חומר רקע
ניירעמדה: ההשלכות
הכלכליותשל הבידוד המדיני
26
באוקטובר,2025
בשנה האחרונה גברו הקולות
הקוראים לבידוד מדיני על ישראל, ואף ננקטו מהלכים רבים בשטח
בניסיונות לקדם אותו.
אולם בעוד שנתניהו טוען
כי הבידוד הוא תוצאה של כשל בהסברה, של
קמפיין אנטישמי או של ציניות פוליטית מצד מנהיגים במערב המנסים לקרוץ לציבור המוסלמי
במדינותיהם
–
מדובר, למעשה, בתגובה ישירה למדיניות הישראלית.
מהלכי הסיפוח דה־פקטו,
התארכות המלחמה בעזה
עד לאחרונה,
והצהרות שרים בכירים על שאיפת
ה
גירוש וה
ה
תנחלות,
מעבירים לעולם מסר לפיו ישראל
חדלה לנהל מלחמ
ת מגן
צודקת שבסופה יימצא פתרון מדיני,
אלא מעוניינת בנקמה שבסופה ימומש חזון משיחי.
התוצאה היא יהדרדרות מעמדה
יבהטחוני
הומדיני של ישראל, והביטויים לכך רבים: מפגיעה ביחסים עם מדינות האזור, עבור בהסתבכות
בהאג,
ועד
ל
כפיית הפסקת
ה
אש על ידי א
רצות הברית.
אולם יש לכך גם השלכות כלכליות –
והן
עלולות להתברר כחריפות במיוחד.
יש לברך אפוא
על קיומו של הדיון בנושא, שכן הסכם הפסקת
האש
לאמבטיח
ה
אתסיום
הבידוד המדיני וקץ הביקורתעלישראל.
הבידוד המדיני שישראל נתונה בו,
עלול להשפיע על כלכלת ישראל במספר היבטים. בסקירה זו
נתמקד במרכזיים שבהם.
הייצוא הישראלי:
חשיבותו
ישראלתלויהבמידהרבהמאודבסחרחוץלצורךפעילותוהתקינהשלהמשק
:החלמייבואחומרי
גלם,מוצריםמוגמרים
ושי
רותים,וכלהבהכנסותלמשקמייצוא.מבלילהפחיתמהקשייםהעלולים
להתעורר מפגיעה בשרשרת האספקה של הי
יבוא ו
ביכולת לייבא בקלות ובזול, עיקר הפגיעה
הכלכלית הצפויה
מבידוד הולךוגובר,
היא בייצואהישראלי.לכן סקירה זו תתמקד
בו.
כמו כל משק פתוח, גם הישראלי תלוי מאוד בייצוא, המהווה יותר מ
־30
אחוז מהתוצר.
בנוסף,
בחברות
היצואניות מרוכז כ
וח האדם בעל מיומנויות העבודה הגבוהות ביותר במשק, המשתכר
בדרך כלל שכר גבוה מהממוצע. בהתאם, חלק גדול מהכנסות המדינה ממסים מגיעות מיצואנים.
לשםהמחשה,כ־35
אחוזמסךהכנסותהמדינהממסהכנסהמגיעמעובדיהייטק
בלבד.יתרהמכך:
כ־40
אחוז מהצמיחה בישראל בשנים האחרונות היא תוצאה של מגזר ההייטק המייצא. במילים
אחרות,ללאיכולתשלחברותישראליותלייצאלחו"לבצורהיעילה–
הכלכלההישראליתתיכנס
לקי
פאון כלכלי.
בשל כך, כל פגיעה ב
ייצוא, גם קטנה
, עלולה לפגוע דרמטי
ת
במשק הישראלי ובהתאם גם בציבור
הישראלי.
כי לא
זו בלבד ש
המדינה תפסיד הכנסות ממסים וכתוצאה מכך ייפגעו
השירותים
הציבוריים
הממומנים
מהקופה הציבורית, אלא שכ
וח הקנייה של השכירים העובדים בחברות
מייצאות ייפגע ומכאן שתהיה פגיעה משמעותית בצריכה הפרטית כולה. פגיעה שכזו תוביל עד
מהרהלעלייהבאבטלה–
אףאםקשהלאמודאתהיקףהפגיעהבייצוא
הנגרמתכתוצאהמהפגיעה
בתוצרו
מהעלייה באבטלה.
האיומים על הייצוא
הישראלי
יש שני איומים מרכזייםעל הייצואהישראלי:
•
האיוםהרשמי
־
פומבי:כלומר,
פגיעהבהסכמיהסחראוביטולעסקאותעלידיגופישלטון.
האיוםהבולטביותרבקטגוריה
הראשונה
הואאיוםהנציבותהאירופיתבהשעייתסעיפים
בהסכם הסחר החופשי עם ישראל. איום זה נדחה לעת עתה עם הפסקת האש, אך במידה
שהקבינט יחליט לחזור ללחימה ברצועת עזה –
כפי שמעוניינים חלק משרות ושרי
1
26
ב
אוקטובר
2025
,ד'חשוון
תשפ"
ו
ה
שלכותכלכליותשלהבידוד
המדיני
לפרטים
נוספים:עו"דניצן
כהנא,מנהלתתחום
ממשל:
052-6888424
|קרןברל
כצנלסון:
WWW.BERL.ORG.IL
הממשלה –
המשמעות היא שיוטלו מכסים משמעותיים על י
יצוא ישראלי למדינות
האיחוד.
הקטגוריה השנייה מדברת
בעיקרה
על
עסקאות עם ממשלות ורשויות מקומיות שבוטלו–
כגון ביטול
עסקאותהנשקעלי
ו
הכריזה ממשלת ספרד.
•
החרם השקט:
על פי דיווחים רבים בתקשורת, על ישראל מתהדק יותר ויותר הבידוד
ה
כלכלי דה
־
פקטו,
הצובר תאוצה באופן בלתי רשמי, במתכונת של
חרם שקט. יבואנים
ועסקים בחו"ל מפסיקים
התקשרויות עם יצואנים ועם עסקים ישראלים ומסבירים –
בין
שבנימוס ובין
שלא –
שהם לא יכולים לקנות מוצרים ו
שי
רותים מישראל,
כל עוד המצב
המדינינמשךכפישהוא,ביןאם
כתוצאהמתפיסתהעולםשלהם
ובין
שמחששלפגיעהמצד
ארגוניםפרו
־
פלסטיני
ים.
חרם
מהסוגהזהעשויל
ה
סביראתהצניחה
שלכ־50
אחוזבשיעור
הייצוא לאירלנד בין החודשים
ינואר לאוגוסט 2025
, בהשוואה לתקופה המקבילה
אשתקד.
גם אםהפסקתהאש תחזיק מעמדוהאיוםהרשמי
־פומבי לא
י
תרחב מעברלמצבהנוכחי,
התקדים
של אירלנד עלול
לסמן את העתיד הצפוי לייצוא הישראלי –
אם לדוגמה מהלכי הסיפוח יתרחבו,
אושהפגיעהבפלסטיניםבאיו"ש,שזוכהליותרויותר תשומתלבבתקשורתהבינלאומית,תגבר.
הייצוא הישראלי: נתונים ותמונת מצב
מוקדם עדיין לשים את האצבע על הפגיעה בייצוא הישראלי בפוע
ל. אמנם
חלה ירידה בייצוא
בשנתיים האחרונות,
וב־2025
בפרט, אך לא ברור עדיין האם הירידה היא בשל המלחמה בעזה,
המלחמה באיראן,ירידה בסחרהעולמי כולו או אותו
חרם שקט.
את ה
ירידה בייצוא הסחורות מישראל ניתן לראות החל ברבעון הרביעי של שנת 2024
. על פי נתוני
הלמ"ס,באוגוסט2025
,סךכלהייצואהישראליבש"חירדבכ־20
אחוזבהשוואהל
אוגוסטאשתקד
נתונים מנוכי עונתיות)(. אמנם ישנה ירידה הדרגתית בייצוא
התעשייתי של ישראל
מזה שני
עשורים,
והיאמסתמכת
יותרו
יותרעלייצואש
ירותיהייטק,אךהצניחהבתקופההאחרונהחריגה
במיוחד. גם בי
י
צוא ש
ירותים עסקיים, רובם
ב
הייטק, חלה ירידה בשנה האחרונה של כחמישה
אחוזים בנתונים מקוריים.)(
יצוא סחורות תעשיה,חציבה וכרייה(נתונים מנוכי עונתיותללא יהלומים) במיליוניש"ח
19,000.0
18,000.0
₪17,754
₪17,429
17,000.0
₪16,781
₪16,710
₪16,576
16,000.0
₪15,977
₪15,839₪15,954
₪15,615
15,000.0
₪14,679₪14,923
₪14,103
14,000.0
₪13,007
13,000.0
12,000.0
VIII
IX
X
XI
XII
I
II
III
IV
V
VI
VII
VIII
2
26
באוקטובר
2025
,ד'חשוון
תשפ"
ו
השלכות
כלכליותשלהבידוד
המדיני
לפרטים
נוספים:עו"דניצן
כהנא,מנהלתתחוםממשל:
052-6888424
|קרןברלכצנלסון:
WWW.BERL.ORG.IL
אמנם, צניחה בייצוא נרשמה גם ב
־2024
לעומת 2023
, אולם ההנחה הרווחת
היא שהסיבות
העיקרי
ותלכך
היוירידהבסחרהעולמי;השלכותהמצבהב
יטחוניעליכולתהייצור–
בשלהמחסור
בעובדים; והפגיעה ביכולת הייצוא בשל שיבושים שמקורם ב
יטחוני. למעשה, על פי נתוני בנק
ישראל
, שעובדו מ
סקר שנערך בשנה שעברה בקרב פירמות בענפי התעשייה השונים,
לא נרשמו
דיווחים על
בעיה בהזמנות לייצוא,
ולכן הירידה
בייצוא
ב־2024
היא בעיקרה תוצאה של המצב
הבי
טחוני ו
של ה
סחר העולמי –
ולא
לש הבידוד
המדיני.
עם זאת, לא מן הנמנע שב
־2025
התמונה
תהיה שונה.
החרם האקדמי
לפי נתונים שאסף
ועד ראשי האוניברסיטאות, בשנתיים האחרונות נספרו למעלה מ־1,000
מקרים
מובהקים של חרם אקדמי על מוסדות ועל
חוקרים ישראלי
ים, זאת בנוסף למספר גדול עוד יותר
שלמקרים אפורים. כמו כן, אמנם בשלב זה נדחההדיון על
השעייתה שלישראל מתוכניתהמחקר
שלהאיחודהאירופי"הורייזן"–
שמנתבתמדישנה
עשרותמיליארדייורולחוקריםברחביהעולם
–
אך ככלהידוע היא לאירדה סופיתמהפרק.
המחקר וההשכלה האקדמיים הם מנוע צמיחה כלכלי משמעותי ביותר של ישראל, התורמים
להגדלת פריון העבודה, להכשרת סטודנטים לשוק העבודה,למחקרים טכנ
ולוגיים ורפואייםפורצי
דרך,
ועוד.
ה
פגיעה ביכולת לשתף פעולה בלימודים ו
במחקר עם מוסדות אקדמיים בעולם שוחקת
דרמטית את יכולתם למלא את תפקידם –
ובהתאם גם את כלכלה הישראלית. בנוסף, החרם עלול
להאיץ את בריחת המוחות מישראל, ולגרום לחוקרים שמעוניינים להתפתח במחקרם לעבור
למוסדות אקדמיים בחו"ל, שם יתאפשר להם לשתף פעולה עם טובי המוסדות והחוקרים בתחום
הרלוונטי.
נשמחלעמוד לרשותכםלשאלותולמידענוסף,
בברכה,
ד"ר מיקיפלד,
חוקר
3
26
באוקטובר
2025
,ד'חשוון
תשפ"
ו
השלכות
כלכליותשלהבידוד
המדיני
לפרטים
נוספים:עו"דניצן
כהנא,מנהלתתחוםממשל:
052-6888424
|קרןברלכצנלסון:
WWW.BERL.ORG.IL