חומר רקע

מדינת ישראל מנהל בתי הדין הרבניים בס"ד, א'ב חשוון,תשפ"ו 23 באוקטובר, 2025 לכבוד והועדהלזכויותהילד שלוםרב, הנדון:דיוןבעניין"ניכורהורי– התמודדותהרשויותעםהתופעה" לקראת הדיון בוועדה בעניין "ניכור הורי – התמודדות הרשויות עם התופעה", מצ"ב מספר פסקי דין שלב תי הדין ה רבני יםבענייןניכורהורי, וכןמאמרבעניין"תיקיניכורהוריבבתיהדיןהרבניים– זיהוי, דרכיהתמודדותוהצעתפתרונות" בפסקיהדיןניתןלראותשבתיהדיןנלחמיםמלחמתחורמהבתופעת הניכורההוריבמגווןכלים,כגוןאיפסיקתמזונות,הטלתקנסותואףקביעהשביתהדיןמוסמךכסנקציה כנגדההורההמנכר,לסרבלדוןגםבבקשותבנושאיםאחרים,כגוןחלוקתרכושוכדומה. הרבאליהובןדהן מנהלבתיהדיןהרבניים רח'כנפי נשרים22 ,ת"ד 34500 ,ירושלים91342 טל'076-8894822/3 פקס',02-6527630 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיקיניכורהוריבבתיהדיןהרבניים– זיהוי,דרכיהתמודדותוהצעתפתרונות מאת: הרב יצחק אושינסקי - אב"ד, בית הדין הרבני ירושלים. מאמר זה, העוסק בסוגיה קשה ומורכבת של ניכור הורי (הגדרת מצב שמי מההורים מרחיק או מנתק , ישתדל בעזה" י לתת הצעות למיגור התופעה או לפחות לצמצומה; אף את הילד מההורה השני) שלצערנו,לעיתיםאףכלהדרכיםהנ"לעלולותשלאלצלוח. פתיחה תופעת "ניכור הורי" מטרידה לאחרונה רבות את מערכת המשפט העוסקת בתחום המשפחה; בתיהדיןהרבנייםובתיהמשפטלעני ינימשפחה. מומחים רבים עוסקים בכך, במיש ור הפסיכולוגי ובמישור החינוכי, כולל בהשלכות התופעה על התפתחותם של הילדים בהווה, ובעתידם של הילדים לאורך שנות חייהם הבוגרות אך כמדומה שאין להסתפק אי מתן אמון במערכות יחסים, פגיעה בדימוי עצמי,( פגיעה בביטחון עצמי); בדיון אקדמי באשר לכך, ויש להתרכז בעיקר בנקיטת צעדים מעשיים בשטח לשם מיגור התופעה,ולפחותלתתלהמענהבאשרלמקרההספציפיהמגיעלפתחושלהדייןאוהשופט. למעשה, המחקר הגדיר את הניכור כ"התעללות בקטין", אך העוסקים בתחום זה אינם זקוקיםלמחקריםכדילקבועזאת;המציאותבשטחמלמדתזאת. מדוע התופעה מוגדרת כהתעלות בקטין? משום שמלבד זאת שהקטין מאבד את ההורה השני המנוכר)(; הקטין, בהיותו בעל "אישיות בהתהוות", לא מסוגל לפתח תעצומות נפש כדי לדחותאתההסתהשלהצדהמנכר שטיפתמח)"(" והואקרועבנאמנותולשניהוריו., כפי שיתואר להלן, בפסיקה מקובל שאף סרבנות קשר של הילד עצמו עם מי מהוריו, היא ניכורהורי. מה טוענים ההורים המנכרים? שלל טענות; שההורה השני לא ראוי לגדל את הילד, פוגע פיזית בילד , פוגע מינית בילד פוגע ברמתו לעיתים בהסתמך על טענה שהאב בגד בחיי הנישואין)..(, הרוחניתשלהילד, אושלאטועניםכלום. באשר לכך, ולשם דוגמה לאמור, נצטט כמה שורות מתוך החלטת בית הדין דנן בתיק 1422689/1 שמיום29.6.23 : האב מגיב: היא לא נתנה לי לדבר עם הילד. היא מנסה להרחיק אותי מהילדים, לא נותנת לי להיכנס לחדר עם הקטן ולא נותנת לי לראות אותו. היאאוכלתאצלאמאשלה,נכנסתלחדרעםהילד,ואזהואנרדםואזאנילא רואהאותו,למרותש הילדצועק"אבא" . האם מגיבה: הילד חוזר ביתה בשעה שבע ורבע הווא אוכל, ואני נכנסת להתקלח אז, הוא בא בזמן שהילד כבר כמעט נכנס לישון והילד במיטה בשעהרבעלשמונה. ביתהדיןהבהירכימעשהזהלאמקובלעליו.עלהאםלדאוגכיהילדיראה את האב אף אם הילד ב"חדר שלה" ואף אם היא בדיוק "נכנסה להתקלח" 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ואףאםהאב"באבזמןשהילדכברכמעטנכנסלישון".איןבכלהאמורכדי מניעתהתראותביןהאבלבן.נראהכיהאםהפנימהזאת. זוהידוגמהקלאסיתלטענותשלהורהמנכר;שללטענותחלשות,שלדידודיבהןכדישלא לאפשרלהורההשנילפגושבילד. סיבות לניכור הורי בעת האחרונה מתרחבת התופעה, מסיבות שונות; בעיקר בשל מודעות- יתר הרווחת לאחרונה להגנהעלהילדיםבמישוריםשונים,המנוצלתע"יההוריםהמנכריםלהטחתטענותשלאיהגנת הילד ע"י ההורה השני; בסוגים שונים ומגוונים של מוגנות הילדים; מהפן החינוכי ועד הפן המיני. כן מתפתח הניכור לאחרונה, בשל העובדה שבניגוד לעבר, אבות יותר מעורבים היום בגידולהילדים. הניכור ההורי עלול אף לגדול על מצע של חרדות- יתר של אחד מההורים (שמא ההורה השני יפגעבילדאושלאיטפלבומספיקבמסירות). לצערנו, לעיתים הניכור יושב על מצע של נקמנות, כנקמה בהורה השני בשל מגוון סיבות העלולותלהיותברקע בעיקרסביבגירושיההורים)(. תופעתניכורהוריבולטתבהוריםבעלירקעשונה – כגוןדתימוללאדתי –בטענהלחשש כיהילדירדברמתוהרוחניתאצלההורההשני. החובה לבחון היטב את הטענות המובילות לניכור כאמור לעיל, להורה המנכר ישנן טענות "חזקות" לכאורה לכך שיש להרחיק את הילד מההורה השני. על הדיין להיות פיקח דיו, כדי להבחין בין טענה לטענה ובין מציאות למציאות, כדי שיוכל להבין האם בפניו תופעה של ניכור, או שמא טענה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת ברצינותהראויה. למעשה, כל דיין מודע היטב למאמציםהמושקעיםע"יבעליהדיןכדילהטות אתדעתו את הדיין ואת הצד שכנגד, בין מצד בעלי הדין עצמם ובין מצד יועציהם. כדי לעמוד בפרץ, על הדיין להיות פיקח דיו גם בעניני העולם, כדי לסכל מגמות אלו. וידועים דברי הגר"א (אדרת שכתב כך: "כי השוחד יעור עיני חכמים, ובפרשת אליהו, ריש פרשת שופטים, דברים טז, יט) משפטים נאמר 'עיני פקחים'. חכמים הוא בתורה, ופקחים הוא עניני העולם בדרישה וחקירה וכו', כי הדיין צריך להיות מופלג בשני דברים אלו: בתורה, צריך להיות בקי בכל דיני תורה; ובענ ייני העולם, צריך להיות פיקח בכל אופני ערמומיות כדי שיבין האמת. ר' יאשיה דרש 'דינו לבקר', שצריך להיות פקח בכל ערמומית העולם ומלואה, ושיהיה האמת ברור לו כבוקר, למען לאישלחובופועליאוןידיערמימותםוכו."' כךשעלהדייןלהיותפיקח,ולבחוןבחוכמת ו היטבאתהטענהלגופה. ועודבתחוםפקחותושלהדיין; ראה באור החיים עלהפסוק"שמועביןאחיכםושפטתםצדק"(– דברים א, ט"ז): "עוד ירצה להזהירם להתחכם מתוך הדברים הנאמרים בין הטוענים להכיר אמיתותהענין,והגםשעלפיהטענותיזכההזכאיויתחייבהחייב,אםניכריםמתוךסדרדבריהם 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ומעקימתשפתיהםהפךמהשנתחייבהדין,איןלדייןאלאמהשעניורואות,והואאומרו'שמוע' – לשוןהשכלה,'ביןאחיכם'– פירוש,מהשיעברוביניהםמהדבריםוכו."' כךשעלהדייןמוטלתהחובהלהביןמהמסתתר"ביןהשורות"שלהתיק,ולאלטמוןראשו ולהתעלםמהלךהרוחבעתהדיון אוהנושבמהחומרשבתיק. ברם, לאחר שהבין הדיין בפקחותו את המציאות הניצבת לפניו, עליו להיות חכם דיו כדי לחבר בין המציאות הנתונה לבין ההלכה השייכת לה, שהרי הבנת המציאות היטב, עשויה להוביל להחלטה, האם ניכור הורי בפנינו או טענה אמיתית שיש לבחון ברצינות. ונזכיר את דברי החזון איש קובץ אגרות החזון איש, כרך א אגרת ל)(, שם כתב: "בירור משפט בבחינת הלכה למעשה נחלק לעיונים שנים: העיון הראשון להניף הסלת הנקי סעיפי המשפט התוריים, ואחריו עיון השני, החדירה בהעובדא הנוכחת לפניו במעלותיה ומגרעותיה ובדיוק משקל של כל פרק מפרקיה,כדילהתאיםאתהנידוןאלסעיףההלכההמכווןאליו." והוסיףהחזוןאישדברחידוש: "ומרובים המכשולים של ההתאמה כוזבת מהמכשולים ביסוד ההלכה, זאת אומרת, אף שאין הדיין אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, בכל זאת הוא נכשל במעשה שבא לידו ומחליט בכח מדומה שזו שבא לידו היא של הסעיף הידוע, בעת שהעלים עניו מקו דק הערך בפלילת המשפט הנבנה תמיד על קווים שכליים דקים, ובהעלמה זו הוציא משפט מעוקל, מעוות לא יוכללתקן." ומכחכךהסיק: "ובשל העיון האחרון נשללה ההוראה מן ההמון אף בדברים שהאסור והמותר מפורסם תכלית הפרסום, ונתנה לחכמים שבכל דור, לחקות לאשורה של כל שאלה המופיעה מזמן לזמן, שהחכמים יפתרוה מנקודת עיוןמקיףוהסתכלותבהירה." כך שפסק הדין אמור גם לשקף את החיבור המובהק בין המציאות שבשטח לבין ההלכה המתאימה, וכנגזרת מכך, עליו לפרט היטב את המצב העובדתי המשתקף מול עיניו של הדיין, כדי שיהיה ברור לכל קורא כיצד ההלכה שעליה הוא מתבסס בפסק דינו, מתאימה לעובדות שבתיק. וביחודבתיקיניכור הורי, שהבנת המציאות בשטח על בוריה, היאהמפתח להבנתדרכי הניכורלסוגיהם,והאםכללישפהניכור. תיק ניכור הורי מתאפיין במאבק יצרי – נדרש אומץ לב של הדיין לטיפול בו תיק לניכור הורי גורר מאבק יצרי קשה ומתיש; הצד המנכר יעשה כל מאמץ להצליח, כולל מאבק אישי בגוף השופט; תלונות אישיות על דיינים ושופטים; בקשות לפסלות הרכב או דיין, הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים, וניסיון להלך אימים על הדיין בדרכים שונות. למעשה, פסיקת הדין באופן כללי ובתיקי ניכור הורי בפרט, דורשת אומץ לב. זו התכונה האמורה להיות לכל דיין, כפי המובא בראשונים וכמובא להלן. תכונה זו עלולה לעיתים להרגיז"אתבעליהדין,אולםאללולדייןלהירתעמכך,זוחובתוללכתבדרךזו,וכךינהג!" מאידך, תכונה זו עשויה להוסיף לכבודו של הדין ולקבלת פסק הדין, כאשר בעל הדין מבחיןבהחלטההניתנתמתוךביטחוןולאמתוךרפיסות ,וכךגםגוףההליך. 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ונ רחיב מעטבתכונתאומץ לבושלהדיין- מקורהואופייה,והשפעתהבתיקיניכורהורי. כידוע, יתרו הציע למשה רבנו שמות יח, כא)(: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע". לשיטתו של יתרו, על הדיינים להיות בעלי ארבע תכונות האמורות.ואילומשה רבנו, בבואו לבחור הדיינים, לכאורה מתעלם מתכונות הדיין שהוצגו ע"י יתרו, שהרי נאמר שם יח, כה)(: "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל". רק אנשי חיל, ללא שאר התכונות שהציע יתרו. האם אכן היתה זו התעלמות מצד משה מהצעת יתרו בשלמותה או שמא לא נמצאו בקרב ישראל בעלי כל התכונות הנ"ל (שתיאפשרויותאלולכאורהקשהלהולמן,שהריקודם לכן התורה מעידה "וישמע משה לקול חותנו, ויעש כל אשר אמר" - שם, כד. ברם, למעשה נקודה זו שנויה במחלוקת תנאים, וראהבמכילתא יתרו פרשהב: "כל אשראמרלו חותנו, דברי רבי יהושע,רביאלעזר המודעי אומר, וישמע משה לקול חותנו ויעש ככל אשר אמר לו אלוקים", הרי שהשאלה האם מעידה התורה ששמע משהלכלדברייתרו,שנויהבמחלוקתתנאים). בשאלה זו עסקו הראשונים. הספורנו פירש פסוק כה)(: "ויבחר משה אנשי חיל - אחר שביקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר וכו'". לשיטתו, "אנשי חיל", הם אנשים "בקיאים וחרוצים," ולאמצאאנשיםבעלישארהמעלות. הרמב"ן, לעומתו,פירשכימשהאכןבחראנשיםבעלי כלהתכונותשהוצעוע"ייתרו; ואף יתרו, כשאמר "אנשי חיל", הביא זאת כתכונה כללית, המאגדת בתוכה את שאר התכונות, וכך כתב: "והנה יתרו דבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהיו יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מידות הללו וכו'. וכאשר נאמר למטה 'ויבחר משה אנשי חיל', הנה הכל בכלל, שהיו יראי אלוקים, שונאי בצע וחכמים ונבונים". דברים דומים כתב המלבי"ם ע ל הפסוק הנ"ל: "אנשי חיל – ואנשי חיל הוא שם כלל, מי שיש להם כל המעלות הנצרכים לבחירה זו, ומפרש שתחזה על כל ג'מעלותוכו'". דברים דומיםמובאיםגםבפירושו שלהאורהחייםהקד' על הפסוקהנ"ל (פסוק כא). על כל פנים, לפי כל הפירושים, משה בחר "אנשי חיל". ועתה נברר, מי הם אכן "אנשי חיל?" רש"י שם ביאר שהכוונה לאנשים עשירים, שאינם צריכים להחניף ולהכיר פנים. בנוסף, כבר הובאה הגדרת הספורנו – בקיאים וחרוצים!"" (בדרך אגב נעיר כי נראה שבכלל החריצות הוא שלא יענו את הדין, בין טרם הדיון ובין לאחר שידועה להם מסקנתו וברורה להם פסיקתם). אולם, הרמב"ם מגדירם אחרת: "בית דין של שלשה וכו' צריך שיהיה בכל אחד מהן שבעה דברים סנהדרין ב, ז)( וכו', ולהלן הוא אומר אנשי חיל - אלו שהם גיבורים במצוותומדקדקים על עצמםוכובשים את יצרם עד שלא יהיה להן שום גנאי ולא שם רע, ויהא פרקם נאה. ובכלל אנשי חיל, שיהיה להם לב אמיץלהציל עשוק מידיעושקו, כענין שנאמר 'ויקםמשה ויושיען' כו'". לשיטתו, אנשי חיל הם בין השאר אנשי אומץ לב (וראה במאמרו של הג"ר שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הרבני הגדוללשעבר,קובץכנסהדיינים,תשס"ח,שעסקבעניןהגדרתאנשיחילבהתאםלכמהמהמקורותהנ"ל). ובכן, דיין היושב בדין, מוטל עליו צווי התורה "לא תגורו מפני איש" דברים א, יז)(, ובנוסף עליולנהוגבאומץלבבובעתהדיוןובעתמתןפסקדינו. וראו אף האמור ברמב"ן שמות, יח, כא)( בענין זה באמרו: "אנשי אמת שונאי בצע – שהם אוהבים האמת ושונאים העושק, וכי יראו עושק וחמס אין דעתם סובלת אותו, אבל כל חפצם להצילגזולמידעושק". כךשתפקידוהעיקרישלהדיין הואלהילחםנגדעוולותהעולותבפניו, 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ולהציל עשוק מיד עשקו. וכל שכן בתיקי ניכור הורי, שהצד העשוק אינו רק ההורה המנוכר, אלאבעיקרהילדהמרוחקמההורההשני. כך שעיקר עבודתו של הדיין היא "להציל עשוק מיד עושקו" תוך עיסוק בתיק באומץ לב, ואין לך "להציל עשוק" יותר מתיקי ניכור הורי, בהם אנו מצילים את הילדים מניתוק קשר עם אחדמהוריהם. סימני זיהוי לניכור (הצטברות של כמה סימנים מובילה לחשש לניכור הורי) להלן יובאו סימני זיהוי רבים לניכור התקיימות חלק כולל ניתוח הדברים בצד הסימנים)(; אשר די ב מהם,כדישנוכללקבועכי"ניכורהורי לפנינו". א. מניפולציות של ההורה המנכר, הסבר די הגיוני לכל התנהגות שלניכור. כגון תירוץ טוב לכל איחור או אי הופעה למפגש הסדרי שהות או למרכז קשר (אנו נתקלים במספר רב של דוגמאות בטענות לחולי הילד, מוצגים בדרך לכך: הילד חולה, הילד עייף, בגדי הילד נרטבו לפני המפגש וכד)'. כלל אף אישורים רפואיים שכידוע,ניתןלהשיגםבנקל,כשהרופאלאמודעלמטרתהנפקתהאישור)(. ב. הורה שדורש שהבן"ירגל" בבית ההורה השני איךנוהגיםבושם,מהאומריםעליוכד)'(. סימן נוסף לזיהוי ניכור - טענה לפגיעה מינית בילד ע"י ההורה השני ג. טענהלפגיעהמיניתשלההורההאחרבילד יורחבלהלן)(. ד. באשר לכך; לעיתים הטענה לא מבוססת ולא ניתנת להוכחה (כגון טענה: " הילד - שהוא צעיר מאוד או תינוק - אמר לי שהאב פגע בו ועשה לו כך וכך" , או "מישהי סיפרה לי שהילד אמר לה שהאב פגע בו" וכד'. טענות מסוג כזה שלא ניתן לבררן בפן העובדתי לשם הגעה לחקר האמת). או טענה לכך שמגיעהבשיהוילאסבירלאחר המועדהנטעןלפגיעהעצמה. באשר לכך, וכדוגמה לאמור, נצטט מתוך החלטת בית הדין דנן מיום 3.5.23 בתיק 1177971/28 : כאמורבהרחבהמעלה,לאםטענותקשותכיהאבפגעמיניתבבת. האבמכחישבתוקף. חרף תלונות האם כבר מלפני זמן רב כי האב פוגע מינית בילדיו, האב טוען שלאהוזמןלחקירהבמשטרהמעולםבאשרלכך. לאור התנהלות האם בתיק, כמתואר מטה, שמנסה בכל דרך לגרום שהאב לא יהיה בקשר עם הילדים, בית הדין נוטה לקבל את טענות האב כי טענות האם שהוא פגע מינית בילדים אינה אמת והיא עלילה בלבד. האם טוענת שהילד סיפר לה זאת, אך לא נוכל לסמוך על האם בכך. אף לא נוכל לסמוך עלמהשאומרתהאםשהילדסיפרזאתגםלאשהאחרת,שכנראההןחברות ובקשרכזהאואחרעמה. אין לנו כל אינדיקציה לסבור שהאב פגע מינית בילדים, מלבד טענת האם לכך. בדיוןהתרשמנוכיהאםמניפולטיבית. אף האם עצמה שינתה גרסתה בכך, כמתואר בתסקיר הרווחה שמיום 29.1.23 , כאשר רק לאחר תקופה ארוכה יחסית, האם טענה שהאב פגע מיניתבילדביוםשהילדנעדר.קודםלכןרקטענהשהבןנחטףע"יהאב.אף 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים זאת מערער את אמינות האם בטענתה לפגיעה מינית של האב. כיום, טוענת האם בפנינו כי רק לאחר כמה שבועות הבן סיפר לה זאת, אך בית הדין מתקשהלהאמיןלכך. כך שלעיתים, הטענה לפגיעה מינית אינה מבוססת, ויש סיבה לחשוש שמדובר בעלילה בעלמא. בהעדר אינדיקציה לכך, חובת ההוכחה לפגיעה מינית בקטין מוטלת על ההורה הטוען כך ה. מערכת המשפט נוטה לסבור לאחרונה כי חובת ההוכחה שהאב פוגע מינית בילדיו מוטלת על האם הטוענת כך; והאב לא חייב להוכיח שהוא לא פוגע מינית בילדיו (מה שכמעט בלתיניתןלהוכחה) כלעוד לאהוכחהאשמתו., באשר לכך, וכדוגמה לאמור, נצטט מתוך החלטת בית הדין דנן בתיק 1296637/9 ,החלטה מיום5.7.23 התפרסם)( : בפניובקשתהאבלראייתהילד בןיחיד)(. עמדתשניהצדדיםכברנשמעהפעמיםרבות,בתיקיםהשונים. האםטוענתשהאבפוגעבילד,כוללפגיעהמינית,והאבמכחיש. ברם, אין אינדיקציה שהאב פגע בילד; לא מתוך הודעת ד"ר ס' (שרק הציע ואף לא מהמכתב של לבחון את טענות האם, מבלי להביע עמדה כי יש בסיס לכך) התלמוד תורה שרק כתבו ש"בל"ג בעומר האחרון ג'( [הבן] חווה אירוע מטלטל בזמן ששההאצלאביוהביולוגי",בלילרשוםמהקרה,והוסיפו"מדאיגהאותנוהעובדהשאב ביולוגי יכול לעולל כך לבנו", כך שנראה שהם"תפסו צד" לטובת האם במאבק זה שבין ההוריםעלנפשהילד). במסגרתחו"דשלד"רס'מיום7.6.23 הואהעלהאתטענותהאם: בשיחה עם האם גב' ש' שיחהבהנכחגםבעלה)( היאטענהכנגדהאבכי כאשר הם היו נשואים האב פגע מינית בבן. היא העלתה חשדות כי האבעודנופוגעמיניתבבן. ברם, נראה שהאם החלה אז לשלוף את "נשק יום הדין" בדמות טענה לפגיעה מינית של האב, אף שקודם לכן לא טענה כך מפורשות בתגובתה הראשונה לבית הדין, ואף בתגובותיה שהוגשו בשנת 2021 לבית הדין בסמיכות לגירושין, לא העלתה זאת, ואף הסכימה למפגשים של האב עם הבן,אףשביקשהלשנותאת המפגשמ יוםרביעיליוםחמישי. למעשה, אין בפנינו כל בסיס לסבור שהאב פגע בבנו, וזו נקודת המוצא. לא ניתןלהטילעלהאבמשימהבלתיאפשריתשיוכיחשלאפגעבבנו. ונזכיר אף האמור בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה תלה"מ (ת"א)( 35190-04-23 :) אסבירמושכלותיסוד– הרעיוןשלהטחתהאשמותבאדם,תוךניצול הזכות האזרחית להלין בכל מקרה של עבירה, אינו הופך את החשוד למי שנטל הראיה עליו. אנו לעיתים שומעים מהורים מנכרים את האמירה כי אדם לא הורשע בעבירה בשל חוסר ראיות וכי הנטל הוא עליו להוכיח שהוא לא עבריין. כאשר מוגשת תלונה והתיק נסגר, יש לראות בנילון כמי שזוכה. קל וחומר נכונים הדברים כאן כאשר נמצא חוסראשמהולאחוסרבראיות. 6 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים וראו אף פסק הדין של סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה באר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש (תמ"ש 6645-05-17 , בו חייבה את האם בקנס ) כבד עבור תלונת שווא, תוך קביעה כי חזקת החפות של האב הינה דבר מוחלט ועל האם מוטל נטל ההוכחה למסוכנות האב, כפי שנקבע בפסק הדין שם, כי חזקת החפות הינה מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית. משכך, בית הדין מורה כי שני ההורים יצרו קשר לאלתר עם הגב' י"ש ודרכה יבוצעו המפגשים בין האב לילדיו אצלם באגודה, בטלפונים:( .....) ובסיועאובליוויעו"סהעובדיםאומתמחיםבאגודה,עלפישיקולדעתה. מבוקש כי הגב' ש' תבנה תכנית מפגשים בין האב לילדיו, הכוללת מפגשים פתוחים ללא פיקוח בהמשך הדרך, שיתקיימו בהקדם האפשרי. העלות לכך תחול על שני ההורים בשווה, שהרי שניהם הורי הילדים, וטובת הילדים להיותבקשרעםשניההורים,וכלהוצאההנוגעתלטובתהילדיםמוטלתעל שניהםבשווה. מבוקשעדכוןראשונימאתהאגודהבתוך10 ימים. הפרתהחלטהזועלולהלגרורחיובבהוצאותמשפט. החלטה זו מבטלת כל החלטות קודמות בתיקים באשר להסדרי שהות במתכונת כזו או אחרת שנקבעו בין הצדדים, כולל את הפנייה לרווחה לביצועבדיקותכאלוואחרות. וראולדוגמההחלטהנוספתבהרכבדנןבאשרלכך(תיק1312088/7 התפרסם),: הוגש דו"ח הפסיכולוג ד"ר סגל מהיום 7.9.23 . הדו"ח במלואו יישמר בתיק בסטטוס"חסוי"כהמלצתוהמנומקתשלהפסיכולוג. לטענת האם; האב, אשתו ובנה הקטן (כנראה בנה של אשת האב) ביצעו פגיעה מיניתבבתהצדדים. הפסיכולוג מבקש לדעת האם להמשיך כרגיל עם ההמלצות באשר להסדרי שהות. ובכן, מבחינת בית הדין, אין אינדיקציה שהאב פגע בילד; אף לא בחו"ד הפסיכולוגשהוגשהכעת. למעשה, זו תקופה ארוכה שהאם מערימה קושי בהליך הסדרי השהות בין האב לבת, וראו החלטות קודמות רבות, כולל פסיקת הוצאות משפט כנגד האם. ברם, נראה שהאם החליטה עתה – בראותה ששאר הפעולות להרחקת הבת מהאב "לא עובדות" - לשלוף את "נשק יום הדין" בדמות טענה לפגיעה מינית של האב וסביבתו בבת, אף שקודם לכן לא טענה כך, ואף לא בדיון שהתקייםעםהצדדיםבביתהדין. למעשה, אין בפנינו כל בסיס לסבור שהאב או מי מסביבתו פגע בבת, וזו נקודת המוצא. לא ניתן להטיל על האב משימה בלתי אפשרית שיוכיח שלא פגעבבתו. ונזכיראףהאמורבהחלטתביתהמשפט[ ... ] אף טענת האם הגורפת כי שלשה גורמים פגעו מינית בבת, אינה סבירה, ומערערתאתעצםהטענה. 7 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים לאור האמור, כל עוד לא תוכיח האם כי האב או מי מסביבתו פגע מינית בבת,ימשיךהפסיכולוגבהמלצותיורגיל,והסדריהשהותיימשכוכסדרם. כך שבהעדר אינדיקציה לכך; בעני ין טענה לפגיעה מינית בקטין, חובת ההוכחה היא על ההורההטועןכך. סימן נוסף לזיהוי ניכור – טענת אחד ההורים ש"הילד לא רוצה" לפגוש את ההורה השני ו. לעיתים קרובות טוען ההורה המנכר ש"הילד לא רוצה" לפגוש בהורה השני. ונדון בכך להלן. ז. התפיסה המשפטית בפסקי דיןביתהמשפט)( גורסת כי זכויות הקטין מוגבלות ע"פ חוק (לא רשאילנהוגברכב,לארשאילהפעילעסקוכד)',וכך לארשאיהקטין להחליט שאינו רוצה קשר עםמי מהוריו. "הילד לא רוצה" בהלכות השולחן ערוך והפוסקים בשאלת החזקת ילדים יש לתת משקל גם לרצונו של הילד, שהרי אף זו טובתו של הילד, להיות היכן שלבו חפץ (כמובן שאין זה כולל מקרים בהם בית הדין בטוח שאין זו טובתו של הילד, ברוחניות או בגשמיות,כמובאברדב"זהמוזכרבפתחיתשובה סימןפב ס"קו). כאמור , עיון ב מפרשי ה שו"ע ו הרמ"א ( מעלה שתי אפשרויות לטענת ילד אבן העזר סימן פב) שלארוצהלהיותאצלמימהוריו,כאשרטענהזומתקבלת. ראשית, השו"ע שם סעיף ז)( כתב אודות מקום המצאות בן להורים גרושים: "ואחר שש שנים, יש לאב לומר אם אינו אצלי לא אתן ל ו מזונות". וכתב שם הבית שמואל (ס"ק ח) : "ואם הבן אינו רוצה להיפרד מאמו, יכול האב לומר 'כיון שהוא אינו שומע בקולי להיות אצלי, אין עלי חיוב לפרנסו."' כך שיש להתחשב באמירת הבן באשר לכך שלא יעבירו אותו לאביו, אף שאביורשאילטעוןשלאישלםעליומזונות. בנוסף, בשו"ע שם (סעיףז) נרשם עוד: "והבת אצל אמה לעולם, וא פילו לאחר שש". וכתב הבית שמואל שם (ס"קט): "רש"י פירש, בת אצל אמה, הי ינו אין כופין אותה להיות עם האב או אצל קרובים. מזה מדייק בתשובת מהר"ם פדואה, אם רצונה להיות אצל אביה, אין אמה יכולה לכופה להיות אצלה" ( ואם ניכר לבית הדין שטוב לבת להיות עם אביה, אך הבת שותקת ולא מביעה דעתה, כךששובמצינוכיישמשמעותלרצוןהבתהקטנה. עי'חלקתמחוקקס"קיבכך). והעולה משתי המקורות הנ"ל, שיש בהחלט להתייחס לטענה של ילד שאומר – אני לא רוצהלהיותאצלההוריהשאצלואניאמורלהימצאע"פהדין. ואולםכלזאתלאשייךלעני יןשלנובאשרלניכורהורי,מחמתשתיסיבות: א. שם לא מדובר בילד ה מוסת ע"י אחד מההורים, אלא בילד המעדיף מעצמולגוראצלההורההשנימסיבותיוהוא. ב. שם לא מדובר בילד שמנתק קשר עם ההורה השני, אלא רק מבקש להתגוררעםאחדמההוריםולפגושאתההורההשניבמקוםאחר. 8 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים לא נקבל טענה ש"הילד לא רוצה" לפגוש בהורה השני, ומחובתו של ההורה שהקטין אצלו לדאוג שהילד יפגוש בהורה השני ח. כמובא בפסיקה, ההנחה הבסיסית היא כי קטין לא רוצה להתנתק מאחד מהוריו, אם לא יקבלאת"ברכתהדרך"או התמיכהמההורההשני. באשר לכך, וכדוגמה לאמור, נצטט מתוך החלטת בית הדין דנן מיום 3.5.23 בתיק 1177971/28 : לצערנו, היום הגענו למצב בו הילדים כבר לא רוצים לפגוש את האב, ולא נמצאהעדייןהצדקהלכך. בית הדין הבהיר לאם בדיון כי טענה זו של "הילדים לא רוצים" אינה מתקבלת. למעשה,לאנוכללקבלאתטענותהאםכיהילדיםהםאלושלארוציםלבוא אל האב. בית הדין סבור כי תפקידה של אם משמרונית היא לדאוג כי הילדים יפגשו את אביהם, ובמידה והאם לא מצליחה בכך, ולא נראית סיבה מוצדקת להפרות קשר בין האב לילדים, אזי קיים ספק אם היא מתאימה להיות אם משמורנית, כאשר אחד מתפקידיו העיקריים של הורה משמורן, הואלדאוגכיההורההשנייפגושאתהילדיםכפיהצורךוהפסיקה. ונצייןכמהפסקידיןשהתייחסולכך. ראשית, ראו האמור בתמ"ש 20385-05-15 פ.ג. נ א.ג. פורסם בנבו)(, שם מסביר בית המשפט שבמקרה שילד אינו רוצה קשר עם אחד מהוריו, על ההורה שעמו גר הילד הנטל לשכנע את בית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה המועדף תורם, במעשה או במחדל, למצב. אין צורך לקבוע שמדובר בניכור הורי או בחומרתו. וכן נרשם שם, שעל ההורה המועדף לשתף פעולה באופן מלא בניסיונות לשפר את היחסים בין הילד להורה האחר, ויש לפעול באמצעי אכיפה נגד הורה שאינו מציית להוראות בית המשפט. ניתן לפעול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 , כגון במניעת יציאה מן הארץ, בשלילת רישיון נהיגה, ובאיסור שימוש בכרטיסי חיוב והמחאות, וזאת בנוסף על הטלת קנס או מאסר בגין הפרת צו שיפוטי לפי פקודת בזיון בית משפט. ייעשההכלכדילהביאאתההורההסרבןלפעוללטובתהילד. וראו אף האמור בתמ"ש 22078-03-18 מ.ר. נ ס.ס. פורסם בנבו)(, שם בית המשפט קבע כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט, להוקיע ניכור הורי ולמנוע אותו, קודמת ל"עיקרון המלאכותי של טובת הילד". הדברים נאמרים כתשובה לאלה הטוענים כי טובתו של הילד היא קבלת רצונו. טענה זו אין בהממש,במקרהשהילדמנוכרנגדהורהאחדעלידימשנהו,כיחלקחשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד, על ידי ההורה המנכר, עד כדי שטיפת מוח, שההורה המנוכר הוא רשע ופוגעני, ואין בו כל דבר טוב. מכאן שהדברים שהילד אומר אינם מבטאים את רצונו האמיתי, ובוודאי לא את טובתו. וראו אף האמור בתלה"מ 11686-08-18 ד.כ. נ ב.ד. פורסם בנבו)(, כאשר לשיטת בית המשפט שם, ניכור הורי פעיל "נכנס הוא לתוך תחומי העבירה 9 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הפלילית" ומהוות הפרת החובה של הורה, על פי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטיתוהאפוטרופסות,תשכ"ב- 1962 לנהוגכהורהמסור., וראו אף החלטת בית הדין בתיק 292687/2 פלוני נ פלונית (בית הדין הרבני , שם בית הדין הרבני קבע כי האם ניכרה את הילדים נתניה, פורסם בנבו) מהאב, תוך הצגתו כאדם רע, ולאחר שגם הפרה פעם אחר פעם את הצווים שניתנו נגדה, הן בדבר הסדרי הקשר והן בדבר טיפול, חייב אותה בתשלום לאב סך של 25,750 ש"ח כפיצוי וכן קנס על סך 29,500 ש"ח לאוצר המדינה. והוסיף בית הדין וסבר כי יש צורך לבחון אם יש להכריז על הילדים קטינים נזקקים, על פי חוק הנוער טיפול והשגחה)( , התש"ך- 1960 , ואם יש להוציא את הילדים "מתחת יד האם ולהעבירם למקום בטוח כדי שלא ימשיכו להיפגע נפשית מהימצאותם ברשום האם". בית הדין הורה "על הרווחה וגורמי המקצוע להפנות נושא זה לביהמ"ש." (ולקוחים הדברים דלעיל מתוך מאמרו של מר פיליפ מרכוס, שופט בדימוס, בית המשפט לענייני משפחה, ירושלים ג' אדרב'תשע"ט10 מרץ2019 .) ועוד מהפסיקה: הדין הנוהג, כפי שהובהר בלשונו של השופט שניאור זלמן חשין: "טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, וביחוד לכיבוד אב ואם. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כן ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים, כי אם גם, ואולי בייחוד, משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחרזמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה. הקשר הראשוני נוצר עם האנשים הקרובים ביותר לילד ומתפשט על האחרים. נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם, פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה, צעד כזה מזיק לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית, ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובהוהרחוקהכאחד".[ע"א319/54 ד.גנ'ח.ג,פ"דיא263 .] ( 1957 ) ועוד מהפסיקה: "ביטוי לתסמונות נמצא, בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. מכאן השימוש במונח 'סרבנות קשר' כדיבור נרדף לניכור הורי, אףשאין הראשון אלא אחד המאפיינים של התסמונת..."[ראו: רע"א3009/02 פלונינ'פלוני,פ"דנו(4) 884,872 .] ( 2002 ) לאור כל האמור עולה, כי אל לו לבית הדין לתת את ידו לניסיונות של האם כיום,לתלותאתהפרתהסדריהשהותברצונםשלהילדים. לאור כל האמור, הפרות האם החלטות בית הדין פעם אחר פעם, וכל המתואר מעלה האם חויבה כבר בעבר בהוצאות משפט, כמתואר, ולא הועיל)(, בית הדין מחליט לחייב את האם הנתבעת, שפרטיה מעלה)(, בהוצאות משפט נוספותלטובתאוצרהמדינהבסך15,000 ש''ח. חמשעשרהאלף)( עדכאןמתוךההחלטההנ"ל,ומקורותיהמדבריםבעדעצמם. מתי יש להתייחס לטענת הקטין שהוא "לא רוצה" לגור אצל מי מהוריו אין בכל האמור לעיל כדי לקבוע ככלל, שאין להתייחס לרצונו של הילד בכל מקרה, כשלא רוצהלהיותעםאחדמהוריו. 10 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים וראו לדוגמה מה שכתב ה רה"ג שלמה שפירא שליט"א בנימוקיו בפס ק הדין בבית הדין הרבנינתניה,תיק 1-23-8384 מיוםד', באייר תשס"ד ( באשרלשאלהזושלטובתהילד 25.4.04 ) מולטובתהורי ו: ועיין עוד בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן ל"ח, שפשיטא ליה שבבן הגדול משש שנים ורוצה להיות עם אמו שמעינן ליה, דזוהי טובתו שיהא אצל אמו ולא מקבלים תביעת האב ומשפחתו שיהיה עמם. והנה למש"כ כל מערכת היחסים שבין הילדים להוריהם, דהיינו המשמורת ובמקביל לה הסדרי הראיה,צריכיםלהיעשותבאופןשהילדיםיוכלולהפיקאתהתועלתהגדולה ביותר מקשריהם עם שני ההורים, וכיון שעניין זה של משמורת והסדרי ראיה הוא זכותם של הילדים ולא זכות ההורים אלא חובתם, יש לקבוע המשמורתוהסדריהראיהבאופןשיהיההטובביותרלילדים. כך שלעיתים יש להתייחס לרצון הילד, כשזו אכן טובתו, ובכך מפיק את התועלת המרבית בקשר שלו עם שני הוריו לאמדוברבמקרהשלניכורמההורההשני)(. וראועודמהשכתבו בפסקידיןרבניים( חלקאעמוד158 :) זאת ועוד, מכיון שהשיקול הוא טובת הילדה, אין בית הדין רואה שזה יהיה לטובתהאםיכריחואותה,נגדרצונה,להיפגשעםהתובע.איןאנומתכוונים להגיד בזה, שכאילו רצונה של הילדה כאן הוא רצון טבעי חפשי, אין צורך להתאמץכדילראות כי רצוןזה הוא פרי הסתת האם, שבמרירותה באה לידי התחסדות לדמות כי בדרך העועים התעתועים)(= בה הלכו שניהם כאילו רק התובע הוא האשם. אולם אין הבדל בדבר, הילדה היא, לפי הרושם, מפותחת, ואם אינה רוצה להיפגש עם התובע, שום טובה לא תצמח לה מכפיהלפגישות. כך שאף במקרים שיש ניכור הורי, לעיתים אין להתעלם מרצונו של הילד כעת, ויש לנהוג בחכמה,כגוןכשהילדהמוסתהואבוגר. וראו עוד מה שכתב הר ה"ג שלמה שפירא שליט"א בנימוקיו בפ סק דין בית הדין הרבני נתניה, בתיק 1-23-8384 , מיום ד' אייר תשס"ד ( , באשר להתייחסות לרצונותיו של 25.4.04 ) הילד: ועיין בשו"ע סימן פ"ב ס"ז דפסק כדעת הרמב"ם, שעד גיל שש הבן אצל אמו,ומגילששואילךהבןאצלאביו,ועייןבחלקתמחוקקסק"טשאםהאם מוחלת על מזונות יכולה להחזיק הבן אצלה, וכתב שזה כנגד המושכל, וכתב החלקת מחוקק שמיירי כשהבן אינו רוצה להיפרד מאמו, וכן הביא הבית שמואל משמו. חזינן לדעתם שכיון שהבן רוצה להיות אצל אמו, אף שבאופן מוחלט אין זה טובתו, כיוון שבסיטואציה שנוצרה רצונו של הבן להיותעםאמו,שבקינןליהבידאמוואיןזהכנגדהמושכל. כךשבהחלטאין להתעלםלגמרי מ רצונו של הילד,ובמקרים מסוימים, כגון שהואבוגר דיו אושהואבקשרעםשניהוריו, ישנהמשמעותלכךבאשרלקביעתמקוםהמצאותהילד. בנוסף, ראו האמור בתמ"ש 20385-05-15 פ.ג. נ א.ג. פורסםבנבו)(, שם מסביר בית המשפט שבמקרהשילדאינורוצהקשרעםאחדמהוריו,עלההורהשעמוגרהילדהנטללשכנעאתבית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה המועדףתורם,במעשהאובמחדל,למצב.כךשבמידהואכןנמצאההצדקהשהילדיסרבלהיות אצלההורההשני,הרישבהחלטישלתתמשקללאיהסכמתושלהילדלהימצאאצלו. 11 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים סימנים נוספים לזיהוי ניכור הורי ט . הצגת אישורי מחלה ע"י ההורה המנכר, כדי להסביר מדוע הילדים לא באים לביקורים אצל ההורה השני או במרכז הקשר (תחלואה חוזרת ובלתי מוצדקת של הילד – אך גם אב יכול לטפל בילדחולה). י.הסתרתכתובתמגוריהאםעםהילדים, מפניהאב. סימן נוסף לזיהוי ניכור – בקשות להחלפת זהות הגורם המטפל אי.בקשהלמטפלציבוריולאמטפלפרטיבתשלום,בטענה"איןליכסףלשלם." בי בקשהלהחלפתהמטפלשנקבעע"יביתהדין.. ונבאר. לעיתים, ההורה המנכר מבקש להחליף את הגוף הטיפולי, זאת כדי "להרוויח זמן" או משום ששמע שגוף זה הנו מטפל אסרטיבי, וההורה המנכר חושש שייתפס בקלונו בפניו, ולא יוכל להוליך אותו שולל. בדרך כלל, ההורה המנכר מבקש להחליף את זהות הגורם המטפל, ממטפל פרטי, למטפל בגוף ציבורי, תוף תקווה שהמערכת הציבורית עובד לאט יותר, פחות מדויקת בעבודתה, ולעיתים פחות מקצועית, ודרכה הוא יוכל להמשיך את מלאכת הניכור באין מפריע. למעשה, הגופים הציבוריים כגון גורמי הרווחה)( יותר איטיים בטיפולם בתחומים מסוימים, כגון טענות לפגיעה מינית אוניכור הורי; ואורךזמן רב עד למתן תסקיר, בשל מצוקת כ ח- אדם. בנוסף, הם נוטים להפנות את הצד החשוד לבדיקות שונות, כג ון בדיקת מסוכנות, מסוגלות הורית וכד', והזמן שחולף עד לקבלת תוצאות הבדיקות אינו משחק לטובתו של הילד שמנותק מאחד מהוריו. לכן, נטיית מערכת המשפט היא להפנות את המשפחה לגוף פרטי, המתכלל את כל הבדיקות הנ"ל במסגרת התמחותו, וכך מגיעים לת וצאות מדויקת ומקצועית, בתוך זמן קצר יחסית. וכךרשמנולדוגמהבהחלטהשבתיקביתהדין דנןבירושלים: נבהיר כי לעמדת בית דין זה, טענות לפגיעה מינית או לניכור הורי, יש לבדוק באמצעות גוף פרטי שמתמחה בסוגיה זו, שהוא נמרץ ובעל יכולת להכריע או להמליץ באשר לכך. מבחינת בית הדין, אינה דומה בדיקה ע"י גוף ציבורי באשר לכך, לבדיקה ואבחון אצל פסיכולוג פרטי המתמחה בכך. משכך, בית הדין לא יחליף את הגורם המקצועי הפרטי שנבחר, שהוא מתמחה בסוגיה של ניכור הורי וטענות לפגיעה מינית, בגוף מטעם השירות הציבורי,אףאםתוגשבקשהבאשרלכך. וישלתתלכךאתהדעתבתיקיניכורהורי. סימנים נוספים לזיהוי ניכור הורי יג. הצד המנכר לאמשיב לשיחות המטפל או לשיחות המגיעות מעו"ס הרווחה. אין שיתוף פעולהעםהגורםהטיפולישנקבע. יד .מעברהאםעםהילדים למקלטלנשים. טו .בקשהלדיוןהוכחותשאינונצרךע"פנסיבותהתיק. 12 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים טז.תלונותשוואבמשטרה. סימן נוסף לזיהוי ניכור – בקשה להעתקת מקום מגורי הילד יז. בכלל ניכור הורי, בקשות להעתקת מגורי הילדים למקום רחוק, ואז ההורה השני מתקשהלנהלקשרראויעםהילדים. ככלל, בית הדין לא יאשר הרחקת הילדים מהאב, כאשר כלל זה הוא אף ביחס לבת, שע"פ הדיןתגדלאצלאמה. ונבחן מעט, האם רשאית אמא משמורנית על הבת לעבור למקום רחוק ובכך להרחיק למעשהאתהבתמהאב? בענין זה, עיין בתשובת המהרשד"ם שנשאל על אם שרצונה לעזוב (חלק א בן העזר סימן קכג) מקום מגוריה בזמן הנישואים, מקום בו גרה משפחתו של האב, ורוצה לקחת את בתה עמה, בהסתמךעלהדיןשהבתאצלהאם. וכתב שם המהרשד"ם, שדין זה שהבת אצל האם אינו דין מוחלט, ותלוי בזה שהאב או קרוביו יוכלו להיות בקשר עם הבת ולדאוג לכל צרכיה המוטלים עליהם. והוכיח הדבר מסברת הכסף משנה, שדוקא משום שהאב יכול לקיים חלקו בחינוך הבן בעת ביקוריו את הבן, לכן משאיריםאתהבן בחזקתאמועדגילשש,האלאוהכיהיינוקובעיםמשמורתובידהאבוכדעת הראב"ד. ולכןכתבשאםהאםרוצהלחזורלעירממנה הגיעה,איןלהזכותליטולאתבתהעמה אלא תישאר עם משפחת האב ( וראו נימוקי ה רה"ג שלמה שפירא שליט"א ב פס ק הדין בבית הדין הרבני ). נתניה,תיק1-23-8384,מיוםד'איירתשס"ד, 25.4.04 סימנים נוספים לזיהוי ניכור הורי יח עירובהילדיםבהליכיםהמשפטיים.. יט. עירוב הילדים בסכסוך (כגוןשההורהלוקחאתהילדאתולמשטרהאולביתהדין). כ. החלפת מייצגים (ישנם מייצגים שלא מוכנים לייצג צד מנכר. כן ההורה המנכר לעיתים חושב שה מייצג שלולאמספיקפועלבאגרסיביותכפישציפה). כא .בקשותלעיכובביצועהחלטות ,עיוןמחדשבהחלטות,וערעוריםבפניערכאההערעור. בכ ייחוסלהורההמנוכרבעיותפסיכיאטריותומסוכנות.. כג. ההורה המנכר מעדיף לשלם הוצאות משפט מרובות, ולא ללכת למומחה פרטי שנקבע ע"יביתהדין בטענהשאיןלוכסףלכך.תופעהזומצביעהעלהניכורעצמו., באשר לכך נצטט מתוך החלטת בית הדין דנן בתיק ניכור הורי קשה, החלטה מיום 18.8.23 : נעיר- האםידעהשתחויבבהוצאותמשפט,שהריהותרהבכךמראשכאמור מעלה וכפי התראות רבות שבתיק, ופלא הוא שמוכנה לשלם ולהסתכן בתשלום של סך הוצאות גבוה, ולא לשלם סך נמוך של עלות פגישה אצל המטפלת. הדברים מדברים בעד עצמם, ומוכיחים את כוונת הניכור השיטתי שמבצעתהאם. 13 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים והדבריםמדבריםעדעצמם. דוגמאות להחלטות אופייניות בתיקי ניכור הורי להלןנצטטכמההחלטותשנתנובביתהדיןדנן,בהםתיאורהמאפייןניכורהורי. ראשיתנזכירהאמורבסיומהשלהחלטתביתהדיןדנןמיום9.6.23 בתיק1326249/4 : לסיום,נזכירכירשםהפסיכולוג: בשיחה עם ד"ר [ק] היא אמרה לי כי החלה בטיפול בבת [ר] ומדובר (בת 12 ) בתהליך טיפולי שייקח עודזמן. לשאלתי עלהאופן בו היא רואה את המשך התהליךהטיפוליהשיבהליד"ר ק:][ עמדתי היא שנדרש טיפול מבוקר כמובן, מדורג שבו גם האם לוקחת חלק. הילדה מדקלמת משפטים, מתבוננת באימה ונראית מאוד קשובהלמסריה,לכן,חשובשגםהאםתהיה שותפה. ובית הדין מקווה שאין באמור ניצנים של ניכור הורי מצד האם, וכמובן שהדבר ייבחן בהמשך ההליך, תוך תקווה שהקשר בין האב לבת יחודש בהקדם האפשרי ולא יהיה צורך לבחון נקודה זו. בית הדין רשם בפניו את הצהרת האם כי היא חפצה בקשר טוב בין האב לבת, ושואף כי לכך נתקדם ונגיע,לטובתכלהגורמים. כך שתיאור כדוגמת: " הילדה מדקלמת משפטים, מתבוננת באימה, ונראית מאוד קשובה למסריה"מאפייןניצניםשלניכורהורי. כןנזכירהאמורבהחלטתביתהדיןדנןמיום12.6.23 : ברם, לאור תיאורי האב את המפגש האחרון, נראה שהאם "בשטח" (בחדר בעת המפגש, והניכור בין ילדים לאבנמשך אףשהמפגשכביכוללא הפנימי) בפיקוח. יש צורך למצוא פתרון זמני לכך, שהמפגש יהיה ללא נוכחות האם, אך שהילדים ישתפו פעולה עם האב חלף הניכור כנגד האב מצד האם. זאת עד למתןהמלצתועדתהתסקיריםמטעםשירותיהרווחה. משכך, מוחלט כי בשלב זה יקבעו שני מפגשים בין האב לילדים בתוך משרדייחידתהסיוע. המפגש הראשון יהיה בתוך שבוע מהיום, והשני בטווח של שבוע לכל היותרמהמפגשהראשון. עו"ס יח"ס תהיה נוכחת במפגש (אף שאין צורף בפיקוח המפגשים בין האב כדי לשקף לבית הדין את התנהלות הילדים במהלך המפגש בתיק לילדים) קשהזהשלניכורהורישמנכרתהאםאתהילדיםמהאב. האם לא תנכח באזור המפגשים בין האב לילדים. היא תשאיר את הילדים במשרדי יח"ס עם העו"ס, ותצא מבנין בית הדין בו שוכנים משרדי יח"ס)(. בתום הביקור בין האב לילדים, ורק לאחריו, ולאחר שתוזמן ע"י העו"ס, תשובהאםלאסוףאתהילדיםממשרדייחידתהסיוע. כך שכשהאם "בשטח" בחדר הפנימי)( בעת המפגש שנקבע בין הילדים לאב במקום מסוים, והם מגיעים אליה באמצע במפגש, והיא מפקחת מקרוב על המפגש בין האב לילדים, זהו חלק 14 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים מניכור הורי על כל המשתמע מכך (הילדים מקבלים ממנה מסר שלא בטוח להימצא עם אבא לבד), ויש צורךלהוציאהחלטותלהרחיקאתההורההמנכרממקוםהמפגששלהילדיםעםההורההשני. כןנזכירהאמורבהחלטתביתהדיןדנןמיום22.6.23 : בפנינוהודעתיח"סמיום20.6.23 כדלהלן: בהמשך להחלטת כבוד בית הדין מיום 12/6/23 , התקיים מפגש בין האבלילדיו ביחידתהסיועבתאריך20/6/23 ולהלןתיאורהמפגש: הילדים סרבו תחילה להיכנס ליחידת הסיוע, כמו כן הביעו התנגדות להיכנס לחדר עם האב ולהיפרד מהאם. הם הסכימו להיכנס לחדר איתי ללא נוכחות האב ומסרו לי כי הם מפחדים מהאב וכי האב פגע בהם. בהמשך,הבןהבכורהסכיםלאחרהיסוסלראותאתהמשחקיםשהאב הביא לו ולאחר מכן נכנס לחדר עם האב. בעקבותיו נכנסו לחדר גם הילדיםהאחרים. במפגש עצמו הילדים שיחקו עם האב והייתה אינטראקציה טובה ביניהם. בסיום המפגש אף התקשו להיפרד מהאב ונשארו בחדר מספרדקותנוספות. כמבוקש,לאחרהמפגשהבאאשלחדיווחנוסף. ביה"דימתיןלעדכוןנוסףלאחרהמפגשהבא. לצערנו, תיאור המפגש הנוכחי ביח"ס תואם לניכור הורי קלאסי של האם כנגדהאב. כך שמפגש בין אב לילדים המתחיל בחשש של הילדים מחמת הניכור שעברו)( ומסתיים במפגש טוב בו הילדים מסרבים להיפרד מהאב, הוא מפגש המאפיין ילדים החווים ניכור הורי מצדהאםכלפייהאב. כךשלעיתים,המצבהמתהווה,הואזהשמצביעעלהניכורההורי. פעולות ותהליכים למניעת הניכור בתחילת התהליך באשר לכך, נציין להלן כמה פעולות והליכים שיש לנקוט בהם עוד בתחילת ההליך, בעוד הניכוררקהחל,כדילמגרובמהירותהאפשרית. א. הנחת היסוד לפיה יש לפעול: ככל ויטופל הנתק מוקדם יותר – כך הסיכוי לתקנו גדל. יש לזכור שבתיקי ניכור הורי, מדובר לעיתים בהליך איטי, סיזיפי ונחוש. כך שישנה משמעות להקדמתהטיפולככלוניתן. ב. למעשה,כשמגיעהבפנינותלונהלניכורהוריוניתוקקשרשכבראינוסביר,איןלהסתפק בהפניית הצדדים או הילדים לטיפול רגשי או לקבלת תסקיר הרווחה וכד' האורכים זמן במהותם, אלא יש לפעול מיד לחידוש הקשר, טרם שהנתק מתעצם ואז עלול להיות קשה מאוד לרפואתו. כך שאף אם תבוא דרישה להחלפת המטפל וכד', עדיין נמשך ההליך הכללי לחידוש הקשר. 15 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ג. בתלונה לניתוק קשר עם הילדים וחשש לניכור מתחיל, מומלץ לקבוע הסדרי שהות במעמד צד אחד, כגון לקבוע שהאב יראה את הילדים בימים מסוימים קשר בסיסי)( אף לפני תגובה החלטות לצו הגנה, צו עיקול או צו שתוגש אחר כך, אם יחפוץ בכך הצד השני)(, כדוגמת לעיכוב יציאה מהארץ, הניתנות במעמד צד אחד בשל הדחיפות שבהם, אף טרם קבלת תגובת הצדהשני. בהחלטה זו ניתן אף להעניק אפשרות מימוש ההחלטה ע"י המשטרה, התראה בפסיקת הוצאותמשפטעלאיקיוםהחלטה,אךלאפשרבסופהאתתגובתה הורההשני. להלן דוגמת החלטה שניתן להוציא בהתקבל תלונה להעדר קשר שאינו סביר בין הורה לילד: בפנינו בקשת אב לפגוש בב נו ח][. טוען שכבר שלשה שבועות לא פגש בו באשמתהאם. בית הדין יוצא מנקודת הנחה כי כל ילד זכאי לפגוש באביו, והדבר משרת אתטובתושלהילד. משכך, כבר עתה קובע בית הדין כי האב יפגוש את בנו בכל ימי שני וחמישי,משעה16.00 ועדהשעה19.00 . האבייקחאתהב ןמביתהאם,וישיבנ ו שמהבתוםהמפגש. המפגש הראשון יהיה כבר ביום ששי הקרוב מפגש מעבר לימים הקבועים)( בתאריך ]...[ בשעות 10-12 בבוקר,זאת לשם שמירת רציפות הקשרומניעת ניכורונתק. האברשאילממשהחלטהזובסיועמשטרתישראל. למותר לציין כי הפרת החלטה זו עלולה לגרור חיוב בהוצאות משפט וכל הוראהאחרתע"פדין. אףהאבימציאלאםהעתקהחלטהזולאלתר. האםרשאיתלהגיבלכלהאמורבתוך10 ימים,אםרצונהבכך. ד. אם עולה צורך, מומלץ קביעת דיון בבית הדין בתוך ימים ספורים מהטענה לניתוק קשר עםהילדים הזמןשחולףהואקריטי.. ה. ישנם בתי דין ש לא שומע ים את קול ה ילדים בבית הדין. בהתאם להמלצה מקצועית שקבלתי, שמיעת קול הילד עלול ה להחריף את הניכור; לעיתים הילד מדבר מתוך גרונו של ההורה המנכר לעיתים זה מסלים את הקשר בין ההורה לילד שקולו נשמע.; בנוסף, הילד סובל מספיק בתוך המערכת המשפחתית המתפרקת והמסוכסכת, ושמיעת קולו רק מקשה עליו עוד. ברם,ישלבחוןכלמקרהלגופובאשרלשמיעתקולהילד. ו. בענ יין מינוי אפוטרופוס לדין, יבחן כל דיין או שופט את הצורך והתועלת בכך ע"פ נסיבותהתיק.ישבכךצדדיםשונים, כגוןהחששמסרבולההליך;ישצורךלשמועתמידאףאת עמדתו של האפוטרופוס. לעיתים אף הוא לא יסייע , כי ההורה המנכר ידבר מתוך גרונו של הילד ברם, לעיתים הוא אכן יוצר קשר טוב עם הילד ומשקף את טובתו. בתיקים שבאן לפניי,. לעיתים מיניתי אפוטרופוס לדין לקטין, ולעיתים לא. כאמור, מומלץ לבחון שאלה זו ע"פ נסיבותהתיק. 16 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ז. ניתן לערב את יחידת הסיוע יח"ס)( שע"י בית הדין, אם נצפה צורך לכך (כגון שצד אחד מנכר כל העת, ואין דרך לקיום המפגשים בפועל בשל התנגדותו); להורות על סדרת מפגשים ביחידת הסיוע בתווך העו"ס, ולבקש דווח מעו"ס יח"ס לאחר כל מפגש, כיצד התקיים המפגש. לעיתים ניתן להבחין בניכור המתהווה מתוך דוחות יח"ס, כגון תיאור ילד שלא הסכים לפגוש את ההורה בתחילת המפגש, אך לאחר מכן התקיים מפגש מוצלח והילד לא הסכים להיפרד מההורההמנוכר כמתוארלעיל)(. ח. כאמור מעלה, כבר בתחילת ההליך, לא לאפשר טענה של ההורה המנכר ש"הילד לא רוצה" לפגושבהורההשני.זהותפקידושלההורההמשמורן,לדאוגשהילדיהיהבקשראףעם הורה השני. ואם הוא לא מצליח בכך, נשקול להעביר את משמורת לצד השני, שידאג שהילד יהיה בקשר עם שני ההורים (ואמנם, מושג ה"משמורת" כבר נעלם אט אט מהשיח, אך בתיקי ניכור הורי כדאי"להשאירועלהשולחן",כדישההורההמנכריביןשישלומהלהפסידאףבתחוםההגדרה). ט. מומלץ שלא לאפשר להורה לשמש "עיר מקלט" לילד, בימים שהוא צריך להיות אצל ההורה השני (כגון שהילד מבקש לעזוב את ההורה השני ביוםשקבוע אצלו הסדרי שהות, בגלל שלא הסתדר אתועלאיזהפרט). י. מומלץ שלא לאפשר קשר בין ההורה המנכר לילד, בעת שהותו אצל ההורה השני ,אףלאטלפוניתאובהודעות.הילדיםיסתדרויוםיומייםבליקשרעםה הורההשני... המנוכר)( יא. כמורחב מעלה, מומלץ לחקור טוב בדיון הראשון ובתחילת ההליך טענה של הורה לפגיעה מינית של ההורה השני בילד, ולא לחכות לסיום חקירת משטרה וכד'. לעיתים האם טוענת שהילד סיפר לי וכו,' והכל על פיה בלבד, ומתברר שלא היה כלום (וכגון מקרה בבית הדין דנן, שלאחרשנהשהאםטענהבלהטובעקביות לפגיעהמיניתשלהאבבבן,התבררשכלהחשדשלההואבשל העובדהשהאבשכבעםהבןבמיטה כדילהרדיםאותובלילה)... כך שאין לקבל אוטומטית את הטענה לפגיעה מינית, אלא יש לבחון היטב על סמך מה נטענתטענהזו,והאםישבכללאינדיקציהלפגיעהכזובקטין. פתרונות למניעת ניכור טרם אירע הנתק לגמרי בשלב יותר מתקדם של הניכור)( א. ניתן לשקול פסיקת הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה או לטובת הצד השני)(, אם מבחין ביתהדיןכיהצדהמנכרמטריחלחינםאתביתהדיןאואתהצדהשניבטענהשאינההוגנת. ונזכיר מעט מקורות הלכתיים לכך. למעשה, ע"פ דין, ניתן לפסוק הוצאות משפט כנגד מי שמנהל הליך שמטרתו להטריח את הצד השני ולצערו. ועי' בספר ישועות יעקב חו"מ סימן יד)(, וכך כתב שם: "נראה במלוה שכפה ללווה לילך לפני ב"ד הגדול ונמצא ששיקר בתביעתו, דחייב לשלם לדברי הכל ההוצאות, שהרי זה כפאו וע"פ דיבורו הוצרך לעשות הוצאות", וממשיך שם: "אבל במקום שנתברר שתואנה הוא מבקש ובעלילה בא עליו כשכפאו המלוה ודאיחייבלדבריהכלההוצאות".כךשניתןלחייבבהוצאותעלניהולהליךסרק. כן מובא גם בספר תשובות והנהגות (ח"ד סי' שג), לאחר שמביא דין הוצאות כפיית המסרב לבואלדיןודיןהאומר"לךואבואאחריך":"ונראהעודדבכלמקוםשניכרשהתובעידעבעצמו שאין ממש בתביעתו, ובמזיד רצה לצער ולגרום נזק להנתבע, שיהיו להנתבע הוצאות עורך דין וכדומה, מחייבין אנו אותו בהוצאות". וכך מסיים שם בהמשך דבריו: "שנתברר שהתובע ידע מעיקרא שדבריו הם שקר ואין לו סיכוי לזכות בדין, רק רצה לצער ולהזיק את הנתבע, כה"ג מחייביןאותובשילוםההוצאותמןהדין." 17 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים נמצא א"כלדבריהם שבכגוןזה שנראה לב יתהדין שיודע התובע שאין סיכוי לתביעתוואין בה ממשואף ע ל פי כן תובע, כדילהטריח את הצד שכנגדו ולגרום לו הפסדיםלחינם, מחייבים אותובהוצאותמשפטשהוציאבעלדינו. כן ראו שו"ע חו"מ (סימןב), ב עניין פסיקת הוצאות משפט לצורך שעה. כן ראו סמ"ע ( חו"מ ייתן קנס למלך (המקור לפסיקת הוצאות לטובת סימן א ס"ק כא), שניתן לקנוס מי שלא ציית דינא, ש אוצרהמדינה). כך שבהחלט יש מקור לפסיקת הוצאות משפט כנגד הורה מנכר, המטריח בכך לחינם את ההורההשניואתביתהדין. ב. ניתן לבחון פטור האב אם הוא ההורה המנוכר)( ממזונות ילדים. העניין נדון בפסקי דין רבניים, כשמקור הדיון הוא מהאמור בשו"ע אבן העזר סימן פב סעיף ז)( , וב מפרשי השו"ע הורמ"א שם. השו"ע שם סעיף ז)( כתב אודות מקום המצאות בן להורים גרושים: "ואחר שש שנים, יש לאב לומר אם אינו אצלי לא אתן לן מזונות". וכתב שם הבית שמואל (ס"ק ח) : "ואם הבן אינו רוצה להיפרד מאמו, יכול האב לומר 'כיון שהוא אינו שומע בקולי להיות אצלי, אין עלי חיוב לפרנסו"' כך שכל שכן האב רשאי שלא לשלם שם מדובר בבן שלא בא לגור עם האב)(. מזונות לבן שלא בקשר אתו; וקיים דיון האם אף בבת כך הדין, וראו ספר כנס הדיינים התשע"ה, שם הביאו (מעמוד 488 את הדיון ההלכתי שהיה בכך בין הדיינים בכנס בשנת והלאה) תשל"ט. ג. בחינתהעברתמשמורתלהורההמנוכר,שהואיאפשרלהורההמנכרלפגושבילדים.ואם ההורה המנוכר לא רוצה או לא יכול לקבלם, אז יש לשקול הכרזה על הילדים "קטינים נזקקים" ע"פחוקהנוער טיפולוהשגחה)(התש"ך- 1960 ולהעבירםלמקוםבטוחאחר., ד. השבת ימי הסדרי שהות להורה המנוכר, אם הפסיד ימי שהות עם הילד. לעיתים צעד זה "מעודד" את ההורה המנכר לחדול מכך, אם יבחין בסופו של יום שהניכור שלו רק מחזק את הקשרעםההורההשני. ה. הגבלות אחרות כנגד ההורה המנכר, כגון איסור יציאה מהארץ, הפקדת רישיון נהיגה, הגבלהבנקאית ( ע"פפקודתביזיוןביתהמשפט). ו. מומלץ למנוע קשר של ההורה המנכר עם הילדים בעת שהותם אצל ההורה השני (כדי שלאיעמיקאתההסתהוהניכור). ז. מומלצת שיחה של בית הדין עם ההורים עצמם, תוך מתן הסבר כי לטו וח רחוק וברבות השנים, הילד המנוכר עוזבאת ההורה המנכרוחוזר להורה המנוכר, כך שהענ יין עלול להתהפך, וי יקחוזאתההורים לתשומתלבם. בעיקרהצדהמנכר)( ח. מומלצת שיחה אישית של בית הדין עם באי-כח הצדדים, להסברת חשיבות הקשר הורים- ילדים,תוךבקשהלהעברתהמסרלהוריםעצמם. ט. ניתן לשקול פנייה לסיוע משפטי להפסיק ייצוג של הורה מנכר ע"י הסיוע המשפטי, שהרימדינתישראללאאמורהלממןפגיעהקשהבטובתהילדים. באשר לכך נצטט מתוך החלטת בית הדין דנן בתיק ניכור הורי קשה, החלטה מיום 18.8.23 : 18 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיקח האם לתשומת לבה כי בית הדין עשוי לפנות לסיוע המשפטי למניעת ייצוגה על ידם, שהרי מדינת ישראל לא אמורה לממן דרך הסיוע המשפטי)( ניכור הורי חמור ופגיעה אנושה בטובת ילדים רכים. במידה ויימשך הניכור, צעדזההואעלהפרק. ברם, מומלץ לבחון היטב האם החלטה זו לא תביא לתוצאה הפוכה, כאשר יכול להיווצ ר מצבשהצדהמנכרינצלזאתלעיכובכלההליךבטענהשאיןלוייצוגמשפטי. י.מומלץלפרסםהחלטותביתהדיןהנוגעותלניכורהורי.התהודהתחלחלבציבורהרחב. יא. בדרך כלל נראה שיש לדחות בקשות לעיכוב ביצוע בתיקי ניכור הורי, שהרי עיכוב ביצועההחלטהעלוללהעמיקאתהניכורוהנתקשלהילדעםהורההמנוכר. וכך רשם אף בית הדין הגדול בהחלטתו בתיק 1296744/1 באשר לעיכוב ביצוע פורסם)( החלטותהנוגעותלניכורהוריוהפרתהסדרישהות: בנוגע לטענות ההסתה והניכור נוסיף גם כי חזקה על המומחה שמונה גם כמתאם,כייהיהקשובלדבריהצדדיםובמידתהצורךוככלשיתעוררספק– אףלדבריהילדים. בנסיבות אלה, קשה לקבל את הטיעון שהרחבת הסדרי השהות, בהדרגה, או קיומם ללא פיקוח צופנים חשש ממשי לסכנה המצדיקה את עיכוב ביצוע של החלטת בית דין קמא. ונזכיר בעניין זה כי הכלל הוא שהחלטות יש לקיים אף אם מוגש עליהן ערעור ואילו עיכוב ביצוע הוא החריג המצריך הצדקהוביסוס. מאידך גיסא הטענה כי המשך הנתק של הילדים מהאב הוא המביא והעשוי להביא עוד לנזק – סבירה היא. רצונו של האב כי הקשר עם ילדיו יהיה משמעותי בהיקפו וללא פיקוח (במהלך מפגשי האב והילדים, להבדיל מן הפיקוח לא זו בלבד שמובן וסביר הכללי של המומחה – המתאם על התקדמות הדברים) – הוא, אלא שמובנת גם ההסתייגות מהסדרים מפוקחים, ואפילו אם היא עד כדיהעדפהלהימנעמהםאםהללוההסדריםהיחידיםהמתאפשרים– עמדה מובנת, אף שלדעתנו אינה נכונה, גם בשל תפיסתם של הסדרים מפוקחים כמתווים תו ומתייגים תגית של 'אב מסוכן'. הטענה כי קשר משמעותי וללא פיקוח, כשאין בפיקוח צורך אמיתי, טוב יותר לילדים עצמם – אף היא טענהסבירהולמעלהמכך. תוצאת האמור היא כי 'מאזן הנוחות' נוטה בבירור שלא להורות על עיכוב הביצוע. וודאי לא בשלב זה, טרם הגיעה תשובת המשיב לערעור וטרם התקדמוהדבריםבמסגרתההדרגההאמורהאלעברההסדריםהשוויוניים. כך שבתיק לניכור הורי, על דרך הכלל, אין לעכב החלטות בית הדין, שהרי בינתיים עלולה להיפגעטובתהילדיםשבתווך. יב. נעיר כי לאחר שכבר נוצר נתק בין ההורה המנוכר לילדים ובמידהוהילדיםכברמוסתים)( – בדרך רק טיפול מקצועי אצל גורם ייעודי, יועיל. אין להסתפק בטיפול רגשי או בהפניית התיק לשירותהציבורי. יג. בתיקים לניכור הורי קשה, לעיתים נדרשת החלטה המשלבת בתוכה כמה התראות חמורות כלפיי הצד המנכר, ונביא להלן דוגמה להחלטה במקרה קיצוני של ניכור הורי (ציטוט מתוךתיקבוהאםניכרהאתהילדיםמהאב,ניכורחמור,מתמשךוקשה): 19 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים במידהוהאםלאתפנה לעו"סולאתמשיךאתהטיפולכפיהנדרש,ביתהדין ישקולפסיקתהוצאותמשמעותיותיותר,ואףלדוגמה. כן בית הדין ישקול אז להורות לעו"ס להגיש דווח באשר להעברת משמורת הילדים לאב, כדי שהילדים יהיו בקשר טוב עם שני הוריהם, והאם תפגוש אתהילדיםבמסגרתהסדרישהותשייקבעו. כן תיקח האם לתשומת לבה כי רשאי בית הדין להוציא הגבלות נוספות כנגדה, ולפעול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 , כגון במניעת יציאה מן הארץ, בשלילת רישיון נהיגה, ובאיסור שימוש בכרטיסי חיוב והמחאות, וזאת בנוסף על הטלת קנס בגין הפרת צו שיפוטי לפי פקודתבזיוןביתמשפט. כן ישקול בית הדין הכרזה על הילדים כ"ילדים נזקקים" ע"פ חוק נוער 1960 ולהעבירםלמקוםבטוחאחר. טיפולוהשגחה)(התש"ך- מבוקשכיתיקחהאםכלזאתלתשומתלבה. בית הדין לא יהסס לפעול בכל דרך חוקית כדי לגרום לכך שהילדים יהיו בקשרטובעםשניההורים,ושטובתםלאתיפגעכפישקורהעתהלצערנו. ולצערנו,לעיתיםרקהחלטותברוחזועשויותלפעוללצמצוםניכורהוריחמור. יד. בנוסף, נראה שלעיתים בית הדין רשאי שלא לאשר בקשת ההורה המנכר לגירושי הצדדים. באשר לכך נזכיר האמור בהחלטת בית הדין דנן מיום 23.10.23 בתיק לניכור הורי קיצוניוחמור: התובעתמבקשתלהתגרש. בקשתהנשלחהלתגובתהבעל. בתגובתו לבקשתה, הנתבע מסרב לגרש. בעיקר בשל הניכור ההורי שהוא חווה מהמבקשת. ואכן,עיוןקלבתיקלהסדרישהותמעלהכימדוברבתיקלניכורהוריהקשה ביותר שקיים בפני בית דין זה, בו האם מנכרת את הילדים מהאב, באופן שיטתי ואכזרי, ולא בוחלת בכל טענהובכלדרך לכך; החל מטענות לפגיעה מינית של האב בילדים שבית הדין דחה טענה זו בעבר)(, ועד להסתת הילדים כנגד האב בדרך הקשה ביותר, עד שהם מסרבים אף לראות את פניו. התיק מלא בניסיונות של בית הדין להפגיש את האב עם ילדיו, בדרכים שונות, יצירתיות ומגוונות כולל ניסיונות למפגשים בפיקוח מקצועי)(, והאם מטרפדת כל ניסיון לכך, בדרכים שונות ובדרך מניפולטיבית. אף הוצאות משפט רבות וגבוהות שנפסקו כנגד האם לאור התנהלותה, לא הועילו במאומה כדי לצמצם את הניכור ההורי שהיא מנכרת את הילדים מהאב. האם מעדיפה לשלםאתההוצאותאולהתחייבבהם,רקשלאלהפגישאתהאבעםילדיו. התנגדות האב לגירושין, לא גרעה מדין המהרש"ם חלק ה סימן ס)(, שבעל רשאי לעכב את הגירושין מחמת שאשתו גזלה ממנו רכוש השייך לו; וכל שכןבנידוןדנן,שהא ישהגזלהמבעלהאתילדיוואתחייו. לאור האמור, תביעת הגירושין של התובעת נדחית. בית הדין לא יקדם את הליך הגירושין כל עוד התובעת ממשיכה לבצע ניכור הורי כה חריף כלפי האב,ובכךפוגעתפגיעהאנושהבשלמותםהנפשיתשלילדיה. 20 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ברם, בית הדין שוקל לקדם העברת המשמורת של הילדים מהאם לאב, ככל והדבר יבוצע בסיוע גורמי מקצוע מהרווחה; שהרי יש להכין את נפשם של הילדים לכך, לאחר ההסתה הקשה שהם חוו כנגד האב במשך זמן ארוך, שכנראה הרעילה את נפשם הרכה. יתכן ולאחר שמשמורת הילדים תועבר לאב באופן משביע רצון אף באשר להכנת הילדים לכך, ויוסר החשש מהמשך ניכור הורי עתידי של האם כלפי האב, תהיה אפשרות לסדר גט בין הצדדיםכבקשתהאם. כךשבמסגרתהחלטהזוישנואףתמריץלהורההמנכרלחדולמפעולותקשותאלו. איזכורי החלטות שפורסמו ( נתנו בהרכב דנן בבית הדין ירושלים) בעניין ניכור הורי תיק1027470/24 – לאתישמעטענהשהילדלארוצהלפגושבהורההשני. תיק1061478/3 - דחייתטענהלפגיעהמיניתלאחרדיוןמעמיקוירידהלפרטים. תיק 992673/9 - פסיקת הוצאות כנגד אם היוצרת ניכור הורי תוך עלילה כי האב פגע מינית בבת. תיק896815/14 - ניכורהורי– טענהשהילדלארוצה. תיק 1201062/4 - דחיית טענה לפגיעה מינית, וחידוש קשר בין אב לבת אף שלא בהתאם להמלצותעו"סהרווחה. תיק995674/8 - משמורתמשותפתאףבהתאםלהלכה. תיק 1296637/9 – תיק 1312088/7 - בטענה לפגיעה מינית בילד; כשאין כל אינדיקציה לכך, נטלהוכחההואעלהצדהמאשים. תיק1229721/9 – דחייתבקשהלמזונותומשמורתבנסיבותניכורהוריחמור. תיק 1177971/28 – דחיית בקשה לעיכוב ביצוע החלטה לפסיקת הוצאות משפט בתיק לניכור הורי. עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 21 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק896815/14 בביתהדיןהרבניהאזוריירושלים לפניכבודהדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובעת: פלוני ת( ע"יב"כעו"ד לאהאליאב) נגד הנתבע: פלוני ( ע"יב"כעו"ד גילהנפתליןועו"דשאולנפתלין) הנדון: ניכור הורי – פסיקת הוצאות בשל טענה שהילד לא רוצה לפגוש את ההורה השני החלטה בפנינותלונתהאבעלאיקיוםהסדרישהותתקינים.לטענתו,לפניכשבועיים,בערבשבת,עיכבה האם את הבן במשך שעה, וכן הבן השני, א' , לא הגיע כלל לאב, בטענה של האם שהוא "לא רוצה." עתה התקבלה תגובת האם, הטוענת כי היא עושה "כל שלאל ידה" כדי לעודד את הילדים לשהות עם האב ולקיים את הסדרי השהות בדווקנות, אך לטענתה "המציאות חזקה מכל, ולא אחת הקטינים מתנגדים נחרצות לשהות עם המבקש". באשר לילד א' , טענה האם כי הבן דיבר באופןאישיעםהאב,והודיעלושהואלאמעונייןלשהותעמו.בסיוםתגובתהכותבתשובהאם "איןבכוחהשלהמשיבהלכפותאתהקטיניםלקייםאתהסדריהשהות.": (סעיף17 ) ובכן, לאחר עיון בעמדת שני ההורים, בית הדין אינו מקבל את תגובת האם, ולא מוצא בה הצדקהלביטולהסדרישהות,בשלאירצונושלהילדלכך. ונפרט. ראשית,ראוהאמורבמסגרתהחלטתביתהדיןמיוםי"אבתשריתש"פ( ): 10.10.19 ובכן,באשרלתסקירהרווחהקרייתארבעמיוםי"חבאלולתשע"ט( 18.9.19 ;) האב הצהיר כי מסקנות התסקיר מקובלות עליו, ברם, על האם התסקיר אינו מקובל,ומבארתטענותיה. ובכן, באשר לכך, האם תעלה את טענותיה באשר לתסקיר הרווחה על גבי הכתב, על גבי שני עמודים בלבד בגודל כתב וגופן רגיל)( וללא כל נספחים, ותגישזאתלעו"סהרווחהכותבתהתסקיר ,ומבוקשתתגובתהשל (הגב רתס') העו"סבתוך14 יוםמעתקבלתהשגותהאםלידיה. ברם, עד למתן החלטה אחרת, ולאחר עיון בתסקיר והפעלת שיקול הדעת, ביתהדיןמאשראתהמלצותהתסקירהנוגעותלהסדרישהות(המלצהמספר1) באופן זמני, ובשלב זה הצדדים ינהגו בהתאם להמלצות אלו להסדרי שהות, כוללבאשרלהסדרישהותבחגים. 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים על כל הורה לדאוג כי הילדים יהיו בקשר עם ההורה השני, ובמידה ותעלה טענה של אי רצון מצד הילדים להצדקת אי נוכחות מי מהילדים בהסדרי השהות,ביתהדיןישקולפסיקתהוצאותמשפט. עדכאןציטוטמתוךההחלטההנ"ל. כךשביתהדיןקבעהסדרישהותזמניים,ואףהתרהבאםכיאםתעלהטענהשלאירצוןמצד הילדיםלהצדקתאינוכחותמימהילדיםבהסדריהשהות,ביתהדיןישקולפסיקתהוצאותמשפט. ברם,חרףהאמור,האםמעלהטענהעתהבאשרלבןא' כי"הבןלארצה.", לאנוכל לקבלאתטענותהאםכיהבןהואזהשלארוצה לבואאלהאב,וכיהיאזו שעושה "כלשלאלידה"כדילעודדאתהילדיםלשהותעםהאב,כאמורבתגובתה. בית הדין סבור כי תפקידה של אם משמרונית היא לדאוג כי הילד ילך לפגוש את אביו, ובמידה והאם לא מצליחה בכך, ולא נראית סיבה מוצדקת להפרות קשר בין האב לבן, אזי קיים ספקאםהיאמתאימהלהיותאםמשמורנית,כאשראחדמתפקידיוהעיקרייםשלהורהמשמורן, הואלדאוגכיההורה השנייפגושאתהילדיםכפיהצורךוהפסיקה. ונצייןכמהפסקידיןשהתייחסולכך. ראשית,ראוהאמורבתמ"ש20385-05-16 פ.ג.נ א.ג. פורסםבנבו)(,שםמסביר ביתהמשפט שבמקרהשילדאינורוצהקשרעםאחדמהוריו,עלההורהשעמוגרהילדהנטללשכנעאתבית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה המועדף תורם, במעשה או במחדל, למצב. אין צורך לקבוע שמדובר בניכור הורי או בחומרתו. וכןנרשםשם: על ההורה המועדף לשתף פעולה באופן מלא בניסיונות לשפר את היחסים בין הילד להורה האחר, ויש לפעול באמצעי אכיפה נגד הורה שאינו מציית להוראות בית המשפט. ניתן לפעול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 כגון במניעת יציאה מן הארץ, בשלילת רישיון נהיגה,, ובאיסורשימושבכרטיסיחיובוהמחאות,וזאתבנוסףעלהטלתקנסאומאסר בגין הפרת צו שיפוטי לפי פקודת בזיון בית משפט. ייעשה הכל כדי להביא אתההורההסרבןלפעוללטובתהילד. וראו אף האמור בתמ"ש 22078-03-18 מ.ר. נ ס.ס. פורסם בנבו)(, שם קבע בית המשפט כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט,להוקיעניכורהוריולמנועאותו,קודמתל"עיקרוןהמלאכותישלטובתהילד".הדברים נאמרים כתשובה לאלה הטוענים כי טובתו של הילד היא קבלת רצונו. טענה זו אין בה ממש, במקרה שהילד מנוכר נגד הורה אחד על ידי משנהו, כי חלק חשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד,עלידיההורההמנכר,עדכדישטיפתמוח,שההורההמנוכרהוארשעופוגעני,ואיןבוכל דברטוב.מכאןשהדבריםשהילדאומראינםמבטאיםאתרצונוהאמיתי,ובוודאילאאתטובתו. ועוד השווה בית המשפט טענות שווא של ניכור הורי לטענות סרק של התעללות מינית, שנטענותלעיתיםכדילהביאלניתוקקשרביןהילדלהורהאשרנטעןשהוא דוקטרינתהפדופיל)"(" פגע בילד. מטעם זה, יש לפסוק הוצאות משפט בסכום גבוה. במקרה הנדון שם, מהטעם הנ"ל וגםבשלהדרךבההאםניהלהאתהמשפט,חויבההאםלשלםלאבהוצאותמשפטבסף20,000 ש"ח. 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים וראואףהאמורבתלה"מ11686-08-18 ד.כ.נב.ד. פורסםבנבו)(,כאשרלשיטתביתהמשפט שם,ניכורהוריפעיל"נכנסהואלתוךתחומיהעבירההפלילית"ומהוותהפרתהחובהשלהורה, עלפיסעיף17 לחוקהכשרותהמשפטיתוהאפוטרופסות,תשכ"ב- 1962 לנהוגכהורהמסור., ביתהמשפטבהחלטתושםציווהעללשכתהסיועהמשפטילמנותלאלתראפוטרופוסלדין עבורהקטין,עלהגשתחוותדעתשלעו"סבשאלהאםקייםניכורהוריומהניתןלעשותלהכחדת התופעה תוך 15 ימים, וכן על חידוש הקשר בין האם לקטין כולל לינה. נקבע דיון נוסף בפני השופטלשםמעקב בתוםחמישהשבועותממתןההחלטה. וראו אף החלטת בית הדין הרבני בנתניה ( , שם בית תיק 292687/2 פלוני נ פלונית, פורסם בנבו) הדיןהרבניקבעכיהאםניכרהאתהילדיםמהאב,תוךהצגתוכאדםרע,ולאחרשגםהפרהפעם אחרפעםאתהצוויםשניתנונגדה,הןבדברהסדריהקשרוהןבדברטיפול,חייבאותהבתשלום לאבסךשל25,750 ש"חכפיצויוכןקנסעלסך29,500 ש"חלאוצרהמדינה. והוסיף בית הדין וסבר כי יש צורך לבחון אם יש להכריז על הילדים קטינים נזקקים, על פי חוקהנוער טיפולוהשגחה)( ,התש"ך- 1960 ,ואםישלהוציאאתהילדים"מתחתידהאםולהעבירם למקום בטוח כדי שלא ימשיכו להיפגע נפשית מהימצאותם ברשום האם". בית הדין הורה "על הרווחה וגורמי המקצוע להפנות נושא זה לביהמ"ש." (ולקוחים הדברים דלעיל מתוך מאמרו של מר פיליפמרכוס,שופטבדימוס,ביתהמשפטלעניינימשפחה,ירושליםג'אדרב'תשע"ט( 10 מרץ2019 ).) מהעיוןבמקורותדלעילעולה,כיאללולביתהדיןלתתאתידולניסיונותאםלחבלבהסדרי שהותביןהאבלילדיו,בטענהשהבןהואזהשמסרבלקשר. לאור כל האמור, כולל ההתראה האמורה בהחלטת בית הדין מיום י"א בתשרי תש"פ ( 10.10.19 )כי: במידהותעלהטענהשלאירצוןמצדהילדיםלהצדקתאינוכחותמימהילדים בהסדריהשהות,ביתהדיןישקולפסיקתהוצאותמשפט. ביתהדיןמחליטלחייבאתהאםבהוצאותמשפטלטובתאוצרהמדינהבסך500 ש" חבשלב זה. העתקהחלטהזויועברלמרכזלגבייתקנסות,לגבייהמיידית. בית הדין מתרה באם כי אם תופעה זו תחזור על עצמה, בית הדין ישקול פסיקת הוצאות משפטמוגברות. במידה והאם סבורה כי היא אינה יכולה או אינה מסוגלת להביא לכך שהילדים יפגשו את האבבאופןרציףועקבי,היארשאיתלפנותלביתהדיןבאשרלכך,וביתהדיןישקוללהעניקלאב את האפשרות להיות אב משמורן על הילדים, תוך בחינת שמירת הקשר של הילדים עם האם כשהםבמשמורתו. ניתןלפרסםלאחרהשמטתפרטיםמזהים. ניתןביוםל'במרחשוןהתש"פ( 28/11/2019 .) הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב מאיר קאהן הרב יעקב מ' שטיינהויז עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק292687/2 בביתהדיןהרבניהאזורינתניה לפניכבודהדיינים: הרב שניאור פרדס, הרב מיכאל עמוס, הרב חיים ו' וידאל התובע: פלוני ( ע"יב"כעו"ד אביגפן) נגד הנתבעת: פלונית ( ע"יב"כעו"דורדהחקלאי) הנדון: אכיפת הסדרי שהות ומאבק בהסתה ובניכור הורי – קנסות והוצאות משפט פסק דין1 הקדמה התיקשלפנינוהואמורכב,קשהונדיר, והואהמקרההחמורביותר ש ראהוחזהביתדיננו במשך שנים רבות של סרבנות קשר והסתה של אם בממדים מזעזעים אשר גרמה בהתנהלותה כ"אם בישראל"להרסופגיעהנפשית ב ילדיהכאשרחיבלהבמזידובלבאטום ב יחסי ילדיהעםאביהם עד כדי הצורך ב טיפולים פסיכיאטרי ים. כדי להבין את חומרת הדברים וכדי שלא יישנו מקרים דומים ולמען ישמעו וייראו, נדרשים אנו לגולל בפרטי פרטים את השתלשלות התיק מראשיתו ועדעתהכדלהלן. ביתהדין מבהירבארהיטבלכלהחפץבבריאותנפשילדיולראותבפסקדיןזהאותאזהרה והתראה ולימוד השכל עד היכן יכול סכסוך בין הורים לדרדר ילדים שהם נפשות רכות ואומללות הנרמסות ברגל גסה בלב אטום המונחה ע"י אינטרס צר, קטן ו נקמני כאשר הילדים הופכיםלנשקבידימימההוריםבמלחמתוהעקובהמדםבהורההשני. אל תחטאו בילד"" בראשיתמב,כב)(. פרטי המקרה לצדדים שני ילדים קטינים. הצדדים התגרשו בתאריך כ"ז בשבט תשע"א (1.2.2011 ) . הצדדים המשיכו להתגושש ביניהם בנושא הסדרי ה שהות והמשמורת ול בית הדין נוצר חשש שהאם מפתחת אצל הילדים הסתה וניכור הורי כלפי האב ולפיכך נשלחו הצדדים לקבלת חוות דעת מקצועיותבעניין. חוות דעת מכון שלם וסירוב האם לשיתוף פעולה בתאריךי'בכסלוהתשע"ב(6.12.2011 ניתנההחלטהכדלהלן:) 1 מתוקןבהתאםלהחלט ותביתהדיןמיוםד'באבהתשע"ז(27.7.2017 ) ומיוםט'באלולהתשע"ז(2017 .8. 31 .) 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים "הונחה לפנינו חוות הדעת והאבחון של מכון 'שלם'. בית הדין מאמץ את ההמלצות כלשונן. לפיכך על הצדדים לפנות מידית לטיפול אצל מטפלת חיצוניתבלתיתלויה[ ]... " בית הדין הפנה אז את הצדדים לטיפולה של הגב' בלינדה שוורץ ]...[ טיפולה הופסק עקב דרישה של האם וכפי שכותבת הגב' שוורץ בעדכוןמתאריך כ"ט בשבט תשע"ב (22.2.2012 – ) שם נכתבביןהשארכדלהלן: "[ ]... עקב דאגה לשלום הילדים, גב' פלונית][ מבקשת שמר פלוני][ יעבור הערכה פסיכיאטרית ואינהמעוניינתלהתקדםבמטרותהטיפולללאתוצאות שלהערכהזו. לפי הבנתי מהדו"ח של מכון שלם, הם לא ראו לנכון להמליץ על הערכה נוספתלמר פלוני][. לפי דברי מר פלוני][, הוא רואה את הבקשה שלה כדרך לדחות את בניית הקשרשלועםילדיו,ואינומעוניי ןלעבורעודהערכה. [ ]... עד שמר פלוני][ לא יעבור הערכה פסיכיאטרית היא אינה מוכנה לשתף פעולה בכל תוכנית טיפול. בנוסף, אינה מוכנה להבטיח שאם תוצאות ההערכהמראותשמר פלוני][ אינומסכןאתילדיוושקשרעמולאיגרוםנזק לילדיהם,שתסכיםלתוכניתהטיפולוסדריראי יהשנקבעוע"יביתהדין[ ]... הטיפול הופסק בשלב זה ואני מחזירה את המשפחה להחלטת והמלצת בית הדין." החלטה על הסדרי ראייה והתראה ראשונה מפני חיוב בהוצאות משפט וקנסות בעקבות כך, בתאריך כ"ט בשבט תשע"ב (22.2.2012 ) נתן בית הדין – בהרכב מלא – החלטה בדבר הסדרי שהות וכןהתראה מפניחיובבהוצאותוקנסות שבהנכתב: "הוגשהלפנינוחוותדעתמטעםהיועצתהגב'בלינדהשוורץ. לאורכלהחומרשבתיקאנוקובעיםהסדרירא ייהקבועיםכדלהלן: האביקבלאתילדיופעמייםבשבועבימישניורביעי[ ]... כלשבתשנייה. על האם להמציא לאב את מספרי הניידים של הילדים ובאפשרותו להתקשר אלהילדיםלפחותפעםאחתביום. אם לא תקיים האם את פסק הדין, תחויב על כל הפרה של פסק הדין בהוצאותמשפטבסך750 ש"ח. אםלאתקייםהאםאתפסקהדיןשל ושפעמיםיתקייםדיוןדחוףעלהעברת המשמורת לידי האב ובנוסף יוחלט על הוצאות וקנסות כבדים על הפרת החלטותשיפוטיותוב יזיון ביתהדין. לדעתנו חיוני מאוד לאפשר הסדרי לינה של הקטינים אצל האב פעם אחת בשבוע." החלטה נוספת על הסדרי ראייה והתראה ע"פ מסקנות דו"ח מכון שלם כמוכן,בתאריךו'באדרתשע"ב(29.2.2012 )יצאה החלטהנוספתבהרכבמלאשבהנכתב: "[ ]... החלטה נוכחית זו איננה רק במתן הבהרה מקיפה וניתוח הדברים תוך סקירה ממצה על ההליכים שהתנהלו לפנינו בתיק, אלא הרבה מעבר לכך. 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים לאחר התבוננות ובחינה מעמיקה הגענו לידי כך שהתיק שלפנינו מצריך חשיבה מחודשת ושינוי כיוון – דבר שיוכל אולי, בעזרת ה', להעלות אותו לדרךסלולהומועילה– להוריםולקטיניםכאחד. בהחלטתנו הקודמת הורחבו הסדרי הראייה ונדרשו שני הצדדים להציע את תגובותיהםלאפשרותשלקיוםהסדרילינהשלהקטיניםאצלהאב. כצפוי, תגובת המבקשת הייתה דרישה חד משמעית לביטול (להלן: 'האם') החלטההנ"למטעמיםשונים[ ]... בבקשההנוכחיתקובלתהמבקשעודהיא כותבתכיהיאעושהכלמאמץלהרחיבאתזמןהמפגשיםעםהאבשנערכים פעם אחת בשבוע; ובנוסף, גם טענות האב על הפרות הסדרי הראייה מצדה – אינןנכונות. כנספח לבקשה זו הומצא מכתב מהגברת יעל רוטמן כביר, פסיכולוגית קלינית המטפלת בבעיית ההשמנה של הקטינה – ג]'[, שבה הובעה דאגתה של האם ו'צמאונה למעורבות רבה יותר של האב יחד עם דאגתה הכנה מהנזקיםשייגרמולקטיניםעקבהתנהגותבלתיהולמתשלו' כלשונה., [ ]... בקשתהזונדחית. [ ]... כשאנו באים לבחון את התנהלותה של האם עוד מראשיתם של ההליכים בנושא הקטינים, תוך קריאת כל חוות הדעת המקצועיות – נוכל לראות בעליל כי האם עושה מאמצים רבים על מנת לנתב את דרך הטיפול בקטינים כפי שהיא רואה אותם לנכון. נאמר בצער, כי חלק ממהלכיה של האםגובליםבשתלטנותוהםמזיקים– בראשובראשונהלילדיםעצמם. [ ]... כבר נכתב על ידי מכון 'שלם' – לאחר עריכת אבחון מעמיק למשפחה – כיישנוחששגדוללהתהוותניכורהורישלהילדיםכלפיהאב. נבהיר כעת יותר את עמדתנו. ההורים והקטינים הופנו על ידנו לאבחון פסיכו־ דיאגנוזי ב' מכון שלם' [ ]... ונכתב בו כי נראה שמתפתח כאן תהליך שלניכורהוריכלפיהאב[ ]... נסקור בתמציתיות את ממצאי הדו"ח: על האם נכתב כי היא מהווה סמכות משמעותית וניכר כי הילדים רוצים להיות בקרבתה אך חלק מתגובותיה מעלות שאלה באשר ליכולתה להיות מספיק ערנית לצרכיהם הרגשיים וההתפתחותיים" ). על האב נכתב שיש לו יכול ת ליצור יחסים (עמוד 42 טוביםואינטימייםאךהואנמצא כעתבמצבקשהשלמשברואבלעלפירוק התא המשפחתי, דבר שמשפיע עליו במיוחד לאור אישיותו שהיא יותר תלותית מאישיותה של האם (עמוד 46 . על האינטראקציה עם הילדים נכתב ) ' המפגשהדגיםב"שידורישיר"תהליךשלהיווצרותניכורהורי.היהעליהם להבהיר לו לאב)(= כי נאמנותם כאן היא כלפי האם בתחילה, על הקטינים)(= ואכןהםיכלוליהנותמהמפגשעםהאבשנתפסכדמותמשמעותיתומיטיבה עבורם הגם שאין זה נראה כי יש להם כיום לגיטימציה לבטא זאת בגלוי. מיותרלצייןכימדוברבמצבהמעוררדאגהרבהלשלומם.' (עמוד40 .) באשר להסדרי הראיהי נכתב בשני מקומות בדו"ח כי הם 'כמעט ואינם מתקיימים' – עמוד 44 ; ובעמוד 50 ' – אין מתקיימים הסדרי ראייה בין האב לילדים'. בסיכומי הדו"ח (בעמוד11 נקבע: ) ' בעת שקילת האפשרויות השונות להכרעת נושא המשמורת חשוב לתת קדימות להורה שיוכל לשמר טוב יותר את דמות ההורה השני בעיני הילדים 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים [ ]... לאורהממצאיםישלשקולהעברתמשמורת לאב– אםכיבנקודתהזמן הנוכחיתאיןאנ וסבוריםכימהלךשכזההינונכון.' המתווה המוצע הוא משמורת זמנית לאם לתקופה מוגדרת הדגשה במקור)( תוך חיוב ההורים להיכנס להליך של (שבעה חודשים עד סיום שנת הלימודים) טיפול, והפניית ההורים להליך של טיפול הניכור ההורי אצל גורם מוסמך, ופיקוחשלגורמיהרווחהעלקיומםשל הסדריהראייה. לסיכום: כבר לפני מספר חודשים הוצב לפנינו תמרור אזהרה המזהיר מפני ניכור הורי כלפי האב, אזהרה זו מגיעה מגורם מקצועי פרטי בלתי תלוי – לאחרבדיקתעומקשהםערכולכלהמשפחה. נראה כי מאז חלפו מספר חודשים ולא חל כל שיפור במצב, ואף גרוע מכך – חלהנסיגה. תמונת המצב העדכנית: לאור המלצות מכון "שלם" לטיפול בעניינו של הניכור ההורי הפנינו את שני ההורים לגברת בלינדה שוורץ, פסיכותרפיסטית מוסמכת, שנפגשה עימם מספר פעמים והגישה לאחרונה את חוות דעתה. ושוב, מדובר בחוות דעת מקצועית המפנה אצבע מאשימה כלפי האם הפוסלת כל שיתוף פעולה תוך ביטול כל דבר שיש בו כדי לבנות ולשקם את הקשר ההורי והרגשי של הילדים כלפי האב. נדגיש כי הצורך איננו רק בבניית קשר חם ויציב עם האב אלא גם בכדי לפתור בכך בעיות פסיכולוגיות רגשיות שצצו אצל הילדים בעקבות משבר הנישואין של ההורים. הדבר אכן אפשרי באמצעות יצירת אקלים אחר, ובקשר משוחרר ובריאיותרבמשפחהזו. הגברת שוורץ המליצה עלמתווה מסודר של מפגשיםמשותפים של ההורים עם הפסיכולוגית והיועצת של בית הספר, אך היא כותבת כי ' הגב' פלונית][ איננה מרגישה נוח עם התוכנית הזו ואיננה מעוניינת שאדבר עם כל האם)(= גורם חיצוני' [ ]... הגב' פלונית][ אף הוסיפה והבהירה לה ש' עד שהאב לא יעבור הערכה פסיכיאטרית היא לא מוכנה לשתף פעולה בכל תוכנית טיפול'! האם הביעה בפניה את חששה שלדעתה האב מהווה סיכון לילדים, אך הובהר לה ע"י הגב' שוורץ שמבחינה מקצועית ניתן לבדוק מסוכנות באמצעות מפגשים משותפים עם גורמי המקצוע. מפגשים שייערכו לפי המתווה שהוצע לעיל. אך כאמור, מתווה זה נדחה על ידי האם. התנגדות זו באהבשלדרישתההבלתימתפשרת בדרישתאבחוןפסיכיאטרילאב! בנקודה זו מן הראוי לציין לחוות הדעת החיובית שנכתבה על האב בדו"ח של מכון 'שלם' – דבר שיש בו כדי לשלול לחלוטין את הדרישה המוזרה הזולחייבאתהאבבאבחוןפסיכיאטרי. עודכותבתהגב'שוורץ: ' היא גם איננה מוכנה להבטיח שאם תוצאות ההערכה יראו כי מר פלוני][ איננו מסכן את ילדיו ושהקשר עמו לא יגרום נזק לילדים – אזי היא תסכים לתוכניתהטיפולל הסדריהראייהשנקבעועלידיביתהדין'. הדברים הללו שמצוטטים מפי האם על ידי גורם מקצועי בלתי תלוי, הם חמורים כשלעצמם! האם מבהירה לנו בכך כי כל דרישתה לבדיקת פסיכיאטרית של האב בשל מסוכנות איננה רצינית. היא עדיין לא בטוחה שתוצאות חיוביות יספקו אותה; היא דורשת מראש בדיקה שכזו תוך שהיא קובעתמראש שהיאבכלללאבטוחהשהיאתקבלאתתוצאותיה! 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים האומנםלפנינוחוסרתוםלב? דומהשהתשובהלכךהיאחיובית. מסקנותיה של הגברת שוורץ היו צפויות: עקב מורכבות המקרה, הומלץ על פיקוחשלאגףהרווחהעלסדריהראיהתוךעירובמטפליםמקצועיים. נציין כי עוד לפני כן, בית הדין הקדים ופנה לאגף הרווחה ב]...[ (מקום מגורי לצורך בדיקה ופיקוח הסדרי הראייה בשל תלונות סדרתיות האם והילדים) שהוגשו בנושא. לפני מספר ימים נתקבלה לפנינו הודעה בה כותבת לנו הגברת זיוה ראובן, פק"ס לסדרי דין, כי בשל אי־ שיתוף הפעולה מצדה של האם,בעברובהווה,איןבאפשרותהלהכיןתסקיר. עם זאת יש לציין, ובצער, את העובדה הבאה: אגף הרווחה לא התבקש מאתנו אבחון או תסקיר מעמיק בתיק. אבחון מקצועי ומעמיק שכזה כבר בוצע על ידי מכון 'שלם' אותו הזכרנו לעיל. כל שדרשנו מהם היא בדיקה טכנית פשוטה: את קיומם ואופיים של הסדרי הראייה הנערכים בין האב לילדיו, ותו לא. זאת בשל טענות קשות בנושא מצד האב והכחשות מצד האישה בנושא. נמצא אפוא, שגם בנושא פעוט שכזה שכל תכליתו הוא בבירור עובדתי ופיקוח על קיומם של הסדרי הראייה מכוח החלטות שיפוטיות – גם בכך האם לא שיתפה פעולה,ואיינה בכך את אפשרות הכנת התסקירבנידון. בבקשה הנוכחית שהגישה באת כוחה של האם היא תוקפת את החלטתנו הקודמת בקביעת והרחבת הסדרי הרא י יה והאפשרות להסדרי לינה. היא כותבת כי לא נשמעה עמדת האם, אולם " יש לה רצון להרחיב את הפגישות עם האב" ]... ובכלל גם יש לה חוות דעת מקצועית משלה (סעיף 8 לבקשה) [ [ ]... חוות הדעת הזו איננה אלא מכתב מאת הגב' יעל רוטמן, פסיכולוגית קלינית, שמטפלת בבעיית ההשמנה של הקטינה [ג']. הטיפול הפסיכולוגי הזה דרוש בגלל ששורשה של בעיית ההשמנה הוא רגשי – בגין המשבר המשפחתי והמאבק ההורי שאותו חוותה הילדה מקרוב. (יוער כי גם בתסקיר ויובהר כי מדובר במכתב יזום שאותו של מכון שלם מלפני שנה הוזכר עניין זה). יזמה האם. לא מדובר באבחון הורי – מאחר שלא נערכו מפגשים עם האב, אלאמדוברבטיפולרגשילילדה,בלבד.כמובןשישלברךעליו,אךבהחלט שאין לראות בו כחוות דעת מקצועית בעלת משקל שישבכוחה לעמודכנגד חוות הדעת המקצועיות שהזכרנו לעיל; הללו עסקו בשורש הבעיה עצמה – קרי באבחנת סיבות הניכור ההורי; באבחון הורי מעמיק להורים לילדים וליחסי הגומלין שלהם – תוך מתן הצעות ודרכי טיפול, ולא רק כטיפול קליניבתופעותהלוואישלהבעיה. אך עם זאת, קיימת חשיבות גדולה בהמצאתו של המכתב הזה מהפסיכולוגית הקלינית. מכתב יזום זה הבא מצידה של האם – משקף נאמנה את עמדתה וזווית ראייתה של האם בפרט כשהוא בא מגיע מגורם מקצועי שעמד עימה בקשר רציף. כאמור, האם הייתה שותפה בטיפול הרגשישלהבת[ג']ותוךכדיהטיפולהיאחשפהבפניהאתמחשבותיהואת חששותיה.ואכן,הדבריםהללובאיםלידיביטויבמכתבזה. וכך כותבת הגברת רוטמן, המטפלת הקלינית, כי האם כואבת את ' היעדר האב כדמות מטיבה בחיי הילדים' והיא ' צמאה למעורבות רבה יותר של האב ודואגת בכנות מנזקים שייגרמו ל[ג'] ואחיה עקב היעדרו או התנהגות בלתי הולמת שלו ]...[ בנוסף התרשמתי כי היא מקפידה להציג את האב 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים באופן מכבד וענייני. היא אמנם חשה כי יש לו מגבלות רבות בקשר עם הילדיםאךמנסהלהפיקמקשרזהאתהמיטב.' כאן מסתיימת סקירת ההליכים וחוות הדעת החשובות שהומצאו לנו, ומכאן אנופוניםלנתחאותןתוךהסקתמסקנותמשפטיותעבוריישומןהמעשי: באופן כללי עלינו לומר, ובצורה הברורה ביותר כי שני ההורים הם אנשים חיוביים נורמטיביים ומשכילים . זו התרשמותנו ואלו הם גם ממצאי דו"ח מכון 'שלם' . מאבק הגירושין והמשבר המשפחתי שליווה אותו גרם לאם לאבד את אמונה באב וממילא גם לאבד את האמון בכל הגורמים המקצועיים שחיוו כלפי האב חוות דעת חיוביות. לצערנו, אין מנוס מלקבוע כי היא נוהגת באובססיביות מסוימת כנגדו וכנגד גורמי הרווחה עימם היא מסרבת בעקשנות מלשתף פעולה. התנהלות זו פוגעת באב – ובילדים עצמם . כל הגורמים המקצועיים הזהירו מפני ניכור הור י – ניכור שאכן מתגלהלנגדעיננוטיפיןטיפין[ ]... נציין כי בחוות הדעת של מכון 'שלם' קיימת בנקודה זו התייחסות רחבה, קרי – לעמדתם המסויגת של הילדים במפגש עם האב – בשל השפעה רגשית שיש להם מהאם, אך ככל שהמפגשים חזרו על עצמם והתארכו ניתן היה לראות בפתיחותובשחרור העצמי של הילדיםכלפי האב. למרבה הצער בחודשים האחרונים הוגשו מספר רב של תלונות מצדו של האב על אופן התנהגותםהמאולץ והמסויגמדישלהילדיםבמפגשיםעמו. סבורים אנו כי עמדתה המיליטנטית שיש לאם כלפי האב לְשָווֹת לו תדמית שלילית בחוסר בשלות הורית, מביאה אותה גם לטפול עליו את עלילת המסוכנות ההורית, וכבר הזכרנו לעיל את חוסר תום הלב שלה בעניין זה. אחרת נתקשה להבין את הסתירה הפנימית והאמביוולנטית הזועקת מהתנהגותהשלהאם: היא רואה באב אדם מסוכן לילדים – עד כדי כך שאפילו אבחון מקצועי לא ישכנע אותה אחרת ; ואף לא תכיר (כפי שהצהירה בפני הגב' שוורץ) בתוצאותיו! בדו"ח מכון 'שלם' נמתחה עליה ביקורת על אי ־היכולת וההכרה שלה לשמר את דמותו ההורית של האב בעיני הילדים תוך המלצה על אפשרות של העברת משמורת – ומדובר בגורמי מקצוע בלתי תלויים. וכעת – האם מצוטטת על ידי הגב' רוטמן, מפיה, כי היא מנסה לצייר את האבבאופןמכבדוחיובי[ ]... לאורכלהאמוראנוקובעיםבזאת: [ ]... הסדרראי יהנוסףייערךביוםרביעיביןהשעות16.00 עד19.00 . כלשבתשנייה– הילדיםישהואצלהאב. כל הפרה של הסדר לינה, באמצע השבוע או בסופי שבוע, תגרור חיוב ב הוצאותמשפטבסך 750 ש"ח. על שני הצדדים להמציא לנו דיווח שוטף כתצהיר עדות – מדי 21 יום על קיומם של הסדרי הלינה והרא ייה באמצע השבוע ובסופי שבוע, באופן מסודר. אי דיווח שכזה ייחשב כהפרת החלטה שיפוטית ו יחייב את הצד שלאימציאדו"חכזהקנסבסך 500 ש"ח[ ]... " 6 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים חיוב בהוצאות משפט ובקנסות בעקבות הפרת הסדרי הראייה בתאריך כ"א באדר תשע"ב (15.3.2012 ) לאחר הפרה של הסדרי ה שהות ע"י האם ניתנה ההחלטההבאהבהרכבמלא: "בכתב הבקשה נסקרים מספר אירועים שיש בהם כדי ללמד על הפרת הסדריראייהשיטתית[ ]... נתייחס לאחד מהם, אירוע זה דווח לנו בפרוטרוט על ידי פקידת הסעד [ ]... שנכחהבווהייתהחלקממנו[ ]... האב הגיע לבית הספר, אך האם לא אפשרה לו ואביה שאף הוא נכח במקום)( ליטול את הילדים. מדובר אפוא באירוע קשה שבו התגלתה סרבנות הקשר של האם. היא התנגדה בנחרצות מלמסור את הילדים לידי האב, ואף התנגדה בנחרצות מלשוחח עם עובדת הרווחה ומלאפשר לה לשוחח עם הילדים. נכתב בתסקיר כי ' האם חזרה ושאלה אותה האם היא קבלה את המכתב של באת כוחה, עוה"ד חקלאי, תוך שהיא מונעת מלהתקרב לילדים ולשוחח עמהם'. כלומר: על מכתבה של עורכת דינה היא הייתה מוכנה לשוחח,ותולא ]...[ עובדה זו, לצערנו הרב, מהווה המשך להתנהלותה הקשה בדבר סירוב קשר תוך רמיסת זכויות האב והקטינים כאחת – כפי שתוארה על ידנו בהרחבה בהחלטתנוהנ"ל ]...[ אנוקובעיםבזאת: עבור הפרת הסדרי הלינה שביום שני האחרון על האם לשלם לאב סך של 750 ש"ח – שיעור ה וצאות המשפט שקבענו בהחלטתנו בעבר עבור הפרה שכזו[ ]... במידה וביום שני הבא אובסוףהשבועהבא,בוצריכיםהקטיניםלשהותאצלהאב)( שוב יופר הסדר הלינה – תחויב האם לשלם לאב סך של 1000 ש"ח על הפרתו[ ]... " התראה נוספת מפני קנסות בתאריך ו' בניסן תשע"ב (29.3.2012 ) , הוציא בית הדין החלטה נוספת בהרכב מלא בעניין הסדריהראי יהלחגהפסח,ובהנכתב: "הפרת הסדרראייה זהמצדהשלהאםיגרורחיובקנסבסךשל3,500 ש"ח [ ]... דיווחמסודריומצאלביתהדיןלאחרחגהפסח. על הא ם לשנות אתדרכהולשתף פעולהעם האב ועםעובדתלשכת הרווחה הגב'ראובןלקיומםשל הסדריהראייהעםהאב[ ]... " וכך, לאחר קבלת דו"חות הרווחה ודיווחי מכון שלם על התנהלותה החמורה של האם ולאחר קיום דיון ארוך וממצה ואין ספור החלטות והתראות לאחר הפרות סדרתיות של האם הוציא בית הדין בתאריך ה' באב תשע"ב (24.7.2012 ) החלטה ארוכה וממצה בהרכב מלא שנאמרבהביןהשאר,כדלהלן: " ]...[ מהשהתינוקמדברבשוק–מאביואומאמושמע. ואכן הקטינים הללו מקיימים את הפתגם האמור ]...[ החלטה זו היא כהחלטת המשך להחלטות הקודמות והמפורטות שניתנו על ידנו בתיק זה 7 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בתקופה האחרונה [ ]... כ"ט בשבט (22.2.2012 ); ו' באדר (29.2.12 ); כ"א באדר (15.3.12 ); ו' בניסן (29.3.12 .) ( כשייכתב להלן 'ההחלטה המפורטת' – ). הכוונהלהחלטהמיוםו'באדר– 29.2 בהחלטה שניתנה בתאריך ו' באדר (29.2 ) סקרנו בהרחבה ובפירוט רב את העובדות וחוות הדעת המקצועיות שניתנו בתיק. כפי שכבר כתבנו מדובר כאן באחד התיקים הקשים, אם לא הקשה ביותר, בנושא סירוב קשר הורי של קטינים כלפי אביהם – סירוב שבא כתוצאה מהסתה קשה מצדה של האם ]...[ ניאלץלחזורעלחלקמהםלצורךהנמקתשיקולדעתנובהחלטתנו הנוכחית. מובאות מהחלטות קודמות יובאו כאן בעיקר לצורך מתן תמונת רקע רחבה יותר כדי שנוכל לבחון את העובדות ואת הממצאים העדכניים שבהםעסקנובדיוןההוכחותהאחרון,ממבטמקיףונכוןיותר. [ ]... התמקדנו בעיקר בחוות הדעת המקצועיות של גורמי המקצוע השונים באבחון ההורי ובאינטראקציה שלהם עם גורמי הרווחה,( 'מכון שלם' ועוד), הקטינים; בהתנהלותה הפסולה של האם באי הכרתה בדמותו של האב כדמות הורית, ובאי שיתוף פעולה טוטאלי עם גורמי הרווחה ועם הגורם הטיפוליהפרטי הפסיכולוגיתבלינדהשוורץ)(.בהחלטההנוכחיתנתמקדבעיקר בפן המעשי והעובדתי: בבחינת הסדרי הראייה והלינה כפי שהם אמורים היו להתקיים, באופן קיומן היום, ובדרכים שלפי דעתנו יש ליישמם מכאן ואילך[ ]... סקירה דיון ההוכחות [ ]... בתאריך כ"ה בתמוז – 15.7 , דיון שארך כחמש שעות רצופות(!)וביומןביתהדיןהוקדשעבורויוםדיוניםמלא[ ]... בדיון הוכחות בו נחקר שוב האב [ ]... הציג את תמלולי ההקלטות מהמפגשיםהללועלהדבריםהקשיםוכינוייהגנאישהילדיםהטיחובו[ ]... העובדותוטענותהצדדים האב קובל בפנינו מזה חודשים ארוכים על הסתה קשה של הילדים נגדו מצדה של האם. לדבריו [ ]... הם בזים לו, מגדפים אותו, ומכנים אותו בכינויי גנאי. מצידו הוא מנסה להיות מאופק ואדיב אליהם, אך יחסם אליו הוא קשה ופוגע [ ]... מאחורי היחס המשפיל הזה של הקטינים עומדת האם. הוא מצביע על מספר רב של דברים שהוטחו בו והם קשורים ישירות להליכים המשפטיים שמתנהלים בינו לבין האם – דבר המעיד על מעורבותם העמוקה בסכסוך ההורי [ ]... הסדרי הראייה במהלך החודשים האחרונים [ ]... הוא בא ברכבו לבית האם כדי לקחת את הילדים; הללו יוצאים מפתח הדלת אך הם מסרבים להיכנס לרכב. כל שידוליו והפצרותיו נופלות על אוזניים ערלות, ומנת חלקו מהם גידופים וחירופים. במספר הזדמנויות הוא הקליט את הילדים ולאחר מכן הוא תמלל ]...[ שמונה־עשר תמלולים [ ]... בתקופה האחרונה הילדים הפסיקו בכלל לדבר עמו – לטוב ולרע[ ]... דיוןוהכרעה [ ]... מסקנות החלטתנו מיום ו' באדר – 29.2 (ולקמן "ההחלטה המפורטת":) קבענובסעיף1: ' משמורת הקטינים תהיה כמשמורת זמנית אצל האם בשלושת החודשים הקרובים או עד למתן החלטה אחרת של בית הדין – תוך בחינת הטיפול בנושאהניכורההור י,טיפולששניההוריםמחויביםבו.' 8 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים קביעה זו באה על רקע ההמלצות המקצועיות של 'מכון שלם' שהמליצו לקבוע משמורת זמנית בת שנה אצל (בחודש דצמבר 2011 מועד הגשת הדו"ח), האם תוך בחינת הטיפול ההורי וירידת הניכור ההורי של הקטינים כלפי האב. מאחר שנוכחנו בהתדרדרות ובהחרפת ניכור – הורינו על משמורת זמנית בת שלושה חודשים תוך הטלת קנסות משמעותיים על הפרת הסדרי ראייה ולינה. משכך, כעת בחלוף פרק הזמן האמור יש לדון מחדש בזהות ההורההמשמורן– הזמניאוהקבוע. לאחר מכן ניתנו עוד שתי החלטות כנגד האם (בתאריכים כ"א באדר וו' בניסן – ־קיום הסדרי ראייה ולינה 15.3 ; 29.3 ) שכללו התראות במתן קנסות על אי תקינים והוראות לשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה. כאן המקום לציין שוב כי האם מסרבת לכל שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה הרשמיים, או עם כל גורםפרטיאחר[ ]... לצערנוהרב,מאזהמצבממשיךומתדרדר,ומיוםליום הואנעשהגרועיותר [ ]... המציאות המרה וטופחת על פנינו, ועל פניה של כל המשפחה האומללה הזו. כיום ניתן למצוא אצל הקטינים ביחסם אל אביהם חוצפה רבה וגסות רוח; מעורבות יתר של הקטינים עד לפרטים בהליכים המשפטיים שמנהלת האם בנושא נגד האב ואי רצון מופגן מלשוחח ומלהיפגש עם האב או עם פקידת הרווחה (ראה החלטה מיום כ"א באדר – 15.3 , ). ובעדותהבדיוןביוםי"זבאייר– 9.5 ]...[ אלוהםפירותבאושיםשלהסתהקשהושלהטפתארסמתמשךלליבם הרך של הילדים כנגד אביהם. קשה היה לנו לקרוא את תמלולי המפגשים [ ]... שני הילדים – ג'] ו[ד]'[ – מטיחים אומרים לאב [ ]... 'לא רוצה אותך'; ' לך מכאן!' 'לך מכאן עכשיו!' – משפטים שחוזרים על עצמם שוב ושוב עדשהאבנאלץלעזובבבושתפנים. על רקע זה ניתן היה לשמוע בדיון האחרון את האב זועק בדם ליבו את המשפטים הבאים: ' זה לא מילים שלהם, זה מילים שהם מוסתים [ ]... וזה גרועמ מוֹתההורה!אסורלהםלהתאבלעלי'[ ]... – הסתהוניכורהורי לבחינת הניכור ההורי [ ]... נדרשנ ו לקיומו של דיון ההוכחות האחרון [ ]... הוצגו לפנינו תמלול ההקלטות שאותן הקליט האב במפגשיו עם הקטינים [ ]... על ידי איש מקצוע[ ]... מקבצים דיגיטליים[ ]... המתמלל הופיע לפנינו בדיון והעיד על נכונותם ואמינותם [ ]... ניתן לראות בעליל באיזו רמת ניכור גבוהה מדובר. נצטט מעט מהדברים הללו, ובצער נאמר כי הדברים הללו מדבריםבעדעצמם. להלן מספר ציטוטים נבחרים מהמפגש שנערך בין האב לקטינים – ד]'[ ו[ג]'ביום י"גבאדרתשע"ב(7.3.2012 :) ד]'[:' לארוציםלבוא אתך[ ]... לארוציםלעשותמהשאתהעושה' ]...[ [ג]' :'אנחנויכוליםלעשותמהשאנחנורוצים, מהשאנחנומרגישים' ]...[ ד:]'[' כלמילהשאתהאומרזהשקר,ואנחנורואיםאתזהבעינייםשל ך'. והאבמשיב:'ליזהמאודעצמ רשאתםאומריםליאתזה'[ ]... ד:]'['אתהמשקרואנילאבאאתך' ]...[ ג:]'['אנחנולאאוהביםאותך;' 9 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים והאבמשיב:'אתיודעתמה,אבלאניאוהבאותך' ]...[ ג:]'[ 'אתה משקר, כל מילה שאתה אומר הוא שקר [ ]... תמיד אתה אומר שקרים [ ]... כי אתה שקרן [ ]... איזה אבא ]...[ טמבל ]...[ אתה יודע שאתה פשוט מעצבן [ ]... טמבל [ ]... אתה עלוב [ ]... אתה משקר ]...[ רואים את זה דרךהעיניים;' ד]'[: [ ]... 'איזה טמבל אתה [ ]... אתה שונא אותנו [ ]... עוף מפה, רק תלך מפה [ ]... אנחנו לא נספר לך כלום [ ]... אתה אבא גרוע! אתה 'אהבל'! [ ]... נראהאותךבעודמיליארדשנים[ ]... ;' ג:]'['עוףמפה;' ד:]'['איןלךמהלעשותפה'. כאמורמדוברבציטוטקצר בלבד.המיליםהמחוצפותהללו–'שקרן',' אתה משקר' ו' שקרן עלוב' ושאר 'פניני הלשון' הללו חזרו על עצמן במהלך המפגש הזה עשרות פעמים! מפגש שנחל כישלון. הילדים לא הסכימו להיכנסלמכוניתושלהאב,והסדרהרא ייההזההתבטל. כךגםהמפגששלאחריו ,ביום ט"ובאדרתשע"ב( 9.3.2012 ) : האב לג]'[:'תיכנסילאוטומתוקה'– ג:]'[' לא!'[ ]... ד:]'['כלזהבעיהשלך,אתהמשקר,אתהמשקרלביתדיןועכשיואנחנולא באיםאתךבגלל זהשאתהמשקרלבית דין'; ג:]'[ 'וזהו, שונאים אותך [ד:]'', בגלל זה שאתה משקר [ ]... אתה רק רוצה כסף',[ג]' : 'רואים את זה בעיניים שלך', ד:]'[ ' אתה רק רוצה כסף, שקרים לא מובילים לשום מקום, וזה רק עושה את המצבים גרועים יותר וגרועים יותרכלהזמן[ ]... עדיףלגמוראתזהעכשיו,שתישניםוחצי[ ]... ' האב:' עלמהאתהחושב[ד?]''–[ד']:"הגירושי ם!' האב:'מהזהקשוראליכם?זהלאקשוראליכם!' ד:]'[' זהכןקשור,זהמאודקשור,והכולבגללך, אנחנועצובים' ]...[ האב:' מהאימאסיפרהלכם?' ד:]'[' לא עניינך,אנחנולארוציםלהגידלך' ]...[ האב:'קודםכ ול,מהשקורה בינילביןאימאזהלאקשוראליכם.' ד:]'[ ' זה כן קשור [ ]... לא מאמינים לך לאף מילה [ ]... כל מילה שלך זה שקר;' ג:]'[' טמבל'; ד:]'[ 'גם פתאום , פתאום אתה פונה לבית דין ואומר "אני רוצה עוד ימים, אנירוצה,אנירוצה"'; ג:]'[ 'ואז ש ינו את הימים ]...[ שני ורביעי וש ישי ושבת, אנחנו בכלל לא רוצים!'[ ]... ;' ד:]'[ למה הלכת לבית דין? [...] שם יש יותר בנים. לא שואלים את אימא, איזהמ יןביתמשפטזה?' [ ]... ' עוףלנומהשטח!עוףמפה!'[ ]... קישטה''; 10 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ג:]'[' אםאיןלךכנפייםאזלךברגל!' [ ד:]' אםישלךשכלאזעוףמפה! [ ג']: אםאתהיודעלנהוגאזעוףמפה! האב:'קומותיכנסולאוטו.' ג][: ' לא! אתה יודע שזה הפעם האחרונה שאנחנו פותחים לך את הדלת, ושאתהמעצבןאותנו'? וכךמסתייםלועודמפגשאומלל נוסףבפחינפש. גםבימיםשלאחרמכן,האבמגיעולאמריםידיים: ג'בניסןתשע"ב( 26.3.12 :) 'לארוציםללכתבגללשאתהשקרן' ]...[ ה' בניסן תשע"ב ( 28.3.12 ) [ד:]': 'אני מרגיש שאתה רע' ]...[ אתה משקר אתהרוצהשיהיהלנורע ]...[ בתאריכים י"ד בניסן תשע"ב וי"ב באייר תשע"ב ( 6.4.12 ; 4.5.12 ) הילדים לאמדבריםעמו. ט"ובאיירתשע"ב(7.5.12 ): ג:]'['לךמפהעכשיו' ]...[ ניתן להיווכח עד כמה הקטינים מעורבים בהליכים שמתקיימים בבית הדין, מהתבטאויות שונות על כך ש'האב משקר בבית דין', ו' שהוא רוצה שם רק כסף';ובכלללמההואהלךלביתדיןש'שםלאשואליםאתאימא' ]...[ ניתן כבר לראות – ואנו מקבלים כאן את עמדתו של האב כי הילדים כפי הנראה ק יבלו הוראה מהאימא שלא לדבר יותר לאחר שנודע לה שהאב הקליט את המפגשים שנערכו בחודשי מרץ ואפריל – וביקש להציגם בדיוני בית הדין. בדיון האחרון הצהיר בפנינו כי הילדים סימנו לו בסימני ידיים שהםלאמדבריםבגללשהואמקליטאותם. והשאלותהמתבקשות: – אםזואיננההסתה,הסתהמהי? אםזהאיננוניכ ורהורי,אםזהאיננוסירובקשר,ניכורוסירובקשר– מהם? המסקנההיאאחתויחידה:הקטיניםהללו,מוסתיםקשותנגדאביהםעלידי אימם. הם מעורבים עד צוואר בסכסוך ההורי: הם יודעים שהאבא שקרן ו'שהוא משקר כל הזמן בבית הדין' ]...[ ו'שהוא רוצה שם רק כסף' ]...[ וכיוצאבזה. הדברים הללו מזכירים וממחישים לנו את דברי הגמרא בתלמוד הבבלי בשלהי מסכת סוכה שם הובא פתגם (בפרק חמישי פרק 'החליל,', דף נו ע"ב) האומר:' שותאדינוקאבשוקא,אודאבוהאודאימיה.' ומפרש שם רש"י ש משל הוא – ' שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה – משלהדיוטהוא:מהשהתינוקמדברבשוק,מאביואומאמושמע.' המלצתועדתהתסקירים כפי שהזכרנו בפתיחה, מספר ימים לפני הדיון התקבל לפנינו המלצה של ועדתהתסקיריםונכתבבראשואתהדבריםהבאים: 11 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ' במטרה לקדם את מצבם של הילדים, וביוזמתו של עו"ס מחוזי לסדרי דין מר ציון טוסון, החלטנו לקיים ועד ת תסקירים במחלקת הרווחה ב]...[ בהשתתפותהוריםוהגורמיםהמטפלים.' לוועדה הוזמנו מנהלת ויועצת בית הספר שבו מתחנכים הילדים, גורמי הרווחה שכללו המפקח המחוזי – מר טוסון, מנהלת המחלקה, פק"ס לס דרי דין ,והגב'זיוהראובן–פק"סלסד רידין המכירהאתהתיקמקרוב. לאחר דיון שארך כשעתיים וחצי שבו הם התרשמו מרמת הקונפליקט הגבוהה וחוסר האמון ההדדי של ההורים, הציע להם המפקח, מר טוסון, להגיע לטיפול ב'מכון שינוי' כהצעת האם – ' כדי לעזור להם בהסדרי הרא י יה וביצירת אמון מול הילדים.' הומלץ להורים להגיע לטיפול כהליך ראשוני לפרקזמןשלשלושהחודשים –' אשרבמסגרתוינסואנשיהמקצוע לבנות הליך הדרגתי של יצירת קשר בין הילדים לאביהם תוך שיתוף פעולה מלאשלשניההורים.' [ ]... תיק קשה זה מתנהל לפנינו כשלוש שנים. לשכת הרווחה הרשמית שב]...[ כבר לפני כשנתיים 'הרימה ידיים' מלעסוק בתיק זה, ומשכה את ידיה ממנו. האם לא הסכימה לשתף פעולה עם לשכת הרווחה, ראתה בה גורם עוין,וק י דשהנגד ה מאבק. ביום י"ח בשבט תש"ע ( 22.2.2010 ) הומצאה אלינו הודעה מטעם המפקח המחוזילסדרידיןמרמוחמדדואני.הודעהזונשלחהלאחרשנתכנסהאצלו ועדת תסקירים בתיק זה וב ה גם נידונו תלונותיה של האם כנגד הגב' זיוה ראובן – פק ידת סעד לסד רי דין שטפלה בתיק מטעם לשכת הרווחה. האם דרשהאתהחלפתה.בהודעהזונכתבוהדבריםהבאים: ' אין מקום להחלפת פקידת הסעד זיוה ראובן. התרשמנו כי מדובר בסכסוך זוגי מורכב ביותר, אשר לצערנו הילדים ניזוקים ממנו. המאבק בין ההורים איננו מאפשר לכל אחד מהם לראות ולהתמקד בטובת הילדים ולממש את ההורות שלו. ניסיוננו להתמקד בטובת הילדים במהלך הפגישה לא צלח. מבוקש להעביר את הסמכות שניתנה לפקידתהסעדלפקחעל הסדריהראייה ולהפנותאותם לגורם טיפולי פרטי במימונם, ושגורם זה יפקח על הסדרי הראייה וידווח ישירותלביתהדין.' לאור הודאה זו של גורמי הרווחה הרשמיים הופנו הצדדים לגורם פרטי יקר ומקצועי לצורך אבחון מעמיק ומתן המלצות. בהסכמת הצדדים הם הופנו למכון 'שלם' שערך להורים ולקטינים בדיקות מקיפות ומעמיקות והדו"ח הסופי המונה כמה עשרות עמודים הומצא לנו בחודש דצמבר 2011 . התייחסנו אליו בהרחבה רבה בהחלטתנו מיום ו' באדר ( 29.2 ) . המסקנות כלפי האם היו קשות, ובשל חומרת ן הומלץ על משמורת זמנית לאם תוך חיובהללכתלהדרכההורית. בנוסף הצדדים גם הופנו למומחית גב' בלינדה שוורץ,פסיכו ־תרפיסטית, אך גם זו הרימה ידיים מהאם לאחר כמה מפגשים. גם אותה סימנה האם כגורם עוין. על אודות חוות דעתה ראה בהרחבה בהחלטתנו הנזכרת. יוער כי כבר בדו"ח מכון שלם נכתב בזמנו כי הסדרי ראייה עם האב כמעט לא מתקיימים. עוד נבהיר כי מאז הודעתו של המפקח המחוזי של לשכת הרווחה משנת 2010, לשכת הרווחה כמעט לא הייתה בתמונה. לדוגמה: ביום כ"ו בשבט תשע"ב ( 19.2.2012 ) הומצאה לנו הודעה מטעמה של הגברת זיוה ראובן כי ' לנוכח שלא ראיתי כל שיתוף פעולה מצד האם נראה 12 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים כי יעילות מעורבותי הינה מוגבלת, לזאת אני מבינה כי מעורבותי היא מוגבלתלזאת אני מבינה כיאין צורך בהעברת תסקיר על ידי'. דבריםדומים נאמרו מפיה בדיון ( שבו נחקרה הגב' זיוה ראובן אודות י"ז באייר – 9.5 ) האירוע של ניכור הורי שבו הייתה נוכחת בבית הספר (ביום י"ח באדר – 12.3 ) שועליוהיאמסרהאתעדותה. חרף אי שיתוף הפעולה מצ ידה של האם עם גורמי הרווחה, ולמרות הודעות גורמי רווחה על מעורבותם המוגבל והעברת הטיפול לגורם פרטי – חשוב היה לנו להשאיר את גורמי הרווחה בתמונה. הם נדרשו מאתנו לפקח על הסדרי הראייה – דהיינו על קיומם או אי קיומם ולהמציא לנו דיווח שוטף עליהם. ניתנו על כך מספר רב של החלטות בהם הורינו ללשכת הרווחה ב]...[ לעקוב ולדווח באופן שוטף על הסדרי (הגב' זיוה ראובן פק"ס לס ד רי דין) הראייה ובמקביל גם ההורים חויבו להמציא דיווח שכזה., ראה החלטות מה תאריכים י"אבאדר;כ'באדר;ב'בניסןו'בניסן(5.3 ; 14.3 ; 25.3 ; 29.3 ) ועוד. הצורך במעקב מצדם של גורמי הרווחה בא בעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד האב על ניכור הורי וסירוב קשר – וראינו צורך שגורם אובייקטיבי יבחן וידווח עליהם. אחד מהדיווחים הללו היה בנוגע לאירוע שקרה בבית הספר ביום י"ח באדר (12.3 ) , אירוע שבו הגיע האב בליווי הגב' זיוה ראובן ליטול את הילדים תוך הדרכתם ע"י העו"ס – דבר שנתקל בסירוב מוחלט מצד האם שנכחה במקום. וראה בדיון מיום י"ז באייר (9.5 ) בעדותהשלהגב'ראובןעלהאירוע. בסיכומם של דברים, גורמי הרווחה הרשמיים הרימו ידיים בתיק זה עוד לפני למעלה משנתיים. בגין אי שיתוף פעולה מצד האם לא קבלנו מהם אף לא חוות דעת מאבחנת אחת. משום כך הופנו הצדדים לגורמים פרטיים, לצורך אבחנה והדרכה. משכך, המלצת וועדת התסקירים שהומצאה לנו לאחרונה, היא בבחינת הפתעה, וכאמור, יש לנו מספר הסתייגויות ונקודות הדורשותהבהרה: גורמי הרווחה בעבר בקשו כי הטיפול בתיק יעבור לגורמים פרטיים – לבקשת מר דואני המפקח המחוזי בת"א, וכך אכן נעשה. כעת, כנראה השתנתה כעת המדיניות וגורמי הרווחה החליטו להיכנס לעובי הקורה. הוקמה וועדת תסקירים אליה הוזמנו ההוריםומנהלת בית הספר ולאחר דיון של כשעתיים ניתנה קיבל המפקח מר ציון טוסון את דרישת האם – ללכת להדרכההוריתב'מכוןשינוי'. השאלות המנקרות כאן הן כדלהלן: מה גרם לשינוי המדיניות? מדוע המפקח מר טוסון קיבל דווקא את עמדת האם בדרישתה ללכת למכון פרטי חדש–'מכוןשינוי' ,בעוד'מכוןשלם'שערךאתהדו"ח מכירכבראתהתיק לעומק? ואם הדרכה הורית במכון פרטי חדש – מדוע דווקא במכון שינוי – ומדוע לאור התנהלותה של האם יש לתלות תקווה שהם יצליחו – במקום שהפסיכותרפיסטית בלינדה שוורץ שגם אליה הלכו הצדדים מתוך הסכמה נכשלה? האם אין כאן שוב 'מריחת זמן' מיותרת בה חפצה האם, כך שאנו חוזרים כעת לנקודת ההתחלה – שנה אחורה לחודש דצמבר 2011 המועד ש בו ק יבלנו את המלצות דו"ח שלם והפנינו את הצדדים להדרכה ולטיפול הורי– כךשאנומוחקיםשנהלחינם,ללאכלהתקדמות! חשוב לנו לקבל הבהרות על השאלות הללו מאת גורמי הרווחה, ומזכירות ביתהדיןתואיללהמציאהחלטהזולידיהם. משכך,נאמרכיכעתאיננומקבליםאתהמלצתועדתהתסקיריםהאחרונה. 13 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים דו"ח מכון שלם – על אבחוניו הפסיכולוגיים המעמיקים – הוא בסיס היציאה של התיק. כישלון ההדרכה ההורית רשום על שמה של האם, בשנה האחרונה, ראה דו"ח הגב' שוורץ)(; הניכור וההסתה ההורית – כנ"ל (ראה דו"ח מכון שלם והתמלולים שתועדו ממפגשי האב עם הקטינים). במידה והאם הייתה רוצה לפנות להדרכה ולטיפול הורי מקצועי – היה עליה לפנות מיוזמתה לבית הדין לפני מספר חודשים לאחר שניסיון ההדרכה אצל הגב' שוורץ נכשל. באם האם חפצה בהדרכה הורית – בבקשה, אך בראש ובראשונה עליה לשנות כיוון: עליה להפסיק להסית את הילדים ולעודד אותם להיפגש עם אביהם! ללא כל תזוזה כלשהיא בנקודה זו, ומבלי שנשתכנע שקיים רצוןנכונותוכנות מצדהאם– קשהלנולתלותציפיותבאיזוהדרכהוטיפול הורי – ויהיה המטפל אשר יהיה. דומה כי אותן הסיבות שהביאו את הכישלון ההוא, בעבר – הן הנה אלה אשר מביאות האם בהווה להמשיך ולהסית, ולדרדר את המצב כפי שהוא היום: ניכור וסירוב קשר קשה, ומחיקתתודעתהאבמהקטינים. עם זאת, לדעתנו עדיין לא מאוחר. סירוב הקשר והניכור עדיין איננו בלתי הפיך, אך יש להדגיש את ה'עדיין' . מעודדים אנו ממאמציו הבלתי נלאים של האב להמשיך ולבוא ולראות את הילדים חרף הניכור. מקור הרעה הוא הסתת האם ויש מקום לשקול את הוצאת הקטינים מהאם – להוציא אותם מחממת ההסתה, ועל ידי כך לנסות ולבנות קשר בריא עם האב. כדי לטהר את המים צריך בראש ובראשונה לסלק את כל הגורמים המעופשים והרעילים. עם זאת יש לשקול את המהלכים הבאים בשום שכל. לא ניתן בבת אחת להורות על העברה מידית של הקטינים לרשות האב וצריך לבנות יחסים הוגנים וחמים עמו בצורה איטית ויציבה. הדבר לא יכול להיעשות במחי החלטה שיפוטית אחת וזהו. אולם את הרקע המסית יש לסלק ולאלתר. הטענה שהועלתה על ידי באת כוחה של האם כנגד אפשרות העברת או הרחבת המשמורת שהיא כביכול כ'זריקת הילדים לרחוב' – דינה להידחות. יש לראות זאת בבחינת 'חוטא נשכר' – הקוטף לעצמו את פירות ההסתהוהניכורההורי שאותםזרעוטיפח. בנוסף, אנו רואים כאן מקום לשקול את עירובה של עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער לצורך בחינת קיומם של ילדים נזקקים – לאור האלימות המילולית הברוטאלית שהם מפעילים כנגד אביהם. אולי אף יש מקום לשקול את העברת הקטינים למוסד לתקופה קצובה לצורך ניתוקם מהסתת האם, לצורך מתן טיפול והדרכה מקצועית מתאימה לילדים. על גורמי הרווחהב]...[ להמציאלנואתחוותדעתם לאפשרותזו. כאמור, משמורת האם הסתיימה מכבר. נראה כי כל ההתראות והטלת הקנסות שהוטלו על הם בגין הפרת הסדרי הראייה נפלו על אוזניים ערלות. לא היינו רוצים להגיע למצב הזה, אך בלית ברירה אנו נאלצים כעת לאכוף בפועל את כל ההחלטות שניתנו בדבר הקנסות. הפעלת יד קשה כעת – זהו צורךהשעה.אםנאחראת השעההזווהניכוריעמיקעודיותר – עלוליםאנו לאחראתהשעה,ולמצואאתהתיקבמצבכמעטבלתיהפיך. לאורכלהאמוראנוקובעים: משמורת הקטינים במהלך החודש הקרוב תהיה משמורת משותפת. הסדרי הלינה הסדרי הראייה באמצע השבוע ובכל שבת שנייה שני לילות בשבוע)( ו יתקיימו כפי שהוחלט בעבר. בעוד חודש תינתן החלטה נוספת בנוגע למשמורתזוולאפשרותהעברתהלידיהאב. 14 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בהתאם להחלטות קודמות ולהתראות חוזרות ונשנות שניתנו במהלך החודשים האחרונים – אנו מחייבים את האם על כל הפרות הסדרי הראייה בחודשים האחרונים ]...[ בסך של 25,000 ש"ח שישולמו ישירות ליד האב ]...[ בגיןהוצאותיו האישיותהמשפטיות המרובות. וכן ב סך של 20,000 ש"ח ש ישול ם לאוצר המדינה כקנסבגין הפרות חוזרות ונשנות של החלטות שיפוטיות. ההוצאות והקנסות הללו ישולמו בתוך 30 יום. מכאן ולהבא: כל הפרת הסדר ראי יה שלא בעטיו של האב – תגרור קנס לטובת אוצר המדינה, בהתאם להחלטתנו מיום ו' באדר (29.2 – ) כל הפרה של הסדר לינה, באמצע השבוע או בסופי השבוע, יוטל חיוב הוצאות של 750 ש"ח. לאור העבר – חובת הוכחת קיומם של הסדרי הראייה והלינה מוטלת על האם.עלגורמיהרווחה ב]...[ – ללוותאתהאבואתהילדיםבתדרוךובסיוע לקיומם של הסדרי הראייה והלינה הללו ולדווח לנו על דברים חריגים במידהויהיו. [ ]... על האם להפסיק את ההסתה והמסרים השליליים שמועברים לקטינים, ואללהלערבאותםבהליכיםהמשפטייםהנוכחיים. יש להכיר בקטינים כסרבני קשר עם אביהם החל מתחילת חודש פברואר 2012 עלכלהמשתמעמכך., אנו פונים לכל גורמי הרווחה הרשמיים – לפקידת הסעד לסדרי דין, ולפקידת הסעד לחוק הנוער – להמציא לנו חוות דעת על אפשרות הוצאת הקטינים ממשמורת האם, לידי האב או לחילופין לתקופה זמנית למוסד ציבורי תוך פנייה בבקשה רשמית לבית המשפט לנוער במתן למתן בעד לקטיניםנזקקים. חוותדעתזותומצאאלינובתוך עשרה ימים. מזכירות בית הדין תואיל לשלוח החלטה זו ל"מכון שלם" לקבלת חוות דעתם אודות העברת המשמורת והטיפול בקטינים, בהתאם להמלצות הדו"ח שנערך על ידם. מבוקש כי בהמלצותיהם יומצאו לנו בתוך 14 יום [ ]... פונים אנו שוב אל האם בקריאה נוספת ואולי אחרונה: אל נא תחטאי בילדים! אלנא"! ערעור האם לבית הדין הגדול על החלטה זו הוגש ערעור ל בית הדין הגדול ובתאריך ו' בניסן תשע"ג (17.3.2013 ) ניתנה החלטהעלעיכובביצועשלשונה: [" ]... בקשה ]...[ על עיכובביצוע החלטתבית הדין האזורי ]...[ אשרחייבה את האם ]...[ לאחר שיקול הדעת אני מקבל את הבקשה בצורה חלקית וכך גביית הנ"ל מעוכבת עד כ' באייר תשע"ג (30.4.2013 ). במידה ותרצה האישהלהאריך ]...[אולבקשלבטל ]...[תפנה ]...[ל ביתהדיןהאזורי." הפרה נוספת של הסדרי הראייה והתראה בתאריךכ'בכסלותשע"ג(4.12.2012 ) הגישהלשכתהרווחהעדכוןשבונאמר: 15 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים [" ]... נתבקשתי להיות נוכחת בתחילתו של המפגש בין האב לילדיו ולוודא שהוריהאבאינםנמצאיםבסביבה ]...[האםוהילדיםלאהגיעו ...[ "] בעקבות האירוע הנ"ל, בתאריך כ"ב בכסלו תשע"ג (6.12.2012 ) הוציא בית הדין, בהרכב מלא, החלטהשבהניתנהאזהרהמפורשתמלווהבהתראהנוספתעלקנסות, ולשונהכדלהלן: "הונחה לפנינו קובלנת המבקש ותגובת בנוגע לאי קיום הסדר הראייה האחרון. הוחלט כי על האם להביא את הקטינים לבית הוריו של האב, כשהדברייעשהתחתפיקוחהשלפקידתסעדלסדרידיןהגב' זיוהראובן. בדיון האחרון שנערך לפנינו לפני מספר ימים התגלתה תמונה קשה בנושא הסדרי הרא ייה. על סמך הראיות שהוצגו ושמיעת הצדדים, התרשמותנו היא אין כל שיפור בקיומם הסדיר של הסדרי הרא ייה ובהפסקת ההסתה ההורית הקשהשלהם. דיווח מאת הגב' ז יוה ר אובן הומצא אלינו ביום שלישי כ' בכסלו – 4.12 , ו בו היא כתבה שהיא הייתה נוכחת בבית הורי האב בסביבות השעה 14:00 אך הילד ים לא הגיעו. מבירור טלפוני שערכה לאחר מכן בשעה 16:30 עם האבנודעלהגםבשעההזוהילדיםלאהגיעו. עובדה זו לא הוכחשה מתגובת המשיבה, אך זו בתגובתה כותבת כי רצונו של האב להלין את הקטינים בבית הוריו ולא להחזירם בשעה 18:00 , הוא שגרם לטרפודהמפגשהזה. נבהירכעתאתהוראותהבאותלמעןהסרכלספק: חמשתהמפגשיםהבאיםיהיומבחינתנו מבחןקובע שבוייבחנוכנות דבריה האםאכן' היאממשיכהועושהככלשביכולתהעלמנתלסייעלילדיםבקשר עםהאב'–כפישהיאכותבתבסעיף7בכתבתגובתההאחרון. מדובר בחמישה מפגשים שכל אחד מהם לא יפחות משעתיים נטו (לא כולל נסיעותהלוךאוחזור). הבאת הילדים אל האב ונטילתם ממנו יתבצע על ידי האם. כל מפגש ייערך בין השעות 16:00 – 18:00 פעמיים בשבוע בימי שני ורביעי., (בתאריכים: כ"ו בכסלו; כ"ח בכסלו; ד' בטבת; ו' בטבת וי"א בטבת – 10.12 ; 12.12 ; 17.12 ; בשעותהללוהוריהאבלאיהיונוכחיםכפישסוכם.. 19.12 ; 24.12 ) הגב' זיוה ראובן, פק"ס לסדרי דין או מי מטעם לשכת הרווחה, תלווה את המפגשים הללו לכל הפחות בתחילתם. חשיבות הליווי של לשכת הרווחה כעתהיאחיוניתוקריטית. כל הפרה של הסדר ראייה שלא מחמתו של האב – תגרור קנס של 2,000 ש"ח ]...[ – הפרת חמשת הסדרי הראייה תגרור קנס של 10,000 ש"ח. במידתהצורךהואייאכףעלידיהמרכזלגבייתקנסות. בחמשתהימיםהללולאיתקיימוהסדרילינה,כהוראתשעהבלבד. שני הצדדים ידווחו לנו אודות המפגשים הללו, ולמותר לציין כי גם לשכת הרווחהתמציאלנותסקירמטעמה." 16 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הוראות בית הדין לשיפור המצב בנוסף, ולמרות החלטות קודמות, לטובת הילדים וכצורך הכרחי לשיפור המצב הפנה בית הדין את הצדדים להמשך טיפול במכון נוסף – מכון שינוי, וחייב את הצדדים לשתף פעולה עם המכון. בתאריךד'בטבתתשע"ג(17.12.2012 )הוציאביתהדין החלטהבהרכבמלאשלשונה: "המלצותובקשהלמתןהבהרותמאתד"רגוטליבממכון'שינוי'. סעיף 9 – על ד"ר גוטליב לשוחח כבר בימים הקרובים עם הילדים שיחות עומק,איןרשותלאףאחדמההוריםלהיותנוכחבשיחותהללו ]...[ באשר להמשך הסדרי הראייה לאחר חמשת המפגשים – שהוגדרו על י דינו כ'מפגשי מבחן' – איננו רואים כל סיבה מדוע ש הסדרי הראייה לא ימשיכו, ועל ד"ר גוטליב לסייע לקיום הסדרי לינה של הילדים אצל האב.לדעתנו יש להעלותאתנושאהסדריהלינהגםבשיחההנ"לעםהקטינים." הטלת עלות הטיפול במכון שינוי בתאריך ח' בניסן תשע"ג (19.3.2013 ) ניתנה החלטה בהרכב מלא שבה הטיל בית הדין את מלואהוצאותהטיפולבמכוןשינויעלהאם,וכךנכתבשם: [" ]... הבהרנו את עמדתנו בהחלטות קודמות, הניכור ההורי של הקטינים הוא פרי ההסתה של המבקשת – האם. הניסיון לטפול אשמה על המשיב – האב ולהיתלות בסעיף 21 לדו"ח האחרון של מכון שינוי האומר כי "האב מתקשה להשרות אוירה נינוחה עבור הילדים במפגשים והוא נראה לחוץ בהם" – דינו להידחות. אין לראות התנהגות זו כדבר חריג, זאת בשל התנהגותם המבישה של הילדים כלפיו בשנה וחצי האחרונה שכללו הטחת עלבונותודברינאצה ...[ "] דיווחי הרווחה על סירוב הילדים בתאריךז'בטבתתשע"ג(20.12.2012 )הוגשדיווחמהרווחהשלשונוכך: [" ]... ילדיו סרבו לעלות הביתה ]...[ שלושת הפעמים הראשונות בילו עם האב בפארק ]...[ ניתן לצפות במערכת יחסים לקויה ]...[ קושי בולט לנהל שיחה בסיסית כאשר האב שואל שאלות והילדים לא מגיבים או מגיבים בתשובותמזלזלות"מהאכפתלך,מהעניינךוכו' ...[ "] שיפור חד ־פעמי בהתנהלות הילדים בשלב מסוים, אולי מחמת המשך הטיפול במכון שינוי, היה נראה שחלה התקדמות בעניין, כפי הדיווח מהרווחהמיוםי"דבטבתתשע"ג(27.12.2012 )שבו נכתב: [" ]... תי אור המפגש ]...[ ב־24.12.12 ]...[ כבר ברגע שהילדים פגשו את אביהם הם נראו מחויכים ונינוחים ]...[ לחנות המשחקים ]...[ האב נראה נינוח אתם. ליווה כל אחד מהם והיה שותף יחד עמם להתלבטויות. הילדים נראו נינוחים, משתפים את האב ולא נרתעים או מסויגים ממנו. לאחר חצי שעה בחרו הילדים במתנות ]...[ ללכת לאכול ]...[ בית הקפה הסמוך ]...[ בניגוד לביקורים הקודמים ]...[ ניתן היה לחוש באווירה טובה יותר ורגועה ...[ "] 17 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים כמוכן,בהחלטת ביתהדין מתאריךד'באדרתשע"ג(14.2.2013 נכתב:) [" ]... הגב'זיוהראובןפק"סלס ד רידין שלוותהאתהמפגשהחמישידיווחה עלהתרשמותחיוביתיותר (דיווח מיום27.12.12 – ) ' בניגוד לביקורים הקודמים בהם צפיתי ניתן היה לחוש באווירה טובה יותר ורגועה, ואני מתרשמת מכך שחידוש הקשר בין הילדים ואביהםמאפשרלהםלהירגעוליצורעמותקשורתסבירה.' כלומר יש התקדמות מסוימת אך כמובן שמפגש אחד איננו נותן אינדיקציה נכונה,אםכיישלברךעלכךוישלקוותשכךהםיימשכוגםבעתיד ...[ "] הנסיגה והתדרדרות אך למרות זאת, בעדכון של ד"ר דניאל גוטליב ממכון "שינוי" מתאריך י"ד באדר תשע"ג ( 24.2.2013 נכתבביןהשאר:) [" ]... שני הילדים עדיין נרתעים מהאב ללא כל הסבר ברור. הם נראים נבוכים בנוכחותו ]...[ קשה לאם לתת מסר ברור לילדים כי טוב ונכון כי יקיימוקשרעםהאב.היאמתקשהלהסתיראתהסלידהשלהממנו ]...[ " קנס נוסף לאור ביזיון בית הדין במקביל ובנוסף, בתאריך ו' במרחשוון תשע"ג (22.10.2012 ) בית הדין החליט להטיל על האישהקנסבעקבותביזיון ביתהדין לאחרשהאישהלאמילאהאחר צו ביתהדין לדיווחשוטף בענייןהסדריהראייהוז ו לשונה: " ]...[ מאחר ש המשיבה ממשיכה בשיטתיות להפר א ת החלטתנו מהעבר שבה הורינו לה ולמבקש)( להמציא לנו בתצהירים דיווחים שוטפים אודות הסדרי הראייה תוך פירוט תאריכים ודיווח על אופי המפגשים – חרף ההתראות וההוראות שניתנו לה, ובשונה מהמבקש, המשיבה לא המציאה שום דיווח. דומה כי התעלמות מחובת הדיווח שהוטל עליה מחזקת את העובדות שכבר הוכחו לפנינו אודות הניכור ההורי והסתה שבאה מצדה של המשיבה.בהחלטתנומיוםו'באדרתשע "ב( 29.2.12 ),הורינולצדדים: ' על שני הצדדים להמציא לנו דיווח שוטף כתצהיר עדות – מדי 21 יום על קיומם של הסדרי הלינה והראיה באמצע השבוע ובסופי שבוע,באופןמסודר.אידיווחשכזהייחשב כהפרתהחלטהשיפוטית ותחייבאתהצדשלאימציאדו"חכזהקנסבסך 500 ש"ח.' בהתאםלהחלטהזוולתחשיבהיוצאממנה: אנו מטילים בזאת על המשיבה קנס כספי בסך 3,500 ש"ח , על אי־דיווח שוטף ]...[ " בתאריך כ"ב באייר תשע"ג (2.5.2013 ) נדחתה בקשת האם לעיכוב ביצוע של הקנסות מתאריךד'באדרתשע"ב(27.2.2012 .) דיון בטענות האב על הסתה וסרבנות קשר וחקירת המומחה ממכון שלם ב תאריך ה' ב מרחשוון תשע"ד (9.10.2013 ) התקיים דיון שבו טען האב מחדש את טענותיו הקשותעלהסתהוסרבנותקשרובתוךדבריואמר: 18 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים [" ]... כל פגישה זו עבודה קשה שלי שאני מנסה להוציא אותם מהעו ינות שלהם, ואפילו אם הפגישות היו מסתיימות טוב, אז בפגישה הבאה אז הם שונאים אותי מחדש, לא רוצים לדב ר איתי! אומרים עלי דברים איומים – 'הלוואי שאמחץ בין שתי משאיות' כך אמר ל י, וגם בני אמר לי ' אל תתקשר אלי י ביו ם־הו לדתי כי זה יהרוס ל י את היום' , אינם רוצים תשומת לב, כך אמרלי שמונהפעמים,זהמוקלט.זובפגישהישירהשהייתיאיתם ...[ "] בדיון זה נחקר ד"ר מרדכי שירי ממכון שלם בחקירת שתי וערב ע"י הצדדים וב"כ ובין דבריונאמר: " ]...[ לא סוד שמר פלוני][ טען לכתחילה שישניכור הוריוטען לזה, הטענה שמופנית כלפינו שהלכנו שולל לפי מה שאת אומרת. מה שאנו ראינו, המפגשהדגיםבשידורחי ]...[ אנואמרנו,זהבתהליך,זהעלהסף,עלהדרך לניכור הורי, למה לא אמרנו ניכור הורי, כי עדיין, מה שראינו, הילדים הפגינו אהבה וחיבה, רצון בתשומת לב, זה מדהים לראות ומצד שני אתה רואהאתהחלקיםהשנים,הדקלום ]...[ ]...[ אם תקראי את החוות דעת, מי שבדק את [ג'] כן שאל, והתשובות לא היו מספקות, זה כתוב. אבא נותן לישון מוקדם, כותבת הבוחנת על דברים שאינם סבירים, ילדים אומרים בצורה ברורה, שזו האימא שסבורה שאינה מספיק, ולכן לא רוצה לבוא כי אינה ישנה מספיק, ידה של האם נמצאת מאחור. אנו אמרנו שהילדים יוצאים לדרך ניכור הורי, אפשר לראות זאת איךהםהביעו,אינטראקציההםמשניםפתאיםבנוכחותהאם ]...[ ]...[ ההתרשמות שלנו הייתה לאם יש שני דברים דורשים התייחסות, אחד, היא בן אדם שמבחינה רגשית לא מוסתת, היא אימפולסיבית, דבר שני, 'תרומתה' להתנגדות הקטינים ללכת לאביהם, היה אפשר ומאד ברור, שהילדים עם האבא, איך אימא רוצה שנדבר, ראינו בנוכחות האימא, שהם רחוקים מהאב, ולפני כמה שניות הם חיבקו את האבא, ברגע שהם מול האימא הם מפנים את הכתף הקרה, קל מאד לראות, ואני לא נמצא עם המשפחה, אין צורך לומר בפועל דברים כנגד אלא להעביר דברים, ואני בטוחשאםההוריםבהתערבותטיפוליתוכו' ]...[ ]...[ בהנחה שיש עליה באלימות המילולית של הילדים כלפי האבא, או התנגדות של האם להפגיש בין הילדים לאב, אז אני אומר שיש פה מקום לדאגה מבחינה זו, ברגע שזה מתמשך ומתמשך לאורך זמן, והוא עם החמרה, הסיכוי לטפל בעניין הזה הולך וקטן, התקבעות, סרבנות קשר, התקבעותיוצרתמצבמבחינהטיפוליתהואאחריזמןלאניתןכמעטלשפר. ולכן, אם אכן, זה קורה, למרות עזרה טיפולית, הורים לא מצליחים לעשות שינוי, למרות מאמץ, זה מאד מדאיג, ויכול להיות שמהצעקות שאני שומע שהכ ול מהאבא, לא רוצה להתייחס, אני משיב למה שיש אצל הילדים, זה מעוררדאגה ...[ "] לדבריו,באופןעקרוניהמשמורתהייתהצ ריכהלהיותשלהאבוכפישנשאלבז והלשון: אמרת שאם זה ימשיך לשקול העברת משמורת," אני אומר, שבית הדין הרבני הציע ושאל אם לא עוזר שום דבר – בית הדין הציע שניקח את הילדים למשמורת האב, וזה יהיה טוב לטיפול, שיהיה להם אבא ואימא, ושהקשר יסתדר, ולא יהיה ניכור הורי, ונחזיר לך את הילדים. היו מספיק מטפלים,אנירואהשזהמה שהאישה ]...[ האםזהפתרון? " תשובתהמומחההייתהכילצערוהצעהזואינהמציאותית,וכלשונו: 19 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים "לצערי אתם לא תשמעו ממני המלצה כזו. אחד הדברים הבעייתיים – אני מביןשהמקוםהנכוןשלהילדיםאצלהאבא,אוליהמקוםהנכון,אבלעדיין, עצם העברה דורשת כוחות רציניים ממנו – לקבל שני ילדים, ולא ילדים בני שנתיים. הם יכולים להצביע ברגלים, ולא ניתן לקשור אותם. זה אבא שיצטרך לעבוד קשה וזה י יצור דרמה קשה, ולהוות סוג של דרמה, גם פעמיםש ביתהדיןחסראונים. אתה יודע שצריך לעשות אך קשה לנבא איך הילדים יגיבו, האם יגיבו בהנחת הקלה או שמא לא. בתי הדין וגורמים מחליטים יש להם טווח מסוים. אני מכיר מצב שהילדים עוברים למצב נטרלי. כל פתרון פה הוא קשה, אבל להשאיר את המצב כמות שהוא, אם הדברים שסיפר היפותטי, לא רק ילדים נגד האבא, זה עולם הפוך, זה דבר קשה, זה משהו חופר בנשמתו,ואפשרלהאשים." חקירת המומחה לבקשת האם בהמשך הדיון, לבקשת האישה, נחקר המומחה ע"י ב"כ האיש ה חקירת שתי וערב. היא עמדה על טעויות שוליות בחוות הדעת ושאלה עליה שאלות. אולם המומחה פ י רט בהרחבה את שיטות הבדיקה הענייניות, את האובייקטיביות של הבודקים וכי התוצאות של הבדיקה בדבר סרבנותם של הילדים – שהיא נגרמת באופן חד ־ משמעי ע"י האם ובגרמתה הישירה – הן ברורותונראותבקלות.כדילהביןאתהדבריםבענייןזהנצטטחלקיםמחקירתושלהמומחה. בחקירתהמומחהב ביתהדיןביום ה'במרחשווןתשע"ד(9.10.2013 ) נשאלביןהשאר: "אתה כותב בדו"ח שלך, עמוד 7 ו־8 , כיום נמצאים [ד'] ו[ג'] בחזקתה של הנבדקת, ומקיימים הסדרי ראי יה במרכז קשר, וגם אתה כותב בעמוד 6 ־ו7 . מהיכן אתה לוקח עובדה זאת? ]...[ כלומר כשאתה כותב פעמיים שהמפגשי םבמרכזקשר,אתהמביןשזוטעות? " תשובתהמומחההייתה: "ייתכןשישט עותסופר. המידע שיש לנו,הילדים בהתנגדות לראותאת האבא,החשש שלושהילדים פיתחו איזההתנכרותוזההמידעשקיבלנו." ב"כ האישה הקשת ה על המומחה בטענה שהיה חד ־צדדי בבדיקתו ובתוצאות הבדיקה וכך היאשואלת: אתה שופר של האבא כשאתה עורך דו"ח." בית הדין כתב לך לאבחן את המסוגלות הורית להיות הורה משמורן, ולהתייחס לעניין הסדרי ראי יה, לא ביקשוממךלהיותשופרשל אףאחד,ולאחשובלנומהרהוריהאב]...[ "? תשובתהמומחה: "בכל חוו ת דעת אנו משוחחים עם ההורים, מקבלים מידע משניהם, ואנו מתייחסים למידע כחלק מרקע החומר בחוות דעת, כמובן, שחוות דעת מסתמכת על הבדיקות שאנו עושים, אני חושב שמי שקורא את החוות דעת יקרא את אבחוני הילדים, תיאור אינטראקציה של הילדים עם האב, מצב שבו אנו נכחנו וראינו והתרשמנו, אין להטיל כל דופי באובייקטיביות של הדו"ח." ב"כ האישה מצאהטעותבחוות הדעתבציוןגילהילדיםוכךש אלה: 20 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים "אתה כותב שהילדים לגביהם אנו מקיימים את החוות דעת [ ]... בפועל ד]'[ היהבמועדחוותדעתבגיל תשע ו[ג']בת שבע." תשובתהמומחה: אנו לא חשבנו שיש ילדים יותר גדולים," הגב' מראה טעויות, אין מדובר בטעות מהותית, כתוב את גילם וכולל תאריך לידה. לא התייחסנו כילדים גדולים." בהקשרלשאלתב"כ האישה בדברמכתבששלחהלמומחה ובוציינה שישלמרשתה' בעיה שלאמון'עםהרווחהוכןבעייתשפה–כיצדנית נתתשומתהלבלענייןזה,ענההמומחה: "בוודאי לוקחים לתשומת לב, אמרתי זאת מקודם, לגבי נתון מסוים וכו', זו בחירה שלנו, למשל, היות ועו"ד הפנתה אותנו לשפה, ויש לנו ד"ר עמוס שהוא מדבר אנגלית, הכ ול התבצע באנגלית, כפי שהפסיכולוג כתב, לא היו אי הבנות. לגבי רשויות הרווחה, שלה יש אי אימון ברשויות, אנו התייחסנו, קיבלו מידע שאין לה אימון, זה לא אומר שאנו צריכים לקרוא מידע, יכול להיותאיאימון,אנוצריכיםלעשותהתרשמות,זהלאאומרשאיננומקבלים כלמידע." בהמשך הוסיפה ב"כ האישה להקשות בדבר מסמכים שהוגשו לכותבי חוות הדעת כדלהלן: "איך אתה מסביר שבתאריך 30.10.2011 הסתיימו המפגשים, התגלו באקראי ]...[ הומצאו לכם ע"י האבא, זה כתב ידה של ]...[ מסמכים כאלה או אחרים, אף אחד לא בדק אותם, תמלילים שלא אושרו ולא נבדקו – תמלילים שהאבא החליט? אני מראה תצהירים של אח של האבא, עדות ותצהיר של י' ש]'[ , ואין להם קשר ל תיק, מסמכים אלו קיבלתם ממר פלוני][, אני מפנה לרשימה שהועבר אליה בפקס ע"י מכון שלם, אחרי שהסתיימו המבדקים." גםעלכךהשיבהמומחה: "הפסיכולוגים לא נחשפו לתמלולים ולא דברים אחרים, ויותר מכך, אנו בעקרון חומרים שאינם מתוך התיק המשפטי, איננו מתייחסים אין להם משקל, רק הדברים שבי ת משפט או בית הדין נותן להם גושפנק ה ומקבלים כראיה, ואנו כותבים בדו"ח לטענת האב או לטענת האם, דברים שנאמרים בשם אומרם,וגם למסקנות הם ברורים ובהיריםומבוססות עלממצאים, וכל הדבריםשהוגשושולייםבלבד." כמו כן הקשתה ב"כ האישה בעניין שאלות שהפנתה למומחה ושלא נע נתה עליהם. על כך השיבהמומחה: [" ]... טענות וטענות נגד איננו מוכנים לטבוע בים הזה, מפוזר הרבה עשן, של טענות ותשובות וכו', אנו מומחים, אנו פסיכולוגים יש לנו את הכלים שלנו, איננו אמורים לפרשן טענות כאלה או אחרות. אנו שומעים אותם ורואים, הבדיקות הם לב העניין . אם מצד זה או מצד אחר ]...[ בסופו של דבר,אםלאנגיעלחומרהמרכזיאזאנועוסקיםבעשן,אניפסיכולוג,ישלנו כלים משלנו, כל הניסיונות הללו למשוך אותם לכאן או לכאן, לא עובדים עלינו". המומחה יתאר את עבודתו המקצועית קובע כי תוצאות הבדיקה נראות ונחזות בקלות ובדבריוהוארומזלאםכיישלהתמודדעםהתוצאות הקשותולאלהתחמקמהן,וכךאמר: 21 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים " חוות דעת שלפנינו היא לא מסובכת. מה קורה כאן, גם אדם שאינו פסיכולוג – אפשר להתרשם מהמפגש. עשינו מבדקים. הממצאים – ככל שיהיה ניסיון לערער – הם מתבססים על הבדיקות שלנו, ניתן לראות אותם בעיניים , וא שמח להראות כיצד הגענו למסקנות. ניסי ו נות למשוך אחר ת, זה לחטואלמטרה,צריךלהתמודדאףשקשה." ב"כ האישה הוסיפה להקשות מדוע כל אחד מן הנבדקים נבדק ע"י מומחה שונה. המומחה הסביר: התבקשנו במיוחד למצוא פסיכולוג דובר אנגלית רהוטה," ואני אמרתי קודם: ד"ר שרון הוא אותו פסיכולוג שהוקצה ולא בגלל היותו בכיר יותר, הוא חי שם שנים רבות והוא מתאים לבקשתכם, כל הפסיכולוגים מומחים ב מטריה הזו, הבכירות של ד"ר שרון – הוא בכיר יותר, אבל הפסיכולוגית ענתגםמנוסהכמוהו,ולא הייתההפליה,ביקשתםפסיכולוגדובראנגלית. ]...[ כל מי שעושה בדיקות, זה אדם שעשה במכון שלם עשרות בדיקות, יש לי אמון מלא לכל בעל מקצוע, אני לא נכנס לזה, כל עוד הפסיכולוג עומד בזה, מבדקים עיקריים שצריך לעשות,ואם הואמתרשם לעשות מבחן נוסף, ולאבמקום,ופסיכולוגאחרלאעשה,אנינותןאתמלואהגיבוי. פסיכולוגים וכל אחד עושה, עושה בדיקה בלתי תלויה, אח ר כך יושב כל הצוות הבודק,כל פסיכולוגעם הצוות עםמרכז הבדיקה, כל אחד מעלה את הממצאים שלו וזה לפני כתיבת החוות דעת, ואומר כך וכך, וזו התרשמות. יש שיחות ודיאלוג, ושאלות שאני שואל, לאחר מכן כל פסיכולוג מוסר חוו ת דעת – לא רואה מה חברו כתב, ומוסר לי, ואם יש לי שאלות אשאל, ואם לאו עושה אני עוד שיחות, ולגבי החוו ת דעת אני שואל האם יש דעת מיעוט." המומחה הסבירמההטעםשמצאלהעדיףאתהאבכמשמורןעלהאם.וכךאמר: "מכיוון שאנו עוסקים בבני אדם, בכל אדם יש מורכבות של עצמו, גם מר פלוני][ וגם הגב' פלונית][, לכל אחד יש תכונות לעזור בחלק ההורותוישנם תכונותשמפריעות. מר פלוני][ בהחלטהתרשמנושהואיכוללקרואנכוןאת צרכי הקטינים, ב קטע בין־ אישי יש לו בעיה, אני לא אציין אותו כ'טלית שכולותכלת',פי רטנואתהחסרונותשלו. בתיק הזה, הפקטור של ההמלצה בא ממקום אחד, וכתבנו זאת: מי יאפשר אתהקשרעםההורההשני, לכלאחדישחסרונותויתרונות,ולגביההשפעה מייהיהמשמורןטוביות ר,פקטור,ישילדיםשלקראתניכורהורי,לכאורה. מר פלוני][ מתאים מכיוון שהוא עם תובנה יותר טובה, אבל אמרנו: הוא חלש, קשה לו להתמודד, יש חולשה נפשית. למרות זאת, אנו ניתן משמורת זמניתוניתןלמשפחהלהשתקם. אם מגיעים לדיוק בחוות דעת שלנו, הכ ו ל היה בהבנה. גם גב' פלונית][ במשוב, הסכימה שצריך לעשות משהו, שיש בעיה. אנו נתנו רצפט מסוים: נעזוב את המשמורת, לכו תפתרו את הבעיה, המטפלים אח ר כך יגידו איך יהיה, ואיך הורה מתמודד, מה תורם, ונעביר אליהם את התיק. להגיד שיש בהמלצההזוחוסרהגיון,הט יהלאבא,אינימביןאתהטענהשלך ]...[ ]...[ התרשמות שלנו שמר פלוני][ בתוך הקונפליקט הזה מסוגל לשמור על המקום של האם, יותר טוב מהצורה שהאם שומרת על המקום של האב. לא 22 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים נש בינו בקסמיו ולא עשינו אותו קרבן. התייחסנו באיזון, לפי אותם ממדים, לאניס ינולירותחץולסמןמטרה. ]...[ לא סוד שמר פלוני][ טען לכתחילה שיש ניכור הורי וטען לזה, הטענה שמופנית כלפינו שהלכנו שולל לפי מה שאת אומרת. מה שאנו ראינו, המפגש הדגים בשידור חי ]...[ אנו אמרנו: ' זה בתהליך','זה על הסף',' על הדרךלניכורהורי.' למה לא אמרנו ' ניכור הורי?' כי עדיין, מה שראינו, הילדים הפגינו אהבה וחיבה, רצון בתשומת לב, זה מדהים לראות ומצד שני אתה רואה את החלקים השנים, הדקלום ]...[ זה מופיע באבחון של [ ג'], ילד שאומר ' אבא משקר'[ ]... מנטרות כאלה, 'אבא רוצה רק כסף' אז מהיכן הילד מבין זאת?, האם התרשם? זו אמירה שלא באה באופן ישיר, לא הולך לבדוק לגבי כל אמירה,אגבהטענותשהיו לילדיםכלפיהאבא,רואהשחלקןטענותשוליות שבשוליות, בינם לבין ההכרזות אין בהם כלום. אימא אומרת להם שאבא לקח את כל הכסף ]...[ אבא נותן לישון מוקדם, כותבת הבוחנת על דברים שאינם סבירים, ילדים אומרים בצורה ברורה, שזו האימא שסבורה שאינה מספיק, ולכן לא רוצה לבוא כי אינה ישנה מספיק, ידה של האם נמצאת מאחור. אנו אמרנו שהילדים יוצאים לדרך ניכור הורי, אפשר לראות זאת איך הם הביעו אינטראקציה הם משנים פתא ו ם בנוכחות האם ...[ ] ' תרומתה' להתנגדות הקטינים ללכת לאביהם, היה אפשר ומא וד ברור, שהילדים עם האבא – איך אימא רוצה שנדבר. ראינו בנוכחות האימא, שהם רחוקים מהאב, ולפני כמה שניות הם חיבקו את האבא, ברגע שהם מול האימא הם מפניםאתה כתףהקרה,קלמא י דלראות." חקירת ב"כ האם הייתה מתישה והתמקדה בנקודות שולי ות עד שקוממה את המומחה והוציאהאותומרגיעתו: "אני מתקומם מאד, אנו הוכחנו ועשינו חקירה ללא משוא פנים, המלצות מקצועיות ואובייקטיביות , ולהגידשאנו מבקשים תסקיר בזה חוות דעת היא לאאובייקטיבית? " החלטה נוספת בעניין הסדרי הראייה והתראה נוספת מפני הפרתם בתאריךכ"דב מרחשווןתשע"ד(28.10.2013 ניתנההחלטהשלשונה:) "ביום ו' ב מרחשוון (9.10 ) בתום דיון ארוך שנערך לפנינו, ובהסכמת הצדדים, קבענו הסדרי לינה לקטינים אצל האב, הגר כעת בבית הוריו. עם זאת הורינו לו להכין חדר בבית הוריו לקבלת הילדים ל הסדרי ראייה כולל לינה,ולדווחלנועלכך. כעתהודיעלנוהאבשהואהכיןאתהחדרהדרוש. כפי שהוחלט אנו מבקשים מלשכת הרווחה שתשלח עו"ס לבדיקת החדר שהוכן להם ושאכן ניתן לקיים בו הסדרי לינה ראויים. מבוקש כי בדיקה זו תיעשהכברבימיםאלהבשלדחיפותהעניין. לאחרקבלתההבהרהמלשכתהרווחהתינתןהחלטהעלמועדיהלינה." בתאריךכ"זבמרחשווןתשע"ד(31.10.2013 ) הוגשההודעתהרווחהשבהנאמר: 23 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים [" ]...ערכתי ]...[ ביקור בית ]...[ [פלוני]מתגוררבבית הוריו בדירהמרווחת ומטופחתמא ודב ]...[ הדירה בת שני מפלסים. בקומת הכניסה שלושה חדרים מרווחים ונאים. אחד החדרים משמש כחדר ילדים. בחדר מיטת קומתיים ועליה החיות הפרוותיות של הילדים. בחדר יש מחשב וכיסאות והוא מסודר בצורה המתאימהביותרלשהייתהילדיםבו. האבמתגוררביחידהמשלובקומההשנייה ...[ "] לאורזאתניתנההחלטהבהרכבמלאכדלהלן: [" ]... אנו מורים כי מכאן ואילך הסדר הלינה ]...[ ייערך בכל יום רביעי ]...[ עלכלהפרהשלהסדרלינה ]...[ יוטלעלהמפרקנסבסך2,000 ש"ח ...[ "] הפרת ההחלטה והתראה נוספת בתאריך ד' בכסלו תשע"ד (7.11.2013 ) הוגש דיווח הר ווחה שבו נאמר ע"י עו"ס ראובן בז ו הלשון: "בהתאם להחלטת כבוד בית הדין ]...[ הגעתי ]...[ האם הביאה את הילדים בשעה היעודה ]...[ הילדים ניהלו משא ומתן עם האב. הוא ניסה לשכנעם לעלות אתו הביתה אך הם עמדו בסירובם ומה שיכולתי לשמוע היה בין השאר את תגובת הבן [ד'] לדברי האב כי: ' אי אפשר לפתוח דף חדש אחרי כלמהשעשיתלנו.' [ ]... ממשיכים בהתנגדותם, נגשתי ]...[ לסייע ולדבר על ליבם ]...[ ברגע שראו אותי התרחקו ]...[ ישבו האב והילדים על הספסל ]...[ מטיחים האשמות כלפי האב והוא מנסה לשכנעם לעלות לביתו ]...[ הגיעו ללא תיקי בי תספר וללאכלציודאחר ...[ "] בעקבותזאתניתנההחלטהבתאריךט'בכסלותשע"ד(12.11.2013 אשרלשונה:) [" ]... נכתב בדיווח כי 'הילדים הגיעו ללא תיקי בית ספר וללא ציוד אחר.' מעובדה זו יש ללמוד כי מלכתחילה האם לא תכננה להלין את הילדים אצל האב, וכך הטחת אשמה בדבר פרובוקציה שבאה מצדו של האב והכשילה אתהמפגש, כ דבריה,נרא יתלכאורה כמופר כת. כהתראה אחרונה אנו מורים בזאת כי על האם לקיים את הסדרי הלינה בימי רביעי; להפסיק את ההסתה ההורית ולהתחיל להחדיר בילדים את ההכרה שיש להם גם אבא, סבא וסבתא. הם אינם יתומים. כפי הנראה מדובר כאן בהזדמנויות האחרונות שאנו נותנים לאם ועליה להתעשת לפני שיהיה מאוחרמדי. החלטה בדבר יישום הקנס על הפרת הסדרי הראי יה והלינה ביום רביעי האחרוןתינתןלאחרבחינתהמפגשהקרובביוםרביעיזה." הטלת קנס נוסף בעקבות התנהלות האם בתאריך ה' בטבת התשע"ד (8.12.2013 ) לאחר הפרה נוספת ניתנה החלטה בהרכב מלא ובה נקנסההאם,כדלהלן: "בהחלטות הקודמות הורינו על קיום הסדרי לינה של הקטינים אצל האב בבית הוריו – בחדר שהוכשר במיוחד לשם כך ואושר על ידי גורמי הרווחה 24 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים שביקרו בו. הסדרי הלינה היו אמורים להתקיים מדי יוםרביעי בשעה19:00 עדלמחרתבבוקרשבוהאביחזירםלמוסדותהחינוך. הסדר זה נקבע בהסכמת האם בתום דיון ממושך ]...[ שבו נחקר ארוכות הפסיכולוג ד"ר מרדכי שירי ממכון שלם על הדו"ח המקצועי והארוך שהוא ערך בתיק לפני כשנה. ממצאי הדו"ח קבעו כי קיימת הסתה הורית מצדה של האם כלפי האב; ושבניגוד לאב, האם איננה מכירה בהורותו של האב ומעבירה את המסר הזה לילדים. ד"ר שירי נחקר על הקביעות האלה בדיון האחרון,ואישראותן. מלבד הדו"ח הנ"ל, במספר רב של החלטות – חלקן ארוכות ומפורטות – גוללנו את קורות ההסתה ההורית הקשה ]...[ מספר רב של ניסיונות לערוך הסדרי ראייה מסודרים – בסיוע גורמי הרווחה נערכו במהלך השנה האחרונה אך כולם נחלו כישלון חרוץ. נציין כי מלבד ההסתה ההורית הקשה שבה נכחנו אנו וכל גורמי המקצוע המוסמכים הרשמיים והפרטיים)( נציין בצער כי האם מסרבת בעקשנות מלשתף פעולה עם גורמי הרווחה הרשמיים,ובגיןכךהיאנקנסהעלידנו במהלךהשנההאחרונה. גם הניסיון לחידוש הקשר עם האב שנערך באמצעות ד"ר גוטליב (ממכון נכתב כי 'שינוי') לפני כחצי שנה נכשל, ובדו"ח שכתב ד"ר גוטליב אלינו ' קשה לאם לתת מסר ברור לילדים כי יקיימו קשר עם האב. היא מתקשה להסתיראתהסלידהשלהממנו' (סעיף20 לדו"ח). כאמור, בדיון האחרון בתום חקירתו של הד"ר מרדכי שירי, בסופו של יום, עשינו מאמץ אחרון להסדיר מפגשים מסודרים בין האב לילדיו לכל הפחות אחת לשבוע. בהסכמת האם נקבע שהאב יכשיר בבית הוריו שםהואמתגורר)( חדר בקומת העלייה לצורך הסדר לינה חד שבועי עם הילדים שיחלו לאחר שיתקבל אישור מגורמי הרווחה שבדקו ואישרו את תנאי הלינה. ואכן, לאחר שק יבלנו את האישור, ניתנה החלטה על התחלת הסדרי הלינה – וכהתראה קבענו קנס בסך 2,000 ש"ח על כל הפרה שלא באשמת האב. מאחר שמדובר בסרבנות קשר הנמשכת כבר כשנתיים נקבעו חיובים בסכומיםמשמעותיים. הסדר הלינה הראשון אמור היה להתחיל ביום רביעי ג'בכסלו (6.11 ) בשעה 19:00 . בשל חשיבות העניין דרשנו את נוכחותה של פק"ס לס דרי דין שתלווה את תחילת המפגש ותדווח לנו את שראו עיניה. בדיווח שהתקבל מפקידת הסעד הגב' זיוה ראובן המכירה את התיק זה מספר שנים)( נכתב כי "הילדים הגיעו ללא תיקי בית ספר וללא ציוד אחר". מעובדה זו לבד יש ללמוד כי מלכתחילה האם לא תכננה להלין את הילדים אצל האב. לפיכך, דבריה של האם שהטיחה האשמות באב על פרובוקציה שבאה מצדו של והכשילהאתהמפגש,לדבריה,נראהכמופרך. עוד נכתב בדיווח: ' הילדים ניהלו משא ומתן עם האב שניסה לשכנעם לעלות הביתה אך הילדים עמדו בסירובם, ומה שיכולתי לשמוע היה, בין השאר, את תגובת הבן [ד'] לדברי האב כי "אי אפשר לפתוח דף חדש אחרי כל מה שעשית לנו." ברגע שהם ראו אותי הם התרחקו (=את פק ידת הסעד) והחלולהסתובבס ביבהגינההציבוריתהלוךוחזור.' בשלב מסוים עשתה העו"ס ניסיון לשכנע את הילדים ' אך הם סירבו לקיים אתי כל קשר' כלשונה., גם גרסתה של האם (על האירוע ביום ג' בכסלו – 6.11 ) שלפיה האב התעלם מהילדים; לא התקרב אליהם; איים; צעק, וכיוצא בזה – מופרכיםלפיעדותהשלפקידתהסעדשנכחהבמקום. 25 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים יש לציין שתופעה דומה של סירוב קשר מצדם של הילדים עם גורמי הרווחה כבר הייתה באירוע אחר שקרה לפני כתשעה חודשים ובו נ וכחה עובדת הרווחה בסירוב נחרץ של האם מלמסור את הילדים לאב בתום הלימודים. בהחלטה שניתנה בעקבות אירוע זה קנסנו את האם (ראו החלטה מיום כ"בבאדרתשע"ב(15.3.12 .) שני המפגשים שלאחר מכן – בי' בכסלו (13.11 ) בוי"ז בכסלו (20.11 ) לא היו שונים מהמפגש הראשון. האם הטיחה האשמות על האב שכביכול מסיבה לא ברורה התעלם מהילדים; איים וצעק עליהם וכיוצא בזה, ומנגד האב טען על סירוב עיקש מצדם של הילדים לעלות לבית הוריו; ושהילדים שוחחו רוב הזמן עם האם בטלפון הנייד וקבלו ממנה כל הזמן הוראות ושבהמשך הם החליטו לברוח לפארק הסמוך. הצד השווה לדברי כולם: לא התקיימוהסדרילינהבשלושתהתאריכיםהנקובים. בהתאם לכך אנו רואים כאן הפרה חמורה של החלטות שיפוטיות על קיום הסדרי לינה שניתנו בהסכמה. ההסתה ההורית נמשכת, וביתר שאת. הילדים והאם ממשיכים בסירובם לכל קשר עם גורמי הרווחה והניכור ההורי הולך ומתחזק. יש לציין כי בהתאם לדו"ח שהתקבל ממכון שלם ניתנה משמורת זמניתניסיונית לתקופה בתחצי שנה לאם. תקופה זו כבר חלפה מזמן.דומה כיכעת,חידושקביעתהמשמורתשלהילדיםאצלהאםמוטלבספק. בהתאםלאמור: אנוקונסיםאתהאםבסך 6,000 ש"ח בגיןהפרתהחלטותשיפוטיותבביטול שלושה הסדרי לינה (בתאריכים ג' בכסלו, י' בכסלו וי"ז בכסלו – 6.11 ; 13.11 ; 20.11 .) סכוםזהישולם בתוך30 יום,לטובתאוצרהמדינה. אנו מאשרים את בקשת האב לקבלת הוצאות משפט ועליו לנקוב בסכום הוצאותיובצירוףאסמכתאות ...[ "] עיכוב ביצוע לאור החלטת בית הדין הגדול והפניית הצדדים לד"ר וישנה בתאריךכ"זבאדרא' תשע"ד(27.2.2014 )ניתנההחלטהעל שליחתהצדדיםלטיפולנוסףאצל ד"רוישנה ע"י ביתהדין הגדול ועיכובביצועזמני.וזהלשוןההחלטה: "מפנים את הצדדים לד"ר טלי וישנה – פסיכיאטרית לבדיקת מסוגלות הורית אשר תבדוק בין היתר אם ילדי הצדדים מוסתים ע"י אחד ההורים נגד משנהו ועליה להגיש חוות דעת ל בית הדין ]...[ בתקופת הביניים עד לקבלת תוצאות הדו"ח ועד לקבלת החלטה אחרת שתינתן בעקבות הדו"ח מושהות הלינות ...[ "] יצוין ש בתאריך כ' בסיו ון תשע"ה (7.6.2015 ) ניתנה החלטה ע"י בית הדין הגדול בבקשת האבלהסרתעיכובהביצוע,וכךנאמרבה: [" ]... בקשת האב להסרת עיכוב הביצוע אינה קשורה בשלב זה לבית הדין הגדול, שהרי ב'עיכוב ביצוע' מיום כ"ד בתמוז תשע"ג ( 2.7.13 ) נאמר כי החלטת בית הדין האזורי מעוכבת עד למיצוי הליך חקירת המומחה על ידי ביתהדיןהאזוריולאחרמכןתתקבלהחלטהנוספתעלידו ...[ "] 26 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים החמרה והתדרדרות בסרבנות הקשר לאור החלטת בית הדין הגדול, קיבל בית הדין האזורי לידיו בתאריך כ"ח באלול תשע"ד ( 23.9.2014 ) את חוות הדעת של ד"ר טלי וישנה מ"הבית של טלי" שערכה בדיקה למסוגלות הוריתלאחרהפנייהנוספתלבדיקהשכזוע"י ביתהדין הגדול,ובהנאמרביןהשאר: [" ]... הילדים ]...[ בשיחה הם היו במתח רב, ונזקקו לאישור של פלונית][ בכל דבר שאמרו, תופעה שהמשיכה גם לאחר צאתה מן החדר, ובלטה אפילו יותר עם תום ההערכה ]...[ נראה כי הילדים מהווים במידה רבה שלוחה של פלונית][ והם אינם יכולים לדבר את דבריהם בחופשיות ]...[ הרושם הוא שלא מעט מן התובנות של הילדים הם למעשה עיבוד המציאות על ידי האם ]...[ יחסי האובייקט של פלונית][ פרימיטיביים ולקויים. היא מרוכזת בעצמה, מצפה מהילדים למלא את צרכיה באופן לא מודע)(, ועשויה להיות קצרת ־ רוח כאשר משאלותיה אינן נענות ]...[ ממצא זה משפיע לרעה עלכישוריההורותשלה ]...[ הרושם בבדיקה היה כי הילדים 'מתוכנתים' לדבר סרה באביהם ]...[ התובנות והציטוטים והמחזור של נושאים ישנים שוב ושוב, נראו כ' מושתלים' ולאכאותנטיים ]...[ ]...[ מר פלוני][ רוצה בקשר עם ילדיו ]...[ ולפי עמדותיהם וחוסר הגמישות שהם מציגים נראה כי מצב זה יהיה קשה לשינוי ]...[ מר פלוני][ מציג לוח זמנים דחוק, אך כל ניסיון למצוא פתרון נענה על ידי הילדים באופן מידי ואוטומטי בשלילה. גישה זו העלתה חשד כבד להסתה הורית ולניכור הורי ]...[ ]...[ אבחון מסוגלות הורית כבר הוגש לפני למעלה משנתיים ועדיין אין כל התקדמות ]...[ קיימת נסיגה ]...[ השוואת הממצאים בדיעבד לממצאים של מכון שלם ]...[ מצביעים על כך שהמגמה שנמצאה שם התעצמה כאן ]...[ וסימני הניכור ההורי שחווים הילדים מהדהדים בעוצמה רבה ]...[ התוצאה היאהרסניתממש ]...[העדותהמצמררתביותרלנזקייההליךהמתמשך ]...[ ]...[ מצאנו סימנים ברורים להסתה הורית ולמצב בו הידיים נקרעים בין הצורך להיות ילדים לבין הצורך למלא את המטלה ]...[ של אמם ולא לשתף פעולהעםקביעתמפגשיםעםהאב ...[ "] פגיעה קשה במצב הנפשי של הילדים עקב הסתת האם בהמשךחוו תהדעת נכתב: כדוגמה לנזקים שנגרמו בעקבות התנהלות האם נצטט דברים שנכתבו ביחס ל[ד,]' כדלהלן: "[ד'] חש כי חלק הארי שלחייו שטוח ומשעמם. הוא חווה תקופות ארוכות של פסיביות, עצב ובדידות ]...[ אדיש למדי לסביבתו החברתית ]...[ עצבנותו עשויה לנבוע בחלקה מחוסר יכולתו לחוות רגשיות מספקת והנאה ]...[ דיכאון ]...[ מציגסימניםשל דיסתימיה וחרדה.הואזקוקנואשותלחום ולטיפוח, אך הגיע לנקודה שבה הוא חש כי הללו בלתי ־ניתנים להשגה. אי לכךהוא'כבה'[ ]... 'ניסיתי לפגוע בעצמי'; ' אני שומע קולות בראש שלי, האומרים לי לעשות דברים טיפשיים או רעים"'; ' יש ילדים מוזרים סביבי, החפציםלהרעלי';'ישליסיוטיםרבים'. 27 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים [ד']זקוקנואשותלטיפולפסיכו ־ תרפי ...[ "] המלצות ד"ר וישנהבסוףהדו"חהיוכדלהלן: "הילדים ]...[ טיפול נפשי ]...[ ההורים ]...[ הדרכה הורית.. יש לחדש את הסדרי הראייה עם האב מידית ]...[ מומלץ שהאב יאסוף את הילדים ]...[ ויחזירםלמוסדותהלימודבבוקר ]...[ איהגעהלמפגשיםשלשניהילדיםאו אחד מהם תחשב להפרה של הוראת בית הדין, והסנקציה על הפרה זו תיקבע על ידי בית הדין. לאחר שלושה חודשים מומלץ להעלות את תדירות המפגשים ...[ "] בתאריך י"א בטבת תשע"ו (23.12.2015 ) התקיים דיון ארוך ובסופו הוחלט כי הצדדים יגיבו אם הם מוכנים לקבל את ההמלצות. האב הגיש הודעתו החיובית בעניין זה. הודעת האם כי היא עומדת על דרישתה, בשים לב לעובדה שחלפה למעלה משנה ממועד מתן ההמלצות לוהתנגדותו של האב לשאת במחצית ההוצאות שנפסקו עליו בביהמ"ש לענייני משפחה, כי עד לתחילת הטיפול הפסיכולוגי בילדים ימשיכו ויחולו הסדרי הראייה הקיימים ואלה ישונו ויורחבו בהתאם להמלצת הפסיכולוגים שיטפלו בילדים. יובהר כפי שנביא בהמשך כי בית המשפט קבעענייןזהללאסמכות. בית הדין הורה בדיון הנ"ל לצדדים להגיש את סיכומיהם בכתב. בתאריך ט"ו בשבט תשע"ו (25.1.2016 ) הוגשו סיכומי המשיבה. ומאוחר יותר – בתאריך ח' באייר תשע"ו ( 16.5.2016 ) הוגשוסיכומיהתשובה שבהםשבהעלטענותיה. בתאריך ב' בניסן תשע"ו (10.4.2016 ) הוגשו סיכומי האב שבהם שב על טענותיו. כמו כן תבע האב להסיר את עיכוב התשלום עקב העובדה שהוראת בית הדין הגדול קוימה והמומחה ממכון שלם נחקר ב בית הדין האזורי. בתאריך ט' באדר תשע"ז (7.3.2017 ) הוגשו סיכומים משלימים של האם בעניין מכון שלם. בסיכומיה אלו שבה האם והדגישה את אשר העלתה במהלך הדיון בחקירת המומחה שהם ענייניים שוליים העוסקים בטעויות צדדיות ובטענות לא רלוונטיות המנסות לפגום ולערער את בדיקתם של מומחי מכון שלם שהוכיחו בחוות דעתם ובחקירתם מומחיות רבה. במיוחד כאשר תוצאות הבדיקה למסוגלות הורית אצל הגב' וישנה, שאליה שלח בית הדין הגדול את הצדדים, היו כפי שהיו במכון שלם ואף החמירו וקבעו כי המצברקהתדרדרעקבסרבנותקשרוניכורהוריקשהשאשמתומוטלתעלכתפיהאםבלבד. נמצא שלפני בית הדין מונחות חוות דעת של ארבעה גורמים מקצועיים שונים: של הרווחה, של מכון שלם, של מכון שינוי ושל של ד"ר וישנה, ומהן עולה באופן ברור שהאם אחראית במישרין להסתה ולניכור שקיימים אצל הילדים כלפי האב. כמו כן מתוך שלל ההחלטות וההתראות של בית הדין על הפרות עולה בצורה ברורה שהאם ממשיכה בהפרות הסדרתיותוהעקרוניותשלהסדריהראייהומחבלתבקשרשלהילדיםעםאביהם. נפסק לעניין הוצאות המשפט והקנסות לאור כל הנזכר בית הדין מורה בשנית כי על האם לשלם לאב את כל הוצאות המשפט שבהן חויבהכדלהלן: א. בתאריךכ"אבאדרתשע"ב(15.3.2012 נפסקביןהשאר:) "[ ]... עבור הפרת הסדרי הלינה שביום שני האחרון על האם לשלם לאב סך של750 ש"ח–ה שיעור שחייבנובהחלטתנובעברעבורהפרהשכזו. 28 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים סך זה ישולם לידי האב במזומן בתוך 14 יום [ ]... נציין כי אנו רואים חיוב זה, מלבד הפרת החלטה השיפוטית ]...[ כפיצוי עבור הוצאות האב ועל כן הואישולםישירותאליו." ב. בתאריךה'באבתשע"ב(24.7.2012 נפסקביןהשאר:) "בהתאם להחלטות קודמות ולהתראות חוזרות ונשנות שניתנו במהלך החודשים האחרונים – אנו מחייבים את האם על כל הפרות הסדרי הרא ייה בחודשים האחרונים, בסכום ]...[ של 25,000 ש"ח ישולמו ישירות ליד האב בגין הוצאותיו האישיותוהמשפטיות)( המרובות. סך נוסף של 20,000 ש"ח ישול ם לאוצר המדינה כקנס בגין הפרות חוזרות ונשנות של החלטות שיפוטיות. ההוצאות והקנסות הללו ישולמו בתוך 30 יום. מזכירות בית הדין תואיל לשלוח העתק מהחלטה זו לכבוד נשיא המשפט העליון –בהתאם לסעיף7 (א)לחוקבתידין דתיים( כפי יתציותודרכידיון) התשט" ז,1956 . מזכירות בית הדין תואיל ליידע בכך את המחלקה לגביית קנסות בירושלים." ג. בתאריךו' במרחשוון תשע"ג(22.10.2012 ניתנההחלטהנוספתשלשונה:) "[ ]... אנו מטילים בזאת על המשיבה קנס כספי בסך 3,500 ש"ח, על אי־ דיווחשוטף.קנסזהישולםלאוצרהמדינהבתוך30 יום[ ]... " ד. בתאריךה'בטבתהתשע"ד( 8.12.2013 נפסקביןהשאר:) " אנו קונסים את האם בסך 6,000 ש"ח בגין הפרת החלטות שיפוטיות בביטול שלושה הסדרי לינה (בתאריכים 6.11 . סכום זה ישולם ; 13.11 ; 20.11 ) בתוך30 יום לטובתאוצרהמדינה." בסיכום חיובי ההוצאות והקנסות: האם מחויבת לשלם לאב סך 25,750 ש"ח וכן סך 29,500 ש"חלאוצרהמדינה.ס ךהכול55,250 ש"ח. טענות הצדדים לעניין חוב המשכנתה והקיזוזים לאור הקנסות וחיובי ההוצאות לענייןה משכנתה,הא ישהתובעתמהאיששישלםאת מחציתה משכנתה. ב"כ האיש טוען שאינו מחויב אלא רק ב שלושים ושלושה אחוזים מה משכנתה במקביל ובהתאמהלחלקוהיחסיבדירהשעליואיןחולק. כמו כן טוען ב"כ האיש כי על הא ישה לשלם דמי שימוש על דירתם המשותפת מאחר ש דרה אף בחלקו של האיש במשך למעלה משש שנים ממועד סידור הגט בתאריך כ"ז בשבט תשע"א(1.2.2011 .) עוד הוא מוסיף כי האיש שילם את מלוא המשכנתה במשך עשרים וחמישה חודשים מנובמבר2009 ועדדצמבר2011 כאשרבניהזוגלאהתגוררויחד. לדבריו, לא יעלה על הדעת שעל הא יש לשלם מחצית ה משכנתה כאשר בבעלותו רק שליש דירה. לכל היותר לדבריו יש לחייב את הא יש בשליש תשלומי ה משכנתה בקיזוז תשלומי ה משכנתה ששילם לבדו במשך שנתיים ובנוסף לחייב את הא ישה בדמי שימוש כ פי שקבע בית הדין בהחלטתומתאריךו'באבתשע"ה(22.7.2015 .) 29 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים כוונתטענתוהיאלהחלטהמתאריךהנ"לשלשונההואכדלהלן: " דמישימוש: המבקשזכאי לקבלדמישימושמאזמועדסידורהגט, כאמור.דמיהשימוש המעודכניםייקבעולאחרקבלתהשמאותהעדכנית,כנ"ל. אשרלטענתהמשיבה,טענהאליהנדרשנולהתייחסגםעלידיכב'ביתהדין הגדול – בדבר קיזוז דמי מדור מדמי שימוש אלה – נאמר את הדברים הבאים: נושא הרכוש וחלוקתו נמצא בסמכותו של בית הדין, ואילו נושא מזונות ומדור הקטינים פוצל ונמצא בסמכות בית המשפט. משכך, בנושא הרכוש אנו מורים כי האב זכאי לקבל את דמי השימוש שלו מדירתו. מדובר בקוטג' יוקרתי ב]...[ , שדמי השימוש שלו עולים באופן משמעותי על דמי המדורשהקטיניםזכאיםלהםלפיהדיןהאישי כפיצרכם)(. זאת ועוד, מדובר כאן בקטינים שהם סרבני קשר מובהקים וקשים המוסתים על ידי אמם – כפי שכתבו זאת כל גורמי הרווחה הרבים הממוסדים והפרטיים שטיפלו בהם, לרבות הדו"ח של ד"ר וישנה האחרון. כבר קבענו זאת במספר לא מבוטל של החלטות כי קטינים אלה המתייחסים לאביהם בזלזול מופגן יש להכיר בהם כסרבני קשר שלכאורה אין מקום לחייב את האב למזונותובמדור ילדיו. אך נבהיר שאיננו באים להתערב בהחלטות בית המשפט בנושא זה ובהליכים המתנהלים לפניו, אך אין הוא כובל אותנו מלפסוק בנושא הרכוש ודמי השימוש. ברור הדבר, וציין זאת גם כב' בית הדין הגדול כי אין לראות את העיקול על מזונות העתיד שהטילה השופטת, ככספה הפרטי של האם עבור חישוב רכישת חלק האב בנכס על ידי האם [ ]... " לטענת האישה , מוטלת האחריות למחצית ההלוואה בגינה נרשמה המשכנתה על בית המגורים שכן הלוואה זו נטל ו הצדדים במשותף בחלקים שווים ביניהם ובאופן זה צריכה ה משכנתההל יותמוחזרתעלידישני הצדדיםבשווה.כמוכןמציינתהא ישה כימסכתהעובדות הנוגעת לרישום זכויות הצדדים על ידיהם באופן שאינו שוויוני מלמדת כי השוויון בהחזרת ה משכנתה הוא שהביא לאחוז היחסי של חלקו של הא יש בסך שלושים ושלושה אחוזים שכן השתתפותו בקניית הנכס הייתה בסך של שבעה אחוזים בלבד ורק מחמת חלקו במשכנתה באופן זהה העלה את חלקו היחסי. בנידוננו, חלקו הארי של הנכס ששוויו היה שלוש מאות שלושים ואחד אלף דולר נקנה ב כספי הא ישה , ואילו חלקו של הא יש מבלעדי ה משכנתה עמד על כ עשרים וחמישה אלף דולר בלבד וכפי שהעיד בעצמו בדיון בתיקם של הצדדים עוד קודם לסידור הגט. האם מצרפת את מסמכי הבנק מהם נראה יבברור כי הצדדים נטלו את הלוואת ה משכנתה נלקחה בחלקיםשווים. עוד מוסיפה הא ישה לטעון כי הא יש עצמו, בסיכומיו מתאריך י"ט בסיוון תש"ע ( 1.6.2010 ) , כתב בבסיס הבהרת טענתו דאז כי הוא זכאי למחצית הנכס, בניגוד לרשום בטאבו, כימכך ששולמועלידומחציתמתשלומיה משכנתה מהחשבון המשותףנלמדכי הנכסשייךלו ולא ישה בשווה. לאמור, האיש מודה בחוב המשותף ב משכנתה. רק לאחר שנפסק בזמנו על חלוקה לא שוויונית ה עלה הא יש טענה הפוכה וסותרת את טענתו הראשונית ושחבותו ב משכנתה אינה שוויונית . לפיכך תובעת הא ישה את מחצית תשלום ה משכנתה שאותה שילמה במשךשניםממועדפסקהדיןבתביעתהגירושין ש אותההגישהא ישנגדה. 30 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בעניין טענת האיש כי שילםאת ה משכנתה מחודשנובמבר 2009 ועדדצמבר 2011 ,טוענת הא ישה כי הא יש מתעלם כי תשלומיו אלו בוצעו כרכיב בדמי מזונות ילדיו כ פי שנפסק בביהמ"ש. הא ישה מבקשת כי האיש ישלם סך 33,678 ש"ח שהוא מחצית מתשלומי ה משכנתה מחודשינואר2012 ועדאפריל2016 . דיון והכרעה – חוב המשכנתה ודמי שימוש מתקבלת טענתה העק רונית של הא ישה בעניין ח ו בות ה משכנתה . על פי הנתונים, הראיות והאסמכתאות נראה ב בי רור כי ה חלק של שלושים ושלושה אחוזים בנכס נבנה על חלקו הזהה בחוב ה משכנתה לבנק. מלבד העובדה שה משכנתה רשומה על שני הצדדים בשווה אף על פי שאין חולק כי חלוקת הנכס אינה בשווה אף ברישומי הטאבו. ומעבר להודאתו של הא יש עצמו בסיכומיו מהעבר. לפיכך הא יש חייב במחצית ה משכנתה למשך כל התקופה שהא ישה שילמה אתה משכנתה במלואה. מנגד חייבת הא ישה שכר דמי שימוש לפי ערך של שליש מעלות שכר הדירה לפי הערכת השמאי הרלוונטית, למשך למעלה משש שנים של מגוריה בדירה החל ממועד סידור הגט בתאריך כ"ז בשבט תשע"א (1.2.2011 ). על פי הערכת השמאי ( מתאריך ב' באייר תשע"ו – – "אומדן דמי שכירות ראויים לחודש בגבולות שבעת אלפים ש"ח" – 10.5.2016 , סעיף 11.2 ) חלקושלהאבבשכירות,שאותוחייבתלוהאםעומדעלסך אלפייםושלושמאותש"ח. מעלות זו של דמי השימוש יש לקזז את חובת האיש – האב בעלות מדורם של הילדים לפי צרכםבערךשל ארבעיםאחוז מעלותשכרדירהבסיסיהנדרשלשניילדים. כאמור לעיל, עניין המדור אינו בסמכותו של בית הדין ולפיכך בית הדין אינו יכול אלא לקבוע רק את המתווה לפיו יש לקזז מחוב האישה את דמי המדור של הקטינים. גובה דמי המדור בפועל וסכום החיוב במקרה דנן בו יש לאיש בעלות על שליש מהדירה שהקטינים מתגורריםבה – נתונהלסמכותושלביהמ"ש. חישוב חובות הצדדים בנושאים שבסמכות בית הדין לאור האמור להלן חישוב החובות ההדדיים ללא קיזוז ו ללא התייחסות למדור הילדים שבסמכותביהמ"ש. חוב האישה(האם) לאיש(האב): לאור האמור חייבת האישה דמי שימוש בסך 2,300 ש"ח למשך 74 חודשים שעולים לסך 170,200 ש"ח. עם חובת הא ישה בחלקה במשכנתה לתקופה הנ"ל ש בה שילם הא יש את ה משכנתה לבדובסך15,000 ש"ח התוצאההיא185,200 ש"חש חייבתהא ישה לאיש. חוב האיש(האב) לאישה ( האם): חובהא יש לפיחישובזהבגין התקופהשבהשילמההא ישהאתה משכנתה, ללאהתייחסות לחובת המדור שבסמכותביהמ"ש, הוא 64 חודשים כפול 600 ש"ח כש התוצאה – 38,400 ש"ח ש אותםחייבהאיש לאישה. ב סיכום החישוב הכללי, ללא ההתייחסות למדור שהוא בסמכות ביהמ"ש, נמצא שיש 185,200 ש"ח שחייבת הא ישה לאיש. בהפחתת 38,400 ש"ח – חוב האיש לא ישה – עולה 31 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים חובה לךס 146,800 ש"ח. כמו כן חייבת האם לאב דמי קנסות בסך 25,750 ש"ח ובסך הכ ול חייבתהאםלאבסךשל– 172,550 ש"ח.מלבד29,500 ש"חשחייבתהאםלאוצרהמדינה. מעבר לכך על הצדדים להמשיך לשלם ממועד פסק דין זה את ה משכנתה בשווה תוך קיזוז חובת הא ישה בדמי שימוש של 2,300 ש"ח בחודש. לפי האמור תשלם הא ישה כל חודש לאיש סך 2,300 ש"ח ולחילופין תמשיך לשלם את כל ה משכנתה ותחויב בנוסף בסך של 1,700 ש"ח לאיש. בנוסף, על הצדדים להוציא את הדירה למכירה מידית כדי לפרק את השותפות, וכפי שפסק בית הדין מזמן כפי שהובא. בית הדין יוציא צו לפרוק השיתוף בסיוע כינוס נכסים חיצוני בלתי תלוי. כמובן שלצורך החישוב הסופי יש לקזז מחוב האישה – האם גם את חלקו של האיש – האב בעלות המדור כאשר נושא זה נמצא בסמכותו של ביהמ"ש. בית הדין יוצא מתוך הנחה שביהמ"ש יביא בחשבון עלות המדור את העובדה כי הקטינים התגוררו בדירה ששליש ממנה נמצאתבבעלותהאיש–האב והואמשלםעליה משכנתה. כספי פיצויים האיש עותר לקבלת מחצית הכספים שנצברו בחשבונם המשותף מכספי הפיצויים – פיצויי שואה שמקבלת האיש המהולנדבגיןהיות הדורשנילשואה .ה אישהמשיבהוטוענתכיענייןזה הוכרעכברבפסקהדיןמשנת 2010 .בפסקהדיןהוכרעכדבריהשהכספיםשייכיםל אישהואינם בכלל האיזון. היא מצטטת את פסק הדין דאז מתאריך י"ב ב מר חשוון תשע"א (20.10.2010 ) שבונכתבביןהשארכדלהלן: "גם תגמולי הפיצויים שבחשבון הנפרד של האישה שזכאית היא להם מחמת הפגיעות הנפשיות של דור שני ליוצאי שואה, אינה בכלל האיזון והם בכלל הסעיף הנזכר המתמעט מהאיזון [ ]... לפיכך גם תביעה זו דינה להידחות." בית הדין הגדול בפסק דין הערעור מתאריך ה' באב תשע"א (5.8.2011 ) כתב בפסק דינו בתיק דנן (הרבנים הגאונים: הרב ציון אלגרבלי, הרב חגי איז י רר ו הרב אברהםשרמןשליט"א), בזו הלשון: "וכןבנושאהפיצוייםבגיןהשואהישלהגדירםמעצםטיבםוטבעםכנזקינפשוגוףשלפיהחוק הםמוחרגיםמכללנכסיבריאיזון." צודקת האישה בטענתהולפיכךתביעהזונדחית. לסיכום נפסק: לאחר חישוב חיובה של האם בקנסות ושאר חיובי הצדדים כאשר פסיקה זו היא ל לא חישובהמדורשאינובסמכותושל ביתהדיןנמצאכי: א. האישה (האם)חייבת לאיש (האב) סך של172,550 ש"חו עליהלשלמ ו תוך שלושיםיום. ב. בנוסף,חייבת האישה (האם)סךשל 29,500 ש"חלאוצרהמדינהו עליהלשלמ ו תוך ארבע ה־ עשר יום. ג. כמו כן, על הצדדים להמשיך לשלם ממועד פסק דין זה את ה משכנתה בשווה תוך קיזוז חובת הא ישה בדמי שימוש של 2,300 ש"ח בחודש. לפי האמור תשלם הא ישה לאיש כל חודש 32 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים סך של 2,300 ש"ח. לחילופין תמשיך הא ישה לשלם את כל ה משכנתה ותחויב בנוסף לשלם לאיש סךשל 1,700 ש"חלחודש. ד. דמי הפיצויים שיי כים לא ישה במלוא ם, אולם העיקול עליהם יישאר עד לתשלום כל חובותיהשלהא ישה לפיפסקדיןזה. ה. בית הדין סבור כי יש לבדוק מידית אם יש להכריז על הילדים כילדים נזקקים על כל המשתמע. יש לבדוק אם יש להוציא את הילדים מתחת ידי האם ולהעבירם למקום בטוח כדי שלא ימשיכולהיפגענפשיתמהימצאותםברשותהאם. הסמכות עניין זה של הכרזת הילדים כילדים נזקקים מסורה לביהמ"ש ועל הרווחה וגורמי המקצועלהפנותנושאזהלביהמ"ש. ו. ביתהדין מוציאצופירוקשיתוף מידי עלדירתהצדדיםע"יכונסחיצוניבלתיתלוי.מכירת הדירה אינה תלויה ב סעיפים א– ד הנ"ל. בית הדין אינו רואה כל סיכוי למכירת הדירה ע"י הצדדים, ללא כינוס, לאור היכרותו מקרוב את המרחק בין הצדדים כפי שמתואר באריכות בגוף פסקהדין. לפיכך בית הדין ממנה את עו"ד אברהם שלג ככונס נכסים מצד שני הצדדים. על הכונס לפעול מידית כדילקדםפעולהזו. השמאות המעודכנת נמצאת בתיק הצדדים ו לפי ההערכה בה, ערך הנכס הינו 2,550,000 ש"ח.ההערכהכוללתמע"מ.עלהמזכירותלהעביר מידית צומינויזהלכונסהנ"ל. על הצדדים לשתף פעולה עם כל הנחייה של הכונס ולאפשר כניסת לקוחות לדירה ללא כל עיכובוהפרעה. על הכונס לעדכן את בית הדין כל עשרים ואחד יום על מצב הכינוס וקידומו. על הכונס לעדכן מידית את ביתהדין על כלעיכובהנגרםע"ימי מהצדדיםכדיש ביתהדין יוציאהחלטות ענייניות ומידיות בתיקכדילקדםאתהכינוס. ז. כלהפרהשלפסקדיןזהתגרור חיובמידיבהוצאות. הרב שניאור פרדס מצטרפיםלפסקדינוהמנומקשלהגרש"זפרדסשליט"א. הרב מיכאל עמוס הרב חיים ו' וידאל נפסקכאמור. ניתןביוםז'בסיווןהתשע"ז(1.6.17 .) הרב שניאור פרדס הרב מיכאל עמוס הרב חיים ו' וידאל 33 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק1197864/21 בביתהדיןהרבניהאזורי בארשבע בפניכבוד הדיין: הרב אברהם הרוש התובעת: פלונית נגדהנתבע: פלוני הנדון: דחיית בקש ת האב ל הפחתת מזונות; הטלת קנסות בנסיבות של ניכור הורי מהאם החלטה תיקזהמתנהלבפנייכדייןיחיד,בהסכמתהצדדים. בדיון ביום י"ג באייר תשפ"ג ( תי על מצבם של הילדים מפי הצדדים, וכן על 04/05/2023 ) שמע מצבםהעגוםשלהילדיםמפיהעובדותהסוציאליותבמועצהאזורית[....] כפי שכתבתי בהחלטות קודמות, בתיק זה בפרט אני נחוש מתמיד להעמיד מולי את טובת הילדים,וללוותאתהענייןעדהפתרוןהרצוי. עקב הניכור ההורי המתמשך בין הבן [א'] לא ימו, אשר להתרשמותי יש לאב חלק לא מעט בו – בין באופן מודע ובין באופן לא מודע – סבורני שהיענות לבקשות האב בענייניו של [א]' בעיתוי זה עלולה להחריף את הניכור הקיים, ואף להשפיע לרעה על טובת שאר הילדים ולקשר שלהםעםאמם. אשר על כן, הנני דוחה את בקשת הנתבע בשתי בקשותיו: הראשונה, העברת המשמורת הרשמיתשלהבן[א']לחזקתו.השני יה,לאפשרהוצאתדרכוןלבן[א']עלמנתשיוכללטוסעימו לחו"ל. הנימוקים בקצרה נזכירשביוםכ"דבאבתשפ"ב( החלטתי,בהסכמתהאם,להורידאתתשלום 21/08/2022 ) (תיק14 )/ המזונותעבורהבן[א]'ולהתנותזאתבהתקדמותהקשרשל[א']עםאימותוךטיפול שלהמטפלת גב'ענבלשניגרינברג.למעשה,כפיששמענובדיון,הקשרלאהשתפר,וניתןאףלומרשהחמיר, וגם הבן [ב'] מתקדם לעבר נקודה חמורה זו. אם לא נעצור זאת בזמן, נמצא את עצמינו בנקודת אל- חזורשהטיפולבההינוקשהמנשוא,עםהשלכותמרחיקותלכתשיפגעובטובתהקטין[א]' וכןבטובתשארהקטינים,ובמשךהזמן– אףבאבעצמו. א. ענישה שלא מן הדין בהקשר של ניכור הורי לצערי, האב ממשיך בהנהגות זו של השפעה לניכור הורי, והילדים מעודכנים בפרטי הדיונים בביה"ד. תירוצו של האב אינו מרפא את השבר. אף בקשתו לטוס עם הבן [א'] לבד, תוך ידיעה 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ברורה שעיני הילדים האחרים נשואות לטיסה זו, יש בזה כדי להוסיף שבר על נקלה, ומראה על ניתוקושלהאבמהסובבאותוכלפיגידולהילדיםואינומודעלהשפעהשלועלהילדים. לכןברורשאיןל יהענותבחיובלבקשותיוהנ"ל,שבכךיהאפרסלניכורהוריאשרללאספק ישלאב ידבטיפוחו. אדרבה, סבורני שמן הראוי לקנוס את האיש עבור התנהגות זו שאינה מאפשרת לגדל את הילדים בשלוה הראויה להם ומוסיף בניכור הורי זה של הבן [א'] כלפי האם, ויש לזה השפעה לרעהעלשארהילדים,וכפישרואיםבפועלהשפעותאלואצלהבן[ב.]' אמנם המסדההלכתיהמאפשרקנסותמסוגזהיסודובשו"עחו"מ סימןסימןב)( מדין"עונשין שלאמןהדין",וכברדעתיאמורהבפס"ד(תיק שלאבנקלניתןלעשותשימושבסעיף 1313311/7 ) זה. אולם, עיון בפסק הדין הנזכר, וכפי הדברים שכתבתי שם בגדר ענישהשלא מן הדין, מראה שאכן לעניין זה לענ"ד יש כ ו ח לשימוש בכ וח ענישה זו, מאחר והסמכות המהותית של ביה"ד הינה בגדר אביהם של יתומים, וכפי שהרחבתי בגדר זה בפס"ד אחר, שניתן במסגרת תיק 197864/14 . והטיפול בניכור הורי מחייב שימוש ב"ארגז כלים נרחב" וחלק מזה הוא שימוש בקנסות, וכפישכתבתיבפס"דהנ"להעוסקבניכורהוריתיק 197864/14 , בפרק"הפתרונותשישלערכאה שיפוטיתכנגדתופעתהניכורההורי." אשר על כן אני סבור שיש לביה"ד הסמכות הייחודית לקנס זה במסגרת זו של ניכור הורי ומתוך דאגה לשל ום הילד, לכן במסגרת זה היה מקום לשקול הגדלה של חיוב הכתוב בסוף החלטה זאת עד לכדי חיובמלא של כל סכום המזונות רטרואקטיבי, אולם בשלב זה, לעת עתה, אמנעלעשותזאתתוךמעקבמתמידאחרהתקדמותהקשרב ן הבן [א'] לאמו. נמצאלפי"זשאף ש אנימאודמסתייגבשימושבכ וחזה,וכפיהדבריםהאמוריםבפס"דהנ"ל, מכלמקוםמצאנוענייןייחודיהמצדיקשימושבכ וחזהשלענישהשלאמןהדין. ב. חיוב מזונות לילדים גדרו המורחב והגדרתו. אלא,שאיןאנוצריכיםלכךבנידוןזה,שכןאי- עמידהשלהאישבתנאיההחלטההנ"ל מיום כ"ד באב תשפ"ב ( מעמיד לאישה מן הדין סכום מזונות בסך 1,250 ש"ח לחודש 21/08/2022 ) רטרואקטיביתמיום01/09/2022 כפישיתבאר., נזכירשביום26.5.2022 הגישהאבבקשהלהפחתמזונותעקבמעברהבן א]'[ אליו (תיק16 )/ בפועל. בתגובת ב"כ האשה מיום 20.6.2022 בקש לדחות את בקשת האב, שבזה תינתן רוח גבית לניכוראשרלטענתהבאהבהשפעתהאב,ואדרבהראוילקנוסאותועלכך,וכןכיהאבאינועומד בהסדריהשהותאשרנקבעו. בהחלטהארוכהמיוםד'בתמוזתשפ"ב( התייחסתילנושאטובתהילד 03/07/2022 ) (תיק14 /) וניכורהורי,ואףהקדשתיחלקבכותרת:"הפתרונותשישלערכאהשיפוטיתכנגדתופעתהניכור ההורי".בענייןהבקשהלהפחתתמזונותכתבתי: 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים "ביה"ד לא רואה צורך להכריע בשאלה זו כעת, כיון שביה"ד נענה לבקשת האבלהפחיתיוםאחדמהשהיהשלהילדיםאצלו,וזהעצמועולהיותרלאם, ועלכןלאניתןלהפחיתמדמיהמזונות. עם זאת, ב"כ האם ביקש לא להשתמש בנימוק זה כיון שהוא שוקל להגיש תביעה להעלאת דמי המזונות בגין הגדלת הזמנים שהילדים נמצאים אצל האם, ולא כפי שהוסכם בהסכם הגירושין. במסגרת הזמנים שנקבעו בהסכם הוחלטעלהסכום,וכעתעםהרחבההזמןעםהאםהואשוקללהגישתביעה להגדלת דמימזונות". במסקנותאותההחלטה,נקבע: א. הבקשהלהפחתתהמזונותנדחית." ב. לגבי הפחתת מזונות, ביה"ד רושם לפניו את בקשת ב"כ האם שלא להשתמש ב נימוק של הגדלת זמני השהייה עם האם כגורם למניעת ההפחתהמהמעברשלהילדאצלהאב.1 אומר ברורות, איני מתכוין לתת פרס ורוח גבית לאב מנכר, ולא תהיה שום הפחתה כתוצאה מניתוק הקשר בין אם לבנה. הנימוקים העניינים לזה נמנ עו מאיתנו נכון לרגע זה לאור האמור, אולם אם תוגש בקשה להגדלתמזונותביה"דיכריעאףבסוגיהזו תיקהפחתתמזונותיסגר".. התקייםדיוןמעקבביוםכ"אבאבתשפ"ב( .בעקבותהדיוןניתנההחלטההנ"ל 18/08/2022 ) ביוםכ"דבאבתשפ"ב( ,בהניתנומספרהוראותאופרטיביות,בפרטביחסלבן א]'[, 21/08/2022 ) ביניהםנקבע: ה. " כלי נוסף שניבחן ע"י ביה"ד לסיוע בניכור ההורי, הינו ביטול זמני של מזונותהילד א]'[ למשךשלושהחודשיםהחלמחודשספטמבראםשולם עבור חודש אוגוסט, סכום המזונות שירדו מהסך הכולל עומדים על 1,250 ש"ח החלטהזוהינהכלעודוהבן[א]' שוההבאופןמלאעםהאב. ו. ביטולזהמותנהבהשבתהבן א]'[ לחיקאימוכבעבר,אםביה"דיתרשם שלא נעשה דבר בעניין זה וכמו כן לא חל שום התקדמות ביחס בין הבן א]'[ לאימוחיובהמזונותישובלקדמותורטרואקטיביתמיוםהחלטהזו. ז. על האב לעמוד עלזמני השהות אצלו כך שלא תהיה הליכה של הילדים אלהאםבתוךזמנישהותעםהאב,מקרהזהאםישנהיגרורחיובקנסעל פישיקולדעתושלביה"ד." נמצא, כעת, כאשר טרם שב הבן לחיקאמו, ולא היתה התקדמות בעלתמשמעות, ואדרבה, המצב החמיר, בטלה ממילא רטרואקטיבית הביטול זמני של מזונות הילד מהחלטה זו, וחוזרת לתוקפה ההחלטה הקודמת מיום ד' בתמוז תשפ"ב ( אשר דוחה את בקשת האב 03/07/2022 ) להפחתת מזונות. אם כן, למעשה, גובה המזונות נשאר כעת כפי שנקבע בהסכם הגירושין, ואם בפועל האב החסיר 1,250 ש"ח מתשלום המזונות מאז 9/2022 – הרי שקיים לו חוב מזונות לאשה,בסך11,250 ש"ח כעת (נכוןלחודשמאי2023 .) אולם,חיובזהישלתתעליואתהדעת.ידועשחיובהמזונותהואביחסלהוצאותלצרכיהבן, ולא עבור האישה, וכפי שכתבתי בפסק דין ), ולכן על פניו לא ניתן להטיל על (תיק 1161022/12 האב חיוב מזונות עבור הבן א]'[ כאשר בפועל האם לא מוציאה עליו הוצאות הכלולות בסל 1 ישלציין ש האםחזרהבהמהגדלתזמניהשהייהעםהא ב ,ולכן ,אכן איןלהשתמשבנימוקזה. 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים המזונות.ואף שניתןלתתלחיובזההצדקהמשפטיתטכנית,מכלמקוםאיןלהוציאממוןמהאב בליעילההלכתיתלחיובמזונותאלו. נקדיםלהביאאתאשרכתבנובפס"דמיוםד'בתמוזתשפ"ב( כמובאלעיל:, 03/07/2022 ) " אומר ברורות, איני מתכוין לתת פרס ורוח גבית לאב מנכר, ולא תהיה שום הפחתה כתוצאה מניתוק הקשר בין אם לבנה. הנימוקים העניינים לזה נמנעו מאיתנו נכון לרגע זה לאור האמור, אולם אם תוגש בקשה להגדלת מזונות ביה"דיכריעאףבסוגיהזו.תיקהפחתתמזונותיסגר". על פניו הגיע העת להכריע בנידון זה, אלא שמבלי להיכנס לעובי הקורה, ובהתאם לדבריה של האישה שגםהםהובאובפסקדיןהנזכר)( ואצטט את הדברים:, " התסקיר מצביע על כריכת המזונות של האב בהפסקת הקשר של הילד עם אימווהמעברלאב.ואכן,הבעלהגישתביעהלהפחתתמזונותבטיעוןשהילד הגדולעברלהתגורראצלו,ואיןסיבהלשלםמזונותעליו. ב"כהאםמגיבלתביעהזובשניטענות:האחת,אםאכןביה"דייענהלבקשה זולהפחתה,בזהלמעשהביה"דנותן"פרס"לאבמנכר,וכפישהתסקירמעיר שאיןלכרוךביןהמזונותלמעברהבןלידיהאב. השניה, לגופו של ענין, התשתית הקבועה להחזקת הילד אצל האם עדיין ממתינהלו,ועליהמשלמתהאם,כגוןארנונהאודמיישוב,וכןמיטהממתינה לוועודדברים,כךשלאניתןלהורידמזה". הננימודיעשטענותאלושלהאישהמתקבלותבנסיבותהניכורהמתמשך,וישלחתורלקיים אתההחלטותהקודמותכולם. אכן נשארו עדיין לאם מספר הוצאות עבור א]'[ שאינן תלויי שהות, וכפי שצפוי במקרים מעין אלו. בנוסף, כפי שעולה מהתסקיר, וכן הודה האב על כך בדיון, האב אינו תמיד עומד בהסדריהשהותשלשארהילדים,ולפעמיםהםנמצאיםעםהאםיותרמהנדרשלפיההסכם.זאת ועוד,הסכום1,250 ש"ח שנקבעעבור כלילד כאשרסכוםזהיורדבהיותובפנימיה)( הואברףהנמוך, וי"ל שהאם הסכימה לכך רק בתנאי שתקבל סכום זה עבור כל שבעת הילדים כמכל ול. אולם, כאשרנגרעמזונותעבורילדאחד,ישלצפות לסכוםקצתיותרגבוהעבורשארהילדים. לכן,בהתחשבבמכלולהדבריםישלקבועשישלהפחיתאתהסכוםהכוללשלהמזונותבגין מעבר א]'[ רקבחצי,וישלחייבאתהאבבסך1,250 ש"ח עבורכלאחדמששתהילדיםהאחרים + 625 ש"ח עבור א]'[. נציין שבתנאים רגילים של מעבר ילד בכנות ללא ס ימנים של ניכור היה מקום לבחון לגופו שלענייןאתצרכיהילדים. אולםהנניסבורשהקשרעםהאםהינוחשובלאפחותממזונותיושלהילד וכלדברשישיב אתהקשרביןהילדלאמוהכרוךבהוצאותשישלהשיתעלהאבדינםכמזונות. יעויין במנחת אברהם (ח"א סי' יב) ובפד"ר ( שכתב לחדש ששונה דינה של כרך יב עמ' 190 ) הזכאיתלמזונותמיתרהתביעות,והינהזכאיתלשיפוישלהוצאותיהלטובתהשגתמזונותיה: "נראה מסברא, שכל הוצאות שיש להוציא כדי לקבל את המזונות הן עצמן חלק של מזונות האשה. כי אם האשה זקוקה להוציא ממון כדי לקבל את המזונות המגיעים לה, ובלי הוצאה זו גם המזונות עצמן לא יגיעו לידה, הרי זה חלק מהמזונות שלה. וכשם שאם האשה זקוקה לשכור מסגר לשבור 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים המנעול של צרכי האוכל בבית, כדי שתוכל לאכלן, הרי זה מכשירי אוכלין, והויכאוכליןעצמן.וזהממשכמושנותניםלאשהכליבישוללמזונות,שהם בכללהמזונות,כמפורשבר"ןפרקאףעלפיונפסקב שו"ע אה"עסי'עסעי' ג משוםשבלעדיהןלאהיולהמזונותלאכול.," כלומר, האישה זכאית לדמי מזונות כפי הסך שהיא נדרשת כדי להשיגם. וכיון שנדרשה להליך משפטי למען כך, הוי אומר שדמי מזונותיה עולים יותר מאשר המצוי במכולת. שהרי אף כליהבישולמשו קלליםבתחשיבשלדמימזונות,כיוןשעלידםהיאמכשירהאתהמזונות,וכמו כן,עלידיהתביעההמשפטיתהצליחהלהביאאתהמזונותלביתה. הגר"א שפירא זצ"ל הביא מספר ראיות לכך. ואחת מהראיות נלמד מדין המפריש מעות לצורךהפסח,שהגמ'בפסחים( דףצ ע"א)אמרהשמותרלולקנותבהןעציםלהכנתהבשרלקרבן, ו לדעתרביאף המצההנאכלתעםהקרבן.הרישמכשיריהאוכלנידוניםכאוכלעצמו.וכןהוכיח מהירושלמי בסוטה(פ"בה"א) שהחשיבהאתקרבןיולדתכמכשירימזונותיה,ואמרושהבעליכול להפרישעולתהעוףאףשלאמדעתה,שכןמכשירתהלאכולבקודשים. בדבריהגר"אשפיראישנוחידושגדול,ובדבריוישנוהרחבתהמושגדמיהמזונותשהאשה זכאיתלהן. אולם לענ"ד יש לומר דבר נוסף מראיה זו שהביא הגר"א שפירא זצ"ל, והיא שהחובה של הבעל במזונות אשתו הינו חיוב כללי, ה אומר שיש לחייב את הבעל ב מכלול צרכיה, וכפי שהוא חייבבקנסותיהובקרבנותיה,הרישמחויבבכלחיוביה. החידושהואשחיובהמזונותביסודוהואחיובכללישאמורלענותעלכלצרכיהשלהאישה הגופנייםוהנפשיים,וכפישהגר"א(חו"מסי'צוס"קלב)הביאמקורלדעה שחייבהבעלבכלצרכיה מלבדמזונותיהוכלכל תה ,עיי"ש.וסברשחיובזהכלולבכללחיובושהינוחייבלה,והביאראיה לחיובזהמהחובהשלהבעללהביאקרבנותאשתו. לענ"דיסודזהניתןלומראףעלהחיובשלהאבבמזנותבניו, וכפי לשונו של הרמב"ם (הל' " : כשם שאדם חייב במזונות אשתו כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו אישות פרק יב הלכה יד) הקטנים." נמצא לפיזה שאףאנורשאים להתבונן במבט רחב עלחיוב מזונות האב שאינו מתבטא רק בלהאכילו ול השקותו אלא הינו חיוב כוללני הכולל בתוכו אף צרכים אחרים להן זקוק הילד להתפתחותו, וכיון שכך הקשר בין האם לבנה הינו מהצרכים הבסיסים להן זקוק הילד ועל האב לשאתבהוצאותלשםהשבתקשרזה. אשר על כן, בנסיבות העני ין – כפי פתח דברנו – אין להעניק לאב פרס בזה,ויש לסמוך על טעמיםאלולהשאירעכ"פחיובחלקי. נמצאשעלהאבלשלםלאםסך5,625 ש"ח להשלמתמזונותשהחסיר.ככלשלאישליםהאב חסרזותוך30 יום,זכותהאםלגבותובדרכיםהמקובלות. כמוכן,לאהוכרעענייןהמשמורתכלפיהבן א]'[ לסטותמהסכםהגירושין,לרבותבהחלטה הנוכחית. הרי שלעת הזו, הסכם הגירושין שקיבל תוקףשל פס"ד עומד על כנו, ועל האב לשלם אתתשלומיהמזונותעבורהבן א]'[– גםרטרואקטיבית– כפיהאמורבהחלטהלעיל. 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בהחלטה זו לעת עתה,, נמנעתי בשימוש בכ וח ענישה זו של קנסות בגדרי הדין של ענישה שלא מן הדין שנפסקה בחושן משפט והרחבתי רבות אודות גדר זה בפס"ד תיק מספר (סימן ב), 1313311/7 . אולם, יש לאיש וכן לאישה לדעת שבית הדין לא יניח לנושא זה, עד הגעה למצב מניח את הדעת, ולצורך העניין ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו, כולל בכלי שאמנם יש לעשות בו שימוש במשורה אך דומה שהמקרה שלפנינו הוא מן המקרים הנדירים בהן ניתן לנקוט בצעד חריג זה, ובית הדין לא יהסס להשתמש בכו ח זה, להעניש ולקנוס, כדי להציל את הילדים מההשפעותההרסניותשלניכורהורי. מסקנה מוחלטכדלהלן: א. הסכםהגירושיןעומדעלתוקפו,לרבותענייןהמשמורת.עבורמעברהבן א]'[ ישלנכות סך625 ש"ח החלמחודש9/2022 . ב. האב ישלםלאישהסכום חדפעמי של 5,625 ש"ח עבור המזונות שהחסיר מאז, תוך 30 יום. ג. איןאישורלהוציאדרכוןלבן א.]'[ ד. האמור בסעיף א ' יבח ן מחדש עם המלצות מהעו"ס על שיפור המצב המשפחתי הכולל גםשיפורהקשרבין[א]' לאמו. ה. האשהתבחןאפשרותלהעתקתמקוםמגוריהבאזורמגוריהוריה. ו. הצדדים ישתפו פעולה באופן מלא עם העוסיו"ת במועצה אזורית ]...[ הן לגבי טיפול לתיאוםהוריוהןלגביהטיפולהילדים. ז. הצדדיםמופנים בדחיפות למרכזחרוםאקסטרניבב"ש. פסה"דניתןלפרסוםבהשמטתפרטיהזיהוישלהצדדים. ניתןביוםכ"ובאיירהתשפ"ג( 17/05/2023 .) הרב אברהם הרוש – דיין עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 6 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק1027470/24 בביתהדיןהרבניהאזוריירושלים לפניכבודהדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובע: פלוני נגד הנתבעת: פלונית( ע"יב"כעו"דדבורהאטיה) הנדון: ניכור הורי – לא תקבל טענה שהילד לא רוצה לפגוש בהורה השני החלטה בפנינותיקלהסדרישהות. הצדדיםגרושיםמיום19.11.15 . לצדדיםשניילדים,תאומים,בןובת,בגילאי11.5 . למעשה,בפנינותלונתאבעלניתוקהילדיםממנוע"יהאםכברכמהחודשים. ונזכירהאמורבהחלטתביתהדיןמיום3.4.23 : בפנינותלונתאבעלניתוקהילדיםממנוע"יהאםכברכמהחודשים. בית הדין פונה לשירותי הרווחה הרלוונטיים למתן תסקיר והמלצות באשר למשמורת והסדרי שהות וזאת בתוך 45 יום מהיום. ימי הפגרה במנ יין הימים. בנוסף,יקבעמועדדיוןבהוללאחרחגפסח. וזומהותהדיוןהקבועלהיום. בקשתהנתבעתלדחייתהדיוןנדחתהבהחלטהמאתמול18.4.23,שםנרשם: הוגשה בקשת ב"כ הא ישה לדחיית מועד דיון הקבוע למחר, בשל קביעתו בהתראהקצרהוהתחייבויותקודמותשלב"כ. בית הדין מבהיר כי בניגוד לנטען, הדיון נקבע ביום 03.04.23 וכי בהחלטה לקביעתוהודגשההדחיפותבקיומו. לאורהאמור,ביתהדיןמחליטלדחותאתהבקשה. הדיוןיתקייםבמועדו. כיום, טוען האב: אני רוצה לחדש קשר עם הילדים אחרי כשנה שאני מנסה לחדש קשר ללאהצלחה. מוסיף האב: בחודשים האחרונים אני לא רואה אותם. מנסה לקחת אותם מבית הספר, אני אמור לאסוף משם, הם לא רוצים לבוא. הם לא באו אתי הביתה. ובסופי שבוע אני אמור לראות ע"פ ההסכם והחלטת בית הדין, בימי שני ורביעי וכל שבת שניה וחגים וחופשות בשווה, ואני 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בא בכל סוף שבוע, והיא מסרבת. ביקשתי לתאם את הפסח, והיא רשמה "כרגיל". היא מסיתה אותם שלא להגיע. אני לא רוצה לבוא לכאן. לא קבלתי אף את מספר הטלפון של הילדה. אני מגיע ב סוף שבוע לבית האם, יושב ברכב ומחכה, סובל, מכין שבת, ואז הילדים לא מגיעים. ביקשתי תיאום עם האם אם יש בעיה. היא מגיבה לי שהילדים לא רוצים, לא אומרת למה הילדים לא רוצים. יש תיעוד שהיא מסיתה אותם. אנו גרושים כבר 8 שנים. בהתחלה הילדים הגיעו עם משפטים מחרידים, אך הקשר היהטוב. לפניפורים הקודם היה דין ודברים על השבת אצלה, ואז הילדים לא הגיעו בפורים ואמרו שהם לא רוצים להגיע, אך אמרו שהם מתגעגעים וחזר הקשר. ולפני מספר חודשים שוב, בלי סיבה, הם הפסיקו להגיע. האם אמרה לי שהילדים יחליטובעצמםואניאראה.האםרוצהלהפרידאותימהילדים.כןאבקשטיפוללילדים. האם מגיבה: אני תמיד נלחמת על יציבות הילדים. הגענו להסכמה על הסדרי ראיה של ימי שני ורביעי מבית ספר ו סוף שבוע שני מבית האם ומחזיר ביום א לבית ספר. זה היה חשוב לי. זה עב ד עד לפני שנה. אך הילדיםלא רוצים לבוא אליו.יש תוקפנות בתגובות. הבןלא מוכן.זה היה תהליך, האב אמר לו לא מעט פעמים שילך מפה אם לא רוצה. הבן אמר שהאב גירש אותו. בקשתי מהילדים שיחזרו לאב. האב לא קשוב. לקראת סוף השנה זה חזר על עצמו. האב מגיע לביתהספרבימישניורביעיוישאותהתגובה. בית הדין הבהיר לאם כבר אז שהאם המשמורנית היא האחראית שהילדים יראו את האב, בכל דרך שתמצא לנכון. אם היא לא מסוגלת לכך, נשקול להעביר משמורת לאב, והוא ידאג שהםיפגשואתהאם. לשאלת בית הדין, האב מגיב שהוא יוכל לקבל משמורת על הילדים וידאג למפגשים סדיריםשלהילדיםעםהאם. ומוסיף האב: מעולם לא עשיתי דבר כדי לפגוע בקשר של הילדים עם האם, למרות שהיא פוגעתבקשראתי.לאורךכלהשניםהיאניסתהלפגועבשהייתהילדיםאצלי,בכלחופשהוחג. מוסיפה ב"כ האם: אני מסכימה שהילדיםצריכים אבאואמאומפגשים בפועל. גםמסכימה לטיפול הורים וילדים. הם גרים בירושלים. נכון שהורה משמורן מצריך נכונות ודרבון שלו לקשר עם ההורה השני, אך אם יש קושי, בלי להטיל אשמה, אך כשיש שני בתים הילד מתמרן, וזה לא כזה פשטני. האב יכול תקבל את הילדים מבית הספר וזה לא הולך. יש לעשות טיפול. הילדיםצריכיםלקבלהכרהבמהשהםמעלים. האבמבקשאתמספרהטלפוןשלהבת,וב"כהאםמצהירה:מספרטלפוןשלהילדיםיגיע. עדכאןעיקריטענותהצדדיםההדדיות. ובכן, עסקינן בהורים גרושים כבר מספר שנים משנת 2015 , כאשר בחודשים האחרונים הילדיםמסרביםלקשרעםהאב.לאנצפתהעילהאמיתיתומשמעותיתלכך,וקייםחששכיהאם לאפועלתלהשבתהקשרשלהילדיםעםהאבאולעידודו,במקרההטוב - אוניכורהוריבפועל במקרההפחותטובכטענתהאב- ונתליתבאמירההפשטניתכי"הילדיםלארוצים." ביתהדיןהבהירלאםבדיוןכיטענהזושל"הילדיםלארוצים"אינהמתקבלת. למעשה, לא נוכל לקבל את טענות האם כי ה ילדים םה אלו שלא רוצ ים לבוא אל האב, וכי היא כן דוחפת אות ם ללכת לאב. בית הדין סבור כי תפקידה של אם משמרונית היא לדאוג כי הילד ים יפגשו את אביה ם, ובמידה והאם לא מצליחה בכך, ולא נראית סיבה מוצדקת להפרות קשר בין האב ל ילדים, אזי קיים ספק אם היא מתאימה להיות אם משמורנית, כאשר אחד 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים מתפקידיו העיקריים של הורה משמורן, הוא לדאוג כי ההורה השני יפגוש את הילדים כפי הצורךוהפסיקה. ונצייןכמהפסקידיןשהתייחסולכך. ראשית, ראו האמור בתמ"ש 20385-05-15 פ.ג. נ א.ג. (פורסם בנבו), שם מסביר בית המשפט שבמקרה שילד אינו רוצה קשר עם אחד מהוריו, על ההורה שעמו גר הילדמוטל הנטל לשכנעאת ביתהמשפט שיש סיבהמוצדקת לסירוב הילדלקשר.אם איןלו הסבר,בית המשפט יסיק שההורה המועדף תורם, במעשה או במחדל, למצב. אין צורך לקבוע שמדובר בניכור הורי אובחומרתו. וכן נרשם שם, שעל ההורה המועדף לשתףפעולה באופן מלא בניסיונות לשפר אתהיחסים בין הילד להורה האחר, ויש לפעול באמצעי אכיפה נגד הורה שאינו מציית להוראות בית המשפט. ניתן לפעול על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 , כגון במניעת יציאה מן הארץ, בשלילת רישיון נהיגה, ובאיסור שימוש בכרטיסי חיוב והמחאות, וזאת בנוסף על הטלת קנס או מאסר בגין הפרת צו שיפוטי לפי פקודת בזיון בית משפט. ייעשה הכ ול כדי להביאאתההורההסרבןלפעוללטובתהילד. וראו אף האמור בתמ"ש 22078-03-18 מ.ר.נ ס.ס. (פורסם בנבו), שם בית המשפט קבע כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט, להוקיע ניכור הורי ולמנוע אותו, קודמת ל"עיקרון המלאכותי של טובת הילד." הדברים נאמרים כתשובה לאלה הטוענים כי טובתו של הילד היא קבלת רצונו. טענה זו אין בה ממש, במקרה שהילד מנוכר נגד הורה אחד על ידי משנהו, כי חלק חשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד, על ידי ההורה המנכר, עד כדי שטיפת מוח, שההורה המנוכר הוא רשע ופוגעני, ואין בו כל דבר טוב. מכאן שהדברים שהילד אומר אינם מבטאים את רצונו האמיתי, ובוודאי לאאתטובתו. וראו אף האמור בתלה"מ 11686-08-18 ד.כ. נ ב.ד. (פורסם בנבו), כאשר לשיטת בית המשפט שם, ניכור הורי פעיל "נכנס הוא לתוך תחומי העבירה הפלילית" ומהוות הפרת החובה של הורה, על פי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 , לנהוג כהורהמסור. בית המשפט בהחלטתו שם ציווה על לשכת הסיוע המשפטי למנות לאלתר אפוטרופוס לדין עבור הקטין, על הגשת חוות דעת של עו"ס בשאלה אם קיים ניכור הורי ומה ניתן לעשות להכחדתהתופעהתוך15 ימים,וכןעלחידושהקשרביןהאםלקטיןכולללינה.נקבעדיוןנוסף בפניהשופטלשםמעקבבתוםחמישהשבועותממתןההחלטה. וראו אף החלטת בית הדין בתיק 292687/2 פלוני נ' פלונית (בית הדין הרבני, נתניה,) פורסם בנבו, שם בית הדין הרבני קבע כי האם ניכרה את הילדים מהאב, תוך הצגתו כאדם רע, ולאחר שגם הפרה פעם אחר פעם את הצווים שניתנו נגדה, הן בדבר הסדרי הקשר והן בדבר טיפול, חייב אותה בית הדין בתשלום לאב סך של 25,750 ש"ח כפיצוי וכן קנס על סך 29,500 ש"חלאוצרהמדינה. והוסיף בית הדין וסבר כי יש צורך לבחון אם יש להכריז על הילדים קטינים נזקקים, על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960 , ואם יש להוציא את הילדים "מתחת יד האם ולהעבירם למקום בטוח כדי שלא ימשיכו להיפגע נפשית מהימצאותם ברשו ת האם". בית הדין הורה"עלהרווחהוגורמיהמקצועלהפנותנושאזהלביהמ"ש".(ולקוחיםהדבריםדלעילמתוך 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים מאמרו של מר פיליפ מרכוס, שופט בדימוס, בית המשפט לענייני משפחה, ירושלים ג' אדר ב' תשע"ט10 מרץ2019 .) ועודמהפסיקה:הדיןהנוהג,כפישהובהרבלשונושלהשופטשניאורזלמןחשין: "טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, וביחוד לכיבוד אב ואם. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיניהילדויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינםלבין עצמם. כן ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים, כי אם גם, ואולי בייחוד, משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה. הקשר הראשוני נוצר עם האנשים הקרובים ביותר לילד ומתפשט על האחרים. נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם, פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה. פעל כזה מזיק לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית, ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובהוהרחוקהכאחד".[ע"א319/54 ד.גנ'ח.ג,פ"דיא263 ( 1957 .]) ועודמהפסיקה: "ביטוי לתסמונות נמצא, בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. מכאן השימוש במונח 'סרבנות קשר' כדיבור נרדף לניכור הורי, אף שאין הראשון אלא אחד המאפיינים של התסמונת" [ראו: רע"א 3009/02 פלונינ'פלוני,פ"דנו(4 ) 884,872 ( 2002 .]) לאור כל האמור עולה, כי אל לו לבית הדין לתת את ידו לניסיונות של האם כיום, לתלות אתהפרתהסדריהשהותברצונ םשלה ילדים. הובהר לאם כי אם תופעה זו תימשך, בית הדין ישקול פסיקת הוצאות משפט כנגד האם בשלהטרחתהמערכתלחינם. כן הובהר לאם כי אם תופעה זו תימשך, בית הדין ישקול העבר ת משמורת לאב (האב הסכיםלכך),והואידאגכיהילדיםיהיובקשרטובעםהאם. בית הדין אף יפנה את ההורים לגורם מקצועי, כדי שייתן להם כלים לגרום לכך שהילדים התאומיםיהיובקשרטובעםשניהוריהם. לשםכך,ביתהדיןמפנהאתההוריםלד"ריעקבסגל;פסיכולוגחינוכי,התפתחותי,ומטפל משפחתי מוסמך (רח' הארי 14 ירושלים, טלפון: 02-5634120 נייד:, 050-6404035 ), לסיוע להוריםבהנ"ל. הצדדיםיפנואליומיוזמתםלאלתר. עלותהסיועוהטיפולתחולעלשניהצדדיםבשווה. שניההוריםמחויביםלשתףפעולהעםהפסיכולוגולפנותאליולאלתר. מבוקש שהפסיכולוג יפגוש אותם בהקדם האפשרי, ויביא למפגשים בין האב לילדים בתוך כמהימים,ומבוקשתחוותדעתובתוך21 יום. אם יסבור הפסיכולוג שכך ראוי ושקיים צורך בכך, הוא יהיה אף המתאם ההורי בין הצדדים,ושכרוישולםבשווהע"ישניהצדדים. ניתןלפרסםלאחרהשמטתפרטיםמזהים. 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ניתןביום כ"חבניסןהתשפ"ג( 19/04/2023 .) הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב מאיר קאהן הרב יעקב מ' שטיינהויז עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ב"ה תיק940944/17 בביתהדיןהרבניהאזוריירושלים לפניכבודהדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז התובעת: פלוני ת( ע"יב"כעו"ד ליהיאכהן-דמבניסקי) נגד הנתבע: פלוני ( ע"יב"כעו"דורדהבןדוד) הנדון: פטור אב ממזונות ילדים בגין ניכור הורי החלטה בפנינותביעתאבלראייתבתו. למעשה, האב מבקש לפגוש את בתו, אותה כמעט לא זכה לפגוש כלל מיום הוולדה; ועד לחידושהקשר,מבקשלשלולמהאםאתדמימזונותילדים,קרי– שלאלחייבובכך. ונזכירהאמורבהחלטתביתהדיןמיום י"אבכסלותש"פ( 9.12.19 :) תגובתהאבנקראה. אףתגובתהאםהתקבלהקודםלכן. נראה כי שני הצדדים מסכימים עקרונית עם ההמלצות של מכון שלם לפנות להליךטיפולי. באשרלטענותהאבהאמורותבפתחתגובתו,ראוהאמורבהחלטתביתהדין מיוםא'בסיוןתשע"ט( כךשאמירתביתהדיןכברנאמרה., 4.6.19 ) ברם,לשםמימושההליךהטיפוליבפועל,כוללבחינתחיובהמזונות,ייקבע דיוןנוסףבפניהרכבמלא. כיום, טוענת ב את כוח האב: ניתן דו"ח מאת מכון שלם, וטענות האם שאין ניכור הורי, זה ניסיוןעלוב.האבלאהצליחלדברעםהבת.אךבדו"חגםנרשםשצריךאתברכתהדרךשלהאם. אז אם האם מוכנה לקשר טוב, ואם לא, נחשוב איך גורמים לה לעשות זאת. בקשנו שלא יהיו מזונות כ ל עוד אין קשר, והאם תחויב לשלם את הוצאות הטיפולים, וכן פיצוי כספי של 2000 ש" ח עבור כל חודש שהאב לא יראה את הבת. יש המלצה שבית הדין ימנה מומחה או ברווחה. ישמומחיתד"ררידנסוןשהיאמומחיתלטיפולבניכורהורי.האםהציעהבעברשהאבלאיראה אתהבתולאישלםמזונות. מגיבהב אתכוח האם:מכוןשלםלאקבעשישניכורהורי,וביתהדיןשלחלמכוןשלם.שם נקבע שהאב הוא אדם שנוהג בצמצום והימנעות, ונוטה להימנע מקשר קרוב. כן קבע המכון שהתנהלותו החברתית של האב פאסיבית והצמצום הרגשי מקשה עליו להתקרב לאחר. שיש לו עניןנמוך בהבנת עצמו. ה ייתה תגובת כעס מהאב, וניתן לשער שהקושי ביצירת יחסיםנובע אף 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים מהעדרקשרבשניםהאחרונותעםהבת,ואיןקרקעפור ייהליצירתקשר,כךשזהלאבגללהאם. לא נרשם שם שיש ניכור הורי. ולכל היותר יש לאם קושי להעביר מסרים שמעמידים את הבת בקונפליקט נאמנות. לא ידוע לי שהאם הציע ה הצעות שהאב לא יראה את הבת תמורת מניעת מזונותומשאומתןזהחסוי.בעברהאבשילםמזונותוהאבלאראהאתהבת.האםבקשהלחדש אתהתיק.איןמקוםלהורותעלהפחתתמזונות,וישמקוםלהגדילאתהמזונות.הבתבגיל6 .לפי בית המשפט העליון, כדי להפחית מזונות יש לנהוג בזהירותוריסון. לא ערערנו על החלטת בית הדיןששללהמזונותכיל אהיהלהכסףלכך.אךהבתנפגעת.האםסיפרהעלאלימותוזהמביא אותה לחרדות וניתן להבין זאת. נבקש הליך טיפולי במסגרת קופתחולים. אם האברוצהמטפל פרטי,שהואישלם.נבקששהמזונותיוחזרו.בכ וחזהלאילך. למעשה,לאהחלכלהליךטיפולילשםחידושהקשר,חרףהמלצהמכוןשלםלכך. לשניההוריםנתנהזכותהתגובה,ושניהםב יקשושלאלהגיב. ב את כוח האב מגיבה: לבת מעולם לא היה קשר עם האב. בהתחלה הוא רק נלחם כדי להתחיל קשר. אישיות האםמתוארת בדו"ח, וזה מעיד שלא הי יתה אלימות בנישואין. לא אקרא אתכלהפרקעלהאם,האבלאמסוכןולאצריךפיקוח. כאמור, באשר לטיפול לשם חידוש הקשר, ב את כוח האב מבקשת טיפול פרטי וב את כוח האםמבקשתטיפולדרךקופתחולים. עדכאןעיקריטענותהצדדיםההדדיות. ובכן,ההתנהלותהבעייתיתשלהאםבאשרלניתוקהבתמהאבכברתוארהבאריכותבמסגרת החלטתביתהדיןמיום א'בסיוןתשע"ט( 4.6.19 .) למעשה בפנינו תסקיר הרווחה ב' מיום כ"ה באייר תשע"ז ( , בו נרשם בין השאר כי 21.5.17 ) לאורהתנהלותהאםבמרכזהקשר,הופסקוהמפגשיםבמרכזהקשר.וכןנרשםשםכיהאםוהוריה מסרבים לשתף פעולה עם הנחיות עו"ס מרכז הקשר בהסתת הילדה כנגד האב, וכן שהמסרים המועברים לילדה ע ל ידי האם והוריה, בין אם גלויים ובין אם סמויים, מבטלים את מקומו של האב בחיי הילדה ומרחיקים את הילדה מאביה. וכן שכבר עתה ניכרים סימנים של ניכור הורי. כרשוםשם,הילדהלאקוראתלאביהאבאאלא"האישהזה",מסרבתלהיכנסלחדרבוהאבנמצא ומצויה בסערת רגשות לפני כניסתה לחדר. וכן נרשם כי העו"ס מתרשמים שהילדה נמצאת במצוקה וב מתחרבהנובע ים בעיקרמהתנהלותהאםוהוריה.כןנרשםשהאםחייבתלהיותבהליך של הדרכה הורית. כן נרשם שיש להחזיר את המפגשים בין האב לבתו במסגרת מרכז הקשר במתכונתשהי יתהבעבר,אחתלשבוע. כן בפנינו תסקיר מאוחר יותר של גורמי הרווחה ב' מיום כ"ו בחשון תשע"ט ( , שם 4.11.18 ) נרשם כי בתסקיר קודם נרשם כי קיים ניכור הורי קשה המתבטא בסירובה של [נ]' להיות בקשר עםאביה.סרבנותהנובעתמהסתתהאםוהוריה,והמציאותהזאתהיאהרסניתלבת,ויש להפנות את ההורים ובתם לאבחון תחת גוף טיפולי של מכון שלם. לכן ממליצים להפסיק את המפגשים במרכזקשרולהפנותאתההוריםלטיפולמערכתי. כןנצטטהאמורבהחלטתביתהדיןהגדולמיוםכ"הבסיוןתשע"ט( 28.6.19 :) לאחר עיון בתיק ובתיק האזורי ובפרט בעדכון מרכז הקשר מיום ד' בניסן תשע"ח( נראהלדחותאתהבקשה. 20.3.18 ) 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים לאיעלהעלהדעתכיהאםתכשילפעםאחרפעםאתהסדריהראיהשנקבעו בין האב לבת, תציף את הבת במטען שלילי כלפי אביה מולידה, ואחר כן תבואלביתהדיןותטעןכימאחרוכן,הדבריגרוםנזקלבת, ועלכןישלהורות עלהפסקתהמפגשים. במצבדבריםזהעלביתהדיןלהתנהלבתקיפותהנדרשתכדילמנועמצבשל ניכורהורי,וכדישלאיצאחוטאנשכר,וודאישאיןלאםכלזכותטענהבעניין. מה שכן עומד לפני זהו החשש לבת וזאת לאור דברי העו"ס כי המשך הפגישותמטילעליהעומסרגשיכבד. לאחר שיקול הדעת נראה לי כי לעת עתה אין מקום להתערב בהחלטת בית הדיןהאזורי,ובפרטלאורההוראותהחדשותשנתןביתהדיןלפיהןנאסרעל האם לשהות במרכז הקשר בשעת הפגישות. אולם מאחר וקיים צורך להיות עם יד על הדופק לגבי מצבה של הקטינה, על כן מבוקש כי העו"ס שלמרכז הקשרתעדכןאתביתהדיןהאזוריכ ל 14 יוםעלהקורהבמפגשיםוביתהדין האזורייבחןעדכוניםאלוו ייתןהחלטותבהתאם. כךשנשיאביתהדיןהרבניהגדול,החתוםעלהחלטהזו,כברכתבש"עלביתהדיןלהתנהל בתקיפותהנדרשתכדילמנועמצבשלניכורהורי,וכדישלאיצאחוטאנשכר." כןנצטטהאמורבהחלטתביתהדין בהרכבקודם)(מיוםג'באיירתשע"ח( 18.4.18 :) לפנינוהודעתפקה"סבענייןהמפגשיםבמרכזהקשר. לפנינוגםבקשתהאם בענייןהמפגשים. בי ת הדין מזועזע מהתנהגות האם במפגשים כפי שמתארת פקה"ס, היא צועקת על האב בנוכחות הבת, יושבת עימה על מדרגות מרכז הקשר ולא משתפת פעולה כלל עם פקה"ס וכו'. אם כנים הדברים עולה תמיהה גדולה על תיק המזונות שפתחה האם ובו היא מבקשת הגדלת מזונות: מחד גיסא היאמונעתמהבתקשרעםהאבומאידךגיסאמבקשתממנוכסף. לעת עתה, עד להחלטה אחרת, מקפיא בי ת הדין את חיוב המזונות של האב. האם רשאית להגיב על דברי פקה"ס והדברים גם יידונו במועד הדיון הקרוב בחודשמאי. כךשאףביתהדיןהרבניהאזוריהביעזעזועמהתנהלותהאםהקשה. כןנצטטהאמורבהחלטתביתהדיןמיום ה'בתמוזתשע"ח( 18.6.18 :) לפנינובקשתב אתכוחהאםלעכבאתביצועהחלטותבי תהדין בענייןהסדרי הראייה.לדבריהישלהפסיקאותםלאלתרלאורהמלצתפקה"סכיאיןמקום להמשיךאותםבגללהעומסהנפשיהכבדשהםגורמיםלבת[נ]' .כעתמוגשת בקשתרשותערעורלבי תהדין הגדולעלהחלטהזו. בי תהדין דוחהאתהדבריםעלהסף:לאייתכןשהאםתסיתאתהבת,תתנהג כפי שהתנהגה במרכז הקשר, תצעק ותעשה סצנות מביכות, ותקבל פרס על מעשיה.צדקועובדימרכזהקשרשישקושיבהמשךהמפגשים,אוליתרדיוק המפגשיםשאינםיוצאיםלפועל,במרכזהקשר,אךעםזאתלאיעלהעלהדעת שהאם תקבל פרס. עליה להבין שהבת היא גם בתו של האיש ולא רכושה הפרטי,ועליהלהימנעבכלתוקףמלערבאתהבתבסכסוךשלהעםהאיש. החלטתהפסקתהמזונותמוצדקתמאודבנסיבותאלו.יתרהמזאת,ביתהדין סבור שיש להשית על האישה חיוב כספי על כל מפגש שהאיש בא ויוצא במפח נפש. בי ת הדין מורה שבזמן המפגשים במרכז הקשר תעזוב האם את 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הבתבידיפקה"סותצאממרכזהקשר.אםלאתעשהכןיחייבאותהביתהדין ב- 400 ש"ח עלכלמפגשכזה.עלפקה"סלדווחלביה"דעלהמפגשים. עלמזכירותביה"דלשלוחהחלטהזוגםלפקה"ס. דהיינו, אף בית הדין האזורי, בהחלטה אחרת, הביע את דעתו באופן נחרץ על התנהלותה השליליתשלהאם. כל החומרים שבפנינו עד כה, מהחלטות בית הדין האזורי ונשיא בית הדין הגדול, ועד לתסקירי הרווחה, מצביעים על ניכורי הורי חמור בתיק, ועל ניסיונות תמידיים של האם למניעת המפגשים של האב עם הבת. וכבר הורחב ו הדברים במסגרת החלטת בית הדין מיום א' בסיון תשע"ט( 4.6.19 .) ועודנזכירהאמורבהחלטתביתהדיןמיום א'בסיוןתשע"ט( 4.6.19 :) עדכאןעיקריהצדדיםבדיוןועיקריהתנהלותהדיוןעדכה. ובכן, בית הדין מבקש לקצר את ההליך. בית הדין סבור כי לאור כל האמור מעלה - החלטות בית הדין ותסקירי הרווחה, אכן המצב הנתון הוא שישנו ניכורהוריחמורוהסתתהבתע לידי האם,וזהוהמקורלחרדותהבתמאביה. לא מתקבל על הדעת שהבת תפחד מאביה, אותו היא לא הכירה מעולם. כל התסקיריםוהחלטותביתהדיןמצביעיםמפורשותעלכך. משכך, בית הדין פונה למכון שלם להשתדל להימנע מכל אבחון או בדיקה שאינם נצרכים דים, להסתמך על דוחות הרווחה שנ יתנו לאחר תהליך ארוך מאוד במרכז הקשר, לצאת מתוך נקודת הנחה שאכן זהו המצב, שהאם היא הגורמתלניכורולניתוקביןהאבלבת,ולהתקדםככלשניתןבמהרהלחידוש הקשרבפועל. מבוקשעדכוןממכוןשלםבתוך30 יוםהיכןמצויההליךמבחינתם,ובהתאם למבוקשמעלה. בכל מקרה, בית הדין אינו סבור כי יש צורך בבדיקה למסוגלות הורית, כפי הצהרתעו"סהרווחה. לסיוםפרקזהנעיר – ביתהדיןהתרשםמהפןהמקצועי ומהיושרהשלעו"ס הרווחהב' ,ואינומקבלאתטענותהאםשהושמעוכלפיהאוכלפימימעובדי הרווחה. בית הדין מעניק לעו"ס גיבוי מוחלט לעבודתה ולהתנהלותה. לאור כל התיאורים שנאמרו על האם, המנסה להרחיק את הבת מאביה בכל דרך, כמתואר לעיל בהרחבה, בית הדין מתרשם כי אף טענות האם כנגד עובדי הרווחה,הםבמסגרתהתנהלותזו,ודיבכך. וכךנרשםשםבאשרלשלילתמזונותהבתמהאם: מזונותהבת באשר לבקשת ב את כוח האב לשלילת מזונות הבת, בית הדין עיין בהחלטת בית הדין מיום ג' באייר תשע"ח ( להקפאת חיוב המזונות, ולא מצא 18.4.18 ) החלטה אחרת לביטול ההחלטה הנ"ל. אף החלטת בית הדין מיום ה' בתמוז תשע"ח ( מאשררת החלטה זו. ברם, הצדדים רשאים להציג החלטה 18.6.18 ) מאוחרת יותר, ככל שהם מכירים כזו. בית הדין מבהיר כי החלטת בית הדין מיום ה' בטבת תשע"ט בהרכבו החדש, לא באה לבטל את ( 13.12.18 ) ההחלטות הנ"ל באשר להקפאת המזונות, ומשמעות ההחלטה הנ"ל היא שהחלטות בית הדין באשר למזונות הבת אינן סופיות, ותמיד יכולות 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים להשתנותלאורהתקדמותההליךושיתוףהפעולהמצדשנחההורים,אךלא באהלבטלכלהחלטהקודמתהמקפיאהאתחיובהמזונות. משכך,לאורההחלטותהנ"להקודמות,ביתהדיןסבורכיחיובהמזונותשל האבמוקפאבשלבזה. אףלאחרשמיעתעמדתשניהצדדיםומקראהחומרשבתיקוהמצוטטמעלה, ביתהדיןסבורכיההחלטהלהקפאתמזונותבמצבהנתון,בוהאםמנכרתאת הבתמהאב,הינההחלטהמוצדקתואףמתבקשתבנסיבותהענ יין. ברם,כבקשתב אתכוח האב,האברשאילהגיבבאשרלהמשךחיובהמזונות, האם יש להמשיך ולהקפיאו או שמא לאו, ובקשתו תועבר לתגובת האם כמקובל. בכל מקרה, אף אם האבלאימציא בקשתו, האם רשאיתלהגיב לאמור בתוך 14 יום. באשרלבקשתהאםלהגדלתמזונות;כפיהרמוזבהחלטתביתהדיןמיום כ"ז בניסןתשע"ט( ולאחרשמיעתעו"סהרווחהושמיעתשניהצדדים,אין 2.5.19 ) מקום כעת להגדיל המזונות לאור הניכור ההורי הקשה שנצפה עתה בפניו מצדהאם,הגורמתלכךשהאבלאיפגושבבת,וביתהדיןלאיעסוקבתביעה זו כלל בשלב זה. בנוסף, כאמור לעיל, מזונות הבת מוקפאים כעת בהתאם להחלטות בית הדין המצוטטות מעלה, כך שאין מה לדון בהגדלת מזונות, כשאיןחיובמזונותבפועל. העתקהחלטהזויועברלעו"סהרווחהב' וכןלמכוןשלם. כך שלבית הדין אין ספקכיהאם היא הגורמת לכךשאין לאבכיום קשר עם הבת, ובשל כך אףנשללוממנהמזונותהבת. ונזכיר אף מתוך האמור בחו"ד מכון שלם מיום י' באלול תשע"ט ( תחת הכותרת 10.9.19 ) דיוןוהמלצות"" (עמוד29 לדו"ח). וכך כתבו אודות האב (עמוד30 :) ביחס לאב, התרשמנו כי מדובר באדם נורמטיבי אשר בזכות משאבי ההתמודדות העומדים לרשותו מסוגל לנהל חיים מספיק מאורגנים ומסתגלים. ניכרים אצלו דפוסי חשיבה והתנהלות נוקשים אשר עשויים להעיב על טיב היחסים שיוצר עם הסביבה ונראה כי בחינת דפוסי ההתמודדותשלו,כגוןבהליך טיפולי,עשויהלהטיבעמו.בהבעתהממצאים אינםמצביעיםעלרמתדחףחריגותאוכשליםבשליטההעצמי.לאהתרשמנו מקיומו של סיכון ביחס לקטינה מעבר למה שניתן לצפות אצלה צ"ל אצל)( הורההנמנהעםהאוכלוסייההנורמטיבית. כךשחוותהדעתביחסלאב,חיוביתבכללותה. וכך כתבושםאודותהאם (עמוד30 :) ביחס לאם, התרשמנו כי מדובר באישה נבונה, בעלת משאבי התמודדות ויכולות תפקודיות ברמה טובה מאוד. ניכר כי היא מושקעת בהורות ומשתדלת לזהות ולהיענות לצרכיה של [נ]' , כפי שהיא וראה אותם. בה בעת, ראינו אישה אשר מפאת אפיונה האישיותייםמתקשהלעשותאתהמעברהנחוץמראייתהאבכבןזוגשאכזבלביןראייתו כשותףבהורות.היאמתקשהלהפרידביןהכעסשלהכלפיהאבלביןהצורךההתפתחותי של [נ]' לקיים מערכת יחסים נורמטיבית עם שני הוריה. יכולתה לראות את חלקה 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בקונפליקט ואת השפעתה על יחסה של [נ]' לאביה מרשימה כבלתי מפותח ומוכחשת. ממצאי האבחון של האם עולה שאלה משמעותית באשר ליכולתה להימנע מלהעביר במודעאולאבמודעמסריםהעלוליםלהעמידאתהילדהבקונפליקטנאמנויות. כך ש חוות הדעת באשרלאם, בכללותה אינה חיובית; וניכרמהאמור כי האם, בהתנהלותה, עלולהלגרוםלאיחידושהקשרביןהאבלבת. וכךנרשםשםבסיכוםהדברים (עמוד30 :) לסיכום, המצב הנוכחי, בו הקשר עם האם הוא סימביוטי והקשר עם האב בלתי קיים, מנוגד בתכלית לצרכיה ההתפתחותיים של [נ]' .[נ]' אינה זקוקה להורה אחד אידיאלי אלא לשני הורים טובים דיים. האם, חרף השקעתה האינטנסיביתבהורות,אינהיכולהלמלאפונקציהשלשניההוריםביחסל[נ]' בעודשהאבבהחלטעשוילהוותעבור[נ]' דמותהוריתמטיבה,מבלילערער על המקום החשוב של האם. הממצאים מצביעים על צורך בהתערבות טיפוליתמשפחתיתאשרמטרתההפסקתהמצבשהואבגדרסיכוןהתפתחותי עבור [נ]' ובניית קשר עם האב. יודגש כי חרף מאמצי אנשי הטיפול ולו המקצועיים ביותר, ספק אם ניתן יהיה לצפות לשנוי מבלי ברכת הדרך מצד האם לקשר בין [נ]' לאביה. על האם להבין כי דווקא בהיותה נותנה ברכת הדרךשכזותאפשרלהלהיותהורהטוביותרעבורבתהולהיענותטוביותר לצרכיה. כךשאףבסיכוםהדבריםמוגשתהאמירהכיככלשהאםתעריםקושיבמפגשיהבתעםהאב, היאפוגעתבעיקרבבת,אובמיליםשלהם:"יודגשכיחרףמאמציאנשיהטיפולולוהמקצועיים ביותר, ספק אם ניתן יהיה לצפות לשנוי מבלי ברכת הדרך מצד האם לקשר בין [נ]' לאביה. על האם להבין כי דווקא בהיותה נותנה ברכת הדרך שכזו תאפשר לה להיות הורה טוב יותר עבור בתהולהיענותטוביותרלצרכיה." כןנזכיראףהאמורבעמוד14 לדו"חמכוןשלםאודותהאם: "היא מתקשה להתמודד עם הצפה של תחושות כעס כלפי האב, ובשל כך יכולתה במצבי מצוקה להיות ערנית לצריכה של בתה לקיים קשר מיטיב עם שני הוריה, מרשימה כבלתי מפותחת דיה, באופן העלול להוביל לפגיעה בקשרשל[נ]' עםאביה." ואמנם, אף אודות האב נרשמו כמה תכונות שאינם איד י אלי ות (כגון נמנע מיחסי קרבה, דימוי עצמי ובטחון עצמי נמוך) אך לא נמצא בהן עילה לשלול בשל כך את אבהותו של האב על הבת,, ואדרבה, בעמוד 19 לדו"ח נרשם בפירוש כי "אין כל מניעה ואף רצוי כי מר [ל]' יקיים הסדרי ראיהעםבתווכו'".כןנרשםשםשאיןכלהמלצהלפיקוחהקשר,רקהמלצהלתווךתחילתילשם חידוש הקשר והתחברות עם הבת מחדש. כן נרשם שם כי מומלץ לאב לקבל טיפול פסיכולוגי, אךמודגששם"כימדוברבהמלצה,אךלאבתנאימקדיםלחידושהקשר." ואכן,מבחינתביתהדין,קייםצורךבטיפולדחוףלשםחידושהקשרביןהאבלבתו. לאורכלהאמור,ובשלהניכורהחמורביןהאבלבתושנגרם מצדהאם ,והביא לניתוקהקשר בין האב לבת, ככל המתואר מעלה בהרחבה,ו מאחר ו לא נצפה בשלב זה כי ה אם תורמת אף לא במידה מסוימת לחידוש הקשר, בית הדין עומד על החלטתו מיום א' בסיון תשע"ט ( כי 4.6.19 ) האב לא ישלם מזונות הבת לאם, וכל שכן שאין עילה להגדיל את דמי המזונות לאם, המקשה באופן כה בוטה וחמור על האב לקיים את ההורות שלו, ובכך פוגעת פגיעה אנושה בבתה שלה במניעתדמותאבמהבת. 6 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בית הדין סבור כי תפקידה של אם משמרונית הוא לדאוג כי הילדה תלך לפגוש את אביה, ובמידהוהאםלא מצליחהבכך, ולא נראיתסיבהמוצדקת להפרות קשר בין האב לבת, אזי קיים ספקאםהיאמתאימהלהיותאםמשמורנית,כאשראחדמתפקידיוהעיקרייםשלהורהמשמורן, הואלדאוגכיההורההשנייפגושאתהילדיםכפיהצורךוהפסיקה. ונצייןכמהפסקידיןשהתייחסולכך. ראשית,ראוהאמורבתמ"ש20385-05-16 פ.ג.נ' א.ג. פורסםבנבו)(,שםמסבירביתהמשפט שבמקרהשילדאינורוצהקשרעםאחדמהוריו,עלההורהשעמוגרהילדהנטללשכנעאתבית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה המועדףתורם,במעשהאובמחדל,למצב.איןצורךלקבועשמדוברבניכורהוריאובחומרתו. עוד נרשםשם, שעלההורההמועדףלשתףפעולהבאופןמלאבניסיונותלשפראתהיחסים ביןהילדלהורההאחר,וישלפעולבאמצעיאכיפהנגדהורהשאינומצייתלהוראותביתהמשפט. ניתןלפעולעלפיהוראותחוקההוצאהלפועל,התשכ"ז– 1967 כגוןבמניעתיציאהמןהארץ,, בשלילת רישיון נהיגה, ובאיסור שימוש בכרטיסי חיוב והמחאות, וזאת בנוסף על הטלת קנס או מאסר בגין הפרת צו שיפוטי לפי פקודת בזיון בית משפט. ייעשה הכ ול כדי להביא את ההורה הסרבןלפעוללטובתהילד. וראו אף האמור בתמ"ש 22078-03-18 מ.ר. נ' ס.ס. פורסם בנבו)(, שם בית המשפט קבע כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט,להוקיעניכורהוריולמנועאותו,קודמתל"עיקרוןהמלאכותישלטובתהילד".הדברים נאמרים כתשובה לאלה הטוענים כי טובתו של הילד היא קבלת רצונו. טענה זו אין בה ממש, במקרה שהילד מנוכר נגד הורה אחד על ידי משנהו, כי חלק חשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד,עלידיההורההמנכר,עדכדישטיפתמוח,שההורההמנוכרהוארשעופוגעני,ואיןבוכל דברטוב.מכאןש הדבריםשהילדאומראינםמבטאיםאתרצונוהאמיתי,ובוודאילאאתטובתו. ועוד השווה בית המשפט טענות שווא של ניכור הורי לטענות סרק של התעללות מינית, שנטענותלעיתיםכדילהביאלניתוקקשרביןהילדלהורהאשרנטעןשהוא דוקטרינתהפדופיל)"(" פגע בילד. מטעם זה, יש לפסוק הוצאות משפט בסכום גבוה. במקרה הנדון, וגם בשל הדרך בה האםניהלהאתהמשפט,חויבההאםלשלםלאבהוצאותמשפטבסף20,000 ש"ח. וראואףהאמורבתלה"מ11686-08-18 ד.כ.נ' ב.ד. פורסםבנבו)(,כאשרלשיטתביתהמשפט שם,ניכורהוריפעיל"נכנסהואלתוךתחומיהעבירההפלילית"ומהוותהפרתהחובהשלהורה, עלפיסעיף17 לחוקהכשרותהמשפטיתוהאפוטרופסות,תשכ"ב- 1962 לנהוגכהורהמסור., ביתהמשפטבהחלטתושםציווהעללשכתהסיועהמשפטילמנותלאלתראפוטרופוסלדין עבורהקטין,עלהגשתחוותדעתשלעו"סבשאלהאםקייםניכורהוריומהניתןלעשותלהכחדת התופעה תוך 15 ימים, וכן על חידוש הקשר בין האם לקטין כולל לינה. נקבע דיון נוסף בפני השופטלשםמעקב בתוםחמישהשבועותממתןההחלטה. וראו אף החלטת בית הדין בתיק 292687/2 פלוני נ' פלונית בית הדין הרבני, נתניה)(, פורסם בנבו, שם בית הדין הרבני קבע כי האם ניכרה את הילדים מהאב, תוך הצגתו כאדם רע, ולאחר שגםהפרהפעםאחרפעםאתהצוויםשניתנונגדה,הןבדברהסדריהקשרוהןבדברטיפול,חייב אותהבתשלוםלאבסךשל25,750 ש"חכפיצויוכןקנסעלסך29,500 ש"חלאוצרהמדינה. 7 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים והוסיף בית הדין וסבר כי יש צורך לבחון אם יש להכריז על הילדים קטינים נזקקים, על פי חוקהנוער טיפולוהשגחה)( ,התש"ך- 1960 ,ואםישלהוציאאתהילדים"מתחתידהאםולהעבירם למקום בטוח כדי שלא ימשיכו להיפגע נפשית מהימצאותם ברשום האם". בית הדין הורה "על הרווחה וגורמי המקצוע להפנות נושא זה לביהמ"ש." (ולקוחים הדברים דלעיל מתוך מאמרו של מר פיליפמרכוס,שופטבדימוס,ביתהמשפטלעניינימשפחה,ירושליםג'אדרב'תשע"ט10 מרץ2019 .) ביתהדיןמבהירכיבמידתהצורך,נשתמשאףבכליםאלו,אףאםיהיודרסטיים,לשםחידוש הקשרביןהאבלבתו. באשר לחידוש הקשר בפועל בין האב לבת; בית הדין מפנה את ההורים לפסיכולוגית הגב' פנינה זינגר טל.(0544430725 . ) הצדדיםיפנואליהמיוזמתםלאלתר. עלותהטיפולתחולעלשניהצדדיםבשווה. מבוקשעדכוןראשונימאתהפסיכולוגיתבתוך30 יום. בקשת האם להפנות את הטיפול לחידוש הקשר למסגרת קופת חולים, דינה להידחות על הסף, בשל הצורך האקוטי לטיפול אינטנסיבי ומתמסר, צורך שככל הנראה לא יתמלא בצורה משביעת רצון במסגרת גוף ציבורי כקופת חולים. נראה כי בקשת האם על טיפול בקופת חולים דווקא, ללא השקעת משאבים מצידה אף שהיא זו הגורמת לניכור ההורי, אף היא מורה לכאורה על השאיפה שלה אף עתה להאטת חידוש הקשר בין האב לבת, תוך מחשבה כי במסגרת זו לא יחודשהקשראושיחודשבאופןאיטיוחלקי. ביתהדיןקובעכיאםיתבררשהאםאינהמשתפתפעולהעםהטיפולבאופןראוי,ביתהדין ישקול פסיקת הוצאות משפט כבקשת ב את כוח האב, וכן שאר צעדים המתוארים במסגרת החלטותביתהמשפטובתיהדיןהמ וזכרות מעלה. במידה והאמור בהחלטה זו אינו מקובל על מי מההורים, מבוקש שלא יפנו עם השגותיהם לביתדיןזה,שכידועאינוערכאתערעורעלהחלטותיו. ניתןלפרסםלאחרהשמטתפרטיםמזהים. ניתןביוםכ"אבשבטהתש"פ( 16/02/2020 .) הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב מאיר קאהן הרב יעקב מ' שטיינהויז עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 8 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק1197864/14 בביתהדיןהרבני האזוריבארשבע לפניכבודהדיינים: הרב אברהם הרוש התובעת: פלוני ת( ע"יב"כ טו"ראלעדזמיר) נגד הנתבע: פלוני( ע"יב"כעו" דאלחנןיפרח) הנדון: גדרי עקרון טובת הילד והתערבות ביה"ד בניכור הורי פסק דין רקע ביום 09.01.2021 פתחה האישה תיק גירושין. במסגרת זה הציגה תביעת גירושין חריפה, שלא מותירהספקותבדבררצונהלהתגרש.עםהיפתחהתיקניתןהחלטהלהעבירלתגובתהצדהשני, כמקובל. האיש הגיב בפתיחת תיק לפסלות ההרכב, על רקע היכרות מוקדמת ואישית של אחד מדייני ההרכב את סביבתה הקרובה של התובעת. לקראת הדיון בתביעת האישה, ביקש הנתבע שלא לדון בתביעת האישה לגירושין טרם ידון ביה"ד בתביעת הפסלות. ביה"ד נעתר לבקשה, וקיים דיון מקדים בעניין הפסלות. ראשית לכל, ביה"ד וידא עם הנתבע שאין הבקשה לפסלות נגועה ברצון לגרור הליכים ולהקשות על האישה בתביעת הגירושין. למעשה, עד כה טרם בירר ביה"ד את עניין הפסלות, ולא התקבלה שום החלטה אופרטיבית לכאן ולכאן, שכן ביה"ד הציע שאחד מדייני ההרכב שלגביו לא נטענה שום טענה לפסלות יעזור לבני הזוג לקדם הסכמות ביניהם, מבלי שדיון זה יפגע בטענה לפסלות, ומבלי שיהיה בזה משום קבלת סמכות לדון בפני ההרכב. עוד באותו היום ביה"ד ישב בדיין יחיד לגבש הסכם גירושין, ואכן עלה ביד כולם להגיע להסכםגירושין,שכללאתכלעניינםשלהצדדיםונסגרוכלהתיקים. הבעללשעברהעלהחששבפניביה"דשחתימהעלההסכםתובילבמישריןלביטולתביעת הפסלות,ויצורמציאותשתהיהלהרכבסמכותנמשכת,וההרכבידוןבענייניםהנלוויםלהסכםאו העתידיים מבלי שניתנה החלטה על תביעת הפסלות. לצורך כך נוסף סעיף להסכם הקובע שכל עניינםשלהצדדיםידוןרקבפניהמותבשניהלאתהדיוןוחתוםבהסכםהגירושין,ואףנעשהעל זהקניין. לאחר מספר חודשים – לאחר שניתן סיכוי נוסף לבעל להקים את הבית מחדש ולהשיב השלום לקדמותו ונשלחע"י ביה"דליועצת זוגית, וכפישנכתבבהסכם – לדאבוןלב הנסיון לא צלח. הבעל מילא את חלקו בהסכם והסכים לבקשת האישה להתגרש, לאחר שאף הוא נוכח לראות שאפסו הסיכויים לחיים שלוים ונוחים יחדיו, וביום י"ח באדר ב' תשפ"ב ( 21.03.2022 ) התגרשובניהזוגכדמו"י. לבניהזוגשבעהילדים,שהגדולהבהןכעתבתכ- 15 והקטןבגיל3 .בהסכםנקבעשמשמורת בידי האם, ונקבעו הסדרי שהייה בין הילדים לאב לימי שני ורביעי, כאשר בימי שני מהמסגרות 1 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הלימודיותעדלמחרת,ובימירביעימהמסגרותעדשעה20:00 .וחלוקתשבתותבאופןשווהכך גםבחגים. בני הזוג ממשיכים להתגורר בישוב בדרום הארץ, אף לאחר הגירושין, על מנת לאפשר לילדים מעבר נוח בין ההורים והשארתם במקום הטבעי להם ומבלי לשנות בצורה קיצונית את סדרהיוםשלהילדים,שבסךהכלהםקטנים. בהמשך הדרך נתגלעו קשיים בישום הסדרי השהיה של הילדים, ובפרט עם הילד הגדול במשפחה – שהוא השני במשפחה לאחר הבת, שגילו צעיר מאוד והוא בן 13 – שגילה סימני מרדנותואלימותכלפיאימו וכלפיהסובביםאותו.נעירשבהסכםנקבעשאימוהיאהמשמורנית. ב"כ האם פתח תיק צו הגנה להרחיק את האב מהשפעה על הילד. ביה"ד סגר את התיק, בנימוק שתיק זה לא משרת את הבקשה נכוחה, ולא נותן ביד ביה"ד את הכלים לטיפול הנאות שצריך. ואכן,ב"כהאםפתחתיקהחזקתילדים,ומידעםהיפתחתיקזההוריתילהוציאתסקיר.כמוכן, קבעתי מועד לדיון, תוך התחשבות בזמן הנצרך להוצאת תסקיר ראשוני. מיד לאחר שהוצא צו לתסקיר, הוגשה בקשה ע"י הרווחה שתוכנה הוא שאינם מבינים מה נדרש מהם, לאחר שנחתם הסכם המסדיר את כל ענייני הילדים, לרבות זמני שהייה מוגדרים, וכמו כן צורת ההליכה לטיפולים,ומיישאבתשלוםוכו.' אודה שבקשה מעיןזוהפתיעהאותיעדמאוד,ולהלןאכתובאתהתייחסותילבקשהזו. בכתבהתביעהשלהאםנכתבו דבריםקשיםהמתרחשיםבבית, בעיקרסביבהתנהלותהילד הגדולעדלמצבשהזמינו לקטיןאתהרבש"ץשלהישוב,ואףהיואיומיםבהזמנת משטרה.כמו כן,הוזכרוהפרותחוזרותונשנותשלהאבביחסלהסדריהשהיהעםשארהילדים.האםהתלוננה בכתבהתביעהשהאבמנכרבאופןחריףאתהבןהגדולומערבאותובהליכיםהמשפטייםביניהם. כמוכן,מתוארשםמקרהחמורשהבןצועקעלאימושתפסיקלקחתעבורומזונותמאביו.כפועל יוצאמטענותאלו,מבקשתהאםלשלוחאתהבןהגדוללפקידתסעדלחוקנוער,לשנותאתהסדרי השהיה,ולקנוסאתהאבעבור ההפרותשלהסדריהשהייהכפישנקבעובהסכםהגירושין. לאנכתבכתבהגנה,ועמדתהאבלכתבתביעהזהלאהוגשהבכתב. ביה"ד זימן את הצדדים לדיון. על פי בקשתי הגיע תסקיר יום לפני הדיון, כך שאתייחס לעמדתההוריםוכןלתסקירולתגובתהצדדיםלתסקיר. טענות הצדדים טענותהאם האםמעוניינתשמקריםכעיןאלושאירעועםהבןהגדוליפסקולאלתר,ועלביה"דלפעולבאופן מהיר לעצירת ניכור הורי חריף שקורה. כבר ישנה זליגה של ניכור הורי זה לכלל הילדים, והאם מרגישה שהיא מאבדת שליטה בבית עקב התערבותו הבוטה של האב בגידול הילדים אף כשהילדיםאצלה. עודביקשההאםשישלחואתהאבלמסוגלותהורית. טענותהאב הכלמתנהלכשורה.האםמלחיצהמאודאתהביתואתהבןהגדול,והיאאשמהבהתפתחותבינה לבין הבן הגדול. כשהבן אצלו אין בכלל בעיות והוא מנגן איתם ביחד, והכל מתנהל באופן הרמוני. 2 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים עוד מבקש האב להוריד אתחלקו של הבן הגדול במזונות, מאחר והוא אצלו כברחודשיים ולאנראהשזהעומדלהשתנות. האב מציע לפתור את הבעיות בזה שלא יתקיימו הסדרי שהייה מוגדרים, כפי שהן בהסכם, אלאבתיאוםעםהאם.הואיקחאתהילדיםמתישנוחלאםולאבאופןתכוף,וכךמציעהאבאף לגביהילדהגדולנשואהסכסוך. תסקיר העו"ס ממצאיהתסקירהראשוניקובעיםבאופןחדמשמעישישנוסכסוךשמתנהלעלגבהילדים,ובפרט הבן הגדול. כמו כן, העלה התסקיר זוית מדאיגה, שעלתה גם בדיון, וכמו כן בדיון הגירושין, שהאב לא מודע למציאות הסובבת אותו. התיאורים אותן בוחר האב לתאר – הן על תפקוד הילדים, ובפרט הבן הגדול,והן את הסיבה לגירושין – הינן במקרה הטוב מנותקות מהמציאות, ובמקרההפחותהטובהינןהסוואהלמתרחשפנימה. עוד קובע התסקיר שהרצון של האב בהפחתת מזונות, ועל כן בוחר הוא לפגוע בהסדרי השהיהוהעברתהבןהגדולאליו. נקודה נוספת שעולה מהתסקיר היא שהאב הינו אישיות דומיננטית מאוד וחזקה מול האם ומולילדיו,בניגודלאםשמצטיירתככנועהוחלשה.נעירשאףמנוקדתמבטושלביה"דכךנראים הדברים. בעיהנוספתשמתייחסאליההתסקירהינהחוסרהקשרביןההורים,ואצטטמהתסקיר: "ניכר כי בין ההורים פערים עצומים בעניין הילדים וכי הם מתקשים לקיים תקשורת מטיבה ביניהם לטובת ילדיהם המשותפים. בין ההורים מאבקים רבים בעניינים כספיים למרות מצבם הכלכלי המרווח כאשר עניין המזונות עולהשובושובלאורךכל השיחה". המלצותהתסקירהינן: א. הפנייתהמשפחהלאלתרלגורםטיפוליאשריסייעלהוריםולילדים. ב. לחייבאתההוריםבשיתוףפעולה,וחוסרשיתוףפעולהיגרורחיוביקנסות. אצייןשכיוןשהחוקאימץאתעמדתההלכה בעניןהחזקתילדיםו"וטובתהילד"והאבהינו אישמקצועבתחום,וכמוכןדברינומופניםלרווחה ,לשםכךה נחיצותלבחוןבמסגרתזהאףאת דרישותהחוק. דיון והכרעה פתיחת הסכם גירושין בכל הקשור בענייני הילדים אתייחס תחילה לבקשת הרווחה, שלא הבינו די הצורך מדוע יש לתת תסקיר בזמן שיש הסכם מחייבביןהצדדים,הקובעאתכלענייניהילדיםוהטיפוליםבהםוכו.' כךכתבתי בהחלטה מיוםכ"חבאיירתשפ"ב( שכוונהלרווחה: 29/05/2022 ) " כדרכםשלדבריםביה"דכתבהסכםגירושיןבהסכמתהצדדיםובמשךהזמן התגלעוקשייםבהתנהלותמולהילדים,עםאובליקשרלגירושיןשהיו,כעת עםהיפתחתיקהחזקתילדיםהגיעהעתלבחוןלעומקאתהתנהלותהצדדים 3 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים עם ילדיהם, כמובן שיש בבחינה זו כדי להשליך על הסדרי השהייה שנקבעו בהסכםהגירושין,נעירשנקבע לצדדיםדיוןבענייןזהבתאריך20/06/2022 ובדיון זה ביה"ד אמור להגיע עם נתונים אובייקטיבים באשר להתנהלות הילדים. עלהמזכירותלהעבירלידיהרווחהאתכתבהתביעה,כדיללמדעלהנחיצות לתסקיר." מן המפורסמות שביה"ד נעזר בתסקירי עומק של הרווחה, ודומה הדבר לפסיקה בפיקוח נפש, שדעתו של הרופא נשמעת ועל פיו מכריע הרב את ההלכה. כך הוא בהלכות שבת, יעויין בשו"ע (או"חסימניםשכח- של),וכןהואביחסליוםכיפורים,יעוייןשם (סימניםתריז- תריח),ולאכאן המקום להאריך בנידון זה. אפנה לדברים הקשורים ישירות לענייננו שכתבם הדיין הגאון הרב שלמהאילוזזצ"ל,ומופיעים בפד"ר (כרךיאעמוד161 ,וז"ל הדגשהלקמןשלי)(: ) " בדרךכלל,ההחלטהעלטובתהבןצריכהבירורמקיףבתסקיריםמהעובדת סוציאלית שללשכתהסעדובמקריםמיוחדיםשהניגודיםעלהחזקתילדבין בניהזוגחריפים,ביתהדיןנעזרגםבעזרתחוותדעתרופאפסיכולוגשעורך פגישות בין ההורים והילד בנפרד ובצוותא, שרק אז יוכל למסור לבית הדין את הדו"ח המבוקש ממנו על גורל הבן וטובתו אם אצל אחד ההורים, או מחוץלביתהוריובמוסד.וזואינהצריכהלפנים,כיביתהדיןאףעלפישהוא הפוסקהאחרוןבזה,מכלמקוםצריךלהודותכיאיןהואמומחהלהחליטעל טובתהילדבעצמובליבירוריםקודמיםע"ימומחיםלדברכמובאותהמידה שאיןביתהדיןמומחהלהחליטאיזהחולהמותרלחללעליואתהשבתואיזה מותר להאכילו ביום הכיפורים מפני פיקוח נפש בלי עצת רופא או מומחה לדבר,כןגםבטובתהבן. אשרעלכן,מטעםזהלאיתכןשביתהדיןיחליטעלטובתהבןאםאצלאביו, או אצל אמו או במוסד בו הוא שוהה היום רק על סמך הסכם גירושין שניתן לותוקףשלפסק- דין,שבוהחליטוההוריםביניהםעלהחזקתו,מבלישיוועץ במומחיםלדברתחילה,כיהדברעשוילהשתנותתמיד,ומהשהיהלפנישנה ויותר, בעת הסכם הגירושין, כדבר מוחלט לטובת הבן, יכול להיות היום לאחר י"ג חודש כדבר מוחלט שאין עליו חולק לרעתו; אשר על כן הכריכה בזה: כריכת טובת הבן והחזקתו בהסכם הגירושין, היא כריכת מרור רועץ לבן". בעקבותדבריםאלושכתבלאהסכיםלדוןבהחזקתהילדקודםשהיהלפניותסקיר,וז"ל: " במצב העניינים היום שאין בית הדין מעודכן כדבעי מפי מומחים לדבר על טובתהבן,מוקדםעדייןלדוןעלהחזקתו"... הנימוק המהותי מדוע הסכם בענין החזקת הילדים והסדרי שהות ניתן לפתוח מחדש, ואף מבלישינוינסיבותמהותיות,וכלאימתשאחדמהצדדיםכותבשההסכםביחסלילדים כבראינו מתאים, הינו משום שלא ניתן לכרוך בהסכם מחייב את מצבם של הילדים. עיקרון טובת הילד עומדבפניעצמו,ואיןבידהסכמותההוריםכדילחייבאתמציאותושלהילד.להלןנרחיבאודות נקודהזו,ועדכמהמשקלישלייחסלהגדרהזושלטובתהילד. וכךאכןנכתבבהמשךלפס"דהנזכר (עמוד163 וז"ל:, ) " גםלדוןבשאלתהחזקתילדיםכשאלההכרוכהבהסכםהגירושיןשעשובני הזוג ביניהם, אין הדבר מוצדק על פי הדין, כי בפסיקה על החזקת ילד, בית הדין מונחה בראש וראשונה אך ורק בטובת הילד, וזו אינה תלויה בביטול 4 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הסכםהגירושיןאובקיומוכפסקדין,שאיןהוריוזכאיםלהתפשרביניהםעל גופוונשמתו,וכלהסכםכזהאינומחייב,שכלזמןשהצדהמעונייןיפנהלבית הדיןויוכיחכיטובתהילדהיארקאצלו,ביתהדיןלאיהססלפסוקכיהסעיף לגבי החזקת הילד אינו תופסובטל, ויפסוק כפי הממצאים שיהיו לפניו בעת הדיוןמבלילהתחשבבהסכםשעשוההוריםביניהםעליו." כאן המקום להעיר שאף שהדברים הנזכרים לעיל הינן בדעת מיעוט, מכל מקום בהמשך הפד"ר (עמוד 172 מובא שעל פסק דין זה הוגש ערעור לפתחם של כבוד הדיינים הגר"א ) גולדשמיט, הגר"ש ישראלי והגר"י קפאח זצ"ל, ושם התהפכה המגמה וקיבלו הם את דעת המיעוטשהוזכרהלעיל,מתוךאותםנימוקיםעצמםשנכתבובדעתהמיעוטוהובאולעיל. יסודהדבריםמופיעבדבריהמבי"ט חלקבסימןסב)(, וז"ל: " למדנומכאןשתגדלהבתאצלאמהשתלמודלהאומנותנשיםוצניעותדרך נשים וא"כ אפילו נתרצית האם לתתן לאב חייב להחזירן כשתרצה היא להחזירןלביתהכימהשאמרוהבתאצלאמהלאבשבילקירובואהבתהאם לבתיותרמןהאבנגעובהאלאלתיקוןהבתתלמודדרךארץעםאמהכדאמר וא"כ מה לי שנתרצית האם לתתה לו אז וחזרה ונתרצית לקחתה אצלה או שהיתהאצלהמקודםוכ"שהכאבנ"דשהבנותאומרותשהןמצטערותבבית אביהןדנשוילאשהאחרתורוצותלחזורלביתאמןדפשיטאשאיןכחבאביהן להחזיקבהןבעלכרחן". וכך אכן למדו בפד"ר ( מאת כב' הדיינים: הר ה"ג מ' שלזינגר - אב"ד, ש' י' חלקב עמוד 300 ) הלוי,י'וילנסקי וז"ל:, " בבואנו לברר אתהנדוןדנןלאורהוראותההלכהקבענוכדברראשוני,שלו גםיהיהנכון כדבריהעד,שבזמנוהסכיםהאבלהחזקתילדואצלהאם,יכול הוא לחזור בו היום מהסכמתו זאת, ולדרוש להחזיר את ילדו אליו, וכמו שהביא כבר בבאר היטב לאה"ע בסי' פ"ב בשם תשובות המבי"ט באשה שהסכימה פעם לוותר על החזקת בתה אצלה, שיכולה לחזור בה מכך אחרי כן,עליסודהכללשלהבתאצלאמהלעולם." וכןפוסקבשו"תציץאליעזר( לגביאבשהסכיםבעתעריכתהגירושיןכיהבן חלקטוסימןנא) ישאראצלהאם,ה אםיוכללחזורבומזהבהגיעהבןלגילששמטעמיחינוךוכדומה, וז"ל: " יתרעלכןמצינובשו"תמבי"טח"בסי'ס"ב(צויןבקצרהגםבבאה"טאה"עשם בקשר לההלכה כי הבת אצל אמה לעולם, שנשאל על אודות סי' פ"ב סק"ו) שנתרצתה האםעלהבנותשישבועםהאב, ולאחר מיכןחזרהבהמהסכמתה ורצונה לקחתן עמה, והשיב, דאפילו נתרצית האם לתתן לאב חייב להחזירן כשתרצה היא להחזירן לביתה, ובנמקו: כי מה שאמרו הבת אצל אמה לא בשביל קירוב ואהבת האם לבת יותר מן האב נגעו בה אלא לתיקון הבת, שתלמוד לה אומנות נשים וצניעות דרך נשים, ואם כן מה לי שנתרצית האם לתתה לו אז וחזרה ונתרצית לקחתה אצלה יעו"ש, ודון מינה איפוא בדומה לדומה בגזירה שוה ובקל וחומר גם בקשר לבן שדינא הוא שלאחר שימלאו לולבןשששניםשלימותשיהי'אצלהאב,שגםאפילואילומתחילההסכים האבברצוןעצמולהשאירואצלאמוגםלאחרמיכןשאפ"השפיריוכללחזור בו ולדרוש אותו אצלו כאשר יש כבר בידו כל האמצעים הדרושים ולגדלו ברחמיאבולחנכולתורהולדרךארץ"... דברים ברוריםוהחלטיים יותר בענייןזה כתב הגר"א גולדשמיט זצ"לומופיעים בספרו עזר משפט סימןא)( ואתייחס להלן לדבריואלו., 5 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תפיסת החוק אף החוק אימץ תפיסה זו, וכפי שקבע המחוקק במספר חוקים. עוד בראשית ימי המדינה, נחקק חוקשיוויזכויותהאשה,תשי"א- 1951 ,ובסעיף3 לאותוחוק,נקבעכדלקמן: " האם והאב כאחד הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם; מת אחד א)( ההורים,הנשארבחייםהואהאפוטרופוסהטבעי. אין בהוראת סעיף קטן א)( כדי לפגוע בכוחו של בית המשפט או בית דין ב)( מוסמך לנהוג בעניני האפוטרופוס על ילדים הן על גופם והן על רכושם, בהתחשבעםטובתהילדיםבלבד." וכןב חוקהכשרותהמשפטיתוהאפוטרופסות,תשכ"ב- 1962 נמצאים (להלן– חוקהכשרות)"", כמהסעיפיםרלבנטיים.בסעיף18 ,שכותרתו"שיתוףביןההורים," נקבע: א)( "בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירושאומכללא,לענייןמסוייםאובאופןכללי;וחזקהעלהורהשהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאיכלאחדמההוריםלפעולעלדעתעצמו." האפשרות השנייה, שהיא זו החלה בענייננו, מוסדרת בסעיף 19 לחוק, שכותרתו "הכרעת ביתהמשפט ואשרזההנוסחהמלאשלו:", "לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין הנוגע לרכוש הקטין, רשאיכל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראהשישמקוםלהכריעבדבר,יכריעהואבעצמואויטילאתההכרעהעלמי שימצאלנכון." סעיף רלבנטי נוסף של חוק הכשרות, הוא סעיף 24 , שכותרתו "הסכם בין הורים החיים בנפרד ואשרקובעאתההוראותהבאות:", "היוהורי הקטיןחייםבנפרד – ביןשנישואיהםאוינו, הותרואו הופקעובין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיההאפוטרופסותלקטין,כולהאומקצתה,מימהםיחזיקבקטין,ומהיהיו זכויותההורהשלאיחזיקבקטיןלבואעמובמגע;הסכםכזהטעוןאישורבית המשפטוהואיאשרולאחרשנוכחכיההסכםהואלטובתהקטין,ומשאושר, דינו– לכלענייןזולתערעור–כדיןהחלטתביתהמשפ ט." הסעיף האחרון אשר מתייחס לדברים שהעלנו לעיל, הוא סעיף 25 לחוק הכשרות, שעניינו "קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים" (שלמעשה, משלים את הוראות סעיף 24 שצוטט בפסקה הקודמת) ואשרזו לשונו:, "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24 , או שבאו לידי הסכם אך ההסכםלאבוצע,רשאיביתהמשפטלקבועאתהעניניםהאמוריםבסעיף24 כפישייראהלולטובתהקטין,ובלבדשילדיםעדגיל6 יהיואצלאמםאםאין סיבותמיוחדותלהורותאחרת." 6 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ביה"ד אביהם של יתומים היסודבהלכהלהתערבותושלביתהדיןולקבועבעניינםשלהילדיםנובעמהכללהידוע:"ביה"ד אביהם של יתומים", בגמ בב"ק דף לז ע"א)(. כלל זה אינו עוסק ביתומים דווקא אלא עוסק אף בילדיםשאיןמישידאגלהם,וכךכותבהריטב"אבתשובה סימןקסב)( וז"ל:, " כשם שב"ד חייבין ליטפל בנכסי יתומי' כך חייבין ליטפל בנכסי כל אדם שאין לו מי שיטפל בהם ואפי' הוא גדול אלא א"כ הניחם לדעת וכדאי' בפ', המפקידאלאדאפטרופא לדקני)( [לדקנני]לאמוקמינןכדאי'התםאלאעושין בנכסיהם טפול המפורש שם בנכסי שבויין רטושין, וש"מ דדוקא לדקני)( לדקנני]לאמוקמי'האלקטניםמוקמינןואע"[ פ שאינםיתומין,וכןבדיןדמאי שנא, הכל מדין שמירה וכעין השבת אבדה שהיא מוטלת על ב"ד, וכשם שב"ד אביהם של יתומים כך הם אביהם של אלו, ולא דברו ביתומי' אלא בהווה,וכןמצינובמקומותאחריםדיתומיםלאודוקא"... תשובה זו הובאה בב"י חו"מ סימן רצ)( ללא חולק, ויעויין שם בכנה"ג שביאר גדר זה של הריטב"א. כללזהקנהלושביתהכלאימתשדניםהפוסקיםביכולתשלביה"דלהכריעבהחזקת הילדים, וכן פוסק הרשב"אבתשובותיו מיוחסותלרמב"ןסימןלח)( וז"ל:, " ולעולם צריך לדקדק בכלל לדברים אלו אחר מה שיראה בעיני ב"ד בכל מקום ומקום שיש בו יותר תיקון ליתומים. שב"ד אביהם של יתומים לחזור אחרתקונן". וכןהביאדבריובשו"תהמהרשד"ם סימןקכג)( להלןיובאודבריו., וכןהביאהרדב"ז( וז"ל:, חלקאסימןתכט) "ואם אין שם קרובים זכרים שאינם ראויים לירש, צוותא דאימיה ניחא ליה אפילושנשאתוהכלתלויבראותב"דשהםאביהםשליתומים". עוד כתבהרדב"ז חלקאסימןרסג)( , והביאו בפתחי תשובה (אבןהעזרסימןפבס"קו): " גדולה מזו שאפילו לא היה האב חי ובאים קרובים לקחתה שומעין להם ואפי' אין שם קרובים ב"ד אביהם של יתומים וחייבין להוציאה מעם אמה ולהפקידהבביתא'מהכשריםכפיראותעיניהםכו'ע"ש." וכן כתב הרדב"ז (חלקאסימןקכג) וז"ל:, " כללאדמלתאהכל תלויבראותב"דבאיזהמקוםישתקנהלולדיותר". יעוייןבפירושר'עובדיהמברטנוראעלמסכתאבות( וז"ל:, פרקאמשנהי) " ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים.כיטליאבלשוןארמי,קטן,כמו[מגילהה'ע"ב]א"ריוחנןכדהוינא טליא, כשהייתי קטן. לייתו טליא וטלייתא [יבמות קי"ד ע"א] יבואו קטן וקטנה.אףכאןאבטליוןאביהןשליתומיםקטנים". יעוייןבעזרמשפט להגר"אגולדשמיט סימןכח)( שהביאזאת,וסייםבזה: זהותפקידושלביה"דוזהושמושלאבביתהדיןודיין"." אמנם,בניגודלהוריםשאיןפרדיגמהמשפטיתהולמתהיכולהלקבועעלתורתגידולהילד, מתוך הנחה שאכן ההורים יודעים בטובת ילדיהם, בביה"ד ישנה פרדיגמה כזו, ובסיסה הוא "טובת הילד". על כן, לאחר שנקבע שלביה"ד ישנה היכולת ההלכתית והחוקית לקבוע את מציאותהילד,הרישהכלי המרכזישביה"דשוקלעלפיוהינו"טובתהילד." 7 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים טובת הילד ועקרונותיו עיקרון זהשלטובתהילדהינו"עיקרון על,"שמהו וההסרגל לבחינתהתערבותושלביה"ד,וכן באיזה אופן ובאיזה חלוקה ישהה הילד אצל הוריו. עיקרון זה נלמד מספרי הפוסקים ונפסק להלכה,וכפישנבאר. ראש המדברים בהלכה זו הוא הרשב"א, שהבאנו לעיל דבריו (מיוחסות לרמב"ן סימן לח) שם נשאלכך: "שאלה. ראובן שמת והניח בנים והאלמנה תובעת מן האפוטרופסים מזונות מחמתהיתומיםבניה.והאפוטרופוסיםאומריםיבואוהיתומיםאצלנוונפרנס השניםמהםמשלנו.והאחריםנקלעליהםמןההוצאה.והאלמנהאומרתאיני רוצה שיהיו בני אצל אחרים אלא אצלי. ואף על פי שהאפוטרופסים קרובים ה םואינםראוייםלירש.הדיןעםמי"? והשיבהרשב"א: " הא כל שאין קטן שאין בו חשש רציחה וא"נ קטן אצל קרוב שאינו ראוי ליורשומניחיםאותואצלהקרוביםולאאצלהאם. ולעולם צריךלדקדקבכלל לדבריםאלואחרמהשיראהבעיניב"דבכלמקוםומקוםשישבויותרתיקון ליתומים.שב"דאביהםשליתומיםלחזוראחרתקונן". הרילןשהעיקרוןהמנחהלפיופסקהרשב"אהינוטובתהילד. וכןהיאהכרעתהרמ"א.עלדבריהשו"עשהביאאתדיןהגמ'שהבתאצלאמהלעולם,סייג הרמ"א שאין בזה קביעת מסמרות, אלא הכלל הקובע הינו טובת הילד. וכך הוא לשון השו"ע והרמ "א( אבןהעזר ס ימןפבסעיףז): " והבת אצל אמה לעולם, ואפילו לאחר ו'. כיצד, היה האב ראוי לצדקה, מוציאיןממנוהראוילהבעלכרחו,וזניןאותהוהיאאצלאמה;ואפילונשאת האם לאחר, בתה אצלה ואביה זן אותה משום צדקה, עד שימות האב ותיזון אח"כמנכסיובתנאיכתובתהוהיאאצלאמה. הגה: ודוקא שנראה לב"ד שטוב לבת להיות עם אמה, אבל אם נראה להם שטוב לה יותר לישב עם בית אביה, אין האם יכולה לכוף שתהיה עמה (ר"מ פדוואהסימןצ"ג/נ"ג)/.מתההאם,איןאםאמהיכולהלכוףשיהיוהבניםעמה ב"יבשםהרשב"ץ)(." מקור דברי הרמ"א הוא שו"ת מהר"ם פדואה סימן נג)( שנשאל ביתומות שרצה האח לגדלן והואעשירוישלוהיכולתלגדלןבעושר,ואילוהאםהינהאישהעניהעדלמאודואיןבידהסיפק לגדלן,ואפילולאברמתההיאשהייתהעדלפנישבעלהנפטר.השיבהמהר"ם,וז"ל: " ובעיקרא דדינא ראיתי שהעידו עליו ב"ד רבא מבולוניא היות טוב ליתומו' להתגדל בבית אחיה' כי עתיר נכסין הוא ורבים ישרתוהו ולחם רב בביתו ונשיםהגונותאתווהיתומותיהיוכבנותמלכיםמגודלותבהיכלווכולואומר כבוד ובבית אמן תהיינה שפלות לשרת לאחרי' ואין משמשי' להן ומן הנכון שעולות עמה ואין יורדות עמה כי לטובת הבת כוונת רבותינו באמרם פרק הנושא הבת אצל האם וכן משמע מכל המפרשים שם א"כ אם נראה לבתי דינין שטובת היתומה הוא בהפך להיות אצל אחיה פשיטא שיכולין להפך הקערהלטובתה." נעירשעיקרחידושושלהמהר"םהינושהכללהקובעשהבתהינהעםהאםנובעמחמתטובת הבת ולא טובת האם, ועל כן ניתן להפך את הכלל האמור בגמ' שהבת אצל האם לעולם, אך לא 8 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הכריעהמהר"םבצורהברורהבמקרהשלושכךיהיה.ואכןכךלמדוהרמ"א,שכתבשישלבחון ענייןזה,וכן כותב במפורש בחלקתמחוקק (סימןפבס"קי) וז"ל:, " המעיין בתשובה יראה שהרב לא החליט הדין למעשה רק שכ' שאין הדבר פשוט כ"כ שיהיה הדין עם האם דיש מקום לומר אם הב"ד רואה שטוב ליתומים להיות אצל בית אביה הרשות ביד הבית דין ולא אמרו בגמרא הבת אצלאמהאלאבשניהםשוים". ובעקבותכןמסיקהחלקתמחוקק שם)(,והסכיםעמוהב"ש ס"קי)( וז"ל:, " אבל אם הבת שותקת ולא איכפת לה אף שלב"ד נראה שטוב לה אצל בית אביה מ"מ יש להתיישב בדבר למעשה אם לעקור מה שאמרו חכמים הבת אצלהאםבשבילאומדנאשלהב"ד". מדבריושלהח"מנראהשעקרוןיסודזהשלטובתהילדאףעמדלגמ'בקביעהשהבתאצל האם לעולם, ועל כן כדי לשנותו על פי אומדן ביה"ד צריך מישקל ראייתי אחר ומשמעותי כדי לשנות. אחד מהפוסקים היסודיים בעניין זה הינו המהרשד"ם בתשובה חלקאבןהעזרסימןקכג)(, וכל מי שפוסק בהכרעות מעין אלו העוסקות בילדים מביא את דבריו, ואף אנו נביא את עקרי דבריו. נשאלהמהרשד"םכך: " שאלה ראובן מת בחיי אשתו והניח בת קטנה יונקת שדי אמה וצוה אותה המתאצלאחיושמעוןועשאואפטרופוסעלכלנכסיוושישיאאותהכשתגדל לבן לוי אחיהם. אחר שמת רצתה האלמנה לגבות כתובתה וללכת לשוב אל עמהואלמולדתהשהםדריםבעיראחרתוהאלמנהטוענ'שגםרצונהלהוליך בתה עמה להניק' ותהיה אצלה כדין והאפטרופוס טוען שהיתומה בת אחיו נ"עחשיבהאצלוואצלזקנתהמאדמאדואינורוצהלתתהלהשיוליכנהלעיר אחר' מפני סכנת הדרכים ומפני שינוי האויר והילדה רכה יונק' שדי אמה ודפקוהומתח"וילמדנורבינוהדיןעםמי"? תשובת המהרשד"ם ארוכה,ונלמדיםממנה מספר יסודות.ראשית, מתעמת המהרשד"ם עם הכללהכתובבגמ'שהבתאצלאמהלעולם,וא"כעלפניוהוכרעההשאלהעםתחילתה,וז"ל: " לכאורההיהנראהשהדיןעםהאלמנ'חדאדאמרינןעלמתניתיןדהנושאאת האשה ופסקה לזון את בתה חמשה שנים כו' א"ר חסד' זאת אומרת בת אצל האם לא שנא גדולה כו' ודייק הכי מדקתני מוליך לה מזונות למקום שהיא אמהולאקתנילמקוםשהי'ותולאומדקתנילמקוםשהיאאמהמלת'פסיקת' ביןשהיאקטנהוביןשהיאגדולהש"משהבתהואאצלהאםלעולם... אולם, המהרשד"ם מסיק במקרה שלו שכופין את האם להישאר ליד קרוביה ולא לעבור למקום אחר, ועושה זאת המהרשד"ם תוך שהוא קובע שהעיקרון בהחזקת הילדים הינה טובתו שלהילד,ובמקרהשלומעברהאםלאמטיבעםהילדה,וכךלשונו: " ואניאומרכיטענתזאתקורי עכביש מבטחהישעןעליהולאיעמודוזהשאם נפש'לומרכןנמצאאתהעושהמקוריעכבישרמותוגבישותקנהחלושהכזו שכתב הר"ן ז"ל וז"ל למקום שהיא אמה ולא קתני לבית אחיה למדנו שכן טובשתתגדלהבתאצלאמהובתהנזונתמןהאחיםזניןאותהבביתאמהואין כופיןאותהלדוראצלםלאש נאקטנהולאשנאגדולה. הרישנר'מדבריהר"ן שתקנהזואינהכיאםטובאבעלמ'כדישתלמדאותה גםכתבואיןכופיןאותהכו'ואיס"דדתקנה זוכ"כעצומהוחזקהעדשתוכל 9 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים האם להוליכהלכל מקום שתרצה איךכתבבל'שלילהואין כופין כו' אם יש לנורבות'גדולהמזו שיכולההאםלהוליכהלמקוםרחוקממושבעירםאלא שנר'בודאישכלכחהשלתקנהזואינהאלאכדישלאנכוףאותהלדוראצלם בביתם כי הייתי אומר כי בברכת הבית תאכ' מבלי שיצטרכו להוצאה יתירה ולזה אמר שאין כופין אות' לדור אצלם אבל לא שתהיה הרשות ביד האם להרחיק'מעיניהםע"כשזהלאעלהעלהדעת". ממשיךהמהרשד"םוקובעמהוהכללשעומדביסודענייןזה: " וכללא דמלתא כי כל זכות שאז"ל בדבורם הבת אצל האם לעולם לא אמרו כןלחובלאחריםאלאבמהשאיןכופין אותה לדוראצלהאחיםושאיןהאחים יכוליםלומ'אםאתאצלנוישלךמזונותכו'אלאשיתנולהמזונותאפי'שהיא בבית אמה ובזכותה דברו לא בזכות האם כמו שכתב הר"ן הלשון הנז"ל וכן בבןבזכותהבןדברוכמושהוכיחהמ"מבלשוןהגמ'בעירוביןדאפי'בןשש בצוותא דאמא ניחא ליה א"כ כל שירא' לאב או לאפטרו' שהוא חוב לבן או לבת להפרידה מן העיר הרשות בידם ויכולי' לומר לאם מה שאמרו שהבת אצלך לא אמרו אלא בזכות הבת והנה אנו רואים שחוב הוא לה שתעמוד אצלך ותוליכנה מהעיר שאת' חב לנו ולה לא נתנו לך כח בזה וצדקו דברי הרמב"ן שהבי' החכם השלם כמה"רר בנימין הלוי נר"ו שכתב ולעולם צריך לדקדק בדברים אלו אחר שירא' בעיני ב"ד בכל מקום שיש בו יותר תקון ליתומים שב"ד אביהם של יתומים לחזור אחר תקונן והאומר שרצה לומר שאינו חוזר אלא לענין הבנים אמנם לענין הבת לא שהרי אפי' האב אינו בא מידו להוציאה מיד האם ולא עדיף ב"ד מאב והבל יפצה פיהו דלא מבעיא לדעת האומריםדמה שאמרו הבת אצל האםלא מיירי בגרושה שיש אב לבת שאזהבתאצלהאם אוליצ"להאב][ וא"כהכחשישלאבישלב"דאלאאפי' לדברי הרמב"ם ז"ל והנמשכים לדעתו שהם רבים מ"מ יש כח לאב ולב"ד לראותתקנתהבתשהרילאומלתאבלאטעמאהואאלאטעםגדולישבדבר וכמו שכתב הרמב"ןז"ל בתשו' הנז'והטעם כדי שתרגיל האם לבת ותלמדה דרךנשיםושלאתרגילעצמהבפריצותע"כוהגעעצמךשאנורואיםבפירוש שהאם דרך אחרת יש לה והיא פרוצה עד מאד או שאינה מיושבת בדעתה והיא צריכה מלמדתהיתכןבעיני אלי"ם ואדםלומ' אפי' הכיהבתאצלהאם לעולםרחמנא ליצלן מהאי דעתא אלא על כרחך יש לךלומר שחכמים דברו בתקנת הבת על הסתם אמנם אם יראה בעין שתקנת הבת אינה להניחה אצל א מהודאיואיןספקבושישכחלביתדיןלראו'עלתקנתה". נמצאנו למדים מדברי המהרשד"ם שתקנה זו של "הבת אצל אמה" היא תקנה קלושה, והסיבה לכך היאשלאניתן לקבוע מסמרות בזה כל שהעיקרון המנחה הוא טובת הילד, וכמו כן ישנם נסיבות וכללים אחרים המתנגשים עם תקנה זו, ועל כרחך לא באה הגמ' לתקן כאן תקנה ברורהשלאניתןלהתייחסלנסיבותאחרותשיכולותלהראותשדווקאטובתהבתהואאצלאביה. יעויין לעיל שהבאנו מדבריהמבי"ט שניתן לפתוח הסכם בין שני הורים על יסוד תפיסהזו, שישלבחוןאתההסכמותמחדשעלפיעיקרוןטובתהילד. זכויות ההורים ביחס לטובת הילדים הגר"א גולדשמיט בפד"ר (ח"א עמוד 157 ובספרו עזר משפט סימן א)( בדונו בדרישה של אב ) לאפשר לו פגישות עם בתו,מביא את המקורות שהבאנו, ואף הוא קובע שהעיקרון המנחה הוא טובתהילד.אולםמתוךדבריושםנראהשבאלחדשעקרוןנוסף,אותונבחן,וכךלשונו: 10 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים " אולם, לו היה ענין פגישות בין הורים וילדיהם ענין של זכויות ההורים ותועלתם, היו פוסקים בסכסוך כזה ביניהם על סמך הודאת בעל דין, אלא שאין הדבר כן. את יסוד ההלכה בענין הבן והבת אצל מי, קבע הרמב"ן בתשובות המיוחסות סימן ל"ח: [ ... ] לעולם צריך לדקדק בדברים אלו אחר מה שיראה בעיני בית דין בכל מקום ומקום שיש בו יותר תיקון [ ... ] לחזור אחרתיקונן. והסבר הדברים הוא, כי ההלכות בדבר החזקת ילדים אינן הלכות בטובת ההורים, אלא הלכות בטובת הילדים, אין הבן או הבת חפץ לזכויות אב או אם.איןכאןזכויותלאבאולאם,רקחובותעליהםישנןכאן, שמחוייבים הם לגדל ולחנך את ילדיהם. ובבוא ביה"ד לקבוע בדבר מקומו של הילד, בדבר המגע בינו ובין הוריו, רק שיקול אחד נגד עיניו והוא, טובתו של הילד אצל מי תהיה ובאיזו אופן תהיה, אבל זכויות אב ואם, זכויות כאלו לא קיימות כלל." וכןהואלהלןבדבריו: " ולפיזהבבואנולדוןבדברפגישות התובע עםהילדה,איןלפנינודיוןבדבר זכויות התובע או זכויות הנתבעת, כי אין כאן סכסוך בתועלת אחד משני הצדדים, יש כאן רק דיון בטובת הילדה. ואם כן מה שייך הודאת בעל דין שנאמרהנתבעתהודתהבזכויותהתובע,לשניהםאיןכאןכללזכויות." מחדשהגר"אגולדשמיטשבבואנולדוןבהסדרישהייהובכלענייןהקשורלילדים,איןלערב בזהזכויותההוריםמפנישאיןכזה,ורקבטובתהילדיםעסקינן. מתקשה אני מאוד להסכים עם תפיסה זו, מפני שני נימוקים: האחד, מי גילה לגר"א גולדשמידטזצ"ל רזזהשאיןלהוריםזכויותבילדיהם,והתורהקובעתאחרתמזה,וכפישנוכיח. השני,מנייןלומרשטובתהילדלאמגלמתבזהאףעיקרוןשלמיצויזכויותהאבוהאםבחייושל הילד,ונוכחותמשלימהומטפחתבגידולו. ראשית, נזכיר שעל דברים אלו שכתב הגר"א גולדשמיט זצ"ל כבר תמה חבר ביה"ד הגדול הגר"יקאפחזצ"ל,וכךלשונו: "בסעיף 21 הובא מדברי הרב גולדשמידט זכויות כאלו אינן קיימות כלל.'' קשהלילהסכיםלגמריעםקביעהפסקניתזו.נראהכיאיןההוריםחפץדומם. גםההוריםמורכביםמגוףונפשוגםלהםרגשות,גםלאםזכותטבעיתלסיפוק נפשילחבקאתולדה.להוריםזכותלהשיגסיפוקםהנפשי- רגשילראותולדם גדלומתפתחכראוי,מצטייןבלימודיובהתאם.זכויותהורההללוגוררותגם ממון,ובשולחןערוךאבןהעזרסימןפ"בסעיףז'נפסק:'ואחרשששניםיש לאב לומר אם אינו אצלי לא אתן לו מזונות'. נכון כי לעולם טובת הילד ושלמותו הנפשית והגופנית צריכות להיות לנגד עיני בית הדין מכל היבטי עבריהן,אךלאבמחירפגיעהברגשותיהםהטבעייםהבריאיםשלההורים." התמיההגדולהבדבריהגר"אגולדשמיטעולהמתוךדבריהמהרשד"םעצמו שם)(,שהואזה שקובעשטובתהילדיםהואעיקרוןיסוד,ובדרךלקביעהזווכביסוסלטענהזוכותב: " ואנימשיבלהםהנהשראובןגרשאתאשתווהיהלובתממנהוחביבהאצלו ואתה נותן רשות לאם שיוליכנה לעבר הים ולמקום שתרצה ובאותו מקום שהאם הולכת אינו מקו' תוכל הבת להרויח דבר ואם תעמוד במקום האב תרויחה' לבנים מטבעות כסף][= אויותרבכליוםואתהאומרלהפסידלאב 11 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים זכות זה שהתורה זכהו1 עוד נזדמן לאב בעירו איש א' יחפוץ בבתו ואם היה פה היה האיש ההוא נותן לו לאב אלף לבנים או יותר בעבור שימסרנה בידו עתה כי האיש ההוא אינו רוצה ללכת שמה למקום הבת או שאינו רוצה להמתיןהייטבבעיניה'כיהתור'זכהובזהכלזכותאפשרילהיותואתהרוצה להפסידומכחהתקנ'היוצאתמכחדיוקדמתני'זהימאנהודעתיולאיסבלהו אלו שמעתיו מהיותר גדול שבדורנו זה ואין הדברים כיוצא באלו נמשכים אלאמצדההרגלכילהיותהלשוןבתאצלהאםמרגל'בפומייהווהורגלועל שהבתזוכהמןהאבולאהאבמןהבתקש'בעיניהםלפרושעצמםמןההרגל אמנם המעמיק בדברים ויקח אותם בשרשם מן הגמרא ומן הפוסקים ולא יטעהוההרגלוהניצוחיכירהאמ ת"... עודכותבהמהרשד"םבמתקלשונווחריפותהכאחת: " אמנם כמו שהבן אינו יכול [האם – א.ה]. להוציאו מן העיר ולהעלי' אותו מעיני אביו כן הבת וא"ת ומ"ל דבן אינו יכול להוציאו האם למקו' שהיא תרצה העבודה שנר' לי שמי שיפקפק בזה אינו אלא מן המתמיהין דכי יעלה על הדעת שלא יהיה לאדם אלא אותו בן ויחיד ורך הוא אצלו ונפשו קשורה בנפשווהיה בראותו כי איןהנער ומת אביו מצרתוותאמר שא"ה[=שאפילו הכי] נתנו להכחלהוליכו למקוםרחוקזה אין הדעתסובלב"ס בלי ספק][= ולאהיהצריךראיה". הרילנוסתירתכללושלהגר"אגולדשמיט,ובענייננוהויבנייןגדול. וקצתקשה לנועלהגר"א לביאשכתבבעטרת דבורה ח"אסימןמב)( כך,וז"ל: "דברי הגר"י קפאח ז"ל, לא הוכחו מדברי הפוסקים אלא נשענים על סברא בלבד אך אינם מוסכמים וכפי העולה מכל הפסקי דין הנזכרים שנקטו בפשיטותשלאכדבריווכןבתשובתהמהרשד"םמבוארלהיפך"... ותמהתמהאקרא,שכןבתשובתהמהרשד"םמפורשלהדיאכדבריהגר"יקפאח,וכןמבואר בעוד פוסקים וכפי שנביא להלן. ועוד, די לנו בסברא של הגר"י קפאח, וכמו שדי לנו בסברת הרדב"ז,והנה לךלשונושלתשובתהרדב"ז(חלקאסימןשס): " וזה דבר מסכים אל הסברא כי כמו שאביה היה יכול לעכב ב"ד אביהם של יתומים וליכא למימר שאביה ג"כ לא היה יכול לעכב דהבו דלא לוסיף עלה שתוכל להוליכה למקום אחר שלא מדעת אביה זו מדה גדושה היא ואין מודדיןבה." הרישלאהעלהעלדעתושניתןלמנועמאביהשלהנערהמלראותאתבתו,וזומידהגדושה מידי. 1 ולעילמינהמפרטהזכויות,וז"ל: " ומטעםאחרוגדולהואבעיניאניאומרשמהשאמרוהבתהיאאצלהאםלעולםאינור"ל שיש להכחלהוציאהולהוליכ'למקוםשתרצ'האםשהרישנינובפ'נערהשנתפתת'האב זכאי בבתו בקדושי' בכסף בשטר ובביא' זכאי במציאת' ובמעש' ידיה ובהפרת נדריה כו' וכל אלו הזכיות הם מן התור' לבד מציאתה שהיא תקנת רבנן משום איב' ורשאי למוסר' מה"תלמנוולומוכהשחיןואח'אשרהודיעלנוה'אתכלזאתפליא'דעתממנימיהואזה אשריעל'עלדעתולומרשהתור'זכת'לאבבכלאלוהזכיותואתהרוצ'לבטלןבהבלתקנה שאמררבחסד'זאתאומרתכו'מדיוקאדמתני'ותרצ'לבטלהמשנההשלימההנז'והתורה השלימהשאמרהבנעוריהביתאביהכלשבחנעוריםברשותאביהואנישמעתיולאאבין דעת הרוצי' לתקן כל זה בקש אשר ידפנו רוח שאומרי' שכבר יוכל לזכות בכל זה אפי' תהיההיאבמ דינתהיםוהאבבמקוםרחוקממנה". 12 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים וכןנראהלהביאמשו"תתשב"ץ( שנשאלכך: חלקאסימןמ) " עודשאלתתינוקשמתהאמוורוצהאםאמו לגדלובחיקהולשכורלואשה מינקתואביואומראין לךרשותבבניאניאגדלנו ואשכור לומינקתהדיןעם מי"? והשיבהתשב"ץ שם)(: "תשובה. הדיןעםהאבשאפילוהיתהאמוקיימתוגרשהבעלהוהיאאומרת להניקוהואאומרשלאלהניקהי'הדיןעמואלמלאשנתנוטעםבגמראבפרק אף על פי ס"א ע"ב)( משום שיש צער לאשה כשאינה מניקה את בנה אבל כי ליתיה להאי טעמא הדין עמו. ולפ"ז אחר שגמלתו אמו יכול האב לומר אני אגדלנו.והרמב"םז"לשכ'בפרקכ"אמהל'אישותשיעמודעםאמועדשיהא בןשששניםדחהדבריוהראב"דז"לבהשגותאלה/אלא/שהבתיכולההאם לומר אני אגדלנה שאין דרך הבת להתגדל אלא עם אמה וכדאיתא בפרק הנושא ק"בע"ב)( ואחרשכןהואמאיזהטעםתוכללומראםאמושלולדאני אגדלנו ואשכור לו מינקת יכול לומר האב על בני ועל פעל ידי תצווני אלא הריהבןברשותהאברחםירחמנו.כאישאשראמותנחמנו". הרילןשתמךבהחזקתהבןאצלאביוכיהואפעלידו,וכדבריהתשב"ץהללופוסקהרמ"א סימןפבסעיףז)(. עודנביאמפד"ר( בפניכבודהדיינים: הר ה"ג ב.רקובר- אב"ד,א.אטלס,ג. חלקיגעמוד13 ) אקסלרוד ,שהעירועלדבריהגר"אגול דשמיטזצ"לוכתמיהתנוממש,וז"ל: " ובפס"ד שנדפס בפד"ר כרך א' (עמודים 157-8 פגישות בין ) כתבו, שענין הוריםוילדיהםאינועניןשלזכויותההורים,ואינםהלכותבטובותיהם... אולם יש להעיר, שמדברי המהרשד"ם עצמו בהמשך דבריו, מוכח שביקורי ילדים אצל אביהם, הוא גם ענין של זכויות ההורים. וז"ל שם: "ואם תאמר ומנא ליה דבן פחות מגיל שש שנים)( אינה יכולה להוציאו האם למקום שהיא תרצה,העבודהשנראהלישמישיפקפקבזהאינואלאמןהמתמיהיןדכייעלה על הדעת שלא יהיה לאדם אלא אותו בן ויחיד ורק הוא אצלו ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת אביו מצרתו ותאמר שאפילו הכי נתנו להכחלהוליכולמקוםרחוק,זהאיןהדעתסובל[ ... ] וא"כחזרהדיןדבןובת שויםבזהואיןבהם-הפרשאחראלאשזהשששניםוז הלעולם. " והדבריםברוריםמדבריהמהרשד"ם,שבןובתצריכיםלאפשרלאבלקייםקשרעמם,וזהגם זכותההוריםלקייםפגישותבינםלביןילדיהם.ולפיזהישרשותלאבלעשותכלטצדקישאפשר לו,בכדילממשזכותוזו,ואףע"יעיכובנתינתמזונות,אםזהיביאלשינוישהבתתיאותלהפגש עםאביה.ואיןספקשמישמונעאביומלבקרוואינוחפץבקשריםעםאביו,עוברעלמצותכיבוד אב.ולפיהאמורלעיל,יכולהאבלאלץאתבנולקייםמצותכיבודאב,ע"יאינתינתמזונותעבורו. וכדבריםהללוכותבהגר"יגולדברגשליט"א בשורת הדין (כרךטעמודק) וז"ל:, " הנה הסיק מהרשד"ם, דמאחר דהוא תקנה גרידא משום הכי לא יעלה על הדעתלבטלזכויותהאבמחמתתקנהזו,ובודאילאאמרוכןלחובלאחרים. מעתה אף אנו נאמר כן, מאחר דמדינא חייב האב בחינוך בתו אף לאחר גירושין, ובודאי שאם חייב בכך הרי זכותו לחנכה כדרכו, א"כ לא יעלה על הדעתשתקנהקלהוחלושהכזאתתפקיעזכותושלהאבבחינוךבנותיו." 13 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים עודנעיר,שגםאםאיןהילד"חפץ"שלאביוואמולזכותבו,וכדברי הגר"אגולדשמיטזצ"ל, העיסוק ב"טובת הילד" בלבד בשלילת כל זכות הורית מתעלמת לפעמים מחובת הילד עצמו במצות כיבוד אב ואם. הרי גם הילד כשלעצמו מחוייב ונדרש לוותר מנוחיותו לטובת כבוד ההורים,בפרטאםכברהגיעלגילמצוות,וזהעצמוטובתוהרוחנית,וכ"שבאשרמדוברבפגיעה שלניכוראוזלזולבהם,אשרישבכךביטולבוטהשלכבודםומוראם.וראהלקמןבדבריהגרי"ש אלישיבזצ"לש"טובתהילד"כוללת"דאגהלהתפחותוהרוחנית"שלהילד.וכן,להבדיל,בדברי שופט בית משפט העליון שניאור זלמן חשין ש" טובת הילד כוללת גם חינוך טוב ... וביחוד לכיבודאבואם". נסייםפרקזהבדבריושלהגרא"יולדנברגזצ"ל בשו"תציץ אליעזר (חלקטזסימןמד) העוסק בביאור דברי הרמב"ם (פרקכאמה , שהביאם השו"ע סימןפבסעיףז)(: ל 'אישותהלכהיז) " ואחר שש שנים יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות ואם הוא אצל אמולאאתןלומזונות,והבתאצלאמהלעולםואפילולאחרשש". מבאר הגרא"י שאין זה בתורת ענישה על מרידה ופגיעה במצות כיבוד אב, כפי שמשתמע מ ביה"דהאזוריבנימוקי ו וכפישיששמבארים,אלאכךהואיסודהדין,וכךלשונו: " על פי האמור נראה בהסברת הדברים בכזאת. דמעיקרא דדינא הילדים מתיחסים אחר אביהם ככתוב "למשפחותם לבית אבותם", ומשפחת אב קרויהמשפחהולאמשפחתאם,ועלכןהואחייבבפרנסתםובגידולם,ומשום כךישלומלואהזכותלדרוששיגדלואצלוובמחיצתוויהנהמכלהכרוךבזה, והאבזכאיבבתווכו' עייןכתובותמ"ו:ועוד)(.אלאדחז"לשקדועלטובתםשל הילדיםומצאועלכןלנכוןלהפקיעמהאבבחלקומזכותהחזקתובהםכלשונו של הראב"ד "לכוף את האב להפריש וכו'" ולתקן ולקבוע שהבן ימצא אצל אמו עד גיל שש, והבת תהיה אצל אמה לעולם "מפני הנהגת טכסיסיה במלאכה ובצניעות" מאירי כתובות שם)( "וכדי שתתייסר מאמה ולא תאחוז בידהדרךפריצות" שטמ"קשם)(,אבלעםזאתלאשללועי"כמהאבאתעיקרי זכויותיו היסודיות בילדיו, ובתוך זה גם לאאת שמירתהקשר בינו לבינם גם בתקופת היותם במחיצת אמם, ולא רק בכדי לחנכם וללמדם תורה ומצוות ולהעיר את אזנם למוסר ולדרך ארץ, כי אם גם בכדי להעניק להם רחמי אב ולקבל מהם אהבת בנים לאביהם. ודבר זה מרומז בדברי הח"מ הנ"ז שנוסף לנימוק שכותב, מאחר שאינו שומע בקולו להיות אצלו ללמדו תורה מוסיף וכותבבלשון"ושארדברים",והכוונהבכנ"ז." וכותבשםהגרא"ישדבריוהללולקוחיםאףמדבריהמהרשד"ם.עודכותב,וז"ל: " מתוךכלדבריהמהרשד"םהאמוריםנשמעתגםהנימה,כיהדבריםבזהכל כך ברורים ואמיתיים עד שהמה גם בבחינה של "למה לי קרא סברא הוא" שתקנת חכמים להשאיר אצל האם לא היתה על כגון דא היכא שימנע מהאב מלראותםומלחנכםוכו'ושכלמישיפקפקבזהאינואלאמןהמתמיהיןכיאין הדעת סובלת להרחיק בין אב לבנו, ובפרט כשהוא יחיד לו ונפשו קשורה בנפשו, וחז"ל הא לא אמרו לחלק בזה לבין שהוא יחיד לבין כשאינו יחיד, ואותו הדבר גם בבת, דבן ובת שוים בזה, ואפילו מאחים אין הדעת סובלת להרחיקהמהםושיקויםבהם"ויאכלחציבשרו",וכ"שבאבלגביבנואו בתו שהמומעיועליהםברחמיאב"ומיישמעומיירצהלהאמיןבכזאת."" נעירשדבריהציץאליעזרמוסכמיםאףעלהגר"עיוסףזצ"לשישבעימובדין,ודבריוהובאו בשו"תיביע אומר חלקחסימןכב)(. 14 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים עודנעירשעלדבריהרמב"םהנזכריםלעיל,שמרןהשו"עפוסקכמותו,ודבריהציץאליעזר נסובים סביבם, ישנם הסברים נוספים. נפנה לחלק מהן: תשובת מהר"י בן לב חלק א סימן עד)(, מהר"םאלשיך סימןלח)(,חלקתמחוקק סימןפבס"קט)(,מבי"ט חלקאסימןקסה)(,עזרתכהןלגרא"י קוק זצ"ל סימןנז)(, משפטים ישרים ח"(ב סימן היכל יצחק ( , ציץ אליעזר רסב), אה"ע ח"א סימן כב) ( יביעאומר חלק טוסימניםנ- נא) (ח" גאה"עסימן ג;ח" חאו"חסימןכה, ואה"עסימן כב)יחוהדעת( חלק מנחתאברהםלגר"אשפיראזצ"ל (ח"אסימןה,הובאבפד"רח"זעמוד17 ,משפטיעוזיאל גסימןעו,) ) שמחת כהן אה"ע ( (מהדו"ת סימ נים פג, צא), ישכיל עבדי (ח"ב סימן ט-י; חלק ג אהע"ז ח), סימנים לז- משנה הלכות ( לח), תבואות שמ"ש סימןקטז)(, משפטי שאול לגר"ש ישראלי זצ"ל סימןכג)(, חלק עטרתפז( פסקידיןרבניים(כרךאעמוד יבסימן שנב;חלק טוסימןקעח) חלק גאה"עי,) 56 ; כרךבעמוד ; ; , תחומין (כרךטזעמוד85 300 כרךדעמוד94 ; כרך זעמודים 17 , 30 ו- 144 כרךיגעמוד6) והלאה),ועוד עסקובזה,ואכמ"לבזהכיוןשלאדבריהרמב"םהםאלוהעומדיםלדיון. יעוייןבישורון כרךזעמודתקכ)(שםמבארהרבצביגרטנרבצורהמדוייקת מהשחז"ללימדונו בגדרזהשלטובתהילד,וז"ל: "הנה נראה פשוט שטובת הילד איננה ערך העומד בפני עצמו והראיה שמעולם לא שמענו שמשום טובת הילד בעלמא יבואו ביה"ד ויוציאו הילד מתחת יד הוריו הגרים יחדיו בשלום ושלוה, אלא ודאי כל עיקרה שבאה להכריעביןההוריםומשפחתם,וגדרהדברשגםלאבוגםלאםהזכותלהחזיק בילדם וכו'והואיל אי אפשר כעת כשהם גרים בנפרדמוכרחים הם להתפשר באיזה צורה [...] וביה"ד ידונו ויפשרו בכל מקרה ומקרה כפי ראות עיניהם בגופושלדברוע"זקבעוחז"לכלליםומסמרותבטובתהילד". להלן,בבואנולדוןבענייןניכורהוריוהשלכותיו,נחדדהגדרהזו. לא נעלמו ממני דברי המהריב"ל ( החלוק על דברי המהרשד"ם, וסובר שהאם ח"א סימן נח) רשאיתלקחתאתביתהאלמחוץלעירוהבתעםאמהלעולם,ואףאםתיוצרמציאותבההאבלא יראה את בתו. מדבריו נלמדשטובת הבת היא המבחן היחיד, ולא משקללים בזה אף את זכויות האב.עודניתןללמודמזהשחיסרוןראייתהאבאתבתולאמהווהמצבבויכולהאבלמנועמהבת מזונות, כיון שאם מציאות הבת אצל האם היא הכרעת ההלכה – מה לו להלין על מציאות זו, יעויין בשו"ת דרכי נועם אבן העזר סימן לח)( שכותב שלא ניתן להכריע בין שני ההרים הגדולים הללו.וא"כ,ניתןלומרשדבריהגר"אגולדשמיטנסמכיםבדבריהמהריב"ל. לענ"ד לא ניתן לדחות מה שכתבנו מפני דברי המהריב"ל, משלוש סיבות: ראשית, ישנם רביםמהפוסקיםשסייגואתדברימהריב"לביחסלבת,ולאלבן,וכפימשמעותדבריושהאםעם הבת הינו דין יחודי בקשר של אם עם בתה והכלים שיש בידי האם להקנות לביתה. לפי"ז, במשפחה שישנם בנים ובנות, הרי שהכרעתו תהיה שהבן יהיה עם האב ואילו הבת תהיה עם אימה, ואם ננקוט כתפיסתו,הרי שטובת הבת תיפגע יותר שכן מעבר להפרדת הבת מאביה כעת תיווצר הפרדתה מגרעין נוסף במשפחה מהבנים, וזו ודאי פגיעה בטובת הילד [יעויין להלן מה שנכתובעלהסכנהבהתפתחותפערביןהילדים,דברהגורםלעוינותבמערכתהיחסיםביניהם.] שנית, הראש"ל הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר ( מסיק שרוב מניין חלק ח - אבן העזר סימן כב) ובנייןמהפוסקיםסובריםכדבריהמהרשד"ם,וז"ל: " ולכאורה היה נ"ל שהנידון שלנו תלוי במחלוקתם של המהריב"ל והמהרשד"ם, כי המהריב"ל ספר א כלל יא סי' נו)( ס"ל דהא דקי"ל הבת אצל האם לעולם, היינו אפילו אם תלך האם לעיר אחרת, הבת תהיה עמה, ואין 15 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים יכולים לעכב בעדה. לפ"ז י"ל שגם בנ"ד שאין הבת רוצה להפגש עם אביה, מ"מ חייב במזונותיה, בכל מקום שהיא נמצאת, וכאילו נסעה עם אמה לעיר אחרת, ונעלמה מעיני אביה. שעכ"פ הוא חייב במזונותיה. אבל המהרשד"ם כתב, שכשם שהבן פחות מבן שש, אין האם יכולה להוציאו חאה"ע סי' קכג)( מןהעירולהעלימומעיניאביו,כןהדיןלגביהבת,שאיןהבדלביןהבןלבת, אלאשהבןאצלהאםעדשששנים,והבתאצלאמהלעולם... והנה אף על פי שבשו"ת דרכי נועם חאה"עסי'לח)( כתב, שבדבר זה שנחלקו בו גדולי עולם, מי יכניס ראשו להכריע בין שני ההרים הגבוהים האלה, פן ירוצואתגולגלתו,הלאהםשנישריצבאותישראל,המהריב"לוהמהרשד"ם. ע"ש. מ"מ דעת הרדב"ז בתשובה ח"א סי' שס)( כדברי מהרשד"ם. ע"ש. ובשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי'קי)( בד"ה ומיהו, הסכים לדברי מהרשד"ם, שאין האם יכולה להוציא את הבת לעיר אחרת, וכתב, שהמהרשד"ם הביא לזה ראיות ברורות בריאות וטובות, וחזקות כראי מוצק, ואין לפקפק בהם כלל. ע"ש. וע"ע בשו"ת לחם רב סי' ר)(. ובס' נתיבות משפט (דף רסא ע"ב). ע"ש.גםבשו"תלבמבין חאה"עסי'קלח)( הסכיםלדברימהרשד"ם,שאיןהאם יכולה ללכת עם בנותיה לעיר אחרת. וע"ע בשו"ת שופריה דיעקב סי' ס)(. ע"ש. [ובאמת שנראה שבנ"ד גם מהריב"ל יודה למנוע מזונות מבת סוררת כזאת,שמדברתבפניביתהדיןבגאוהובוזכלפיאביה,ובשחצנותרבה,ולא דמי כלל לבת היוצאת יחד עם אמה לעיר אחרת, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.]" ועיין עוד בשו"ת תבואות שמ"ש לגר"ש משאש (אבןהעזרסימןצו) שהוסיף מדיליה פוסקים רביםשנקטוכדבריהמהרשד"ם. עודנראהמדבריו(שם)שהיסודלפסיקתהמהרשד"םהינ ו זכויות האבבבתו, עיי"ש. שלישית, ניתן לבאר שאין מחלוקת עקרונית ביניהם, אלא הנסיבות שעסק בהן כל פוסק הן הםשהצדיקואתיציאתהאםלעיראחרת,ולחילופיןמנעויציאתהאם,וכךראיתישכתבבשו"ת דרכינועםגופיה אבןהעזרסימןלח)(.לפי"זניתןלומרשאףהמהריב"ליסכיםעםהעקרונותשעלו מדבריהמהרשד"ם.כךלשונושלהדרכינועם: " והנהלהיותדיןזהאםתהיההבתאצלאמהאואביהאואפי'אצלאםאמה במקוםשהיאכלזהבנויעלראותב"דלתקנתהולדמצינאלמימרדלאפליגי הני רבוותא לענין הדין בנדון של כל אחדואחד היות בכל אחדמהם טעמים מספיקים לנדון של כל אחד ואחד אף על פי שחלוקים בראיות והם דבאותו נדוןשלהרשד"םשצוההאבלאחיולפקחעלהבתולהשיאהלבןאחיווהזמין ממון ביד האפטרופוס לפרנסת ונישואי הבת יראה לע"ד שלא יחלוק בזה הריב"לדאםכןנמצאהאםוהבתנזוקיםומפסידיןזכותםויגיעלהםנזק, האב שלא תתקיים צואתו והבת פרנסתה ונישואיה והב"ד מוטל עליהם לפקח לתקנתהיתומהלכןודאישיודהדבנדוןכיוצאבזהשמעכביןאתהאםמקחת בתה עמה דתקנת הגמרא לתועלת הבת נאמרה וכן הרשד"ם לא פסיק ותני דמעכביןאתהילדהמללכתעםאמהאלאמחמתכמהטעמיםהנז'שםמחמת הנזק המגיע לאב ולבת כאשר תראה שהאריך והפליג בהם וסכנת הדרכים עשאה סניף בעלמא וכשלא יהיו שם כל אות' הטעמים אומר אני לע"ד שאפשרשיודהלהריב"לבראותב"דתקנתהילדהללכתעםאמהשהואטוב להמשבתאצלאביה." וכך נקטו בשו"ת משפטי צדק ח"א סימן כג)(, דבר משה אמאריליו ח"א סי' לד)(, נפת צופים סימןצא)(,דבראמת להר"ימונסוניגו סימןקלז)(,ומענה לאברהםלהר"שעמאר סי'לה)(. 16 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים לסיכום פרק זה, לא אוכל להימנע מלומר את רחשי לבי באשר לתפיסה זו. לדעתי, נישול ההורים מנכסיהם ההוריים הינה רעה חולה. ההורים הינם דמות מופת בתא המשפחתי שלאורם יש לצעוד, ובתפיסה הנפשית של הילד מתקיים בו "ותחסרהו מעט מאלוקים", יעויין בגמ' בקידושין (דף ל ע"ב) : "השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום ", וכן בספר החינוך מצוה לג)( במצותכבודהורים,שמקבילהכרתהטובלהוריםלהכרתהטובלאלוקים,כךהיאהמידה. איאפשרלהלסמכותהוריתלצאתלפועלאםבבסיסהתפיסהההוריתההורהנתפסרקכבעל חובות,מבלישוםזכויותבמשפחתו. טובת ההורה הוא טובת הילד עוד נאמר, ואף הוא עיקר גדול, שגם אם נאמר כדברי הגר"א גולדשמיט זצ"ל שאין לאב זכויות עלילדיו,מכלמקוםאףהואצריךלהודותשטובתהילדעצמוהיאשיהיהעםאביוואמובמידה מספקת שתיתן מזור למציאות חייו. המציאות הבריאה והשלווה ביותר לנפשו של הילד הוא השהייהבמחיצתהוריומולידיו,והםאלוהיודעיםובקיאיםבטובתילדםיותרמכל,והדברנוגע לציפורנפשםובכלמאודם.עודאניתמהאיזהמידהטובהתצמחלילדבמנותקמאביו,ולעיתים מאימו,האםלאברורשכשטובלהוריםזהעצמוטובתהילדים?ובזהכולםצריכיםלהודות. לדברינו, בדוננו על טובת הילד, יש לבחון את טובתו במובן הרחב של המילה, ולא להצר מושגזהלגבולותלאמסתבריםשיכולותלהתבררשרעתו. אמנם הנפקות בין שני הטעמים הוא התנגשות בין שני העקרונות, והשאלה מה יגבר, וכפי שמצייןבצדקהגר"אלביאשליט"אבעטרתדבורה. יעויין בשו"ת חק ומשפט [להגאון רבי חיים טולדאנו] (סימןקסו-קסז) שם דן בדברי הרמ"א שבגידולהבת ישעדיפותלאםמולהאב,אךלאלאםהאם הסבתא,)(וחידש שאף סימןפבסעיףז)( אם הבת רוצה להיות עם אם האם לא מניחים לה. מדבריו משמע שאין יתרון לילדה אלא עם הוריההטבעיים,וטובתהילדהנשקלתבהתאםלסביבתההטבעיתעםהוריה. אני סבור שלא ניתן לבודד את טובתו של הילד מבלי לעסוק בטובת ההורה, ולמעשה ניתן לומרשכשטובלהורההמגדל–אףטובלילדעצמו.העיסוקרקבטובתושלהילדלענ"דמהווה מפתח לניכור הורי, בעקבות כך שרק טובת הילד היא זו העומדת לנגד עיננו, מבלי לראות את שלום המשפחה והמעטפת שנמצא הילד בתוכה. יש וצריך לקרוא לתפיסה כזו " ניכור הורי משפטי." מכאן נולדה תופעה מסוכנת שהורים מחליטים על דעת עצמן מה טובת הילד, ומבלי לחשוב שטובת הילד שיהיה בקשר עם שני ההורים. לעיתים אף ישנה מגמה לומר ש" זה מה שהילדחושב," ואם חשובה לנו טובת הילד – אל לנו לפגוע בילד, ואף זה מהפגעים שהתפיסה הנזכרת מולידה. תופעה זו הינה פסולה בתכלית! ולענ"ד לא לזה התכוונו הפוסקים, וכפי שהוכחנולעיל. תפיסת החוק לעילהבאנואתסעיף3 לחוקשיוויזכויותהאשה,הקובעכיבבואביתהמשפטלהכריעבענייני ב)( משמורתו של קטין עליו להתחשב "בטובת הילד בלבד". בהסבר חוק זה כותב פרופ' אבנר חי שאקי במאמרו "אפיונים בדיני משמורת קטינים – בדגש על ישום עקרון טובת הילד", בעיוני משפט (כרךיעמוד15 ) מופיעבנבו)(: 17 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים "לדעתנו פירוש הדיבור "בלבד" מחייב לראות בטובת הילד לא רק שיקול עליון,אלאאףשיקולבלעדי,הדוחהמפניוכלשיקולמתנגש". והביא את קביעתו של השופט זילברג (בפרשת שטיינר נגד היועץ המשפטי ע"א 209/45 , שכך ) מסיק. אולם, אף הוא מודה שקיימת פרשנות אחרת, ומציין לדברי השופט ברזנסון בבג"ץ 40/63 אפרדלורינץ נ'יושבראשההוצאהלפועלחיפה,פ"דיז1709 וז"ל:, ( 1963 ) " השיקול העליון, ולרוב המכריע, במשפטים מסוג זה הוא טובת הילד, אך הוא איננו השיקול היחידי, ואין להתעלם משאר נסיבות המקרה ומדרישות הצדק כלפי שני ההורים. דווקא בגלל הנסיבות המשפחתיות המיוחדות במקרה זה מן הראוי לעודד את קשרי הילד גם עם האב מקטנותו, לא רק מבחינת האב אלא לטובת הילד עצמו: מוטב שיגדל ויתחנך על ברכי האם והאב גם יחד ולא יורחק מאף אחד מהם. אין כל טענה נגד האב שאינו ראוי להחזיק את הילד מבחינת אישיותו, התנהגותו, מעמדו הכלכלי או תנאי המגוריםוהחיים שלו. הדבר היחידי העלול לפגוע בילד הוא ההכרח שעלול להיווצר להוציאו בכל פעם מידי האם בעל כורחה ולמסרו לאב. הכרח זה, אם ייווצר, יהיה כולו פועל- יוצא מהתנהגותה של האם, וודאי שלא היא שרשאית להסתמך על אפשרותזוכנסיבהלהשארתהילדאצלה.אםבאמתטובתהילדלנגדעיניה, בידה למנוע פגיעה אפשרית זו בו, אם על-ידי קיום פסק- הדין ואם על- ידי פניהלבית- הדיןלהצדקתמבוקשהשהילדיהיהאךורקברשותה.אילואמרנו כי כורח זה, אם ייווצר באשמת האם, מצדיק אי- ביצוע פסק הדין, היינו במו ידינו נותנים גושפנקה חוקית לכל הורה לעשות דין לעצמו ביחס לילד קטין ולהצליחבכךבאמתלה,כיעשייתהדיןעל- פיחוקהמדינהעלוללהזיקלילד, נזק שלמעשה הוא- הוא שמביא אותו עליו. מצב דברים כזה הוא בלתי נסבל ושוםסדרציבוריתקיןלאיוכללעמודבו." נעירשעמדהזוהיאעמדתהרוב.כמוכןיעוייןבהערה60 במאמרהנ"ל,שכותבשעמדהזו אומצהבסדרהארוכהשלפסקידיןבביתמשפטהעליון. אולם, על אף הפרשנות שפרופ' שאקי בחר לתת לחוק, מכל מקום הוא מודה שטובת הילד מחייבתקשררציףומובנהעםהוריומולידיו,וז"ל: מוסכמהאוניברסאליתהיא,שטובתהילדמחייבתבדרךכללשהואיימצא," יגדל,יטופלויחונךבמחיצתהוריוהטבעייםועלידם. לכן נוטים גם בתי המשפט בישראל להעדיף את ההורההטבעי על פני זרים, מתוך הנחה שזו המסגרת המבטיחה ביותר להתפתחותו הגופנית הנפשית והרוחנית של הילד, הנחה זו מבוססת על הטבע ועל הניסיון האנושי המורה כיהילדזקוקלקרבתהוריוהטבעייםולמגעםהיומימי,אלהדרושיםלעיצוב אישיותו לפיתוח בטחונו העצמי, לטיפוח אמונו בזולת, לחיזוק תחושת השייכות בקרבו, ולביסוס הרגשת רציותו בבית המשפחה, בתי המשפט מיישמיםשיקולעליוןזה,כחלקמטובתושלהילד,אףכלפיהמדינה– בעיקר בתפקודהבאמצעותפקידיהסעדומוסדותהרווחההמגלהלעיתיםהתערבות יתר בחיי המשפחה מתוך גישה אבהית מוטעית המבקשת לזהות את טובת הילדעםטובתהכללמתוךנקודתראותםשלנציגיציבור". 18 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים התערבות ביה"ד בתהליך ההורי היסוד להתערבות ביה"ד בנעשה בקרב המשפחה, בקביעת משמורת ובחלוקת הסדרי השהייה וכו',הואעלפימהשהבאנולעילשביה"דהואאביהןשליתומים.לעילהבאנוש"יתומים"לאו דווקא, אולם יש לבחון מדוע זה הביטוי שנתנו חז"ל להצדקת התערבות ביה"ד? צריך לומר שהכוונההגלומהבזה הואשרקמציאותשלהיעדרשליטההוריתבנעשהבקרבהתאהמשפחתי, הוא, ורק הוא, מצדיק התערבות בית הדין. וכפי שיתום הוא נטול אב או אם, כך הוא אף אם יש אב או אם בפועל, רק אינם מספקים את ההגנה המירבית לילדם, כי אז ביה"ד צריך להתערב. יעויין בשו"ת ציץ אליעזר (חלקיזסימןנ) שאףהואכותבכך,וז"ל: " וברורהדברדכשאמרודבי"ד אביהם שליתומים,הואהדיןשהןאביהןשל קטניםכשנמצאיםבמצבשליתומיםחיים." זאת ועוד, לעיל הבאנו תשובת הריטב"א סימןקסב)( ממנו משמע שלאו דווקא יתומים, מכל מקום ביה"ד אביהן של קטנים הזקוקים לביה"ד, והביא דבריו הב"י חו"מ סימן רצ)( ולא ציין לחולקים.אולם,ישלהעירבזה,שמתשובותהרא"ש כללפזאותא;סימןפבאותא)( משמעשבמקום שישאב,ביה"דאינורשאילהתערב,וא"כלדבריויתומיםבדווקא,יעוייןבכנה"ג(הגהותב "י חושן שיישבהדבריםבפשטות,וז"ל: משפטסימןרצ) " בתשובהכללפ"זסימןא',ורמזהרבינוהמחברבסימןזה,נראהשחולקעל זה, שכתב וז"ל: דכמו שיש ביד בית- דין כח לעשות איזה דבר שהוא תקנת היתומים, כך יהא כח ביד האב. והאב עצמו עדיף מבית- דין וכו'. ובפרק החובל תנא: החובל בבנו קטן יעשה לו סגולה. מדתני 'י עשה' ולא 'יעשו' דהוהמשמעבית-דין,אלמאשאיןבית- דיןנזקקיןלקטןשישלואב,אלאכל מהשיעשהלוהאבבנכסיוהואעשוי,ואיןבית- דיןמדקדקיםאחריו,אףעל פישהאבחייבליתןהממוןלבנו.ועייןבכללצ"ב. ואיפשרדלאפליגיהרא"שז"לוהריטב"א,דהריטב"אז"למייריכשאינונוהג עםבניוכשורה,והרא"שז"למייריבאבשנוהגעםבניוכשורה." הרילנומדבריהכנה"גשהתערבותביה"דיכולהלהתקייםבמציאותבהמוכחלביה"דשאחד מההוריםאינונוהגכשורהעםילדיו. יעוייןבשו"תמהר"יבן לב (חלקאסימןנח) שאףממנוניתןלשמועכדברינו,וז"ל: " ולאעדיףב"דמאביהשהריכתב הרמב"ןשביתדיןאביהםשליתומיםלחזר אחרתקונםהאקמןדלאעדיפיביתדיןמאביה". נמצא א"כ, שהתערבות ביה"ד נכונה ומוצדקת בתנאי שישנה סטיה חריפה ומוכחת בדרך גידולהילדובטובתהילד.לענ"דביסודתפיסהזומונחשההוריםיודעיםיותרמכלאחדאחרמהו טובתהילדים. לדעתי, וכפי האמור, התערבותו של ביה"ד, ולחילופין בית משפט, צריכה להיות מינורית, שכןהתערבותזוהינהמלאכותית,ולעיתיםכופהתהליכיםשאינםמתאימיםלתאהמשפחתי,ויש למזער את התערבות ביה"ד בקביעת המשמורת ולתת להורים לבדם להחליט לבנם מהו טובתו. כמו כן, יש לצמצם את פתיחת ההסכם ביחס לילדים, ויש לבחון היטב קודם האם אכן ההסכם אינומשרתאתהאינטרסשלטובתהילדוהאםההסכםפוגעבטובתו,כיאזישלשאוףלהתאימו כךשיהאהולם אתהאינטרסשלטובתהילד. 19 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים ובאותהמידהשכתבהח"מ,הבאנודבריולעיל–" אףשלב"ד נראהשטובלהאצלביתאביה מ"מ יש להתיישב בדבר למעשה אם לעקור מה שאמרו חכמים הבת אצל האם בשביל אומדנא שלהב"ד" – כךביה"דצריךלשקולהאםלעקורהסכמהביןההוריםבשבילאומדנאשלביה"ד. אחרשכתבתיאתהדבריםהללו,ראיתיאתמהשפוסקהרבמשנההלכות(חלקטזסימןנח): " וזה יצא ראשונה, התורה הקדושה העמידה ברשות האב והאם את בניהם והם אחראים עליהם ולא אחר, אלא שאם אין הורים על הב"דלטפלבהם כי ב"ד של ישראל אביהם של יתומים הם, ובמקום שההורים חולים וכיוצא בו ג"כעלהב"דלטפלבהם"... ביה"ד צריך לשאוף להסכמים עוד אומר שלדעתי על ביה"ד לשאוף ליצירת הסכם בין ההורים בכל העניינים שביניהם, ובפרט בענייניהילדים,שבזהישנורווח כפול:האחד,ביה"דלאצריךלהכריעמהיטובתהילדיםונותן להורים להכריע מתוך הנחה שטובת הילדים לנגד עיניהם. השני, ביה"ד בקביעת הסכם כזה לא מכריע רק לשעה הקרובה, אלא כבר כעת קובע את עיקרון טובת הילדים בזה שהוא מאפשר להורים לסיים עניינם מבלי כעס ומתוך נעימות, ולא מתוך הכרעה שיפוטית אלא מתוך הסכמה, והדברנותןאותותיוביחסשהילדיםמקבליםלאחרמכן. בכל הכרעה, אף ממונית, גדול כח הפשרה מתוך עיקרון השלום, יעויין בשבחי הפשרה במאמרו של הגרז" נ גולדברג זצ"ל (הובא בספר דיני בוררות של חבר ביה"ד טבריה-צפת הר ה"ג יועזר אריאל שליט"א בנספח לשער הרביעי),, כל שכן בהכרעה גורלית בעניין הילדים ישנם את הרווחים הנ"ל. התעצמות בביה"ד לא מוסיפה לזוג ומגבירה את הסכסוך ביניהם, ולעיתים כל אחד מ צייר מציאות קיצונית של השני שנותן הצדקה לטענתו ומתבצר בה, ומעגל זה חוזר חלילה. נשמעים ביטוייםחריגיםהפוצעיםאתהנפשללאמרפא,וגםבדברשניתןהיהלהגיעאיתולהסכמותכעת עם היפתח המערכה נפתחים כל הדברים מחדש. מהתנהגות זו כולם מפסידים, ההורים וכן הילדים,והמרוויחיםהגדוליםהינםב"כהצדדיםשפרנסהבצידה. בחינת טובת הילד על פי הילד עצמו מדברי הפוסקים נראה שישנו מדד נוסף לבחינת טובת הילד, והוא היוועצות בילד עצמו ומה טובתו, כךמשתמעמשו"תהרדב"ז (חלקאסימןשס) וז"ל:, " כללאדמלתאשהדברתלוי כפיראותב"דביןבילדותהביןבקטנותהואחר שתגדילהדברתלויבדעתה". וכן יוצא מדברי המהרשד"ם בתשובה (חלק חושן משפט סימן שח) שעוסק בקביעת משמורת הבתאצלאביהלאחרשנישאבשנית,ומכריעשתהיהאצלאביהבעודהקטנה,ומוסיף: "וכשתגדילהיאתבקשמנוחאשרייטבלה". וכןהמשמעותהפשוטההעולהמדברימהר"םפדואה,שהואמקורדבריהרמ"א,וז"ל: " גם המדקדק שם פרק הנושא ברש"י יכול להיפף /להפך/ בזכות כמר יודא זה וז"ל ובת הניזונת מן האחים זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם עכ"ל. משמע שאם היתומה תרצה להיות אצל האם שאין כופין אותה 20 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים האחיםאבלג"כאםהיאבביתהאחיםותרצהלשבתאתםאיןכופיןעלההפך להוציאהמביתהלהשימהאצלהאםכיטובתםנדרושורעתםלאנדרוש". וכךאכןלמדוהח"מוהב"שמדבריו,וז"להח"מ סימןפבס"קי)( וז"ל:, " ועודדאפשרלומרדאםאין הבת רוצהלהיותאצלאמההרשותבידהודקדק כןמל'רש"יולאאמרובגמראהבתאצלהאםאלאבדלאאיכפ'להלבתאצל מיתהיה". ועלכןמבארהח"מ,והסכיםעימוהב"ש שםס"קי)( אתדבריהרמ"אכך:, "ולפ"ז מ"ש כאן הרב אין האם יכולה לכוף היינו את הבת אינה יכולה לכוף אם אינה רוצה להיות אצל האם אבל אם הבת שותקת ולא איכפת לה אף שלב"ד נראה שטוב לה אצל בית אביה מ"מ יש להתיישב בדבר למעשה אם לעקורמהשאמרוחכמיםהבתאצלהאםבשבילאומדנאשלהב"ד". משמעות הדברים היוצאת מדברי הרמ"א על פי ביאורו כך היא, שרק בהצטרף רצון הבת שלא להיות עם אמה עם טובת הילדה על פי ראות ביה"ד שלא להיות עם אמה – רק אז גוברים שניאלולשנותמןהאומדןשלהגמ'שהבתאצלאמהלעולם.אבלאםהבתשותקת,אףאםנראה לביה"דשטובלהאצלאביה,ישלבחוןהאםניתןלעקוראתאומדןהגמ.' וכברתמהמאודבספרנפתצופים אבןהעזרסימןפט)( עלמסקנהזוהעולהמדבריהח"מ,שכן הרמ"אגופיהלאביארלנומהיהאהדיןכשהבתאינהרוצהלהיותעםאמה,והח"מעלפי דברי מהר"םפדוואהביארשמספיקברצוןהבתשאינהרוצהלהיותעםאמהכדילעקוראתהאומדנא שהבתאצלאמה,וא"כדיןזהשהעלההח"מבדבריהרמ"אהואלאכפיאףפוסק. והעלה הנופת צופים שיש ליישב דברי הח"מ בשני אופנים. אופן אחד, שלא רצה הח"מ לכתובשהואחולקעלהרמ"אלהדיא,ועלכןהרכיבאתדבריועלדבריהרמ"אויצרדיןשלישי. אף הבית יעקב סימן פב ס"ק ז)( שם לב לנקודה זו בדברי הח"מ, שהוא נותן פרשנות שאינה תואמתאתדבריהרמ"א, אמנםשלאכדבריהנפתצופיםבדעתהרמ"א,הביתיעקב ברורלושאף לדברי הרמ"א סגי ברצון הבת עצמה כדי לשנות את האומדן של חז"ל, וכדברי המהר"ם פדוואה שהביאהח"מ. ועלכן הסיקהביתיעקב שדבריהח"מש"איןלכוף" היינואת הבת, אבל אםהיאשותקת ישלהתיישבבדברלמעשה–הינםדבריעצמוושלא כדבריהרמ"א.נמצאלדברי הביתיעקב,שהח"מוהב"שחולקיםעלהרמ"א. אופןשני,יעוייןבנפתצופיםשכתבישובנוסף,וז"ל: "אי נמי י"ל דלפי דבריהם דברי מור"ם לדיוקא אתו דהסכמת ביה"ד אינה מועלתלעקורדבריחז"לשאמרוהבתאצלאמהאלאבמסייעאותםרצוןהבת שאומרת שטוב לה בבית אביה, אבל לקיים דברי חז"ל שהבת אינה רוצה להיות אצל אמה והב"ד רואין שטוב לה יותר להיות אצל אמה בזה שהוא לקיים דברי חז"ל שומעין להם אף שהוא נגד רצון הבת דודאי בכה"ג דברי הבת בטלים כיון דנפיק מפומייהו דרבנן הבת אצל אמה ואומדנת הב"ד מסייעתשטובתהותועלתההיאאצלאמהכךנראהלידיןאמת. ועודנ"לבזה,דלאאמרושאםהבתאיןרצונהבביתאמהששומעיןלהלהיות אצל אחיה בית אביה, אלא בהשבת בת הבחנה, וכגון כבת שמנה ובת תשע אבל בבציר מהכי וכפי ראות עיני ביה"ד דבריה לא מעלין ולא מורידין וכמי שלאדברהכללהוידתינוקותקטניםלאובעלידבריםולאובעליהבחנהנינהו לבחורבטוב,זהוהנ"ל". 21 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים נמצא א"כ, לדברי הנפת צופים, השאלה על רצון הבת מתחלק לשניים: עד גיל כתשע אין רצונה מעלה ולא מוריד מאחר ודעתה קלישתא. לאחר גיל זה, יש מקום לרצון הבת , אך רק אם אכןהדברמשתקףאףלהבנתביה"דשזהוטובתהבת. לעניין הנקודה הראשונה, נעיר שבתשובת הרשב"ש כתב (סימן קטו) (בענין אמאשרוצה להוליך עשרהשנדריהנדרים,וכךלשונו: אתבנותיהלמרחק) שהגילהקובעהינומגילאחת- " אמנםאםהבנותהםגדולותובאולכללאחתעשרהשנהשאםנדרונדריהם נבדקים, יניחום בבית אדם נאמן ימים במספר כפי ראות בני אדם המהוגנין, וישאלואתפיהן,ואםרוצותלילךאחריאמןיעשוכרצונם." יעוייןבשו"תתבואותשמ"שלגר"שמשאש (אבןהעזרסימןצו) שהביאאתדבריהרשב"שוכתב: "משמע מדבריו דכל שהיא פחות מ- יא שנה אין לנו לחוש לדבריה, וכופין 2 אותהונותנ יןאותהלאביה." לגבי הנקודה השניה בדעת הרמ"א, יעויין בשו"ת תבואות שמ"ש לגר"ש משאש ( סימן קטז) שהביא את דברי הנפת צופים והקשה על שני ביאורים אלו . הוא הציע הסבר אחר בדברי הח"מ והב"שבדעתהרמ"א,וכךהואהסברו:הח"מוהב"שלמדובדעתהרמ"אשהסתפקבדעתמהר"ם פד ואה האם הולכים אחר טובת הילד לפי ראות ביה"ד לבד או שמא אחר רצונו של הילד עצמו לבד, ומהמהר"םפדואהלאניתןלהסיקכיוןשלאהכריע, עלכן ישלהחמירולהצריךשניתנאים: רצוןהילדבצירוףלטובתהילדעלפיראותביה"ד. יעוייןבספרמקוההמיםלגר"ממלכה(ח"אסימןכח) שאףהואדןבדבריהח"מוהב"שהללו, ומופיעיםדבריובשו"תתבואותשמש( שםסימןקטו). הן אמת, שאחר שדן הגר"ש משאש בדברי הח"מ, לקושתא דמילתא לא קיבל את דעתו ברמ"א, והכריע בדעת הרמ"א שסגי בדברי הילד עצמו כדי לקבוע על מיקומו, מבלי לצרף לזה תנאי נוסף של ראות ביה"ד. הוא הביא מספר פוסקים שהכריעו כך, וכן הכריע בתשובה נוספת (שםסימןקלג). אולםלענ"דלאניתןלהכריעכנגדהח"מוהב"שמבליראיה,והפוסקיםשהביא– יעוייןבהם ש איןהכרחשדחודבריהח"מוהב"ש, וכמוכןצירפולזהנקודות נוספות. וכדברי הח"מ והב"ש ראיתי שלמד הגרי"ש אלישיב זצ"ל בפד"ר (לאפורסם,מופיעבמשפטי דברי הרמ"א, וכך היא הכרעתו. לאחר שהביא את המקורות מהן משמע אי"ש תשי"ז עמוד רמט) ב ששואליםאתרצוןהבת,ואלוהמקורותשהבאנואנולעיל,כתבכך: "מתוךכ"זמשמעלכאורהדלעולםההכרעהנתונהבידיהילדאוהילדה(אחרי ובידם הבחירה לקבוע את מקומם, ונראה פשוט שאין גם לחלק בזה גיל שש) בין אם הילד רוצה להישאר באותה העיר אשר אביו נמצא בתוכה או שהוא רוצה להרחיק נדוד יותר עם אמו לארץ אחרת אשר בזה דן המהרשד"ם בסי' קכג שגם לפי הלכה הקבועה : "בת אצל אמה לעולם" מ"מ אין ביד האם להוציא את ילדתה לעיר אחרת הואיל וזכתה תורה לאב בכל הזכויות המפורטותבכתובותפ"דואתהרוצהלבטלן,המשנההשלימההנ"לוהתורה השלימההנ"לשאמרהבנעוריהביתאביהכלשבחנעוריםלביתאביה(וחולק 2 יש מקום לעיין בדעת הגר"ש משאש, שכן בתשובה אחרת (בסימן קטז) דן באריכות על המקום שניתן לרצונושלהילד,הבאנודבריובפנים,ושםהואדןבילדהכבת שש, ולאהזכירשלדבריואיןלרצונושלילדבגיל זהשוםמשמעות. 22 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים אבלטעםזההרילאשייך עלהמהריב"לאשרס"לדיכולהלהוליךלכלמקוםשתרצה) אצלהילד,גםמ"ששםלדוןשזהלאלטובתהבתוכמושביארשםבאריכות אבלזהשייךרקאיאנודניןבדרישתהאםלהוציאהלעיראחרתאבלאםהילד בעצמובוחראתמקומואםנאמרדאיהושליטעלגופי'וכנ"למנייןלנושאביו רשאילמנועאתזכותוממנו. אמנם אליבא דאמת לא מסתבר כלל לומר דבמקום אשר לפי ראות ביה"ד טובת הילד או הילדה הם בניגוד למה שבחרו והם מתוך שדעתם קרובה להנאהרגעיתבחרולהםאתמקומםמתוךהסתכלותזאתשיהיהלזהערך. היתכן לומר שגורלם יהיה נתון בידם הם להכריע בדבר כה חשוב אשר עוד לאהגיעולגילבגרותודעתם דעתאקלישתאהיאועיניאביהםאואימןרואות וכלותואיןידםלהושיע. ובהכרח צריךלומרדגם מהר"ם פדואה וגםמהר"ם אלשיךלא מסרו הכרעה בידפעוטות אלהאלא בעובדאדידהושבאמת איןלראות בבחירתםהםדבר שיתנגדלשיקולדעתביה"ד. ואכןהרמ"אכאשרהביאאתדינושלמהר"םפדואהכתב: הגה: ודוקא שנראה לב"ד שטוב לבת להיות עם אמה, אבל אם נראה להםשטובלהיותרלישבעםביתאביה,איןהאםיכולהלכוףשתהיה עמה (ר"מ פדואה) וב חלקתמחוקקסימןפבס"קיביארדבריהרמ"א מ"ש כאן הרב אין האם יכולה לכוף היינו את הבת אינה יכולה לכוף אםאינהרוצהלהיותאצלהאם... הרילפידבריהח"מקבעהרמ"אלהלכהכידווקאבכה"גשיחדעםרצוןהבת לעזובאתאמה,ישגםשיקולדעתביה"דאשרנראהלהםשטובלבתלהיות אםאמה,אזאיןהאםיכולהלכוףאתהבתלהיותאצלה". וכמשמעות דברים אלו פוסק הרב משפטי צדק סימן כג)( הביאו הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אבןהעזרסימןפבאותיא) וז"ל:, " אם הבת לא תרצה לשבת במקום שיראה לב"ד שהוא תיקונה אפילו היא גדולהכופיןאותהלשבתבמקוםשיראהלב"ד.משפטצדקח"אסימןכ"ג." וכןלענ"דמוכרחמדבריהרדב"ז,שכןהבאנולעילשכתבהרדב"זשהדברתלויבדעתהשל הבת,ואילוהרדב"זעצמוכתבבתשובהאחרת ח"אסימןרסג)( וז"ל:, " ברור שהדין עם ראובן דהא טעמא דאמרו ז"ל הבת אצל אמה משום דבצוותאדאמהניחאלהוהכאאנןסהדידלאניחאליהבצוותאדאמהואפי' תאמר אצל אמי אני רוצה אין שומעין לה דחיישינן שמא תהיה נגררת אחר אמהוכ"ששכברהיאבתשבעוטועמותטעםביאה". בפד"רנוסףמפיכתבושלהגרי"ש אלישיבזצ"ל( לאפורסם,והובאודבריובמשפטיאי"שתשכ"ב ,נכתבאףבועיקרוןזה,שעיקרוןטובתהילדאינוניבחןעלפינקודתמבטו ערעור76,שםבפרקט) שלהילד.בפד"רזהישנםמספרחידושים,ועלכןנביאדבריו.הנידוןהואבאמאהמנכרתבןובת מאביהם,וטענתהאבהיאכדלהלן: "האם מסיתה את הילד נגד אבא בצורה מאד קשה, ויש לרחם על האב הזה שרוצה לחנך את בנו בדרך התורה והמצוה. האשה מלמדת את הבנות להתכחש לאביהן והבן הגדול בן 16 שנה לא הניח עד היום תפילין וכופר 23 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בעיקר, וגם הבת בת ה- 17 אינה דתית. אבקש אפוא לאפשר לאב לקבל את בנו לרשותו והוא מבקש להכניס את הבן והבת שהיא בגיל 9 למוסד דתי לחנכםלהיותיהודיםטוביםודתייםוהואישלםעבורםכמהשידרש." טענתהאםהיא: "הבנותצריכותלהימצאברשותהאםמפנישהיאחייבתלחנךאותן לצניעות ושארמצוותהמוטלותעלנשים." על הפרקהיה רישום הילדים הללולמוסד פנימיתי בעלמאפיינים דתיים המתאים לדרישות של האב, וב"כ האם ניתלה בטענתו באמירה של אחד מדייני ההרכב באזורי שאמר: "האם הכי גרועהיותרטובממוסד." עוד נעיר שהבן והבת היו מעוניינים להיות עם האם, וכמו כן פקידת הסעד אמרה שהעברת הילדבאמצעשנתהלימודיםמבי"סשלזרםחילוני לבי"סאחריביאזעזועקשהלילד. הגרי"ש אלישיב פסק כפי עמדתו של הבעל, ובשים לב שהבן והבת רוצים להיות עם האם וכמוכןשהכרעתוכנגדהמלצותהמקצועיותשלפקידתהסעד. הנימוקיםלהחלטהזוהםשניים:האחד,הגדרת"טובתהילד"כפישהגדיר,ועלהדרךהתנגד לאמירת הדיין באזורי שכל מוסד הוא פחות טוב מהשהייה עם האם. השנית: סביבת הגידול של הילדיםעםאמאשמנכרתאותםלאביהםהיאסביבהשאינהטובהלילדים,ועלכןישלנתקאותם מסביבהזולמוסדפנימייתי,וז"ל: "ואכן אימר ה זו של אותו דיין][ קנתה זכות אזרח בכמה בתי הדין בארץ וזה כנראה מפני שלפי דעתם "טובת הילדים", פירושו: מה שנראה טוב ויפה בעיני הילד ואיפה הוא ירגיש עצמו יותר נוח. ואם כך הדבר, הרי אין ספק שאםלדוןלפיהבנתהילדולפיהערכתוהוא,הרילדעתו,טובתוהואלהימצא בביתאמו,אשרשםירגישאתהיחסהאימהיואתלטיפתידההרכה,משא"כ במוסדאשרשמהיהיהנתוןלפקוחמתמידעלדרכיהליכותיוותנועותיו.אלא שאםכןהואדעתתורה,כיאזלאהייתהקיימתבכללההלכההפסוקהש" ילד למעלהמגילשש–אצלאביו". עיין שו"ת "משפטי שמואל" סי' צ' בתשובת הגאון רמ"ח ז"ל: ]...[" דמסתמא האשה משתדלת יותר בתקון הבת ממה שישתדל האיש אפילו שיהיה אביה" , וכעין זה אמרו בגמ' גבי 'איש אמו ואביו תראו' דגבי יראה הקדים אם לאב, דמסתמא אימת האב מוטלת על הבן יותר מאימת האם, משא"כ בכבוד לפי שהאם מדרכה להשתדל יותר בתקון הבנים והבנות ומרחמתיותרעליהם."]...[ ואם הלכה קובעת: "ילד בן שש אצל אביו", הריהו משום ש"טובת הילד," פירושו: דאגה להתפתחותו הרוחנית, ואב , בדרך כלל, מסוגל יותר להדריך אתבנוללכתבדרכיישריםולתתלואתהחינוךהמתאיםלתורהולדרךארץ, שלאייהפךלבןסורראשראיננושומעבקולהוריםומורים,ועושהמהשלבו חפץ." נימוקנוסףכותבהגרי"שאלישיבזצ"ל: " עובדההיאשההוריםמסוכסכיםביניהםרבותבשנים,וכמובןשבלבכלאחד שנאה עזה מלאת מרירות כלפי השני, ובתוך קלחת המריבות וההתרוצצויות בבתי הדין, נמצאים ילדים רכי הגיל הנתונים כולם להשפעת ההורה איפה 24 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים שהםנמצאים– הריהםהופכים,בליספק,לשונאינפשוכצדלוחםנגדההורה השני[. ].. ואםכך,איךאפשרלהתנכרלאבהדורשלהוציאאתילדיומאווירהשלשנאה והסתה כלפיו ולהחזיקם על חשבונו במוסד מתאים, אשר בו יתחנכו לתורה ולדרך ארץ, במוסד אשר גם הורים החיים חיי משפחה תקינים, ושהשלום במעונם,שולחיםשמהאתילדיהםלהתחנך." עוד קובל שם הגרי"ש אלישיב זצ"ל על ההשתהות של ביה"ד האזורי בטיפול, מה שהוביל לדבריהשלפקידתהסעדשהבןכברלומדבמוסדחילוני. כדבריהח"מאףהכריעבתשובותוהנהגות (ח"אסימןתשפג). הרי לנו מסקנת הדברים העולה, שעל ביה"ד לעמוד על רצון הבת מגיל דעה והלאה, ומנגד לבחוןבעיןאובייקטיביתאתטובתהילדולהחליטעלפיזה.ולדברינולעיל,ישלשקללבזהאת מקומםשלההוריםעצמם. מפגש הדיין עם הילדים מנקודת מבטי אולם, לא אוכל למנוע עצמי מלומר שהפגישות עם הילדים עצמם, יותר מאשר תורמות, נראה שהן מזיקות להליך עצמו, שכן הילדים נתפסים כחלק מגורמי הסכסוך ולעיתים תופסים צד ומרגישים רגשות אשמה, ואין צריך לומר שדבריהם נתונים להתקפות הוריהם לאחר מכן, דבר שלא תורם לשיח ההורי הטעון ממילא. זאת ועוד, התועלת שיוצאת מזה היא קטנה, מאחר וההורים עצמן על פי רוב מתדרכים את הילדים מה לומר. ביה"ד הינו ערכאה שיפוטית, אשר מטבע הדברים עוסק "בקצה"ואינו רואה את המכלול המשפחתי פנימה, ולא חווהזאת בעיניים שהמשפחה חווה, והכרעה שיפוטית אינה כזאת שיכולה לסגל לעצמה מבט כזה. לענ"ד די בזה שהילדיםנפגשיםעםפקידתסה"ד,ומבטזהבאאלביה"דדרךהמפגשהזה. בהקשרזה, חשוב לציין לדבריו של ד"ר דניאל גוטליב, במאמרו, "תסמונת הניכור ההורי," בכתב עת " רפואה ומשפט" עמ', 106 ) , תחת הכותרת "הנזק הנגרם ( גליון מס' 31 (דצמבר 2004 ) לילדים" עמ'(113-115 ואילך): " ילדים רבים הסובלים מתסמונת ניכור הורי והמתנכרים להורה אחד תוך עידוד מצד ההורה השני, מוצגים כביכול כעצמאיים, ומפעילים שיקול דעת ורצון חופשי. אכן טענה שאין זה אלא רצון הילד ויש לכבדו, רווחת מאוד, ונוגעת גם בנושא זכויות הילד. עם זאת, במקרים רבים מוכח שלא רק שאין הילדמפעילאתשיקולדעתו,אומביעאתרצונו,אלאשהואשבויפסיכולוגי של הורה אחד, ונאלץ לדקלם את אשר נאמר לו ללא כל קשר או התחשבות ברצונו. הורים מנכרים מתקשים לעשות את ההפרדה החשובה בין הרצונות והצרכים שלהם לאלו של הילדים. הם מתקשים לראות את ילדיהם כבעלי אמונות ודעות השונים מאלו שלהם, לפחות בתחום המצומצם של קשר עם ההורההשני." עודעלהסכנהשלעירובהילדבתהליךהסכסוךוהאיבהביןהוריוכותבד" ר.גוטליבכך: " ילדהנמצאבמצבבוהואנאלץלבחורביןשניההורים,והואמודעלעובדה כי בחירה זו תגרום צער לאחד ההורים, עלול לחוות תחושות קשות של אשמה.במקריגירושין'רגילים'ילדיםרביםחשיםמידהמסוימתשלאשמה, אם בשל מחשבה שהם גרמו או לא מנעו את הגירושין, ואם בשל הרגשה כי הםצריכיםלטפלבהוריםולגרוםלהםלהיותשמחיםאולפחותלאעצובים." 25 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים אולם לעיתים, מבלי שיש ברירה, והדברים מקצינים בשיח בין האם לאב וביה"ד אינו יודע מה מקומם של הילדים, מאחר וטענות ההורים הפוכים מקצה לקצה – במקרים אלו יש מקום למפגשהדייןעםהילדיםעצמםכדישיתרשםמקרוב. יתכן במקרה דנן, כשיכלו כל הקיצין אקיים מפגש כזה, אולם לדעתי לא הגיע העת למפגש כזהקודםשנעשודבריםחיונייםיותרלפתירתהמצב. תפיסת החוק לפיהדבריםשהעלינולעילעלהסכמתההוריםובחינתההכרעה,לענ"דהמדרגהמובאבחוקנכון מאודומשקףנכונהאףאתעמדתההלכה.כךהואלשוןסעיף19 ב חוקהכשרות: "לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין הנוגע לרכוש הקטין, רשאיכל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראהשישמקוםלהכריעבדבר,יכריעהואבעצמואויטילאתההכרעהעלמי שימצאלנכון." נקודת המוצא של החוק הוא שיש על ההורים להגיעלהסכמה הנוגעת לקטין עצמו ביניהם, וזוכאמורכברתורמתלטובתהילד.אולםהעדרהסכמהבדברהקשורלילדמעמידזכותשלאחד מבניההוריםלתבועאתהשניולבררזאתבפניערכאהשיפוטית,ואףהערכאההשיפוטיתעצמה – לפנישהיאמכריעהבסכסוךעצמו– ישלהלראותהאםלאניתןלהגיעלהסכמותביןההורים, ורק משנוכח בית הדין או בית המשפט שאין יכולת להביא את הצדדים להסכמה, אז יש מקום להכרעהשיפוטית. עודמובאבסעיף24 לחוקהכשרות: "היוהורי הקטיןחייםבנפרד – ביןשנישואיהםאוינו, הותרואו הופקעובין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיההאפוטרופסותלקטין,כולהאומקצתה,מימהםיחזיקבקטין,ומהיהיו זכויותההורהשלאיחזיקבקטיןלבואעמובמגע;הסכםכזהטעוןאישורבית המשפטוהואיאשרולאחרשנוכחכיההסכםהואלטובתהקטין,ומשאושר, דינו– לכלענייןזולתערעור–כדיןהחלטתביתהמשפט." בגדרושלסעיףזהמעלהפרופ' שאקי ( עקרוןהאפוטרופסותהשווהבין עמוד24 )בכותרת:" ההורים" אתהתמיהההבאה, וז"ל: ברצוננו להעיר כי בהוראה בדבר כ ו ח ההורים להסכים בינ יהם, על החזקת הקטיןבידיאחדמהםבלבד,גלומהכנראהההנחהשחזקהעלהוריםשהסכם משמורת בינ י הם יחתור תמיד להבטיח את טובת הילד. לדעתנו, הרחיקה הוראה זו לכת. השמט ת התנאי המפורש כי ההסכם יהיה "לטובת הילד", נרא י ת לנו מישגה הטעון תיקון. אמנם נקבע כי הסכם טעון אישור בית המשפט. ברם,לאנאמרכיעדלאישורואיןלוכלנפקותמשפטית,כלפיפנים וכלפי חוץ כאחת. במיוחד מוטע ית, להערכתנו, ההפרזה שבמתן אימון בהוריםלהסכיםבינ יהםגםעל"האפוטרופסותכולה" ,שמשמעההואשהורה יוכל להת נער מכל חובותיו וזכויותיו כלפי ילדו, "לטובת" בן-זוגו, מכוח "הסכמתו" עם בן- זוגו. לדעתנו, אין הדבר עולה בקנה אחד עם היות האפוטרופסות של הורים בישראל במהותה חובת הורים, ולא זכות הורים, לפיכך ספק אם"ויתור" הורה עלחובותיו כלפי ילדו –ואפילו אושר על- ידי 26 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים בית המשפט – שולל מהילד את זכויותיו הטבעיות, המוסריות והמשפטיות כלפיההורה"המוותר". אםהילדהואאכן"בעלדין"בעניןמשמורתוושאר זכויותיו, כפי שנקבע כאמור ע ל-ידי בית המשפט העליון, קשה להבין כיצד מחליטיםהחלטהכהגורליתבעניינו, בלאלשמועאותוכלל." פרופ' שאקי מעלה כאן שאלה מעניינת הראויה לדיון, והוא נוגע במקצת לנקודה שהרחבנו אודותיה לעיל: האם טובת הילד המחייבת קשר רציף ובריא עם שני הוריו לא מחייבת אותנו למנוע מהורים ליצור מציאות בה הילד מוחזק רק אצל הורה אחד מבלי קשר עם ההורה השני? ומדועאיפואלאהציבהמחוקקלהסכמהזוהתניהשהסכמהזותתקבל, ובלבדשזהטובתהילד? לאחר שביקש להוסיף לחוק את התנאי הנ"ל, מציע פרופ' שאקי פתרון מעשי לסוגיא זו, שבמקרים מעין אלו ייקבע בחוק שבדיון כזה יהא הילד מיוצג יצוג בלתי תלוי ע"י עורך דין שימונהע"יביתהמשפטאוע"יאפוטרופוסלדין. לדעתי ישנה חשיבות לשאלה עצמה ולמודעות שהיא מעלה. עם זאת, ברמה הפרקטית הדברים נראים אחרת. ראשית כתוב בחוק שכשבית המשפט, ולחילופין בית הדין, מאשר הסכם כזה התנאי לאישורו הוא הבטחת טובת הילד, וכפי שפרופ' שאקי עצמו כתב, ועל כן ישנה כבר את הבקרה הנדרשת. שנית, ואף הוא עיקר, יש להעיר שברמה המעשית לכפות על הורה להיות נוכחכהורהפעילבניגודלרצונולאברורשהואמשרתאתטובתהילדומולידתוצאהבריאה. עוד נעיר שתופעות אלו הינן תופעות שוליות ונדירות למדי, וכשזה קורה על ביה"ד לבחון האםסיבתהדברהואלחץהמופעלעלההורההשנילהסכיםלזהומהעומדמאחריכלזה. ביחס למשקל שניתן לדבריו של הילד בפסיקה האזרחית, ועוד הערות הנוגעות לדברים שכתבנו, נצייןכאןלדבריםשכתבשופטביתמשפטהעליוןשניאורזלמןחשין(ע"א319/45 ד.גנ' ה.ג.פ"דיא,261 ,עמודים267-268 :) "'טובת הילד' אין פירושה שפע מותרות, ריבוי תענוגות, תפנוקים לאין שיעור,ואיןהיאמצטמצמתבידרכה,בדברימחמאהובשפתחלקות.דברים אלהמוריםלעתיםעלאהבהמזוייפתועלמסירותשל חנופה.ישמייסרבנו, ואף מרים עליו יד לעתים, ואף- על-פי-כן יימצאו מחנכים שיאמרו כי אין הדבר מביא רעה לילד. טובת הילד אין פירושה גם מה שנראה בעיני הילד עצמוכשמחה,כאושרוכאהבה.בעניניםכאלהאיןלסמוךרקעלהערכתושל הילד. טובת- הילד פירושה דאגה לצרכיו החמריים של הילד, למלבוש נקי, למזוןמבריא, לקורתגגולכלימיטה;פירושהיחסאבהיואמהי,מלהטובה, לטיפת יד רכה, חיוך לבבי, יצירת הרגשה בלב הילד, שאין הוא זר ואין הוא מיותר בבית, בין האנשים הסובבים אותו, שיש מי שרוצה בו ושהוא שייך למקום בו הוא נמצא. אך אין זה הכל: טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך-ארץ בפני אנשים, קרובים ורחוקים, וביחוד לכיבוד אב ואם. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד, ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. מן ההכרח לנטוע בלב הילדרגשיאהבהוהערצהלאבולאםלארקמשוםשמגיעלהםהדברבזכות היותםהורים,כיאםגם,ואוליביחוד,משוםשטיפוחרגשותאלהמרגילאת הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים, עם החברה כולה. הקשר הראשונינוצרעםהאנשיםהקרוביםביותרלילדומתפשטעלהאחרים.נטיעת רגשישנאהבלבהילדלאבאולאםפירושההשרשתאיבהלאדםמןהחברה. פעלכזהמזיקלילדולכלתהליכיהתפתחותוהרוחנית,ועשוילהתנקםברבות הימיםבסביבתוהקרובהוהרחוקהכאחד." 27 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים דבריםאלונכתבולפנישניםרבותעםקוםהמדינה,ולדעתיכאזכןעתהיפיםהדבריםוביתר שאתכיום. המצב המחייב התערבות אקטיבית של ביה"ד על אף הדברים שנכתבו לעיל, בה הובעה דעתי שעל ביה"ד להמעיט בהתערבותו ככל שהדבר קשורלילדים, ואףהבאנושכךעמדתהחוק,יוצאמןהכללהינומצבשל"ניכורהורי"– המחייב התערבות מהירה של ביה"דמבלי שהות, שכן הסכנה הגלומה בניכור הורי חריפה מעין כמותה, והראשון להינזק ממציאות זו הוא הילד עצמו, ועיקרון טובת הילד הוא עצמו מחייב אותנו להתערב מהר ככל האפשר למיגור תופעה זו בקרב המשפחה. נעיר שניכור הורי הינה תופעה רחבה,בההוריםמשתמשיםבילדיםלהתנגחותבינ י הם,ולעיתיםהפרשנותשנותניםהםל" טובת הילד" נגועה באינטרס לפגוע בצד השני, ובשאר אינטרסים אחרים. ככלל אנו מניחים שטובת הילד היאזוהעומדתלנגדההורים,אולםיוצאמןהכללמצבבוההוריםמערביםשיקוליםשאינם עניינים לגבי הילדים, שכן הורים מתקשים לעשות את ההפרדה החשובה בין הרצונות והצרכים שלהם לאלו של הילדים. הם מתקשים לראות את ילדיהם כבעלי אמונות ודעות השונים מאלו שלהם,לפחותבתחוםהמצומצםשלקשרעםההורההשני. לעילהבאנוהסברמאתהרבצבי גרטנרלצורךבהגדרהשלטובתהילדשנכתבבהכך: " אלא ודאי כל עיקרה של ההגדרה שהגדירו חז"ל בטובת הילד][ שבאה להכריעביןההוריםומשפחתם,וגדרהדברשגםלאבוגםלאםהזכותלהחזיק בילדם וכו'והואיל אי אפשר כעת כשהם גרים בנפרדמוכרחים הם להתפשר באיזה צורה [...] וביה"ד ידונו ויפשרו בכל מקרה ומקרה כפי ראות עיניהם בגופושלדברוע"זקבעוחז"לכלליםומסמרותבטובתהילד". לדעתי לצורך כך בדיוק ניתנה הרשות והחובה לביה"ד להתערב, כדי לבחון שאין המאבק ההוריפוגעבטובתושלהילד,ולהעמידאתמכלולהדבריםעלטובתהילד. דבריםדומיםכותבד"רגוטליב,וז"ל: " ההורההמסיתאיננומסוגללעזורלילדלהגיעלראיהשקולהואינטגרטיבית של המשפחה לאחר גירושין. אותו הורה איננו יכול לעזור לילד לגייס את הכוחות שיאפשרו לו להתגבר על הטראומה של הגירושין. תסמונת הניכור ההורירקמנציחהאתהטראומהמבלישמתאפשרתהתקדמותהילדבחיים". ניתוח הנזקים לילד בניכור הורי כדי להבין את עומק התופעה המדאיגה של ניכור הורי, וכך נלמד לטפל בה עד כמה שאפשר, נביאאתהמשךהדבריםשלד"רגוטליב,שםהואהולךומונהאתהנזקיםלילדיםמנוכרים[סדר הדבריםהואעלדעתיבלבד,ושלאכפישנכתבובמאמרעצמו:] נתחילבזה: " עבורילדיםרבים,גירושיההוריםמהוויםאחדהדבריםהמשמעותייםביותר בחייהם.האירועהואטראומתיגםעבורילדים,לפחותבטווחהקרוב,אםכי ברוב המקרים, הכוחות הטבעיים של ילדים יחד עם תמיכת הסביבה, מאפשריםלהםלהתגברעלהקשייםולחזורלתפקודנורמטיבי.תסמונתניכור הורי אינה מאפשרת לילד לעבור את התהליך הנורמטיבי של התגברות, ולמעשהמנציחהאתההיתקעותבתהליך. 28 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תסמונתהניכורההוריגורמתלהנצחתוהחרפתהטראומההקשורהבגירושין. היא אינה מאפשרת לילדים לעשות סדר בחיים החדשים, ולקבל את הטוב הטמון בכל אחד מההורים. התסמונת גורמת לחיבור הילד להורה המסית בצורהשאינהבריאה,ואינהמאפשרתלילדחשיבהעצמאיתבנושא. עודנכתבשם: " הילדלומדדרכיחשיבהלאבריאותולפעמיםמעוותות,כגון'חשיבהשחור לבן' או כוללנית מאוד. במקרים קיצוניים יותר, גם בוחן המציאות של הילד נפגע. אמנם דרכי חשיבה אלה מוגבלות למתייחס לקשר עם אותו הורה, אך ישסיכוןכיהןתתפשטנהלתחומיםאחרים. בהתנהגותו מגלה הילד חוסר אמפטיה לזולת – חוסר יכולת לראות ולהבין את העובר על הזולת. צורת התייחסות זאת גובלת לעתים באכזריות. קהות רגשותזאתמפריעהלהתפתחותהרגשיתשלהילד. עודנכתבשם: העוינות והעימות הקשורים בתסמונת ניכור הורי גולשים בקלות ממישור היחסים בין הורה לילד, ומזהמים זירות אחרות. כך למשל, ילדים מוסתים מגיבים בחשדנות ואף בעוינות, לא רק כלפי אחד ההורים אלא גם לאנשים אחרים,אשרלדעתםתומכיםבעמדהשלאותוהורה.פסיכולוגים,פקידיסעד ושופטיםנתפסיםכמזוהיםעםאחדההוריםובשלכךנפסליםבאופןאוטומטי עלידיהילדים.נוצרדפוסחשיבהשל'אושאתהאתנואושאתהנגדנו.'" לעיל הבאנו שניכור הורי ביחס לאחד מבני המשפחה גולש מהר מאוד למבנה לא בריא של התאהמשפחתי,ולפתיחתחזיתותנוספות, דברהמקשהעלהילדעצמו. לעיתיםנוצרותבריתות כאלוואחרותבתוךהתאפנימה,ומחריףהעימות.עודמתופעהזושמנותקהקשרעםשארגורמי המשפחה, והילד מוצא את עצמו במציאות לא נשלטת של ניתוק קשר מהסביבה ויצירת מעגל איבהסביבו.כךכותבד"רגוטליבעלתופעהזווסכנותיה: " האובדן אותו חווים ילדים כתוצאה מגירושין הנו רב פנים. מעבר לאובדן המסגרת המשפחתית, מאבד הילד גם את הקשר עם אחד ההורים על כל המשתמע מכך. הרתיעה והשנאה מתפשטים גם לקרובי המשפחה של אותו הורה, וגם הם נפסלים. יוצא כי הילד המוסת מאבד גם את הקשר שלו עם סבים, דודים, בני דודים ואנשים אחרים שהיו להם קשרים עם ההורה נגדו הוסתהילד. במקרים בהם ילד אחד מתוך המשפחה סובל מתסמונת ניכור הורי, עלול להיווצר מצב בו מתפתח פער בין הילדים ואף עוינות במערכת היחסים ביניהם, על רקע המתח שבין ההורים. במקרים כאלה, ניתן לראות לפעמים שמסכתהעוינותשלההוריםמשתקפתבצורהטראגיתבמערכתהיחסיםשבין הילדים." לגודלהפרודיה,הניזוקהשניבניכורהוריהואלאפחותמההורהשגורםלניכור,וכךממשיך לכתובד"רגוטליב: " ההורה המסית יוצר 'גולם'אשר ביום מהימים ייתכן ויקום עליוצרו. הקשר ביןההורהלביןהילדנבנהבמידהרבהסביבהדחייהשלההורההשני.הילד חייב להיזהר שלא להגיד או לעשות דברים אשר יוכלו להתפרש כתמיכה בהורה השני או כאהדה לו. מצב זה יכול להוליד דינאמיקה של הסתרות ואפילו שקרים על הקשר בין הילד להורה השני, אף אל מעבר למצבים 29 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים הקשורים לגירושין. ביום מהימים, יהיה הילד מסוגל לבחון את הדברים בצורה אובייקטיבית יותר, וייתכן כי אז תהיה התנכרות דווקא מן ההורה המסית." הפתרונות שיש לערכאה שיפוטית כנגד תופעת הניכור ההורי יעויין בפסק דין של השופט משה דרורי, רמ"ש מחוזי ירושלים)( 55946-11-16 פלוני נ' פלונית. בפרק יא לפסה"ד הוא סוקר בהרחבה את הפתרונות שיש ביד הערכאה השיפוטית, ונציין אותם בקצרה. א. הליכיהוצל"פ"רגילים." ב. אמצעיאכיפהבמסגרתהליכיהוצל"פ ג. ביצועאכיפהע"יביתמשפטלמשפחהוסמכויותהקנויותלו ד. הפחתתמזונות. ה. הליכיבזיוןביתמשפט,שהעונשהמירבייכוללהגיעעדשנתייםמאסר. ו. הליכים פליליים, במסגרתם העונש המירבי יכול להגיע עד ארבע שנים מאסר. ז. סנקציותכספיות. ח. תביעהנזקית. ט. שלילת משמורת מההורה המנכר, ולעתים משני ההורים גם יחד ומינוי עו"סלחוקנוער. ומסכם שם השופט דרורי שמעבר לכל הסנקציות שאותן מוסמך להפעיל בית משפט יש לזכורכיתמידעדיףדרךהטיפולהמונעלפניהיווצרותהבעיה. אני מוסיף שאף לאחר שישנו ניכור הורי, יש לטפל בו בדרך טיפולית ראויה תחת פיקוח ביה"ד,ובמקריםמסויימיםניתןלהצמידלזהאתדרכיהאכיפהשהביא. מן הכלל לפרט משמיעתהטענותשעלובדיון,מקריאתהתסקיר,ומהי כרותיאתבעליהדין,עולהתמונה מדאיגה שאנובעיצומושלניכורהורימזדחל,ואףהחלניתוקקשרחלקי.תיאורההמצמררשלהאם, בו היאעוברתבישובוהבןלאאומר"שלום"ולאמתייחס, תיאורזהלאיכוללעבורלסדריוםמבלי לטפלבוכראוי.בהינתןוזההמצבוכפישמתארתהאם,וכפישהתסקירמעיד, הרישתגובתהאב היא יותר מדאיגה ומטלטלת. נעיר שההורה ה מנכר לא תמיד מודע שהוא בעצמו שותף פעיל לניכור הורי. לעיתים הוא מגבה מצב כזה ומגלגל את זה לפתחו של הילד, ולעיתים אף בצורה חמורהיותרמטילאתהאשמהעלהאם,וכמושעולהמטענותיושלהאבבמקרהדנן.מציאותזו הינהבלתינסבלת,ולאאאפשרלטיעוןמקומםזהלהתקבל. האשמהבכלכובדהמשקלהינהעל ההורה המנכר. ובודאי שמתיאורה של האם – וכפי שמעיד התסקיר – נראה שהבן מעורב מידי במאבק בין ההורים והוא חשוף לתהליך המשפטי, וזה פוגע בו באופן ישיר, וכן לא מאפשר לו להיותפנוילעיסוקיםהמתאי מים לבניגילו. 30 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים האבהינודמותדומיננטיתמאודותמידהיהבעליונותכלפיהאישה,שהיאכנועהביחסאליו. כךבחייהנישואין,ולעיתים,לדאבוןהלב, תחושתעליונותזוהיאזוהמשמרתאתהתאהמשפחתי כשכל אחד עושה את "חלקו" בתא המשפחתי. משהכירה זאת האישה ונאנקה תחת לחץ זה, החליטהשכבראינהיכולה, ולמעשהזוהסיבהשהובילהלגירושיןולפירוקהתאהמשפחתי,ועל כן הגישה תביעת גירושין. ה בעל מצידו לאראהשום בעיה בהתנהלות בבית, ועדהיום לא מבין מדוע היה צורך לפרק את התא המשפחתי. כעת, לאחר הפירוד, האיש רוצה לשמר תחושת עליונותזובחייהשלהאישהאףלאח רהפירוד, וכיוןשהאישהאינהזמינהלכךומסרבתלהיגרר לזה–הרישהבעללשעברעושהזאתדרךהילדים.לצערי, תופעהזומוכרתומכעיסה, וישלבלום אותהבאיבה. לדבראחדהודההאב,שישנהאיבהגדולהבינולביןהאישהואיןתקשורתביניהם.גםדבר זההינומהתופעותהשליליותשיכולבקלותלהביאלניכורהורי,שתחושתהאיבהעוברתלילדים, וכלתחושתמרמורכזאתמחלחלתלילדים,ומכלהכלחלקהטובהביחסהאבהיוהאימהיהטבעי והבריא. אני נחוש מתמיד להיאבק בכל יכולתי עבור שלומם של הילדים, ובפרט הילד הגדול שהוא זההקרבןלעוולהזו. דאגתיהינהבראשובראשונהלילדים,אולם,כפישנאמרלמעלה–בניכוראףההורההמנכר ניזוק,וזאתגםעלילמנוע. נקודת אור שגורמת לי נחמה היא העובדה שאנו עוסקים בהורים בעלי אינטלגנציה גבוהה ואוהביםאתילדיהם,וכלאחדמנקודתמבטורוצהלהיטיבעימם,וזוכברהדרךלהצלחה. טענות בעניין הפחתת מזונות התסקיר מצביע על כריכת המזונות של האב בהפסקת הקשר של הילד עם אימו והמעבר לאב. ואכן,הבעלהגישתביעהלהפחתתמזונותבטיעוןשהילדהגדולעברלהתגורראצלו,ואיןסיבה לשלםמזונותעליו. ב"כ האם מגיב לתביעה זו בשני טענות: האחת, אם אכן ביה"ד ייענה לבקשה זו להפחתה, בזהלמעשהביה"דנותן"פרס"לאבמנכר,וכפישהתסקירמעירשאיןלכרוךביןהמזונותלמעבר הבןלידיהאב. השניה,לגופושלענין,התשתיתהקבועהלהחזקתהילדאצלהאםעדייןממתינהלו,ועליה משלמתהאם,כגוןארנונהאודמיישוב,וכןמיטהממתינהלוועודדברים,כךשלאניתןלהוריד מזה. ביה"ד לא רואה צורך להכריע בשאלה זו כעת, כיון שנענה לבקשת האב להפחית יום אחד מהשהיהשלהילדיםאצלו,וזהעצמועולהיותרלאם,ועלכןלאניתןלהפחיתמדמיהמזונות. עםזאת, ב"כ האם ביקש לאלהשתמש בנימוקזה כיון שהוא שוקל להגיש תביעה להעלאת דמי המזונות בגין הגדלת הזמנים שהילדים נמצאים אצל האם, ולא כפי שהוסכם בהסכם הגירושין. במסגרת הזמנים שנקבעו בהסכם הוחלט על הסכום, וכעת עם הרחב ת הזמן עם האם הואשוקללהגישתביעהלהגדלתדמימזונות. 31 מדינת ישראל בתי הדין הרבניים מסקנה א. הבקשהלהפחתתהמזונותנדחית. ב. לגביהפחתתמזונות, ביה"דרושםלפניואתבקשתב"כהאםשלאלהשתמשבנימוקשל הגדלתזמניהשהייהעםהאםכגורםלמניעתההפחתהמהמעברשלהילדאצלהאב. ג. אומר ברורות, איני מתכוין לתת פרס ורוח גבית לאב מנכר, ולא תהיה שום הפחתה כתוצאהמניתוקהקשרביןאםלבנה.הנימוקיםהענייניםלזהנמנ עו מאיתנונכוןלרגעזה לאור האמור, אולם אם תוגש בקשה להגדלת מזונות ביה"ד יכריע אף בסוגיה זו. תיק הפחתתמזונותיסגר. ד. אנינעתר לבקשהלהורידיוםמהסדריהשהיהעםהאב,וכפיבקשתהאבוהסכמתהאם, בדגששלהאםשהילדיםלאיפרשוזאתכרצוןשלהלמנועמהאבלראותם. ה. איעמידתהאבבהסדריהשהייהתטופלבמיידי,בהגשתבקשהעםפתיחתתיקמתאים. ו. הצדדים יפנו במיידי לטיפול אצל המטפלת גב' אסתר גוטסמן. הטיפול יתמקד בארבעה היבטים:ההיבטהראשון,טיפוללאבעצמו;השני,טיפוללאם;השלישי,טיפולמשותף לשיפור התקשורת ההורית ביניהם לטובת הילדים; הרביעי, הכנסת הילדים למעגל הטיפולי. ז. עלהטיפוליםישלמוההוריםבשווה,למעטהטיפולבילדים,אותוישלםהאבכיוןשלעת עתההניכוריוצאממנו. ח. תיק הסדרי השהייה ייסגר מנהלתית, על מנת לאפשר לטיפול להצליח, ולא יוגשו בו בקשות.רקלבקשתהמטפלתייפתחהתיקותוגשבקשה. ט. התיקיסגרעודיומייםממתןפס"דזה.יומייםאלוניתניםלצורךיצירתקשרעםהמטפלת, ובתוךזמןזהיודיעוההוריםלביה"דשיצרוקשרעםהמטפלת.צדשישתההעםזהיקנס. י. אם המצב יחמיר, ביה"ד ישקול הוצאת צו הרחקה של האב מבית האם בפתיחת תיק, שיאלץאתהבעללשעברלעזובאתהישוב.מגוריםבאותוישובזהחלוםאוטופישיכול להתקיים בין הורים שהתקשורת ביניהם תקינה. לדאבוני, מפלס האיבה בין בני הזוג לשעברלאמאפשרמגוריםיחדבישובקטן.הוצעלאבזמנית לעזובאתהישובלהורדת המפלסודרדורהיחסים,האבסירב. יא. ישלקבועדיוןמעקבשלביה"דלעודחודשיים. יב. הרווחהתמציאתסקירמשליםעדלדיוןהבא. יג. ישלהעבירפסה"דזהלידיהרווחה. פסה"דניתןלפרסוםבהשמטתפרטיהזיהוישלהצדדים. ניתןביום ד'בתמוזהתשפ"ב( 03/07/2022 .) הרב אברהם הרוש עותקזהעשוילהכילשינוייותיקוניעריכה 32