מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

תיאור זמןההמתנהבנמליהים וניתוח ההשלכותהכלכליות כתיבה: בתחןרוטנברג ,כלכל נית אישור:| עמיצדיק,מנהלהמחלקהלפיקוחתקציבי תאריך: ט"זבאדר תשפ" ג, 9ב מרץ 2023 סקירהכלכלית הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות תוכןעניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. חשיבותהיבואלכלכלה ................................ ................................ ................................ ........ 2 2. מוד ליםשוניםלהפעלתנמליים ................................ ................................ ............................. 4 3. נמליהיםבישראל ................................ ................................ ................................ ................ 5 3.1 יבואויצואסחורות ................................ ................................ ................................ ............ 5 3.2 התפת חותנמליהיםבישראל ................................ ................................ ............................ 5 3.3 פעילותפריקהוטעינהבנמלים ................................ ................................ .......................... 8 4. יעילותנמליהים ................................ ................................ ................................ ................ 10 4.1 מדדידידותיותלעסקיםשלהבנקהעולמי................................ ................................ ........ 10 4.2 מדדביצועינמליםשלהבנקהעולמי ................................ ................................ ............... 10 5. זמניההמתנהבנמלים ................................ ................................ ................................ ....... 11 5.1 זמןההמתנהוהפריקהשלהאוניותלפיסוגמטעןונמל ................................ ...................... 12 5.2 בחינתהחסמיםבנמליםהשונים ................................ ................................ ...................... 15 5.3 הערכתההשלכותהכלכליותשלזמניההמתנה ................................ ................................ 17 5.3.1 השלכותעלהכלכלה ................................ ................................ ................................ . 17 5.3.2 השלכותכלכליותשליבואגרעינים ................................ ................................ ............. 18 6. ניתוחתחרותי ................................ ................................ ................................ ................... 20 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 1 תמצית מסמךזהנכתבלבקשתיו"רועדתהכלכלהחה"כדודביט ןלקראתדיוןב- 13 במרץ2023 בנושא" יוקרהמחייהבישראל- צמצוםזמניההמתנהבנמלים ".המסמךכוללנתוניםעליבואלישראל,תיאורמודליםלהפעלתנמ ליים,תיאורנמליהים בישראלוניתוחזמןההמתנהוההשלכותהכלכליות. בדיוןבוועדתהכלכלהב- 24 בינואר2023 עלוהסוגיותהבאות:זמניהמתנהלפריקתסחורותוההשלכותעלהכלכלהועל יוקרהמחייה;מגבלותקיימותעלחלקמנמליהיםבפריקתסחורות,בעיקרמטעןכלליוצובר;חוסרבכליהובלה(רכבות ומשאיות)לשינועהמטעניםמהנמליםליעדם;מיסוי(מע"מומכס)עלשוויהמטעןכוללדמיהובלהוביטוח(CIF ),ולאעלשווי המטעןעצמו(FOB),אשרהוביללהאצהבעלייתעלויותהיבואבתקופהבהעלומחיריההובלה. סחר חוץ מהווה מרכיב חש ו ב בהתפתחות חברתית- כלכלית שכן מוביל התמחות ויצירת יתרונות יחסיים בי ן המוצרים והשירותים,תוךיבואשלמוצריםבהם איןלמדינהיתרונותיחסייםויצואשלמוצריםבהםישלמדינהיתרונותיחסיים.עלכן, לתפקודיעילשלנמלייםישחשיבותרבהבהתפתחותהמשק.הנתונ יםמלמדיםכיבמדינותעםמשקלגבוהשליבואבתוצר גםהתוצרלנפשגבוהיחסית(קרי,הפריוןוהשכר)וגם רמתהמחיריםנמוכהיחסית כמוצגבתרשימים., משקליבואבתוצרותוצרלנפשבמדינותה- OECD ( 2021 ) משקליבואבתוצרורמתמחיריםבמדינותה- OECD ( 2021 ) 140,000 160 120,000 140 ישראל 100,000 120 ממוצע OECD רמתמחיריםPPP 100 80,000 גושהאירו תוצרלנפשPPP גושהאירו 80 60,000 ישראל האיחודהאירופי 60 40,000 40 20,000 20 ממוצע OECD 0 0 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% משקליבואבתוצר משקליבואבתוצר אפשר לראות כי בישראל משקל ה יבוא בתוצר נמוך ביחס לממוצע ה- OECD, התוצר לנפש נמוך ביחס ל- ורמת OECD המחיריםגבוההביחסל- . OECD עדתחילתשנותה- 2000 היובישראלשלושהנמלייםממשלתיים– חיפה,אשדודואילת. מאזמחציתשנותה- 2000 נערכו שינוייםמבנייםרביםבענףנמליהים,בשנת2005 החל וביישוםרפורמהבענףנמליהים במטרהלעבורבהדרגהלמודל בעלבית""(לפיו הממשלההיאהבעלי ם שלהקרקע,וחברותפרטיותמשקיעותבתשתיותטעינהופריקהומתפעלותאת הנמל), ניתן רישיו ן לחברהפרטיתבחיפה(נמלמספנותישראל), הופרטנמלאילת, נבנושנינמליםחדשיםבבעלותפרטית (נמלהמפרץהחללפעולבספטמבר2021 ונמלהדרוםבפברואר2022 ,)והופרט נמלחיפה.שינוייםאלוהביאולמצבבו פועליםבשנת2023 ששהנמליים– שלושהפרטייםבחיפה,נמלציבוריונמלפרטיבאשדודונמלפרטיבאילת. תחילתהפעלתנמלהמפרץבספטמבר2021 ונמלהדרוםבפברואר2022 ,והסרתחסמיתחרות(בניהםחסםמגבלתנתח שוקשל5% לנמלמספנותישראל,ומתן רישיו ןלהפעלהאר וכתטווחלנמליםהחדשיםבחלקמהרציפים ת וךיצירתודאות כלכלית)עשוייםלהוביללהגדלתהתחרותבענףנמלהים ,להתייעלותולקיצורזמניההמתנהול הפחתתעלויות היבואאשר ישפיעועלהכלכלהויוקרהמחייה. הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 2 1. חשיבותהיבואלכלכלה רמת התחרותיותבמשקוהחשיפהלייבוא יכול ות להיותחלקמ הסבר יםפלעריהפריוןבענפי המשק בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות. כך, ענפים בלתי סחירים וענפים סחירים המוגניםמפנייבואמתחרהוהמשרתיםאתהשוקהמקומי,מאופייניםבצמיחהאיטיתשלפריון העבודהבהשוואהלאותםענפיםבמדינותאחרות.לעומתזאת,ענפיםאשרמתחריםישירות במתחרים רבים בעולם, מחייבים את החברות הפועלות בענף לאמץ טכנולוגיות מתקדמות במטרהלשפראתכושרהתחרותיות.1 פתיחתהמשקלסחרבינלאומימאפשרתהתמחותביצור וייצואמוצריםושירותיםבהםישלמדינהיתרוןיחסי,לעומתיבואשלמוצריםושירותיםבהםיש למדינותאחרותיתרוןיחסי,ובכךמשפרתאתהרווחהומגדילהאתהפריון.לעומתזאת,חסמי יבוא,כמונמלייםלאיעיליםומכסיםגבוהים,גוררתפגיעהברווחהוירידהבתוצרובפריון.2 בתרשים1 משקלהיבואבתוצרבשנת2021 והשינויבשנים2021-2011 במינותהמפותחות. תרשים1 : משקלהיבואבתוצרבשנת2021 והשינויבשנים2011 - 2021 במינותהמפותחות3 40 לוקסמבורג 30 שינוי2021-2011 20 יוון אירלנד מקסיקו 10 פולין סלובקיה סלובניה פורטוגל בנקודותאחוז האיחודהאירופי קולומביה הולנד טורקיה בלגיה דנמרק אוסטריה ספרד גושהאירו יפן ממוצע OECD נורבגיה צ'כיה איטליה גרמניה צרפת לטביה הונגריה פרו שבדיה שוויץ 0 ליטא פינלנד אוסטרליה קנדה קוסטהריקה ניוזילנד צ'ילה אסטוניה ארצותהברית בריטניה איסלנד ישראל -10 קוריאה -20 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% 200% משקליבוא סחורות ושירותים מהותצר 2021 אפשר לראות כי בשנת 2021 משקל היבוא בתוצר בישראל היה 25.5% ובשנים 2021-2011 משקלהיבואבתוצר ירדב- 9.4 נקודותאחוז,בהשוואהלמשקליבואבתוצרשל50% בממוצע ה- ו עלייה של3נקודותאחוז בשנים2021-2011 . בתרשים2 להלןמשקלהיבואבתוצר OECD והתוצרלנפשבמדינותהמפותחותבשנת2021 . 1איתןרגבוגלעדברנד מרכזטאוב,, הגורמיםלהתרחבותפעריהפריוןביןישראלל- OECD :השוואהענפיתרב-שנתית,דצמבר2015 . 2 בנקישראל,דוחבנקישראללשנת2018 עמ',168 - 180 ,מרץ2019 . 3OECD,Tradeingoodsandservices,accessed:March7,2023. הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 3 תרשים2 :משקלהיבואבתוצרוהתוצרלנפשבמדינותהמפותחות(2021 ,דולרבמונחיPPP ) 4 140,000 לוקסמבורג 120,000 אירלנד 100,000 נורבגיה 80,000 תוצרלנפשPPP שוויץ ארצותהברית דנמרק שבדיה הולנד אוסטרליה גרמניה אוסטריה 60,000 בלגיה איסלנד פינלנד קנדה צרפת גושהאירו בריטניה אסטוניה האיחודהאירופי צ'כיה איטליהישראל קוריאה ניוזילנד ממוצע OECD סלובניה יפן ספרד 40,000 ליטא פולין הונגריה פורטוגל לטביה סלובקיה יוון טורקיה צ'ילה קוסטהריקה 20,000 קולומביה מקסיקו 0 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% משקליבואבתוצר אפשר לראות כי בשנת 2021 משקלהיבוא בתוצר בישראל היה 25.5% והתוצר לנפש כ- 44 אלףדולר,בהשוואהלמשקליבואשל50% בממוצעה- OECD ותוצרלנפששל50 אלףדולר. בתרשים3להלןמשקלהיבואבתוצרורמתהמחיריםPPP במדינותהמפותחותבשנת2021 . תרשים3 :משקלהיבואבתוצרורמתהמחיריםבמנחישוויוןכוחקנייהבמדינותהמפותחות(2021 ) 5 160 140 שוויץ ישראל איסלנד נורבגיה אוסטרליה 120 דנמרק ניוזילנד לוקסמבורג שבדיה ארצותהברית קנדה פינלנד רמתמחיריםPPP אירלנד יפן בריטניה הולנד אוסטריה 100 בלגיה גרמניה צרפת ממוצע גושOECDהאירו איטליה קוריאה ספרד 80 פורטוגל סלובניה אסטוניה יוון סלובקיה לטביה צ'כיה צ'ילה ליטא 60 הונגריה מקסיקו פולין קולומביה 40 טורקיה 20 0 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% משקליבוא בתוצר אפשרלראותכיבשנת2021 משקלהיבואבתוצרבישראלהיה25.5% ורמתהמחירים136 , בהשוואהלמשקליבואשל50% בממוצעה- ורמת מחירים של100 .מהנתוניםשהוצגו OECD להלןעולהכימשקלהיבואבתוצרבישראלנמוךיחסית,ואףירדבעשורהאחרון,התוצרלנפש במונחישוויוןכוחקנייה(PPP)נמוךלממוצעה- ורמתהמחירים(PPP )במונחישוויוןכוח OECD קנייהגבוההיחסת. כאמור לעיל,מחקריםכלכלייםמלמדיםכיחסמייבואנמוכיםמוביליםהן לתוצרלנפש ולפריון גבוהים(קרישכר) והןלרמתמחיריםנמוכה. 4OECD,Tradeingoodsandservices;OECD.stat,GDPPerhead,currentPPPs,accessed:March7,2023. 5OECD,Tradeingoodsandservices;OECD.stat,PurchasingPowerParitiesforGDP,accessed:March7,2023 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 4 2 . מודליםשוניםלהפעל תנמליים6 לפי הבנק העולמי,7 ישנם ארבעה דגמים לניהול נמלי ים בסדרי גודל של הנמלים בישראל, השוניםזהמזהבחלוקתהאחריותוברמתשיתוףהפעולהשביןהמגזרהפרטילמגזרהציבורי. לפי דוח של הבנק העולמי משנת 2007 , המשפיעים על דרך ה ארגו ן, 8 קיימים מספר גורמים המבנהוהניהולשלנמליים,לרבות המבנ ההחברתי- כלכלישלהמדינה(כלכלתהשוק, שווקים פתוחים,) מיקום הנמל (ב אזור עירוני או באזורים מבודדים) וסוגי המטענים (צוברים נוזליים ויבשים, מטען כללי או מכולות.) לוח 1 להלן מציג את ארבעת הדגמים לניהול נמל מבחינת חלוקתהאחריותביןהמגזרהציבורילמגזרהפרטיבכמהתחומים. לוח1:דגמיםלניהולנמל9 תשתיות11 (ציוד טיפולבמטענים12ובנוסעים דגם תחזוקהופיתוח שירותיליבה10 ימייםויבשתיים)( ומבנים) עובדיהרציפים)( נמלציבורי(servicepublic ) ציבורי ציבורי ציבורי ציבורי נמלרבמפעילים(porttool ) ציבורי ציבורי ציבורי פרטי בעלהבית(landlord ) ציבורי ציבורי פרטי פרטי נמלפרטי(serviceprivate ) פרטי פרטי פרטי פרטי הדגמים להפעלת נמליםי נבדלים ב כמהמשתנים: שירותציבוריאופרטי,בעלותעלתשתית (כולל הקרקע,) בעלותעלהמבנההעילי(superstructure ועלהציוד(ציודעגינהומחסנים.)) תשתיותהציודוהמבניםכוללים לרובציודלתפעולהנמל,מחסנים,עגורנים,מלגזותוגוררים. בעשרותהשניםהאחרונותמספרהנמליםהציבורייםנמצאבמגמתירידה,ומגמתהשינויהינה לכיוון מבנה נמל בעל הבית (lordland ,) בעיקר בגין החשיבות הכלכלית הרבה של נמלי ים יעלים, כפי שהוצג לעיל והחשיבות האסטרטגית בהשארת בעלות הנמל בידי המדינה. נכון לשנת2023 ,מודלנמלבעלהביתהואהמודלהעיקרי בנמליםגדוליםובינוניים. במודל 13 זה הרגולטור אחראי לאספקה ולתחזוקה של תשתית בסיסית כגון מעגנים, דרכים ואבטחה היקפית.יתרשרותיהנמל,כגוןטיפולבמטעניםושירותיםימיים,ניתניםעלידי חברותפרטיות. 6 להרחבה: איתמרמילרד, תמיר אגמון, הקמתשני נמלי ים בהפעלהפרטית: תיאור, ניתוח וסקירה מש ווה, מרכז המחקר והמידעשל הכנסתיולי2014 . ליר, מיכאןבעלהבית?הפרטתחברותהנמלבישראל,אפריל2012 .מבוססעלדוחהבנקהעולמימשנת2002 : TheWorld 7 מכוןואן- 24,May5,2003. - ,pp.16 PortPerformToolkit2002 k, Ban 8 WorldBank,PortPerformToolkit2007,module3,part3.6:portadministrationmodels,pp.81-84,2007. ליר, מיכאןבעלהבית?הפרטתחברותהנמלבישראל,עמוד11 ,אפריל2012 . 9 מכוןואן- שירותי ליבהכולליםבדרךכללשובריגלים,נתיבהשיט,בריכתהנמל,מצופיסימון,עזריניווט,מערכתעגינה,מערכתבקרתתעבורה, 10 תצפית,ניהולתנועותכלישיט,ביטחוןהיקפי,שעריכניסה,כבישיםמשותפים, תשתיותתקשורת,חשמל,מחשב,מים,ביובועוד. תשתיותהציודוהמבניםכוללותבדרךכללציודלתפעולהנמל,מבנים,מחסנים,עגורנים,מלגזות,גורריםומכלידלק. 11 12 אופן ההעסקה של עובדי הרציפים המטפלים בשינוע המטענים: במודל הציבורי עובדי הרציפים מועסקים על-ידי גופים ציבוריים, ובשלושתהמודליםהאחריםמועסקיםעל- ידיחברותפרטיות. 13 WorldBank,PortPerformToolkit2007,p.83,2007. הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm ת יאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 5 3 . נמליהים ב ישראל 3.1 יבואויצואסחורות נמלי הים הם השער העיקרי לסחר החוץ הישראלי, כאשר כ- 99% מסך מטעני ייצוא וייבוא סחורותמשונעיםדרךנמליהים. ל כלכלת ישראלתלותגבוההבנעשהבנמליהיםבשלחשיבות יבואהסחורותלפעילותהכלכלית.בלוח2להלן התפתחותיבוא סחורותלישרא ל בעשורהאחרון. לוח2 :התפתחותיבואויצוא סחורותלישראלבעשורהאחרון(ללאיהלומים ,במיליארדידולר) 14 סוגסחורה 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 שינוי משקל תשומותלייצור 43.8 41.9 40.7 34.4 33.0 36.1 43.1 40.5 37.0 48.4 60.4 37.8% 59.5% מוצריצריכה 10.5 11.5 12.5 11.9 13.3 13.7 15.6 17.3 18.0 23.4 25.1 137.9% 24.7% נכסיהשקעה 10.4 9.5 9.7 8.8 12.2 12.6 14.9 14.0 11.2 14.1 16.0 53.0% 15.8% סךיבואברוטו 64.9 63.0 63.0 55.2 58.7 62.4 74.0 72.1 66.4 86.0 101.5 56.3% 100.0% תעשייה 58.5 61.8 63.8 60.1 56.2 57.3 58.3 55.5 47.9 57.0 69.4 18.7% 95.9% חקלאות 1.4 1.5 1.4 1.2 1.2 1.2 1.1 1.1 1.0 1.2 1.1 -20.5% 1.5% יצואאחר 3.1 3.3 3.5 2.5 3.0 2.4 2.4 1.6 1.0 1.9 1.6 -47.7% 2.2% כרייהוחציבה 0.2 0.2 0.3 0.3 0.2 0.2 0.2 0.3 0.2 0.2 0.3 21.1% 0.4% סךיצואברוטו 63.1 66.8 69.0 64.1 60.6 61.2 62.1 58.5 50.2 60.2 72.4 14.6% 100.0% סךסחרחוץ 128.0 129.8 132.0 119.2 119.2 123.6 136.1 130.6 116.6 146.1 173.8 35.8% בשנת2022 היקףסחרחוץשלסחורותהיה כ- 173.8 מיליארדדולר(לעייה של35.8% לעומת 2012 –) 101.5 מיליארדדולריבוא(עלייהשל56.3% לעומת2012 )ו- 72.4 מיליאר דדולריצוא ס חורות (עלייהשל14.6% ).מתוך יבוא ה סחורות,כ- 62% היה תשומותלייצור,כ- 23% מוצרי צריכה וכ- 15% נכסי השקעה. הערך הכספי הגבוה יותר של יבוא לעומת יצוא בא לביטוי גם בכמות,ולכן עשוילה עלותאתמחירהיבואלפיצויאוניותשחוזרותמישראללאמלאות. 3.2 התפתחותנמליהיםבישראל מאזשנת1961 ועדתחילתהרפורמה,נוהלווהופעלושלושתהנמליםהעיקרייםשלישראל– נמלחיפה,נמלאשדודונמלאילת– עלידירשותסטטוטוריתאחת,רשותהספנותוהנמלים. הרשות הייתה אחראית הן על פיתוח הנמלים והן על תפעולם השוטף. בסוף שנות התשעים וראשית שנות ה- 2000 התגבשה עמדה לפיה מודל " נמל השירותים" אינו יעיל. המודל, לפי הגישהשהתגבשה,מונעתחרותביןהנמלים,מונע התייעלות כלכלית ושיפורהשירותללקוחות. בנוסף,התעוררהביקורתעלכוחםהרבשלועדיהעובדיםבנמלים,שהביאלשכרגבוהולשימוש בנמלים כמנוף לחץ על הממשלה. חוסר היעילות של הנמלים נבע גם מחוסר בהשקעה ואי- התאמה שלהנמלים לאוניותגדולות, דבר שפגע בתחרותיות מול נמלים אחרים בים התיכון. ה וחלט על ביצוע הדרגתי של שינויים במבנה השליטה בנמלים ו הפרטתם תוך הקמת נמלים חדשיםשייתנומענהלהתפתחותהכלכלה. בלוח3 להלןמוצגיםהאירועיםהמרכזייםבתחוםנמליהיםוהתחרותבענף. הלמ"ס,ירחוןלסטטיסטיקה שלסחרחוץ,שניםשונות, לוחב.4-יבוא,לפיייעודכלכלי לוחג.,3– יצואלפיענףכלכלי,5 במרץ2023 . 14 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 6 לוח3 : אירועיםמרכזיים בהתפתחותנמליהים15 מועד אירוע עד2005 עד תחילת הרפורמה, נוהלו והופעלו שלוש ה נמלי הים ( נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת) באמצעות רשות הספנות והנמלים,לפי חוקרשותהנמליםהתשכ"א- 1961 רשותהנמליםהייתהאחראיתעלהרחבתהנמלים,תחזוקתםוניהולם.. 2003 הותרלחברת מספנותישראל (חברהממשלתיתשהופרטהבשנת1995 ) לשמשנמלחלופילפריקהולטעינהשלסחורות, עלרקע סכסוכיעבודהו השבתתנמליהיםהממשלתיים.בשנת2007 ניתןלמספנותישראל כתבהסמכה,עםמגבלהלפיה שינועהמטעניםיוגבללשיעורשלעד5% מסךהמטעניםהמשונעיםבנמליחיפה,אשדודואילת. פברואר2005 כניסהלתוקףשל הרפורמהבנמלים כנקבעבחוקרשותהספנותוהנמלים, התשס"ד- 2004 .מטרתהחוקהיתהיישוםשינוי מקיף בניהולובמבנה ה ענף,עלידיהפרדהביןתפעולהנמליםלביןניהולהנכסיםהפיזייםופיתוח ם העתידיוביןמפעילי הנמלהשונים,זאתביןהשארלצורךיצירתתחרותביניהם. הרפורמהכללהאתהמרכיביםהבאים: • רשות הנמלים פוצלה לארבע חברות ממשלתיות: חברת נמלי ישראל – פיתוח נכסים (להלן חנ"י), חברת נמל חיפה, חברתנמלאשדודוחברתנמלאילת.נקבעכיארבעהחברותיהיונתונות,בשלבהראשון,בבעלותמלאהשלהמדינה. • תפקידהפיקוחעלהחברותהממשלתיותניתןלרשותסטטוטוריתחדשהשהוקמהלטובתהרפורמה, הרשותלספנות ונמלים(להלן:הרספ"ן) במשרדהתחבורה. • הרפורמההפרידהלמעשהביןהבעלותעלש טחהנמל יםלביןתפעול ם.כך,רובנכסיהנמליםהופקדובידיחנ"י,והיא אחראיתלהעמידנכסיםאלולרשותחברותהתפעול(חברתנמלחיפה,חברתנמלאשדודוחברתנמלאילת)כנגדדמי שימוש,לשכללולהרחיבאתהנמליםהקיימים,לתכנןולפתחנמליםלפיתוכניותהפיתוחולייע ץלממשלהבנושא. אוגוסט2005 נחנךמסוףאיתן(נמלהיובל)כחלקמנמלאשדוד.16 דצמבר2006 פרסוםתוכניתאבאסטרטגיתלפיתוחנמליהיםהתיכוןשלישראללשנים2055-2006 . מאי2007 החלטה1710 שלהממשלהבנושאקידוםפיתוחנמליהיםבישראל. אוגוסט2008 החלטה4002 שלהממשלהבנושאחיזוקמודל"בעלבית" ,לרבותקידוםהתחרותבין נמליהים. מאי2009 פרסוםדו"חמבקרהמדינהבנושאהרפורמהבנמלים, לפיורמתהשירותבשנת2007 הייתהנמוכהמרמתהשירותבשנים 2003 ו- 2004 עלפיהמדדיםשפרסמההרספ"ן,זאתלמרותהרפורמה. סוף2010 פתיחתמסוףכרמלבנמלחיפה.17 ספטמבר2011 פורסם הדו"ח של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (ועדת טרכטנברג), לפיו התפוקה בתחום המכולות לצוות נמוכה ביחס לתפוקהבנמליםאחריםבעולם,כאשרהעלות בשלכךנאמדתבמאותמיליוניש "ח.תפקודםהלאיעילשלנמליהים משיתעלויותכלכליותגבוהותעליצואניםויבואניםהבאותלידיביטויבעלותזמנישהייהשלאניותמטען,אמינותסחרהחוץ הבינלאומי ותעריפים גבוהים יותר למשתמשים הנובעים ממערך עלויות גבוה (בעיקר שכר.) הכשל המרכזי בענף הוא היעדרתחרות,כאשרנמלחיפהונמלאשדודמהווים מונופולאזורי וביחדמהווים דואופולארצי.לאחרהרפורמהבשנת 2005 החלהתחרותמעטה,אךתחרותזואינהנוגעתלחלקגדולשלהמטענים. דצמבר2011 בעקבותדוחטרכטנברג, החלטה3986 שלהממשלהבנושאקידוםוהאצהשלפיתוחנמליהיםבישראל. תחילת2013 תהליךההפרטה בנמלאילת הסתייםוהתחילתפעולועלידיחברהפרטית. אוקטובר2012 פרסוםהמכרזיםהמקדימים(שלבמיו ן מוקדם)להקמת נמלהמפרץ בחיפה ונמלהדרום באשדוד. יולי2013 פרסוםהמכרזיםלהפעלהותחזוקהשלמסוףהמכולותנמלהדרוםונמלהמפרץ. אוקטובר2013 חברתציםמעבירהחלקמפעילותהשיטעוןמנמלחיפהלנמלפיראוסביוון. נובמבר2013 המועדהאחרוןלהגשתהצעהלמכרזיםלביצועעבודתלהקמתנמלהמפרץונמלהדרום. נובמבר2013 הממונהעלההגבליםהעסקייםקובעכיחברותנמלאשדודונמלחיפההן קבוצותריכוז18. יוני2014 הוכרזההזוכהבמכרזלביצועהעבודותלהקמתנמלהדרום ,חברתPMEC מסין. מרץ2015 הוכרזההזוכהבמכרזלתפעולנמלהדרוםבמשך25 ,חבר ת TIL מ הולנד. אוקטובר2014 הוכרזוהזוכותבמכרזלהקמת נמלהמפרץ,אשטרוםושפירהנדסה,והוכרזה הזוכהלתפעולו,חברתSIPG הסינית. איתמרמילרד,תמיראגמון,הקמתשנינמליים בהפעלהפרטית:תיאור,ניתוחוסקירהמשווה,מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,יולי 15 2014 מקורותנוספים.. חברתנמליישראל,פרויקטנמלאיתן–אתרהאינטרנט גישה:,25 ביוני2014 . 16 נמלחיפה,מסוףהכרמל–אתרהאינטרנט גישה:,25 ביוני2014 . 17 18קבוצותריכוז:הכרזהעלקבוצתריכוזהיאכלילהתמודדותעםקבוצתריכוז(אוליגופולים),בעליכוחשוקרבוזאתבשלמיעוטמתחרים וחסמיכניסהגבוהים,אשרגורמתלצרכניםולמשקלהיפגע.ההכרזהעלנמלאשדודונמלחיפההייתההשימושהראשוןבכליזה. סעיף 31 לחוקההגבליםהעסקייםהתשמ"ח- 1988 . הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 7 מועד אירוע דצמבר2018 לאחרשניםשלסכסוכיעבודה, חתימהעל הסכםעקרונותביןהמדינהלביןעובדי נ מלחיפה,במסגרת ו הוסכםכיבתוך6 חודשים יפורסםמכרזל הפרטתו ובמקבילתשקיעהמדינהבמטרהלאפשר תחרותעםנמלהמפרץ. לפיההסכם,, 20% מעובדיהנמליעזבומרצון, עםחבילתפרישהבשווישלכ- 2.5 מיליוןש"חבממוצעלעובד, לעובדיםשנותרוהובטחהחסינות מפיטוריםבמשך10 שניםמ פת יחתהנמלהחדש. 19 מהלך2019 חנ"יחתמהעלהסכ מי םמולחברתנמלחיפהוההסתדרותו מולחברתנמלאשדודוההסתדרות,לפיהםמחלקותהיםשל הנמליםיועברו לחנ"י.מחלקותהיםכוללותנתבים,עובדיתחזוקה וגרירהשאחראיםעלתנועתהאוניותלרציפים.הצעד נועדל אפשרשימושבהםעלידיהנמליםהחדשים,ולהתא מההמבנההארגונישלהנמליםל"מודלבעלהבית". 20 2020 פרסוםדוחמבקרמדינהבנושאההיערכותל תחרותב נמליהים לפיו:,21 "השלמתתוכניותאסטרטגיות ועסקיותשל חברותהנמלהממשלתיותהקיימות - חיפה ואשדוד - התעכבה. הדבר עלול להביאלכךשבמועדתחילתפעולתהנמליםהחדשים,הנמליםהקיימיםלאיהיוערוכיםלתחרות. חנ“ יצמצמהאת השקעותיהבנמליםהקיימיםחיפהואשדודמכ- 247 מיליוןש“ חבממוצעבשנים2010-2005 לכ- 32 מיליון ש“ חבממוצעבשנים2018-2011 . בשלכךובהיעדרמקורותמימוןחלופיים,ספקאםתתאפשרהתאמתהתשתיותבנמלים הקיימיםלתחרות. טרםהוחלבהתאמתהתשתיותשלנמלחיפהלפקידתןשלאוניותמכולהגדולות,ונראהשהפיתוחעלוללהידחותאףלשנת 2033 . קיים ספק בדבר יכולתה של חנ" א לעמוד בלוחות הזמנים להתאמת התשתיות של נמל אשדוד לקליטת אוניות גדולות במועדתחילתהתחרותבשנת2021 . היעדרהסכמהעלמכסתהפורשיםמחנ"אוחנ" חעלוללחשוףאתהחברותלסיכון,שלאתבוצעפרישהבהיקףשיבטיחאת האיתנותהפיננסיתשלהחברותואתיכולתןלהתייעלכנדרש. טרםהושלמה ההסדרהשל העברתמחלקותהים בנמלי חיפה ואשדוד לחנ" י,שהיאתנאי לתחרות שוויוניתביןמפעילי הנמליםהשונים,הגםשחנ"יוהנהלותחנ"חוחנ" אקידמואתהנושאבאופןמשמעותי. טרם נחתם הסכם מקרקעין בין חנ" י לחברות הנמל חיפה ואשדוד, הגם שהטיפול בנושא נמשך זה 14 שנים. הסכם המקרקעיןהואתנאיהכרחילקיוםהסכםהעקרונותולהיערכותנמלחיפהלתחרות". ישלצייןכיחלקמביקורותאלוכברתוקןמאזפרסוםהדוחבשנת2020 . פברואר2021 לאחרשניםשלסכסוכיעבודה,חתימהעלהסכםעקרונותביןחברת נמלאשדוד לביןההסתדרות, הוסכםעלמתווה דומה לזהשנחתםבנמל חיפה. 22 ספטמבר2021 נמלהמפרץ החללפעול. פברואר2022 נמלהדרום החללפעול. מהלך2022 למרותחתימהעלהסכמים,הכריזה ההסתדרותעלסכסוכיעב ו דהבנמל יאשדודוחיפה.הגורםלסכסוך בנמלחיפההיה כוונתמשרד התחבורהלעשותשימושבנמליםהחדשיםלפריקתמטעןכללי,לטענתההסתדרותללאמשאומתן.הרקע היהפקקשלעשרותאוניותשהמתינולפריקהבנמליםהממשלתיים. בפברואר2022 הוציאביתהדיןהארצילעבודהצווים זמנייםהאוסריםעלקיוםשביתותבנמלים,בהתייחסלשניסכסוכיהעבודה. בעקבות כך,החלהפריקתאוניותמטעןבנמלים החדשים,ובאפריל2022 העביראליהם מ שרדהתחבורהשלושהרציפיםנוספים.בדצמבר2022 קבעביתהדיןלעבודהכי פריקתמטעניםכללייםבנמליםהחדשיםאינהמהווה סיבהלגיטימיתלסכסוכיעבודה.23 יולי2022 הוכרזוהזוכותבמכרזלה פרטת נמלחיפה, קבוצתאדני- גדות, המורכבת מקבוצתאדנימהודו(70% )וקבוצתגדות מישראל ( 30% ).הקבוצההתחייבהלתשלומיםבסך3.9 מיליארדש"חבתמורהלהפעלת הנמלעד2054 .העסקהמומשהב- 10 בינואר2023 ,כשהקבוצההעבירהלמדינה2.9 מיליארדש"ח,בנוסףלהתחייבותהלהשקעהשלמיליארדש"חבנמל, נובמבר2022 הסתייםשלב ב' ב מיזם ל חיבורנמלהמפרץ למערכתהכבישים באזור ולשדה התעופה, ב תקציב מיליארד ש"ח.שלב ג' ב מיזם חיבורהנמלמתוכנןלהסתייםבסוף2023 . כתוצאהמהרפורמותבענףוהקמתנמליםחדשים, פועליםכיוםבישראלששנמליים במודל בעלבית :שלושהנמליםפרטייםבחיפה,נמלפרטיונמלממשלתיבאשדודונמלפרטיבאילת. משרדהכלכלה, הסכםקיבוצימיוחדביןחברתנמלחיפהבע"מלביןנציגותהעובדים, 31 ביולי2019 . 19 20 משרדהכלכלה, ההסכםהקיבוציהמיוחד(מחלקתים)בנמלחיפה, 27 באוגוסט2019 ; ההסכםהקיבוציהמיוחד(מחלקתים)בנמל אשדוד, 9 בדצמבר2019 . מבקרהמדינה, ההיע רכותלתחרותבנמליהים, 2020 . 21 משרדהכלכלה, הסכםקיבוצימיוחדביןחברתנמלאשדודלביןההסתדרות, 28 בפברואר2021 . 22 ביתהדיןהארצילעבודה,התאחדותהתעשייניםבישראלואחריםנגדהסתדרותהעובדיםהכלליתהחדשהואחרים 20 בדצמבר2022 . 23 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 8 3.3 פעילותפריקהוטעינהבנמלים בשנת2021 שונעובנמליישראל כ- 81.5 מיליוןטון,מתוכםכ- 29 מיליוןטוןדלקופחםמרביתם דרךנמליהאנרגיה(חדרהואשקלון),ויתרהמטעניםדרךהנמליםהמסחריים(חיפה,אשדוד, אילתומספנותישראל.) תרשים4 להלןמציגאת פריקתמטעניםבנמלים ביןהשנים2021-2009 בנמלימרחבחיפה,נמלימרחבאשדוד,נמלאילתונמלמספנותישראל. תרשים4 : פריקתמטעניםבנמלים(2009 - 2021 אלפיטונות),24 25,000 19,300 19,140 19,117 18,976 20,000 17,877 17,659 16,932 16,623 14,087 13,281 15,000 16,308 16,065 12,332 15,772 15,839 12,140 15,392 15,209 10,937 14,325 13,290 12,385 12,283 11,897 10,000 11,227 9,997 4,806 4,457 3,417 5,000 3,074 2,928 2,823 2,130 1,914 1,655 1,275 1,001 710 436 161 190 161 184 212 218 153 176 194 149 211 66 174 0 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מרחבנמלחיפה מרחבנמלאשדוד חברתנמלאילת חברתמספנותישראל ניתןלראותכימרביתפריקתהמטעניםנערכתבנמליםבמרחבחיפהובמרחבאשדודוהיקף פריקתהמטעניםעלהביןהשנים2009 ל- 2021 בכ- 76.5% . תרשים5 להלןמציגאתסוגוכמות המטעניםשנפרקובנמליישראלבשנת2021 . תרשים5 : מטעניםששונעולישראלבשנת2021 25 מתקניםאוטומטיים, 11,313 , 28% מכולות, 19,066 , 47% צוברחופנים, 5,837 , 14% מטעןכללי, 4,409 , 11% ניתןלראותכי בשנת2021 כ- 47% מהמטעןשנפרקהיהמכולות, כ- 28% מתקניםאוטומטיים, כ- 14% צוברחופניםו כ- 11% מטעןכללי. שם. 24 שם. 25 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 9 היקף הפעילות בנמלים עולה בעקבות העלייה בהיקפי הסחר והצמיחה בפעילות הכלכלית בישרא ל .הביקושההולךוגוברלתעבורהימיתבישראלמצריךתשתיותתומכותבנמלים שתוכל לעמודבהיקפיהביקושבלישיושתועלויותעיכוביםעלהמחיר לתעשיי הולצרכ נים. בתרשים6 להלןנתוניםעלפריקהשלצוברחופניתלפינמל. תרשים6 : פריקתשלצוברחופנית(2009 - 2021 אלפיטונות),26 4,000 3,253 3,500 3,000 2,380 2,500 2,000 1,414 1,500 782 1,000 1,168 375 500 0 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 נמלחיפה נמלאשדוד חברתמספנותישראל ניתןלראותכינמלאשדודפורקאתכמותהצוברהגבוההביותר.ביןהשנים2009 ל- 2021 עלתה כמותפריקתהצוברבנמלאשדודבכ- 37%,בנמלחיפהבכ- 81% ובמספנותישראלבכ- 211% . פריקתהצוברבשנת2021 הי תהמורכב תמ- 30% פחם,66% צובראחרו- 4% גרעינים. תרשים 7להלןמציגאתהתפלגותפריקתהגרעיניםבנמליישראלביןהשנים2011 ל- 2021 . תרשים7 : פריקהשלגרעינים(2011 - 2021 אלפיטונות),27 4,500 3819 4,000 3,584 3,486 3,449 3,323 3,276 3,265 3,250 3,164 3,500 3,119 3,136 3,000 2,500 1753 2,000 1549 1315 1281 1,500 1128 1,008 1017 993 948 902 800 739 1,000 598 597 422 384 264 164 500 117 96 106 87 65 - 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 חברתנמלחיפה ממגורותחיפה חברתנמלאשדוד נמלמספנות ניתן לראות כי הנמלים במרחב חיפה פרקו את הכמות הגבוהה ביותר של הגרעינים. שיעור פריקתהג רעיניםבנמלמספנותישראלעלהבכ- 522% . רשותהספנותוהנמלים, שנתוןסטטיסטיספנותונמלים-שנת 2021 , 17 באוגוסט2022 . 26 שם. 27 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תי אורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 10 4 . יעילותנמליהים 4.1 מדדידידותיותלעסקיםשלהבנקהעולמי לפי מדד עשיית העסקים ( ,) של הבנק העולמי, בשנת 2020 ישראל דורג ה Doing Business במקוםה- 67 במרכיבה"סחר חוצהגבולות" בהשוואה ל- 34 בממוצעמדינות ה- . OECD בדירוג הכללי של מדד ידידותיות לעסקים דורגה ישראל במקום ה- 35 בהשוואה לשכנותיה,. ישראל ממוקמת במרכיב הסחר חוצה הגבולות מתחת לקפריסין ה ממוקמת במקום ה- 50 , טורקיה במקוםה- 44 ויוון במקוםה- 34 . 28 התחומיםהמשפיעיםעלהציוןבמרכיבזההינםזמןהיבואוזמןהיצוא,הנקבעיםעלפיכמות הזמן הנדרש להשגת, הכנת והגשת המסמכים הדרושים בהליך הטיפול בנמל, כמות הזמן המועברבבדיקותבמכסובבדיקותביטחוניות,וזמניהשילוחביןהנמלליעדאומקורהמטען והינם המרכיבים המשפיעים ביותר על הדירוג שקיבלהישראל. בתרשים8 להלן הנתונים על ישראלבהשוואהלממוצעמדינותה- . OECD תרשים8:מרכיביםשלמדדסחרחו צ הגבולותבישראלובממוצעה- ( 2020 ) OECD 29 350 307 300 250 156 200 150 111 93.9 150 83.4 70 60 64 100 44 36 39 26 19 18 10 11 12 50 - זמןלייצוא: זמןלייצוא: עלותלייצוא: עלותלייצוא: זמןייבוא: זמןייבוא: עלותיבוא: עלותייבוא: קלותהמסחר תאימות תאימות תאימות תאימות תאימות תאימות עמידהבגבולות תאימות ביןגבולות לגבולות למסמכים לגבולות(דולר) למסמכים לגבולות למסמכים (דולר) למסמכים (שעות) (שעות) (דולר) (שעות) (שעות) (דולר) ממוצע OECD ישראל אפשרלראותכיכמעטברובהמרכיביםישראלבמקוםנמוךביחסלממוצעה- ,בעיקר OECD במרכיביהיבוא .כך,עלותיבוא:עמידהבגבולותבישראלהיא307 דולרבהשוואהל- 111 דולר בממוצעה- . הניקודהכללישלישראלהוא83.4 בהשוואהל- 93.9 בממוצעה- . OECD OECD 4.2 מדדביצועינמליםשלהבנקהעולמי במדדביצועיהנמליםשלהבנקהעולמי( )מדורג יםנמליישראל במקוםנמוך.מדדזה CPPI מדרגאתהנמליםבעולםעלפימספרהשעותשספינהעוברתמרגעהכניסהלנמלועדיציאתה ממנו. בנוסף,המדדמתחשבבגודלהנמליםובגודלהספינותהנכנסותאליו,משוםשהטיפול בספינותקטנותפשוטומהירבהשוואהלספינותגדולות.המדדמדרג370 נמליםברחביהעולם. בתרשים9להלןהדירוגשלישראלושלנמלייםבמדינותייחוסבשנת2021 . 28TheWorldBank,Doing Businessindex,2020. 29 שם. הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 11 תרשים9 :דירוגישראלומדינותהייחוסבמדדביצועיהנמליםשלהבנקהעולמי( 2021 ) 30 400 351 329 350 300 291 300 258 250 214 206 196 180 175 200 146 135 150 118 101 96 100 50 0 אפשרלראותכיבשנת2021 דורגנמלאשדודבמקום329 במדדביצועיהנמלים ,ירידהמשנת 2020 בההואדורגבמקום315 . ונמלחיפהדורגבמקום196 , ירידהמשנת2020 בההואדורג במקום 153 . נמלאשדודהואבמקוםלפניאחרוןבקרבמדינותהייחוס.ככלשיימשכוהעומסים בנמליםצפויהדירוגשלישראלבמדדזהלהיפגעאףיותר. 5 . זמניההמתנהבנמלים ההמתנה והעיכובים של הסחורות בנמלי ישראל נובעים מעלייה בביקוש לסחורות יחד עם שחיקה מתמשכת ביעילות בפעילות הנמלים שמתבטאת בזמני פריקה וזמני המתנה שעלו באחוזים גבוהים בשנים האחרונות. היבואנים ו היצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוחהסחורותוכתוצאהמכךנגרמתפגיעהלמשקהישראלי,הןבשלהעלויותהכרוכותבכך והןבשלה פגיעהבמוניטיןובמדדיתחרותיותשליש ראל,שתלךותחמירככלשיתארךמצבזה. בנוסף,העיכובבתשומותלתעשייהולחקלאותיכוללפגועבתפוקהוליצורלחצים אינפלציוניי ם ולהורידאתרמתהצריכההפרטית. לפיהערכתמחקרשנערךבאגףהכלכלניתהראשיתבמשרדהאוצר, השהייההממוצעתשל אנייהבנמליחיפהואשדודבשנת2021 עלתהבכ- 46 שעותבהשוואהל שנת2019 . התפוקה הממוצעתלשעתצוותבנמליחיפהואשדוד ירדהבכ- בממוצעב- 2021 לעומת2019 ,ואילו 11% התפוקההממוצעתלשעתשהייה ירדהבכ- 40% .ל פיהמחקר, הפגיעהביצואכתוצאהמירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה נאמדת ב כ- 16 מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר. הפגיעהברכיבהיבואלמוצריהשקעהבמונחיתוצר נאמדתבכ- 10 מיליוןש"חליום. 31 30TheWorldBankgroup,TheContainerPort,PerformanceIndex,2021. אומדןהשפעותהגודשבנמליישראלעלהפעילותהכלכליתבמשק, ספטמבר2021 . 31משרדהאוצר, הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 12 5.1 זמןההמתנהוהפריקהשלהאוניותלפיסוגמטעןונמל ישנהשונותגבוההבזמניההמתנהביןאוניותהמובילותמטעניםמסוגיםשונים.סוגיהאוניות מסווגים באוניות מכולה, אניו ת מטען כללי המכילות: מכוניות, מתכות, נייר, עצים, תוצרת חקלאית,שקים,תאית ועוד; אוניותצוברהמכילותגרעינים,סוכר,פחםועודואניותשלמתקנים אוטומטייםהכוללותנוזלים,דגוןחיפה,צובריבש ועוד. לפי בדיקת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אניות מכולה שהו בנמלים בשנת 2021 בממוצע20 שעותיותר לעומת2019 , בעודאניותמטעןכלליוצוברחופנים שהובשנת2021 בממוצע84 שעותיותרבהשוואהלשנת2019 . תרשימים 13-10 להלן מציגים את זמן המתנה, שהייה ופריקה ממוצע ואחוז הענות לביקוש צוותים ל פי סוגי המטענים השונים בנמל חיפה ובנמל אשדוד בשנים 2012 עד 2022 . אחוז העמידהבביקושלידייםהואהיחסהממוצעביןכמותהעבודהשמזמיניםסוכניהאנייהלכמות המסופקתעלידיהנמלבפועל, ו מעידעלטיברמתהשירותבנמלי ם. תרשים10 :זמ ניהמתנה,שהייהופריקה ממוצע ים ואחוזהענות לביקושצוותיםל ואנייתמכולה( שעות)32 זמןשהייה זמןהמתנה 25 60 53.6 22.0 47.5 47.0 44.8 50 43.8 20 17.4 17.3 17.1 40.5 14.9 40 34.1 34.0 32.8 32.3 15 31.3 30.0 29.4 29.2 27.5 30 10.5 10.5 24.8 23.4 23.4 22.8 9.2 8.8 21.1 8.6 20.5 20.1 8.1 10 7.5 7.3 7.2 6.5 20 4.8 4.7 4.2 4.1 4.1 4.0 3.7 5 10 0 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד זמןפריקה היענותלביקוש 100% 93% 35 100% 31.6 89% 88% 30.4 87% 30.0 29.9 29.7 83% 82% 81% 90% 78% 78% 30 26.4 74% 25.3 25.2 80% 24.0 23.6 23.7 21.9 22.2 25 61% 70% 21.0 20.0 20.1 57% 19.7 56% 56% 19.2 54% 53% 60% 18.0 49% 17.0 20 47% 16.4 16.1 43% 50% 40% 39% 15 40% 30% 10 20% 5 10% 0% 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד 32 רשותהספנותוהנמלים,דוחותמדדישירותבנמלים2022 , 26 בפברואר2023 . הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 13 תרשים11 :זמ ניהמתנה,שהייהופריקה ממוצע יםואחוזהענותלביקושצוותיםל ואניי תמטעןכללי שעות)(33 זמןשהייה זמןהמתנה 250 150 196.8 210.4 115.5 123.6 183 200 163.4 98.3 99.3 140.4 100 125.3 150 111.3 67.8 99.6 113.6 61.5 95 94.6 93.4 109.2 107.4 54.8 70.9 74.1 100 44.9 63.2 43.3 44.4 44.1 56.7 37 47 48.5 43.1 31.2 31.2 50 36.1 25.2 19 19.4 50 10.5 10.8 7.3 5.8 5 0 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד היענותלביקוש זמןפריקה 100% 98% 93% 90% 91% 89% 86.8 100 100% 86% 83.7 84% 81.3 72.6 69.2 80 80% 65.1 64.3 63.8 63.3 63.4 62.6 63.3 64% 62.2 58% 58% 59% 56.5 56% 51.7 45.7 60 60% 46% 45% 45% 43.8 39.7 37.3 38 37.7 34% 33% 31.1 32% 40 40% 24% 24% 20 20% 0 0% 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד תרשים12 :זמ ניהמתנה,שהייהופריקה ממוצע יםואחוזהענותלביקושצוותיםל ואניית צובר( שעות)34 זמןשהייה זמןהמתנה 570.6 367.6 600 400 522.0 313.2 500 300 400 320.6 181.8 200 300 218.6 186.1 210.8 219.3 189.0 197.5 159.5 169.9 159 99.2 90.3 88.5 141.6 105.7 128.1 85.0 83.3 200 64.7 57.6 60.6 54.1 100 90.1 92.7 49.4 86.3 85.5 70.3 77.5 65.1 20.4 16.2 19.5 16.3 14.7 8.8 10.5 11.7 13.3 100 0 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד זמןפריקה היענותלביקוש 250 203.0 208.8 93% 90% 100% 80% 200 75% 76% 72% 72% 68% 80% 54% 150 51% 105.2 98.4 104.0 98.3 110.1 122.3 136.0 138.8 47% 44% 60% 43% 92.4 111.8 128.3 128.5 87.5 38% 36% 36% 37% 77.5 78 67 70.6 100 28% 28% 28% 65.1 40% 54.1 53.4 17% 17% 20% 50 0% 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד חברתנמלחיפה חברתנמלאשדוד 33 שם. 34 שם. הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 14 תרשים 13 :זמ ני המתנה,שהייהופריקהממוצע יםלאונייתמטעניםאוט ומטיים(שעות)35 זמןשהייה זמןהמתנה 187.9 175.1 200 132.2 150 168.4 159 154 148.5 127.8 127.4 119.8 119.7 132.9 142.1 153.1 150 100 77 101.9 92.8 92.3 86.7 82.9 81.6 77.8 100 48 48.1 50.8 52.8 50.8 43.3 51 62.8 64.1 43.8 47.3 47.8 42.9 39.3 35.3 36.2 34.8 50 33.3 21.5 20.1 29.1 35.7 50 0 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 זמןהמתנהחברתנמלחיפה זמןהמתנהחברתנמלאשדוד זמןשהיהחברתנמלחיפה זמןשהיהחברתנמלאשדוד זמןפריקה 124.1 140 117.6 111.1 105 106.2 120 97.7 94.1 94.1 90.7 89.6 84 100 80 55.7 54.6 50.8 49 47.4 46.7 46.8 44.5 44 60 42.5 41.3 40 20 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 זמןהפריקהחברתנמלחיפה זמןהפריקהחברתנמלאשדוד ניתן לראות כי בכל סוגי המטענים עלו זמ ני ההמתנה ו השהייה של האוניות ואחוז הה יענות לביקושבעשרותאחוזים. זמניההמתנההגבוהיםביותרהיובזמניההמתנהבנמלאשדוד בפריקתאוניותצובר, בשיעורשל2031% ובפריקתאוניותמטעןכלליבשיעורשל1004% . החישובשל העיכובבנמליםנגזרהןמזמניההמתנהשעלוב שיעורים גבוהיםוהןמזמןהפריקה, המחושב כזמן השהייה בנמל פחות זמן ההמתנה, שאף הוא עלה ב שיעורים גבוהים. שני פרמטריםאלויחדעםמשתניםנוספיםמשקפיםאתהעלותשלהעיכוב, כגון השינויי ם בהובלה הימיםוביעילותהנמליםהמשפיעים עלגובהמיסיהיבוא. כמוכן,ישנ ןעלויותנוספותעקיפות כגוןפריקהשנמלחיפהועלותהשינועשל ה סחורהבאופ ן יבשתילכיוו ןדרוםהנובעמחוסרכדאיותכלכליתשלהיבואןלהמתיןלפרוקבנמלאשדוד,ועל כןהפריקהמתרחשתבנמלחיפהוהסחורהמועברתבאמצעותמשאיותדרו מה.בנוסףלעלות הישירהשלהשינוע,ישנהעלותנוספתשלזיהוםאוויר,עומסבכבישיםותאונותדרכים.36 עלותעקיפהנוספתהיאאחזקתהמלאיהעודףשל היבואנים,בעיקרבתבואה.כיו וןשישנם עומסים בנמלים והפריקה היא בקצב איטי, מחזיקים יבואנים רבים במלאי עודף כדי לספק ודאותבמשק.לאחזקתהמלאיהעודףישעלותשלהשכרתאוהקמתהמחסנים, ועלותהמימון לרכישתהמלאיהעודף. שם. 35 איתירון,יו"רהתאחדותיבואניהתבואות,שיחתטלפון,6 במרץ2023 . 36 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 15 עלותשלאונייתצוברגדולההיא כ- 20,000 דולר ליום,עלותאונייתצוברקטנההיא כ- 8,000 דולרליום.בשנת2022 זמןההמתנהשלאוניותהצוברבנמלחיפההיה כ- 57.6 שעות שהם2.4 ימים ובנמלאשדודכ- 313.2 שעות שהם13 ימים.לעלותזוישלהוסיףאת העליי ה בזמןהפריקה הממוצע מכ- 64.6 (בין השנים 2012 ל- 2017 ) לכ- 128.5 שעות בשנת 2022, על יה של כ- 64 שעות,קרי 2.7 ימים. 37 5.2 בחינתהחסמיםבנמליםהשונים בכדי לנצל וליהנות מהגידול העולמי, על נמלי ישראל להתחרות גם על המטענים בש יטעון במזרחהיםהתיכון.בכדילבצעזאתישצורךבפיתוחנמליישראלכשמדוברבעיקרבהשקעות בתשתיות. במידה והנמל ים לא יותאמו למתן שר ות לספנות בסטנדרטים בי ן-ל אומיים מתקדמים, צפויה להיפגע רמת השירות ללקוחות הנמלים. זאת מאחר שיהיה קושי לאניות מתקדמותבגודלןובטכנולוגיתהפעלתןלפקודאתנמליישראל.כפועליוצאהמדינהתשורת ע"יאניותקטנותובינוניותובעיקרבאופןשלהזנה,דברשיאריךמאודאתזמניההובלההימית ויעלהאתהעלויותלמשקוהתלותבנמלישטעוןאזוריים.עיקרהתחרותעםהמדינותהשכנות הינו על מטעני הש י טעון במכולות. מכולות הש יטעון מהווים בשנת 2021 כ- 3.4% מכמות המכולותהמשונעותבנמלחיפה)בנמלאשדודישנםמעטמכולותבש י טעון). 38 גםמספרהמשאיותהפורקות עשויותלהוותחסםבתהליךפריקתהסחורות,אולםלפיהערכת יו"ר התאחדות יבואני התבואות מדובר בעיכוב של שעות בעוד החסם העיקרי הוא בימי ההמתנהבפריקהובימיהפריקההרביםבנמל. בתרשים4 1 להלןמספרהמועסקיםבענף 39 הובלתמטעניםבשניםהאחרונות. תרשים4 1 :מספרהמועסקיםבענףהובלתמטעניםבשניםה אחרונ ות באלפים)(40 35 31.2 31.1 30.9 30.6 30.6 29.7 29.5 28.1 30 24.9 25 20 15 10 5 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 שם. 37 רשותהספנותוהנמלים, שנתוןסטטיסטיספנותונמלים-שנת 2021 , 17 באוגוסט2022 . 38 איתירון,יו"רהתאחדותיבואניהתבואות,שיחתטלפון,6 במרץ2023 . 39 הלמ"ס,סקרכוחאדם2020 ,לוח2.55 -מועסקים,לפיע נפיכלכלה נ בחרים(תת-נעפים שניםשונות,),8 באוקטובר2022 . 40 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 16 המועסקיםבענףהובלתמטעניםעוסקיםבעיקרבשינועמטעניםאלומנמליהיםוכןממרכזי אחסון וייצור לחנויות קמעונאיות. אפשר לראות כי בשנים האחרונות מספר המועסקים יציב יחסית, למרות הגידול הניכר בכלכלה וביצוא ויבוא של סחורות. בתרשים 15 להלן מספר המשאיותבעשורהאחרון. תרשים5 1:מספרהמשאיותבעשורהאחרון41 360,000 347,152 347,980 350,000 341,859 335,078 340,000 327,792 330,000 322,561 319,600 318,289 320,000 312,656 306,905 303,618 305,683 310,000 300,000 290,000 280,000 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 אפשר לראות כי בשנת 2021 היו כ- 305,683 משאיות, ירידה של כ- 11.9% בהשוואה לשנת 2010 .בתרשים16 להלןמספרהמשאיותבסוף2021 לפישנתהעלייהלכביש. תרשים6 1 : מספרמשאיותבסוףשנת2021 לפי שנתעלייהלכביש42 40% 36.3% 35% 30% 25% 18.9% 20% 13.2% 15% 7.8% 6.6% 10% 6.1% 5.8% 5.3% 5% 0% עד2003 2004-2012 2013-2016 2017 2018 2019 2020 2001 אפשרלראותכינכוןלסוף2021,כ- 32% ממצבתהמשאיותהיועלהכבישמשנת2017,וכ- 68% היועלהכבישלפנישנת2017 . הלמ"ס,שנתוןסטטיסטי2022 , לוח10 - 19 -כלירכבמנועיים,לפיסוגרכב, 22 באוגוסט2022 שניםשונות., 41 הלמ"ס,סקרכוחאדם2020 ,לוח2.55 -מועסקים,לפיע נפיכלכלה נ בחרים(תת-נעפים שניםשונות,),8 באוקטובר2022 . 42 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכות הכלכליות | 17 5.3 הערכת ההשלכותהכלכליותשלזמניההמתנה 5.3.1 השלכותעלהכלכלה לעומס בנמלי הים השלכות כלכליות משקיות משמעותיות. היצוא והיבוא נפגעים, התעשיות התלויותבתשומותמיובאותסובלותמעיכובים,וההשפעותע שויות להגיעלצריכההפרטית,רמת המחירים במשק ו לשוק ה תעסוקה. לפי הערכת מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, כל יום עיכוב עולה למפעילי האנייה כ- 20,000 דולר בממוצע, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים. חלק מחברות הספנות מבטלות את הגעתןלנמליםבארץופורקותאתהסחורהבארצותשכנות,ואחרותמטילותעלויותנוספותעל היבואניםוהיצואניםכתוצאהמההמתנההממושכת.לפיהערכתהאגף,מחיריהתובלההימית עוליםובמקריםמסוימיםאףמוכפלים.אלפי מכולותריקותממתינותלהעמסהבנמליםויוצרות מחסורמשמעותישמייקרגםהואאתעלויותההובלה,ואיחוריםבהגעהשלחומריגלםמעכבים אתשרשרתהייצורופוגעיםגםביצוא. מחקרשלהבנקהעולמיהשווהבין126 מדינותומצאכיבממוצע,כליוםשלעיכובבשליחת סחורה מקושר ליריד ה של אחוז בסך הסחר במדינה. במחקר אחר,אשר השווה בין העלות 43 ומשך הזמן בשילוח אווירי לבין משתנים אלה בשילוח ימי, מצאו החוקרים כי התארכות זמן המשלוחביום שקולהלתוספתעלותשלבין% 0.6 ל- % 2.3 מערךהמטען. 44 העיכוביםבסחורותבנמליםמשפיעיםבמספרערוציםעלהמשקהישראלי: יוקרהמחייה השיבושיםבנמליםעשוייםלהוביללעלייהברמתהמחיריםבמשקבשתידרכים:: בשנת 2022 יבוא מוצרים לצריכה ישירה היה כ- 25 מיליארד דולר (ראו לוח 2) , שיבושים בפריקתמוצריהצריכהמעליםבאופןישיראתהעלויותומשפיעיםעליוקרהמחייה. שיבושים בפריקת תשומות ומוצרי השקעה המיועדים לייצור מקומי בענפי המשק עשויים לה ובילל עלייה בעלויות שלהיצרנים המקומיים,ועל- כןמחירי התוצרת לשוק המקומי עשויים לעלותומשפיעיםעליוקרהמחייה.שווייבואתשומות ברוטו(ללאי הלומים) בשנת2022 היהכ- 60.4 מיליארדדול רושווייבואמוצריהשקעההיהכ- 16 מיליארדדולר. יצוא:השיבושיםבנמליםעשוייםלהוביללעלייהביצואהישראלי בשתידרכים: שיבושיםבטעינתסחורותליצואפוגעיםבתעשייתהיצואהישראליתהןבאופןישיר,והןבאופן עקיףבאמצעותירידהבמוניטיןהעסקי.למוניטיןשלהיצרניםהמקומייםוהיבואניםישהשפעה נוספתעלספקיםמחו"לשמחפשיםשווקיםיציביםלמסחר.כאמורבלוח2 ,שוויהיצואברוטו (ללאיהלומים) בשנת2022 היהכ- 72 מיליארדדולר. 43TheWorldBank,Djankov,S.,&Freund,C.,&Pham,C.2006."TradingonTime."WorldBankPolicyResearchWorking Paper3909. 44AmericanEconomicAssociation,HummelsDavidL.,andSchaurGorge.2013."Timeasatradebarrier"TheAmerican EconomicReview103 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 18 בשנת 2022 כ- 75.3% מהיבוא לישראל ה יה תשומות ומוצרי השקעה, המשמשים בחלקם לייצור מקומי לשם יצוא. שיבושים בפריקת תשומות ומוצרי השקעה עשויים לפגוע בתפוקות ובפריוןו בכושרהתחר ותיותשלהיצוא,לרבותיצוא שירותים(בעיקרהייטק). תעסוקה:השיבושיםבטעינתובפריקתסחורותעשוייםלהשפיעכא מ ורעלהפעילותהכלכלית, הןבצריכההמקומית,בייצורהמקומיהמיועדלשוקהמקומיוהןבייצורהמקומיהמיועדליצוא, ועלכןלהשפיעגםעלשוקהתעסוקה,בעיקרברמתפריוןעבודהושכרנמוכיםיחסית. 5.3.2 השלכות כלכליותשליבואגרעינים יבואגרעינים לישראל נעשה לש לוש מטרות עיקריות – יבואחיטת מאכל ל טחינת קמח,יבוא גרעיניםלשםהכנתתערובות מזוןלבעליחיים בעיקרבמשקהחלב,ביציםועופות)( ויבואפולים לשםיצורשמן. בתרשים17 להלןיבואגרעיניםלפיסוגבשנים2012 עד2022 . תרשים7 1 :יבואגרעיניםלפיסוגבשנים2012 עד2022 באלפיטון)(45 12,000 6,000 5,466 332 10,000 5,000 4,608 9,550.9 941 420 7,910.5 8,000 4,000 862 6,000 3,000 4,193 4,000 2,000 3,326 2,000 1,000 0 - 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 בעליחיים חיטהלמאכל פולים אוכלוסייה(באלפים,צירימני) סךהכול אפשרלראותכיבשנת2022 יבוא גרעיניםהיהכ- 5.5 מיליוןטון,גידולשל18.6% בהשוואה לשנת2012 .בתקופהזו האוכלוסיי הגדלהבשיעורשלכ- 20.7% .מתוךיבואהגרעיניםבשנת 2022 ,יבוא גרעיניםלבע ל יחייםהיהכ- 4,193 אלףטון,יבואחיטהלמאכלהיהכ- 942 אלףטון ויבואפוליםהיהכ- 332 אלףטון. רובהגרעיניםלשימושמקומימיובאיםממדינותאחרות,ולכןקיימתחשיבותלשינועימיולפריקה יעילהשכןעלויותהיבואמשפיעותעלמחיריקמח,תשומותלבעליחייםושמנים.הפריקהנעשות בשתידרכים:פריקהלממגורהאופריקהישירהלמשאיות.כ- 20% מיבואהגרעינים(תבואות קמחיות) לא ניתןלפרוקלממגורהאלאבפריקהישירהבאמצעותחופןומשפך.כיוםהפריקה נעשיתבממגורתדגוןבחיפה(קייםסכסוךעבודהבשניםהאחרונות),ובממגורתומסועבנמל אשדוד. שיבושיםבזמניהמתנהשלהאוניות,בחוסריעילותבפריקתהגרעיניםוברגולציהבנושא יבואגרעינים:מצגתשלאיגודיבואניהגרעיניםלוועדתהכלכלה,9 במרץ2023 אוכלוסייה:הלמ"ס,.ירחוןסטטיסטיפברואר2023,לוח 45 ב-1-אוכלוסייה, 14 בפברואר2023 . הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 19 הגנתהסביבה עשויים לה שפיע על עלותהגרעיניםועל מחירי הקמח לייצור לחםוהתערובות למזוןלבעליחייםולבואלידיביטויבעליתמחיריחלב,ביציםועופות. נכון לשנת 2023 , משקל תשומת תערובות מזון מהווה 28.3% מסך עלות התשומות בענף החקלאות,ה משקלה גבוהביותרמביןהתשומות,בהשוואהל- 24.2% בשנת 2000 ,עלייהשל 4.1 נקודותאחוז.משקלזהרלוונטילתתענףבעליחייםולאלגידוליםחקלאיים,ועלכןבפועל גבוהיותר. תרשים18 להלן מציג את השינוי במדד מחיר עופות לצרכן, מדד מחירי תשומות בבעליחייםומדדמחיריתערובותלעופותבתקופהינואר2020 עדינואר2023 . תרשים8 1:מחירעופותלצרכן,מדדמחיריתשומותבבעליחייםומדדמחיריתערובותלעופות46 160 154.9 150 140 126.7 130 115.6 120 110 100 90 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2020 2021 2022 2023 מדדמחיריעופות תשומותבבעליחיים תערובותלעופות אפשרלראותכימדדבתקופהינואר2000 עדינואר2023 מדדמחיריעופותלצרכןעלהבכ- 15.6%, מדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה בכ- 26.7% ומדד תערובות לעופות המהווה תשומה מרכזית בגידול עופות עלה בכ- 54.9% . העלייה במדד תערובות לעופות החלה בפברואר2022 , עם תחילת המלחמהביןרוסיה לאוקראינהאשרגרמה לשיבושיםבאספקה העולמיתשלתערובותלבעליחיים. לפיהערכותאיגודיבואניהתבואות,עלותחוסרהיעילותבנמליםבשנת2020 היתהכ- 36 ש"ח לטוןתבואה,אוכ- 200 מיליוןש"חעבורכללהענף. עלותזומביאהבחשבוןאתעלויותההמתנה בנמלים,הובלתסחורהעודפתעקבפריקהבנמלרחוקמהיעדודמיאחסנהעודפת.ב- 2021 חלה עלייה בזמני ההמתנה ובאחסנה העודפת הנדרשת למשווקי התבואה על מנת לשמר רציפות תפקודית מול לקוחותיהם. כמו כן, ייתכן שמשווקי המזוןיעברו למרכיביםיקריםיותר בשלשיקוליזמינותואחסנה. בשנים האחרונות נערכה השקעה בהקמת ממגורה ומסוע בנמל אשדוד, אשר הגד ילה את אפשרותהפריקה,בנוסף,נמלמספנות ישראלהכריזעלהשקעהמתוכננתבהקמתממגורה בחיפהאשרעשויהלהגדילאהיצעהפריקה ולהוביללשיפורניכרבזמניהמתנה. הלמ"ס,מאגר ה מחירים מדדתשומותבחקלאות,כניסה:,16 בפברואר2023 . 46 הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאורזמןההמתנהבנמליהיםוניתוחההשלכותהכלכליות | 20 6 . ניתוחתחרותי עד למחצית שנות ה- 2000 היו בישראל שלושה נמלי ים בבעלות ובניהול של הממשלה. ברפורמותמאזהוקמונמלייםחדשיםוהופרטונמלים ממשלתיי ם.כיוםפועליםכאמורששה נמלייםבמודל"בעלבית"– שלושהפרטייםבחיפה,נמלממשלתיונמלפרטיבאשדודונמל פרטיבאילת. שינויים אלו מאפשר יםדינמיקהתחרותית בעיקרבחיפהובאשדוד,,ועשוי ים להביאלהתייעלות בטעינהופריקהשלסחורותתוךקיצורזמניהמתנה.פעילותנמלמספנותישראלביבואמלט מלמדתעל החשיבותהמכרעתשל התחרותב ענף–מאזתחילתהפעילותע להיבואמל ט באופן ניכר, מחיר המלט בישראל ( מרכיב חשוב במדדתשומות ה ב נייה)ירדונתח השוק של חברת נשר,שהיית המונופולבמש ךשניםרבות,ירדמתחתל- 50% והחברהכבראינה מונופו ל בנוסף,. מתן הסמכה במהלך 2022 לנמל המפרץ בחיפה ולנמל הדרום באשדוד לפרוק מטען כללי בחלקמהרציפיםהוביללקיצורחדבזמניהמתנהשלאוניות. עםזאת,עדייןקיימיםחסמיתחרות: מגבלת נתח שוק של 5% על נמל מספנות ישראל. בעבר החברה הגישה עתירה לבג"ץ  להסרת המגבלה, והוחלט בהסכמה כי שרי התחבורה והאוצר יקבלו החלטה בנושא הסרתהמגבלהעדאפריל 2022 .אולםעדכהלאהתקבלההחלטה,והמגבלהמהווה חסםתחרותיבשוק. הגבלתההסמכהשלנמליהמפרץוהדרוםלעשותשימושבחלקמהרציפיםלתקופהקצובה  שלשנתייםמהווהמרכיבשלאיודאותבהשקעותלהקמתמתקניפריקה,ועלכןמהווהחסם תחרותיבשוק.הארכתהתקופהעשויהליצורודאותולחזקאתהתחרותבענף. מרכיביםנוספיםהגורמיםלעיכוביםבזמניפריקהבנמליהיםולגידולבעלויותהיבואהינם: לעיתים קיים חוסר במשאיות זמינות להובלת הסחורות ליעדיהם. הובלת מטענים ביבשה  מהווה נושא חיוני לכלכלות במדינות רבות, בעיקר בישראל בה תנועת רכבות משא דלה יחסיתואיןכללשינועבספינותבנהרות(כמובאירופה).חיבורנמליהיםהחדשיםלתשתית רכבותוכבישים,ועידודענףהמשאיותבדרכיםשונות(כמומגבלהעלשעותעובדה)עשויה להקלעלהמצב. נציגיהיבואניםהעלונושאנוסףהמעלהאתעלויותהיבוא.עלהיבואמוטליםמע"מומכסים  לפיערףהיבואכוללעלויותשינועוביטוח(CIF ),ולאערךהיבואעצמו(FOB ),והדברגורם לעלייהבעלויותהיבואלישראל,בעיקרבתקופותבהןמחיריהשינועהימיעולותבאופןחד (כמובמהלךשנת2022 בגיןמלחמתרוסיה- אוקראינה.) הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע www.knesset.gov.il/mmm