חומר רקע
לכבוד
28
אוקטובר 2025
חברי ועדת הכלכלה
ו' חשון תשפ"ו
הכנסת
הצעת חוק השידור הציבוריהישראלי(תיקון –
דרך מינוי מועצתתאגיד השידור
הנדון:
הישראלי),התשפ"ה–
2025
בשםלובי99
חל"צ,)(
אנו
מתכבדיםלהגישאתתגובתנו
להצעתחוקהשידורהציבוריהישראלי(תיקון–
דרךמינוי
מועצת תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–
2025
להלן: "הצעת החוק)"(. אנו מתנגדים ל
הצעת החוק
, אשר
מבקשת
להעביר לממשלה, בהמלצת
שר התקשורת,
את הסמכות הבלעדית לאתר ולמנות את חברי
מועצת תאגיד
השידור הציבורי. משמעותה המעשית של הצעה זו היא ריכוז מוחלט של כוח פוליטי במינוי הגוף העליון של
התאגיד –
גוף בעל סמכויות
כבדות משקל, המעצב את פני השידור הציבורי בישראל. קבלת הצעת החוק תוביל
לפוליטיזציה של תאגיד השידור הציבורי ולחזרה לימי רשות השידור, על כל המשתמע מכך,
ועלולה
לפגוע
במהימנות המידע החדשותי המונגשלציבור ובמעמדה
הבינלאומי
שלמדינת
ישרא
ל, והכל כמפורטלהלן:
1.
הצעת החוק מבקשת לבטל את ועדת האיתור הקבועה היום בפרק ד'
לחוק תאגיד השידור הציבורי, תשע"ד-
2014
,
אשר אמונה על
איתור
חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי,
ולהקנות את הסמכות הבלעדית לאתר
ולמנות חברים למועצת התאגיד בידי הממשלה,
בהמלצת שר התקשורת. משמעות
הצעת החוק
היא
החדרת
שיקולים פוליטיים מובהקים למועצת תאגיד השידור הציבורי –
תאגיד שנועד להחליף את רשות השידור
ולהוות גוף עצמאי המנותק בדיוק מאותם השיקולים.
נזכיר כי תאגיד השידור הציבורי קם בעקבות ביקורת
נוקבת על רשות השידור, שכללה
טענות לפוליטיזציה של הוועד המנהל,
1 בין היתר בידי בכירים ברשות.
2.
חוק תאגיד השידור הציבורי מתבסס על עבודתה של
ועדת לנדס,
שמונתה בשנת 2013
ע"י שר התקשורת דאז,
גלעדארדן.
הוועדההמליצה
להקים
מועצהמייעצת,
שתמנה
דירקטוריםלגוףהחדש שיחליףאתרשותהשידור
–
תאגיד השידור הציבורי
–
וכתבה
כי "בכדי להימנע מתלות פוליטית, אין סיבה כי מי מעובדי או חברי
דירקטוריוןרשותהשידורייבחרובידידרגפוליטיכלשהו.עלכן,תפקידההמרכזישלהמועצההמייעצתיהיה
לבחור את חברי הדירקטוריוןשל רשות השידור, בהתאם לכללים המופיעיםבחוק."
2
3.
אנו קוראים לכם לא להקל ראש בהצעת החוק ולחשוב שמדובר בשינוי טכני ותו לא. למועצת התאגיד יש
סמכויותכבדותמשקל–
כגון
קביעת
מדיניות
השידורים,
אישור
תקציבים,
מינוי
מנכ"ל,
קביעת תקנון אתיקה3
–
ועל כןלשליטה במועצת התאגיד יש השלכות מהותיות עלהשידורהציבורי בישראל.
4.
כלומר,עצמאות תאגידהשידורהציבורימהדרגהפוליטי
נועדהלא רקלהבטיחניהולמקצועי, אלאגםלהגןעל
חופש העיתונות מפני השפעות זרות, פוליטיות וכלכליות כאחד.
בשוק תקשורת בו מרבית גופי השידור
המסחריים מוחזקים בידי בעלי הון עם אינטרסים כלכליים
נוספים,
לעיתים קרובות רק גוף שידור ציבורי
עצמאי מסוגל לחשוף עוולות כלכליות ופוליטיות.
שידור ציבורי חזק ובלתי תלוי הוא אחד מהמרכיבים
החיונייםלדמוקרטיה ולקיומושלשיח ציבורי וביקורת ציבורית על מוקדי הכוח.
5.
עצמאות התאגיד
מפני לחצים פוליטיים וכלכליים מעוגנת
גם
בעקרונות השידור הציבורי של איגוד השידור
האירופי(
EBU
.)
4 ה-
EBU
קבעכיהליךהמינוילגופיםהמפקחיםעלהשידורהציבוריחייבלהתבצעבאמצעות
1 דין וחשבון הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל
(ועדת לנדס), עמוד21
.
כאן
2
ה"ש1
, עמוד150
.
3 חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-
2014
,סעיף11
.
כאן
4
Governance PrinciplesFor Public Service Media
-
egalFocus
L
–
EBU
,סעיף 2.1
.
כאן
מנגנונים המבטיחים חלוקה מאוזנת של סמכויות בין גורמים פוליטיים שונים, תוך שיתוף גורמים בלתי
תלויים.5האיזוןהזההואשמגןעלשידורציבורימפנישליטהשלשר,שלהממשלה
אושלגורמיםרביעוצמה
בסקטור הפרטי.
6.
הצעת החוק בענייננו מפרה את אותו איזון ומעניקה לממשלה בהמלצת שר התקשורת סמכות בלעדית לאתר
ולמנות את חברי המועצה.
בכך מועצת התאגיד –
שאמורה לשמש גורם מקצועי עצמאי –
עלולה להפוך לגוף
אשר כפוףלשלטון, וכך פותחת פתחלשיקולים זרים ולמניפולציות פוליטיות בתכנים ובמדיניותהשידורים.
7.
הצעת החוק גם
מתעלמת מהמלצות מפורשות של ה-
EBU
, לפיהן יש לשלב נציגים מן החברה האזרחית, מן
האקדמיהומאיגודיםמקצועייםבתהליכיהמינוי.כיום,החוקהישראליקובעכיועדתהאיתורתורכבמשלושה
חברים –
שופט בית משפט מחוזי או עליון בדימוס, לצד שני נציגי ציבור מקצועיים, אחד מתחום התקשורת
ואחד מתחומי הכלכלה או הניהול.6
מבנה זה מבטיח גיוון, עצמאות ובקרה הדדית. ביטולו מבטל את קולם של
גורמים בלתי תלוייםומסיר מנגנון חשוב של ביקורת מקצועיתעלהליךהרכבתהמועצה.
8.
יודגש, כי
עצ
מאותה של הנהלת תאגיד השידור תלויה באופן ישיר בעצמאותה של המועצה הממנה אותה.
לפי
עקרונות
איגוד השידור האירופי, הנהל
ת התאגיד
חייבת להתמנות משיקולים מקצועיים בלבד וללא מעורבות
של גורמים פוליטיים.7
כאשר השר הממונה הוא זה שבוחר את חברי המועצה לבדו, אין עוד ביטחון כי אלו,
בתורם, יפעלו למנות חברי הנהלה על בסיס
כישורים וניסיון מקצועי – ולא לפי נאמנות פוליטית
שלהם כלפי
השר. בכך
עלוללהיווצר
אפקט דומינו של פוליטיזציה – מןהמינויועדלמדיניות השידורים עצמה.
9.
בעניין זה
נציין כי
בחודש מאי של שנת
2017
(הכנסת ה-
20
,) עברה
במליאת הכנסת הצעת חוק ממשלתית אשר
ה
פריד
הביןחטיבתהחדשותלתאגיד
השידור,
וקבעה
כייוקם תאגידחדשותנפרד.8
בעקבותזאת,התריעאיגוד
השידורהאירופיכימהלךזהחותרתחתעצמאותהשידורהציבוריועלוללהביאלאי-
חידושחברותהשלישראל
באיגוד.9בעקבותאותה
התרעה,
כשנהלאחרמכן(יולי2018
העבירההממשלההצעתחוקנוספת,)10
אשרביטלה
את הקמתו של תאגיד חדשות
הנפרד
מתאגיד השידור הציבורי,
במטרה לשקם את אמון ה-
EBU
ולשמור על
מעמדההבינלאומי של מדינתישראל בתפוצות.
10
.
המקרההאמורממחישעדכמהשמירתעצמאותושלתאגידהשידורהציבוריהיאאינטרסלאומיבעלהשלכות
דיפלומטיות ומדיניות ישירות. מעמדו של השידור הציבורי בישראל מהווה חלק מתפיסת האמינות והיציבות
של המדינה. פגיעה בעצמאות התאגיד עלולה להתפרש כפגיעה ביציבות המוסדית של ישראל ולהשליך לרעה על
יחסיהעםארגונים בינלאומיים, מדינותחברות ב-
OECD
והאיחוד האירופי.
11
. לאורכלהאמורלעיל,
אנו
קוראיםלחבריהוועדהשלאלקדםאתהצעתהחוקלביטולועדתהאיתורשלמועצת
תאגיד השידורהציבורי, ולשמור עלהמבנה הקיים המבטיח עצמאות,מקצועיות ושירותציבוריאמיתי.
בברכה,
עו"ד זהר אלטמן-
רפאל
בעז אקרמן
מנהלת תחום ממשלה
לוביסט ציבורי
5
ה"ש4
,סעיף 2.3.1
.
6
ה"ש3
,סעיף29
ב.)(
7 ה"ש 4
,סעיף 2.4
.
8
חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8),התשע"ז-
2017
.
כאן
9
דיווחים בתקשורת.כאן וכאן
10
חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-
2018
.
כאן