פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 449 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ו (28 בספטמבר 2025), שעה 15:35 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)(תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: אביבית אסרף – מנהלת תחום בכירה, מדיניות הסדרה ואכיפה, משרד העבודה דבורה ספיר אליעזר – עו"ד, יועצת משפטית, משרד העבודה רות רוזנצויג – מנהלת תחום טיוב רגולציה, אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה אלי יפרח – סמנכ"ל, האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ מיכל וילר טל – מנהלת מחלקה, דרום מזרח אסיה, משרד החוץ רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות בינלאומיות, משרד החוץ דנה רוטשילד – עו"ד, יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, החטיבה החברתית, משרד המשפטים אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שירן נחום נאור – עו"ד, אגף תאגידים ולשכות פרטיות, רשות האוכלוסין וההגירה יאירה מרדכי – מנהלת, אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל רוסו – עו"ד, סמנכ"לית, קו לעובד יריב שוריאן – יו"ר, אחיעוז עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד אריאל מייטליס – עו"ד, יועץ משפטי לאחיעוז עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד ייעוץ משפטי: איילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)(תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה מכולם על העיכוב. זה קורה, לא בעיכוב כזה גדול אבל זה קורה אז אני מתנצלת מראש. לא מראש, אני מתנצלת בדיעבד. היום יום ראשון ו' בתשרי תשפ"ו, 28 בספטמבר 2025. השעה היא 15:36 והיום אנחנו מעבירים את תקנות שירות התעסוקה, תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה, תיקון תשפ"ה, 2025 וסט נוסף של תקנות, תקנות שירות התעסוקה, תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה, הוראת שעה, תיקון תשפ"ה. אני אשמח שנתחיל ונתקדם מהר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מציג? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד העבודה, נכון? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> שלום לכולם ותודה רבה על הדיון היום. בפניכם שני סטים של תקנות. הסט הראשון זה הוראת השעה והוא מבקש לתקן את הוראת השעה הקובעת שניתן לגבות כספים מעובדים זרים על ידי לשכות פרטיות. אני אומר שלפי חוק שירות התעסוקה, אסור לגבות תשלומים מעובדים על ידי לשכה פרטית שמתווכחת בעבודה אלא אם כן מדובר בתשלום שהוא מותר על פי תקנות. ב-2022 הותקנו תקנות והוראת שעה שמאפשרות לגבות כספים כאמור בענף הסיעוד. התקנות האלה אמורות לפוג ב-14 באוקטובר 2025 ועל כן אנחנו מבקשים שני דברים בקשר לתקנות האלה. הדבר הראשון זה להאריך את הוראת השעה לעוד שלוש שנים והדבר השני זה שינוי בנוסח התקנות כך שהסכום המקסימאלי שניתן יהיה לגבות על ידי לשכת פרטית, לא יעלה על גובה שכר המינימום במועד כניסתו של העובד לישראל. אני תכף אסביר את הסיבות לכך אבל אני אעבור לתיקון הבא בשביל להסביר את שני התיקונים ביחד. בתיקון השני אנחנו מבקשים לתקן תיקון של קבע בתקנות. אחת מהתקנות קובעת שעל הלשכה הפרטית להחזיר כספים לעובד הזר שעוזב את ישראל לפני תקופות מסוימות. מאחר שבקשר לתקנות האלה מותקנות הוראות שעה כמה ההוראה שיש בפנינו, יש את החשש שהתקנות האלה יתפרשו בצורה כזאת שאם תוקף התקנות יפוג אז הלשכה הפרטית לא תצטרך להחזיר לעובדים הזרים את הכספים הקבועים באותה תקנה. כמובן שאם העובד יעזוב בזמנים האלה אז מה שקובעות התקנות זו הפרשנות שנראה לנו שצריכה להיות דרך המלך של הפרשנות בעניין הזה וזה אומר שאם העובד עוזב את ישראל בתקופות האמורות באותה תקנה שאנחנו תכף נקריא, אזי הלשכה הפרטית תצטרך להחזיר את הכספים שהעובד שילם, גם אם פג התוקף של הוראת השעה כמו במקרה שלפנינו. בעבר היו תקנות בענף החקלאות שהתוקף שלהן כבר פג - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> של הבאה פרטית. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> של הבאה פרטית. כבר ב-2006 נקבעו תקנות בקשר לתשלום שמותר לגבות מהעובדים הזרים. הן נקבעו כהוראת שעה באופן כללי, בהוראת שעה שפג תוקפה ב-2010 ומאז הותקנו תקנות של קבע בקשר לענף החקלאות בהבאה במסגרת הסכמים בילטרליים וגם מבחינת המדינה, זאת צריכה להיות דרך המלך להבאת עובדים זרים וככול הניתן, להביאם באמצעות הסכמים בילטרליים עם מדינות אחרות. בעקבות פניות של לשכות פרטיות בקשר לענף הסיעוד, ב-2017 הותקנה תקנה כהוראת שעה לתקופה של שנה ונאמר באותה תקופה שמשרד העבודה – אז לא היה משרד העבודה אלא בכובענו כמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – יפעל לעשות בחינה כלכלית של כמה באמת נכון לגבות במסגרת הזאת מהעובדים הזרים. ב-2018 כשהתקנות הובאו להארכה הן לא הוארכו ומאז אתם יודעים שהיו את שינויי השילטון, מערכות הבחירות השונות וקורונה אז בסופו של דבר, ב-2022 אכן הותקנו תקנות כהוראת שעה, לאחר שנעשתה בחינה כלכלית ודיון מאוד סוער בתוך ועדת העבודה בהקשר למה צריך להיות בתוך התקנות. נקבע בתקנות סכום בסיסי של קצת מעל 3,000 שקלים בהבאה הראשונה של העובד הזר שהעובד צריך לשלם מראש ושני סכומים נוספים במלוא 28 חודשים - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> 26 ו-38. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> סליחה, 26 ו-38 חודשים. נקבעו שני סכומים שווים שהלשכה הפרטית יכולה לגבות. ההצעה הראשונית של המשרד היה לגבות תשלום חודשי אבל אחרי דיון מול כלל בעלי העניין כאן בוועדה, הוחלט אחרת גם כדי שהכספים לא יגולגלו על המטופלים עצמם. בסופו של דבר, זה הסכום שנקבע. יחד עם זאת, אחרי שנקבעו התקנות המדינה התקשתה להגיע להסכמים בילטראליים עם מדינות שיש להן הגבלות בקשר למה יכול להיות הסכום המקסימלי לגבייה בעניין הזה. לדוגמה, כך עם הפיליפינים. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> ההסכם היה כבר קיים כשהתקנות - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> זה נעצר. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> זה נעצר, זה לא היה הסכם בילטרלי חדש. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> בסדר, זה דיוק נכון. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> בסדר, היה מאוד קשה ליישם את ההסכם הבילטרלי מאחר שלדוגמה, לעמדת מדינת הפיליפינים הסכום שגובים מהעובדים הזרים לא יכול לעלות על השכר הבסיסי שמקבלים העובדים הזרים, במקרה שלנו זה שכר מינימום. לכן, ההצעה כאן היא להגביל את הסכום המקסימלי לגבייה לשכר המינימום, בהתאם לאותה בקשה. לא בטוח שזה יהיה ההסכם בסופו של דבר אבל זה יכול לסייע להגיע להסכם בסופו של דבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חוץ מהפיליפינים, יש עוד מדינות שנמצאים מולם בקשר לקראת חתימה על הסכם שיש להם הגבלות מהבחינה הזאת או שמדובר רק על הפיליפינים? << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> רק הפיליפינים. אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה התשובה? << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> נכון להיום, רק הפיליפינים עם בעיה שקשורה לנושא של הסכום הראשוני. מעבר לזה אף אחד לא העלה את זה ואין עם זה שום בעיה במקומות אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז התיקון של הנוסח שמוצע עכשיו יביא פתרון מול הפיליפינים? << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> לפני שנכנסנו לדיון פה אני גם התכתבתי עם הקונסול בפיליפיניים אצלנו ושאלתי אותו אם אנחנו נגיע לאיזשהו פתרון בסוגייה של האגרה הזאת האם זה יביא את הפתרון. בואו נאמר שזה יכול כן לסייע בהמשך אבל נכון להיום, הם גם הודיעו שהם לא מאשרים הגעה של מתמחים לעבודה בתחום החקלאות בישראל וזה דבר חדש לגמרי. כמו שזה נראה, הסיבה היא בשל היותנו בתקופת מלחמה. זה אומר שיכול להיות שנפתור את הסוגייה הזאת שקשורה באגרה אבל עדיין לא מתקיים משא ומתן והם גם נמנעים מלהיפגש ומלדבר איתנו. ההסכם עדיין שריר וקיים, הוא אמנם אמור להסתיים בקרוב אבל אפשר לחדש אותו ואפילו לעשות הסכם חדש אבל כמו שזה נראה, הם לא מתכוונים לשבת איתו בכלל או מתחמקים, למרות כל הבקשות בכתובים, בשיחות ובביקורים של שרים ובעלי תפקידים כאלה ואחרים וזה לא קרוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתקנו אותי אם אומרת לא נכון, משרד העבודה אבל אני מבינה שכרגע, אנחנו עוסקים כרגע בנושא של סיעוד ולא של חקלאות. הם בסיעוד גם יש לנו בעיה עם הפיליפינים או ששם אין בעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הבעיה. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> עם הפיליפינים זה רק בנושא סיעוד בשלב זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אמרת שהפיליפינים לא מבאים מתמחים לחקלאות בגלל המלחמה אז שאלתי האם בסיעוד עדיין יש בעיה איתם. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> מעבר לבעיה מבחינת החקיקה - - - << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אנחנו התבקשנו אז על ידי משרד החוץ לקדם פתרון בעניין הזה וזה מה שאנחנו הבנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין. אני שואלת את משרד החוץ. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> אני אנסה להסביר איך אני מפרש את הסיטואציה הנוכחית. הפתרון של האגרה זה לא הפתרון היחיד. אין שום ספק שזה פתרון שיסייע לנו בהמשך כי זה עלה ובמשך שלוש שנים לא מביאים לכאן עובדים מהפיליפינים לענף הסיעוד. אני הבאתי את עניין המתמחים כדוגמה לכך שיכול להיות שזו לא הסיבה היחידה בתקופה הזו. כל עוד אנחנו נמצאים במלחמה, יכול להיות שהם עדיין לא יאפשרו. עובדתית, רמת אזהרת המסע שלהם אמנם שופרה מרמה שלוש לרמה שתיים, מה שמביא אותנו לכאורה למקום טוב יותר, אבל היא עדיין לא פותחת בפניהם את השערים בשביל לשלוח את העובדים הנה. ברור לכולנו שהעובדים מהפיליפינים הם מאוד חשובים, מאוד מוערכים ומאוד טובים לעולם הסיעודי. אנחנו במשרד החוץ באמת משתדלים מאוד וכל הזמן מנסים לדחוף את זה אבל בינתיים זה לא הולך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לשאול אם מתחילת המלחמה נכנסו עובדים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אי-אפשר ככה. מי זאת? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אני מרשות האוכלוסין וההגירה ואני אשמח גם להשלים את ההתייחסות לדברים של משרד החוץ. עם הפיליפינים יש לנו כרגע הסכמים בשני ענפים, אחד זה סיעוד ואחד זה מלונאות. במלונאות אין את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, מה השם? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> סליחה, אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית. במלונאות אין לשכה פרטית ואין את התשלומים האלה. עד המלחמה ועד אותה אזהרת מסע שאלי ממשרד החוץ דיבר עליה, נכנסו עובדים והם הפסיקו להיכנס סביב המלחמה בעקבות אותה אזהרת מסע אבל בסיעוד, עוד מלפני המלחמה נוצר הקושי להביא עובדים סביב סוגיית התשלום המותר ביחס לשכר וההגבלות, כמו שציין כאן משרד העבודה. זה רק מבהיר את המצב בנפרד ממה שאלי ציין על החקלאות. שוב, יש שני הסכמים שהם בתוקף ואמורים להיות מיושמים אבל מלבד אזהרת המסע, לא הייתה בעיה להכניס עובדים במלונאות עד המלחמה, הם נכנסנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קפצת אז אני כבר אשאל אותך. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי שאלות גם לרשות האוכלוסין. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אנחנו פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, משרד החוץ, אתה סיימת? << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, אז אני כן רוצה להבין משהו. אני די חדשה בכיסא הזה אז אני לא יודעת אם התעסקו בזה לפני או לא התעסקו לפני אבל אני מכירה את כל עולם העובדים הזרים בסיעוד הביתי – לצערי, אני מכירה יותר מידי טוב – ומכירה מה קורה באופן כללי. אני לא ירדתי לשורש העניין אבל אני כן רוצה לרדת איתך לשורש העניין כי אני רוצה להבין. אני עורכת דין במקצועי. זאת הוראת שעה והרבה פעמים הוראת שעה ניתנת כדי לבדוק על משהו האם הוא יעיל או לא יעיל אז מה הייתה המטרה של הוראת השעה הזאת? זה היה כי הלשכות לא עבדו כמו שצריך? הן כן עבדו כמו שצריך? תסבירי לי מה היה הרעיון של הלשכות וכמה יש אסדרה של הפעילות שלהם. אתם עוקבים או לא עוקבים? אני ארצה לשמוע קצת על הפעילות שלכם לגבי האירוע הזה ולגבי הוראת השעה. מה היו המטרות, מה אתם מצפים ואיזה לקחים יש לכם? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני רק אגיד מילה אחת כמי שהביאו את התקנות לכנסת בפעם הקודמת. התקנות הותקנו כשהן מתייחסות גם להבאה פרטית וגם להבאה בילטראלית. הכוונה הייתה לראות האם אחרי התקופה הזאת, ניתן יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה. שוב, אני בורה. מה ההבדל בין הבאה פרטית להבאה בילטראלית? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> האם העובדים מובאים במסגרת איזשהו הסכם שיש עם המדינה השנייה ואז גם יש עניינים של גביית כספים על ידי המדינה השנייה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, גם אם מביאים על ידי הסכם עם מדינה אחרת, מי הגורם המתווך? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> סליחה, אולי אני יכולה להסביר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. תודה שאתם רוצים לעזור לי, זה מעולה אבל שנייה. יש את העניין של הסכמים מול מדינות אחרות, את זה הבנתי. גם אם עשיתי הסכם מול מדינה זרה, בסוף אני האזרח הקטן. תכף תסבירי לי גם על מוסדיים, באיזה תחומים ומתי צריך את הלשכות ומתי לא. נניח בסיעוד, יש הסיעוד הביתי שכל הורה אולי צריך ויש את עדי נגב. אני לא יודעת אם הם נמצאים פה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> הלשכות הפרטיות פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת שעדי נגב זו מסגרת שצריכה עובדים זרים בסיעוד וזו מסגרת, זה לא פרטי. האם אלה ואלה צריכים לשכה פרטית שתתווך להם? האם הם נוסעים בעצמם ומביאים את זה? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> אני אשמח לענות, ברשותך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק תגידי מי את. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> אני שירן נחום נאור מרשות האוכלוסין וההגירה. אני עובדת באגף תאגידים ולשכות פרטיות ומתוקף תפקידי אני גם אמונה על כל הנושא של ריכוז הנושא של לשכות פרטיות באגף. אני יכולה להגיד שגם במסגרת העניין של הבאה בילטראלית וגם ייבוא פרטי, כמובן שבסופו של דבר צריך שלשכה פרטית תהיה זו שתתווך ויש היום 90 לשכות. לתווך זה אומר גם לבצע את ההזמנה בפועל. העניין של ההסכמים הבילטראליים זה שהם נועדו למנוע גבייה בלתי חוקית מהעובדים הזרים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל היא שאלה גם על המוסדי, לא רק על הסיעוד הביתי. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> במוסדי אין לשכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא הבנתי מה אמרת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> היא רוצה להבין את מנגנון העבודה. אם אין לשכה פרטית אז איך זה עובד? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. תסבירי לי מה אמרת על בילטראלי מול פרטי כי לא הבנתי אותך. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> אני אסביר באופן כללי מה התפקיד של לשכה פרטית. לשכה פרטית היא זו שמתווכחת את העובד הזר לאותו מעסיק סיעודי, שמקבל היתר על ידי רשות האוכלוסין לסיעוד ביתי ומה שהיא עושה זה גם לבחון את הצרכים של המטופל, עומדת על הצרכים האלה ומתאימה עובד זר שהוא מתאים עם כל מיני קריטריונים ואמות מידה. ההזמנה הזאת מתבצעת או בהסכמים בין מדינות, מה שנקרא G2G או במסגרת ייבוא פרטי. במסגרת G2G הלשכה לא מאוד מעורבת בבחירת העובדים אלא יותר מבחינת בחירה ממאגר. כמובן שבמסגרת ייבוא פרטי היא קצת יותר מעורבת בתהליך. זהו, אני אשמח לענות לעוד שאלות אם צריך. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אני אשמח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. תגיד שם ותפקיד. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> שמי יריב שוריאן, אני בעלים של לשכה פרטית ואני יושב-ראש של עמותת אחיעוז שמאגדת סדר גודל של 60% מהלשכות הפרטיות. אני רוצה קודם כול, להסביר מה זה לשכה פרטית ואיך התחום עובד. אני אשתדל לעשות את זה בסקירה קצרה ואני מקווה מאוד שזה יהיה מספיק ברור. לשכה פרטית עובדת תחת חוק שירות התעסוקה, אנחנו נמצאים תחת רגולציה של רשות ההגירה והאוכלוסין. אנחנו עושים את כל המשימות שכרוכות וקשורות בהבאה, תיווך, טיפול והשמה של עובד זר לסיעוד. זאת אומרת, אנחנו מגיעים למשפחות של עם ישראל ברגעים הכי קשים שלהם, כשנופל להם דגל או מסך שחור ואנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם עובדים רק עם סיעוד ביתי? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אנחנו רק עם סיעוד ביתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלשכות הפרטיות עובדות רק עם סיעוד ביתי? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן. בסיעוד המוסדי החליטו לא להעביר את זה דרך הלשכות הפרטיות ונותנים לבעלי המוסדות לבחור לעצמם את העובדים בדרך כזו או אחרת. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> התקנות האלה לא רלוונטיות לזה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> התקנות האלה לא רלוונטיות לעובדים האלה. אני יכול להעיד על עצמי שאני בתחום 26 שנים, יש לי שלושה סניפים ואני נותן שירות לכמה אלפי מטופלים, מעל 2,000 מטופלים ואני חי את התחום הזה יום, יום, שעה, שעה. בעבר, אני הייתי מביא בעיקר פיליפינים. הייתי בנסיעות לפיליפינים ומראיין בעצמי את העובדים. בהתחלה זה היה שיחות טלפון, לימים זה עבר לשיחות וידאו וגם ראיונות פרונטליים בארץ המוצא. כמובן שככול שהטכנולוגיה התקדמה, כך זה הפך להיות יעיל יותר. הפיליפינים הם אחלה עובדים. נכון להיום, כבר שלוש שנים לא מביאים פיליפינים ואני לא שמעתי על משבר בתחום הסיעוד. זאת אומרת, עם כל הרצון לבוא ולפגוע כרגע בפרנסתם כאשר דו"ח כלכלי של משרד הכלכלה קבע שהלשכות עובדות בחוסר תקציבי. עם כל הכבוד לפיליפינים, אם מחר הפיליפינים יחליטו שאנחנו עוברים ל-50% משכר המינימום, אין שום בעיה רק שמישהו צריך לממן את מה שקבע דו"ח RIA שנקרא דו"ח עדליא, למי שקצת בקיא בדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומר לי שאתה לא שמעת על משבר בעולם הסיעוד? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן. פיליפינים כבר שלוש שנים לא מגיעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת אם אתה לא שמעת אבל אני שומעת בלי סוף, בסדר? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> גברתי, אני מדבר על עובדים ועל היצע של עובדים. יש כרגע מחסור עצום של עובדים זרים ואנחנו מתריעים על זה כבר הרבה מאוד שנים בפני רשות ההגירה והאוכלוסין. אנחנו עובדים עם מכסות. לכל לשכה נקבעת מכסה ורק על סמך המכסה היא יכולה להביא עובדים חדשים מחו"ל. בשנים האחרונות הייתה קורנה, המלחמות,7 באוקטובר ועם כלביא וזה מנע מהרבה עובדים לרצות להגיע לישראל מחשש לשלומם ועדיין, יש הרבה עובדים בארצות המוצא שמוכנים לבוא. פיליפינים הפסיקו לבוא בגלל הוראת השעה והתקנות על תשלום העובדים. הכול בסדר, רוחו של עם ישראל עדיין מספיק חזקה ומצאנו חלופות. נכנסו לתחום עובדים מאוזבקיסטן ועובדים מהודו וסרי לנקה – מולדובה ואוקרינה לאט-לאט יורדים בגלל המלחמה עם רוסיה – אבל עדיין לא סגרנו את הפערים בכמות. גברתי, המחסור והמצוקה שאת שומעת עליהם הם עקב מחסור בעובדים זרים. מי שמנהל היום את תחום העובדים הזרים זה לא הלשכות הפרטיות ועם כל הכבוד, זה גם לא רשות ההגירה והאוכלוסין אלא זה העובדים הזרים. הם אלה שקובעים כמה שכר, כמה שבתות, כמה דמי כיס וכמה דמי מזון. זאת אומרת, איבדנו קצת את הדרך ולמה? היצע וביקוש. דיברו פה על הבאה פרטית והבאה בילטרלית. כלשכה פרטית, אני אמון על איכות ההשמה. כבעלים של לשכה אני עסוק מבוקר עד לילה בבחירת העובדים הנכונים בחו"ל, אני בעצמי מראיין אותם. אני האוטוריטה היחידה אצלי בלשכה שמראיין את העובדים הזרים ואני בוחר אותם בהתאמה מוקפדת למטופלים הסיעודיים אבל בתחום הבילטראלי אני מקבל רק ראיון מוקלט. על סמך הריאיון המוקלט הזה אני אמור לנחש מה איכות העובדת, אם היא דוברת או לא דוברת אנגלית, אם היא תדע לטפל באישה שיש לה אפזיה, אם היא תדע לטפל באיש שיש לה דמנציה, אם היא תהיה מוכנה לטפל באדם שצריך לטפל בו עם מנוף ולהחליף לו את מוצרי הספיגה שלוש פעמים ביום ולקום בלילה בשעה 03:00 כדי לעשות לו שינוי תנוחה. אני לא יכול להגיד לה את זה. אני מתעסק פה בלהביא חתול בשק. יש קבוצה שקוראים לה CIMI שמשרד החוץ קבע, הם נבחרו ללא שום מכרז והם אלה שאמונים מול ארצות המוצא ואנחנו בוחרים על סמך ראיון. אני שואל שאלה ששאלתי הרבה מאוד פעמים גם את הגברות הנכבדות שיושבות מולנו. האם לקודש הקודשים של כל אחד ואחת מאיתנו, היינו מכניסים עובדת רק על סמך ראיון? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> ראיון מוקלט. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> ראיון מוקלט, כאשר השאלות ניתנות לה מראש והתשובות גם מוכתבות לה מראש? אני מספיק מנוסה בשביל להגיד לכם שאני רואה לפי זווית העיניים, שהן קוראות חלק מהתשובות מדף שנמצא מולן ולא כמו בראיון פרונטלי שאני עושה, בראיין לייב שאני עושה מול עובדת. לא רק זה, אני נותן גם לבני המשפחה לדבר עם העובדים. אני גם נותן לבני המשפחה להראות את הבית, את המטופל או המטופלת תוך כדי תנועה כדי להסביר לעובדת לקראת מה היא באה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל על מה הדיון? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> זה דבר שלא קיים בעולם הבילטרלי. את שאלת מה זה עולם בילטרלי ומה זה העולם הפרטי. הנושא של התקנות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להתקדם. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן, נתתי לכם קצת רקע בשביל להכניס אתכם לעולם של פרטי ובילטרלי. הנושא של התקנות נקבע על ידי משרד הכלכלה בדוח RIA שקבע באופן חד-משמעי שהלשכות עובדות בחוסר תקציבי. לצערי, הם נתנו את הדעת רק על צידו של העובד וכמה העובד צריך לשלם עבור הפעולות שהלשכה עושה עבורו אבל לא קבעו כמה המעסיק צריך לשלם. אני אתן לעורך הדין שלנו, אדון אריאל מייטליס - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, תודה. אחר כך. אתם דיברתם מספיק ואנחנו רוצים להתקדם. אנחנו נחזור אליכם. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אני רק רוצה לחזק את מה שאמר אדון יפרח ממשרד החוץ. זה לא משנה אם נוריד את המחיר או לא נוריד, נקבע אותו לחצי או 20% ממה שהוא היום, הפיליפינים כרגע לא חוזרים למשחק אז למה להשתעשע בתקציב של הלשכות שהוא גם ככה גירעוני? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי. אני רוצה לחזור למשרד העבודה. אתם אמורים לתת לנו מידע ונתונים בכל שנה ועוד רגע אתם אמורים לתת גם לשנת 2025. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> הדיווח השנתי זה רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, גם משרד העבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם וגם. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> משרד העבודה על שלהם ואנחנו על האכיפה והכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם משרד העבודה וגם משרד הפנים לפי תקנה 7 להוראת השעה, לפי דעתי. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> רוב המידע מהמידע שאנחנו אמורים למסור באמת נמצא ברשות האוכלוסין, המידע היחיד שיש לנו זה של הממונה לזכויות עובדים זרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני באמת לא מצליחה להבין. אני פונה אליכם כאל משרדי ממשלה. עושים הוראת שעה כדי לבדוק אם משהו הוא נכון או לא נכון ואם הוא מביא אותנו או מקדם אותנו למטרה או לא. איך יודעים את זה? יודעים מנתונים. בודקים את הנתונים על האם באמת עובדים כמו שצריך, האם הלשכות הפרטיות באמת עושות את העבודה שלהם ואם מגיעות תלונות או לא מגיעות תלונות. צריך מידע כדי לדעת האם כדי להאריך או לא. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> הוצאנו. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אמרתי, רוב המידע הוא מידע שנמצא ברשות האוכלוסין ותכף שירן תגיד. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> יש את הדיווח האחרון שהגשנו ב-19 בנובמבר 2024, בסוף שנה שעברה. ציינו שם גם את הנתונים בדבר פיקוח על לשכות פרטיות, על השירותים שהן נותנות וגבייה מעובד זר בדבר הליכי אכיפה שננקטו וגם לגבי תלונות שהתקבלו לעניין יישום התקנות, ממש התייחסנו לזה שם. תשלומים בהתאם לדוחות - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה הייתה ההתייחסות שלכם לתלונות? לא ראיתי. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> ציינו שלא התקבלו תלונות מלשכות פרטיות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא התקבלו תלונות. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> כן, עד סוף שנת 2024. בהמשך אנחנו נתייחס גם לשנה הנוכחית. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר, לא הגיעו אליכם פניות מעובדים על תשלומים? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> אנחנו לא קיבלנו שום פניה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נראה לכם הגיוני? אני שואלת. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> בנסיבות העניין, מאחר ומדובר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מישהו מכם אמר שיש 20 - - - כמה? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> 90 לשכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 90 לשכות וכמה מעסיקים וכמה עובדים? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> פחות או יותר 70 אלף עובדים. יותר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כ-80 אלף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הגיעה שום תלונה? אולי אין מספיק - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לא בקשר לתשלומים, גברתי. התקבלו תלונות בנושאים אחרים אבל לא בקשר ליישום התקנות של התשלומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, רגע. אני רוצה להבין. התשלומים מגיעים כי הם נותנים שירותים, נכון? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שהשירותים אמורים להינתן גם לעובד וגם למעביד, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה אמרתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המטופל, המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המעסיק, הבנתם. זה הא בהא תליא. אנחנו תכף נשמע שטוענים שזה נמוך מידי ולא מצליחים להסתדר. אם אתם נותנים שירותים, מישהו בדק אם נתנו שירותים, אם הגיעו תלונות על השירותים? תעזבו לרגע את הגביה כי תכף נגיע גם לגביה אבל בסוף, זה לגמרי הא בהא תליא. זה הולך ביחד. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> באופן כללי, בעניין כל תלונה שמתקבלת על לשכה פרטית, לא בנושא של תשלומים, נבדקת בהתאם לאותה תלונה שהתקבלה, כמובן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני מניחה שמה שיו"ר הוועדה מתכוונת זה האם קיבלתם תלונות לגבי אופי וטיב השירותים? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> לגבי התשלומים? האם מדובר בתשלומים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טיב השירותים שהלשכה נותנת לעובד ולמעסיק. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> באופן כללי? בוודאי. התשובה היא כן, חד-משמעית. יש תלונות שהתקבלו וגם הגשנו לגבי זה - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> זה לא לוועדה אבל יש דיווחים אחרים שאנחנו אוספים גם לעצמנו וגם לבקשות חופש מידע לארגונים שונים שפונים אלינו ובראשם, קו לעובד. בוודאי שיש אכיפה כלפי לשכות בעניין הפרות של תנאי ההיתר המיוחד שניתן להם. חלק מהאכיפה מבוצעת במישור המינהלי על ידי האגף, על ידי שירן ואם צריך, יש גם אכיפה פלילית. אין כאן נציג של מינהל אכיפה כי הם כולם מגויסים כרגע לנושא המשט שבדרך אבל אני יכולה לספר שמתחילת שנת 2025, יש לנו שמונה חקירות תלויות ועומדות בעניין לשכות פרטיות בסיעוד. שמונה חקירות שמתנהלות כרגע. כמובן שאנחנו לא נגיד איזה לשכות וגם לא מה הן ההפרות אבל זה בגין הפרות חמורות. שוב, זה מתחילת 2025 אז זה די הרבה. לצערי, אין לי פה את הנציג שלהם אבל אני אגיד בגדול שזה גם לגבי הפרות שקשורות לנושא הזה אז זה לא שאין בכלל פשוט בהקשר הזה לא היו תלונות, כמו שדיווחנו בשנה שעברה. בנושאים אחרים אפשר לתאר. יש לנו פה חמישה שימועים גדולים שנערכו בשנת 2024, מעבר להתרעות שוטפות שיש כל הזמן ללשכות לגבי הפרות אחרות למשל, שהן לא עושות דו"ח טרום ביקור השמה או לא עושות ביקורי בית לפי התנאים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> בכמה פעמים בסוף התלונה עצמה נמצאה מוצדקת? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> כמו שאמרתי, בשנת 2024 היו חמישה שימועים רציניים גדולים שלא היו ברמה של רק התרעה ושיחות בירור ושניים מהם הסתיימו בסנקציות. זה לא אומר שהיתר לא, פשוט בשנת 2024 רק שניים הסתיימו בסנקציות. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> כלומר, 70 אלף עובדים, יותר מ-100 לשכות ושני - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> כן יש פעילות, כן יש בקרה וכן יש אכיפה. זה כן קורה, פשוט בהקשר של התשלומים פה לא היו תלונות בשנת 2024. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת מה אתם אבל כולנו כבר עייפים ויש לנו עוד יום ארוך, אני רוצה להגיע לשורה התחתונה. אתם באים עכשיו ורוצים לשנות את התקנות. מצד אחד, אתם רוצים לתקן ולהקטין את הסכום כדי שזה יתאים לאירוע. אני רוצה לשאול אתכם לגבי האירוע הזה מה הרציונל שעומד מאחורי הסכומים שקבעתם מלכתחילה? 3,675 שקלים בפעם הראשונה ואחר כך עוד 26 ו-38 חודשים, 962.09 שקלים בכל פעימה. מה עומד בבסיס הסכומים האלה, איך הם נקבעו ומה זה אמור לכסות? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אביבית אסרף, משרד העבודה. כמו שהזכיר מר שוריאן, לפני שהגענו עם התקנות לכנסת בשנת 2022, חברת עדליא ערכה איזשהו דו"ח RIA שפירט את השירותים ותמחר אותם לגבי מה הלשכות נותנות לעבוד הזר בענף הסיעוד הביתי. היא הגישה המלצה לסכום שהיה 1,724, אם אני מדייקת, עבור התיווך עצמו וכל היתר – תשלום חודשי של 81 שקלים לחודש עבור שירותים שהלשכה נותנת לעובד מידי חודש בחודשו. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לכלל העובדים. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> עוד פעם? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> זה לכלל העובדים שיש ללשכה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא רק לעובדים חדשים. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> זה לא רק אלה שבאים מחו"ל. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן, לכל עובד. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> בסדר, צריך לציין את זה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> כי התקנות זה רק לעובדים חדשים. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> כי בכנסת בסוף התקבל שזה רק מאלה שמגיעים. יש שוני בכנסת. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אחרי דיונים רבים וארוכים בכנסת, הוועדה לא אימצה את הסכומים שהמליצו ב-RIA והחליטה להפחית את הסכום ולקבוע סכום חד-פעמי של 3,000. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> גבוה יותר. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן, הוא מגלם בתוכו עלות של תיווך פלוס שירותים עד 26 חודשים ואז בחודש ה-27 משלמים תשלום נוסף שהוא נמוך יותר ואת אותו תשלום משלמים שוב בחודש ה-38. זה מגלם את מכלול התשלומים שישלמו העובדים הזרים ללשכה אבל כן, בסוף אין הלימה בין מה שהכנסת החליטה למה שהדו"ח המליץ בזמנו ולכן אני לא יודעת להסביר איך זה יצאה בסוף 3,600. זה לא אומץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה מכסה את העלויות מבחינתכם? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נשמע אתכם. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> בסוף, זה היה סכום - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מפתיע שאתם תגידו "לא". אני ממש מופתעת. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אני יכול להעיד על עצמי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. אתה דיברת נורא יפה ושמעתי אותך אבל - - - << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא אבל חברת עדליא ישבו אצלי ופירטו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תראה, הפתיל של ממש קצרה, באמת. בבקשה, שנייה. מבחינתכם, אתם המשרד האמון על האירוע ואתם אמורים לבדוק - - - << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> כשאנחנו הגשנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה, אני באמת חותרת לבסיס של הבסיס. אתם מאמינים שלשכות זה דבר חשוב, אחרת לא היינו פה, נכון? אני מתארת לעצמי, אני צודקת? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> בענף הזה, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני פותחת סוגריים וסוגרת אותם מיד, למה יש את זה רק בסיעוד ובפרטי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק בסיעוד, זה גם בחקלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בחקלאות שהיא לא פרטית. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> בחקלאות הגיוס הוא רק בילטראלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, אז יש את זה. אותו גוף אמון? לצורך העניין, הבחור שיושב פה יכול להביא גם? לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לחקלאות צריך במיוחד ולזה במיוחד. שירן נחום נאור: זה לשכות אחרות בחקלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לשכות אחרות אבל גם הן נותנות את - - - אבל מלונאות? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אבל זה שירותים אחרים. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן, זה קצת שונה כי זה לא אותם שירותים שנותנים בסיעוד. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לשכה פרטית בחקלאות לא צריכה להעסיק עובדים סוציאליים שעושים את הביקורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שירות סוציאלי. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> זה משהו אחר, יש שירותים אחרים שהם נותנים ובגלל זה גם התמחור הוא שונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום גם הם צריכים עובדים סוציאליים לאור מה שהם עברו אבל בואו נעזוב את זה רגע. יש את עניין של מלונאות ויש היום לא מעט דברים. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אז אין שם, זה העסקות ישירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, אם המודל הזה הוא מודל נכון אז תעתיקו או ואם הוא לא נכון אז תורידו אותו פה. כלומר, אני שואלת שאלה. אני מבינה שיש מקרים שהם יוצאי דופן וחקלאות זה לא כמו סיעוד אבל בסוף, יש כאן עובדים זרים שעובדים בכל מיני תחומים ולכל תחום ותחום יש את ההסדר שלו של איך מביאים, למה? למה זה עובד ככה ולמה לא עושים איזשהו תכלול של כל האירוע הזה? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> בסופו של דבר, צריך להבין את מבנה חוק שירות התעסוקה. חוק שירות התעסוקה מסביר וקובע שמי שעוסק בתיווך לעבודה חייב רישיון. מי שהוא לא שירות התעסוקה ועוסק בתיווך לעבודה חייב רישיון. מי שעוסק בתיווך של עובדים זרים חייב גם היתר שניתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. לצד זאת ובדומה למה שנקבע באמנות של ארגון העבודה הבין לאומי, החוק קובע שאסור שמתווכחים בעבודה יגבו כספים מהעובדים שלהם. החוק גם קבע חריג, הוא אמר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא השאלה שלי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> את שואלת בצורה יותר רחבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת רוחבית. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני אומרת רוחבית, שככול שהסכום - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דבי, לא. את מגיעה לסכומים אבל אני עוד לפני הסכומים. אני אומרת שבסוף יש תעשייה, חקלאות, מלונאות, סיעוד ובניין. לצערי הרב, אנחנו צריכים עובדים זרים במדינת ישראל. צר לי וחבל לי אבל זה האירוע. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> היסטורית, עובדים זרים הגיעו בהעסקה ישירה, למעט בענפים בהם אושרו לשכות התאגידים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנחנו פה היום ואני יושבת פה היום לא בגלל מה שהיה היסטורית אלא כי אני שואלת אם צריך לתקן את האירוע. הרי, אתם באים עם הוראת שעה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אבל אנחנו לא באים להקים את הלשכות, הלשכות כבר קיימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, מאה אחוז. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הייתה החלטת ממשלה בזמנו, ב-2006 או 2007, של חוק הסדרים ותיקונים חקיקה שקבעו שבסיעוד ובחקלאות יהיו לשכות פרטיות - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לשכות ותאגידים בבניין. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל זה קבוע בנהלים של רשות האוכלוסין. בהיתר, נכון? כשמוציאים היתר בענפים האלה, זה חייב להיות באמצעות הלשכות הפרטיות ואי-אפשר לא לעבור דרך הלשכות הפרטיות בענפים האלה. להבנתי, מה שיו"ר הוועדה שואלת זה האם עשיתם איזושהי בחינה או איזשהו בירור האם הגורם המתווך הזה של הלשכה הפרטית, נדרש גם בענפים אחרים? יש עכשיו הרבה שינויים בענפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד לפני זה, אם זה יעיל. כלומר, האם זה נכון להמשיך לפעול ככה בחקלאות ובסיעוד. האם זה יעיל או לא יעיל ואם זה יעיל אז האם זה גם יעיל בתחומים אחרים וענפים אחרים שבהם אין את זה כרגע? זאת שאלתי, עוד לפני הסכומים. עוד לא הגעתי לסכומים בכלל. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> כמו שהיועצת המשפטית ציינה, היסטורית, אלה הענפים שבהם הוחלט שתהיינה בהם לשכות פרטיות. זה נכון שמפרוץ המלחמה, יש שינויים ובמיוחד בהקשר של ענפים שבהם לא היו עובדים זרים עד תחילת המלחמה אלא היו עובדים פלסטינים ובינתיים יש מכסות. אני לא רוצה לקרוא לזה ענפים חדשים כי זה חלף פלסטינים וזה מסעדות, מסחר ושירותים. כרגע, אין חשיבה על פתיחת לשכות פרטיות בענפים הללו. אם בעתיד נראה שבגלל שיש בהן עדיין הבאה פרטית כל עוד לא יהיו מספיק הסכמים בילטרליים פעילים בענפים הללו, אז יכול להיות שבעתיד תהיה חשיבה על זה. כרגע, אין חשיבה על לפתוח עוד לשכות פרטיות בענפים הללו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא אבל בנוסף לזה יו"ר הוועדה שאלה על הלשכות שכבר היום נותנת שירותים בסיעוד ובחקלאות, האם באמת נעשתה איזושהי בחינה או בדיקה של השירותים שקבועים בנוהל ובנספחים של ההסכמים הבילטרליים אל מול מה שהן נותנות והאם זה תואם את המחיר. ה-RIA נעשתה ב-2018. האם עשיתם את הבחינה של מה קרה מאז? התקנות הותקנו לשלוש שנים ועכשיו אתם באים לכנסת ומבקשים להאריך אז האם נעשתה איזושהי בדיקה לגבי הפעילות שלהן? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> נכון. הפעם אנחנו לא תמחרנו את השירותים. זאת אומרת, לא עשינו בחינה והסיבה העיקרית היא שמה שהיה המנוף לקביעת התקנות והלחץ שלנו לתקן אותן זה הסיפור זה ההסכם הבילטרלי שפשוט קפא. בגלל העלות הגבוהה, היום גם הסכום שהוחלט בוועדה ב-2022 שהיה נמוך יותר מהסכום שהמליצו עליו ב-RIA, הוא כבר גבוה יותר משכר המינימום ולכן זה מייצר לנו קושי להמשיך להתקדם או לחזור להתניע את כל התהליך הבילטרלי עם הפיליפינים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל משרד החוץ אומר פה שזה לא קשור. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> זה לא מה שמונע - - - << דובר >> מיכל וילר טל: << דובר >> סליחה, שמי מיכל וילר ואני שייכת לאגף המדיני במשרד החוץ האמון גם היחסים עם הפיליפינים. אני רוצה לשים את כל הסיפור עם הפיליפינים במסגרת מסוימת. היחסים שלנו עם הפיליפינים הם טובים מאוד. הנדבך ביחסים של העובדים הזרים הוא נדבך גדול מאוד. יש היום כ-30 אלף פיליפינים שעוסקים בסיעוד והם לא סתם נחשקים על ידי אזרחי ישראל. יש להם מוניטין טוב מאוד, הם נאמנים, הם מסורים, הם טובי לב ויש להם חום אנושי. אני חושבת שיש חשיבות לקיים את התקנות החדשות כדי להחזיר למסלול את ההסכם הבילטרלי עם הפיליפינים. אנחנו בטוחים שזה יהיה צעד נכון בכיוון הזה כדי להחזיר את היחסים למסלולם כי הרבה מאוד דברים נגזרים מאותו הסכם שקפא. אני חושבת שגם אם זה ייקח עוד כמה חודשים כי נמתין עד שהמלחמה תסתיים והם יורידו את אזהרת המסע, אנחנו תמיד נשמח לראות אותם פה בחזרה בישראל ואנחנו בעד לקדם את ההוראות החדשות. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אני מיטל רוסו ואני עורכת דין מקו לעובד. אני רוצה להתייחס גם קצת היסטורית לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. קודם כול, אני חושבת שחשוב מאוד לציין שחלק מאוד משמעותי מהעובדה שלא תוקנו תקנות במשך הרבה מאוד שנים, ישבה על זה שהשיח לחלוטין קיבל והבין שיש תשלומי דמי תיווך בגבהים אסטרונומיים. אנחנו נתנו נתונים והגשנו מסמכים על עובדים שמשלמים 20 אלף דולר כדי להיכנס לישראל או 25 אלף דולר כדי להיכנס לישראל. המחשבה הזאת על מה קורה לעובד הודי שמשועבד לחוב של 20 או 25 אלף דולר בשנים הראשונות שלו בעבודה בישראל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, מאיפה הגעת ל-20 אלף דולר? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אנחנו ארגון שפוגש הרבה מאוד עובדים, מהגרי עבודה גם בסיעוד, גם עובדים ישראלים מוחלשים וגם עובדים פלסטינים – כבר לא – ותחומים אחרים של מהגרי עבודה. אני יכולה להגיד בהקשר למה ששאלת מקודם, אנחנו רואים גם את העובדים במסחר ושירותים ובבניין, אנחנו רואים את הבעיות בתחומים החדשים ודואגים להעביר את המידע הזה גם למשרד העבודה וגם לרשות האוכלוסין וההגירה אבל חשוב להגיד שהעובדים האלה נכנסים לישראל בשעבוד חוב מטורף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב, מה את אומרת לי? זו גבייה שחורה? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> זו גבייה שחורה וזה דבר שכל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או שגובים מהם בחו"ל? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> זו גבייה שחורה. אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. אני מניחה שבחו"ל יש גם מאכערים ומתווכחים לא חוקיים. אין לי שליטה על מה שקורה בחו"ל, בסדר? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> ברור שאין שליטה על מה שקורה בחו"ל אבל ההבנה היא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גובים מהם כסף ואין לי יכולת לשלוט על זה, תתקני אותי. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> ברור אבל - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל ההוראות של מה יכולים - - - << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> הסכמים בילטרליים מונעים גבייה פרטית. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> זה ממש לא נכון. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני מכיר עובדים בילטרליים ששילמו - - - << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> זה מאוד מפתיע שהלשכות הפרטיות חושבים שההסכמים הבילטרליים לא עוזרים לאף-אחד. אני חושבת שיש בעיות עם ההסכם הבילטרלי ומה שיריב אומר הוא נכון, שיחת וידאו זה לא מספיק. יש לנו ביקורת גם על זה ועדיין, אנחנו רואים וגם ראינו במשך השנים זה לא חדש. כל הסיפור של כניסת התקנות יושב על זה שיש גבייה בעשרות אלפים של דולרים מאנשים שנכנסים לישראל. אדון שוריאן אמר פה שהעובדים הזרים שולטים בתחום אז אולי אפשר לדבר על זה שהם נכנסים לכאן עם שעבודי חוב מטורפים ומה זה אומר על השכר שהם יבקשו, מה זה אומר על השבתות שהם יבקשו ומה זה אומר על העבודה הקשה ועל ההלוואות שהם ייקחו כאן בנוסף להלוואה שהם לוקחים בריבית קצוצה כדי להיכנס לישראל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה העמדה - - - << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אני רק אתייחס ספציפית להקשר של הפיליפינים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר לך משהו. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני רוצה להתחבר למה שאמרת ולומר שלתת עכשיו הוראת שעה לשלוש שנים כשאנחנו בכלל לא יודעים מה קורה - - - כל ההתעסקות עכשיו מרגישה צפופה לקראת פקיעת התקנות ואנחנו לא יודעים מה קורה עם הפיליפינים. אם רוצים להעביר את התקנות הללו אז בואו נעביר את התקנות הללו לא לשלוש שנים. בואו נעשה בדיקה של מה קורה עוד שנה או עוד חצי שנה. אנחנו כתבנו בנייר העמדה שלנו חצי שנה. למה אנחנו צריכים לעשות את זה לשלוש שנים כאשר ממילא, אנחנו רואים שלא קורה דבר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין את האינטרסים, סליחה שאני אומרת. את קו לעובד אז אני יודעת שאת מגינה על עובדים, התקנות באות לכאורה, לטובת העובדים והן מקטינות את הסכום של התיווך, נכון? אז למה את נגד? אני רוצה להבין כי אני לא מבינה מי אומר לי מה. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> קודם כול, אני לא מתנגדת לתקנות, אני מתנגדת להחלה של התקנות האלה על מי שנכנסים באופן פרטי מכיוון שמי שנכנס באופן פרטי היום, ממילא משלם הרבה מאוד כסף לישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אפשר להיכנס באופן פרטי? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> למי? איזה שטויות. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אתה יכול להגיד שטויות, אדוני אבל בואו נדבר על כל הגורמים פה שמודעים ומכירים גם לאן הכסף זורם בסופו של דבר. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> בואי נדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, פרטי זה גם דרך לשכות. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> הלשכות הפרטיות, כבודן במקומם מונח. אני לא חושבת שזה לא נכון שיהיו לשכות פרטיות בתחום סוציאלי אבל אם המדינה רוצה לסייע ללשכות לצאת מהבורות התקציביים שהם נמצאים בהן, וכולם נמצאים בתקציב גירעוני אבל משום מה עדיין יש 90 לשכות. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> מתוך 450 שהיו בעבר. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> בסדר, לעומת 450 שהיו בעבר כי לאט-לאט הבינו על מה מדובר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אתם יכולים לדבר אלי ולא בינכם? הערות הביניים סתם מסיטות אותי. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> כמובן שאני בעד להוריד את הסכום אבל ההתנגדות שלי היא קודם כול, בהקשר של הזמן. בואו נבדוק מה קורה עם ההסכם של הפיליפינים. בואו נבדוק מה קורה איתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גברת, שנייה. את מקבלת פניות ותלונות על לשכות כשהן לא נותנות שירות כמו שצריך? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> כן, אנחנו מגישים אותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> בהחלט, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה פניות כאלה את מקבלת? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אנחנו מקבלים עשרות של תלונות כאלה מאנשים שמגיעים אלינו. אני לא יכולה להגיד כמה - - - שוב, אנחנו מגישים לרשות את התלונות שעולות לכדי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת על תלונות כנגד הלשכות הפרטיות? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> יש תלונות על לשכות פרטיות ויש תלונות על תשלומי דמי תיווך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, קודם על לשכות פרטיות. אתם מקבלים תלונות? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה? כמה עשרות בשנה? << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> כן. אנחנו מגישים את התלונות ושוב, יש לי כל מיני דברים להגיד על לשכות פרטיות אבל אני כרגע לא רוצה להיכנס לזה. אני חושבת שזה דבר נכון וראוי שבתחום סוציאלי יהיו לשכות פרטיות שדואגות לתיווך, דואגות לעובד ולמטופל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אני חושבת שזה חשוב ואני עובדת בשיתוף פעולה עם לשכות פרטיות באופן קבוע. אני לא רואה אותן בתור הרוע. אני מתייחסת לעובדה שאנחנו צריכים להתייחס להקשר. יש פה שלוש שנים של תקנות שאף-אחד לא התייחס אליהן. בנובמבר האחרון אפילו עוד לא עברו ה-26 חודשים אז ברור שלא היו שום תלונות על תשלומים, עדיין לא הייתה הפעימה השנייה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> בטח הייתה. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> לא בנובמבר. אנחנו חתמנו על זה ב-2022. בנובמבר של לפני שנה הם נתנו ועוד לא עברו 26 חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד העבודה, מה אתם רוצים להשיג משלוש השנים האלה? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> את מתכוונת לשלישית. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> אני אומרת שהפעימה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גברת. משרד העבודה, מה אתם רוצים להשיג בשלוש שנים? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> כעיקרון, זה נכתב גם בדוח ה-RIA שהיה של התקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דו"ח ה-RIA זה 2018. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לא, של עכשיו. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> לא, של עכשיו. נכתב שהיעד של התקנות האלה זה לבחון ולראות אם לאחר התקנת התקנות החדשות יגיעו לישראל יותר עובדים במסגרת בילטראלית ולא דווקא במסגרת פרטית וזה דווקא כדי למנוע תופעות של - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מצליחה להבין. אני באמת לא מבינה את זה ושכל ישר יש לי. אומרים לנו ששלוש שנים כבר לא מגיעים פיליפינים. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מגיעים ממקומות אחרים. אולי לא הבנתי נכון אבל הבנתי ממשרד החוץ שרק אצל הפיליפינים יש לנו בעיה עם הסכום. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> נכון. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במקומות אחרים אין לנו בעיה עם הסכום אז איך יעזרו לנו השלוש שנים האלה? אני לא מצליחה להבין. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לא, מגיעים בבילטרלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי את מה שאמרת, מיכל. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> סליחה, אני אביבית. מגיעים בענף הסיעוד הביתי ממדינות אחרות בהסכמים בילטרליים, לא מהפיליפינים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל שם אין בעיה עם הסכום המינימלי. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> נכון אז אנחנו רוצים לסדר את הסיפור של ההסכם הבילטרלי עם מדינת הפיליפינים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז כל התקנות האלה נועדו בשביל לסדר את העניין עם הפיליפינים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, גברתי. כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אומרת כן או לא, אני שואלת. אני לא אומרת אם זה נכון או לא. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> המטופלים הסיעודיים מאוד רוצים את העובדים מהפיליפינים. כמו שאמרה מיכל ממשרד החוץ, מדובר בעובדים מאוד טובים, ברמה מאוד גבוהה אז המטופלים הסיעודיים רוצים אותם. זה אינטרס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אני מבינה מהר אם מסבירים לי לאט. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גברתי, אפשר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה, יש לי חוט מחשבה ואם תבלבל אותי אנחנו נתחיל מההתחלה. אתם אומרים שהמשרד רוצה את זה בשביל להחזיר את המצב עם הפיליפינים למצב תקין? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> לאפשר, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, מאה אחוז אבל זה לא רק פיליפינים, זה ישפיע על כל העובדים הזרים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה יפגע בלשכות, נכון? הרי, אתם מורידים פה את הסכום, אתם לא מעלים אותו. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> הסכום מופחת ב-370 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכפילי את זה. כמה עובדים זרים יש? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> 70 אלף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 70 אלף, זה סכום נכבד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינת השירותים, הציפייה היא שהם יתנו בדיוק את אותם שירותים? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אפרת תדבר על השירותים. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> שירן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן לכם לדבר, אל תדאגו. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> לגבי ההפחתה של השירותים, יש כל מיני שירותים שהלשכות נותנות ובמסגרת הקיזוז אמרנו שהלשכות לא יידרשו לבדוק את ההכשרה של העובד הזר וגם לא לבדוק את המסמכים האישיים של העובד כמו למשל, בדיקות רפואיות עדכניות, טופס בקשה וחוזה העסקה סטנדרטי שזה בבילטרלי כמובן, לא במסגרת תיווך פרטי. זהו. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> חתול בשק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא הבנתי את מה שאת אומרת לי. אגב, מה החלוקה בסיעוד בין הבילטרלי לבין הפרטי? כי את מפחיתה את הסכום מכולם ואת מפחיתה עבודה רק על הבילטרלי. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> נכון. לשכה פרטית שתביא עובדים בהבאה בילטרלית לא תצטרך לספק את שני השירותים האלה שהמדינה תספק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, זה מה שאמרתי. אתם מפחיתים את האגרה מכולם. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> בדיוק, זה אולי גם יעודד להביא יותר בבילטראלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואתם מפחיתים את העבודה רק מהבילטראלי. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, תכף נגיד אם זה נשמע הגיוני. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> זה גם איזשהו מנוף לתמרץ הבאה בילטרלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. מה היחס היום בסיעוד בין בליטרלי לפרטי? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> אנחנו כבר נתייחס, בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי. אני רוצה לשאול בינתיים אבל זה אותם אנשים. איך אני אשאל אתכן אם אתן עסוקות? לגמי, שאמרתם על זה שמפחיתים את הבדיקות הללו, אפילו בלי לשמוע את הלשכות, אלו בדיקות מאוד חשובות בעיני. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> המדינה מספקת אותן. במקום שהלשכות יצטרכו לדאוג להן, המדינה תדאג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד היום המדינה סיפקה? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> המדינה כרגע מספקת את השירותים האלה בהבאה בילטרלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדינת הפיליפינים? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לא, הנציגות שלנו שם. יש פה את האגף הקונסולרי וזיו יוכל לתאר את זה. הקונסוליה שלנו עושה את הבדיקות הללו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד היום היא עשתה את זה וזה נעשה כפול? גם אתם וגם הם? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> כיום היא עושה את זה. אני לא יודעת להגיד לך מאיזה שלב היא עושה את זה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> גם היום היא עושה ותמיד היא עשתה. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> בסדר אבל עכשיו יהיה פחות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תדברו אלי. לפני שאתם מפחיתים את זה מהם, מה היה עד היום? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> עד היום, המדינה עשתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם המדינה עשתה וגם הלשכה? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> בהבאה פרטית הלשכה הפרטית עושה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה, אתם אומרים שאתם מורידים את זה מהלשכה כלומר, עד היום הלשכה הייתה צריכה לעשות את זה וגם המדינה עשתה את זה אז כן ראיתם צורך לעשות גם וגם. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> הלשכה לא הייתה צריכה לעשות את זה. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> רגע, אנחנו נסביר. כיום, בנוהל שמהווה את תנאי ההיתר ללשכת הפרטית כתוב שהלשכה צריכה לעשות את זה. במדינות שבהן יש הבאה בילטרלית, במסלול הבילטרלי זה כאילו חובה שיש את הלשכה בנוהל אבל בפועל, מי שעושה זה הקונסוליה. מדינת ישראל עושה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד לך מה מפריע לי פה בהיגיון. הפחתתם ללשכות כסף. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 300 שקלים מכל עובד. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי אתכם, "או-קיי, אז הם צריכים לעשות פחות?" ואמרתם לי "כן, הפחתנו להם את הדבר הזה והזה". << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> בהבאה בילטראלית זה יורד להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתם אומרים לי שמלכתחילה הם לא היו צריכים לעשות את זה אז לא הפחתתם להם את זה. מה הפחתתם? הורדתם להם כסף ולא הפחתתם להם מהעבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, השאלה היא אם בתמחור של ה-RIA אולי לקחתם בחשבון שהם עושים את השירותים האלה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> בתמחור היה את זה, כן. ב-RIA המקורית שתמחרה את השירותים, תמחרו גם את הפעולות האלה שהיום נעשות על ידי המדינה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מן הסתם, זה לא פער גדול. אני לא יודעת. << דובר >> דנה רוטישלד: << דובר >> אני אשמח להוסיף התייחסות בבקשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> דנה רוטישלד: << דובר >> שלום. אני דנה רוטשילד ואני עורכת דין ביחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. אני אשמח להוסיף זווית נוספת על החשיבות באיזונים כאן וההפחתה של הסכומים בתקנות, ברשותך. אתייחס גם לקשיים שאנחנו מכירים מהזווית שלנו וגם למה אנחנו חושבים שההסדר הזה כן מאוזן בשיתוף עם משרדי הממשלה. קודם כול, אני רק רוצה להסביר את הקשר להתייחסות שלנו. עובדים זרים מהווים אוכלוסייה פגיעה לניצול בתחומים של סחר בבני אדם ועבדות, בין היתר גם בגלל תופעות שעלו פה שנוגעות לגבייה של דמי תיווך בסכומים מאוד גבוהים. בין אם זה בענף הסיעוד ובין אם זה בענפים אחרים, זה יכול לייצור תלות מאוד גבוהה בין העובד לבין המעסיק וזה פשוט מהווה תשתית נוחה לניצול של אותם עובדים בזמן השהות שלהם פה. מה שחשוב לי להסביר זה שמדינת ישראל חתומה על כמה אמנות בין לאומיות שמחייבות אותנו למגר את התופעות של סחר בבני אדם ואת התופעות של עבדות מודרנית. כחלק מזה, אנחנו גם נבחנים מידי שנה בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא של מאבק בסחר בני אדם. לצערי, בשנת 2021 ירדנו בדרוג של הדו"ח לדרוג השני וזה אומר שאנחנו לא עומדים בסטנדרטים המינימליים למאבק בסחר בבני אדם אבל אנחנו עושים מאמצים לפעול בנושא. לאורך השנים, בדו"ח יש ביקורות והמלצות לישראל גם בנושא של דמי תיווך שאני חושבת שחשוב שהוועדה תכיר. אני אקריא את ההמלצה החוזרת בדו"ח "למגר את גביית דמי התיווך אשר משולמים על ידי העובד ולהבטיח שמי שיישא בעלויות תשלום דמי התיווך מכל סוג, יהיה המעסיקים. להבטיח שדמי התיווך משולמים על ידי המעסיק ולא מגולגלים לעובד". גם התקנות פה שנחקקו בזמנו, תוארו גם בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית ותואר שהם שינו לרעה את המצב, בהשוואה למצב שקדם לכך. אנחנו לא שם מבחינת גבייה רק מהמעסיקים וההסדר פה הוא בהחלט הסדר שמנסה לייצר איזון בין כן הדברים. אני חייבת להדגיש את התחום של ההסכמים הבילטרליים שעלה פה הרבה כי הוא מאוד חשוב לנו בתחום שלנו במאבק בסחר בני אדם. נקבע בשורה של החלטות ממשלה וגם הוצהר בבג"ץ שדרך המלך להבאה של עובדים למדינת ישראל זה באמצעות הסכמים בילטראליים שנועדו גם כדי למנוע את תשלום דמי התיווך האלה וגם למנוע תופעות של סחר בבני אדם ועבדות מודרנית. להסכמים האלה יש עוד הרבה יתרונות נוספים, גם למעסיקים. אני חושבת שהשאיפה של כל משרדי הממשלה היא שגם בענף הסיעוד, נצליח להגיע להסכמים במידה מספקת ושהענף יתבסס על הסכמים באופן שגם יצליח לספק למטופלים הסיעודיים את המספר הנדרש של עובדי הסיעוד, כמובן. היום אנחנו לא שם ולכן אני חושבת שגם נדרש עוד זמן כדי להגיע לשם. עלתה פה השאלה של הזמניות וההיבטים האלה והזמן כן יכול לאפשר להגיע לשם. אלו גם דברים שהייתה התייחסויות אליהם בהחלטות ממשלה קודמות. הייתה כוונה גם לפתח הסכמים נוספים אבל כולנו יודעים שאנחנו בשנות מלחמה ויש לכך השפעות לא מבוטלות. אני חושבת שמבחינת האיזונים שאנחנו מדברים עליהם כאן, גם הסדר שהוא זמני ושהוא גם מפחית את הסכומים, לאור כל הקשיים שאני מציינת וגם לאור זה שעצם הרעיון של קביעת סכומים מלכתחילה היא לא פשוטה אבל בענף כמו זה שבו יש גם למעסיקים פגיעות ואנחנו מכירים את הרגישות המיוחדת בו, יש כאן איזונים מאוד מיוחדים. היה לי חשוב להניח גם את הקשיים האלה בפני הוועדה כדי שהתמונה השלמה תהיה מוכרת גם בהיבטים האלה של האיזונים שניסו לעשות פה במסגרת ההסדר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. עורך דין אריאל? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> תודה גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה עובד שם? מה התפקיד? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני נותן ייעוץ משפטי לאחיעוז בעשר שנים האחרונות, בקירוב ואני גם ליוויתי את התקנות הקודמות. אני ישבתי פה בחדר הזה. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אתה היית אמור להירשם כלוביסט. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני מתנצל, אני לא בקיא בפרטים. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אתם מקבלים את זה עם הזימון. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אבל הוא יועץ משפטי. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> הוא יועץ משפטי אבל לא של החברה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני נותן יעוץ משפטי אבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חיצוני. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הוא לא עובד של העמותה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני לא עובד שכיר של העמותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן הוא סוג של לוביסט. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> או-קיי, אז הוא בתוך חוק הלוביסט. להבא, להקפיד על זה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אין בעיה. אני רוצה לדבר מילה על ההיסטוריה כי עשו פה הרבה מאוד סלט. אני חושב שיושבת-הראש שאלה שאלות מאוד נוקבות של שכל ישר ואני רוצה דווקא להתחבר למשפט הראשון שגברתי התחילה איתו. גברתי דיברה על ההיכרות שלה עם הענף הזה והיא אפילו אמרה שהיא מכירה את זה יותר מידי טוב. למי אין בחדר הזה? זה חרה לי כל כך גם בדיונים הקודמים כי אין פה מישהו אחד בכל משרדי הממשלה שמייצג את המטופל הסיעודי, את הסבא והסבתא, האבא והאמא של כולנו שצריכים או חלילה יצטרכו בעתיד מטפל סיעודי. הממד הזה כל כך חסר כאן וכל כך חסר בדיון הזה והיחידים שרואים את המטופלים הסיעודיים בעיניים זה הלשכות הפרטיות והיחידים שדואגים לאותם אנשים אלו הלשכות הפרטיות. מזה אני רוצה להתחיל את הדיון. גברתי, הלשכות הפרטיות רואות את המטופלים, רואות את המטפלים וצריכות לעשות את ההשמה בצורה נכונה. יש החלטת ממשלה שהן צריכות להתקיים ורק דרכן יבואו העובדים. בשנת 2018 יצאה ממשלת ישראל וביקשה מחברת ייעוץ כלכלי בשם עדליא, להכין דו"ח מקיף על פעולת הלשכות הפרטיות. אני אתמצת את זה, דו"ח עדליא התבקש לכתוב וכתב כמה עולה לנהל לשכה פרטית. לא משנה כרגע אם זה מטופל או מטפל אלא כמה לשכה פרטית צריכה לגבות כדי להתקיים. כלומר, עלויות פלוס רווח סביר. דו"ח עדליא קבע סכום ולאחר מכן, משרד העבודה הלך וניסה לגזור. יש ללשכות בסך הכול שני מקורות פרנסה. אחד מהם זה גבייה מאוד צנועה מהמטופלים עצמם שזה באחריות משרד הפנים. בעניין הזה אני רק רוצה לסבר את האוזן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא צנועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 2,000 ומשהו שקלים זה לא צנוע? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גברתי, משנת 2008 הסכום הזה לא עודכן. הן מקבלות 70 שקלים לחודש ממטופל כולל מע"מ משנת 2008 וגבייה חד-פעמית של 2,000 שקלים בעת ההשמה הראשונית. זה מה שהם מקבלות מהמטופל עבור הרבה יותר שירותים שאותו מטופל מקבל. אגב, אותו דו"ח עדליא התקיים בגלל עתירות משפטיות שלנו שאמרו שאנחנו לא יכולים להתקיים. בשנת 2018 פקעה הוראת שעה שאפשרה ללשכות לגבות גם מהמטפלים הסיעודיים, גם מהפיליפינים ומכל העובדים שאנחנו מדברים עליהם. אותה הוראת שעה פקעה והלשכות נותרו בלי מקור גבייה מרכזי. במשך מספר שנים נשארנו ככה. דוח עדליא הלך ועשה את הבדיקה המקיפה, הוא ישב במשרדים של הלשכות, ראה איך נראה היום-יום, קיבל נתונים, קיבל דוחות והגיע בסוף לדו"ח עם מספרים. מתוך המספרים האלה, התבקש משרד העבודה לגזור איזה חלק אפשר לחייב בו את המטפל הסיעודי כדי להעביר ממטופל למטפל. אני מפנה את גברתי לדו"ח ה-RIA המקיף מאוד משנת 2021 שנכנס לרמת הפעולה, על כל פעולה ופעולה כמה שעות צריך לייחס לה, האם לייחס אותה למטופל או למטפל ובסופו של דבר, הגיע דו"ח ה-RIA למספר עלות של פחות או יותר 8,000 שקלים, אל תתפסו אותי במילה. זה הסכום שראוי היה לגבות מהמטפל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חשוב להגיד שב-RIA היה הבדל בין לשכות קטנות לגדולות. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני מדבר על השורה התחתונה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה היה אירוע מורכב יותר ועשו ממוצע. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> נכון, אני מסכים. הייתה לשכה גדולה לשכה קטנה וכל מיני מודלים. השורה התחתונה שבאה לידי ביטוי בטיוטת התקנות עלתה לסך של קרוב ל-8,000 שקלים. אנחנו ישבנו כאן עם יושבת-ראש הוועדה הקודמת, חברת הכנסת רייטן, חברתי מקו לעובד – אני חושב שהיה נציג אחר באותו זמן – כלל משרדי הממשלה ושוב, אף אחד שמייצג את המטופלים הסיעודיים לא ישב בחדר וניסו לטעון שמדובר בסכום גבוה מידי. למה הוא גבוה מידי? ככה. כי זה סחר בבני אדם, כי זה א', כי זה ב', כי זה ג', כי יש תלונות אנונימיות חסרות שם וחסרות תוכן על גבייה שנעשית וכפי שגברתי אמרה, היא כנראה נעשית בחו"ל. אם יש למישהו פה בחדר איזושהי יומרה שאנחנו, ישראל הקטנה, נתקן מהודו ועד כוש את כל מדינות העולם השלישי אז זו באמת יומרה אבל זה לא יקרה. אנחנו לא אחראיים למה שקורה שם, אנחנו אחראיים למה שקורה כאן ואנחנו צריכים לדאוג שיגיעו המטפלים הנכונים לסבא וסבתא ולמטופל הסיעודי. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> עכשיו מגיעים מי שיש לו כסף ודופק, כן? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> סליחה, אל תפריעי לי. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> בואו נדבר על הקושי הגדול שיש למטופלים סיעודיים היום. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> עורכת הדין מקו לעובד, תתני לי לסיים. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני באמת לא הבנתי את התחשיב שלך שבו הגעת ל-8,000. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אם גברתי תרצה, אני אראה אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כי לפי מה שכתוב פה אין פערים כאלה גדולים. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא, במקור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת על המקור. אני מכירה את המקור. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני מדברת על ה-RIA המקורית, לא התקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מחזיקה את ה-RIA המקורית. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> דו"ח עדליא. אני אפנה אחרי זה לגברתי ואני אראה לה את התחשיב. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> ב-RIA המקורית יש טבלה שהוגשה לוועדה - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> רק שנייה. << דובר >> מיטל רוסו: << דובר >> מומלץ לקרוא את הפרוטוקולים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> כמה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 7,000. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> 7,745. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> לדעתי זה 6,800 ב-RIA. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני גם ראיתי 6,800. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> צמוד להיום. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> זה 6,800. 1,724 באופן חד-פעמי ועוד 81 לחודש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עוד 81 לחודש כולל מע"מ. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> נכון, 81 זה כבר כולל מע"מ. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בתקנות מוסיפים על זה מע"מ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כבר כולל מע"מ. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> רגע, מהסכום הזה - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לא, החזירו את זה אחורה ל-1,400 ומשהו ואז זה המע"מ. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> מהסכום הזה שננקב, ירדנו כאן בחדר הזה. למה? ככה. ב-RIA המקורית משנת 2021 שיושבת על דו"ח עדליא משנת 2018, נכתב שמשרדי הממשלה יודעים שהסכום הזה משאיר את הלשכות בגירעון וזה כתוב פעמיים באותה RIA וצריכים למצוא מקור אחר בשביל לאזן אותם. איפה המקור הזה? אף אחד פה בחדר לא מחפש אותו, חוץ מהלשכות שעדיין מחפשות. מישהי אמרה פה, אולי בקצת ציניות ואולי אני רק דמיינתי, שעובדה שעדיין יש 90 לשכות. כן, יש 90 לשכות שמעסיקות אלפי עובדים, עובדים של הלשכה והן נותנות מענה לעשרות אלפי מטופלים ומטפלים. זה נורא קל להגיד "בואו נסגור לשכה", להחזיר תשלומים, לשלם פיצויים ולסיים הסכמים זה כבר עולה כסף. זה כבר סיפור אחר וצריך להביא את הכסף הזה מאיפשהו. אף אחד מאותן 90 לשכות לא נהיה מיליונר. עכשיו אני חוזר אלינו, לתקנות האלה. יש פה תקנות שנוהלו מאחורי הגב של הלשכות והתקנות האלה באות להשפיע רק על הלשכות, על השירותים שהם אמורות לתת ועל הסכום שהן אמורות לגבות אבל יש גורם אחד פה בחדר שאף אחד לא דיבר איתו על התקנות האלה וזה הלשכות. במקרה גילינו על התקנות האלה ועל הדיון שמתקיים היום. אף אחד ממשרדי הממשלה לא - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא הבנתי. התקנות לא פורסמו להערות הציבור? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לעיון הציבור אבל כל הטיוטה - - - << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> הם גם הגישו הערות. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> הגשנו ברגע האחרון. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> ה-RIA, עבודת המטה שנעשתה וניסוח התקנות נעשו בלי לשתף את הלשכות, בלי שלאול אותן ובלי לשמוע אותן. זה דבר שלא ייעשה. הגורם היחיד שמושפע ישירות מהתקנות האלה זה הלשכות הפרטיות. אני לא מצליח להבין את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אריאל, אני חייבת לומר שיש עורכי דין שכאשר יש מנגנונים חדשים, עוד לפני הפרסום לציבור אומרים "בואו נעבוד ביחד" ואז מפרסמים לציבור. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני אומר לגברתי שיש לנו קשר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פה הם פירסמו לציבור ויכולת להעיר הערות ולא להגיד - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא, אנחנו הערנו הערות. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> הם העירו וגם קיבלנו. זאת אומרת, ראינו אותם. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> קיבלנו טיוטה במקרה, כי ראינו את הפרסום והגבנו אליו, לא על זה אני מדבר. הגיבוש של הטיוטה היה צריך להיעשות בתיאום איתנו או לפחות היה צריך לשמוע אותנו לפני שבכלל נוצרת טיוטה, לפני שיצרו את ה-RIA שכותבת שלוש חלופות ומה החלופה המועדפת. עם הכלה לא מדברים והכלה זה אנחנו. אני חוזר לכאן כי זה הדבר החשוב וזמננו קצר. כרגע, יש פה הצעה להפחית את הסכום שמותר ללשכות לגבות וזה על רקע קביעה ממשלתית, לא שלי, שהלשכות היום הן גרעוניות. מצד אחד, אומרים לי "אתה גירעוני ועכשיו נוריד לך עוד קצת" - - - כשהייתה עכשיו עליית המע"מ אנחנו ספגנו אותה לגבי הגבייה מהמעסיקים, שם זה לא צמוד מע"מ. כלומר, הסכום הוא פיקס כולל מע"מ אז 70 השקלים נשארו 70 שקלים אם מע"מ 17% או 18%, זה לא משנה. כרגע יש מצב שבו אומרים לי "אתה גירעוני, נוריד לך עוד קצת". סליחה, אבל זה קצת היה לעג לרש. גברתי שמעה איזה שירותים יורידו לי, את השירותים שממילא אני לא אמור לתת כי המדינה עושה אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה כן עושה והיום אתה לא תעשה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> לא. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתם שאתם עושים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא, כשאני מקבל - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> היום אתה מקבל כסף על השירותים שהמדינה עושה עבורך, זה הרעיון. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> הפוך. אני אסביר. אני עושה הרבה מאוד שירותים שמשרד הפנים צריך לתת כמו כל הטיפול בוויזה ובאינטר ויזה, הכול אצלי במשרד ואלה שירותים שאני לא נתתי בעבר. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לשכות מנ"א. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> נוספו עוד ועוד לאורך השנים, אף אחד לא נתן לי על זה תוספת תקציבית ועכשיו אומרים לי "את מה שאתה ממילא לא עושה, נוריד לך מהרשימה". זה לעג לרש, זה מס שפתיים. אם אתם רוצים ליצור הלימה בין הסכום שמותר לי לגבות לבין השירותים שאני צריך לתת אז בואו נעשה את זה אמיתי. בדו"ח ה-RIA יש כל פעולה ופעולה שאני עושה פר שעה, אתם תמחרתם את זה. בואו נשב ביחד – ביחד, תחשבו על הקונספט הזה – נסתכל על הטבלה ונראה איזה שירותים משרד הפנים לוקח על עצמו ומוריד ממני. מה הרשות לוקחת על עצמה ומורידה ממני כי בסוף, אני אעמוד מול המשפחה אם יגיע אליהם מטפל שלא עומד בקריטריונים הרפואיים. המשפחה תבוא אלי, היא לא באה אליכם. אני צריך לוודא שההשמה שלי היא 100% במגבלות שיש לי אז בואו נשב ביחד ונקבע את זה אבל עד אז, אי-אפשר להוריד לנו מהסכום מבלי לקבוע הלימה מוחלטת בין היקף השירותים לבין הסכום שאני גובה לבין איך מכסים על הגירעון שהמדינה כבר קבע שיש לי באופן מובנה. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> יושב פה קונסול לשעבר של מדינת ישראל בניו דלהי והוא היה בודק לנו את העובדים בטרם הגעתם לארץ. האם לעניות דעתכם, אני יכול לבדוק אמינות של תעודת יושר? לא, אני צריך להגיש אותה למשרד הפנים. אני יכול לבדוק אם המסמך הרפואי שלו מזויף או לא? לא. הקונסוליה בארץ המוצא עושה את זה. יש פה איזושהי יומרה להוריד לנו פעולה כאשר אני צריך להגיש את המסמכים האלה למשרד הפנים. אני לא יכול לבדוק את האוטנטיות שלהם כי אין לי את היכולות ואין לי את הפרסונות המתאימות. מי שעושה את זה זה הקונסוליה המקומית בין אם זה בניו דלהי, במומביי או בכל מקום אחר. לכן, זה לעג לרש כשאמרו שיורידו לנו שתי פעולות שגם ככה אני לא יכול לעשות אותן, גם ברמה המקצועית. אין לי אנשים שיודעים לבדוק מסמכים, את זה הקונסוליה עושה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אם חוזרים לדו"ח עדליא שמציגים פה הרבה, דו"ח עדליא כן תמחר להם שהם אלה שעושים את השירותים, הלשכות. זאת אומרת, הוא לקח בחשבון שהשלכות הן אלה שייעשו את זה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> בדקת סכומים? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> היום בפועל - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> בדקת את הסכומים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, היא לא הפריעה לך כשאתה דיברת כל כך יפה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> היום בפועל, הם טוענים שהם לא עושים את זה כי המדינה עושה ואז זה לעג לרש אבל אם נחזור אחורה, דו"ח RIA מבסס חלק מהסכומים גם עבור השירותים האלה. זאת אומרת, זה שירותים שנלקחו בחשבון בקביעת הסכום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי. האם בדקתם - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני יכול להוסיף משפט? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. האם בדקתם אם כל 90 הלשכות הן גרעוניות? זה כולן? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני לא יודעת לענות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מישהו בדק את זה? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> הן גרעוניות בהגדרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, באמת. אני לא יודעת אם זה בהגדרה או לא בהגדרה אבל מהדיון הזה אני מבינה שהלשכות חשובות ואנחנו רוצים אותן. אתם מביאים תקנות חדשות ואתם מפחיתים 300 שקלים מכל עובד. לדעתי, המינימום זה לבדוק מה קורה בגירעון. אם מתוך ה-90, 20 לא מתנהלים כמו שצריך אז הן גירעונים. אם כולן גירעוניות - - - אני לא יודעת, אני מעלה השערה. בדקתם או לא בדקתם? אולי זה באמת נמוך. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> נדמה לי שגם הם לא אמרו שכולם גירעוניות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעזבי את מה שהם אמרו, אני שואלת אתכם. בדקתם את זה? זה חלק מהפיקוח. אתם אמורים לפקח, לראות ולבדוק. אני לא יודעת, נראה לי. זה גוף שאתם טוענים שהוא גוף שצריך אותו. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני רק רוצה לדייק, מ-2010 עד 2017 לא היה סכום קבוע למעט הסכום החוזי שהוא הסכום שניתן ללשכה לגבות ביחד עם לשכה זרה. רק ב-2017, היו כמה שנים טובות שלא היו תקנות ובסופו של דבר שמענו את הפניות של הלשכות והבאנו תקנות. יחד עם זאת, גם לכנסת היו הערות. אנחנו הבאנו את הדו"ח הכי טוב שיכולנו להביא אבל גם לכנסת היו הערות בקשר לדו"ח וביקורת בקשר לדו"ח. זאת הסיבה שבגינה גם הורידו את הסכומים. הם לא הורידו אותם רק בגלל שאמרו שיש פה חשש לסחר בבני אדם. אני לא רוצה לטעות אבל למיטב זכרוני, הייתה גם שאלה על כיצד בוצעו הבדיקות והאם זה נעשה על ידי השערות ביחד ובשיח או שנפתחו ספרים אל מול החברה. כלומר, היו שם כל מיני ביקורות כלפינו ואנחנו אמרנו שאנחנו עשינו את העבדוה הכי טובה שאנחנו יודעים לעשות אבל בסופו של דבר, הכנסת לא הורידה את הסכומים סתם. היו דיונים וככה הכנסת התרשמה, שיש צורך בהורדת הסכומים. אלו לא הסכומים שהביא משרד העבודה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן וזה גם לא אותה כמות הפעולות שהיו בזמנו, כשקבעו את דו"ח ה-RIA, כמו שלשכה עושה היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא, חשוב לשים את זה על השולחן, גברתי. אתם מדברים על פעולות שעושה הלשכה. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני רוצה להגיד שבסופו של דבר, נקבעו תקנות בכנסת - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אתם רוצים להפחית אותם. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> במסגרתם, נעשו פשרות בקשר לכמה וכמה גופי עניין, לא רק הלשכות אלא היו כמה גופים שהיו מיוצגים כאן. בסופו של דבר, זה הסכום שהכנסת קבעה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> הסכום והמנגנון. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> ככה היא אישרה את התקנות וככה יצאנו לדרך. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן אבל סל השירותים שנתנו - - - << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אנחנו עושים את דו"ח ה-RIA כמצופה וכמחויב מכוח - - - אז עדיין לא היה חוק אבל היו החלטות ממשלה. אנחנו עשינו כמיטב יכולתנו ובסופו של דבר זה מגיע לכנסת, בכנסת יש דיונים ונקבע סכום סופי. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> בדוח ה-RIA האחרון ישבתם עם הלשכות כדי לבדוק מה סל השירותים שהן נותנות היום? אתן יודעות ש-50% מהפעולות - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> הנוהל לא השתנה ומה שהרשות דורשת זה אותם השירותים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> תשאלי את הכלה והיא תגיד לך. היום, לשכה מבצעת את כל מה שהיה קורא בלשכות מנ"א, לטובת הדרכונים ותעודות הזהות הביומטריות. העבירו את כל הפעולות. פעם כדי להאריך אשרת עבודה לעובד, אדם היה צריך ללכת ללשכת מנ"א והיום עושים את זה בלשכות הפרטיות. אם פעם כדי לעשות אינטר ויזה לעובד, מעסיק היה צריך ללכת ללשכת מנ"א ולשרוף חצי יום, היום מי שעושה את העבודה זה הלשכות הפרטיות. איך אנחנו עושים את זה? אנחנו עושים את זה עם כוח אדם וכוח אדם עולה כסף. משרד הפנים הגדיל את סל השירותים וחבל שהן לא מקשיבות ומהנהנות בראשן שזה נכון. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אנחנו מדברות ביננו על מה שאתה אומר. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> זה לא נכון? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לא. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> באמת? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא נזכיר את כל הפעולות שנעשו בתקופת הקורונה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> את רוצה שנביא את אדון יואל ליפוביצקי, ראש מנ"א כדי שיגיד איזו פעולות היו פעם? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לא, אני לא צריכה כי יש לי פה את גברת יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד ואת שירן מאגף הלשכות שיכולות להתייחס לזה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> יופי. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אנחנו מקשיבות לדברים שלך אבל אנחנו לא בטוחות שזה נכון. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> פעם בשביל להאריך ויזה או להאריך אשרת עבודה, היו הולכים - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> פעם זה היה נכון אבל היום יש - - - << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> היום לשכה פרטית עושה את זה. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אבל איך? אתה מגיע פיזית ללשכה של אגף סיעוד? << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אני צריך להגיע פיזית? אני עושה לכם את כל העבודה. אני אוסף את המסמכים, משלם את האגרה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אם את שואלת אותו אז תתנו לו לענות. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> יריב, תיתן לי להתייחס. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> בבקשה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אני לא צריכה להגיד כי כולנו פה יודעים את זה ובטח אתה, בקשות לאינטר ויזה והארכת רישיונות זה תהליך שהיום הוא פשוט, מהיר ונעשה באופן מקוון בלבד. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> איפה? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> באגף סיעוד, במינהל עובדים זרים. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא, בלשכות הפרטיות. אתם מקבלים את זה כמוצר מוגמר. מי שאוסף את המסמכים - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אולי תקשיבי והוא יסביר. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> יאירה, אנחנו נעשה את זה הכי פשוט. תבואי ללשכה פרטית. אני מוכן לנדב את עצמי כמו שנידבתי את עצמי לדו"ח עדליא. אני מוכן לשים את עצמי פתוח לכל דיכפין. תשבי עם הבנות ותראי איזה עבודה סיזיפית. מה שפעם היה נעשה בלשכות מנ"א, נעשה היום בלשכה הפרטית. זה איסוף החומר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני רוצה לסיים. יש עוד אנשים מהלשכות הפרטיות? << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >> אני ממשרד החוץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא שומעת, תגידי שם ותפקיד. << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >> רחל אוברמן, עורכת דין במחלקת אמנות, משרד החוץ. חשוב לי מאוד לדבר גם בגלל שהייתי בדיונים לפני שלוש שנים וגם בגלל שניהלתי בזמנו את המשא ומתן מול הפיליפינים וחתמנו על שני הסכמים מול הפיליפינים. את דיברת על התכליות, אחרי שלוש שנים שבהן הוראת השעה הייתה בתוקף והאם התכליות התקיימו ואני רוצה להגיד דבר אחד. ההתחייבות של המדינה לקדם הסכמים בילטרליים בענף הסיעוד, נפגעת כתוצאה מהסכום שמצוין כרגע בתקנות. התיקון המבוקש לתקנות בא להחזיר את המסלול של ההסכמים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה. אם זו התכלית, כשחוקקו לפני שלוש שנים לא ידעו שיש בעיה? << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >> אנחנו הגענו לכנסת ואני התרעתי על זה. אני חושבת שהסכומים הם סכומים עצומים בשביל עובדים שמגיעים ממדינות עולם שלישי ואמרתי את זה גם בכנסת לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה שזה סכומים גבוהים זה משהו אחר מול האמירה שזה סותר הסכמים בילטראליים. אני שואלת על האמירה שזה סותר, ידעתם את זה כבר כשחוקקו לפני שלוש שנים? << דובר >> רחל אוברמן: << דובר >> לא, אנחנו לא ידענו שהסכום יהיה כל כך גבוה וגם חשבנו שתהיה פריסה לתשלומים חודשיים. אנחנו לא ידענו שיהיו שלושה תשלומים כאשר החלק הארי נגבה טרם כניסת העובד לישראל וזה סכום מאוד משמעותי. בזמנו וגם בנוסחים הקודמים של התקנות, דובר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי למה אז זה נעשה כהוראת שעה. אני לא מבינה למה בחקלאות זה נעשה כחקיקה קבועה ובסיעוד לא. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> בחקלאות רק להסכמים בילטראליים זה נעשה כקבע, אין בחקלאות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה פה זה לא נעשה בהסכמים בילטרליים? למה ההבדלים? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> מכיוון שכשנקבעו התקנות כאן, הייתה יותר הבאה פרטית. גם כשהתחלנו ב-2017-2018 - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> לא, ב-2017-2018. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> סליחה, לא הייתה יותר הבאה פרטית. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> ב-2017? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> ב-2018. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> 50%. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני מזכירה שהייתה הבאה פרטית ב-2017 וזאת הסיבה שבגינה נעשתה הוראת השעה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> גם היום יש הבאה פרטית. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> נכון, שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני שאלתי שאלה על מה היחס היום. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> מכיוון שעדיין יש הבאה פרטית, זה נעשה כהוראת שעה. בסופו של דבר, המטרה היא לראות מתי המדינה - - - אני רוצה להזכיר שב-2022 אנחנו היינו לפני המלחמה והמדינה התכוונה גם לקדם עוד הסכמים בילטרליים, לפחות אלו הדברים שנאמרו גם בוועדה. בסופו של דבר, עדיין יש הבאה פרטית בקשר לסיעוד ואנחנו עדיין מבינים שיש להגדיר את הסכום המותר כי אם לא מגדירים אותו אז - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להגדיר או להגדיל? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> קודם כול, להגדיר. זאת המטרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להגדיר. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> להגדיר אותו כי כאשר לא כתוב מה הוא הסכום המותר אז בעצם אסור אבל בסופו של דבר, ללשכות יש טענה שאנחנו מבצעים את העבודה וגם מבצעים את הרגולציה שמבקשים מאיתנו. בסופו של דבר, הגדרנו את הסכום אבל המדינה חושבת שהדרך הנכונה להבאת עובדים היא הדרך הבילטרלית ובאמצעותה יהיה יותר קל להבין את הסכומים הנגבים מהעובדים גם מחוץ לישראל וזאת הסיבה שזה נעשה גם בהוראת שעה. לדוגמה, בחקלאות ניתנה אפשרות להביא עובדים בהבאה פרטית בתקופה של המלחמה אז נעשתה הוראת שעה להבאה פרטית וההוראה הזאת כבר פקעה. עכשיו אנחנו נמצאים במצב שעדיין יש הבאה פרטית של עובדים זרים בענף הסיעוד. צריך לקבוע סכום אבל אנחנו עדיין רוצים לראות איך מתקדמת האפשרות להבאה במסגרת הסכמים בילטרליים שבין היתר, תאפשר גם לעשות פיקוח נכון יותר בקשר לסכומים הנגבים בחוץ לארץ בנושא העובדים הזרים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, סיימנו. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> יש לי הצעה לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תכף הצעה. אתם חייבים לי תשובה לגבי כמה עובדים בסיעוד יש לנו מהסכמים בילטרליים וכמה מפרטי. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> כרגע אני יכולה להגיד מבחינת אחוזים, בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחוזים. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> מעולה. קודם כול, אחת לשנה מפורסמת מכסה לכלל הלשכות וזאת מכסה כוללת, גם של מכסות בילטרליות וגם של רגילות, בחלוקה של 85% ליבוא רגיל ועוד 15% ליבוא בילטרלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, המכסה קובעת את זה? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> לא, אחת לשנה הרשות מפרסמת מכסה שתחול מ-1 ביוני עד 31 במאי לשנה שלמה. למשל, אם עכשיו פרסמנו ב-2025 אז זה עד 2026 ושם יש חלוקה לכל לשכה לפי כל מיני פרמטרים לחלוקה שנקבעו בעבר כמו גודל לשכה, פריפריה וכולי. אם לשכה זכאית ל-200 מכסות אז 15% מתוך זה יהיו ביבוא בילטראלי ועוד 85% רגיל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אתם קובעים כמה זה בילטראלי? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> נכון. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, למה אתם קובעים את זה? כי אי-אפשר יותר? אם אתם רוצים לעודד בילטרלי אז למה אתם מביאים רק 15%? << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> בדיוק. מאחר ויש את הבעייתיות עם הפיליפינים אז האחוז של הבילטרלי זה רק 15%. כמובן שאנחנו מעוניין להעלות את זה לכמה שיותר, אנחנו גם כן מאמינים ביבוא בילטרלי לפני הכול ואנחנו חושבים שזה הכי נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבאה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> גיוס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבאה. << דובר >> שירן נחום נאור: << דובר >> הבאה, או-קיי. סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה די מצליח לעודד אותם לעשות בילטרלי כשהמדינה לא עושה הסכמים בילטרלי, זה מגוחך. בואו תעשו ותעשו אבל תתנו להם הסכמים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני מבינה שמשתדלים אבל עדיין יש תוצאה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גברתי, שיהיה ברור שאנחנו לגמרי בעד בילטרלי. אנחנו לחלוטין בעד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה ההצעה שלך? תגיד את ההצעה ואנחנו מסיימים, קדימה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גברתי, זה משפט אחד שאולי יוכל לעזור לכל הגורמים כמו חברותיי ממשרד החוץ ומי שמתקשה עם הסכומים. בואו נחזור לתקנות המקוריות שקבעו תשלום. זה היה 81 שקלים לעובד לחודש. זה סכום זעום, זה סכום קטן וזה לא יפריע לממשלת הפיליפינים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אבל יש את המטופלים. דיברת על המטופלים והם לא מסכימים. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני מדבר עכשיו על העובדים. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> אבל המטופלים לא הסכימו לזה בזמנו. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> המטופלים יצטרכו למצוא את הדרך ולהתגבר על זה. אם תרצי, נדבר על זה. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> עכשיו לא מסתכלים בעיניים של הקשישים? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> בוודאי שכן. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אז המטופלים יצטרכו להסתדר עם זה? << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא, סליחה. סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא חוזרים אחורה כרגע. עוד מישהו פה רצה לדבר? << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> רות רוזנצויג ממשרד העבודה. אני רק מבקשת להעיר לגבי ההערה שלהם על כך שהדו"ח של עדליא קבע שהם גרעוניים. אנחנו לא מצאנו. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני אראה לך בשמחה. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> מצאנו שאתם אמרתם את זה במסגרת הדו"ח וגם מצאנו שיודגש שהבדיקה לא מתיימרת - - - << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא מתיימרת לאזן. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> לא מתיימרת לאזן את המצב של הלשכות הפרטיות. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> נכון. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> - - - של העובד ולא המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, כשאתם טוענים שזה גרעוני אתם צריכים להראות לנו משהו. אני לא ראיתי מסמך. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> אני אשמח להראות לכם את זה. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> יאירה מרדכי, רשות האוכלוסין. אני אשמח להתייחס לשני דברים שעלו פה. ראשית, לגבי המכסה חשוב לציין שבסיעוד אמנם נקבע מספר אבל המספר הזה ימוצה וימומש אז כמובן שהרשות נכונה והיא גם עשתה דברים כאלה בעבר והגדילה את המכסה לכל לשכה ולשכה. חשוב לומר את הדברים הללו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא המכסה הכוללת אלא הבילטרלית. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המכסה הכוללת או של הבילטרלי? << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> המכסה הכוללת של ההבאה של עובדים זרים באופן כללי, בהתייחס לבילטרלי ובהבאה פרטית. זה דבר שחשוב שנציין. דבר נוסף, אנחנו יישמנו הסכם עם הודו ובשלב זה גם הבאה פרטית וגם הבאה בילטראלית אפשרויות. למרות הנכונות הגבוהה מאוד מצד רשות האוכלוסין וההגירה שפנתה ללשכות כבר לפני מספר חודשים טובים ואמרה שכל מי שייבא עובד זר במסגרת ההסכמים הבילטראליים מהודו, זה לא ייחשב על חשבון המסכה, הפלא ופלא, המספר הזה לא מתרומם. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> יסבירו לך גם למה אם את רוצה לדעת. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אם את רוצה, נסביר. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא שאלתם. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> שמענו גם את הטיעונים בעניין הזה לגבי איכותיות בהשמה. אלו דברים שנבחנו על ידי הרשות ובקרוב יפורסמו, בהמשך לבקשה של מנהל לשכת ג' מעוז. אין בזה הרבה, שלא לומר בכלל, לגבי איכות במשכי ההשמה של עובדים זרים בבילטרלי. אני עומדת על מה שאני אומרת ואנחנו גם נפרסם את זה. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> יאירה, אני אשאל שאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. חברים, די. גמרנו. << דובר >> יאירה מרדכי: << דובר >> הנתונים מדברים בעד עצמם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השעה מאוחרת ואנחנו צריכים להתחיל להקריא את התקנות אז תסלחו לי. עורכת הדין איילת וולברג, היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אנחנו נתחיל מהתיקון להוראת השעה. טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה: טיוטת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה –2025 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69ה ו-69ז(1) בבדיקה מול חקיקת משנה, יכול להיות שלא צריך את 69ז(1) כי הוא מתייחס לתשלום החוזי. זה עניין טכני ואני רק מבקשת את רשות הוועדה אם יהיה צורך, למחוק את ההסמכה של 69ז(1). לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959 (להלן–החוק) לאחר התייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווח של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: אני אסביר שתקנות 1 ו-2 הן תקנות שהתבקשו על ידי חקיקת משנה במשרד המשפטים כי במהות שלו, התיקון משנת 2022 היה הוראת שעה אבל הוא לא נוסח כהוראת שעה ולכן היה חשוב להם להפוך את הניסוח של הוראת השעה שאנחנו עכשיו מתקנים, הוראת השעה של התשלום המותר בסיעוד ולהפוך אותה להוראת שעה גם טכנית, מבחינת אופן החקיקה. הוספת תקנה 1 1. בתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022 (להלן – הוראת השעה), תקנה 1 תסומן "1א" ולפניה יבוא: "הוראת שעה 1. בתקופת תוקפן של תקנות אלה יראו כאילו הן מתקנות את תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו– 2006 (להלן – התקנות העיקריות), והכול כמפורט בתקנות אלה ובכל מקום במקום "יבוא" יבוא "בא"." תיקון תקנה 1א 2. בתקנה 1א להוראת השעה, במקום הרישה עד המילים "(להלן – התקנות העיקריות)" יבוא "בתקנה 1 לתקנות העיקריות". עד כאן תיקון שהוא טכני במהותו. תיקון תקנה 2 3. בתקנה 2 להוראת השעה – (1) בפסקה (1), בתקנת משנה (א) המובאת בה – (א) בפסקה (1) – (1) בהגדרה "הסכום החד-פעמי המרבי לגבייה", במקום הרישה יבוא "סכום הכולל מע"מ השווה להפרש שבין שכר המינימום לחודש לבין סך הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לפסקה (2)" ובמקום הקטע החל במילה "בסכום" ועד המילה "מעמ" יבוא "סכום כאמור במטבע הזר"; פה אני חושבת שנדרש לנו לפחות הסבר קצר. תקנה 3(א) קובעת כי "לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בענף הסיוד עם כניסתו לישראל לראשונה, רשאית לגבות או לקבל מהעובד הזר במישרין בעקיפין, עם כניסתו לישראל לראשונה, תשלום שלא יעלה על הסכום החד-פעמי המרבי לגבייה" וכולי. כמובן שאסור לה לגבות כל תשלום אחר במישרין או בעקיפין. ההגדרה של הסכום החד-פעמי המרבי לגבייה עד היום, היה סכום שבמקור היה שווה ל-3,248 שקלים חדשים שנוספו עליהם מע"מ ועם העדכונים זה גם גדל. כלומר, היה סכום ראשוני ששיקף גם את עלות ההשמה או ההבאה של העובד וגם חלק מהתשלום השוטף. כמו שנאמר, בהוראת השעה בכנסת זה שונה ממנגנון של רכיב ההשמה פלוס תשלום שוטף לשלוש פעימות אז הפעימה הראשונה גילמה את ההשמה פלוס חלק מהתשלום השוטף. כאן מתקנים כך שהסכום החד-פעמי המרבי לגבייה קודם כול, יהיה סכום הכולל מע"מ, בשונה ממה שקבוע היום בתקנות שזה סכום שנוסף עליו מע"מ. כלומר, כיום הוסיפו עליו עוד 0.18 ועכשיו הוא יהיה כולל מע"מ. הסכום שווה להפרש שבין שכר המינימום לחודש לבין סך הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לפסקה (2) שהן הפעימות השנייה והשלישית בתום 26 חודשים ובתום 38 חודשים שנגיע אליהן בהמשך כך שסך הכול, כל הפעימות לא יעלו על שכר המינימום לחודש. אני ממשיכה להקריא בנוסח של התקנות ואם יש איזשהן שאלות אז כמובן שתשאלו תוך כדי. (2) בסופה יבוא: ""שכר מינימום", לחודש" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז –1987, בשיעורו המעודכן במועד התשלום לפי פסקה (1)."; כלומר, עם כניסתו של העובד לישראל. כיום, שכר המינימום עומד על 6,247 ובעצם לוקחים את סכום שכר המינימום, מפחיתים ממנו את הפעימה השנייה והשלישית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה 2,500. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תכף נגיע לזה, עוד לא הקראנו אז אחרי זה תסבירו למה אלו הסכומים שנקבעו אבל בסך הכול, כל הפעימות ביחד לא יעלו על שכר המינימום לחודש. כמובן שככול ששכר המינימום יתעדכן, אנחנו מפנים פה בהגדרה של שכר מינימום לחודש להגדרתו בחוק שכר מינימום התשמ"ז 1987 אז ככול שהוא יתעדכן שם זה ישפיע גם על הסכום של הפעימה הראשונה. (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "מרבי" יבוא "הכולל מע"מ", במקום הסכומים הנקובים בה יבוא "1,2250", והמילים "שנוסף עליהם מע"מ" – יימחקו; פה שוב עושים שני דברים. בפעימה השנייה והשלישית, הסכומים שאני תכף אציין, מגלמים כבר את המע"מ בתוכם. הם כוללים את המע"מ אז לא צריך להוסיף עליהן מע"מ כמו שהיה עד עכשיו בתקנות. דבר שני זה שמוצע פה לקבוע סכום של 1,250 במקום 855 שקלים שהיו במקור, כאשר היום זה עומד על בערך 960. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> 1,130 כולל המע"מ. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כולל המע"מ? או-קיי. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> 900 ומשהו לפני המע"מ. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בערך 960 לפני המע"מ. רציתי לשאול למה אתם קובעים פה סכום של 1,250 ומה ההסבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי למה זה כולל מע"מ כי המע"מ יעלה וירד. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> ההצמדה של הסכום הכולל הוא צמוד לשכר המינימום כי אנחנו רוצים לענות על הבעיה ואם זה לא יהיה מוצמד לשכר המינימום ונצמיד למדד או למע"מ, זה יכול לחרוג משכר המינימום ואז לא נפתור את הבעיה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בהמשך גם מבטלים את ההצמדה למדד, עוד לא הגענו לזה. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> כן. הסכומים השניים והשלישיים נקבעו כסכומי פיקס כדי שיהיה נוח ובהיר גם לעובד והוא ידע מה הוא צריך לשלם ללשכות. בסוף, יש איזשהו סכום גלובלי ויש גם מנגנון קיזוז בין לשכות כך שאם עובד עובר אז בסוף, זה הסכום הכולל שהוא ישלם אז הסכומים הם עגולים וסכומים שהם פיקס ולא משפיעים על הסכום הכולל. החלוקה בין הסכומים היא לטובת נוחות ובהירות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר, אלו סכומים שהם די שרירותיים. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> הם קרובים מאוד למה שהיה, פשוט רצינו לעגל את זה. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> הם עגולים, רצינו שיהיה סכום קל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא 0.6. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> בסוף זה יוצא 2,500 לתשלומים וזה קל יותר לחישוב. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> זה גם נותן לעובד הזר ודאות לגבי כמה כסף נשאר לו לשלם. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן, זה סכום קל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כמה זה היה, כולל המע"מ? היום, עם המדד וכולל המע"מ. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> נראה לי 1,100 - - - << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> 1,133. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> זה לא מגדיל את הסכום. העובד הזר לא יוציא יותר כסף מהכיס בסך הכול. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> זה רק מפחית לו מהתשלום הראשון. << דובר >> רות רוזנצויג: << דובר >> זה נותן בהירות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה מפחית מעט את התשלום הראשון וקצת מגדיל יותר את הפעימות השנייה והשלישית, בסכומים קטנים יחסית. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כן וגם, הסכום הראשון הוא הסכום המשמעותי או הגדול יותר וכל הקלה בסכום הראשון מקלה על העובד באיזשהו מקום. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אפשר לשאול שאלה? למה הקטינו את הסכום הראשוני? רוב העבודה נעשית בתחילת דרכו של העובד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אומרת ממה שאני קראתי ב-RIA מ-2018, הסכום הראשוני דווקא היה הרבה יותר נמוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 1,000 ומשהו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה היה בסביבות 1,700. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא אבל זה כשלקחו בחשבון - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז לא הבנתי. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> נכון אבל לקחו בחשבון שכלל העובדים בלשכה ישלמו עד היותם 51 חודשים, 81 שקלים. זה לא סתם נגזר מכלום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, לא הבנתי. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> היו כמה חלופות בדוח ה-RIA מבחינת גבייה מהעובדים. אחת מהן הייתה לגבות מכלל העובד וזה מה שעורך הדין אריאל מייטליס ניסה להציע מקודם. במקום לקחת את הסכומים הגבוהים האלה מהעובדים, ניקח 1,700 - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני לא נכחתי בדיון הקודם אבל כמובן שקראתי את הפרוטוקולים ועלה חשש בוועדה שזה יגולגל על המטופל. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> נכון אבל אני אשאל סתם שאלה. בסופו של יום, גם ביטוח רפואי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> היו סיבות ונתנו על כך את הדעת. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> אבל גם הביטוח הרפואי משולם בתשלומים אז גם על זה אפשר להגיד שזה יגולגל על המעסיק. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> גם את האגרות שמשלם המעסיק מידי שנה, שגדלות באופן אוטומטי צמודות מדד ומשולמות למשרד הפנים, לא מפחדים שזה יגולגל על המעסיק. רשות האוכלוסין מגדילה מידי שנה את אותן אגרות שהמעסיק משלם. אתם רוצים מספרים? אני גם אתן מספרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא יכול להיות מגולגל על המעסיק אם זה כבר נמצא אצל המעסיק. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> לא, לא נכון. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> לא. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> גברתי, זה לא נכון. האגרה של אשרת העבודה מגולגלת על העובד. היא אמורה להיות מגולגלת על העובד, 200 שקלים. כשאנחנו התחלנו את התחום ב-2008 וקבעו לנו את הסכום האסטרונומי של 2,000 שקלים, האגרה לחידוש אשרת העבודה של עובד הייתה 70 שקלים ונכון להיום, היא 200 שקלים. זאת אומרת, כל מה שנכון לגבי משרד הפנים מבחינת להצמיד למדד את כל מה שקשור לאגרות זה בסדר אבל מה שקשור ללשכות, 2,000 השקלים שנקבעו ב-2008 נשאר כמו שהיה. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> ו-70 השקלים. << דובר >> יריב שוריאן: << דובר >> ו-70 השקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אגרות לא נחשבות בתוך הסכום הכללי? << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> לא ואגרות גם נקבעות בחקיקה, בניגוד למה שנאמר. אגב, רשות האוכלוסין וההגירה, לא משרד הפנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעני לי בבקשה, לא לו. << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> אגרות נקבעות בחקיקה וספציפית האגרה הזאת, בתקנות הכניסה לישראל. הסכומים מתעדכנים מידי שנה לא בגלל רשות האוכלוסין וההגירה אלא בגלל עניינים של עדכון המחירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, תודה. תמשיכי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אקריא ואחר כך אסביר. (2) בפסקה (4), בתקנת משנה (א4) המובאת בה – (א) ברישה, אחרי "בניכוי סכום" יבוא "הכולל מע"מ; (ב) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילה "לראשונה –" יבוא "לראשונה – סכום השווה לרבע משכר המינימום לחודש, בצירוף המנה המתקבלת ממכפלת סכום השווה לשלושה רבעים משכר המינימום לחודש, במספר החודשים שחלפו מיום כניסת העובד לישראל ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת, חלקי 63"; תקנה (א4) עוסקת במעבר של עובד זר בענף הסיעודי מטיפולה של לשכה פרטית אחת ללשכה פרטית אחרת ונקבע איזשהו מנגנון של התחשבנות לקיזוז בין הלשכות הפרטיות. פה זה גם בהתאמה לעניין שסך הפעימות מגיעות בסך הכול עד לשכר המינימום לחודש. גם פה עשינו את ההתאמה ותיקנו כך שמנגנון הקיזוז יהיה בהתאם לסכומים המעודכנים של התשלומים של הפעימות. יש שאלות לגבי המנגנון? זה אותו מנגנון שמסתכל על כמה חודשים העובד הזה היה בטיפולה של אותה לשכה וכמובן, לשאלה של מי טיפל בהבאה ובהשמה של העובד הזר. החישוב של מספר חודשים חלקי 63 כפול שלושה רבעים משכר המינימום, יביא את הסכום שבו הלשכות צריכות להתחשבן אחת עם השנייה במקרה של מעבר. אני עוברת לעמוד 3 וזה המשך של קיזוז בין לשכות. עכשיו הקראתי מצב שבו הלשכה הקודמת היא הלשכה הפרטית שטיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל ואז יש גם את הרכיב הראשוני שהיא מקבלת, שמגלם סכום ששווה לרבע משכר המינימום. זה אמור לשקף את העלות של ההבאה או ההשמה. פסקה (2) שאני עכשיו אקריא את התיקון לה, מתייחסת למצב שבו הלשכה הקודמת לא טיפלה בעניינו של העובד הזר עם כניסתו לישראל וזאת אומרת שהוא לא צריך את הרכיב הזה. (ג) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילה "לראשונה –" יבוא "לראשונה – המנה המתקבלת ממכפלת סכום השווה לשלושה רבעים משכר המינימום לחודש, במספר החודשים שחלפו מיום המעבר של העובד ללשכה הפרטית הקודמת ועד יום המעבר ללשכה הפרטית האחרת, חלקי 63". תקנה 4 זה ביטול תקנה 3. תקנה 3 בהוראת השעה תיקנה את תקנה 4 לתקנות העיקריות שקבעה את המנגנון של הצמדה למדד. מכיוון שפה אנחנו עוברים לחשב את זה לפי שכר המינימום לחודש, כבר לא נדרש להצמיד למדד כך שלא תהיה הצמדה של כל שלשת הפעימות וזה ייגזר לפי גובה שכר המינימום לחודש. ביטול תקנה 3 4. תקנה 3 להוראת השעה – בטלה. תיקון תקנה 6 5. בתקנה 6(ג) להוראת השעה, במקום "שלוש שנים" יבוא "שש שנים". זאת הבקשה להאריך את התוקף בשלוש שנים נוספות, כמובן. היום תקנה 6(ג) קובעת שתקנות אלה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום התחילה וכאן מבוקש להאריך עד שש שנים מיום התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, תודה. אני חייבת - - - << דובר >> אפרת לב ארי: << דובר >> יש לי הערה. אילת, אני חושבת שצריך לעדכן את השנה העברית פה כי אנחנו כבר בתשרי. זה גם בשם התקנות וגם כאן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר גמור, זה כבר עניין של נוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר שוב שאני לא עושה את זה בלב שלם. אני אצביע בעד. אני דיברתי גם עם עורכת הדין וולברג וגם עם ענת כי חשבתי להאריך את זה בשנתיים ולא בשלוש אבל הבנתי - - - << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני יכולה להסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. אם את מסכימה להאריך בשנתיים אז אחלה אבל הבנתי את הקושי בגלל המלחמה ובגלל שאנחנו רוצים את זה מול הפיליפינים. אני מצביעה בעד אבל באמת בלב כבד. אני חושבת שלא נעשתה פה מספיק עבודה טובה ואני חושבת שהלשכות לא נשמעו מספיק. לא קיבלתי מספיק תשובות למה קורה פה, ולמה מורידים סכום אבל לא בסופו של דבר, לא באמת מורידים משימות ושירותים שהם צריכים לתת. לא קל לי עם זה אבל מצד שני, אני מבינה את הצורך אז אני נאלצת להצביע בעד ואני באמת מקווה מאוד שיהיו יותר הסכמים בילטרליים ונוכל להביא יותר עובדים זרים שייתנו מענה כמו שצריך. אני מצביעה בעד, אני פה אחד כרגע. הצבעה אושר אני משתתפת בצערם של אלה שלא אוהבים ונתקדם. אני רק חייבת לומר שאתם לא צריכים לצאת עם פרצוף עצוב כי אם לא היינו מאשרים אז לא הייתם יכולים לגבות בכלל. << דובר >> אריאל מייטליס: << דובר >> ואם לא היו לשכות אז לא היו עובדים, גם את זה צריך לזכור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. יהיו פה עובדים בעזרת השם, המלחמה תגמר בניצחון מוחלט ויהיה פה טוב כמה שיותר מהר. או-קיי, אנחנו עוברים לתקנות השניות, נכון? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקריאי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אסביר את הצורך בתקנות האלה להבנתי ואם יש צורך המשרדים יכולים להשלים או לתקן. הצורך בתיקון תקנות הקבע של תקנות שירות התעסוקה נוגע לעובד זר שעוזב את ישראל ביציאה שאינה זמנית, יציאה מוקדמת וכבר שילם את הסכומים. יש את השאלה של איך או כמה הלשכות הפרטיות מחזירות לו. אני לא יודעת אם זה לקונה או פרשנות שהייתה יכולה להיות מובנית מהאופן בו זה היה מנוסח עד היום שיכול להיות מצב לדוגמה, בהוראת השעה בחקלאות שפקעו באוגוסט וכשתפקע הוראת השעה בסיעוד – אם היא תפקע ולא יאריכו אותה שוב בעוד שלוש שנים – בגלל שאין לנו הפניה לתקנות הספציפיות שמכוחן הלשכות הפרטיות גובות את הכספים בחקלאות הפרטית ובסיעוד הביתי אז לא יחזירו והעובד הזר לא יקבל את כל הסכום. זה תיקון שנועד להבהיר שהפרשנות היא שככול שהכספים התקבלו על ידי הלשכה מכוח תקנות שהיו בתוקף בזמן קבלת הכספים, אז הלשכה מחויבת בהחזרתן לפי המנגנון שקבוע בתקנה 3(א2). אני אקריא את הנוסח. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69ה גם כאן נראה שאין צורך ב-69ז(1). לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959 (להלן – החוק) לאחר התייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 3 1. בתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו–2006, בתקנה 3(א2), במקום הקטע החל במילים "כספים לפי" ועד המילים "על עזיבתו" יבוא "כספים לפי תקנות אלה פה אני מבקשת להוסיף לנוסח שמונח בפניכם "למעט תקנת משנה (ב)". תקנת משנה (ב) עוסקת בהחזר הוצאות עבור כרטיס טיסה. כתוב שלשכה פרטית רשאית לגבות מעובד זר כתשלום מותר את ההוצאות שהיא הוציאה על כרטיס הטיסה לאחר שהוא הגיע לישראל, במקרה שבו היא מימנה אותו. אנחנו ממעטים כי את זה היא לא תצטרך להחזיר לעובד הזר. כיום, לפי התקנות ההפניה לתקנות הספציפיות הן לתקנות התשלום, תקנת משנה א1 בחקלאות ואין התייחסות לכרטיס הטיסה אז זה משקף את המצב הקיים. אני מקריאה שוב. במקום הקטע החל במילים "כספים לפי" ועד המילים "על עזיבתו" יבוא "כספים לפי תקנות אלה, למעט תקנת משנה (ב), כנוסחן ביום קבלת הכספים על עזיבתו", ובמקום הקטע החל במילה "ממנו" ועד המילה "בהתאם" יבוא "ממנו עם כניסתו לישראל לפי התקנות האמורות, בהתאם". ברשותכם, אני אקריא את הנוסח המשולב כי נראה לי שנורא קשה להבין מהתיקון במה מדובר. אם נודע ללשכה פרטית שטיפלה בעניינו של עובד זר ושקיבלה אחרונה כספים לפי תקנות אלה, למעט תקנת משנה (ב), כנוסחן ביום קבלת הכספים, על עזיבתו של העובד הזר את ישראל ביציאה שאינה זמנית בלבד, חייבת הלשכה הפרטית בתוך 30 ימים מיום שנודע לא כאמור, להחזיר לעובד הזר שיעורים כלהלן מהסכום שנגבה ממנו עם כניסתו לישראל לפי התקנות האמורות, בהתאם לחלוף הזמן ממועד כניסתו עד עזיבתו את ישראל: יש פה פירוט לפי מתי הוא עזב, כמה אחוזים מהתשלומים הוא מקבל בחזרה. זהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או-קיי, יש למי מהמשרדים הערה שאלה או הסבר? כולם השתתקו? מעולה. אנחנו מצביעים פה אחד. הצבעה אושר התקנות אושרו. תודה רבה לכם ושיהיה יום טוב, בשורות טובות וגמר חתימה טובה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:20. << סיום >>