פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 718 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מבצע "עם כלביא"), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר טלי גוטליב מוזמנים: ליאת לנדאו – רפרנטית, משרד המשפטים אליהו דיין – סוכנות לעסקים ובנוניים, משרד הכלכלה והתעשייה חן פליישר – מחלקה משפטית, בנק ישראל ייעוץ משפטי: ניצן רוזנברג מנהלת הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טיוטת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מבצע "עם כלביא"), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת טיוטת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מבצע "עם כלביא"), התשפ"ה-2025. קיבלנו את הפנייה. היה לנו דיון דומה בעבר במצב חירום. דיברנו על זה שבדרך כלל דברים כאלה לא טוב לעשות מראש אלא רק בדיעבד אחרי שמבררים ורואים את הנתונים. אני מבין שהבחור שאמור להביא לנו את הנתונים המדויקים תקוע בכניסה ויגיע עוד כמה דקות. נדבר על העיקרון. מי מציג מטעם הממשלה את העיקרון? << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> אציג. בתמצית, מהות התקנות לקבוע סייגים לחוק צ'קים ללא כיסוי בשל הקשיים התזרימיים למשקי בית ולעסקים רבים לאורך תקופת מבצע עם כלביא, אשר יצרה להם קושי בפירעון שיקים כמתוכנן. במסגרת הדברים, חוק מ'קים ללא כיסוי נועד להבטיח את אמינותו של הצ'ק כאמצעי תשלום ולהרתיע את מושכי הצ'קים ממשיכת צ'קים ללא כיסוי. לכן נקבע בחוק מנגנון שתתבצע הגבלת חשבונות בנק של לקוחות ביחס לשימוש בצ'קים, על בסיס סירוב מניין מסוים של צ'קים בחשבונו של הלקוח, בתוך תקופת זמן מסוימת, וכן נקבעו הסדרים לעניין הגבלה מיוחדת החלה על כלל החשבונות של אותו לקוח ופרסום המידע לציבור. סעיף 21 לחוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע סייגים לתחולת החוק, ואנחנו מציעים לאור הנסיבות החריגות שהתקיימו בתקופת מבצע עם כלביא, בהתאם להמלצת בנק ישראל, שיוכלו להציג בהמשך את הנתונים, לקבוע סייגים לתחולת החוק כך שצ'קים שסורבו מסיבת אין כיסוי מספיק בתקופה של מבצע עם כלביא ייגרעו ממניין הצ'קים הנספרים לצורך הטלת הגבלה על חשבון הלקוח. זאת אנו מציעים לתקופה קצובה ומוגבלת בזמן, לאור הצורך לאזן בין הרצון להגן מצד אחד על מושכי הצ'קים, שהמצב הייחודי השפיע עליהם והקשה עליהם לנהל את עסקיהם, לבין הצורך להגן על הספקים והעסקים, מוטבי הצ'קים, וכן להבטיח את אמון הציבור בצ'ק. כפי שציינת, התקנו תקנות דומות גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל, גם בקורונה ובתקופות חירום נוספות, ואנו חושבים שיש מקום עכשיו לעשות זאת שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכמה זמן? << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> 12 ימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קיבלנו פנייה ממשרד עו"ד גיגי, שמדבר על – יש שמירת דינים או יש פה הסדר ממצה. אתם מכירים תלונה מהסוג הזה? אתם מכירים מציאות שבנקים מקטינים ראש? כי להבנתי התקנה גורפת בלי בדיקה פרטנית אבל לא שולל את הבדיקה הפרטנית של משרת המילואים לצורך העניין. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> ראינו את הפנייה שהתקבלה. אחרי שהתייעצנו עם משרד המשפטים אנו סבורים שהתקנות לא גורעות כמובן מהאפשרות להגיש ערעור לפי סעיף 10 לחוק צ'קים ללא כיסוי, שזו המסגרת שעליה מדובר. הן פשוט יחולו בתקופות אחרות, ההסדרים השונים. ההסדר הזה יחול באותם 12 ימים וזה אוטומטי, ואם יש ימים אחרים, ויש נסיבות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה האם בסופו של דבר זה יהיה הסדר מצטבר. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אין על אותם ימים טעם לפנות לבית המשפט על צ'קים שסורבו או על הגבלות שהוטלו באותו מועד כי התקנות מטפלות בזה באופן גורף שלא יבואו במניין. אין צורך ללכת לבית המשפט. יכול להיות שאם יש אנשים על ימים אחרים שהם רשאים לפנות לפי סעיף 10 עם התנאים של סעיף 10. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתם מכירים טענות שבנקים מעלים את הטענה הזו, שמאחר שיש האפשרות לקבוע סייגים, אזי כאשר אין סייגים אין אפשרות להשתמש בסעיף 10? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> לא מכירה את הטענה, ומשערת שהיא נטענת טיפה אחרת, אם צריכה לשער – לא מכירה אותה. אבל זו לא אותה תקופה. פה יש תקופה שיש בה הסדר אוטומטי שאנשים לא צריכים ללכת לבתי המשפט, וביתר בזמן יש אותו סעיף 10 עם התנאים שלו שאנשים יכולים לפנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוגשה תלונה בנושא הזה - איך הסתיים הסיפור? אתה מכיר את הפנייה הזו? << אורח >> אליהו דיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא איך זה נפתר בסופו של דבר. אתם לא מכירים תלונות שהתקבלו על זה במפקח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שמה שאמרנו עכשיו לפרוטוקול יכול לסייע לעו"ד שפנה. אני לא חושבת שההצעה שלו להכניס את זה לתקנות נדרשת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך סעיף שמירת דינים כי מובן מאליו. << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> וממילא תקנות לא גורעות מתוקפו של חוק. כשיש לבית משפט סמכות מכוח החוק להפעיל- << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שפקיד הקטין ראש אבל זה לא הופך את זה לאירוע שמצריך תיקון חקיקה. מה שלום איש הנתונים שלנו? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> יכולה לומר בכלליות איזה נתונים ראינו. כשיש אירועים כאלה חריגים, אנו מבקשים דיווחים מיוחדים מהמערכת הבנקאית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צ'קים חוזרים? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> יותר מזה. אנו בדרך כלל מקבלים נתונים בשגרה, אבל לא מקבלים אותם בטווחים קצרים. מקבלים על תקופות. במקרים מיוחדים כאלה, אנו מבקשים דיווח מהיר ומפורט יותר מבחינת התקופה. פה מה שהנתונים הראו על התקופה שביקשנו מידע שהיו עליות של סדר גודל של 30% של צ'קים שסורבו בשל היעדר כיסוי ביחס לשגרה באותו שבוע ראשון של המבצע, ו-36% עלייה בצ'קים שחזרו מסיבת ביטול, שזה גם מאוד מאפיין מצוקה תזרימית של אנשים. גם ראינו ירידה משמעותית בכמות הצ'קים שנסלקו, שאנשים רצו לפרוע אותם, ולקראת סוף יוני גם ראינו עלייה בשיעור ההגבלות הרגילות כתוצאה מאותם צ'קים כי יש פער בין זה שהצ'קים חזרו להגבלה. כל הנתונים האלה העידו מבחינתנו- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזה ממוקד ב-12 ימים כי אדם לא בא לעבודה 12 יום – ההשלכות הן לא רק על אותם 12 יום. לפעמים זה 3, 4 ימים אחר כך. לפעמים זה מישהו שנפגע מזה שנפל לו טיל על הבית, ועד שהוא מצא את המזומן שהיה- - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה לא עוד טיפה יותר מ-12 יום? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אין לנו נתונים על התקופה שמייד אחרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> התיקון הוא מבורך אבל הקציבה של 12 יום – אני שואלת את היו"ר - אפשר טיפה להרחיב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש כמה עשרות אלפים, גם משפחות וגם עסקים שלצורך העניין, אפילו – מסתכל על תביעות מס רכוש. היו צריכים לצאת מהמשרד כי היה צריך לשפץ את החלון. עסק בל אביב, הכי פשוט שיש. יש לו בתוך המשרד את הצ'קים שצריך להפקיד כדי שהם לא יחזרו. אני עו"ד. מה אני מבין - צ'קים של לקוחות שמועד הפירעון שלהם צריך להיות עוד חודש, ואני צריך להפקיד וזה מה שעשה לי את התזרים והייתי שבוע מפונה. לא הרבה. אני בפגיעה קטנה בבניין. זה חזר לא ב-12 יום אלא חזר שבוע אחר כך. למה לצמצם את זה רק לאותם 12 יום? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני יכולה לומר רק על הנתונים. נתונים ברמה אחר כך אין לנו ברמה מפורטת כמו שיש לנו על אותם ימי מלחמה. מה שכן, ליאת דיברה על זה בפתיח שאנו מאוד משתדלים לאזן בין הרצון לסייע לאותם לקוחות שיש להם קושי תזרימי לבין אותם לקוחות מוטבים שחזר להם צ'ק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נכון כי- - << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> נתנו פה, ההמלצה שלנו הייתה לעשות גריעה מאוד רחבה על כל המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ברור לי. ואם היו נתונים מדויקים מפולחים לפי ימים יכולתי לומר: הינה גרף. את אומרת שגם האדם עם הנתונים לא יודע לומר לי מה קורה בשבוע שאחרי ה-12. אומנם סביב התקנות האלה היה למה זה בא מהר מדי – היה סבב ראשון שזה בא במסלול מזורז והלך למסלול האיטי. גם עם המסלול האיטי וגם עם המזורז גם בפעמים הקודמות הייתה לנו טיפה יותר פרספקטיבה כי אמרנו: הסתכלנו ברזולוציות של ימים ושבועות. פה בהיעדר הנתונים אין לי ברירה אלא לעבוד לפי ההיגיון וההיגיון שלי אומר: תעשו תקופה של 20 יום לצורך העניין, מתחילת המלחמה. לא לעשות רטרו. הרי זה לא כמו מצב שהייתה התחממות בגבול הצפון שאדם יכל להרוויח יום, יומיים קודם. הרי לפני שהייתה את התקיפה ביום חמישי איש לא ידע שהתקיפה הולכת לקרות. אף אחד לא יכל היה להיערך לזה או לתחמן את המערכת אבל תקופה של 20 יום שתחילתה ביום עם כלביא. אני חושב שזה איזון נכון יותר מאשר 12 יום שהם מדוקדקים. כי אדם שחזר לו צ'ק, זה לא מיטיב את מצבו או מרע את מצבו. הוא לא קיבל את הכסף. יקבל את הכסף יותר מאוחר לא או יקבל אותו ויגיש אותו בהוצאה לפועל אבל האדם שנפל עליו הטיל האחרון של המלחמה – תיקנתם לכל המדינה אבל אדם שלא ישן בלילה, ובגלל זה שכח – לא מי שנפל לו טיל - או שסניף הבנק היה סגור ובדיוק אחר כך היה לו אירוע רפואי וחתונה - תנו עוד 7, 8 ימים. אפשר לעשות 19 יום, אם רוצים שבוע מדוקדק, או 20 יום כדי שייצא עגול, נעשה 20 יום וזה יוצא עד סוף שבוע. תבדקו בלוח. שבוע נוסף אקסטרה. המלחמה נגמרה ביום רביעי או חמישי. לא אותה שבת אלא שבת שלאחר מכן. זה בערך 20 יום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם אנחנו כבר מתקנים ואם כבר מתחשבים בכל הנתונים הוגן – לעשות משהו כל כך צפוף, זה כאילו אנחנו עושים וי, ונראה לי כמחוקק, זה הרעיון. 19 יום זה גם בסדר. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> חשוב לי לומר לפרוטוקול, אני לא מתנגדת. לכן ההחלטה בנושאים האלה נתונה לשר המשפטים וליו"ר הוועדה אבל אחד הדברים שכן מטרידים אותנו כבנק ישראל כי חשוב לנו לשמר את עמידות הצ'ק – היא לא ליצור רושם- - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> העמדה כל כך ברורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעשה עד סוף החודש, 30 יוני. זה יוצא עוד שישה ימים. מעדיף סוף חודש. עד 30.6 כי זה תאריך שנעוץ. זה יוצא יום שני. זה תחילת חודש. זה זמן שאתה אמור להתאפס. זה בדיוק שבוע אחרי המלחמה בדיוק. 6 ימים ולא 7 ימים. זה יותר נקי מערכתית. נגמרה המלחמה ביום שני, שלישי עשיתי עד סוף השבוע פלוס ראשון, שני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר. אפשר לקבל את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבל לבזבז את הזמן על הנתונים. אנו מבקשים לאשר את זה בשינוי, שהוא יהיה עד 30.6 כולל. כמובן צריך אישור השרים אבל מבחינתנו זה יהיה האישור בשינויים. << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> ההסכמה של שר האוצר היא התייחסה לנוסח שהובא בפני הוועדה. נצטרך לוודא הכול מבחינה פנימית אבל על פניו נראה שזה אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש נוסח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן, רק התקנות כוללות את הסיוג הראשי שלא סופרים את מניין הצ'קים, שהם בעצם חזרו בתקופה שבה מדובר. אבל יש פה עוד שלושה סעיפים. תוכלי בקצרה להסביר כל אחד מהם איזו הגבלה מסייג ואז נקריא. << דובר_המשך >> ליאת לנדאו: << דובר_המשך >> לצד הגריעה של ההגבלות, גם יש בחוק מנגנון של התרעות כשמישהו מגיע לספירה של חמישה צ'קים מקבל התרעה ולכן אמרנו שאם כבר מבטלים את הגריעה, גם אין צורך לתת התרעה, וגם כשמצרפים אדם חדש לאותו חשבון, יש להודיע לו על מספר הצ'קים המסורבים באותו חשבון וגם זה צריך להיגרע כדי שישקף את התמונה האמיתית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נכון, והדבר האחרון הוא שגם כשיש הגבלה שכבר הוטלה על חשבון או שלקוח נחשב לקוח מוגבל בגלל צ'ק שחזר באותה תקופה, היא בטלה רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> ליאת לנדאו: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני תוהה לעצמי, האם יש מה לעשות. יכול להיות שזה ברמת הבקשה הפרטנית או בית משפט. כשיש הנגררת – כלומר הפכו לי את החשבון המוגבל, כתוצאה מזה נהיו עוד, כי כשיש חשבון מוגבל, ממילא זה עלול לייצא סירובים נוספים. השאלה איך נספור אותם, אלה שקרו אחרי ההגבלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אם יש הגבלה, הצ'קים הבאים שחוזרים לא נספרים, אבל אם יורידו את ההגבלה, יספרו אותם מחדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל על זה יש מנגנון של בית משפט או שיקול דעת? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> של בית משפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשביל המקרים הבודדים האלה אין מה לעשות, אי אפשר לתקן את כל העולם. תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ה -2025. בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: סורב שיק בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ועד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) (להלן - התקופה) – זה השינוי שעשינו - ייגרע אותו שיק ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק. 2. (א) הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק שהתמלא בה התנאי לפי תקנות אלה – בטלה. (ב) על ביטול הגבלה לפי תקנה זו ידווח הבנק לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ביטול ההגבלה. 3. נגרע שיק לפי תקנה 1, לא יימנה השיק במספר השיקים הנזכרים בסעיף 3א1(ב)(1) לחוק. 4. נגרע שיק לפי תקנה 1, לא יימנה השיק במספר השיקים הנזכרים בסעיף 2(א1) לחוק. תודה רבה. מי בעד התיקון בשינוים – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אושר פה אחד. תודה רבה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:55. << סיום >>