פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 165
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025), שעה 11:07
סדר היום:
<< נושא >> דיון חירום - העלייה ברצח נשים ואלימות כלפי נשים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
פנינה תמנו – היו"ר
חברי הכנסת:
עדי עזוז
מוזמנים:
ענבל חן קארה
–
מנהלת תחום פ"א - אלימות במשפחה, מודולים והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל
דוד ויצמן
–
סמנכ"ל כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי
מירי שמואלי
–
משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ ענת יקיר-בלום
–
רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק יעל גבריאלי
–
קצינת מדור הנחיה וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
גונדר משנה נעה בין
–
מפקדת יחידת משגב שב"ס, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק אמיר בלכר
–
מ' מוקד פיקוח טכנולוגי , משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
הדס גבריאל-זני
–
ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, משרד המשפטים
ג'רי אלמו קפיטל
–
חוקרת, ממ"מ
לילי בן עמי
–
מנכ"לית פורום מיכל סלה
ליאור פוריאן
–
אח שכול, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
ורד בר
–
עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן
מיכל צרויה
–
מנהלת מקלט לנשים, עמותת אמונה
עדי חן
–
עו"ד, יו"ר משותפת פורום משפחה, לשכת עורכי הדין
עומר שטיינמץ הסקל
–
ממייסדות בונות אלטרנטיבה
טל הוכמן
–
מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
רבקה ליאון זדה
–
עו"ס, רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
פייני סוקניק
–
יוזמת 'קווים אדומים' - למניעת אלימות בזוגיות
פרופ' ענת ירון ענתר
–
ראש החוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל
לי הופמן אגיב
–
אקטיביסטית חברתית
עליזה לוי
–
אחות של הודיה פדידה ז"ל
מוזמנים באמצעים מקוונים:
ד"ר דפנה צין
–
מדריכה ארצית למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך
קרן רוט איטח
–
מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך
חיאם קעאדן
–
סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי בישראל
ד"ר גלית שאול
–
ראשת מועצה אזורית עמק חפר
מירה בן ארי
–
ראשת מועצה אזורית גן רווה
סא"ל במיל' שלומית שיחור רייכמן
–
עו"ד, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל
ליאת שוחט
–
ראשת העיר אור יהודה
מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון חירום - העלייה ברצח נשים ואלימות כלפי נשים << נושא >>
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בוקר טוב לכולן, לכולם. לאורחות הנכבדות, למשפחות של נרצחות, תודה שאתם כאן, על אף שזה מעמד לא פשוט בשבילכם. תודה לנציגות הארגונים, ולכם גם, משרדי הממשלה. לצוות הוועדה ולך, ג'רי, נציגת הממ״מ. בדיוק שאלתי את ג'רי לגבי נתונים, את יכולה להגיד.
<< אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >>
היינו אמורים לכתוב מסמך על רצח נשים, בכלל נתוני אלימות נשים. הגשנו בקשה למשטרה לפני חודש וקצת, ולא קיבלנו מענה עדיין.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
קודם כל, חשוב לי שזה ייכתב לפרוטוקול. בסופו של דבר, כשאנחנו נמצאים כאן, הפרוטוקולים האלה משמשים לא מעט גם לזיכרון ארגוני, אבל גם כדי שאנחנו נדע להפנות את תשומת לב שרי הממשלה ומקבלי ההחלטות הבכירים ביותר בתחום.
אבל לפני שאני פותחת ונכנסת לגופו של דיון חשוב ביותר, כן חשוב לי להתייחס לאופטימיות הזהירה שאחזה בעם ישראל אתמול עם הצהרתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וכמובן הצהרתו של ראש הממשלה כי הוא מקבל את המתווה שעומד בפנינו ערב יום כיפור, עם כל מה שזה מגלם בתוכו.
הרצון שלי בעיקר לומר סליחה ל-48 אחים ואחות שנמצאים בשבי כמעט שנתיים, עוד חמישה ימים זה שנתיים, שהם נמצאים בחושך, בעינויים, בסבל בל יתואר של משפחות שמכאן זועקות את זעקתן. ואתמול אי אפשר היה שלא להתרגש, גם אם זה לא הסכם שחתום סופית, מעצם היותו מכיל סעיף לשחרורם המיידי של כל החטופים והחטופה, מי בחיים לשיקום, ובעיקר לחיבוק של המשפחות שלהם, מי שאינו בחיים ונרצח באכזריות לקבורה, כדי לתת מזור ומעט שקט למשפחות שמבקשות ודורשות את הדבר הבסיסי גם ביהדות, להביא אותם לקבורה באדמת ארץ ישראל, שממנה הם נחטפו, נגררו.
אני חושבת שעצם העובדה שיש עדיין חברים בממשלה שמאיימים בפירוק הממשלה או בכך שאין לראש הממשלה, יש כאלה שהגדילו, שאין לו מנדט, אני חושבת שזו בושה ערב יום הכיפורים. ועם זאת, אם אנחנו ניקח את רוב הקולות הברורים של הבית הזה, יש רוב מוחלט לממש את המתווה הזה ולעשות הכול כדי שהוא יצליח, ומי יודע, אולי אחרי החגים אנחנו נהיה במקום שכבר לפחות הפרק של ההפקרה של החטופים יהיה מאחורינו.
במעבר חד, אני חושבת שאין נפש שלא הזדעזעה, ואין אדם ואישה שחפצים חיים ולא ערניים למתרחש ולחדשות הקשות של אירוע אחרי אירוע של רצח ברוטלי אכזרי של נשים, קפיצה אדירה במספרים, הפרה של הקוד האנושי הבסיסי לזכות לחיים בתוכנו, ביטחון פנימי של נשים, לא הייתי רוצה לומר רק בארצן, בביתן, והאירועים והרציחות האחרונות הם כתב אישום נגדנו כחברה.
היו פה דיונים שאני קיימתי, לילי, את כל הזמן מלווה את הדיונים על היתומים של הנרצחות. אי אפשר שלא לחשוב על הילדים שמשלמים מחיר כל כך כבד. וכשאני מדברת איתך, עליזה לוי, תודה שאת כאן, אחות של הודיה פדידה. כשאני שואלת אותך, איך ילדה בת שלוש וחצי יכולה להיות בבריאות נפשית כשלוקחים לה את אימה בצורה כל כך קשה וברוטלית שלא ניתן להסביר. רק במהלך החג נרצחו עוד שתי נשים באכזריות. מירן ביתן, בת 37 משדרות, גם כאן בשימוש בנשק חם.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
ופנינה, זה אחרי שהיא התלוננה גם במשטרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן. אנחנו ניגע. ברור לנו, לצערנו, כן? המציאות מוכרת לכל רשויות המדינה, וכשאנחנו אומרים, הכתובת היא על הקיר, זו לא סיסמה, זה הכול ממוסמך עם נתונים מאוד ברורים. חביבה ושדי, בת 67, שנרצחה גם היא על ידי קשיש שהיא הייתה מטפלת בו.
ולפי נתונים של שדולת הנשים, טל המנכ״לית נמצאת איתנו כאן, פי 13 נרצחות במשפחה מנשק חם. אני זוכרת את הדיונים שעשינו כאן בוועדה וגם בוועדה לביטחון לאומי על חלוקת נשק. כן, זה חשוב שיהיה ביטחון אל מול הטרור, מאבק עיקש, וגם אנחנו רואים שחלוקת האקדחים באמת מסייעת לסכל, לנטרל מחבלים.
אבל לצד זה, אי אפשר שלא לדבר על המחירים ועל ההפקרות ועל כך שלא יכול להיות מצב שתנאים בסיסיים, בדיקות בסיסיות על כשירות נפשית במתן נשק, כל אחד היום יכול להחזיק נשק. האיום שהולך וגבר על נשים שנמצאות בצל האלימות, כאשר אנחנו מדברים על עשרות אלפים אם לא מאות אלפי נשים, כל אחד היום יכול לקבל אקדח. ברגע שאותו גבר קיבל אקדח ואת חיה תחת אלימות, סכנת החיים שלך הופכת להיות מיידית, אם לא הבנו, אם מישהו פה לא הבין.
מי שאלים, מי שלא כשיר נפשית, ולא כשיר על פי ההגדרה החוקית, זה לא רלוונטי בכלל. מספיק שיש תלונה, מספיק שיש תיק ברווחה. בן אדם שיש נגדו תיק על אלימות, עבר של אלימות, לא יכול לקבל אקדח. האקדחים האלה לא יהיו רק מופנים כלפי נשים. כרגע מי שמשלמות את המחיר הכבד זה נשים.
עוד מעט אנחנו נראה את זה ברחובות. כבר ראינו, ראינו מקרים איך אדם שולף את האקדח שלו, יורה ברחוב, כאילו אנחנו פה במערב הפרוע. לא, אנחנו לא רוצים להיות ארצות הברית. לא, אנחנו לא מעוניינים שאנשים יהיו בסכנת חיים על כל מריבה, על כל סכסוך. ובטח אנחנו לא נהיה הקורבן כנשים על מחדלי המערכת.
רוצים לחלק אקדחים? רק למי שמסוגל וכשיר להחזיק אקדח. עצם זה שיש לנו את הנתון הזה שיוצג עוד מעט גם על ידי הארגונים, הנתונים לא מוצגים פה כדי לעשות 'נו נו נו', הם מוצגים כדי שאתם תיקחו את הנתונים האלה, תעשו עיבוד לנתונים האלה ותבינו שאנחנו היום בסיטואציה שאתם חייבים לנקוט בצעדים ממשיים, בנהלים ממשיים. צריכים תיקוני חוק? נעשה תיקוני חוק, למרות שזה לא מצריך תיקוני חוק.
המספרים הקשים של 31 נרצחות מתחילת השנה הם בלתי נתפסים, כמו שאמרתי. אבל אתם יודעים מה? עזבו רגע, מי בכלל רוצה להתווכח על המספר? כל אחת, עולם ומלואו. המספרים כבר הגיעו, אין דרך לתאר את הדבר הקשה שבפניו אנחנו עומדים, אבל זו לא גזירת גורל. תמיד אני אומרת שזו לא גזירת גורל, ורק אחרי שנעשה הכול, אולי יהיה פה מישהו שיכול להגיד נכשלנו למרות שעשינו הכול, אבל אני לא חושבת שזו הסיטואציה.
אני רוצה, בבקשה, ברשותכם, לפתוח עם עליזה לוי, אחותה של הודיה פדידה, זכרה לברכה, שנרצחה באכזריות על ידי הגרוש שלה בזמן שהייתה הרה מנישואים בפרק ב'. הוא רצח אותה כשהוא מותיר מאחור, והוא יודע שיש לו ילדה שלו, שהוא משאיר בלי אמא. בבקשה, עליזה.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
שלום לכולם. קשה לי לדבר היום בלשון עבר על הודיה, שבדרך כלל אני פה מייצגת דיור ציבורי, והיום אני מייצגת... אומנם אנחנו לא אחיות בטן ולידה, אמא שלה אימצה אותי מגיל 15. ואני יכולה לספר על הודיה, שהייתה הכול בשבילי, הכול בשביל הילדים שלי. היא עשתה דרך מאוד יפה, היא חזרה בתשובה, הקימה משפחה, היא הייתה מאושרת בחיי הנישואים השניים שלה.
אני יכולה לספר על הודיה בקצרה, שמבחינתי היא עדיין ילדה בשבילי, ילדה מדהימה, ויש לי מפה כמה מילים להקריא לכם שאמא של הודיה כתבה, שקשה לה להגיע לפה. 'הודיה, הבת היחידה מתור חמישה בנים, הקטנה. מבין הילדים שהיו, כשהייתה קטנה, הייתה נסיכה מבית וחזרה בתשובה. בת 19, התחזקה, הייתה ילדה מדהימה עם לב גדול. המחשבות החיוביות, תמיד נתנה לכל אחת תשומת לב', קשה לי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הכול בסדר.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
'חיובית ותמיד נתנה לכל אחת תשומת לב, כאילו הייתה החברה הכי טובה שלהן. היה לה לב רחב, גדול, והשאירה אחריה'.... מחילה, קשה לי לקרוא את זה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אני אמשיך את המילים של מרגלית, אמא של הודיה. 'היה לה לב רחב וגדול, היא השאירה אחריה ילדה קטנה שאיבדה את אבא ואמא בצורה כל כך טראגית'. ואני מזכירה לכולנו שהודיה הייתה בחודש השלישי להריונה, כשהיא נרצחה מול בעלה הנוכחי, השני.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
קוראים לאמא מרגלית. אני רוצה לשלוח למרגלית ולכל משפחת פדידה את תנחומיי, לבעלה של הודיה.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
החלום של הודיה, כשהיא נכנסה לבית וכשהם שכרו, הם לא היו שם, הם היו שם אולי חודשיים-שלושה. זה הבית שהם שכרו. והחלום שלה היה לעשות לילדה חדר של נסיכות, והיא התחילה. והחלום של הילדה פשוט התנפץ בן רגע, ואנחנו רוצים להמשיך את החלום של הודיה פדידה ולעשות לה חדר של נסיכות בבית של הסבתא. חוץ מלהסתכל לכם בעיניים ולהגיד לכם שאני האישה הבאה בתור להירצח, אז אני האישה הבאה בתור להירצח.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
חס וחלילה.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
אני מאוימת. תלונות במשטרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו נטפל באירוע הזה. אני לא ידעתי.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
גם תלונות במשטרה, וגם הייתי צריכה להגיע לתחנת מוריה כשאני מלווה בהתקפי חרדה. אני לא באה להאשים פה את השוטרים, אני רוצה שפעם אחת כן תהיה פה הגנה על הנשים. כשאישה באה ורוצה כן להתלונן, וכשהיא מגיעה לתחנה, את כבר לא יודעת מה את רוצה גם להתלונן, את מתפרקת בתחנה.
כבר אין לך את האפשרות גם להגיש את התלונה על הבן אדם. אז אני מצאתי את עצמי כמה פעמים נעצרת לשווא. אני האישה הבאה בתור, נועה, את יודעת, את מכירה אותי אישית, שאני יכולה לצאת מפה ואני ארצח. ואני רוצה את העזרה, אני רוצה לקום על הרגליים. אני לא רוצה להיות כמו הודיה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו ניקח את הפרטים האישיים שלה ואנחנו נטפל בזה מקצה לקצה, ואנחנו אישית, גם אני וגם חברת הכנסת עדי, נעקוב לדעת שהיא מוגנת. אף אישה לא צריכה להגיע לכנסת ולספר שעוד שנייה עומדים לרצוח אותה. המשטרה וכולם צריכים לעשות את העבודה שלהם בעניין הזה. זו פשוט מציאות מוטרפת להיות בה. וזו המציאות, וזה כל הזמן מכה בנו. תודה לך, עליזה. את איתנו לאורך הדיון.
אני רוצה להודות גם לליאור פוריאן. ליאור, אתה כל הזמן מלווה את הדיונים שלנו ונאבק כסוג של צוואה את מאבקה של אחותך יפית, זכרה לברכה, שנרצחה באכזריות. אתה מייצג את ארגון נרצחים ונרצחות, ארגון מופלא שמסייע רבות למשפחות של נרצחים ונרצחות. ולרה אומנם לא איתנו כאן, את לרה אני מכירה יותר מעשור. המהפכות שעשיתם למען זכויות נפגעי העבירה, וכמובן, את התמיכה שאתם נותנים למשפחות, זו הזדמנות לומר לכם תודה. בבקשה, ליאור.
<< אורח >> ליאור פוריאן: << אורח >>
קודם כל, תודה על ההזדמנות להיות פה. מי שלא מכיר אותי, אני ליאור פוריאן, אני אח של יפית. יפית פוריאן נרצחה לפני שלוש שנים בדיוק בחג ראש השנה. יפית הותירה אחריה ארבעה ילדים קטנים, שגדלים היום אצל ההורים שלי מאז המקרה. היום אני באתי לפה בשני כובעים. בכובע אחד, לראות מה אני יכול לעשות כדי לעזור, לא יודע, באיזושהי צורה שאפשר ומה שאפשר לתמוך, לעזור ולתת יד. ובכובע השני שלי אני גם מייצג את לרה כאן, מהארגון, כדי להביע את העמדה שגם כן, הגענו כבר למספר מטורף של נרצחות מתחילת השנה.
סליחה שאני משתמש בשמה של הדס, אבל מקודם שאלתי את הדס, רק בדיון חירום כל הפורום הזה נמצא פה? כאילו, זו הזיה מבחינתי. אני מסתכל פה על פרצופים שאני מכיר, סליחה, לילי, שאני משתמש בשמך גם. כבר ברצח של אחותה של לילי הייתה אמורה להתכנס פה ועדה כזו. כאילו, דגל אדום. לא צריך לחכות לשנים הבאות. הגענו למספר הזוי.
כמו שציינת בהתחלה גם על נשקים, אני גם כן התחלתי קצת לקרוא ולהפנים ולהבין את מצב הנשקים שבחוץ היום, כמה נרצחות נרצחו בעזרת נשק אישי או נשק אבטחתי לצורך עבודה או משהו כזה. גם לדבר הזה צריך לעשות איזשהו סדר, לעשות איזשהו חוק או איזשהו משהו שיעגן את זה, שמאבטח שמקבל נשק, סוף משמרת ישמור את הנשק באיזשהו מקום אישי.
זה מספרים הזויים. קשה לי אפילו לדבר ולהסביר את הדברים שאני מרגיש. אני קצת בסערת רגשות גם מאחותה של הודיה, אני קצת בהלם ממה שקורה פה. כאילו, אני בהלם שהפורום הזה לא התקיים פה לפני כמה שנים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, הוא התקיים, אבל אני מבינה את כוונתך. הכוונה שלך שהפורום הזה צריך להתקיים במשרדי הממשלה באופן תדיר ובהול. עד שהמספרים לא יורדים, הוא צריך להיות על סטטוס חירום.
<< אורח >> ליאור פוריאן: << אורח >>
בדיוק. לא צריך לקרוא לזה כדיון, ופה לקרוא לזה דיון חירום כי הגענו למצב חירום. מלכתחילה צריך להציג את זה כמצב חירום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה צריך להיות בוועדת שרים. זה צריך להיות מוגדר חירום, דיון ממשלתי על הדבר הזה. לצערי, אכן לא היה דיון ממשלתי בעניין הזה. זה לא חשוב לשרים? זה לא חשוב לראש הממשלה? זו בושה, הפקרה של נשים, של למעלה מ-50% מהאוכלוסייה. אבל זה לא רק אותן מפקירים, מפקירים את כל עם ישראל. כי למי אין אמא? למי אין אחות? למי אין בת? למי אין נכדה?
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אתמול במליאת הכנסת זה פשוט הרגיש צעד מתבקש, כי בעצם הגענו כבר לארבע נשים שנרצחו בשבועיים האחרונים, שזה מספר בלתי נתפס. ובאמת, מה ששאלת לשרים, כי קראתי להם לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדון בעלייה המדאיגה של רצח נשים, וגם אתה כרגע ציינת שאומנם לפני שלוש שנים, אבל גם בחגי תשרי, בראש השנה, נרצחה אחותך. שלא צריך להיות הגאון מווילנה, כן? זו סטטיסטיקה אכזרית שכולנו יודעים אותה, שבחגי תשרי היא עולה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
המתיחות בחגים והחיכוך הוא גבוה, כמו שהיה בקורונה. גם בתקופת הקורונה, אנחנו זוכרים שהייתה עלייה מטורפת, ככל שאנשים נאלצים לשהות יותר בבית ולא באיזושהי שגרה.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
גם מיכל וגם שירה איסקוב בראש השנה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה, ליאור. לילי בן עמי, מנכ״לית פורום מיכל סלה, בבקשה.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
תודה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ושאת כל הזמן דואגת להשמיע את הקול שלנו ולכנס שוב ושוב את הוועדה הזאת, הכל כך חשובה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו גם הזדמנות קודם כל, להודות לך על כל הפעילות שלך. לילי, לא הרבה זוכרים אותך מהגלגול ההוא עוד לפני שמיכל נרצחה. לילי הייתה פעילה למען נשים, אקטיביסטית, ובמיוחד למען נשים מאוד מוחלשות, עובדות הקבלן, ומתוך הפעילות הזאת אני הכרתי אותך.
עם השנים, לצערך ובעל כורחך, את מובילה שליחות למען נשות ישראל ולמען עם ישראל. זו הזדמנות לומר לך תודה וגם להשתתף בצערך ובצער המשפחה, גם על האובדן של אחיך. בעל כורחך, הפכת להיות דמות בתוך לב החברה הישראלית. לא להרפות את ידייך, אלא לחזק אותך, שתמשיכי בעבודת הקודש.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
תודה, פנינה. זו תקופה מאוד קשה. ביום שישי עלינו לקבר של מיכל, אזכרה, ושישי הקרוב זה התאריך הלועזי שלה. וגם אנחנו, בדיוק כמו המשפחה של מירן ביתן, זיכרונה לברכה, המשפחה שלה יושבת ברגע זה בשבעה, וביום שלישי הקרוב הם ייאלצו לקום מהשבעה אחרי שבעה מאוד קצרה, כי קברו אותה ביום ראשון. הם יצטרכו ביום שלישי לקום כי זה יום כיפור, וזה בדיוק מה שקרה לנו. גם מיכל אחותי נרצחה בימים הנוראים, והייתה לנו שבעה של יומיים וחצי.
זה סרט אימה. ואנחנו פה כמה משפחות של נרצחות, וזה פשוט קורע את הלב. אני כל כך מתחברת למה שאמרת, ליאור. אנחנו מכירים מאז שאחותך נרצחה. מה שקורה פה הוא לא מתקבל על הדעת, כי כמו שאת אמרת, פנינה, אנחנו בזינוק חסר תקדים. יש עלייה של 53% ברצח נשים השנה, בשנת 2025. אני רק אתן את המספרים.
בפורום מיכל סלה אנחנו סופרות את הנרצחות במשפחה בלבד. את הנרצחת, למשל, על ידי המטפלת, היא לא בספירה שלנו. אנחנו סופרות רק מי שנרצחה על ידי בן זוג, או קרוב משפחה, אח, הורה. יש לנו 26 נרצחות השנה. מירן היא הנרצחת ה-26 במשפחה, כשמירן היא גם הנרצחת ה-13 בנשק, מה שאומר ש -50% מהנרצחות במשפחה השנה נרצחו בנשק חם, ואנחנו עוד לא בסוף השנה, אנחנו בספטמבר.
לשם השוואה, כל שנת 2024 היו 17 נרצחות במשפחה, אחת בנשק חם. כל ארבע השנים הקודמות ביחד נרצחות בנשק חם זה 11. ביחד. כלומר, עקפנו מספרים של ארבע שנים ביחד. בדרך כלל כל שנה יש אחת, שתיים, שלוש בנשק חם. אנחנו כבר ב-13 נרצחות בנשק חם בשנת 2025, ואנחנו בספטמבר.
ואנחנו מתריעות, והתרענו כבר, אחרי ה-7 באוקטובר היה דיון בבית הזה, בוועדה לביטחון לאומי, סביב הרפורמה של הנשקים, ובפורום מיכל סלה הוצאנו נייר עמדה, ואמרנו, אנחנו לא ארגון פציפיסטי, אנחנו לא נגד נשק, נשק מציל חיים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון, רק שלא יחלקו את זה לכל מאן דבעי.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
בדיוק. כל מילה. זה בדיוק מה שאנחנו אומרות, שנשק לא יגיע לידיים הלא נכונות, זה כל מה שאנחנו אומרות. נשק מציל חיים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
קראו לאנשים, כאילו זה סוכריות.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
בדיוק. כי מה שקורה, במאי האחרון הבית הזה אישר חוק של סון הר מלך, שמאבטחים יוכלו לקחת הביתה נשק. הודיה נרצחה בנשק של מאבטח. עד מאי האחרון מאבטח היה אמור להפקיד את הנשק שלו. עכשיו, אני אומרת, אנחנו לא נגד נשק, אבל צריך לוודא שנשק לא מגיע לידיים הלא נכונות.
וגם במשרד לביטחון לאומי, בהנהלה הכי בכירה אמרו לי את זה. אמרו לי שהם בדקו 50 מחקרים בעולם, מה קורה כשיש יותר נשקים פרטיים. ולפי 50 מחקרים בעולם, מחקר של המשרד לביטחון לאומי, יש שתי תוצאות לא רצויות. אחת, יותר רצח נשים, ויותר התאבדויות. ואת זה אמרו לי לפני שנתיים בהנהלה של המשרד לביטחון לאומי. כלומר, שנתיים יודעים את זה.
אז מה אנחנו באנו? אמרנו, אוקיי, נותנים לאזרחים נשקים. בואו במקביל נוודא שנשק לא מגיע לידיים הלא נכונות, וספציפית רצח נשים והתאבדויות, בואו נקדם מהלכים בנושא הזה. אז פנינו עם רשימה של צעדים לא תקציביים. למשל, להצליב מידע לפני מתן רישיון לנשק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את יכולה להקריא את הצעדים? בסוף אנחנו רוצים להגיע למצב של פרקטיקה. יש לך כמה צעדים מאוד ברורים, שאפשר גם לבקש מהם תשובות, מהמשטרה, מהאגף לכלי ירייה, מהביטחון הלאומי.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
קודם כל, להצליב מידע לפני מתן רישיון לנשק עם משרד הרווחה ועם המשרד לביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שגם זה אנחנו התקדמנו והבאנו הצעת חוק. יש את של פוגל ויש גם את שלי.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
זה עוד לא נכנס לתוקף עד היום, שנתיים אחרי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דוד, אתה כאן? דוד, אתה מוזמן לתפוס מקום סביב השולחן, אתה גם מוזמן לשבת לידי אם תרצה, כי אני חברה בוועדת אתיקה, לי אתה לא תעשה בעיות אחרי ששינינו את זה שגם תהיה אחריות על היועצים של חברי הכנסת, שתדעי. לא חלילה להוציא דיבתך, אנחנו לפני יום כיפור. אבל אם תרצה, ויש לך תשובות.
דוד, תרים את הראש, אני מדברת איתך, זה לא מכבד. אני מבקשת שאתה תעקוב גם. אני רוצה את זה ברמת לשכת שר. אני אומרת לך, אני בטוחה שאנחנו רואים עין בעין. לא אתם רוצים שירצחו נשים ולא אנחנו. וגם אנחנו רוצים ביטחון לא פחות מכם, ושנסתובב ברחובות, נדע שהנשקים האלה והאקדחים האלה בידיים טובות. כן, לילי.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
אסתר דדשי כהן, אישה חרדית, נרצחה בידי בן זוגה גם בנשק ברישיון. אז לצד הדרישה הראשונה של הצלבת מידע לפני, אני מדגישה, לפני מתן רישיון נשק, שיד ימין של הממשלה תדבר עם יד שמאל. אני רוצה לספר שאסתר דדשי כהן, שנרצחה בנשק ברישיון בפסגת זאב, אישה חרדית, והאיש שלה רצח אותה, יש להם ארבעה ילדים. אח של אסתר מספר שאם הרוצח היה עובר ריאיון פסיכולוגי, הוא לא היה מקבל נשק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא היה עובר, נכון.
<< דובר_המשך >> לילי בן עמי: << דובר_המשך >>
הוא לא היה עובר בסימן קריאה. אח של אסתר, משה, שאני בקשר טוב איתו, אמר לי, לילי, את יודעת, בדקתי את זה, כדי לנהוג על משאית כבדה מדינת ישראל דורשת ריאיון פסיכולוגי, כי משאית זה כלי נשק על הכביש. אז איך ייתכן שאנחנו מחלקים נשק אמיתי בלי ריאיון פסיכולוגי? והוא פנה למשרד לביטחון לאומי בסוגיה הזאת כבר כשאסתר נרצחה, עדיין לא קרה. שוב, לא מסובך.
עוד רעיונות. בעקבות הרפורמה החדשה, הפכו את זה שכל רופא יכול לתת אישור כדי לקבל את הרישיון לנשק, גם אורתופד. אנחנו מבקשות שרופא המשפחה שמכיר את האדם בקהילה ויודע אם יש רקע של אלימות במשפחה, רק הוא, אך ורק רופא המשפחה שייתן רישיון, ולא כל רופא.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
זה כך, גברתי, מאז ומתמיד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני ממליצה באמת שנשמע. מכל מלמדנו השכלנו. אין מערכת ואין אדם שהוא לא יכול ללמוד משהו, וזו הגישה של הוועדה שלנו. חיבור בין השטח, ארגונים שעושים עבודת קודש, לבין צעדים שהממשלה צריכה לעשות. מה שיש באמת תשובות, לתת תשובות, ויכול להיות שהם רואים משהו בשטח שאתם לא רואים. ואם צריך לתקן, נתקן.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
לגמרי. נכון. אני אתן דבר אחרון בעקבות פנייה שקיבלנו. פנה אלינו רופא בכיר שאמר, קיבלתי בקשה לאשר נשק והבן אדם הזה יש לו רקע של אלימות במשפחה ולא אישרתי לו את הנשק. הבן אדם הזה נודע לו שזה בעקבות, כי הוא צריך להביא את האישור הרפואי בעצמו, והרופא לא הסכים לתת לו רישיון. הוא בא אל הרופא ואיים עליו שהוא יפגע בו, אותו אדם.
ואז בא אלינו הרופא ואמר לי, למה אני רוצה לסכן את עצמי? הוא פנה לקופה, הוא אמר, צריך שיהיה בקופות החולים או במערכת הבריאות מנגנון, סוג של מלשינון לאנשי המקצוע, שהם יוכלו להישאר אנונימיים. אגב, יש גם אנשי מקצוע אחרים שיכולים לדווח לכם, לאגף לרישוי כלי ירייה, על אנשים שלא נכון. כמו שיש מלשינון במס הכנסה, בואו נייצר מלשינון אזרחי שהם כן מזדהים מולכם, ולך הוא ישלח את כל הראיות ואת השם שלו, אבל הוא יישאר מוגן מול אותו תוקף מסוכן.
כי בסוף, אם השכן שלי הוא אדם מסוכן ואני יודעת שהוא אלים, אני אפחד להתלונן עליו כדי שהוא לא יפגע בי ובילדים שלי. ואני יודעת, כי אנחנו מקבלות כל יום פניות כאלה בפורום מיכל סלה. הם לא מוכנים ללכת למשטרה, כי הם מפחדים שהוא יתנקם בהם. אז בואו נייצר מערכת שמביאה מידע מודיעיני לכן, הרשויות, וככה תיעזר לשמור על האזרחים יותר בטוחים. ויש באמת עוד שורה ארוכה של רעיונות ויוזמות שהן לא תקציביות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יושבים איתכם, הארגונים, לשמוע על רעיונות? אני מדברת על שיתוף ציבור, אני מאמינה מאוד בשיתוף ציבור.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
ממש לדעתי זה היה לפני שלוש שנים, כשהממשלה נכנסה, הוזמנו לפגישה בלשכת השר לביטחון לאומי, וגם אחרי פרוץ המלחמה הגשנו נייר עמדה והתכתבנו. אני באופן אישי התכתבתי עם השר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא ספציפית אתם כארגון, אלא כל הארגונים שעוסקים במאבק באלימות כלפי נשים. האם יש שולחן כזה שמזמינים אותם אחת לחצי שנה, אחת לשנה?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
התשובה היא לא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
האמת שזה למשרד הרווחה, מי נציג משרד הרווחה? אנחנו כל הזמן מדברים על זה, נכון?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אנחנו עושים את זה, הוועדה הבין-משרדית.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
ועדה בין-משרדית גם התכנסה אצלנו במשרדים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע, אז הוועדה הבין-משרדית?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
ענבל חן, אני מרכזת את הוועדה הבין-משרדית לאלימות במשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לתוכנית הלאומית.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
כן, זאת התוכנית הלאומית. אנחנו מתכנסים, אנחנו נפגשים עם הארגונים. הייתה לנו גם פגישה בפורום מיכל סלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מתי בפעם האחרונה התכנסתם עם הארגונים?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אנחנו נפגשים. לפני חודשיים, שלושה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
חודשיים? ומי היה מוזמן, כל משרדי הממשלה?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
בוועדה נמצאים כמעט כל משרדי הממשלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
וכולם הגיעו?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
כולם הגיעו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כולל דוד? זהו, נתפסתי על דוד.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
דוד לא איתנו, כנרת איתנו.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
הנציגים של המשרד מגיעים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
של אגף כלי ירייה, אבל צריך נציגים רלוונטיים. הכי גרוע זה שמגיעים נציגים לא רלוונטיים, ואז כאילו עשינו וי.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
אני המשנה למנכ״ל במשרד לביטחון לאומי, אנחנו חברים בוועדה הזאת ויודעים לייצג את כל המשרד. ובנושאים ספציפיים, כמובן, דוד פה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אוקיי. אז לפני כמה חודשים היה דיון, ועל מה היה הדיון? סתם, אני רוצה להבין רגע מה קורה בדיונים האלה, כי אם בסוף באים, שותים קפה, אוכלים בורקס, והם מזדעקים אבל כלום לא קורה, אז מה עשינו בזה?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לא, היו גם שדולת הנשים, דיברנו גם על הסקר של אנשי המילואים אחרי ה-7 באוקטובר, מה קורה, ואיך האלימות גואה בחברה בעקבות הלחימה. דיברנו באמת על הסקר שערכנו יחד עם חברת שיתופים - קווים אדומים. הצגנו לך את הסקר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
דיברנו גם על זה. ובכלל, על מענים ועל טיפול.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אוקיי, אבל עכשיו היא מביאה דברים פרקטיים. החיים יותר פשוטים ממה שנראה. זה פחות מורכב.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
קודם כל, יש לנו עם פורום מיכל סלה גם התקשרות של המשרד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, אני יודעת. אתם הצלתם את המצב, כי הם עושים עבודת קודש. אני זוכרת שזה היה בביטחון הלאומי, ואני חושבת, דוד, איפה אתה? דוד השני. דוד, יא ריבונו של עולם, איך אתם לא מעבירים תקציב למי שמצליחה להביא, אתה יודע, השיטה הזאת של להביא כלב שנותן לך ביטחון, מגן עלייך, מציל אותך ממוות, מרצח.
אני לא מבינה איך אתם, דבר כזה שיש לכם אפשרות להצלת נפשות. לא משנה, זה לא פה ללבן את זה, אבל אני חושבת שאתם צריכים לעשות פרסה ולעזור לפורום מיכל סלה, וכל פורום, לא משנה מה שמו.
גברתי המשנה למנכ"ל, אני רוצה להתנצל. מה אני פונה לגבר כשיש פה אישה בכירה? כן.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
אני רק רוצה לציין שממש בימים אלה יש RFI של המשרד שפונה לארגוני חברה אזרחית בבקשה להגיש אלינו פניות, בקשות, כדי לעודד בעצם פעילות ויוזמות שאולי אנחנו כממשלה פחות רואים אותן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עם תקציב לצידו? של כמה?
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
עם תקציב של מיליון שקלים לצידו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מיליון? אני הייתי שרה, מה זה מיליון? לא הייתי פותחת את הבוקר.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
בואו נתחיל. הלוואי שנקבל רעיונות טובים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אבל אני אגיד לך משהו, רגע. אני לא זורקת את ההערות האלה סתם בשביל לבדר מישהו. אני אומרת לך, אמיתי, אם זה בתחום, את אומרת שזה RFI, נושא ייעודי למאבק באלימות כלפי נשים?
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז מיליון זה לא רציני. לכו תבדקו תקציב שהוא מכבד, שאתם יודעים שהוא גם נמדד על תוצאות.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
אני במקרה עוסקת בתוצאות בממשלה למעלה מעשור, אני יכולה להגיד שהמשרד משקיע למעלה מ-100 מיליון שקלים בסוגיה הזאת, 300 תקנים. אנחנו מתחילים עם ה-RFI הזה. אני מקווה שנקבל דברים טובים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני תכף אגיע לדעת מה אתם עושים עם 100 מיליון שקלים, אם את אומרת לי שיש 100 מיליון. אבל אני כבר אומרת לך, מה לעשות? במדינת ישראל המציאות הוכיחה ברגעים הכי קשים, בנושאים הכי קשים, שלמגזר האזרחי יש סופר משמעות, גדולה, ענקית.
ולכן מיליון שקלים, לבוא ולהגיד אנחנו נעשה איתכם שיתוף ציבור, זה עדיין לא רציני. זה לא נותן את המענה. זה שאתם עושים 100 באחריות של המשרד, זה לא אומר שזה מחפה על זה שזה רק מיליון. אבל תכף אני אגיע אלייך.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
פנינה, אני רוצה להמשיך אותך רגע לגבי ענבל, לגבי מה שהיא דיברה על הישיבה. אני רציתי לשאול אותך, כי בעצם לפי דוח מבקר המדינה מיולי האחרון, אתם קיבלתם 250 מיליון. בפועל מימשתם 155 מיליון. במצב הנוכחי זה לא טוב, ויש פתרונות, אפרופו מה שאמרה היו"ר, של הגופים של החברה האזרחית, הנה, בדיוק עוברת לילי, של כלבי הסיוע של מיכל סלה או של הסיירת.
יש פתרונות קיימים, שאגב באמת עברו מהמשרד לביטחון פנים/לאומי אליכם. שזה גם אגב לא טוב. זאת אומרת, זה עניין של כן ביטחון פנים, והוא כן היה אמור להיות בראש סדר העדיפויות של השר לביטחון לאומי.
ואני רוצה לשאול אותך, איפה הפער? למה התקציב הזה לא ממומש? ויש פה באמת ארגונים, אני אגיד גילוי נאות, אני כל חיי הייתי בעמותות בחברה האזרחית, גם בארגוני נשים, וארגוני נשים הם זרוע ביצועית מדהימה לממשלה. ואם יש עוד 50 מיליון ויותר לממש, שיכולים להציל חיים, אז בעצם איפה זה עומד?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תתני לה תשובה ואז אנחנו נתקדם.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לגבי הארגונים, קודם כל אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. אנחנו נתנו בשנת 2024 תמיכות ל-12 ארגונים חברתיים שעוסקים בתחום, ואנחנו כל הזמן מעודדים אותם לפנות אלינו, להציע מיזמים. היינו שבוע שעבר ב-'לא לאלימות', גם להם יש מיזמים של מניעה עם צעירים.
הם מגישים לנו את התוכנית, אנחנו בודקים אותה, יש לנו עוד משרדים אחרים שותפים שהם צריכים לבחון את זה יחד איתנו. אמרתי למיכל סלה, המנכ״ל שלנו לוקח את תחום האלימות במשפחה בצורה מאוד רצינית. אנחנו עושים איתם התקשרות, יש לנו מיזמים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע, אני לא רוצה אבל רגע להיכנס למיזמים, הבעיה היא לא במיזמים. אני מנהלת את הדיון, את תעני בדיוק למה שאני אומרת. עלו פה דברים, ועדיין אני אישאר על חלוקת הנשק, כי יש פי 13, כמו שאמרתי, רציחות בנשק. אני לא רוצה להתחיל לדבר במספרים, כי זה עולם ומלואו כל אחת. אני לא מצליחה להבין למה כל אחד מקבל נשק. את אחראית על התוכנית הלאומית, אז מה אתם התרעתם בפניהם?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
משרד הרווחה עובד יחד עם הבט"ל.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יפה, ואתם הפניתם את תשומת ליבם שעכשיו יש יותר נשים שנרצחות על ידי אקדחים?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אנחנו עשינו דיון שבוע שעבר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אוקיי, תסבירי.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אנחנו עושים כל הזמן דיונים, ואנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו. וברמה האישית וברמה של הוועדה, אנחנו מאוד מזועזעים מהמקרים, אנחנו לוקחים את זה לתשומת ליבנו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, אבל מה אתם עושים? זעזוע לא עוזר לנו.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אנחנו עושים בחינה של מקרי הרצח, ואנחנו מנסים לעשות בדיקה ולבחון איפה הכשלים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תקשיבי, ענבל, אני לא מקבלת את זה, ואני אסביר לכם. כולכם אנשים אינטליגנטים. המסקנות שאנחנו מגיעות אליהן כל כך מהר, אתם לא הצלחתם להגיע. המסקנות של המשפחות. אדם שלא היה צריך לקבל אקדח, שאם רופא היה רואה אותו, לא היה נותן לו בחיים אקדח. פשוט מאוד.
אז מצד אחד אומר דוד, שנייה, אני רוצה לשמוע את דוד. אני רוצה לדעת מה התהליך. והכול לפרוטוקול, והכול נבדק, ואתם צריכים לתת דין וחשבון מוקפד ודייקני לציבור. מה התהליך? למה אנשים שלא אמורים להחזיק בנשק מקבלים נשק?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
גברתי היו"ר, מכובדיי, שמי דוד ויצמן, ואני סמנכ״ל רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. אני חייב להתייחס לפני כל השאלות שאני מזמין את כולם לשאול אותי, וזה בסדר גמור, לשתי נקודות מאוד חשובות ששמעתי בתחילת הדיון. ראשית, לנקודה אחת שאת העלית, גברתי. לגבי חלוקת נשקים, אני מתנגד בתוקף למילה חלוקת נשקים, היות ואגף רישום ופיקוח כלי ירייה מבצע את עבודתו ביראת קודש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז למה אתה מתנגד? אתם לא מחלקים?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אנחנו לא מחלקים נשקים, כי לא זכור לי שהאגף שלי פותח עמדות חלוקה בקניונים ומחלק נשקים לציבור, ואני אסביר לגבירתי את כל התהליך.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דוד, אתה קצת מבולבל. מבולבל מאוד. אתה רוצה לחנך אותי? אתה מחלק נשקים, בין אם זה ברישיון, דוד, אני לא רוצה להוציא אותך. דוד, להתראות, תודה, החוצה. החוצה. אתה כנראה לא מצליח להתעלות לגודל התפקיד שלך. אתה כל פעם מגיע לכנסת ועוד פעם עושה את אותה פרובוקציה. לא אצלי. אני אומרת לך כזה דבר, דוד, אתם מחלקים נשקים ברישיון. זה לא מעניין אותי איך תקרא לזה, את הכוונה אתה מבין. אז תענה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
זה בדיוק מה שאני עושה, גברתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא. אתה נתת איזו הקדמה, "אנחנו לא סופר, אנחנו לא זה", כי אנחנו יודעים שעשרות אלפי נשקים חולקו. עכשיו, אני שואלת אותך שאלה פשוטה. מה התהליך? תענה לגופו של דבר.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
בדיקות הרקע לנשיאת כלי ירייה בישראל הן מהמחמירות ביותר בעולם, אם לא המחמירות ביותר בעולם. יש מספר אבנים מרכזיות שעל כל אזרח או אזרחית לעבור, קודם כל, לפני שהוא בכלל מגיע לשלב הראיונות אצלנו. השלב הראשון והעיקרי ביותר זה תנאי הסף. תנאי הסף קובעים שחייב להיות אזרח ישראלי, מעל גיל 21 במידה ושירתת בצבא, מעל גיל 27 במידה ולא שירתת, ידיעת השפה העברית, וכמובן, כשירות פלילית ובריאותית.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
מה זה אומר כשירות בריאותית ופלילית?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בוא נפרוט את זה כדי לצאת עם הצעות ייעול. אם לא הייתי ברורה קודם, אני לא עושה דיון כדי לנזוף, אני לא עושה דיון כדי לעשות וי. זה לא עוזר למשפחות, הם לא צריכים את התמיכה שלנו. יש להם חברים, וגם הכאב שלהם לא יקהה בגלל שאנחנו מתכנסים פה. אז בוא תסביר, כי אני יודעת שלא כל אחד נקרא לריאיון. אמרת שיש ראיונות, אמרת שיש תנאים מקדימים לריאיונות. אני רוצה ממש שתפרט לי, כדי שננסה ביחד להבין איפה אנחנו מפספסים את אותם רוצחים.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אוקיי. לגבי הכשירות הפלילית, אני רק רוצה לציין שלא מדובר בר"פ בלבד כמו בבדיקות אחרות רגולטוריות, אלא בבדיקה שנקראת בדיקת כשירות פלילית, שכוללת גם מידע מודיעיני של משטרת ישראל. לגבי התהליך הבריאותי, יש פה בעצם שני אספקטים. יש בדיקת ממשק טכנולוגי למול משרד הבריאות, שכוללת בדיקות האם אותו אזרח אושפז.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע. אני אזרחית נגיד מן השורה, רוצה לקבל נשק, מה אתם מבקשים ממני מבחינת אישור רפואי? כל רופא כרגע, נכון?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
הצהרת בריאות, לא, זה לא כל רופא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אה, הצהרה זה משהו אחר. כי הצהרה אתה נותן, גם רוצח יכול להצהיר שהוא אחלה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
הצהרת בריאות היא מסמך רשמי שבעצם יש בו שני חלקים. מצד ימין זו הצהרה של האזרח עצמו, על כל המחלות שהוא יודע או שהוא מכיר בעצמו, או נטילת תרופות. מצד שמאל זה כל החלק של המילוי של רופא המשפחה, שבו הוא ממלא כל מיני סעיפים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז רופא המשפחה הוא הרופא שנדרש לעניין. זאת אומרת, מבקש הרישיון חייב להביא אישור של רופא משפחה, או שזה יכול להיות גם רופא אחר?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
זה לא יכול להיות רופא עיניים, זה לא יכול להיות רופא בבית חולים, זה לא יכול להיות נוירולוג, זה חייב להיות רופא משפחה של הקופה שבו הבן אדם מציין שהוא נמצא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה הרופא האישי שלו?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
גברתי, אנחנו לא יכולים לבדוק את זה, כי אנחנו לא באמת יודעים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, הדרישה. רגע, אנחנו נגיע לעניין הבדיקה.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
יש לנו פה את המסמך שלכם מהאינטרנט, אני יכולה להקריא מתוכו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אחר כך תגיד לי אם אתה מצליח לעקוב אחרי זה, זו כבר שאלה אחרת, זה עניין של הביצוע. אנחנו רוצים לראות מה הדרישה. תקריאי, אני סומכת עלייך. מה הדרישה שלכם? אתה צריך לפרט לי. הבולט הראשון. 'יש להחתים טופס רופא המשפחה או רופא אחר שעיין בתיקו הרפואי של המצהיר'. אני מבקשת ממך, תראה, זה פשוט, זה צריך להיות רופא המשפחה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
זה רופא המשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אדוני. סליחה, דוד, אני לקרוא יודעת, ואני גם עורכת דין. אל תספר לי סיפורים. זכותו של אדם, אם כתבת, רופא אחר שעיין בתיקו, זכותי לקחת, ללכת עכשיו, לא יודעת מה, להגיד למישהו שאני שוכרת דירה, להיכנס לקופה אחרת, להגיד, או שיש עומס בקופה שלי ולקבל אישור. אני אומרת דבר מאוד פשוט, או שאתה רוצה להתנצח, או שאתה רוצה להציל חיים. אנחנו מבקשים באופן חד וחלק, שזה יהיה רופא משפחה. אולי רופא המשפחה יודע שהבחור היה פסיכופת בגיל 15?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה אוקיי?
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
זה אומר פשוט למחוק את ה-'או רופא אחר'.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
הסעיף שלילי הציגה בפנייך, זה מקרים מאוד ייחודיים שגם להם צריך לתת פתרון. יש חיילים שמשתחררים משירות צבאי, שאין תיק רפואי בקופת חולים, ולכן התיק הזה אמור להגיע לרופא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
של מי?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני נותן לך דוגמה של חיילים שהשתחררו כרגע משירות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר, אבל את זה, למשל, אפשר לפתור, אנחנו נפתור את זה ביחד. אבל אתה יודע איך אנחנו נפתור את זה? למעט חיילים שטופלו, שבשנה, לא יודעת מה, תגדיר זמן שחרור. תגיד, למעט חיילים...
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני אבחן את זה, אין בעיה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני אומרת כזה דבר, ההנחיה תהיה, בבקשה, דלית, אצלנו אמרנו פרקטיקה. אחד, להוריד כל רופא אחר, זה לא רלוונטי, זה יכול להיות לצערנו סתם קרוב משפחה או בן אדם. אתה לא רוצה להיות במקום הזה, אתה לא תתחשב בטרטור של אותו בן אדם. תנו להם להביא את האישורים.
אנחנו, מבחינתנו, כמדינה חפצת חיים, צריכים לעשות הכול מהכיוון שלנו, כמו שאמרתי. זה צריך להיות או רופא משפחה, ואם מדובר בחיילים או גוף, למשל, לא יודעת, למרות שמשטרה יש להם נשקים, אבל או גוף ביטחוני, להגיד למעט במקרים שמדובר ביוצא שירות צבאי זה עתה, תוך איקס זמן, שיוכל להביא מהתיק הרפואי ולגבות את זה בסוף, אם הוא כבר שוחרר, עם רופא המשפחה.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
או ועדת חריגים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, שום ועדת חריגים. אני למדתי במדינה הזאת, כל ועדת חריגים נהיית חרטא אחת גדולה, סליחה על המילה. אבל זה משהו שאתם, מבחינתכם, אם מדליקים פה נורה ואומרים לכם שזה יכול לעזור, האמת, בצדק. כולנו מבינים, למרות שיש כאלה שבכלל לא מגיעים לרופא משפחה, זה גם עדיין לא מכסה אותנו הרמטית. גם שם יהיו לנו עדיין זליגות ונפילות בין הכיסאות.
אוקיי, אז תצהיר של האדם עצמו, תצהיר של רופא, כשאנחנו מבקשים כוועדה לשנות את הסיפא של הסעיף, אם כמובן תביאו, תציעו איזה נוסח שאתם חושבים לגבי הפתרונות של הדברים שמייצרים לכם בעיה. זה דבר ראשון, מבקשים ממנו את זה. דבר שני?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
האבן השנייה המרכזית, אחרי שעברת את השלב הזה, זו עמידה בתבחין.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
רגע, אני עוד לא עברתי את השלב הראשון, כי אמרת את הנושא הבריאותי וגם את הכשירות הפלילית, אמרת גם ממודיעין. כשירות פלילית, אם אנחנו מדברות על רצח נשים, אנחנו מדברות הרוב על המשפחה. מי שמטפל בנושא הזה זה משרד הרווחה. צריך להפנות גם למשרד הרווחה לבקש תיקים של אלימות במשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כשאמרתי נתקדם, זה לא בעניין הרפואי, אני מדברת כאילו לסעיף הזה, הפלילי. זה ר"פ?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
זה ר"פ מוגבר, כולל בדיקות רקע מודיעיניות של משטרת ישראל.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז בעצם אתה אומר לבן אדם, לך לתחנת משטרה? או שלכם זה קופץ?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לא, גברתי, יש לנו ממשק דיגיטלי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עם המשטרה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
עם המשטרה ומשרד הבריאות, ותכף אני אתייחס לממשק של משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל הממשק הזה הוא כניסה של האנשים שלך באופן זורם, או שכל פעם אתה צריך לבקש אישור מהם?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לא. הבנתי את השאלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נראה לי זה עוד פעם סוג הפלט, מספיק שאחד פספס.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אבל, דוד, הר"פ זה רק רישום פלילי, או גם אם יש תלונות נגדו, או רק אם יש תיק? אם הגישו נגדו תלונות, זה גם יעלה לך?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
כל ר"פ ובדיקות רקע מודיעיניות שיש בידי משטרת ישראל.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
ר"פ זה רישום פלילי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע, המשטרה בשביל זה. שנייה, עדי. המשטרה, תסבירו לי, רישום פלילי זה אחרי שהעניין מוגמר ונפתח תיק? או האם הייתה אישה, באה, התלוננה, פיצץ אותי מכות והכול וחזרתי בי?
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
סגור התיק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
סגור? אני רוצה לדעת. אני רוצה לדעת שאם כרגע הגיעה אישה, יום למחרת הוא בא לבקש, אלה יודעים.
<< דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא יודעים לפי מה שאת אמרת עכשיו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שנייה, הם יענו לי.
<< אורח >> אמיר בלכר: << אורח >>
אני אמיר בלכר, מפקד יחידת הפיקוח הטכנולוגי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שלום אמיר. אנחנו אחר כך נגיע לזה גם, לדבר החשוב הזה שמציל חיים.
<< אורח >> אמיר בלכר: << אורח >>
אני אענה ממה שאני מבין ויודע, כי אני לא מהתחום הזה. יש אנשים במשטרה שעוסקים בתחום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איפה אז מי שעוסק בתחום? ענת.
<< אורח >> אמיר בלכר: << אורח >>
לא, אין פה. אני תורן, אז אני מנסה לעזור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אה, לא, אנחנו לא אוהבים עזרה, אנחנו אוהבים אנשים שיודעים מה הם אומרים. לא חלילה לזלזל, תודה שניסית, אבל אני רוצה תשובה. זה דיון על רצח נשים. ענת יקיר היא חברה שלנו. ענת, בבקשה. אני צוחקת, כן? אני מקווה שאת לא מרגישה שזה מתוך זלזול, זה מתוך כבוד.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לא, להפך, זו מחמאה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ענת, מה מגיע אליהם?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
תיקים סגורים, וכאלה שנקראים מב״דים – ממתינים לבירור דין.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זה אומר?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לא תלונות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז אני אומרת לך, עם האלה הכי כבדים, תדעו לכם, התלונות הכי חשובות. ממי מפחדים, נראה לכם, להתקדם עם התיק?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
כן, אבל אני אומרת בזהירות, תלונות אלימות במשפחה, לא נגנזות בקלות, נכון? אנחנו נגיע או לתיק סגור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, לא ביקשתי שתגנזי כדי שזה יגיע אליהם. אני אומרת, עוד קטגוריה.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
אבל זה יגיע. אני רק אומרת שהשאלה היא אותה שאלה, זה אותו עניין. ברגע שיש תלונה על אלימות במשפחה, סביר ברמות מאוד גבוהות, בדיוק של 99%, שהתלונה תיחקר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אבל זה לא מה שאמרתי. ענת, רגע, ריבונו של עולם, תבינו מה זה. את עובדת אצל הבירוקרטיה?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, מה שאת אומרת, אני אסביר לך. את עובדת אצל הבירוקרטיה ואצל המחשוב. זה מה שאת עושה. אני, לא מעניין אותי שהבירור יהיה עוד חצי שנה. אם אישה היום נכנסה והוא שרף אותה בכל הפנים, למה שמחר בבוקר הוא יקבל נשק?
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק עליזה אומרת את זה, שהיא התלוננה עליו במשטרה, וזה לא ככה.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
סליחה שאני אומרת לך, אבל זה לא נכון מה שאת אומרת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דוד, אתה איתנו. אנחנו רוצים לפתור את הסוגייה הזאת, שגם לכם יגיע בדיוק שאם מישהי נמצאת עכשיו בבית חולים.
<< אורח >> עליזה לוי: << אורח >>
תחנת מוריה יודעת את הסיפור שלי אישית, שהחיים שלי מאוימים ברצח, ואתם משחררים. ואם אני מפחד גם לא רוצה להגיש תלונה, כי אני יודעת שאם אני מגישה את התלונה אני נרצחת במקום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה, עליזה. תקשיבו, ענת, אתם חייבים לעשות עבודה עם הסיפור הזה. בסוף, גם אגף כלי ירייה, אני בטוחה שאם הם יודעים שיש עכשיו מישהי שהתלוננה והיא נמצאת עכשיו בבית חולים, גבו ממנה את התלונה כשהיא כולה מושבתת בבית חולים אחרי שהוא פגע בה קשות, הם לא היו רוצים לתת אקדח. אבל אם זה לא קופץ להם?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
אני שוב אומרת, אני בטוחה שזה קופץ.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
ברור שזה קופץ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך? היא אמרה שתלונות לא.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
היא אמרה שתלונות לא קופצות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בואי תסבירי לי, גברתי המשנה למנכ״ל.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
מרגע קבלת התלונה, התלונה נחקרת, ומשהו במערכת מציף את זה שזה תיק בחקירה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל זה לא מה שאמרת לנו, ענת. אני שאלתי אם תלונות קופצות אצלם, ואמרת שתלונות לא. אז אולי הבנו אותך לא נכון. שנייה, תסבירו לי. ענת, שנייה. בוא ניתן לדוד, אני רוצה לדעת, שאלתי שאלה פשוטה, אני פשוטת עם. בא בן אדם, היכה את אשתו, היא הגישה עכשיו תלונה, למחרת הוא בא ומבקש אקדח. הוא כבר זומם את הרצח.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
טוב, קודם כל, לגבי תלונה שבה הנילון הוא מחזיק כלי ירייה, אוטומטית השוטר בשטח יתפוס את כלי הירייה לתחנת המשטרה. ובנוסף, היום כבר כל סייר שמגיע לאיזשהו אירוע, המערכת יודעת לסווג לו שבאותו בית מוחזק כלי ירייה. הממשקים שלנו ומול משטרת ישראל מסתנכרנים 24/7.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אני לא שאלתי את זה. שנייה, דוד, תהיה איתי. אתה מדבר על מצב של מישהו שכבר יש ברשותו אקדח, אנחנו מכירים את זה, גם צווי הגנה, גם פעם שהיו עושים עם אסמסים. תאמינו, אנחנו עשינו על הדברים האלה דיון. זה לא על זה. אני שואלת מצב. אתה גם צריך להגיד איפה הלקונה, אם יש לקונה. כנראה שיש.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
את מדברת על הבקשות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש חלון זמן שאתה לא מעודכן לגביו.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אוקיי. החל משנת 2019, גברתי, בעקבות המלצות של ועדת רונן, שהמליצה לאגף שלי להסתנכרן למול מספר רשויות רגולטוריות, כמו משרד הרווחה, ביטוח לאומי וכו', לאורך השנים זה לא קרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו יודעים, גם דנו בזה. אבל אני רוצה ספציפית.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני עונה. במהלך השלושה חודשים האחרונים תוקן חוק כלי ירייה, ככה שלמשרד הרווחה תהיה גישה ממוחשבת לא רק למחזיקי כלי ירייה, אלא גם למבקשי כלי ירייה. וכאן במעמד הוועדה אני רוצה להצהיר שהממשק הטכנולוגי הזה יעלה לאוויר מיד אחרי חגי תשרי, ככה שבכל רגע נתון לאנשים המוסמכים במשרד הרווחה תהיה גישת שאילתה למבקשי כלי ירייה ולמחזיקי כלי ירייה, ובעקבות אותה שאילתה הם יכולים להגיש לנו המלצה לביטול הרישיון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, זה משהו אחר. שוב, דוד, סליחה. אני אולי נודניקית, או שפשוט קשת קליטה. אני שאלתי שאלה פשוטה. מה חלון הזמן, מה הדלתא ששם, אני לא אומרת שזה באחריות שלך דווקא, זו האחריות של המשטרה. זה לא קשור, זו אחריות של כולנו, בסדר? כשבא בן אדם, ואנחנו יודעים שיש תלונה, אבל היא לא מגיעה אליך. האם זה קורה? האם אתה יודע על תלונות? באיזה שלב אתה מקבל? מה אתה מקבל בר"פ המוגבר?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני מבטיח לבדוק את זה למול מחלקת חות"ם במשטרת ישראל.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
טוב, זו גם תשובה. אני חושבת שאם אנחנו רוצים, לפחות מהצד שלנו, לסגור כמה שיותר פרצות, אז אמרנו, אחד, עם הסיפור של הרופא. שניים, עם הר"פ, לראות שזה כולל תלונות. תעשו איפכא מסתברא. באיזה מקרים יכול להיות מצב שמישהו מקבל נשק, אבל רקע האלימות עליו נפל בין הכיסאות? זה הסיפור. ברגע שתשאלו את השאלה הזאת בכל תחנה ובכל פרמטר, אז תוכלו גם לסגור לקונות וחורים שעולים לנו בחיי אדם. מה אני מבקשת? ענת, זה אגף חות"ם, את לא מאגף חות"ם, נכון?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
אני לא מאגף חות"ם, אבל אני איתם בקשר בוואטסאפ, לתת לך תשובות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מצוין. תשימי לב מה אמר דוד, אתם צריכים פגישה ספציפית על הדבר הזה, כי בסוף ענת כן אמרה משהו שהוא נכון, היא לא הסתירה. היא אמרה, יש שלב מסוים שהוא אפור. את החלק הזה אתם צריכים לסגור יחד עם האגף לכלי ירייה, ואז אנחנו רוצים דיווח לוועדה, איפה היו הלקונות ואיפה אנחנו מטפלים.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אני יכולה להוסיף לך עוד שלב אפור? זה רק לחמש שנים. כלומר, אם יש רישום פלילי של מעבר לחמש שנים, זה גם לא נכנס.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זאת אומרת?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
זאת אומרת שאם הוא היה בכלא לפני שש שנים, הוא עדיין יכול לקבל נשק.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני לא ממחלקת חות"ם, גברתי, אבל למיטב ידיעתי יש מספר עבירות שזה ללא קשר למספר השנים שחלפו, כמו עבירות מוסר, מין, אונס, סמים, אלימות, אין קשר לשנים שחלפו. אנחנו נבדוק את זה, אבל אני מדבר מידיעה. אני אמשיך, לגבי הנקודה של המאבטחים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע, אמרנו עבירות מוסר, אלימות.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אמרתי, מוסר זה כולל אלימות. מוסר זה כולל מין.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איזה רף של אלימות?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אנחנו נבדוק את זה למול משטרת ישראל, ואני גם אחזיר תשובה לוועדה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני גם רוצה להגיד שעבירות מין בפנים.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני אחזיר לך תשובה, גברתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר. אגב, זו נקודה מאוד חשובה, לבדוק מה אתה לא מוכן לסבול, באיזה מקרה אתה לא מוכן לסבול, משטרת ישראל, אתה, אנחנו כחברה. כשאני אומרת 'אתה', מה האינטרס הציבורי, ואיפה הקו שאנחנו משרטטים, שאותו אדם, גם אם עברו עכשיו בחלוף 15 שנה, 20 שנה.
זה כמו שלאנס, אני לא אתן לו גם אחרי 20 שנה להיות מורה. לצערנו, במדינה שלנו גם זה קורה. כן, ראינו תחקירים מזעזעים. אבל שאנחנו לא ניתן לו, שהוא לא יסתובב עם אקדח. ואז אתם יודעים אם זה מכסה, הקריטריונים הקיימים, או לא. כן, את מצביעה הרבה זמן.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
תודה. עו"ד ורד בר, מרכז רקמן. אני רק רוצה לחדד שבנוגע לאלימות במשפחה, ואנחנו אומרות את זה כל כך הרבה פעמים, כולנו פה, תלונות במשטרה הן המקרה היותר נדיר. הרבה נשים נפגעות אלימות לא פונות למשטרה. למי הן פונות? לרווחה. והרווחה לא נמצאת בכל הלופ הזה. היא לא נמצאת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, עבר חוק לפני שלושה חודשים.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
רגע, גם התיקון, הוא תיקן לקונה מאוד קטנה, שבה עובד סוציאלי היה יכול לדווח רק למי שכבר יש לו רישיון, ולא למי שביקש רישיון. אבל הרווחה היא לא חלק ממנגנוני הרישוי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש, אבל היא חלק, היו פה המון ויכוחים ביניהם.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
היא חלק מינורי, וגם היום הרווחה מתנגדים לזה, והתיקון לחוק לא פתר את הבעיה הזאת. היה דיון נוסף אצל חבר הכנסת פוגל, ולא התקדמנו מאז. הרווחה, נכון להיום, היא לא חלק מלופ המאשרים. משרד הבריאות הוא חלק מלופ המאשרים, המשטרה היא חלק מלופ המאשרים. משרד הרווחה, הם רק מדווחים מיוזמה אקטיבית שלהם אם הם מזהים מצב של מסוכנות. עכשיו, אנחנו מדברים שרוב מקרי האלימות במשפחה לא מדווחים למשטרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
על מסוכנות, נכון. אותה עו"סית שיש לה 300 תיקים, 400, 500, 600 תיקים, לא תמיד יכולה לבוא ולדווח.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
בדיוק, לא תמיד היא מזהה בעצמה באופן אקטיבי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון, אם לא באו אליה.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
ובדיוק כמו שאנחנו לא מחכים שרופא המשפחה יבוא ובעצמו יגיד - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה ההמלצה, מרכז רקמן המכובדים?
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
אנחנו פנינו ואפילו ניסחנו איזו הצעת חוק שלצערנו עדיין לא הונחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא הצעת חוק. עכשיו את מדברת עם אנשים שביום-יום נמצאים שם.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
משרד הרווחה חייב להיות חלק ממנגנוני האישור, ולהעביר את המידע לא באופן אקטיבי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אבל את מבקשת עוד חתימה. את אומרת, לא רק אגף הרישוי יחתום.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
בוודאי, זה דבר שגם מתקיים בעולם.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
את רוצה שאני אפשט לך את זה מקצועי, גברתי?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן. שנייה, בואי ניתן לו לענות.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
וכל מי שחותמת עליו, זה האם האדם מוכר עם רקע של אלימות במשפחה, האם ידוע, יכול להיות שאפילו המשרד מטפל בו כאדם שהוא אלים במשפחה, ואם לא, אז יכול להיות שהוא מטפל באישתו. ושם יש גם מידע, אולי הוא אפילו לא מגיע לרף הפלילי, אבל הוא בהחלט מידע שמגיע לרף של שלילת זכאות לרישיון. אנחנו דיברנו עכשיו חצי שעה על המשטרה, איזה בדיוק ניואנסים היא מעבירה, ושכחנו את המקור הכי חשוב למידע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, גברתי, אנחנו לא שכחנו, ואני לא אקבל שכחנו. אנחנו עוברים סעיף-סעיף. זה שזה לא לראות עינייך, זה שלך. אנחנו עשינו המון דיונים לגבי הרווחה והיחסים בין אגף כלי ירייה, שזה היה ביזיון, וכל כיפופי הידיים.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
וצריך לא לעזוב את זה, והרווחה עדיין היום לא בלופ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הם בלופ, אבל לא מספיק.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
היא צריכה להיות חלק הרבה יותר משמעותי, כי בסוף המידע נמצא אצלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. דוד.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
יש לי היום שני גורמי מקצוע, גורמים ממליצים, גם באופן חוקי וגם באופן מחשובי. משטרת ישראל כבר הפכה להיות גורם קובע, ומשרד הבריאות. תזכירי לי את שמך, גברתי? ורד. מה שוורד מתכוונת זה שבמהלך תיקון החוק האחרון, אנחנו הסכמנו שמשרד הרווחה יהפוך להיות גורם ממליץ על כל המגרש. מסיבותיהם הם תקציבים, משאבים. הם ביקשו שזה יהיה במסגרת שאילתה, וכך זה באמת נקבע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה שאילתות תוציאו? מה זה, כל הסרבול הזה? אבל שנייה, גם צריך להיות הוגנים. כמה רישיונות אתה מוציא בשנה בערך? כמה עשרות אלפים, או שכבר ירדנו?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
החל מה-7 באוקטובר קיבלנו 430,000 בקשות, מתוכם אושרו 255,000 אישורים מותנים, סליחה, 170,000 כבר מומשו לכדי רישיונות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אוקיי. אז 170,000, אתה רצית שהם, מה, יביאו גם חתימה על כל אדם?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לא. זה ממשק טכנולוגי, זה ממשק שנכנס בעצם לאיזושהי מערכת שנבנית על ידי חוקה. למשל, משטרת ישראל, האם לבן אדם, בדיקה בסיסית, האם יש לו ר"פ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא היה לכם את זה. נו, איך קוראים לחבר שלנו מהרווחה שהיה בא ואומר, אין לנו את זה, סעד היקר? לא היה לכם את זה. הם במחשוב.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
להם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הוא אמר, להם, איתכם, לא היה. אז אני מנסה להבין, רגע, כאילו, היום יש ממשק, או שהוא ממשק שמתחיל להיבנות, או שהוא ממשק שאתם מבטיחים שייבנה כבר מיליון שנה? לא, כי אני מבולבלת, בחיי.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני יודע, זה המון סעיפים והמון נתונים. הממשק הזה יעלה לאוויר מיד אחרי חגי תשרי, והוא יכלול רק שאילתות מצידם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זה שאילתות? אתה יכול להסביר לי פשוט? עברית. אתה תשלח אליהם שאילתה?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לא, הם ישלחו לי לגבי אזרח שביקש או מחזיק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך הם יידעו? יש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות, אני מכירה את העבודה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני מחזיר להם תשובה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
איך הם יידעו לפנות?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
מה זאת אומרת? זה ממשק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אני שואלת פשוט. אתה אומר, הם ישלחו לך שאילתה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
על מי?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
על בן אדם שיש לגביו חשד, שאם הוא ביקש או החזיק נשק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
השם ישמור ויעזור. זה היה צריך להיות הפוך.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
שמה? שאני אשלח למשרד הרווחה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דוד, לפני שאתה אומר 'שמה' ומרים לי גבות, תקשיב.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
רק אני אגיד שנייה לוועדה פה. אנחנו כמשרד, בדומה למה שנעשה מול משטרת ישראל, אנחנו ערוכים לממשק קבוע, בטח עם משרד הרווחה. מסיבות כאלה ואחרות, לצערי, מול משרד הרווחה, הממשק הקבוע הזה שהוא אונליין, הוא כרגע לא ישים. ולכן, כן יצרנו פה איזשהו מענה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עם מי אתם עובדים מול משרד הרווחה?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
עם סעד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אתם רוצים פגישה עם המנכ"ל? מה? אני אסביר למה, שנייה, תהיה איתי.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
המנכ"ל הגיע לוועדה לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אין שום היגיון בזה שאתם מטילים את האחריות שהם יפנו לגביהם. מה שאמור להיות, אמור להיות ממשק של תיקים של אלימות. הרי הם מגיעים לסעד, סעד יודע, לא יודעת באיזו רמה של איום, אבל יש לו רשימת תלונות, נכון? של הנשים שהן בצל אלימות.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
כ-10,000 בשנה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יפה, יש לו את זה. בעיניי, כל השמות האלה אמורים לקפוץ לכם במאגר.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
זו שאלה שאמורה להימסר למשרד הרווחה. אני מוכן לממשק רצוף.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אוקיי. משרד הרווחה, למה שאתם לא תעשו שבתוך המאגר יהיה את זה?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
טוב, מאחר שסעד אחראי על זה, וסעד לא כאן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נו, למה הוא לא פה, סעד? הוא לא יכול.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לא, סעד במפגש אחר בשב״ס שהיה דחוף גם, אבל אנחנו נעביר את זה לתשומת ליבו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה דחוף כל כך בשב״ס? על האיזוק האלקטרוני?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לא, יש לו נושאים אחרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איזה נושא יותר דחוף מ-31 נשים שנרצחו?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אבל אני כאן מטעם הוועדה הבין-משרדית, ואנחנו עובדים ביחד עם השירות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז תני לי תשובה על הדבר הזה. לא הגיוני לי, תקשיבי. אתם, אני שוב אומר, אני יודעת מכל כיוון את העבודה של עובדים סוציאליים. הציפייה שאותו עובד סוציאלי בחג יגיד, אה, רגע, יש פה איזה סיכון, או בשגרה יש פה, לא. זה אמור לקפוץ, כל אישה שהגיעה.
יש לך 200 תיקים, 300 תיקים של אלימות. הדבר הזה צריך להיכנס אוטומטית. אתם מבקשים, זה הנוהל של חוזר מנכ״ל, להזין את זה בתוך המערכת עם הבט"ל כדי שהוא יקפוץ לכל האנשים שלו – הופה, יש פה משהו של אלימות. לא מעניין אותי אלימות נמוכה, גבוהה. יש לבן אדם בעיה? שילך, יערער לבית משפט.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אני מסכימה איתך, אבל אנחנו בודקים כל מקרה של רצח, ואנחנו מוצאים שלא - - -
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו רוצים למנוע את הרצח.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
רגע, לא. ואנחנו מוצאים שגם הנרצחות וגם הפוגעים, לא היו מוכרים ברווחה ברוב המקרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא נכון.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
זה באמת לא נכון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא נכון. הנתונים האלה לא נכונים. אני זוכרת את הנתונים. לדעתי קרוב ל-40% או 50% היו מוכרות או לרווחה או למשטרה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
נכון.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
או לרווחה או למשטרה, אבל כשהן מוכרות - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אה, אז למה את מקלה ראש בדבר הזה?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לא, אני לא מקל ראש. ואני רק מנסה לומר, שלרווחה ולוועדה יש המון מענים שהציבור אולי לא מספיק מכיר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, סליחה, אל תערבבי אותי, וסליחה שאני אומרת לך את זה באופן בוטה. לפני דקה אמרת, הגענו המסקנה שאף אחד לא פנה אלינו בכלל. זה לא נכון. הרבה נשים יפנו לרווחה לפני שהן פונות למשטרה, כי המשטרה זה הכלי היותר נוקשה. אז לכן אל תגידי משפט כזה, כמי שאחראית על התוכנית הלאומית. את לא יכולה להגיד דבר כזה ולשלוף נתון שהוא לא נכון.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
מה שאנחנו מוצאים, שיש עלייה במתמודדי נפש שרוצחים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אל תיקחי אותי לכיוונים אחרים. סליחה, עכשיו את פתאום מביאה לי את מתמודדי הנפש? אני אומרת לך, אני לא אסבול את זה בוועדה הזאת, שאנשי מקצוע, לא אורחים, יגידו פה נתונים שהם לא נכונים. אני לא אסבול את זה, זה חיים של אנשים. את תלכי, ואתם תעשו שיעורי בית ועבודה, שאתם כן תציפו את זה למערכת של כלי הירייה.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אז אני יכולה רק לומר שמהנתונים, למשל בשנת 2025, נשים שנדונו בוועדה למקרי רצח, מתוך שמונה נשים, לא היו מוכרות כלל לרווחה שלוש נשים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז מה זה אומר לך? מתוך שמונה הנשים כמה כן היו מוכרות? חמש. חמש נשים זה הרוב המוחלט. כמה זה? 60%?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
רגע, שנייה, ארבע היו מוכרות, ורק אחת הייתה מוכרת על רקע של אלימות במשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את מבינה מה את אומרת? את איתי? זה הנתון שאני אמרתי לך. אם ארבע היו מוכרות, זה 50% מהמספר שהבאת.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
נכון, אבל לא על רקע של אלימות במשפחה. רק אחת על רקע של אלימות במשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תקשיבי, זה לא רלוונטי. אותן נשים היו מוכרות.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
ההכרה היא לא על אקזיט בהייטק, ההכרה ברווחה באה על רקע של אלימות של תקיפה של דברים אחרים.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לא רק.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אז על מה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עדי, את נכנסת איתה לוויכוח עקר, את עצמך חיזקת את הטענה שלנו. אני מצטערת, אם זו הגישה שלך.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
נשים מגיעות לרווחה לא רק בגלל אלימות במשפחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי אמר שהן מגיעות רק בגלל אלימות?
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
גם אלימות. אמרתי, הן לא מגיעות בגלל אקזיט, נכון? הן מגיעות להכרה בתיק ברווחה בגלל סיבות מסוימות, נכון? או שהיא צעירה בסיכון, או שהיא נערה בסיכון, או שיש אלימות, או שאומנה, או שיש רשימה שהיא לא אקזיט.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
או התעללות נפשית, או אלימות כלכלית, אבל זה לא רלוונטי.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
וגם על מקרים של עוני ושל מצבים כלכליים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל מה את מנסה לומר?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
שאנחנו לא מספיק מכירים את כל המקרים, ושאנחנו רוצים להפך, יש לנו המון מענים, ואנחנו רוצים שאנשים בציבור - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עזבי אותי מהמענים, אני עכשיו מדברת על נהלים. את הולכת איתי לכיוון לא נכון. אני רוצה שכל מי שבאה אלייך ואמרה לך אלימות, זה יקפוץ להם במחשב.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אני מסכימה איתך. לגבי זה אני מסכימה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז למה את נותנת טיעון מאוד מוזר?
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
לגבי זה אני מסכימה, אני אמרתי שסעד לא נמצא כאן, ואני מסכימה עם הדבר הזה. זה אין לי בכלל ספק. אני יכולה להגיד שגם הגיעו אליי מקרים של נשים שנפגעו, או של גברים שפגעו, ושאלו אותי את השאלות, איך יכול להיות שהם יקבלו או ייתנו להם רישיון, ועל זה לגמרי אני מסכימה.
<< אורח >> לילי בן עמי: << אורח >>
היה דיון בעבר בשאלה הזאת באולם נגב בוועדה לביטחון לאומי, וסעד טלי היה שם, וגם היה נציג המשרד לביטחון לאומי, והוויכוח ביניהם היה שהרווחה רצו להעביר את הנתונים למשרד לביטחון לאומי ושהם יבדקו, והמשרד לביטחון לאומי אמר, אנחנו נעביר לכם ואתם תבדקו. כלומר, על זה הם התווכחו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הם כל הזמן מתווכחים, ואני רוצה לומר לכם שזו תעודת עניות, והטיעון שלך לא רלוונטי. ההנחיה של הוועדה תהיה, אתם תשבו, לא הגיוני שאתם מסירים אחריות. אתם צריכים שבתוך המערכת והממשק המחשובי, יחד עם כלי ירייה, אתם צריכים להזין. אין סיכוי בעולם שהם יתחילו לרדוף אחרי מי התלונן אצלכם. היגיון גם צריך. היגיון בריא.
אני מבקשת שאותם עו"סים שמגיעים אליהם, לא יודעת, יש לה עשר נשים שהתלוננו? אותן עשר נשים צריכות להיות במערכת, וצריך שתהיה נורה אדומה. על מה אנחנו מדברים? האם איך בוחנים את אותו תיק, או האם בסוף בכלל זו לא אלימות, זה אחרי שכבר הוא מוצף להם. אבל אתם לא מתמודדים עם זה. אחרת כל הסיפור הזה של החוק הוא בלוף, למעט זה שהתקדמנו כביכול בממשק שהולך להיות מושק אחרי החג.
אבל אם לא משתמשים נכון כדי להציל נפשות, אז לא עשינו בזה שום דבר. אני מבקשת ממך, זכותך, את רוצה, תשתמשי בטיעון, אבל את תחטפי אש מנבחרות ציבור וביקורת מאוד גדולה, וגם מהארגונים, אם את תבואי ותגידי 'לא מוכר לנו התיקים', זה כשאנחנו יודעות שהרבה מאוד מהנשים בוחרות לפנות אליכם. הטיעון שלך הוא גם טיעון מצנן. למה שנשים ירצו לבוא אם את אומרת כזה דבר?
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
את יודעת, חלק מהעבודה שאני עשיתי לפני שהגעתי לכאן זה בעצם ללוות צעירות בסיכון, לעשות להן גשר לרווחה, כי הן לא רוצות את ההכרה בדיוק בגלל התגובות האלה. ודווקא צריך לבוא וכן לחבק וכן לתת את המענים, ואם לכם יש הכרה, אם יש תיקים שפתוחים אצלכם ברווחה, אף אחת לא פותחת תיק סתם ככה, קמה בבוקר, מורחת אודם ובאה לרווחה.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אני יכולה לענות לך על זה, שאנחנו מלמדים גם את הרשויות וגם בכלל את כל השירותים אצלנו בתוך המשרד ומחוץ למשרד, מה זו אלימות במשפחה, כדי שבאמת ייתנו מענה הוגן וידעו באמת להסביר מה יש בחוץ, מה המענים, שהם יבינו מה ההשלכות. כי נשים לפעמים לא יודעות אפילו להסביר בשביל עצמן, כאילו עם עצמן, מה הן עוברות, מה הן חוות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו הסברה. אנחנו בכלל לא בשלב של ההסברה.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
אבל אנחנו עובדים גם על הסברה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מניעה זה גם חלק של הסברה. ברור, אבל אני לא מדברת על זה. אני לא יכולה עכשיו להחזיק את כל הכדורים, אני רוצה רגע להחזיק בכדור שהוא חשוב ולקוי.
<< אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >>
גברתי, אבל אנחנו מחזיקים את כל הכדורים, גם הסברה, וגם הכשרה, וגם מניעה, וגם איתור, וגם טיפול, וגם אכיפה על כל הרצף. אנחנו עובדים על זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא אמרתי שלא, אבל מה זה עוזר לי? בסוף יש לי 31 נשים שנרצחו. את בינתיים לא במגמת ירידה, את במגמת עלייה. טל הוכמן, שדולת הנשים, בבקשה.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
תודה, גברתי היו"ר, על הדיון הקריטי והחשוב הזה. זה מדהים שצריך להגיע לסיטואציה הזאת כדי לכנס את הדיון הזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, שהממשלה הזאת מפקירה נשים. הוועדה לא מתכנסת, זה לא חירום.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
נכון, בדיוק. ההבנה שתפיסת ביטחון במדינת ישראל כוללת גם ביטחון בתוך הבית, זה משהו, לצערי, ששרי הממשלה לא השכילו להבין. לא הבינו שהאחריות על ביטחון, אחריות גם על ביטחון של נשים ואחריות על ביטחון בתוך הבית. 42% מהמקרים של 31 הנשים שנרצחו מתחילת 2025 היו מוכרים לרשויות, או למשטרה או למשרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה? יפה שזכרתי שזה 40.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
13 מקרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
42%.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
חמישה מהמקרים החשוד ברצח היה מוכר לגורמי הרווחה על רקע נפשי. אנחנו כבר קיימנו דיון עם משרד הבריאות על הסוגייה הזאת. העניין פה, זה עניין של סדר עדיפויות. המטרה של כל מי שיושב פה מסביב לשולחן זה שנשים לא יירצחו, לא על ידי נשק ולא על ידי סכין ולא על ידי כלום. זאת המטרה המשותפת שלנו.
ולצערי, הפתרונות שנמצאים כרגע, שפועלים, לא במגירה או במשהו כזה, הם לא מספיק טובים. העובדה שאנחנו יושבות פה כבר שנתיים ודורשות שיהיה ממשק דיגיטלי, שהמידע יועבר בצורה מסודרת, שאילתה זה לא מספיק. אם צריך להביא אישור של רופא משפחה, צריך להביא גם אישור של הרווחה. זה קריטי, זה בסיסי, א'-ב' שנשק לא יגיע לידיים מסוכנות.
מה שקורה עכשיו זה לא מספיק טוב, לא משנה איך מנסים לסדר את זה או להגיד את זה במשפטים. מה שיש עכשיו זה לא מספיק טוב. אם יצאנו לקמפיין אדיר של ישראל מתחמשת ב-7 באוקטובר, למה לא יצאנו לקמפיין אדיר סביב הפיקוח הטכנולוגי? למה רק עשרות מקרים הגיעו לשאלה של האם הן יכולות לקבל?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה נשים קיבלו? נועה, בבקשה.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
היו"ר, אני רק אסיים את הדברים שלי. יש עוד כמה דברים שנמצאים על השולחן, והם לא איזושהי הפתעה, זו לא פעם ראשונה. מי שיושב פה יודע אותם ושומע אותם. תיקון חוק זכויות החולה, הצעת חוק שיושבת במשרד הבריאות כבר שבע שנים, כדי שגורמי טיפול בריאות יוכלו להעביר מידע על סכנה. זו הצעת חוק לא תקציבית.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
למי? זו הצעת חוק לא תקציבית.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
למשטרה, על שאישה נמצאת בסכנה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסכנה עם איזה קריטריונים? מה אומר החוק? לא, אני אסביר גם למה. מצד אחד אנחנו גם לא רוצים שאישה בסוף תפחד ללכת לקבל טיפול רפואי. גם האיזונים, הם צריכים להיות מאוד חכמים, כי אז אנחנו יכולים להשיג תוצאה הפוכה.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
אני אגיד עוד משהו על איזונים. במשך שנים אומרים לנו שהיא לא באה, אנחנו לא יודעים עליה, נשים לא פונות, לא למשטרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי? הרווחה? מי אמר?
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
שנים אנחנו שומעות שאומרים לנו, "אבל היא לא הייתה מוכרת, אנחנו לא ידענו". יש לנו שני מקרים מחרידים של נשים שנרצחו, ששלחו סרטונים למשטרה. שריהאן שלחה סרטון שהתפוצץ בכל מקום ברשת, מתחננת על החיים שלה מספר חודשים לפני שהיא נרצחה. איך ייתכן שיש את הסיטואציה הזאת?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לאחרונה גם ראיתי אישה, וואו, וזה סיפור גם מזוויע, שהיא ניצלה, בתוכנית הצינור. את יכולה להוציא רגע את השם שלה? זה סרטון, אם תצליחי למצוא. היא התראיינה באומץ לב עם הקלטות קשות, מזעזעות.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
גם מירן, שנרצחה עכשיו על ידי הגרוש שלה, שלחה סרטונים למשטרה של בן הזוג שלה לשעבר, שמכה אותה. אז אי אפשר להגיד כבר, אנחנו לא יודעות, הכתובת לא הייתה על הקיר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יודעים, יודעים. צריך יותר נחישות.
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
יש פה סיטואציה שבה הנשים הכי אמיצות בעולם, מעזות ומתחננות על החיים שלהן לרשויות המשטרה והרווחה ולא מוצאים להן פתרון. אומרים להן, לכי תירצחי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מירן ז"ל שלחה?
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
שלחה סרטונים של הגרוש שלה מכה אותה למשטרה. איך אנחנו נמצאים במצב שהוא ירה בה בטווח אפס בנשק חם?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
קודם כל, המשפחה עדיין יושבת שבעה ואנחנו צריכים לגלות את הרגישות הראויה, לשלוח להם מכאן חיזוקים, באמת שינוחמו מן השמיים. איך אפשר להתנחם על דבר כזה? מירן בעצם הסריטה את עצמה ושלחה למשטרה?
<< אורח >> טל הוכמן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
צילמה, הקליטה את כל העדויות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו כולנו צריכים פה להכות על חטא. באמת, זה מטורף. אם היא הקליטה, איך יכול להיות שהוא קיבל נשק?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
נשק לא חוקי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה נשק לא חוקי? אוקיי, זו עוד סוגיה. כמה מהנרצחות זה בנשק לא חוקי? אבל לתת תשובה מדויקת, כי גם אנחנו נבדוק את עצמנו.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
מדויקת לחלוטין. בשנת 2025, גברתי, כמו שלילי ציינה, 13 מקרים ברצח בנשק.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא חוקי?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לא, נשק חוקי. שניים, אחד פרטי ואחד מוסדי.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אז זה מחדל של המשרד לביטחון לאומי.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
לפני שאת משתמשת במילה 'מחדל', גברתי, אנחנו לא הכרנו שום דבר שקשור לאותם מחזיקים כלי ירי. כלום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דוד, אפשר שנייה? אז כמה לא?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
11. אלה המספרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הכרתם את זה?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אני יכול גם לציין בפנייך את המקרים, גברתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
משטרת ישראל?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
אני רוצה שנייה לספק את כל הנתונים שיש למשטרת ישראל, חטיבת החקירות, ולעשות שנייה סדר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, בוודאי. רק את שמעת מה הוא אמר?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
שמעתי. לפני שאני אסקור את הנתונים, זה די קשה לדבר על מספרים ונתונים בטרגדיות האלה, אבל גם מזה אפשר ללמוד וללמוד הרבה, ללמוד איפה אנחנו צריכים לדייק. בניגוד לכל המספרים שנזרקו כאן, אנחנו בחטיבת החקירות, במדור לנפגעי עבירה ומשפחה, אוספים נתונים לגבי כלל מקרי רצח נשים, לאו דווקא במשפחה, ואני אעשה את ההבחנה.
אני שוב אומר, אנחנו אוספים את כלל מקרי הרצח של נשים, לאו דווקא במשפחה. יש לנו מסד נתונים עשור אחורה. ואני אתחיל ואומר ככה, ב-2025 אנחנו עומדים על 39 מקרים של רצח נשים. לשם השוואה, שנת 2024 הסתיימה עם 35 מקרים כל השנה, ובשנת 2023, 32 מקרים של רצח נשים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז אנחנו רואים מגמת עלייה מתמדת. את יכולה להגיד כמה מתוכם בנשק?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
הכול אני יכולה להגיד. אני רוצה להגיד, לפני הנשק, לעניין חלוקה של חברה יהודית וחברה ערבית, העלייה היא גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית, והעלייה הדרמטית השנה הזאת היא בחברה היהודית. עלייה חדה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זו עלייה חדה? כמה מתוכן נשים יהודיות?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
17 נשים.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
מתוך כמה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מתוך 39.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
זו עלייה חדה, מתוך סך הכול מקרי רצח נשים. לעניין רצח במשפחה, אנחנו מדברים על 20 מקרים, מהם שמונה נשים על ידי בן זוג, ו-12 על ידי קרוב משפחה. בן, אח, דוד ואבא. בעיקר המיקוד כאן על ידי בנים, לצערי. לעניין שאלתך, בעניין נשק חם. מעל מחצית מהמקרים, כלומר 21 נשים נרצחו באמצעות נשק חם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הרוב.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז זה משהו חדש שאתם נתקלים בו, יחסית, במגמה של העשור.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
המגמה של העלייה, גם כאן הייתה עלייה בהתאמה, עלייה חדה. אני יכולה להגיד שב-2024 היו 13 מקרים בנשק חם, וב-2023, 11 מקרים בנשק חם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עלייה.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
עלייה דרמטית. מהנתונים שלנו, מתוך ה-21 נשק חם, שלושה ברישיון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מתי? עכשיו. שלושה, דוד.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
מתוך 21, שלושה ברישיון?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אתן בזום, ראשות העיר היקרות. ליאת שוחט, ראשת העיר אור יהודה; מירה בן ארי, ראשת מועצת אזורית גן רווה; סא"ל במילואים עו"ד שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל; ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. תודה רבה שאתן איתנו. משטרת ישראל, לסיכום?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לסיכום, הנתונים שלנו מצביעים גם, כמו שנאמר כאן, קרוב ל-40% מהמקרים עם תלונות קודמות שטופלו במשטרת ישראל.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
ב-2025, כן?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
40%.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
40%? הנה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק כמו שאמרת, כן.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
נכון. לשאלת הוועדה, עשיתי בירורים בזמן הוועדה, תלונה כשלעצמה לא קופצת למשטרה בעניין אישורי נשק, וגם צריך לבחון אם זה נכון.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
רגע, את אומרת תלונה, גם תלונה של אלימות במשפחה מגיעה והיא לא?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
תלונה כשלעצמה לא קופצת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר, אבל ענת, בשביל זה אתם צריכים לשבת איתם ולפתור את הסוגייה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה מה שהיא ענתה לך מקודם, וזה לא היה ברור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, זה היה ברור, הם הבינו. בסוף שתיהן יישרו קו שיש לקונה, גם דוד אמר שיש.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה לחדד שהבנתי. אם תלונה בגין, לא יודעת, משהו אחר, לא קופץ. תלונה על אלימות, תקיפה במשפחה, כן קופץ?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
תלונה כשלעצמה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כלום לא קופץ, עדי.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה להגיד לא, אז?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הם אמרו את זה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
לא, זו תשובה מורכבת מדי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, עדי, אנחנו כבר סגרנו את האירוע הזה, אל תפתחי אותו עוד הפעם. התלונות לא קופצות. באמת, ענת, הבנו שיש לקונה. עכשיו להסביר לי איך הלקונה מתבטאת, אנחנו פה לא בדוקטורט. אתם תשבו, תעשו את הדוקטורט, תבינו איפה הלקונה, תשבו גם עם הארגונים. שנייה רגע, ענת. יש לקונה.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לא בטוח.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא בטוח? תלכו, תשבו, תגידו למה לא בטוח. תראי לי איך זה קופץ להם.
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זהו. אי אפשר לא להיות בטוחים. מי ייתן לנו את התשובה?
<< אורח >> ענת יקיר-בלום: << אורח >>
לא, לא בטוח שזו לקונה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לקונה במציאות שלנו. לא יודעת באיזה מושגים את רוצה שנדבר, במושגים שלנו, זו לקונה. אני רוצה לאפשר לנציגות ראשות העיר. כן, בבקשה, גלית.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אני אשמח, ואני אנסה להגיד ממש בקצרה את הדברים. אני חושבת שהמכתב שאנחנו הוצאנו מדבר בעד עצמו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אני מקווה שהגיע אליכם, כי אנחנו העברנו. זו התגייסות של כל ראשות הרשויות, 16 במספר, אנחנו לא הרבה, מתוך 259. אנחנו מאוד מודאגות מהתופעה הזאת. לא רק מודאגות, אנחנו חושבות שמדינת ישראל, שנמצאת כרגע במלחמה ובמיליון אתגרים ביטחוניים, לא שמה לב. ובאירוע הזה, חיים של נשים נמצאים בסכנה יומיומית, שעה-שעה. רק פה בדיון אנחנו גילינו שיש נשים שלא חשבנו, והאירועים הם באמת בלתי נתפסים.
מבחינתנו, שורה שלמה של דרישות שחייבת לקרות. פירטנו את זה במכתב, אבל אני אגיד שהסיפור הזה של הנשקים הוא מטריד אותנו לא בגלל שאנחנו חושבות שלא צריך לחלק נשקים, צריך, אבל מתחייב לעשות בדיקה ברווחה, לדעת מה עבר, לקבל איזשהו סוג של אישור הכי מינורי שאפשר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
האם קיבלתם מענה מהמכתב שהפניתם לראש ממשלת ישראל?
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
לצערי, לא. לא קיבלנו מענה, לא קיבלנו התייחסות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר, הוא נמצא האמת בארצות הברית, אני מאוד מקווה שהוא ייתן לכם מענה עכשיו.
<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>
אנחנו חושבות שדווקא מכאן צריכה לצאת קריאה מאוד גדולה. אנחנו חושבות שביחד עם המכתב שלנו, ויכול להיות שצריך להשמיע קולות שיגיעו לשרים, או לכל אדם אחר שיכול לסייע בהקשר הזה. אז אנחנו גם מברכות אותך על הדיון החשוב הזה, אנחנו חושבות שהעובדה שכולן יושבות כאן ביחד, יש לה משמעות. אנחנו מאוד מקוות שגם התקשורת תיתן לסיפור הזה במה, כי אחרת אנחנו נשאר בצד שבוכה על מה יש ולא על מה הפתרונות, ואת זה צריך לקדם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. שלומית, אני נאלצת להסתפק בדברים שלה, כי אנחנו עוד שנייה סוגרים.
<< אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >>
אפשר רק להגיד משפט אחד? אני חושבת שהדיון הזה הוא קריטי. אני חושבת שאנחנו בימים מאוד מורכבים לכל החברה הישראלית. אני חושבת שאם יש לי איזושהי תקווה, זו הוועדה הזאת. אני רוצה להגיד לך הרבה תודה על הכינוס של הדיון החשוב הזה.
מכל הגורמים ששלחנו את המכתב שלנו, שזה באמת כל 16 ראשות הרשויות שלחו אותו, הוועדה זה המקום היחידי הרציני שהתייחס אלינו. ממש מבקשת שתצא פנייה של הוועדה לכל מקבלי ההחלטות, לכל השרים, בעניין הנשק, ובכלל, לבצע איזושהי עליית מדרגה בטיפול באלימות. תודה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. וראשות העיר, אני רוצה לראות אתכן גם פיזית כאן.
<< אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >>
אנחנו נשמח, אבל זה אירוע שאת יודעת, קצת קשה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. בונות אלטרנטיבה, ממש במשפט.
<< אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >>
תודה רבה על הדיון החשוב הזה, יו"ר הוועדה. שמי עומר שטיינמץ הסקל, אני אחת ממייסדות בונות אלטרנטיבה. אני רוצה לדבר באמת בקצרה. שנתיים לתוך מצב חירום לאומי, וזאת חבית נפץ מתקתקת. אישה נרצחת בישראל בממוצע כל שמונה ימים. אנחנו פשוט בשיטת הסרט הנע, מאז אוקטובר 2023 הונפקו 230,000 רישיונות לנשיאת נשק חם. במאי האחרון התבחינים הורחבו, כאילו לא מדובר במכת מדינה. אמרתם מקודם שאתם לא מצליחים לדעת אם נשק חוקי או לא חוקי. איך תצליחו לעקוב אחרי הצפה כזאת?
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
לא אמרנו את זה, אמרנו שאנחנו יודעים בדיוק.
<< אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >>
מצוין. אני יכולה לספר לכם, אגב, בדיקות, בן זוגי קיבל לאחר ה-7 באוקטובר רישיון לשאת נשק. הוא לא תושאל, לא נבדק, אף אחד לא דיבר איתי, אין לאף אחד מושג מה הוא עבר בשירות שלו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
גם בן זוגי.
<< אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >>
בלי שאלות, בלי כלום, והוא מסתובב עם נשק. דיברנו על האזיק האלקטרוני. 10,000 בקשות להגנה מוגשות בשנה, מתחילת השנה הזאת. בסך הכול אושרו 25 בקשות לפיקוח אלקטרוני, ורק 17 מעקבים הופעלו. ואם אנחנו רגע עולות למאקרו, ברמת איך מדינת ישראל מתנהלת, יס"מניק שמאיים על מפגין – "אני אאנוס את אמא שלך", או פרקטיקה של חיפוש בעירום על אזרחיות לצורכי חקירה, או בשבת האחרונה ראינו שוטר שגוהר על מפגינה ולא יורד ממנה עד שהיא מתחננת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
על זה אני מתכוונת לפנות למפכ״ל. אין לרכון מעל אישה, ענת, את קשורה גם? אני מבקשת להעביר את המסר הזה למפכ"ל. אין דבר כזה שמבצעים מעצר, כמובן ששוטר מבצע מעצר עם שוטרת, אבל אין שוטרת, אתה לא רוכן מעליה. וגם ראיתי איך הוא עוד שנייה תלש לה את היד.
<< אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >>
הוא לא רק רכן, הוא נגע בה. והמשפט האחרון, שעם תמונת מצב כזו, אנחנו לא יכולות שלא לחשוד שהאלימות כלפי נשים קיבלה מעמד של שפה רשמית בישראל.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. תודה רבה גם על המיצג החשוב ועל העשייה שלכן. לי הופמן, כן.
<< אורח >> לי הופמן אגיב: << אורח >>
תודה רבה, יו״ר הוועדה. אני אגע בנקודה שלא נגעו בה. אנחנו שנתיים בדיונים האלה, גם בוועדה לביטחון לאומי, גם בוועדה לביקורת המדינה, בנוגע לחלוקת הנשקים. אז כן, גם היו לנו עניינים של שוחד במשרד לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איזה ענייני שוחד?
<< אורח >> לי הופמן אגיב: << אורח >>
המדינה הודתה ש-1,100 נשקים, לא יודעים להגיד מדוע הם חולקו בכלל וזה היה לא תקין.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רגע, ענייני השוחד בטיפול? אם עלה דבר כזה, יש תיקים ואתם פניתם למשטרה? נתפסו האנשים שהיו?
<< אורח >> לי הופמן אגיב: << אורח >>
ארבעה מעצרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
היו מעצרים? בסדר, אז זה מטופל.
<< אורח >> לי הופמן אגיב: << אורח >>
ורק אני רוצה לשאול שאלה ששאלנו כבר אז, בתחילת המלחמה. זה רלוונטי, כי אנחנו מסיימים את המלחמה, אני מקווה, ממש בקרוב. מי יאסוף את הנשקים שחילקנו פה תוך שנתיים בקצב של 30 שנה? תוך שנתיים, מאות אלפי נשקים. לא הייתה פה כמות נשקים כזו. מי יאסוף את הנשקים האלו?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני רוצה להגיד לך משהו, אם עושים דברים נכון, גם לא צריך לאסוף את הנשקים. זה בדיוק הסיפור. אני רוצה שנגיע למצב שכל כך מדויק שלא צריך לאסוף.
<< אורח >> לי הופמן אגיב: << אורח >>
לצערי אבל מאות אלפי נשקים חולקו, רישיונות חולקו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. אני נאלצת לסגור את הדיון, אבל אני אגיד כזה דבר, אני הולכת לעשות עוד דיון. מתי אנחנו חוזרים בדיוק? עוד שבוע-שבועיים. נעשה עוד דיון. עד אז, יש לכם שיעורי בית על דברים מאוד ממוקדים. אני לא אוציא הנחיות של הוועדה, כי אני עושה את דיון ההמשך, ומי שלא דיבר, ידבר, כולל משנה גונדר. אני נועלת את הישיבה הזאת. משנה גונדר, את תפתחי בפעם הבאה.
כל מי שלא דיבר ורוצה לדבר, כולל ויצ"ו, אני לא שוכחת, נא לבוא בבקשה לדלית, היא תרשום, ואנחנו נעשה את זה בפתיחת המושב. נעשה כל שאנחנו יכולים כדי להגיע למצב. אחד, סגירת כל הלקונות והדלתות שפוגעות בעבודה של כולנו, כדי להציל את האישה הבאה. זה דבר ראשון.
עד אז תשבו לפחות, תלבנו את זה עם המשטרה, תביאו הצעה על הנוהל שצריך לתקן עם הצהרת הבריאות. ואני ממליצה לכם להגדיל ראש, לשבת עם ארגוני הנשים, בוודאי מהארגונים הבולטים ביותר, שהם ייתנו לכם דברים פרקטיים, נקודות פרקטיות, כמו שעכשיו עלה. אני מאמינה בזה. אני לא רק מאמינה באחד שיגיד אין לנו בכלל נשים שהגישו תלונות אצלנו, וזו לא נרצחה ככה. זה לא עובד ככה.
תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:42. << סיום >>