פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 415 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ג באלול התשפ"ה (16 בספטמבר 2025), שעה 14:54 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (מ/1867) << הצח >> ייתכנו הצבעות נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר מוזמנים: משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים עזרא (עוזי) רחמים – מנהל תחום ועדה הומניטרית, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אפרת לב ארי – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים מיטל מילוא – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים רבקה לובינר – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים סמדר פרידמן – משפטנית, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד"ר עמיחי תמיר – יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים דורון יהודה – יו"ר, ארגון נפגעי פוליו וארגון היל"ה, חבר פורום הנהלת ארגוני הנכים שמחה בניטה – יו"ר, עמותת מזור עמית רמתי – עו"ד, משרד ורשה-וייצן נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר, נכה לא חצי בן אדם אסתר בוכשטב – נציגת משפחות החטופים, אימו של יגב בוכשטב ז"ל משתתפים באמצעים מקוונים: שמואל שקד ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025, מ/1867 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צוהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ה-2025, מ/1867. היועץ המשפטי, אולי סיכום הדיונים עד עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. הצעת החוק בעצם נועדה ליצור הוראת שעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אסתר, את רצית להתחיל. בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אגיד כמה מילים. שמי אסתר בוכשטב. אני נמצאת פה בשני כובעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כובע אחד מעניין. הכובע השני – לא. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> שניהם, אני חושבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא על הנאום עכשיו. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> נכון. אני אמא של יגב בוכשטב. יגב, הבן הבכור שלי, נחטף ב-07 באוקטובר יחד עם אשתו, רימון. לשמחתנו, רימון שבה בהסכם, בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. יגב נשאר במנהרות החמאס. בעקבות הפצצות צה"ל – החמאס הוציא אותו להורג, רצחו אותו, והוא הובא לקבורה באוגוסט 2024 בקיבוץ נירים, בבית שלנו. אני נמצאת פה כחלק מהסולידריות שלנו, משפחות החטופים, אחת עם השנייה. אני מבקשת מכל מי שנמצא פה ויש לו יכולת השפעה – אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש יכולת השפעה ברמה זו או אחרת – לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים, גם את החיים וגם את החללים, לפני שיהיה מאוחר. אנחנו נמצאים ביום ה-711, שזה לא יאמן. אם היו אומרים לי ב-07 באוקטובר, כשהייתי בממ"ד והתחלתי להבין שיש חטופים – לא הבנתי שזה הבן שלי – לא הייתי מאמינה שבמדינת ישראל יהיו כל כך הרבה זמן חטופים מהצד השני של הגדר שלנו. מהצד השני של הגדר של קיבוץ נירים. אני מבקשת מכל אחד שיכול – שיעשה, שישפיע, כדי להחזיר את החטופים, את החיים ואת החללים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ובעזרת השם אנחנו מקווים שנתבשר בקרוב בבשורות טובות. כן, אדוני היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. הצעת החוק הממשלתית, שבה מבוקש לקבוע הוראת שעה בעקבות הקשיים שנוצרו בהשגת עובדים זרים לסיעוד בתקופת מלחמת חרבות ברזל. רשות האוכלוסין, בשעתו, קבעה מדיניות אי-אכיפה לגבי כלל העובדים, ובהצעת החוק מוצע לאפשר הכשרה של עובדים שהיו מועסקים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההכשרה הייתה לכלל העובדים, או רק לאלה שהגישו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי-אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האי-אכיפה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני רק אדייק, ברשותך, אדוני היושב-ראש ותומר: עובדים שהיו פחות מ-13 שנה ביום הגשת הבקשה, וכאלה שהגישו בקשה לוועדה הומניטרית ונדחו, ולא הגישו בקשה למעמד כלשהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, הצעת החוק באה להכשיר קבוצה של עובדים שעומדים בתנאים שפורטו בהצעת החוק. להבדיל מהמצב הרגיל, שבו יש שורה של תנאים מגבילים שלא מאפשרים להגיע לוועדה ההומניטרית, אלא הם נדחים על הסף אם הם לא עומדים בהם – בהוראת השעה, כפי שמוצע, יקלו בתנאים. למעשה, יישארו שני תנאים או שלושה שהם תנאים מהותיים: אחד הוא תנאי של 13 שנים – שהעובד לא שוהה בארץ יותר מ-13 שנים ביום הגשת הבקשה. תכף נדבר על יום הגשת הבקשה. השני הוא שהוא לא ביקש מעמד – כלומר, שהוא מבקש עכשיו פתאום בקשת מקלט או - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם, מידע על כך שיכול להיות שזו הסיבה האמיתית. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ניסיון להשתקעות בישראל. כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ושהבקשה המקורית שנדחתה – הוגשה במהלך התקופה הקובעת שמוגדרת בהצעת החוק. בעקבות הדיונים שהתקיימו כאן, בוועדה, נעשו מספר שינויים בהצעת החוק. בין היתר, הודגש שהמועד הקובע לעניין הבקשה, או ספירת 13 השנים, הוא מועד הגשת הבקשה המקורית שנדחתה, ולא מועד הגשת הבקשה החדשה, כפי שהיה בנוסח המקורי של הצעת החוק. התקופה הקובעת הוארכה עד למועד הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ברשומות, נדמה לי, תומר. ה-26 במאי זה הפרסום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כנראה גם המועד שבו זה הונח על שולחן הכנסת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש מצב, כי עשינו קיצורים. יכול להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו התייחסנו, למרות שזה הונח על שולחן הכנסת, אבל מועד הפרסום ברשומות זה בעצם אותו מועד. שאר התנאים בעצם מפורטים בהצעת החוק. מה שאני מציע, אדוני היושב-ראש, זה שאנחנו נקרא את הצעת החוק בנוסח המעודכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואחר כך נדבר על הפרטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואחר כך נדבר על הפרטים, כן. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני רק מבקשת להזכיר שמלבד הוראת השעה, ביקשנו גם תיקון – זו כן לקונה – כהוראת קבע לגבי סמכויות הוועדה. דיברנו על זה בקצרה גם בדיון הקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. היה איזה תיקון שמבהיר את סמכויות הוועדה. נכון, את צודקת, לגבי איזה תיקון כהוראת קבע שמבהיר את סמכויות הוועדה, כשבפועל אני מבין שכך היא גם נוהגת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהיא בעצם מוסמכת לדון בכל המקרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. טוב, לפני שאנחנו נקריא את הקטע הזה, אני רוצה לומר כמה מילים. הייתי בהתלבטות בעניין הזה, אבל אני לא רוצה מכוונות טובות לגרום בסופו של דבר עוול לאנשים. אני חושב שצריך לעשות הרבה מאוד שינויים בכל החקיקה של העניין הזה. צריך לדון פעם אחת, בצורה יותר מהותית, גם בנושא הזה של ה-13; גם הנושא של ההבדלים בין פנסיונרים ולא פנסיונרים. יש לו סיבות נכונות, זאת אומרת, היו סיבות, אבל אני חושב שהיה צריך לבחון לגמרי את כל החקיקה הרלוונטית בנושא הזה. חשבתי שנוכל לעשות את זה במהלך הזה, אבל הבנו, לאחר כמה ישיבות אינטנסיביות שהיו אצלי גם בחדר, מעבר לישיבות כאן, שאנחנו לא נוכל להגיע למשהו ובינתיים נעכב את ההחלטה הזו. אני לא רוצה לעכב את ההחלטה הזו, כי הרבה מאוד אנשים צריכים אותה עכשיו, ולכן סיכמנו עם רשות האוכלוסין. אני מבקש שהם יכינו לנו נתונים על כל האלמנטים של החקיקה – על מה הם נבנו? זאת אומרת, מה ההיגיון שלהם? אני רוצה להבין את ההיגיון של ה-13 שנה. אני מבין את ההיגיון, אבל אני רק חושב שיכול להיות שאפשר לשים גידורים אחרים שיכולים לעצור. הרי, חלק גדול מהדברים הללו הם כדי למנוע מכאלה שרוצים להשתקע מסיבות אחרות, שלהם אני לא רוצה לעזור. זה לא מעניין אותי לתת להם להשתקע סתם בארץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> חייב לעשות הגבלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני אומר, גידורים, הגבלות, כמו שאתה אומר, או כל מיני דברים מהסוג הזה, בחקיקה. לקחת את כל החקיקה ולעשות עליה עבודה. אני פונה מכאן רשמית: אם יהיו לנו את הנתונים והכול – או שנקדם הצעת חוק ממשלתית, שנגיע אליה - - -, ואם לא, אני אקדם הצעת חוק פרטית. אבל אני גם רוצה לקדם הצעת חוק פרטית כשאני יודע שאני לא מזיק. אני גם לא רוצה להזיק. אני לא רוצה לשנות את צביונה של מדינת ישראל. אני לא רוצה גם לפגוע בהרבה מאוד דברים אחרים. אני אבקש מכם שתקימו צוות לעניין הזה, צוות שלכם, שייקח את הנושאים ויעשה על זה עבודה בתוך חודש-חודשיים. אם תפתיעו אותי וזה יהיה חודש – אני גם אשבח אתכם בפומבי. חודש עבודה, לא חגים. לקחת את החוק הקיים, להעלות נושאים שעלו כאן, בוועדה, ובטח עלו גם בוועדה אצל חברתי עטיה, בעובדים זרים, וגם אני נחשפתי לפניות של שמחה, של דורון, של עמיחי ואחרים – ובאמת לגעת בדברים. נשב ביחד ונראה אם נוכל להגיע להבנות ולכך שאפשר לעשות את הדברים האלה. אני מודיע: במהלך החורף הזה, בעזרת השם, כאן, בוועדה – שוב, אם זו תהיה הצעת חוק פרטית, אני אעשה את הדרך של הצעת חוק פרטית. אני חושב שנוכל לדבר גם עם ממלא מקום שר הפנים – אני מקווה שעד אז גם יחזור שר הפנים. אני מקווה הרבה דברים – שיקדם את זה. אני חושב שהנושא הזה הוא כל כך חשוב וכל-כך משפיע על אנשים - - - << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> כמעט בכל בית יש אדם זקן או קשיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל בית יש אנשים מבוגרים, אנשים צעירים שהם נכים וכו', והחובה שלנו היא באמת למצוא את האיזונים – מצד אחד, לא לאבד את הצביון, אבל מצד שני, גם לתת להם את הפתרונות. אני אתן לך לדבר אחרי ההקראה. אני אתן לכם גם להעיר את ההערות. אני רק כבר אומר מראש: אנחנו לא נוכל לתקן את הדברים האלה עכשיו, בחקיקה פה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> רק רציתי להסביר משהו שאתה כן נוגע בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? רק תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> שמי דורון יהודה, יושב-ראש ארגון נכי הפוליו וארגון היל"ה, וחבר בפורום הנהלת ארגוני הנכים. מה שרציתי להדגיש זה שברגע שעובד זר נמצא אצלך – היום שמעתי מישהו שסיפר לי שלקחו לו את העובד, בגלל שהעובד היה אצלו מעל הגיל. העובד היה ב-10 שנים, והבן-אדם מבוגר ולא רצו שהוא יישאר אצלו, אז לקחו לו את העובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי לקח לו? אם הוא היה רוצה להישאר אצלו – הוא היה נשאר אצלו. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> משטרת ההגירה. אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לא יכול להיות. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני רוצה להדגיש: כבר דיברתי על זה בעבר, והיה מישהו שלקחו לו את העובד, והוא נשאר לבד ונפטר. זאת אומרת, אסור לגעת בעובד זר, גם אם זה לא בצורה חוקית מלאה. למצוא את הדרך לא לקחת את העובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה יודע, אנחנו גם לא רוצים - - - << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> זה נקרא "נטישה". ברגע שאתה נכה או זקן – מה זה משנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור לי. יהודה, קודם כול, אתה צודק ברמה העקרונית, אבל מצד שני, אנחנו גם לא רוצים שזה יהיה ערי מקלט. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> נכון, ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוצל, בעצם, אותו קשיש או אותו עובד לעניין הזה. הנה עוד דוגמה למשהו שנצטרך למצוא. יכול להיות שאותו בן אדם שעשה את זה – נגיד, אם משטרת ההגירה באמת תעבוד כל כך חזק. אני לא בטוח שזה עובד כך - - - << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה? אני גם לא מאמין שיש טעויות כאלה, כי הם לא עובדים - - - << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> זה לא היה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אל תמשוך אותי במילה. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> להציג את זה כך – זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני לא נכנס לזה כרגע, כי אנחנו לא מטפלים כרגע במקרה פרטני. אני רק בא ואומר שיכול להיות שצריך להטיל חובה על רשויות הרווחה באותה עיר לשים עובד סוציאלי שייתן אישור שזו לא נטישה, או משהו כזה, כדי שלא יהיה חלילה מצב, כמו שאתה אומר, של נטישה. אבל שוב, אני אומר לך: אני הקדמתי לפני שאני מקריא. אני רציתי לעשות את כל התיקונים האלה פה. זה היה לוקח לנו חודשים, והיינו מעכבים בסוף את ההחלטה הזו, ואני לא רוצה לעכב את זה. לכן אני אומר: קודם כול, אנחנו ננסה להגיע להסכמות לחקיקה חדשה שתיגע בדברים האלה. במהלך החודש-חודשיים הקרובים, משה, תכינו את החומרים, וננסה לשבת. אנחנו יודעים לדבר בינינו ולהסתדר. אם נגיע למשהו מוסכם – נקדם אותו בצורה משותפת; נבחר בהסדר או בתסקיר ממשלתי, או שאני אחליט לעשות את זה כהצעת חוק פרטית שלי, ונקדם את העניין. דבר נוסף שאני רוצה להגיד לגבי התהליך, לפני שאנחנו מקריאים: אנחנו נעשה את התאריך של התקופה הקובעת ל-15 בחודש ספטמבר – עד אתמול, בעצם. אחרי האישור יהיה עוד זמן למשחקים כאלה ואחרים. כן, בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> עו"ד עמית רמתי ממשרדו של תומר ורשה, שהוא מי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אלה הערות - - - << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> תן לי רק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אני אתן לך עכשיו ואוריד לך את זה אחר כך. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> רק מילה אחת. קודם כול, אני רוצה לברך את אדוני על זה שהוא רוצה לעשות תיקון משמעותי יותר, אבל היום אנחנו עוסקים רק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רק רוצה – אני אעשה את זה, בעזרת השם. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אשריך. אני תומך בזה מאוד. אני חושב שיש הרבה דברים לתקן ולעשות נכון ומדויק, אבל לגבי הוראת השעה הזו, יש אוכלוסייה אחת שלצערי, גם מדיניות משרד הפנים וגם הנוסח המוצע מתעלם ממנה. היא אוכלוסייה שהחוק המקורי החריג אותה – זו אוכלוסיית 1א. זו אוכלוסייה של נכים קשים צעירים מתחת לגיל פרישה. כשהכנסת חוקקה את החוק, היא קבעה שלאוכלוסייה זו, באופן מובחן, קשה יותר לאתר מטפלים, כי הם מעדיפים מטפלים מבוגרים וכו'. אפילו הייתה להם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן נתנו להם יותר שנים מאשר למבוגרים. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> לכן נקבע להם, בדיוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשגם זו בעיה, כי אני חושב שיש גם מבוגרים - - - << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> בעניין הזה אדוני צודק. לכן זה נדון בבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון קבע אחרת ומצא שההבחנה הזו שהכנסת עשתה היא הבחנה נכונה, כי באמת היה קושי אינהרנטי לאותה אוכלוסייה שהוכח על ידי הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה רלוונטי? << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אני אסביר. החוק קבע, בעצם, מאגר ייחודי. כל מי שלא עומד בסעיף 1 לחוק – שזה כלל האוכלוסייה – והוא מתחת ל-13 שנים – האוכלוסייה הזו היא היחידה שיכולה ליהנות ממנו, כי היא באמת צריכה מטפלים ייחודיים. המדיניות והצעת החוק כרגע – מבטלת את ההבחנה הזו, כי רף 13 השנים חל כלפי כלל האוכלוסייה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא מדויק, כי אחד התנאים בהצעת החוק הוא שהמטפל והמטופל כבר עבדו ביחד. לכן, המקרים שבהם מישהו בפער הזה שבין 8 ל-13 כבר עבד עם מטופל - - - << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> לא הבנת את כוונתי. לא לזה התכוונתי. סליחה, אני אחדד. אני אפילו לא אומר מה הפתרון – אני רק מנסה להציף את הבעיה. אתם תוכלו לדון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה נוגע עוד פעם בעניין ה-13, שהוא כללי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> משהו שרלוונטי ספציפית להוראת השעה? אז תסביר, כי אף אחד לא הבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בינתיים אף אחד לא הבין. לא רק הבורים שהם לא עורכי דין – גם עורכי הדין. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> סליחה, אני מתנצל. אני אסביר שוב. הרי, קבענו תקופה קובעת לכל מי שהגיש בקשה והמטפל שלו מתחת ל-13 שנים. בתקופה הזו, מטפלים זרים – ואני אומר את זה מידיעה אישית – מודעים למדיניות הזו. ככלל, הם יעדיפו ללכת עם האוכלוסייה הקלה יותר מאשר עם האוכלוסייה הקשה, שבפועל הוחרגה. מאחר והיום אין החרגה, האוכלוסייה הקשה הזו, בתקופה הזו שמה-07 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו מדברים על אחורה. לא על העתיד. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> על אחורה. אני מדבר על אחורה. מה-07 באוקטובר 2023 עד למועד הקובע שייקבע היום – לצורך העניין, שיוארך – לא התאפשר להם בכלל למצוא עובד שהם יכולים להגיש עבורו בקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> יכול להיות שאני טועה, אז עוזי יתקן אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשמע אותו עד הסוף, ואז תגיבו. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אני רק אומר: אם כולם קבעו, גם הכנסת וגם בית המשפט העליון, שלאנשים האלה – רק הם. אני מדבר רק עליהם. רק על מי שעומד בתנאים הספציפיים שם – צריך ליצור מאגר שהוא שונה – אני חושב שכשהוראת השעה – נכון שזה רטרואקטיבית – מסתכלת, מוחקת הכול וקובעת 13 שנים לכולם – היא מעלימה את ההבחנה הזו, גם אם זה רטרואקטיבית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז מה אפשר לעשות? לחזור אחורה בזמן ולהגיד לו: "אתה לא תוכל בעתיד הרחוק?". זה לא ברור. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> חלילה. אני אתייחס. זו שאלה במקום. כל הוראת השעה הזו חוזרת אחורה, והעובדה, לצורך העניין, שהיום התקופה הקובעת נקבעת ל-15 בספטמבר – גם זה חוזר אחורה, כי הרי לא הוכרז מראש שהמדיניות חלה עד ל-15 בספטמבר. אני אומר: יש אוכלוסייה קטנה – זו לא אוכלוסייה כזו גדולה של 1א – שהם ייפטרו או שייקבע להם מועד שהוא טיפה גבוה יותר. הם עדיין היו צריכים להגיש בקשה בתקופה הקובעת; הם יעמדו בכל שאר התנאים – שהמטפל לא יגיש בקשה להשתקעות, חלילה. הם יעמדו בכל התנאים האלה. להם – שיתאפשר, גם אם הם נאלצו להגיש בקשה עם מישהו שהוא 13.5 או 14 שנים. אני חושב שזה ראוי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אלה – לא חלה עליהם בכלל תקופת האי-אכיפה, ומבחינתנו הם היו צריכים לצאת מישראל באותו רגע. זה לא רלוונטי מבחינתנו. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> אני רוצה לתקן אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לפני שאתה מתקן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשביל שהיושב-ראש יבין את הבקשה – מה התיקון המוצע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התיקון המוצע לעכשיו, לזה? << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> שייקבע – צריך להוסיף את זה – שלעניין 13 השנים הוא לא ייקרא רק עבור מי שעומד בסעיף 1א לחוק. 3א(ב1)(א) לחוק בלבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איך אני יכול – אומנם לאוכלוסייה שבית המשפט גם קבע שיש לה עדיפות. אני חושב שאולי לא בית המשפט שגה, כי הוא אימץ את החלטת הכנסת, אבל הכנסת אז שקטה כי היא הייתה צריכה להכניס גם קשישים עם נכות מורכבת, ולא רק הגילאים. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אני מסכים, אדוני, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. זה שאתה מסכים – אני שמח. אני רוצה להבין: מה שאתה בא ואומר זה שאנחנו עושים פה אפליה, בסופו של דבר. היא לא אפליה מתקנת – אנחנו עושים כרגע אפליה כשאנחנו באים ואומרים שה-13 שנה הוא כבר לא דבר - - - << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אני רק רוצה לחדד – אני לא בא לטעון חלילה לאפליה. אני רק חושב שהיה איזה היסח דעת. אני אומר שוב, ברגע שהמדיניות, וכרגע הוראת השעה, מסתכלת היום על כלל האוכלוסייה כאחת, כמקשה אחת – היא חוטאת לכוונת המחוקק המקורית בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תשובה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אגב, כמו שהסברתי מקודם – כנראה שכן הבנתי נכון את הכוונה – מכיוון שאנחנו מדברים על מטפלים שכבר עבדו בעבר אצל המטופל - - - << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> איך הם עבדו אצל המטופל? בלי אישור? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה התנאי. זה אחד התנאים. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> שהוגשה בקשה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסדר, שהוגשה בקשה. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> נכון, אז אני שוב רוצה רגע לחדד, כי משה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כל הרעיון הוא שהוגשה בקשה. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> התנאי הזה יקום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה אומר שעכשיו, ההצעה החדשה תיצור מצב שבו אנשים יעדיפו לעבוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אם הוא עבד אצלו קודם – הוא כבר לא - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא כבר עבד אצלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הבנו, שמענו. תשובה. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> עוזי מרשות האוכלוסין, מהוועדה ההומניטרית. אני רק רוצה לתקן אותך, עמית, שהאוכלוסייה הקשה, של הנכים הקשים הצעירים עם אחוזי השר"מ המקסימליים, לא מופלה לרעה, כי בשנתיים האלה הם פנו לוועדה עם עובדים בין שמונה ל-13 שנים – וקיבלו אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והם קיבלו אישור? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הם לא פה. הם כבר אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם אפילו לא במדיניות האי-אכיפה. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> הם הופלו לטובה, והם קיבלו אישורים שהם בסביבות 30%-40% מכלל האישורים של הוועדה. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> עוזי צודק, ואני כמובן מכיר את הנתונים שהוא מדבר עליהם. אני לרגע לא בא להטיל דופי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, עמית, שמענו. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> הכוונה היא למי שלא הצליח למצוא עובד עד 13 שנים כי הם הלכו למטופלים שקל יותר - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז מבחינתנו, אדוני היושב-ראש, כשהעובד הזר, במועד הגשת הבקשה, היה יותר מ-13 שנה – אנחנו לא חושבים שצריך לאשר את המקרים האלה. גם לא נתנו להם תקופת אי-אכיפה. הם לא היו מוגנים לכאורה. הם כבר היו צריכים לצאת מישראל, והמטופל היה צריך למצוא מישהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. מיצינו. כן. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. אני רק רוצה להוסיף שבתחילת חודש אוגוסט – ב-04 באוגוסט, נדמה לי – נדחתה בבג"ץ עתירה לבג"ץ, גם נגד הכנסת וגם נגד השרים, בנוגע לסוגיה שתיארת כאן, של קשישים, כשהמטופלת בת 98. מה שנתקף שם זו אותה הגבלה לגבי 13 שנים, ובג"ץ דחה את העתירה. כלומר, זה משהו שנדון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. על זה דיברנו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה חשוב להציג שיש פסיקה עדכנית, ולא איזה פסק דין של "כן לזקן". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לו אני הייתי בג"ץ, הייתי שולח את הכנסת לתקן את החקיקה – לא לפסול או לאשר – כי שגגה נפלה תחת חברי הכנסת. אני לא יודע מי היה אז, בזמנו. אני לא הייתי שם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אל תשכח שלפני שחוקק החוק הזה – זה היה חמש שנים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> והצעת החוק הייתה של 12 שנים, והכנסת הפכה את זה ל-13. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, סליחה, אין לך רשות דיבור, עו"ד. אפילו חסינות אין לך. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בכל אופן, הנקודה שלי הייתה שזה לא רק פסק דין של "כן לזקן", אלא מעכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר דבר אחד. למה אני אומר את זה כך? כי אני לא נכנס כרגע למילים של חמש שנים או 13 או 18 או 19, כי מבחינתי כל מספר זוכה. לדעתי, אם אנחנו נדע לשים את הגידורים הנכונים, ואם נעשה את הנעילות הנכונות לעניין הזה – יכול להיות שזה לא צריך להיות פקטור. אתם מבינים? בגלל שבסוף, מאחורי סיפור כזה – עומד מישהו שצריך את אותו בן אדם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מסכים איתך לגמרי, אדוני היושב-ראש, כאשר באמת מדובר בהעסקה אמיתית ומישהו שצריך את המטפל. לצערנו, אנחנו נתקלים גם במקרים אחרים. לא נפרט אותם כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. את זה אני רוצה למנוע, ואפרופו בית משפט, אם אני לא הייתי יודע שידם כל כך קלה על ההדק לבוא ולהתחשב, כביכול, בדברים ההומניטריים – לא של המטופלים אלא של אלה שרוצים לתפוס טרמפ על המטופלים – בסדר, אבל אנחנו לא בוועדת חוקה. אני לא אגיד את כל דעותיי על העניין הזה. אוקיי, ועכשיו נעבור להקראה. זה הזמן. אחר כך ניתן עוד הערות למי שרוצה. יש לנו גם בזום מישהו שביקש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> טוב, אז אני מקריא מתוך הנוסח שהופץ כבר לפני הדיון הקודם, שלא קרה בסופו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רק עם התאריך שאמרתי עכשיו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, נכון. זה מה שבאתי להגיד – שאני כבר אקריא עם התיקון שדיברנו עליו עכשיו. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025 תיקון סעיף 3א 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(ב1)(2), במקום "פסקה (1)" יבוא "סעיף קטן זה". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שאמרנו, זה התיקון הקבוע שביקשה הממשלה כדי להבהיר שהוועדה ההומניטרית בעצם מוסמכת לטפל בכל המקרים לפי סעיף זה, ולאו דווקא במקרה של - - -. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוראת שעה 2. בתקופה שעד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, יקראו את סעיף 3א(ב1) לחוק העיקרי כך שאחרי פסקה (1א) יבוא: "(1ב) (א) בפסקה זו – "בקשה למעמד בישראל" – כל אחת מאלה: (1) בקשה להתאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק האזרחות התשי"ב–1952; (2) בקשה לקבלת תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות, התש"י–1950; (3) בקשה לקבלת אשרה ורישיון לפי סעיף 2, למעט בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(2) למטרת עבודה שמנית בענף הסיעוד, למטרת ביקור או למטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל; "הגורם המוסמך" – עובד סוציאלי שיש לו שלוש שנות ותק לפחות והוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, בלשכה פרטית בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור; "הליך משפטי" – ערר כמשמעותו בסעיף 13כד, ערעור מינהלי לפי סעיף 13לא, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 12(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025). (ב) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, אם התקיימו התנאים שלהלן, והכול אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א) עד (ד), ובלבד שביום קליטת הבקשה כאמור בפסקת משנה (1) לא עברו 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד: (1) במהלך התקופה הקובעת נקלטה במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה בקשה להאריך את הרישיון או שניתנה החלטה לדחות את הבקשה; (2) המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, חוות דעת בכתב מהגורם המוסמך, שניתנה לאחר שהגורם המוסמך נפגש עם המטופל במקום מגוריו במהלך שלושת החודשים האמורים, הקובעת כי התקיימו כל אלה: (א) העובד הזר הועסק בפועל במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל אשר הגיש את הבקשה שהתקיימו לגביה הנסיבות המפורטות בפסקאות משנה (ב)(1) או (ג), במהלך התקופה הקובעת או בחלקה, ברציפות, עד למועד מתן חוות הדעת; (ב) הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל עלולה לגרום לפגיעה קשה במטופל. (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב)(1), שר הפנים רשאי להאריך רישיון בהתאם להוראת פסקת משנה (ב), אף אם ההחלטה לדחות את הבקשה להאריכו ניתנה לפני התקופה הקובעת, ובלבד שלא יאוחר מתום התקופה הקובעת הוגש נגד החלטת הדחייה הליך משפטי שהתקיים לגביו אחד מאלה: (1) נקבע בהליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה; (2) נקבע בהליך המשפטי, בתקופה הקובעת או לאחריה, כי הבקשה להאריך את הרישיון תוחזר לרשות האוכלוסין וההגירה לעיון מחדש; (3) ההליך המשפטי תלוי ועומד. (ד) לא יוארך לפי הוראות פסקה זו רישיון של עובד זר שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הגיש בקשה למעמד בישראל; (2) התקבלה בעניינו החלטה שלא להאריך רישיון לפי סעיף זה או סעיף 3(2), או החלטה לבטל רישיון לפי סעיף 11(א) או (א1)." << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הערות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו רק נגיד שהארכת התקופה הקובעת, לפי הבדיקה שלנו, מכניסה עוד כמה מאות בקשות פוטנציאליות לאישור. שאדוני היושב-ראש יכיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו החלטת הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה יכול לתת אומדן פחות או יותר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> פחות או יותר אומדן? כמעט 5,000 בקשות. סביב 4,800. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת "מאות". << אורח >> משה נקש: << אורח >> לעומת 4,400 שהיה במקור במאי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא שואל אותך מה התוספת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> התוספת היא בסביבות 400. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאיזה תאריך? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מהתאריך שתכננו ועד התאריך שאתה אישרת היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב "תכננו". מאיזה תאריך בלועזית? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה-26 במאי ועד אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אז זה לא איזה שהוא גל של - - -. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני רוצה להזכיר משהו: בשנתיים האלה אני רואה, לפחות, ממה שקורה אצלנו, בקיבוץ נירים – ואני חלק מהעוטף, מהיישובים שעברו את הטראומה של ה-07 באוקטובר– אני 20 שנה מטפלת בתחום הזה, ובעבר היו תמיד בין 10 מטופלים ל-11-12. זה היה הגג. היום יש לי 18 עם פוטנציאל להגדיל, ואנחנו קיבוץ שהוא 400 חברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטופלים שזקוקים לעובדים. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אומרת שיש עלייה גדולה מאוד בצרכים בגלל הטראומה של ה-07 באוקטובר; בגלל הפינוי. צריך לקחת בחשבון שהעלייה בכמות הפניות גם נובעת מהמצב של המטופלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אם היית אומר לי אלפים – הייתי מבין שיש פה מישהו שעושה סיבוב על העניין. יש לנו בזום את שמואל שקד. שלום, כן. << אורח >> שמואל שקד: << אורח >> קודם כול, אני מתנצל שלא הגעתי לישיבה עצמה, כי נודע לי על הישיבה בדיוק לפני שעה, והייתי שמח להגיע. אני מברך על האמירה שצריך לעשות עוד תיקונים בחוק, כי לדעתי צריך לעשות הרבה תיקונים בחוק. הייתי אומר שלחוק הזה צריכה להיות כותרת מהמקורות שלנו – "אל תשליכני לעת זקנה, וככלות כוחי אל תעזבני". זה בא מהמקורות שלנו, וזו בדיוק מהות החוק. הלקונה שיש בחוק, שחשוב לדבר עליה ולנסות לפתור אותה במסגרת התיקונים שהולכים לעשות, היא שאם יש איש מבוגר שעד גיל 90 לא לקח עובד זר, ואחרי גיל 90 הוא הגיע למצב שהוא צריך עכשיו, לעת זקנה, עובד זר – כשהוא בא לחפש את העובד הזר, לעובד הזר אין שום אינסנטיב לבוא ולעבוד אצל האיש המבוגר הזה, כי הוא רוצה לעבוד פה הרבה שנים. ואז נוצר מצב שדווקא לאוכלוסייה המבוגרת, הכי מבוגרת, אין מענה, כי קשה למצוא להם עובדים זרים. העובדים הזרים מראיינים את המטופלים, ולא להיפך. נוצר מצב שלשכבה הצעירה יש פתרון, במסגרת מה שדיבר עליו לפני זה העו"ד, ודווקא לאוכלוסייה הכי זקנה, שלא ביקשה עובד זר במשך שנים וניסתה לדחות את הקץ כמה שיותר – דווקא בשנותיה האחרונות אין לה מענה. אני אתן את הדוגמה של אמא שלי, שעד גיל 92 – לא רצתה עובד זר. היא לא רצתה. בגיל 92 היא קיבלה דלקת ריאות קשה, חזרה מבית החולים אחרי שיקום בלי יכולת לתפקד, היינו צריכים למצוא לה עובדת זרה – ולא מצאנו. העובדת הזרה היחידה שמצאנו היא רק זו שאין לה ויזה, כי רק היא הייתה מוכנה לעבוד, ובמסגרת אי-האכיפה – הסכימו שהיא תהיה אצלנו בינתיים. רצה הגורל ואמא של העובדת הזו חולה סופנית והיא חזרה להודו, וכשבאנו למצוא עובדת אחרת – עוד פעם נקלענו לאותה הבעיה: אין לנו עובדות שרוצות לבוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. בוא נשמע את התשובה. << אורח >> שמואל שקד: << אורח >> רגע, אני רק אשלים את המשפט. היחידות שמוכנות לעבוד הן רק אלה שנדחו בוועדה ההומניטרית הראשונה, כלומר, היו אצל מטופל אחד והמטופל נפטר, הן עברו לשני והמטופל נפטר, וכשהן הגיעו למצב שאין להן ברירה – אז הן היו מוכנות לבוא, בלית ברירה, כדי למשוך עוד כמה שנים בארץ. רק אלה מוכנים לבוא לעבוד, וצריך להכשיר את זה באיזו שהיא צורה, כי אחרת האנשים הכי מבוגרים, שהכי זקוקים – להם אין מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתיקונים הכלליים. כן. אוקיי. << אורח >> שמואל שקד: << אורח >> רגע, יש לי עוד דבר. אני מוכן אחרי זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל שמעת אותי בהקדמה קודם. יש עוד כמה תיקונים שרציתי לעשות ואנחנו לא נוכל לעשות אותם, כי צריך לקיים עליהם דיונים ולבוא עם משהו מושלם יותר. לכן גם הדבר הזה מתייחס אליו, כי מה שאתה אומר לא קשור למה שאנחנו משנים בהצעת החוק כרגע לגבי הוועדה ההומניטרית. << אורח >> שמואל שקד: << אורח >> אני אסביר למה זה קשור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> שמואל שקד: << אורח >> כי אם אין מענה לאלה שהם מעל גיל 90, והיחידים שנותנים להם מענה הם כאלה שלא עונים לדרישות של הוועדה ההומניטרית – אנחנו עוד פעם נקלעים לאותה בעיה שאין להם מענה. שכבת הגיל הזו – מוזנחת. דווקא הכי זקנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. מכובדי, שמענו אותך בקשב רב. בואו נשמע את משה. בבקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> טוב, אז אני אתייחס לכמה דברים שנאמרו. קודם כול, לאוכלוסייה הזו יש לא מעט מענים וגם אינסנטיב דווקא כן לעבוד עם האוכלוסייה המבוגרת. אני אתחיל בזה שאגיד שהאמירות שלא מוצאים להם עובדים זרים – קצת סותרות את הנתונים שלנו, כי יש בישראל בסביבות 60,000 עובדים זרים שמועסקים בפועל, מתוכם אלפים רבים אצל מטופלים מעל גיל 80, 85 וגם מעל גיל 90. אם הוועדה תרצה – נוכל להעביר לה את הנתונים. בנוסף לזה, יש לא מעט מקרים שאנחנו שומעים עליהם שבהם עובדים זרים מעדיפים לעבוד אצל מטופלים מבוגרים מאוד, מכמה סיבות: אם הם נמצאים באזור פריפריה ומטפלים במטופל עד פטירתו – הם יכולים לקבל אינסנטיב, כמו שנאמר פה, לעבוד בכל מקום במדינת ישראל. זה אינסנטיב אחד. דבר שני, הנושא הזה של עבודה עד פטירת המטופל לא נספרת במסגרת העזיבות של אותו עובד זר את המטופלים. היועץ המשפטי של הוועדה גם אמר את זה ליושב-ראש הוועדה. הוא משחרר אותו מהאזור הגאוגרפי אם הוא מטפל בו עד הפטירה. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - מישהו שקיבל אישור בוועדה הומניטרית ורצה עוד אישור ועוד אישור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. בסוף, הוועדה ההומניטרית הזו אמורה לתת מענים למטופלים שלא הצליחו למצוא עובדים זרים ומצאו את אותם עובדים זרים שלכאורה לא היו אמורים כבר להיות בישראל – הם היו צריכים לצאת מישראל אחרי חמש, שש או שבע שנים שהם סיימו עבודה. הוועדה ההומניטרית נתנה את האפשרות לאותם מטופלים להביא עובדים שהם עד שמונה שנים – זו הרחבה משמעותית מאוד של משך הזמן של עובד שנמצא בישראל שאפשר להעסיק אותו. אני מזכיר שוב: לפני החוק – חמש שנים הייתה ההגבלה, והוספנו את זה עד לשמונה שנים לכלל המטופלים. וכן, נתנו מענה, כמו שהסבירו פה, לאוכלוסיות היותר מורכבות, שהיה להם, לפי הנתונים שלנו, יותר קושי למצוא עובדים זרים, והארכנו להם את משך השנים ל-13 שנה. כמו שאדוני היושב-ראש אמר בהתחלה – זו לא תורה מסיני. אנחנו נעשה את העבודה שאדוני היושב-ראש ביקש ונבוא עם כל הנתונים לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבואו עם כל הנתונים. אנחנו נמצא אינסנטיבים נוספים, כי יש פה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני אגיד לך עוד דבר שעולה לי תוך כדי הדברים, כי כל האינסנטיבים שאנחנו עושים פה הם אינסנטיבים שאנחנו משתמשים בסוף בקטע של כמה שנים לתת לו ואיך לא לתת. יש עוד אינסנטיבים, משה. אני חושב שהיה צריך אולי להסתכל גם על הנושא של תנאים כאלה ואחרים. זאת אומרת, לתת כל מיני בונוסים לאותם עובדים. למשל, היום, אני סתם לא מבין את הדבר הזה – איך כל עובד יכול אחרי שנה להחליט שהוא לא רוצה לעבוד אצל זה, ומתחיל לבדוק אצל מי יותר קל ומי יותר קשה, מי יותר כבד ומי פחות כבד? אני לא חושב שהיה צריך להיות דבר כזה. זאת אומרת, ההסתכלות צריכה להיות הרבה יותר רחבה, ואז לבנות בתוכה אינסנטיבים שלא תמיד הם תקופת הזמן. תקופת הזמן צריכה להיות פתוחה עם גידור לרמאים ועם דאגה לייחודיים – אם זה הצעירים הקשים, או המבוגרים מאוד, כמו שהוא אמר עכשיו, או אם כאלה שהקושי שלהם יותר גדול. לזה אני מצפה. לעבודה הזו אני מצפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מבין מה אתה אומר. אני אגיד שכבר היום, בחוק של הוועדה ההומניטרית, הכנסנו חלק מהסעיפים שאמורים לתת מענה בדיוק לדבר הזה. למשל, שאנחנו לא נאשר עובד זר שנטש את המטופל האחרון שלו; למשל, שהעובד הזר היה חייב להתמיד לפחות שנתיים אצל מטופל סיעודי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה נקרא "נטש"? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שהמטופל שלו לא נפטר או עבר למוסד סיעודי. שעובד זר לא יעזוב מטופל בשביל ללכת למישהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תיקון בדבר הזה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש את זה. היום זה קיים בחוק. אותו הדבר לגבי 24 חודשים – הוא חייב להתמיד 24 חודשים אצל מטופל סיעודי, ולא שלכל אחד שיעבור מטופל כל חצי שנה – אנחנו ניתן "מתנה" או "בונוס" להמשיך להיות בישראל. אלה דברים שקיימים בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה היה צריך להיות את זה. אני הייתי אומר: עובד שעבר שני מקומות בתקופה – נגמרת הוויזה שלו. סע חזרה הביתה. אל תעבוד פה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גם יש את התקנות האלה, של עובד שעבר שלושה מעברים – הוא לא יכול לעבור למעבר הרביעי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקיצור, צריך לטפל בזה, איתכם ביחד, לטובת עם ישראל. כן, שמחה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> הדבר שמפריע לנו זה העניין של הגיל. בתיקון הזה משה הבטיח לי שאני עוברת ואקבל סוף-סוף ויזה לעובדת שנמצאת אצלי שנה וחצי בלי ויזה. אני רוצה לדעת שבאופן כללי, יש שינוי שנכים כמונו – ואנחנו נכים מגיל צעיר, לא מגיל 90 או 70, ואנחנו הגענו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם: אני חושב שנכים מורכבים – זה יכול להיות גם צעירים וגם לא. אנחנו לא נשנה את זה כרגע, כי אנחנו לא בסעיפים האלה כרגע, וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים לקיים דיון עם נתונים והכול. את צודקת ב-100%. זה יהיה אחד הדברים הראשונים. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> פתרו את זה לנכי צה"ל, אז למה שלא יפתרו את זה לנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתרו את זה בחקיקה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל למה לנכת צה"ל הם הסכימו לפתוח את זה? למה לא לנכי פוליו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה עשו קודם – יש לי הרבה "למה". << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> עכשיו עשו. הם שינו את זה בגלל המלחמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מכיר. מה הם עשו? על מה מדובר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? אני לא מכיר. משה, אתה מכיר שנעשה שינוי לגבי נכי צה"ל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בנוהל עצמו, בתנאים לקבלת היתר - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. זה לא רלוונטי לסעיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, מה נעשה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בנוגע לסעיף הזה ולחוק הכניסה לישראל – לא נעשה שום דבר בעניין הזה לטובת נכי צה"ל. מה שעשינו זה שהקלנו על התנאים של נכי צה"ל לקבל היתר. אני עוד לא מדבר על עובד זר בכלל. פה – הקלנו. אגב, גם על אלמנות והורים שכולים. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> גם לנכי צה"ל מעל גיל 70. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא נכון. זה פשוט לא נכון, שמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, שמחה, בכל מקרה, אם הם לא עשו את זה – אולי נעשה את זה לכל הנכים וגם לנכי צה"ל, כי אני חושב שנכות מורכבת לא קשורה לגיל. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שהיה צריך לשמור על הצעירים כדי שיהיה להם – זה נכון - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> על אחת כמה וכמה כשהוא מבוגר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא על אחת כמה וכמה. אלה ואלה – דברי אלוקים חיים. אלה ואלה – מדובר על נשמות ואנשים חיים שמתמודדים. לכן אני אומר: תמיד צריך למצוא את האינסנטיב בדברים אחרים ולא בזה, כדי לסגור פערים. כן. אני רוצה להצביע. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני רוצה רק לשאול שאלה. לגבי המטפלים שהם בהיתר המיוחד הזה בהארכה – אפשר להעסיק אותם בהעסקה ישירה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה זאת אומרת "בהעסקה ישירה"? << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> העסקה ישירה זה שמטופל מעסיק ישירות, בלי חברת סיעוד. בלי התיווך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברגע שהעובד הזה יאושר לאחר התהליך – אפשר לבחור. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> לא. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה תלוי בגמלה. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> זה לא. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> למה? זו גמלה - - - או גמלה בכסף. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> רגע, שנייה, בואי נדייק, שיהיה מדויק – יש לשכה פרטית ויש חברת סיעוד. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> צריך תאגיד. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> לא, תמיד צריך לשכה פרטית. חברה – לא חייב. << אורח >> משה נקש: << אורח >> היא יודעת, עוזי. היא הבינה. היא 20 שנה בתחום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא התכוונה פרטי-פרטי, כמו שאתה מתכוון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> העסקה יכולה להיות שלא דרך חברת סיעוד וביטוח לאומי, אבל לשכה פרטית – בכל מקרה חייבת להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, חברים. בבקשה, עמיחי. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> מה פרק הזמן של הוראת השעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ארבעה חודשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כשהבקשות יוגשו בתוך שלושה חודשים. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> - - - להאריך את זה לשישה חודשים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> למה למשוך את זה כל כך הרבה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, חבל. אנשים צובאים על הדלתות להגיע אליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא שאל שאלה. הוא שאל את זה יפה, בצורה מתורבתת. אני רוצה עכשיו לשמוע אתכם, ואחר כך אני אשמע את חוות הדעת של הלשכה המשפטית של הוועדה. כן, מה אתם אומרים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מבחינתנו, אנשים מחכים מאוד להוראת השעה הזו, וברגע שהיא תיפתח, אני מניח שהרוב של המעסיקים יפנו אלינו כמה שיותר מהר, וזה יהיה ממש בתקופה הראשונה. אין יתרון בלמשוך את זה לעוד הרבה חודשים. אנחנו צריכים לסיים, להסדיר את השוק הזה ולתת מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. את רוצה להוסיף משהו, או שהוא הסביר את עצמו יפה? הוא הסביר את עצמו טוב. כן, בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אוסיף שאנחנו לא בהוראת השעה הראשונה אלא במספר הוראות שעה שכבר היו בעניין הזה. לא שמענו שהייתה בעיה לאנשים להגיש בזמן. אנשים עומדים ומחכים שיתנו להם את ההזדמנות להגיש. אני גם חושב שכדי לשמור על האחידות עם הוראות השעה הקודמות - - - << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל אלה שהגישו ונדחו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתחילים להגיש בקשה עכשיו. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> נצטרך להגיש בקשה חדשה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> צריך להגיש בקשה במסגרת הנוהל, באמצעות לשכה פרטית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, כי הוראת השעה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, בהצעה שלהם זה שלושה חודשים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בהצעה המקורית, הראשונה, זה היה שלושה חודשים, ואנחנו נתנו עוד חודש לעבודה של השר לבחינת הבקשות. כלומר, שלושה חודשים להגיש את הבקשות ועוד חודש שהוראת השעה בתוקף - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> נסיים לטפל בהן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סך הכול ארבעה חודשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהנחה שמישהו מגיש ביום האחרון של שלושת החודשים ולא הספקתי לטפל בו – שאני אוכל לטפל ולאשר אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר עמיחי זה שלא יהיה מצב שאנשים יפספסו את זה על - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמיד יש. גם בשישה חודשים יהיה מצב. גם בשנה. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> חשוב להגיד רק עוד מילה אחת בעניין הזה, שזו בדיוק הנקודה שאתם דנים עליה. מאחר וזו תקופה יחסית ממושכת, יש אנשים שנותק הקשר של המטופלים עם אותן חברות ותאגידים שדרכם הם - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. הם הגישו בשמם את הבקשה בדרך כלל. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> אני אסביר. אני לא בא לשנות את החוק. אני רק חושב שצריכה לצאת הודעה מסודרת. בעבר, בהוראות השעה הקודמות, אני חושב שעשיתם שימוש באס אם אסים שיצאו למטופלים או משהו כזה, רק ליידע אותם על האפשרות להגיש בקשה. זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק לאלה שכבר הגישו. << אורח >> עמית רמתי: << אורח >> רק למי שהגיש. רק מי שעומד בהוראת השעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אני רציתי לשאול, לפני שהוא שאל, האם אתם מוציאים איזה פרסום לעניין הזה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ברור שנפרסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל לגבי אס-אם-אסים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרי, אתם יודעים מי היו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותם אלה שפנו. << אורח >> עזרא (עוזי) רחמים: << אורח >> אני לא מציע להשתמש באס-אם-אסים. זה לא נחל הצלחה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> סליחה, עוזי, אנחנו נפרסם את זה, כמובן, באתר שלנו, ואני מניח שזה גם יצא בכלי התקשורת. והדבר הכי משמעותי פה זה שאנחנו נודיע על זה ישירות לכל הלשכות. כולם פנו דרך לשכות. יש לשכה מטפלת והם יסייעו להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, טוב. חברים, תם הטקס. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, עוד לא הצבעתי. בוא נראה אם יהיה לי רוב או לא יהיה לי רוב. לפני כן, יש לנו קודם כול בקשות דיבור, אז אנחנו מאשרים, והסתייגות של סיעת יש עתיד על שלושה - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הם לא הגיעו להציג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם ביקשו שלוש הסתייגויות, אז אנחנו נצביע רק על שתיים ולא על שלוש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> השתיים הראשונות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על השתיים הראשונות – הסתייגות 1 והסתייגות 2. מי בעד ההסתייגויות? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא התקבלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. אם כך, אנחנו נעלה להצבעה את אישור הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 והוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ה–2025. מי בעד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אושר. אני שמח שעשינו את זה, אבל השמחה שלי – חוץ משמחה – תהיה שבאמת נבוא עם איזה שהוא משהו. אני אדבר רגע כמו כשהייתי פעם מנהל, ראש עיר, ואמרתי לעובדים שלי: "אתם מטפלים בחינוך, ברווחה. יש לכם לפעמים דברים שאולי אם הופכים אותם עוד פעם, מוציאים רגע את הארגז, מוציאים אותו מחדש, בודקים עוד משהו מחוץ לקופסה – נוכל לתת עזרה". אני לא רוצה לגרום לכך שיתחילו לחגוג לי פה כל הרמאים; שיתחילו לבוא רמאים מחוץ לארץ ולהפוך את המדינה הזו למדינת מקלט. אני לא רוצה את זה, בשום אופן לא. אבל מצד שני, אני כן רוצה, כי בסוף – אלה חיים. אנחנו מאריכים חיים. אנחנו נותנים אפשרות לקדוש ברוך הוא להאריך לאנשים את החיים. הוא יכול לעשות את זה בכל דרך, אבל אנחנו תורמים את שלנו – לתת להם איכות חיים ולהאריך להם את החיים. כל אחד מסתכל – זה על אמא שלו, זה על המשפחה שלו וזה על ילד נכה, או משהו כזה. לכן, אני ממש מבקש שבמהלך החודש-חודשיים הקרובים יתגבש משהו, ונלך קדימה בצורה טובה. בבקשה, רצית להגיד תודה? אז תגיד תודה עכשיו. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני אומר תודה רבה על החשיבה. אתה חושב בדיוק את מה שאנחנו חושבים. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> שתהיה לך שנה טובה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני שמח שיש לי אותך פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנה טובה, ואני מודה לשר הפנים היוצא שיזם את זה, וגם לשר הפנים הנכנס שלא עצר את זה. אבל הכי חשוב זה להודות לך, משה, ולצוות רשות האוכלוסין - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה בעיקר הצוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - על העבודה, ובעזרת השם, אני מקווה שנעשה עוד דברים טובים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עכשיו העבודה שלהם רק מתחילה, אדוני היושב-ראש. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> רגע, עוד צריך מליאה. חכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, במליאה באמת צריך ללחוץ. אני אנסה לעזור לכם בעניין הזה. תודה לצוות של הוועדה. שתהיה שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, בשורות טובות, ישועות ונחמות לכל עם ישראל – אלה שפה ואלה שבעזה, ושנתבשר רק בבשורות טובות. תודה רבה, שנה טובה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:46. << סיום >>