרק זמן של 14 ימים לא תקדם את הטיפול בבקשה להבטחת קשר ומוגנות וכי נדרש ת קודם כל התערבות מצד גורמי הרווחה (למשל באמצעות קבלת תסקיר.) שלישית, ישנם דיונים אשר נקבעו טרם הגשת הבקשה (למשל פגישות מהו"ת במסגרת הי"ס) ואשר הבקשות להבטחתקשרמטופלותבמסגרתם.עםזאת, קשהל זהותולסווגאתהדיוניםהללו כדיוניםשעומדים 35 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת בנוהל בשל מורכבות התיקים, ולכן מספר הדיונים קטן יותר. רביעית, הדרישה לקיים דיון בפרק זמןשלעד14 יוםמקבלתהבקשהמטיל ה עומסעלהשופטיםומקשהעלקביעתהדיוןבפרקזמןזה. 4. העדר הנמקה בהחלטות לדחיית הבקשות להבטחת קשר – ממצאי המחקר מראים כי חלק מ ההחלטות בבקשות להבטחת קשר אשר אינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל אינן מנומקות כנדרשבסעיף 9לנוהל.העדרהנמקהענייניתמקשהעלעורכיהדיןובעליהדיןלדעתהאםהנוהלחל על הבקשה שהוגשה או לא. בנוסף, העדר הנמקה בבקשות אשר אינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל אינומאפשרמעקב, איסוףנתונים והסקתמסקנות לגבי השפעתו. 5. הנוהל בנוסחו הנוכחי אינו ברור דיו – המחקר מעלה כי קיי ם חוסר בהירות באשר לנוהל. ראשית, הנוהל אינו מפרט באופן ברור אילו מקרים מטופלים בגדרי הנוהל ואילו מקרים אינם מתאימים להתברר במסגרת הנוהל. חוסר בהירות זה הועלה בעיקר מצד עורכי הדין, אשר טוענים לעמימות באשר למקרים בהם בית המשפט נדרש לפעול על פי הנוהל. לכאורה וכפי שמופיע במחקר בפרק העוסק בבהירות הנוהל, ניתן לגבש רשימה פתוחה של מקרים עליהם יחול הנוהל ומקרים שבהם הנוהללאיחול.עםזאת, קייםקושימשמעו תיבגיבושרשימהכאמורבשלמספרסיבות:הראשונה, הנסיבות המיוחדות של כל מקרה שמובא לפתחו של בית המשפט לא תמיד מתאימות לרשימת המקרים; השנייה, רשימה עשויה לצמצם ולפגוע בשיקול הדעת השיפוטי של השופטים השלישית,; חשש מפני שימוש לרעה באמצעות ניסוח נסיבות המקרה בבקש ות בהתאם למקרים שמנויים ברשימה. כמוכן,קייםחוסרבהירות גםביחס לפרשנותסעיף9 לנוהל,אשרמאפשר בפרשנותמרחיבה קבלת החלטהאחרתבמקוםקביעת דיון. 6. תופעת הבטחת קשר היא תופעה מצומצמת – ניתוח התיקים הרלוונטיים שבהם הוגשו בקשות להבטחתקשרבשנתהנוהלובשניםשקודמות טרםכניסתהנוהללתוקף)( מלמדשלאמדוברבתופעה נפוצהורחבת היקף,אלא בתופעהמצומצמת. יוערכימספרהבקשותמשתנהממחוז למחוז. להלן יפורטוההמלצותהמרכזיות שעולות מ המחקר: 1. דיון מחדש בצורך לחייב דיון בפרק זמן של עד 14 ימים בכל הבקשות לה בטחת קשר – בהתאם לממצאיהמחקר,ישלבחוןהאםקיוםדיוןהואהפתרוןהמיטביבכלבקשהאושמאישלהרחיבאת שיקול הדעת של בית המשפט, כך שיכלול חלופות נוספות לקידום הבקשות להבטחת קשר, שכן למרות שלא בכל הבקשות שנמצאו במחקר נקבע דיון תוך 14 ימים עדיין נמצא שמשך הטיפול בבקשהעדקבלתהסעד התקצרמשמעותית. 2. התופעה והיחס של בית המשפט כלפיה – חרף חשיבות התופעה, ממצאי המחקר מלמדים גם על שימוש זהיר בנוהל ובהוראותיו הן מצד השופטים והן מצד עורכי הדין. השופטים השיבו שלעיתים הםמטפליםבתיקעלפיהוראותהנוהל,אךלאמצייניםאתשםהנוהלמפורשותבמסגרתההחלטה. בדומה, גם עורכי הדין ציינו כי לעיתים לא יגישו בקשה שכותרתה נוהל הנשיאה להבטחת קשר ולחילופין, לא יגישו בקשה כלל אלא יעלו את טענותיהם במסגרת כתב התביעה ו/או כתב ההגנה. אחת הסיבות לכך היא שימוש מופרז במושגים"הבטחת קשר" ו"ניכור הורי." שיטת עבודהזו מצד השופטים ועורכי הדין, יוצרת לעיתים עמימות וחוסר וודאות באשר להחלת הנוהל על תיק מסוים. יתרהמכך,עמימותזועשויהלתרוםלהגדלתהמקריםבהםיוגשובקשותשאינןמתאימותלנוהלעל ידיעורכיהדין. כדילצמצםאתהתופעהשלהגשתבקשותשאינןבהתאםלנוהל, ישלדאוגש עורכיהדיןיגישובקשות מתאימות , קונקרטיות ורלוונטיות לפי הוראות הנוהל וימנעו מהגשת בקשות שאינן רלוונטיות או מהעלאת טענות שלא במסגרת בקשה ייעודית (למשל בכתב תביעה או בכתב הגנה). לדוגמה, יש 36 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת להבהיר לעורכי הדין ולצדדים במסגרת ה ה חלטות בתיק שאין ל השתמש בנוהל בכדי לנסות ולקבוע דיון מהיר בנוכחות הצדדים או לקצר את תקופת עיכוב ההליכים שקבועה בדין. כמו כן, ייתכן ויש לקיים ימי עיוןבקרבעורכיהדיןאשריכלל ו הרצאותבאשר ל היקףותחולת הנוהל. צמצוםשיעורהמקריםבהםמוגשותבקשותשלאבהתאםלנוהליתרוםלחיזוקהוודאותהמשפטית ול טיפולממוקדויעילבמקריםהרלוונטיים המובאיםלפתחושלביתהמשפט,ביןאםיוחלטלהאריך את הנוהלאו לא. 3. הדרכה אודות דרכי הטיפול המשפטיות והטיפוליות – חלק מהשופטים טענו כי אינם מכירים את כל דרכי הטיפול שעומד ים לרשותם בכדי לטפל בבקשות להבטחת קשר וחלקם סברו שיש להוסיף דרכי טיפול מתאימות ורלוונטיות לטיפול בבקשות אלו. לעניין זה יוער כי ניתן למצוא בפסיקה התייחסות לדרכי הטיפול המשפטיות ומלמדת על הטלת הוצאות במקרה של שימוש לרעה בהליכי משפט או לחילופין במקרים של אי מיל וי החלטות בית המשפט לעניין חידוש קשר. עם זאת ולאור האמור, מוצע לערוך הדרכות בקרב שופטים אודות דרכי הטיפול המשפטיות והטיפוליות שעומדות לרשותםבמסגרת הטיפולבבקשות להבטחתקשר. 4. הקפדה על הנמקה בבקשות שאינן מתאימות להתברר במסגרת הנוהל – בהתאם לסעיף 9 לנוהל, שו פטיםשדניםבבקשותלהבטחתקשרנדרשיםלהקפידעלמתןהחלטותמנומקותלענייןאיתחולת הנוהל.הנמקהכאמורתבהירלעורכיהדיןולצדדיםהאםהבקשהמתאימהלהתבררבמסגרתהנוהל ותתרום לוודאותהמשפטית לענייןאיקיום/קיום דיוןבפרקזמן שלעד14 ימים. 5. אחידות בסימון הנוהל – בשל חוסר האחידות בסימון התיקים הרלוונטיים ישנו קושי לעקוב אחרי התיקים ולאמוד את גודל התופעה. כתוצאה מכך ובמידה שיוחלט על הארכת הנוהל, יש ליצור האחדהבדרךבהמוגשותבקשותאלו. בירור מול המחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט העלה כי מאחר שהנוהל נשען על התקנות הקיימות של החוק להסדר התדיינויות במשפחה, ואין בהן התייחסות ייחודית לבקשות להבטחת קשראומוגנות,יש צורךבשינוי התקנות לזיהויבקשותאלו. א. בהתייחס לבקשות לסעד דחוף בתיקי יישוב סכסוך (י"ס) - כיום, ובהתאם לקבוע בטופס 6 שנוסח לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אחד מסוגי הסעדים הדחופים שניתן לבקש הינו "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדיםאו לילדיה ם" . כלומר,שאינהמבחינהביןהבטחתקשר למזונות. עלמנתשנוכללזהותבקשותהנוגעותלהבטחתקשרבמסגרתתיקיהי"סאנוממליצותעל פיצול סעיףזהבטופס לשתיקטגוריות,כדלקמן:  בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונהתגרוםנזק שלממש לצדדיםאו לילדיהם  בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"תהראשונהתגרוםנזק שלממש לצדדיםאו לילדיהם מבדיקה מול חטיבת תפעול ומזכירויות של הנהלת בתי המשפט עולה שניתן להוסיף במערכת הממוחשבת ("נט- המשפט)" תת סעיף שעניינו " בקשה ל ס עד דחוף/זמני להבטחת קשר", אשר ימולא על ידי המזכירות בהתאם לתוכן הבקשה. כיום, רק אם שעורכי הדין מפרטים את סיבת הדחיפות כפי שכתוב בטופס 6 , ניתן לעמוד על נושא הבקשה ולקשר אותה לסוגיית הבטחת הקשר. 37 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת שילוב פיצול הסעיף בטופס והוספת תת הסעיף במערכת נט-המשפט, תאפשר זיהוי מלא של הבקשות להבטחתקשר המוגשותכבקשה לסעדדחוף. ב. בהתייחס לבקשות לסעד זמני בתיקי תלה"מ – במסגרת המחקר עלה שבקשות להבטחת קשר מסומנותבסוגיבקשותשונים בסוגיתיקיםנוספים(למשלה"טאותה"ס),ותחתכותרותשונות ומגוונות, לא תמיד תוך ציון "הבטחת קשר" או "מוגנות" ואפילו שמדובר בסעד זמני. במצב הנוכחי, בקשות שלא מוגשות תוך הכתרת הבקשה כנוגעת לסעד זמני, כמו למשל מקרים בהם הבקשה מועלת רק בכתב התביעה ו/או כתב ההגנה ללא בקשה מתאימה, לא בהכרח מטופלת במסגרת הזמנים שקבועה בנוהל.53 הוספתתתהסעיףשעניינו"בקשהלסעדדחוף/זמנילהבטחתקשר"עלידיהמזכירותתועילרק במקרים בהם עורכי הדין ציינו במפורש בכותרת הבקשה כי מדובר בבקשת סעד זמני הנוגעת להבטחתקשראו למוגנות. על מנת לזהות את כלל הבקשות הנוגעות להבטחת קשר ומוגנות בתיקי התלה"מ, ניתן להציע שלוש חלופותאפשריות: 1. יצירת סוג בקשה במערכת נט המשפט: "בקשה לסעד זמני להבטחת קשר " ו- " בקשה לסעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד", תוך יידוע עורכי הדין בסוג הבקשה החדש בנט המשפט (דרךאתרהרשותהשופטתופניהללשכתעורכיהדין,כפישנעשהבנוגעלחידושים אחרים במערכת). ניתן להניח שעורכי הדין יבחרו בסוג בקשה זו במקרים בהם ירצו שהשופטיםיטפלובבקשותלפיהנוהל.עודנדגישכי מאחרשהנוהלנכנסלתוקףמאוקטובר 2020 לא צפויהעלייהבמספרבקשות הסרק לאוריצירת סוגבקשה זה. 2. מאחרשלצורך הפתרון לעיל עדייןנדרששיתוףפעולהמצדעורכיהדין,חלופהנוספתהיא שינויתקנות ביתהמשפט לעניינימשפחה (סדרידין), התשפ"א2020 ,והוספתתקנה לפיה בקשות לסעד זמני שמוגשות במסגרת תובענה עיקרית בעניין של סכסוך משפחתי אשר הוגשהלאחרשהסתיימהתקופתעיכובההליכיםונוגעותלנוהל,יוכתרובכותרות"בקשה לסעד זמני להבטחת קשר" או "בקשה לסעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד" לפי העניין. 3. לבקש מהשופטי ם לסמן את התיקים שהוגש ו בהם בקשה להבטחת קשר או מוגנות, עם הגשתהבקשהבקוד הערהפנימי. יוערכיהצעותאלועשויותלהיותרלוונטיותגםביחסלבקשותלקיצורתקופתעיכובההליכים שמוגשותכמקשהאחתבמסגרתתיקייישובסכסוך, ללאהבחנהביןבקשות המוגשותמטעמי הבטחת קשר או מוגנות, ליתר הטעמים המופיעים בתקנה 16 (א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכימשפחה,תשע "ו- 2016 . הקפדה עלהגשת בקשות באופן תקין בהתאם לנוהל יחד עםהנמקת ההחלטות יקלו על איתור הבקשות ו כן יסייעו לשופטים למלא אחר חובת הדיווח לנשיאת בית המשפט העליון שקבועה בסעיפים 14-15 לנוהל. 53 במקרים אלו, ישנה עמימות באשר לתחולת הנוהל ולאופן הטיפול הרצוי. חלק מן השופטים ממתינים לקבלת כתב ההגנה והטיפול בסוגית הבטחת הקשר מתארך ובמקרים אחרים ניתן למצוא שופטים אשר מחליטים לטפל בסוגיה במהירות אל מול הגורמים השונים, ולא ממתינים עד לקבלת כתב הגנה או בקשה לסעד דחוף או זמני. לדוגמה, בתיק תלה"מ שמספרו 46888-05-21 , נכתב על ידי השופט בהחלטה מיום 24.5.2021 "אציין שלמרות שהאב לא הגיש בקשה לסעד זמני, ראיתילנכון לבחוןבדחיפות האמורבתביעה שכן יש חשיבותרבהלקשרבין הורה לילדיו." בדומה ראותיק תלה"מ10284-10-21 שגםבוניתנה החלטהדחופהלמרות שלאהוגשהבקשה מתאימה. 38 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת המלצותמשלימות לנוהל: נוסףעלההמלצותאשרפורטומעלה,להלןיובאומספרהמלצותאשריישומןאינוטמוןבהוראותהנוהל, אלאמחוצהלו: 1. טיפולמערכתימשולבשלמערכתהמשפטוגורמירווחהחיצוניים– הנוהלבנוסחוהנוכחימתייחס בעיקרו לשני נושאים מרכזיים: האחד, אופן הטיפול וההתנהלות מצד בתי המשפט (קביעת דיון או מתןהחלטהאחרתתוך14 ימים)והשני,חובתדיווחלנשיאיםוסגניהנשיאיםבמקרהשלאיעמידה בנוהל. לצדהיתרוןשטמוןבהאצתתחילתההליךלהבטחתקשר,עולהמצדהגורמיםהשוניםהצורךבטיפול משולב, הוליסטי ורוחבי בבקשות להבטחת קשר ומוגנות מצד בית המשפט ומצד גורמי הרווחה. הנוהל כמו יתר נהלי הנשיאה,, מופנה כלפי השופטים בלבד ומסדיר את הטיפול בבקשות להבטחת קשר בגדרי בית המשפט. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי שיפור האפקטיביות של הטיפול בסוגייתהבטחתקשרומוגנות יושגבאמצעות התייעלותבמקבילגם שלהמערכות התומכותדוגמת מרכזי קשר, עובדים סוציאליים ואפוטרופוסים לדין, אשר מטרתן לפעול במשולב עם בתי המשפט. כךלמשל,ישלפעולשגורמירווחהיוכלולהעבירחוותדעתטיפוליותותסקיריםלבתיהמשפטבפרקי זמן קצרים יותר. בהתאם לכך, ייתכן ויש להקים צוות עבודה בין- משרדי שיכלול בין היתר, נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים והרשויות המקומות שמטרתו לחשוב יחד על השגת סד זמנים קצר ככל הניתן לטיפול במקרי הבטחת קשר ומוגנות תוך שמירה על איכות וטיב הטיפול במקרים אלו. 2. הוספת דרכי טיפול חדשות בבקשות להבטחת קשר – בהמשך להמלצה 3 מעלה ובהתאם לממצאי המחקר,כדאילשקולבחינהמקיפהאודותדרכיטיפולמשפטיותוטיפוליותחדשותשיעמדולרשות השופטיםשישלהוסיפןלארגזהכליםהקיים.נדגישכיכאמורבחינהזואינהבמסגרתתחולתהנוהל וקרוב לוודאיתדרושרגולציהמתאימה. לסיכום, הנוהל להבטחת קשר ומוגנות מטרתו להבטיח מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינםהבטחתקשרביןהוריםלילדיהםאוחששלפגיעהבמוגנותם.הנוהלנדרשלעשותכןבאמצעותקביעת דיוןמהירושקילתמתןסעדזמנישישבולקדםאתטובתהילד,באמצעותסדריעבודהאחידיםבבתיהמשפט לענייני משפחה. ממצאי המחקר מלמדים כי תרומתו המרכזית של הנוהל היא העלאת החשיבות והמודעות לסוגיית הבטחת הקשר בין הורים וילדיהם ( לרבות תופעת הניכור ההור י) בקרב הציבור והתקשורת. למרות שמ דוברבתופעהמצומצמתשאינהמובאתבאופןתדירל פתחושלביתהמשפטלעניינימשפחה,ניכרשהעלאת המודעותלתופעהולנוהלהובילהלקיצור משמעותיבמשךהטיפולבבקשהמעתהגשתהועדלקבלתהסעד(או דחייתו)עלידיביתהמשפט. כלומר,הנוהלמאיץאתהטיפולבמקריםחשוביםאלוומוביללקבלתמענהמהיר מצדביתהמשפטוגםמ יתר הגורמיםהישיריםוהעקיפיםלנוהל (גורמיהרווחהועורכי הדין.) אף על פי שנמצא שהנוהל הוביל לקבלת סעד מהיר יותר בבקשות להבטחת קשר , השופטים וגורמי הרווחה דיווחושלתחושתםהטיפולהראשוני בבקשות שהואמטרתהנוהל,, היהמהיר גםבטרםכניסתהנוהללתוקף. ההחלטהלענייןהותרתהנוהלעלכנואוביטולוצריכהלהתחשבבכללהממצאיםאשרהועלובמסגרתהמחקר הנוכחי , לרבות המשמעות הציבורית שעלולה להתפרש כתוצאה מביטולו. שכן, גם סגני הנשיאים שנחשפו לממצאי המחקר התייחסו לחשיבות השארתו על כן. היה וההחלטה תהיה להותיר את הנוהל ו להאריכו, יש לשקול שינויים אשר יתרמו לבהירות והסרת העמימות מסעיפיו. אלו יתרמו להגברת הוודאות המשפטית וייעול הטיפולבקרב הגורמים השוניםבכל הנוגע לסוגייתהבטחתקשרומוגנות ילדים. 39 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת 40 בחינת נוהל הנשיאה בעניין הבטחת קשר ומוגנות מחלקת המחקר של הרשות השופטת נספחים נספחא'– פילוח ההחלטותהראשונותבתיקיי"סותלה"מ תיקי י"ס תיקיתלה"מ 2017 שנתהנוהל 2019 שנתהנוהל תגובת הצדהשני (9 39.1% ) 19 ( 67.9% ) 16 ( 55.2% ) 23 ( 51.1% ) שילובהחלטות(תגובתהצד (8 34.8% ) (3 10.7% ) (4 13.8% ) 5 ( 54 % 11.1 ) השניוהחלטה אופרטיבית נוספת) החלטה אופרטיבית (6 26.1% ) (6 21.4% ) (9 31.0% ) 17 ( 55 % 37.8 ) סה"כ 23 28 29 45 נספח ב'– פילוח ההחלטות האופרטיביותהראשונו ת בתיקיי"סותלה"מ י"ס תלה"מ סוג ההחלטה56 2017 שנתהנוהל 2019 שנתהנוהל קביעתדיון 14 ( 67% ) 17 ( 58% ) 21 ( 70% ) 29 ( 67% ) והחלטה אופרטיביתאחרת החלטות שמהן (3 14% ) (9 31% ) (5 17% ) ( 4 9% ) עולהכי איןצורך במתןסעדדחוף החלטות שבהן (4 19% ) (3 11% ) (4 13% ) 10 ( 23% ) ניתןהסעד סה"כ 21 29 30 43 54 מתוך החלטותאלו,הוחלט על קביעת דיוןאחד. 55 מתוך החלטותאלו,הוחלט על קביעת דיוןאחד. 56 מלבד נתונים אלו, ישנם עוד מקרים שבהם לא ניתן בפועל לקיים דיון על פי הנוהל. כך למשל, מדובר במקרים אחד מבני הזוג בחו"ל, מרצה מאסר בבית הסוהר, יש בקשת מחיקה מוסכמת ועוד. ניתוח הבקשות מלמד כי בתיקי י"ס יש ארבעה מקרים בשנת 2017 וארבעה מקרים בשנת הנוהל. בתיקי התלה"מ לא נמצאו מקרים בשנת 2019 ושני מקרים בשנת הנוהל. 41