חומר רקע
חיזוקשיתופיהפעולההבינלאומייםבתחומי
המדעומשיכתחוקריםלאקדמיהולתעשייה
דוחמעקב
י ו נ י 5 2 0 2
אודותהמרכזלהעצמתהאזרח
המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל בתחומי הממשל, ועוסק באפקטיביות
המגזר הציבורי ויכולות הביצוע של הרשות המבצעת. המרכז מתמקד בתהליכי יישום מדיניות,
ובהיבטיםשוניםהקשוריםלתפקודהממשלויכולתולממשולהובילשינוייםלטובתהציבור.במסגרת
זו, מפעיל המרכז את מיזם ״המוניטור״, הכולל מעקב וניטור אזרחי אחר יישום החלטות ממשלה
וחוקי כנסת והנגשתם לציבור.
״המוניטור״ מסייע בהבנת תהליכי ממשל ויישום מדיניות באמצעות יצירת תשתית ידע רחבה,
אמפיריתואינטגרטיביתשלתהליכייישוםההחלטות.מטרת״המוניטור״היאלקדםאתטיובעבודת
הממשלבישראלולהגביראתההיכרותוהמעורבותהאזרחיתבתחומיהעשייהשלהמגזרהציבורי.
עריכה גרפית: מיכל סמו־קובץ | המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב
דוחמעקב
י ו נ י 5202
חיזוקשיתופיהפעולההבינלאומייםבתחומיהמדע
ומשיכתחוקריםלאקדמיהולתעשייה
על בסיס החלטת ממשלה 1819 יוני,, 2024
דו״ח המעקב נכתב במסגרת פרויקט ״המוניטור״ של המרכז להעצמת האזרח
המבצע ניטור ומעקב אחר יישום מדיניות הממשלה
הדוח נכתב ע״י נועה חיימוב, תחקירנית בפרויקט המוניטור בהנחיית מיכל בן משה,
סמנכ"לית מדיניות וממשל, המרכז להעצמת האזרח
תוכןהעניינים
3 תקציר
5 טבלה מסכמת — החלטת ממשלה 1819
6 רקע
9 פירוט מרכיבי החלטה 1819— סטטוס יישום
11 חסמים ומאפשרים
12 סיכום, תובנות ומסקנות
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 3
תקציר
דו"ח זה עוקב אחר יישום החלטת ממשלה 1819 אשר
שהממשלהעושהכדילטפלבבעיהבכךשהתקבלההחלטה
קיבלה תוקף ביום 6.6.2024 ועוסקת בחיזוק שיתופי
אחת מצומצמת מאוד וחוסר שיתוף פעולה בין משרדי
הפעולה הבין־לאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים
הממשלה. מנגד, ניכר מאפשר אחד של מבנה סעיפים
לאקדמיהולתעשייה.עלאףשמדוברבהחלטה"טרייה"
מסודר וחלוקת עבודה ברורה, כאשר כל סעיף מלווה
יחסית,הוחלטלבדוקאותהבמסגרת"המוניטור"מפאת
בהטלת אחריות חד־משמעית על גורם ביצוע ספציפי.
דחיפותה בימים אלה על רקע התגברות חרמות בין־
בהקשרעבודתמשרדהחדשנותורשותהחדשנות,נראה
לאומיים כלליים וחרמות אקדמיים בפרט כלפי מוסדות
כי לאחר קבלת ההחלטה מדינת ישראל אכן מתקדמת
ישראליים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", שהציפו
בשיתופיהפעולהשלהמולמדינותהעולםבתחומיהמדע:
את הצורך בחיזוק הקשרים הן המדעיים הן הגלובליים
נחתםמזכרהבנותלשת"פבחדשנותובמדעעםפרגוואי,
של ישראל, ואת הצורך בשמירה על מעמדה של ישראל
כמעצמה של חדשנות מדעית וטכנולוגית.
המענהאותוקידםמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה
החלטתממשלה1819,מיום6.6.2024
באלידיביטויבקידוםהחלטתהממשלהלחיזוקשיתופי
הפעולהביןמדינתישראלליתרמדינותהעולםבתחומי
שםההחלטה: חיזוקשיתופיהפעולההבינלאומיים
המדעומשיכתחוקריםמרחביהעולםלאקדמיההישראלית.
בתחומיהמדעומשיכתחוקריםלאקדמיהולתעשייה.
מטרות העל של ההחלטה הינן הצורך המיידי בחיזוק
היכולות המדעיות בישראל ככלל וחיזוק קשרי המדע
מטרהבמילים״רגילות״: חיזוקשיתופיהפעולהבין
הבינלאומיים בישראל בפרט, בכדי להבטיח את המשך
מדינתישראלליתרמדינותהעולםבתחומיהמדע
המצוינותהמדעיתשלישראללטובתשגשוגהוביטחונה.
ומשיכתחוקריםמרחביהעולםלאקדמיההישראלית.
בבסיסההחלטהעומדיםשלושהסעיפיםממוקדים:מימון
מחקריםדו־לאומיים,חיזוקקשריהמדעעםאוניברסיטאות
הסבר: ההחלטההתקבלהנוכחהתגברותחרמות
ברחבי העולם, וקידום תכניות לקליטת חוקרים בכירים
בינלאומייםואקדמייםכלפימוסדותישראלייםבעקבות
מחו"ל. גופי הממשל המרכזיים האחראיים על ביצוע
מלחמת"חרבותברזל".מצבזההדגישאתהצורך
הסעיפים הנ"ל הינם כאמור משרד החדשנות, המדע
בחיזוקקשריםמדעייםוגלובלייםובהבטחתמעמדהשל
והטכנולוגיה , משרד העלייה והקליטה, המל"ג ורשות
החדשנות. יישום ההחלטה מצריך תיאום בין־משרדי,
ישראלכמעצמתמדעוחדשנות.
תקצובייעודי,קיוםקולקוראוהוצאהלפועלשלמיזמים,
כנסים ומסלולי קליטה לחוקרים.
גורםאחראי: משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה
וגורמיםנוספים.
על פי ממצאי דו"ח המוניטור:, 33% מהסעיפים יושמו
באופן חלקי ו66% מהסעיפים הנם "בביצוע". כלומר —
אף אחד מהסעיפים עוד לא בוצע במלואו. אמנם מדובר
בהחלטה חדשה יחסית, אולם ממוקדת למדי המכילה
כ3סעיפיםבלבד.ישלצייןכיעלאףקצבהביצוע,ניתן
להבחיןבעבודהמאומצתהחותרתלביצועמלאשלכלל
הסעיפיםוכוללתהשקעהשלכ־34מיליוןש"חבמענקי
33%יושםחלקית
מחקר בינלאומיים, שיתופי פעולה עם שבעה מוסדות
66%בביצוע
אקדמייםבמסגרתקולקוראלמאבקבחרםהמדעיותחילת
היערכות לקליטת חוקרים בכירים מתכניות "בראשית"
ו"אור" בהיקף כולל של מעל 600 מיליון ש"ח.
הדו"ח מצביע על שני חסמי ביצוע מרכזיים שעלו כבר
בשלבזה:מדיניותצבועהשמראותאתהמאמציםהמעטים
4 דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה
במסגרתונקבעביןהיתרכייושקמנגנוןלתמיכהבמחקרים
מומלץלבחוןאתהאפשרותלהרחיבאתההחלטהבאופן
משותפים בין חוקרים משתי המדינות; הושקו 15 מיזמי
שיביאביןהיתרלאופניתמיכהנוספיםבמוסדותאקדמיים
מחקר חדשים בתחומי הבינה המלאכותית והקוואנטום
בישראל שנפגעו מהחרמות. שהרי, ההחלטה ממוקדת
מול גרמניה, בהשקעה כוללת של כ־20 מיליון אירו.
למדייומכילהכ3סעיפיםבלבד,בעודוהבעיהעמהנועדה
ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית הראשונה לבינה
ההחלטהלהתמודד,הנהמשמעותיתורחבתהיקףבאופן
מלאכותיתבהובלתמועצתאירופה,הושקהתכניתמחקר
שרקהולךומתעצם.לראייה,בדיוןועדתהמדעוהטכנולוגיה
דו־לאומיתביןישראלובריטניהלפיתוחמחקריםמשותפים
שנערך לאחרונה בכנסת, עלה כי אוניברסיטאות שונות
וטכנולוגיותפורצותדרךבתחומיטכנולוגיותקוונטיות,
ברחבי העולם עדיין מחרימות וקוטעות שיתופי פעולה,
בינה מלאכותית, פיתוח תרופות פודטק, חלבון חלופי,
מתגבשות קבוצות מחקר המדירות חוקרים ישראלים
והלכה למעשה מתקיים "בידוד אקדמי1."
אריזות מזון חכמות ועוד.
ועדת המדע והטכנולוגיה, "השלכות והשפעות החרמות
1
האקדמיים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל."
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 5
טבלה מסכמת — החלטת ממשלה 1819 יושםחלקית
לאיושם
יושם
מס'
סעיף
מרכיבההחלטה
משרדאחראי מהקורהעםזה?
סטטוס
להורות לשרת החדשנות, המדע
משרד
בשנת 2024 מומנו 73 מענקים
והטכנולוגיה להקצות 40 מלש"ח
החדשנות, המדע
למחקרים בתקציב כולל של:
מתקציב משרדה בשנת 2024
והטכנולוגיה
34,330,467 ש"ח
עבור קידום מחקרים שיבוצעו
הוקצו כספים לחיזוק קשרי
בשיתוף המדינה ומדינות
המדע של האוניברסיטאות
נוספות.
ברחבי העולם ובישראל. נחתמו
בנוסף, להורות לשרת
התקשרויותלמיזמיםמשותפים
החדשנות, המדע והטכנולוגיה
עם 7מוסדות בתקציב כולל
להקצות מתקציב משרדה
של כ־4.5 מיליון ₪
בשנות 2024 ו2025 10 מליון
₪ לחיזוק שיתופי פעולה
בינלאומיים בתחום המדע מול
אוניברסיטאות ברחבי העולם
.2
בחינת תכנית לקליטת חוקרים
משרד
ישנן 2תכניות העומדות
בכירים מחו"ל בתחילת דרכם
החדשנות, המדע
על הפרק, השואפות יחדיו
(לאחר פוסט דוקטורט) על
והטכנולוגיה
להקצות כ־614 מלש"ח לצורך
ידי המל"ג/ ות"ת , בסיוע
משרד העלייה
קליטת חוקרים מחו"ל
משרד הקליטה והעלייה. לשם
והקליטה
כך, יוקצו לות"ת בשנת 2025
בביצוע
32.6מליון ש"ח ויוקצו למשרד
העלייה והקליטה בשנת 2025
3.5מלש"ח — סכומים אלה
הם חלק מתכנית תלת שנתית
קיימת בין 2027–2025
.3
רשות החדשנות תבחן את
רשות החדשנות נחתמו 6שיתופי פעולה בין
האפשרויות שברשותה כדי
לאומיים ב2024, מחקר נוסף
לקדם את החלטת הממשלה
ב2025 ו2מחקרים נוספים
בביצוע
בנוגע לשיתוף פעולה במדע
אמורים להיחתם
וטכנולוגיה
6 דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה
רקע
מדינתישראלידועהבהיותהמעצמתחדשנותטכנולוגית
ומטילים חרמות על ישראל. התנהלות האוניברסיטאות
ומדעית, בין השאר בזכות זאת שהיא מחזקת באופן
הביאהאתהקונגרסהאמריקנילקייםשימוענגדמנהלות
מתמידאתתשתיתההמחקרית.למדינתישראלמערכות
האוניברסיטאותהיוקרתיותביותרברחביארצותהברית:
מתקדמות בבריאות, ביטחון, חינוך, הייטק ועוד. חרף
הרווארד, פנסילבניה ו־MIT, בו טענו להגנתן בין היתר
גודלה, ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח פתרונות
כי "המוסדות מחויבים לחופש ביטוי אפילו של דעות
לאתגרים גלובליים, וחברות הטכנולוגיה הישראליות
גזעניותומעוררותשנאה5."נפסק,כיאוניברסיטאותאלו
מציגותיכולותיוצאותדופןתוךניצולהידעוהמומחיות
כשלובהגנתהסטודנטיםוהמרציםהיהודיםבתוכןמפני
גילויי שנאה ואלימות6.
המצויים באקוסיסטם המקומי.
אולם,ב7.10.2023,מדינתישראלהותקפהמתקפתפתע
מעברלגיבויהמחאותהסטודנטיאליות,הביטוייםהמעשיים
אכזרית על־ידי ארגון הטרור "חמאס". לימים, התקפה
של אותו חרם אקדמי על־ידי הנהלת האוניברסיטאות
זו הובילה למלחמת "חרבות הברזל", אשר השפיעה על
מתפרשים לכמה תחומים. ראשית, אוניברסיטאות
מציאות החיים במדינה בשלל תחומים ובאופן דרמתי.
שונותברחביהעולםקראולהחרמתכלהאוניברסיטאות
הישראליות ואיסור על שיתוף פעולה עמן. שנית,
במקביל לתשובת המדינה למתקפת חמאס ולתחילת
אוניברסיטאות שונות פועלות בהתנכלות למרצים
המלחמה,עלוקולותמחאהברחביהעולםאלמולמדיניותה
ולחוקרים ישראלים, ולעתים אף מבטלות השתתפות
שלישראל,שהתגברועםהימשכותהמלחמה.ביןהקולות
של חוקרים במחקרים מטעמן או בשיתופן. לעתים
הבולטיםשעלו,היההקולהאקדמי.נראהכיפעילותהשל
מדובר בחרם סמוי ולעתים בביטול מענקים של ממש7.
תנועתה־BDSSanctions(Divestment,,)Boycott,
זאת ועוד, חוקרים ישראלים מספרים כי כנסים אליהם
הידועהבפעולתהלקידוםחרםעלישראלבתחומיםשונים
הוזמנו ביטלו הזמנותיהם, גם במקרים בהם החוקרים
עודטרםהמלחמההנוכחית,ממלאתתפקידמרכזיבעידוד
הישראלים הם מבכירי המומחים בתחום הכנס. לבסוף,
קולות הקוראים לנתק קשרים עם מוסדות אקדמיים
הסכמים לחילופי סטודנטים, או לתחרויות בינלאומיות
ישראליים2.תופעהזו,המלווהבחוסרהמיקודשלמדינת
אליהןזומנוסטודנטיםישראליים—נעצרואוהושהולפרק
ישראל במערך ההסברה עקב המלחמה והשלכותיה3,
זמן בלתי מוגבל8. החרם הסמוי כולל גם ניתוק יזום של
מחזקתאתהתדמיתהשליליתהמופצתבעולםומעמיקה
קשרים אישיים בין חוקרים בישראל לעמיתיהם בעולם.
את הביקורת כלפי ישראל גם בזירה האקדמית.
לפידו"חוועדראשיהאוניברסיטאות,חוקריםישראלים
קבוצות הלומדות באוניברסיטאות ברחבי העולם החלו
מדווחים על סירוב לשיתוף פעולה במחקר ובכתיבה,
בהטלת חרם על סטודנטים ומרצים יהודים ועל גופי
ביטולהזמנותלכנסיםכאמור,ושיבושאירועיםאקדמיים
מחקרואקדמיהישראלים4.סטודנטיםבאוניברסיטאות,
באמצעות מחאות — לעיתים תוך הצהרות פוליטיות
בגיבוי מרציהם ומנהליהם, מעירים הערות אנטישמיות
מפורשות מצד אנשי סגל וסטודנטים9.
על אף המצב העגום והפגיעה העמוקה באקדמיה
נטע ברק־קורן "החרם האקדמי הבינ"ל על ישראל מתרחב,
2
אך עדיין ניתן לבלום אותו" הזירה 16 26 בספט' 2024
ובמחקר המדעי בישראל, עדיין ניתן לראות שיתופי
https://www.arenajournal.org.il/single-post/barak-
פעולה משמעותיים שנרקמים גם בימים אלה. דוגמה
corren-academic-boycotts
אסף שפירא "כשלון במשרד ההסברה במלחמת "חרבות
3
ברזל" ממחיש עד כמה פסול פיצול משרדי הממשלה" המכון
דניאל אדלסון "מותר לקרוא לרצחעם של יהודים בקמפוס?
5
הישראלילדמוקרטיה22.10.2023https://www.idi.org.
תלויבהקשר"""https://www.ynet.(6.12.2023)ynet
co.il/judaism/article/bkqg8cabp
il/articles/51112 רןבוקר"אילוןלויבביקורתחריפה:;
ישראלהכריזה'כשלוןמוחלט'במלחמתההסברה""ynet
https://www.mako.co.il/news-education/2024_q4/
6
https://www.ynet.co.il/news/article/(8.5.2024)
Article-917d471b6651391026.htm
syhdlouzr
פרוטוקול מס' 35 של ועדת המדע והטכנולוגיה, הכנסת ה־25
7
דניאל אדלסון 108"עצורים בהפגנה פרו־פלסטינית
4
3.6.2024( בעמ'), .8
באוניברסיטתקולומביה:"תומכתברצחעם""ynet
לעיל ה"ש .1
8
https://www.haaretz.co.il/news/
19.4.2024(); דניאל אדלסון "עשרות סטודנטים נעצרו
9
education/2025-02-24/ty-article/.
בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על
האוניברסיטאות""ynet(23.4.2024)https://www.ynet.
premium/00000195-3720-d871-a5bf-
co.il/news/article/bjl00tyezr
b72537d70000
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 7
לכך היא שיתוף פעולה עם חברת "בואינג" בפרויקט
בדיון שנערך לאחרונה 26.5.2025() בכנסת של ועדת
פורץדרךלפיתוחתחליפידלקיםעלבסיסמימן.בנוסף,
המדע והטכנולוגיה, בנושא השלכות והשפעות החרמות
המדינה חתמה על הסכם עם קרן "בארד" האמריקאית,
האקדמייםעלמערכתההשכלההגבוההבישראל,הוצגו
המתמקדבמחקריפודטקהכולליםחלבוניםאלטרנטיביים,
אחוזי העלייה במקרים המדווחים על חרמות אקדמיים
לוגיסטיקהוקירורמתקדמים,תוךשימורהטכנולוגיהבתוך
במדינותשונות,ביןהשנים2025–2024,ומספרהפרסומים
גבולות ישראל10. כמו כן, בתקופה האחרונה נחתמו 14
בהשתתפות חוקרים ישראלים ברחבי העולם, הנמצא
הסכמישיתוףפעולהחדשיםעםמדינותכמואוקראינה,
במגמתירידה.נראה,כילמרותהמאמציםושיתופיהפעולה
ארגנטינה וסינגפור. גם בתחום החלל, נחתמו הסכמים
בהםמדינתישראללוקחתחלק,אכןישנההדרהאקדמית
חשובים שמטרתם לקדם חדשנות טכנולוגית ולחזק
רווחת (ראו תרשימים.)
את מעמדה של ישראל כשותפה מובילה בחקר החלל
כללהאוניברסיטאותבישראלמתאפיינותבאחוזמשמעותי
הבינלאומי11.בנוסף,נחתםמזכרהבנותלשת"פבחדשנות
שלפרסומיםמשותפיםעםחוקריםממדינותזרות.מצב
ובמדעעםפרגוואי12,במסגרתונקבעביןהיתרכייושק
זהנובע,ביןהיתר,משוםשרביםמחבריהסגלבמוסדות
מנגנון לתמיכה במחקרים משותפים בין חוקרים משתי
להשכלהגבוההבישראלהשלימואתלימודיהםבמדינות
המדינות;הושקו15מיזמימחקרחדשיםבתחומיהבינה
אחרות,ומשוםשרביםמהםמשתתפיםבכנסיםמקצועיים
המלאכותיתוהקוואנטוםמולגרמניה,בהשקעהכוללתשל
בינלאומיים על בסיס שנתי. עובדות אלו יוצרות רשת
כ־20מיליוןאירו13;ישראלחתמהעלהאמנההבינלאומית
רחבה של עמיתים המאפשרת שיתופי פעולה מחקריים
הראשונה לבינה מלאכותית בהובלת מועצת אירופה14,
הושקה תכנית מחקר דו־לאומית בין ישראל ובריטניה
לפיתוח מחקרים משותפים וטכנולוגיות פורצות דרך
היקףהחרםגדלבקצבמהירומדאיג,״התפשטותויראלית״
בתחומי טכנולוגיות קוונטיות, בינה מלאכותית, פיתוח
תרופותפודטק,חלבוןחלופיואריזותמזוןחכמות15ועוד16.
אחוזיעלייה)(
ובכל זאת, חרם האוניברסיטאות וההפגנות בתפוצות
80
אמוריםלהטרידאתממשלתישראלולהניעאותהלפעולה.
100%
70
55%
25%משיתוףהפעולההמדעיהגלובלימתקייםמולארצות
60
הבריתו־38%מולאירופה(ממוצעשלהעשורהאחרון17.)
125%
50
55%
100%
40
קרי,השתייםמהוותמוקדלעשייהמשותפתעםישראל.
30
בהלימה, אלה שני האזורים בעלי היקף ההחרמה הרחב
100%
20
ביותר, עובדה המאתגרת את שיתופי הפעולה המדעיים
10
לעיל. דוגמא לכך היא, שישנן אוניברסיטאות במקומות
0
ארה״ב
קנדה
בלגיה
ספרד
אנגליה
הולנד
הנ"ל (בעיקר באירופה ולראשונה בארצות הברית) בהן
2025 2024
ההנהלהלארקמאיימתאלאמתחילהבניתוקהקשרעם
מוסדות אקדמיים במדינת ישראל18.
חשיבותשת״פבינלאומיבמחקר
התפוקה המדעית בישראל נמצאת בירידה בשנתיים האחרונות.
מספר פרסומים בהשתתפות חוקרים ישראלים ל־1000פרסומים בעולם, 2015=100
10 לעיל ה"ש 5 בעמ', .13
141.70
11 שם, בעמ' .12
138.25
https://www.gov.il/he/pages/most-news20241215 12
133.70
https://www.gov.il/he/pages/most-news2024123 13
https://www.gov.il/he/pages/ai2024 14
115.06
113.51
119.69
https://www.gov.il/he/pages/israel_britain_ 15
108.72
111.45
102.31
cooperation
100.00
https://www.gov.il/he/departments/topics/most_ 16
topic_intl/govil-landing-page
2015
2015
2015
2015
2015
2015
2015
2015
2015
2015
17 לעיל, ה"ש 5 בעמ', .7
18 שם, בעמ' .8
8 דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה
ומסייעות למדינת ישראל להתברג במפה הבינלאומית
האקדמיבמדינה,המאבקבחרםעלישראלהועלהלעדיפות
בזכות חוקריה ושיתופי הפעולה בהם נוקטים.
העליונה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה20 למען
הגנה על תעשיית המחקר הישראלית המפוארת ועל
לכן, מעבר ליתרונות גלובליים ולסיוע בתחום ההסברה
שיתופיהפעולההבינלאומייםאשרמבצעתבתחומיהמדע.
המגיע דרך התקשרות החוקרים הישראלים עם חוקרים
מטרתההחלטההיאיצירתקשריםמשותפיםעםחוקרים
ברחבי העולם, מצב שבו חוקרים מרחבי העולם יסרבו
בינלאומיים באמצעות משיכת מוחות מובילים בתחומם
לשתף פעולה עם חוקרים ישראלים עלול לפגוע באופן
לאקדמיה הישראלית בעזרת תמריצי תקציבי מחקר,
משמעותי בהיקף ובאיכות המחקר האקדמי במדינה.
פרסום"קולקורא"שיאפשרלמוסדותהאקדמייםמימון
על כן, ישנה חשיבות עליונה בביצוע ההחלטה ופעולות
לתכניותלביקורימשלחותחוקריםוסטודנטיםבישראל,
נוספות לצמצום הנזק המדיני הנובע מהמלחמה, משום
חיזוקהקשריםעםהנהלותשלמוסדותמקביליםבחו"ל,
שהמצוינות המדעית של מדינת ישראל חיונית לכלכלה
קורסים משותפים ופעילויות נוספות21.
יציבהולביטחוןלאומי19;ואכן,בהתאםלחשיבותהמחקר
19 ועדת השרים לחדשנות אישרה 90מיליון שקלים במאבק
לחרם אקדמי על ישראל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
https://www.gov.il/he/pages/most-budget-(2024)
20 לעיל ה"ש 5 בעמ', .8
academic-boycott
21 לעיל ה"ש .13
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 9
פירוטמרכיביהחלטה1819—סטטוסיישום
1 .
קידוםמחקריםדו־לאומייםוחיזוק
לארגוןמשלחותשלנשיאיאוניברסיטאות,מרציםבכירים
במוסדותאקדמייםמוביליםבעולםוסטודנטיםשיבקרו
שיתופיפעולהבינלאומיים
בישראל. בנוסף, הכסף יתוקצב לעריכת כנסים מדעיים
קידוםמחקריםדו־לאומיים—להורותלשרתהחדשנות,
מוביליםבישראל).הזמנתאנשיאקדמיהמשפיעיםלבקר
המדעוהטכנולוגיהלהקצות40מלש"חמתקציבמשרדה
בישראליוצרתחשיפהחיוביתלאקדמיהולחברהבישראל,
בשנת 2024 עבור קידום מחקרים דו־לאומיים שיבוצעו
שובר סטריאוטיפים, ומסייע במאבק בתנועות חרם על
בשיתוףהמדינהומדינותנוספות.מחקריםמשותפיםעם
מוסדות ישראליים.
מוסדותאקדמייםבין־לאומייםמחזקיםאתמעמדהמדע
הישראלי בקהילה העולמית, יוצרים גשרים לשיתופי
סטטוס יושםחלקית
פעולהמדעייםגםבמדינותשבהןישראלנתקלתבקשיים
מפנייה למשרד החדשנות הוצג כי בשנת 2024 המשרד
מדיניים,ומבטיחיםהמשךנגישותשלחוקריםישראלים
יצא בקול קורא למיזם משותף עם המוסדות האקדמיים
לתשתיות, ידע ופרסומים בין־לאומיים.
בארץ להתמודדות עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים
בחו"לולחיזוקקשריהמדעשלהאוניברסיטאותוישראל.
סטטוס יושםחלקית
במסגרת הקול הקורא נחתמו התקשרויות למיזמים
מפניהלמשרדהחדשנותהתקבלפירוטהמענקיםשניתנו
משותפים עם 7 מוסדות בתקציב כולל של כ־4.5 מיליון
לחוקריםישראליםעבורמחקריםבשיתוףפעולהבינלאומי,
₪.המיזמיםכולליםפעילויותכגון:סיוריחשיפהבישראל
לפימדינתהחוקרהשותףאוהתכניתהמדעיתהבינלאומית
לחוקריםבכיריםוהנהלותמחו"ל,תוכניותחשיפהבישראל
במסגרתה התבצע המחקר: ניתן לראות, כי בשנת 2024
לסטודנטיםמחו"לבתחומיהמדע,מאבקמשפטיבחרם
מומנו73מענקיםלמחקריםבתקציבכוללשל:34,330,467
המדעי,ביצועכנסיםמדעייםבינלאומייםבישראל,קידום
ש"ח (ראו טבלה.)
היחסיםהבינ"לשלהמוסדהאקדמיושלישראלבתחומי
המדע.בימיםאלההמוסדותהשותפיםבמיזמיםמגבשים
אתתכניותהעבודההשנתיות,כוללהמדינותאליהןיישלחו
משלחות,המדינותמהןיגיעונציגיםלארץועוד.המוסדות
שהתגייסובמסגרתהמיזםהמשותףלהתמודדותבמאבק
באנטישמיות הם: אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה
הפתוחה,האוניברסיטההעבריתבירושלים,אוניברסיטת
חיפה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן
גוריון בנגב.
כאמור בסעיף הראשון, ניתן לצפות בעבודה יפה של
המשרדלביצועומימושההחלטה,אולםנחתמוהתקשרויות
למיזמיםבתקציבשלכ4.5מליוןש"חבעודוהוקצומשאבים
של כ10 מליון ש"ח. לאור החשיבות הרבה בגינה עלתה
ההחלטה על הכתב בתקופה מורכבת זו ולאור העובדה
ניתןלהבחיןבאחוזביצועגבוההמעידעלעבודהמרובה
שההחלטההיאהמרכזיתשבחרמשרדהחדשנות,המדע
ומאומצת של משרד החדשנות בקידום יישום ההחלטה,
והטכנולוגיה לפתח השנה (ראו דברי השרה גמליאל
אולם,הסטטוסנקבעכ"יושםחלקית"כיווןששישהמליון
בפרוטוקולמס'35שלועדתהמדעוהטכנולוגיה,הכנסת
שקליםמתקציבהמשרדטרםהוקצו,קריהיישוםאינומלא.
ה־25 3.6.2024( סטטוס ההחלטה הנו "יושם חלקית")),
ויש להקצות משאבים נוספים בסך של כ5.5 מליון ש"ח.
חיזוקשיתופיפעולהבינלאומיים—המשימההאופרטיבית
השנייה בסעיף 1. היא להורות לשרת החדשנות, המדע
. 2קידוםתכניותלקליטתחוקריםמחו"ל
והטכנולוגיהלהקצותמתקציבמשרדהבשנים2024ו2025
10 מיליון ₪ לחיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום
לפנות למל"ג ולבקש שיבחנו אפשרות לקדם תכנית
המדעמולאוניברסיטאותברחביהעולם(תקציבזהישמש
לקליטת חוקרים בכירים מחו"ל בתחילת דרכם (לאחר
10 דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה
10
פוסטדוקטורט).בנוסף,לבקשאתסיועמשרדהקליטה
במיוחד(בין1.5מלש"חבשנהבמדעיםהניסויים,ל־750
והעלייה בכך. לשם כך, יוקצו לוות"ת בשנת 2025 32.6
אלש"ח בשנה במדעים העיוניים, לתקופה של 7 שנים.)
מליוןש"חויוקצולמשרדהעלייהוהקליטהבשנת2025
בהיבטי תקציב, מסגרת התקציב לארבעת המחזורים
3.5 מליון ש"ח — סכומים אלה הם חלק מתכנית תלת
הראשוניםעומדתעל320מיליון₪לתכנית"בראשית"
שנתית קיימת בין .2027–2025
ועל294מיליון₪לתכנית"אור"—סה"כ614מיליון.₪
בהתאםלסיכוםהעקרוניעםאגףתקציביםבמשרדהאוצר,
סטטוס בביצוע—ליישוםעתידי
15%מתוךמסגרתהעלויותשלעיל,קרי92.1מיליון,₪
המועד לביצוע הסעיף טרם הגיע, אולם מפניה למשרד
ימומנו מהסטה ממקורות מהתכנית הרב־שנתית. יתרת
החדשנות נראה שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
התכנית,בגובה521.9מיליון₪,תמומןבאמצעותתקציב
מוכן עם 2 תכניות על הפרק לתכנית קליטת חוקרים
תוספת שיתקבל ממשרד האוצר למטרה זו.
מובילים מחו"ל; תכנית "בראשית" לתמיכה בחוקרים
לסיכום — מבחינה מקצועית נראה שהתשתית לביצוע
צעיריםמצטייניםמחו"ל(לאחרפוסט־דוקטורט),ותכנית
הסעיףאכןמוכנה,אךישלקוותשהתקציבאכןיתמוךבה.
אור" לתמיכה בחוקרים בכירים מצטיינים מחו"ל."
תכניתבראשיתפתוחהלכלתחומיהדעתומספקתמענקים
3 .
תחזוקשוטףשלההחלטה
נדיביםבמיוחד(מענקציודחדפעמישלעדכ־1.33מליון
רשות החדשנות תבחן את האפשרויות שברשותה כדי
ש"חומענקמחקרשנתישלעד800,000ש"חבשנהלמשך
לקדםאתהחלטתהממשלהבנוגעלשיתוףפעולהבמדע
5שנים)לצרכימחקרוציוד.שאיפתהתכניתהיאלפעול
וטכנולוגיה.
כ־4שנים,כאשרייקלטובין20–15חוקריםבמחזור.הזוכים
ייבחרוע"יהקרןהלאומיתלמדעבאמצעותתהליכיהערכה
סטטוס יושםחלקית
המתבססים על מצוינות אקדמית.
מפנייה לרשות החדשנות התקבלה טבלה המסכמת את
תכנית אור אף היא פתוחה לכל תחומי הדעת ומספקת
שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות לגופי מחקר
מענקים נדיבים במיוחד ולתקופת זמן ארוכה יחסית.
בינלאומיים בשנת .2024
התכניתמיועדתלטובתמחקראקדמייוצאדופןופורץדרך.
אלוהפעולותוהכליםהנוספיםשהרשותהלאומיתלחדשנות
תכניתזושואפתאףהיאלפעולכ4שנים,כאשרייקלטו
נקטהבהםלצורךקידוםהחלטהזוכפישההחלטהמורה
בין10–8חוקריםבמחזור.בדומהלתכניתבראשית,הזוכים
לעשותבסעיף3.בסוףהטבלהיששניפרויקטיםנוספים
ייבחרוע"יהקרןהלאומיתלמדעבאמצעותתהליכיהערכה
ללאתאריך—מדוברבהסכמיםשנמצאיםבתהליךוטרם
המתבססיםעלמצוינותאקדמית,ויסופקומענקיםנדיבים
נחתמו.
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 11
11
חסמיםומאפשרים
חסמים
החדשנות ורשות החדשנות. אלא שהצלחתם, המרשימה
ככל שתהיה, חושפת בעיה מבנית עמוקה יותר: היעדר
על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על 2 חסמים
שיתוף פעולה ושקיפות בין המשרדים לבין הממשלה
מרכזיים:
וביןהמשרדיםלביןעצמם:משרדיםנוספים,כגוןמשרד
התפוצות ומשרד החוץ, עוסקים ברמה מסוימת בניסיון
למגר את תופעת החרם האקדמי23. במידה והמשרדים
ישתפופעולהאלועםאלו,יוכלולקבלתוצאהאפקטיבית
ונרחבת יותר בשטח הן בהיבט תקציבי (שימוש ביותר
מדיניותצבועה
משאבים יחד ותיווך התקציב בצורה "חכמה יותר") הן
למראית העין הממשלה מראה כי היא נוקטת פעולה
בהיבט ניהולי (התמודדות עם החרם במספר מישורים
בנושאהחרםהאקדמיעלישראל,עלידיקבלתהחלטת
שונים—אקדמי,מדינתי,מולמוסדותבינ"לוכד').בנוסף
ממשלה בנושא, אך לאהתקיים דיון ממשלתי בנושא זה
בהקשר זה, כאשר הידע המעשי נצבר ונשמר בידיים
בזמןהאחרוןאומאמץמיוחדלייצרסכרוןביןעבודתגופי
של אנשי מקצוע ספציפיים, ולא מוזרם בצורה סדירה
הממשל השונים בתחום, לכן לא ניכר שמעבר לכתיבת
ושוויונית בין כלל הגורמים, קיים סיכון לפערי מידע
ההחלטה,הממשלה מכירהבאקוטיות של נושא זהוהוא
ביישום עתידי — במיוחד כשחילופי תפקידים הם עניין
עלסדריומה22.לאניתןלפתוראתהחרםהגורףבאמצעות
של זמן. כדי להבטיח המשכיות וניהול מדיניות עקבית,
3 סעיפים אשר מעודדים את משרד החדשנות ורשות
יש לעגן תהליכים ושיתופי פעולה ברמת המערכת.
החדשנות ליצור שיתופי פעולה בין לאומיים אקדמיים
עם"המשוכנעים"שלאהחרימואתישראל.איןהתייחסות
מאפשרים
להסברהלאומיתושיפורמעמדההאקדמיהביןלאומישל
ישראל,כמוכן,איןהתייחסותלפעולותשלישראלכלפי
על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על מאפשר
מוסדות אקדמיים מחרימים, עזרה וטיפול במקרי החרם
מרכזי אחד:
של פרופסורים, אנשי סגל וסטודנטים יהודים בעולם,
כמו גם תמיכה נוספת למוסדות האקדמים שפעילותם
נפגעת ועוד.
מבנההסעיפים,חלוקתעבודהברורה
ניתןלראותכיכלסעיףבהחלטהמעניקאחריותלגורם
יחיד (משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה את ס' ,1
שיתוףפעולה
2 משרד הקליטה והעליה את ס'; 2; הרשות הלאומית
למרותשהחלטתהממשלהחסרהפירוטאופרטיבי,ניתן
לחדשנות את ס' 3) באופן שאינו משאיר סעיף פתוח
לראות כי משרד החדשנות ורשות החדשנות מצליחים
בשאלת האחריות לביצוע העבודה. בהירות זו, והטלת
להוביל את יישומה בצורה מרשימה — מה שמעיד, ככל
אחריות ספציפית זו, מייעלות את התהליך ומאפשרות
הנראה, על יוזמה פנימית ופרואקטיביות מצד משרד
להחלטה להתממש כמעט במלואה.
23 שם, דווח כי משרדהתפוצות השיק בשבוע שעבר (מאי
2025) מיזם לאומי למאבק באנטישמיות בשווי של 50 מלש"ח
ליצירת שיתופי פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, עמותות
וגופים נוספים, לצורך מאבק באנטישמיות בזירות פעולה
שונות — ספורט, העולם הכלכלי, עולם האקדמיה ועוד. יוקצה
מתוך ה50מלש"ח תקציב נרחב לעולם האקדמיה. במידה
22 ועדת המדע והטכנולוגיה, "השלכות והשפעות החרמות
והיה שיתוף פעולה בין המשרדים, התקציב למיגור התופעה
האקדמיים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל."
היה הרבה יותר רחב.
12
12 דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה
סיכום,תובנותומסקנות
במצב הנוכחי בו שרויה ישראל חשיבותה של החלטת
שניהואחוסרתיאוםביןמשרדיהממשלהעלידיהיעדר
ממשלה 1819 ברורה. יישום מוצלח של ההחלטה עשוי
שיתוף פעולה ושקיפות בין משרדים העוסקים בנושא,
להוביללמציאותבהיישמרוקשריםייחודייםומשמעותיים
כמו משרד החוץ והתפוצות. שיתוף פעולה מתואם יכול
למדינת ישראל. כאמור, הקשרים הנבנים בין החוקרים
לשפר את ההשפעה של הממשלה בנושא. מנגד, בולטת
במחקריהםהמשותפיםמקניםהזדמנויותבעולםהאקדמי.
לטובהבהירותמבניתבהחלטה—כלסעיףמלווהבהטלת
אולם מעבר לכך, קשרים אלה מקנים חשיפה חיובית
אחריותברורהלגורםביצועספציפי,דברהמהווהבסיס
למדינהבמישורההסברהותוצריהםמסייעיםהןלכלכלה
חשוב ליישום.
יציבה הן לשימור תואר המדינה כמעצמת חדשנות
יחד עם זאת, ההחלטה ממוקדת למדיי. עובדה זו אמנם
טכנולוגית ומדעית.
מאפשרת עבודה יעילה ודנה בבעיה ספציפית. אולם
מורכבות המציאות שהביאה עימה מתקפת השבעה
מנגד, נשאלת השאלה האם החלטה כה ממוקדת ובעלת
באוקטוברומלחמתחרבותברזלוהאופןבוהיאמשתקפת
כשלושהסעיפיםבלבד,יכולהלהגשיםתכליתכהגדולה,
בעולם, מדגישה עוד יותר את הצורך במערך הסברה
שהרי מטרות ההחלטה הן הצורך המיידי בחיזוק קשרי
מתפקד ובצעדים פרו אקטיביים של המדינה לשמר
המדע הבינלאומיים בישראל בכדי להבטיח את המשך
מערכות יחסים בקהילה הבינלאומית על אף המחאה
המצוינותהמדעיתשלישראללטובתשגשוגהוביטחונה.
ההולכת וגוברת. המלחמה גורמת לעלייה ברמת חוסר
בהסתכלות לאורך השנה האחרונה ובחינת השטח מעת
אמוןהציבורברחביהעולםבמדינתישראל,באופןקבלת
לעת,המוניטורמצאכיהתשובהשלילית:נראה,כיהחרמות
החלטותהדרגהמדיניוהצבאיבה,ובפעולותצבאההגנה
גופי אקדמיה ומחקר ישראלים מתגברת בקצב מסחרר
לישראלבפרט—כלאלהמשפיעיםעלהיחסשלמדינות,
כמו גם על חוקרים ישראלים באופן אישי, בקצב הגובר
מוסדותופרטיםכלפיישראלגםבמישורהמחקר,הפיתוח
עלהצלחותמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיהבקיום
והטכנולוגיה.
ההחלטה.עבודתהמשרדמרשימהלמדיי,אולםעבודתו
לבד,תחת3סעיפיהחלטהמצליחהלהשאיראתראשהשל
נראה כי החלטה זו הופיעה לאור מצוקת המוסדות
מדינתישראלמעלהמיםבלבדונראהכיסכנתהטביעה
האקדמייםוגופיהמחקרשחוויםביתרשאתאתתוצאות
מרחפת מעל כל העת.
החרמותהבינ"ל.לאבכדי,בחרהשרתהחדשנות,המדע
והטכנולוגיה, לבחור בנושא חיזוק שיתוף הפעולה
בהמשך, יש לתת את הדעת על ייעול ההיבט התקציבי
הבינלאומיבתחוםהמדעובחיזוקמוסדותהמחקרככלל
ושיתוףהפעולהביןהמשרדיםהשוניםלממשלה,קביעת
כתחום "בעדיפות לאומית24."
לוחות זמנים מחייבים לביצוע סעיפי ההחלטה ושקילת
הרחבתההחלטה,באופןהמאפשרלמשלקידוםמדיניות
יש לציין כי אמנם סעיפי ההחלטה לא יושמו במלואם
משלימה שתכלול רכיבים נוספים (כמו מלגות לחוקרים
ויש כברת דרך לעבור, אולם, כן ניכרת התקדמות טובה
נפגעי חרם, תמיכה משפטית במוסדות שנפגעו וכד.)'
בביצוע.כמוכןישלצייןכיחלקמהסעיפיםטרםיושמו
מכיווןשעתידיםלהיותמיושמיםבמלואםבתוכניתתלת
שנתיתביןהשנים2027–2025 ובפירוט,ס'.1יושםחלקית
וקשורלמימושהתקציבהמוצעבהחלטה;ס'2טרםיושם
אך נמצא בשלבי היערכות מתקדמים, במסגרת תכנית
לקליטתחוקריםמוביליםבשנים2027–2025וס'3,העוסק
בפעילות הרשות לחדשנות, נמצא בביצוע מתמשך.
33%יושםחלקית
66%בביצוע
הדו"חמצביעכברבשלבזהעלחסמיםמרכזייםהמעכבים
אתיישוםההחלטה:מדיניותצבועה—ההחלטהמצטיירת
כאקטסמליבלבדשאינהבאהלפתורלעומקאתהבעיה
ההולכתוגדלהשלהחרמותהאקדמייםכנגדישראלוחסם
24 פרוטוקול מס' 35 של ועדת המדע והטכנולוגיה, הכנסת ה־25
3.6.2024( בעמ'), .2
דוחמעקב חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחומי המדע ומשיכת חוקרים לאקדמיה ולתעשייה 13
13