החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-189438
סיכום דיון
מיוםרביעי,ל' בתשרי התשפ"ו,
22.10.2025
בנושא:,
1
דוחמבקרהמדינה על הניהול הממשלתישל התחום האזרחי במהלך מלחמתחרבות ברזל,.
דוח מיוחד2025
2
.החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14
(ב) לחוק מבקר המדינה בנושאהניהול
הממשלתי שלהתחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - לפני שבועיים ציינו שנתיים לאירועי 7
באוקטובר 2023
. היום בו
התרחשה
הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מאז השואה, הזוועה בה נטבחו 1,200
אזרחים והחלה
המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. ברוך השם זכינו לראות בשובם של החטופים
החייםואנחנו מתפללים בכליום להשבתם של כל החטופיםהחללים.
יחד עם זוועות הטבח בעוטף והשלכותיו
, כל העורף הישראלי היה חשוף במספר חזיתות למתקפת
טילים ורקטות כאשר מאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בעשרות יישובים הן בדרום
הארץ והן בצפונה לתקופות ארוכות. כניסתה של המדינה למצב
מלחמה הביא לגיוס מילואים
המוני
, לפגיעות בגוף ובנפש,
לניתוק ממערכות החינוך
והבריאות
הקבועות
ועוד. המדינה הייתה
אמורה להתכונן לתרחישים אלה
ולהכין תכניותמגירה למתן מענה.
מלחמת לבנון השנייה אשר קדמה למלחמת אוקטובר 23
ב-
17
שנה גרמה לפגיעה קשה בעורף
הי
שראלי ולמרות דוחות רבים שנכתבו
והפקות לקחים –
ממשלת ישראל לא השכילה להיערך
כראוי למלחמה
הנוכחית.
ש
נים אנחנו שומעים על האיומים, תרחישי הייחוס, אבל
בזמן אמת
העורףהיה מופקר.לפניכ- 4שניםהיינובעיצומהשלמגיפתהק
ורונהו
העורףעלכל
היבטיונפגע–
כלכלית, בריאותית ו
נפשית. גם אחרי הקורונה נכתבו דוחות ו
הייתה אמורה להיות הפקת לקחים.
היה וצרך
בשליפת
המודל שפעלו בו בקורונה בהיבט סיוע לעסקים, אנשי מילואים, ביטוח לאומי
וכו' ולהתאימו למצבהחדש.
סעיף14בלחוקמבקרהמדינהמסמיךאתהועדהלענייניביקורתהמדינהלקייםהצבעה
עלהקמתה
שלועדתחקירהממלכתית.מבקרהמדינה
פרס
ם
עדכה7
דוחותהנוגעיםלמלחמה
בהיבטהא
ז
רחי:
הטיפול בבריאות הנפש, הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה, הליכי השיקום של הנגב המערבי,
הסיועליישוביהצפוןולעסקיםה
קטניםבזמןמלחמהו
ניהולהממשלתישלהתחוםהאזרחיבמהלך
מלחמתחרבות ברזל שעל בסיסו אני מבקש
להצביעעל הקמת
ועדתחקירה ממלכתית.
בפתחדבריומצייןמבקרהמדינהליקוייםרביםבהתנהלותהממשלהבנושאיהטיפול בעורףעלכל
ההיבט
ים
אולם הדברים החמורים ביותר נוגעים לאחריותו והפעלת סמכותו של ראש הממשלה
ומשרדו, לרבות מנכ"ל משרדו דאז יוסי שלי,
ואחריותם על מינוי גוף בעל סמכות ואחריות כוללת
לניהולהטיפולבעורף והובלתובשעתחירום.לאהוקםמערךאופרטיביאשראמורלתתמענהלכל
הצרכים העולי
ם. גם כאשר נכנסה הממשלה לפעולה
היא כשלה במתן מענים רבים בתחומי הסיוע
הכספי, הדאגה למפונים, הטיפול בנפגעים וכל הנגזרות מכך.
אבקש להסב את תשומת הלב
לנקודות בדו"ח אשר מציינות בפירוש את האחראים למחדל ומדוע
אני סבור כי חובהלב
דוק אתהדברים במסגרתועדתחקירה
כדלקמן:
עמוד 15
– ראש הממשלה,
חה"כ
בנימי
ן נתניהו,
כיהן בתפקיד זה ממרץ 2009
ועד פרוץ המלחמה
למעט פרק זמן של שנה וחצי.
במשך 13
שנה מתוך
17
שנה הוא היה
מחויב
לפעול להבטחת מענה
עלכללהחסריםהמשמעותייםבהסדריםבתחוםניהולההיבטיםהאזרחיים
שלהטיפולבעורףבעת
חירום
ולאעשהכן.
עמוד 29
–
ראש הממשלה, חה"כ בנימין נתניהו,
לא
פעל
במשך שנות כהונתו
למען
הסדרת
הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום.
1
עמוד 30
- מנכ"ל משרד ראש הממשלה
, מר יוסי שלי, יקבל הערה על האופן בו הפעיל את פורום
המנכ"לים של משרדי הממשלה ללא קביעת סדרי עב
דוה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה
כולל על צרכי הזירה האזרחית.
עמודים 84-85
מתייחסים לאחריות של מטה משרד רה"מ במלחמה כפי שהתקבל בהחלטות
ממשלה קודמות. בעמוד
90
מציין המבקר כי מנכ"ל משרד רה"מ התנגד להחלטות אלו וקובע כי
התיאום בין משרדי הממשלה בנוגע לעבודתם המקצועית של גופים אחרים אינה בתחום אחריותו
של משרד רה"מ .
בנוסף לאחריות האישית על ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו דו"ח זה מתייחס באופן רציני ו
מקיף
למחדל ולכישלון של שר האוצר,
מר
בצ
לאל סמוטריץ'. הוא מוזכר
אישית כאחראי למחדלים
הכלכליים. בעמוד 121
מצו
ין כי שר האוצר לא השתמש בסמכויותיו, כמי
שעומד בראש הקבינט
החברתי-כלכלי
, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של
המלחמה,
כשל ביישום ה
חלטת ממשלה אשר היה שותף לקבלתה
בדבר הקמת המשל"ט האזרחי
והפעלתו, ו
לא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך כדי
שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם אשר
יופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה. לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי המלחמה,
היהעלראשהממשלהלהידרשלנו
אשכדילהביאליישוםהחלטתהממשלהבנוגעלהובלתהטיפול
בתחוםהאזרחי.
איך נמנע את האסון הבא,
ואם חלילה יגיע כיצד נתמודד איתו בפעם הבאה? כיצד ממשלה לא
מסוגלת להפיקלקחים מהעברוללמודמהם?
משרדמבקרהמדינה– יובלחיו-מנהל חטיבה – מדובר בדוח קשה וכרוכים בו2
כשליםיסודיים:
1.
כשל היערכות מתמשך -
לאורך השנים אנו מניפים
דגלים על כך
שההיערכות לחירום נחלשת
ויכוליםלהעידעלכךגופיחירום.הםהוחלשובמרוצתהשניםבכלהקשורלהפעלתמשאביםוקבלת
החלטות
ודבר
זה התנפץ עלינו ב- 7
באוקטובר. ר'
רח"ל תיאר בפנינו ב
אופן חד וברור שרח"ל
הוחלשה לאורך השנים במונחים של
ארגון, כ"א, תכניות ו
יכולות שלה
להנחות מערכת ממשלתית
שלמהשנמצאתבתשתיתהתפקודביוםהמבחן.הנ
י
סיון להקיםאתהמערכתעםשרשעומדבראש
הקבינטקרס. מדובר בכשל שלאניתן להתעלם ממנו.
2
.
היישום ביוםהמבחן.
מדובר
בכשלים שנוגעים ל
מפונים שהיו זקוקים למענים בעולמות של חינוך, ליווי, בריאות, טיפול
בבתי המלון ועוד. בתקופת הקורונה המל"ל תפס תפקיד של מטה והוביל יחד עם מנכ"ל משרד
הבריאות אתהטיפול.אולם במלחמההנוכחית אנורואיםפעולהמבוזרתשלמשרדיהממשלה, כל
משרד
פעל
בתחומו.
מבקרהמדינהמטילאחריותעלרה"מ,שרהאוצרו
הדרג
המקצועיבמיליםברורותוחדות.המשרד
ממשיךלבצעביקורתעלכלהדרגים:צבאי,אזרחיומדיני.
משרדרה"מהעבירהתייחסותמפורטת
לדוחזה.המסמך
שמרעלעקרונותאובייקטיבייםוכךיהיהבכלעבודותהביקורת.מאחורי
המסמך
עומדים עשרות מסמכים כתשתית יסודית לכל חקר שיעשה על אירועי ה- 7
באוקטובר. התשתית
העובדתית נעשתה ע"י ביקורת המדינה מזה שנתיים ע"י עשרות צוותים. משרד מבקר המדינה
מבצע את מלאכתו לא בתפיסה של החלפת ועדת חקירה ממלכתית, אלא בתוקף סמכויותיו של
מבקר המדינה עפ"י חו
ק. המשרד זוכה
לביקורת ציבורית לא פשוטה,
מתמודד איתה ומתקן
היכן
שצריך.נחציםהרבהקוויםבשיחשמתקייםבנושא.
ישרידודלגיטימצי
ה
שלמוסדשצריךלהמשיך
להתקיים. המוסד מוכןלקבל כל ביקורת אך יש חציית קווים בהתבטאויות.
דגנית שי-מנהלת אף ביקורת –
עיקר הליקויים
שעלו בביקורת:
* אין גוף אחראילניהולהטיפול
בעורף;
* הקבינטהחברתי-
כלכלי לא מילא את
תפקידו כצד האזרחי;
*פורום המנכ"לים היה לא אפקטיבי;
*המשל"ט האזרחילא מימש תפקידיו;
* אין תמונת מצבלאומית מלאה;
*פערים בהיערכות לחירום;
* הציבור התקשה לקבל מידעחיוני
מהממשלה.
חלפו 17
שנים ממלחמת לבנון השניה
והממשלה לא השכילה להסדיר את תכלול העורף. המלחמה
פ
רצה תחת אש ללא תכלול.
האחריות לנ
יהו
ל המערכה האזרחית הוטלה על הקבינט החברתי-
כלכלי,אךהקבינטכמעטולאפעלכמוגםהמשל"ט.כמוכן
פורוםמנכ"ליםבראשות מנכ"למשרד
רה"מלאצלח,הפורוםהתכנסאךלאהיתהלותמונתמצבמלאהולאקיבלהחלטות.רח"להודרה
2
לאורך השנים
ולא י
כ
לה לתכלל את המערכה האזרחית בחירום. פקע"ר היה בשטח ולא נתן מענה
על כל צרכיהמפונים.
האחריות מוטלת על רה"מ שבמשך 17
שנים האח
רונות בהיותו רה"מ יכל להניע פתרון לסוגיה של
מערכה אזרחית, שר האוצר -
בצלאל סמוטריץ', 2
ראשי ממשלה
שכיהנו במהלך התקופה הזו –
יאיר לפיד ונפתלי בנט ושר
הביטחון דאז, יואב גלנט, שלא הסדיר את מעמדם של גופי החירום.
לאורך חודשי המלחמה, רה"מ היה צריך להידרש לנושא כדי להניע את העגלה. אנו עדיין בעיצומו
שלמצבמורכב.אסורלבזבזאתהזמן,ועלהממשלהלפעוללאלתרכדילהקיםמערךממשלתיכדי
לטפל בעורף האזרחי בעת חירום. עם פרוץ המלחמה היו עשרות מוקדי טלפונים אבל לא היתה
אפשרותלאזרחים לנווט בין המוקדים.
לשרהביטחוןומשרדהביטחוןאיןאתהסמכויותלתכללאתהעורף.במקרהשלבעיהשמתעוררת,
הוא צריךלפנותלרה"מ בבקשהלכנס דיון בנושא. עפ"י
החלטתהממשלההתקפה-מל"ליציג את
תמונת המצב הלאומית המלאה כולל חברה וכלכלה. אם המל"ל סבור שאינו יכול לעשות זאת כי
אינו מצוי בעולמות החברה והכלכלה, עליו לפנות לרה"מ ולומר שאינו הגורם המתאים להציג את
התמונה.
חה"כ קארין אלהרר –
דוח מבקר המדינה נותן לנו הצצה למה
שקרה למשרדי הממשלה או בעצם
מה לא קרה. כל אזרח במדינה ראה שלא היתה ממשלה עם פרוץ המלחמה. החברה האזרחית
מילאה את מקומה של הממשלה. במקום להוקיר לה תודה, מופעלת כנגדה מכונת רעל. יש מגמה
של הממשלה לייבש את השירות הציבורי, לבחור את האנשים עם כישורים שאינם מתאימים
לתפקידים ועדהחקירה ממלכתית מחויבת מציאותוהיה צורךלהקים אותה מזמן..
חה"כיעלרוןבןמשה-
עםפתיחתהמלחמההרשויות
המקומיותנערכוותפקדוככל שיכלו.ברגע
האמת בזמן
משבר הרשויות יודעות את תפקידן ומסייעות לאזרחים. התחושה בקרב התושבים
המפונים היאשהממשלהלאהיתהקיימתבאותהתקופהועדייןל
אקיימת.ישצורךבהקמתועדת
חקי
ר
ה ממלכתיתלבדיקת האירועים.
חה"כאלוןשוסטר–בהיותיס
גןשרהביטחוןנוכח
תילראותאתהקושיהעצוםלקבלהחלטה.מה
הכלים הניהוליים הראויים לחיבור הסמכות והכריזמה המשטרית עם יכולות הפעולה בשטח?
משרד הביטחון עם יכולות ביצוע אדירות, אולם יש
חוסר מוכנות של רה"מ לפזר
את האחריות.
ראוי לקבל החלטה ברור
ה לחבריכולות ביצוע
עםהחלטות
מדינתיות.
מל"ל – איציק בר-סגן ר' המל"ל למדיניות ביטחוניות –
המל"ל הוא גוף שעוסק בעולמות המדיני
והב
י
טחוניעפ"יהחוק,והואשיקףלשריהקבינטולשריהממשלהאתתמונותהמצבבעולמות
הללו
בישיבותהממשלה
.איןלוכליםלעסוקבסוגיות
חברתיותוכלכליות.
ההמלצההראשונהשל
המל"ל
היתהל
רתום
אתמערךהדיגיטלהלאומי
כדילייצרתמונתמצבחברתית-
כלכליתלקבלתשירותים
בכל מקום.המערךעבר בין כמההמשרדים והוא
נמצא
כיוםתחת משרדהכלכלה.
בהתאם להחלטת הממשלה
לפירוק
המשרד להגנת העורף, משרד הביטחון
נושא באחריות להכנת
העורף למצבי חירום ורח"ל מסייעת לו בכך. יש פערים בין המשרדים במלאים ואין לרח"ל תקציב
כדי לטפל בבעיה. המל"ל נכנס למקומות שיש בהן החלטות ממשלה שנקבעות בקבינט.
הוא אינו
עושה בקרהעל כלהחלטה שמתקבלת בישיבת ממשלה.
בתקופתהקורונההוקםקבינטייעודיעם
צוותמומחים שייעצוושיקפואתתמונתהמצב.לאחריה
המל
"ל הוביל עבודת מטה ונבחנו 3 חלופות למנגנון איחוד
אירועי חירום אזרחיים. הדברים הוצגו
לר'המל"להקודם,
ל
נוכחישסייםא
תמולאתתפקידוולרה"משסבוראחרת.רה"מאמרשהואלא
רוצה לקחת אחריות ממשרדי הממשלה אלא לייצר מנגנון לצורך אירוע חירום ממלכתי. הוא
החליט להוביל ולהתוות
מדיניות בדומה לתקופת הקורונה, טיפול בפערים בתחום הסמכויות
והאחריות של הגופים, וחיזוק מנגנונים של שגרה שפוגש
ת
חירום. אם יוקם גוף ניהול אחוד
ולמשרדי הממ
ש
לה חסרות
סמכויות מולאחריות, הם לאיממשו את משימתם.
רח"ל –
איציק גיא- חר"ט הפעלה
-
רח"ל מגבשת תמונת מצב
בנוגע לעורף
הלאומי. הסמכות
והיכולת היא להנחות את משרדי הממשלה בחירום, כיום אין לרח"ל את
ה
יכולת להנחות אותם
ולכן
היא מציפה פערים וליקויים בפניהם. רח"ל ופקע"ר יושבים יחד ומגבשים תמונת מצב בנוגע
לעורף הלאומי שמוצגת בפני הקבינטו
הצוותים.
חה"כמאירכהן–
לאנעשתהחשיבהמהיקרהאםתגיעאלינוקטסטרופה.ישלשאתבאחריותעל
הלקונה של צמצום סמכויות רח"ל. מעבר לחובה להצביע על ועדת חקירה ממלכתית, הדוח הזה
זועק לשמים. המדינה צריכה לבדוק את עצמה בשביל הדורות הבאים. לצד זה צריכה להיאמר
3
אמירה ברורה –
דוחות מבקרהמדינה צריכיםלהיות חלקמתכניות העבודה של משרדיהממשלה.
לרשויותהמקומיותיש חלק נכבד בטיפול בעורף.
פקע"ר–סא"לשאולסרוסי-
קמב"צפקע"ר–פקע"רפעלבמסגרתסמ
כויותלהגנהאזרחיתלאורך
המלחמה.
בנוסף
הוא פעל גם בסוגיית המפונים בבתי המלון, על אף שאין לו סמכות,
כדי לגבש
תמונת מצב מהירהומהימנה ככלהניתן לרבות מפקדת שליטה ארציתומחוזית.
חה"כ שלי טל מירון –
משפחות החללים לא קיבלו תשובות עד היום מה קרה
ליקיריה
ם, והגיע
הזמן שהם יקבלו תשובות. עם פרוץ המלחמה לא היתה מדינה, היה מחסור בציוד רפואי, ציוד
ללוחמים,הגיעו מטוסיםלארץ מלאים בציוד כדילכסות על דברים שהמדינהלא טיפלה בהם.
ארגון מועצת אוקטובר - רעות רכט אדרי-אם שכולה –
הובטח לנו בפה מלא שתוקם ועדת חקירה
ממלכתיתעםתוםהמלחמה,
והמלחמההסתיימהבשבוע שעבר.המועצהוהמשפחות השכולותלא
יתנו
יד לכך שלא תוקם ועדת חקירה. מדובר פה בטבח, הפקרה ומחדל . התקומה תהיה לאחר
שיוגשו מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית שתוקם עפ"י חוק.
יורםיהו
דאי-אבשכול–רה"מאמרשבתוםהמלחמהכולםיחקרו,כוללהוא,
אךזהלאקרה.לפני
שבועיים היתה הצהרה על סיום המלחמה והחזרת החטופים, ולכן זו העת להקים ועדת חקירה
ממלכתית. בכל יום שלא מוקמתועדה,ישפגיעה בביטחון מדינת ישראל.
הילה אביר-אחות שכולה – חודש לאחר הטבח הקמנו פורום משפחות ומטה סיוע בשיתוף המוסד
ל
ביטוחלאומיכילאקיבלנוטיפולמצדהממשלה.טרםהוקמהמנהלתלמשפחותהנובהולשורדים.
חה"כ אושר שקלים -
יו"ר האופוזיציה פקפק השבוע במעמדו של מבקר המדינה וכינה אותו
"מבקר מטעם". הכל כאן כסות כדי להקים ועדת חקירה שתמונה ע"י מערכת משפט קלוקלת. יש
משבר אמון בין מערכות שלטון העםלבין מערכת המשפט,
ו
אנולא ניתן שו
ועדתחקירה ממלכתית
תמונה ע"י ראשי בית המשפטהעליון. הצעתילרה"מ שנקיםועדה שתהיהמקבילה לו
ו
עדת
חקירה
ממלכתיתעםאותןסמכויותו
ברא
שהיעמודאביגדורקהלני.
הואיהווהקונצנזוסלאומיכדילהגיע
לחקרהאמת.
חה"כאפרתרייטןמרום–
ישתחושה
שקהכאשר
רה"מ אומרעלדוחמבקרהמדינה שהואהערת
שוליים,מדוברבזלזולבח
ייאדם.ישחשיבותלקבלאתהחוק
שישלהקיםועדתחקירהממלכתית.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה קיימה הצבעה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14
(ב) לחוק מבקר
המדינה בנושאהניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמתחרבות ברזל.
בעד –4
נגד –6
הוגשה רוויזיהע"י יו"ר הוועדה..
4