חומר רקע - גורמים חיצוניים

PDF 10,249 תווים המסמך המקורי ↗
נייר עמדה 27.10.2025 השתלטותפוליטיתעלהשידורהציבורי הצעת החוק שתאפשר לשר התקשורת לשלוט במינויים למועצת התאגיד מסמך זה מתייחס להצעת חוק השידור הציבורי הישראלי )תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי(, התשפ"ה- 5 202 )פ/25 / 5389 (,1 אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת אושר שקלים מהליכוד )להלן, "הצעת החוק"(. הצעת החוק מבקשת לבטל את מנגנון ועדת האיתור למינוי חברי מועצת התאגיד, הקבוע בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד- 2014 )להלן, "חוק התאגיד"(, ולהחליפו במנגנון המכפיף ישירות את הליך המינוי של חברי מועצת התאגיד לשר התקשורת ולממשלה. מכון זולת מתנגד להסדר זה, שמטרתו לפגוע בעצמאות התאגיד ולהביא לשליטה פוליטית בתכני השידור הציבורי. על פי פסיקת בג"ץ, שידור ציבורי המנותק מהשפעות פוליטיות וכלכליות חיונילהבטחתאקליםאמיתישלחופשביטוי.לפיכך,הכפפתהתאגידלשליטהפוליטיתתביאלפגיעה ממשית בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. דברי ההסבר להצעת החוק מתיימרים להציג את ההסדר המוצע ככזה שנועד לאפשר את המשך פעילותה של המועצה, בטענה כי היא מנועה מלהתכנס ולמלא את תפקידיה – אלא שמדובר במצג שווא. שר התקשורת הוא זה שפועל מזה זמן רב לשיתוק של מועצת התאגיד, וזאת בדרך של עיכוב במתן אישורים למינוי חברי מועצה, ובדרך של סיכול עבודתה של ועדת האיתור. רק לאחרונה קיבל שר התקשורת החלטה להדיח את יו"ר ועדת האיתור שהוא עצמו מינה, לאחר שבחרה נציגים לוועדה אשר ככל הנראה השר אינו חפץ ביקרם. הנסיבות מלמדות כי מאחר שהשר אינו מצליח להשתלט על ועדת האיתור ומועצת התאגיד, נעשה ניסיון להשתלט על המועצה בדרך חלופית של שינוי החקיקה. יש לזכור כי אין מדובר בהצעה העומדת בפני עצמה, אלא היא חלק ממכלול של הצעות חוק המוגשות במתכונת של הצעות חוק פרטיות ובפועל מקודמות על ידי הממשלה, המבקשות לפגוע בשידור הציבורי בישראל. הדברים נעשים בריש גלי, כאשר עם מינויו של שר התקשורת שלמה קרעי שבו ועלו התבטאויותיו שלפיהן "לא צריך להיות שידור ציבורי"2 וכי "שידור ציבורי זה דבר פסול",3 תוך קריאה לסגירת התאגיד. ביטולמנגנוןמינוימועצתהתאגידהקייםוהחלפתובמנגנוןפוליטי החוק הקיים: חוק התאגיד הנוכחי מבטיח את עצמאות מועצת התאגיד באמצעות ועדת איתור עצמאית, שבראשה עומד שופט בדימוס המתמנה על ידי שר התקשורת. ועדת האיתור ממליצה לשר 2025 , מאגר 1 הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי )תיקון - דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי(, התשפ"ה- החקיקה הלאומי – אתר הכנסת. 2 רפאלה גויכמן, קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד: "לא צריך להיות שידור ציבורי" הארץ ) 2022 6.12. (. 3 מערכת ICE , קרעי מכריז מלחמה נגד התאגיד: "אין גיוון, זה נכשל", ) ICE ) 9.1.2023 (. השתלטות פוליטית על השידור הציבורי עלמועמדיםלתפקידיחבריהמועצה,ושרהתקשורתמחויבלמנותםבהתאםלהמלצותיהבלבד.מנגנון זה נועד להבטיח שקיפות ועצמאות המועצה מפני השפעות פוליטיות.4 ההסדר המוצע: הצעת החוק מבקשת לבטל את מנגנון פעילותה של ועדת האיתור, ותחת זאת לקבוע כיהממשלההיאשתמנהאתכללחברימועצתהתאגיד,לפיהמלצתשרהתקשורת.עלהרכבהמועצה ותקופתכהונתםשלחבריהמועצהיחולוהוראותסעיפים7עד9לחוקהרשותהשנייהלטלוויזיהורדיו, התש״ן- 1990 )להלן, "חוק הרשות השנייה"(. עוד נקבע כי שר התקשורת יהיה רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה שנעדר משלוש ישיבות רצופות או מיותר ממחצית הישיבות בשנה אחת, לאחר התייעצות עם יו"ר המועצה,5 וכי מועצת התאגיד המכהנת תחדל כולה מלכהן עם מינויה של מועצה חדשה בהתאם להסדרים המוצעים בהצעת החוק. השיתוקבפעילותועדתהאיתורוהמועצהנובעישירותמפעולותשרהתקשורת דברי ההסבר להצעת החוק מציגים מצג שווא כאילו "גורמים רבים עושים כל שלאל ידם על מנת למנוע מהשר למנות חברי מועצה חדשים", וטוענים כי מדובר ב"מצב מסוכן, המפקיר מאות מיליונים של הציבור ליד נעלמה ללא כל פיקוח״. אולם העובדות מלמדות על מצב דברים שונה בתכלית: שר התקשורת הוא מי שפועל מזה זמן, ובאופן עקבי, למנוע מינוי של חברי מועצת כאן ושל חברי ועדת האיתור, במטרה להביא לשיתוק פעילותה של המועצה. נביא להלן תמצית חלקית בלבד של מסכת הדברים, אשר נמשכת מזה מספר שנים. שר התקשורת סירב, ועדיין מסרב, למנות מועמדת שנבחרה עוד בשנת 2022 על ידי ועדת האיתור. לו שר התקשורת היה מאשר מינוי זה, המועצה הייתה פועלת באופן תקין ורציף זה מכבר. בנושא זה תלויה ועומדת עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי עמותת הצלחה.6 שר התקשורת סירב למנות מחדש שני חברי מועצה נוספים שהסתיימה כהונתם הראשונה כחברי מועצה בתאגיד. גם על כך הוגשה עתירה לבג"ץ, שבמסגרתה ניתן ביום 6.1.2024 צו ביניים המורה על הארכה זמנית של כהונתם של אותם חברי מועצה.7 אלא שלאחר החלטה זו התפטר חבר מועצה אחר, ומאז אין למועצה פורום המאפשר לה להתכנס ולפעול. 4 הקמתה ומתכונת פעילותה של ועדת האיתור מוסדרות בהוראות פרק ד' לחוק התאגיד. )א()4( לחוק הקיים, וסביר כי הצעה זו מתבססת על טעות. 5 יצוין כי סמכות דומה נתונה לשר כבר כיום בהוראת סעיף 15 5404/22 הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' שר התקשורת ואח'. במסגרת עתירה זו התבקש בית המשפט, בין היתר, 6 בג"ץ לאשר את מינויה של גב' עליזה חממה למועצת התאגיד. 24 - 10 - 38966 הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' שר התקשורת ואח'. במסגרת העתירה התבקש בג"ץ להאריך את 7 בג"ץ כהונתם של שני חברי מועצה, גב' מיכל רפאלי כדורי ומר מנחם ששון, וזאת לאחר שתקופת כהונתם הראשונה הסתיימה מבלי שלמועצה היה קוורום נדרש, ולאחר שיו"ר ועדת האיתור התפטר מתפקידו ולא ניתן היה למנות חברי מועצה חדשים. צו הביניים ניתן כאמור ביום 6.1.2024 . בנוסף לצו הביניים האמור ניתן באותו מועד גם צו על תנאי, המורה לשר התקשורת להשיב ולנמק מדוע לא יפעל לחידוש כהונתם של שני חברי המועצה שבהם עסקה העתירה, וכן – ככל שהשר מעוניין השתלטות פוליטית על השידור הציבורי נכון לעמוד לעניין זה על תגובתו של שר התקשורת להחלטת בג"ץ האמורה, שבמסגרתה הבהיר השר את עמדתו כי "צו הביניים הזה ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לחוק", והוסיף וטען כי: "קיימת מניעה חוקתית לקיימו מחמת פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות וביסודות הדמוקרטיה".8 מעבר לכך שאין לדברים בסיס בדין, לא ניתן להקל ראש בנזק שאמירות מסוג זה גורמות להליך הדמוקרטי התקין, ומובן כי יש לראות בהחלטת בג"ץ את המצב החוקי והמחייב. שר התקשורת מינה את השופט בדימוס משה דרורי כיו"ר ועדת האיתור באופן שנפסל בשל פגמים מהותיים. מינוי זה הוביל לעיכוב של חודשים נוספים בתפקוד המועצה, עד להחלטת בג"ץ בנושא בעקבות עתירה שהוגשה על ידי מכון זולת, תנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודי אתיופיה כנגד המינוי.9 השופטדרוריהתפטרבעקבותהעתירה,ולאחרשמשרדהמשפטיםקבעכינפלופגמיםבהליכיהמינוי. לאחרונה החליט שר התקשורת להדיח את יו"ר ועדת האיתור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, שהוא עצמומינהלתפקיד,לאחרשבחרהשניחבריםלוועדתהאיתוראשרככלהנראההשרלאחפץביקרם. זאת, תוך הפניית טענות מטענות שונות נגד התנהלותה של יו"ר הוועדה, ובהתעלם מעמדתו של נשיא ביתהמשפטהעליוןשלפיהאיןבטענותהשרכדילבססעילהלהדחתה.גםעלנושאזההוגשהעתירה לבג"ץ, וביום 29.9.2025 החליט בית המשפט להקפיא את החלטת ההדחה של השר.10 הנסיבות האמורות מלמדות אפוא כי העיתוי שנקבע לדיון בהצעת החוק הפרטית אינו מקרי כלל וכלל. מן הצד האחד שר התקשורת ממשיך במאמציו למינוי נציגים מטעם, ומכיוון שאינו מצליח בכך הוא ממשיך לפעול להמשך השיתוק של מועצת התאגיד; ומהצד השני, השר מנסה להיתלות בשיתוק ובמניעות שהוא עצמו מייצר, וזאת במטרה להשתלט פוליטית על התאגיד באמצעות הצעת החוק. פגיעהבעצמאותהתאגידובאיהתלותשלחבריהמועצה המנגנון הקיים כיום בחוק התאגיד למינוי חברי המועצה נועד להבטיח את עצמאות מועצת התאגיד, ולנטרל ככל הניתן השפעה פוליטית על פעילותה. תכלית זו הובהרה מפורשות בדברי ההסבר להצעת החוק בחוק התאגיד: "כדילהבטיחאתעצמאותהשלמועצתהשידורהציבורי,מוצעכיתתמנהועדתאיתור. בראש הוועדה יכהן שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, 11 ותפקידה יהיה לאתר ולהמליץ לשר על המועמדים שיכהנו כחברי מועצה". לשמירתעצמאותפעילותהשלמועצתהתאגידישחשיבותרבהנוכחתפקידיההרביםכמישאחראית, בבחירתחבריםאחריםתחתם,מדועלאימנהיו"רועדתאיתורבהקדםהאפשרי,ולאיאוחרמשלושהחודשיםמתוםכהונתו של יו"ר ועדת האיתור הקודם. . 8 אמירות אלה פורסמו על ידי שר התקשורת ברשת X )לשעבר טוויטר( ביום 6.1.2025 9 בעקבות עתירת זולת: השופט בדימוס דרורי התפטר מראשות ועדת האיתור למועצת התאגיד, מכון זולת ) 28.11.2024 (. 25 - 09 - 58591 הצלחה נ׳ שר התקשורת ואח'. 10 בג"ץ 11 הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד- 2014 , הצעות חוק הממשלה - 869 , כ"ו באייר התשע"ד, 26.5.2014 , עמ' 706 . השתלטות פוליטית על השידור הציבורי בין היתר, על קביעת מדיניות, אישור התקציב, אישור לוחות השידורים ומינוי מנכ"ל התאגיד. הצעת החוק נועדה לשנות את מתכונת המינוי של חברי המועצה, שכן היא מבקשת לבטל את החיץ בין הדרג הממנה לבין חברי המועצה, ולאפשר שליטה מוחלטת של שר התקשורת והממשלה על בחירת החברים. משמעו של הסדר זו הוא הכפפת התאגיד ומועצת התאגיד לדרג הפוליטי. מדובר במהלך פסול, העומד בסתירה לתכלית העומדת בבסיסו של חוק התאגיד – שמירה על עצמאות התאגיד מפני התערבות והשפעות פוליטיות של הדרג הממשלתי בפעילות התאגיד ובשידוריו. יובהר: אין מדובר בחששות בעלמא לפגיעה בעצמאות התאגיד. שר התקשורת עמד בהזדמנויות רבות על כוונתו המפורשת לפגוע בתאגיד ובשידור הציבורי, ובכלל כך בראיון לעיתון מקור ראשון, שם שטח את עמדתו ותפיסת עולמו לעניין מקומו וחשיבותו של השידור הציבורי. כך, השר הבהיר בכתבה כי אין לשיטתו מקום בישראל לשידור ציבורי: "...אני לא חושב שיש מקום לשידור ציבורי, בטח לא של חדשות ואקטואליה. אתה רואה היום שהקול של התאגיד בתחום הזה הוא בדיוק כמו של ערוץ 12 וערוץ 13 . אני לא מדבר על יצירה ישראלית, הפקות מקור – זה דבר שהמדינה בוודאי יכולה לתמוך בו, אף שכמובן צריך לגוון יותר, להשמיע קולות נוספים, לתת יותר מקום לפריפריה. אבל בכל מה 12 שנוגע לחדשות ולאקטואליה, צריך להפריט." ואםלאדיבכך,שרהתקשורתהוסיףוהבהיראתהשקפתעולמובדברהצורךהקייםבהתערבותהדרג הפוליטי בגוף התכנים שמשדר התאגיד, כגון הסדרה ״היהודים באים״, וזאת מטעמי "פגיעה קשה ברגשות של ציבור ישראלי גדול" וייצוג "מגוון הדעות בציבור הישראלי" )תוך התעלמות מהסתירה הברורה העומדת בין שני העקרונות האמורים(: "יש גם הפקות, כמו הסדרה 'היהודים באים', שפוגעות פגיעה קשה ברגשות של ציבור ישראלי גדול. אם זה היה מכסף פרטי – לא אכפת לי, תגיד מה שאתה רוצה, כל עוד זה עומד בגבולות חופש הביטוי. אבל כאן האנשים שנפגעים מהשידור גם מממנים אותו בכספי ציבור. אז הציפייה הראשונה שלי ממועצת התאגיד החדשה היא שתהיה מגוונת ותייצג את מגוון הדעות בציבור הישראלי, כמו שהחוק דורש. וכמובן, המטרה היא שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בשידורי התאגיד". דומה כי הדברים ממחישים באופן ברור את הסכנה המשמעותית הטמונה בהצעת החוק לעצמאותו של התאגיד, ואת אופי והיקף ההשפעה והשליטה שאותו מבקש הדרג הפוליטי לקיים בכל הנוגע לפעילותו של התאגיד ושידוריו, ככל שיחוקקו הסדרים מהסוג המוצע בהצעת החוק. 12 הכתבה פורסמה במקור ראשון ביום 20.9.2024 תחת הכותרת "פריצה לשידור" )קטעים ממנה פורסמו באתר האינטרנט של העיתון ביום 19.9.24 (. השתלטות פוליטית על השידור הציבורי סיכום הצעת החוק מבקשת לפגוע בעצמאות התאגיד, בדרך של ביטול הליך המינוי העצמאי של חברי המועצה והחלת מודל שבו הממשלה תמנה אותם באופן ישיר. אין צורך להכביר במילים על חשיבותה של תקשורת חופשית ועצמאית במדינה דמוקרטית, ככלי הכרחי לשמירה על חופש הביטוי וחופש העיתונות. הדברים נכונים ביתר שאת לשידור הציבורי, כאשר עיקר חשיבותו נעוצה ביכולתו לשדר שידורי חדשות ואקטואליה. לאור האמור, מכון זולת מתנגד להצעת החוק, שאם תאושר תביא לפגיעה ממשית בזכויות היסוד החוקתיות לחופש הביטוי וחופש העיתונות, ולפגיעה ממשית במרקם הדמוקרטי בישראל. פגיעות אלה נעשות לתכלית פסולה של חיזוק השליטה הפוליטית בתאגיד ובשידור הציבורי, לרבות חשש משמעותי להתערבות פוליטית בשידורים, וככאלה אינן עומדות במבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה. כתיבה וייעוץ משפטי: עו"ד רונן ריינגולד ועו"ד אורי בסט