פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 480
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ו (21 באוקטובר 2025), שעה 9:00
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה - מוזאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד-2024 (פ/4319/25) << הצח >>
של חה"כ עודד פורר, חה"כ אלי דלל, חה"כ יבגני סובה, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ טטיאנה מזרסקי, חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ ששון ששי גואטה וחה"כ סימון דוידסון
נכחו:
חברי הוועדה:
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
אכרם חסון
חברי הכנסת:
עודד פורר
מוזמנים:
זוהר זפרני
–
מנהל אגף תרבות, משרד התרבות והספורט
אלעד בצלאלי
–
מנהל יחידת המוזיאונים, משרד הביטחון
מיקל ממרן
–
ייעוץ משפטי, משרד החינוך
מיכל גרשוני
–
ייעוץ משפטי, משרד החינוך
עומר כהן
–
משרד האוצר
חיים אליאך
–
רפרנט, אגף השכר, משרד האוצר
שחף ינון
–
ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים
מיכל שקרג'י
–
ייעוץ וחקיקה מנהלי, משרד המשפטים
רן יעקובי
–
שליח מיוחד למורשת יהודית עולמית, משרד החוץ
יעקב ליבנה
–
סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ
נתנאל מזא"ה
–
סמנכ"ל, משרד המורשת
חנן ארליך
–
היועץ המשפטי, משרד המורשת
הדר וינטר גולן
–
מנהלת אגף אסטרטגיה, תכנון וקשרי ממשל, 'יד ושם'
צביקה גלבוע
–
עו"ד, עמותת יד לשריון
חיים ארז
–
יו"ר, מוזיאון הלוחם היהודי
אשר דובב
–
יועמ"ש, מוזיאון הלוחם היהודי
מיכאל הרצוג
–
יו"ר עמותת יד חיים הרצוג
אייל צור
–
עמית בכיר, פורום קהלת
משתתפים באמצעים מקוונים:
דוד שמרון
–
יועץ משפטי, 'יד ושם'
ייעוץ משפטי:
צח בן יהודה
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה - מוזאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ט בתשרי תשפ"ו, 21 באוקטובר 2025, בנושא הצגת חוק זיכרון הלחימה והגבורה – מוזאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד-2024, הצעת חוק של חבר הכנסת עודד פורר ומספר חברי כנסת.
אנחנו התחלנו כבר בהקראה ואנחנו מתקדמים. אני הודעתי לחבר הכנסת פורר שנתנו מספיק זמן בשביל לתת לצדדים לנסות להגיע להבנות, לצערי אני לא רואה שזה קורה, אנחנו מתקדמים בקריאה ראשונה. אם הגיעו להבנות הרי זה שכרנו, אם לא, לא נותרה ברירה אלא להתחיל להתקדם עם הנושא הזה.
לפני שאנחנו מתחילים בהקראה, תיכף צח יעדכן אותנו באיזה סעיף זה היה, האם יש הערות חשובות? משהו שאנחנו צריכים לדעת? חנן, בבקשה.
<< אורח >> חנן ארליך: << אורח >>
בוקר טוב. משרד המורשת מעוניין שהחוק יהיה באחריותו ובלבד שייקבע בו תקציב שנתי להפעלת המרכז לכשיוקם. סדר גודל של 5 מיליון ₪ לפחות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
האוצר מסכים איתכם?
<< אורח >> חנן ארליך: << אורח >>
צריך לשאול אותם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נשאל אותם. ההערה נרשמה.
<< אורח >> חיים אליאך: << אורח >>
אני מאגף שכר, לא מאגף התקציבים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, אז זה לא רלוונטי. אנחנו נבדוק את זה.
<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>
משרד החינוך גם יחזור על דבריו שהשר מעוניין להיות שר ממונה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הבנתי שמשרד החינוך העביר הערה לייעוץ המשפטי.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כן, הייתה תוספת קטנה לנוסח של אחד מהסעיפים פה, אפשר להקריא.
<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>
אמרנו שנחזור על זה בהמשך, אבל אם אתה רוצה לחזור על זה עכשיו, אז כמובן שקידום העיסוק במערכת החינוך, נבקש שזה יהיה בהסכמת שר החינוך, כהרגלנו בקודש, וכל שאר הדברים שעוסקים בעניינים חינוכיים, אז כמו שאמרנו בעבר, אין מניעה, זו פעילות שהיא לא קשורה למערכת החינוכית, היא פעילות חינוכית, ולכן בסדר.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
לפרוטוקול אני רק אדייק, בסעיף 5 שעוסק במטרות המרכז ותפקידיו, סעיף קטן (ב)(9), הנוסח שם זה שלשם השגת מטרותיו המרכז רשאי לקדם את העיסוק בנושא מערכת החינוך.
<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>
בהסכמת שר החינוך.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
והתוספת היא בהסכמת שר החינוך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
כיוון שאנחנו תיכף נגלוש להערות הפרטניות אני רוצה לומר דברים באופן כללי. אנחנו הבענו את עמדתנו גם בעבר ש'יד לשריון' סבורה שאין צורך בחוק ושאנחנו סבורים שהמוזאון צריך להיות תחת משרד הביטחון, אגף הנצחה ומורשת. אנחנו רק נעדכן שאנחנו נמצאים בהליכי בוררות עדיין בין המוזאון לבין 'יד לשריון', הליכים משפטיים שמתנהלים בפני כבוד נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס השופטת הילה גרסטל ושם הבענו גם את חששנו שהצעת החוק מנסה לעקוף הסדרים ומערכת הסכמים שיש ל'יד לשריון' עם מוזאון הלוחם.
ככל שאנחנו מתקדמים, כמו שאדוני אמר, עם הצעת החוק אנחנו מבקשים כמה דברים באופן כללי, אחר כך כשנגלוש לסעיפים נוכל להתייחס. כרגע במועצה של התאגיד אין נציגות ל'יד לשריון' למרות שבעבר הייתה בגלגולים קודמים בהצעות חוק קודמות. לדעתנו לא בכדי מוזאון הלוחם מבקש היפרדות מלאה, הוא אומר את זה גם בהליכי הבוררות עם 'יד לשריון' כאשר בפועל המוזאון עצמו יושב על מקרקעין שניתנו לו בהרשאה על ידי 'יד לשריון'. 'יד לשריון' היא בעלת הזכויות במקרקעין, היא פנתה והיא ביקשה אותה מהממונה על רכוש נטוש באיו"ש. גם הדגשנו בפני משרד המשפטים שמדובר במקרקעין שיושבים תחומי יהודה ושומרון. אנחנו מבקשים שתהיה לנו נציגות במועצה הזאת.
כנ"ל לגבי אירועים ייעודיים, שזה גם סלע מחלוקת בינינו לבין מוזאון הלוחם בהליכי הבוררות. ראינו את התיקון שהוכנס בנוסח הסעיף שכרגע מדובר על אירועים שתואמים את אופי המקום. לדעתנו ההגדרה הזאת היא לא מספיק מדויקת מכיוון שאנחנו חושבים שהאירועים שצריכים להיות שם צריכים להיות תואמים את מטרות המרכז שיוקם, זאת אומרת להנצחת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. אופי המקום הוא משהו מאוד פלואידי וגמיש מאוד ויכולים להיכנס לשם גם בר מצוות וגם בת מצוות שדיברנו עליהם בדיונים הקודמים, אבל הנושא הזה לא לובן עד הסוף, לא סיימנו את הדיון לגביו.
הדבר השלישי הוא, זה מופיע בסוף הצעת החוק, מדובר על הוראות מעבר, אבל כרגע אין הוראות מעבר בנוסח הנוכחי. אנחנו נציין שבכתבי הטענות שהגישו עמותת המוזאון בהליכי הבוררות, הם הצהירו שהעמותה הנוכחית תפורק ונכסיה והתחייבויותיה יעברו כמות שהם לתאגיד שיוקם. כרגע זה לא מופיע בהצעת החוק, כתוב שם רק בהערה שהנוסח שיופיע בהוראות המעבר יהיה בהתאם לחוק ששת הימים. מבחינתנו הנוסח של חוק ששת הימים הוא נוסח מקובל, רק צריך לוודא שהוא יופיע בתוך הצעת החוק ככל שהיא מוקדמת.
אנחנו ממשיכים לנהל את הליך הבוררות ולכן יש לנו טענות משפטיות נוספות שמתנהלות בהליך הבוררות. כן חשוב להזכיר אותן כי אנחנו פה בהליך חקיקה והליך החקיקה, שוב, אנחנו מעלים את החשש שהוא מנסה לעקוף את הליך הבוררות שאותו אנחנו מנהלים בפני כבוד השופטת בדימוס גרסטל.
לסיום אנחנו אומרים שאנחנו עדיין חושבים שאין צורך בהצעת החוק, אבל אנחנו כן עומדים על הדברים שביקשנו, תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה. מוזאון הלוחם היהודי.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
אני רוצה ברשותך להשיב לדברי חברי עורך דין גלבוע. אכן אנחנו מנהלים הליכי בוררות בין עמותת מוזאון הלוחם היהודי לבין עמותת 'יד לשריון' בפני כבוד השופטת בדימוס גרסטל. המחלוקת שם היא מחלוקת כספית, יש טענות כספיות לצדדים, 'יד לשריון' תובעים מאיתנו כסף, אנחנו תובעים מהם דברים אחרים.
להצעת החוק הזו אין ולא כלום לצורך הסדרת מערכת היחסים שבין עמותת המוזאון הלוחם היהודי לבין 'יד לשריון'. אני חזרתי ואמרתי את זה גם בדיוני הבוררות, כי הועלו טענות כאלה בפני הבוררת, הבאנו את נוסח הצעת החוק, חזרתי ואמרתי את הדברים גם פה בישיבות הקודמות, כל הנוכחים פה קראו את נוסח הצעת החוק, על כל הטיוטות שהיו להצעת החוק מתחילתה, ועד היום אין ולו רמז להתעסקות במערכת היחסים שבין 'יד לשריון' לבין עמותת מוזאון הלוחם היהודי ולכן לא ברור לי בכלל מה מקור הטענות הללו, מלבד החשש שמקנן בליבנו ובמוחנו כל הזמן, וזה גם בא לידי ביטוי בכל הדינים שהיו עד כה, שמטרתה של 'יד לשריון' פשוט להפריע לנו בקידום הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית, אבל שפשוט באו לתקוע מגלות בגלגלים.
השאלה האם המוזאון יאוגד כעמותה או כתאגיד על פי חוק כמובן אינה משפיעה כהוא זה על מערכת היחסים עם 'יד לשריון' שהיא מערכת יחסים הסכמית. היא גם מערכת יחסים של יחסי שכנות, בפועל מדובר בשכנים על אותו שטח. אכן המקרקעין שאנחנו יושבים עליהם הם בהרשאה ובחכירה גם מהמינהל האזרחי, גם ממנזר הטראפיסטים, המנזר שנמצא בלטרון. אין כאן ולא כלום לפגיעה, לא בבוררות, ובוודאי לא ניסיון לעקוף את הליכי הבוררות שהם ממשיכים להתקיים.
אנחנו הבענו גם את דעתנו בדיונים הקודמים לגבי הצורך בנציג 'יד לשריון' במועצה הציבורית. לפחות העמדה שלנו הייתה שאנחנו לא מבינים מדוע צריך. אנחנו אכן שכנים במקרקעין ושכנים בשטח, אבל 'יד לשריון' לא מתעסקת במאטריה הציבורית של מוזאון הלוחם היהודי.
והסוגיה השלישית שהעלה חברי כאן, נושא אופי האירועים. גם פה אני תמה מאוד על כך ש'יד לשריון' שעורכת בשטח, שהוא אתר הנצחה לאומי, תערוכות של רכבים עתיקים, בין הטנקים עורכת שם תערוכות יין, עושה מגוון רב של אירועים מסחריים ועסקיים שאין בינם לבין מטרות 'יד לשריון' וההנצחה, אתר ההנצחה שהוא 'יד לשריון', שהיא עוד באה בטענות עתידיות לגבי אופי האירועים שעוד לא התקיימו אבל שאולי יתקיימו במוזאון.
אמרתי את זה בישיבה הקודמת וחזרתי והדגשתי, גם לפי ההנחיות של רשם העמותות ולפי חובות האמון שחלות על נושאי משרה, מי שינהל את המוזאון ואת המרכז תפקידו יהיה להגדיל את ההכנסות של המרכז. אי אפשר יהיה להסתמך אך ורק על תקציב המדינה, אי אפשר יהיה להסתמך אך ורק על תרומות, צריך גם לייצר מקורות הכנסה נוספים, כנסים, ימי עיון, אירועים וכדומה, כל דבר שגם מתכתב עם הפעילות שנמצאת שם ועושה שימוש נכון וראוי בנכסים שיש שם. לכן הניסיון, זה כמעט ניסיון לבקש כאן צו מניעה מראש, הניסיון של 'יד לשריון' להגביל ולמנוע את סוג האירועים שיתקיימו במוזאון לא ברור לי בכלל ואנחנו דוחים את הניסיון הזה בכל לשון.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אני רק כופר בהגדרה שאנחנו שכנים למקרקעין, כי השטח שעליו יושב המוזאון זה שטח שניתן בהרשאה במקרקעין ש'יד לשריון' היא בעלת הזכויות בהם ויש מערכת הסכמים שלמה שבנויה על בסיס זה. יש כתב הרשאה, לא יכול לפעול המוזאון דרך החוק בניגוד להרשאה שניתנה לו על ידי 'יד לשריון'.
לא רק זאת, המוזאון התחייב בעבר, גם דרך עמותת 'יד הרצוג', שיש לה קשר להצעת החוק הזו, שלא להסב את זכויותיו והתחייבויותיו לצדדים שלישיים. בפועל מה שקורה, בחוק הנוכחי המוזאון מתפרק ומסב את זכויותיו לצד שלישי, בניגוד להתחייבות שנעשתה במסגרת ההסכם.
אנחנו צריכים לומר שלא רק שגם 'יד לשריון' וגם המוזאון יושבים באתר הנצחה, זה אתר הנצחה שהוא חלק מקומפלקס. החזון שהיה בבסיס הקמת המוזאון בתוך אתר 'יד לשריון' היה שהוא יפעל כאתר שיש בו כמה מוזיאונים, מוזאון לשריון, מוזאון כלי האוסף ומוזיאונים נוספים שמשרד הביטחון אמור לקחת עליהם את חסותו. לכן גם עמדתנו במקור הייתה שנכון היה שהמוזאון היה תחת משרד הביטחון.
זה עלה בדיונים הקודמים, המוזאון דחה את הניסיונות הללו להגיע לכך שהוא יהיה תחת חסותו של משרד הביטחון ולכן אנחנו נמצאים במצב הזה. שוב אנחנו חוזרים על הדברים, עם כל הכבוד לחברי עורך דין דובב, החוק הנוכחי מנסה לשמוט את הקרקע תחת ההרשאה שניתנה על ידי 'יד לשריון' למוזאון ולכן אנחנו חושבים שצריך להסדיר את הדברים. הדברים כרגע לא מוסדרים כמו שצריך.
אם כל כך מפריע למוזאון, אנחנו לא מבינים למה ל'יד לשריון' לא יכולה להיות נציגות בהיותה בעלת המקרקעין ומתפעלת את האתר כולו. בסופו של דבר מי שמאבטח את האתר זה חיילים ש'יד לשריון' מביאה לאתר באמצעות חיל השריון. איך אנחנו רוצים שנתפעל את האתר אם יוקם מרכז ובמרכז הזה לא יהיה בו שום סיי ל'יד לשריון'?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
כמי שהיה יושב ראש 'יד לשריון' כ-15 שנה אין שום ניגודי אינטרסים בין 'יד לשריון' והמוזאון. המוזאון בהגדרה הוא מחזק את 'יד לשריון', מביא לשם הרבה מאוד מבקרים נוספים ובפועל אין שום שינוי במערכת היחסים בין המוזאון ל'יד לשריון' אם זה יהיה בבעלות הממשלה ולא בבעלות העמותה.
לגבי אותו השטח, השטח ניתן ל'יד לשריון' בהגדרה על ידי המדינה עבור המוזאון, זאת אומרת זה לא ניתן מתוך מה שהיה קודם ברשות 'יד לשריון' אלא ניתן בכוונה לעניין הזה. לכן אני לא רואה פה כל שינוי בתחום הזה.
נקודה נוספת, לגבי נציגות, לא אנחנו קובעים את הנציגות, זה החוק קובע. לגבי מי בנציגות, אני קראתי בחוק, אני לא קובע אותה, אני חושב שטבעי יהיה שיהיה שיתוף פעולה בין שתי המערכות האלה. בזמנו אני הצעתי ליושב ראש 'יד לשריון' שיהיה חבר בהנהלת המוזאון ושאני אהיה חבר בהנהלת 'יד לשריון', הם התנגדו. ההתנגדות הזאת נובעת או מקנאה או אני לא יודע ממה, בכל אופן לא מסיבות – מי שהתנגד כל הזמן לשיתוף פעולה זה –
לכן אני חושב שכל הנושא הזה של התייחסות 'יד לשריון' לא רלוונטית לעניין הזה. כרגע העמותה נפרדת לחלוטין ויש לנו קשיים שם, לא רק בגלל יחס לא הוגן, אלא בגלל מה שקורה. ב'יד לשריון' יש פעילות מאוד גדולה מאוד, כמעט כל שבוע יש פעילויות שסוגרים לנו את המעברים וגם לזה צריך להיות פתרון. לכן אני לא חושב שצריך לעכב שום דבר, התאגיד לא יפגע ב'יד לשריון' אלא רק יחזק אותו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה. יש נציגות של 'יד ושם'?
<< אורח >> הדר וינטר גולן: << אורח >>
אין לנו מה להוסיף כרגע.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
אני רוצה להציג את עצמי, שמי מיכאל הרצוג, אני יו"ר עמותת 'יד חיים הרצוג' ואנחנו שותפים עם עמותת המוזאון בגיוס כספים והקמה של המוזאון הזה. מאז שחזרתי לארץ לפני כמה שבועות אני מאוד מאוד פעיל בניסיון למצוא פתרון אסטרטגי למוזאון הזה.
אני לא אתייחס לסעיפים ספציפיים, אני רוצה להגיד באופן עקרוני איך אני רואה את זה. קודם כל המוזאון הזה הוא פנינה, בעיניי הוא נכס של מדינת ישראל ושל העם היהודי. ואני אומר כמי שהיה עד לא מזמן שגריר ישראל בארה"ב, בתפוצה הכי גדולה של יהדות העולם. זה נכס בלתי רגיל של העם היהודי וכך צריך להתייחס אליו וצריך לשמר את האיכות שלו ואת הייחוד שלו.
זה לא עוד מרכז של מבקרים וזה לא עוד מוזאון, ולכן בכל פתרון אסטרטגי, במקרה זה חקיקה והפיכתו לתאגיד, צריך לשמור מכל משמר על כמה דברים. הדבר הראשון זה שיהיה לו תקציב שנתי קבוע, שלא יצטרך כל שנה להתחנן על נפשו ויקצצו אותו עם קיצוצים ממשלתיים כאלה ואחרים, כי הוא לא יוכל להתקיים. הדבר השני זה לשמר את האיכות. במוזאון הושקע מחקר והושקעה עבודה של למעלה מ-20 שנה של מומחי תוכן בלתי רגילים שהעמידו משהו בלתי רגיל, ואם הוא יהפוך למרכז, כנ"ל, ולכן צריך לשמר את זה ולוודא שהוא לא יהפוך מאיזה פנינה יקרת ערך למשהו בינוני, לעוד איזה מרכז מבקרים. זו לא הכוונה במקרה הזה.
ההערה השלישית, אנחנו כעמותה גייסנו 28 מיליון שקל לטובת הקמת המוזאון הזה מתוקף הסכם של עמותת המוזאון עם ממשלת ישראל. אנחנו גייסנו את התרומה הזאת ולכן אנחנו רואים את עצמנו חלק מהקמת המוזאון הזה. חשוב לוודא שבכל תצורה עתידית זכויות התורמים יישמרו, אנשים שמו את הכסף שלהם על המוזאון הזה לטובת הנצחת המוזאון היהודי במלחמת העולם השנייה וחשוב לוודא, ואני לא ראיתי לזה שום התייחסות, שזכויות התורמים יישמרו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
במה מתבטא זכויות התורמים?
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
לדוגמה אנחנו הבטחנו שאגפים מסוימים במוזאון ייקראו על שם תורם כזה או אחר, זה נמצא במוזאון, דברים מהסוג הזה. יש לנו הסכמים עם חלק מהתורמים, אנשים שמו תרומות מאוד כבדות, חצי מיליון דולר, מיליון דולר, והדברים האלה צריכים להישמר.
באותו הקשר לי אין ספק שאם מקימים מועצה ציבורית, אז אנחנו, עמותת 'יד חיים הרצוג' שמנציחה את זכרו ומורשתו של הנשיא השישי, חייבת להיות מיוצגת שם. לא רק בגלל שזה קרוי על שמו, אנחנו עוסקים בהנצחה של נשיא, אלא גם בגלל השתתפותנו בהקמת המוזאון הזה וכל התהליך שהביא להקמתו. יושב פה נציג מורשת שיכול להעיד על כך.
הדבר האחרון, המוזאון היום קרוי על שמו של אבינו ז"ל, הנשיא חיים הרצוג, זה קרוי כך מתוקף החלטת ממשלה והסכם בינינו לבין הממשלה וחשוב לוודא ששמו יישמר בכל תצורה עתידית. תודה.
<< אורח >> חנן ארליך: << אורח >>
אני חושב שעמותת הרצוג חייבת להיות מיוצגת במועצה של המוזאון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד החוץ נמצא פה?
<< אורח >> יעקב ליבנה: << אורח >>
רק לומר באופן כללי, בלי להיכנס למחלוקת שאני מבין שיש, אנחנו מאוד מברכים על המוזאון. כמו שאמר השגריר הרצוג, הנושא הזה הוא חשוב.
יצא לי להיות בקשר בתפקידים קודמים שלי עם המקימים של המוזאון ואני חייב לומר ברמה אישית שמאוד התרשמתי גם מהרמה, גם מהצורה שבה זה מוצג בראייה הבין-לאומית. הייתה פה התייחסות לקהילה היהודית, לא רק הקהילה היהודית, אלא גם מדינות אחרות, בפרט, אבל לא רק, מדינות שנלחמו בנאצים. הכרה בזה שמיליון וחצי חיילים יהודים, בהם, אני חייב לומר, גם אבי, השתתפו במלחמה ולחמו בנאצים, הסיפור הזה חשוב מאוד שיסופר גם ברמה הבין-לאומית. אנחנו מקווים שהעניין הזה יגיע להסדר על דעת כל הצדדים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה. משרד המשפטים, הערות כלליות לפני שאנחנו מתחילים.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
באופן כללי אנחנו ממליצים שבאמת תהיה פה הסכמה בין העמותות ושהם יגיעו לאיזה שהוא פתרון. התקדימים שאנחנו מכירים מ-20 השנה האחרונות, שזה חוק ששת הימים, חוק וינגייט, חוק מרכז שז"ר וחוק חילופי נוער, שעסקו בהעברת פעילות של עמותה לתאגיד סטטוטורי, מקריאה של הדיונים שם נראה שבסופו של דבר הגיעו להסכמות ולהבנות ואנחנו חושבים שזה המצב האידיאלי כשהכנסת מעוניינת לעשות כזה מהלך. לבוא ולשים את הכנסת באיזה שהיא עמדה באמצע בוררות או להשפיע, זה פשוט לא נראה לנו כמדיניות הקמה דבר שהוא נכון. נמליץ מאוד שהעמותות יגיעו להסכמה או שנחכה להסכמה כזאת.
אני אעיר עוד כמה דברים על דברים שאמרו פה. הרעיון שאי אפשר להסתמך על המדינה, ללא קשר לאם יחליטו או לא יחליטו לתת סמכות לעשות פעילות כזאת או אחרת, המוזאון והמרכז יהפכו להיות רשות ממשלתית, זאת אומרת שנקודת ההנחה שלנו היא שכן יש אפשרות או שכן המדינה אמורה לממן כזה דבר, ותרומות, עיזבונות, מענקים או הרשאה לפעול בתחומים משיקים או נוספים, זה אקסטרה. אני מעריך את כל הדוברים שדיברו פה, אבל אי אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שזה לא תפקידה של המדינה לממן רשות שלטון מדינית.
לגבי ההסכם עם המדינה, אנחנו נשמח לבוא בדברים ולהבין קצת יותר על מערכת ההסכמים שם ועל ההתחייבות. הידע שלי כרגע חלקי על זה ולא הייתי רוצה להתייחס לזה, אבל אם יש הסכמים עם המדינה כחלק מהעברת הפעילות שכוללת בתוכה העברת זכויות וחובות, זה משהו שיילקח בחשבון.
אני כן הייתי רוצה להציע מנגנון שקיים בחוק המועצה לחילופי נוער משנת 2007 שבו החוק נכנס לתוקף עם פירוק העמותה על ידי רשם העמותות. בדיון הקודם הבנתי מהייעוץ המשפטי שיהיה עוד דיון על הוראות מעבר, אז הייתי מציע שנבקש מרשם העמותות שתהיה לו נציגות פה כי אנחנו כן חושבים שזה מנגנון נכון, קל וחומר כשמדובר על סכסוך שקיים שם, שזה נכון שהחוק ייכנס לתוקף ברגע שיש אישור פירוק, ואז אנחנו כבר יודעים שפתרנו את כל ההתחייבויות מול נושים או מול צדדים להסכמים, דברים כאלה. אלה כרגע ההערות שלי.
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
אני אתחיל מהסוף, מה ששחף התייחס אליו. ככל שהעמותה מחויבת חוזית עשויות לקום חשיפות גם לתאגיד לכשיוקם, כי אני מניחה שאנחנו נקבע בהוראות המעבר העברה של כל הזכויות והחובות, זה משהו שנצטרך להתייחס אליו.
מעבר לזה, ביחס למיקומו של המוזאון, יש לנו את ההיבטים של יהודה ושומרון, שכפי שנמסר לנו המוזאון נמצא באיו"ש לכן ככל שהחקיקה תתייחס לממד הפיזי והקרקעי הנוגע לשטח עצמו, במסגרת זה גם הוראות שיכולות להיות בהוראות המעבר, היא עשויה להיות אקסטריטוריאלית וצריך לתת את הדעת על זה ולבחור במסלולים הנכונים.
דבר נוסף זה הפקעת זכויות הבעלות בקרקע. היום אנחנו לא מדברים על זה, החוק לא מפקיע או כולל סמכויות קנייניות, עם זאת יודגש כי ככל שאכן יש כוונה להפקיע את השטחים, שבבעלות המנזר, שבבעלות מישהו, לא משנה, אז לא ניתן לעשות את זה באמצעות החקיקה פה וצריך גם לחשוב על המסלול הנכון לעשות את זה.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני רוצה להזכיר משהו. קודם כל המוזאון הוקם בהחלטה של ארבע ממשלות, הממשלה השתתפה ב-50% מהעלות, זאת אומרת זה פרויקט שהממשלה מעורבת בו מהתחלה גם בהחלטה וגם במימון וככה צריך להתייחס לזה גם בהמשך. לממשלה תהיה הבעלות, בצדק, של המוזאון הזה שבו היא השקיעה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה זמן והחלטות של ראשי ממשלה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
הממשלה חברה בעמותה כיום?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
לא.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
זאת אומרת בחרו שלא להקים פה עמותה ממשלתית, שזאת אפשרות.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
העמותה הוקמה עוד לפני שהתקבל תקציב מהמדינה, יש לה חברי עמותה, יש לה ועד מנהל, לאחר מכן נעשו הסכמים עם המדינה והתקבל מימון לצורך הקמת המוזאון, עשרות מיליוני שקלים הושקעו על ידי המדינה בהסכם עם מצ'ינג עם העמותה שאכן גייסה את התרומות באמצעות 'יד חיים הרצוג'.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
מצוין, אני רק אצמצם את מה שאני אומר, אני אומר שאין תאגיד שנשאר עם הח"פ שלו אבל הופך להיות תאגיד סטטוטורי, אין פה עמותה שנשארת ופשוט מאוגדת עכשיו בצורה שונה. זה לא המקרה. המקרה הוא שמקימים תאגיד חדש, במבנה חדש, ומעבירים אל המבנה החדש את הפעילות, אבל זה חוץ תאגידי ובגלל זה יש את הצורך לעמוד על כך שההתחייבויות ברורות ומוסכמות גם על הנושים, שהרי סוגרים את העמותה.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
ברשות היושב ראש אני אתייחס לדבר הזה גם ברמה המשפטית, כפי שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. הרעיון המסדר בנוסח הצעת החוק, כפי שעדיין לא בא לידי ביטוי בכתובים, זה להתאים את הוראות המעבר פחות או יותר לפי מה שהיה בחוק גבעת התחמושת ועכשיו גם נאמר פה, ראיתי בנוסח שהופץ, גם דומה לחוק מרכז זלמן שז"ר, בשני המקרים היו עמותות שהפעילו את האתר עובר להקמת התאגיד הסטטוטורי, הוקם התאגיד הסטטוטורי ולתוכו נשפכו כל הזכויות והחובות והפעילות שהייתה בעמותות שהפעילו את האתר.
אם נעשה את האנלוגיה, זה כמו הסכם מיזוג בין חברות, ברגע שיש גוף קולט ונקלט ממילא כשאנחנו מעבירים את כל הזכויות וההתחייבויות לתאגיד הסטטוטורי אז כל מה שקיים בעמותה הנוכחית עובר לתאגיד. לכן הנושא של בירור והתחייבויות וזכויות נושים או להמתין עד שיסתיים הליך הפירוק בידי רשם העמותות, שכאמור, בתור מי שגם יוצא לו לפרק עמותות, זה הליך שיכול לקחת בין חצי שנה לשנתיים, הוא לא בידינו בכלל, זה בידי גופים אחרים, ואני לא רואה טעם בלהמתין עד סיום הפירוק אם ממילא החוק קובע שכל הזכויות וההתחייבויות כמות שהן עוברות מהעמותה לתאגיד. אין כאן נושה שעלול להיפגע.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
נקודה נוספת שאני מבקש להעיר, אנחנו כבר עוסקים בעניין הזה פה בחדר הזה מעל שנה, אני חושב שהגיע הזמן לקדם את זה. תהיה לנו עוד הזדמנות, אם יהיו שינויים, כולל גם אותן הוראות מעבר שיש, לעשות את זה בשלב שבין קריאה ראשונה לשנייה. אני מציע להעביר את זה כמה שיותר מהר. גם לפי מה ששמעתי פה מסביב לשולחן, אין פה התנגדויות, אין פה שינויים גדולים, ואם יש דברים שצריך עוד לטפל, להמשיך בשלב הבא כדי שנרגיש שאנחנו בסוף מתקדמים לאיזה שהוא כיוון. חשוב מאוד שבסופו של דבר למוזאון הזה יהיה גם אבא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מקווה שיהיה לו גם אמא. חיים, במסקנות של תחילת ספטמבר, אני בכוונה לא התקדמתי עם זה, זה היה בספטמבר 2024, אמרתי שאני אתן לצדדים לנסות להגיע להבנות, ואם לא, בתחילת המושב אנחנו נתכנס. דנתי, חיכיתי, ציפיתי שיהיו הבנות, אין הבנות, יש הצעת חוק פרטית שעומדת בפני הוועדה. הוועדה מקדמת את כלל הצעות החוק, במקרה זו גם הצעת חוק של האופוזיציה, חתומים בה גם חברי קואליציה, אבל מי שמוביל אותה זה חבר הכנסת פורר ואנחנו לשם, פנינו לשם.
אני כן מסכים שיכול להיות שאנחנו נצטרך לחכות להוראות מעבר כדי להעביר את זה בקריאה ראשונה, ואפשר להשאיר את זה לדיונים כמובן פה בוועדה שבהם יישמעו כלל הצדדים, גם משרדי הממשלה, ואני מקווה שעד אז באמת תצליחו להגיע להבנות ולא נצטרך את זה, אבל אם לא, כמובן אנחנו נדון בזה בין קריאה שנייה לשלישית, זה לא אמור לעכב.
צחי, אפשר להתחיל בהקראה איפה שעצרנו וכמובן אם יש הערות נקודתיות על סעיף כזה או אחר אפשר להרים את היד, אני אשמע את כולם.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
ברשותך, היושב ראש, אני רוצה להגיב לחלק מהטענות שהועלו פה. התחולה האקסטריטוריאלית. כרגע החוק לא קובע את המיקום של המוזאון, הורדנו את זה כבר בדיונים הקודמים. לא נאמר פה לטרון, אנחנו מדברים על תאגיד ומוזאון שיהיה כפוף לתאגיד הזה. כרגע אנחנו אולי באיזה שהיא התחמקות משפטית, אבל אנחנו לא עוסקים בטריטוריה הפיזית. זה מעלה את הקשיים שזה יעלה בהמשך, זה נכון, וכמובן זה מתקשר גם להוראות המעבר.
הוראות המעבר, החוק כפי שהונח על ידי המציע לא כלל הוראות מעבר. מהניסיון שלנו הוספתי פה את האזכור שיצטרכו להיות פה הוראות מעבר בדיוק בגלל הדוגמה של חוק גבעת התחמושת, שזה הניסיון היותר בולט שיש לנו בסוגים כאלה של תאגידים שקשורים למוזאון, מוזיאליים, ובכוונה לא מילאתי אותו כרגע. זה כן משהו שיצטרך להידון פה בוועדה, רצוי לפני הצבעה לקריאה ראשונה כי זה עשוי להיות פרק מאוד מאוד מהותי שנצטרך לראות גם איך מסדירים את הזכויות כפי שמשרד המשפטים הזכיר. יכול להיות, בזמנו עורך דין פריד ג'ובראן, שאינו משתתף פה בדיונים, שמייצג את המנזר - - -
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
בזה לא חל שינוי מבחינה משפטית, אין עדיין הסדר מול המנזר על המקרקעין.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז ייתכן שנצטרך גם לשמוע את עמדתו שוב, בתור מי שמייצג את בעלי הקרקעות, את משרד החוץ. אנחנו לא יודעים עדיין, כשנגיע לשלב הזה נעסוק בזה. הכוונה הייתה לא להתעלם מזה, אלא רק להשאיר פה בשלבים האלה של הדיונים שיהיה לנו תזכורת שצריך לעסוק בהוראות מעבר וככל שנתקדם בחקיקה כמובן נמלא את הפרק.
לגבי הוראות המעבר, אנחנו כרגע לא נדון בזה, אבל פירוק העמותה זה נושא שהוזכר פה בדיונים הקודמים, שתפורק ותחתיה מוקם התאגיד החדש. אני חושב שזה נאמר די בבסיס הדיונים.
לגבי שמו של נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, דובר פה בדיונים הקודמים, להבנתנו המרכז של החוק הזה זה המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי ולא מרכז להנצחת חיים הרצוג. אנחנו לא מתעלמים מהחלטת הממשלה שקבעה במפורש שהמוזאון עצמו ייקרא על שמו, החלטת הממשלה 4508 מ-2019, והדרך שבה פה נידון ולהבנתי הוסכם, המרכז הוא המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, וכפי שכבר מופיע בטיוטה של הנוסח, אני לא יודע אם נספיק להגיע לזה היום, אבל זה כבר מונח לפניכם, הפרק שעוסק במוזאון עצמו, שזה הביטוי הפיזי של המקום, יהיה על שמו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל, זה מעוגן פה.
לגבי שאר התורמים, זה אנחנו נצטרך לראות מה מקובל במוזיאונים דומים, בין של משרד הביטחון ובין מוזיאונים אחרים, נשמח להיעזר גם במשרד התרבות לצורך כך. זו סוגיה שאין לי עליה תשובה כרגע.
לגבי נציגי הציבור במועצה, הסעיף כרגע מדבר על חמישה נציגי ציבור, אני חושב שהוא מכיל בתוכו גם את האפשרות לשר הממונה, יהיה אשר יהיה, למנות גם מישהו מ'יד לשריון' ככל שהוא ימצא לנכון. אני חושב שהסעיף מכיל את זה. אפשר להתווכח על זה בפרשנות, אבל אני חושב שהסעיף מכיל את האפשרות הזו.
ועוד הערה שנאמרה פה, לגבי האירועים, זה מופיע בסעיף 5 שעוסק במטרות המרכז ותפקידיו, סעיף 5(ב)(7), יכול להיות שעוד צריך לדייק שם את הדברים, אפשר לפתוח את זה עכשיו, אפשר לחזור לזה בהמשך, במקום כנסים ואירועים ההולמים את אופי המקום לכתוב כנסים ואירועים ההולמים את מטרות המרכז כפי שהן מנוסחות פה בחוק. זה אולי ידייק את זה יותר. אני חושב שאופי המקום הוזכר בגלל הסכמים או משהו שנאמר פה בדיון הקודם לגבי רעש או לגבי השימוש בקרקעות, אבל, שוב, אפשר או עכשיו או בהמשך, או אפילו בהכנה לשנייה ושלישית, לדייק את זה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
רק התייחסות קצרה לגבי הנציגות. חוק דוד לוי שעבר השנה, מופיע שם שיש נציגות לשלוש עמותות ללא כוונת רווח, אני חושב שזו הגדרה יותר מדויקת מאשר נציגי ציבור שיבחר מי שיבחר. אני חושב שזה נותן ביטוי יותר הולם לעמותות כמו 'יד לשריון'. בעניין הזה דווקא יש פה איזה שהוא שיתוף אינטרסים בינינו, אבל זה נראה לי הגדרה יותר מדויקת.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני רוצה התייחסות אחת, אני חושב שחשוב מאוד שכל ההוראות שקיימות עדיין, כמו הוראות מעבר ודברים כאלה, אני לא חושב שהן בעיות קשות, לעשות את זה אחרי הקריאה הראשונה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כבר הבהרתי, זה יהיה בין קריאה שנייה לשלישית.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
פשוט לא הבנתי ככה ממה שאמר היועץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
היועץ המשפטי אמר שחשוב שאנחנו נתעסק בסוגיה הזאת של הוראות מעבר לפני שהחוק עובר במלואו, אבל כמובן שזה לא מעכב לקריאה ראשונה ואני כן חושב שאנחנו צריכים להתמקד בסוגיות הרחבות. נהוג להשאיר סוגיות מורכבות לפעמים לקריאה שנייה ושלישית ואני חושב דווקא במקרה דנן, לאור החיכוכים ואי ההסכמות, עצם העברתו של החוק לקריאה ראשונה אולי ידחוף את הצדדים לנסות להסתדר ביניהם ולהתקדם.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אולי עוד דבר ששכחתי, אין לנו שום התחייבות לתורמים מעבר להגדרה שהם תרמו. זאת אומרת אין לנו התחייבות פיזית מעבר - - -
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
יש לנו שלטים על שמם באגפים מסוימים וזה צריך להישאר שם כי זה מה שהתחייבנו להם.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
כן, אבל מעבר לכך אין פה שום חובות אחרות שמחייבים אותנו כלפיהם כשזה עובר לתאגיד.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
וזכות גישה חופשית למוזאון, זה פחות או יותר מה שיש.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
שוב, אדוני היושב ראש, יכול להיות שבדיוק בגלל המורכבות של הוראות המעבר כן נצטרך לשקול לפחות את חלקן להתחיל להסדיר לפני קריאה ראשונה. זה לא לדיון היום, אבל כדאי שנבדוק את זה.
שוב, לגבי איך מנציחים תורמים, אנחנו נשמח לקבל את עזרתו של משרד התרבות במה מקובל במוזיאונים מקבילים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד התרבות, רוצים להעיר על זה משהו?
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
אין לי כרגע עמדה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, אז בהמשך.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
את הדיון האחרון אנחנו סיימנו בסעיף 12, תקופת כהונה. אנחנו ממשיכים מסעיף 13, הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה והעברה מכהונה. אנחנו עוסקים בחברי המועצה של המרכז, שלצורך ההמשלה בלבד זה בעצם הדירקטוריון של כל העניין הזה. שוב, זה לא המונח הנכון, רק כדי לסבר את האוזן. אני אקריא.
תקופת כהונה לפני תום תקופת כהונה והעברה מכהונה
13.
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור שמונה לפי סעיף 6(א)(2) עד (4) – הוא התמנה להיות עובד מדינה.
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה בהודעה בכתב:
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(2) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
(ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות או מכל הישיבות שהתקיימו במהלך שנת פעילות.
(ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי.
הסעיף סך הכול די סטנדרטי כמקובל בחוקים דומים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש הערות, אייל?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה סעיף גנרי.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כן, כשנגיע לעניין הוועד המנהל אז –
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אנחנו עוברים לסעיף 14. כפי שדיברנו בעבר, הסעיפים שכרגע מסומן 14, 15 ו-16, זה תוקף פעולות, ועד מנהל ותקנון, אלה סעיפים שיש בהם אזכור של ועד מנהל. הוסכם למעשה בדיונים הקודמים, ועד מנהל זה קונסטרוקציה שהייתה קיימת בחקיקה ישנה יותר, במיוחד כשהמועצה הייתה מאוד מאוד גדולה, 20 פלוס חברים. היות שצמצמנו את המועצה ל-13 חברים למעשה אין צורך בוועד מנהל ודובר על זה שיוקמו ועדות משנה. זה המבנה המשפטי שכיום מקובל.
אני אומר את זה כי כבר בסעיף הזה מוזכר הוועד המנהל, זה מסומן בצהוב, שתבינו שאנחנו תיכף נדון בזה. אני אקריא את הסעיף בלי הוועד המנהל, אבל זה היה בנוסח כפי שהונח במקור.
תוקף פעולות
14.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
זה עדיין לגבי המועצה. יש למישהו על זה הערות? אז סעיפים 15 ו-16 עוסקים בוועד מנהל. כמו שהוצע אנחנו מבטלים אותו ועוברים לסעיף הבא שמוצע כאן, זה כרגע מסומן 19, כמובן שהמספור יתעדכן בהמשך, ועדות משנה. אם אין הערות אני אקריא את סעיף ועדות המשנה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אייל, רצית להתייחס לוועד המנהל?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני חושב שאין הכרח בוועד מנהל, בהתאם לדברים שאמר היועץ המשפטי לוועדה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
ועדות משנה
19.
(א) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות או לעניין מסוים, שיהיו רשאיות להמליץ ולייעץ לה בעניינים שבהם הסמיכה אותן לדון (להלן – ועדות משנה).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה רשאית לצרף לוועדת משנה גם מי שאינו חבר המועצה ובלבד שיושב ראש כל ועדת משנה יהיה חבר המועצה וחמישית מחבריה לפחות יהיו חברי המועצה.
הדברים שמסומנים פה בצהוב זה רק כדי שככל שהמספור משתנה שאני אוכל לעקוב.
(ג) הוראות סעיפים 10(ב) עד (ז) ו-14 יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדות משנה, והוראות סעיפים 6(ב), 11, 22 ו-23 יחולו, בשינויים המחויבים, על חברי ועדות משנה שאינם חברי המועצה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אדוני היושב ראש, רציתי לדעת מה התכלית בשילוב חברים חיצוניים בוועדות משנה ואם כן, איך הגיעו למספר הזה של חמישית מחברי ועדת המשנה, למה דווקא חמישית חייבים להיות חברי המועצה? אם כבר ממנים חיצוניים אני חושב שכדאי שיהיה ייצוג נכבד יותר למועצה, שליש למשל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הרעיון שעומד מאחורי זה היה לתת אפשרות לאנשים חיצוניים שהם לא חברי המועצה לתרום בנושא מסוים שוועדת המשנה עוסקת בו. האם הנושא של חמישית הוא עקרוני? לא.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני חושב שכדאי להעלות את זה, חמישית זה מספר מאוד קטן.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אני אמשיך את מה שהוא אומר ואני חושב שאולי אפילו הפוך, זאת אומרת שיהיה רוב לחברי המועצה. בסופו של דבר ועדת משנה של המועצה אמורה להיות חלק אינהרנטי או קשור מאוד לפעילות המועצה, זה לא אמור להיות מנותק ממנה. אני ממש מצטרף לזה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
שוב, הנוסח פה הוא כמעט העתקה של הנוסח של סעיף 19 בחוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה בגבעת התחמושת. זה לא אומר שאין איזה שהוא ניסיון מאז חקיקת החוק ב-2017 שמצדיק שינוי להגדיל מחמישית. לכמה הוצע, שליש?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
הוצע שליש, אבל אני מציע מעל חצי חברי מועצה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לכל הפחות מחצית.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
ברשותך, אני מסכים לחלוטין עם ההערה. באנלוגיה לדירקטוריונים, אם ניקח את זה לחברות עסקיות שיש בהן ועדות משנה, אני רוצה לדייק ולפחות להסב את תשומת ליבם של שאר הנוכחים לכך שוועדת המשנה לפי נוסח הצעת החוק היא לא ועדה מחליטה אלא ועדה מייעצת וממליצה. היא לא תקבל החלטות בעצמה, כל ההחלטות המחייבות בסוף יתקבלו בידי המועצה בהמלצת ועדת המשנה שהיא פשוט תדון.
אכן נהוג שוועדות, גם לפי חוק החברות, נעשה רגע את האנלוגיה, בוועדות שהן ממליצות ולא מחליטות אפשר לשלב אנשים מחוץ למועצה, אבל נהוג שבסופו של דבר רוב החברים של ועדות המשנה הם בסוף מבין חברי הדירקטוריון או חברי המועצה. יחס כה נמוך של חמישית מבין החברים הוא קצת צורם גם בעיניי, אבל בסופו של דבר כל זמן שוועדת המשנה היא רק מייעצת ולא מחליטה זה לא כזה קריטי.
<< אורח >> חנן ארליך: << אורח >>
אני חושב שהמקור של הסעיף הזה הוא בחוק התרבות והאמנות של מועצת התרבות והאמנות שפועלת בין היתר באמצעות ועדות משנה, המכונים מדורים, והסעיף הזה לשונו ממש מילה במילה ממה שנרשם שם. מיעוט חברי המועצה, להבנתי, נובע מהרצון לאפשר פעילות שלה ולא להכביד על חברי המועצה באופן כזה שבעצם זה ישתק את עבודת הוועדות, אבל אין לנו עמדה בעניין הזה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אני אעיר שעמדתנו היא, בהמשך להערה של עורך דין דובב, שבתאגידים סטטוטוריים אנחנו משתדלים להגביל את החברות של אנשים מחוץ לדירקטוריון רק לוועדות מייעצות. זאת אומרת כשמראש כשיש ועדת דירקטוריון מוסמכת, למשל ועדת ביקורת אבל לא רק, ועדות אחרות גם בהחלטת דירקטוריון, שלא יהיו בה חברים ככל שניתנו להם סמכות מחוץ למועצה. כיוון שכך אז קל וחומר כשמדובר בוועדה מייעצת שלא יהיה רוב, שלא יהיה יכולת של אנשים מחוץ למועצה להשפיע בצורה שהיא מעבר לנהוג בעבודת מועצה רגילה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
היו"ר מציע מחצית מחבריה, אני אשנה את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תעלו, ברשותכם, את עורך דין דוד שמרון, מ'יד ושם'.
<< אורח >> דוד שמרון: << אורח >>
ניסיתי קודם, אבל יש לי הערה ביחס לסעיף 13(א)(1). נאמר כאן לגבי התפטרות, התפטר במסירת כתב התפטרות לשר. אני חושב שזה צריך להיות לשר או לגורם הממנה. נניח נציג של 'יד ושם' ו'יד ושם' תהיה מעוניינת להחליף אותו או שהוא לא ירצה להמשיך אז הוא לא צריך לתת הודעה לשר אלא נניח ליושב ראש 'יד ושם', לגוף הממנה, ואז הגוף הממנה ממנה במקומות נציג אחר. יש מספר נציגים על פי סעיף 6 כך שזה לא נוגע רק לנו, אבל אני חושב שצריך לומר את זה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אני רק אגיד שלפי הנוסח השר ממנה והשאר ממליצים.
<< אורח >> דוד שמרון: << אורח >>
כן, אבל ההתפטרות, האם היא התפטרות במכתב לשר או האם לגוף הממנה. אני חושב שזה צריך להיות לשר או לגוף הממנה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
הנוסח היום בסעיף 6(א), למרכז תהיה מועצה בת 13 חברים שימנה השר. כלומר כל החברים של המועצה הם מינוי של השר בהמלצת אולי גופים ששלחו אותם, כמו משרד ראש הממשלה, שר החינוך וגם נציג של 'יד ושם', הוא בהמלצת 'יד ושם'. בגלל שהשר הוא זה שמינה, ההתפטרות צריכה להיות לגורם הממנה, כפי שאדוני אמר, שלפי הנוסח היום הוא השר בכל מקרה.
<< אורח >> דוד שמרון: << אורח >>
אוקיי, תודה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה לברך על הצעת החוק, אבל רציתי לשאול האם גם הדרוזים שנלחמו בנאצים במלחמת העולם השנייה הם בתוך העסק הזה או שהם מחוץ לעסק, והאם בני העדה הדרוזית, עובדי מדינה או עובדי ציבור, יכולים להיות חברים בוועד המנהל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
קודם כל להיות חברים ודאי, לא הגדרנו שחייב להיות חבר בן העדה, אבל ודאי שהוא יכול להיות כמו שכל אדם יכול להיות אם הוא עומד בקריטריונים. לגבי מה שקורה בתוך המוזאון, חיים, אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
כי למשל בדלית אל כרמל יש לי עשרה שנפטרו כבר, הם נלחמו.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
קודם כל אני מזמין את חבר הכנסת לבקר, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב שאנחנו צריכים לבדוק אותו ולהתייחס אליו. איפה שבוועדה הוא יכול להיכנס, ההתנדבות לצבא הבריטי מתוך היישוב בה היו גם דרוזים, לכן המוזאון עוסק בשני הדברים, בהתנדבות היהודית בכל העולם, בכל הצבאות, וגם מהמדינה השתתפו מעל 30,000 בצבא הבריטי וגם בצבאות האחרים. נשמח לבדוק את זה, יחד איתך בבקשה או מי שתחליט על זה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל סליחה שאיחרתי, אני הייתי במקום אחר. אני רוצה לומר שאני הייתי בסיור במוזאון אצל האנשים היקרים האלה לפני ארבעה חודשים, משהו כזה, באמת כל חבר כנסת צריך להגיע לשם, זה משהו מרגש ומיוחד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חד משמעית.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אתם כבר עברתם את זה, אבל סעיף 3, על שם חיים הרצוג בלטרון, ירד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
דובר על זה, את לטרון אנחנו לא נזכיר בשם, זה למעשה מעבר ל - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל ירד גם 'על שם חיים הרצוג'.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כפי שנאמר, המרכז לא יהיה על שם חיים הרצוג, המוזאון יהיה על שם חיים הרצוג, זה מופיע בנוסח כרגע בסעיף שעוד לא הגענו אליו, 24(ב). שוב, המספור ישתנה כנראה כבר אחרי הדיון עכשיו, אבל זה כרגע איפה שזה מופיע.
שינינו את 'ובלבד שיושב ראש כל ועדת משנה יהיה חבר המועצה ומחצית מחבריה לפחות יהיו חברי מועצה'. אנחנו עוברים לסעיף 20, ועדת ביקורת.
ועדת ביקורת
20.
(א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה שמונו לפי סעיף 6(א)(1), ושניים מהם יהיו חברי המועצה מקרב הציבור שמונו לפי סעיף 6(א)(2) עד (4) – שאחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת.
(ב) ועדת הביקורת –
(1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם;
(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו;
(3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה;
(4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז.
(ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר או על ידי המועצה, מנהל המרכז או המבקר הפנימי.
(ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
(ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל המרכז דוח על פעילותה אחת לשנה לפחות.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
יש לי הערה, ברשותכם. לגבי חברי ועדת הביקורת בסעיף 20(א), אני חושב שראוי לדייק ששלושת חברי ועדת הביקורת, אין לי בעיה עם ההרכב שלהם, אבל חשוב לדעתי לציין שהם לא יהיו חברי ועדות משנה, הגוף המבקר לא יכול להיות חבר בגוף המבוקר. ועדת הביקורת תבקר את עבודתה של המועצה ושל ועדות המשנה, וזה לא נכון יהיה שמי שחבר בוועדת הביקורת גם יהיה חבר בוועדת משנה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
יש איסור בחוק החברות על חברי ועדת ביקורת להיות חברים בוועדות אחרות של הדירקטוריון?
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
אנחנו לא במאטריה של חוק החברות כמו שאנחנו גם לא במאטריה של חוק העמותות, כי שם זה בכלל משהו אחר.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אבל אנחנו כן בחוק החברות הממשלתיות ואני לא מכיר כזה דבר במאטריות דומות. שוב, זה חדש לי.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה לא קיים בחוקים אחרים, למיטב ידיעתי.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
אם אתה עושה אנלוגיה למשל לעמותות או לחברות לתועלת הציבור, אסור לחברי ועד מנהל בעמותה להיות חברי ועדת ביקורת והפוך. אותו דבר בחל"צ, חברות לתועלת הציבור, גם שם חברי ועדת ביקורת אסור שיהיו מבין חברי הדירקטוריון, כי המטרה היא להפריד בין הגוף המבקר לאורגן המבוקר.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
זה כשיש לך מועצות מאוד מאוד רחבות ואם יש לך 27 איש כמו במועצת בגין, ואז מתוכם אפשר להגיד אוקיי, יש לי תשע בוועד המנהל אז מהשאר ניקח. אבל פה זה לא רלוונטי, פה יש לך מועצה של 13 אנשם.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
אבל זה שלושה מתוך 13. אם חברי ועדת הביקורת יהיו גם חברי ועדות משנה אני לא רואה איך הם יכולים לבקר את עצמם.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אבל זה לא הסדר שקיים בתאגידים חקוקים אחרים, אני לא יודע אם כדאי להכניס אותו באופן תקדימי לתאגיד הזה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
בעצם יש פה שני נציגי ציבור מתוך חמישה שמדברים עליהם, זאת אומרת ש-40% מנציגי הציבור לא יכולים להיות בוועדות משנה, זה הרבה, זה בעיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נבדוק את זה. רשמנו את ההערה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
מבקר פנימי
21.
המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992; המבקר הפנימי יגיש למועצה דין וחשבון על ממצאיו.
אם אין הערות נמשיך.
החלת דינים
22.
חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה:
(1) חוק השירות הציבורי (מתנות), התש"ם-1979;
(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור.
זה גם כן סטנדרטי. יש פה הערות?
ניגוד עניינים
23.
(א) בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב;
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"ניגוד עניינים", של חבר – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה או במוזאון, לפי העניין, לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
"קרוב", של חבר – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר המועצה;
(2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב) לא ימונה ולא יכהן בחבר המועצה, כמנהל כללי (בסעיף זה – חבר) מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה או במוזאון, לפי העניין.
(ג) חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד) נודע לחבר כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר.
(ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר שמונה לפי פסקאות (3) ו-(4) בסעיף 6(א) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
יכול להיות שהסעיף הזה צריך לחול גם על נציגי המשרדים במועצה ולא רק על נציגי הגופים החיצוניים, למנוע טענות שיש ניגוד עניינים בין מילוי תפקידם בשירות המדינה ותפקידם במועצה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
סעיף (ה)?
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
כן.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כלומר להכניס את זה בפסקה (1) ו-(2), אנשי הסגל או עובדי המדינה?
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
סעיף המינוי של חבר המועצה שהוא נציג גוף ציבור מסוים וגם של המשרד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
משרד ממשלתי זה פסקה (1), (3) זה נציגי ציבור ו-(4) זה 'יד ושם'. (2) זה אנשי סגל אקדמי. גם אותם?
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
כן.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז כל 6(א) למעשה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הערות נוספות? בבקשה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
למעשה עד לכאן עסקנו בפרק ג', המועצה ועבודתה, אנחנו עוברים לפרק ד', המוזאון גופו.
פרק ד': המוזאון
הפעלת המוזאון ופעילותו
24.
(א) המרכז יפעיל מוזאון הנצחה, המוזאון יכלול תערוכה ומוצגים בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה.
(ב) המוזאון יהיה על שמו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל.
(ג) המוזאון יהיה פתוח לציבור, יעודד ביקורים מהארץ ומהעולם ויתקיימו בו פעולות חינוך והסברה הקשורות למטרות חוק זה.
המטרות נוסחו בהתחלה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
מה המשמעות החוקית של קריאת המוזאון על שם הנשיא השישי, מעבר לעובדה שהוא ייקרא על שמו?
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
הוא כבר קרוי על שמו.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אבל יש לזה השלכות מעבר?
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
הוא קרוי על שמו, אני לא מבין מה השאלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לכבד את שמו של הנשיא השישי.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה רק עניין של כבוד?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
זה לא כבוד, הוא דוגמה ללוחמים. הוא היה לוחם גם בצבא הבריטי, הוא לחם גם במלחמת השחרור בלטרון, הוא באמת דוגמה באישיותו ובפעילותו לכל הלוחמים שהמוזאון הזה מייצג.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
וברגע שזה בחוק, גם אם הוועד המנהל רוצה לשנות צריכים לשנות את החוק. זה הרבה הרבה יותר מורכב.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
ברגע שעיגנו את הסעיף הזה בחקיקה, כדי לשנות את שמו המוזאון יהיה צורך לעשות תיקון חקיקה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הנושאים האלה עלו בישיבה בפברואר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה מצוין.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
סעיף 25. שוב אני מזכיר, המספור ישתנה בעקבות הסעיפים נמחקו או התווספו. מנהל המרכז. זה אמור להיות מנהל המוזאון.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
מנהל המוזאון יהיה שונה ממנהל המרכז?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
זה אמור להיות מנהל המוזאון פה, הסעיפים האלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
המרכז מפעיל את המוזאון.
<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>
אז הכותרת לא – כי הכותרת היא המוזאון. אתה לא יכול מתחת לכתוב - - -
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
זה אותו מנהל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו דנים במוזאון כי בסוף הוא זה שפועל, אבל המוזאון יושב תחת המרכז, אז השאלה אם אנחנו מתייחסים למנהל המרכז או מנהל המוזאון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
יש פה רגע איזה בלבול.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
הפיצול הוא מלאכותי.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
המרכז יישב במוזאון או לא? אני לא מבין את ההפרדה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
המוזאון יישב במרכז.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
במרכז יש מוזאון.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
המוזאון כבר קיים.
<< אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >>
אז הוא חלק מהמרכז.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
התשובה בסעיף 26.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
זה מנהל המרכז, כי מנהל המרכז ינהל גם את המרכז וגם את המוזאון.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אני אעיר שכשקובעים מנהל, גם בחוק החברות הממשלתיות למשל, תפקיד סטטוטורי אז הוא לכל התאגיד הסטטוטורי, בדרך כלל הוא מנהל, נקרא לזה מנהל אגף, אלא אם כן זה מנהל ספציפי, מנהל כספים או משהו - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה הובהר בסעיף 26(1).
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני מתנצל על הבלבול.
מנהל המרכז
25.
(א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז (בחוק זה – מנהל המרכז).
(ב) מנהל המרכז ימונה לתקופה של חמש שנים והמועצה רשאית לשוב ולמנותו, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת כאמור.
(ג) המועצה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של מנהל המרכז.
הערות? אוקיי, עבר חלק.
תפקידי מנהל המרכז
26.
תפקידי מנהל המרכז הם:
(1) ניהול המרכז והמוזאון במסגרת מדיניות שקבעה המועצה;
(2) יישום החלטות המועצה;
(3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור של המועצה;
(4) דיווח למועצה, לפי דרישתה, על פעילויות המרכז, ובכלל זה פעילויות המוזאון וכן הכנת דוח שנתי על הפעילות כאמור והגשתו למועצה ולשר אחת לשנה.
עד לפה הערות?
פקיעת כהונתו של מנהל המרכז
27.
(א) מנהל המרכז יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה המכהנים, ובלבד שההחלטה התקבלה בהסכמת שבעה חברים לפחות;
(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל המרכז.
(ב) הוגש נגד מנהל המרכז כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, רשאית המועצה, באישור השר, להעבירו מתפקידו לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ג) הפסיק מנהל המרכז לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה בהתאם להוראות סעיף 25 למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
נבקש להעיר הערה לגבי סעיף 27(א)(1). כתב ההתפטרות. אם עובדים גם לפי הלוגיקה של מקודם, כתב ההתפטרות הוא למועצה. הוא יכול לשלוח העתק - - -
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
לפי סעיף 25 המועצה באישור השר.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אבל המועצה ממנה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז אתה מציע התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
כן. ליושב ראש המועצה ולמועצה, או למועצה. הגוף הממנה הוא המועצה, הוא לא יושב ראש המועצה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אין לי התנגדות לזה. מישהו פה סבור אחרת? אוקיי, במסירת כתב התפטרות למועצה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
או ליושב ראש המועצה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אפשר ליושב ראש המועצה בתור מי שמנהל את המועצה, אבל שיובן פה שזה מופנה למועצה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
ואם היושב ראש מתפטר זה לשר. זה ההסדר.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
לממלא מקומו לפני. אם לא ממלא מקום אז נמשיך משם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה להגיע לשם? שייתן גם לשר וגם ליושב ראש המועצה ואתה לא מגיע לסוגיות האלה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
זה עניין ברמת הסמנטי, אבל בגדול ההתעקשות היא, שיכולה להישמע מיותרת, אבל ההתעקשות היא במבט רוחבי שאומר שמי שממנה אליו מגישים את מכתב הפיטורין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון, זו הלוגיקה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
סעיף 28, עובדי המוזאון, הסעיף הועבר אליי מאגף השכר במשרד האוצר.
עובדי המוזאון
28.
שכרם ותנאי העסקתם של עובדי המוזאון ייקבעו בהתאם להנחיות של הממונה על השכר במשרד האוצר.
הבנתי שזה היום הנוסח המקובל.
<< אורח >> חיים אליאך: << אורח >>
בשני החוקים שעברו השנה אין בכלל התייחסות לשכר עובדים. הבנו שיש עניין שכן יהיה כתוב משהו על שכר העובדים, אז בגדול זה אותו דבר, זה לא באמת משנה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה צריך משהו על שכר העובדים בחוק?
<< אורח >> חיים אליאך: << אורח >>
אין צורך.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני לא חושב ששכר צריך להיכנס לחקיקה, אחר כך אתה תתחיל להיכנס לכל מיני בעיות אחרות, כל שינוי יתחילו להגיד שאתה צריך לשנות בחקיקה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בחוק הרב דרוקמן ודוד לוי העדיפו לבטל את הסעיף הזה, אפשר גם לבטל אותו פה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ניצמד לחקיקות שהיו.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז אני מוחק את סעיף 28. סעיף 29, המימון. זה נוסח סעיף שקיבלתי בעבר על ידי משרד האוצר. יש לכם הערות על הנוסח של סעיף 29?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
הנוסח כפי שהוא מפורסם מקובל עלינו.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז אני אקריא אותו.
מימון
29.
(א) השתתפות אוצר המדינה בהוצאות תפעולו השוטף של המוזאון תיקבע בתקציב המדינה.
(ב) חלקו של התקציב השנתי של המוזאון מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי ויועבר למוזאון, בכפוף לתנאים שיורה עליהם החשב הכללי במשרד האוצר, ככל שיורה, לעניין דיווח ולעניין פיקוח ובקרה תקציביים; לעניין זה "חוק התקציב השנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המוזאון יהיה רשאי לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי (בסעיף קטן זה – הכנסות נוספות), והכול בהתאם לנוהל שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר; קיבל המוזאון הכנסות כאמור, יהיה רשאי לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה להתייחס. הסעיף הזה טוב בכלליותו, אבל הוא לא נותן שום דבר לטעמי מבחינת זה שאנחנו מבטיחים את קיומו של המוזאון. אחת משתיים, או שיוסיפו שהשתתפות האוצר תהיה באופן כזה שיאפשר את המשך פעילותו ותפעולו של המוזאון, כי לכאורה פה ייקבע בתקציב המדינה ואז אין פה שום מחויבות של המדינה לשמור את המוזאון הזה חי וקיים, אני פתוח לפתרונות, או שאתה קובע מספר או שאתה קובע איזה שהיא מחויבות של המדינה.
בדיוק על אותו משקל של השכר, גם הסעיף הזה לא אומר שום דבר, אפשר להוריד אותו. מדינה יכולה לקבוע בתקציב המדינה מה שהיא תקבע בתקציב המדינה, לא צריך חוק בשביל זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הבעיה היא האם אנחנו נצמדים להערכה של האוצר ואז אנחנו הופכים את הצעת החוק בחזרה להצעת חוק תקציבית, כשההערכה שלהם היה 8-7 מיליון, או שאנחנו קובעים סכום שהוא נמוך ואנחנו לא נכנסים לסוגיה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתה יכול לעשות משהו אחר. אתה יכול לבקש, יש פה, אני מניח, מספיק מומחים שייתנו לך הערכה כלכלית אחרת, ולהצביע בוועדה שהוועדה לא רואה שהצעת החוק הזו היא תקציבית לפי התקנון ומאותו רגע היא לא תהיה הצעת חוק תקציבית. מהצד השני גם הצעת חוק תקציבית כמדומני צריכה 51, אפשר לגייס את ה-51.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
יש הערכה מקצועית כמה כל שנה נדרש על מנת שהמוזאון הזה יתקיים, את זה צריך להטמיע.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לזה. בזמנו, לפני מספר שנים, משרד המורשת קבע שחברה תעשה הערכה של עלויות. זאת אומרת יש נייר מוסמך שבו נקבע כבר לפני עשר שנים מה עלות ההחזקה של המוזאון הזה, אפשר להשתמש ב - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה העלות, חיים?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אז זה היה עלות של 7 מיליון שקל, לפני עשר שנים, זו הייתה העלות, זה כלל עבודה מאוד מאוד יסודית של עובדים, סוגי עובדים, מדריכים, כל מי שצריך, אנשי אחזקה, התקציב כלל כ-22 עובדים. תקציב של 7 מיליון שקל כשצריך לזכור שהתקציב הזה זה לא רק לאחזקה פיזית של המוזאון אלא גם לממש חלק ממטרותיו שמופיעים בתקציב.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה גם בהנחה שאין לו הכנסות עצמיות בכלל. 7 מיליון שקל זה העלויות.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
ההכנסות העצמיות של המוזאון הזה, כרטיסים והכול, הן מאוד מצומצמות, מפני שחלק גדול מהמבקרים, צבא לדוגמה, זה 10 שקלים לחייל, תלמידים, דברים כאלה. ההכנסות מהמבקרים הגדולים ביותר למוזאון זה כמעט לא הכנסה, זה בקושי משלם את שכר המדריכים שמגיעים להדריך. גם במשרד האוצר וגם במשרד המשפטים, יש להם כלי שבו הם יכולים להיאחז לגבי העלות המינימלית של המוזאון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חיים, זה אומר שאנחנו חוזרים להערכת האוצר שהייתה לכאורה פחות או יותר מדויקת, בין 7 ל-8 מיליון. אני מציע ככה, חבר הכנסת פורר, אנחנו נשאיר את הסכום של 8-7 מיליון, נגדיר אותה תקציבית, נעביר אותה בקריאה ראשונה ובד בבד לקראת קריאה שנייה שלישית נעשה דין ודברים עם האוצר, עם הצדדים, אני מקווה שאנחנו נצליח להביא את זה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
ואם לא, נעשה 51 חתימות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אפשר לעשות גם 51 חתימות ואפשר גם לחזור לנוסח הזה.
<< דובר >> עומר כהן: << דובר >>
אני אשמח להתייחס. א', אם יוצגו תחשיבים אנחנו כמובן נזדקק לזמן כדי להתעמק בהם.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתם הצגתם תחשיבים.
<< דובר >> עומר כהן: << דובר >>
נכון, הייתה פה התייחסות לתחשיב נוסף שנשמע שהוא גם מלפני עשר שנים, כמובן שיהיה צורך לתקף את ההנחות שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, תחשיב שלכם, הוא היה 8-7 מיליון.
<< דובר >> עומר כהן: << דובר >>
אין בעיה, אם מסתמכים על תחשיב שלנו אז בסדר גמור. ואני אשמח להוסיף נקודה נוספת, כפי שציין חבר הכנסת פורר, במידה שהצעת החוק תהיה תקציבית יידרשו 50 חברי כנסת וכו', אבל מעבר לזה כמובן שאם יצוין סכום ספציפי ממש בחקיקה יידרש מקור תקציבי ובהיעדר כזה כמובן שזה יירד מתקציב משרד התרבות והספורט. חשוב לציין את זה ויהיה רצוי שהדבר הזה יהיה מתואם מול משרד התרבות והספורט.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא הבנתי, זה מורשת, איזה תרבות וספורט?
<< דובר >> עומר כהן: << דובר >>
מורשת במקרה הזה, טעות שלי. וחשוב לציין שמכיוון שאנחנו מדברים גם על משהו שהוא קבע ולא חד פעמי אז אנחנו נצטרך לבחון את זה, נצטרך לוודא, אם זה עובר סף מסוים אז יש את סעיף 40א לחוק יסודות התקציב שלא מאפשר למשל לתמוך בהוצאות שאינן בתוכנית התקציב התלת שנתית ללא פעולה מאזנת. יהיה צורך בפעולה מאזנת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו נישאר עם הערכת האוצר שהייתה מחודש ספטמבר 2024 כשההערכה התקציבית מוערכת בין 7 ל-8 מיליון.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתם אמורים להגיש לפי החוק הזה תקציב למליאת הכנסת.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אז אדוני רוצה שיהיה כתוב השתתפות אוצר המדינה בסכום של 7 או 8 מיליון שקלים?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע אם לרשום את הסכום, פשוט על פי הערכת האוצר. נחדד את זה לפני שנייה ושלישית. אנחנו נתחיל משא ומתן עם האוצר עד הקריאה הראשונה ולאחר קריאה ראשונה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
ככל שזה הופך להצעת חוק תקציבית צריך להצביע על זה גם במליאה בהתאם ואנחנו צריכים לעדכן את המליאה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, בהחלט, הצעת חוק תקציבית.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
ברשותכם, לדעתי צריך להחליף בסעיף 29, בכל מקום שמופיע מוזאון למרכז, התקציב יהיה של המרכז ולא של המוזאון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
זה נמצא בפרק של המוזאון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בפרק של המוזאון.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אז להוציא את זה לפרק תקציב.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כן, אני חושב שנעביר את זה לפרק הבא. אני רק מזכיר שדיברנו על זה גם בדיון הקודם, ההכנסות של המוזאון, הייתה בקשה לקיים בו גם אירועים והוועדה ביקשה שתיעשה לגבי זה בדיקה. אני מניח שגם מאירועים כאלה יהיו הכנסות או צפויות להיות הכנסות. ביקשנו ממשרד התרבות את עמדתם לגבי קיום אירועים במוזאונים מהסוג הזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
משרד התרבות? אני לא מבין מה הולך פה, זה לא באחריות משרד מורשת?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, מה נהוג בקיום אירועים במוזאונים בישראל.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
היה לנו דיון ארוך עם צח, הנושא הזה גם עלה בדיון הקודם פה על מוזאון הכנסת, מוזאונים בהגדרה שלהם הם גירעוניים בפעילות, אין מוזאון שהוא לא גרעוני בפעילות שלו. אפילו המוזאון הכי מפורסם בעולם, הלובר, שנמצא עכשיו בכותרות בעקבות השוד שהיה שם שלשום, הלובר שיש לו למעלה מ-10 מיליון מבקרים בשנה, פועל באופן גירעוני והממשלה מכסה את הגירעונות שלו.
זו פרקטיקה מאוד מאוד מקובלת במוזאונים להשלים הכנסות דרך אירועים, סדנאות שהם עושים, ובדרך כלל גם אותם אירועים משולבים בפעילות השוטפת של המוזאון כך ש - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל היא לא מחויבת.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
לא הם לא חייבים לקיים אירועים אבל כמעט - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אותם אירועים בדרך כלל עונים על המטרות ועל האופי של המוזאון, זה גם לא מחייב.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
לא מחייב. עוד פעם, אני נתתי את הדוגמה הקיצונית גם בדיון הקודם, יש מוזאונים שעושים אפילו בר מצווה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
אין עם זה שום בעיה, אבל לרוב, כמו שאמרתי, אותם אירועים משולבים גם בפעילות השוטפת של המוזאון וזה מקור הכנסה נהדר למוזאונים.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
צריך גם לראות שאלה אירועים שלא יפגעו בפעילות המוזאון.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
כמובן.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
מעניין לשמוע את עמדתו של רשם העמותות בהקשר הזה.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
ממילא רציתי לדבר אבל אני אגיב ישר להערת האגב של חברי. גם לעמדתו של רשם העמותות בכל הכבוד לא יהיה מקום לצורך העניין ברגע שמדובר בתאגיד סטטוטורי וזו לא עמותה. אבל אם כבר עסקינן במצב של עמותה והיום זו עמותה, מותר לעמותה, אני עמדתי על כך גם בפתח דבריי, לעשות אירועים המנצלים את נכסי העמותה לצורך הגדלת מקורות ההכנסה. אני מייצג גם מוזאונים בארץ, ומוזאונים אחרים בארץ כמו גם עמותות אחרות עושים שימוש בנכסיהם. אם מוזאון הלוחם היהודי פועל למשל עד השעה 16:00, וכך הוא פועל, אין שום מניעה שבשעות הערב ייעשה שימוש.
נזרק כאן למשל בר מצווה במוזאונים אחרים. אם יש מקום הולם בתוך מבנה המוזאון, חלל שבו אפשר להשתמש בו ולהגדיל את מקור ההכנסה ולעשות אירוע הולם, אף אחד לא מדבר כאן על מסיבות וחגיגות שאינן בעלות אופי הולם, אבל לעשות אירוע שלא פוגע בעבודה השוטפת ובפעילותו השוטפת של המוזאון, אלא להיפך, רק יעזור להגדיל את מקורות ההכנסה העצמיים של המרכז, של המוזאון, או של העמותה, הרי זה מבורך. ושוב, זו גם חובתם של מנהלים ונושאי משרה בגוף לדאוג להגדלת מקורות הכנסה.
יש לנו התחייבויות, גם כלפי המנזר, השכנים, לא נעשים אירועים שפוגעים בשלוותם של הנזירים במנזר, לא פוגעים בשטח, בסופו של דבר זה מקום פתוח, לטרון. אף אחד לא מדבר פה על אירועים, אבל אירועים נלווים שגם משתלבים בפעילות ובמטרות הרי הם מבורכים והרי הם נדרשים.
רק לצורך אנלוגיה, נדמה לי שגם אמרתי את זה בפגישה הקודמת, מכיוון שנעשה כאן כל פעם אזכור ורפרנס לחוק גבעת התחמושת, כל מי מבין יושבי החדר הזה שירצה לערוך בר מצווה או בת מצווה לאחד מילדיו או לחתן את ילדיו בגבעת התחמושת, הוא יכול לעשות את האירוע הזה שם. זה תאגיד סטטוטורי והוא מאפשר קיום אפילו של אירועים כאלה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
שאלה, אני מפנה את זה לאוצר. בסעיף קטן 29(ג), בנוסף לתרומות, עיזבונות ומענקים יש צורך גם לציין אירועים או כל הכנסה אחרת? לבדיקתכם.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
יש פה שני עולמות תוכן שאנחנו משווים אליהם, עולם תוכן אחד, מה שדובר פה ושזה נכון, זה מוזאונים אחרים, אבל עולם תוכן נוסף שצריך להיות ערים אליו מאוד זה מה נהוג בתאגידים סטטוטוריים ומה נהוג ברשויות שלטון. כבסיס לא נהוג שרשות שלטון עושה תפקיד אחר מהתפקידים שהיא מיועדת אליהם, ועכשיו יש פה שאלה האם זה חלק אינהרנטי מהתפקידים של המוזאון, או האם זה חלק מהתפקידים שבדרך כלל מיוחסים למוזאון שלא ראוי שייעשה ברשות שלטון שמתוקצבת מתקציב המדינה או שמתבססת על תקציב המדינה. זו החלטה ערכית, אבל צריך להבין את הסמנטיקה הזאת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל אם המטרה הסופית היא בסוף תחזוקת המוזאון?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
המטרה הסופית היא בעצם להכניס כספים והכספים יכולים ללכת לכל דבר, לממן עובדים, לעשות כל דבר, השאלה זה מה טווח הפעילויות שזה ראוי שרשות שלטונית תעשה שאינו קשור במטרותיה. זה דבר ראשון. הדבר השני, וזה מתקשר לזה, יש הסדר בחוק - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שמענו מזוהר, זה קורה דה פקטו היום, אנחנו לא עכשיו מייצרים יצירה חדשה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
מה שקורה דה פקטו בדוגמה שהוא נתן, דבר ראשון יש לנו יועץ משפטי עצמאי, זה לא משהו שהובא לפתחנו, הפרשנות שמייחסים לסעיף הזה, אבל פרשנות לסעיף אחר בחוק מוזאון הכנסת למשל, יצר מתוכו תקנון שיושב ראש הכנסת, שהוא ממונה על אותו חוק, קבע לגבי קיום אירועים ולגבי מערכת איזונים מסוימת שמבטיחה שגם המוזאון יוכל כנהוג במוזאונים לקבל הכנסות שהן חיצוניות לפעילותו המרכזית, נקרא לזה, וגם לשמור שלא מדובר ברשות שלטון שחורגת ממטרותיה. יכול להיות שההסדר בסעיף 20 לחוק מוזאון הכנסת ובתקנות שקבועות שם, הייתי שוקל לאמץ אותו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ההערה נרשמה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אם יורשה לי, אנחנו כל הזמן מדברים על המוזאון במנותק מהמיקום שבו הוא נמצא. אנחנו מדברים על זה שהוא חלק מאתר הנצחה, אי אפשר לקיים שם בר מצוות או בת מצוות שזה לא מתאים לאופי של המקום. דבר שני, אנחנו מדברים על זה ש - - -
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
אתם לא עושים פעילויות כאלה?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
שתואמים את אופי המקום.
<< אורח >> מיכאל הרצוג: << אורח >>
תערוכת יין תואמת את 'יד לשריון'?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אני לא מכיר את האירוע לגופו, צריך לשאול את אנשי 'יד לשריון' שיהיו פה ויגיבו לכך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל במהות, אתה חושב שתערוכת יין היא הולמת - - -
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אני לא הייתי באירוע הזה, יכול להיות שהאירוע הזה מתאים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע אם יש או אין, אני לא קובע אם הייתה שם תערוכת יין, אני שואל, במידה שמישהו ירצה לעשות תערוכת יין ב'יד לשריון', אתה חושב שזה מתאים לאופי המקום או לא?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אם על הלוגו של היין מופיע חיילים, אנחנו מכירים פרויקטים כאלה של חיילים שהונצחו, של יקבים שלקחו תמונות של חיילים והפיקו פרויקטים של מכירת יין שההכנסות נועדו להנצחה, כן, יכול להיות שכן.
אנחנו מדברים על זה שזה חלק מאתר הנצחה, אנחנו מדברים על זה שיש מערכת של הסכמים, גם עם המנזר שהוזכרה, אבל גם עם 'יד לשריון'. קיום האירועים שהמוזאון מבקש לקיים פה מתחרה בפעילות של 'יד לשריון', זאת אומרת הם מזמינים את אנשי חיל השריון לעשות אירועים בשטחם למרות שהם התחייבו מבחינה הסכמית שלא לבצע אותם, אירועים של חיל הרפואה, דברים שהם חלק מההסכם.
ולא רק זה, זה נמצא בלב ליבו של הסכסוך המשפטי שנמצא בהליך בוררות. אז נכון שאפשר ליפות את הדברים ולהגיד שהליך הבוררות הסתיים אחרי הליך החקיקה, אבל מנסים פה לקבוע מסמרות בדברים שאחר כך יגיעו להליך הבוררות ואז מה נגיד, שזה נקבע בחקיקה? אז יש פה איזה שהיא בעיה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אני דווקא בעד תחרות.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
תחרות אין בעיה, אנחנו לא מתחרים על פעילותו של המוזאון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
איפה הבעיה? תופסים לכם חניה? ואם תהיה בר מצווה? אוי ואבוי, נגיד תהיה בר מצווה, איפה הבעיה? איפה ההפרעה?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אנחנו לא מקיימים בר מצוות, הבעיה היא שיש אירועים ש'יד לשריון' מזמינה חיילים מיחידות שונות לעשות אירועים בשטחה ופשוט מגיע המוזאון, שזה לא חלק ממטרותיו, צריך להסתכל בתקנון העמותה, תקנון העמותה הנוכחי מדבר על הנצחה, זה גם יהיו מטרות המרכז.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תקנון העמותה לא רלוונטי לחקיקה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אבל מטרות המרכז רלוונטיות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
העמותה הזאת מתפרקת, אנחנו מקימים גוף חדש.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
נכון, אדוני, אבל מטרות המרכז הן כן רלוונטיות. אז אם אפשר להגיד שבר מצווה זה תואם את מרכז המרכז, אני לא מכיר תאגיד סטטוטורי שקובע שחלק ממטרותיו זה קיום בר מצוות ואם מישהו עושה את זה זה כנראה מתוך העלמת עין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אני נצמד למה שנאמר על ידי משרד התרבות והספורט שמקובל היום שמוזאונים כאלה ואחרים, למוזאון יש אפשרות, על פי ההנחיות של משרד התרבות והספורט, לקיים אירועים מסוימים שההכנסות ישמשו את מטרות המוזאון. ולכן אני שואל מה שונה המוזאון הזה משאר המוזאונים בישראל שמקבלים את האישור ממשרד התרבות והספורט?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
שמדובר ברשות ממשלתית.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אני לא יודע אם הם מקבלים אישור רשמי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני שמעתי את ההערה של משרד המשפטים ולכן אמרתי שההערה נרשמה. יכול להיות שנצטרך להוסיף את אותו סעיף שמופיע במוזאון הכנסת, אנחנו נבדוק את זה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
כל מה שביקשנו רק זה שיופיע במפורש שזה הולם את מטרות המרכז, זה מה שביקשנו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ההערה שלך גם נרשמה והיא תילקח בחשבון.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לזה. מי שמכיר את 'יד לשריון' 25 שנה זה אני, היו שם גם חתונות, גם בר מצווה, בשבתות משכירים את החלק לקונצרט חיצוני בכלל והכול טוב והכול מצוין.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אגב היו שם גם אירועים ללוחם היהודי, 70 שנה, ב'יד לשריון'.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
גם באביחיל יש מוזאון, לא זוכר את שמו, אבל גם כן קשור כנראה לעולמות האלה, גם שם עושים אירועים, חתונות של אנשי המושב. זה נורא יפה.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
מה שהכי חשוב, בהסכם אין שום סעיף שמגדיר מה מותר לנו לעשות, מה אסור לנו לעשות, אין שום החלטה והסכמה שאסור לנו להזמין אנשי שריון. אני רוצה להגיד לכם למה באים אלינו אנשי שריון, הם לא רוצים להיות ב'יד לשריון', זאת הבעיה. הם לא רוצים להיות ב'יד לשריון' והם באים אלינו מבקשים מקום, לא נוח להם שם, זאת האמת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא אכנס לעובי הוויכוח.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
עמותה שתהפוך לתאגיד סטטוטורי תתוקצב על ידי המדינה, 'יד לשריון' מתוקצבת על ידי המדינה, אנחנו לא נהיה במעמד שווה, אז רוצים להוסיף על זה עוד הכנסות שייכנסו ממקורות חיצוניים? אז בשביל מה נקבע תקציב?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
העמותה לא הופכת לתאגיד סטטוטורי.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אבל לתאגיד הסטטוטורי יהיה תקציב, אז נותנים לו לעשות עוד הכנסות מבר מצוות?
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
העמותה מתפרקת, יש תאגיד סטטוטורי חדש. הטרמינולוגיה הזאת היא חשובה פה כי היא קשורה גם למערכת היחסים ביניכם ו - - -
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
העמותה תפורק, אין חולק.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
ברשותכם, הניסיון לכפות עלינו או להצר את רגלו של התאגיד העתידי מסוג האירועים שיוכל לעשות עומד בניגוד גמור לסוג האירועים שמתקיימים היום הלכה למעשה באתר ההנצחה שמופעל על ידי 'יד לשריון'. בחיפוש קל באינטרנט כל אחד יכול היום לקנות כרטיסים למופע של שלושה טנורים, למופעי מוזיקה, למופע של אתניקס שהיה שם, כל יום חמישי ובשבתות יש שם אירועי מוזיקה לקהל הרחב, אין בינם לבין אתר ההנצחה של 'יד לשריון' ולא כלום מלבד הרצון האמיתי שלהם והמובן מאליו לייצר מקורות הכנסה נוספים לצורך קידום פעילותו של 'יד לשריון'.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני מציע ש'יד לשריון' יעבירו בבקשה לוועדה את מטרות העמותה כפי שהן מנוסחות כדי שנוכל לבדוק גם את 'יד לשריון' שהכול מתנהל כמו שצריך.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
אני אוסיף ברשותכם שגם היום כשמדברים על מקורות ההכנסה העצמיים של המוזאון, 20% לפחות ממקורות ההכנסה ממכירת כרטיסים של המוזאון אנחנו מעבירים ל'יד לשריון'. אז גם מקורות ההכנסה הדלים הללו שיש היום ממכירת כרטיסים, על פי מערכת יחסים הסכמית, אנחנו לא כופרים בכך, מערכת היחסים שלנו, אמרו לנו, כן, בסדר, תקיימו פה מוזאון בתנאי שאתם גם תשלמו לנו את העמלה של 20% שתעבירו לנו. אז גם מקור ההכנסה הקטן הזה, 20% ממנו, זה המון, עובר ל'יד לשריון' ככסף שלהם שהוא גם כן מקור הכנסה נוסף.
<< אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >>
המדיניות, אני רק מזכיר, זה כשיש תשתיות שהן תשתיות מורשת, לאפשר לכמה שיותר קהלים בציבור להיחשף לתכנים וזה עומד, לדעתי הלא מלומדת, כמו שחנן חידד לי בסעיף (ב) בהתחלה שלערוך כנסים ואירועים ההולמים את אופי המקום, להנחיל דרכם את מורשת הלחימה היהודית. ואם אפשר דרך פעילות שהיא פעילות שמרחיבה את השירותים לחשוף את הקהל, לדעתי זה מבורך.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני רק אציין שיש דור צעיר שצופה בדיונים וכתבו לי שלפני חמש שנים הייתה מסיבת פורים ב'יד לשריון'.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
השאלה אם זה הולם את מטרות העמותה, בגלל זה ביקשתי שיעבירו לנו, כי הם דיברו על מטרות העמותה.
<< אורח >> אלעד בצלאלי: << אורח >>
אם אפשר בהקשר הזה רק להגיד שיש ערך גדול לקיום בר מצוות באתרי מורשת ומוזאונים היסטוריים בישראל. זה לא רק כסף, למרות מה שצוין פה, הערך הוא הרבה יותר גדול מזה, לזהות את היום החשוב בחייו של נער, ושוב, אם עלו אלינו והעבירו תגובות, ביום חשוב בחייו של נער לעשות את זה במקום שיש בו גם ערך משמעותי.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חייב לומר שהסיפור הזה של האירועים הוא מאסט, אין מה לעשות, צריך לעשות את זה כי חייבים לייצר עוד הכנסות. להגיד לך שאני רוצה לראות את המוזאונים האלה הופכים להיות אולם חתונות? לא, זה צריך להיות בסוף בטעם ובמידה הראויה. ואני מקבל גם את ההערה של משרד המורשת, זה צריך להיות הולם את המקום.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
למה? תחשוב על חופה על טנק, איזה דבר מיוחד זה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני זוכר שמישהו שכר את המצדה לעשות שם אירוע.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בנוסח היה לנו, בפרק של המוזאון, המוסדות של המרכז, יש בסעיף 5 של מטרות המרכז הקמת מרכז ארכיוני ומאגר מידע. מרכז ארכיוני, דיברנו עם ארכיון המדינה, זה מונח שאינו מוכר להם ויש להם הערות, ככל שיש ארכיון שצריך להיות מוקם פה כחלק ממוסדות המרכז והסדרים שיחולו בו, הם הפנו אותנו לחוק דוד לוי והצעת חוק ה-7 באוקטובר, שכרגע ממתינה להצבעה במליאה, לגבי מודל של ארכיון ציבורי במקום ארכיון המדינה.
אני מודה שלא חשבתי שנגיע לחלק הזה, לכן הם לא נמצאים פה בדיון היום, אבל כן יש הערות לגבי זה. יש כיום ארכיון שכדאי להסדיר את מעמדו, אז יכול להיות שכדאי שנעשה גם את זה, אם לא היום אז בדיון הבא או בהכנה לשנייה ושלישית.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
שאלה, במקור דובר, אם אני לא טועה, על העתקת הפרק של הארכיון מחוק גבעת התחמושת, ששם כבר יש מודל של גם מעורבות הגנז.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני נאלץ לדבר בשמם, כי הם לא הגיעו לדיון היום, כי לא חשבנו שנגיע בהכרח לחלק הזה, הם הסבירו לנו שגבעת התחמושת יוצר למעשה שלוחות של הגנז בכל מיני מקומות וזה גם מטיל נטלים גדולים גם על הגוף שאנחנו מסדירים וגם על הגנז עצמו ולכן הם סבורים שזה פתרון פחות מוצלח. למעשה ידם הארוכה נשלחת למקומות שונים בארץ ולכן הם כן הפנו אותנו למודל של ארכיון ציבורי ולא ארכיון מדינה, לכן כדאי ככל שיש כוונה שיהיה ארכיון, אני מניח שיש איזה שהוא ארכיון, שזה יוסדר פה כחלק ממוסדות המרכז. אבל כאמור כרגע אין לנו איזה שהוא נוסח מדויק לזה.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
זה ארכיון שעוסק בלוחמים היהודיים, זה כולל גם ספרים שכתבו, גם מזכרות, גם דוגמאות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
היום איפה נמצא הארכיון הזה, אצלכם?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
הוא נמצא אצלנו במבנה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוא עומד בקריטריונים של הגנז של ארכיון ציבורי?
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני חושב שכן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חיים, תבדקו אם זה עומד בקריטריונים.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
אני אלמד את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם נצטרך נוסיף, נעשה את ההתאמות המתאימות.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
'יד ושם' בדק אצלנו את העניין הזה, ביקר גם ויש הערות, נלמד את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הדר, את רוצה להתייחס לנושא הזה?
<< אורח >> הדר וינטר גולן: << אורח >>
כרגע לא.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
לפני שנמשיך אני רק מסכם ומוודא מול הוועדה לפרוטוקול לגבי סעיף 29 של המימון, למעשה הוועדה קובעת שזו הצעת חוק תקציבית וככה זה יועבר למליאה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
הפרק הבא זה הוראות שונות. הסעיפים פה עדיין יצריכו איזה שהן בדיקות משפטיות, אני לא בטוח אם כולם הספיקו לעבור עליהם. אני אקריא אותם, אבל אני חושב שכדאי להמשיך את זה בפעם אחרת.
תקציב המוזאון, סעיף 30. צריך לשנות גם את הכותרת, תקציב המרכז.
פרק ה': הוראות שונות
תקציב המרכז
30.
(א) המועצה תאשר את הצעת התקציב השנתי ותגישו לשר ולשר האוצר לשם אישורם, בהתאם לחוק יסודות התקציב.
(ב) שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה.
סעיף 31 זה סעיף שעוסק בפטור ממיסים.
<< אורח >> מיכל שקרג'י: << אורח >>
מה שאני רציתי להוסיף זה שבסעיף 31(א) ו-(ב), צריך להוריד את הסיפה שקובעת שכל נכסי המוזאון יהיה פטורים מכל אגרה ועד לרשות מקומית, וגם את סעיף 31(ב) מאחר שאין תחולה לחקיקה ישראלית כלפי רשויות מחוץ לשטחה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אולי יהיה סיפוח עד הקריאה הראשונה. עודד, בגלל שזה מעבר לקו הירוק אז אנחנו לא יכולים להתייחס לגבי גבייה של תשלומים של רשויות מקומיות וכו'. לא חל כביכול שם החוק. זו כוונתך, נכון?
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה לא להחיל אותו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי לה, אולי יהיה סיפוח עד הקריאה הראשונה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
קודם כל זה לא סיפוח, זה אם כבר החלת ריבונות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בוא נראה ביום רביעי מה הם יצביעו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אפשר להכניס בחוק של החלת הריבונות על מעלה אדומים את האזור הזה וזה יפתור הרבה בעיות משפטיות לדעתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תעשו את ההתאמות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נחבר פשוט עוד כמה בדרך בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תעשו את ההתאמות בנוסח שיתאימו למה שנאמר על ידי מיכל.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בסדר גמור, אני רק אקריא את סעיף 31. אם לקבל את הצעתך זה יהיה סעיף 31 בלי (א) ו-(ב).
פטור ממיסים
31.
לעניין פקודת מס הכנסה, יראו את המוזאון כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה, ולעניין חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ייחשב המרכז כמוסד לציבורי לפי סעיף 39(6) לחוק האמור.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
חסר לי כאן, ברשותך, מה לגבי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה? אם יהיה מי שירצה לתרום למרכז ולמוזאון אז חשוב שיוגדר שיהיה לו אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46, זה יאפשר זיכוי ממס לתורמים. רק 9(2) לא נותן זיכוי ממס.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
התייחסות משרד המשפטים, שחף.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
נלמד ונגיב.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למתי תלמדו? אנחנו רוצים לקדם את זה בקריאה ראשונה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
לישיבה הבאה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא נצביע היום?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי, הוראות מעבר, מה שאנחנו נצליח, כי יש הוראות מעבר חשובות שאנחנו חייבים להכניס עוד לפני קריאה ראשונה. אני רוצה שנתכנס ביום רביעי הבא, צח, תעשו את שיעורי הבית עד רביעי הבא ואני מודיע חגיגית, ברביעי הבא אנחנו מצביעים על הנוסח לקריאה ראשונה. שחף, עד שבוע הבא.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
איסור העברת נכסים
32.
(א) המרכז לא יהא רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(ב) המרכז לא יהא רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים אלא באישור השר; לעניין זה "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה, להאריכה או שכירות לתקופה נוספת, שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.
(ג) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות אלא באישור השר ושר האוצר.
ביצוע ותקנות
33.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
כאמור כרגע עוד לא הוכרע מי השר, הנוסח כרגע זה חבר ממשלה שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עד רביעי אנחנו נקבע את זה גם, אני מקווה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אדוני היושב ראש, כמו שאמרתי גם לעורך הדין בן יהודה, אני מציע להוסיף גם כאן סעיף של דיווח לכנסת, הנורמה שהתקבעה בוועדה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הערתך התקבלה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
דיווח לכנסת, יש לנו נוסח מקביל בחוק –
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
גם דוד לוי וגם דרוקמן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, בכל החוקים האחרונים הכנסנו את זה, בהמלצתך.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אדוני, לגבי החלת סעיף 46, עוד נבדוק, אבל אני כבר יכול להגיד שממה שזה נראה, הקביעה שהתאגיד יהיה לפי 9(2) מקימה מעיקרה את הצורך של שר האוצר ללכת לוועדת הכספים ולאשר את התרומה הזאת. זה לא נכון לחוקק את זה בחוק, זאת אומרת להשאיר את סמכותו של שר האוצר ואת האחריות הפיקוחית שנלווית אליה, שיגיע לוועדת הכספים ויעשה את זה כנהוג כמו כל עמותה, כמו כל מוסד ציבורי, כמו כל דבר שהוא רלוונטי לעניין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
השאלה, בפרק הזמן עד הפירוק העמותה והקמת התאגיד?
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
הגשת בקשה בתור אחד שמגיש בקשות בשם לקוחותיי לסעיף 46, פרק הזמן הממוצע היום לקבלת אישור לפי סעיף 46 הוא בין שנה לשנה וחצי. בלי אישור לפי סעיף 46 אף אחד לא יתרום למוזאון.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
היום לעמותה יש סעיף 46?
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
כן, אבל כרגע מדברים על התאגיד.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
אז שיגיעו עם הקמת התאגיד או לפני הקמת התאגיד, אבל לבוא ולעשות עבודה שאמורה להיעשות או שנעשית על ידי שר האוצר, עם עבודת רקע שאמורה להיות מוכנה לזה ולהגיע עם זה לוועדת הכספים.
<< אורח >> אשר דובב: << אורח >>
העבודה כבר נעשתה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
העבודה הזו כבר נעשתה ולעמותה יש סעיף 46.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
שוב, התאגיד הסטטוטורי הוא לא העמותה, התאגיד הסטטוטורי הוא ישות נפרדת מהעמותה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל הוא נכנס בנעלי העמותה בכל הפעילות שלה.
<< אורח >> שחף ינון: << אורח >>
בחוזים והתחייבויות ונכסים, אבל שוב, לעשות פה הליך שהוא עוקף שר אוצר ועוקף ועדה שהיא ועדה נכבדת אחרת זה –
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עד ההצבעה ננסה למצוא את התקנון המתאים, נעשה את הבדיקה מול ועדת הכספים ומשרד האוצר.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בחוק גבעת התחמושת זה לא הוכנס וגם הייתה עמותה שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שהתפרקה גם.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כן, שהתפרקה והיא גם קיבלה תרומות, יש התייחסות רק לסעיף 9(2). אנחנו נבדוק את זה לקראת הדיון הבא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
ורק בגלל שהוועדה הסכימה אני מקריא לפרוטוקול סעיף דיווח לכנסת, זה יהיה אותו סעיף כמו שקיים היום בחוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן.
השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בכתב אחת לשנה על יישום החוק בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלה: (1) איוש המועצה הציבורית ופעילותה; שוב, בהתאמות הנדרשות. (2) תקציב המרכז, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב; (3) פעילות המרכז ומוסדותיו.
למעשה עכשיו נשאר לנו לדיון הבא תחילה והוראות מעבר ומספר דיוקים שנותרו בסעיפים עברו שדנו בהם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, ניפגש ביום רביעי הבא, עד אז נעשה את העבודה מול משרדי הממשלה ומול הגופים כדי לחדד את הדברים האחרונים. אני מודיע מראש, ביום רביעי הבא אנחנו מצביעים לקריאה ראשונה על הצעת החוק. מה שנספיק לסדר ולתקן וללטש לקריאה ראשונה הרי שכרנו, מה שלא, יישאר בדברי ההסבר לקריאה שנייה ושלישית.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אם אדוני יסכים לתת לנו שבועיים עדיף, אבל –
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני רוצה לסיים את זה בשבוע הבא, ברשותך, אני מקווה שאנחנו נספיק. מה שלא נספיק נשאיר בדברי ההסבר לשנייה ושלישית.
ברשותכם אני נועל את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>