פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל
יום חמישי, ג' בתשרי התשפ"ו (25 בספטמבר 2025), שעה 12:30
סדר היום:
<< נושא >> תהליכי גיוס אוכלוסיות מיוחדות לצה"ל - דיון מעקב וסטטוס << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אלעזר שטרן – היו"ר
משה טור פז
שרון ניר
מוזמנים:
יוספה הרפז
–
מנהלת שירותים בקהילה – מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אורית להב
–
מנהלת תכניות ומענים וצבא חברה, תכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אל"מ יפעת יגר אשר
–
מפקדת מיטב, משרד הביטחון
סא"ל רותם סבג
–
רע"ן השירות, מיטב, משרד הביטחון
רב"ט זיו מולינה
–
נהג מפקדת מיטב, משרד הביטחון
רס"ל יובל גרינברג
–
רת"ח תתקדמו, מיטב, משרד הביטחון
סא"ל כרמל קלה
–
ד"ר, רע"ן קליני, משרד הביטחון
סא"ל אורן לוי ושדי
–
רע"ן התאמה ביטחונית, משרד הביטחון
רויטל לן כהן
–
עו"ד, חברת ועד מייסד, עמותת תתקדמו
אהוד מוזס
–
ועד מייסד, עמותת תתקדמו
אמנון הר-שושנים
–
חבר ועד מנהל, עמותת תתקדמו
מוזמנים באמצעים מקוונים:
גל איובי
–
ממונה חינוך חברתי – הכנה לצה"ל ומכינות אופק, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך
נחמה
–
משרד החינוך
זאב מלקביץ'
–
אב לעתודאי במסלול תתקדמו
יואב מלקביץ'
–
עתודאי ראשון במסלול תתקדמו
מנהל הוועדה:
אמיר ברגר
רישום פרלמנטרי:
איטייפ – ויקטוריה שטיינברג
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תהליכי גיוס אוכלוסיות מיוחדות לצה"ל - דיון מעקב וסטטוס << נושא >>
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
צוהריים טובים. נזכיר שבדיון הקודם או שכולם היו או שכולם לא היו, אבל ביקשנו מספר נושאים בנושא אוכלוסיות מיוחדות. אני חושב שברור לכולנו שהספקטרום הוא רחב מאוד בהגדרה של מה הן אוכלוסיות מיוחדות.
אגיד מה שברור לכולנו אני חושב, לצה"ל יש שני אלמנטים או מרכיבים בתוך האירוע – אחד, אנחנו מגלים משאב כוח אדם שכמובן עוזר ומסייע לצה"ל למלא את משימותיו. הדבר השני, צה"ל נהנה בצדק מהמעמד שלו בחברה בישראל וזה מעמד שאנחנו רוצים לשמר אותו והכוונה היא למעמד המשרתים.
כשרוצים לשמר ושבכל מקום ישאלו ויתעניינו מה עשית בצבא צריכים לתת את האפשרות לכמה שיותר בני נוער ולכן זה חשוב. הדבר האחרון, העיסוק באוכלוסיות האלו מקרין לתוך המשפחות שלהן, לאחים הצעירים, השכנים ובני הדודים על חשיבות השירות והמיוחדות של צה"ל. אחד הדברים המיוחדים בצה"ל לדעתי הוא שהוא מגייס יותר אוכלוסיות מיוחדות מאשר צבאות אחרים בעולם וזו תעודת כבוד לצה"ל וכמובן גם למדינה. מפקדת מיטב, יפעת, נתחיל איתך.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
שנה טובה לכולם. אני מתנצלת שלא הייתי בפעם הקודמת, זה היה בגלל תקלה אצלנו בתוך הבית. כפי שחבר הכנסת פתח, צה"ל הוא צבא העם ובתוך הדבר הזה צה"ל מחויב לגיוס רחב ככל הניתן מכל חלקי החברה הישראלית.
בעת הזו האתגר בגיוס לצה"ל מצוי בעצימות רבה מאוד. מעבר לכך, בעת הזו מדינת ישראל מצויה במלחמה ממושכת וכפי שנאמר בדיונים רבים, צה"ל חסר בחיילים בשורותיו, עיקר הפער הוא בלוחמים אך חסרים גם תומכי לחימה בכל המערכים ולכן בראש ובראשונה מדובר בצורך ביטחוני.
הוועדה והדיון כאן תוחמים את העיסוק תחת הכותרת אוכלוסיות ייחודית וגיוס חיילים על הספקטרום האוטיסטי, אבל אוכלוסיות ייחודית במיקוד אכ"א ובתוך הדבר הזה חתומכ"א ומיטב זה מגוון רחב מאוד של אוכלוסיות בהן מתנדבים מנעד הכשירויות, כמובן מתגייסים על הרצף האוטיסטי, אבל בהגדרה הרחבה יותר גם גיוס בוגרי הפיקוח החרדי, שילוב ישראלים יוצאי אתיופיה וגיוס ושילוב של יהדות התפוצות ועוד ועוד.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מכל הספקטרום שדיברת עליו אם תרצי לגלוש לנושא המתנדבים כי לדעתי הוא הנושא הכי קרוב שמשיק, הכוונה למתנדבים עקב רב גיוס בכל ההיבטים כי כל הנושאים האחרים נכון שאלו אוכלוסיות מיוחדות, אבל זו ייחודיות שלא נוגעת ומשיקה לדבר הזה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
הם עומדים בפני עצמם.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
תלכי עם מה שתכננת.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ברקע הדברים אתמקד בגיוס אוטיסטים. אני יכולה להבין למה אתה מציין ובצדק שמתנדבים זה הכי קרוב לאוטיסטים, אבל ברקע הדברים בסוף הכל חונה על אותם משאבים בגיוס לצה"ל וכשאני ממקדת אוכלוסיות ייחודיות שמצריכות קשב מיוחד ולצערי הרב לאור השנתיים האחרונות גם גיוס של מלש"בים שהם משפחות שכולות ופדויי שבי וכולי ויבוא כאן לידי ביטוי העניין הברה"ני לדוגמה, וגם עבודת המטה שקיימנו ביחס למסלול גיוס תתקדמו היא אלמנט שמצוי בחיכוך למול אוכלוסיות רבות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנתי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לאחר ארבע שנים מפתיחת מסלול שירות תתקדמו ובמקביל לדיון הקודם והטענות שעלו, בוצעה עבודת מטה מעמיקה שבחנו במסגרתה את כל הנחות הגיוס. ערב התקיפה באיראן, יום לפני נפגשתי עם עשרה – טיפה יותר – הורים של מלש"בים של תתקדמו או כאלו שמשרתים כבר בצבא.
הצגנו להם את עבודת המטה במשך ארבע שעות ושמענו את הערותיהם בצורה מפורטת יותר ממה שנעשה כאן בוועדה ויש מועד למימוש לכל דבר שאציג כאן היום, לא הכל קורה מעכשיו ולכן גם ביקשתי שיגיע איתי לכאן רע"ן קליני ורע"ן התאמה ביטחונית שאחראי על הסיווג הביטחוני שהוא חלק מתהליך המיון.
עבודת המטה נפתחה במחקר עומק של מד"ה שביצע מספר מפגשים עם כלל בעלי התפקידים שעוסקים בתחום בצה"ל – גיוס, אבחון, מיון והכשרה ועוד וגם המחקר הזה הוצג בהרחבה להורים איתם נפגשנו. אבקש לענות כבר עכשיו על הסעיף האחרון במצע שקיבלתי ביחס לשיתוף הפעולה, כמובן ששיתוף הפעולה מתייחס גם למפגשים עיתיים ואינדיקציות רבות שאנחנו מקבלים מההורים.
אני לא יכולה לעבור על חוק הגנת הפרטיות, ההורים יודעים, מכירים ומסכימים על הדבר הזה. זאת אומרת, אם מגיע אליי מקרה, העמותה צריכה לעבור אישור באגף הביטחוני חברתי של משרד הביטחון ובמסגרתה ייקבעו הכללים שבהם צה"ל והעמותה משתפים פעולה ולכן אף פעם לא יהיה - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
על איזו עמותה אנחנו מדברים?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
עמותת ההורים של תתקדמו. אנחנו נמצאים בתהליך מול משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מדובר על תתקדמו?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
כן.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יפעת, חבר הכנסת שטרן ציין זאת ואנחנו מדברים וגם הדגשת בפתח דברייך את צורכי צה"ל, אנחנו לא מתביישים לדבר גם על צורכי החברה הישראלית וברוב המקרים אנחנו רואים אותם כחופפים. אם יש מקרים שבהם יש התנגשות בין צורכי צה"ל לבין צורכי החברה הישראלית, בעיקר מבחינת סדר עדיפויות, אם תוכלי להתייחס לנקודה הזו וגם לכלול אותה בדברייך. תודה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אגיד כבר בפתיח, אבל אתייחס לכך יותר בהרחבה בסוף. אני לא חושבת שיש התנגשות בין צורכי הצבא לבין צורכי החברה הישראלית אלא יש התנגשות שמקורה בתיאום ציפיות כי פעם כשבן אדם רצה להתגייס לצבא וכאן ואולי אתם לוקחים אותי לשלבים יותר מאוחרים במה שרציתי להתייחס.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אז תלכי בסדר שלך ותגיעי לשם. בסדר גמור.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אין בעיה. ממד"ה ביצעו מחקר גדול מאוד, שילוב מתודולוגיה איכותנית וכמותית, ראיונות עומק ושאלות סקר והעמדות והמטרה של המחקר הייתה לבחון את יישום המסלול, אפקטיביות השילוב וחוויית השירות. בהיבט החייל, מגוון ראיונות עם חיילים על הספקטרום שמשרתים בצבא, בסך הכל המשרתים רואים באופן חיובי את שילובים בשירות ומביעים את רצונם לתחושת שוויון כמו כולם.
חבר הכנסת קינלי, זו נקודה מהותית כי כפי שציינתי, זו לא באמת התנגשות בין צורכי צה"ל לצורכי החברה הישראלית. בעיניי אני מסכימה איתך, - - אבל יש כאן עניין של תיאום ציפיות וזה אולי המתח הכי גדול כי בסוף אנחנו רוצים לגייס כמו כולם, אבל אנחנו מצפים למשהו אחר לגמרי. את הסתירה הזו ניתן ליישב בחלק מהמקרים ובחלק מהמקרים גם לא.
לדוגמה, אחד הדברים שאנחנו חידדנו בעבודת המטה ביחס למסלול שירות תתקדמו, שהיא נובעת מתיאום ציפיות. כשיצאנו לדרך הגדרנו שבמסלול ישולבו חיילים על הרצף בתפקוד גבוה והוספנו ובעצמאות אבסולוטית. חייל שלא יודע לנסוע באוטובוס לא יכול לשרת בצבא כי זה מייצר יותר עוגמת נפש מאשר דברים טובים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
נכון, למרות שהמורכבויות כמו תמיד הן לא אפס או אחד.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ברור. מיד אתייחס לדוגמאות נוספות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יפעת, אני מבין את מה שאת אומרת, אבל אני רוצה לתת דוגמה שאני לא רוצה ללכת איתה לתוך הדיון. לדוגמה יגידו אכ"ים או המשפחה שהם יודעים להביא אותו לשער הבסיס. אני מבין את מה שאת אומרת על האוטובוס – אולי אם אתאמץ גם אזכר בשם – אבל אני מכיר אירועים כאלו מהעבר ולכן אני מבין את מה שאת אומרת, אבל אני אומר שאולי נסמן ליד זה כוכבית לחריגים בעניין כי בסוף קיימים כאן שיתופי פעולה בין הצבא לבין גורמים אחרים.
כיוון שחבר הכנסת קינלי העלה משהו ואת התייחסת לכך, עומד לי על קצה הלשון להגיד שאנחנו לא מדברים על חוות השומר, אבל אתן כדוגמה ביטוי שמייחסים לרפול, שאלו את רפול בשלהי שנות ה-70, למה צריך את חוות השומר? ואני אומר את הציטוט כי אני לא חושב שהוא נכון ותכף אגיד מה לא נכון, הוא אמר שיותר זול למדינת ישראל חייל בחוות השומר מאשר אזרח בכלא.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אבל זו הסתכלות מדינית, כאן מסתכלים על המדינה מעבר לצבא.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
ההיבט העמוק של האמירה שרפול אמר היא שהוא מסתכל על גיוס לצבא לא רק כצורכי צה"ל אלא כצורכי מדינת ישראל. לפני שנהייתי קצין חינוך ראשי הלכתי לראות מה זה והייתי חייל קצת בחוות השומר – לא רוצה להיכנס לעניין הזה – ישנתי עם החבר'ה שם, אבל הבנתי שזה לא נכון כי היום אנחנו יודעים שבחוות השומר זה עניין של ציון הסתגלות – לא משנה איך קראו לזה אז – וזה לא פוטנציאל עברייני לכולם שמתאימים את הדבר הזה.
אבל אני אומר ובהתחלה התכוונתי שלפעמים הצבא עומס על כתפיו גם משימות שהן מעבר לתועלת הצבאית הרגילה וכיוון שדיברנו כאן על העניין לדוגמה של הוספת התנאי של יכולת הגעה עצמאית או נסיעה באוטובוס ואני מקבל ומבין את האמירה, אבל לשים בצד כוכבית של חריגות.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא רציתי לתת דוגמאות מורכבות יותר, אבל אני בוודאי מסכימה שהתפקיד שלי הוא לממש את החוק לעמוד בצרכי צה"ל ולשמר ולחזק את מודל צבא העם. לאף אחד אין ויכוח על הדבר הזה ואנחנו מבינים את הזכות הגדולה.
המפקדים בצבא, מעבר לתרומה, אף אחד לא מתייחס לכך כתרומה בקהילה – אני בכוונה אומרת את זה כך – זה אירוע של כשירות הצבא, אבל הרעיון הוא באמת לשים את הבן אדם הנכון במקום הנכון תמיד ויתר שאת כשמדובר באוכלוסייה הזו כי פעם שזה לא מגיע למקום הנכון, כשבן אדם משובץ לתפקיד הלא נכון – זה נזק גדול גם עבורו בחוויה שלו וגם עבור המפקדים, הקשב הפיקודי וכל הקשור לכך.
מה שמוביל אותי לסעיף הבא בהיבט השיבוץ והתפקיד, דיוק ההתאמה במסלול תתקדמו קריטי יותר אפילו מאשר במסלול רגיל. בהיבט הליווי המקצועי בסך הכל יש שביעות רצון בקרב החיילים, לכל דבר כזה כמובן יש חריג, ויש כאלו שמבקשים שבשלבים מסוימים יפסיקו להם את הליווי וגם לזה נתנו מענה במסגרת עבודת המטה. אני מדגישה שמדובר בעיקרי הממצאים של הנושאים שנגדמו במחקר של ממד"ה.
מרחב האתגר כפי שאנחנו מזהים אותו ואז נלך לעיקרי השינויים. מצד אחד, יש כאן תביעה להתייחס כמו כולם ומצד שני לא באמת וצריך לפעול בתוך המרחב הזה. הצורך בהגברת ודאות, למשל אנחנו הבנו שכל התהליך שמתחייבים עליו ל–45 יום לפני, לא תמיד הוא עומד בזמנים וצריך להגיד שבחלק מהמקרים הוא נדחק לזמנים קצרים יותר ואין שום סיבה שנביא אותם ל-45 יום לפני וניתן להם את השיבוץ.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
את אומרת שלא 45 אלא הרבה יותר מ-45 ימים?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אנחנו רוצים להכניס את השיבוץ והמיון של אוכלוסיית תתקדמו לחלונות המיון הרגילים של צה"ל. אחד הדברים שאמרו כאן האנשים היקרים וגם עלה בסקרים של ממד"ה שכולם רוצים ודאות, למרות שפעם חשבנו שזה נוער שהוא כאילו - - כולם רוצים ודאות וביתר שאת האוכלוסייה הזו ולכן אנחנו רוצים להקדים איתם את כל התהליך.
העניין של התאמת תהליכי המיון, למשל ביציאה לדרך קבענו שיעשו רק מבחן אחד צורני למרות שבמבחן הדפ"ר יש מגוון מבחנים. בדקנו את זה גם ממד"הית וגם הגיעו אנשים – הספקטרום הוא דבר רחב מאוד – ואמרו "אני טוב גם בזה ובזה, למה אתם מקבעים אותי רק למבחן אחד?" בין היתר לייצר גם התפלגות בדפ"ר כי אם כולם מקבלים דפ"ר 80 ו-90, הרי אני לא אשלח את כולם לסייבר כי זה מייצר עוגמת נפש כשהם פוגשים את השיבוץ אחר כך. בסוף צריך לייצר התפלגות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מה שאת אומרת כאן זה שיוצרים דפ"ר 80 ו-90 לא אמיתי?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מה שאנחנו יודעים היום זה לא מה שידענו לפני ארבע שנים כשהתחלנו לגייס. זה ארבע שנים שבהן גדלנו מ-40 לכ-500 בשנה, זו גדילה דרמטית. היום יש לנו יותר ידע ומבינים דברים קצת יותר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני רוצה להתמקד בעניין של 90-80 ולא לקחת את זה למקומות אחרים, יש אוכלוסיות שאנחנו יודעים שהמבחנים שלנו מנבאים, לפחות פעם - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
פחות טוב?
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
נגיד את זה כך, מבדקים שכתבו פסיכולוגים בצפון תל אביב יצליחו בהם יותר תיכוניסטים בצפון תל אביב.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא, אני לא מדברת על - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
שנייה. לכן לדוגמה היו אוכלוסיות שאו שפטרנו אותן מסוג מבחנים ונתנו אישור אפילו ללכת לבה"ד 1 – עד כדי כך – ללא המבדקים הרגילים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
שהם לא בצו הראשון, אתה מתכוון למבדקי קצונה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
פעם-פעם. מה שאמרת עכשיו על הדפ"ר ומה שאני הבנתי, את אומרת שאנחנו לא רוצים שכולם ילכו משם לסייבר עם דפ"ר 90-80 של אוכלוסיות מיוחדות – אם אני צריך את המשך המשפט שלא אמרת אותו – כי זה לא באמת 90-80.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא, ברשותך אני אדייק כי לדעתי לא הבנת אותי. קודם כל, אני הייתי שמחה שכולם ילכו לסייבר אם הם מתאימים לסייבר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
נכון.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מה שאנחנו הבנו ביציאה לדרך כשהתחלנו עם התכנית לפני ארבע שנים, נקבע שחיילים שמתגייסים במסלול תתקדמו יבצעו רק שני מבחנים מתוך מבחן הדפ"ר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
את זה הבנתי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מעולה. אנחנו דגמנו ארבע שנים ובחנו אנשים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יש כאלו שאומרים שיתנו להם את כל המבחנים כי הם יודעים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
87% מהמתגייסים בארבעת השנים האחרונות הם מעל דפ"ר 50 וזו לא התפלגות נורמלית. למה זה חשוב?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
בתתקדמו?
<< דובר >> רותם סבג: << דובר >>
כן.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
בתתקדמו. המשמעות היא שלא מדדנו נכון את האנשים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
זה אומר שלא ידענו את מה שאנחנו יודעים היום. הידע של גיוס חיילים על הרצף האוטיסטי לצה"ל הוא נצבר, התכנית חדשה בסך הכל, זה ארבע שנים. עבודה המטה הזו באה כדי להפיק לקחים קדימה ממה שעשינו.
חשוב לייצר התפלגות כי בן אדם מגיע, מקבל דפ"ר 70, 80, 90 ואז עושה מיון ראשוני, לא עובר אותו. מיון שני, לא עובר אותו, מיון שלישי, הוא מרגיש כאילו איך זה יכול להיות? אני איכותי והצבא לא משבץ אותי במקום איכותי.
אני חייבת להגיד לפרוטוקול, תמיד אומרים לי כמפקדת מיטב שהם רוצים תפקיד משמעותי וכראש אכ"א לשעבר גם אתה מכיר את המונח, אנחנו מגייסים רק למשמעותי. הכל משמעותי והכל למול צורכי הצבא וצריכה להיות כאן התפלגות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, בערב חג קיבלתי פניית ציבור מאיזשהו חייל בבא"ח קרבי שמתלונן לחבר כנסת מהבית הזה על איך הוא יעשה חג בצבא והחזן הוא רק בן 20 – אמיתי, ככה היה כתוב – ובקיצור הוא התלונן על האווירה.
כתבתי לחבר הכנסת שפנה אליי בארמית, אבל הוא הבין – אתה יכול להבין לבד למה הוא הבין – "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי מחברי ", בתרגום לעברית, מה חזית ומה ראית שהדם שלך יותר אדום משל אחרים? אני חושב שאנחנו עוסקים כאן במשהו שאין מה לעשות, הוא השוואתי במידה רבה והצורך להיות הוגנים והגונים הולך לכל המקומות.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ברשותכם, אני אמשיך. זה ביחס למבחן הדפ"ר, כל מרכיב שאני מציגה וההורים מכירים כי הוצג גם להם ולאחר מכן יצא גם מסמך שהבנתי שאת חלק מהאנשים הוא בלבל ולכן נעשה דיוקים. על כל החלטה שלנו, מה המועד שאנחנו מחילים אותה על מנת שנעשה תיאום ציפיות הכי טוב שיש כי אם אתה שואל אותי, המסקנה שלי לאחר שדנתי בכל הדבר הזה שלא עשינו תיאום ציפיות מספיק טוב, התחלנו לגייס וזה גדל וגדל ותיאום ציפיות זה דבר חשוב.
גם יום המא"ה עבר התאמה. הם עושים היום יום המא"ה מלא עם ציונים רגילים שישוקפו להם במערכות, הדבר הזה ייכנס החל מדצמבר 2025. נפגשנו עם שני המכונים שמבצעים לנו את יום המא"ה, החלטנו ביחד איתם וכמובן בפיקוח של ממד"ה שהם הגוף המקצועי על כמה אנשים ישולבו בכל קבוצה. כפי שניתן להבין, הרציונל הוא להכניס אותם הכי טוב לזרימה הצה"לית עם ההתאמות הנדרשות לאוכלוסייה.
הדבר האחרון במרחב האתגר הוא שאנחנו רוצים לתת את מירב ההזדמנויות למיון למלש"ב במסגרת המסלול, אבל בסוף זה צבא. זאת אומרת, אם החלטת שאתה מתגייס, התמיינת פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, יותר ממה שמקבל מלש"ב רגיל, אבל בסוף משובצים בקביעה. אתם מכירים את האופן שבו משובצים.
עיקרי השינויים שביצענו ומעת לעת אעביר כאן לבעלי המקצוע הרלוונטיים, דיברתי על עניין העצמאות ואני מקבלת את החידוד של חבר הכנסת, כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. בראש ובראשונה אנחנו מקימים מדור ייעודי.
היום יש לנו מדור שילוב אוכלוסיות ייחודיות שמטפל בתחום המתנדבים וגם בתחום של תתקדמו ואנחנו מפצלים אותו כי אנחנו מבינים שגדלנו בכמעט פי עשר בארבע שנים, יהיה רמ"ט תתקדמו ורמ"ד מתנדבים כי צריך קשב, צריך להגיד "אנחנו לא דנים בזה".
המלחמה הובילה להרבה דברים טובים במוטיבציות ואוכל לתת סקירה אם ייוותר הזמן, אבל אנחנו רואים את בני הנוער מתגייסים וזו גאווה גדולה. היא הובילה גם למתנדבים רבים שרוצים להיכנס בשורותינו. לכן קודם כל שני מדורים כדי שיהיה קשב ככל הניתן. דיברתי על הליכי הצו הראשון, ביצוע מבחן דפ"ר מלא.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
איפה הגבול בין מתנדב לבין על הרצף?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
זה עניין אבחנתי. הרי התהליך מתחיל בזה שאני מקבלת נתונים מביטוח לאומי לגבי השנתון, ההכרה לא מתבצעת בצה"ל. מי שהוא אוטיסט ההורים מאבחנים אותו, זה דיווח לביטוח לאומי, יש עניין של תשלומים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
את זה אני מבין. אבל לצורך העניין, חלק מהאוטיסטים הם הרי לא חייבים להתגייס.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא, זו התנדבות בליווי עמותות. תכף הד"ר יתייחס לכך.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני שאלתי על התפר הזה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
קבענו שלושה מסלולי גיוס, פרופיל 25 שזה מתנדב, 45 ו-64 ואני אשאיר את ההתייחסות לד"ר קלה בזמנו.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אנחנו מבלים המון עם ד"ר קלה.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
כן.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
הליכי הצו הראשון, ביצוע מבחן דפ"ר כבר קורה ומ-1 ביולי כל מי שמגיע ללשכת הגיוס מבצע דפ"ר מלא, יום המא"ה מלא בתוקף למיועדי גיוס דצמבר 2025. מדיניות ברה"ן, בבקשה.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
צוהריים טובים. ספר הפרופילים בתחום של הספקטרום האוטיסטי אמור לשקף את הספקטרום האוטיסטי במובן הזה שיש אנשים שיקבלו סעיף ליקוי ומדרג פוסל שירות, 21, יש כאלו שיוכלו לקבל פרופיל 25 שיאפשר התנדבות, יש כאלו שתהיה להם הפרעה במידה קלה ויקבלו פרופיל 45, ויש לנו גם שינוי שקרה בשנים האחרונות שפותח גם פרופיל 64 לאנשים בספקטרום האוטיסטי ברמת תפקוד הכי גבוהה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
ואז הם חייבים להתגייס?
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
45 ו-64 חייבים להתגייס.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
המושג תפקוד הוא לא נכון, זה ממש לא להבין. סליחה. אני מעריכה אותך מאוד ואתה יודע, אבל להשתמש במושג תפקוד הוא שימוש במילה לא נכונה.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
לטובת הדיון הזה ארצה להשתמש במונח תפקוד ואני יודע שיש כאן רכיבים נוספים. אני כן רוצה לומר שאני משתמש במונחים מתוך המדריכים המקצועיים המקובלים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כרמל, תגיד אם אתה יכול או שזה לא אצלך, להתייחס להקשר של יציאה לקורסים? כי יש השלכה למה שאמרת עכשיו.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
רק לקורסים ייעודיים וגם לזה נתנו מענה בעבודת המטה, הוא יסיים ואנחנו נתייחס.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
בכלל קורסים, לא רק קורסים ייעודיים.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
לכל סעיף ליקוי בתוך ספר הפרופילים יש לו מקצועות שהוא מאפשר אותם ויש מקצועות פוסלים שהוא פוסל אותם. מקצועות הקצונה הם בכל סעיפי הליקוי והזכרתי, הם מקצועות שעבור הפרטו, עבור רוב האנשים – הם נפסלים. אבל וזה משהו שאנחנו עושים כל הזמן על בסיס קבוע, אנחנו מתעסקים בהחרגות. כלומר, לדוגמה יש בן אדם שהתגייס עם פרופיל 45 או 64 ובפועל, במבחן החיים עצמם ראינו שהוא מתפקד טוב, יש לו יכולות חברתיות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מה טכניקת ההחרגה? יש ועדת חריגים? איך אתם עושים את זה?
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
זה מתרחש בענף שלי, הענף הקליני. יש בדיקה של קב"ן, חוות דעת מפקדים, אנחנו צריכים לראות שעבר מספיק זמן. לפעמים יש דברים שאנחנו רוצים לראות שיקרו כמו לדוגמה אבט"ש.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל היוזם הוא המשרת עצמו? הוא המניע?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
כן, נכון. או המפקד.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה לשאול שאלה כי אני מבינה שבסוף אם זה סטטוס של מתנדב או גם אם זה סטטוס של שירות רגיל, הם מטופלים דרך מדור תתקדמו על מנת לתת את הקשב הייחודי, זה נכון?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא. אם בן אדם קיבל פרופיל 64, זה השינוי המשמעותי כי זה בדיוק עונה על ההגדרה או הטענה שלא כולם אותו הדבר, זה ספקטרום רחב. 64 יתגייס לכל"צ, הוא לא יפגוש את מחווה אלון.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
וואלה?
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אז הוא עף לתוך - - -
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
הוא גם יקבל נשק שזה היה - - -
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז באותה נשימה, הוא יקבל נשק וגם יציאה לקורס קצינים?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה? אם לא מחריגים אותו בשום דרך כולל ספר הפרופילים, אז לתת לו את כל האפשרויות. מה זאת אומרת? אתם תיצמדו להגדרות של עצמכם.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אני אסביר. אנחנו ממש נצמדים להגדרות, הוא שווה ערך לבן אדם שמתגייס עם פרופיל 64 נפשי לצבא. זאת אומרת, הוא מתגייס לטירונות כלל צה"לית, מבצע קורסים, ביציאה לקק"ץ יש עוד נקודה שצריך לעבור בה, אבל הוא לא עובר את הליווי. הוא יעשה טירונות רגילה וקורסים רגילים, הוא יישא נשק ובתורנויות אבטחה וכולי, אבל הוא שווה ערך לא לבחור אחר במסלול תתקדמו – סליחה על לשון הזכר – אלא לבחור אחר שמתגייס כמוהו עם פרופיל 64 נפשי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
כרמל, זה מקובל עליך?
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
כן.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה קצת מזיז אותי באי נוחות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
למה האוטומטיות הזו של נפשי?
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
אם ניקח את הדוגמה של קצונה כמקרה בוחן, בניסיון מצטבר אנחנו יודעים שהכניסה לקורס עצמו, הדחות מהקורס וגם המשמעות של אחר כך, אחרי הקורס, מקצוע הקצין, זה עומס נפשי שהוא אחר מאשר שירות חובה רגיל.
בתוך כל אחד מהשלבים שתיארתי כולל מקרים שבהם אנשים הודחו מהקורס עם מפח נפש קשה מאוד עד מקרים טרגיים, כולל מצבים שאנשים לא עמדו בעומס של הקורס עצמו והגיעו לרגרסיות נפשיות וגם אנשים שתפקדו טוב בתוך תפקידי החובה, אבל בתוך תפקידי קצין עם מגוון האחריות, האינטראקציות החברתיות המורכבות, בגלל כל הדברים האלו נדרשת החרגה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנתי. אז יש לי שאלה, למה להצמיד את זה לנפשי? אני לא יודע מה יגידו שם.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אנחנו מסכימים, שאלנו את אותה שאלה.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אתם עושים עבודה מצוינת בינתיים, באמת אתם מוציאים מהפה שלנו.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושבת שככל שאתם חושבים שצריך לתת להם מוגנות, אז זה בסדר, תקבעו את זה דרך ספר הפרופילים שלכם. אבל אם אתם מחליטים שהמוגנות היא פחותה וכן לתת לו נשק ואת כל האפשרויות, מה שכולנו כמובן רוצים שיהיו כאן הזדמנויות אינסופיות בהתאם לכישורים והיכולות, בהתאם לדברים שאתם מזהים, אז למה לשים מטען חורג אם הוא לא נדרש? אתה בעצמך אומר שלא בטוח שהוא נדרש.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
אבל יש מדרג.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני מבינה שאתם גם לומדים את זה עכשיו וזה בסדר, אבל בואו נדון על זה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
שרון, אני לא יודע אם נצליח לדון בזה בתוך הדקויות והמשפטים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
שיירשמו.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני אומר דבר אחד, מפריעה לי ההצמדה הזו לנפשי. אם הייתם אומרים חוסן או לא משנה מה בתוך האירוע הזה – אין לי בעיה. גם מבחינה קלינית, אני לא רופא כמוך ולא פסיכולוג, אבל אני מבין את מה שאתה אומר.
אני מבין את הבעייתיות בקורס הקצינים, התגובות אחר והאכזבות שאנחנו יוצרים והכל ולכן יכול להיות שבתוך המבדקים או הנתונים לקורס קצינים יש משהו על חוסן, אבל אני חושב שהאוטומטיות שאתה שם אותו בפרופיל נפשי - - -
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
כל ספר הפרופילים הוא אוטומטי. כל אבחנה בספר הפרופילים באופן כללי יש בה מידה מסוימת של הכללה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אין לי בעיה. אנחנו עכשיו בתחילת שנה ואומנם לא קראנו את עשרת הדברות אתמול, אבל היינו במקומות אחרים, זו לא תורה למשה מסיני. מה שאתה אומר לי ספר הפרופילים, אז תוסיף בספר הפרופילים שורה נוספת אם אתה לא מצליח להלביש את זה על משהו אחר.
אני מדבר כרגע על הטרמינולוגיה שיש לה משמעות ואתה יודע את זה. כשאתה אומר למישהו שאוטומטית הוא לא יתקבל לבה"ד 1 בגלל סעיף נפשי ויכול להיות שיש חריג, זה נכון. אני לא מתבייש במחלות נפש, יש מחלות נפש, זה חלק מהחיים שלנו ואני חושב שהחברה מתקדמת בלהבין את זה.
באנלוגיה זה כמו הלומי קרב שפעם לא היינו שם, ואותו הדבר אני חושב שלא צריך להיות העניין של להצמיד סעיף נפשי למישהו על הספקטרום.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
אני חושב שזו לא הנקודה. הספקטרום האוטיסטי לדוגמה נמצא במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות בתוך המדריך הפסיכיאטרי.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
הוא נמצא שם מבחינה היסטורית.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
רויטל, אני רוצה להשלים את המשפט.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
גם ADHD, הפרעת קשב ופעלתנות יתר שם.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
נכון, ופסיכיאטרים בצבא יכולים לתת סעיף ליקוי על ADHD. אני חושב שהנקודה כאן היא נקודה של יכולות ואיפה שמים את האדם. בספקטרום האוטיסטי בהגדרה יש קושי שהוא קשור לקשרים בין אישיים, תחזוק קשרים בין אישיים, הבנת סיטואציות, אלה יכולות שהן יכולות הליבה של קצין.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
זה על כל הספקטרום?
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
זה בהגדרה של הספקטרום האוטיסטי. בהגדרה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
סליחה, אתה אומר דברים ממש לא מדויקים. אני אוטיסטית. אני אוטיסטית ואני אומרת לך שהיכולת שלי לקרוא סיטואציות חברתיות ואנשים פנומנלית כי כל חיי אני עושה מחקר אנתרופולוגי על האנשים סביבי כדי להבין אותם. אני מכירה קצינים בצבא ואחרי צבא שבגיל מאוחר אובחנו והם היו קצינים מעולים.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
רויטל, כל מה שאמרתי, כל מילה היא מדויקת. זה חלק מאבחנת הספקטרום האוטיסטי.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
נכון, אבל זה לא אומר כלום.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
רויטל, שנייה.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
אני באופן אישי עוסק בשליחת אנשים על הספקטרום האוטיסטי לקורס קצינים ולכן יש לי גם את הזכות לומר את הדברים האלו. אני חושב שיש אנשים שלמרות שאובחנו בספקטרום האוטיסטי שיש להם את היכולת הזו ויכולים להיות קצינים וראוי שיהיו קצינים ואנחנו עוסקים בכך. אבל כשקובעים כללים למערכת לעבוד, אז צריך לעבוד לפי איזושהי שיטה ולפי איזשהו היגיון מארגן. כאן יש היגיון מארגן סדור.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני חוזר למה שאמרתי.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
יש חבר'ה שהיו מדריכים בצופים במשך שלוש, ארבע, חמש שנים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אנחנו לא בתוך הדיון הזה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
סליחה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
גם יש כאלו שקיבלו בהתחלה ציון שהוא לא מתאים להם והם היו מדריכים בצופים והכל, זה לא קשור בכלל לאירוע הזה. אנחנו מכירים המלצות של מרכזי קינים ומנהלי בתי הספר מול מבדקי הצבא, לא נפתח את זה כאן עכשיו.
מה שכן, גם אחרי כל מה שאמרת, אני עדיין חושב שגם אם זה נכון וזה לפי הספר של היום אתה הרי בעצמך אומר שאתה מתעסק בלשלוח חבר'ה על הרצף לקורס קצינים, שחלקם כן הולכים לקורס קצינים. זה רק מחזק את מה שאמרתי קודם, שהאוטומטיות של אוטיזם עם בעיות נפשיות היא לא נכונה.
אני אומר את האמת, הכנסת לא תגיד לכם בדברים האלו ואני גם לא חושב שזה נכון שאנחנו ניכנס לעניין הזה. אבל אני כן חושב שגם אם זה כתוב כך בספר, יש מקום לשקול איך האוטיזם לא ילך אוטומטית עם עניין נפשי.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
אני מבין שלא נתקדם כאן הרבה, אבל הספר הוא תוצאה של הדיון, נקודת המוצא של הדיון. אנחנו הצבנו את ספר הפרופילים כי אנחנו חושבים שככה נכון לעבוד ולא הפוך.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אז אנחנו מעירים לכם. אני מעיר לכם על זה. אני חושב שההצמדה הזו היא, לא יודע אם עושה עוול.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יכול להיות שהיא מטה את ברירת המחדל ולכן היא יכולה גם לגרום לעוול.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
התכוונתי לאוטומטיות שלה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
ד"ר קלה, בהקשר הזה, אני שאלתי אותך ואתה לקחת את זה לקורס קצינים, אבל השאלה היא רחבה יותר לדעתי כי ברגע שאנחנו מסווגים אנשים באזור מסוים, אז הרבה קורסים צה"ליים באופן טבעי לא יהיו פתוחים בפניהם. אני לא יודע אם זה רלוונטי כאן, אם זה קורס נהגים או קורס מדא"גים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא, הכל פתוח.
<< דובר >> כרמל קלה: << דובר >>
חבר הכנסת, כשפתחנו את פרופיל 64 לדוגמה - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אז אתה אומר שממילא פתרת את זה?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא. הכל פתוח גם לנפשי. ברגע שהוא יסיים לדבר על סיווג הפרופיל, אני חושבת שאנחנו מפספסים את החידוש.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
לא. דוגרי, אני מעריך מאוד את החידוש.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גם אני, ממש רואים כברת דרך.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני חושב שזה חידוש אמיתי, חשוב והוא מכניס את החבר'ה הזה לרצף של נורמליות. בקיצור, זה אחלה. יחד עם זאת, אולי דווקא בגלל זה, בצעד הבא בגלל שמישהו בפרופיל 64 הוא כן יכול ללכת לקורס קצינים, הוא לא חריג בללכת לקורס קצינים, הוא יכול לקורס קצינים בפרופיל 64, אבל מה שאתה אומר עכשיו זה שאתה מכניס אותם לפרופיל 64 וגמרנו את ההלל על זה ואתה לא יכול ללכת לשם באופן הבחנתי אלא באופן אוטומטי.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אפשר לאחר מכן גם הבחנתית. אנחנו יודעים שהמיונים לקורס קצינים בסוף זה כן ולא ולוקחים בחשבון בראשית הדרך, בצורה כזו או אחרת, את מכלול השיקולים וזה בסדר. אבל אני חושבת שצריך לתת לפחות את ההזדמנות.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ברור. גם 45 יכול ללכת לקורס קצינים על אותו משקל בדיוק, יש פרוצדורה. אני רק מבקשת שנזכור שבכניסה לשירות הצבאי יש אתגרים גם לבן אדם שלא חווה שום מורכבות ולכן הייתי רוצה שתהיה לו הגנה מסוימת.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
זה נכון. מפקד מיטב הקודם נתן לנו הערה כללית מאוד ללא קשר לתתקדמו. הוא אמר "תראו, אנחנו מסתכלים על מה הרף לכל מיני מיונים, מסתכלים על התלמיד, באילו מגמות הוא לומד ומה מספר שנות הלימוד".
שאלתי אותו "מה עם הציונים?" הוא אומר ש"זה לא מעניין אותי, אני רוצה לדעת קודם כל שהוא לומד בזה, מאתגר את עצמו ואם הוא לא יודע את החומר – הוא ייפול במיונים". אדוני יושב-הראש, אני חושב שזה בדיוק מתלכד עם האמירה שלך, תנו להם את ההזדמנות. אם הם לא יעברו את המיונים, הוגן למדי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אבל אנחנו נותנים להם הזדמנות. אמנון, זו אמירה שהיא קצת - - אין משהו שהוא סגור בפני האוטיסטים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני לא פותח את זה.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
יש סגור. המסלולים של קצונה מובנית הם סגורים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני רוצה להמשיך. אם נסתכל על הצד השני, אני מבין גם את התשובה של מפקד מיטב הקודם וזה נכון לגבי כל אחד. וכיוון שזה נכון לגבי אחד, הצבא החליט ודוגרי לדעתי בצדק כי אנחנו כבר הורים וסבים לתיכוניסטים ומכירים את יכולות ההשפעה על הציונים שם, הוא אומר שמבחני הצבא ינבאו גם את הציונים.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אז שייתנו להם להגיע. במקום לייצר חסם, לייצר מיון.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
רויטל, אין משהו שהוא סגור. אלו סתם אמירות וזה מקומם. יש דברים שהם במסלולי ייעודי לקצונה, בחרתם את המסלול הזה - - -
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אבל מה לעשות שיש חבר'ה שמתאימים?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
רגע, מחילה מכבודכם, הסברנו את זה שיוכלו להתמיין אליהם במהלך השירות לאחר שיהיה לנו עוד קצת ידע עליהם.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אי אפשר. לשחקים אי אפשר אחר כך.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא שחקים, אבל הם יוכלו להיות קצינים באגף המודיעין.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אבל הם רצו ללכת לשחקים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זאת אומרת, מהחילות המקצועיים כן יש אפשרות להתמיין?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
בטח.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אחרי שהתחילו לשרת.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חילות מקצועיים זה הפרטו?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אשמח להמשיך. היו כאן טענות עד הרזולוציה של ימ"לים שבוודאי לא אדבר עליהם כאן כי זה דיון פתוח, בשיחות טלפון שלי אישית לפתוח את הכל. יש דברים שעושים באבולוציה ויש דברים שעושים ברבולוציה, כאן בואו נעשה את זה בצורה שתהיה הכי טובה עבור כולם.
הכשרת מפקדים הוא המרכיב הבא בעבודת המטה. זו אולי המשימה הכי מורכבת ואסביר למה. אתם מכירים וחיים את החברה הישראלית וזה הדבר הכי הטרוגני שיכול להיות. זאת אומרת, אני צריכה להכשיר אותו לפקד על חייל על הרצף האוטיסטי וגם להיות מסוגל להבין את הבחורה הדתייה, הישראלי יוצא אתיופיה, הפיקוח החרדי וכולי והתחלופה היא גדולה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
וגם להחליט על חיי אדם.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ובראש ובראשונה להחליט על חיי אדם והתחלופה היא גדולה מאוד. אתם מכירים את זה, פיקוד זוטר זה בדרך כלל שנה מעל הגילאים של החיילים עצמם. חיל החינוך והנוער פיתח לומדה על זכויות חיילים במהלך השירות של תתקדמו, אני חושבת שמכלול הדברים ביחד למשל זה שיש עכשיו מדור תתקדמו שיש לו את המוקד שלו, אז הוא יביא את השינוי.
הכשרות מפקדים ישירים, הכשרות מפקדים באמצעות יחידת סיב"ה, נוהל העברת מקל, מסיימים טירונות, אתם מכירים את הדברים האלו ועדיין מראש אני אומרת לכם שזה ימשיך לאתגר אותנו, תחלופות המפקדים בצה"ל ומגוון החיילים שהם נדרשים לפקד עליהם זה אירוע מורכב מאוד.
ליווי חונכות דיפרנציאלי, בתחילת תפקידי לפני כשנה הגיעו אליי פניות של צוערים בבה"ד 1 שהם במסלול תתקדמו שאמרו שהם לא רוצים שהחונכות יבואו לבקר אותנו בבה"ד 1, זה כבר לא התאים להם כי הם צוערים בבה"ד 1, בסדר גמור. פיתחנו מגנון, בהתחלה כל מי שהוא 64 – כרמל דיבר על כך – הולך למסלול כל"צ ואין לו ליווי, הוא יכול לבקש ואנחנו ניתן לו.
מי שהוא ב-45 והולך לעשות את ההכשרה במחווה אלון יקבל ליווי ואם בשלב מסוים הוא יחליט שהוא לא רוצה את הליווי יותר, נקבל החלטה לאחר וועדה ברשות סגנית מפקדת מיטב, חוות דעת של המפקדים וחוות דעת של גורמי המקצוע. אני מסכימה שצוער בבה"ד 1 לא צריך ליווי של החונכות ואין שום סיבה אלא אם כן הוא מבקש כמובן.
אחד הדברים הכי משמעותיים בוועדה שעליהם גם הסכימו איתנו ההורים הוא מעבר לחלונות מיון כלל צה"ליים. אנחנו מתחילים בסוף כיתה י"א את המיון לאמ"ן כמובן בהינתן ומישהו מסיים איתי את כל תהליך הצו הראשון. אני לא מתחילה איתור לפני שאני מבינה מה הכושר הגופני, הנתונים האישיים וכולי, מעבר לחלונות כלל צה"ליים זה לפי עיקרון הגיל, הרחבת יעדי השיבוץ.
עלתה כאן טענה שנגיד ליחידה 9900 מתגייסים רק בליווי עמותות, אני אישית דיברתי עם המפקד ואין לי שום בעיה שייכנסו לכל יחידות צה"ל למעט ההחרגה של תפקידי ייעודי לקצונה, ערכנו על זה את הדיון האחרון.
הדבר הכי חשוב במסגרת העניין של ודאות לפרט, אנחנו נשקף לכולם את הנתונים האישיים. עד עכשיו בגלל שהם עשו רק חלק מהמבחנים, נגיד חלק ממבחני הדפ"ר וחלק ממבחני יום המא"ה, אז לא שיקפנו להם נתונים אישיים. פעם שבן אדם יעשה את הכל הוא גם יראה את כל נתוניו, דפ"ר, ציוני יום המא"ה, אין לנו עניין להסתיר מאף אחד כלום.
ברגע שיעשו את כל מבחני הדפ"ר גם אם יש התאמות מסוימות, אבל לא רק את שני המבחנים הצורניים וברגע שיעשו את כל סביבות הבחינה של יום המא"ה – יקבלו שיקוף מלא על הכל. גם את זה הצגנו לכם. אני אעביר את רשות הדיבור לרע"ן התאמה ביטחונית שהוא הרגל המסיימת ומכאן סיימנו את הסקירה שלנו, הוא חלק מתהליך המיון כי הוא הסוגר שלו.
<< דובר >> אורן לוי ושדי: << דובר >>
צהריים טובים. אנחנו כאמור גם מבצעים תהליכי התאמה ביטחונית, סיווג ביטחוני במסגרת תהליכי המיון של המלש"בים. התהליך הוא הכרחי תחת ההגדרות של חוק מדינה, של שב"כ בהכוונה שלנו. הם עוברים תחקיר ביטחוני, אבחון מעמיק במידת הצורך והנתונים בסוף מראים שאנחנו מאשרים את רובם לתפקידים משמעותיים עם רמות סיווג גבוהות. התהליך מותאם ואנחנו מתאימים את האבחונים לאוכלוסייה ומאשרים עם המעטפות הרלוונטיות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אין עליכם ערעור, נכון?
<< דובר >> אורן לוי ושדי: << דובר >>
נכון. אבל ביחד עם מיטב אנחנו משפיעים על שיבוץ המלש"ב ביחס לתוצאות של האבחון הביטחוני, הסיווג הביטחוני.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יש פינג פונג?
<< דובר >> אורן לוי ושדי: << דובר >>
לא. אנחנו מתואמים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מה הכוונה יש פינג פונג? יכול להיות אם אדם עבר מיון ובמקביל הוא עושה סיווג ביטחוני וגם מלש"ב רגיל שעושה מיון ולא עבר סיווג ביטחוני, הוא לא ילך - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
נגמר האירוע.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
נגמר האירוע, אבל נעשה לו התאמה לשיבוץ. זאת אומרת, זה לא יהיה ממאה לאפס בשנייה אלא אנחנו נמצא את המקום שבו הוא יוכל לשרת למול מגבלת הסיווג הביטחוני.
<< דובר >> אורן לוי ושדי: << דובר >>
התוצאות מראות בסך הכל שיבוץ טוב בתפקידים משמעותיים גם ברמות הסיווג הגבוהות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנתי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
בדקנו ואין לנו יותר נפסלים מקרב האוכלוסייה הזו מאשר קרב האוכלוסייה הכללית. זה מתנהג אותו הדבר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
זה דבר מאוד משמעותי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
זה הדבר הראשון שביקשתי ואורן ישר הניח את דעתי. שוב, גייסנו, היום משרתים בצה"ל 670 אנשים לכן יש לי מדגם יחסית קטן ביחס לאוכלוסייה הכללית שאני מגייסת מקום המדינה, אבל כשאני בודקת את זה שיעורית, הם מתנהגים אותו הדבר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
בהיבטים של הביטחון?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
בהיבטי הסיווג הביטחוני.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
סיווג ביטחוני, זה יפה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אלו כל המרכיבים שמשלימים את עבודת המטה שבוצעה כאן. כפי שציינתי, מחקר, ואני רוצה להדגיש מספר מסרים לפני שתפתחו את זה. אנחנו מחויבים לגייס גיוס רחב ככל הניתן לצבא יותר טוב, מוביליות חברתית, הגוונה, ריבוי דעות, כשירות הצבא.
אין לאף אחד בכלל ספק בתפקידים שלנו בתוך הדבר הזה וגם יש לנו מחויבות שהחוויה תהיה חוויה טובה כי לפעמים מגיעים לברך ויוצאים מקללים וזה מה שניסינו לבחון. אני מבטיחה ובטוחה שנמשיך לטעות ואני מתחייבת שנמשיך ללמוד מכל טעות כי רק ככה אנחנו יודעים להשתפר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
תודה, יפעת. עוד מישהו מלובשי ולובשות המדים? אוקיי. בדיון הקודם עלתה כאן הצעה לוועדה מלווה מקצועית.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
חבר הכנסת, זה מה שהתייחסתי בתחילת דבריי. העמותה צריכה להשלים את ההכרה שלה מול האגף הביטחוני חברתי. אבל גם כאן אני מדגישה, כשעושים ועדה אצל האגף ביטחוני חברתי זה לא צ'ק פתוח לעבודה מול צה"ל. זאת אומרת, לא יעברו כאן נתונים אישיים.
יש לנו לא מעט עמותות שאנחנו עובדים איתן בוועדה כזו שמאשרים באגף הביטחוני חברתי שנמצאות בתהליך של ההכרה ואני מניחה שהם יתייחסו לכך, ממש ניתנות לצה"ל הנחיות מה הם שיתופי הפעולה שאושרו על ידי משרד הביטחון.
כן אגיד שעד אז קבענו מפגשים עיתיים, את האחרון שבהם ביצענו במשך ארבע שעות כשאנחנו קבענו את עבודת המטה הזו, מנהלים שיחות, הם בעיקר מעבירים לנו רחשים מקרב הורים שעתידים לגייס מלש"בים. זה תהליך שהוא מתגבש.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מי מוביל את ההקמה של וועדה כזו?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
האגף הביטחוני חברתי – דליה ואודי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אין לנו כאן מהוועדה, נכון?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין את זה. אבל כיוון שיש כאן תכלול של משרדים שונים וגם של הצבא למרות שהצבא הוא סוג של הלקוח המרכזי בסוף, אולי היחיד, אז אני מבין שמי שמוביל את זה הוא האגף?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
כן, אבל אנחנו מקיימים לא מעט החלפת דעות. לדוגמה חשפתי בפניהם את עבודת המטה וההכרה שלהם כוועדה, הם יגידו מה התכנים. בשנה האחרונה נפגשתי פעמיים, פעם אחת בכניסתי לתפקיד ופעם שנייה יום לפני התקיפה באיראן – לפני כחודשיים או קצת יותר – ואנחנו קוראים להם כשיש על מה לדבר והם כמובן מגיעים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
תכך נחזור לעניין הזה. בדיונים אחרים בוועדה המורחבת אפשר להגיד, עלה לאחרונה שמשרד החינוך לא מעביר לצבא נתונים על בתי ספר.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כן. לא רק לצבא אלא גם לנו.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אתם לא נתקלים בבעיות?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
איזו הפתעה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
סליחה?
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אנחנו מאוד מופתעים מהאמירה הזו. שהוא לא מעביר נתונים? באמת?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
משרד החינוך?
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אתם לא מכירים?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל זה לא נוגע - - -
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אני מכירה את הסוגיה כי אני יודעת על מה מדובר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל אני שואל אם לאירוע שלשמו התכנסנו?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא, כי רשות הצעירים זה לא משרד החינוך אלא ביטוח לאומי והוא מעביר לי נתונים על כל השנתון במסגרת טופס א' מאושר.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, בעבר הייתה כאן טענה בוועדה – לפני מספר שנים – שאם היה שיפור במערך ההעברה בין משרד החינוך לצבא, הצבא היה עושה דברים מסוימים טוב יותר בהקשר של קליטת מלש"בים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל עכשיו אתה רוצה לפתוח להם את זה כאן על הראש?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אין לי בעיה לפתוח.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אמרנו רק שאתם מבינים ומבינות על מה דיברנו ואיפה זה עלה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
דיברנו על דבר אחד.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אני רוצה להגיד שבשנים האחרונות יש יותר ויותר חבר'ה שעוברים אבחונים באזור גילאי 17-15 והקבוצה הזו כיום נופלת בין הכיסאות לזמן רב.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מהבחינה שזה אחרי הצו?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
לפעמים זה אחרי הצו ולפעמים זה לפני הצו, אבל זה אחרי שביטוח לאומי העביר את הנתונים ואז אומרים להם להעביר את האבחון, הם שולחים את האבחון, אבל בברה"ן אין מה לעשות המצב היום הוא שאין זמינות כל הזמן לבחון את הדברים מצד אחד, במקביל הם מעבירים גם לתתקדמו ומדי פעם אנחנו רואים בתשובות המוקד "כל עוד אין לך הכרה של תתקדמו, אל תעביר את זה לי, תעביר לברה"ן", מעבירים לברה"ן, ברה"ן אומרים תעבירו לתתקדמו, מעבירים לתתקדמו, תעבירו לברה"ן, ברה"ן לתתקדמו.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
רויטל, בגיוס לצה"ל הרוב הם נוער נהדר – כל מי שרוצה להתרגש שיבוא ליום גיוס – אבל יש כאלו שרוצים לבוא בשערינו ויש כאלו שלא רוצים לבוא בשערינו ואנחנו צריכים לבדוק את כולם אותו הדבר. המשאבים בתחום הברה"ן הם לא אינסופיים גם במגזר הציבורי.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
לכן אמרתי, הם אמרו לנו שהם מוגבלים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ואין כאן אפילו לא שקל אחד שצה"ל או אכ"א מחסירים ממני, בהקשר הזה אין בעלי מקצוע.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
יפעת, זה ממש לא מה שאני אומרת. אני אומרת שהם נופלים.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
תתני לי להשלים את המשפט, אני הבנתי. הם לא נופלים. המונח נפל בין הכיסאות הוא לא נכון במובן הזה ואני אסביר למה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אבל במוקד אומרים להם לכו תגישו לברה"ן, ברה"ן אומרים להם תגישו לתתקדמו.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אני לא חושבת שזה עניין לוועדה. אם בן אדם יש לו אבחון אחרי צו ראשון, יגיש בצורה מסודרת, ימתין לבדיקת קב"ן ופסיכיאטר ולאחר מכן ישתלב במסלול. אני לא רואה את זה כנפל בין הכיסאות, אבל אנחנו חלוקות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
נעלה את משרד החינוך.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יפעת, השאלה האם יש צוואר בקבוק?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
בסיפור הברה"ן? בוודאי. ישבתי כאן בוועדת פטורים נפשיים והיית כאן בחדר גם.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני שואלת אם זה ברמה של שנה?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
ברמה שהם מתגייסים שנה-שנה וחצי אחרי החברים שלהם.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זו המשמעות לדעתי.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא. זה לא נכון.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
צהריים טובים, שלום למשרד החינוך. גל, שמעת את השיח כאן? יצא לך לעקוב קצת אחרי החלק האחרון של הדיון?
<< דובר >> גל איובי: << דובר >>
כן, שמעתי את כל הדיון ואני רוצה להתייחס.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> גל איובי: << דובר >>
לעניין גיוס, אנחנו מעודדים גיוס והכנה משמעותית לכלל תלמידי ישראל בהתאמה כל אחד והצרכים שלו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי מיטב, האגף הביטחוני חברתי. מודה שלא היינו חלק מהוועדה הראשונה שהתכנסה, אבל בתיאום שלנו עם האגף וגם עם מיטב אנחנו נרצה ומוכנים להיות חלק מכל ועדת היגוי נוספת ככל שהיא תתכנס.
אני חושבת שיש ערך לנוכחות של משרד החינוך בישיבות מעין אלו, גם כדי להביע את עמדת משרד החינוך, ההתאמות הנדרשות בתהליכי הגיוס וההתאמה ובעיקר כדי להכיר את כל המסלולים והדיוקים ולהיות הגורם שמתווך אותם דרך המחנכים והצוות המקצועי אחר כך אל בתי הספר, התלמידים וההורים. אנחנו נצטרף לוועדת ההיגוי הזו ולמפגשים העתידיים שלה, אני חושבת שיש לנו יכולת להשפיע.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
דיברנו על זה. את אומרת ועדת היגוי, דיברנו על ועדה מלווה.
<< דובר >> גל איובי: << דובר >>
ועדה מלווה, כן.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יש שאלות למשרד החינוך? בבקשה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אחת הבעיות היא שחבר'ה רבים שנמצאים בכיתות תקשורת או בבתי ספר לחינוך מיוחד ומשרד החינוך לא מיידע אותם על תתקדמו אלא מיידע אותם אך ורק על מתנדבים. מסלילים אותם להתנדבות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
איך משרד החינוך מסליל אותם? שאני אבין.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
כי בשנות התיכון מתחילים לדבר כל מיני דברים ומסלילים אותם להתנדבות, אין דיבור על תתקדמו אלא רק על התנדבות.
<< דובר >> גל איובי: << דובר >>
תכף נחמה מהאגף תתייחס, אבל ככל הידוע לי אנחנו חושפים את כלל בתי הספר לכל ערוצי הגיוס הקיימים, ובהתאמה עם צוות בית הספר אנחנו ממליצים לכל מלש"ב את המסלול - - -
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
את מוזמנת להראות לי ולו כיתת תקשורת אחת במדינת ישראל שנחשפה לתתקדמו דרך משרד החינוך. אחת, צדיק אחד בסדום.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
ולא דרך ההורים.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אחת.
<< דובר >> יובל גרינברג: << דובר >>
אני אשמח להתייחס ברשותכם, דיברנו על זה גם בוועדה הקודמת ואת ואמנון מכירים את זה כאן באופן אישי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.
<< דובר >> יובל גרינברג: << דובר >>
אני יובל, ממיטב, ואני עתידה לחזור להיות ראש מדור תתקדמו כשהוא ייפתח בנובמבר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
שיהיה לנו בהצלחה איתך.
<< דובר >> יובל גרינברג: << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
היא עכשיו צוערת, כן?
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יפה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אנחנו ממתינים בסבלנות שהיא תחזור.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אנחנו מכירים כבר שנים ארוכות.
<< דובר >> יובל גרינברג: << דובר >>
כן, הייתי בתתקדמו שלוש שנים, הייתי ראש תחום תתקדמו ואני חוזרת לתתקדמו. בגדול אנחנו נמצאים בכיתות התקשורת, אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ואני יכולה לתת לך אחר כך את רשימת כיתות התקשורת שאני באופן אישי נכחתי בהן והעברתי הרצאות על תתקדמו.
המטרה שלנו אל מול משרד החינוך היא להנגיש את המידע עד כמה שניתן וזה מה שאנחנו עושים בשיתוף פעולה מלא איתם אל מול רכזי הכנה לצה"ל ברשויות ובבתי הספר, דואגים להנגיש את זה. בנוסף, יש שקופית שמדברת על תתקדמו בהרצאת י"א-י"ב שמועברת בכלל הכיתות ובכלל בתי הספר. זאת אומרת, ממש יש שקופית שנוגעת בזה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
לא לוקחים לשם את כיתות התקשורת להרצאה לכל - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
רויטל, אבל היא אומרת לך שכן, שהיא באופן אישי הייתה שם.
<< דובר >> יובל גרינברג: << דובר >>
התייחסתי על מה שאמרת מקודם דווקא על אלו שכביכול נופלים בין הכיסאות כי הם לא בכיתות התקשורת, הכוונה הייתה אליהם. אנחנו נמצאים גם בכיתות התקשורת, אנחנו בקשר רציף עם בתי ספר של חינוך מיוחד ועם כיתות תקשורת גם בבתי ספר רגילים. אנחנו עושים מה שניתן על מנת להנגיש את המידע בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך. היה לי חשוב להתייחס.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
תראי רויטל, ככל שהשנים יעברו והמסלול יהיה חזק ויציב יותר, אני בטוחה שזה יהיה הרבה יותר בברירת המחדל של המחנכים וגם של הצבא. בסוף את מסתכלת על ארבע שנים שהתכנית רק התחילה, אז אני מבינה למה זה קרה ואני בטוחה שזה יהיה טוב יותר. באמת.
<< דובר >> נחמה: << דובר >>
אוסיף שאנחנו עבדנו מול מיטל כדי לאגם את המידע בפורטלים של משרד החינוך, של עובדי ההוראה, ההורים וגם של התלמידים ואפילו פנו אלינו מתתקדמו ואמרו "אתם תפרסמו אותנו כמסלול בצה"ל ולא בתוך רשימת העמותות" ואכן זה מופיע ראשון.
זה מופיע קודם כל בעמוד שמפרט את כל האפשרויות של התגייסות והתנדבות של צעירים עם מוגבלויות, תתקדמו מופיע במקום הראשון כמסלול בצה"ל לפני הפירוט של ההתנדבות. אבל זה באמת היה תהליך ארוך של לאגם את כל המידע ולסדר אותו ועשינו את זה גם בתיאום עם מיטב והפניות לאתר של מיטב והאתר של תתקדמו וכולי, וזה מופיע.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
ועם הורים שהשתתפו בתהליך.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
עוד מישהו רוצה לשאול משהו את משרד החינוך? תודה על הנכונות ועל העדכון. משרד הרווחה?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
יוספה הרפז, מנהלת שירות תחום צעירים. זה שירות חדש שפתחתנו לפני מספר חודשים, הוא עדיין בהתהוות ואפילו לא באופן רשמי, אבל זה מתוך תפיסה והבנה שהתחום בין גיל הילדות בבית הספר לבין הבגרות דורש משאבים מסוימים ותפיסות ייעודיות וחדשות שהיינו צריכים לשפשף אותן ולכן הגעתי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
תתני דוגמאות אם אפשר.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
זו בדיוק הדוגמה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין שזו דוגמה אחת. חוץ מזה?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
דוגמה נוספת, נמצא כאן זאב מפקד התכנית שנקראת היום שיבולים של מכינות קדם צבאיות שזה משהו שאנחנו הולכים להרחיב אותו הרבה יותר. כל התפיסה שלנו של יצירת מעטפת לצעיר שמסיים בית ספר וצריך ללכת למסלול בחירה לקראת שירות משמעותי, בין אם זה שירות לאומי, צבאי וכרגע אנחנו בהתהוות לתת לו איזושהי מעטפת, בין אם זו מעטפת צפופה יותר או מעטפת מרווחת יותר על מנת שיוכל להשתלב כמו צעירים אחרים במכינות, מדרשות, שינשין ולעשות שנת הכנה משמעותית.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
איך אתם מאתרים את קהל היעד?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
אנחנו עכשיו רק בקצה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
בפנטזיה איך תאתרו אותם?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
אנחנו ברצף מרתון של מפגשים עם כל הגופים הרלוונטיים של המכינות, מדרשות, שינשינים וכאלו על מנת שנוכל להבין קודם כל מהם מה הם צריכים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני חשבתי שזה הולך הפוך, לא?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
אני צריכה לדעת מה אני צריכה כדי שאוכל להגיע לקהל הנכון לאחר מכן.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל את יודעת למי את צריכה?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
התפיסה שלנו היא שזה לא משנה מה נעשה אם לא יהיה מישהו שיקלוט אותם ולכן אנחנו הולכים להבין - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
את זה אני מבין. אבל השאלה היא האם את יודעת מי את רוצה שיקלוט אותם?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
מי שיקלטו אותם הם אלו שהזכרתי – שירות לאומי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
סליחה, אני לא מסביר את עצמי טוב.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
אתה מתכוון לצעירים?
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
כן.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
בטח, הצעירים יהיו מהחיבורים שלנו מול משרד החינוך ודרך בתי הספר. נתחיל את זה שם.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
זה מה ששאלתי.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
לכן זה נקרא הצעירים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין שהחבר'ה שאנחנו מדברים עליהם כאן הם רק חלק, לא?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
כן. לכאורה גילאי הצעירים זה 21-18, אבל כמובן הולכים ימינה ל-16-15 ושמאלה עד 24-23 ואפילו 27 על מנת לתת מנעד מסוים כדי שנוכל להתחיל ולהבשיל את השלב לקראת ולסיים את זה גם אחרי לפורחים המאוחרים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
שיהיה לכם בהצלחה, זה חשוב.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
תודה. מבחינתנו זה מה שאנחנו מגיעים איתו כרגע, אבל השאיפה לפתח הלאה את התחום כמה שיותר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין שבסוף כל מי שלא משתלב בצורה רגילה בתוך מערכת החינוך הוא פוטנציאל שלכם לליווי להמשך החיים?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
לא, מה זה לא משתלב בצורה רגילה? בוא נדייק את זה. להפך, אנחנו לוקחים חבר'ה תלמידים בבתי הספר, במוסדות החינוך, בין אם זה שילוב פרטני, בכיתת תקשורת או בבתי ספר לחינוך מיוחד, אנחנו רוצים להתייחס לכל הרמות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנתי, זה מה שאמרתי. אבל בתוכו יש להם סוגים שונים של מיוחדות, לכל מי שהזכרת.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
לכן אמרתי שאנחנו רוצים ליצור מעטפת. המעטפת תהיה בין שילוב פרטני למי שזקוק רק לתמיכה מועטה ובין אם מעטפת מעט יותר אינטנסיבית למי שזקוק ליותר תמיכה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אוקיי. חוזר אל איחולי ההצלחה.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
עוד שאלות?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
אגב, היום יש לנו כבר תכנית של מעטפת בצבא לכל מי שמתחיל, לכל מי שקיבל פטור מגיוס, אנחנו נכנסים ויש לנו מעטפת שנותנת תמיכה החל משלב ההכנה לצבא ועד שלב שחלק ילכו להתנדבות - - וחלק ילכו להתנדבות בחיול.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יש לי שאלה אם כבר העלית את זה, כמה זמן לוקח היום למישהו שרוצה להתנדב ועד שהוא מתנדב?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
קודם כל, אני אמא לילד שמתנדבת לצבא וזה לקח זמן רב.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יכול להיות שהיו לה קשרים?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
לא. זה היה לפני שהייתי מפקדת מיטב, היום היא בת 23 וזה לקח זמן רב.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
ולכן אני שואל.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
שמנו את זה לעצמנו כיעד והדבר שאני הבנתי הוא שזה ייקח יותר זמן ככל שיותר רופאים יתעסקו בתהליך ההתנדבות כי הוא מוסיף עוד בדיקה ועוד ויש רופא מתנדבים ומדור רפואי. אנחנו ממסדים את זה והיום ההמתנות הן הרבה יותר קצרות ועדיין.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
יפעת, כמה?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
המסלול הירוק תוך שלושה חודשים, אבל אם זה האדום זה ייקח זמן רב.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני שואל כי אני חושב שלא הצלחתי בזה כשהייתי ראש אכ"א, זה יעד עתיק.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
זה יעד עתיק שהמחירים שלו עצומים. בסוף מי שרוצה להתנדב, כמו שאמרת ואמרת שתהליך ארוך והחברים שלו כבר התגייסו, החברים שלה מתגייסים ומתגייסות ואוטוטו כבר משתחררים עד שנגמר תהליך ההתנדבות ורק ואז הוא מקבל או מקבלים סופסוף את יכולת להתגייס. לכן אני שואל את השאלה הזו שהיא לא במרכז הדיון כמובן. יש יעד?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ה-SLA הוא עד שלושה חודשים, אבל הוא צריך להשלים את כל המסמכים. אנחנו כל פעם מחדשים, למשל חודש הבא יש לנו את כנס הבת הדתייה שאני מניחה שאתם מכירים, יש לנו כנס מתנדבים שמביאים את כל יחידות הצבא, אוהל מיטב, כאילו ניסיון לייצר גישור על הזמן שאובד. לא כל העיכוב הוא רק בהמתנה למסמכים שצריכים להיבדק במיטב, יש הרבה כיתות רגליים כי בסוף מגייסים מישהו שבהגדרה הוא לא כשיר לשרת בצבא.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
באיזה גיל הוא יודע שהוא לא כשיר?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מתי שהוא מגיע לצו הראשון.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
זאת אומרת, בכיתה י"א?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אם הוא שיתף איתי פעולה ובכיתה י"א הגיע בפעם הראשונה שקראתי לו, זה הזמן שהוא ידע ובאותו רגע גם יפנו אותו למדור מתנדבים בלשכה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
נגיד הפנו אותו בכיתה יא', מה הסיכוי שהוא יתגייס בגיל 19-18?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אני לא רופאה שנדרשת להסביר עניינים רפואיים, אבל גם בעניינים הרפואיים יש ספקטרום רחב מאוד. אם אלו דברים פשוטים יחסית – הוא יידרש להביא שלושה חודשים לפני גיוסו – אם אני אומרת דברים לא נכונים אז תתקני אותי – בדיקות עדכניות כי 16.5 לא רלוונטי ל-18, ואם זה דברים מסובכים זה ייקח יותר זמן.
זה אירוע של כל מקרה לגופו. אני יכולה להקריא לך התכתבות עם אבא בדרך מלשכת הגיוס בירושלים לכנסת ישראל, שאני אומרת לו שאנחנו לא נוכל לגייס, יש מקרים שלא נצליח לגייס.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין את זה. שאלתי על האתגר של כמה זמן על מתנדבים שמתגייסים בסוף.
<< דובר >> רותם סבג: << דובר >>
ברשותך חבר-הכנסת, אני אתייחס לנקודה. עשינו שינוי בחלוקה לשלושה מסלולים – מסלול ירוק, מסלול צהוב ומסלול אדום. במסלול הירוק ברגע שמגיע המלש"ב ללשכת הגיוס, מתבצעת ועדה רפואית.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
תתני דוגמה למסלול ירוק כדי שיבינו.
<< דובר >> רותם סבג: << דובר >>
מסלול ירוק יכול להיות מקרים של ראייה, שמיעה, משהו שאנחנו מבינים מבחינת גורמי הרפואה שככל הנראה לא ישתנה ולכן כבר במעמד הוועדה הרפואית הם יכולים להגיד "יש לך אישור עקרוני להתנדבות" והוא כבר מתחיל את כל הליכי המיון והשיבוץ לצה"ל. שלושה חודשים טרם הגיוס הוא צריך להביא מסמכים עדכניים שמעידים על כך שלא היה שינוי במצבו הרפואי.
המסלול הצהוב הוא המסלול המורכב יותר וזו המסה הגדולה של המתנדבים, כ-70% מהמתנדבים שאלו מקרים כמו לדוגמה סוכרת וקרוהן שכאן צריך לבדוק שהמחלה היא מחלה יציבה ואין בה איזשהו שינוי משמעותי.
המתנדב צריך להביא אישורים רפואיים וזו באמת המסה הגדולה שלוקחת יותר זמן, כי ברגע שהוא הביא אישורים רפואיים על הסוכרת לדוגמה ובאישורים הרפואיים הם ראו בדיקה לא תקינה כזו או אחרת, הם דורשים אישורים נוספים ואז הם יכולים לדרוש גם אישורי אורתופד.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
הוא גם ממתין בקופות החולים, לא רק אצלנו.
<< דובר >> רותם סבג: << דובר >>
ההמתנה היא לשני הצדדים ולכן זה לוקח זמן רב יותר. המסלול האדום אלו מקרים שבהם כבר במעמד הוועדה הרפואית הרופאים אומרים שהוא לא מאושר.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אין סיכוי.
<< דובר >> רותם סבג: << דובר >>
מקרים רבים לדוגמה כמו אפילפסיה. באפילפסיה הצבא בא ואומר שכל עוד אין יציבות מוחלטת גם אם הוא נוטל כדורים, אנחנו לא יכולים לקחת אחריות ולכן זה מוגדר כמסלול אדום. כמובן שניתן לערער במסגרת הוועדה, אבל הסיכוי הוא מאוד - -
המטרה שיצרנו את המסלולים היא על מנת לייצר ודאות למתנדבים ולהגיד שייקחו בחשבון שהסיכוי שיצליחו להתנדב הוא אפסי או שהסיכויים הם באמת גבוהים מאוד. השינוי המשמעותי בהקשר הוא המסלול הירוק שאנחנו מתחילים איתם את כל הליכי הגיוס ואז לא מעכבים אותם בדרך.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
תודה.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
בהקשר למה שהיא אמרה, חשוב לי להבהיר מבחינת קהל היעד שאנחנו אחראים עליהם. אני עובדת במינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, המשמעות היא שאוכלוסיית היעד שמתחתינו והדיון הוא גם כן על אוטיזם, אנחנו עם צעירים עם אוטיזם, מוגבלות פיזית, קוגניטיבית, חושית – ראייה, שמיעה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני מבין שכל מי שבמסלול הצהוב והאדום הם הלקוחות שלכם?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
- - המחלות למיניהן לא ונפש לא.
<< דובר >> אהוד מוזס: << דובר >>
סליחה, אתם עובדים עם מכינת ביחד גם?
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
לא. זה אחד מהיעדים שלנו גם כן.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
חברות וחברים, שאלות נוספות?
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אנחנו רוצים להגיד מספר דברים. קודם כל, אני מתנצלת על האמירה ואני שמחה מאוד שאתם מגיעים לכיתות כי אני יכולה להגיד לך שבשנה שעברה קיבלנו פניות רבות מהורים שהילדים שלהם לא ידעו ומשרד החינוך הכווין אותם רק להתנדבות.
אנחנו רואים ומבינים שזה בתהליך ותוך כדי הליכה, ועדיין אנחנו כן רוצים לעלות מספר דברים שאנחנו מתקשים – לא יודעת אפילו איך להגדיר את זה – יש דברים שקשורים להליך, דברים שקשורים למה שקורה בתוך היחידות, ליחס לחיילים ביחידות והנושא של מוקד תתקדמו. בעינינו אלו שלושת האבנים הגדולות. אמנון יתחיל עם כל מה שקשור לתפקידים והמיונים כי זו אבן גדולה.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
נתחיל בזה שכפי שתמיד אומרים, זה לחלוטין לא מובן מאליו גם אחרי ארבע שנים. לא היוזמה, המסע, הצורה שבה זה מתנהל ובסופו של דבר יש לנו הערכה רבה לצבא ולעוסקים. אנחנו תמיד אומרים זאת וגם אם לא צריכים לומר את התודה, לנו חשוב לומר כי זה לא מובן מאליו מהבחינה הזו.
יחד עם זאת, עם כל ההתקדמות, יש עדיין דברים שהם איפשהו תמיד מסתובבים סביב זה. המתווה החדש שהוצג הוא מתווה שיבשיל למעשה עוד שנתיים. תהליכי הגיוס ומי שעכשיו מתחיל צו ראשון ואת כל הדברים האחרים, אלו חברה שיתגייסו באמצע 2027. עדיין יש את כל מי שנמצא בתוך התהליך ושם יש שינויים, אבל אלו שינויים, יפעת דיברה על תיאום ציפיות וזה בדיוק שם.
מגיע פתאום בהנחתות, יש דפ"ר מותאם או אין דפ"ר מותאם, מאיזה תאריך, יום המא"ה כן או לא, ואלו שאלות שמציפות אותנו ואת מוקד תתקדמו והתשובות לא קוהרנטיות. מה קורה עם המיונים, חוברת התפקידים תישאר או לא תישאר, יישאר מישהו בפרופיל 45, זה לא לגמרי ברור מהבחינה הזו עד היום גם לנו.
עכשיו אני אתייחס לחוברת התפקידים. כן, נפתחים תפקידים, אין יותר מדי קביעות. נכון שזה משתנה וכל מחזור גיוס באשר הוא משתנה ולפי כל מיני מסלולים ולפי הגאנט הצה"לי ללא קשר לתתקדמו, זה נכון. אבל כשמסתכלים לעומק, לא הכל מסתדר. הסתכלנו על חוברת התפקידים האחרונה או זו שלפני כן, נכנס פעם ראשונה 9900, יחסי ציבור.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
התפקיד.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
זה התפקיד, יחסי ציבור. בחוברת הבאה זה כבר לא הופיע, אבל משום מה בכנס התפקידים כן הופיעו שני תפקידים של 9900, אז כאן כבר יש חוסר עקביות למי שהצליח לעקוב אחרי מה שיש שם. זה כנס שמיועד למלש"בים ושאלנו מלש"בים על מנת להבין מה קורה כי עלו שאלות רבות מהבחינה הזו וזה מייצר המון-המון רעש ואי הבנה וגם את המילה שמסתובבת כאן בחדר לכל המערכות הציבוריות – אמון. בסופו של דבר, אני חושב שאנשי משרד הרווחה יבואו ויגידו כשמגיעים ולקראת שלב הבוגר במיוחד ולשלוח הלאה, להורים רועדות הידיים לפעמים בהיבט הזה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנתי איפה הפואנטה ותכף אגיד על כך משפט אחד.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
יש גם חלקים של מורכבויות שלא ברור לגמרי ברור מי לוקח מה ואחריות. יש את זאב שמחכה בזום לגבי נושא העתודה שזה נושא שעולות בו שאלות כל הזמן ודווקא עכשיו לא רואים שום דבר כתוב. לדוגמה הנושא של עם מי הם עושים טירונות, זה לא כל כך מסתדר בלו"ז.
עכשיו הם יתבשרו, לפחות כך הם טוענים כי לא היה שום דבר כתוב, שהטירונות של עתודאים תידחה לסוף התואר בכלל. אז מדברים על קצונה? אפשר לשכוח גם בהיבט הזה. רק בסוף התואר הם יעשו טירונות של תתקדמו וגם לא כל מסלולי העתודה פתוחים להם, ואיך זה עובד, זה לא אותו מנגנון והולכים שם לאיבוד.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
- - שיש תשובות, מפספסים את המכינה.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אנחנו רואים את אותו הדבר עם ההסדר. לאנשים לא ברור אם הם צריכים לעזוב את ההסדר או לא כי בסופו של דבר זה מתמצא לאיזה שני תפקידים. עלתה טענה שאיגוד ישיבות ההסדר מקבל תפקידים ביחידות שהן עם הפרדה מגדרית. קרבי אין בעיה, אנחנו מכירים את כל הדברים, אבל כשהם לא קרביים? קודם כל, לא בהכרח שאלו את התלמידים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
לא הבנתי מאיפה באה להסדר הפרדה מגדרית?
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
יפעת תסביר את זה כי שמענו את זה ממנה, תקני אותי אם אני טועה.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
ההפרדה המגדרית להסדר היא רק ביחידות קרביות. אנחנו התייחסנו גם לזה בעבודת המטה שהוצגה לכם בהרחבה, אתה מכיר את הפרק שעוסק.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אמנון, אני לא רוצה לרדת לכל מיני רזולוציות של שיבוצים.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אין בעיה. בסך הכל אני אומר שכנכנסת מורכבות נוספת, בין אם זה עתודה, הסדר או משהו מסוים אחר, לא ברור אצל מי זה נמצא.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
הכל נמצא במיטב. לפרוטוקול נגיד שתשעה אנשים עברו את המיון ל-9900, שישה כבר עברו כולל סיווג ביטחוני ולא ליחסי ציבור וקשרי חוץ אלא ל-Hardcore.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אמרנו מה הופיע בחוברת.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
מה מופיע בחוברת התפקידים. אין בעיה. הנתונים אצלכם ולא אצלנו ולא בהכרח צריכים להיות אצלנו, זה בסדר גמור. כנ"ל מהבחינה הזו של חיסיון ופרטים אישיים, מעולם לא ביקשנו את זה. אבל הנקודה היא שרואים שפתאום מישהו מההסדר לא יודע מתי הוא חוזר בכלל, בכלל לא מזומן למיונים של תתקדמו כי הוא עדיין נמצא תחת הבייניש וזה הולך הלוך ושוב.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
ואחר כך הטירונות לא ביחד.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אתמול פנתה אמא לבחור חרדי שאומרת שהיא שאלה איזה ליווי יש ואמרו לה ללכת להסדר, אבל הבחור החרדי רוצה להתגייס רגיל, התשובות האלו, משהו שם.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
בסדר, אבל אני אביא לך דוגמה, אני מניח שבחור חרדי שרוצה תנאים של חשמונאים לא יכול להתגייס במסלול רגיל.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
הוא לא ביקש תנאים של חשמונאים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מה הוא ביקש?
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
הם בסך הכל רצו לדעת האם יש ליווי של תתקדמו כשהוא מתגייס בתור חרדי, הוא לא בהכרח יהיה בחשמונאים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל אמרת שהוא מתגייס בתור חרדי.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
חשמונאים זה לא קרבי.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אתה יודע מה המשמעות של להתגייס בתור חרדי מבחינת התנאים שהוא דורש?
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
הוא לא דרש, הוא בסך הכל שאל.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
הדבר היחיד שהוא רוצה זה ליווי כמו אוטיסט.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אבל כבר יש מיוחדות בתוך המושג חרדי.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
אתה צודק וזו בדיוק הנקודה. הנקודה בסופו של דבר שבמקום שיבואו ויגידו אוקיי, אתה חרדי, בוא נראה איפה אתה נכנס כאן ואם אתה גם אוטיסט.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אני הבנתי. תכף אגיד על זה משהו, רצינו לשמוע את זאב בזום. אמנון, אני מבין שעשית לו הקדמה על הנושא של העתודה האקדמאית?
<< דובר >> זאב מלקביץ': << דובר >>
נכון מאוד. שמי זאב, אני אבא של יואב שבמקרה ישב כאן לידי. הוא עתודאי ראשון במסלול תתקדמו.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אפשר להגיד לו גם שלום? תזיז את המצלמה?
<< דובר >> יואב מלקביץ': << דובר >>
שלום.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אהלן, צוהריים טובים. בבקשה.
<< דובר >> אמנון הר-שושנים: << דובר >>
רואים את הפרצוף מאחורי המספר.
<< דובר >> זאב מלקביץ': << דובר >>
מהאנשים שנמצאים שם מצה"ל, ראיתי את יובל שליוותה אותנו בתהליך והייתה כאן עבודה של שנתיים לפני שהוא התקבל למסלול. יש מספר נקודות שעלו שאמנון התייחס אליהן וגם שמעתי תוך כדי הוועדה ואני רוצה לעלות שלוש נקודות חשובות.
אחד, הנושא של תהליכים, הבנה ושקיפות שלהם לציבור ההורים והעתודאים שבדרך. אני מקבל אינסוף פניות ושיחות, אנשים לא מבינים מה קורה, לא יודעים באיזה שלב הם נמצאים, מה הם צריכים לתת, מתי הם צריכים לקבל דברים. מבקשים למשל שאלון לעתודאים, שאלון עתודה ואומרים להם שהם יקבלו אוטומטית. חבר'ה, אנחנו צריכים להגיש את הטפסים האלו עד פברואר ואין להם מושג.
לאחר מכן הם צריכים לתת התייחסות בנושא של ברה"ן, אומרים להם שהם יקבלו תור בעוד שלושה חודשים שזה כבר מאוחר מדי. יש בלגן רב עם הדבר הזה ושוב, אני לא מתערב ולא מנסה לקבוע כמובן מה הדברים או הפרמטרים הנכונים, נותן את כל הכבוד לצה"ל שיחליטו, אבל שישקפו זאת בצורה ברורה כי אנשים משתגעים. תסכול אינסופי.
הנושא השני שאמנון כבר הזכיר, נושא הטירונות וכל מיני תהליכים תוך כדי לימודים. שוב, אנשים אומרים ככה או ככה ולא יודעים. הנושא האחרון הוא נושא המסלולים שמציק מאוד. חלק מהאנשים כבר פרשו מהמסלול כי הם אומרים אני רוצה ללמוד ביוטכנולוגיה או רפואה וזה לא נפתח לי, אבל בכל הכנסים אומרים שהכל פתוח ובפועל זה לא קורה.
אלה שלושת הנקודות ואני חושב שהמסלול הזה התפתח בצורה בלתי רגילה, יואב היה הראשון ושנה לאחר מכן היו שלושה או ארבעה נוספים, אוטוטו מתחילים מחזור רביעי. נקודה אחרונה שנזכרתי בסוף, יש אנשים שנמצאים כבר בסוף התהליך ושנת הלימודים מתחילה באוקטובר והרוב עוד לא קיבלו אישורי לימודים או אישורי התקדמות לעתודה. אנשים לא יודעים, הם צריכים לשכור מעונות או דירה, איך להתארגן והמצב קשה מאוד בעניין הזה.
אני מבקש שיקבעו וישקפו את הדברים בצורה מאוד ברורה, זה תהליך מבורך מאוד ואנשים חכמים מאוד. פרסום של העתודה לתתקדמו או תתקדמו לעתודה, אחת האימהות עשתה פרסום בקבוצות פייסבוק והוצפתי בלפחות 30 פניות חדשות ואנחנו כרגע מדברים על, אין לי מספרים מדויקים, צה"ל לא חושף את הנתונים האלו ואין מידע על כמות העתודאים, איפה לומדים, מה לומדים, איך לעזור בדבר הזה. יש כנס חשיפה לעתודה מעולה ורוב האנשים - - -
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
הבנו, פתחנו את עניין העתודה.
<< דובר >> זאב מלקביץ': << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
מאחלים בהצלחה כמובן.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אני רוצה להדגיש בנושא הזה שהעתודאים יוצאים ביחד לטירונות.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אנחנו הבנו את זה, זה הודגש.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
הוא יוצא לטירונות מופרדת.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
שרון, רצית משהו?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן, בהחלט. קודם כל, אדוני, תודה רבה על הדיון החשוב. צריך לומר ביושר ויש לי את הזכות להסתכל על הנושא בפרספקטיבה – כמו לך לדעתי – של למעלה משני עשורים ואני רוצה להגיד שהצבא עשה כברת דרך בנושא הזה וכל הזמן צריך לשאוף להשתפר.
לפני סדר גודל של למעלה מעשור וחצי כשהייתי ראש מחלקת בירור ביחידת נציב קבילות חיילים קיבלתי מכתב ממלש"ב שסיפר לי שאין לו ארץ אחרת והוא לא מצליח להתגייס לצה"ל, הוא היה על הספקטרום האוטיסטי ובאותה נשימה שנדרשתי לבדוק את הקבילה מול רשויות הצבא – מול מיטב – למדתי שמדובר בתהליך ארוך מאוד כתוצאה ממורכבות האינפורמציה והאבחון ואני רואה כאן שינוי משמעותי מאוד גם ביכולת לאבחן. זה נגמר בכך שאותו מלש"ב התגייס בסופו של דבר לנקח"ל.
בהסתכלות על יחידות הצבא מעבר להסתכלות על אוכלוסיית המלש"בים האוטיסטים ולעתיד לבוא חיילים אוטיסטים, אני אומרת לכם שזה הופך את היחידה לטובה יותר. חוזק השרשרת כחוזק החולייה החלשה חד-משמעית.
אני זוכרת שבעצמי הלכתי לקנות את הספר המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה מאוחרת שכולם כאן בטח מכירים אותו, לי זה היה בשעתו לא מוכר וביקשתי גם מחיילים ומפקדים ביחידה לקרוא אותו ונערכנו ואני אומרת לכם, מעבר לעובדה שזה שינה לאותו חייל את החיים, זה שינה את היחידה והפך אותה לטובה יותר ולכן הצבא צריך לעשות מאמצים בכלל לקדם את זה ואני שמחה שזה עלה מ-40 ל-500 ולעתיד לבוא אני מקווה שירדו כל החסמים ויינתנו מלוא ההזדמנויות לאותם חיילים.
באותה הזדמנות אדוני, הכותרת של הישיבה הייתה אוכלוסיות מיוחדות ואני רוצה לשאול ולבקש ממיטב כי אנחנו מסתכלים כמובן על הספקטרום של אוכלוסיות מיוחדות והלב שלי ישר יוצא לאוכלוסיית הנוער בסיכון ועם רישום פלילי.
אתמול יצא לנו לראות כתבה על איך שירות בצה"ל, בסיירת גולני משנה חיים כשהמפקד שלך – זכרונו לברכה – רעי בירן, המליץ לנשיא לחון, אבל הייתי רוצה לשמוע איך האוכלוסייה הזו גם כן שועטת קדימה, אם תוכלי להרחיב מספר משפטים בעניין של הורדת חסמים לנוער בסיכון?
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
אם תרצה עכשיו, אגיד בקצרה.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אם זה בקצרה, כן.
<< דובר >> יפעת יגר אשר: << דובר >>
בקצרה, ברור מראש שלא תינתן תשובה מספיק ראויה. יש לנו צוות עבודה משותפת ביחד עם משטרת ישראל, הם הקימו חוליית מלש"בים כשאני כפוקדת וגם הפוקדים שלי, לשכות הגיוס מגיעים לבחון, אנחנו מגיעים לבחון באיך כן. זאת אומרת, אנחנו עושים כל מאמץ. בסוף יש לי אחריות להכניס בשערי צה"ל את מי שהוא כמובן לא מסוכן, אבל אנחנו תמיד נבחן איך כן ואנחנו מכניסים.
כראיה גם יש נשר כי אם לא הייתי מכניסה אנשים שהם לא, אז לא היה נשר בצבא. אנחנו עובדים גם עם נשיאת בית המשפט לילדים ונוער ומשטרת ישראל, יש צוות עבודה משולב שבוחן איך מכניסים יותר ויותר. גם יתד כאן כמובן ומשרד הרווחה שעובדים איתנו, מכינות, שינשין וכולי, אבל זה דיון עמוק יותר. אני יכולה להראות בנתונים שאנחנו מכניסים יותר.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אולי שווה לעשות על זה דיון.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אדוני, יש עוד שני דברים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אנחנו סיימנו את הדיון. יש לכם גם שיח איתם, תדברו, לא תמיד צריך את השולחן הזה בשביל זה.
<< דובר >> רויטל לן כהן: << דובר >>
אבל השולחן הזה הוא כי יש דברים שאנחנו תקועים בהם.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
גם בשולחן הזה נתנו את ההזדמנות. עוד מעט אנחנו צריכים להתחיל את הדיון הבא. אני רוצה לברך את הצבא וגם את המעורבות שלכם. אני חושב שזה אפשר לנו להתקדם הרבה. מה שהצבא הציג כאן זו התקדמות גדולה מאוד, אני מברך עליה. אם נתחיל מהסוף, גם הנקודות של העתודה ונקודות נוספות שעלו כאן הם נקודות שעדיין יש מה להתקדם בהן, גם האמירה של משרד הרווחה על הקמת המדור או אגף או לא משנה מה.
<< דובר >> יוספה הרפז: << דובר >>
זה אגף לנוער וצעירים, אבל השירות הוא של צעירים.
<< יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >>
אנחנו נסתכל על הדברים האלו לפני שנקבע דיון נוסף בתקווה שלא נצטרך לעשות עוד דיון בנושא. גם לנו יש מה לעשות חוץ מהדברים האלו, אבל אנחנו כן נעקוב אחרי התקדמות בעניין. אני חושב שהמילים, הבנת האתגר, החשיבות והקשיים הם ברורים לכולנו. אני כמובן מבקש מההורים, העמותות וגם מהצבא לייתר את הדיונים כאן בכנסת בתקווה שלא נצטרך לעשות עוד דיון על כך, אבל אם נצטרך כמובן שנעשה. תודה לכולם וגמר חתימה טובה. הדיון נסגר.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>