פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 448 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ו (28 בספטמבר 2025), שעה 12:15 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2024, של ח"כ שרון ניר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק תמיכה בפעילות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר שרון ניר חברי הכנסת: אופיר כץ ינון אזולאי יונתן מישרקי מוזמנים: עדי עטיה – רע"ן נכים, משרד הביטחון מור ימין-ברטל – עו"ד, ממונה משפטית לנושאי שיקום נכים, משרד הביטחון דבורה ספיר אליעזר – עו"ד, יועצת משפטית, משרד העבודה נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים אילן שריף – עובד סוציאלי, מנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות, משרד הרווחה והביטחון החברתי רון רוט – עו"ד, משרד הרווחה והביטחון החברתי אייל ברוך – רפרנט ביטחון באג"ת, משרד האוצר אלמוג – אגף החשב הכללי, משרד האוצר ענבר דוד – מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי יוסי מתתיהו – מנכ"ל ארגון נכי צה"ל עידן קלימן – עו"ד, יו"ר ארגון נכי צה"ל אייל בן שושן – עו"ד, יועמ"ש ארגון נכי צה"ל אברהם זרן – נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל רפי כהן צמח – מ"מ יו"ר, ארגון נכי צה"ל משה עדיקה – נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל שמואל בר דוד – ע. יו"ר ארגון נכי צה"ל אייבי מוזס – יושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה רות פרמינגר – עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה אליהו פינחס צמח – יו"ר עמותת מצוינים שבישראל דתיים וחרדים אביחי לוי – נכה צה"ל, נציג הלומי קרב רונית לוי – פוסט טראומטית ואמא של הלום קרב מיכה כץ – הלום קרב נאוה כץ – אשתו של מיכה כץ הלום קרב עומר אמסלם – הלום קרב שמואל אביוב – אביה של צאלה גז ז"ל משה סוויל – מנכ"ל עמותת משפחה אחת – מתגברים על הטרור ביחד נפתלי מוזס – אב שכול יוסי כהן – אב שכול הדס כהן – אחות ודודה שכולה, פורום דין וצדק יוהן שלום – מאהל הלומי קרב דוד יהודה – הלום קרב, מאהל הלומי קרב דוד אוזידא – הלום קרב, מאהל הלומי קרב ייעוץ משפטי: יעל סלנט יעל גוטגולד סלמה – מתמחה מנהלת הוועדה: ענת כהן-שמואל רישום פרלמנטרי: איטייפ – ויקטוריה שטיינברג רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק תמיכה בפעילות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, פ/5822/25 כ/1145 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2024, פ/5273/25 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ו, 28 בספטמבר 2025, השעה 12:16, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת היום בנושא הצעת חוק תמיכה בפעילות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה) התשפ"ה – 2025 של חבר הכנסת אופיר כץ וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. והצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2024, של חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן ואחרים. קודם כל, אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה. זה דיון חשוב, אנחנו רוצים להתקדם ולהגיע גם להצבעות היום. נתחיל בחבר הכנסת המציע, חבר הכנסת אופיר כץ. לאחר מכן נמזג בין שתי הצעות החוק ואז נשמע את הציבור וכמובן את משרדי הממשלה. בבקשה, אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. תודה על קיום הדיון עם כל העומס שיש לך בוועדה, אבל שמת את זה באמת בראש סדר העדיפויות ותודה על כך. אני שמח שהגענו להבנות עם כל הנוסחים וההערות שהיו, כמובן לא להכל ויש עוד דברים שנצטרך לתקן בהמשך, אבל המהות והכוונה של החוק והכסף שהצלחתי להשיג לחוק, הכל ייכנס פנימה. אנחנו באים להגיד כאן דבר מאוד-מאוד ברור, אמירה חדה, אתם רואים שאנחנו יושבים כאן קואליציה ואופוזיציה לאורך כל הדרך, מהרגע שזה התחיל בטרומית וראשונה וגם עכשיו בוועדה כולנו כאן עומדים מאחוריכם נכי צה"ל היקרים שלנו וכל נפגעי פעולות האיבה, אנחנו כאן בשבילכם, למענכם, עומדים מאחוריכם ונמצאים כאן בשביל לעזור לכם ואתם הנציגים, ראשי הארגונים על עבודת הקודש שאתם עושים. הייתי עם עידן חברי באשדוד בבניית בית הלוחם החדש, מקום מדהים שייתן מענה לכל מחוז שפלה, נכון? שעד עכשיו היו נוסעים לבאר ושבע ותל אביב, אז עכשיו מחוז של עשרות אלפי נכי צה"ל יקבלו את הבית שלהם והמשך הבנייה של בית הלוחם באשדוד תלוי גם במהירות שאנחנו נעביר את החוק הזה. הם צריכים את הכסף ולכן חשוב שנעביר אותו כמה שיותר מהר. להיות נכה צה"ל זה פעמיים, גם הפציעה בקרב וגם לאחר מכן התהליך שהם חווים כאן במדינה, כל תהליך השיקום ולרדוף אחרי הזכויות ואנחנו רואים מקרים מאוד-מאוד קשים שאין מספיק מענה או שאין מספיק כלים לתת את המענה או שלא כל הכלים שנמצאים היום בארגז הכלים שיש לנו כמדינה יודעים לתת מענה לכל בעיות נכי צה"ל, אם זה פצועים בגוף ואם זה הלומי הקרב וכאן המדינה נדרשת לעשות הרבה יותר. אנחנו כאן בתחנה הראשונה בתהליך שמכפיל את התקציב לארגונים שיוכלו לקבל את נכי צה"ל מהשנתיים האחרונות שבהן כמות הנפגעים עלתה בצורה משמעותית ועם המשאבים שהיו קיימים זה היה בלתי אפשרי להמשיך ולקיים את הארגונים. להגיד לכם כאן כולם שגם אם עדיין אין לנו את הכל לכולם, אנחנו כאן בשבילכם ולמענכם נעשה את הכל. אני רוצה להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לך גברתי יושבת-ראש הוועדה, לחבריי חברי הכנסת. תודה רבה ליועצת המשפטית לוועדה, שגענו אותך, את ונטע עבדתן קשה על הנוסח והדיוקים האחרונים, וגם ליושב-הראש הקודם, אייכלר, שעשה את הדיונים הראשונים ואני באמת רוצה ומקווה שנגיע להצבעה היום על מנת שנביא את זה כמה שיותר מהר למליאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אופיר, שאפו גדול על המסירות והדביקות במטרה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה גברתי. אני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם לדאבון הלב הגדילה בהיקף הנכים והפצועים בשנתיים האחרונות, בחרבות ברזל, מחייבת התארגנות מחודשת של המדינה. מדובר על גדילה של 19,000 איש על פי הנתונים של אגף השיקום במשרד הביטחון ואנחנו צפויים לדעתי בשנת 2028 לכ-100,000 איש, ולכן ממקום זה חובתה של מדינה לעמוד כחומה בצורה מאחורי אותם אלה שעשו הכל למען המדינה כדי להגן על כולנו. לכן עצם העובדה שהמדינה נותנת כאן ביטוי באמצעות תקציב להרחבת פעילות בתי הלוחם עבור ארגון נכי צה"ל וגם נפגעי פעולות איבה, בהחלט חשוב מאוד. מכאן המקום להגיד תודה לראשי הארגונים, תודה רבה, תודה מעומק הלב על מה שאתם עושים. אני חושבת שבעניין הזה חייבים לעבוד ככלים שלובים. כמובן בהקשר זה תודה גם לחברי, אופיר כץ, שהניע את העניין ולקח את זה מבלי לחשוב פעמיים. יש כאן בסוף מחויבות הדדית בלתי מתפשרת לחיילי צה"ל ואין כאן קואליציה ואופוזיציה אלא יש מטרה אחת חשובה מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת. חבר הכנסת, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך גברתי יושבת-הראש. חבר הכנסת אופיר כץ, ישר כוח על ההצעה הזו, אני יודע כמה דם ויזע בשביל להביא את ההצעה וכמה היית צריך להילחם בעניין מתוך החשיבות וההכרה ללוחמים ואותם אלו שנפצעו. עידן, הייתי אצלך בעבר והכרנו, יש לכם עכשיו את בית הלוחם באשדוד ואני תושב העיר ואמרתי שנסייע בכל דבר שאפשר לסייע. אני רוצה לפנות מכאן לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, אני יודע שישבו ונפגשו איתו כמו שנפגשו עם כל אחד מאיתנו, אבל הוא ראש מערכת הלומי הקרב ואני יודע שגם עידן עושה הכל למענם ודיברנו על כך. אני מבקש משר הביטחון, היו דברים שישבו, סוכמו וגם אושרו, שיגיד לצוות שלו שיתחילו להתעורר כי חייבים לעשות הכל על מנת לקיים את מה שהיה. היה גם דיון בוועדת החוץ וביטחון ואנחנו לא רוצים לראות אותם במאהל במובן החיובי, לא יכול להיות שהמשפחות שלהן יתפרקו, לא מספיק אלו שהתפרקו מהמלחמה עצמה. הגיע הזמן ששר הביטחון, אני מבקש ודורש ממנו מכאן, אנחנו כאן ככנסת נעשה כל מה שצריך בחקיקה על מנת להקל על הלומי הקרב, זה אפילו לא לפצות אותם אלא להקל עליהם ומשפחותיהם. היינו ודיברנו ועשינו דיונים ואנחנו רואים אותם כל פעם וכואב לנו ולכן אני מבקש משר הביטחון, ישראל כ"ץ, תתעורר על הצוות שלך. כל אחד מחברי הכנסת שיושבים כאן מוכן לפנות הכל על מנת להביא לפתרון. אנא מכם להעביר את המסר הזה ואני גם אפגוש אותו ואדבר איתו באופן אישי, אבל הגיע הזמן לעשות את זה אתמול ולא היום. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. נעבור למיזוג לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת בכפוף כמובן לאישור ועדת הכנסת. מי בעד מיזוג שני החוקים? מי נגד? מי נמנע? רושמני פה אחד התקבל המיזוג. הצבעה אושר נעבור לדיון עצמו. עידן, בבקשה, אתה רוצה להתחיל? << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> צהריים טובים לכולם ושנה טובה, גברתי יושבת-הראש וחברי הכנסת הנכבדים. להערתך חבר הכנסת אזולאי, אתה צודק, הבטחות צריך לקיים. הייתי שם בישיבה הזו עם שר הביטחון, עומר היה איתי שם והבטחות צריך לקיים. מה שהוא הבטיח להם שם בחדר ואנחנו כארגון נכי צה"ל עמדנו איתם בהסכמות האלו וצריך לקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך אלא חייבים. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> לעשות פגישות זו לא חוכמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חייבים ואנחנו כאן לעזור לקיים את ההבטחות האלו. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> בהחלט. ראשית, גברתי, אני מבקש להודות לך על ההיענות לקידום הישיבה החשובה הזו בעת הפגרה ובמיוחד ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, על היוזמה שלו לקידום החוק והמסירות ארוכת השנים שלו לטובת שיקום פצועות ופצועי צה"ל, ולכם כל חברי הכנסת שטרחתם להגיע. תודה רבה. אתם מנוסים כולם ומעבירים חוקים על בסיס קבוע, אבל אני חושב שיש רגעים בחיי האומה שבהם כל מספר סטטיסטי מקבל פנים, שם וסיפור. הרגע הזה שבו אנו דנים במימון בתי הלוחם הוא אחד מהם. מאז הקמתה של מדינת ישראל, למעשה נשען קיומנו – של כולנו – על גבם של אלו שהיו מוכנים להקריב את גופן ונפשם למען הבית המשותף. דוד בן גוריון הטיב לציין זאת ביום הולדת המדינה שהוא כתב ביומנו את הנשפט הנוקב "בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוח הביטחון". המשפט הזה הוא אמת חיה גם היום. במלחמת חרבות ברזל שוב התייצבו אלפי צעירים וצעירות בקו ראשון וכמו במלחמות הקודמות ובאלפים רבים של מבצעים מאז קום המדינה, הם יצאו לקרב ביודעם שהסכנה ממשית ובכל זאת הם הלכו קדימה. עוד מלפני קום המדינה המחיר היה כבד, איברי גוף שנגדעו, כוויות, פגיעות פנימיות, עיוורון וסודות נפשיים שחרוכים מטראומה. בכל קרבות ישראל יש שנשאו חבר לנשק על גבם תחת אש ויש שחזרו, כמוני, כאשר הם נושמים בעזרת מכונות אך מבקשים חיים מלאים. משמעות המונח נכה צה"ל זה לא מזל רע או גזירת גורל, המונח מגלם בבסיסו את ערך ההקרבה. אלו אינם גיבורים מופשטים אלא אנשים שבחרו בגופן להגן עלינו כשם שאנו הגנו על עם ישראל בזמננו. אני לא אפתיע אף אחד מחברות וחברי הכנסת כאן כאשר אומר כי אנחנו לא שאלנו בבקו"ם אם מישהו יבטיח לנו שיקום ראוי, לא התמקחנו על מחיר חיינו ופשוט הלכנו לתוך האש. היום כשאנחנו רואים את המספרים של מלחמת חרבות ברזל שטרם תמה, יש אנשים שמדברים על המלחמה בלשון עבר, אבל היא עוד לא תמה, יש כבר למעלה מ-21,000 פצועות ופצועים חדשים מאז 7 באוקטובר, פגיעות גופניות קשות, פגיעות נפשיות, אנחנו חייבים לפעול אם במניעה, בשיקום ובטח שבהבראה רצופה וארוכה. אגף השיקום כבר הגיע לטיפול של כ-80,000 נכות ונכי צה"ל ומקבל עשרות פצועים חדשים בכל יום, זוהי מציאות שמחייבת מענה ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. בתי הלוחם הם חלק מהמקומות, הם המקום שבו ההקרבה הזו מקבלת מענה, כאן קטוע רגל לומד ללכת במשעול השיקום, כאן מי ששכב על קו החזית מוצא טיפול נפשי וגם קהילה שמרימה אותו חזרה, כאן חוזר חייל פצוע לשאוף אוויר של תקווה. בתי הלוחם זו תשתית שמוכיחה את עצמה כבר מעל 50 שנה, הרוב המוחלט של המשתקמים בבתי הלוחם חוזרים לחיים עצמאיים, לעבודה ולמשפחה. אבל המוסדות האלו שהם קו ההגנה הראשון של המדינה על מי שנפצעו עדיין תלויים בחסדי תרומות, אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת שהקרבה כזו תיענה במימון ארעי. הצעת החוק שנידונה היום, מימון מחצית מתקציב בתי הלוחם על ידי המדינה אינה גחמה תקציבית אלא זהו תיקון של סעיף נוסף בחוזה המוסרי שבין מדינת ישראל לחייליה. מי שמסר את גופו למען המדינה – המדינה לא תפנה לו גב. מעבר לצדק המוסרי לטובת אנשים שצדק מוסרי לא מספיק להם, יש כאן גם היגיון כלכלי ברור כי פצוע ללא שיקום איכותי עולה למדינה מאות אלפי שקלים בשנה לאורך עשרות שנים בטיפולים חוזרים, קצבאות נכות, אשפוזים ואובדן כושר עבודה. לעומת זאת, השקעה בשיקום אפקטיבי כמו בתי הלוחם – מחזירה את רוב הפצועים לחיים עצמאיים ולשוק העבודה, מקטינה הוצאות בריאותיות עתידיות ומגדילה את הכנסות המיסים, בעולם העסקי קוראים לזה תשואה על השקעה. כאן מדובר בתשואה כלכלית מובהקת, אבל גם ערכית שלא ניתנת למדידה בכסף. השבת לוחמים לחיים מלאים, שמירה על חוסן לאומי והעברת מסר חד לדור הבא, שההקרבה היא לא חד כיוונית. זה הרגע שצריך לומר בקול ברור שהחוזה הלא כתוב לבין המדינה לבין מגיניה לא צריך להישאר במילים בלבד, הוא מקבל גוף, תקציב ומחויבות. ההצבעה בעד החוק הזה היא הצהרה שהקרבת לוחמים היא אינה עניין מובן מאליו והצהרה שישראל איננה מפקירה את מי שנפגעו בשמה אלא בונה להם דרך חזרה לחיים של כבוד, עצמאות ותקווה. כמובן שהיום אני מבקש מכם להצביע לטובת החוק, חוק בתי הלוחם. אני מסיים ואומר שגם במעמד היסטורי זה, לא נשכח לשלוח תנחומים למשפחות השכולות שלא ידעו עוד צער, ולאחל החלמה מהירה לפצועים, ולאחל להחזרת כל חטופינו, שבויינו ונעדרנו חזרה לביתם ולאדמתם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמן, אמן. תודה רבה, עידן. אייבי מוזס, יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> כל מה שעידן אמר אני אומר לאזרחים גם, כמו שנלחמתי על הקמת היכל הנצחה בהר הרצל וקום יקום ההיכל הזה שנמצא כרגע בעבודה, החלום שלי הוא להקים אצלנו גם בית לוחם. יש לנו ילדים פצועים, רבותיי, ילדים פצועים שנפגעו במלחמות. כרגע המספרים גדלים אצלנו בארגון ומגיעים לכ-70,000 ולנו אין עדיין בית לוחם. כאן זה הזמן להגיד תודה לעידן שעד לפני המלחמה הוא קיבל את הנכים שלנו אצלו, כרגע אין לו מקום אפילו לאנשים שלו ואנחנו נשארנו בחוץ וזה לא ייתכן. אנחנו צריכים להילחם וחברי הכנסת, תרימו ידיים בשבילנו גם כן להקים בית לוחם משלנו. אין לנו גם בית ואני גר בשכירות, אתם קולטים שאין לי בית? אני משלם שכירות למען הארגון שלי וזה לא ייתכן. ארגון יציג במדינה, אני נמצא בו תחת השם יציג ובכל האירועים אני בסגל א', אני זה שנואם בהר הרצל אחרי ראש הממשלה ולא ארגונים אחרים, אז לא צריכים לעשות את ההבדלה ביניהם וכשאני מקבל תקציב, מחלקים לכולם. זה תקציב ייחודי שלי בלבד. אם אתם רוצים לתת לארגונים אחרים, תלכו ותתנו להם, אין לי בעיה, אבל לא מהתקציב שלי. אני לא סתם ארגון יציג, זה חלילה כמו שתיקחו תקציב של עידן ותתנו לארגון אחר. זה לא ייתכן. אצלי זה קורה והגיע הזמן לעשות את ההפרדה הזו בבקשה, תשימו לב למספרים. יושבת כאן ענבר, היא אשת המספרים של הנפגעים שלנו מביטוח לאומי והיא יכולה לספר בדיוק מה המצב שלנו כרגע. אני לא מצליח להוציא אפילו משפחה אחת לנופש, לא מצליח כי אין לי תקציב. אני בקושי מצליח לעזור לאנשים האלו בלתת להם מענה לחגים, חבילות שי, ואני צריך להתחנן בפני משרד הביטחון או שמוליק שייתן לי מספר ארגזים בשביל האנשים שלנו. זה לא ייתכן. אמרתי פעם לראש הממשלה "אדוני, מדינה שפושטת יד, לעולם לא תפשוט רגל". רבותיי, כסף יש, לא מדובר רק בכסף. הילדים שלנו הפצועים, הפוסט טראומטיים, אלה הילדים שהם העתיד המדינה וחייבים לעזור להם ולהקים אותם בחזרה. שימו לב מה קורה עם ההתאבדויות לצערנו, טוב שלא מדברים על כך אך יש רבים כאלו וגם מהנובה. כפי שאמרתי ביום הראשון לביטוח לאומי, טפלו בכל השורדים של נובה, טפלו בהם כי אני יודע מה זה פוסט טראומה, הייתי שם וכל מה שאני רואה עדיין פוגע בי. סך הכל האנשים האלו צריכים לחיות כמונו, הם ראו זוועות, דברים שאני ראיתי, אני ראיתי את הזוועות האלו, הרחתי אותן, אני יודע מה הם עוברים. בבקשה חברי הכנסת, תרימו את הכפפה וטפלו גם בנכים של ביטוח לאומי ובבקשה להקים לנו בית ואפילו את בית הלוחם, אני לא קורא לו בית הלוחם אלא בית השיקום כי אני רוצה לשקם את האנשים האלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. מאחר ואנחנו רוצים להתקדם לקראת הצבעה ולקרוא את החוק, אבקש מכל אחד לקצר במינימום זמן את הדברים שלו ומקסימום יהיה אפשר לדבר גם אחרי. בבקשה, חבר הכנסת מישרקי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> האמת היא שמקודם ויתרתי על זכות הדיבור על מנת שנספיק לשמוע את הארגונים וההלומים שיושבים סביב השולחן ומאחורה, אבל בכל זאת אבקש נקודה אחת שהייתה חשובה לי. ארגון מצוינים בישראל ואחרים פנו אליי לגבי התאמת פעילויות למגזרים דתיים וישנם לצערנו הרב הרבה מאוד הלומים ונכים מהמגזרים הדתיים והחרדיים. ביקשתי בשיחה קודמת מול אופיר וגם מול עידן לתת התייחסות לנקודה הזו, ואני אשמח לשמוע התייחסות בפתח הדברים ומשם נתקדם. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> הוא עושה עוול לעצמו כי לא העלית את זה היום, זה שנים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה עידן. תודה על ההערה, אנחנו כן נבחן את זה, אבל אני רוצה להתקדם להצבעה על החוק ולשמוע את ההקראה. בבקשה, התייחסות בדקה, האם יש מענה להלומי קרב בבתי הלוחם ושנית, לגבי הנושא של התאמה תרבותית של דת, חרדים, דתיים וכדומה? << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> אני אענה. קודם כל, חבר הכנסת מישרקי וגם אזולאי בקשר רצוף איתי שנים – לא מעכשיו – ובהחלט כל מלחמה מציפה אתגרים חדשים או מחזקת סוגיות כאלו ואחרות שעליהן אנחנו נדרשים לתת מענה, והארגון הוא בהחלט ארגון שכל הזמן מתחדש ומשתפר. בעניין הפעילויות האלו, כמו שיש לנו נשות הפצועים ואימהות הפצועים שאלו דברים חדשים ותמיד תמיד ארגון נכי צה"ל נתן מקום משמעותי לפעילות של שומרי המסורת והצרכים הייחודיים שלהם. ההערה נכונה מאוד מאחר שבמלחמת חרבות ברזל זה עלה עוד יותר כי באמת פצועים רבים הם מעולם שומרי המסורת. יש בארגון נכי צה"ל פורום שומרי מסורת והתקציב השנתי של 2026 בהתאמה לתמיכות לבתי הלוחם לטובת פעילות שומרי המסורת יהיה פי חמש ממה שהוא היום בעקבות פיילוטים שהצליחו, אנחנו לא סתם הולכים וזורקים כסף על העניין הזה. הקמנו תכנית שנקראת עוז וגבורה שהיא תכנית ליווי של אמונה, תכנית רוחנית של שילוב של שיקום פיזי והעצמה אישית עם ליווי אישי וקבוצתי על ידי רבנים. עשינו את זה כפיילוט וזה הצליח, יש לכם כאן חבר בקבוצת הפיילוט שאם תרצו יעיד על ההצלחה. אנחנו לומדים מהשטח, יש לנו כמובן נופשים שהם ייחודים לשומרי מסורת במלונות כשרים למהדרין, יש לנו סיורי סליחות מיוחדים, אירועים בבתי הלוחם ובמקרה היום בשעה 19:30 אני באירוע התחזקות בבית הלוחם בתל אביב. אני שמח מאוד שמגיעות הבקשות האלו וזה מראה שבית הלוחם הוא מצרך נדרש ובהחלט אנחנו נעשה הכל על מנת לענות על צרכי האוכלוסייה המיוחדת הזו, ואני מתכוון מיוחדת ממקום טוב. כנ"ל כמובן גם לפעילויות של פוסט טראומה, במצב הנתון הנוכחי ארגון נכי צה"ל מטפל פר יום בהכי הרבה פצועי פוסט טראומה במתקני בית הלוחם בהכי הרבה תכניות. עם זאת, לאור כמות פצועי הפוסט טראומה והייחודיות שבחשיפה שלהם לכמות ימי המלחמה יש פערים רבים בצרכים וזו הסיבה שחברי הכנסת הנכבדים הגיעו למסקנה שאנחנו באמת צריכים את הרוח הגבית הזו ויש לנו פערים ודברים לעשות. אחד הדברים שאנחנו עושים כיום זה מקימים פורום צעיר של נכי פוסט טראומה שיגידו לנו פחות או יותר מה צריך לעשות. הקמנו תכנית שנקראת אטלס, תכנית מנהיגות שיש כאן חבר'ה שהשתתפו בה, תכנית למנהיגות העתידית של נכי צה"ל וכן, כל הזמן ללכת ולהשתפר, אני מקבל כל הערה באהבה ויש דברים שאנחנו יכולים לעשות יותר ויש דברים שפחות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אחזור שוב על הבקשה לקצר. משה סוויל, מנכ"ל עמותת משפחה אחת. << דובר >> משה סוויל: << דובר >> אהלן. ראשית, אברך את חברי הכנסת וגברתי יושבת הראש על היוזמה הכה ברוכה הזו להסדיר את התקציב. עמותת משפחה אחת שהוקמה לפני 25 שנה מיד לאחר הפיגוע בסבארו היום היא הארגון הוותיק והגדול שמטפל בנפגעי פעולות איבה ומוציא נופשים, סלי תמיכה, קבוצות תמיכה ייעודיות לאוכלוסיות שונות באופן מאוד-מאוד - - - << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> אתקן אותך שאני ותיק יותר ממך. 38 שנים. << דובר >> משה סוויל: << דובר >> אייבי, אני מקבל. אני מתכוון מכל מיני ארגונים שצצו לאחרונה. מחילה אייבי והרבה הערכה גדולה וכמובן שיתוף פעולה גדול עם אייבי ועם הארגון היציג. מאוד-מאוד חשוב לוודא שבמסגרת החוק התמיכה תינתן באמצעות מבחני התמיכה הקיימים במשרד הרווחה, שבסוף בוחנים את כמות ומהות הפעילות ואני בטוח שיחד נעשה ונצליח ונמשיך לתת עבור אותן משפחות שכולות. נמצאים כאן נציגי משפחות שכולות שיכולים לתאר על המשמעות של הליווי של קבוצות התמיכה הפרטניות, איך אנחנו יורדים לכמה שיותר קבוצות שווים ואיך אנחנו נותנים את השירות הכה בוטיקי ואישי לכל משפחה ומשפחה ורואים אותה, ומנסים לתת להם את המעטפת הרחבה הזו. חשוב לוודא שבמסגרת החוק הסיוע הכה גדול שנתתם ודאגתם ייעשה באמצעות מבחני התמיכה הקיימים במשרד הרווחה וכך כולנו נוכל לעשות עוד יותר טוב עבור אלו שמסרו ונתנו את היקר להם מכל עבור המדינה שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמובן צריך לציין שמבחני התמיכה זה משהו שמתעדכן מעת לעת ולא משהו מקובע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על המהות והטכניקה. << דובר >> משה סוויל: << דובר >> ברור שמבחן תמיכה הוא משהו שמתעדכן וזה בסדר ויש הערות ציבור רבות על מבחני התמיכה האחרונים וזה בסדר גמור, בסוף אני סומך את ידי על מדינת ישראל ומשרד הרווחה שהם ידעו להגיד רגע, יש כאן גופים רציניים שעושים עבודה רצינית במשך שנים רבות ויבינו את משמעות הפעילות כמו שקרה עד היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. נפתלי מוזס, משפחה אחת, אביו של אברהם דוד זכרונו לברכה. << דובר >> נפתלי מוזס: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שאני מבקשת לקצר בוודאי מאב שכול, מתנצלת מאוד. << דובר >> נפתלי מוזס: << דובר >> אקצר. אני אציג את עצמי. אני אב שכול, יש לי ארבעה ילדים, שלושה מהם בחיים ובני בכורי נרצח ב-2008 לא רחוק מכאן, במרכז הרב. הרב קוק פעם אמר "לא שאני מסוגל לדבר, אבל אני פחות מסוגל לשתוק". מאוד קשה לי לדבר על בני בכורי שנרצח, אבל אני רוצה לדבר על שלושת ילדיי האחרים ובזכות התמיכה הנפלאה של משפחה אחת כל אחד הוא במקומו ועל הרגליים. כל אחד, אפילו בנותיי עשו צבא מלא ומשמעותי, יש לי בן שהיה סמל בגולני ובזכות התמיכה שהוא קיבל החליט לא לוותר והלך לקרבי אף על פי שנפצע. יש חיילים שהוא הכשיר בתור סמל שנלחמים כרגע, אני מניח. הבת השנייה שלי שירתה בבור במודיעין, השתחררה מספר חודשים לפני שמחת תורה והתקשרה אליי ב-8 באוקטובר מאי שם בדרום אמריקה ואמרה "אבא, תשלח לי כסף, אני חוזרת למילואים". לאחר חמש טיסות ושלושה ימים של נסיעה מפה לשם ומשם לפה הגיעה הביתה, התקלחה, שבוע לאחר תחילת המלחמה ראיתי אותה בפעם הראשונה ולאחר מכן בליל הסדר. הייתה בבור, התקלחה, הלכה. הבת הקטנה שלי עכשיו השתחררה משירות מסווג והולכת ללמוד ביוכימיה באוניברסיטה העברית ואתפלא אם היא לא תמציא משהו שיפתור את הסרטן או משהו כזה. אני אומר עם היד על הלב, היו מדריכות ומדריכים שהיו מגיעים הביתה שבוע-שבוע כשהילדים היו במצבים קשים. אמא שלהם התמוטטה, עזבה את הבית, הייתה באיתנים, לא הייתה להם אמא ואני גידלתי את הילדים לבד, אבל לא באמת לבד אלא ביחד עם משפחה אחת שזו באמת משפחה. אסיים ואגיד שעם ישראל הוא עם סגולה, אנחנו מסוגלים, מסוגלים להרבה. גם אני ממשפחת מוזס ואני לא בא חס ושלום בתחרות, גם וגם, כי העזרה הפרטנית היא עזרה אחר. יש עזרה ייצוגית ומשפטית שגם קיבלתי מהארגון היציג, אבל התמיכה הנפשית, הפרטנית, הליטוף החם זה רק ממשפחה אחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> אני שמח מאוד שיש לנו את משפחה אחת כי זה עוזר. הוא עושה את העבודה שאני לא מסוגל. באמת תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אייבי ותודה רבה לנפתלי על המילים החשובות. << דובר >> יוסי כהן: << דובר >> יוסי כהן, אבא של אמיר כהן, השם יקום דמו. הארגון היציג עדיין לא קיבל בית ואין לו משרד להבדיל ומגיע להם, מגיע להם יותר פי 100 ממה שיש להם, עד שלא יהיה לנו מבנים לארגון, לתמוך גם במשפחה אחת כי פיזית ונפשית אנחנו מרגישים אותם והם עוזרים לנו, אבל מה שמרגישים מי שלוקח אותנו ומי שנותן לנו זו משפחה אחת. לא למחוק אותם ולתת להם יותר ממה שמגיע, כמו שהם מקבלים ומגיע להם, גם לנו המשפחות השכולות מגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה יוסי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מיכל, אני רוצה שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה שאנחנו עושים בחוק, אני לא נוגע באיך מחלקים את הכסף ומה שהיה, זה מה שיהיה. יוסי, מה שעשיתי בחוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק להוסיף כסף. << דובר >> יוסי כהן: << דובר >> - - להעיר הערה, זה היה - - - מגיע להם לתמוך בנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, ההפך. זה מה שהיא אמרה. היא הסכימה איתך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היא אמרה בדיוק אותו הדבר. << דובר >> יוסי כהן: << דובר >> כמו שאת מקבלת משכורת, מגיע להם לתמוך בנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יוסי, בחוק הזה אני מכפיל את התקציב של ארגון נפגעי פעולות איבה וגם של ארגון נכי צה"ל וגם מי שקיבל פעילות עד עכשיו של מבחני התמיכה שעד היום היה חמישה או שישה מיליון שקל, אני מכפיל את זה. << דובר >> יוסי כהן: << דובר >> זה לא מספיק להכפיל. - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ניסו לעשות את זה שנים רבות ולא הצליחו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יוסי, אתה צודק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, אתה צודק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יוסי, אתה צודק. כל כסף שלא נשים, לא יספיק. אני מסכימה איתך ואין מחלוקת בכלל. הדס כהן, אחות שכולה, בבקשה. אני נורא מתנצלת שאני מבקשת לקצר. << דובר >> הדס כהן: << דובר >> צהריים טובים, שנה טובה לכולם. אני אחות שכולה של שוהם ושנהב יעקב ודודה של ליאל ג'רפי שנרצחו בנובה בשמחת תורה. אני שייכת לפורום דין וצדק שתכף אגע בו, אבל אנחנו האחים השכולים לא מטופלים בכלל, אין לנו מענה, אין לנו גוף ואין לנו שום דבר. יש לנו הבטחות שנתיים, אבל אנחנו לא מטופלים. גם אני וגם ניצולים ואנשים שיש לנו מ-7 באוקטובר והלאה נופלים בין הכיסאות ואין לנו מענה. אני מאוד-מאוד מבקשת, מצביעים כאן על דברים שכבר קיימים, אבל הובטח לנו ולא קיבלנו כלום. אני איבדתי את שתי האחיות שלי ואני גם תושבת העוטף, 20 דקות מהבית שלי, הן ברחו מהמסיבה, הלכו למיגונית ולא יצאו ממנה. בת 26, בת 29 ובן 18. אנחנו דורשים ומבקשים. הזכרתי את פורום דין וצדק וכשמו כן הוא, הוא מבקש דין לעשות עם מי שאחראי – סליחה שאני סוטה קצת – וצדק עם אלו שאין להם את הפה לדבר. אחיות שלי לא יכולות לדבר ולכן אני מדברת בשמן, אני מבקשת את הצדק עבורן ועבורנו, עבור מי שנשאר כאן, שהדבר הזה לא יעבור ככה מתחת לרדאר. אנשים חושבים שאם תקום ועדה ממלכתית זה יעשה משהו, זה שם מאוד-מאוד יפה, אבל אין לה שיניים, המסקנות שלה לא יכולות להיות אופרטיביות, אפשר למרוח אותה מספר שנים ובסופו של דבר לא ייעשה צדק עם האחיות שלי. בפורום הרחב הזה אני מבקשת שיהיה כאן צדק, שכל מי שיכול לעשות ולפעול שיעשה כי אין מי שידבר במקומן ואין מי שישמיע את קולן. הכאב שלנו הוא איתנו, אבל הצדק עם מי שהלך ועם מי שנשאר כאן חייב להיות. לא יכול להיות מצב שיהיה כאן מעין של מיסוס וטיוח של הדברים בגלל שאין גוף מסוים שחוקר ועושה את זה. אני מבקשת שני דברים, אחד, לדאוג לנו, האחים השכולים והילדים שלהם שלא מטופלים. יש לי ילדים גדולים מעל גיל 18 ואף אחד לא מטפל בהם, אף אחד לא מטפל בי. אני מבקשת שיהיה מענה למעני, למען אלו שנשארו, למען כל מי ששילמו את המחיר הכי יקר בין אם הם נשארו בחיים כי הם חיים מתים, לא סתם מתאבדים, הם חיים מתים. כל יום שאני מצליחה להרים את הראש זה הישג, ואנשים רואים אנשים מחייכים ומסתובבים, אבל לא, אנחנו מרימים ומתאמצים כדי להשמיע את הקול הזה, כדי שזה לא ייפול ויתמסמס. אני באמת מבקשת שהדבר הזה יתקיים ולא רק באהדה וחיבוקים כי באהדה וחיבוקים אי אפשר להמשיך. תודה רבה לכם, שתהיה שנה טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, הדס. יוהן שלום, מאהל תגובות קרב. << דובר >> יוהן שלום: << דובר >> גברתי יושבת-הראש וכל הנכבדים כאן, רציתי להתחיל בפוסט שכתבה ענת גינזבורג שהיא נציגה של לשכת עורכי הדין בכנסת וחלק מוועדת האתיקה שעושה עבודת קודש, היא שואלת מה ההבדל בין נפגע איבה לנכה צה"ל? סעיף 4 ו-8 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובעים כי דין נפגעי פעולות איבה כדין נכה צה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959. זאת אומרת, עד עכשיו היה סטטוס קוו בין נכי צה"ל ובין נפגעי פעולות איבה וצריך שימשיך כך, אי אפשר שנפגעי פעולות איבה יקבלו משהו וארגון נכי צה"ל או נכי צה"ל לא יקבלו כפי שזה קרה בזכויות של נפגעי פעולות האיבה ולא קרה עם נכי צה"ל, כאן הופר הסטטוס קוו. אני מבקש מכל הקהל לעבוד על כך גם ולהעניק חזרה את הזכויות גם לנכי צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יוהן, לא הבנתי מה נלקח ומה ניתן ואני לא מכירה אפליה שכזו, אבל בסדר גמור. שמואל אביוב, אבא של צאלה גז זכרה לברכה. << דובר >> שמואל אביוב: << דובר >> צהריים טובים, אני שמואל אביוב, אבא של צאלה גז שנרצחה בדרך לחדר לידה לפני ארבעה וחצי חודשים וגם הנכד נהרג לאחר שבועיים, הוא לא השתקם. מאז אנחנו, אני אשתי והילדים שלנו, קשה לנו להתרומם, אבל יש את משפחה אחת שמאז המקרה לא עוזבים את כולנו לרגע. הם רואים את המצב שלנו ואומרים שאנחנו הראשונים שצריכים לקבל תמיכה, אני לא יודע איפה היינו היום אם הם לא היו. קשה לנו מאז המקרה, לי ולבנות ובעיקר לאשתי שמאז לא חזרה לעבודה, לא מסוגלת להתרומם. כשמשפחה אחת נכנסו הצלחתי אני איכשהו לקום קצת ואמרתי שבשביל הילדים והנכדים אני חייב להתרומם. נתמכתי רבות על ידי משפחה אחת מאז והם לא עוזבים אותנו ואומנם אני אישית התרוממתי מעט, אבל הבית מפורק לגמרי. אני לא מאשים אף אחד ובגדול אני אומר שאני לא יודע איפה היינו לולא משפחה אחת. זה מה שיש לי לומר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. שמואל, הלוואי ובאמת הקדוש ברוך הוא ישלח לך ולכולם כאן נחמה גדולה אמיתית. דוד יהודה, הלום קרב, בבקשה. << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> שלום, אני דוד יהודה, רציתי להגיד לשר הביטחון ועידן קלימן, הנקודות שנגעו בישיבה תוציאו על זה הודעה ואם לא, אנחנו נמשיך - - - << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> זה לא שר הביטחון ועידן, יש שר ביטחון - - - << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> גם אתה. אני מדבר עליך ועל שר הביטחון, ששניכם תוציאו. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> לא, - - זה על פי חוק. << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> אוקיי. אנחנו נמשיך להיות במאהל הזה, אנחנו שם כבר חודשיים ואם לא תצא הודעה, המחאה הזו תחריף. אני אין לי כבר מה להפסיד. - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תנהלו ביניכם. אנחנו מקשיבים לך. << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> אנחנו, הלומי קרב כבר אין לנו מה להפסיד. איבדתי את המשפחה שלי ואני לא רואה את הילדים שלי, גרושתי קוראת לי מפלצת, אז להפסיד? אין לי מה להפסיד יותר. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> עידן, אתה לא יכול כל הזמן להאשים אנשים אחרים. אם אתה כאן לטובתנו כמו שאתה אומר, היית בישיבה, אתה אומר שאתה מסכים עם כל הדברים, תפתח את בית הלוחם 24/7. מה הבעיה? תעשה משהו לעזור לנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, מה שמך? אדוני, חבל, אנחנו רוצים לשמוע אותך ושזה יירשם בפרוטוקול. אל תענה לי. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> לא יכול להיות שבסופו של דבר הם באים וזורקים האשמות על אנשים. הוא יכול לעזור לנו, אבל הוא לא רוצה. הוא הביא לי קופסה עם שימורים לחג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נרשמת לדבר? אוקיי. אתה מתפרץ לדברי חברך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מיכל, לגבי הפגישה המדוברת עם שר הביטחון, הייתי מיוזמי הפגישה וזה נכון, הייתה פגישה והיו החלטות, הנחיות שהשר נתן. אני לא רוצה להשתמש במילה רודף, אבל אנחנו בקשר על זה ואני מבקש מהם כבר מאז אותה פגישה את סיכום הדיון, סטטוס, איך ממשיכים ומה קובעים. << דובר >> דוד יהודה: << דובר >> כן, אבל דיבורים אפשר תמיד לדבר. תוציאו הודעה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא ממשרד הביטחון. אני אתכם כדי שהם יוציאו את מה שהשר הנחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולנו אתכם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השר נתן הנחיות עם פרקי זמן גם, אנחנו צריכים את הסיכום ושההנחיות יצאו לפועל וגם אנחנו נוכל ביחד לעשות מעקבים שכל ההנחיות שהיו בדיון אכן יצאו לפועל. אני מקווה שאקבל את זה ביום-יומיים הקרובים וכשנקבל נוכל להוציא את ההודעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו אתכם. תאמינו שאם אופיר אומר – זה קורה. עכשיו יש לנו את דוד אוזידא? סליחה אם אני מעוותת שמות משפחה. << דובר >> דוד אוזידא: << דובר >> שלום לכם לכולם. אשתדל לקצר, לא רוצה למרוח אתכם יותר מדי זמן. אני בן 44 והגעתי למאהל של אחי שיושב כאן. אח שלי, אומנם אין בינינו קרבת דם, אבל זה יותר מזה. אני מדור האינתיפאדה, התגייסתי ב-1999 ועברתי את כל תקופת האינתיפאדה השנייה, הייתי בקבר רחל ולאחר מכן קצת בעזה וכבר אז הצבא לא ידע איך לאכול אותי. ישבתי בכלא 4 והייתי במעצרים כי לא ידעו איך לאכול אותי ואתם יושבים כאן ואני לא רוצה להעליב ולפגוע באף אחד, אבל אתם טוחנים מים ומבזבזים זמן. אומנם אני לא עושה מילואים כבר שנים רבות, אבל כרגע אני בצו 8, אני במאהל ולא עזבתי אותו כמעט, עזבתי את אשתי ושלושה ילדים בבית. הכל מתפרק, אתם חושבים שזה מעניין אותי? אני כאן להילחם על הדורות הבאים כי אני במשך 20 ומשהו שנה נלחמתי ועברתי לבד את כל מה שאני עובר, קיבלתי את ההכרה שלי בגיל 38 ולכן אי אפשר ללמד אותי כלום. אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב ראש ארגון הנכים, אתה יורק לנו בפנים. אתה לא מבין בכלל את המצוקה, סליחה שאני פוגע בך. אין לי אפילו 12 שנות לימוד, לא למדתי באוניברסיטה, לא שמתי על עצמי עניבה, אבל יש לי כבר תואר בפקולטה של החיים. אתם שורפים את הזמן, כמות האנשים, אתם לא מבינים מה הולך להיות כאן. חברים, אתם צריכים להתעורר, זו מלחמה חברתית, זו לא בעיה שלו או של משרד הביטחון אלא בעיה של מי שיושב כאן, של כולנו. של כולנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דוד, אתה צודק. אנחנו כאן בשבילכם. << דובר >> דוד אוזידא: << דובר >> אני אתן דוגמה. שבוע שעבר ישבתי במאהל ועברה כיתה של ילדים בבית ספר שמגיעים לבקר אתכם כאן, בית ספר אחד עבר והתרחקו למדרכה השנייה כאילו אנחנו מצורעים בהוראת המורים שלהם שיתרחקו, המאבטח אפילו אבטח אותם שלא נקפוץ עליהם ונאכל אותם. חמש דקות אחרי כיתה בבית ספר אחר נכנסו, חיבקו והמורים ישבו, שתבינו לאן זה מגיע. אז מה אתם מדברים איתנו כאן על הביטחון שלנו? אנחנו צריכים ללכת אחורה, צריכים ללכת לחינוך שמשם הכל מתחיל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> דוד אוזידא: << דובר >> אני לא מראה את הפרצוף שלי בבית הספר של הילדה שלי, הם לא מכירים אותי בכלל ולא יודעים מי זה אבא של הילדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דוד, אתה צודק לגמרי. ועדת העבודה והרווחה והחינוך גם עושים את זה ואתה צודק לגמרי, אנחנו כאן אתכם. << דובר >> דוד אוזידא: << דובר >> תתחילו להתעורר, חברים, אתם מבזבזים את הזמן שלכם. שלוש שנים נלחמתי כששלחו אותי לשם ועכשיו אני במלחמה של החיים שלי ואנחנו יודעים לעשות את זה הכי טוב, אם אתם רוצים לראות, אתם תראו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו גם חיילים שלכם. תודה דוד. נעבור לעומר אמסלם, רותי ואז נתחיל בהקראת החוק. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אני מוותרת על זכות הדיבור כרגע ומעדיפה שנתקדם עם החקיקה ואני אעיר במהלך החקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. מעולה, תודה רותי. עומר אמסלם. << דובר >> אביחי לוי: << דובר >> אני גם נרשמתי ורוצה לדבר, אביחי לוי בדף הראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ניתן גם לך. אני מבקשת קצר ככל האפשר. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> שלום וברכה לכולם. אני עומר אמסלם, הלום קרב מצוק איתן ולא מחרבות ברזל ואנחנו במאהל מחוץ לכנסת כבר מעל לחודשיים. במאהל הזה היה הכול – מעצרים, בכי, דם, יזע, היה הכל. << דובר >> דוד אוזידא: << דובר >> סליחה שאני עוצר אותך. אני לא יודע כמה אנשים הצלתי יכול להיות שאפילו ממוות, יכול להיות מהתאבדות. הגיע אליי בן אדם ורצה חיבוק, בן אדם עם שלושה ילדים ברכב ואומר לי שאשתו זרקה אותו מהבית ושאחבק אותו. 20 שניות עמדנו והתחבקנו ושנינו התמלאנו, זה נתן לנו אוויר לעוד שבועיים, לכי תדעי מה הבן אדם היה עושה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> במאהל הזה עברנו הכול, זו לא עוד הפגנה עם שלטים או לא יודע מה. זה מאהל מצוקה, מאהל שקודם כל מקבל הרבה מאוד הלומי קרב מחרבות ברזל שמגיעים מפורקים למאהל והמקום הזה עושה להם סוג של טוב, ומהמאהל הזה אנחנו רוצים להשיג את המטרות שלנו. אתה היית איתנו מול שר הביטחון בישיבה איתו וגם עידן קלימן והגענו לנקודות והנקודות כאילו אושרו בדיבור, אבל בסופו של יום אף אחד לא הוציא הודעה על זה. אני מבקש בכל לשון של בקשה, אנחנו רוצים כל אחד ללכת למקום שלו, לנחלה שלו. אנחנו נמצאים במאהל הזה והבתים שלנו מתפרקים, שלי כבר התפרק, המשפחה התפרקה, אז כאילו הכל בסדר, אני מוכן לשים את עצמי על הגרדום על מנת שהדברים האלו יצאו וכנראה אעשה זאת גם. אני מבקש בבקשה מכם תוציאו הודעה ישר אחרי החגים, בבקשה אל תשחקו לנו בחיים. דבר אחרון, אתם רואים את המדבקה הזו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקריא. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני אקריא לכם "הלום קרב עצר בצד, ייתכן זקוק לעזרה". התחלנו להדביק את זה על הרכבים שלנו על מנת לעלות יותר את המודעות. את המדבקה הכין הלום קרב בשם רז אשורוב, זו מדבקה שזוהרת בחושך וכשאנחנו במצוקה וקורים התקפים ומצבים גם באמצע נהיגה, אנחנו עוצרים בצד, עשינו סרטון הדמיה למדבקה הזו ואני חושב שהמודעות תציל לנו את החיים ותעלו גם אתם מודעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עומר, תודה רבה. כפי שאמר אופיר כץ, הוא בהחלט עובד על זה קשה ואנחנו נעשה את זה. אביחי, בבקשה. << דובר >> אביחי לוי: << דובר >> אביחי לוי, נכה צה"ל הלום קרב. אני עברתי על מספר חומרים בימים האחרונים שאת חלקם לא אזכיר, אבל אני יודע שתקציב משרד הביטחון עבר ב-2.5% ואני בעד לתקצב את ארגון נכי צה"ל כמה שיותר ומגיע להם. אני רק שואל שאלה, למה הלומי הקרב מקבלים את העודף? חד משמעית את העודף. אני מכבד אותך והכל אבל באותו היום הייתם צריכים להוציא הודעה, אתה או שר הביטחון, כבר לא מעניין אותי מי. באותו היום היית צריך לחתום על מסמך שמגיע להלומי קרב הכל, כל הדרישות שלנו מ-א' ועד ת'. אנחנו לא מבקשים הרבה ואנחנו יודעים גם כמה אגף השיקום מקבל, אנחנו יודעים דו"ח מבקר המדינה קבע שאגף השיקום ישתמש רק ב-30% מהתקציב שלו. אגף השיקום משתמש ב-30% מכל התקציב, איך יכול להיות? איך יכול להיות מצב שהלומי הקרב צריכים לישון ברחוב? איך יכול להיות מצב שאין טיפול למשפחות שלנו, הנשים, הילדים? איך יכול להיות מצב שאני לא יכול לקנות בית, אני לא יכול שום דבר? איך יכול להיות שאני לא מקבל דיור? אני מקבל דיור, סליחה, סיוע בשכר הדירה לשש שנים, אבל מה אחרי שש שנים? אני אהיה כמו חבר שלי שגר עכשיו בקרוואן נגרר על החוף כי יעיפו אותו מהבית? איך יכול להיות שאנשים – ולא אזכיר שמות – מפילים לנו חוקים פעם אחר פעם בשיטתיות? המצב הזה לא יכול להמשיך והוא חייב להיפסק היום, אתמול. חייבים. מי שיש לו מעט לב, מעט, טיפה לב, חייב לעצור את זה. חייבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אביחי. אחרונת הדוברים לעת עתה זו עדי עטיה ממשרד הביטחון, בבקשה. אנחנו רוצים להתחיל לקרוא. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> לפני שהיא תדבר ממשרד הביטחון, נשמח שהיא תענה לנו על הדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אל תתפרץ. מי כבודו? << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> מייצג את מצוינים בישראל, נכי צה"ל דתיים וחרדים, הייתי שמח שהם יענו לנו על השאלות לפני שהם ידברו. << דובר >> רונית לוי: << דובר >> סליחה, חברת הכנסת, נרשמתי להגיד משהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אני לא יודעת מי כבודו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> ארגון מצוינים בישראל. << דובר >> רונית לוי: << דובר >> סליחה, אני גם נרשמתי לדבר. אני אמא של הלום קרב ואני בעצמי פוסט טראומטית ואני מבקשת שייתנו לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו יכולים להמשיך, אבל לא נוכל להתקדם. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> כרגע את באה ואת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אדוני, אני לא רוצה להוציא אף אחד מהדיון. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אני רוצה להגיד את המילים שלי כי זה לא המילים שלי, זה המילים של ציבור שלם. אני לא בא לטובתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה לא תוכל להגיד כי גם היא רוצה להגיד. סליחה, כל אחד כאן מייצג כאן לא רק את עצמו אלא ציבור גדול, לא רק אתה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אני אשמח שהם יענו על התשובות. תענה על התשובות, יש לך הדרה בבית הלוחם 50 שנה, ציבור נכי צה"ל דתיים וחרדיים לא יכולים להיכנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, לא צריך לעזור. סליחה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> בחוגים, בחדרי הכושר, בבריכה. << דובר >> רפי כהן צמח: << דובר >> אתה הגעת עכשיו, ענו על השאלות. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אני הגעתי עכשיו ושמעתי את כל הדיון מבחוץ, אל תדאג, - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת מכולם שקט. אדוני הנכבד,. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אתם יודעים את הכל, דיברו גם עם עידן לפני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוני הנכבד, סליחה, אין לך רשות דיבור. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אוקיי, בסדר גמור. אני אשמח להגיד את הדברים לפני שאתם מצביעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אף אחד לא עוד מצביע. תישאר עד הסוף ואני מבטיחה לך שיהיה לך זמן לדבר. << דובר >> רונית לוי: << דובר >> גברתי, אני נרשמתי לשאת דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, אני מבקשת ממש-ממש קצר. דיברו כאן לא מעט הלומי קרב ואנחנו איתם בלב ובנשמה, מכירים, פועלים, לא נפסיק לפעול עד שהדבר הזה יבוא על פתרונו. << דובר >> רונית לוי: << דובר >> שמי רונית לוי, אני אמא של הלום קרב ואני בעצמי פוסט טראומטית, הייתי מספר עשרות שנים במד"א וראיתי אירועים רבים ועבדתי במחלקת הביטחון בקריית ארבע וכתוצאה מ-7 באוקטובר חטפתי פוסט טראומה ואני מבינה את הפוסט טראומתיים שכאן. אני רוצה להגיד לכם שיש כאן שלושה פצועים – יש פצועי גוף שהם נכי צה"ל, יש פוסט טראומתיים מצה"ל ויש פוסט טראומטיים כמוני מהאזרחות. עד היום ביטוח לאומי לא מכיר בי כפוסט טראומטית, הם דחו אותי ואמרו שיש לי פוסט טראומה מילדות שלא סיפרתי על הילדות שלי בכלל. צריך להשוות את התנאים של הלומי הקרב שהפגיעה שלהם לא נראית, ישבתי כאן לפני רבע שעה, היה לי התקף חרדה חזק ואף אחד מכם לא ראה את זה. אם אשב או אעמוד ליד עידן למשל, כולם יסתכלו אליו כי רואים את הפציעה שלו. אצלי לא רואים את כל הנפש המרוסקת שלי, אותו הדבר לגבי הלומי הקרב שראו דברים קשים. אם יש כסף מיותר בארגון נכי צה"ל, לפחות תתנו להלומי הקרב, תנו להם את המקום שלהם, התקציב שלהם. ואני כאזרחית בפוסט טראומה, שביטוח לאומי גם כן ייתן משהו כי אני לא היחידה כאן, יש אלפים כמוני שצריך לתת להם מענה. אסיים את דבריי בתודה לכל מי שמביא את החקיקה הזו קדימה ומתפללת בעזרת השם שצהל ינצח במלחמה הזו, שכל הפצועים שלנו יבריאו בנפשם ובגופם ושהחטופים יחזרו במהרה ובשלום. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמן, אמן. תודה רבה. בבקשה, אדוני עם המשקפיים, רק תגיד את שמך. אתה ובזה נעבור להקראה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> מיכה כץ. אני כבר מוותר על ארבעה דפים ועוד מספר נושאים בראש, אז בבקשה תהיו איתי. כל מי שזכה לראות אותי יודע שאני לא אוהב לשבת, אז ברשותכם אני אעמוד. אתם יודעים גם כמה קשה לי להחזיק את עצמי, ראיתם אותי פעמים רבות כאן בוועדות. היום לקחתי יותר תרופות ממה שלקחתי בחיים כדי שאוכל לעמוד כאן, לכבד את כולם, לא להתפרץ ולא להגיד כלום וכתבתי הכל כדי שלא אדבר מהלב אלא מדף וככה אני לא אשתגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה מיכה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> אם זה לא מובן זה כי אני בקושי יודע לכתוב, אבל אלו דברים חשובים. חייבים למנוע את המתאבד הבא בכל מחיר וזו משימה עיקרית שלנו. יש להכיר במתאבדי תגובות קרב ולקבוע עבורם קבורה צבאית מלאה כאשר על הקבר יירשם "נפל בקרב". כולם כאן כל היום מדברים על כלכלי, מה כלכלי ומה לא כלכלי, חד-משמעית אני לא מרגיש שמישהו מרגיש שכלכלי לשקם אותנו בכלל. המשמעות בסופו של דבר היא שאנחנו חוזרים חזרה לאותה גישה של מלחמת העולם הראשונה של לתת לנו כדור בראש או לתת לנו לעשות את זה בעצמנו. לא יכול להיות שנצרכים של הלומי קרב לא מקבלים סיוע לקורסים ולימודים, במקום להוציא אותנו לריטריט מסודר, סבבה, הבנו שקשה לכם להעמיד דבר כזה גדול כמו גילוי וזיהוי מוקדם בצורה כזו, אז בסדר, תעבדו על זה, ייקח זמן והבנתם את הקטע של הריטריט כמה זה חשוב. כמו שכבודו אופיר כץ אמר שהם לא צריכים לרדוף אחרי הטיפול ואנחנו מסכימים, אנחנו לא צריכים לרדוף אחרי הטיפול ואנחנו מבקשים דבר מאוד-מאוד פשוט במינימום, כל לוחם שמשתחרר משירות קרבי יקבל מעטפה מלאה בהפניות חתומות לטיפולים כמו פסיכולוג, פסיכיאטר, כל הסל שמגיע להלומי הקרב. שתהיה לו מעטפה כבר ביום שהוא משתחרר כי כולם יודעים שלוחמים בסופו של דבר לא הולכים לבקש עזרה, לא רוצים ללכת לבקש מההורים לקבוע להם תור לפסיכיאטר, אבל אם תהיה לנו מעטפה עם מספר הפניות פשוטות והכי בסיסיות – זה ייתן מענה. אני מבקש דבר פשוט, מינימום אנושי, ללא בירוקרטיה, טפסים, מלחמות, הפניות ישירות לטיפול ראשוני כי זה בדיוק השלב הקריטי של הלוחם כשהוא עוד לא מוכר מצה"ל ולא מאגף השיקום. הייתה כאן ועדה שהיינו בה ביחד והצבא אמר שמכירים ב-21 מתאבדים, משרד הביטחון אמר שהוא מכיר בשישה בלבד כי רק אחרי ההכרה הם מכירים, אבל בפועל יש 35 אנשים, חברים שלנו, לוחמים שהתאבדו, לקחו את החיים שלהם ואף אחד כאן לא מכיר בהם. זו התקופה הקריטית, כשהצבא משחרר אותם תנו להם מעטפה שרשום בה שהוא יכול ללכת לפסיכיאטר ופסיכולוג בלי להתקשר לשום מקום. זה לא מסובך. זה בדיוק השלב הקריטי. חסרים 35 לוחמים שהתאבדו שאף אחד לא לקח עליהם אחריות, תנו להם מעטפה עד שמכירים בהם. בית הלוחם חייב להיות פתוח במיידי 24/7, זה פשוט מאוד, אבל משום מה זה לא יכול להיעשות ולא רוצים לדבר על זה בכלל. תמיכה לילדים שלנו, לילדה שלי אין איך להגיע ללימודים, אף אחד לא לוקח אותה ורוצים לקחת אותי ממני. זה לא רק עניין של הצלת חיי אדם אלא מזעור נזקים עצום, פצועים רבים משתחררים משירות סדיר או מילואים ולא יודעים בכלל שהם זקוקים להכרה ואם היו מקבלים הפניות מידיות לטיפול, אפשר היה לעצור את ההתדרדרות מוקדם בזמן הזה. שוויון זכויות בנכויות, הגיע הזמן שיהיה שוויון זכויות אמיתי בין נכי גוף לנכי נפש. אתם מרחמים עלינו על מה שעברנו, מה שעשינו, מה שראינו, מה שהרחנו, מה שהרמנו, מה שנלחמנו, אבל החמלה שלכם מופנית לעבר למה שכבר קרה לנו. מה שצריך זו אמפתיה לעכשיו להווה, לסימפטומים הבלתי נשלטים שמתרחשים עכשיו בגוף ובמוח שלנו, של כל מי שיושב כאן. כשחייל מאבד רגל, הנכות היא לא מה שקרה לו בעבר אלא חוסר היכולת להשתמש ברגליים היום, אותו הדבר אצל הלומי קרב, לא משנה איפה היינו או מה עשינו, הנכות היא התגובות הבלתי נשלטות שמלוות אותנו עכשיו ברגעים אלו וכל הזמן. לא יכול להיות שיש כאן סימנים של כיסאות גלגלים ואין סימן איפה להחנות את הכלב שלי. לא יכול להיות שבשירותים כאן רשום כיסא גלגלים, אבל אני צריך להידחס לתא קטן עם הכלבה שלי שתהיה על הרצפה, לא הגיוני. אין שוויון בינינו, לנכות שלנו, אף אחד לא באמת רואה את זה. שבוע הבא אני אביא לכאן את הפרוטוקול שלי מהוועדה הרפואית ואקריא לכם את הנכות שלי שכולם יבינו. אני מבקש מכם לאפשר מעטפת מידית לכל לוחם שמשתחרר, הפניות חתומות, טיפול ראשוני ללא בירוקרטיה, לשנות את הגישה כלפי נכי נפש, וגם העניין שאתם לא יכולים אף פעם, כמו שהוא אמר לפני, הוא אמר לטפל בפוסט טראומה ולא אמר שום דבר על הלומי קרב. אף אחד כאן לא מדבר אף פעם על הלומי קרב ואסביר לכם את זה מיליון פעמים, אבל לא היום, לא אסביר היום את ההבדל בין פוסט טראומה ללא אכפת לי איך תקראו לזה, מה שיש לנו זו לא פוסט טראומה ואני מבקש שייתנו לזה התייחסות ואני רוצה להתחיל לראות את זה מיושם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> להבטיח שוויון זכויות אמיתי בין גוף לנפש, להכיר במתאבדי תגובות קרב בכבוד ובמעמד הראוי כולל קבורה צבאית מלאה. זה לא מותרות אלא אחריות בסיסית שלכם כלפי מי שנשלח להגן על המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה מיכה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מיכה, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה לכם. אליהו צמח ממש קצר, אחר כך עדי ונעבור להקראה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אליהו צמח, מצוינים בישראל דתיים וחרדים. הגעתי לדבר היום על ההדרה השקטה של הציבור הדתי והחרדי בבתי הלוחם ברחבי הארץ מאז שנות ה-70, כבר כ-50 שנה שבתי הלוחם קיימים והם לא מותאמים כלל לנכי צה"ל החרדים ואסביר. היום פועלות בבתי הלוחם – בריכות שחייה, חדרי כושר, חוגים, טיפולים, חדר אוכל, הופעות, כנסים, הרצאות, טקסים, פעילויות משפחתיות, יש כיום ארבעה בתי לוחם ברחבי הארץ כפי שאתם יודעים, הבית החמישי בהקמה ובנוסף לזה יש את בית קיי שהוא בית נופש בנהריה. הציבור הדתי והחרדי לא יכול להשתמש בכל המתקנים האלו כי קודם כל, ידוע שלציבור החרדי יש דברים מסוימים בערכים שלו שמקשים עליו כמו – היעדר הפרדה מגדרית בבריכות השחייה, בחוגים, בחדרי הטיפולים, בחדרי הכושר, בחדר האוכל חוסר כשרות בכלל, חדר האוכל פתוח בשבת כך שאין אפילו תעודת כשרות רגילה. ברוב בתי הלוחם גם אין בית כנסת, הופעות, כנסים, הרצאות, טקסים, טקסי זיכרון, פעילויות משפחתיות, הכל נערך ללא התאמה לתחומי העניין והערכים של הציבור הדתי והחרדי, פעילויות רבות נערכות בשבת קודש כך שאנחנו בכלל לא יכולים להשתתף. פנינו למשרד הביטחון ומשרד הביטחון אומר שהנושא באחריות ארגון נכי צה"ל, ככל שידוע לנו ברוב בתי הלוחם יש בית תפילה. אני לא הבנתי איך התשובה הזו עונה על כל מה שאמרנו, כל החסמים הברורים שהעלינו. אנחנו מבינים שאנחנו לא הראשונים שהעלינו את זה ומנסים שנים רבות וכל פעם זה נופל מסיבה כזו או אחרת, אתם יכולים להבין למה, אולי אנחנו טובים רק לגיוס ולהיפצע ופחות טובים לשיקום ולדברים האחרים. פנינו גם לארגון נכי צה"ל, ארגון נכי צה"ל אומרים שהם מכירים בצורך הזה, מה שאמרו לי שם זה שיש כ-10,000 נכי צה"ל דתיים וחרדים ושהם ישמחו להקים בית לוחם כזה, אבל אין תקציב. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> מי אמר לך את השטות הזו? << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אתה, בעצמך. חבל שלא הקלטתי. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> אני אמרתי לך שאין - - - << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> כן, במילים האלו. התקציב לא מורשה. אני אומר בואו נדרוש ביחד תקציב – ברור שלא צריך ביחד – אבל רק לגיוס ודברים כאלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תנהלו דיון ביניכם. הוא אומר את הדברים, תן לו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> בדיוק, תן לי לסיים את הדברים, אני רוצה שכולם יבינו את האמת. אתה יכול לא לשנות את זה, 50 שנה לא שינית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליהו, דבר אלינו בבקשה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> כולם עיוותו את המציאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליהו, דבר אלינו בבקשה, שמענו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אני אומר בואו נגדיל את התקציב, יש 150 מיליון שקלים ובואו נגדיל את התקציב. 10,000 זה כ-10%, בואו נגדיל את התקציב ב-15% ונקים בית לוחם דתי וחרדי כמו שאתם אומרים שקשה לכם לעשות את ההתאמות וזה לא יכול לקרות שם, אני מבין שזה לא יכול לקרות, אבל בואו נעשה את זה ביחד. אני לא הולך לקחת את זה אליי כי איך אומרים, אני לא מקבל משכורת על מה שאני עושה והחברים כאן ברוך השם עובדים בזה, אני בשביל לשנות באמת ולא בשביל לקחת משהו לעצמי. אני אשמח שאתה תצטרף לזה ובעזרת השם נדרוש תקציב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, נושא חשוב מאוד. הוא ענה מקודם כשלא היית, ינון או יונתן מישרקי שאלו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> הוא ענה מקודם על הדברים האלו, אני אשמח שיענה איך הציבור הדתי והחרדי יכול להיכנס לבתי הלוחם. רק תגיד לי איך הוא יכול להיכנס, אני שמעתי מה הוא אמר, הוא אמר שיש איזה סליחות היום בערב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליהו, אני ביקשתי לא לנהל משא ומתן. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> זה כמו שני שותפים בדירה והוא אומר לו תשמע, הדירה מתאימה רק למשפחה אחת, קח סוכריה במקום. זה מה שאנחנו מרגישים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליהו, שמענו. הדברים נאמרו, נרשמו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> נאמרו ונשמרו, כנראה שאנחנו לא מספיק טובים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, עדי עטיה. << דובר >> עדי עטיה: << דובר >> אני ראש ענף ליווי נכי צה"ל. קודם כל, תודה רבה על הדיון הזה שמתקיים. אנחנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק התמיכה בנכי צה"ל, זה החוב הערכי והמוסרי שלנו כלפיהם ואנחנו מחויבים לייצר עבורם איזושהי מעטפת רחבה של שיקום, ליווי ותמיכה. הארגון היציג לנכי צה"ל הוא הזרוע המרכזית והיחידה שמוסמכת מבחינת צה"ל לפעול כבית עבור נכי צה"ל, אנחנו רואים שנים רבות שהוא מהווה בית חם עבור הנכים ומעניק להם שירותים מגוונים. אני יכולה להגיד שהקשר בינינו, בין הצבא, אגף השיקום והארגון היציג הוא קשר מחייב ומתמשך ואנחנו רואים זאת ממש ביתר שאת בעת האחרונה ואני בטוחה שכל המשאבים שיופנו לטובת הארגון הם ישמשו את כל נכי צה"ל באשר הם ויתורגמו ישירות לרווחתם ויחזקו את השיקום שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור ליעל, היועצת המשפטית, להקראת החוק. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> שאלה אם אפשר, יינתן זמן דיבור אחר כך או שלא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שהזמן יאפשר, בהחלט. כן? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שתיים-שלוש מילים מלמעלה על הצעת החוק ולאחר מכן ניכנס לפרטים. הצעת החוק קובעת את הסכום מלמעלה וחלוקת הסכום תיעשה בהתאם למבחני התמיכה, הסכום הוגדל בצורה משמעותית, הוכפל כפי שנאמר כאן. מצוינות בהצעת החוק הפעולות, לפחות הפעולות שלטובתן רוצים שהתקציב הזה יוקצה ויש עניינים נוספים שנציג אותם בהמשך ואנחנו גם נצטרך איזושהי הפסקה קטנה על מנת לנסח כאן את ההוראה לגבי שנת 2025 שתכף נגיע לזה. יש כאן שני רכיבים, יש את התיקון לחוק הנכים והתיקון לחוק התגמולים נפגעי פעולות איבה. אז תיקון לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), להלן חוק הנכים (תגמולים ושיקום), "אחרי סעיף 44א יבוא: תמיכה בפעילות לטובת נכים, תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נכים, ובכלל זה הפעולות המפורטות להלן, ייקבע בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי, סכום שלא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים בשנה: (1) תפעול, בינוי ושיפוץ של מיתקני שיקום, ספורט, תרבות וחברה; פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה; פעולות לשקם קידום, שיפור ומיצוי זכויות. שר הביטחון יקבע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב". "הפרטים, התנאים, הכל ייקבע במבחני התמיכה. "הסכום הנקוב בסעיף זה יעודכן ב-1 בינואר אחת לחמש שנים החל משנת 2031 (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)." יש לנו כאן מידוד אחת לחמש שנים, משרד המשפטים, יש לכם עדיין הערות על הסעיף הזה? << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> נעמה רוט, משרד המשפטים. אנחנו התכתבנו על זה, אבל אני אברר. זו הייתה הערה מגורם אחר אצלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ככל שנשארו הערות על הסעיף הזה, עכשיו זה הזמן כי לאחר מכן לא ניתן לעשות שינויים. "מוסד ציבור המקבל תמיכה לפי סעיף זה יגיש לשר הביטחון, עד 1 בפברואר של כל שנה, לגבי שנת הכספים שקדמה לאותו מועד, דיווח על השימוש שנעשה בכספי התמיכה". הורדתי את "החל משנת 2027" כי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מחייב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה מהשנה הראשונה, 2026. (ה) שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עד 1 במרץ של כל שנה, לגבי שנת הכספים שקדמה לאותו מועד, על סכומי התמיכה שניתנו לכל מוסד ציבור שקיבל תמיכה לפי סעיף זה ועל מימוש כספי התמיכה לפעולות השונות בידי מוסדות הציבור. (ו) בסעיף זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "מוסד ציבור" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב." עד כאן נכי צה"ל. סעיף (2) מדבר על תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. 2. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970‏ (להלן – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), אחרי סעיף 20ב יבוא: "תמיכה בפעילות לטובת נפגעי פעולות איבה ובני משפחות נספים 20ג. (א) תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נפגעי איבה ופעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו, ובכלל זה הפעולות המפורטות להלן, ייקבע בסעיף התקציב של משרדו של השר הממונה, בחוק התקציב השנתי, בסכום שלא יפחת מ־10 מיליון שקלים חדשים בשנה: << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אנחנו יכולים להתייחס לנוסח? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, רק תנו לגמור לפחות את סעיף קטן (א) כדי שתוכלו להעיר על הסעיף כולו. (1) תפעול, בינוי ושיפוץ של מיתקני שיקום, ספורט, תרבות וחברה; (2) קיום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה; (3) פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי זכויות. תיקנו וכתבנו "קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו" כדי באמת לכלול מעגל שהוא לא רק בן המשפחה הספציפי שמוגדר בחוק אלא קרובי משפחה של הנספים במובן הרחב יותר. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> נכון, רק שאת מוציאה את משפחות הנכים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> גם משפחות הנכים לא כלולות באופן ישיר גם בסעיף של משרד הביטחון והמיקוד הוא על הנכה, כאן בסעיף הזה יש לנו את הפן של הנפגעים הנכים. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אילן שריף, משרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כדאי להגיד את השם שזה יהיה לפרוטוקול וגם שאנחנו נדע. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אנחנו ממליצים שייכנסו לכאן כלל המעגלים של המשפחות גם של הנכים ולא רק של הנספים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר גם על משרד הביטחון? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק על הנכים? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> על הסעיף המסוים הזה שלנו. << דובר >> רון רוט: << דובר >> כלומר, השאלה האם גם לעשות את ההפרדה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שצריך לשאול גם את משרד הביטחון מה עמדתו כי הסעיפים הם דומים מאוד כלפי אוכלוסיית הנכים וככל שכאן אנחנו מכניסים באופן מפורש, אז עלול להשתמש ששם הם לא יכולים. נכון שהמיקוד הוא הנכה, אבל ברור שככל שיש – אתן כדוגמה – הופעה לטובת הנכה, ברור שאם בן המשפחה משתתף זה חלק מהפעולה, אבל זו לא פעולה לבן המשפחה כשלעצמו. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> לא, במבחני תמיכה זה לא כך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב כאן בני משפחה, אז לא הבנתי מה אתה אומר. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> זה בני משפחה רק של נספים. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> זה בדיוק החידוד של אילן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בבקשה, רותי. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> עורכת הדין רותי פרמינגר, יושבת-הראש של ועדת החקיקה של ארגון נפגעי פעולות איבה. קודם כל, אופיר, המון תודה על החוק הזה ואני שמחה עליו מאוד, מברכת עליו. אבל אני רוצה שיהיה ברור שיש לנו כאן איזושהי נקודה ייחודית לארגון שלנו וזה אומר שבשונה מארגון נכי צה"ל, אצלנו יש את המכלול של הנפגעים בפעולות טרור. זה אומר שיש לנו נכים, משפחות שכולות, אלמנות, יתומים ועכשיו אנחנו בהליך של אחים. אני חושבת שהמכלול הגדול הזה ואנחנו צריכים לממן, לטפל, לסייע ולעזור בכל צורה שהיא לכל האוכלוסיות הללו, אבל מה שקרה זה שבסוף יוצא מצב – ואני מסכימה עם אילן – שהמשפחה של הנכה, למשל נכה שהוא טראומטי, נכה שהוא פצוע קשה ודרוש סיוע המשפחה שלו, יש כאן איזושהי לקונה מסוימת וחשוב לי מאוד שזה יבוא כאן לידי ביטוי ושלא תצא שגגה מתחת לידיכם. זה דבר אחד. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא נושא הפעולות לטובה, ואני שואלת ובמיוחד שואלת את אילן כי הוא יושב על מבחני התמיכה, האם בתוך הדוגמאות הללו, בפרמטרים האלו, האם אלו מרכיבי מבחני התמיכה? כי הייחוד שלנו בארגון היציג שהוא מטפל בנושא הביטוחים של הנכים והמשפחות. אם זה לא יבוא כאן בתוך הקריטריון הספציפי הזה, אז מה המותר שלנו? מה השוני שלנו מהדברים הנפלאים למשל שעושים משפחה אחת? תבינו, אנחנו כארגון יציג וגם נכי צה"ל חייבים לטפל בכל מי שהמדינה הגדירה אותו כנפגע פעולות איבה ובמיוחד בנושאים האלו של הביטוחים ולכן אני אומרת שאם זה לא יבוא לידי ביטוי בקריטריונים הללו, אז אני כבר אומרת לכם שלא עשינו כלום ולא נוכל לתת מענים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שתדייקו לי, אני רוצה להבין כאחת שהיא די טאבולה ראסה, אני רוצה להבין את האמירה. לפי מה שקראתי בסעיף 20ג (א) כתוב שהפעילות תבוא לטובת נפגעי פעולות איבה ופעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת האיבה גרמה למותו, כלומר אין כאן את בני המשפחה של הפצועים עצמם? לזה אתם מתכוונים? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אי אפשר להכניס את זה? אני רוצה להבין. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא שאי אפשר, אפשר, אפשר לעשות הכל. אני חושבת שצריכה להיות איזושהי הלימה בין מה שקורה במשרד הביטחון לבין מה שקורה במשרד הרווחה. << דובר >> נאוה כץ: << דובר >> מאה אחוז. גם המשפחות שלנו של הלומי הקרב, הנשים, הילדים, גם אנחנו צריכים את המעטפת הזו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבל כי לא יודעים מי את, תגידי את שמך. << דובר >> נאוה כץ: << דובר >> נאוה כץ, אני אשתו של מיכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה עמדת משרד הביטחון בעניין הזה? << דובר >> מור ימין-ברטל: << דובר >> מור מהלשכה המשפטית, שלום לכולם. במבחני התמיכה אנחנו שמים במרכז את הפצוע, פצוע צה"ל, ולכן הנוסח מנוסח בהתאם. מאחר שאנחנו לוקחים הפסקה נוספת ולאחר ששמענו גם את הדברים של כל הנוגע לאיבה, אז נשמח לעשות התייעצות ונשיב מיד לאחר ההפסקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמובן שאם זה ייכנס יהיה צריך להתאים את המטרות כי יש כאן מטרות שמתאימות יותר לנפגע עצמו ולבן המשפחה ולא לבן המשפחה של הנפגע. << דובר >> רון רוט: << דובר >> רון רוט, לשכה משפטית, רווחה. נכון, יעל. מה שגם ניהלנו שיח לא קצר על הדברים האלו והשאלה עד כמה מה שכתוב כאן צריך להגדיר באופן מדויק את מה שאחר כך יהיה במבחני התמיכה. בסופו של דבר זה דבר די חריג שחקיקה ראשית קובעת תוכן של מבחני תמיכה, ואמרנו גם שצריך להשאיר למשרד שממונה על המבחן את חופש התמרון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה מאוד רחב כאן. << דובר >> רון רוט: << דובר >> לכן אני פחות מסכים עם האמירה שיש פעילויות שמתאימות לבני משפחה או פעילויות שלא מתאימות. בסופו של דבר אנחנו קובעים איזושהי מסגרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אני מסכימה איתך ולכן ביקשנו לתקן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני חושבת שאפשר לדבר על נוסח כללי יותר ואפשר לשבת על זה בהפסקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, תמצאו את הנוסח המתאים. אנחנו רק רוצים שתהיה הלימה בין נכים לפצועי צה"ל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסוף הסעיף תוקן בצורה כזו שאומנם אמרנו לטובת נכים, לטובת נפגעי פעולות איבה ובני משפחת הנספים, אבל כתבנו לרבות ובכלל זה הפעולות המפורטות. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אנחנו הצענו לטובת בני משפחה של נפגעי פעולות איבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה ותתאמו ביניכם. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אפשר להגיב לגבי סעיף 1? א1? << דובר >> רון רוט: << דובר >> יש הערה נוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> לגבי סעיף א1 אנחנו מבקשים להכניס את המילה "טיפול". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תפעול, בינוי ושיפוץ של מתקני שיקום. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> פעילויות שיקום, אבל לפני השיקום, טיפול, שתיכנס המילה "טיפול". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתקני טיפול ושיקום? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> לא מתקני. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אילן, זה סעיף קטן (2). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קיום פעילויות שיקום? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> שיקום, טיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פעילויות של טיפול? << דובר >> אילן שריף: << דובר >> כן. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אבל במה זה שונה? בפעילויות שיקום יש גם טיפול. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> שיקום זו מילה מאוד-מאוד כללית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זו בדיוק המטרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני רגע אתה או חברך אמרתם שאתם רוצים רחב ולא לצמצם כדי שתוכלו אתם כמשרד להכניס את הדברים. << דובר >> רון רוט: << דובר >> אני לא חושב שזה יימנע את זה, אבל מבחן תמיכה חדש שייכנס לתוקף שנה הבאה ישים דגש את ההיבט הטיפולי ולכן אמרנו, אנחנו לא נעמוד על זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל הטיפול הוא לשם שיקום הבן אדם. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אבל את כותבת כאן ספורט, גם זה לשם שיקום. << דובר >> רון רוט: << דובר >> אם כי צריכה להיות כאן איזושהי הלימה, או שעושים ככה או שעושים ככה. אם משאירים ספורט ובינוי ודברים כאלו, אפשר לכתוב גם טיפול כי אז נכנסים כבר לאיזושהי רזולוציה אחרת. אם אנחנו רוצים רק את המסגרת הכללית, אז יש כאן גם דברים אחרים שלא בהכרח יש צורך לכתוב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שאם אומרים טיפול, זה מעלה את השאלה איזה טיפול כי אנחנו בחקיקה. טיפול רפואי, טיפול פרא-רפואי, טיפולים פסיכו-סוציאליים, טיפול זו מילה - - - << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> רחבה יותר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתם מבקשים למקד ומצד שני מבקשים לא למקד. << דובר >> רון רוט: << דובר >> אז אני חושב שהסעיף הזה צריך איזושהי רוויזיה כללית אולי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסעיף צריך רוויזיה כללית, מה אתם מציעים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים להצביע היום ולהעביר את החוק הזה ולכן להגיד לא מתאים, זה נורא נחמד, אנחנו רוצים עכשיו תשובות מאוד-מאוד קונקרטיות תוך כמובן התאמה ביניכם למשרד הביטחון. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> שיהיה רק שיקום, או שיש רק שיקום או שנכנסים סעיפים. אם מדובר על ספורט, גם על ספורט אפשר להגיד שיש כל מיני ספורט וזה מאוד-מאוד ספציפי. אנחנו משרד הרווחה, אנחנו לא משרד הבינוי, השיכון או התרבות והספורט, אנחנו משרד הרווחה, אנחנו מטפלים בבני אדם והמילה הזו היא לא סתם מילה. << דובר >> אייל בן שושן: << דובר >> אייל מארגון נכי צה"ל, יועמ"ש. אנחנו כארגון נכי צה"ל מבקשים שהמבחנים כאן יהיו כמה שיותר רחבים. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אין בעיה שיישאר שיקום. << דובר >> אייל בן שושן: << דובר >> שיישאר שיקום. אתם רוצים להוסיף במבחני התת תמיכה שלהם תת סעיף לבני המשפחה? תוסיפו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין את האירוע. מה הבעיה? אני שואלת אותך עכשיו, מה הבעיה להוסיף טיפול? איפה אתה רואה את הקושי? << דובר >> אייל בן שושן: << דובר >> המטרה של מבחני התמיכה שנכתבו בחוק היא לאפשר שימוש רחב ככל הניתן, ואז כשמתחילים להכניס טיפול אז זה טיפול פרא-רפואי או לא טיפול פרא-רפואי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> להפך, הטיפול מרחיב. אתה מוסיף את הטיפול, הוא מרחיב ולא מקטין. << דובר >> אייל בן שושן: << דובר >> שיקום זה כולל בתוכו טיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תענה להערות אגב, תדבר אליי. אתה צודק אם היה כתוב כאן רק פעילויות שיקום וזהו, לא היה כתוב ספורט, תרבות וחברה. אם היה כתוב רק שיקום אתה צודק, כל מילה שתוסיף, גורעת. אני מסכימה איתך. אבל כתוב כאן קידום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה. אז אני בשאלה תמימה לחלוטין שואלת, אם יש לך כבר גם שיקום, גם ספורט, גם תרבות וגם חברה ומבקשים להוסיף כאן טיפול, איפה זה מפריע לך? אם אתה אומר זה מפריע כי זה יהיה פחות כללי, אז אני אומרת שלא נכון כי כבר יש פירוט. אם אתה אומר שזה מפריע לך ברמה העקרונית כי טיפול שייך לקופות חולים, אוקיי, שכנעת אותי. אני רוצה להבין מאיפה נובעת ההתלבטות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> דבר נוסף שחשוב לי לשים עליו את הדגש, הסעיפים קטנים (א) תוקנו בשני החוקים, כתבנו שבכלל זה הפעולות המפורטות להלן, הפעולות הן לטובת נכים ובכלל זה מנינו את הפעולות שהיה חשוב למציעים שיהיו מנויות באופן מפורש, אבל כן אפשרנו גם משהו רחב יותר חוץ מהסיפור של בני המשפחה של הנפגעים - - - << דובר >> מור ימין-ברטל: << דובר >> השאלה האם חייבים להכניס את הטיפול? כי היום המבחנים לא מדברים על הטיפול. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> של הרווחה כן מדברים. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> העניין הוא שאצלנו זה כן קיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ההגדרות כאן לא מגבילות אף אחד. אני לא יודע למה נכנסים כאן לסטרס כזה, אף אחד לא מוגבל כאן ואפשר להמשיך את מה שהיה, זה הכי רחב שיש. אני לא יודע למה צריך להכניס עוד מילים ועוד פרטים. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> הכי רחב, אז תשאיר שיקום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ככל שתכניסו יותר מילים, זה יגביל אתכם יותר. כרגע זה הכי רחב שיכול להיות. << דובר >> רון רוט: << דובר >> נכתוב שיקום אם כך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי שמדבר שיגיד את שמו. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> נעמה רוט ממשרד המשפטים. קודם כל, לעמדתנו להשאיר את שיקול הדעת כמה שיותר רחב כדי לאפשר את הקביעה בתוך מבחני התמיכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה מה שאת אומרת כי משרד הרווחה אמור לקבוע את מבחני התמיכה והוא רוצה שיקול דעת רחב, הוא לא רוצה לצמצם את עצמו. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> אנחנו שותפים לעמדה שלהם שאין צורך לפרט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אומר שזה יעזור לו לכן אני שואלת מה הבעיה של משרדים אחרים? משרד הרווחה, אתם מעלים את המילה טיפול ורוצים להוסיף אותה כי אתם רוצים להצר את היכולת שלכם או להרחיב אותה? << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> שום מילה שתיכתב לא יכולה להצר כי כתוב בכלל זה ולכן בכל מקרה זה יכול רק לפרט, זה לא יכול להצר. לא מדובר בהסדר שלילי. מה שמשרד הרווחה ניסו להגיד ורציתי להגיד שאנחנו שותפים, שאנחנו היינו מעדיפים להשאיר את זה גם בלי הפירוט של ספורט ובינוי וכל הדברים האלו. זה הכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל המציע לא מסכים, ואני אומרת שאני לא רואה נזק על הטיפול כי כתוב כאן "בכלל פעולות אלו". אז נתנו עוד פירוט, אבל זה לא מפריע ולכן אני רוצה לשמוע מי שחושב שזה לא בסדר להוסיף טיפול? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> מיכל, רק שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי, אני נותנת לך. רגע. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא אני, אני לא רוצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז לא לך, היא יודעת לדבר לבד. אבל אני רוצה לשמוע את אלו שחושבים שהמילה טיפול היא לא בסדר והיא תצמצם או תגרע? אני לא רואה איך זה גורע ומצמצם כי יש כאן את המילים "ובכלל זה הפעולות" אז ביקשו משרד הרווחה להוסיף את זה שהוא כרגע המשרד הממונה על מבחני התמיכה, לא רואה בעיה. מי שכן רואה בעיה, מוזמן לדבר כרגע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין בעיה להוסיף אותה, אבל זה חלק מהשיקום וזה גם נכלל ב"בכלל זה". בכלל זה ברור שזה גם טיפול. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> שמי ענבר דוד ואני ראש אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי ואנחנו המשרד האמון על הטיפול - - - << דובר >> אילן שריף: << דובר >> לא במעגלים הנוספים. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> רגע. לא במעגלים הנוספים. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> אבל על זה אנחנו מדברים. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> אבל בכל אוכלוסיית הזכאים, בדיוק כמו משרד הביטחון ואנחנו הגוף שמקביל למשרד הביטחון לאוכלוסייה האזרחית. << דובר >> אילן שריף: << דובר >> ברור, אבל אתם לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תן לה לסיים, סליחה. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> אני נתתי לך לדבר, אז בבקשה. אנחנו גדלנו פי חמש בכמות האוכלוסייה הזכאית וכמו שאמרה קודמתי, עורכת הדין פרמינגר, הארגון היציג של נפגעי פעולות איבה מטפל גם במשפחות כמו יד לבנים וגם בנכים. המחוקק קבע שהם הארגון היציג ולכן חייבים לתת להם את המקום הבטוח שלהם, זה לא דומה לשום עמותה ומשפחה אחת עושה עבודה נפלאה, אני מכירה אותם מהיום שהם נוסדו עוד בחדרה, אתם עושים עבודה נפלאה עם בתיה וינברג, אני עבדתי איתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שמך? << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> ענבר דוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ענבר, אני לא הבנתי איך את עונה על השאלה שאני שאלתי. הבנתי שאת רוצה, אבל זו לא השאלה ששאלתי. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> אני חושבת שאנחנו בחקיקה הזו צריכים לתת את הדעת לשירות משלים לחוק, למדינה, ועל פי חוק האוכלוסייה הזכאית זכאית לטיפולים. אתה לא צריך להיות מתחרה על המדינה על קבוצות תמיכה או טיפול פרטני אלא אתה צריך לתת את מה שהמדינה לא נותנת כי בסוף המשאבים הם מוגבלים ולכן צריך לעשות את זה בשום שכל ואני חושבת שבמתווה השיקום יש מספיק - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את לא ענית. מה אמרת שהתפקיד שלך? << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא נשמע ככה. את נשמעת יותר כמחוקקת כאן. איך צריך להסיט, זה לא התפקיד שלך. התפקיד שלך, נשאלת שאלה מקצועית מאוד להגדרה של התפקיד שלך, את לא צריכה להגיד לנו איך אנחנו צריכים לעשות זה ואיך זה, זו מטרת המחוקק ותפקיד המחוקק. בסדר? את רוצה, את יכולה להתמודד ואחרי זה לחנך אותנו איך לעשות את זה. כרגע זה לא התפקיד שלך. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> אין שם שום דבר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ענבר, שנייה. עזבי את המימון אם צריך או לא צריך, אנחנו לא אוחזים שם עכשיו. אנחנו אוחזים כרגע האם להכניס או לא להכניס את הטיפול. מה שהם אמרו כאן שאתם, ביטוח לאומי, מטפלים בנכים הנפגעים עצמם. << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> ובמשפחות. מי שיש לו פוסט טראומה גם בבני המשפחה שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אני מניחה שכשאתם מטפלים אתם נותנים דברים נוספים שכתובים כאן בחוק ובכל זאת זה כתוב כאן. אני רק שאלתי האם להכניס את המילה טיפול מפריע לך ואת חושבת שזה לא נכון או לא? << דובר >> ענבר דוד: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם לא, תודה רבה, סיימנו את האירוע. אני רוצה לשמוע רק מי שחושב שהמילה טיפול לא צריכה להיות כאן ואני רוצה להתקדם הלאה כי יש לנו עוד להצביע על החוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מפריע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא צריך. הוא לא - - סתם מיותר ולא צריך, סתם אנחנו נתקעים בזה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני רוצה לדבר. כולם כאן יושבים ואשכרה בדיחה מה שהולך כאן כי לא שמעתי פעם אחת הלומי קרב כאן. פעם אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. אבל שמענו בלי סוף הלומי קרב, באמת. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> לא, לא. אז אל תזלזלו בזה כבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי מזלזל בך? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אל תזלזלו. כולכם מדברים כאן שטויות, על מה אתם מדברים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא מדברים שטויות. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> יש לי שאלה. את רואה כאן בן אדם? תסתכלי, יש כאן בן אדם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רואה אותך. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אז מה קורה לכם כאן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רואה אותך. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> מה קורה לכם? תענו רציני, למה אתם לא מדברים על הלומי קרב? כולם כאן מבלבלים לי את המוח, סליחה על הביטוי, אין מה לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני לא יכולה לסלוח. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> מה נעשה, - - היו כאן איזה 62 הלומי קרב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שמך? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> עומר אמסלם. את יודעת מה זה 62 הלומי קרב מתאבדים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עומר, שמעתי אותך. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> ואף אחד לא מדבר כאן על הלומי קרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עומר. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אופיר, אני שאלתי אותך לפני שהתפרצתי, פעם אחת מישהו דיבר חוץ ממך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כולנו דיברנו. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אתם מדברים על פוסט טראומטיים. אנחנו לא פוסט טראומטיים, הלומי קרב, תגובות קרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עומר, לא מדברים לא על פוסט - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אתם - - הוועדה הזו לא קשורה גם אלינו? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אני חושבת שזה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עומר, אני אומרת עכשיו לפרוטוקול, אנחנו מתייחסים גם להלומי קרב ואולי לא גם אלא בראש ובראשונה אליכם. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הוועדה הזו קשורה אלינו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי שהיא קרובה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אז למה אף אחד כאן, חוץ מאופיר, לא אמר הלומי קרב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, אני אמרתי הלומי קרב לא פעם ולא פעמיים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> איפה? מכאן, מכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, מה מכולם? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> למה הלומי קרב לא מוזכרים? ככה, בגלל זה אנחנו מתאבדים כי אף אחד לא רואה אותנו. את צריכה להבין את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אין לכם נציגות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מבינה את זה ואמרנו וגם אופיר אמר ואמרנו כולם, אנחנו נפרסם בימים הקרובים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אף אחד לא אמר. אף אחד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, אבל אני לא מנהלת עכשיו משא ומתן. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - לא מעניין אותך, זה לא מעניין אותך? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעניין אותי, מי אמר לא מעניין אותי? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אז אל תדפדפי אותי ככה, תעשי לי טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא דפדפתי אותך. אני מזכירה שיש כאן בעיקר הלומי קרב, אבל יש כאן גם משפחות שכולות. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אין בעיה, אבל אף אחד מכם לא אמר הלומי קרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> כאילו למה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם לא משפחות של הלומי קרב, הילדים שלנו שרוצים לקחת אותם. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> זו ועדה שקשורה אלינו גם, זו ועדה שקשורה גם אליי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ובשביל זה הדיון, אנחנו רוצים להכניס בסעיף 20ג (א) גם משפחות של נפגעים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> נפגעים. איזה נפגעים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם, גם הלומי קרב. אתם נמצאים בתוך. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> למה את לא אומרת הלומי קרב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אני ממשיכה. אנחנו ממשיכים להקריא? << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> תמשיכי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה יודע למה לא אומרים הלומי קרב? כי הם לא יודעים מה זה הלומי קרב. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הצגה אחת שלמה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נלמד אתכם. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> כולכם שחקנים בהצגה אחת שלמה, בדיחה - - אתם חתיכת - - גועל נפש. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> מיכל, יושבת-הראש, אני רוצה להגיד משהו בעניין הטיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, רותי. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אני מתנגדת להכניס את המילה טיפול ואגיד לכם למה. הטיפול ניתן על ידי המדינה, בואו לא נתבלבל, אנחנו הארגונים נותנים את המעטפת מסביב, מה שהמדינה נותנת זה כמו שתגידי עכשיו שאני צריכה לתת קצבת נכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל המדינה לא נותנת טיפול למשפחות. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, המדינה נותנת טיפול ואני לא יכולה להחליף בארגון את הזכויות שמתקבלות על ידי המדינה ולכן אני לא רוצה להיבחן האם אני - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי, את יודעת מה הבעיה? אתם אומרים כאן דבר והיפוכו. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי מחד אופיר כץ וגם אחרים אומרים כאן שבכל מקרה אתם יכולים להכניס טיפול, ואת אומרת שאת לא רוצה להכניס טיפול כי אני לא רוצה שיתנו טיפול. אז תחליטי, אז אפשר להכניס או אי אפשר להכניס טיפול? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, לא. אני אגיד לך, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תגידי לי כי לפי מה שאמרת עד עכשיו אפשר להכניס וכולם כאן בחדר אמרו זה רחב, כתוב כאן בכלל זה פעולות כך וכך, כלומר אפשר להכניס גם טיפול, נכון? זה מה שנאמר? אני הבנתי נכון? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכים עם משרד המשפטים כי היא אומרת שזה לא מצר, אני לא רוצה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אופיר, אפשר להכניס טיפול או אי אפשר להכניס טיפול? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא להכניס את המילה טיפול, האם חלק ממבחני התמיכה יכולים לכלול את הטיפול? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> יכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי, יכולים או לא יכולים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם זה מה שיחליטו במבחן התמיכה, שיכניסו. שיקול דעת שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאני אומרת. ברמת העיקרון אפשר להכניס טיפול, ולכן השאלה שלי אם אפשר להכניס טיפול, אז ההסבר שלך שאת לא רוצה שיכניסו טיפול כי טיפול אסור להם לעשות כי זה של המדינה, את אומרת דבר והיפוכו. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, אני אסביר לך מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה לא? זה מה שאת אומרת. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> כשכתוב כאן בהאי לישנא קיום פעילויות שיקום ובכלל זה שיהיה טיפול, טיפול רגשי, ספורט וכל מה שקשור בזה, אז תני להם להיכנס, לצלול ולעשות זום אין. אני לא רוצה שיהיה כתוב כמילה נפרדת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כרגע זה לא כתוב. הם ביקשו להכניס, לא צריך להכניס את זה. אם הממשלה חושבת שצריך להכניס את זה במבחן תמיכה, שיכניסו, זה שיקול דעת שלהם. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> בדיוק, אני מסכימה עם חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה רותי, שמענו. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת שוב שמה שרותי אמרה זה לא מה שאתה אמרת. רותי אמרה שהם לא רוצים שיכניסו טיפול בתוך מבחני התמיכה כי זה תפקיד המדינה ולא של הארגונים. זה מה שהיא אמרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שרותי אחרי זה תשבור את הראש על מבחן התמיכה מולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. לכן אני אומרת שאם טיפול לא מפריע, אני לא מבינה מה זה קשור לחוק, אבל מכיוון שאתה מציע - - - << דובר >> אייל בן שושן: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, זה מרחיב את מבחן התמיכה, טרמינולוגית להוסיף את המילה טיפול זה מרחיב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר ואתה מציע אופיר, אני אקבל את מה שאומר, אבל אני רוצה שיירשום בפרוטוקול שמותר להכניס גם טיפול כי זה מה שכולם מסכימים. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> טוב שהגענו להבנה הזו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שזה יהיה בלי טיפול, אבל שבפרוטוקול יהיה כתוב שבהחלט חלק מהפעילויות זה גם טיפול. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> משפט נוסף בקשר לאפשרויות ולסוג הטיפולים, מאחר ואנחנו אחרים קצת במהות שלנו מארגון נכי צה"ל, אני כן מבקשת, חלה עלינו חובה שכתובה בחוק לטפל בנושא הביטוחים. הייתי רוצה שזה גם יהיה חלק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, זה מגביל את העמותות האחרות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל למה זה לא פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי? << דובר >> קריאה: << דובר >> מיצוי זכויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה חלק מהכל. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, זה לא חלק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> למה זה לא חלק? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> זה לא חלק, אני אסביר לכם למה. סליחה, חברים שלי אהובים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רותי, את לא יכולה לקחת הכל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי כתוב לך בסעיף 20א(3) "פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי זכויות". << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> ובכלל זה ביטוחים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא צריך בכלל זה. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> למה? << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> רותי, את לא רוצה להכניס את זה בחוק כי זה שירות שאת נותנת. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אבל אני מחויבת. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> ואם מחר את לא תוכלי להשיג פוליסה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עידן ורותי, אל תדברו ביניכם. תודה. אנחנו רוצים להמשיך להקריא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז הנוסח נשאר כמו שהקראתי אותו עם כוכבית על בני משפחה של הנפגעים. "השר הממונה" – שתכף נקרא את ההגדרה שלו – (ב) שר הביטחון יקבע מבחנים לתמיכה במוסד ציבור כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. (ג) הסכום הנקוב בסעיף זה יעודכן ב־1 בינואר אחת לחמש שנים החל משנת 2031 (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). (ד) מוסד ציבור המקבל תמיכה לפי סעיף זה יגיש לשר הממונה, עד 1 בפברואר של כל שנה, כאן יורד החל משנת 2027 אלא – (ה) לגבי שנת הכספים שקדמה לאותו מועד, על סכומי התמיכה שניתנו לכל מוסד ציבור שקיבל תמיכה לפי סעיף זה ועל מימוש כספי התמיכה לפעולות השונות בידי מוסדות הציבור. (ו) בסעיף זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; "מוסד ציבור" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב." קראנו את ההגדרות בסעיף הקודם, הגדרה נוספת שיש כאן היא השר הממונה שזו סוגייה בפני עצמה שהיו דיונים רבים מחוץ לכותלי הוועדה. "השר הממונה" – השר שהביטוח הלאומי נמצא בתחום אחריותו או שר אחר שהסמיכה הממשלה." ונוסיף שלעניין מבחני התמיכה לשנים 2025 ו-2026 – שר הרווחה והשירותים החברתיים כי כרגע זה משהו מצוי בתחום סמכותו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הם כבר עבדו על מבחני התמיכה לשנים 2026-2025 ולכן בשנים האלו זה יישאר במשרד הרווחה ולאחר מכן זה יעבור למשרד שאחראי על הביטוח הלאומי שכרגע זה משרד העבודה, וככל שהביטוח הלאומי יעבור, זה יעבור יחד איתו או שר אחר שהסמיכה הממשלה, אם היא תסמיך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, רק שם. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> שלום, דבורה ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של משרד העבודה. היה לנו חשוב לסייע לוועדה שהחוק יעבור בקריאה ראשונה. בהתחלה הבאנו התנגדות לכך ששר העבודה יהיה אחראי על המבחנים מכיוון שזה לא מבחנים שהמשרד טיפל בהם עד עכשיו. יש חשיבות להמשכיות פעילות הממשלה בעניין זה ושלא תהיה חס וחלילה תקיעה של המבחנים בגלל העברת המקל. ולכן הגענו להסכמות עם משרד הרווחה לכך שהשר הממונה יהיה השר שהסמיכה לכך הממשלה, כך שבמהלך 2026 הממשלה תסמיך שר שיהיה אחראי, אם זה יהיה משרד העבודה, תהיה העברת מקל מסודרת במסגרת החלטת הממשלה. אם זה יהיה משרד הרווחה אז הוא ימשיך, אם משרד אחר אז גם תהיה העברת מקל מסודרת וזה כולל לא רק את התקציבים הקשורים למבחן התמיכה עצמו אלא גם מערכות – אנחנו עוד לא מבינים במה זה כרוך – כוח אדם, מערכת שמפעילה את המבחנים וכיוצא בכך, ולכן חשוב לנו שזה יהיה רק השר שהסמיכה הממשלה, בלי השר שהביטוח הלאומי נמצא בתחום אחריותו. << דובר >> רון רוט: << דובר >> אני לא מבין למה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה קורה אם הממשלה לא הסמיכה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חייב ברירת מחדל, בהחלט. אני איתך לגמרי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני שואל אותה מה שהיא רוצה. אני שואל, אם הממשלה לא הסמיכה שנה וחצי נגיד? << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אז במהלך 2026 ייכתב בתוך הצעת החוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כתבנו 2025-2026 יהיה אצלם ואז יעבור אליכם. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> במהלך 2026 הממשלה חייבת להסמיך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שנתיים זה מספיק זמן התארגנות למשרד ממשלתי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא ממשרד העבודה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדרך כלל. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אנחנו חושבים שנכון שהממשלה תקבל את ההחלטה בקשר לעניין הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, יש לכם את האופציה הזו. << דובר >> רון רוט: << דובר >> זה או-או, נכון? זה או שר הביטוח הלאומי - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש את האופציה, זה בנוסף. 2026-2025 יהיה אצלם ואחרי זה עובר אליכם אלא אם כן הממשלה החליטה משרד אחר. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אני שוב אומרת וכמובן שחברי הכנסת אתם הריבון, אבל לדעתנו על מנת שהדברים יעברו ויעשו באופן מסודר, חייב וחשוב שתהיה החלטת ממשלה ולא לקבוע את ברירת המחדל הזו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז האופציה קיימת, ככל שהממשלה תעשה את זה מהר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא יכולה בלי ברירת מחדל. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אז למה משרד העבודה ולא המשרד שמבצע את הפעילות היום? ברגע שאת מעבירים למשרד אחר ודברים לא מועברים באופן מסודר, קיים חשש שדברים ייפלו באמצע. << דובר >> רון רוט: << דובר >> למה שהם לא יועברו באופן מסודר? הדברים יועברו באופן מסודר. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אבל דבי מכירה את ההליכים האלו קצת יותר ואני חושבת שאנחנו צריכים להקשיב לה אם היא מעלה את הנושא. << דובר >> דבורה ספיר אליעזר: << דובר >> אנחנו לקראת שנייה ושלישית, אני מציעה שזה ייכתב כך. << דובר >> רון רוט: << דובר >> הסיבה שמשרד הרווחה אחראי כבר כעשור על מבחני התמיכה האלו היא כי הביטוח הלאומי היה בתחום אחריותו של שר הרווחה והדבר הזה השתנה ולכן זה הדבר הטבעי, שזה יעבור למשרד שהשר הממונה עליו הוא השר שממונה גם על הביטוח הלאומי וכאן יש גם את האפשרות האחרת שהממשלה תסמיך שר אחר. דבר נוסף שחשוב לדעתי להזכיר כי הוא קשור להיערכות שדובר עליה, כרגע לפי הנוסח עד סוף שנת 2026 משרד הרווחה. אני חושב שחשוב שיהיה כתוב שכבר במהלך 2026 הדברים יועברו כי אחרת מה יקרה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא יועברו. << דובר >> רון רוט: << דובר >> בדיוק, כי המבחנים של שנת 2027 - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את זה צריך לכתוב בחקיקה? נו באמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו באמת, אתם משרד ממשלתי, או שתבקשו החלטת ממשלה שתחליט. זו לא חקיקה. << דובר >> רון רוט: << דובר >> המבחנים של שנת 2027 מפורסמים כבר בשנת 2026 ואז זה שוב יפורסם על ידי משרד שלכאורה לא אחראי על הדבר הזה, בגלל זה אני אומר את זה. אני לא יודע אם צריך להגיע עד סוף שנת 2026. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רון, אני חושבת שדווקא כתבנו, לעניין מבחני התמיכה לשנים 2025 ו-2026, תפסנו את זה דרך מבחני התמיכה. זאת אומרת, לפי הנוסח הזה אתם כבר לא השר הממונה על מבחני התמיכה של שנת 2027 ולכן תפסנו את זה דרך מבחני התמיכה. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> יושבת הראש, אני רוצה משפט אחד לפרוטוקול. ארגון נפגעי פעולות איבה שנים, שנים מבקש ממשרד הרווחה לייחד בקריטריונים שלכם את המצב שלנו. אני מוחה נגד זה שזה לא נכנס כביטוח, אבל אני מבקשת, חבר הכנסת כץ, לנו זה חשוב כי הוצאנו כל כך הרבה מכתבים בבקשה הזו כי אנחנו צריכים לייחד לזה המון תקציב, לנהל את כל נושא הביטוחים, ואם זה לא יבוא במסגרת מבחני התמיכה, אנחנו יוצאים נפסדים וחשוב לי שזה יהיה בפרוטוקול הוועדה כי אנחנו ביקשנו להכניס את זה, אתם לא מכניסים, אז לפחות שתבינו שזה קריטריון משמעותי מאוד, מייחד אותנו וייחודי לנו כארגון יציג. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> כי אנחנו יחידים. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> נכון. זה לא בסדר שאנחנו לא בפנים. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> רק אנחנו וצה"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות ונחזור ב-14:05. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 14:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היינו בשלב ההקראה, אז בבקשה היועצת המשפטית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> היו לנו שתי נקודות שרצינו לדבר עליהן. נקודה אחת זה העניין של בני המשפחה של הנפגעים ואולי כדאי שמשרד הביטחון וגם שרית מביטוח לאומי, תגידו איך אתם רואים את זה? אני רוצה להסביר, כלפי נכי צה"ל, זה ארגון של נכים וזה ארגון אחד. לגבי נפגעי פעולות איבה, הייחוד שלו זה שארגון נפגעי פעולות איבה מייצג את הנכים וגם את בני המשפחה של הנספים ולכן הם מחוברים יחד ואולי יהיה נכון יותר להפריד לסעיף קטן נפרד את בני המשפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו, ואז לדבר בשני המקומות באיבה וגם בנכי צה"ל על הנכים. בגלל שבאיבה יש את התוספת של בני או קרובי המשפחה של הנספה וזה לא בני משפחה במובן המדויק של החוק, אלא משרד הרווחה הסביר לנו שקרוב משפחה יכול להיות במעטפת קרובי משפחה נוספים שהם לאו דווקא בן המשפחה המוגדר בחוק, אז לעשות להם סעיף קטן נפרד ולהגיד שאותן הוראות שהחלנו יחולו גם על קרובי המשפחה של הנספה ונפגעי פעולות איבה. זה דבר אחד. הדבר השני שדיברנו עליו הוא עניין הטיפול. << דובר >> נאוה כץ: << דובר >> סליחה, אני רוצה שתחזרי. אני רוצה להבין למה משפחות הנפגעים לא יכולים להיכלל בתוך החוק הזה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נציגי המשרדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם ייכללו. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> זה מימון של בתי הלוחם, זה לא זכויות פרט. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> מיכל, אם אפשר אני אשמח גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו חייבים לסיים. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> אני יושב כאן בשקט כבר שלוש שעות וזה משהו שבוער בי כי שמענו פה כל כך הרבה דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגיד את שמך לפרוטוקול. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> משה עדיקה, אני לוחם ביחידה מיוחדת, נפצעתי לפני שנה באיו"ש. שמענו פה כל כך הרבה דברים, חלק קשורים אליי וחלק לא וזה הזמן גם לשאול, אני מצטער אם נפגעת ממני, אבל עניין המשפחות בוער בי כי אני אבא לשני ילדים שאחד מהם הוא על הרצף האוטיסטי ואם משרד הביטחון לא עוזר לי, תודה לאל שיש את בית הלוחם כי בית הלוחם הציל לי את המשפחה. בית הלוחם נתן לי מענה לילד עם צרכים מיוחדים שמשרד הביטחון לא עשה, אז זה הזמן לומר לכם תודה רבה על זה וזה מאוד חורה לי וכואב לי. אני מאוד-מאוד רגוע ובדרך כלל לא כזה, אבל אני אחרי 400 ימי מילואים וחודש הבא אני הולך לעוד 150 יום נוספים עם הפציעה ולהיות פצוע קשה ולחזור לחברים שלי להילחם זה מה שהציל לי את הנפש. אני משאיר בבית אישה, אני לא יודע אם היא אריה או לביאה, אני קורא לה מפלצת במובן החיובי כי בלעדיה לא הייתי שורד דקה את מה שאני שורד. בית הלוחם נתן לי את המעטפת שאני צריך לקבל, לי ולמשפחה שלי. אני לא מבין איפה משרד הביטחון ואני לא מבין איפה הדבר הזה עומד כאן בחוק. לא הבנתי שום דבר, אני מצטער, קטונתי, אני בן אדם פשוט, הערבית שלי אפילו טובה יותר מהעברית. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> זה לא קשור למשרד הביטחון, זה קשור לנפגעי פעולות איבה. ארגון נפגעי פעולות איבה מכיל תחתם גם את משפחות הנספים, למשרד הביטחון יש אגף משפחות שכולות ואגף של פצועי צה"ל. בעבר, לפני מספר שנים, זה היה אגף משולב כמו אצלם. אחרי האירוע של שאר ישוב קרתה איזוהי דינאמיקה מסוימת והחליטו להפריד בין האגפים האלו. במקרה הוויכוח הזה זלג אלינו, אבל הוא לא קשור אלינו כי בניגוד למה שאתה אומר זה לא זכויות הפרט אלא עלויות של מימון בתי הלוחם. הם, נפגעי פעולות איבה מטפלים גם במשפחות שכולות וגם בפצועים שלהם. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> אני רוצה להסביר ולהבהיר משהו אחד. קודם כל, אני מכבדת את מה שאמרת ומוקירה את פועלך. צריך להבין, הצעת החוק הזו איננה מטפלת בזכויות שמשרד הביטחון או הביטוח הלאומי צריכים לתת למשפחות, אלו שני דברים שונים. אנחנו נלחמים כאן חודשים וגם חברי הכנסת כל הזמן לא מרפים למצות את הזכויות ולהוסיף זכויות. זה משהו אחר, אנחנו מדברים על הארגונים. אנחנו הקמנו את הארגונים על מנת לסייע לחברים הנכים. ארגון נכי צה"ל לנכים שלו ואנחנו לנכים שלנו. אצלנו, בארגון נפגעי פעולות איבה, אסביר לך את זה בהכי פשוט, אני נפצעתי בשנת 1967, נכנסתי לשדה מוקשים ואיבדתי רגל. לאחר הפיגוע במינכן הקמנו את הארגון אצל חנה מרון בבית עם אלמנות מינכן לא כדי להוסיף לנו זכויות כי אם אנחנו רוצים זכויות זה מול ביטוח לאומי, ואתם מול משרד הביטחון. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> לא חושב שהבנת את מה שאני אומר. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> רק תן לי לסיים. כאן אנחנו רוצים להגיד שאנחנו רוצים לדאוג לנכים עצמם. אין מחלוקת שהמעגל שתומך בנכה הוא מעגל שחשוב גם להתייחס אליו, אלא שכאן יש מבחנים והמבחן, אדוני, אם אתה תעשה פעולה לנכים - - - << דובר >> רון רוט: << דובר >> את מתכוונת למבחני התמיכה? << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> כן, מבחני התמיכה. אני אומרת לך שאני עושה וכשאני עושה פעילות לנכה ולמשפחה שלו זו פעילות לרווחתו, אבל הכותרת הראשית היא פעילות לנכה. לנו יש משפחות של נרצחים ויתומים ואנחנו עושים את הפעילות שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם לנו יש. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> לא, לא. אבל ארגון נכי צה"ל לא מייצג אותם, ארגון נפגעי פעולות איבה כן מייצג אותם. לחללי צה"ל יש את ארגון המשפחות השכולות של אלי בן שם ואת ארגון אלמנות צה"ל ויתומי צה"ל, אלו שני ארגונים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> חבל שרפי ארווס לא כאן כדי לענות לך על הטיפול והשיקום של המשפחות השכולות. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> שלושת הארגונים של צה"ל הם תחת הפיקוד שלנו. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> ואתה לא מבין משהו אחד, שאנחנו כאן, הלומי הקרב שנמצאים כאן כרגע לא מוזכרים בשולחן וגם כשהלכתם לצד לא הזכרתם. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> תאמין לנו, גם לנו יש הלומי קרב, אזרחים שראו וקוראים להם פוסט טראומטיים. << דובר >> רות פרמינגר: << דובר >> הלומי טראומה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> שהלכתם לצד לא הזכרתם את המשפחות שלנו והמשפחות שלנו גם צריכות טיפול, אדוני היקר. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> מסכים איתך באלף אחוז. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> יפה. הילדים שלנו בעצמם מאיימים עלינו שהם רוצים להתאבד, אני מבקש ממכם שתעלו את זה גם. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> אתה כל כך צודק, אני אסביר לך דבר אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אי אפשר להסביר. חברים, אנחנו לא נתקדם. לא צריך להסביר. אני רוצה להגיד משהו ברור מאוד, יש לנו כאן ויכוחים וימשיכו להיות לנו ויכוחים. אני רוצה לומר משהו למשפחות הנפגעים, בין אם הלומי קרב, פצועי צה"ל פיזית או בנפשם, המשפחות בעיניי הן חלק בלתי נפרד מהאירוע, לא רק כלוואי לנכים אלא הן נפצעו ועידן אנחנו יכולים להתווכח וזה בסדר גמור להתווכח, בעיניי הן נפצעו לא פחות. בסוף הם נפצעים, מעבר להיותם גוף תמיכה לפצוע, הן בעצמן פצועות מהאירוע ומגיע להן את המקום והתמיכה שלהן ועל זה לפחות אין וויכוח. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> אני חייב להשלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תשלים, אבל אנחנו חייבים להתקדם. החוק כאן, מה שהגענו להבנה הוא שיהיה כתוב נכה כי החוק הוא חוק לנכים, בין אם נכי צה"ל ובין אם נפגעי פעולות איבה, כשברור – והנה אנחנו אומרים את זה לפרוטוקול, הפרוטוקול הוא חלק מהחוק – שגם משפחות של נפגעים, הלומי קרב, פוסט טראומה ופצועים גם יהיו חלק מהאירוע. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> רק לא דתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נגיע גם לדתיים. לכן כך זה יהיה, כלומר, בחוק עצמו יהיה כתוב נכים, אבל ברור מאליו כמו שקורה היום ואני מקווה שיותר מכך, תהיה גם פעילות למשפחות. << דובר >> נאוה כץ: << דובר >> אז מיכל, את מתחייבת לשבת כאן ולחוקק חוקים גם למשפחות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מתחייבת להיות כאן בשבילכם עבור כל דבר, ויש כאן גם את אופיר שיש לו לב, כוח ורצון ואנחנו כאן בשבילכם, אנחנו לא כאן בשביל סתם לדבר ולבלבל את המוח לאנשים אלא כן לעשות שינוי משמעותי להלומי הקרב, לפגועים בנפש וגם לפגועים בגוף. זה האירוע. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> בשורה התחתונה מיכל, לא התכוונתי לבוא בטענות לאף אחד. מי כמוני יודע כמה הדבר הזה חשוב, זה חשוב לי וגם לבית הלוחם שהחוק הזה יעבור ויעבור כמה שיותר. הכוונה שלי הייתה לזרז את זה כי אני חושב שבית הלוחם צריך את הכסף הזה בשביל לעזור לנו, בסופו של דבר הכסף הזה לא הולך לכיס של אף אחד כאן אלא זה במטרה לעזור לי, למשפחה שלי ולעוד אלפים כמוני. זו הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> משה עדיקה: << דובר >> לא התכוונתי - - בחוק שום דבר או משהו כזה אלא רק לזרז את התהליך הזה כי אנחנו יושבים כאן כבר שלוש שעות ולא הגענו לשום דבר עם ויכוחים על טיפולים או שיקומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגענו, ואנחנו מתקדמים ועוד רגע נצביע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הגענו, התקדמנו, - - בסדר, אבל היום נצביע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכל בסדר. כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לסיכום, כמו שאמרה מיכל, נכה ובנפגעי פעולות איבה את בני המשפחה של הנספים, שזה יהיה קצת רחב יותר נפריד אותם לסעיף קטן נפרד. להוראה לגבי שנת 2025. אתם תשאירו לנו לנסח את זה בצורה המדויקת. העיקרון הוא שלסכום שכבר חולק לפי מבחני התמיכה יתווסף ההפרש בין מה שכתוב לנו בהצעת החוק – 150 לנכי צה"ל ו-10 מיליון לנפגעי פעולות איבה, לבין מה שכבר חולק לפי המבחנים הקודמים וזה יהיה על כל הפעולות שהקראנו – בינוי, רווחה ושיקום, כל מה שכבר הקראנו, על הפעולות האלו שבוצעו בתוך שנת 2025, מתחילת שנת 2025, זה העיקרון השני. אני חושבת שזהו. אנחנו אומרים שיתווסף ההפרש והוא יהיה על פעולות שבוצעו לפי הצעת החוק הזו, לפי החוק הזו, כולל הפעולות החדשות, כולל הבינוי, שבוצעו מתחילת שנת 2025 ועד סוף 2025, זה רק הפער הזה. דבר נוסף, התיקון למבחני התמיכה, הרי צריך לפרסם תיקון למבחני התמיכה הקיימים לשנת 2025, אנחנו נגביל את הפרסום שלהם על ידי שר הביטחון ועל ידי שר הרווחה עד לאמצע נובמבר של שנת 2025 כדי להבטיח שזה יוצא לפועל כי הכל מותנה בכך שיהיו מבחני תמיכה שיאפשרו את ההוצאה של זה לפועל לגבי הפעולות החדשות, לכן נקטום את הזמן עד 15 בנובמבר של שנת 2025 לפרסום מבחני התמיכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> הערה קטנה ממשרד המשפטים, דיברנו על כך קודם וחשוב לי להגיד גם בוועדה, תכולה רטרואקטיבית בתמיכות זה דבר שהוא חריג ככלל כשמדינה מחליטה להקצות כסף מכאן ואילך לשם עיקרון השוויון. הרי אם אנחנו נותנים על פעילויות שכבר נעשו, גופים שרצו לעשות את הפעילות החשובה והמבורכת הזו לא יכלו בזמן אמת לדעת שהם יוכלו לקבל על זה כסף מהמדינה ועכשיו אנחנו מבינים בדיעבד למי שכבר ביצע את הפעילות, לא יכולים לתמרץ אף אחד בדיעבד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז את רוצה שנחזיר את הכסף לאוצר? חבל. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> ההפך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מה הפתרון? << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> הצענו שאם אפשר יהיה מכאן ואילך ושכסף יעבור לשנים 2026 ו-2027, הבנתי שזה בעייתי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לעשות את זה, ניסינו. << דובר >> רפי כהן צמח: << דובר >> גם מי שביצע לא ידע שהוא יקבל. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> הצגתי את הקושי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד המשפטים, לפי מה שאני מבינה יש לזה חריגים. כלומר, אני מסכימה איתך. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> יש לזה חריגים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל השוויון הוא ערך חשוב מאוד, אבל הוא לא ערך בלעדי ובסוף נעשו כאן פעולות משמעותיות, טובות וחשובות למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ולכן אני מניחה שזה נכנס בגרון ואפשר לבלוע את זה למרות היעדר השוויוניות. << דובר >> נעמה רוט: << דובר >> יש לזה חריגים, כן היה לי חשוב להגיד את הקושי, כמובן שאין כאן איזושהי מניעה משפטית וזו חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מבינים את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> להצעת החוק יש מקור בהיבט התקציבי? << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> אייל ברוך, משרד האוצר. עלות הצעת החוק היא 84 מיליון שקלים, היא מתואמת עם הממשלה, המשלה תיעדפה את הוצאותיה ויש מקור תקציבי להחלטה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> יש כסף לדתיים בממשלה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כלומר, הממשלה תומכת בהצעת החוק ובעלות התקציבית של הצעת החוק ולכן הצעת החוק אינה הצעת חוק תקציבית? << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> נכון, בניגוד למה שאמרנו בדיון הקודם. << דובר >> אלמוג: << דובר >> אלמוג, מהחשב הכללי במשרד האוצר. אני רוצה להוסיף שתיקון מבחני התמיכה הוא קריטי וחשוב ובלעדיו לא נוכל להוציא את הכסף, גם לא ברטרו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בגלל זה הגבלנו בזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, 15 בנובמבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה חשוב ושכולם יבינו שבהיעדר תיקון מבחני התמיכה, לא יודע, תיפול, לא תיפול, יהיה, לא יהיה, לא יתקנו את מבחן התמיכה, לא נוכל להוציא את הכסף הזה בגין 2025. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ולכן גם קצבנו זמנים ואתם מתבקשים לפרסם עד נובמבר 2025. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרדי הממשלה, קחו לתשומת ליבכם, אצלכם. סיימנו? אנחנו יכולים להצביע? << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> עם כל הכבוד, נתתם להם את החסות, אנחנו לא באים לגרוע שיקום אלא להוסיף שיקום. כולם כאן דיברו על כמה בתי הלוחם עוזרים להם, אתם מבינים שלנכי צה"ל דתיים אין בתי לוחם ולכן אין להם שיקום. באנו להעביר את הזמן, הכל בסדר, סגרנו - - - << דובר >> רון רוט: << דובר >> גברתי, אם אפשר הערה קטנה לפרוטוקול ודובר גם קודם, מבחן התמיכה החדש, לא המבחן שיפורסם כרגע עד נובמבר אלא מבחן התמיכה שיהיה משנת 2026, הוא מתייחס לבני משפחה לא רק של נספים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. אמרנו את זה. << דובר >> רון רוט: << דובר >> אני לא יודע מה הנוסח יגיד בסופו של דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו יודעים מה הנוסח יגיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הסברנו. הנוסח יגיד נכה ונפגע פעולות איבה זו המהות, ולגבי פעולות איבה יהיה סעיף שיכיל את משפחות הנספים לתוך האירוע, כאשר ברור לכולנו כמו שהיה היום ויהיה עוד יותר אחר כך, יחול גם על בני משפחות של נכים, נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. << דובר >> אברהם זרן: << דובר >> אברהם זרן, חבר ארגון נכי צה"ל, אם אפשר שנייה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> אברהם זרן: << דובר >> נקודה אחת שחשובה לי כי היו כאן קולות רבים נגד ארגון נכי צה"ל, וכמה הוא עוזר או לא עוזר ואני רוצה לענות לחברי כאן שאני לא זוכר את שמו. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> ממצוינים בישראל, השם שהרבי נתן. << דובר >> אברהם זרן: << דובר >> אני בשנה וחצי האחרונות לא הייתי בבית ואני מחבר את זה למה ששמעתי פעמים רבות בארגון, שהארגון חרט על דגלו שמשפחת הנכה היא חלק בלתי נפרד ממנו ושנה וחצי לא הייתי בבית – אני מתלבט כמה ישיר לעשות את זה – שנה וחצי לא הייתי בבית כי שמתי לעצמי בראש. הייתי בקבע בחיל הרבנות וראיתי דברים שאני לא מאחל לאף אחד לראות, ומי שנפגע יותר ממני אלו הילדים שלי ואשתי. בהקשר של מה שאמרת, אני שם לב שיש אנשים רבים שמרבים לדבר כמה לא מקבלים ולא עוזרים להם ואני יכול להגיד כי הגעתי מבית דתי וכמעט חרדי בהגדרות ובדרכים שלו, אני נשוי ואשתי דתייה ובכל התהליך שקרה לנו, אני אומנם לא יצאתי מהדת כי זה משהו שלי אישי, אבל ארגון נכי צה"ל פנו אליי מידיעה ומתוך הכרה שהם מכירים את המשפחה שלי. בתכנית שעידן הזכיר מקודם של עוז וגבורה ואני חייב להגיד ספציפית על התכנית הזו, אבל בכלל ביחס של בית הלוחם וארגון נכי צה"ל למשפחות, אם לא היה את הדבר הזה, אני לא חושב שהייתי נשאר נשוי ולא קרוב לילדים שלי היום בכלל. העיקרון של התכנית הזו ומה שהם התחילו לעשות זה לאנשים חרדים ודתיים – ואנחנו יודעים את זה ואני יודע את זה – קשה לפנות. אתה אמרת את זה בעצמך, קשה לבוא ולהגיד את מה שהם צריכים, היעילות שהארגון עושה היא בנושא הזה שהם מגיעים ופונים. אתה לא יכול לבוא ולשבת בחיבוק ידיים ולהגיד שלא נותנים לי ולא נותנים לי. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אנחנו הרבה שנים - - - << דובר >> אברהם זרן: << דובר >> לבוא ולהגיד שהם לא נותנים, הם עושים את זה, הם עושים מה שביכולתם לעשות והם עושים מעבר למה שביכולתם לעשות. נכון שיש דברים בשטח, בפועל שאולי צריכים לדייק או לתקן, אבל ככלל הארגון הזה עושה הרבה מעבר למה שהוא צריך והם נותנים את המענה. מי שבא ומבקש ואומר או אפילו בלי שאתה מבקש, אשתי לא דמיינה בכלל שהיא יכולה לבוא ולקבל את המענה שהיא צריכה מאני שהתחברתי לאנשים שהם כן דתיים והאנשים שלהם חיברו מעגלים איתם והתכנית הזו עדיין קיימת ולפי מה שאני מבין מתכננים להמשיך אותה ולעשות עוד דברים בהמשך. אני אומר את זה כי זה דבר שלי כל כך עזר ותמך שאני לא מוכן לשמוע אפילו שאתה אומר שהם לא נותנים. זה לא קיים. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אתה בטח חדש, אבל זה לא עניין חדש אלא עניין של שנים רבות. אנחנו שמחים מאוד שנפתחה תכנית עוז וגבורה, אבל יש את העניין של בית הלוחם, כולם יודעים לנכי צה"ל של שנים רבות, בית הלוחם הוא הבית, שם - - - << דובר >> אברהם זרן: << דובר >> תסלח לי, אבל אלו דברים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, תודה רבה. אנחנו עושים עכשיו הצבעה, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. עשינו את המיזוג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אף אחד. הצבעה אושר החוק עבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להודות מקרב הלב כמובן לחבר הכנסת, יושב ראש הקואליציה, אופיר כץ, שנותן את נשמתו וזמנו ומטריד אותנו בלילות, בימים, בחגים, כל הזמן כי זה חשוב לו מאוד. שאפו וישר כוח. אני כמובן רוצה להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, לחברי הוועדה, ליועצים שלך ולעוזרים שלנו ולארגונים הנפלאים, כמובן אחרונים חביבים והכי חשובים הם הנכים, הנפגעים, בני המשפחות שלהם. אני רוצה לתת שלוש נקודות חשובות בעיניי למרות שעכשיו העברנו ובעזרת השם בקרוב ממש נעביר את זה גם בקריאה שנייה ושלישית במליאה. הלומי הקרב, ואני פונה במיוחד אליך, עידן, צריכים לתת להם פתרונות כולל מענה אמבולטורי חברתי שיהיה פתוח 24/7, אנחנו רואים כמה זה חשוב ונכון, באיזו קונסטלציה ואיך לעשות את, סומכת עליכם ועליכם שתעשו את זה נכון. מענה למשפחות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, גם המשפחות בעיניי זה מקום משמעותי מעצם הפגיעה בהם עצמם, אבל בוודאי ובוודאי כתמיכה לנכים ולנפגעים. שלוש, והנה אני מגיעה אליך מר צמח, אני חושבת שצריך גם מענים תואמי תרבות לדתיים וחרדים בענייני כשרות, ספורט וכדומה. זה צורך שאם הם לא מקבלים אותו, אז הם לא מקבלים שום דבר. אני סומכת על האנשים החשובים שיושבים כאן סביב השולחן שרואים את זה, רואים את הנכים ואת בני המשפחות ויעשו הכל על מנת שהדברים האלו יבואו על מקומם בצורה הטובה ביותר. תודה רבה לכם. אופיר, אתה רוצה להגיד מספר מילים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> להגיד לך תודה רבה על הדיון החשוב והיעיל שבסופו גם הגענו להצבעה. מיכל, כל העולם הזה הוא נושא שבוער בך והרגישות שלך מורגשת במהלך הדיונים. תודה לכולם, לכל מי שהיה מעורב, ליעל תודה רבה, לנטע הרמ"טית שלי שעשתה את כל העבודה, נציגי המשרדים וראשי הארגונים. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> מילה אחת ליושבת הראש, מיכל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אייבי, רגע, אני רוצה להגיד לך תודה. להגיד לך תודה, לעידן אחי היקר, תמשיך בעבודה החשובה באמת שאתה נותן מכל הלב ואת המענים שצריך לתת לנכים היקרים שלנו. כולנו מבינים – וזה לא על הכתפיים שלך – שיש כאן סוגיה חדשה שנפרצה והמדינה צריכה לתת לה מענה ממוקד יותר, וזה להלומי הקרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ובני המשפחות שלהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ובני המשפחות. התחלנו את התהליך וצריך שהוא יהיה הרבה יותר מהיר ויעיל ואנחנו כאן לוודא שזה יקרה. אני אומר כאן לכולכם, נלחץ איפה שצריך, ומה שקשור בכנסת כמובן להביא חקיקה והכל. אמרתי בפגישה עם שר הביטחון ואגיד גם כאן, אנחנו נהיה החיילים שלכם, הלומי הקרב ובכלל של נכי צה"ל, שכול ונפגעי פעולות איבה, נמשיך לעשות בשבילכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. עידן משפט ואייבי משפט ואנחנו סוגרים את הישיבה. << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> עידן, תתחיל קודם אתה. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> תודה רבה. לא מובן מאליו לעשות דיון בפגרה, יש דברים רבים על הראש, אז תודה לך גברתי ולך אופיר, אני לא אומר יושב-ראש הקואליציה אלא אופיר כי יש הרבה אנשים שמדברים ויש אנשים שעושים. קודם כל, נציק לך ונגיד לך שעד שאין קריאה שלישית אנחנו לא נוריד רגל מהגז. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא תצטרך להציק. << דובר >> עידן קלימן: << דובר >> קרוב לעשור אנחנו רודפים אחרי הדבר הזה בסיבובים. פחות מחצי שנה מהרגע שלקחת את זה אליך, אנחנו מגיעים ליום הזה, אז המון-המון תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן אייבי? << דובר >> אייבי מוזס: << דובר >> אתחיל עם אופיר. ביום שהכרתי אותו ראיתי קצין וג'נטלמן, החיוך שלו כובש, כל מה שדיברתי איתו בנושא של ארגון נפגעי פעולות איבה הוא כן שמע אותנו ובא לעזרתנו, אופיר תודה על כל מה שעשית עד היום. למיכל הגדולה, באמת הגדולה מהחיים, התחלת את הסיפור הזה לפני שבועות בודדים ותראי לאן הגענו, פתרת את כל הבעיה של האנשים שבאמת צריכים וזקוקים לכל מה שעשיתם ושזה עבר בקריאה שנייה ושלישית. תודה לך ותמשיכי בעבודה המבורכת שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יופי. תודה רבה לכולכם, ענת, יעל, כל הצוות, תודה לכם. שיהיה המשך יום טוב, בשורות טובות וכמובן גמר חתימה טובה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>