פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 380 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025), שעה 09:39 סדר היום: << נושא >> תחלואת החצבת בישראל << נושא >> נכחו: חבר הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מוזמנים: ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות ד"ר אור קריגר – סגן ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות אילנה גנס – אחות ראשית ארצית, חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות טלי דהן – מנהלת תחום בכיר אופרציה, משרד הבריאות אורית אפרתי לב – ראש אגף בכיר רכש, משרד הבריאות אילן אמסל – מחלקת תקציבים, משרד הבריאות חסן אסמעיל – רו"ח, סמנכ"ל אופרציה, משרד הבריאות פרופ' זהר מור – מחוז ירושלים, משרד הבריאות סימא וצלר – רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי בישראל גיל ריבוש – סמנכ"ל העירייה, וראש מינהל לשירותי קהילה, עיריית ירושלים יונה קאופמן – חבר מועצה, ממונה בריאות, עיריית בית שמש ד"ר איציק ששונוב – מנהל המחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת ד"ר איילת נבט – מנהלת מחלקת רפואת ילדים, שירותי בריאות כללית ליבי קאהן – אחות בריאות הציבור ומניעת זיהומים, לאומי שירותי בריאות שאול סקיף – יו"ר, איגוד האחים והאחיות, הסתדרות האחים והאחיות בישראל רינה טיורי – יו"ר חטיבת בריאות הציבור, הסתדרות האחים והאחיות בישראל נעם וילדר – עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד אמונה קליין בר-נוי – יו"ר, עמותת "מדעת" הרב בנימין פישר – עמותת "מגן לחולה" ד"ר עמיחי תמיר – יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים יהודה רפול – הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי, המגזר החרדי משתתפים באמצעים מקוונים: יעל פיילס – רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר ד"ר סער חשביה – מנהל מלר"ד ילדים, בית החולים הדסה עין כרם מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תחלואת החצבת בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. הבוקר אנחנו נעסוק בנושא תחלואת החצבת בישראל, נושא אקוטי מאוד, כבר נצלול אליו. אני מבקש לפתוח את הדיון הזה בתפילה לשובם המהיר הביתה של כלל החטופים והחטופה, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה. אי אפשר שלא להתייחס לפסגה אתמול בבית הלבן ולדברים של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, ואנחנו כולנו מקווים שכבר לפני חג הסוכות נזכה ונראה בישועתם ובישועת עם ישראל בחזרתם הביתה במהרה. יחד עם זאת אנחנו מבקשים גם לפתוח בתפילה לרפואתם של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו, ואנחנו גם מקווים להחלמתם במהרה, והחלמתם היא החלמה של כלל הציבור בישראל. בנושא הדיון, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת. אנחנו כמובן נשמע את הנתונים עוד מעט בצורה מדויקת מאנשי המשרד שנמצאים פה. מאז חודש אפריל השנה התקבלו דיווחים על כ-1,000 חולי חצבת. לצערנו הרב בשבוע וחצי האחרונים בלבד אנחנו חווים טרגדיה קשה מאוד, פטירתם של עוד ארבעה תינוקות כתוצאה מהמחלה. אנחנו חייבים לדעת שמדובר כאן בפיקוח נפש של ממש. זה מצב שאסור לנו להשלים איתו בשום פנים ואופן. לצערנו הרב ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות מאוד שאנשים מסוימים מאוד משכנעים שלא להתחסן, ולכן המחלה באותם אזורים מתפשטת מהר יותר, מחלה מדבקת מאוד ומביאה לתוצאות קשות. הריכוזים הללו כמו שאנחנו נשמע בטח עוד מעט בהצגת הדברים, הם בעיקר בירושלים ובבית שמש. אני מניח שישנם עוד מקומות קטנים נוספים אבל שם עיקר התחלואה. צריך לומר את האמירה הברורה ביותר. הסתה כזו שלא להתחסן ויצירת תהליך מהסוג הזה הורגת ילדים. פשוטו כמשמעותו. תרשו לי, ברשותכם, לצטט פה את דברי הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף, ממש מהימים האחרונים. אני בכוונה מצטט את הדברים שהוא אמר מילה במילה גם כדי להדהד, גם כדי להשמיע את הקול בצורה ברורה, כי חלילה וחס אם אנחנו לא נהיה שם ולא נאמר את זה, אנחנו עוד יכולים להיות חלילה אשמים בתהליך המסוכן הזה. כל מה שאני אומר כאן, אני שקלתי היטב איך להגיד ומה להגיד ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. כך הוא אמר: "הורים שלא לוקחים את הילדים להתחסן, אני לא יכול לקרוא להם שומרי תורה ומצוות, חד משמעית, ואם חלילה יקרה משהו לילד, ראוי שההורים האלה יתהלכו כל החיים שלהם עם ייסורי מצפון על כך שהם הרגו את הילד שלהם. דמם יהיה על ידיהם. אין שום ספק בעניין. מי שמשתמש כך בשם הדת ובשם התורה לומר שאסור להתחסן, לא רק שהוא נושא את שם התורה לשווא, אלא שזה הוא שקר גמור, ההיפך מן האמת. התורה הקדושה מורה לנו לשמוע בקול הרופאים ואם הרפואה אומרת להתחסן, הרי שחייבים לעשות זאת". זה ציטוט מדבריו. ישנם עוד מספר רבנים גדולים מאוד מזרמים נוספים בתוך היהדות החרדית ובכלל, כמו הרב שטרנבוך, הרב ברנדסדורפר ואחרים שגם כן יצאו באמירות ברורות וחד משמעיות בהקשר הזה. לי היה חשוב להדהד את הדברים בפתח הישיבה. אני מניח שעוד מעט אנחנו נשמע גם את היושבים כאן מסביב. אני גם ביקשתי להזמין לישיבה את הרב בנימין פישר, יושב-ראש "מגן לחולה" שיגיע בהמשך, שגם הוא, ידיו רב לו בעשייה בעניין הזה. נתחיל עם הצגת הדברים על ידי ד"ר שרון אלרעי פרייס, בבקשה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה. אנחנו נתחיל עם כמה דברים נקודתיים ראשונים על החצבת רק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. זו המחלה הוויראלית הכי מדבקת. היא עוברת באוויר לא רק טיפתית שבה בן אדם צריך להיות במרחק של עד שני מטר ממך, אלא גם משאר חלקיקים באוויר אחרי שהבן אדם יוצא מהחדר. בן אדם לא מחוסן שבא במגע או עם חולה עצמו או עם החלקיקים האלה באוויר, תשעה מתוך עשרה ידבקו, זאת אומרת כמעט אין דרך לחמוק מזה, ולכן כשנכנסת תחלואה לתוך קהילה לא מחוסנת, זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים. אדם הוא מדבק לפני שמופיעה הפריחה הקלאסית. ההתחלה היא מין מחלה ויראלית כזאת ואז מופיעה פריחה קלאסית. הבן אדם מדבק לפני הפריחה הקלאסית ולפעמים הוא מדבק גם כשאין לו תסמינים, לכן זה מאוד קשה להישמר ולא להדביק אחרים, והדרך היחידה באמת למנוע את זה, זה על ידי חיסון. האבחנה שאנחנו עושים היא על ידי בדיקת PCR או בלוע או בשתן או בדם, בדיקות סרולוגיות שבודקות נוגדנים, שלפעמים שואלים אותנו על זה. זה עולה מאוחר וזה לא תמיד ספציפי וזה לא הדרך לעשות את האבחנה האקוטית, וכמובן שכשיש לנו אירוע של התפרצות, אז האבחנה היא אבחנה קלינית. כבר לא לכל מקרה צריך לעשות אבחנה מעבדתית. ככה זה יכול להיראות פריחה שהיא מאוד קלאסית שיורדת מהמצח למטה, אבל כאמור מגיעה יותר מאוחר. הילד כבר מדבק לפני זה. הסיבוכים של זה יכולים להיות מסיבוכים שהם יותר קלים, נגיד, כמו שלשולים למרות שגם שלשולים זה לא בילדים קטנים. זה לא בדיוק סיבוך קל וחלק מהילדים שהגיעו, הגיעו במצב של התייבשות מאוד קיצונית. דלקת באוזן תיכונה, דלקת ריאות שיכול לקרות, וסיבוכים שהם יותר מורכבים כמו דלקת מוח, אנצפליטיס, פגיעה במערכת החיסון. עצם המחלה בווירוס הזה גורמת לגריעה של נוגדנים למחלות אחרות, והילד יותר חשוף למחלות זיהומיות אחרות וגם סיבוכים יותר מאוחרים שיכולים להופיע שבע עד עשר שנים אחרי התחלואה, עם דלקת מוח מאוחרת ותמותה אחרי שהילד הבריא לגמרי מחצבת. בזמן האקוטי תהיה תמותה של אחד עד שלושה ילדים או מבוגרים חולים לכל 1,000 חולים. תזכרו את המספר הזה כי כשאנחנו מחשבים כמה חולים אנחנו יודעים עליהם, הם מדווחים לנו לעומת כמה נפטרים יש לנו, אנחנו מבינים שיש פה תחלואה סמויה מאוד גדולה, והחולים המדווחים שאנחנו מציינים פה הם קצה הקרחון. האוכלוסיות שהן בסיכון מוגבר זה ילודים בשנת החיים הראשונה שלהם גם בגלל שיש להם סיכון יותר מוגבר לדלקת ריאות, וגם בגלל שהם לא יכולים לקבל חיסון או שהחיסון החי המוחלש הוא פחות יעיל, לכן גם אם אנחנו נותנים אותו בחצי השנה השנייה של החיים, זה לא מחליף את החיסון של שנת החיים הראשונה, של גיל שנה. ילדים שהם בתת תזונה, אנשים מדוכאי חיסון וגם נשים בהיריון שהסיכון הוא גם לאישה עצמה וגם לעובר שלה, עם הפלות וסיכונים לתוצאי היריון לא טובים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה השפעת החיסון על רמת התחלואה? איך אנחנו מודדים את המניעה שלה על ידי מתן החיסון של המחלה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> תיכף אתם תיראו מי מבין המאושפזים מחוסנים, ואתם תבינו את התמונה בצורה גרפית. בסוף מחלת החצבת היא מאוד מאוד מדבקת וכדי להגיע למושג שאנחנו קוראים לו חסינות עדר, שזה אומר יש מספיק מחוסנים באוכלוסייה כדי שזה לא יתפשט, צריך 95% אנשים מחוסנים, זאת אומרת זה רמה מאוד מאוד גבוהה של חיסוניות שצריכה להיות, וברגע שהמדד הזה יורד ויש יותר אנשים לא מחוסנים, אז מאוד קל לווירוס הזה להתפרץ. תמונת המצב הזאת נכונה ל-29.09. אני כבר אגיד שהיא אפילו היום בבוקר לא מדויקת כי כל הזמן מתווספים לנו נתונים. נכון לאתמול אנחנו יודעים על כ-1,700 חולים שדווחו לנו. אם אתם זוכרים שעל כל 1,000 חולים יש אחד עד שלושה נפטרים, יש לנו שישה נפטרים, אז אתם מבינים שבמינימום אנחנו מדברים על 2,000 אבל זה יכול גם להגיע ל-6,000 אנשים חולים. אני רק אגיד שגם הנפטרים שמגיעים, הרבה פעמים כשהם מגיעים לבתי החולים, ותיכף נראה את הטבלה הזאת, הם מגיעים במצב מאוד קשה ולא ידענו שהם חולים בכלל ולא ידענו שכל המשפחה שלהם חולה, אז אנחנו מבינים שיש פה תת דיווח מאוד גדול. מאושפזים מתחילת ההתפרצות, 437, מתוכם כמעט 40 היו בטיפול נמרץ. שבעה על אקמו לאורך התקופה. מאושפזים פעילים כיום, 25, מתוכם שבעה בטיפול נמרץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כולם ילדים? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בטיפול נמרץ, ילדים. נכון לאתמול בבוקר לא היה חולה על אקמו. נכון לאתמול בערב כבר יש חולה על אקמו באחד מבתי החולים, ואתם רואים את הערים בהתפרצות. כפי שאמרת זה בעיקר ירושלים ובית שמש אבל גם בבני ברק, בחריש, בנוף הגליל, במודיעין עילית, בקריית גת, באשדוד, וצפת, זו העיר החדשה שנכנסה לנו. כל המקומות האלה זה מקומות שלפי התחלואה המדווחת לנו אנחנו אומרים, יש שם העברה כבר בתוך הקהילה. זה לא בן אדם אחד שנדבק בירושלים והגיע לצפת. כבר יש שם הדבקה בתוך הקהילה וככה אנחנו מכנים עיר בהתפרצות. אתם רואים את העלייה שיש במאושפזים בחתך שבוע אפידמיולוגי. צריך לדעת שהנתונים האחרונים הם נתונים שתמיד יש לנו איזה דיליי בדיווחים, אז התקופה האחרונה היא פחות מדויקת וגם רוב האשפוזים הם אשפוזים, כאמור, בירושלים עם עומס מאוד מאוד גדול על בתי החולים בירושלים מטיפול במחלה הזאת. כל הילדים האלה אמורים להיות מבודדים בבידוד אווירני. הם אמורים להיות בחדר לחץ שלילי. מאוד מורכב לטפל באופן הזה. מבחינת שאלתך על מה המשמעות של החיסונים, אז תסתכלו על תמונת מצב המאושפזים. ככה זה נראה. ככה זה מאושפזים נוכחיים אבל ככה זה היה נראה לאורך כל הדרך. מי שמאושפז זה ילדים לא מחוסנים. הרוב המכריע, 84% מהם לא מחוסנים. 4% מחוסנים חלקית. אנחנו רואים את הילדים הלא מחוסנים מגיעים במצבים קשים לבתי החולים ומתאשפזים. מבחינת תמונת נפטרים אני רוצה רק שתיראו את הדבר הזה. מתוך ששת הנפטרים כל הילדים הם מתחת לגיל שנתיים וחצי. חמישה מתוכם הם מירושלים. אף אחד מהם כמובן לא מחוסן. אף אחד מהם, אין לו מחלות רקע. כולם היו ילדים בריאים לפני שהם הגיעו למצב הזה, ותסתכלו, ארבעה ילדים שפשוט הגיעו מתים לבתי החולים ולא היו מאושפזים לפני זה. פשוט הגיעו ככה. לא היה הזדמנות לתת להם טיפול, לא לשים אותם על אקמו, ובחלק מהמצבים זה מצבים שהגיעו עם משהו שנקרא נוזל פלאורלי. זה נוזל מסביב לריאות שאפשר לטפל בו, בין אם צריך רק לנקז את זה וגם לתת אנטיביוטיקה, אבל אפשר לטפל בו. ילדים שהגיעו מיובשים ובמצבים שלחלוטין אפשר לטפל בהם, וכבר הגיעו מאוחר מידי לבית החולים. מבחינת הערכת כמות התחלואה בפועל, זה מה שאמרתי קודם. אם אנחנו מסתכלים על זה או לפי הנפטרים או לפי כמות המאושפזים, אנחנו יודעים שבדרך כלל במחלת החצבת 10% מהחולים יאושפזו, ידרשו אשפוז. לנו יש שיעור של 30% מהמקרים שאנחנו יודעים. יש הרבה מקרים שאנחנו לא יודעים. מה אנחנו עושים מבחינת משרד הבריאות? זה שלל פעולות, גם ניטור של התחסנות והנגשת החיסונים ורתימת מובילי דעת קהל והסברה, וגם בצד כמובן של הניטור של התחלואה, ניטור תחלואה וחקירות אפידמיולוגיות ועדכון הנחיות לצוותים וציבור לאור נתוני התחלואה שיש. כשכל הדבר הזה התחיל, אנחנו נמצאים בניטור קבוע של מצב ההתחסנות בערים השונות והיה ברור איזה ערים נמצאות בסיכון מבחינת ילדים שלא הגיעו לקבל את מנת החיסון הראשונה שלהם, כשהדגש הוא בירושלים, בית שמש, בני ברק, אשדוד. אתם רואים פה את הערים. זה ממש היה ההסתכלות מתחילת הדרך של איפה יש לנו כיסים שאם תגיע לשם תחלואה, תהיה בעיה. הניטור הזה הוא לא ניטור אקדמי. זה ניטור שמוביל לפעולות. במקומות האלה אנחנו מתגברים חיסונים, קוראים להם לבוא להתחסן. כל הפעולות ממוקדות לפי נתונים של באיזה מקום עלול להיות סיכון יותר גבוה. אם אנחנו נסתכל לאורך השנים, תסתכלו על העלייה בכמות הילדים הלא מחוסנים במדינת ישראל במגזר החרדי, פשוט הכפילה את עצמה מאז האירוע של 2018–2019 שגם אז הייתה לנו התפרצות מאוד גדולה. התחלנו את ההתפרצות הזאת עם אוכלוסייה לא מחוסנת גדולה פי שניים. כמובן שעכשיו כשצריך לחסן ילדים, האתגר בלחסן ולהדביק את הפער הזה הוא אתגר מאוד גדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לדעתם גידול דמוגרפי או שאתם מבינים שיש קהלים נוספים שמצטרפים לתוך התהליך הזה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני חושבת שיש שלל סיבות למה אנשים לא מתחסנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מה ששאלתי. אני שאלתי שאלה ספציפית. על חצבת ספציפית, האם אתם מבינים שהגידול הזה שאנחנו רואים פה בירושלים הוא גידול דמוגרפי כי הוא בא לידי ביטוי במספרים, או שיש פה קהילות או קבוצות נוספות שהם נדבקים באי-התחסנות הזאת? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אגיד שרוב המקומות שאנחנו רואים כיסים של אי-התחסנות זה במקומות ששייכים למגזר החרדי ושם באמת יש ילודה יותר גבוהה. אני חושבת שזה חלק מהקושי מסיבות שונות לוודא שיש התחסנות ברמה הנדרשת לפי הילודה. אני לא יודעת אם זה ענה על השאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא ענה. צריך באמת לחקור את העניין הזה. אני נוטה להאמין בלי לדעת, אני באמת לא יודע כי זה נתון שצריך לבדוק אותו ממש פיזית, לעבור מרפאה-מרפאה או לקבל את הנתונים ולראות האם באמת אנחנו ממשיכים להתעסק עם אותן אוכלוסיות קצה, אני מרשה לעצמי להגדיר אותן ככה, שהן ממש סגורות בתוך עצמן ואינן מתחסנות, ושזה לא זולג לנו לכל מיני קבוצות נוספות שהן מדביקות אחת את השנייה באידיאולוגיה מעוותת. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> הבנתי את שאלתך מלכתחילה ולכן אמרתי, אני חושבת שהסיבות לאי-התחסנות הן מרובות. זה לא רק סיבות אידיאולוגיות. יש גם סיבות שקשורות ממש להנגשה של החיסונים ולכן אי ההתחסנות זולגת לעוד מרחבים כי זה לא הגרעין המאוד קשה שלא מתחסן מסיבות אידיאולוגיות, אלא ילודה מאוד גבוהה ומשפחות ברוכות ילדים שמתקשות פשוט להביא את הילדים לטיפות החלב. זה מה שהוביל אותנו בשנה שעברה להקים ניידת טיפת חלב יחד עם "הרשות לרפא" ולנסות להנגיש את החיסונים עד הבית ולא להגיד, תבואו אלינו לטיפת החלב, ולנסות לייצר כל מיני פתרונות אחרים. אני חושבת שהמספרים פה לא מייצגים גרעין קשה של אידיאולוגיה רק. הם מייצגים קושי לתת חיסונים משלל סיבות. חלקן זה אידיאולוגי וחלקן זה הנגשת חיסונים וחלקן זה אוכלוסיות שגדלות מאוד מהר מול משאבים שנשארים אותו דבר. בזירה של ניטור תחלואה וחקירות, התפקיד של לשכות הבריאות זה לעשות חקירות אפידמיולוגיות, לזהות את החולים ואת המגעים שלהם. שוב, זה לא דבר תיאורטי, זה דבר מאוד מעשי. אנחנו צריכים לתת הנחיות והמלצה לטיפול מונע דחוף למגעים. יש מגעים שממליצים להם חיסון פעיל לאנשים שהם באוכלוסיות בסיכון שהגדרתי אותן קודם, ילודים, נשים בהיריון שלא חוסנו וכו'. צריך ממש לתת חיסון סביל וצריך לשלוח אותם בדחיפות כדי לקבל את החיסון הזה, אז יש חשיבות מאוד גדולה לעשות את החקירות האלה בזמן אמת, לזהות מי המגעים ולהגיע אליהם כדי שהם יקבלו טיפול והם לא יחלו, וכמובן לפי הדבר הזה גם קובעים אזורי התפרצות ונותנים הנחיות ממוקדות לא לכל המדינה אותו דבר, אלא לפי אזורי ההתפרצות והסיכון לתחלואה ותמותה. מבחינת קביעת מדיניות אתם רואים את השינויים שנעשו פה. ברגע שהתחילה ההתפרצות הזאת, זה כבר תחילת מאי, יצאו הנחיות להגביר מאמצי התחסנות לחצבת בערים בסיכון המוגבר לפי הניטור, לפי הכיסים שהראיתי לכם קודם. מה-15 במאי הייתה המלצה להקדמת המנה השנייה בערים בסיכון המוגבר הזה. המנה השנייה ניתנת בדרך כלל בגיל שש, בכיתה א' אבל לא נדרש מבחינה רפואית. מבחינה רפואית אתה יכול להקדים אותה אפילו לשלושה חודשים אחרי החיסון הראשון, ובעצם אפשר להקדים את זה לביקור של גיל שנה וחצי, אז יצאה המלצה להקדים את המנה השנייה באזורים האלה עם הסיכון להתפרצות כדי שהילדים יהיו מוגנים באופן מלא כמה שיותר מוקדם. מה-29 ביולי נתנו המלצה לחסן ילדים בגילי שישה עד 11 חודשים במנת חיסון נוספת. היא לא מחליפה את זאת של גיל שנה מכיוון שהיעילות של החיסון לפני גיל שנה היא יותר נמוכה. זה מגיע למשהו כמו 70% ולא ה-92% שמקבלים במנת החיסון הראשונה. זה לא מחליף, זה מוסיף, אבל היה מאוד חשוב להתחיל לתת לילדים האלה איזו שהיא הגנה, מה שאנחנו יכולים לתת, אז אנחנו נותנים גם מנת חיסון נוספת, שלישית. כמובן שכשאני אומרת על כל החיסונים האלה, יש ברקע מאמץ אופרטיבי להשיג חיסונים, לרכוש חיסונים כי יש פה הרבה יותר חיסונים שניתנים. אני לא מפרטת את הדבר הזה. אתם מבינים שיש פה תהליך אופרטיבי מאחור לוודא שיש לנו מספיק חיסונים לכל מה שנדרש. מה-1 בספטמבר כשנפתחו מוסדות החינוך, ניתנו הנחיות לכל הספקים של בריאות התלמיד לתעדף את מתן המנה השנייה לחצבת במוסדות החינוך כדי שגם בערוץ הזה אנחנו ניתן כמה שיותר מהר חיסוני חצבת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שרון, שאלה לגבי הקדמת המנה השנייה דווקא בערים בסיכון. למה דווקא שם ולא לכלל האוכלוסייה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אין מספיק חיסונים להקדים לכולם. זה אומר להקדים לשישה מחזורים את החיסון לגיל שנה וחצי, זאת אומרת ילדים בגיל שנתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו', אז זה אומר לפחות חמישה שנתונים בכל הארץ. אין לנו את כמות החיסונים הזאת וזה מיליונים על מיליונים כדי לרכוש אותם, ועד שנקבל אותם זה גם חודשים, אז העניין היה פשוט לתעדף. בואו נתעדף מי נמצא בסיכון ומי שנמצא בסיכון, ההתפרצות יכולה לקרות במקומות עם תת-התחסנות. במקומות שהכיסוי החיסוני הוא טוב לא תהיה התפרצות של חצבת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> מבחינת הנגשת החיסונים נעשות הרבה מאוד פעילויות גם בטיפות החלב כולל שימוש בניידות, גם הניידת של בית שמש, גם ניידות שהפעלנו אותן באזור המרכז. שכבה נוספת של הנגשת חיסונים במרפאות של קופות חולים ושכבה מעליה של מבצעי חיסון. כמובן שכל הדבר הזה זה עבודה אינטנסיבית של אופרציה להשיג ידיים מחסנות לדברים האלה, לוודא שיש לנו הסברה לכל האתרים האלה וכו'. מאחורי כל פעילות כזאת יש הרבה מאוד עבודה. ניידת טיפת חלב בית שמש, כמו שאמרתי היה מהלך שכבר ראינו, ירידה בכיסוי חיסוני. הבנו שחלק מהבעיות הן לא בעיות אידיאולוגיות, פשוט בעיית נגישות ואי אפשר להקים בכל מקום טיפת חלב במהירות הנדרשת, אז יצאנו למכרז לניידת טיפת חלב וכמו שאתם רואים, היא מופעלת בצורה מאוד אינטנסיבית בהתפרצות הזאת כולל עבודה של יונה, מחזיק תיק הבריאות בבית שמש, והרב קאפ שעוזר לנו, מ"עזרת אחים" לרתום את התושבים להגיע להתחסן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את יכולה להגיד לנו, מאז הפעלת אותה ניידת, כמה לא מחוסנים - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> תיכף תיראו מה התוצאות של הדבר הזה. אני קודם מראה מה אנחנו עושים ואז מה התוצאות ומה האתגרים. מבחינת הנגשה בקופות חולים, כל קופות החולים בערים במיקוד נרתמו למאמץ והן הרחיבו את הפריסה של חיסוני החצבת שלהן. בדרך כלל קופות חולים לא נותנות חיסוני חצבת לילדים. הן נותנות חיסוני חצבת משלימות חיסוני חצבת למבוגרים שצריכים להתחסן, אבל הן לא נותנות את החיסונים לילדים. סיפקנו להן חיסונים כדי שהן יוכלו לתת את זה. הרעיון היה שזה יהיה One-stop shop, כשמשפחה מגיעה להתחסן, לא משנה לאן היא מגיעה, היא מגיעה לטיפת חלב, היא מגיעה למוקד התחסנות, היא מגיעה לקופת חולים, הגורם המחסן הזה יוכל לחסן את כל הילדים במשפחה. לא יגיד, הקטנים ילכו לטיפת חלב, הגדולים ילכו לקופה. מגיעה משפחה, מחסנים את כל מי שאפשר לחסן. הקופות נתרמו איתנו וסיפקנו להן מלאי חיסונים. הם יכולים כמובן לפרט על כל הפעילויות, אבל אתם רואים פה כמה המרפאות נותנות מענה. כמובן בטיפות החלב שלהן בוודאי, אבל גם מרפאות ראשוניות שלא אמורות לתת חיסוני חצבת לילדים, נותנות חיסוני חצבת. מבחינת מבצעי התחסנות ייעודים, אנחנו נמצאים בקשר עם 16 הרשויות במיקוד בשיח רציף ולראות איך אנחנו עושים ימי התחסנות. כמובן שברשויות שבהן כבר יש תחלואה זה רץ יותר מהר, אבל נעשו ימי התחסנות ממוקדים, 22 ימי התחסנות. לכל דבר כזה צריך להשיג כוח אדם מחסן וצריך לעשות הסברה וצריך לעבוד עם הגורמים שיכולים לרתום את הקהילה בתוך הקהילה, ועם קופות החולים ובחלקם גם עם גופים מחסנים חיצוניים שעוזרים לנו. הרבה מאוד פעילויות כדי לעשות את מבצעי ההתחסנות הייעודים האלה. מבחינת רתימת מובילי דעת קהל אתם רואים פה תמונה שמנכ"ל משרד הבריאות מגיע לרב הירש בבני ברק, אבל זה רק תמונה אחת. היו מהלכים גם שהמשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ' הלך לרתום וגם אחרים שהלכו לרתום רבנים, ובסוף אנחנו נמצאים עם עשרות מכתבים של רבנים לאורך החודשים האלה, שקראו לצאת להתחסן. היה לנו ברור שזה מרכיב קריטי בתוך הדבר הזה כדי שהאוכלוסייה תגיע להתחסן. העבודה הזאת היא משותפת עם הרשות החרדית. חייבים להגיד שאפו ענק ליהודה שעוזר לנו מאוד גם להבין למי לגשת וגם לחבר, ובשיח שוטף עם גופי החסד השונים שיכולים לעזור, ועם עוזרים רפואיים מהקהילה כדי לעבוד ביחד עם הקהילה כדי לרתום את הציבור. מבחינת מאמצי הסברה, יש שלל מאמצי הסברה שמפעיל המשרד – תדרוכי כתבים, ראיונות בדרכים כאלה ואחרות והסברה דרך הרשויות המקומיות שאנחנו עושים בשיתוף עם הרשויות המקומיות שפונות לאזרחים באמצעים שלהם. במגזר החרדי זה כמובן יותר מאתגר, אבל גם הכלים במגזר החרדי מופעלים. בעיתונות החרדים, פשקבילים, פרסומים. היה לנו דפים שהופצו בבתי כנסת, אז שלל הפעולות כדי להגיע גם למגזר הכללי אבל בעיקר להגיע למגזר החרדי. מבחינת התוצאות, לשאלתך. תמונת מצב ההתחסנות – בערים בסיכון מוגבר לתחלואה ניתנו מעל 40,000 מנות חיסון ראשונות ואתם רואים שבחלקן, 10% היו ממש הוספה של המנה השלישית לילדים הקטנטנים, כש-1,400 מנות חיסון ראשונות ניתנו בניידת החיסונים, שזה באמת מראה שזה משאב שעבד בצורה מאוד טובה. מבחינת קצב מתן החיסונים, פי 2.5 יותר חיסונים מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. בעיר ירושלים פי 3.3. צריך להגיד שאפו מאוד גדול לעיריית ירושלים והאחיות בעיריית ירושלים שעושות עבודה, אני חושבת שגיל בוודאי ידבר עליה, אבל גם בבית שמש שזה מחוז ירושלים, ושאפו למחוז ירושלים של משרד הבריאות ולאחיות על העבודה, ובבני ברק למחוז תל אביב. באמת עבודה אינטנסיבית. צריך להבין, זה חודשים מאוד קשים ועמוסים שכל הזמן מתקשרים לילדים וקוראים להם לבוא ומחסנים אותם. עבודה מאוד נמרצת עם עזרה, אגב, גם של מחוזות אחרים שלנו שהגיעו לעזור למאמצי התחסנות, בין אם בימים ייעודיים ובין אם בטיפות עצמן. מכל הארץ. מבחינת תרומת המבצע לכיסוי החיסוני, אז אתם רואים את העלייה של הכיסוי החיסוני בגילי 1 ו-6 במנה הראשונה לאורך המבצע, עם עלייה מאוד משמעותית שקרתה בבית שמש. בבית שמש גם הרתימה של הרשות עצמה וגם הרב קאפ, "עזרת אחים", שפשוט כל הזמן בעבודה מאוד אינטנסיבית כדי להעלות, ורואים את זה בתוצאות. אנחנו רואים גם אוכלוסיות שמגיעות שלא היו רשומות בטיפות חלב. זה האגוז הקשה שהצלחנו להגיע אליו. אתם רואים עלייה בכיסוי החיסוני. במהלך המבצע בירושלים, ב-4.4% ובבית שמש 8.7% וכו'. אני אגיד כוכבית קלה. ילדים שחלו ואנחנו לא יודעים עליהם, אנחנו לא יכולים לספור אותם אבל הם גם תורמים מן הסתם לחסינות העדר כי הם כבר חלו. עדיין אנחנו מדברים על אלפי מנות חיסון שחסרות ולכן יש חשיבות להמשיך ולהגביר את מאמצי ההתחסנות בעת הזאת, כי אנחנו עדיין בפער מאוד גדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך אתם סופרים את המנות החסרות, פר מנה או שתיים? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כאלה שאין להם אף חיסון. אנחנו ככה סופרים. זה ממש המנות הראשונות, ילדים שאין להם אף חיסון. הכחול זה הממוצע השבועי של מתן מנות חיסון מ-2020 עד 2024. זה פחות או יותר שטוח או קבוע כשמה שאתם רואים, מה ניתן בכתום ב-2025, אז הייתה עלייה מאוד גדולה בתחילת ההתפרצות. מאמצי התחסנות –היה לנו את מבצע "עם כלביא" ובאמת הייתה איזו שהיא הפחתה, ומיולי התחילו מאמצי התחסנות חוזרים. אנחנו רואים את ההשפעה של הדבר הזה. דפוסי ההתחסנות, אני רוצה להדגיש את הדבר הזה. 10% מהילדים שאנחנו רואים הם ללא חיסונים קודמים. בכלל לא היו רשומים בטיפות חלב. זה הנקודה. אנחנו מצליחים להגיע בדרך הזאת גם לקהילות. אני מקווה שהמרכיב הזה ילך ויגדל עכשיו. אנחנו כן רואים התעוררות בעקבות ארבע הפטירות, בעיקר בירושלים אבל לא רק. התעוררות מאוד גדולה בירושלים להביא את הילדים להתחסנות, ואנחנו כמובן מגויסים לזה כולנו במשרד ובעירייה לעשות את הכול כדי לאפשר לכל מי מגיע, להתחסן. אתם רואים גם איזה שהוא דגש על האוכלוסייה החרדית במחוז ירושלים. אנחנו רואים גם מתן לשישה עד 11 חודשים וגם השלמות לילדים שהם יותר גדולים, זאת אומרת באמת מגיעים מכל הגילים להתחסן. זהו. מה האתגרים שלנו? קודם כל האתגרים בעת הזאת אחרי חודשים על חודשים של עבודה אינטנסיבית ממאי לנסות לקרוא לילדים להתחסן, למשפחות ולחסן אותם. באמת יש קושי מאוד גדול עם כוח אדם מחסן להשלמת פערי ההתחסנות, ואנחנו עובדים בכל מיני דרכים כדי לגייס עוד ועוד כוחות מחסנים. צריך להבין שזה אתגר. זה לא כל אחד יכול לחסן. בוודאי לא כל אחד יכול לחסן תינוקות ולכן אנחנו מחויבים לעשות את זה בסטנדרט מקצועי ובבטיחות הכי גבוהה ועדיין לגייס כמה שיותר כוחות. אנחנו עושים את זה בכוחות שלנו, אנחנו עושים את זה עם מיקור חוץ אבל עדיין הדבר הזה הוא אתגר. אתגר מאוד גדול של חוסר היענות לחיסונים בקבוצות קיצוניות. אני חושבת שהדבר הכי בולט זה משפחות שבהן הייתה פטירה של ילד ולא מחסנים את האחים שלו. זה משהו שבעיניי הוא באמת ברמת הבלתי נתפס. יש משפחה אחת שיש פטירה של ילד כשלמעשה הפטירה של הילד זה פטירה של ילד שני, שלפני שנתיים הייתה פטירה של ילד אחר באותה משפחה ממחלה ברת חיסון, אז בקבוצות המאוד קיצוניות יש פה באמת קושי אידיאולוגי קשה. אני רוצה להדגיש ש-40,000 שלא היו מחוסנים הם לא אלה. הם חלק קטן אבל בחלק הקטן הזה קשה לנו מאוד להגיע אליהם ולהשפיע על זה. כמו שאמרת, חוסר הגעה לטיפול בזמן. אנחנו פשוט רואים את זה בנתונים, ילדים שמגיעים מתים לבית חולים. אין מה לעשות איתם יותר, וזה טרגדיה. צריך להבין איך אנחנו נכנסים לקהילות ומסייעים. חלק ממה שמוביל לזה בעיניי זה פייק ניוז. אמרת את זה מצוין בפתיחת דבריך. אני רק רוצה להצטרף. יש גורמים שמפיצים מידע שקרי. זה מאורגן, זה ממומן. אני לא יודעת מי מממן את זה, אבל זה מאוד ברור שבבת אחת כמו בהדלקת מתג חשמל מופצים פשקבילים בתיבות דואר בעשרות אלפים. הדבר הזה חייב להיות ממומן והוא פשוט גורם למוות של ילדים, ואני חושבת שחלק מחוסר ההגעה לטיפול רפואי בזמן זה החשש הזה וחוסר האמון שאותו פייק ניוז מייצר בקרב הקהילה. הדבר הזה הוא משמעותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הדבר הזה באמת מאורגן, אותן קבוצות שמפיצות את הפייק ניוז. עד כמה שזה מאורגן ויש לכם איזה שהוא מידע, בסיום הישיבה הזאת גם נפנה למשטרה בהקשר הזה. אולי נכון לחקור את אותם רוצחים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לגמרי. הם פשוט רוצחים. אני רוצה להראות לכם, זה פורסם אתמול על ידי הילי הירשמן בערוץ 12, ממש פליירים עם שקרים ואמירות – "בכירי משרד הבריאות הם אוסף של שקרנים", "אל תאמינו להם לשום דבר". כשהדבר הזה כל הזמן מחלחל בקרב הקהילה, אז אנשים שזה המידע שהם מקבלים, ומאוד קשה להגיע ולתת מידע אחר עם כל הניסיונות שלנו גם בהסברה מצידנו. הפייק ניוז הזה פשוט הורג, אין לי מילה אחרת, ואני חושבת שהאתגר הגדול שלנו זה לתת רפואה מונעת באופן קבוע. זה שיש התפרצות ונפטרו ארבעה תינוקות בשבוע, שמצטרפים לעוד שניים מקודם ואז זה מעורר איזה הירתמות, זה מובן, אבל אנחנו לא צריכים להגיע לזה שילדים מתים. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מתגברים על כל האתגרים ויש הרבה מאוד אתגרים, ונותנים רפואה מונעת באופן קבוע, כי אחרת אנחנו נפגוש את הדבר הזה פעם נוספת. אני מקווה שבאירוע הזה לא ימות אף ילד נוסף כי באמת כל מקרה כזה הוא טראגי. אין לי מילה אחרת כמי שאחראית על רפואה מונעת. אף מקרה כזה לא היה צריך למות. גם אם בזה לא יהיו יותר פטירות, אנחנו יודעים שאם אנחנו לא נייצר את התשתית מול אותה אוכלוסייה לרפואה מונעת קבועה, זה יפגוש אותנו עוד פעם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעוד תקופה, נכון. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> זה האתגר הכי גדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הצגת הדברים. אני גם בהזדמנות הזאת רוצה לומר תודה רבה על החשיבה מחוץ לקופסה של המשרד, ופעולות שנעשו על ידי המשרד בשיתוף עם הרשות החרדית ונוספים כדי לרדת לרמה של מובילי דעת קהל בתוך הקהילות. זה דברים שהמשרד בדרך כלל לא עושה, ואני ראיתי פה באמת דאגה לפרט. ירדו לשטח כדי לעשות את הפעולות הכול כך נחוצות הללו, אז תודה רבה על זה. פרופ' זהר מור, רשות הדיבור שלך, רק לפני כן אני אומר שאנחנו כוועדה כבר סיירנו אצלך וכבר אז דיברנו על הנתונים המדאיגים, לפני מספר חודשים אצלך במחוז, ואני יודע שהמחוז באמת רתם לא רק את עובדיו, גם עובדי מחוזות נוספים לטובת העניין, ועושה פעולות גדולות מאוד כדי למנוע את ההתפרצות הזו והבאה, אני מקווה שלא תגיע, אז תודה רבה על זה. בבקשה. << אורח >> זהר מור: << אורח >> אני חושב שהוצג בצורה מאוד מקיפה גם התחלואה בארץ וגם התחלואה במחוז ירושלים. כפי שאמרת, אנחנו גייסנו צוותים שלנו וגם מקבלים עזרה ממחוזות אחרים עד כמה שניתן, גם בביצוע של חקירות אפידמיולוגיות וגם בביצוע של החיסונים ועבודת השגרה בטיפות החלב. אנחנו נמצאים בשיתופי פעולה טובים מאוד עם גופים אזרחיים, נקרא לזה ככה, בעיקר בבית שמש. יונה פה. הניידת היא נותנת לנו באמת כלי נהדר שאני חושב שכדאי לאמץ אותו גם במקומות אחרים בארץ למתן חיסונים ולא רק חיסונים. אנחנו משתמשים בניידת הזאת כדי לתת את כל הטיפול ההוליסטי שניתן בטיפת חלב. אנחנו עכשיו נוטים לתת יותר חיסונים, אבל למעשה אנחנו רוצים לקרב את ההורים אלינו כדי לאפשר לילדים לעשות את בדיקות הגדילה וההתפתחות כדי לחזק את הקשר אם וילד מעבר לחיסונים. אנחנו לא רק מפעל שנותן חיסונים. אנחנו נותנים טיפול הוליסטי והניידת היא אחד הכלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם אתגרים שאתה רוצה להעלות פה? לא שאני משרד האוצר ויודע לחלק כסף, אבל אני כן יודע לנסות לגרום להם להגיד כן כשהם אומרים לא. << אורח >> זהר מור: << אורח >> אני חושב שד"ר אלרעי פרייס הזכירה את הנושא של כוח אדם. כוח אדם תמיד בעוכרינו. יש לנו כמות מוגבלת של כוח אדם וכמות מוגבלת של תקנים. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים על אף השכר הנמוך והתנאים מאוד מסוימים שיש לנו, כדי למלא את התקנים, אבל עדיין ככל שיהיה לנו יותר תקנים, נוכל לתת שירות הרבה יותר טוב והרבה יותר זמין להרבה יותר שעות. אני יכול להגיד לך שהצוות אצלי הם כורעים תחת הנטל. עזוב את זה שהיה לנו קורונה, עזוב את זה שהיה לנו את "עם כלביא". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני זוכר, דרך אגב, במצגות שהראיתם לנו אז בסיור במחוז. אנחנו כבר אז דיברנו על חסרים משמעותיים. יש שיחות עם משרד האוצר? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש שיחות מול משרד האוצר על הסיפור של - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מחכים להתפרצות רחבה כדי לאפשר לכם לקבל תקנים? << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> אני רק יכול להגיד כהסתדרות האחיות, אם לא הייתה מלחמה היום במדינת ישראל, הייתה שביתה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אנחנו בדיונים עם האוצר כבר תקופה על המשאבים שנדרשים. יש כמה אפשרויות איך להתמודד עם הדבר הזה ואנחנו בשיחות עם האוצר על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אתם רוצים פתרונות, אני יודע להציע. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> אין שיח עם אגף התקציבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מה שהיא אומרת. אולי לכם אין. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> יכול להיות שהיא. בסופו של עניין צריך לדבר עם הארגון היציג כדי שנוכל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע להציע פתרונות. אם רוצים לתת פתרון זמני, מיידי, יש את הרשות המקומית שהיא בדרך כלל גם יודעת לבצע. אנחנו מכירים את זה. השלטון המקומי לוקח על עצמו בהרבה מאוד מקרים. בפרט במלחמה, בפרט כשיש התפרצויות יודע לקחת על עצמו. אני לא אמרתי שזה פתרון לטווח ארוך. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> אנחנו מדברים על התפרצות אחת ובעוד ארבעה חודשים אנחנו ניתקל בהתפרצות אחרת כי אנחנו מסיטים את כוח האדם לחצבת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא אמרתי שלא צריך לסדר את התקינה ולא אמרתי שלא צריך לטפל בנושאים לטווח הארוך. אני מדבר עכשיו על ההתפרצות הספציפית הזאת, ואני אומר שאם רוצים פתרונות ואם צריך פתרונות, אפשר להביא פתרונות מיידיים לתקופה מוגבלת. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אגיד, הפתרונות המיידיים לתקופה מוגבלת, יש הרבה מאוד עבודה לגייס אחיות במיקור חוץ עם ספקים, עם מכרזים. לנייד אחיות לסייע. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> עושים את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, שאול. פרופ' מור. << אורח >> זהר מור: << אורח >> אני רוצה להגיד שגם האחיות כפי שד"ר אלרעי פרייס הזכירה, עושות גם את הנושא של החקירות האפידמיולוגיות. זה גם כן מטלה שאנחנו עושים, ואנחנו נתקלים בקבוצות המסוימות האלה בשיתופי פעולה מאוד מוגבלים. אם זכור לכם גם מהקורונה, חלקכם עברתם חקירות אפידמיולוגיות בעצמכם, אז אתם יודעים מה זה ששואלים איפה הייתם ולמי נחשפתם ומי עלול היה להיחשף. אנחנו נתקלים בהרבה מאוד חוסר אמון ולכן המידע שאנחנו מקבלים הוא הרבה פעמים מוגבל או מוסתר מאיתנו, כך שהאמצעים שאנחנו יכולים להפעיל על מנת למגר את התחלואה או למנוע את המשך התחלואה הם מאוד מוגבלים. אנחנו לא תמיד יודעים איפה זה אירע ואנחנו לא תמיד יודעים מי האנשים החשופים, לכן נמנע מאיתנו להציע להם לקבל את החיסון המונע. יש שני סוגים של חיסונים מונעים, תלוי באיזה מצב, אבל אנחנו הרבה פעמים נתקלים במשבר אמון בין הנחקרים לבינינו, לכן המידע שאנחנו מקבלים הוא מוגבל. אנחנו גם רואים שממעטים להגיע אותן קבוצות, ממעטים להביא את הילדים שלהם לרופא מכל מיני סיבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם כשהוא חולה כבר. << אורח >> זהר מור: << אורח >> נכון, ולכן הם מגיעים במצבים קשים לבית החולים. יש איזה שהוא מצב ביניים שבו הילד מתדרדר ועדיין או שהם לא עושים עם זה מה שאנחנו מצפים שזה ללכת לרופא, או שהם נעזרים בכל מיני שירותים אלטרנטיביים על מנת לנסות ולשפר את מצב הילד, ואז הם מגיעים עם ילד במצב מאוד קשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהקשר הזה לקהילה יש הרבה מאוד משקל. לפעמים צורת השיח בתוך הקהילה יכולה להביא פתרונות. יש איזה שהוא רעיון שמנסה להתגבש. אני מקווה שאנחנו נצליח להרים אותו. תודה רבה. יעל ממשרד האוצר נמצאת איתנו בזום. אם אפשר רגע לחבר אותה. שלום וברכה, יעל. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> שלום, מה שלומכם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אני מקווה שאת עוקבת אחרי הדיון. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע האם אתם מודעים לבקשות של משרד הבריאות בהקשר של מענה מיידי לפתרונות להתמודדות עם גל התחלואה הספציפי הזה? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> דבר ראשון, מעבר לכל הפעילות שיש כבר בבסיס, התבקשה גם תוספת ספציפית בכל מה שקשור להתפרצות הנוכחית מבחינת משאבים, שסוכמה עם בריאות ואנחנו כן נתנו אותה, תוספת של כ-50 מיליון שקלים אם אני לא טועה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2.75 מהאוצר ו-2.75 מאיתנו. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> כן. זה דבר ראשון. דבר שני לעניין התקנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא רוצה לדבר על הטווח הארוך. אני רוצה לדבר על הטווח המיידי. אני בטוח שכששאול ידבר, הוא ידבר על הטווח הארוך. בטווח הזמן המיידי כאשר אנחנו מתמודדים עם גל התפרצות, אני מבין שיש למשרד בקשות בשביל לתת מענה מיידי לגיוס כוח אדם נוסף, לצאת בניידת נוספת, לא יודע מה. האם אתם מודעים לבקשות הללו, ואם אתם מודעים אליהן, איך משרד האוצר מגיב לבקשות הללו? << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> כאמור, הבקשה שנתבקשנו אליה זה 5.5 מיליון שקלים שמתוכה הענקנו מחצית למשרד הבריאות. זו הבקשה שהועלתה מולנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש בקשה נוספת, שרון? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני מניחה שחסן או אילן יכולים לענות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אילן אמסל: << אורח >> אילן מתקציבים, ממשרד הבריאות. יש את הדברים, אם הזכרנו בדיוני תקציב, אם זה התקינה, דברים גדולים שעולים בדיונים בינינו לקראת התקציב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה אירוע לטווח הארוך, נכון? << אורח >> אילן אמסל: << אורח >> לטווח הארוך, שם מדברים על תקינה ודברים אחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פה דרישות של ניידת נוספת, דרישות של כוח אדם ספציפי, כסף לרשויות המקומיות. יש משהו היום שעומד על הפרק שאין לו מענה? << אורח >> אילן אמסל: << אורח >> את הבקשה הגדולה בתחילת ההתפרצות גם להזמנת חיסונים ביקשנו מהאוצר. קיבלנו את המענה הזה. דברים אחרים שעלו, אם זה הרחבת כוח אדם באמצעות ספקים וכו', נתנו מענה בתוך הבית. מול האוצר ביקשנו את הדברים לחצבת מלכתחילה, ועכשיו אנחנו מתמודדים כל פעם עם צורך פה, ימי התחסנות, הרחבות של מכרזי כוח אדם ודברים כאלה. << אורח >> חסן אסמעיל: << אורח >> אני רק אוסיף שכרגע אנחנו מנסים ליצור את החבילה על מנת לתת את המענה גם מבחינת הרחבות כוח אדם או באמצעות מיקור חוץ או באמצעות גיוס וגם מבצעים נוספים שאנחנו עושים אותם. אנחנו נעגן את כל הבקשות ונעביר אותן לאוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה לך, גם יעל. יהודה רפול, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי במגזר החרדי. תודה מיוחדת לך ולצוות שעובד איתך ברשות. אתם באמת מפתחים פה מוצר חדש עם גישה ספציפית ייעודית למגזר שלא ידע לדבר לפעמים את השפה המדוברת, ואתם מנגישים אליו את זה ועושים עבודה נהדרת. אני רוצה להגיד לך ישר כוח על זה, וכמובן על שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות, שזה בא לידי ביטוי גם לגבי ההתחסנות אבל לא רק. ראינו קמפיינים נוספים שלכם בהקשרים חשובים לא פחות, עישון, השמנה וכו'. רשות הדיבור שלך, בבקשה. << אורח >> יהודה רפול: << אורח >> אחרי מה ששרון הציגה אני לא חושב שיש לי הרבה מה להוסיף, אבל אני כן אפרט שבפעם הראשונה אני חושב שהייתה גישה של גוף ממשלתי לתוך הבית. בקורונה אני חושב שגייסו פרויקטור לשם כך. בחצבת נכנסנו ישירות לבתים של הרבנים. גייסנו את אנשי משרד הבריאות שיגיעו איתנו ובשעות לא-שעות ותמיד בזמנים נורא קשוחים לבתים של רבנים. ביקשנו את המיפוי כמובן בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, של אותם מוקדים קשיחים שבהם אנחנו יודעים שיש התפרצות, וביקשנו מהרבנים המקומיים בתוך הקהילה שהם אלה שיורו להם. משם נוצר סוג של מעגל כזה של רב אחרי רב שחתם. את זה פרסמנו בפלטפורמות ייעודיות. במקומות מסוימים עם פשקיבילים. יש מקומות שבכניסה לבית של הרב, בעלון המקומי או בתוכניות אחרות שאנחנו עושים דרך החברה למתנ"סים. אני אציג אחת מהן, למשל תוכנית לערב ספורט לעידוד ספורט לנשים. תמיד היה סטריפ למטה עם מכתב של הרב המקומי, שימו לב, כאן כדי להזכיר, כדאי ללכת, זה הדבר הנכון, ואנחנו יודעים שהייתה היענות מאוד גדולה סביב זה. בתוכניות שעשינו היה תוכנית בהר נוף על בריאות השן, אז גם לשם גייסנו יחד עם משרד הבריאות. הגיעו לשם מיקור חוץ של משרד הבריאות ונתנו במקום חיסונים. עשינו גם ערב שיא בבית"ר, שם התחסנו 143 ילדים. הכוח הגדול שיש לנו הוא בעצם הידיעה והאמון שיש בנו להיכנס למקומות שאי אפשר להיכנס אליהם, שפחות מאמינים ברשות ובמדינה כאחת כזו שבאה לעזור ולהיות חלק מהשירות, אלא יצרנו את האמון הזה. אני יכול לספר שהיינו במוצאי שבת האחרון יחד עם משרד הבריאות במקום מאוד עוין למדינה ומשם שמענו בשורות מאוד טובות ורצון מאוד לבוא ולעשות ולהתחבר לחיסונים ולמניעה. זה חלקינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישר כוח. תודה רבה, יהודה. שמעתי קודם כששאלתי אם מכירים את המקורות של אותם אלו שגורמים או אותם אלה שמסיתים נגד חיסונים, ואני ראיתי שאתה מהנהן בראשך ואומר כן. אולי הרשות תיזום מהלך עם גורמי אכיפה, אני לא יודע מי זה, רשות מקומית או מי שצריך להיות, להגיע לאותם אנשים ולנטרל את זה מהבית, זאת אומרת לא לחכות שזה יגיע לתיבות דואר והמסרים יעברו כבר אז ואז לבוא ולטפל. פשוט לטפל במקור ולנסות להגיע. זה לטפל באותם אנשים. << אורח >> יהודה רפול: << אורח >> דבר ראשון, דיברה ד"ר שרון על המקור התקציבי של זה, אז כן, יש. אנחנו יודעים מי הוא. יש תורם. אנחנו יודעים גם שרבנים פוחדים ממנו כי בכל זאת הוא זה שמחזיק אותם. יש תורם גדול מאוד מלוס אנג'לס שהוא שם סכומים הזויים ופשוט מממן את זה ומחזיק את זה. הוא מפחיד רבנים. הייתי יחד עם פרופ' זהר אצל רב מסוים. לא אפרט יותר מידי, ואותו רב אמר, כן, אני אתכם. חיכינו כבר למכתב ואחרי זה ממקורות שהגיעו אליי, הוא פשוט פוחד מאותו תורם. הגוף המממן, אנחנו יודעים מי הוא, לפחות אחד מהגופים. אותו אחד שמפיץ את הפייק ניוז, אנחנו יודעים מי הוא. יש מישהו בבית שמש, אני יכול להגיד גם את שמו. אנשי משרד הבריאות גם מכירים אותו טוב. קוראים לו דוד ששון. הוא אדם פרטי שפשוט לוחם בהם. אני חושב שהוא לוחם על ידי ספרים שהוא מוציא, ומוציא חוברות והכול באופן עצמאי. הוא פוגש את אנשי משרד הבריאות ואנשי משרד הבריאות מגבים אותו ועוזרים לו במידע ובנתונים. הוא יוצא למלחמת עולם בהם והוא מקבל מלחמה חזרה. הם לא יושבים בשקט. כמובן שמשם אנחנו מנסים לעשות, אבל צריך פה כוחות כמו שאמרת, עם גורמי האכיפה. אם הם יוכלו לתת יד לסיפור הזה, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. גיל ריבוש, עיריית ירושלים, בבקשה. << אורח >> גיל ריבוש: << אורח >> שלום, קודם כל כמו שאנחנו רואים, המצב בעיר הוא קשה ומצער וטראגי. אנחנו יחד עם משרד הבריאות ממאי נמצאים באיזה שהוא פורמט של מצב חירום כולל תוך כדי מלחמה, והדבר הראשון שאני רוצה להגיד זה תודה וכל הכבוד לאחיות המחסנות ולמפקחות ולאחיות הראשיות. הם עובדים בעומס נוראי, קשה מאוד. המשמעות של מתפרצים, כלומר שמי שרוצה בא, זה אומר עבודה בלחץ גדול בתוך מערכת בריאותית שצריך להיות בה מאוד מדויק ומקצועי, עם הרבה ילדים שמגיעים לתוך התחנות. מהבוקר לפי מה שכתובים לי, באו כבר 500 מחוסנים. ביום ראשון נשבר השיא שהיה משהו כמו 350–370, היה 820 ואתמול היה 930. היום אני מניח שזה ישבר. האחיות נמצאות בעומס עצום. אנחנו אומרים את זה. זה גם נידון בוועדה הזאת בעבר. אנחנו צריכים עוד ידיים מחסנות. זה דבר שחשוב להגדיל אותו. אני תיכף אספר על התוכנית אבל חשוב להגיד שבמקרה של עיריית ירושלים המצב יותר קל כי העירייה היא זאת שמתקננת, כלומר אם יש משהו קבוע ומתוקצב לאורך זמן, היית מעורב בזה בעבר, אז אנחנו יכולים לתקנן אבל זה צריך להיות קבוע. ראש העיר הנחה אותנו מהרגע הראשון לתת את הכול. כל העירייה כשלא עבדו ב"עם כלביא", האחיות עבדו. אנחנו פותחים את הכול בהקשר הזה כי זו משימה קהילתית ואנושית ממדרגה הראשונה. לגבי הדברים עצמם. צריך להגיד את הדברים כמו שהם. באזור מסוים בירושלים, נקרא לזה רגע בוכרים רבתי, מאה שערים, גאולה, בית שערים, שיכון חב"ד, מקור ברוך וכו' מבחינת תחלואה זה הרוב המכריע של החולים ומבחינת הלא-מחוסנים זה פחות מחצי, שזה הרבה. אנחנו הצענו גם למנכ"ל המשרד ולכל הצוות המקצועי לעשות תוכנית שעשינו אותה בפעם ראשונה בקורונה, אתם מכירים אותה, זה נקרא אז "אנשי חיל", "בני חיל", וזה לקחת נציגים קהילתיים מכל קהילה, מכל רחוב ממש לפי השיוך, לעבור על האנשים הלא מחוסנים ולבחור את האנשים בצורה הזאת עם קופות צדקה ועם רבנים ועם קהילות ועם כל מה שצריך, כולל גני ילדים וגננות וכל מה שאתה מכיר שעובדים נכון ברמה הפרטנית, ואנשי החיל האלה, תפקידם יהיה לעזור לצמצם את הפער הזה. יש קבוצה, לצורך העניין, שלא תחסן אף פעם. אנחנו צריכים למזער את זה כמה שיותר כי כל אחד חלילה יכול למות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה מונע מכם להוציא את התוכנית הזאת לפועל? << אורח >> גיל ריבוש: << אורח >> אנחנו מוציאים אותה לפועל. אין חסם משמעותי. החלטנו על הזה. הדיון היה לפני שבוע. אנחנו כבר מאתרים את האנשים ממש רחוב-רחוב וכך אנחנו נעשה את זה. נקווה שזה יהיה משהו שיישאר, כי גם את זה צריך להגיד, במבצעים שיש מ-2018 המבצע מצליח ואחר כך יש ירידה. אתה רואה את זה בגרפים. זה לא טוב. אנחנו חייבים לעשות משהו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הירידה תואמת לציבוריות הישראלית או ירידה חריגה באותן אוכלוסיות? אנחנו מכירים שיש ירידה בהתחסנות בקרב כלל הציבור. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא, לא. ספציפי. << אורח >> גיל ריבוש: << אורח >> אני לא רוצה לטשטש. הבעיה היא איפה שאמרתי. קצת אתה עולה לכיוון רוממה, סנהדריה, הבעיה היא יורדת אבל קימת, ושם לרוב זה לא בעיות אידיאולוגיות אלא דברים תפעוליים שאנחנו מנסים לפתור ולעבוד שם. בכלל המגזר החרדי, רמת שלמה, רמות, הר נוף או בית וגן המצב טוב מאוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו יודעים שמדובר בקהילות מאוד מאוד ספציפיות. << אורח >> גיל ריבוש: << אורח >> אנחנו צריכים להתאים את השירותים שלנו, להרחיב את השירותים וגם לעבוד נכון עם הקהילות בצורה כמו שיהודה אמר וגם שאנחנו הצענו. נקווה שהפעם זה יהיה משהו שיישאר לאורך זמן ושלא יהיו לזה מחירים כמו שהיו עד עכשיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם איזה שהן דרישות נוספות שדרשתם ולא נעניתם? << אורח >> גיל ריבוש: << אורח >> אני חושב שבמבצעים אנחנו בסדר. הבעיה הגדולה היא הידיים המחסנות לאורך זמן. בסוף זה אותן אחיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים לגמרי. זה אירוע קשה וידוע. אני פשוט מנסה שלא לקחת את הדיון כרגע לשם. זה בהחלט דיון בפני עצמו שראוי לתת עליו כל הזמן את הדעת גם מול האוצר, גם מול כל מי שצריך לסדר את התקינה של האחיות. אני מנסה להתמקד עכשיו על נושא החצבת כי זה מטרת הדיון. תודה רבה על זה, גיל. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> זו גם הזדמנות להגיד תודה אישית לגיל וגם לאחיות שלך, אמרתי גם קודם אבל גם לך, ממש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט מגיע לו. יונה קאופמן, בבקשה. << אורח >> יונה קאופמן: << אורח >> תודה רבה. דבר ראשון אני רוצה באמת להודות למשרד הבריאות, ללשכת הבריאות, לרשות פה, יהודה רפול וטרם שהתגייסו לעיר בית שמש. העיר בית שמש אולי לא כמו בירושלים, אין לה הרבה משאבים וכל שקל על פרסום זה פשוט כמעט בלתי אפשרי. כמובן האוכלוסיות, מה שנקרא הגרעין הקשה של הציבורים, אני מחלק אותם לשניים. אחד, כמו ששרון אמרה, לא רוצים להתחסן ונלחמים נגד החיסונים ומפיצים פייק ניוז, אבל הרוב המכריע של הציבור הוא פשוט ציבור שאין לו רכבים, משפחות מרובות ילדים. מאז הקורונה לא היה תורים ולא היה זמינות וקשה להם, אז פשוט לא באו. יש לנו אלפי ילדים שלא הגיעו אף פעם לטיפת חלב, לא רק ספציפית לחיסון. כרגע יש באמת עבודה ממש נהדרת של הניידת בפרט וימי חיסונים ביחד עם "עזרת אחים", ופשוט כמו שאומרים, המספרים מדברים בעד עצמם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש עוד איזה שהן פעילויות נוספות שאתם חושבים שצריך בשביל להגיע לאותן אוכלוסיות, או שזה רק מה ששמענו פה עכשיו, העבודה האישית? << אורח >> יונה קאופמן: << אורח >> להוסיף ימים כאלו של התחסנות בתוך הקהילה, שממש באים אליהם כמעט לבית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שייתן מענה או שצריך גם שכנוע? << אורח >> יונה קאופמן: << אורח >> גם שכנוע. השכנוע, אנחנו עושים את זה במיוחד עם עזרתם. למשל, היה קושי בהתחלה להסביר, אני חושב בפעם הראשונה שדיברנו עם משרד הבריאות, שאנחנו צריכים לעשות פרסום בלי לוגו של העיריה, בלי לוגו של משרד הבריאות, לפרסם בקווי - - -. שם פרסמנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש שפה מיוחדת. מי שמכיר את השפה יודע שזה שפה - - - << אורח >> יונה קאופמן: << אורח >> קוראים לזה השפראך. אני רוצה להגיד שבאמת התחילו לדבר את השפה הזאת איתם באירועים כשבאים. הייתי השבוע ביום רגיל, רק כשהניידת עמדה בשכונת חפציבה שזאת שכונה מאוד הארדקור. 38–40 הגיעו להתחסן. רובם לא היו מחוסנים אף פעם. הקושי שלנו הוא באמת הפרסום ולהנגיש עוד ימים כאלו. בשכונות האלו, בהרבה מהם לא קיים טיפת חלב. לא יודע של מי זו האשמה, אם זה הרשות או של משרד השיכון, אבל יש שכונות שלמות שנבנו לפני 28–29 שהן ללא טיפת חלב. יש לנו שתי טיפות חלב ברמת בית שמש ד' שזה כמו עיר בפני עצמה, שמחכות שייפתח. מי שיכול לגרום להן להיפתח יותר מהר, יבורך. << אורח >> זהר מור: << אורח >> אני מתחבר למה שיונה אמר. אנחנו מחכים לעוד תקנים כדי שנוכל לאייש את אותן תחנות שהעירייה בטובה פותחת. << אורח >> יונה קאופמן: << אורח >> בנויות פיזית. << אורח >> זהר מור: << אורח >> כן, כן. יש שתי תחנות שהן כבר בנויות פיזית. אנחנו מחכים שיהיה לנו עוד תקנים ואז נוכל גם לאייש אותן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האמת היא שאני די מתפלא. איפה זה תקוע בתהליך ציר האישורים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ברשותכם, אני אענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אילנה גנס, אני אחות מפקחת ארצית של חטיבת בריאות הציבור. למעשה מאז הקמת השירות, לפחות בעשורים האחרונים השירות הזה לא גדל מבחינת תקינת אחיות למרות גידול דמוגרפי מאוד משמעותי של אוכלוסייה, למרות הרחבת סל שירותים מאוד גדול כולל חיסונים חדשים שנוספים לסל, פעילויות, הערכות גדילה, התפתחות. אם מסתכלים על סל שירותים שניתן בעבר לעומת מה שניתן היום, זה מאוד השתנה. לצד כל אלה לא קיים שום מנגנון לעדכון ותוספת תקינת אחיות למערך טיפות החלב. זה בסוף כוח האדם הכי משמעותי והמרכזי שמפעיל את השירות בטיפות חלב, והמנגנון הזה לא קיים. יש לזה סיבות היסטוריות. כשנכנס חוק ביטוח בריאות ממלכתי סוכם שהשירות יעבור לקופות החולים בטווח של שלוש שנים ולכן גם לא נקבע שום מנגנון לתוספת תקינה. תהליך שלא קרה מאז ועד היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא שכונות חדשות, זה שכונות ותיקות שהוא מדבר עליהן. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> תמונת המצב של האוכלוסייה היא דינמית בכל המחוזות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להבין, עד שלא יהיה פתרון רוחבי למהלך התקינה, אנחנו לא יודעים לאייש. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> מה שדיברנו ביום האחיות הבין-לאומי שהיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> ביקשתי נתונים ועד היום אתה לא מקבל נתונים. אין נתונים. נעלמים ממך. לא רוצים לדבר איתך. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> קודם כל הנתונים שלנו ישנם ולצערי הם מאוד יציבים ולא השתנו ארבעה עשורים לפחות. אנחנו בפער גדול מאוד של תקינת אחיות בעיקר אל מול גידול דמוגרפי. נבנות ערים חדשות, נבנות שכונות חדשות, יש גידול באוכלוסייה. אחת הסיבות המרכזיות בין היתר זה לא רק התנהגות אוכלוסייה. זה גם ירידה בזמינות שירותים שהיא נובעת בסוף מפערים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, זו הבעיה. מה הפתרונות? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו כרגע נותנים פתרונות נקודתיים כמו למשל הרחבת התקשרויות והבאת אחיות במיקור חוץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הפתרון לטווח הארוך? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בשנתיים האחרונות היינו בתהליך אסטרטגי מול משרד האוצר על שיח של בחינת אפשרות להעברת שירות לקופות חולים. אחרי בחינה של התהליך הזה התהליך נעצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה יעזור? בסוף צריך להכניס את היד לכיס. בשביל לייצר תקינה אתה צריך להכניס את היד לכיס. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> חד משמעית. ככה או אחרת שתי החלופות, גם אם השירות נשאר בידי המדינה וגם אם השירות עובר לקופות הוא דורש תוספת משאבים. אם השירות נשאר אצלנו הוא דורש תוספת תקינה ומשאבים, וזה פער שנכון לעכשיו לא ניתן לו פתרון הולם. אנחנו מתמודדים עם פתרונות זמניים שאנחנו עושים את כל המאמצים בשביל לסייע, אבל כרגע יש לנו קושי לעמוד בכל דרישות החוק כפי שביטוח בריאות ממלכתי מחייב אותנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו אמירה משמעותית. המשרד אומר, אני לא יכול לקיים את חובתי. שאול, תורך. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> קודם כל שלום לכולם. הסיפור הזה של ההתפרצות האחרונה של החצבת, אנחנו כבר ממאי במהלכים מול משרד האוצר. הצלחנו להביא לפחות לעניין הזה שיתגמלו את האחיות קצת יותר מהרגיל כדי שהן תסכמנה לעבוד הרבה מאוד שעות מעבר לשעות המקובלות והרגילות , ושהן תלכנה לכל מקום שרק נדרש. ליבי על כל תינוק שסיים את חייו. ששת התינוקות האלה שנפטרו, כל אחד זה צביטה עצומה בתוך הלב. זה תינוקות. אנחנו גם לפני יום כיפור. המצב של האחיות של בריאות הציבור, אנחנו כבר שנים מדברים. זה טיפול מונע. רק לסבר את האוזן, מדובר ב-1,000 אחיות כרגע בארץ. זה לא בית חולים אחד אפילו, ואני באתי מבתי החולים. בכל בית חולים בינוני הכי קטן יש לי יותר אחיות. זה נותן משמעות אדירה מבחינה לאומית, של מניעה. אין את זה באף מקום אחר בעולם וצריך לשמור על זה מכל משמר. אגב, אני לא חושב שזה טוב שיפזרו את זה בקופות החולים. אני חושב שהמדינה צריכה לעשות את זה. אני חושב שהסטנדרט בתוך המדינה הוא סטנדרט מצוין והוא גבוה. ניכר גם בהתפרצויות וגם לא בהתפרצויות, בעבודה המסורה והקשה של האחיות שם שעושות מעל ומעבר כדי למנוע את הדברים. אנחנו מבקשים ליצור מנגנון קבוע שאם יש התפרצויות, כי כשאתה מסיט מפה לשם אז אתה מזניח משהו אחר. זה בסוף קורה. אנחנו מבקשים מנגנון קבוע של תוספת בשביל לעודד את האחיות לעבוד שעות נוספות. אנחנו רוצים מנגנון קבוע מול האוצר. אנחנו יושבים איתם על זה. דבר שני, שזה גם בבתי החולים וגם בבריאות הציבור וגם בקהילה. התקינה לא מעודכנת. אני אמרתי את זה. כל תקני הקורונה נעלמו. אני אוכיח את זה אחד לאחד במסמכים של משרד הבריאות, לא שלי. אנחנו לא מסוגלים להמשיך כך. אני לא רוצה להגיע ליום אחד של שביתה. לא רוצה לעשות את זה. זה פיקוח נפש. מדובר פה בבריאות של אנשים. זה לא נייר, עכשיו אתה לא תוציא לי תעודת זהות, אוקיי, מחר תוציא לי. זה חיים של אנשים. התינוקות האלה נפטרו כי הם לא הגיעו בזמן לבית חולים, כי מישהו לא נתן להם את החיסון. אפרופו מה שהוא אומר, שאתה שומע איזה שהוא עניין בתוך האוכלוסייה החרדית שהם כאילו נגד החיסונים, נגד המהלך הזה, זה בולט שם אבל יש את זה גם באוכלוסייה החילונית. אני שמעתי ראיון של קלמן ליבסקינד. אומר, אני ישבתי, כן, הבת שלי הגיעה עם חצבת, אז מה? זה איזה משהו קטן. אם אני מחוסן, זה בסדר. לא צריך להגיד כאלה דברים. רבותיי, זה פיקוח נפש. החיסונים האלה מצילים אנשים והידיים של האחיות בסופו של עניין צריכות להגיע ולחסן בצורה מכובדת. זה לא עדר. זה לא כבשים. זה אנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאול, אני חושב שהאמירה המשמעותית ביותר ששמענו פה בישיבה הזאת בהקשר הזה, שהמשרד בא ואומר, אני לא מצליח לקיים את חובתי בעקבות אי-ביצוע או אי-התאמת התקינה. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> התאמת התקינה, בוודאי. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני רוצה רגע לדייק את הנוסח הזה. אנחנו מקיימים את חובתנו. אנחנו מנגישים שירות מונע. כמובן אנחנו עושים את זה במסגרת המשאבים שיש לנו. אנחנו לא יכולים לעשות עם משאבים שאין לנו. יש טיפות חלב שניתנות. יש שעות וכו', אבל זה במסגרת המשאבים הקיימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קשה ליפות את המציאות כי המשאבים מאוד מצומצמים. הנתונים פה צועקים לשמיים וצריך לומר בפה מלא, המשאבים שקיימים לטובת ביצוע התחסנות או קיום דפקטו של החובה הם קשה עד כמעט בלתי ניתנים להשגה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אגיד רק שבתוך המשרד יש הרבה מאוד פעילויות שנעשות עם המשאבים שיש לנו כדי לעשות יותר טוב – הסטות ממחוזות אחרים. כל מה שאנחנו יכולים לעשות אנחנו עושים לא רק כדי לעמוד בדרישות החוק, כי באמת העמדה המקצועית שלנו ועמוד השדרה המקצועי שלנו זה רפואה מונעת. זה מה שאנחנו עושים ואני מסכימה עם שאול שהאחיות שלנו הן באמת הכי טובות ומסורות שיש. אנחנו עומדים בכל מה שאנחנו יכולים כולל הסטות שמעולם לא נעשו. אף פעם לא הזיזו כוח אדם ממחוז אחד למחוז אחר. הם עומדים כמיני מיניסטריון ועובדים בצורה נפרדת ואין הסטות בין מחוזות. הסטנו תקנים בין מחוזות, פתחנו דברים על חשבון מחוזות אחרים אבל אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יהודה רפול: << אורח >> הניידת שדיברנו על כמה היא נחוצה, היא מתקציב קואליציוני של הרשות החרדית. << אורח >> רינה טיורי: << אורח >> אם הם היו פותחים טיפות חלב בשכונות החדשות, אז אולי זה היה כן מייתר את הניידת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כן, אנחנו מבינים שאנחנו מסתובבים סביב עצמנו בדיון הזה ובסוף נתקעים בנושא של התקינה. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> זה כמו עם המבצע של ה-MRI אם אתה זוכר. אז היו ניידות כאלה שמסתובבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אני ביקשתי מהרב בני פישר, יושב-ראש "מגן לחולה" לבוא לדיון הזה, מכיוון שיש פה משקל גדול כמו ששמענו קודם, ליועצים הרפואיים שיודעים לדבר את השפה שמדברת אותה אוכלוסייה שלא מתחסנת. הרב בני פישר, אני קודם כל מודה לך שבאת לפה. אני יודע שלוח הזמנים שלך עמוס. כל דקה שאתה יושב כאן זה פחות מענה לעוד פנייה שאתם מקבלים, וראינו את המערכות המאוד מתקדמות וטובות שיש לכם, אז קודם כל תודה רבה ל"מגן לחולה" על העבודה במהלך כל השנה. גם אני משתמש בשירותים של "מגן לחולה" לא פעם עבור אנשים שזקוקים לעזרה. הרב בני פישר הוא איש ירושלים. לא מטפל רק בירושלים אבל איש ירושלים הרבה שנים ומכיר את ה-DNA הירושלמי כמו שצריך. אני ביקשתי שתבוא לכאן גם כדי להעביר את המסר, גם כדי שנוכל להדהד אותו אחר כך לאותם קהלים. לפעמים קשה ואנחנו מנסים לכבס מילים או לנסות לייפות את המציאות, אבל אני רוצה לבקש ממך להרגיש בנוח לדבר כאן בצורה הכי פתוחה, לשים את הדברים על השולחן כמו שאתה רואה את זה, כמו שאתה מכיר. בבקשה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> תודה. בוקר טוב לכולם. דבר ראשון אני מתנצל על האיחור. כפי שאתם יודעים אני הגעתי מוקדם. עכשיו זה 10:48. זה היה אמור להתחיל ב-11:00. כך קיבלנו את ההודעה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הייתה תקלה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אני מתנצל. אני מאוד מצטער שלא יכולתי לשמוע את האנקדוטות של כולם. אין לי צל של ספק שהייתי יכול להחכים מכל דבר. מה שנקרא, מכל מלמדיי השכלתי. לגופו של דבר, מאוד קשה לדבר דוגרי, אבל אם ביקשת, תקבל. אתמול התראיינתי באחד מהערוצים הכי פופולאריים ומרכזתי את הפוקוס שבעצם מי שלא מתחסן זה כמו שהוא נכנס לתוך צומת מרובעת, מרומזרת באדום, ושנשכב מתחת לקרון רכבת נוסעת וקופץ ממגדל גבוה. זה קצת מזכיר לי את תקופת הקורונה. מה גורם לאנשים האלה לא להתחסן? זה דבר שאי אפשר להבין אותו. אני רוצה לחלק ברשותכם את כל נושא החיסונים בכלל ואת החצבת. נבדל אותם. כשאנחנו התחלנו בשולחן העגול של משרד הבריאות בתקופת הקורונה, בתחילת המשבר, הייתי הראשון במגזר הדתי והחרדי שצעקתי גוועלד, שצריך להתחסן, אבל היה איזה שהוא עקב אכילס שאנשים חששו מהחיסונים כי זה דבר חדש ולא ידעו מה לעשות. קדם לחיסון דבר שהוא בלתי ניתן להבנה על נושא המרחק החברתי. זום-אאוט מרחק של זמן, חוזרים לחצבת. אני חושב שהכותרת של הדבר הזה זה פרימיטיביות אבל לא סתם פרימיטיביות. זה פרימיטיביות מאוד קיצונית. אי אפשר להכיל אותה, אי אפשר להבין אותה. בחצבת יש דבר שאין בכל המערכות החיסוניות האחרות, שהיא כל כך ותיקה. זה לא מיליונים, זה מיליארדים של אנשים. כל כך הרבה שנים. זה חיסון שהוא בטיחותי ב-100%. לא 99.9%. הוא 100% בטיחותי. אני שואל את עצמי, ריבון העולמים, יוצר הייצורים, מה זה? אני אגיד, אולי זה 40 שניות, 50 שניות אבל זה הומור וזה אמיתי. הנשיא רוזוולט צדק. מה הוא אמר? .god like the stupid people המזכירה שלו אומרת לו, ?how the president said something like this, אז הוא אמר לה, I told you, god like the stupid people. היא אומרת, הנשיא רוזוולט לא מוכן לשתף פעולה, לא רוצה להגיד למה. החבר'ה שם לוחצים שם. בקיצור, יום אחד המזכירה האישית שלו מתחנפת אליו, מכינה לו את הטוסט שהוא אוהב, את הקפוצ'ינו שהוא אוהב. מביאה לו את זה ואומרת, Mr. President, why did the President say that God loves stupid people?. הוא מחזיק את הטוסט, מסתכל, אף אחד לא רואה. הוא אומר, To be honest with you? If you don't like them so much, why to eat it so much from them? אני גם יהודי מאמין. אסור להגיד למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו, אבל זה דבר לא קיצון. זה סופר קיצון וסופר פרימיטיבי. נעבור למערכת שלי. אני רואה את השאלות בדיגיטל. אתמול קיבלנו שאלה. זה פשוט לא יאומן. הם משפחה שגרים בבית שמש, מבטא אנגלו-סקסי. איך אני יודע? כי בתוכנה שלי זה מסומן כדוברי אנגלית. כתבתי שאני מבקש לדבר איתם. מדבר גבר. אומר, I have two children, we live in אמרתי לו, מה הולך כאן? אז הוא אומר, אשתי הייתה בחוג בית בבית שמש ושכנעו אותה שזה מזיק והיא לא רוצה, ואני מרגיש שאני מגיע איתה לקצה. הוא שואל אותי, הרב, מה אני צריך לעשות? אמרתי לו, תקשיב, זה לא תשובה לטלפון, אני רוצה לפגוש אותך. תבוא עם אשתך. הם היום צריכים להגיע. מה שאני רוצה בשיחה הזאת לעשות זה שני דברים. קודם כל לראות מאיפה הדג מסריח. נעביר את זה לאנשי בית שמש לטפל בזה, כי זה בעצם כמו שתפסנו מרגל איראני. אין שום הבדל. אתה שאלת בפתיח איך אפשר לנהל שיח עם כאלה אנשים. להיות כנה? אין שיח איתם. אי אפשר. שמעתי אתמול ממקור מאוד בכיר, אני אגיד לך אחרי זה מי זה, שחמשת הנרצחים של חצבת הילדים הם שייכים לכת של ברלנד, של ברסלב. את שמעת מזה גם? << אורח >> רינה טיורי: << אורח >> אני אחות בריאות הציבור באשדוד. אני עובדת במגזר החרדי. עיקר המתנגדים המאוד מאוד קיצוני לחיסונים זה ברסלב. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אני לא ידעתי את זה עד אתמול. אתמול הייתי בראיון וכשחיכינו באולפן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שמעתי שהוא נתן הוראה כן לתת חיסונים. << אורח >> רינה טיורי: << אורח >> ביום חמישי יצא איזה שהוא פשקביל. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> גבירתי, נער הייתי, גם זקנתי. אני מכיר את העבריין הזה. הוא נותן מכתב ואחרי זה הוא אומר לאנשים שלו, נתתי את המכתב כי לא היה ברירה. אל תתחסנו. לא להאמין לאיש הזה אף מילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שמעתי שהוא נתן הוראה כן, והבנתי גם שיש איזה שהוא סחף של חיסונים דווקא באזור שם של מוסררה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> הם הבעייתיים. זה השורש פורה ראש ולענה בהמון שטחים אבל גם בתחום חצבת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כל הילדים שנפטרו הם - - - ? << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> לא כל. חמישה. << אורח >> ליבי קאהן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו רק לגבי ברסלב. קוראים לי ליבי קאהן ואני אחות בריאות הציבור ומניעת זיהומים בלאומית. הייתי גם אחות טיפת חלב במשך 30 שנה. אני עבדתי בבית אל הרבה מאוד שנים, והגיעו אליי משפחות מחסידות ברסלב שלא הסכימו לחסן. הם אמרו לי, כי רבי נחמן אמר שאסור לחסן, אז אני הצעתי אולי עכשיו כשהולכים לאומן, אולי אפשר לבקש מרבי נחמן איזה מכתב שיתיר עכשיו. אני לא יכולה להתווכח עם האנשים האלה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> זה בעצם מה שאני אומר. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אם אפשר, הרב, יש לי שאלה אליך. בסוף יש פה את הקיצונים שכמו שגיל אמר, לא נשכנע אותם ככה או ככה, אבל יש הרבה שהם מתלבטים והם באים לחוגי בית והם שומעים כל מיני פייק ושם הם באים אליך. אני שואלת מבחינת הדרך שלנו להתמודד עם האוכלוסייה היותר גדולה שהיא לא מתנגדת נחרצות בעצמם. איך אנחנו רותמים את כל הרבנים שהם יפנו אליהם ויגידו כן? << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> לא צריך לרתום את כל הרבנים כי כולם רתומים. כולם הוציאו מכתבים. מה שאני כן יכול להגיד לך, שהמשפחות שרוצות לחסן את הילדים שלהם, משפחות נורמליות, הנכדה שלי. אני גר בבית וגן וגם הילדים שלי גרים בבית וגן. לא הצליחו לקבל תור לחסן. אנחנו משפחה נורמלית. הבת שלי לא הצליחה. עשיתי טלפונים איפה אפשר להתחסן. יש לי נכדה בת קרוב לשנה. היא צריכה להתחסן את החיסון הראשון שלא מונע את שני החיסונים. אין. אי אפשר. זה קומבינות וטלפונים. אמרתי, רגע, זה פה הזדמנות להגיד את זה לכם. אני לא מבין מה הולך פה. אי אפשר להתחסן ויש הרבה אנשים שהם לא אובססיביים להתחסן כמוני, אז מנסים פעם, פעמיים, שלוש. לא הולך, יאללה. זה דבר אחד. דבר שני, למה אני צריך לקבל טלפון שנמצאת משפחה בהדסה עין כרם במחלקת ילדים, שהגיעה עם זיהום והם בחדר ליד ילד עם חצבת? זה לא פייר. שום בידוד, שום כלום. האימא בוכה בטלפון. זה היה ממשפחה דרום-אפריקאית שהגיעו לארץ לחגי תשרי. הילד קיבל איזה שהוא זיהום בקרסול, ומאושפז. היא בוכה. המשפחה נכנסת ויוצאת. מה היא ביקשה ממני? היא רוצה ללכת הביתה. הם מתארחים כל החודש במלון המלך דוד בסוויטה. היא ביקשה שנסדר לה רופא פרטי לקבל את הטיפול בהמלך דוד כי יש חולה חצבת בהדסה ואין בידוד. דוגרי, היא לא צודקת? מה אני אגיד לה? אין חיסונים מונגשים. אין שום בידוד במיונים של הילדים. יש חדר מיון בהדסה עין כרם, שערי צדק, תל השומר. בכל הפרובינציות של הקבוצות האלה שום דבר. יש בתל אביב קבוצות גרעיניות שלא קשורות בכלל לציבור הדתי, שהם אנטי חיסונים. שם משחק להם המזל כי בטנגו, בדואט המסביב מחוסנים. גם שם יש גרעין מאוד קשה שלא מתחסן. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> מבחינת ההנחיות לטיפול בחצבת אתה צודק לגמרי. מישהו שהוא חשוד לחצבת, צריך כמו שאמרתי בהתחלה להיות לא רק בבידוד רגיל, בבידוד עם תא לחץ שלילי כי זה מאוד מאוד מדבק, רק שצריך להבין שכשיש כאלה כמויות של ילדים חולים, אין תשתיות. בכל בית חולים יש אחד, מקסימום שני תאי לחץ שליליים ואז לוקחים את הילדים האלה ופותחים מחלקה שהיא מחלקה ייעודית. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> זה גורם מכפילי דרמטי מבחינה רב-מערכתית. יש לנו קבוצות קיצון שזה נושא לדיון, לשבור את הראש איך לטפל זה - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> שפוגעות גם באחרים. זה בדיוק המשמעות של סכנה לבריאות הציבור. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> כן, אבל ברגע שזה מתפזר, אז המפוזרים יוצאים מכדי שליטה והמערכת לא מנגישה טיפול. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אין פשוט דרך. אין מספיק תאי לחץ שלילי בבתי חולים כדי להתמודד. אין מספיק מיטות, אני רוצה להגיד. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> נדבקי חצבת, אולי שלא יגיעו לחדרי המיון. אני לא יודע מה להגיד. מה אתה אומר? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> קודם כל לא כל נדבקי החצבת צריכים להגיע לחדר מיון. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אני מרים ידיים לשמיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שצריך לצאת הנחיות של המשרד לבתי החולים בהקשר הזה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש הנחיות של המשרד לבתי החולים. אני רק אגיד שבסוף אנחנו יכולים לתת איזה הנחיות שאנחנו רוצים. יש תשתית בשטח. אי אפשר ביום לבנות חדרי לחץ שלילי. אגב, בתי החולים האלה מתמודדים כיום גם עם תחלואה אחרת של ילדים. על התחלואה הרגילה של הילדים יש את כל העשרות שפונים ומתאשפזים עם חצבת, אז אני חושבת שכרגע כשאנחנו באמצע התפרצות אין פה הרבה קסמים שאפשר לעשות בדבר הזה, אבל באמת הדבר הוא להבין איך אנחנו מוודאים שהכיסוי החיסוני באוכלוסייה עולה כדי שלא נגיע לאירועים האלה, כי כשמגיעים לאירועים האלה התשתיות הן מה שיש בבתי החולים, והם עושים את המרב שהם יכולים כדי להגביל, כדי להפריד. בקופות החולים כשמגיעים, מנסים לבדוק אותם בחוץ, בחדר צדדי, בכל מיני פתרונות אבל התשתית היא מה שיש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב שהעלית את הסוגיה הזו. נמצא איתנו כאן בזום ד"ר סער חשביה. הוא סגן מנהל בית חולים בהדסה עין כרם. אני רוצה לשמוע התייחסות שלו. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> הוא לא רק סגן מנהל בית החולים. הוא גם מנהל חדר מיון ילדים בהדסה עין כרם, וחוץ מהכול הוא גם מלאך אמיתי. << אורח >> סער חשביה: << אורח >> קודם כל יש לי את הזכות להגיב משני קצוות המקל כי אני גם נמצא על רצפת הייצור, נקרא לזה. אני שוהה במיון בחודשים האחרונים יומם ולילה בניסיון לתת את המענה הטוב ביותר לילדים האלה. זה פשוט שובר את הלב לראות את הילדים החולים. אני תיכף אתן לכם סקירה של המשמעות של התחלואה הקשה הזאת, שתבינו איך זה נראה מכיוון בתי החולים. אנחנו נערכנו כבר בשלב הראשון ופתחנו מחלקות חצבת בתור יוזמה מתוך הבנה שאין מספיק חדרי לחץ שלילי. חדר לחץ שלילי זה אירוע שאי אפשר לבנות אותו מהיום להיום והוא עולה הרבה כסף וצריך תשתיות, לכן כל הילדים עם חצבת בהדסה עין כרם והר הצופים, אני לא יכול לדבר בשם שערי צדק אבל אני יודע שגם הם עושים את המאמץ, מבודדים במתחם נפרד. יש בהר הצופים מחלקה נפרדת. בעין כרם מחלקה נפרדת. יש חדר לחץ שלילי אחד במחלקת ילדים, שם שוהה עוד ילד אחד עם חצבת, לכן קודם כל אנחנו מצליחים לבודד את הילדים עם החצבת מהתחלואה הרגילה שמגיעה אלינו. אני רוצה לסבר את אוזנכם. יש לנו 13 מיטות שניבנו יש מאין בהר הצופים ועוד עשר מיטות שנבנו יש מאין בעין כרם, והתפוסה שלנו כרגע אפילו יותר מ-100%. לגבי חדר המיון, מדובר בבעיה יותר מורכבת. גם כאן עשינו העתק-הדבק למה שהיה בימי הקורונה ובודדנו מתחמים בתוך חדרי המיון. זה לא אופטימלי. זה מה שהמצב כרגע מאפשר. מניסיון לנטר, אני לא משרד הבריאות אבל אנחנו לא ראינו הדבקות של מטופלים שהגיעו למחלקות בתוך המחלקות. אין לי מידע מהימן אבל מהמעקב שלנו. אני כן רוצה להעיר את הנקודה של בתי החולים. זו מגיפה מתעתעת. אני חושב שזה כרגע. היא עוד מעט תתפשט לפי דעתי גם לשאר הארץ, וכמו שהבנו יש עוד אוכלוסיות שאינן מחוסנות. היא כרגע אירוע ירושלמי אבל בירושלים יש כרגע שני מרכזים רפואיים, שלוש מחלקות ילדים. אני פתחתי את הבוקר הזה עם תפוסה של 140% מבחינת חולי חצבת שיש לי. הם כולם חולים קשים. תיכף אני אפרט לכם, וזה ממחלקה שבנינו יש מאין עם תקינת אחיות שיצרנו יש מאין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ואנחנו בתוך תקופת חגים משמעותית שבה אנחנו בהתקהלויות, כידוע. << אורח >> סער חשביה: << אורח >> מדויק. אני תיכף אוסיף לזה עוד משהו אחד. זה במקביל לזה שאנחנו מתחילים להיכנס לסתיו ולחורף. מזכיר לכם, תחלואת הילדים היא עונתית. בחורף התחלואה עולה וגם במחלקה אנחנו כרגע עם קרוב ל-170% תפוסה, אז לסבר את האוזן מבחינת העומס על בתי החולים. אני רק אגיד שלמרכז הרפואי הדסה הגיעו 438 ילדים שפנו, עם 271 שאושפזו. הנתונים נכונים לאתמול וזה משתנה כל רגע כלפי מעלה. זה 61% אשפוז. אני אסבר את האוזן לאנשי הוועדה, שבדרך כלל אנחנו עומדים על 17% עד 20% אשפוז בתחלואה רגילה. התחלואה היא מאוד גבוהה. בטיפול נמרץ 18 ילדים התאשפזו. זה 4% מכלל הילדים. שוב, זה עומס מאוד גדול. אני מזכיר שבטיפול נמרץ יש לנו שתי מיטות לחץ שלילי, אולי שלוש, ושם אין דרך אחרת לעשות את זה. אנחנו חייבים את הילדים בחדרי לחץ שלילי. מכיוון שאנחנו מרכז האקמו המוביל בילדים בירושלים, אז מופנים אלינו כל הילדים שהם נדרשים לטיפול באקמו. היו לנו חמישה ילדים כאלה. אקמו זה מכונת לב-ריאה, למי שלא מכיר. עומס מאוד גדול על הצוות. פרופ' פרייס הזכירה שזה דורש התמגנות. כל הטיפול בילדים האלה הוא הרבה יותר מורכב, לוקח יותר זמן, יותר משאבים. אנחנו שומרים על בידוד. העלו פה את השאלה מה קורה כשילד כזה מגיע בהחייאה. אנחנו בעצם מפנים את המיון. זה אירוע מאוד גדול. אני חושב שהצלחתי להעביר לכם את האתגר המאוד מורכב של בתי החולים. אני חושב שההתחסנות והמניעה היא ה-א', ב', ג' ו-ד' של הטיפול במגפה הזאת, אבל צריך להבין שאנחנו לא מתוקצבים ואנחנו מנסים לקושש מכל כיוון אמצעים וכוח אדם כדי להתמודד עם ההתפרצות הזאת שיש גם רכיב של תחלואה מאוד משמעותית בבתי החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אני מקווה מאוד שהדברים שלך, ד"ר סער, יחלחלו ושההורים וכל מי שנוגע בדבר ויש לו איזה שהוא צד של אולי להימנע כי יש איזה שהוא סיכון, שייקח את עצמו ויבין שההתמודדות שלך, ד"ר סער, של המחלקה שלך היא הקצה של אותה התנהלות חסרת אחריות ורוצחת ונפשעת של אלו שגורמים לאי-התחסנות. אני מודה לך על העבודה שאתם עושים ומאחל לך שלא תהיה לך הרבה עבודה, אבל כשיש לך תדע לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש. תודה רבה. << אורח >> סער חשביה: << אורח >> תודה. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> טלי דהן, בריאות הציבור. לגבי הזמינות של התורים. כמו שאנחנו מפרסמים ומפורסם בכל מקום, קודם כל ניתן להגיע לכל טיפות החלב גם של עיריית ירושלים ללא תורים כדי להתחסן. לא צריך לקבוע תור. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אפשר להגיע אבל אין חיסונים. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> יש חיסונים. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש. דיברו על מלאי חיסונים. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אולי זה בשבוע האחרון. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> לא, לא. כבר ממאי אני דואגת. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> בבית וגן אין. בואי נדבר על זה אחרי זה. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נדבר. בנוסף, מרפאות קופות חולים, כל המרפאות הראשוניות שמפורסמות באתר שלנו נותנות חיסונים גם לתינוקות מגיל שנה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> יושב-ראש המינהלת של הר נוף פנה אליי שאין חיסונים בטיפת חלב של הר נוף. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אני אשמח אחר כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, מצוין. איפה שיש נקודות פרטניות, יטופל. אמונה קליין בר-נוי, בבקשה. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> שלום, אמונה קליין בר-נוי, אני יו"ר עמותת "מדעת" לבריאות הציבור. זכיתי להחליף את אדווה לוטן, למי שמכיר. אנחנו רצינו להעלות נקודה בנוגע לנגישות של החיסונים, הנגישות התודעתית. אני חושבת שמשרד הבריאות עושה עבודה יפה בהעלאה לתודעה של מקרי הקיצון של המחלה, זאת אומרת מקרי המוות, אבל אני חושבת שכדי להשאיר את הנושא בתודעה בצורה רציפה, אנחנו בתקופה שהקשב הציבורי לקטסטרופות הוא מאתגר מאי פעם וההתפרצות הזו עוברת לרוב הציבור מתחת לרדאר. אנחנו כן חושבים שנכון שהמשרד יפעל לפרסם את נתוני התחלואה באופן שוטף גם כשאין מקרי מוות, ולוודא שלפחות פעם ביום במהלך התפרצות החצבת הזאת הציבור פותח את אתרי החדשות, הציבור פותח את מהדורת החדשות ושומע על נתוני התחלואה. שמענו את מנהל המיון בבית החולים. זו מציאות שרוב הציבור בישראל לא מודע אליה. אנחנו בעמותה נוהגים לומר לא מעט שבבריאות הציבור, הציבור הוא פקטור קריטי. התודעה של הציבור היא פקטור קריטי. כרגע באתר של משרד הבריאות נתוני ההתפרצות של המחלה הם מההתפרצות הקודמת שהייתה ב-2018–2019. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, הנקודה ברורה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני רק אגיד, אנחנו עובדים על להנגיש את כל הנתונים בדשבורד שיהיה זמין באתר. אני מקווה שזה יעלה בימים הקרובים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מעולה. << אורח >> אמונה קליין בר-נוי: << אורח >> אני מעודדת גם את דוברות המשרד לפעול שהנושא הזה יישאר בתודעה הציבורית ובצורה שקופה לכולם. זה יקל גם עלינו בחברה האזרחית לפעול למען הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. עו"ד נעם וילדר, בבקשה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה. עו"ד נעם וילדר, המועצה לשלום הילד. קודם כל מדובר באירועים קשים ומזעזעים, והעובדה שארבעה תינוקות ופעוטות מתוך השישה הגיעו כבר מתים לבית החולים בלי שהייתה הזדמנות להציל אותם, בעיניי צריכה להדיר שינה מעינינו וצריך לבדוק את העניין הזה ולהבין איך זה קרה ואפילו לתחקר את האירועים האלה. לגבי העבודה של משרד הבריאות וטיפות החלב, אנחנו בקשר עם משרד הבריאות. אנחנו מודעים למאמצים של גורמי המקצוע במשרד ושל העובדות בשטח, ובאמת נעשית עבודה מאוד יפה במשאבים מוגבלים מאוד, אבל אי אפשר שלא לדבר על זה שהשירות מיובש ושזה בוודאי משפיע על ההתפרצות של מחלות כמו חצבת. אני כן רוצה להגיד ששירות תחנות טיפות חלב, יצירה מפוארת של מדינת ישראל והיא פרי גאווה, אבל כשאין תקציבים הולמים לשירות הזה, השירות הזה נשחק. מה שאנחנו רואים פה הוא גם תוצאה של המצב הזה. כשהמשרד ממלא את חובותיו בתקציבים מוגבלים או לא מצליח למלא את חובותיו כמו שהוא היה רוצה, המשמעות של זה, אם מסתכלים על זה מהזווית של ילדם, היא שהזכות לבריאות ולהתפתחות תקינה ולשוויון של ילדים נפגעת, ואנחנו גם צריכים להסתכל על זה מהזווית הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק מהזווית הזו. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> נכון. חייב להיות פה שינוי תפיסה בנוגע לתפקיד הקריטי של תחנות טיפות חלב ברפואה מונעת ובזכותם להתפתחות ולבריאות, וחייבים להבין את זה, להכיר בזה ולהביא את המשאבים הנכונים בשביל השירות הזה. אני רוצה להגיד שאדוני הניח הצעת חוק בעניין הזה, שמעגנת את שירותי טיפות חלב, שאנחנו במועצה היינו שותפים לניסוחה, והוא מסדיר את השירותים, הוא מסדיר את התקינה, הוא מסדיר את המנגנון התקציבי שדובר פה. צריך להיות מנגנון שמתעדכן ביחס לגודל האוכלוסייה, וצריך לצאת מפה גם עם פתרונות מיידים להתפרצות הנוכחית וגם עם פתרונות תשתיתיים לטווח הארוך, וזה הזמן לקדם את ההצעה הזאת ולקדם את המהלכים שבאמת יבטיחו את ההרחבה של השירות הזה כשירות ציבורי, תשתיתי, מפואר כמו שהוא צריך להיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני תומך בקריאה שלך שתומכת בקריאה שלי. תודה. ד"ר עמיחי תמיר, בקצרה, כי אני חייב כבר לסיים את הישיבה הזו. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> השילוב הכי מסוכן לדעתי הוא שילוב של טיפשות ורוע. ככה אני מכנה שנים את מתנגדי החיסונים, כאדם שמכיר את העולם הזה הרבה מאוד שנים גם בהתמחות וגם כמי שנפגע במגפה. מתנגדי החיסונים הם פשוט פושעים שמסכנים חיים. כמו שאמר כבוד הרב פישר, חיסון החצבת הוא חיסון בטוח. זה לא חיסון הקורונה החדש אלא חיסון שבאמת אין שום סיבה רפואית לא להתחסן. נקודה שהעלו אחרים, אני רוצה שוב להדגיש אותה. כדאי מאוד להגביר את הנגישות של החיסונים על ידי ניידות, הכשרה של אחיות שיודעות לחסן, ויכולים להכשיר אותם די בקלות לחסן ילדים כולל תינוקות, וכמובן להילחם באותה כת כמה שניתן בהגברת משאבים, מובילי דעה וכיוצא כאלה. יוני, אם אתה רוצה ללכת לעולמך ולשלב עם עולמי, אני תמיד אשמח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני רוצה רק להוסיף דיוק. גם חיסון הקורונה הוא בטוח. אני יודעת שזה לא מה שהתכוונת. הוא פשוט חדש. זה מה שהתכוונת. לפרוטוקול, זה לא שחיסון החצבת בטוח וחיסון הקורונה לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. בבקשה. << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> איציק ששונוב, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיוק באתי להציע לקופות החולים. << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> אני אשמח. אני ממאוחדת. בטח דיברתם פה על הפן של קופות החולים. אנחנו נמצאים שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם חיסונים? << אורח >> איציק ששונוב: << אורח >> יש לנו חיסונים. דובר שחיסוני MMR בעבר לא ניתנו במרפאות. מזה מספר חודשים אנחנו מרושתים בכל הערים המתפרצות. במרפאות הייעודיות שלנו יש את מגוון החיסונים. אנחנו מקדימים את החיסונים לילדים מתחת לגיל שנה. מקדימים את החיסונים למנה השנייה, גם אנשים מבוגרים מעל גיל 12, זאת אומרת אנחנו שם. אנחנו נמצאים. אנחנו מחסנים את הילדים האלה. אנחנו רואים בימים האחרונים עלייה מסוימת בנושא של החיסונים. כמובן בנוסף לכל הנושא של הדברור שנעשה מבחינתנו בקופות, זאת אומרת גם דברור, נקרא לזה ככה, שיווק שהוא חיצוני למבוטחים שלנו, גם שיווק שהוא פנימי לצוותים בשביל להעלות את המודעות. חשוב להגיד, זה בנוסף למה שהצוותים כרגע מנהלים. מה שהם עושים כרגע במיוחד בעונת השפעת, הכנה לחורף, חיסוני שפעת, דלקת ריאות. גם הצוותים שלנו הם עמוסים. המקררים שלנו עמוסים אבל אנחנו פה בשביל לתת את השירות שלנו. כמו שנאמר פה, One-stop shop. משפחה שמגיעה, אם הם לא הגיעו לטיפת חלב של משרד הבריאות, הם מגיעים אלינו ואנחנו מחסנים אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין. זה בשורה טובה. בבקשה. << אורח >> סימא וצלר: << אורח >> סימא וצלר מהמרכז שלטון מקומי. אני לא רוצה להגיד כמה פעמים דיברו פה והזכירו את הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לטובה. << אורח >> סימא וצלר: << אורח >> בוודאי שלטובה כי הרשויות המקומיות הן תמיד נרתמות. אני תושבת בית שמש ואני רואה כמה קשה יונה והרב קאפ עובדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חד משמעי. << אורח >> סימא וצלר: << אורח >> אבל בסופו של דבר הם לא מתוגמלים. ד"ר שרון אלרעי פרייס, המשפט האחרון שלה היה שאנחנו צריכים תשתית לרפואה מונעת. התשתית הזאת צריכה לשבת לפי דעתי ברשויות המקומיות על ידי הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות שיהיו מתוקצבות לכוח אדם ותקציב שיוכל לתכלל את כל הסיפורים, החל מהקורונה, דרך החר"מים שהיו צריכים את הרשויות המקומיות. עכשיו הבריאות הנפשית, החצבת. בסופו של דבר הכול נופל על הרשויות המקומיות. הן נרתמות אבל צריך תקציב וצריך סיוע לכל המהלכים האלה. תודה. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בשגרה ובחירום. << אורח >> סימא וצלר: << אורח >> בוודאי. אם יהיה שגרה לא יהיה חירום. יש לנו התפרצות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אם המודל היה כמו המודל של חינוך ורווחה ברשות המקומית, היינו במקום אחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. דוברת אחרונה, רינה. << אורח >> רינה טיורי: << אורח >> שמי טיורי רינה, אני אחות בריאות הציבור. אני עובדת במחוז אשקלון. אני באה מאשדוד. אני רוצה לציין קודם כל לשבח את החטיבה של בריאות הציבור שבאמת מתגברת במוקדים של ערים עם התפרצות, אבל אני חייבת לסייג את דבריי ולהגיד. בריאות הציבור, צריך אחיות מיומנות. מתן חיסון הוא לא עבודה של כלאחר יד. אנחנו לא רק נותנים חיסונים. אנחנו עושים עוד הרבה דברים אחרים, אבל גם כדי לתת חיסון אנחנו צריכים מיומנות, הבנה וגישה לילדים ופעוטות, וזה משהו שהוא מאוד חשוב. נכון שאמרו לגייס. הגיוס הוא נכון אבל אנחנו חייבים לדבר על אחיות מיומנות. אנחנו צריכים תקנים של אחיות מיומנות בשטח של בריאות הציבור. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. תודה רבה. מסכים עם הדברים שלך וזה נכון בהחלט. רבותיי, אני לא נוהג לעשות את זה. אני בדרך כלל קורא סיכומי ישיבות בצורה מסודרת כדי שגם אנשים ידעו. אני הפעם קצת חורג ממנהגי ואני פונה מכאן לערוץ הכנסת ומבקש מכל מי שצופה בשידור הזה ויש לו אמצעים דיגיטליים כדי לפרסם את מה שנאמר כאן. זה באמת בקשה חריגה כי אנחנו בדרך כלל לא עושים את זה. אנחנו עושים פה פעולות כירורגיות שאנחנו מטפלים בהן באופן אישי, אבל פה יש עניין ומשקל כבד מאוד לדיון הציבורי הזה ולהד שהוא יקבל. כל הדברים שנאמרו פה גם על ידי הרופאים, גם על ידי אנשי המשרד, גם על ידי הרבנים שמתעסקים, עסקני הרפואה הבכירים שנמצאים כאן. כל הדברים שנאמרו כאן הם דברים סופר חשובים. אולי המטרה המרכזית שלי בדיון הזה היא להדהד את הדברים החוצה ושיגיע לכל הקהלים כולם. כל מי שיש לו איזו שהיא מחשבה או צד כזה שלא להתחסן או לגרום למישהו לא להתחסן, שידע שהוא רוצח בפועל, לכן הפנייה שלי כאן היא שונה, והסיכום שלי כאן של הדברים הוא, אנא, קחו את מה שנאמר כאן סביב השולחן במהלך הדיון הזה, תהדהדו אותו כמה שיותר. תלכו למכרים, לחברים, לאותם אנשים שאתם חושבים שאולי יש צד שהם הושפעו על ידי אנשים קיצוניים כאלה ואחרים, ותגרמו להם להבין שהחיסון למחלת החצבת הוא לא עוד איזו שהיא פריבילגיה, הוא לא עוד איזה שהוא כיסוי חיסוני. זה הצלת חיים של ממש. בערב יום הכיפורים, ביום המשמעותי מאוד, זה תקופה של סוף שנה ותחילת שנה שאנחנו גם עושים חשבון נפש, אז אני קודם כל מאחל כמובן בריאות טובה לעם ישראל, אבל גם קורא לאותם אלו שעושים את המעשים הנפשעים האלה וגורמים לילדים למות, חדלו ממעשיכם. אתם עומדים לתת דין וחשבון. אתם נותנים דין וחשבון ואתם תיתנו על זה גם בשמיים. שיהיה גמר חתימה טובה לכולם ובשורות טובות. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> אולי אם מותר לי להוסיף עשר שניות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> הנחיתי ביום ראשון בלילה בבית דין מאוד גדול בירושלים של הרב אשר וייס. היו שאלות ותשובות. אני ביקשתי לקרוא לסרבני החיסונים שיש להם דין רודף, על כל המשתמע מכך. הוא סירב. למה הוא סירב? הוא אמר, כי אם אני אומר שיש להם דין רודף, אז סרבן החיסון, כאילו אני קורא להרוג אותו. חבר'ה, אני לא אומר להרוג אף אחד. אני לא מטורף אבל אני כן קובע, למיטב הבנתי כל סרבני החיסונים, יש להם דין רודף ללא צל של ספק. לא שאני קורא להרוג אותם, אבל יש להם דין רודף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא רוצה שישתמע חלילה וחס. בוא נניח כאן שאנחנו לא קוראים לרצח של אף אחד. << אורח >> בנימין פישר: << אורח >> לא קוראים לרצח, אבל מבלי לקרוא לרצוח את סרבני החיסונים, יש להם דין רודף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:22. << סיום >>